פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



41
ועדת המדע והטכנולוגיה
06/07/2025
הכנסת העשרים-וחמש

מושב שלישי



פרוטוקול מס' 72
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום ראשון, י' בתמוז התשפ"ה (06 ביולי 2025), שעה 13:00



סדר היום:
 << נושא >> סיור הוועדה במכון ויצמן למדע << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יאסר חוג'יראת – היו"ר
יוראי להב הרצנו
מטי צרפתי הרכבי


חברי הכנסת:
אלי דלל



מוזמנים: 
	פרופ' אלון חן
	–
	נשיא מכון ויצמן

	פרופ' אלון וינגרטן
	–
	סגן נשיא למנהל, מכון ויצמן

	פרופ' אלון וקסמן
	–
	ראש המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה, מכון ויצמן

	פרופ' אבישי גל-ים
	–
	דיקן הפקולטה לפיזיקה, מכון ויצמן

	דנה ברנשטיין
	–
	ראש המחלקה לתקשורת ודוברת מכון ויצמן

	יעקב אליאך
	–
	דובר ועדת המדע והטכנולוגיה, הכנסת

	אנס גדיר
	–
	יועצו של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת

	סאלח נעראני
	–
	יועצו של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת




ייעוץ משפטי: 
נירה לאמעי-רכלבסקי
צח בן יהודה

מנהלת הוועדה:
איילת חאקימיאן

רישום פרלמנטרי:
יונית חגואל, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> סיור הוועדה במכון ויצמן למדע << נושא >> 

(התכנסות ודברי פתיחה)


 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

אני ד"ר יאסר חוג'יראת, יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה. אנחנו שמחים להיות לכאן. היינו צריכים להגיע בנסיבות אחרות אבל גם בנסיבות האלה אנחנו מגיעים לכאן לעשות סיור לאור הטילים שנפלו כאן. אנחנו נסייר ואחר כך נשב ונסכם. נקווה תמיד לבשורות טובות יותר. 

אני מקווה שיש ריח של עסקה באוויר. אני מקווה שתהיה עסקה שכל החטופים יחזרו והמלחמה הזו תסיים ואני מקווה שהאזור ייצא למשהו אחר לגמרי. 

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

תודה רבה על הביקור, תודה שאתם פה. חלק כבר פגשתי בוועדת הכספים. איתי נמצא אלון וינגרטן, סגן הנשיא. אנחנו נצא לסיור בנקודות העיקריות של הפגיעה של שני הטילים. קצת חם אבל נעשה את זה עם הגולפיות. נעשה סיור קצר ככול הניתן כדי שתראו את עוצמת הפגיעה. אני אנסה להסביר תוך כדי ואז נחזור למעלה לחדר ישיבות. נשב ונוכל לדבר בנחת.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

הסיור מוקלט. במקרים שלא צריך הקלטה תגידו את זה, נציין ונכבה. אם אתה לא רוצים שיהיו תמונות אז להגיד.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אני חושב שאין שום בעיה כרגע. דוברת המכון פה, דנה ברנשטיין, היא תעדכן אם יש פה משהו. אבל נראה לי שאנחנו משוחררים מצנזורה. הם הבינו איפה הם פגעו. שוב, תודה רבה ואנחנו יוצאים החוצה.

<< אורח >> אלון חן: << אורח >> 

כמו שאמרתי היו שתי נפילות של שני טילים בליסטיים. היו למעשה שלושה טילים אבל הטיל השלישי נפל מחוץ למכון בעיר רחובות. הוא פגע בבניין מגורים. פה אתם יכולים לראות נפילה אחת. זוהי הכניסה של הטיל בקומה חמישית, רביעית. זו הכניסה של הטיל. 

זהו למעשה בניין שהיה לקראת סוף בנייה. אנחנו בנינו אותו בחמש השנים האחרונות. זה בניין מורכב מאוד של כימיה, של חומרים מתקדמים. בבניין הזה יש ארבע קומות מתחת לאדמה של חדרים נקיים וזה אולי המבנה המורכב ביותר שבנינו ואולי המורכב ביותר במוסדות מחקר במדינת ישראל. 

זהו בניין שהעלות שלו היא 150 מיליון דולר. הוא כבר היה כמעט מוכן למסירה. הוא כבר היה עם ציפוי וזכוכיות. לצערנו, מאחר שיש פה חצר אנגלית שיורדת למטה אז אתם לא רואים אבל כל הקומות התת-קרקעיות נפגעו בצורה קשה מאוד.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני חוזר על הסכום. 150 מיליון דולר?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

כן. הבניין זה עולה 150 מיליון דולר. אתה יכול לבנות כמעט רחוב שלם של מגורים. 

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

אפשר לשפץ?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

בניין מדעי שיש לו אספקות של גזים מיוחדים, נגד רעידות. זו בנייה אחרת לגמרי מבחינת עלויות וגם הציוד. עדיין לא הכנסנו לפה ציוד מדעי אבל אתם רואים את הקופסה הלבנה הזו היא מנדף כימי, מנדפים כימיים. החדרים הנקיים היו כבר מוכנים. נכנסו כבר עם ערדליים. היינו אמורים לחגוג את הפתיחה של הבניין בחבר הנאמנים הבינלאומי שלנו בנובמבר. 

נכנסנו לפה בשבוע שעבר וכשנכנסים פנימה רואים כמה הנזק הוא עצום. החדשות הטובות, כמו ששאלת, הן שהמהנדסים אומרים שהמבנה עצמו ניתן לשיקום. אנחנו נצטרך לקלף את כל המערכות. כבר התחלנו. אתם לא רואים את זה אבל היו פה עוד דברים.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

השלד יציב.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

השלד יצטרך חיזוקים וייקח חצי שנה לקלף את הבניין ולהשאיר רק את השלד. אנחנו מדברים על 250, 300 מיליון שקל כדי להחזיר אותו למצב שהוא היה. 

אחד הדברים שאפיינו מאוד את כל הטילים בכל מקום – אתם ראיתם את זה – זה אפקט ההדף. אם נלך שמאלה לשני הבניינים הנושקים פה. זה בניין זוסמן למדעי הסביבה וזה בניין גולדסמית למתמטיקה. אלה פגיעות הדף. אלה שניים מחמישה מבניינים שמבחינתנו הם טוטל לוס. אם מתסכלים רואים שלא שנשאר כלום בבניין הזה. מההדף. פה התחלנו לפרק וסגרנו. 

כבר שלושה שבועות שעובדים. אתם מבינים שבניין כזה למרות שמבחינת המבנה החיצוני הוא תקין וקצת צריכים לשפץ אבל הוא יצטרף שיקום פנימי מלא. אנחנו מדברים על שנה וחצי. אגב, פה בניין הכימי מדובר על שנתיים כדי להחזיר את המבנה חזרה למצבו הקודם. גם הבניין הזה וגם הבניין הם בניינים שהם מבחינתנו הם טוטל לוס. 

יש לנו 120 במכון ויצמן שנפגעו ברמה כזו או אחרת. אנחנו מדברים על 52 עבודות מחקר שהם טוטל לוס. נהרסו לחלוטין. בין אם אנחנו צריכים לבנות אותן לגמרי מחדש או שזה ארבע, חמש שנים. אנחנו עוד מעט נגיע לאתר השני שהבניין קרס או כמו במקרה הזה של שנה וחצי. ישנן עוד שש יחידות שירות שנותנות שירותים ביולוגיים למדענים ולמדעניות.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

מבחינת המחקרים שאבדו, שהפגיעה היא לא רברסיבילית - - -

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

זו נקודה חשובה ונדבר עליה אחר כך. מה אפשר למעשה לכמת, למדוד ולהעריך. מעבדה, מקרר, מנדף או מבנה – יכול להעריך וגם פה יש סוגיות מה מקבלים בדיוק ומה רמת הפיצוץ. קצת דיברתי על זה בוועדת הכספים. 

איך אתה מעריך ידע או איבוד ידע זה דבר הרבה יותר מורכב. רוב איבוד ידע זה לא כמו שהרבה פעמים מופיע בתקשורת. אנחנו לא איבדנו ידע דיגיטלי. מה שהיה במחשבים אז הוא בענן, בשרתים. איבדנו דוגמאות, איבדנו מודלים, אוספים של דוגמאות סרטן מחולים של 20 שנה ואפילו יותר. זה משהו שקשה מאוד להעריך. 

נדבר על זה בהמשך כי לנו תמיד יש את הקושי איך מעריכים את זה מול מס רכוש. הערכה שלנו היום שהיא כל יום מתחזקת בהתאם לאומדנים שאנחנו מקבלים שאנחנו מדברים על נזק מצטבר של בין מיליארד וחצי לבין שני מיליארד שקלים. אותה הערכה מקורית שפחות או יותר אמרתי היא כנראה ההערכה הנכונה. נדבר על זה אחר כך, אני לא רוצה שנעמוד בשמש. אם אין שאלות אז ניסע לאתר השני.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

אין חשיבה לתכנן את זה אחרת? בגלל הזכוכית ההדף בעצם גם - - -

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

נכון. זו גם שאלה יפה וחשובה. גם בוועדות וגם במקומות אחרים נאמר בואו נבנה עכשיו מתחת לקרקע. אנחנו לא רוצים לעבוד - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

ההסתברות לטובתכם עכשיו.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אני לא יודע אם ההסתברות לטובתנו כי אנחנו מטרה. אם את עוקבת אחרי העיתונות האיראנית שמפרסמת באנגלית הם כיוונו. הם יודעים והם רואים בנו גוף שהוא נכס לאומי. אנחנו אחראים מבחינתם לטילים, לכטב"מים ולכל דבר טוב.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

הממשלה שלנו רואה בכם נכס לאומי?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אני מאוד מקווה. זה מה שאנחנו מנסים לתקשר. זה תפקיד שלכם. זה תפקיד של כולנו.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא יודע אם אתה רוצה לפתוח את פה. הממשלה נמצאת כאן, ועדת המדע נמצאת כאן. השאלה אם הממשלה ישבה איתך?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

עד היום הגיעו נציגים והיה פה גם ראש הממשלה, הנשיא, שר החינוך ושרים נוספים. הצוות יכול להגיד בדיוק את הרשימה של מי היה פה. אני זוכר את כולם. חלק אני גם לא פגשתי. אלון פגש ואחרים. 

ביום חמישי מגיעים מוועדת הכספים ומגיעים יושב-ראש ות"ת ומנכ"לית ות"ת. התחושה שלנו כרגע שיש תמיכה שהיא חוצת מגזרים וזה נכון כי אנחנו מקום שהוא עושה את מה שהוא עושה לטובת מדינת ישראל ולטובת העולם כולו. יש קונצנזוס שאנחנו באמת מגדלור. חשוב שבסופו של דבר זה יתורגם לתמיכה ועל זה אני בעיקר רוצה לדבר אבל בואו נעשה את בצל עם קצת כיבוד.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

חשוב לנו לשמוע מה הצרכים והתקציבים בעיקר. 

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

זה המכון לחקר הסרטן. זה בניין אולמן. זה הבניין שספג את הפגיעה הישירה השנייה. אם אתם מסתכלים למעלה על בניין וולפסון הגדול אתם רואים את הטיל. הוא ירד משום, נתן מכה קטנה בבניין למעלה ולמעשה נפל פה. אלון מראה לכם את הסרטים. הבניין הזה בער במשך 20 שעות. 

הייתה לנו פגיעה בתשתיות כי בית מכונות נפגע ולא היה לנו לחץ מים והייתה בעיית חשמל. לקח שעות רבות עד שהצליחו לכבות. מכבי אש גם לא רצה להיכנס פנימה כי היו פה חומרים כימיים, חומרים מסוכנים. 

פה אני לא צריך להסביר. אתם רואים את ההרס ואתם מבינים שאנחנו מדברים על איבוד ידע. יש פה 22 מעבדות. הבניין בער, הבניין זה קרס.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

בן כמה הבניין?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

הבניין הזה עבר שיפוץ כללי, מקיף ומדהים. אלון, בערך לפני שנתיים סיימנו שיפוץ שלו?

 << אורח >> אלון וינגרטן: << אורח >> 

משהו כזה.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

הדבר הטוב שיצא מזה הוא שבבניין הזה חיזקנו את כל הממ"דים בשיפוץ והיה פה עובד אחד שישן עם אישתו והתינוק. היה חלון זמנים של לחץ - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

ידעתם שהוא פה?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

והצליחו לחץ אותו. לא ידענו. הבוס שלו ידע שהוא פה. הוא לא היה אמור להיות פה. מצד אחד אתם רואים את הפגיעה האדירה הזו פה ומצד שני אתם מתסכלים על הבניין הזה שלכאורה נראה בסדר. 

לפני כמה שנים בנינו ממ"דים בכל הפינות על מנת לייצב אותו נגד רעידות האדמה אבל ההדף נכנס מהחלונות בצד ודי רוקן את הבניין. גם בבניין הזה. זה נקרא בניין וולפסון וזה וולפסון הישן. אתם תראו תמונות והמעבדות בפנים - - -

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

מההדף.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

עוצמת ההדף היא אדירה. אם אנחנו מסתובבים יש לנו שני בניינים שאנחנו קוראים להם מכונים פרה-קליניים. פרה-קליניים זה בתי חיות. מכון ויצמן מחזיק פה 13,000 כלובים ו-100,000 עכברים. 

זה לא העכברים שאתם רואים ברחוב או בבית אלא אלו עכברים שהם מודלים למחלות – לסרטן, לאלצהיימר, לפרקינסון, ל-ALS. זה מודלים יקרי ערך. לייצר מודל גנטי כזה לוקח בין שנתיים לשלוש שנים. יש לנו אלפי סוגים שונים של עכברים שנושאים איתם מוטציות למחלות שונות.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

ברחו מפה?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

הם לא ברחו. למזלנו אלון והצוותים של מכבי האש - - - פיקוד העורף ישנו פה במקרה. יש לנו כפר נוער בסוף הקמפוס ובמקרי חירום אנחנו מארחים אותם פה והם הראשונים שעברו פה. הם יצאו לזירה בחוץ אבל הם היו פה ותוך שעות בודדות אלון וכל צוותי החירום של המכון הצליחו לייצב את המערכות. 

אתם לא רואים את זה פה אבל הייתה פה עוד קומה והמנופים כבר הורידו את כל הנזק אבל העכברים לא נפגעו. העכברים חיים במלון חמישה כוכבים. הם חיים בטמפרטורה של 21 מעלות, לחות גבוה, טמפרטורה גבוהה, משטר אור וחושך.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

איכות חיים.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

איכות חיים. יש להם החלפות אוויר כמה פעמים ביום.

 << אורח >> אלון וינגרטן: << אורח >> 

60 פעם בשעה.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

60 פעם בשעה, אלון אומר. אצלכם בכנסת, במשרדים זה אולי חמש פעמים בשעה. גם אצלנו במשרדים. חשוב היה לנו לשמר את זה. מהר מאוד הם הצליחו לעשות כל מיני מעקפים בבית מכונות ולהחזיר את כל המערכות והתשתיות לעבודה. נכון לעכשיו לא איבדנו. כמובן יש נזק אדיר לבניין גם מפה וגם מצד שני. 

אתם לא רואים בגלל החסימה אבל כל החממות של הצמחים – התחום שלך – כל החממות התפוצצו. העברנו חלק למכון וולקני ועל חלק שמנו פלסטיק. 

בסופו של דבר 120 מבנים במכון ויצמן ניזוקו. אפילו הבית של חיים ויצמן. הבית ההיסטורי שבו הוא גר בתור נשיא שהוא הקצה הכי מזרחי של הקמפוס, שני קילומטר מפה. גם שם הזכוכיות נשברו. למעשה הנזק הוא רחב מאוד. אנחנו קהילה חזקה מאוד ונחושה. לא אגיד שלא היה קשה. אנשים עמדו פה ובכו. בכו. יש פה 25 שנה של מחקר.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מפעלי חיים. 

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

תוך כמה ימים אנשים יצאו מהתסכול, מהעצב והכעס ועברנו לעשייה. אם הייתם רואים מה היה לפני שלושה שבועות – זה מדהים מה שאנחנו רואים פה. דבר אחרון לפני שנחזור לרכב. מכון ויצמן פותח בית ספר לרפואה באוקטובר הקרוב. בית ספר לרפואה חדש, מיוחד מאוד שכל הסטודנטים עושים PhD בנוסף על MD. היחיד בארץ. 

לקחנו בניין ושיפצנו כדי שיהיה בית ספר זמני עד שנבנה את הבניין החדש. הוא כבר היה מוכן. קיבלנו אותו לפתיחת שנת הלימודים אבל ההדף – אתם רואים שעובדים שם – מחק את כל הבניין הזה לגמרי. שבוע אחרי כבר התחילו לשפץ ובספטמבר נחזור חזרה לכמה שבועות מכינה לפני פתיחת שנת הלימודים. זה מדהים מה שעשו פה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מגיעים אחרי תואר ראשון?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

רק אחרי תואר ראשון.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

גם רפואה?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

מסלול שבע וחצי שנתי. זה כמו ארבע שנתי אבל פה הם עושים גם PhD מחקרי וגם MD.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

סיימו תואר ראשון ואז הם מגיעים אליכם לעוד שבע וחצי שנים.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

או תואר ראשון או שני ואז מגיעים לפה. בוחרים מעבדה. אגב, הם לא חייבים לבחור מעבדה בתחום מוח שזה התחום שלי או אימונולוגיה או סרטן הם יכולים לבחור גם AI או יכולים לבחור אפילו אסטרופיזיקה או פיזיקת חלקיקים.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

מה שהם רוצים.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

מה שהם רוצים. המטרה היא לייצר רופאים מזן אחר לגמרי שמבינים מחקר. בקיצור, זו הטעימה של הנזק. אלו המוקדים העיקריים אבל רדיוס הנזק סביב כל פגיעה כזו הוא בערך 500 ל-800 מטר. זה די מכסה את כל שטח המכון פחות או יותר. גם בצד של המגורים היו לא מעט נזקים. 

הכי חשוב – לא היה לנו נפגעים. לא היו לנו נפגעים בנפש. זה הכי חשוב. אנחנו נבנה, אנחנו נשקם ואנחנו נמשיך להוביל אבל כמובן התמיכה שלכם חשובה מאוד. אם אנחנו נגמור את כל הסיפור בזה כשאני צריך לרוץ בכל העולם להביא תרומות כדי לכסות את הדבר הזה – זה יהיה בעיניי בכייה לדורות למדינת ישראל. בכייה לדורות.

 << אורח >> יעקב אליאך: << אורח >> 

היו פה אנשים ביום?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

שאלה טובה. אנחנו בדיוק דנו בזה. השאלה אם היו פה אנשים? קודם כול, כן. אני אזכיר שהיינו במוד מלחמה אז צמצמנו את זה לאנשים חיוניים בלבד אבל חיות זה חיוני, להחליף מדיום לתאים זה חיוני. היו פה אנשים. אם זה היה נופל ביום הסיפור היה אחר לגמרי.

 << אורח >> יעקב אליאך: << אורח >> 

כמה פעמים האיראנים ניסו לפגוע במהלך המלחמה?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אנחנו לא יודעים על עוד כאלה. לא קיבלנו דיווח. אין ספק שהיינו מטרה. 

 << אורח >> יעקב אליאך: << אורח >> 

הטיווח של טלר גם היה פה - - -

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

כנראה שכן. יש להם סטייה של 500 מטר בערך. זה נפל קילומטר מפה החוצה. זה נפל שם. זה הרכבת. נפל ברחוב טלר ליד השוק. 

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

לפני המלחמה היו ניסיונות פריצה של האקרים, סייבר ואבטחה?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

כן. אבל פה אבקש לא להקליט.

(ישיבת הוועדה)

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

אני רוצה להודות לחברי הכנסת שהגיעו והצטרפו לסיור הזה. סיור חשוב מאוד. אני רוצה להביע את התנצלותו של יושב-ראש ועדת הכספים, הרב הגפני שיש לו היום דיון חשוב ולכן לא הצליח להגיע. ביקש מאיתנו לתת לו אינפוטים מתוך הישיבה הזו. 

קודם כול אני אגיד שהיו כאן פגיעות בתשתיות וברכוש אבל ברוך השם לא היו פגיעות בנפש וזה הכי חשוב. סיירנו וראינו את הפגיעות הישירות ואת פגיעות ההדף וצריך להשקיע כאן כסף רב וזמן כדי לשקם את מה שהיה. 

גם כחוקר וכביולוג אני יודע מה לאבד בנוגע לחומרים הביולוגיים במכון הסרטן. אין ספק שזו עבודה של אנשים במשך הרבה שנים אספו חומרים ודגימות נדירות שאי אפשר לשחזר אותן. אין ספק שזה הפסד. 

לפני שאני נותן לחברי הכנסת לדבר, אנחנו נשמח לדעת שני דברים. אחד, האם אפשר להתחיל ומה צריך בשביל להתחיל ולהחזיר את העבודה של המעבדות בזמן המיידי ומה צריך בשביל לשקם את כל מה שיש כאן שראינו. 

אני עברתי על הפרוטוקול של הדיון בוועדת הכספים שהיה בשבוע שעבר. אני אגיד בצניעות שלא היו החלטות משמעותיות שם. בנוסף לוועדה שצריך להקים כדי לאמוד את כל הנזקים כאן ולראות מבחינה תקציבית כמה צריך להשקיע, חשוב מאוד לדעתי שהממשלה תיקח החלטה לתת תקציב לאותם מקומות גם למכון ויצמן וגם לבית חולים סורוקה. שני המקומות אלה נפגעו וצריכים טיפול מיידי ושיקום מיידי על מנת להחזיר אותם לפעולה כמה שיותר מהר.

אני אשמח לתת לחברי הכנסת ולאחר כן נחזור לנשיא. חבר הכנסת להב הרצנו.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה על הסיור כאן. שובר את הלב לראות אתה הפגיעות האלה. אני חושב שמה שניכר במלחמה עם האיראן הוא שאנחנו כאן בזכות העליונות שלנו – הטכנולוגית, המדעית, האנושית, החברתית ואני חושב שהמקום הזה הוא הלב הפועם של החוסן ושל העליונות הזו. אין ספק שהאיראנים זיהו את זה. 

הם זיהו שהיעד הזה שהוא יעד שהוא נכס לאומי למדינת ישראל. לא סתם שאלתי, אדוני הנשיא, האם אתה מרגיש שהממשלה שלנו מזהה את המקום הזה כנכס לאומי. 

לו אני הייתי בממשלה ואני לא בממשלה הדבר הראשון שהייתי עושה זה מגיע לכאן ולא יוצא מפה עד שאתה רגוע ובטוח כשיש מולך את מה דרוש לך להשתקם. לא רק להשיב את המצב לקדמותו אלא גם כדי לפרוץ קדימה כי זו התשובה הציונית ההולמת לאירוע הזה. 

המסר של המדינה בעיניי הוא שהמכון הזה מכפיל את מספר החוקרים במידת האפשר, את מספר המחקרים ומרחיב את העליונות שלנו עוד ועוד. אני הגעתי לפה כדי לוודא את זה. לוודא שאנחנו יודעים והמדינה יודעת מה דרוש לך כדי להשתקם ומעבר לזה ואתה מקבל את מה שאתה צריך. אני מקווה שאתה מתרשם שזה ההישג הנדרש ואני מקווה שנגיע לשם.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

שאני אענה?

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

נעשה סבב ואחר כך אתן לך את הבמה. חברת הכנסת צרפתי הרכבי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני אוסיף מעבר לזה שהאויב הבין טוב מהממשלה שלנו כי מבחינת הממשלה האקדמיה תחת מתקפה. הממשלה מקצצת תקציבי מו"פ, הממשלה מקצצת תקציבי מחקר. הרבה מאוד מהדיונים כאן ובדיוני התקציב היו סביב העובדה שנפגעים לא רק מחקר אקדמי אלמנטרי אלא גם מחקרים ניסויים והנזקים של המדיניות של הממשלה הם ירחיקו לכת ויפגעו בנו בטווח הארוך. 

האקדמיה הותקפה בשני הכיוונים. ברור לי שללא אקדמיה לא תהיה דמוקרטיה במדינת ישראל. לא תהיה זכות. בטווח הארוך אם לא תהיה עליונות אקדמית במחקר ובפיתוח לא נהיה בשכונה המורכבת מאוד שלנו. 

אחד הדברים שעלה חזק מאוד בוועדת הכספים מעבר ליד שצריך להכניס לכיס זה שחייב גורם מתכלל שלא מריץ אתכם עכשיו בכל משרדי הממשלה אלא להבין את גודל השעה ולשים איזשהו גורם מתכלל. גורם שיאפשר גם את הגמישות בלוחות זמנים מהירים. גם אם יהיה גורם מתכלל ותכנסו עכשיו לתוך הנתיב של הבירוקרטיה המושלמת שלנו אז ייקח יותר מדי זמן. חייב להיות בעל בית אחד בסוף.

אנחנו כחברי כנסת בוועדת המדע ובוועדת הכספים חייבים לדרוש בדיקות מעקב וישיבות מעקב לאחר שייבנה המבנה הזה. נציג מס רכוש לא אמר במילים מפורשות בוועדת הכספים אבל הסביר שיש מורכבות. יש מורכבות בשיפויים כי קשה מאוד לאמוד במיידי, בבינוני ובארוך טווח. זה אירוע מורכב. זה לא חלון שנשבר אלא הרבה מעבר. אין שום סיבה שתפשטו יד כלפי גורמים חיצוניים. אנחנו מדינה מספיק חזקה ואנחנו צריכים לעשות את זה בכוחות עצמנו.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

תודה רבה. חבר הכנסת דלל.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

תודה רבה. אני באתי בשני כובעים. אני יושב-ראש השדולה להשכלה גבוהה יחד עם השר זאב אלקין אבל הוא עזב אז נשארתי לבד ואני חבר בוועדת הכספים. קודם כול אני שמח שהגעתי לפה. אפילו הקדמתי כי ועדת הכספים כנראה תהיה פה ביום חמישי למרות שהייתי בדיון הבוקר בכנסת בנושא אחר שקשור גם למלחמה בנושא פיצוי למעסיקים וגם לעובדים. 

אין ספק שמכון ויצמן הוא גולת הכותרת. אין ספק. אני אומר את זה כי אם ראש הממשלה והנשיא היו פה ממש בימים הראשונים אז זה אירוע. אני חייב לומר שאני דיברתי עם האוצר מייד לאחר הישיבה שהייתה לנו בוועדת הכספים. הם מבינים שזה לא עוד חלון שנשבר וזה לא עוד בניין. 

יש פה אירוע ואתם גם ציינתם אותו בצורה בוררה באחת הדוגמאות שנתתם לגבי הנושא של הפחת. כשאתה קונה ציוד שעלה נניח שעלה 100,000 שקל ובסוף אחרי חמש, עשר שנים הוא שווה אפס או שווה משהו והיום צריך לקנות אותו ב-150,000 שקל או דולר. אלה דברים שחייבים לקחת אותם בחשבון כי זה לא רק כסף. 

יש לו מעט דברים שציינת ואני בכוונה ישבתי עם האוצר בישיבה נפרדת כדי להעלות את הבעיות גם בנושא של חוקרים. תאר לך שחוקר במשך שנה אין לו מה לעשות כי הבניין או המעבדה - - - אסור שהוא יעזוב את הארץ או שיעבור למקום אחר. הוא חייב להיות פה. לכן צריכים לתת את כל התנאים. 

אין ספק שזה אירוע אחר לגמרי מכל דבר אחר שאנחנו מכירים. הנושא הזה של גורם או מנהלת לפרויקט כזה כי אנחנו מדברים על מיליארד וחצי או שניים לכן צריך גורם אחד שיעזור לכם גם מול המערכת העירונית. אני באתי מתוך עירייה. הייתי ממלא מקום ראש עיר בנתניה. יושב-ראש הוועדה לתכנון ובנייה. 

אני אומר שצריך לשבת יחד עם יושב-ראש הוועדה לתכנון ובנייה וראש העיר כי יש פה משהו שזה אירוע אחר. צריך לקבל היתרים כמעט מיידית ואפשר לתת אותם. זה לא כמו שאתה נותן היתר לשכונה שיש פה התנגדויות ופרסומים וכל הדברים האלה שיכולים לקחת חודשים רבים. 

פה צריך להיות משהו אחר לגמרי. צריך לעטוף אתכם ולחבק אתכם ולתת את כל מה שצריך כי זה לא רק בשביל המכון. זה בשביל המדינה ובשביל עתיד המדינה. תודה.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

ועדת הכספים לא מגיעה כאן כסיור של הוועדה אלא כחברי הוועדה.

 << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> 

חבר הכנסת בליאק וחבר הכנסת שירי לא יכלו להגיע היום אז הם ביקשו להגיע בחמישי.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

לא משנה. אני בכל מקרה הגעתי היום.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

אנחנו שמחים שהגעת, חבר הכנסת דלל.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

הייתי כמעט בסיום הוועדה הקודמת. מיציתי את עצמי שם ובאתי לפה כדי שבאמת אוכל לראות מקרוב ולתת אחר כך פתרונות מול האוצר. אין ספק שלחבר קואליציה יש לא מעט מה לומר וגם לדחוף ואני אעשה את בהתאם. זו לא הוועדה עצמה.

 << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> 

חברים מהוועדה.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

תודה על כל הדברים. תודה, חבר הכנסת חוג'יראת. אתה מדען בהכשרתך גם את חברת הכנסת צרפתי הרכבי. אתה מבין לגמרי הנזק המדעי מעבר לנזק החומרי של ציוד ומעבדות אלא גם נזק של ידע - - -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

יש פה גם מהנדסים.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

הנזק של ידע - - -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

שיהיה מדויק.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

קשה לאמוד אותו. אני רוצה לעשות זום אאוט ולהסביר איך מכון ויצמן מתקיים כדי שתבינו את ההבדל הגדול מאוד בין מכון ויצמן לאוניברסיטאות מבחינה תקציבית. התמיכה שמכון ויצמן מקבל מות"ת, מהמדינה היא 20%, 22% מהתקציב של המכון. אני מזכיר שאוניברסיטאות זה בדרך כלל 70%.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הרבה תואר ראשון.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

בעיקר בגלל התואר הראשון. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

ברור אבל החלוקה נעשית על ידי משרד החינוך.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

חלילה, עיני לא צרה. אני רק מסביר איך אנחנו בכל זאת מצליחים לתחזק מוסד עם תקציב כל כך גדול ובאיכות כל כך גבוהה. לנו אין שכר לימוד במכון ויצמן. יש לנו 2,000 סטודנטים דוקטורנטים ומסטרנטים, בתר-דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים. כולם למעשה לא משלמים שכר לימודים וכולם מקבלים מלגות. 

למעשה, אין לנו גם את ההכנסה משכר לימוד שבדרך יש באוניברסיטאות אז העוגה אצלנו שונה מאוד. 20% בערך מגיעים מהמדינה והפרקציה הכי גדולה, 40%, מגיעה מקרן הצמיתה של מכון ויצמן. קרן הצמיתה שנבנתה בעיקר מרווחים, תמלוגים של פטנטים ומפילנתרופיה לאורך השנים. כל שנה אנחנו לוקחים מהקרן הזו 4.5% וזה מה שמחזיק את מכון ויצמן. זו הפרקציה הכי גדולה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כמה היא מצליחה לעשות? זה בערך מה שהיא עושה?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

כמה זה בשקלים?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

זה 40% משני מיליארד. התקציב שלנו הוא 2.4 מיליארד אז תעשה חשבון. זה סכום גדול מאוד. 800 מיליון בערך מגיע מזה בשנה. 30% מגיע ישירות למדענים שלנו. מדענים מתחרים על גראנטים – גופים שנותנים תמיכה מחקרית. הגוף שמעניק הכי הרבה כסף היום במדינת ישראל ובמכון זה האיחוד האירופי. מכון ויצמן הוא מספר אחד באירופה. זה נתון שאנחנו צריכים להבין ולזכור אותו כי זה קשור להרבה דברים אחרים.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

בזמן האחרון, הייתה פגיעה בגלל החרם?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אני אתייחס לזה. זה מדהים. תדעו שהתוכנית הכי יוקרתית נקראת ERC – European Research Council שהממוצע האירופאי בכל מדינות אירופה, אחוז ההצלחה, הוא בערך בין עשרה ל-14 אחוזים בעשור האחרון. כל מדען או מדען עשירית שמגישים הצעת מחקר מקבלים מימון. 

אחוז ההצלחה של מכון ויצמן לאורך העשור האחרון הוא 50%. פי חמישה הממוצע האירופי. חבר הכנסת חוג'יראת שאל מה קורה בשנה האחרונה? עלייה באנטישמיות וקריאות לחרמות וכדומה? אני אמרתי לנשיאים האחרים החברים שלי באוניברסיטאות בואו נחכה שנייה ונראה מה התוצאות של ERC השנה. אם מכון ויצמן יורד השנה ל-20%, ל-30% אז כנראה שזה לא מדע. המדע שלנו לא השתנה. זה החלטות שם. 

אני ישבתי שש שנים בבריסל בוועדות, יושבים בשולחן כזה בערך עשרה, 15 אנשים. המדען או המדענית מציגים וכל אחד נותן את הציון. קל מאוד לפגוע בנו. אני לא יודע אם אתה יודעים או קראתם את זה בעיתונים אבל אחוז ההצלחה של מכון ויצמן – קיבלנו את זה לפני שלושה חודשים – 66% הצלחה. הגבוה ביותר בהיסטוריה של EU.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

יש לכם חוקרים זרים?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

יש לנו חוקרים זרים. אני אתייחס לזה. תלוי באיזו רמת מחקר. מכון ויצמן הוא מוסד בינלאומי. השפה הרשמית היא אנגלית. כל הקורסים, כל הסמינרים, כל ההרצאות, כל האימיילים – הכול נעשה באנגלית. זה חשוב להבין. יש לי קהילה בינלאומית גדולה מאוד. 70% מהפוסט דוקטורנטים שלנו, מהבתר דוקטורנטים אחרי PhD הם בינלאומיים ומגיעים מ-40 מדינות. הם השגרירים הכי טובים של מדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

והישראלים יוצאים לחוץ לארץ.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

30% מהדוקטורנטים הם בינלאומיים כי הדוקטורנטים הישראלים הם מדהימים ואז רוצים לחזור להיות פרופסורים והם יוצאים החוצה לחוץ לארץ. שבוע לאחר 7 באוקטובר 80% הלכו מפה. עד סוף שנה בגלל שהשקענו המון והמשכנו לשלם מלגות ושילמנו להם את ביטוחי הבריאות במדינת המוצא, שילמנו להם טיסות – עד סוף דצמבר 95% חזרו. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

דצמבר 2023?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

כן. נכון שבמהלך 2024-2023 היו לנו פחות פניות ופחות רישומים כי היינו מדינה במלחמה עדיין ירדנו מ-30 ל-40%. עדיין 60% או 70% מהבינלאומיים רצו להגיע למכון ויצמן למרות המלחמה. רובם לא יהודים. מה קרה במלחמה הזו? כרגע עזבו בערך - - היה קשה לעזוב כמו שאתם יודעים היטב וגם קשה לחזור - - - 

 << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> 

היית בחוץ לארץ.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

הייתי בחוץ לארץ כמה ימים. היית כבר בדרך חזרה. באתי מלונדון והייתי מעל טורקיה כשהתחילה ההתקפה ואז הסתובבנו והורידו אותנו במילאנו. הייתי בטיסת החילוץ השנייה שזה עזר מאוד. איפה הייתי?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הייתה פחות הרשמה.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

הייתה פחות הרשמה. נכון להיום בגלל המלחמה עם האיראן עזבו 60% מהבינלאומיים ואני מקווה מאוד שהם לאט-לאט יתחילו לחזור. זו פגיעה. הרבה מכוח העבודה שלנו ומכוח המחקר שלנו הוא בינלאומי. 

אני חוזר שנייה לתקציב. אמרתי ש-20% מהמדינה, 40% מקרן הצמיתה, 30% מהמדענים ובערך 10% – פילנתרופיה. זה התקציב התפעולי. תקציב משמעותי נוסף הוא תקציב הפיתוח, תקציב בינוי ופיתוח. מכון ויצמן נמצא בתהליך - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

30% הנותרים אלה תקורות שהמכון לוקח ממה ש - - - 

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אני מכניס את הכול. אני מכניס את כל שמקבלים כי אני מכניס גם את עלויות המדע. זה נכון. זה לא רק התקורות. אנחנו לוקחים מעט תקורות בהשוואה לאמריקאים. רוב המחקר במכון הוא מחקר שהוא מחקר מסובסד. אף אחד לא משלם פה עלות אמיתית של מחקר. אם לא, לא היינו יכולים לעשות מדע במדינת ישראל כי התמיכה היא מאוד קטנה של ISF והגראנטים לא גדולים. 

נושא שהוא רלוונטי לתמיכה תוספתית, בסופו של דבר מדינת ישראל לא שמה שקל בפיתוח. אם אני רוצה בניין חדש ועזבו שנייה את מה שנפל, אני רוצה לבנות מרכז חדש לחקר המוח. אנחנו בונים בניין כזה בעלות של 150 מיליון דולר. הדבר הזה כולו פילנתרופיה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

דרך אגב זה נכון כמעט בכל האוניברסיטאות.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

נכון. הרבה אוניברסיטאות למעט שני דברים שונים. למעט העובדה כשיש פרויקטים גדולים מאוד שהמדינה מחליטה להשקיע כמו קאונטום. זה כמעט לא קורה. דבר שני, הרבה אוניברסיטאות מאפשרות לתעשייה להיכנס - - -

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

התשתיות זה לא שני שליש?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אצלנו זה אפס. אני חושב שבאוניברסיטאות - - -

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

לא יודע איפה שמעתי את זה.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

האוניברסיטאות מצליחות יותר.

 << אורח >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << אורח >> 

הקניין הרוחני הוא שלך מכל מה שיוצא מפה?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

40% של המדענים 60% של מכון ויצמן.

 << אורח >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << אורח >> 

המדינה לא לוקחת לך.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

המדינה לוקחת מס. מס מופחת כי אנחנו מלכ"ר. כל תקציב הפיתוח של מכון ויצמן, בניינים חדשים או ציוד משמעותית – כולו מגיע מפילנתרופיה. זה נטל גדול מאוד. אנחנו נמצאים במהלך רב שנתי של להכפיל את שטח המחקר במכון ויצמן. מכון ויצמן לא גדל במספר קבוצות המחקר שלו כבר 40 שנה. זה מטורף. ישנן 300 קבוצות מחקר כבר 40 שנה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

זה הצורך?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

זה לא הצורך, זה מגבלות השטח. לא חסר שטח אלא צריך לבנות עוד בניינים.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

זה לא השטח אלא התשתיות.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

מדינת ישראל שילשה את גודלה בתקופה הזו. יש לפחות פי שלושה טאנלט. יש לנו פי שלושה כישרון במדינה הזו שהם רוצים מאוד לבוא אבל אין לנו מקום אז הם נשארים בחוץ לארץ או הולכים למקומות אחרים. הדבר הזה הוא אינטרס לאומי הכי בסיסי שיש. אני כבר הרבה שנים דוחף את זה לכל מי שרוצה להקשיב. מצטער, אנחנו לא צריכים עוד אוניברסיטאות. יש מספיק אוניברסיטאות ומכון ויצמן. זה לא הנושא. אנחנו צריכים מוסדות מחקר. 

קחו מקום כמו מכון ויצמן – יש לנו מספיק הוראה במדינת ישראל. יש מכללות מצוינות, יש אוניברסיטאות נהדרות. אנחנו צריכים מקום כמו מכון ויצמן בין אם להכפיל אותו ובין אם לבנות עוד מכון ויצמן. זה לא משנה. מקום שיחזיר מדענים ומדעניות להתעסק במחקר. כמו שאמרנו בדרך כל דולר שאתה שם היום במחקר יחזיר למדינה הזו לפחות פי עשרה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

יש תוכנית?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אני אגיד לך מה התוכנית שלי. התוכנית שלנו ואנחנו כבר התהליך הזה היא לבנות - - - הסתובבתם וראיתם הרבה מנופים. הבניין הכימיה שנפגע הוא בניין שהיינו צריכים לחנוך השנה. בשנה הבאה אנחנו רוצים לחנוך בניין חדש לאסטרופיזיקה. 

יש לכם דיון אחר כך עם אלי וקסמן. הוא יראה לכם את הפרויקט ויעלה בעיות שצריכות את תשומת ליבכם כי זה פרויקט חשוב מאוד וטראמפ סגר את התקציב לנאס"א אז שיגור הלוויין באמצעות טלסקופ שאנחנו בונים עם תעשיית החלל הישראלית אלרוד. השקענו עשרות מיליוני דולרים אבל אלי יסביר לכם - - -

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

הבניין שלכם היה אמור לקלוט חוקרים חדשים?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

הוא היה אמור גם לקלוט וגם להעביר 18 קבוצות משני בנייני כימיה שהיו אמורים לעבור שיפוץ. כל בניין כזה הוא גדילה. מה שקרה כרגע בנוסף לגדילה ולבינוי שתכננו בעשור הקרוב שמסתכמים בשני מיליארד דולר ולא שקלים של פיתוח שכולו אמור להגיע מפילנתרופיה. אנחנו מגייסים כל שנה בערך 200 מיליון דולר תרומה. זו עבודה קשה מאוד. מחצית מהזמן אני נמצא בחוץ לארץ.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אתם עושים את זה גם בעזרת שליחים?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אין לנו שליחים. יש לנו אגודות שלנו בארצות הברית ואירופה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

יש לכם חברות שעוסקות בזה.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אלה לא חברות. אין. אתה תרמת 100 שקלים אז 100 שקלים מגיעים למכון ויצמן. אנו משלמים את המשכורות של האנשים שעובדים שם.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

למה המדינה מסרבת להשקיע?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אין לי מושג. למדינה יש הוצאות אחרות. לא מכיר את ההיסטוריה והשיקולים למה זה התפתח בצורה כזו. זה לא קורה בגרמניה, זה לא קורה במדינות אירופאיות וזה לא קורה בארצות הברית. אם אכפת למדינה ממחקר שמוביל ומניע את התעשייה שלנו ומניע את החוסן הביטחוני, הכלכלי והחברתי שלנו אז אנחנו נהיה חייבים. אי אפשר שהכול נופל בסופו של דבר. 

כל האירוע הזה העצים את הקושי. אני לא יכול לגייס. נניח שאלך למס רכוש ואני אתן את הקושי. אם אני אשיג שני מיליארד שקלים וגם בסופו של דבר מס רכוש יכסה 50% מהנזק. זה אופטימי. כאשר אני מדבר עם שמאים – 50% זה אופטימי ואני עדיין נשאר עם מיליארד שקלים. אני צריך לגייס עכשיו 300 מיליון דולר. זה יותר ממה שאני מגייס כל שנה. 

מה יקרה? הכול ידחה. זו הייתה גם רוח הדברים גם בוועדת הכספים. אתם ואנחנו צריכים לדבר על תקציב תוספתי. לנו, לבז"ן ולסורוקה – כל אחד והנזקים שלו. אני מבין שאנחנו בראש הרשימה מבחינת מספרים. אני לא מבין בשאר מספיק אז אני לא רוצה לומר.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

למה חיברת את בז"ן?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

היה שם נזק עצום. קטונתי. אני לא מכיר מספיק כדי לדעת. אנחנו כמלכ"ר – זה שבמהלך השנים הצלחנו לדאוג לעצמנו ולתקצב את עצמנו דרך מנגנון של תמלוגים זה עדיין לא אומר שאנחנו צריכים לבוא ולנגוס בדבר הזה. אם אני נוגס בקרן הצמיתה אני נוגס בתקציב התפעולי שלי. אם אני מוריד משם אז אני מוריד מפה. זה צריך להיות ברור. 

נדבר על מס רכוש. כוונות טובות יש לכולם. כולם באים וכולם חיובים מאוד ורוצים לעזור. כמו שהבנת בוועדה מהבחור היקר שהיה – הוא היה קצת speechless. הוא לא ידע מה להגיד. הוא אמר או שאתה עסק או שאתה אדם פרטי שנשברו לך כרגע החלונות. אנחנו לא נופלים בשום קטגוריה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הוא לא יכול לשים אותך בשכר דירה - - -

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אין נוסחאות מתאימות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

או בדיור ציבורי.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

כרגע כך אנחנו עובדים. אתם צריכים להבין גם את מידת הנזק. זה קושי אחד. קושי אחר, וחבר הכנסת דלל אתה הזכרת את זה עניין של ציוד. אני רוצה לחדד את זה. אם קנית לפני שנה מיקרוסקופ שעלה מיליון דולר והוא בן חמש והוא עובד והמדענים שלנו מרוצים ממנו, היום מס רכוש יבוא ויגיד המיקרוסקופ בן חמש הוא שווה 200 אלף ולא מיליון. 

אנחנו צריכים מיקרוסקופ חדש. הוא כנראה יעלה מיליון ו-300 אלף או מיליון וחצי כי זה הדגם החדש ועברו חמש שנים. עדיין מס רכוש נותן לי 200 אלף. מי מכסה את ההפרש הזה? מבחינתו כך עובד מס רכוש. 

כל העניין של איבוד ידע. איבדנו 25 שנה של דוגמאות. אין מנגנון. אנחנו יכולים להציע לחשוב איך לפצות את זה. בסופו של דבר הייתה פה עבודה של אנשים. הסטודנטים האלה קיבלו מלגות וקיבלו שכר. היו עובדים והיו טכנאים שעשו אנליזות. 

יש רצון טוב והם עובדים איתנו בכוונה לנסות ולעשות הערכה של זה. זה כנראה לא יהיה מדויק. כמו שאני רואה את כרגע, להבנתי מכל השיחות שהיו לי, אז יש מס רכוש וזה יהיה ויהיה מה שיהיה. כולם צריכים להתאמץ לעשות מה שניתן אבל בסופו של דבר צריך תקציב תוספתי. אני לא יודע איך עובד – אם זה חקיקה או לא חקיקה ומאיפה הוא מגיע. 

אני חייב להוסיף פה את פרמטר הזמן. זמן הוא קריטי. ביקשתי לפני יותר משבוע מקדמות. שלחנו לשמאים שלהם שהיו פה על 600 מיליון ושקלים וביקשתי 150 מיליון על החשבון. ברור שנקבל לפחות. פרצנו את מסגרת התקציב. הוצאנו יותר מ-150 מיליון דולר. היינו צריכים לקנות ציוד ב-30 מיליון דולר. כל אחד מהמדענים קיבל 150,000 דולר כדי שיקנה את הדברים הקטנים כמו נוגדנים ודברים שהוא צריך במעבדה. 

כמות הקבלנים שעובדים במכון לפנות ולהחליף זכוכיות. ראיתם אותם עובדים. זה עשרות מיליונים. כל שבוע ההוצאות האלה גדלות. כרגע פרצנו את מסגרת התקציב ולקחתי מהקרן. מה שאני לא אמור לעשות.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

	עם מי אתה עובד? מי הכתובת שלך בממשלה?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אין. הייתי בוועדת הכספים ומס רכוש. כרגע אין גורם מתכלל אחד.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

בוא אני אעזור לך. ראש הממשלה היה פה?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

שר האוצר היה פה?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >  

לא.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

 השר יואב קיש היה פה?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

 השרה גילה גמליאל?

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

מניתי ארבעה אנשים או דמויות שיכולים לקבוע ולעזור. 

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

כן היו באגף התקציבים. השר סמוטריץ' לא אבל היו מאגף התקציבים.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

מצוין. זה קריטי מאוד. מה שהייתי עושה כרגע וזה צריך לבוא מכם הוא לאמוד ולכמת את כל הנזקים.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

את זה אנחנו עושים.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

בצד הפיזי, הנכסי וכך הלאה ובצד השני את כל מה שקשור בידע והרבה מאוד דברים שקשה מאוד לכמת אותם או שמס רכוש לא יודע לכמת אותם. עם זה הייתי הולך למזכיר הממשלה לקבל החלטת ממשלה.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אני מגיע למזכיר הממשלה או אתם צריכים?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אני חושב שאתה צריך לעשות את זה. אף אחד לא יעשה את במקומך. אנחנו רק יכולים לעזור לך. ברגע שיש החלטת ממשלה בנושא הזה.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אחרי שיש מסמך כזה הפנייה היא - - -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אני מציע שתפנה למזכיר הממשלה דרך האוצר. תשתף כמה שיותר את השרים. הפנייה צריכה להיות בסוף לראש הממשלה כי הוא היה פה. אני חושב שאם הוא היה פה אז הוא מבין במה מדובר. אתה צריך לשלב פה מספר גורמים. מי שבסופו של דבר קובעת זו הממשלה. 

אני אתן לך את הדוגמה הטובה ביותר. אנחנו הבוקר היינו בדיון של ועדת הכלכלה ואחר כך הכספים ודנו בנושא של הפיצויים לצפון. הייתה בעיה בהחלטת הממשלה למי נותנים את הפיצוי, מה זה קו העימות ועל זה היה הוויכוח. 

בסופו של דבר הממשלה קבעה שצריך לתת את הפיצויים לכל מי שנמצא באזור שהוא היה מאוים או תשעה קילומטר וכך הלאה. ברגע שיש החלטת הממשלה הכול הרבה יותר קל ולכן אני חושב שאת זה צריך לעשות. 

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אנחנו מדברים פה על התקציב התוספתי בלבד.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

בכול. 

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אנחנו נותנים למס רכוש להמשיך לעבוד או לא?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

בכול. אני דיברתי עם אגף הכספים ועם מס הרכוש ונתתי להם בדיוק את הדוגמה שכרגע דיברת עליה עם אותו מיקרוסקופ ודברים אחרים. אי אפשר להשוות בין בית שניזוק עם כל הציוד שיש בו וכל התכולה שעל זה יש פיצוי מיידי של 70,000 שקל ואם זה זוג פלוס אז זה 100,000 שקל וכך הלאה. הדברים האלה קבועים. הנושא של מכון ויצמן הוא חריג ולכן צריך פה החלטת ממשלה בנושא שלכם.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

מה התהליך של החלטת ממשלה? מה זה אומר?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

צריך לדבר עם יוסי פוקס. אתה צריך פגישה עם יוסי פוקס. לתרגם את הביקור של ראש הממשלה נתניהו אצלכם למשהו מהותי וברור. לבוא לוועדת הכספים זה נהדר. אנחנו נעזור לך בוועדה. צריך לבוא משהו ומישהו מתוך החלטה מסוימת לתוך ועדת הכספים. ברגע שאין איזשהו דיון בוועדת הכספים עם איזושהי תוכנית מסוימת. אני לא מביא את התוכנית. אתה צריך להביא אותה. אתם צריכים לעשות פה עבודה לא פשוטה.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

זו עבודה שאנחנו כבר עושים אותה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

מצוין. תבוא עם העבודה הזו. 

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

היה בוועדה צח מאגף תקציבים - - -

 << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> 

צח בסון.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

לא לבוא מלמטה אלא לבוא מלמעלה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

תבוא כמו מלקחיים.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

גם וגם.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

כאשר אני אומר מלקחיים זה אומר כך – אתה תפנה את הבקשה שלך למזכיר הממשלה ודבר איתו קודם. תשתף כמובן גם השרים כי בסופו של דבר יצטרכו ללחוץ ולבוא כולם ביחד. 

אותו דבר גם אגף התקציבים. אתה צריך את שיתוף הפעולה של כולם. חברי הכנסת בלי יוצא מן הכלל – אני יודע לדבר איתם, אני יודע להביא אותם. עשיתי את זה בהרבה מאוד דברים. בסופו של דבר כמה שירצה אגף התקציבים לתת אם לא יהיה תקציב שנקבע בהחלטת ממשלה – הרבה זה לא יעזור.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

מה לוחות הזמנים של החלטת ממשלה כזו?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

יש לכם עכשיו פגרה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אין פגרה בממשלה. אין פגרה בוועדות של הכנסת. יש פגרה במליאת הכנסת. הוועדות ממשיכות לעבוד גם בפגרה.

 << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> 

בהיקף מצומצם ומוגבל.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

בהיקף מצומצם ומוגבל אבל עובדות. גם ועדות שהן פחות חשובות. ועדת הכספים וועדת הכלכלה לא מוגבלות ועושות את עבודה שלהם.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אני אגיד לך מה מדאיג אותי בתהליך כזה. אנחנו מוציאים המון כספים. למה מס רכוש יכול לעזור לי? כי אם אנחנו מקבלים מקדמות ואז בהחלטת ממשלה אפשר לנקות את מה שקיבלנו.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

תעבוד במקביל. מס רכוש יבוא לקראתך. במקום לקבל 50% תקבלו 60%. זו לא הנקודה. אני דיברתי איתם גם לגבי עובדים שצריכים לקבל שכר, להשאיר עובדים פה ולהשאיר חוקרים פה במכון. יש הרבה מאוד דברים שחייבים לחבק את המכון הזה. זה צריך לבוא בהחלטת ממשלה. שום דבר אחר לא ילך.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אז את מכתב הפנייה - - -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

לראש הממשלה.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

ממש לפנות לראש הממשלה?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

תודה לו על הביקור.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

ואני מבקש החלטת ממשלה ומפרט את ההוצאות.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

תוציא לו מכתב קצר ומאחורי זה נספח. הוא לא יקרא את הכול. הוא יקרא את זה שאתה מודה לו ושאתה מבקש ממנו לקדם את הנושא של המכון בעקבות הביקור שלו פה ואתה רוצה החלטת ממשלה בנושא הזה כי זה משהו חריג לחלוטין. זה מה שצריך להיות. אי אפשר למדוד אותך - - -

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

חבר הכנסת להב הרצנו לא נראה לי אופטימי.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

זה עניין של אופטימי. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

חבר הכנסת דלל צודק בפרוצדורה כי כוחה של הכנסת הוא לפקח על עבודת הממשלה. החלטת ממשלה כזו תניע תהליכים ותסמן כיוון ואנחנו נוכל לפקח על התוצרים שלה. אם יש עכשיו החלטה להקצות מיליארד וחצי שקל דרך ערוצים כאלה ואחרים, דרך מס רכוש ודרך תקציבים השונים של המשרדים - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

או למנות פרויקטור.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

או למנות פרויקטור. בעולם מתוקן זה לא היה צריך להתבצע בדחיפה שלך אלא במשיכה של הממשלה. התוצר המיידי מביקור ראש הממשלה כאן הוא מסמיך או את השר - - -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

חבר הכנסת להב הרצנו, בואו נעזור לו.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

לראש הממשלה צריך לעזור?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

כן, צריך לעזור. הוא היה פה לשעה ויש לו עוד אלף דברים לעשות. אם אתה לא מציף את הבעיה - - - אין ביננו ויכוח.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

בעולם מתוקן התוצר של ביקור ראש הממשלה פה היה שלא יוצאים מפה עד שאתה מבין מה קורה. זה אינטרס של המדינה ושל הממשלה.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

כולנו מסכימים. נעשה סדר כדי שלא נבלבל את הנשיא. בפתיחה אמרתי מראש שלדבר הזה צריך החלטת ממשלה. כדי שלא לבלבל את הנשיא אני חושב שבנוסף למכתב צריך לפנות גם לשרת המדע גילה גמליאל והיא תיקח את הנושא כדי להביא את זה להחלטת ממשלה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

קונסיליום של שרים. 

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

בדיוק. היא תוביל כי שרת המדע והטכנולוגיה. היא מובילה את זה בתוך הממשלה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אתה יודע להגיע אליה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

היא הייתה פה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

תרים לה טלפון. היא זמינה.

 << אורח >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << אורח >> 

אתה צריך להכין את הצרכים שלך.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

על מכתב כזה אני מכתב את שר החינוך ושרת המדע.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

שר האוצר.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

ועדת הכספים, ועדת המדע.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אתה חייב ליצור פה מלקחיים.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

במקביל לתהליך הקיים עכשיו כי צריך לקבל מקדמות בשביל להתחיל לעבוד. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אתה יכול ללכת ולהסתכל על החלטות ממשלה קודמות בנושאים שונים. החלטת ממשלה על מיגון הצפון, החלטת ממשלה על תקומה, החלטת ממשלה על חיזוק העוטף. אתה יכול לראות איך התפיסה - - -

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אני לא כותב את ההחלטת הממשלה. אני כותב מכתב פנייה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מה יהיה בהחלטת ממשלה? בהחלטת ממשלה יהיה רקע ותהיה החלטה של הממשלה שמחליטה שהשרה גילה גמליאל היא המשרד הממונה או האוצר. יהיה כתוב שהתוכנית שתגובש היא בטווח קצר מועד לגבי השיקום הנזקים המיידיים בהון המדעי וכולי. בנוסף לאומדנים של מס רכוש, מס רכוש יחשב את חישוביו כ-100% קנייה חדשה וללא פחת. המדינה תשפה על שכירות במבנים שמחוץ למכון. תהיה מסגרת תקציבית - - -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

לכן אתה צריך לרשום את הדברים שאתה רוצה.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אני מודאג מלוחות הזמנים. ברור לי שזו הדבר וצריך תקציב תוספתי אבל זה תהליך של חודשים רבים ואנחנו - - -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אתה תקבל מה שיש היום. מקסימום רשות המיסים או מס רכוש ייקחו לך על מה שהם יכולים ואולי בצורה קצת יותר חיובית. אבל אם אתה רוצה לקבל בדיוק על מה שדיברנו קודם אתה לא יכול לקבל את זה בלי החלטת ממשלה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

חבר הכנסת דלל, בהגינות אני רוצה לשאול וממקום הכי ענייני. היה פה ראש הממשלה נתניהו עם הצוות שלו. האם בתום כזה דיון יכול להיות שמשהו כבר קורה מאחורי הקלעים.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

יכול להיות.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אני אגיד לכם מה כן קרה. פנתה אלינו מישהי בשם שלומית שהיא מהמועצה הלאומית לכלכלה. היא הופנה ממשרד ראש הממשלה לבדוק איתנו מה הצרכים. דיברנו איתה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אני מניח שזה נמצא אצל אבי שמחון. אתה צריך לבוא מוכן עם הדברים שאתה רוצה. אני אומר לך כבר מייד תעשה את העבודה, תוציא מכתב לראש הממשלה בעקבות הביקור שלך כך וכך אתה מודה לו וכך הלאה. תבקש ממנו שהנושאים שקשורים למכון ויצמן יקבלו דחוף קדימות בהחלטת ממשלה כי זה לא נושא שהוא קטן. אתה מצרף אליך בשיחות גם את שר האוצר, אגף התקציבים, את השרה גילה גמליאל, שר החינוך וכמובן את ועדת הכספים. אני גם לרשותך. איפה שצריך לפתוח דלתות, אני לרשותך.

 << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> 

ות"ת אולי?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

ות"ת זה בסדר.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

אחד הדברים שאנחנו צריכים להיזהר מהם שהתקציב הזה לא יבוא על חשבון אוניברסיטאות אחרות. אסור שזה יקרה. זה לא צריך לבוא מות"ת.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה שתבינו. ות"ת הוא צינור להעברת הכסף. לשתף אותם זה בסדר אבל יכול להיות שעינם תהיה צרה במשהו ואולי לא בדיוק ילכו לכיוון הזה. זה לא עניין של לערב אותם. זה בסדר גמור אבל הם צינור להעברת הכספים. 

גם זה בסדר אבל יכול להיות מצב שיקום פה פרויקטור מנהלת ויגידו שכל הכספים עוברים דרך משרד החינוך או דרך המשרד של השרה גילה גמליאל או ישירות מאגף התקציבים. גם זה בסדר. אין עם זה בעיה. 

פה צריכה להיות נוסחה אחרת. זה לא אותו דבר. זה מקרה חריג לחלוטין. אני חושב שראש הממשלה מבין את הדבר הזה. אם הוא הפנה מישהו כזה או אחר תנצלו את זה. תרימו את הכפפה ותלכו עם זה קדימה.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

תודה רבה. חבר הכנסת להב הרצנו.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

השיח פה קצת מטריד בעיניי. כאילו אנחנו מסבירים לך לשכנע את הממשלה לעזור לך להשתקם. זו תפקידה של הממשלה. אנחנו לא פה בסדנת חינוך לאזרחות. אנחנו פה בוועדה של הכנסת שבאה לראות מה קורה. אנחנו מפקחים על עבודת הממשלה ואם אנחנו נמצאים בסיטואציה שכמעט שלושה שבועות אחרי תום המלחמה ואתה לא יודע מה קורה אז אנחנו בבעיה. 

רק לסבר לך את האוזן שהדברים שרוצים להתקדם מתקדמים. אז מחר הולכת ועדת הכספים להעביר 13 מיליון שקל – אני אגיד לך למה – לקרן סיוע לאברכים ולסיוע כלכלי ללומדי תודה. 13 מיליון שקל כחלק מ-140 מיליון שקל שמועברים למוסדות לימוד חרדיים.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

מה זה משנה כרגע?

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

כשהממשלה רוצה היא יכולה להעביר מאות מיליוני שקלים לסיוע - - -

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

חברי הכנסת להב הרצנו ודלל, באנו לכאן בשביל לסייע ולא להתווכח. אתה צודק שלפעמים לא מעבירים את הכספים למקומות הנכונים. זו הממשלה, זו החלטות שלה וזה סדר העדיפויות שלה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

ד"ר חוג'יראת, מה אני לומד מהביקור שלי פה. יש פה פגיעה אנושה בתשתיות מחקר. באו לפה בכירים וביקרו. בשורה התחתונה אין כתובת לאן הוא צריך לפנות ואנחנו צריכים להסביר לו איך הוא פונה למזכיר הממשלה ומה הוא צריך לכתוב במכתב כדי שזה יתקדם ואיזה מכוני מחקר הוא צריך לכנות אותם בשמם כדי שיעברו לפה תקציבים. זו בושה וחרפה. אני יושב ונבוך בכיסא שלי.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

ננסה לסכם. תודה לכולם. אני יודע לכולם דחוף וחשוב לשקם את המקום הזה. אני לא רוצה להתווכח מה הממשלה עושה או לא עושה. הגיע לכאן ראש הממשלה והגיע לכאן הנשיא ואחר כך אנחנו רואים שנשיא המכון לא יודע לאן לפנות. 

הוא הגיע לוועדת הכספים ובינתיים אין כתובת בתוך הממשלה לאן לפנות. אנחנו מייעצים לפנות לראש הממשלה ואנחנו כוועדה המדע גם נפנה ונייעץ ונמליץ גם שרת המדע, גם לראש הממשלה וגם נשלח את לשר החינוך. 

ההמלצה שיהיה טיפול ייחודי במכון ויצמן. תהיה החרגה. השיקום כאן הוא לא כמו במקום אחר. מס הרכוש לא נותן המענה. לדעתי צריך להיות שיפוי מלא, אחד לאחד ולא לפי שיפויים ומס רכוש. יש כאן פגיעה מלאה וצריך לשפות במאה אחוז כדי להחזיר את המכון לתפקוד. צריך עכשיו במיידית להעביר כסף כדי שיתחילו לעשות את העבודות וגם למצוא חלופות לחוקרים שאיבדו את המקומות שלהם ואת המעבדות שלהם.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מאחר שאין פלטפורמה צריכים לתפור לכם חליפה.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

אנחנו נעזור לך, אלון. תכין את המכתב ותשלח אותו. אנחנו גם נעביר את זה לשרים הרלוונטיים וגם חבר הכנסת דלל וכולנו נעזור. אנחנו באים לכאן כדי לעבוד ביחד ולסייע ולא להתנגח פוליטית למרות שיש לנו חילוקי דעה על הגישה ועל הדרך. תפקידנו לסייע למכון ויצמן. הגענו לכאן, ראינו והתרשמנו. תפקדינו לסייע במה שאפשר בשביל שזה יתחיל במיידי.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

תודה רבה. אני רוצה להשאיר מספיק זמן לפרופסור אלי וקסמן.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אלון, לא הזכרנו אבל תשתף גם את העירייה.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

ראש העיר היה פה כמה פעמים. יש לנו מערכת יחסים מצוינת.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

תשתף אותו. תכתב אותו בפנייה. זה חשוב.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

עדיין צריך גוף יותר גבוה להיתרים. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

היתרים זה בעיקר עירייה. לגבי הגורמים החיצוניים תשתף גם אותו בהעתקים. זה חשוב.

 << אורח >> אלון חן: << אורח >> 

פרופסור אלי וקסמן. זה חבר הכנסת ויושב-הראש הוועדה יאסר חוג'יראת. זה פרופסור אבישי גל-ים דיקן של פיזיקה. אני עוזב אתכם. תודה. אלי, נתתי ממש הקדמה קצרה לדבר הזה. הם מבינים כמה הבניין הזה והפרויקט החשוב הזה הוא קריטי למכון ויצמן ולמדינת ישראל. חשוב מאוד לקדם את זה. תודה לכולם. 

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

בואו נתחיל. 

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

אני ד"ר יאסר חוג'יראת. אני יושב-ראש ועדת מדע וטכנולוגיה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

חבר הכנסת יוראי להב הצרנו מיש עתיד.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי מיש עתיד.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

ד"ר מטי.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

חבר הכנסת אלי דלל מהליכוד.

 << אורח >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << אורח >> 

עורכת הדין נירה לאמעי-רכבלסקי, היועצת המשפטית של הוועדה. 

 << אורח >> צח בן יהודה: << אורח >> 

צח בן יהודה מהייעוץ המשפטי שלה הוועדה.

 << אורח >> אנס גדיר: << אורח >> 

אני אנס, היועץ של יושב-ראש הוועדה.

 << אורח >> יעקב אליאך: << אורח >> 

יעקב, דובר הוועדה.

 << אורח >> סאלח נעראני: << אורח >> 

נעראני סאלח, יועץ של יושב-ראש הוועדה.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

תושב רחובות.

 << אורח >> מושיקו: << אורח >> 

הדובר של חבר הכנסת אלי דלל. 

 << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> 

איילת, מנהלת ועדת מדע וטכנולוגיה.

 << אורח >> אבישי גל-ים: << אורח >> 

שמי אבישי גל-ים. אני אסטרופיזיקאי במכון ויצמן ודיקן הפקולטה לפיזיקה.





 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

(הצגת מצגת)

אני אלי וקסמן, ראש המחלקה לחלקיקים ולאסטרופיזיקה. מוביל את המשימה את הזו יחד עם אבישי וקבוצה של מדענים מהפקולטה לפיזיקה. אלון אמר לי שהוא אמר כמה מילים על אולטראסאט. אני אספר לכם קצת מה משימת החלל הזו שאנחנו עושים. 

מטבע הדברים אני אתחיל קצת מהמדע כי זה בסוף זה מה שמעניין אותנו בעיקר. זו ראשית הצירים של העבודה שלנו. אנסה לתת לכם קצת טעימה איזה סוג מדע אנחנו מנסים לעשות. אני אספר קצת על הפרויקט, על השותפים של הפרויקט ועל ההשפעות היותר רחבות שלו. בסוף אולי תהיה לי בקשה מכם.

אולטראסאט זה לוויין קטן יחסית שייקח לחלל טלסקופ עם תכונות מיוחדות שאני אסביר מהן. הוא יאפשר לנו לעשות מהפכה ביכולת של העולם – לא של ישראל – של העולם לענות על השאלות שאנחנו חושבים שהן הכי מעניינות בתחום של האסטרופיזיקה בעשור הקרוב.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

המצגת הזו תהיה זמינה לנו?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

בוודאי. המצגת וכל חומר שאתם רוצים. אני אדבר על השותפים. אתם רואים את רשימת השותפים למטה אבל אני אסביר על קצת בהמשך אז לא נתעכב כאן. 

המטרה שלנו בלוויין הזה היא לבנות מה שאנחנו קוראים אירועים חולפים. אירועים חולפים זה אירוע שמופיע בשמים לזמן קצר יחסית ונעלם. זה יכול להיות פיצוץ של כוכבים, זה יכול להיות התנגשות ומיזוג של כוכבים. זה יכול להיות קריעה של כוכב על ידי חור שחור גדול מאוד שיושב במרכז גלקסיה שקורע את הכוכב ובולע אותו לאט-לאט. 

אנחנו מתעניינים בשאלות האלה גם מהצד האסטרופיזיקלי. אנחנו רוצים להבין איך כוכבים מתפוצצים, איך כוכבים נקרעים על ידי חורים שחורים, אנחנו רוצים להבין את הדברים האלה בפני עצמם אבל מעבר לזה הלימוד השיטתי של האירועים האלה יאפשר לענות על שאלות שהן יותר רחבות עם השלכה יותר רחבה. למשל, איפה נוצרו כל היסודות הכבדים בטבע מברזל ומעלה. זו עדיין שאלה פתוחה שאנחנו לא יודעים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

איך זה קשור?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

אני אסביר קצת. אני אנסה קצת להסביר בנגיעה איך זה קשור. איך חורים שחורים נוצרים? איך הם גדלים? בהוראת הלימוד השיטתי של האירועים החולפים האלה אנחנו נוכל לענות על השאלות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

גם ננסים לבנים.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

נכון. תיכף נגיע גם אליהם. השאלות האלה נמצאות איתנו עשרות שנים. מה שהשתנה בשנים האחרונות היא היכולת שלנו לבנות מצפים עם שדות ראייה רחבים מאוד. 

אירוע כזה שמופיע בשמיים לזמן קצר ביחסית – קצר יכול להיות שעות או יום – ונעלם. אם אתה לא יודע מראש איפה הוא מופיע, אתה לא תתפוס אותו. לרוב הטלסקופים יש שדות ראייה צרים מאוד. אם אתה לא יודע לאן לכוון ואתה לא יודע לאן לכוון אתה לא תתפוס אותם. 

היום אנחנו יכולים לבנות טלסקופים עם שדה ראייה רחב מאוד. אנחנו פשוט בוהים בשמיים. מכיוון ששדה הראייה רחב מאוד אנחנו תופסים את האירועים האלה ויכולים לראות אותם בצורה שיטתית. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כרגע אין כזה טלסקופ? אתם רוצים להיות חלוצים בתחום?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

בהחלט. פה יש השוואה בין אולטראסאט שהוא הלוויין שלנו לבין כל הטלסקופים האחרים שיש עכשיו. הציר האופקי, ציר y זה הנפח של היקום שהטלסקופ יכול לראות והציר השני, ציר x זה אורך הגל שבו הוא עובד. 

אולטראסאט יכול לבדוק בכל רגע נתון נפח של היקום שהוא פי 100 יותר גדול מכל מצפה אחר שקיים. הוא עושה את זה גם בתחום הקרינה האולטרה סגולה שזה אור באורכי גל קצרים שלא עובר דרך האטמוספרה ואנחנו גם לא רואים אותו בעין. לכן אנחנו צריכים להיות בחלל כדי למדוד אותו. 

הפיצוצים שאנחנו מדברים כמו פיצוץ של כוכב, התנגשות של כוכבים ודברים כאלה הם מאוד חמים ופולטים קרינה רבה באור העל-סגול ולכן יש לנו יתרון גדול בזה שאנחנו מודדים את העל-סגול בחלל. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה בספקטרום שאף אחד לא נוגע בו ביחס לאחרים.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

אף אחד לא נודע בספקטרום הזה בהשוואה אלינו.

 << אורח >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << אורח >> 

זה משנה איפה זה נמצא פיזית?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

אנחנו נהיה במסלול גאוסטציונרי. גאוסטציונרי זה מסלול בגובה 36,000 קילומטר כשמהירות הסיבוב של הלוויין בו היא זהה למהירות של סיבוב כדור ארץ. הוא כל הזמן עומד מעל אותה נקודה בכדור הארץ. 

בתעשייה האווירית לא רחוק מפה יש כבר אנטנה. האנטנה הזו תראה כל הזמן את הלוויין והלוויין ידבר איתה באופן רציף. אנחנו נגלה את הקרינה באור העל-סגול ונרצה להגיד לכל שאר העולם תשמעו קורה כאן משהו חשוב מאוד, לכו תסכלו על זה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מתי זה קורה? לפני כמה זמן?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

לפני כמה זמן זה קרה באמת?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כן.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

בדרך כלל זה דברים שקרו לפני כמה מיליארדי שנה ואנחנו נראה אותם כשהם מגיעים אלינו היום. אנחנו נרצה להגיד לכל העולם תלכו ותסתכלו כי אנחנו רוצים שתראו באור נראה ובאור אינפרה אדום וכדי לענות על השאלות שאנחנו שואלים. 

זה שאנחנו עושים את זה בגאוסטציונרי ויש לנו קשר ישיר עם הלוויין כל הזמן הם קריטיים כדי שאנחנו נוכל לתת לכל העולם התראה על האירוע תוך עשר דקות בערך מאז שאנחנו נראה אותו. 

לשם השוואה בין טלסקופ אולטראסאט לבין האבל ספייס טלסקופ – שדה הראייה של אולטראסאט הוא פי 100,000 יותר גדול מהאבל. זה ההבדל. הדבר זה והעובדה שאנחנו רגישים בתחום העל-סגול מאפשרים לנו לראות כל כך הרבה מהיקום ולמצוא את האירועים האלה שמופיעים לזמן קצר ונעלמים וללמוד אותם בצורה שיטתית.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אם מתריעים בזמן אפס שקלטתם - - - 

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

עשר דקות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

עשר דקות. אתם מודיעים לשאר הלווייניים שהם באזור מסוים שהם רואים בטווח הנראה היותר – הם יספיקו?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

כן. הם יספיקו. חלקם יספקו. חלקם לא. יש הרבה מצפים אוטומטיים עכשיו שמקבלים התראה ומייד מתיישרים לשם. זו הזדמנות טובה להסביר שלמצפים על הקרקע יהיה קשה מאוד לעשות את העבודה שאנחנו עושים.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

ולוויינים אחרים?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

לוויינים אחרים כן אבל על הקרקע יהיה להם קשה כי יש יום ולילה ויש עננים וגשם. הם לא יכולים לצפות בגובה הזה בצורה רציפה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מה שאנחנו רואים פה זה לוויינים אחרים. 

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

גם וגם. זה הכול. יש לנו מצפה אחד שהוא מתחרה בנו שזה משהו שהאמריקאים עכשיו בדיוק - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

גליקס?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

לא, Vera Rubin Observatory. אני אסביר עליו שתי מילים בהמשך. אני אתחיל במדע ואז אני אעבור לטכנולוגיה ולמימוש.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

איך יכול להיות שאתם מקדימים את נאס"א במחקר הזה?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

גם לזה יש לי שקף.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

מה זה? אתה במכון ויצמן.

 << אורח >> אבישי גל-ים: << אורח >> 

שאלה טובה. יש תשובה.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

זו שאלה מצוינת. אני אענה עוד מעט איך עשינו את זה. חשוב להדגיש כבר עכשיו שאנחנו עושים את הדברים שבחזית של העולם. המגרש זה לא ישראל. המגרש זה העולם. אם אנחנו לא עושים משהו שהוא המוביל בעולם אז אין טעם לעשות אותו. 

אולטראסאט תהיה הוכחה שמדינה קטנה כמו ישראל עם משאבים קטנים כמו ישראל יכולה לעשות משימה שהיא מובילה בעולם ושגרמניה וארצות הברית מצטרפות למשימה הזו. אנחנו לא שולחים בורג לאיזה משימה של נאס"א. להיפך.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני מבינה. עד עכשיו לא התעסקו באירועים חולפים ולא כל כך עסקו בגל הזה.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

הסיבה שהצלחנו לעשות את זה היא שאנחנו התחלנו לעבוד על זה ב-2011. ב-2011 שאלנו את עצמנו את השאלה האם ישראל יכולה לבנות בטכנולוגיה שהיא בעיקר ישראלית לוויין שיעשה מהפכה מדעית, יוביל בעולם ויהיה במשאבים שישראל יכולה להרים. לקח לנו שלוש שנים לעבוד על הזה כדי להשתכנע שאנחנו יודעים לבנות את הלוויין הזה, בגודל הזה ובמחיר הזה. אז רצנו. 

אני חושב שאנחנו הראשונים שסימנו את התחום של האולטרה סגול עם שדה ראייה רחב כדבר שיעשה מהפכה. כשנגיע לשקף עוד מעט אתה תראה את התחרות שיש מאז ואת כל אלה שרצים אחרינו אבל אנחנו ראשונים. 

בכמה מילים על השאלה המדעית. שאלה מדעית אחת או שתיים שאנחנו מתעסקים בה וקצת רקע. כדור הארץ הוא כוכב לכת. הוא לא כוכב. מה זה כוכב לכת? הוא גוף שמה שמחזיק אותו כנגד הגרביטציה, כנגד כוח המשיכה כדי שלא יקרוס לעצמו פנימה הם כוחות חשמליים. כדור הארץ הוא מין סלע גדול וכמו השולחן הזה הוא מוחזק על ידי כוחות חשמליים. 

אם מגדילים מאוד את המסה של הגוף הזה ומגיעים למסה של השמש אז הכוחות החשמליים לא יכולים להחזיק את הגוף הזה יותר והוא יקרוס. אם היו רק הכוחות החשמליים הוא היה קורס פנימה והופך לחור שחור. 

מה שמחזיק את השמש שלא תקרוס הוא שהמרכז התחמם לטמפרטורה גבוהה מאוד והלחץ התרמי הוא שמחזיק אותה. במרכז השמש הטמפרטורה היא 10 מיליון מעלות וזה מה מחזיק את השמש ומונע ממנה לקרוס פנימה. 

בטמפרטורה הגבוהה הזו השמש כל הזמן קורנת ומאבדת אנרגיה. מה שמייצר את האנרגיה ששומר את הטמפרטורה זו בעירה גרעינית של מימן, של ארבעה גרעינים של מימן הופכים לגרעין הליום. זה משחרר הרבה מאוד אנרגיה וזה מקור האנרגיה של השמש. 

היא תמשיך לעשות את זה בעוד בערך 5 מיליארד שנה עד שייגמר לה המימן. כשייגמר המימן אז אין מה שיעצור יותר את הגרביטציה והשמש תתכווץ. 

כוכבים מאסיביים שמתכווצים הגרעין שלהם מתחמם ובאיזשהו שלב הטמפרטורה שלו כל כך עולה שהם מתחילים לשרוף גרעיני הליום לפחמן. אלו גרעינים עוד יותר כבדים. הם עוצרים ונתקעים שם ושורפים את כל ההליום לפחמן. הם מתכווצים שוב. מתחממים ומדליקים את הפחמן ושורפים אותו לסיליקון ואז הם עושים את זה עוד פעם ושורפים את הסיליקון לברזל. 

ברגע שגרעין של הכוכב הפך להיות ברזל – אין לו יותר מקור אנרגיה. ברזל זה היסוד הכי יציב בטבע. אי אפשר להוסיף משהו לברזל כדי שהוא ייצר אנרגיה. כמו שאתם יודעים לוקחים פלוטוניום ואורניום ודווקא הפוך – כשמפרקים אותם מקבלים אנרגיה. עד הברזל מוסיפים ומקבלים אנרגיה. מעל הברזל, אם אתה מפרק מקבל אנרגיה. זו שאלה אחת. אתם מבינים איפה היסודות שמעל לברזל. הם לא יכולים להיווצר בכוכבים. זו שאלה אחת שאנחנו רוצים לענות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הם היו אולי בשמשות אחרות.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

אין שום כוכב שיכול לעבור את הברזל כי הברזל הוא הכי יציב.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מאיפה נוצר הברזל כאן? אני מבינה שזה המסלול ליצירת הברזל. אני מבינה שזה בגלקסיות אחרות ובשמשות אחרות.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

בשמשות אחרות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

בשמשות אחרות אבל איך זה קרה פה?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

מה קורה לכוכב כשהוא הגיע לברזל? הוא לא יכול לעצור את עצמו מהקריסה. הוא פשוט קורס. לפי רוב חישובים הפשוטים הכוכב לא עוצר ונהפך לחור שחור. הוא קורס עד הסוף ונהפך לחור שחור. במציאות אנחנו יודעים שזה לא מה שקורה. חלק מהכוכב נעצר וחלק מהאנרגיה שמשתחררת בנפילה הגרביטציונית הזו מפוצץ את המעטפת של הכוכב ומעיף החוצה חלק ממנו כולל חלק מהברזל שנוצר. זה מה שמתפזר החוצה וממנו נוצר הברזל שאנחנו רואים במערכת השמש.

 << אורח >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << אורח >> 

מה שאמרת חל גם על השמש?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

השמש לא תגיע לשלב הזה. היא לא מספיק כבדה כדי להצית הליום לפחמן. היא תיעצר שם. שאלה נוספת – איך הכוכב מפוצץ? למה הוא לא פשוט נופל לחור שחור? זו עוד שאלה פתוחה. חלק מהפעמים לאחר שהכוכב מתפוצץ הוא משאיר מאחוריו - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא דיכוטומי. זה לא מעבר ממימן להליום. בכל רגע נתון יש לך קסקייד אירועים ואז יכול להיות שחלק קרס וחלק - - -

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

הכוכב במרכזו שורף אחד מהם או מימן או הליום או פחמן ואז הוא מגיע לברזל ונגמר. אחרי הפיצוץ, הכוכב משאיר אחריו שריד שהוא דחוס מאוד. הוא יכול להיות חור שחור. אם השמש נדחסת לרדיוס של שלושה קילומטר היא נהיית חור שחור או כוכב מסוג אחר שנקרא כוכב ניטרונים. הרדיוס שלו קצת יותר גדול כעשרה קילומטר. 

אם דוחסים את השמש לעשרה קילומטר אז הצפיפות כל כך גבוהה שהפרוטונים ואלקטרונים לא יכולים לחיות בנפרד והם הופכים כולם לניטרונים. זה כוכב ניטרונים. עוד שאלה שאנחנו לא יודעים לענות עליה זה מתי נוצר חור שחור ומתי נוצר כוכב ניטרונים. 

הסיפור לא נגמר במוות של הכוכב שהוא משאיר אחריו עצם מת שהוא כוכב ניטרונים או חור שחור כי רוב הכוכבים חיים בזוגות. אחרי שהם עוברים את התהליך הזה אז יכול להיווצר זוג של שני כוכבי ניטרונים או כוכב ניטרונים וחור שחור שמסתובבים אחד מסביב לשני. אם הם קרובים יחסית אז בסיבוב הם מאבדים אנרגיה. הם מייצרים קרינה שנקראת קרינה גרביטציונית שזה פרדיקציה של תורת היחסות הכללית של איינשטיין משנת 1916. 

באובדן האנרגיה הגרביטציונית הזו הם מתקרבים עד שבסוף מתנגשים ומתמזגים והופכים לחור שחור. לראשונה גילו את הסיגנל של הקרינה הגרביטציונית ב-2016. זה גלאי גדול שבנו בארצות הברית. מדדו לראשונה מיזוג של שני כוכבים שחורים. שנה אחרי זה כמובן קיבלו על זה פרס נובל לפיזיקה. לקח 100 שנה לגלות את הסיגנל שאיינשטיין חזה ב-1916.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה הסיגנל הזה?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

גלי גרביטציה שזיהו באמצעות הגלאי שנקרא LIGO. איפה אנחנו נכנסים לסיפור? אותנו מעניינים המקרים שבהם אחד מהזוג שמתמזג הוא כוכב ניטרונים. במקרה הזה שהוא לא חור שחור במהלך תהליך המיזוג חלק מהחומר של כוכב ניטרונים מועף החוצה כמעט במהירות האור מהמערכת. מכיוון שהוא עשיר מאוד בניטרונים אנחנו חושבים ששם נוצרים היסודות הכבדים מאוד בטבע. אלה שמעל ברזל. זה אזור מתאים לייצור לחומרים שמעל ברזל. אנחנו מעריכים ששם הדבר הזה קורה. 

אין לנו עדיין הוכחה של זה. כדי לנסות להוכיח את זה, האחד הדברים המרכזיים שכל עולם אסטרופיזיקה ינסה לעסוק בעשור הקרוב זה אחרי שנקבל גילוי של גלי גרביטציה מ-LIGO לנסות לגלות את האור שנפלט מהחומר שמועף במהירות האור החוצה. זאת כדי לעשות מדידות שיאפשרו לנו להבין איזה חומרים נוצרים שם, האם נוצרים שם היסודות הכי כבדים בטבע או לא ולבדוק את התיאוריה הזו. 

זאת אחת המטרות המרכזיות שתהיה לאסטרופיזיקה בעשור הקרוב. זו אחת המטרות של אולטראסאט. הוא יהיה המצפה הכי טוב בשביל לגלות את האור שנפלט מהאירועים האלה שבהם מתנגשים הכוכבים האלה שחיים בזוגות. 

אנחנו מעריכים שמתחילת 2028 כאשר ישפרו את גלאים של גלי הגרביטציה והם כל הזמן עוברים שיפורים הם יתחילו לראות אירועים כאלה אחת לחודש בערך. כל פעם שהם יראו אירוע כזה של אחת לחודש הם יודיעו לעולם שראינו משהו כזה. 

הדיוק הזוויתי של הגלאים האלה הוא גרוע מאוד של בערך 100 מעלות רבועות. לכן לרוב הטלסקופים כמו האבל ספייס טלסקופ יהיה קשה מאוד למצוא איפה איזה כי יש להם שדה ראייה קטן מאוד. לאולטראסאט יש שדה ראייה רחב מאוד ואנחנו מייד נוכל להסתובב לשם ובתמונה אחת לתפוס את כל האזור הרלוונטי ולהגיד איפה הדבר הזה קורה ולמדוד את האור האולטרה הסגול שנפלט ממנו.

 << אורח >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << אורח >> 

אלה רק מדידות מרחוק או שיש דרך גם לתחנות חלל לאסוף?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

הדברים קורים במרחק של 10 מיליארד שנות אור. הדבר היחיד שאנחנו רואים זה האור שמגיע אלינו. זה מה שאנחנו יכולים לראות.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

האם חלק מהתופעות שאתם מדבר עליהן יכולות לתמוך או לתמוך בחיים מחוץ לפלנטה שלנו?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

מה שסיפרתם לכם עכשיו זו משימה מדעית אחת של אולטראסאט. יש פה טבלה של המשימות המדעיות. אין לנו זמן לעבור על כולן.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אין לנו גם יכולת ראייה לעבור על כולן.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

זאת הכוונה. מכיוון ששאלת על חיים אז אני אענה. אולטראסאט יש לו בהחלט רלוונטיות בניסיון למצוא חיים על פלנטות אחרות.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

כיצד?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

אנחנו מחפשים עדויות לחיים ממדידות של אטמוספרות של פלנטות שמסתובבות מסביב לכוכבים שהם דומים לשמש או קצת יותר קטנים ממה. לכוכבים האלה יש תכונה שיש להם התפרצויות חזקות באולטרה סגול. ההתפרצויות החזקות באולטרה סגול יכולות לעשות כמה דברים. אחד, הן יכולות להרוג כל חיים שמנסים להתפתח באטמוספרה של הפלנטות שמסביבן. שתיים, הם יכולים ליצור מולקולות שבדרך נחשבות כסמנים של חיים. 

למשל אם רואים מים באטמוספרה זה סימן לחיים. יכול להיות שאין חיים וקרינת אולטרה סגול מפרקת פחמן דו-חמצני בכוכב הזה והופכת למים. לדעת מה הפעילות באולטרה סגול של הכוכבים שסביבם מחפשים את הסימנים לחיים על הפלנטות זה חשוב מאוד. 

אנחנו נמדוד 100,000 כוכבים כאלה באמצעות אולטראסאט ונמפה את הפעילות שלהם ואז נוכל להגיד תחפשו את החיים פה ולא פה כי הכוכב הזה הוא כזה והכוכב הזה כזה. זו משימה שנייה. מכיוון שאנחנו מגדילים את היכולת שלנו לראות את היקום שלנו פי 100, פי 300 זה עושה מהפכה בכל הנושאים האלה. אנחנו נוכל להשפיע על תחום רחב מאוד.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אתה אמרת שיהיה זיהוי מהגלאי ושאתם תלויים בשיפורים שלו. זה אולי שיתופי פעולה. אתם תוכלו לכוון לשם. זה יהיה גם הפוך, זה יהיה דו-כווני כלפי הגלאי הזה? אם אתם מזהים משהו תוכלו לשלוח לו?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

כלפי הגלאי הזה הדבר יהיה דו-כיווני כי הסיגנל שלו חלש מאוד. אנחנו נוכל לעזור לו בזה. אם נראה אור והוא רואה סיגנל חלש מאוד שבלעדינו הוא לא היה יכול להגיד שזו באמת מדידה אז יחד איתנו הוא כן יוכל להגיד.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זו תקשורת דו-כיוונית.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

במקרה הזה הדבר דו-כיווני. סיימתי לדבר למדע. אני רוצה לעבור לטכנולוגיה והמימוש. 

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

איפה זה נמצא מבחינת הפיתוח של אולטראסאט?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

זה השקף הבא. המרכז של הלוויין הוא הטלסקופ. הטלסקופ נבנה על פי התכנון שלנו באל-אופ שנמצאת מעבר לגדר. במרכז הטלסקופ יושבת מצלמה שרגישה לאור האולטרה סגול. הגלאים של המצלמה הזו כבר נבנה בטאוור שזו חברה במגדל העמק ונמצאים עכשיו בגרמניה ומרכיבים עליהם אלקטרוניקה וקופסה שתהפוך להיות המצלמה של הלוויין. המצלמה הזו תיכנס לטלסקופ שנבנה באל-אופ והטלסקופ ייסע לתעשייה האווירית ושם מייצרים את גוף הלוויין. 

התרומה של נאס"א לאירוע הזה הוא השיגור. זה המסלול הגאוסטציונרי כמו שאמרתי ל-36,000 קילומטר. דיברנו כבר על תאריך שיגור. הלוויין שוקל בערך טון ששני שליש מזה הוא דלק בשביל להגיע בדיוק למסלול שאנחנו צריכים. הוא צפוי לחיות שש ומשהו שנים.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

מה קורה איתנו אחרי שש שנים?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

אחרי שש וחצי שנים - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

קורס לתוך חור שחור.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

כשאתה נמצא במסלול גאוסטציונרי אז יש לידך לוויני תקשורת ואסור לך להפריע להם. בשביל זה יש לך קצת דלק. אנחנו משתמשים ברוב הדלק בשביל להגיע בדיוק למסלול. אחר כך אתה שומר קצת דלק בשביל לשמור על הנקודה שלך. ברגע שהדלק ירד מתחת למה שיש בשביל לשמור אתה חייב לפנות את הנקודה כי אחרת אתה עלול להתנגש באחרים. אתה עולה 300 קילומטר גבוה יותר – זה נקרא grave orbit, מסלול בית הקברות – אתה עולה ומשאיר את הלוויין - - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לעולם שהוא כולו טוב.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

שם הוא מסיים את חייו.

 << אורח >> אבישי גל-ים: << אורח >> 

בנקודה הזו יש לווייני תקשורת ישראלים אזרחיים אחרים שלנו ואנחנו לא יכולים להסתכן בלהפריע להם.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

המסלול הוא מסלול של ישראל?

 << אורח >> אבישי גל-ים: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לכל מדינה בעולם יש את האורביטל שלה?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

יש ועדה בינלאומית של האו"ם שהיא מקצה תדרים ומסלולים ואתה חייב להיכנס לתוך הדבר לזה. זה היה סיפור ארוך. הרבה משא ומתן על התדרים ועל המיקום. עברנו את זה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אנחנו מעל איראן.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

אנחנו גם מעל איראן. זה לא מה שיעזור לנו מול איראן. אני רוצה להדגיש כמה נקודות בטכנולוגיה. כדי להיות בחזית אנחנו חייבים להיות בחזית הטכנולוגיה. הלוויין הזה דוחף את הטכנולוגיה בתעשייה הישראלית לקצה. זו פעם ראשונה שייצרו גלאים מהסוג הזה. 

לגבי האופטיקה, זו פעם ראשונה שבונים באל-אופ טלסקופ מהסוג הזה. זה דוחף את כל התעשייה לקצה. זו תרומה שהיא מעבר לתרומה המדעית. זו תרומה חשובה מאוד לתעשייה הישראלית בפרט לתעשייה הביטחונית שעוסקת בנושאים האלה. 

יש הרבה פה דברים חדשניים שאני לא אפרט אותם כמו הגלאי, הטכנואופטי וכולי. זה גם דוחף התעשייה מבחינה טכנולוגית וזה גם דוחף את כוח האדם שלהם קדימה. למשל בהיבטים של ניקיון חללי לא היה לנו אף פעם גישה לנאס"א. 

עם המשימה הזו האנשים של התעשייה האווירית ושל אל-אופ הוזמנו ל-Goddard Space Flight Center. הכניסו אותם לחדרים הנקיים שם והאמריקאים הראו לכם איך עושים ניקיון חללי. למדנו מזה המון לגבי חומרים, נידופים, שיטות וכולי. 

זו דוגמה אחת ויש הרבה דוגמאות כאלה לשיתוף הפעולה הזה שהוא דוחף גם את כוח האדם שלנו קדימה. אני אגיד עוד הערה על זה שהמהנדסים שעובדים בתעשיות בייחוד בתעשיות ביטחוניות שהן סגורות ומסווגות והם לא נחשפים החוצה ולא נחשפים כל כך לתחרות – זה כלי מצוין לתת להם חיכוך, לתת דרך לצאת החוצה, לשמר כוח אדם מוביל מאוד וגם לגייס כוח אדם מוביל שבשבילו זו בעיה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

מה קרה פה בתחום שיתופי הפעולה? פיתוח הגלאים? מה קרה במכון ויצמן כי יש את אל-אופ, יש את התעשייה האווירית ויש נאס"א. ברור שהחזון הוא שלכם והיוזמה היא שלכם - - -

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

החזון הוא שלנו והתכנון של הטלסקופ שהוא שלנו. המימוש של הטלסקופ זה באל-אופ. הגלאים נבנו על ידי טאוור אבל אנחנו סימנו את זה שלטאוור יש יכולת לעשות את הדבר. לזכותם יאמר שהם בנו לנו 216 חתיכות כאלה במפעל שמייצר 10,000 ביום. הם הצטרפו לזה כי הם אמרו שזה מעניין אותנו וזה מעניין את המהנדסים שלנו. זה מעניין אותנו להיות בחזית ואנחנו גם רוצים שהשם שלנו יופיע אחר כך כשאולטראסאט יגלה תגליות יגידו טאוור בנו את זה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הצוות שלכם פה מונה סטודנטים?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

סטודנטים, פוסט דוקטורנטים, פרופסורים. יש את הצוות המדעי כמו אבישי ויש עוד כמה מדענים שעושים חלק מהמדע ומתכננים את המשימה. יש לנו program office. הפרויקט כולו מנוהל במכון ויצמן עבור סוכנות החלל ומכון ויצמן ביחד. אין קבלן ראשי. אנחנו אחראים לאינטגרציה. 

הבאנו לפה מנהל פרויקט בכיר מאוד, אודי נצר שהיה סמנכ"ל רפאל ומנהל הקריה למחקר גרעיני. איש מעולה ויוצא דופן. הוא אחראי על program office במכון. צירפנו אנשים שעבדו איתנו מהתחלה מהתעשיות וממנהלת תוכנית אתגר שזו תוכנית הלוויינים הביטחונית כדי לתמוך במשימה הזו. יחד איתם אנחנו מנהלים את המשימה מול כל התעשיות.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

איזה שינוי קורה ברגע שיש שיגור בעבודה שלכם?

 << אורח >> אבישי גל-ים: << אורח >> 

רציתי להגיד רק נקודה אחת. עד עכשיו הזכרנו רק את מכון ויצמן. בשימוש המדעי בפרויקט הזה - - -

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

שאלת על סטטוס הפרויקט. את כל הסיכונים הטכנולוגיים שהיו אנחנו הסרו. גלי UV שיצרו בפעם ראשונה היו סיכון גדול. הכול יוצר והכול עומד בדרישות ויותר טוב מהדרישות. כל הרכיבים שנקראים long lead items שלוקח שנה לייצר אותם וצריך להזמין אותם כבר נרכשו והם בארץ. 

זה הלוויין בתעשייה האווירית. אנחנו בשלבים מתקדמים מאוד של האינטגרציה של הלוויין. הסכם שיגור נחתם נאס"א בפברואר 2023.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לסוף 2027 או לתחילת 2028.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

אלה כמה תמונות כדי שתתרשמו שהכול אמיתי. אתם רואים את מבנה הלוויין.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא אסטרופיזיקה תיאורטית.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

זה הכול אמיתי. מצד השמאל אתם רואים את הגלאים הכחולים שיוצרו בטאוור והם כבר מורכבים על המבנה שמיוצר בגרמניה וייכנס לקופסה השחורה שם. אתם רואים למטה את העדשות של הטלסקופ ואת המראה של הטלסקופ. הכול אמיתי. הכול קורה. מצד ימין למעלה זה מיכל דלק ומערכת ההנעה. אנחנו בשלבים מתקדמים מאוד של האינטגרציה ואין לנו יותר סיכונים טכניים או טכנולוגיים.

מה קורה אחרי השיגור? דרך אגב, אם אני לא עונה על אחת השאלות כי אמרתי שיש עוד שקף שזה טריק ידוע – תגידו לי. אחרי השיגור. אנחנו בונים במקביל לכל הפרויקט הזה פרויקט נוסף שהוא גם לא קטן של science operations center . 

כל הדאטה שיגיע מהלוויין יגיע למכון ויצמן. פה הוא יעבור אנליזה, פה יגלו את האירועים, פה יעשו את המדידות, פה יודיעו לכל העולם. זה פרויקט בפני עצמו לבנות את התהליך של data analysis, שמירת הדאטה ופרסום הדאטה. אחרי שהלוויין ישוגר זה יהפוך להיות לב - - -

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

כל חוקר או סטודנט או מסטרנט או פוסט דוקטורט יודע מה ההצבה שלו בחירום?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

בעתיד. זה לא יהיה בחירום.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

שגרה.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

טרמינולוגיה צבאית.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

יש 13 קבוצות מדעיות שכל אחת מתרכזת בנושא מדעי שהלוויין מטפל בו. כמעט כל האסטרונומים בארץ הם שותפים בקבוצות האלה ויקבלו גישה לדאטה. נאס"א בתמורה לשותפות שלהם קיבלו שמונה מדענים אמריקאיים שמצטרפים למשימה.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

בנוסף ל-13?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

זה שמונה מדענים שמצטרפים ל-13 הקבוצות. הם חלק מהקבוצות. שניים מהם גם מובילים קבוצות. שישה מדענים אמריקאים נוספים מצטרפים למשימה. אמרתי שיש פרויקט קרקעי אמריקאי גדול באור הנראה שהוא מתחרה שלנו לכאורה בצ'ילה. הם כבר לא מתחרים שלנו אלא שותפים שלנו. אנחנו נתנו לעוד שישה מדענים אמריקאים להצטרף לאולטראסאט ובתמורה המצפה הזה פתח את הדאטה שלו לכל האסטרונומים בארץ. 

הגרמנים מקבלים חמישה שותפים. בזכות ההובלה המדעית הזו, הגרמנים משקיעים הרבה מאוד משאבים והתמורה שלהם היא גישה לדאטה המדעי שאנחנו נספק. זה מה שאפשר לנו לקחת את נאס"א שזה אחד הגופים המובילים בעולם וגרמניה להצטרף אלינו.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

הקבוצות לא מתחרות ביניהן מבחינה מדעית.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

לכל קבוצה יש נושאים משלה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

כבר עכשיו אפשר אולי להתחיל לעבוד על קידוד, על מודלים ועל סימולציות - - -

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

הקבוצות עובדות. היה פה כנס די גדול ביולי 2023 שכולם הגיעו לארץ למכון ויצמן. קיווינו לעשות עוד כנס ב-2024 ואז קרה ועוד פעם ב-2025 ואז קרה עוד משהו. אני מקווה שאנחנו נצליח לעשות את זה השנה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו בסיפו של שלום.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

אני מאוד מקווה. אגיד משהו על התחרות. יש לנו תחרות. לא אכנס לכל ההיסטוריה אבל כאשר הגשנו את המשימה גם Caltech ו-GPL שהם גופים חזקים מאוד בארצות הברית וגם גודרד שזה גוף חזק מאוד בארצות הברית הגישו לנאס"א הצעות דומות למה שאנחנו הצענו אבל קצת פחות טובות. נאס"א החליטה לא לממן אותם ולממן לנו שיגור. 

בשנה שעברה GPL ו- Caltech החליטו להגיש משימה הרבה יותר גדולה משלנו גם עם אולטרה סגול ואירועים חולפים שתשוגר אחרינו. האם אמרו שאת התחרות הזו הפסדנו אבל זה חשוב מאוד ואנחנו רוצים להיות שם בלג הבא. הם אחרינו. אם אנחנו לא נעמוד בזמנים אז הם עלולים להשיג אותנו. אנחנו מראים שאפשר לעשות עם לוויין קטן במחיר שמדינה כמו ישראל יכולה להרים ובטכנולוגיות שלה לעשות מדע שהוא בחזית ומשנה את העולם של האסטרונומיה. 

זה מעמיד ישראל בחזית המחקר. זה מעמיד את התעשייה הישראלית בחזית. היא שולחת לוויינים קטנים שעושים את חזית המחקר העולמי עם טכנולוגיה חדשנית. זה חשיפה גדולה מאוד לעולם. זה מחזק את שיתופי הפעולה עם הגופים הכי חזקים בעולם – עם נאס"א, עם National Science Foundation שממן חלק מהחוקרים, עם מוסדות מחקר כמו דזי. ישראל מובילה פה והענקים האלה מצטרפים אלינו. 

בסוף, לא פחות חשוב אנחנו עובדים פה עם מכון דוידסון ועם בית הספר של שוורץ רייסמן על ההנגשה ותוכנית חינוך שמלווה את הפרויקט הזה כי אנחנו חושבים שהחשיפה למדע גם של הציבור ולתלמידים תהיה לה אימפקט חזק מאוד על משיכה של אנשים ללימודים של מדע וטכנולוגיה שזה חשוב לישראל.

אנחנו מתחילים מהמדע שזה דרייבר שלנו אבל אם זה רק המדע אז לא היינו נכנסים לפרויקט של 15 שנה של לנסות לבנות את הדבר הזה. אנחנו עושים את זה כי אנחנו רואים את האימפקט היותר רחב שיש לזה על ישראל ועל החברה בישראל. תשאירו לי שתי דקות לעדכון ובקשה אבל תשאלו שאלות קודם.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

איך אנחנו יכולים לעזור?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

טוב ששאלת. בימים אלה יש משבר ענק בנאס"א. נאס"א התחייבה לשגר את הלוויין ויש לנו הסכם חתום איתם אבל נאס"א עכשיו עוברת קיצוץ ענק בתקציב – 25% כולל, 60% במדע ו-70% באסטרופיזיקה. הם הולכים לפטר 6,000 מתוך 18,000 עובדים. 

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

בגלל טראמפ.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

זה בעקבות ההנחיות של הבית הלבן.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

הוא לא מבין באסטרופיזיקה, הוא מבין בנדל"ן.

 << אורח >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << אורח >> 

טראמפ לא השתכנע שזה חשוב?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

הגישה של טראמפ והבית הלבן היום למדע היא מאוד שלילית.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

ביקורתית.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

אחת ההשלכות שהם יגידו שהם לא נסוגים מהמחויבות אבל לא נתנו לנו את הכסף לעשות את זה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

בזמן הכהונה.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

נכון. אם הם לא יחזירו את שורת תקציב אז אנחנו נהיה בבעיה. היו כבר פגישות של שרת המדע ומנכ"ל סלע וסגן השגריר עם המנכ"לית של נאס"א ושוב עם מנכ"ל סלע וסגן השגריר ואנחנו עם הסגן של מנהלת נאס"א. הם אמרו לנו אנחנו מחכים לראות מה יהיה בקונגרס. 

כרגע אנחנו ממשיכים לעבוד כרגיל. אנחנו לא רוצים לסגור את הפרויקט הזה. אנחנו ממשיכים. אנחנו בימים אלה מגדירים את המכרז למשגר. אנחנו ממשיכים איתכם אבל אנחנו מחכים לראות מה יהיה בקונגרס. 

ספר הצעת התקציב הזה הולך לקונגרס ועכשיו ביולי, אוגוסט יש דיונים שבסופם יאשרו תקציב. הקונגרס בדרך כלל עושה כל מיני שינויים ויש מאבקים קשים בקונגרס על מה יכנס ומה ייצא. השגרירות שלנו בוושינגטון, מנכ"ל סלע, שרת המדע והמל"ל רתומים לעניין ומנסים להשפיע. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

רק נאס"א יכולים לעשות את השיגור?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

גם אירופאים יכולים לעשות שיגור אבל זה שינוי דרמטי מאוד לפרויקט. זה יכול להיות עלויות אחרות לגמרי.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אולי שותפים שיעבירו תקציב לנאס"א.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

זו חלופה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

לא להעתיק את הפעילות.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

זו גם חלופה שאנחנו בהחלט ננסה אבל אני חושב שדרך המלך זה לתקן את התקציב ושהקונגרס יעדכן את התקציב שישקף את האינטרסים שלנו של שיתופי פעולה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל זה כל נאס"א. אולטראסאט זה פריט.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

אולטראסאט זו שורה לא גדולה אבל הם מייחסים לה הרבה חשיבות בניגוד למשימות אחרות שבעקבות הקיצוץ הם כבר הפסיקו אותן, את אולטראסאט הם ממשיכים. 	אנחנו חושבים שיכול להיות לכם משקל. הדיון בקונגרס הוא של שתי appropriation committees of science . האחת של הסנאט והשנייה של The House. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

הם דנים בכל שורה?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

הם דנים בכל שורה.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

זה תקציב.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

הם דנים ברצינות בשורות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

יכול להיות שנאס"א זה שורה.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

יש להם ספר של 400 עמודים.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אם בקשר עם איפא"ק וג'יי סטריט?

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

אנחנו בקשר עם איפא"ק. אנחנו חושבים שאתם הוועדה של הכנסת שמקבילה לוועדה הזו של הקונגרס. אתם מקבילים. אתם יכולים לתרום בזה שאתם תביעו עניין.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

אולי נכתוב מכתב.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

אולי תוציאו מכתב לוועדות של הקונגרס שזה חשוב לישראל ושיש מחויבות אמריקאית חתומה שהם מנפנפים אותה בהינף יד.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

אנחנו נכין מכתב.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

של כל חברי הוועדה גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אני מציע שחוץ מחברי הוועדה לשתף עוד חברי כנסת שיחתמו על המכתב הזה. זה רק מוסיף עוד משהו.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

אנחנו נשמח לעזור בכל דבר.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

איילת תהיה איתך בקשר אולי תעזרו לנו בהכנת המכתב. 

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

נשלח לכם את החומר ונשמח לענות. צריך לעשות את מהר יחסית.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

תגישו טיוטה.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

אנחנו נעביר את זה השבוע.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

כל חבר ועדה יחתים את חברי מפלגתו.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

השרה פגשה את מנכ"לית נאס"א.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

השרה גמליאל הייתה שם.

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

השרה גמליאל הייתה שם ודיברה איתה בוושינגטון. היא אמרה לה את אותן מילים – אנחנו לא נסוגים מההתחייבות אבל לא נתנו לנו כסף.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני מציע שתדברו עם גלעד ארדן שחזר לארץ אבל אני מניח שיש לו הרבה מאוד קשרים בוושינגטון. 

 << אורח >> אלי וקסמן: << אורח >> 

זה רעיון טוב מאוד.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

הוא בארץ. תזמינו אותו לכאן. חבר הכנסת דלל, הצעתי להם שדרכך הם יפגשו עם גלעד ארדן שחזר לישראל אבל אני מניח שעדיין יש לו הרבה קשרים שם.

 << יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >> 

תודה לחברי הכנסת ותודה לכל מי שהגיע איתנו. אנחנו סוגרים את הישיבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:15. << סיום >>