פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 17 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 06/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 333 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שלישי, י' בתמוז התשפ"ה (06 ביולי 2025), שעה 10:15 סדר היום: << נושא >> 1. מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" מגואטמלה << נושא >> << נושא >> 2. מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור"- מעטפת תמיכה של משרדי ממשלת ישראל ליוצאי הכת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר חברי הכנסת: מיכל וולדיגר מוזמנים: רעיה שטנר וויכנסקי – עוזרת משפטית למשפט בל"מ, המשרד לביטחון לאומי אודיה רובין בן זקן – מנהלת תחום פרויקטים, המשרד לביטחון לאומי דוריס קריאף – מנהלת תחום תיעוד וזכאות, משרד העלייה והקליטה אביטל ריבנר אורוון – פרקליטות המדינה המחלקה הבינלאומית, משרד המשפטים אודיל מאירס – עו"ס המחלקה להתפתחות הילד, משרד הבריאות יואל ליאון – ד"ר, שגריר - שליח מיוחד לסוגיית לב טהור, משרד החוץ מיה קלט – מתמחה באגף היועץ המשפטי, משרד החוץ מרב מרקס – מנהלת המחלקה למשפט דיפלומטי ואזרחי, משרד החוץ עינב שנלר – רח״טית לשירות קונסולרי בחו״ל, משרד החוץ נטלי אור חן – ס.מנהלת מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה אילן אביטן – מנהל תחום פ"א-ילדים נפגעי כת "לב טהור", משרד הרווחה והביטחון החברתי אילן שריף – מנהל תחום (פ.א) - אובדן ושכול וכתות, משרד הרווחה והביטחון החברתי טירה גלינויר – מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך ליאת גואלי – מנהלת תחום פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון יובל רווה – ד"ר, מנהל מחלקת פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, משרד הבריאות לודמילה אליאסיאן – מנהלת אגף נכות כללית, המוסד לביטוח לאומי אליהו שאול – חבר משלחת לגואטמלה מטעם הסוכנות היהודית מוזמנים (באמצעים מקוונים): תמר רוזמרין זאב – ד"ר, ראש תחום חברה, משרד ראש הממשלה תאיר ראבוחין – רפרנטית רווחה באגף התקציבים, משרד האוצר נטע ברק – ממונה מדיניות ציבורית, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים אורית כהן עמיר – נציגת המשפחות נפגעות הכת מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: שלומית יוסף רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" מגואטמלה << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוקר טוב לכולם. שבוע טוב. אני מתנצל על העיכוב בפתיחת הדיון. חבריי וחברותיי, אנחנו נמצאים בדיון ה-22 במסגרת דיוני המעקב שלנו בסוגיית מעורבות הממשלה בחילוץ ילדי כת לב טהור מגואטמלה. צריך כבר לומר שהדיונים האלה גם עוסקים בקליטתם של ניצולי הכת כאן בישראל. הדיון שלנו יתחלק לדיון גלוי, ולאחריו מיד נעבור לדיון חסוי. תודה לכל מי שטרחו ובאו לדיון. תודה לחברת הכנסת מיכל וולדיגר שנמצאת אתנו. אנחנו מציינים היום את היום ה-639 לאסון שמחת תורה, היום ה-639 למלחמת חרבות ברזל. 50 אחים ואחיות עודם חטופים בידי ארגוני המרצחים, ואני נושא תפילה שהשבוע הזה נתבשר בשורות טובות בנוגע להחזרתם. לא היססתי באף אחד מהדיונים לומר את עמדתי שמן הראוי להחזיר את כולם במסגרת עסקה אחת, ואני מקווה שתהיינה בשורות טובות. במקביל לתקווה ולתפילה הזו אנחנו מרכינים את ראשנו לזכרם של שלושה חיילים שנפלו בקרבות ברצועה בימים האחרונים. סמל יניב מיכלוביץ' מרחובות, לוחם שריון, ושני נופלים נוספים ביום שישי האחרון, סמל יאיר אליהו בן 19 מהמושב עזר, לוחם הנדסה קרבית, וסמל אסף זמיר בן 19 מדימונה, אף הוא לוחם שריון בחטיבה 188. יהי זכרם ברוך, והלוואי ובבית הזה ומחוצה לו נהיה ראויים לזכרם. מכובדיי, לא אחזור על כל הדברים שעסקנו בהם. מדובר ברצף ארוך של דיונים. יוצאים סיכומים. אני כן אומר שאנחנו נפתח את הדיון שלנו בסוגיית מעטפת הרווחה שבה התחלנו לעסוק בפעם האחרונה. בחלק החסוי שנגיע אליו עוד לא הרבה זמן אני אבקש גם את הנתונים המספריים לגבי מספר האנשים, הקטינים והבוגרים, שנמצאים כאן וראויים להגדרה של ניצולי הכת, כדי להבין את גודל הקבוצה שאליה אנחנו מתייחסים. בדיון הזה נבקש לקבל סקירה על השכבות השונות של מעטפת התמיכה, גם החומרית וגם הטיפולית, גם החינוכית. נמצא איתנו נציג משרד האוצר? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כן, תאיר בזום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. ביקשנו את הצטרפותם. כבר בדיון הקודם נכנסנו לפרטי הפרטים של מסלולי התמיכה הכספיים השונים, הקצבאות הרלוונטיות, אבל ביקשנו לקבל סקירה יותר מקיפה. לצערי לא קיבלנו אותה כמסמך שנוכל לעיין בו לפני הדיון, למרות בקשתנו, ואני שב וחוזר על הבקשה הזאת שנקבל את הדברים בצורה מסודרת בכתב ממשרד הרווחה, אחרי תכלול המסלולים בביטוח הלאומי ובמשרד הקליטה. אני מזכיר שדיברנו על חיבור יותר משמעותי של משרד החינוך לתוך האירוע ולהבין מה המסלולים שניתנים במסגרת השפ"ח והייעוץ החינוכי לקטינים, ולוודא שהקטינים משולבים במסגרות חינוך מתאימות. וכמובן כל ההיבט של מה שקורה כאן בגואטמלה. תודה, אדוני השגריר, שאתה נמצא איתנו. אני בכוונה לא קורא את כל הסעיפים לפני, אבל כשנפנה לכל אחד מהגופים אז הדברים, כידוע לכם, מאוד מסודרים אצל מנהלת הוועדה. אז נעלה את השאלות הספציפיות שעלו ביחס לכל גוף מהדיון הקודם. אני מזכיר שאנחנו בדיון גלוי. אנחנו עוסקים בקטינים, הזהירות מתבקשת. אני אקריא את המתחייב מהתקנון. ואנא זכרו שיש לנו גם חלק חסוי, אז את הפרטים הרגישים אנא השאירו לחלק החסוי. זו ההודעה הפורמלית: כידוע ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת והפרוטוקול וגם שידור הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. לפי סעיף 120 לתקנון ניתן באופן חריג לחסות פרטים מזהים של אנשים או דברים שנאמרו בדיון בין היתר אם הדבר דרוש לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע או אם פרסום הפרוטוקול יגרום נזק למוזמן לוועדה או לאדם אחר. אני מבקש להודיע כי ככל שיעלה הצורך או שתהיה בקשה לכך, יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול. חברת הכנסת וולדיגר, את רוצה לומר משהו בפתח הדברים? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא. אני מעוניינת לשמוע איך מתקדמים הדברים. שמעתי שזה דיון 22, אני די בהלם. אני עוקבת, אבל לא תמיד מהאולם עצמו, ואני אשמח לשמוע. במיוחד כשמדברים במעטפת שהיא כל כך חשובה, מעבר לחילוץ אותם ילדים, יש כאלה שכבר חולצו, איך הם מקבלים את התמיכה הכול כך חשובה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. נפנה בזום לד"ר תמר רוזמרין זאב, שהיא ראש תחום חברה במשרד ראש הממשלה, שמתכלל את האירוע. נשמע את התייחסותך לחלק הגלוי ואז נעבור למשרד הרווחה. בבקשה, תמר. << אורח >> תמר רוזמרין זאב: << אורח >> שלום לכולם. כמו שאתם יודעים, אנחנו פועלים מול כל גופי הממשל לקידום הנושא בשני האפיקים המרכזיים: המאמץ להצלת הילדים בגואטמלה והטיפול בניצולים השונים בארץ וגם אלה שיגיעו אליה. כל הזמן מתקיימות הערכות מצב בשני האפיקים, גם בדרג בכיר וגם בדרג מקצועי. באשר לאפיק הראשון, בנוגע להליכים הפרטניים משרד החוץ יגיב, בנוגע להליכים המשפטיים משרד המשפטים יגיב. אני מעדכנת שנחתם הסכם בין משרד החוץ לסוכנות שיתמוך באפיק הזה. בנוסף, כל הזמן מתקיימת בחינה של אפיקים נוספים רלוונטיים לתמיכה ולסיוע בהצלת הקטינים. באשר לשאלתך, באפיק השני של הטיפול בניצולים השונים בארץ ואלה שיגיעו אליה, משרד הרווחה יוכל להרחיב בנוגע למנגנון של הקליטה וההסדרה שלו ולמודל העבודה של הניצולים והשוהים בארץ. אנחנו ממשיכים לעקוב בדיונים אחרי המענים שניתנים על ידי כלל המשרדים. אנחנו מגבירים את הקשב גם בנושא של בריאות, חינוך ורווחה באמצעות פגישות ודיוני סטטוס דחופים. הצרכים שעולים והמענים שניתנים גם במסגרת הקיימת מקדמים אותנו ליצור את מעטפת המענים השלמה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> האם יש כרגע מסמך מדיניות מתכלל שלכם בנושא הרווחה, בנושא המעטפת הסוציאלית וכו'? האם ברור לנו כרגע מה עומד לרשות כל משפחה שקולטת את הניצולים? << אורח >> תמר רוזמרין זאב: << אורח >> באפיק הזה זה עיקר העבודה שלנו. אנחנו אוספים את כלל המענים שניתנים בכל אחד מהמשרדים ומבקשים להבין אילו הרחבות והתאמות יכולות להיות באשר לניצולים שנמצאים ולהגדרה החדשה הזאת של יוצאי כת, ומתוך זה גם החוסרים שנדרשים. בהחלט, יש לנו מסמך כזה גם בקובץ אקסל מסודר והדבר הזה נעשה באופן שוטף ומתעדכן כל הזמן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבקש לדיון הבא שלנו לקבל מהממשלה מסמך, ואם זה דורש חיסוי אז זה ישב בכספת, מה כרגע עומד לרשות המשפחות הקולטות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אמרת שזו הגדרה חדשה של יוצאי כת. היכן נמצאת ההגדרה? << אורח >> תמר רוזמרין זאב: << אורח >> אני מתכוונת שהמענים שניתנים תחת יוצאי כת הם מענים שצריכים להתאים אותם מחדש. מה שיש עכשיו הוא תחת הגדרות מסוימות. כל משרד יודע להגיד אילו זכויות ניתנות תחת אותה הגדרה, ועכשיו כשהם יוצאי כת אנחנו צריכים להתאים את המענים המסוימים האלה להגדרה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לפחות למיטב הבנתנו, עד לטיפול במקרה הספציפי הזה לא הייתה הגדרה מתכללת של הממשלה לנושא הזה של מה המענים ליוצאים מכת. בשבוע שעבר עלתה כאן להצבעה הצעת חוק פרטית שיסודה בעבודה של מרים תעסה גלזר, זכרה לברכה, לאחר מכן שר המשפטים הניח אותה כהצעה פרטית, עכשיו זה הובא כהצעה שלי ושל מיכאל ביטון ושל יואב סגלוביץ'. הממשלה אמרה שהיא תמשיך לדון בהצעה. אבל אין כרגע הגדרה, לא משפטית ולא חוקית. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אין הגדרה לכת או ליוצאי כת? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין הגדרה לכת, וכתוצאה מזה גם אין הגדרה ספציפית בתחומי הרווחה לניצולים של כתות ולסל. יש הרבה מאוד מענים שרלוונטיים גם ליוצאי כתות, גם בביטוח הלאומי, גם במשרד הרווחה, גם במשרדים האחרים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני יודעת על כמה אירועים שפנו אליי מחשש לכת, ואז השאלה מתי אתה מתחיל לעשות את כל הפעולות כדי להוציא אותם משם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין ספק. אני חושב שאם נעבוד נכון בבית הזה ביחד עם הממשלה אז האירוע הקשה של לב טהור יקדם אותנו בכלל בנושא הטיפול בכתות וביוצאי כתות. תמר מציינת בצדק שיש פה גם הרבה מאוד מענים שהם רלוונטיים לאירוע של לב טהור, למשל כל המענים של משרד העלייה והקליטה, שהם לא מעטים באירוע הזה, פחות רלוונטיים לכת שפועלת בארץ. כל סלי הקליטה למיניהם זה רק מכיוון שמדובר בתושבים חוזרים או אפילו בעולים חדשים, ואז אנחנו נסמכים גם על פתרונות של משרד העלייה והקליטה. אבל בכל מקרה, תמר, מה שביקשנו בישיבה הקודמת ואנחנו כן עומדים על לקבל את זה בוועדה, זה לקבל מסמך מסודר, בין אם של משרד ראש הממשלה ובין אם של משרד הרווחה, משתכלל את האירוע הסוציאלי, שנותן סקירה מה המענים השונים שניתנים על ידי המשרדים. << אורח >> תמר רוזמרין זאב: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני עובר ברשותכם למשרד הרווחה והביטחון החברתי. אני מבקש סקירה שלכם איפה אנחנו עומדים. << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> תודה. אני אגיד בתחילת הדברים קצת מאחורי הקלעים, על צורת העבודה, על סגנון העבודה, על שיתופי הפעולה בין המשרדים, על צוות עבודה שהקמנו אד-הוק לטובת הטיפול באלו שכבר נמצאים בארץ, שזה עלה בוועדות הקודמות אבל בעיקר בוועדה האחרונה שהשתתפנו בה. אני חושב שהתקדמנו מאוד יפה ברמה של קבוצת עבודה שמשותפת למשרדי הקליטה, החינוך, הבריאות, כולל גם מפגשים של ישיבות שבהן גם דנו ממש ביוצאי כת שכבר נמצאים בארץ. זה ברמה אחת. אני אגיד על זה עוד כמה מילים, כי אני חושב שכשעובדים עם יוצאי כת אנחנו נמצאים באירוע מאוד שונה מכל עבודה אחרת שאנחנו מכירים מבחינת שיתופי הפעולה, מבחינת רמת האמון שיש להם בכלל במוסדות המדינה ובנו כנציגי משרדי הממשלה. יש איזושהי פגיעה מאוד עמוקה ביכולת הפנימית שלהם להניע את עצמם למימוש זכויות, לעשות עבור עצמם כל מיני פעילויות, אז כל דבר שאנחנו צריכים לטפל בו דורש המון עבודה שלנו. אנחנו מאוד נעזרים בפעילים קהילתיים, שאת חלקם פגשנו פה בוועדות הקודמות, חלקם נמצאים בצל, הם לא רוצים להיות גלויים, הם לא רוצים שידעו עליהם, אבל הם מאוד עוזרים לנו לקדם את העניינים השוטפים מול אלו שכבר נמצאים בארץ. מבחינת מספרים, אני אתייחס בוועדה הבאה, קצת להיכנס ליותר רזולוציה, אבל נכון להיום, יחד עם כל משרדי הממשלה, יש לנו קבוצת עבודה. עשינו סקרינינג על כל המשפחות שנמצאות בארץ. למעט משפחה אחת לכולן הגענו בקשר מאוד רציף. גם אותה משפחה שעדיין לא משתפת איתנו פעולה בצורה מלאה, היא כן בקשר עם גורמי הרווחה ברשות המקומית שבה היא נמצאת, ובצורה חלקית. עדיין קשה במקרה הזה לשתף פעולה עם גורמים חיצוניים. אבל כל שאר המשפחות – המשרדים השונים קיבלו ממני סקירה מלאה לגבי כל משפחה, ההרכב המשפחתי, מספר הילדים. היה מימוש זכויות יפה מאוד גם בענייני קליטה, גם בענייני ביטוח לאומי, משרד הבריאות, כולל ממש לתת למשפחה חיבור לקופת חולים בארץ, סידורים של הצרכים הרפואיים. כרגע נעשות התערבויות גם ברמה של ד"ר יובל רווה, לבדוק את המשפחות ולראות מה הצרכים שלהם. משרד החינוך נכנס לתמונה והתחבר מאוד לכל הדברים. אני יודע מהשיחות שאני מקיים איתם שגם הם נתקלים בקושי להגיע לכל ילד ושיתופי פעולה ולמצוא לכל אחד את המסגרת שלו, כי יש שם המון פעילויות שהקהילה עצמה מייצרת. לא תמיד זה לטובתנו, אבל כן הם עושים שם דברים. אני חושב שבהסתכלות של המשרדים יש פה הסתכלות מאוד רחבה, מאוד יפה, מאוד מקצועית. כל המשפחות שקשורות לכת ונמצאות כבר בארץ, אנחנו ממש בקשר רציף איתן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אילן, בוא נרד לפרטים יותר קונקרטיים. מיד נשמע גם את משרד החינוך ואת משרד הבריאות ואת משרד הקליטה, נעשה סבב. אנחנו התמקדנו בשלוש סוגיות, וזה יצא גם בסיכום. האחת, מה המענק הראשוני, מענק קליטה, מענק הסתגלות, שניתן למשפחה שקולטת עכשיו ילד שמגיע עם רקע של ניצול מן הכת? הדבר השני ששאלנו הוא מה מסלולי התמיכה החודשיים. אני מזכיר שבדיון הקודם העלינו את שאלת ההכרה שלהם כמשפחות, האם הם מוכרים כמשפחות אומנה, או לא כאומנה כי הם קיבלו אפוטרופסות מלאה על הילדים. אם הם מקבלים אפוטרופסות, מה הם מקבלים אם זה לא אומנה? העלינו את השאלה של האם קצבת ילד נטוש שמוכרת בביטוח הלאומי רלוונטית לסיטואציה הזאת או לא. והדבר השלישי שדיברנו עליו זה הדיור, מה מעני הדיור שניתנים כרגע למשפחות. אני לא מוכן להסתפק באמירה "אנחנו עובדים טוב ביחד". לכן ביקשתי את זה במסמך כתוב. המסמך לא הגיע, אז בואו תפרטו את זה עכשיו. << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> לגבי המסמך, התחלנו לעבוד עליו. אני חושב שהוא לא הגיע למיצוי בגלל שהיינו גם במציאות ישראלית לא פשוטה, מורכבת, של מלחמה, וכולם היו עסוקים בין השאר בעוד הרבה דברים. אבל זה כן נמצא בשלבים של הכנה ואני מקווה שלפעם הבאה זה יהיה מוכן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל בינתיים המשפחות האלה, אנחנו מדברים על קטינים שנמצאים פה חלקם חודשיים או שלושה, אפילו יותר. << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> לגבי המשפחות לשמחתי אין שום ילד שלא גדל כרגע בתוך המשפחה הביולוגית שלו, מבין אלה שנמצאים בארץ. זאת אומרת, כל הילדים נמצאים או עם אבא או עם אימא או עם שני ההורים, ולכן לא הצטרכנו לדייק את העניין של אומנה, כי אין פה אומנה, ולא אפוטרופסות, אלא כל המשפחות הן בעצם משפחות ביולוגיות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא סבים וסבתות? << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> לא סבים וסבתות. אני אעדכן אותה בפגישה החסויה לגבי פרטים יותר מדויקים. כן דנו בסוגיה הזאת של ילד נטוש כדי להיערך. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אולי זה יותר קשה עכשיו, כי כשאלה הורים טבעיים אז לא מגיעה להם לכאורה על פי החוק הרגיל שום תמיכה. משפחת אומנה כן מקבלת תמיכה כספית וכן סיוע סוציאלי נפשי וגם הילדים מקבלים, בעוד שאם הם נמצאים עם ההורים, מצד אחד זה מצוין וטוב, מצד שני אין תמיכה. אז השאלה היא מה אתם עושים עם האירוע הזה. << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> לגבי מימוש הזכויות, את שואלת ובצדק. אנחנו צריכים להיערך לזה גם ברמה חוקית. אבל כן יש תמיכה שניתנת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא התכנסנו שלושה שבועות, אני מבין שהיו 12 ימים של לחימה עם איראן. אבל הבקשה הייתה לקבל מסמך מסודר של אפיקי התמיכה. אם אתם רוצים שאני אקריא אני אקריא. היו שאלות קונקרטיות שיצאו בסיכום, מה משרד הקליטה נותן במענק ההסתגלות, כמה מן המשפחות מקבלות מענק הסתגלות של משרד הקליטה, האם הועברו הפרטים למשרד השיכון כדי להתחיל לבחון את פתרונות הדיור. שאלנו על קצבת ילד נטוש. היו מסלולים ירוקים של ביטוח לאומי לקצבת ילדים נכים. איפה התשובות לגבי הדברים האלה? אם צריך בדיון החסוי אז נעבור מה לדיון חסוי ונעבור מקרה-מקרה. אבל אני מודיע, הוועדה הזאת לא קיימה 21 דיונים כדי לקבל תשובות כלליות שיש מעטפת תמיכה. אנחנו נגיע לתשובות ברורות מה מעטפת התמיכה, כמו שטיפלנו בתשובות ברורות לגבי מי הולך לאיזה דיון בבית המשפט. אם אין התשובות נתכנס בשבוע הבא, אין בעיה. << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> לגבי נכות כן נתנו פתרון. מי שנכנס להגדרה הזאת קיבל את הפתרון ואת המענה שלו. לגבי קצבאות, יש קצבאות שניתנו וניתנות גם על ידי ביטוח לאומי בחלק מהאירועים, תלוי בדברים, ובחלק זה משרד הקליטה. יש מענים שניתנים גם על ידי משרד הרווחה, מענים שוטפים, רגילים שכל משפחה מקבלת, כולל מעטפת טיפולית במידה שהמשפחה נמצאת במקום שהיא יכולה לצרוך את זה. אז במקומות שכן הם כבר מקבלים את זה, נמצאים בקשר טיפולי רציף עם מסגרות טיפוליות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> משרד הרווחה יודע היום לומר לי, גם אם זה יהיה בחסוי, פר משפחה, האם היא מקבלת איזושהי קצבה או איזושהי תמיכה כספית באחד המסלולים? << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני עומד על זה שאנחנו נקבל מכם מסמך כתוב שמפרט את העניינים האלו. הוא יכול להיות חסוי, אבל אנחנו נחכה לחלק החסוי כדי לשמוע. אני מבקש מנציגי המשרדים להיות ערוכים לומר לנו בדיוק מה מקבלות המשפחות. זה לא יישאר ברמה התיאורטית. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, מאחר שאני צריכה ללכת אני רוצה לשאול בכמה ילדים ומשפחות מדובר ביוצאי כתות, מי שנמצא בארץ. << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> יש בערך 10 משפחות, 20 ילדים מתחת לגיל 18. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 20 הילדים מתחת לגיל 18 נמצאים בתוך 20 המשפחות שאתה מדבר עליהן? << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> כן, כולם. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> וכל 20 הילדים נמצאים עם אחד מההורים או עם שניהם? אין לך ילדים שהם אינם בתוך המסגרת המשפחתית, כלומר סבא וסבתא, דודים או בכלל משפחה זרה שהם לא מכירים? << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> לא, אין מציאות כזאת. כל מי שנמצא בארץ נמצא יחד עם אבא או אימא או עם שני ההורים במסגרת משפחתית מובנית ומסודרת, עד כמה שאפשר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. נציגת הביטוח הלאומי, לודמילה, בוקר טוב. אשמח לקבל מכם סקירה איפה הביטוח הלאומי עומד כאן. אני לא מחפש הצהרות מדיניות, אלא האם אתם מכירים את כל הילדים, האם נבדק פרטנית המקרה של כל אחד מהקטינים, מה מעטפת התמיכה. הייתה התחייבות של הביטוח הלאומי להפעיל מסלול ירוק לוועדות שבודקות נכות, אז אני מבקש סקירה איפה אנחנו עומדים. << אורח >> לודמילה אליאסיאן: << אורח >> אנחנו בביטוח הלאומי יודעים כרגע על 19 אנשים, שזה ארבע משפחות שבכל משפחה כן יש מבוגר וילדים. אנחנו בקשר עם הרווחה בכל אחד מהמקרים. עוד לא קיבלנו תביעות. יש עבודה שנעשית עם המשפחות כדי שהן כן יסכימו לפנות לביטוח הלאומי. נכון לעכשיו, למעט שני מקרים, אנחנו לא קיבלנו עדיין תביעות עבור הילדים, יש לנו תביעות רק עבור שני בוגרים, ואנחנו מטפלים בזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, למעט שתי תביעות שעוד לא התבררו עד הסוף, נכון לרגע זה הביטוח הלאומי לא משלם קצבה לאף אחת מהמשפחות? << אורח >> לודמילה אליאסיאן: << אורח >> יש לנו כרגע שתי תביעות של שני מבוגרים, לא ילדים. אנחנו מטפלים. כמובן מסלול ירוק עד כמה שניתן. אנחנו בקשר עם הרווחה על כל אחת מהמשפחות האלה, אבל חוץ משניים לא קיבלנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נתון קצת מוזר, לא, משרד הרווחה? הרי אתם אמורים ללוות את המשפחות. יש פה קטינים שנמצאים כאן כבר כמה חודשים. << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> לדעתי יש שתי משפחות שעברו את המסלול של הביטוח הלאומי ובשני המקרים הם קיבלו דחייה של התביעה בגלל מספר שנים בארץ ושכבר בעבר היה בירור של זכויות והם מיצו את הזכויות שלהם בביטוח הלאומי וכרגע לא מגיעות להם זכויות נוספות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, הילדים האלה שהוצאו מתוך כת ועברו מסלול רווחתי לא זכאים לכלום מהביטוח הלאומי כרגע? << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> זה אבא שעלה עם ארבעה ילדים ב-2019, עברו כמה שנים שהם מיצו את הזכויות שלהם בארץ. שני ילדים נוספים שהצטרפו לאחרונה נמצאים בבירור של הזכויות. אני יודע מהשיחה שאני קיימתי עם ביטוח לאומי שזה בתהליך של בירור. זה לא מה שצוין כרגע, לפחות לפי ידיעתי. << אורח >> לודמילה אליאסיאן: << אורח >> יש לי פה הטבלה של כל מי שאנחנו מכירים. מדובר ב-19 אנשים, ארבע משפחות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> משרד העלייה והקליטה, דוריס. << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> אני מעדיפה לפרט בישיבה החסויה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה לדעת האם יש כרגע משפחות שמקבלות מכם מענק שוטף, וכמה. << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> בוודאי. כל משפחה ובודדים שהכרנו, חלקם כעולים חדשים, חלקם דינם כדין עולה. יש משפחות שאנחנו מטפלים בהן, בוודאי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כמה משפחות? << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> כרגע ארבעה בתי אב, כי גם ילד מעל גיל 18 והוא בתוך משפחה עדיין הכרתי בו עצמאית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> והאנשים האלה מקבלים תמיכה כספית חודשית מכם? << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> סל קליטה, ויש עוד איזשהו מענק שהוא חסוי. אני רוצה לדבר עליו בישיבה החסויה. אנחנו בקשר יום-יומי עם משרד הרווחה. כל משפחה שמגיעה אליהם, אילן מעביר לי ואנחנו בודקים ומטפלים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אילן, אתם יודעים היום למפות? יש לכם טבלה שאומרת מה מקבלת כל אחת מהמשפחות ממשרד הקליטה, מה היא מקבלת ממקום אחר? << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> יש לנו טבלה שנשלחה לכל הגופים ששותפים לשולחן הזה. כולם מכירים את כל המשפחות. כולם עשו סקרינינג לכל המשפחות. כל גוף שנתקל באיזשהו קושי ספציפי מול משפחה מסוימת יצר קשר איתנו ודרך גורמי הרווחה ניסינו לתת פתרון. אני עכשיו נמצא בשלבים של השלמה של טבלה מסודרת לפי המשרדים מה כל משפחה מקבלת ומאיזה משרד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הדיון הבא יתחיל בחסוי ואנחנו רוצים לקבל את הנתונים. אם אנחנו במצב שבו בכנסת צריך לעבור משפחה-משפחה, אז זה מה שיקרה כאן. יהיה פה דיון שאנחנו נעבור משפחה-משפחה ואני אקבל עליה סקירה. לטעמי טבלת השליטה הזאת כבר הייתה צריכה מזמן להיות בידינו. אני לא מצליח להבין את הפערים בין נציגת המוסד לביטוח לאומי לבין משרד הרווחה בדיון מהסוג הזה. לטעמי הייתם צריכים לבוא לפה אחרי שדיברתם ביניכם ולהיות סגורים על הנתונים. תמר רק שומעת, אבל בעיניי זו גם אחריות של משרד ראש הממשלה שמתכלל את האירוע לוודא שיש תמונת שליטה מלאה בנושא הזה. אנחנו נחזור על הסבב הזה כמובן גם בחסוי ותוכלו להעמיק, אבל אני אומר שוב, מכיוון שמדובר כאן מבחינתי במקרה תקדימי של איך מדינת ישראל מטפלת בניצולים של כת, למרות שיש פה מקרה ייחודי, נראה לי שבינתיים הכסף מגיע ממשרד העלייה והקליטה. לומר לכם שזה הגיוני שהמקור הכספי שמזין את המשפחות זה משרד העלייה והקליטה – זה לא נשמע הגיוני. אני שמח שזה קורה, אבל משרד העלייה והקליטה לא בא בנעלי המוסד לביטוח לאומי וגורמי הרווחה. << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> לא, וזה גם לא יקרה בכל המשפחות, כמו שאמרתי. משפחות שלא יוכרו כעולים, שיוכרו כמשפחות של תושבים חוזרים, כלום ושום דבר כמעט יש להם מבחינת זכויות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מבחינתי כרגע, ואני אומר את זה לתמר ממשרד ראש הממשלה וגם לחברינו הטובים כאן ממשרד הרווחה, אנחנו כרגע בעיניי על פיגומים של משרד העלייה והקליטה. אז אני שמח לשמוע שארבע משפחות מקבלות מענק חודשי של סל עלייה וקליטה, אבל זה פיגומים. חלק מהמשפחות לא תקבלנה את המעמד הזה. ואם הכת לא הייתה בגואטמלה אלא היינו מחלצים פה מישראל, אז לא היה פתרון כי הם לא מוגדרים עולים חדשים? מה הקשר בין מענה רווחתי לבין העבודה הטובה והמסורה של משרד העלייה והקליטה? אני לא קובע מסמרות וכו', אבל מבחינתי בגלל התקדים של העניין אני מתכוון לטפס לרזולוציות של מה המעטפת הספציפית שניתנת לכל בית אב ואם באירוע הזה. אני מזכיר שכרגע אם המספרים נכונים אז אנחנו בחמישית מהאירוע שאנחנו רוצים שיקרה. כרגע יש תביעות הבאה לישראל על מספר הרבה יותר גדול של קטינים. אני לא יודע אם זה יתממש, אבל אם זה יתממש אתם צריכים להיות ערוכים. אפשר בגלוי להתייחס לסוגיית הדיור ממשרד העלייה והקליטה? מיד נשמע את השיכון. יש מענקי דיור של משרד העלייה והקליטה? אני רוצה לדעת האם משרד העלייה והקליטה נוגע גם בנושא הדיור. << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> לגבי האוכלוסייה שלנו, בוודאי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> במסגרת סיוע בשכר דירה? << אורח >> דוריס קריאף: << אורח >> ברגע שהם יסיימו את סל הקליטה הם יתחילו לקבל סיוע בשכר דירה. לעניין הדיור הציבורי אני מעדיפה להתייחס בישיבה החסויה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. משרד החינוך, בבקשה. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> שבוע טוב. רשימת הילדים אצלנו עם מקומות מגורים. שמונה מתוכם נרשמו למוסדות שהם לא בפיקוח של המשרד, כך שאין לנו כל כך יכולת לעזור. לגבי יתר הילדים, ביחד עם אילן ועו"סים ברשויות עם מנהלי מחלקות החינוך ביחד כולם ימצאו מסגרות טובות שמסוגלות לקלוט. ב-1 בספטמבר כל הילדים יתחילו ללמוד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כרגע הם באיזשהן מסגרות? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> לא. כרגע חופש גדול. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לקטינים עדיין יש בית ספר לחופש הגדול, גני ילדים עובדים. יש קייטנות. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> זה על תוכניות חופש גדול, ונראה לי מקצועית שלא נכון להכניס אותם לאווירת החופש הגדול. אנחנו לא יודעים מה רמת הפגיעות של כל אחד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מקובל עליי, אבל אני מניח למשל שאת השילוב של השפ"חים באפיון ובהתאמה צריך לעשות עכשיו, לא ב-1 בספטמבר. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> זה ברור, ולכן אמרתי שב-1 בספטמבר הם ישולבו במסגרות שמתאימות להם, כי אנחנו עובדים ביחד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> השפ"חים בתמונה? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> כן. גם אגף שפ"י אצלנו במשרד, וילדים ונוער בסיכון. אנחנו במאמץ חזק מאוד על מנת למצוא לכל ילד את המסגרת המתאימה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> את יכולה להסביר את סוגיית שמונה הילדים? אני לא מכיר שיש במדינת ישראל מוסדות שהם לא בפיקוח. אני מכיר שיש מוסדות שהם לא ממלכתיים, הם מוסדות פטור, אבל אני לא מכיר שבמדינת ישראל מותר לנהל מוסד חינוכי לקטינים שהוא לא בפיקוח שלכם. גם אם האדם נרשם למוסד פטור, ל"חדר" חרדי חסידי, זה מוסד שהוא לא בפיקוח שלכם? אתם נותנים רישיון. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> זו סוגיה מאוד מאוד מורכבת. היא נשענת על לימודי ליב"ה, ואז ההקצאות הן בהתאמה לזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יש לי היסטוריה ארוכה של 20 שנה בטיפול בנושא החינוך החרדי. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אשמח שתלמד אותי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני לא צריך ללמד אותך. אין מוסד חינוכי במדינת ישראל שיכול לפעול במנותק ממשרד החינוך. גם מוסדות הפטור כפופים. סוגיית לימודי הליב"ה בעיניי קצת פחות רלוונטית כרגע לילדי הכת. אין דבר כזה שילד במדינת ישראל רשום למוסד חינוכי שפועל שלא מכוח רישיון של משרד החינוך. גם מוסדות פטור מקבלים, הם פשוט פטורים מחלק גדול מלימודי ליב"ה. אני טועה? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> גם אם אנחנו נקצה משאבים ואין אפשרות שתיכנס הדרכה ולא תהיה הכשרה מקצועית למי שקולט ילדים, ואנחנו נתקלים בזה לא אחת, בלי קשר כרגע לילדי הכת, זה אירוע שנקבל את אותה תוצאה בין אם ניתן משאבים ובין אם לא ניתן משאבים כי אין הדרכה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הסיפור הוא לא משאבים. אני רוצה להבין. אני לא נכנס למקרים פרטניים. יש כאן קטינים שעל פניו הם ניצולי כת. המדינה יכולה לומר כרגע לגבי שליש מהם: אנחנו לא יודעים באילו מוסדות הם נמצאים? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אנחנו יודעים באילו מוסדות. לא אמרתי שאנחנו לא יודעים. אבל אני אומרת שאפשר גם לראות בכל המסמכים שנכתבו שאנחנו ביקשנו שהילדים ישולבו במוסדות בפיקוח מהסוג שאנחנו מכירים בשביל שיהיה אפשר לטפל ולדחוף קדימה. אנחנו יודעים באילו מוסדות, אנחנו יודעים איפה משובץ כל ילד, אני רק אומרת שידינו קצרה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. מנהל המחוז החרדי מכיר את הסיפור? << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אני לא יודעת. אני יכולה לבדוק איתו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו נפנה פה גם לשר ולמנכ"ל. אני מבקש שיהיה דיון ברמת הנהלת משרד החינוך שיבדוק את הסוגיה של מעורבות המחוז החרדי במובן הזה של עבודה למול המוסדות שבהם נקלטים הילדים. אנחנו מכירים את המורכבות ואת המצב שם. << אורח >> טירה גלינויר: << אורח >> אוכל לעדכן אותך אחרי בדיקה היום או מחר. אין בעיה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. משרד הבריאות, בבקשה. << אורח >> יובל רווה: << אורח >> שלום רב. אנחנו עוסקים בתחום הזה בכמה רמות. ברמת המשרד יש לנו פרויקטורית עובדת סוציאלית חרדית שיוצרת קשר עם העובדים הסוציאליים במקום ברשויות המקומיות והם יוצרים קשר עם אנשי הקהילה ועם המשפחות עצמן, מי שמוכנה. זה דורש המון הכנה ועבודה. כשאנחנו מדברים על זה כאן זה נשמע משהו פשוט, אבל למשפחות הרבה פעמים יש חוסר אמון, קשה לדבר איתן, קשה להבין מה הצרכים. את הצרכים קל להבין כשמסתכלים, אבל כשמדברים איתן לא ברור מה הצרכים והמענים שהם רוצים לקבל. לכן בנינו את המסגרת הזאת שבעצם כל מסגרת מחזרת אחרי המשפחות ומעבירה את המידע הלאה. בעניין המשפחות שקיבלנו עליהן מידע נעזרנו בזה שפנינו לקופות ודיברנו עם רופאי המשפחה שאמורים להגיע אליהן כדי שיבינו במה המדובר, יעשו בחינה קצת יותר כללית. ערכנו פגישה עם כל המסגרות שאמורות לטפל בנושא בריאות הנפש שקשורות למשפחות, כלומר עם האחראים על בריאות הנפש בארבע קופות החולים, ומרכזי התערבות במשבר בארבעה בתי חולים, שערי צדק, מעייני הישועה, תל השומר ושניידר, שזה ברמת הקליטה האקוטית אם נצטרך. קופות החולים זה ברמת הקליטה הכרונית, הטיפולים ארוכי הטווח. בינתיים למרות הצורך אין עוד טיפולים נפשיים מכיוון שהמשפחות עדיין לא מוכנות לזה. קשה לדבר איתם על הדברים האלה. הם מקבלים טיפולים שיניים וכדומה, אבל עדיין לא הגענו למקום הזה אבל אנחנו מוכנים לקלוט אותם לכשהדבר הזה יבשיל ויקרה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. אנחנו נמצאים כרגע במצב שיש לכם כל פרטי האנשים, אתם מסונכרנים בעצם על הטבלאות של מי הגיע, איפה נמצא וכו'. << אורח >> יובל רווה: << אורח >> נכון, לגמרי. לא עם כולם היה מגע כי עם העו"סים המקומיים זה עדיין לא בשל למגע מעבר לזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הבנתי. אבל יש חיתוך מצב למול שירותי הרווחה, אתם יודעים לעקוב אחרי הדברים. << אורח >> יובל רווה: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לודמילה, יש לכם תשובה לגבי הנושא הזה של קצבת ילד נטוש, אם היא רלוונטית? << אורח >> לודמילה אליאסיאן: << אורח >> קצבת ילד נטוש רלוונטית בסיטואציות שאין הורים בתמונה והילד נמצא לקראת אומנה. כרגע לפי המקרים המוכרים לי אין לנו כאלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. משרד השיכון, בבקשה. << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >> שלום. כרגע לא ניתנו לנו נתונים על משפחות שצריכות להיות בטיפול שלנו או בבחינה של משפחה שצריכה להגיע אלינו. להבנתי רוב הטיפול זה במשרד הקליטה, אם זה בדיור כי הם עולים, וכשיגיעו כמובן נטפל במה שנדרש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> משרד הרווחה, אתם סגורים על זה שאתם צריכים להיות הגורם שפונה למשרד השיכון? << אורח >> אילן אביטן: << אורח >> כן. נחבר אותם לקבוצות העבודה של כל המשרדים. שם כל הפרטים נמצאים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מיד נשמע את הסוכנות היהודית. אילן, אני רוצה לומר התרשמות, ואני אומר אותה בזהירות כי זו רק התרשמות. נשמע את החסוי וגם נקבל את המידע. התחושה כרגע היא שהעבודה מאוד מבוזרת במובן הזה שאתם מספקים את המידע על האנשים למשרדים השונים ואתם אומרים למשרדים: כל אחד יפעיל את המנגנונים שלו לבדוק מה מגיע למשפחות ותדווחו אלינו אחורה. אני חייב לומר, ואני אומר את זה בזהירות כי אתם אנשי המקצוע, התחושה שלי שזה דגם יותר מדי פאסיבי למול המקרה שאנחנו מטפלים בו. השוויתי בדיון הקודם ואני מרשה לעצמי להשוות שוב את האירוע הזה לעבודה של מנהלת החטופים. מנהלת החטופים כשהתכוננה להחזרת השבים היא לא אמרה למשרדים שכל אחד בתחומו יעשה בדיקה. הייתה תפיסה מתכללת שלגבי כל משפחה יש דמות מרכזית שהיא אחראית על מיצוי הזכות בעבור אותה משפחה. היא מבצעת את הניתוח בשאלה האם המשפחה הזאת מקבלת את המענה שלה בתחום הקצבה החודשית ממשרד העלייה, ואם היא לא מקבלת אז אנחנו, הגורם המתכלל, בודק עם המשרד לביטוח לאומי ועם המוסד, ואם במוסד גם לא מכירים אז הולכים להסכם עם הסוכנות ורואים אם משם אפשר להביא תמיכה כספית חודשית. אנחנו באירוע כרגע עם 10-8 בתי אב. אם נצליח להביא לפה בחודשים הקרובים עוד מקרים. כי דרך אגב, המקרים שנצליח להביא בחודשים הקרובים הם יותר מורכבים, כי שם כבר יהיו ילדים בלי הורים. אז תחושת בטן היא שצריכה להיות פה איזושהי תפיסה יותר פרואקטיבית של גורם אחד שמתכלל. ביקשנו ממשרד המשפטים שלפגישה הזאת יגיע גם גורם בסיוע המשפטי. יכול להיות שצריך להצמיד לסיוע המשפטי את הליווי הזה של מיצוי הזכויות. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> נטע ברק נמצאת בזום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אז מיד נפנה אליהם. אני רוצה להבין אם הם בתוך האירוע, כי צריכה להיות פה תפיסה ממש פרואקטיבית של מיצוי זכויות. נשמע את הסוכנות היהודית, בבקשה. << אורח >> אליהו שאול: << אורח >> אני רק יכול להגיד שנחתם, כפי שנאמר פה, הסכם עם משרד החוץ. מונה אדם בתוך הסוכנות שיהיה אחראי להפעיל את כל הפרויקט הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מי האדם? << אורח >> אליהו שאול: << אורח >> קוראים לו רסיו בירנבאום. << אורח >> יואל ליאון: << אורח >> בוא לא נאמר יותר מדי פה בגלוי. << אורח >> אליהו שאול: << אורח >> לא אכנס לפרטים. אני יודע שיש פגישה וסיכום עם ד"ר ליאון כדי לתאם את כל הפרטים. אני רק אייעץ או אעזור לגורם הזה שיפעיל את זה בתוך הסוכנות, אבל רק בתור ייעוץ והאדם הזה יהיה אחראי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מיד נשמע את משרד החוץ על הצד השני. אבל בתוך ההסכם שנחתם עם הסוכנות יש גם איזשהו קשר למעטפת הרווחתית של מי שנמצא כאן? << אורח >> יואל ליאון: << אורח >> לא. הכספים היו אך ורק לדברים שקורים בחוץ לארץ. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. דרך אגב, זה מקובל עליי כי אני לא חושב שזה לא תפקידו של משרד החוץ, וגם ספק אם זה תפקידה של הסוכנות לתת מעטפת רווחתית. טוב שיש את משרד העלייה והקליטה ושאנחנו באירוע שמביא אנשים מחו"ל, כי אחרת גם אם זה היה רק בתוך הארץ לא יודע מה היינו עושים. נטע ברק מהסיוע המשפטי, בבקשה. << אורח >> נטע ברק: << אורח >> שלום, בוקר טוב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> פעם ראשונה שאת אתנו, נכון? << אורח >> נטע ברק: << אורח >> כן, אני נמצאת פעם ראשונה. אני גם מתנצלת שנאלצתי לעלות בזום, פשוט היה עניין אישי שלא יכולתי להגיע פיסית. אני אומר שככלל הסיוע המשפטי מסייע למי שהוכרו כנפגעי כתות בכל הליך אזרחי שהם זקוקים לו שנובע מהיותם נפגעי כתות, וזה ללא מבחן הכנסה, זה בעצם קבוע בחוק שלנו. אני אומר שגם סביב העניין הזה אנחנו נמצאים בקשר עם המרכז לנפגעי כתות, שהוא הגורם שעומד על פי רוב בקשר ישיר עם משפחות או עם נפגעים בודדים ומיידע אותם בדבר הזכות שלהם והאפשרות שלהם לקבל סיוע. אבל כרגע אין עוד משפחה או גורם שביקש את הסיוע שלנו, וככל שיהיה אנחנו כמובן נסייע בכל עניין אזרחי שנובע בהתאם לצורך. זה יכול להיות מגוון שונה של הליכים ושל עניינים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם כרגע בתוך הלופ של הקבוצה של משרדי הממשלה שמתכללת את האירוע? אנחנו נמצאים בשלב שבו המרכז לנפגעי כתות הוא גוף אזרחי חשוב מאוד ואפקטיבי מאוד, אבל אנחנו כרגע באירוע פנים-ממשלתי. אנחנו צריכים בהרבה דברים את המרכז ואת העמותות והכול בסדר, אבל היום המידע צריך להגיע ממשרד הרווחה. אני מצפה שהעו"סיות והעו"סים יודיעו למשפחות שהן יכולות לקבל עורך דין. זה לא אומר שהמשפחות צריכות, אבל השאלה עד כמה אתם בתוך הלופ הזה. << אורח >> נטע ברק: << אורח >> יותר מנשמח להצטרף לקבוצה רלוונטית ולהיות זמינים למי שירגיש צורך ולמי שיהיה מעוניין. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבקש שהסיוע המשפטי יוכנס לתוך הלופ שלכם. תודה לך, נטע. תאיר, רפרנטית רווחה באגף התקציבים, איפה אנחנו עומדים מבחינת ההיערכות שלכם, אם בכלל? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> מהפגישה הקודמת בנושא אליי לא פנו בסוגיה של דרישות תקציביות. אני מניחה שבהינתן העובדה שכרגע יש קבוצה מאוד קטנה של אנשים שהגיעה, אז העלויות כרגע הן לא מאוד משמעותיות. אבל ככל שיש כאלה, בדגש על משרד הרווחה, אז אנחנו עובדים ביחד באופן שוטף ואני אשמח לקבל את זה ולראות איך אנחנו יכולים להסתייע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. לפני שנשמע את משרד החוץ ומשרד המשפטים, נשמע את אורית. שלום לך. << אורח >> אורית כהן עמיר: << אורח >> שלום. רציתי מאוד לבוא, וחבל לי שלא באתי כי שמעתי דווקא ממך, חבר הכנסת גלעד, הרבה דברים חשובים שחשוב לי לדבר עליהם אז אדבר עליהם בקצרה ואז אעבור ללב טהור ואעדכן במשהו חשוב. לגבי החוק, זה חוק שנכתב אגב בעקבות הסיפור של לב טהור. בזמנו זה היה עם חבר הכנסת יריב לוין, אני אז החתמתי את החברים לקדם אותו. אני גם יודעת מה צריך לעשות. יש היום פסיקה. בפסיקה של לב טהור יש הגדרה של כת וחשוב להכניס את זה לחוק, אז אשמח לשתף פעולה בכל דבר. גם אז עשיתי את זה. דבר שני, אני חושבת שנגעת בדבר חשוב מאוד לגבי החינוך החרדי. זה קורה, אגב, לא רק בחינוך החרדי אלא גם בכתות חילוניות, וזה קשור למשרד החינוך, שנוטים להכניס אותם לחינוך ביתי. זה מה שקרה אצל האחיינים שלי. אין שום פיקוח, מכניסים את הילדים האלה, סוגרים אותם ואיזה גורו משתלט עליהם. אז אשמח מאוד לדבר עם משרד החינוך ולהסביר להם איך כלאו את האחיינים שלי, הם רצו לצאת ולא עזר כלום. כמה שנלחמתי בזה וביקשתי שיוציאו את הילדים החוצה, כי הכתות האלה שמכניסות את הילדים לחינוך הביתי ומקבלות גושפנקא מהמדינה. המדינה נתנה להם, זאת אומרת אדם ממשרד החינוך, האחראי על החינוך הביתי, ואישר לאחיינים שלי חינוך ביתי. זאת אומרת, הוא אישר בעצם לכת להמשיך להתעלל בהם. אני נלחמתי בזה בלי סוף ולא עזר לי כלום, אף אחד לא הקשיב לי. אז אני אשמח לשבת עם נציג ממשרד החינוך על הסיפור הזה של כתות, כי אנחנו עברנו את זה. לגבי הסיפור של לב טהור, תופעה שאני רואה שהיא מאוד כואבת לי קשורה לשאלה למה משפחות לא מגיעות לפה. כמו שאתם יודעים יש אנשים חרדים, סאטמר וכו', שנמצאים ועושים הרבה דברים שהם נהדרים, שהם טובים ועוזרים לחלץ את הילדים, אבל הם עושים עוד משהו – הם מושכים את הילדים לארצות הברית. מגואטמלה יותר קל לשחרר לארצות הברית בגלל שיש בארץ מלחמה והם מפחדים. גם הגואטמלים לא בדיוק מבינים מה קורה פה. ניסיתי להסביר להם, אפילו צילמתי את הים ואת המדינה כדי להראות להם שהכול בסדר כדי שיוכלו להראות את זה לשופטים. אבל עדיין יש בעיה עם הנושא הזה. הבעיה הכי קשה היא למשל סיפור של אבא שרוצה את הילדים, רוצה להביא אותם לפה, בגלל שמי שמספק לו את העזרה המשפטית מבחינת כלכלה ועוזר לו לטוס, לחזור וכו', היא הקבוצה הזאת של האנשים החרדים, הם פשוט לוחצים עליו לוותר על הילדים שלו ולשלוח אותם לארצות הברית. זה מה שקורה. זה הפך להיות חלוקת ילדים לפי קמחא דפסחא, הם מעבירים ממתקים אחד לשני בגלל שלהורים אין עזרה בסיוע משפטי והם צריכים להסתמך על גורמים שהאינטרס שלהם הוא להביא את הילדים, להראות שהם עשו מעשה גדול, ואנחנו מאבדים את הילדים. זה משהו שאני נתקלת בו וכואב הלב. בשמחה אתן את השמות של המשפחה. יש משפחות שיש להן בעיה בגלל זה להגיע לכאן. דבר נוסף שתודה לך, חבר הכנסת גלעד, שאתה מדבר עליו כל הזמן, שבאמת אין משהו ברור. כשהם אומרים שהם רוצים לצאת למשל לארצות הברית, באה אותה קבוצה חרדית ואומרת להם: יש לכם בית, רושמים אותם לחינוך, משלמים להם, משכירים להם בית, נותנים להם אוכל, קונים להם בגדים. וישראל לא מציעה ששום דבר מסודר שאומר: אם תבואו לפה יהיה לכם שנתיים בית, יהיה לכם בגדים, יהיה לכם אוכל, יהיו לכם מוסדות. ואז אין להם לאן לבוא. זה מסמך שתודה שאתה לוחץ עליו, כי בלעדיו הם לא יבואו. כי מהצד השני נותנים להם, והילדים האלה ילכו למקום אחר שיכול להיות קיצוני, קשה. ואם כולם יתרכזו שם יהיה שם לב טהור מספר 2. המסמך הזה הוא בהול. העזרה המשפטית לאנשים שלא רוצים לקחת עזרה מאותה קבוצה, כי אותה קבוצה מפנה את הילדים לארצות הברית, היא חשובה. וכן המסמך הזה של מה הם מקבלים פה, כי בארצות הברית הדברים ברורים להם מה הם מקבלים. בישראל שום דבר לא ברור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אורית, תודה על הדברים החשובים. ד"ר ליאון, תמונת המצב שלכם. << אורח >> יואל ליאון: << אורח >> אנחנו ממשיכים בעבודה הבין-לאומית. אני יכול לפרט על זה בחסוי. משפחות רבות מאוד כבר עזבו את גואטמלה, רוב רובן לארצות הברית, ולא בגלל שאין להן מידע על מה שקורה בארץ, אבל על זה אפרט בחסוי. נחתם ההסכם עם הסוכנות. אפשר להגיש בקשות. היום בצהריים אנחנו צריכים לראות ביחד עם משרד הרווחה ומשרד המשפטים איך אנחנו אומרים למשפחות פיסית, איך נעביר את המידע כי לא נתחיל לכתוב את זה בעיתונות. לכן אמרתי לאליהו לחכות עם הדיווחים. אבל יש מישהו בסוכנות שיהיה אחראי לרכז את העניינים. כל המנגנון כבר הוקם, הכסף נמצא, המשפחות יכולות לפנות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כמה להערכתך אנחנו עדיין באירוע גדול שם למול בתי המשפט, או שרוב ההליכים הסתיימו? << אורח >> יואל ליאון: << אורח >> אני רוצה לדבר על זה בחסוי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. עוד התייחסויות של משרד החוץ בהקשר הזה? לא. משרד המשפטים איתנו? << אורח >> אביטל ריבנר אורוון: << אורח >> יעקב יוכל לתת עדכון בחסוי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. בבקשה. << אורח >> אודיה רובין בן זקן: << אורח >> אני מהמשרד לביטחון לאומי. לפני שיגיעו משטרת ישראל זו הזדמנות להגיד את שבחם שלא בפניהם. מאז הפעם האחרונה שהתכנסנו הייתה הסגרה חסרת תקדים, שגם פורסמה בתקשורת, בזכות האנשים שישבו פה וגם שכנעו למעלה לנצל את חלון ההזדמנויות הזה שנפתח ובכל זאת לקיים את תהליך ההסגרה. כשהשמים היו סגורים, כשלא היה אפשר לצאת, כשגם היה קשה מאוד להיכנס, אנשים שהשאירו את המשפחות שלהם פה בזמן מלחמה ובכל זאת הלכו לעשות את זה. יש פה אנשים במשטרת ישראל שלוקחים את הנושא הזה מאוד מאוד אישי ועושים המון מאמצים כדי לגרום לזה להתקיים. מטבע הדברים מרבית העדכונים יהיו בחסוי, אבל היה לי חשוב דווקא בבית הזה ודווקא בגלוי לפרגן ולתת כבוד גדול למשטרת ישראל על המבצע הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יישר כוח. משתתפים בתודות. ותודה שאמרת לנו את זה. עוד הערות לגבי הדיון הגלוי? אין. אנחנו חוזרים ב-11:30 לדיון החסוי ונצלול קצת יותר לעומק. המטרה היא לסיים בסביבות 12:15. תודה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:14. << סיום >>