פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת הכלכלה
09/06/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 693
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ג בסיון התשפ"ה (09 ביוני 2025), שעה 10:45


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 13), התשפ"ה-2025 << הצח >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
אליהו ברוכי
אלון שוסטר


מוזמנים: 
	איציק סרור
	–
	מנהל אגף א' שירותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	חוה ראובני
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	שמואל זקן
	–
	מנהל מח' ביטוח רכוש, ביטוח וחיסכון, רשות שוק ההון, משרד האוצר

	נדיר בן משה
	–
	לשכה משפטית, ביטוח וחיסכון, רשות שוק ההון, משרד האוצר

	רון שלמה סולומון
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה (המחלקה למשפט כלכלי), משרד המשפטים

	שירה פאיראיזן
	–
	ראש צוות, רשות התחרות

	אהוד שניידר
	–
	שדלן, עו"ד, איגוד יבואני הרכב הדו גלגלי

	אריה אשד
	–
	מנכ"ל איגוד המוסכים

	רונן לוי
	–
	יו"ר איגוד המוסכים

	מרדכי בר-נס
	–
	יו"ר עבר"י - עמותת בעלי רכב ישראליים

	רועי ארפי
	–
	שדלן, עו"ד, יועץ פורום היבואנים הזעירים

	עומר אשבל
	–
	יבואן זעיר, פורום היבואנים הזעירים

	יוסף אבי יאיר אנגל
	–
	סבא של אופיר אנגל שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 54 ימים

	

משתתפים באמצעים מקוונים:

	עזאם אליאס
	–
	מנהל תחום כלכלה - אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים





ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
נעמה דניאל

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 13), התשפ"ה-2025, מ/1847 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בוקר טוב. הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 13), התשפ"ה-2025. 

אתה פה אני מבין. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

כן, נו מה? עד שלא תעזור לי, אני אבוא פה כל שבוע לדבר איתך. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי, אין בעיה. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

612 ימים עברו מאז שואת ה-7 באוקטובר, כאשר 55 חטופים עדיין אי שם במנהרות עזה. אבסס את דבריי היום בציטוטים מדברים שאמרתי כאן בוועדת הכנסת השונות ב-10 ביוני 2024, בדיוק לפני שנה. 

שמי יוסף אבי יאיר אנגל, חבר קיבוץ רמת רחל, דור שני לניצולי שואה. הסבא של אופיר אנגל, שהוחזר משבי החמאס לאחר שנחטף בעת שהיה אצל חברתו בקיבוץ בארי. 248 ימים, היום 612, מהיום הנורא שפקד אותנו ב-7 באוקטובר על ידי הארגון הקיקיוני שנקרא חמאס ואשר טופח על ידי ראש הממשלה כנכס אסטרטגי, אשר זיהה את השסע שפוקד את המדינה ואיבוד הדרך של ממשלתה. שעות של גיהינום עברו התושבים התמימים. 

חברי הכנסת, נבחרי העם, צאו החוצה מהמשכן הזה ולימדו את מצב רוחו של העם בכלל אצל משפחות החטופים שעדיין שם בפרט. חברי הכנסת, איך אתם מצליחים לישון בלילה במציאות כזאת? איך מאפשרים לאותה ממשלה שגרמה את האסון הנורא הזאת ופספסה עסקת חילופין טובה כבר בשבוע הראשון, כדברי עו"ד אורי סלונים, להמשיך לנהל את ענייני המדינה המוכה שלנו?

האם אתם מבינים את המושג "ניצחון מוחלט" שמפזמים ראש הממשלה ושריו. האם הממשלה או גוף אחר מתוכה ישבו והגדירו את המושג "ניצחון מוחלט"? למה הכוונה? ומה עם החזרת החטופים שעדיין בגיהינום? איפה הם במשוואה? 

משבוע לשבוע אני מגיע לכאן. המצב המדינה הולך ומחמיר בכל ההיבטים: כלכלי, חברתי, אחדות העם, ביטחוני, ביחס העולם למדינת ישראל. עד מתי? 

עד כאן הדברים שאמרתי כאן ב-10 באפריל 2024. ומה השתנה מאז? נהיה יותר גרוע. ראש הממשלה נמצא בהליך משפטי, קורא לעם להפגין נגד בית המשפט העליון ובהפגנת ההמונים שום מילה או אזכור לחטופים. שר המשפטים מכריז שאינו מכיר בנשיא בית המשפט העליון ופועל להדחת היועצת המשפטית שלא כדין. ובכל נאומיו לא הזכיר את החטופים או משפחותיהם. 

המלחמה בעזה נמשכת בלי תכלית ובלי מטרה. "יחד ננצח" הפכה להיות סיסמה ריקה מתוכן, כי אתם חברי הקואליציה כלל לא מבינים את המציאות כפי שנאמרה כאן גם לפני שנה. הנושא המרכזי בדיונים שלכם איך לאפשר לעשרות אלפי צעירים ישראלים לא לתת יד ולהשתתף בהגנה על המדינה. על זה תקום או תיפול הממשלה. נושא החטופים נדחק לפינה ולא מהווה נושא אצלכם. 

הסיסמה "ניצחון מוחלט והחזרת החטופים", בסדר זה, כבר 612 ימים לא עומדת במבחן המציאות. אין ניצחון. יש כישלון מוחלט, כאשר עוד ועוד חיילים נהרגים על מזבח מלחמה ללא תוחלת ויעד לאומי. ו-55 החטופים עדיין בגיהינום. האם אתם חברי הכנסת באמת לא רואים את מה שקורה? או שכן אתם רואים, אבל ישנם נושאים חשובים יותר כמו שרידותו של המפקיר הלאומי. 

בשבת האחרונה התקיים בכיכר החטופים אירוע זיכרון והנצחה מיוחד, אך קשה ביותר, לזכרם של עשרה בני נוער מחברת הילדים בקיבוץ בארי. האירוע אורגן ובוצע בידי חבריהם מהקיבוץ שבמזל נותרו בחיים. חברי הכנסת, אני ממליץ לכם לראות את ההקלטה כדי לנסות להבין מה עובר על הדור הצעיר ולנסות להבין את האסון. 

לסיום, אני רוצה להודות לחברי הכנסת שנענו להזמנתנו לבקר בכיכר החטופים, מהקואליציה ומהאופוזיציה, בתל אביב, ולזמין אתכם, אלא שעדיין לא מצאו זמן לכך. הכיכר מייצגת את האמירה של אלי שרעבי לאחר שחזר: 'לא ימין ולא שמאל, אלא ישר, בלי פוליטיקה. מציאות קשה'. 

כבודו, אתה גם מוזמן לבוא לבקר, לעשות סיור. תשאל את יוסף טייב, היה איתי ביום חמישי, את דעתו על הסיור הזה ועל החשיבות שלו. יושב-ראש ועדת החינוך והספורט, שנפגש שם עם תלמידים בכיכר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עוד מישהו? אוקיי. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

מחר אנחנו נהיה פה. מחר כל היום מוקדש לחטופים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, אני יודע. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

אנחנו נבוא, אני מקווה שנראה יותר חברי כנסת בוועדות מאשר אנחנו רואים היום. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

דווקא בוועדה שלנו לא ביקשו שננהל דיון על הנושא. 

 << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >>  

אתה מנהל דיון על נושא שמשיק למלחמה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, אנחנו בנושא קרוב. על חבל תקומה משהו. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

רק אני מקווה שיהיו יותר חברי כנסת מעכשיו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יום שלישי זה יום בעייתי, אני חייב להגיד לך. אני אהיה בכל מקרה. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

גם יום שני זה יום בעייתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני אהיה בכל מקרה, זה לא משנה. אני נמצא. אני לא אחראי על יתר הח"כים, כל אחד אחראי על עצמו. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

לא אחראי על זה ולא אחראי על החטופים ועל ההחזרה שלהם. אז מה כן? אמרת לי את זה לפני שנה וחצי גם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אמרתי לך, אני לא נכנס לוויכוח. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>  

לא, אני יודע. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה יודע את זה. בארבע עיניים אין לי בעיה, אבל לא בזה. 

זה מה שנשאר לקרוא?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לא, לא, זו הצעת חוק חדשה. חוק הרישוי. זה נושא חדש, היא צריכה להציג אותו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי, בבקשה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אני מבקש שתציגו את הצעת החוק. וכן את ה-RIA שהמשרד ערך וגם הגשתם לוועדה. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

בוקר טוב. קצת קשה לי המעבר הזה. חוק רישוי שירותים מקצועות בענף הרכב התשע"ו-2016 יצר שינויים משמעותיים במבנה הרגולטורי של ענף ייבוא הרכב. כדי לעודד את צריכת התחרות בענף ובמקביל להקל על ההסתגלות לשינויים ולאפשר לרשויות וליבואנים להיערך להחלת מלוא הוראות החוק על ייבוא כאמור, נכללו בסעיף 253 לחוק הוראות שעה הקובעות הסדרים מקלים לעומת הסדרים הקבועים בחוק. 

סעיף 253 לחוק קובע הוראות שעה לעניין ייבוא רכב משומש באמצעות ייבואן זעיר ובעניין אחריות ייבואן למתן שירות לרכבים מתוצר שהוא מייבא, אך לא יובאו על ידו, שאינם מסוג רכב נוסעים או רכב מסחרי. הוראות שעה אלה שלכתחילה נקבעו להיות בתוקף במשך ארבע שנים מיום תחילתו של החוק הוארכו מספר שנים וכעת בחלוף מעל שמונה שנים מיום התחילה, כמעט תשע למען האמת, מוצע לשנות את הוראות השעה האמורות, לקבוע חדשות ולקבוע שיעמדו בתוקף למשל ארבע שנים עם אפשרות הארכה. 

הסעיף הראשון הוא סעיף כמעט טכני. עניינו סגירת הוראת השעה הקיימת, כך שהיא תסתיים ביום ה-18 באוגוסט 2025, שזה היום שבו ההסדר שקיים בו מסתיים. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה בעצם המועד שקבוע בצו שאושר כאן בוועדה. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

כן, זה תום ההארכה האחרונה שנעשתה. ובמקביל, תבוטל הסמכות הכלולה בו להארכות של הוראת שעה זו, אף כי הן מוצו, וזאת על מנת להסיר ספק שהסעיף הזה, מנגנון ההארכות לא יחול על הסעיף החדש, שהוא כולל כשלעצמו הסדר חדש בעניין הזה. 

הסעיף השני הוא לב ההצעה. הוראות שעה מעודכנות. עניין יבואנים זעירים ההצעה כוללת שלושה מרכיבים שמטרתם לסייע לענף להתפתח. אחד, הרחבת האפשרות למתן רישיון ייבוא לייבואן זעיר. גם לאופנועים ומכונות ניידות. שתיים, שינוי הגבלת הגיל בייבוא רכב משומש. במקום 12 חודשים מהייצור לחודשיים לפני המועד האחרון לרישום, לפי פקודת התעבורה. הן בהתאמה למגוון סוגי הרכב שניתן לפי ההצעה יהיה לייבא בייבוא זעיר ומאידך להפחתת הסיכון למצב שרכב משומש יגיע לרכב אחרי המועד האחרון שבו הוא רשאי להירשם. שלוש, הגדלת מספר כלי הרכב שניתן לייבא בייבוא זעיר בשנה מ-20 ל-60. 

לעניין היבואנים הישירים מוצע להרחיב את חובותיהם כלפי רכב שלא הם ייבאו, אבל הם מתוצר שהם מייבאים לכל סוגי הרכב, למעט מכונות ניידות. זאת על מנת להגביר את התחרותיות בסוגי רכב נוספים, בראש ובראשונה באופנועים וטרקטורים. הפטור מחובות אלה יצומצם רק למכונות ניידות, שכן בלי שיהיה גורם הקשור ליצרן שייתן שירותי אחריות, ריקול וכו' לא יהיה ייבוא לא ישיר. 

מוצע לקבוע הסדרים אלה כהוראת שעה לארבע שנים, עם אפשרות הארכה של כולן או חלקן, בתקופות נוספות שיצטברו עד ארבע שנים נוספות. זו תקופה יחסית ארוכה, אבל היא מביאה בחשבון שהתרחבות הייבוא הלא ישיר לא יקרה בלחיצת כפתור ביום שהחוק הזה יאושר, אלא יהיה תהליך וייקח זמן עד שיקרה ועד שנוכל לראות את ההשפעה על הנופים השונים ולגבש מדיניות מעודכנת בהתאם. 

זה לגבי ההצגה הכללית. לגבי ה-RIA אני מציע, נמצא איתנו בזום. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

את כרגע הצגת בעצם את עיקרי הצעת החוק. אני חושב שחשוב שתציגו לוועדה גם את ההצדקות והתשתית העובדתית, נתונים שבעצם מבססים את ההסדרים החדשים. כי בעצם זה לא הארכה של הוראות השעה ממש כפי שהיו, אלא הוראות, כמו שאמרת, הוראות שעה חדשות עם הסדרים אחרים. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

לצורך זה ביקשנו את הקישור לזום עבור מר אליאס עזאם, שערך את כל הניתוח הכלכלי. תודה על האפשרות שהוא יעלה בזום. הוא בחג והוא מצטרף אלינו מהבית. 

 << אורח >> עזאם אליאס: << אורח >>  

שלום, מדבר אליאס, אני מנהל תחום כלכלה באגף הרכב במשרד התחבורה. האגף ערך שימוע ציבורי, אסף נתונים. דיברנו עם גורמים בענף הרכב, גורמים רבים, יבואנים ויבואנים מקבילים זעירים. אני אתחיל להתייחס קודם כל לתחום שאנחנו רוצים להגביר בו את התחרות, הדו גלגלי וטרקטורונים. 

אנחנו בדקנו את הריכוזיות בסגמנטים האלה בתקופה ארוכה. מדובר בסגמנטים מאוד מאוד ריכוזיים ולאורך זמן, גם לאחר שהחל החוק ב-2016. אנחנו ראינו שלאורך תקופה יש בקושי שני יבואנים עקיפים בתחום הדו גלגלי, עם ייבוא מאוד מאוד מינימליסטי של כלים בודדים בשנה. לכן אנחנו חשבנו להחיל את החובות שקיימות על יבואנים ישירים ברכב פרטי ומסחרי, גם להחיל אותם על הקטגוריה של L, אופנועים ובקטגוריה של T. 

ההערות שעלו פה, הערות שאנחנו גם טיפלנו בהן, שמענו אותם וגם ענינו על כל טענה וטענה ואנחנו לא השתכנענו שהשינוי שאנחנו רוצים לעשות הוא שינוי שיפגע ביבואנים הישירים. אנחנו חושבים שזה שינוי דומה למה שעשה החוק ב-2016. 

לעניין היבואנים הזעירים והגדלת הכמות, אנחנו בחנו גם את הכדאיות הכלכלית של להיכנס לתחום הזה של הייבוא הזעיר. וראינו שהיבואנים הזרים לאורך זמן מייבאים רכבי יוקרה בעיקר. מתמקדים ברכבי היוקרה. וזה משיקולי הרווחיות שלהם. אנחנו חשבנו בהגדלת המספר בעצם אנחנו נגרום להם לייבא גם רכבים עממיים יותר, רכבים זולים יותר. וזה מהטעם הפשוט ששוק היוקרה בארץ מוגבל לכ-10,000 יחידות בשנה. יבואן זעיר שירצה להגביר את הכמות מידי שנה הוא יצטרך לפנות לפלחי שוק נוספים חוץ מהיוקרה. זה אומר שהוא צריך להתעסק יותר ברכבים עממיים ורכבים מסחריים ורכבים שהם דו גלגליים וכדומה. זאת אומרת, הוא לא יכול להישאר ביוקרה, אם הוא חפץ להגדיל את הכמות. 

מכאן באנו והצענו להגדיל את הכמות מ-20 ל-60 ואנחנו מקווים שבאמת בארבע שנים הבאות נראה את היבואנים הזעירים מתעסקים יותר בייבוא עממי של רכבים עממיים, שזה האינטרס שלנו. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

למה דווקא 60? סליחה שאני קוטע. 

 << אורח >> עזאם אליאס: << אורח >>  

זה עשינו RIA ופרסמנו אותה לציבור. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן, גם העברתם לוועדה. 

 << אורח >> עזאם אליאס: << אורח >>  

נכון, העברנו לוועדה. ניתחנו את הרווחיות של היבואן הזעיר שהוא מייבא 20 כלים שהם יוקרה. ואנחנו רצינו להגדיל את הכמות ולראות מתי הוא מגיע לרווחיות כאשר הוא מייבא רכבים עממיים. והמספר היה בסביבות ה-50. הבחינה נעשתה ללא שיקולי מיסים, כי היבואנים הזעירים יש להם ישויות משפטיות שונות, או עוסק מורשה או חברה בע"מ, ולכן לא נכנסו לשיקולי המס. אז המספר עומד על 50 פלוס. לכן קבענו את ה-60 שאנחנו לוקחים גם את שיקולי המס. 

הניתוח המלא קיים ב-RIA והתפרסם גם לציבור. 

זהו בגדול. אם יש שאלות נוספות אני יכול להרחיב. 

 << אורח >> מרדכי בר-נס: << אורח >>  

מה לגבי ייבוא אישי? מדוע לא התייחסת? וגם מדוע עשית טעויות בסקירה שלך שכתבת שהייבוא האישי גדל? הייבוא האישי ירד - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

מי אדוני? תציג את עצמך לפני שאתה מדבר. 

 << אורח >> מרדכי בר-נס: << אורח >>  

מוטי בר-נס, מייסד עבר"י – עמותת בעלי רכב ישראלים ויושב ראש אגודת אשכול. אני מבקש לייצג פה את המייבאים האישיים שנפגעו מאוד. הם נפגעים מאוד מהתקנה הזאת. למרות שאני תומך בה, 100% בתיקון הזה. אבל אתם פשוט התעלמתם מהייבוא אישי. 

אני מזכיר שהחוק חוקק ב-2016, אנחנו כמעט עשר שנים אחרי ואתם עדיין מבקשים הוראות שעה. אתם לא עושים ישיבה, דיונים רציניים כדי להגביר את התחרות בנושא ענף הרכב בישראל. תשע שנים, עוד לא סיימתם לעשות תקנות? 

ולגבי רכב בייבוא אישי, תראו, זה הולך ונסגר. מ-3,000 הגענו ל-500 בגלל שזה לא כדאי. אתם מעמיסים מלא הוראות על הייבוא האישי. אתם שמים לו מכשולים. גם אתם, גם שוק ההון. כולם. השמאים, כולם פוגעים בייבוא האישי. אדוני, למה כתבת בהערכה שלך שהייבוא אישי גדל? אתה כתבת את זה בעמוד 6 לסקירה שלך. 

 << אורח >> עזאם אליאס: << אורח >>  

אנחנו סקרנו ובסקירה שלנו ראינו שהייבוא הזעיר גדל על חשבון הייבוא האישי. 

 << אורח >> מרדכי בר-נס: << אורח >>  

אני מדבר על ייבוא אישי, לא זעיר. 

 << אורח >> עזאם אליאס: << אורח >>  

שוב, אני אסביר שוב. אנחנו ראינו שהייבוא הזעיר גדל על חשבון הייבוא האישי. אני לא כתבתי שהייבוא האישי גדל, להיפך. אנחנו רואים שהייבוא הזעיר גדל על חשבון הייבוא האישי. וזאת מאחר שליבואנים הזעירים יש להם יתרון על תנאי ייבוא אישי. הם מייבאים את הרכב. הלקוח רואה את הרכב פה, הוא מקבל את זה מהיבואן וחוסך לו את כל ההתעסקות עם מתווך ועם ייבוא אישי. לכן אנחנו רואים את המגמה הזאת. 

אני חושב שהמגמה הזאת גם משתקפת באחד הגרפים שהיו בעבודה ב-RIA. 

 << אורח >> מרדכי בר-נס: << אורח >>  

זאת אומרת שאתה רוצה לחסל את הייבוא האישי, זה מה שאתה אומר. 

 << אורח >> עזאם אליאס: << אורח >>  

אני לא רוצה לחסל. 

 << אורח >> מרדכי בר-נס: << אורח >>  

זה מה שאתה אומר. 

 << אורח >> עזאם אליאס: << אורח >>  

זה טבעם של הענפים. ברגע שהייבוא הזעיר נכנס ויש לו יתרון על הייבוא האישי, אז הוא גדל. אף אחד לא רוצה לחסל את הייבוא האישי. הייבוא האישי קיים. אבל בגלל כדאיות כלכלית זו ההתנהגות. זה הפיזור של כל צרכן וצרכן מה הוא רוצה ומה הוא צריך. 

 << אורח >> מרדכי בר-נס: << אורח >>  

זה טוב שאתה עוזר לייבוא הזעיר. 

 << אורח >> עזאם אליאס: << אורח >>  

יש כאלה שרוצים יבואנים זעירים ויש כאלה שרוצים לייבא בעצמם. אני לא מבין מה הצעת לגבי הייבוא האישי, אנחנו לא נוגעים בייבוא האישי ולא פגענו בו ואין שם שינוי. 

 << אורח >> מרדכי בר-נס: << אורח >>  

בוודאי שפגעת. אם אתה נותן לייבוא - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תן לו לענות. הוא לא חייב לקבל את העמדה שלך, עם כל הכבוד. הוא לא חייב. 

 << אורח >> מרדכי בר-נס: << אורח >>  

אבל הוא לא עונה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי. הוא לא חייב לקבל את העמדה שלך. 

 << אורח >> עזאם אליאס: << אורח >>  

שיסביר לנו מה הציע לגבי הייבוא האישי, כי אנחנו לא הצענו שום דבר פה. לא שפוגע בו ולא שמקדם אותו. אז מה? לא הבנתי את הטענה. 

 << אורח >> מרדכי בר-נס: << אורח >>  

אוקיי. אז אני אגיד לך מה אני חושב לעשות, צריך לעשות במקביל למה שהתרת ליבואנים הזעירים, הגדלת הכמות. תגדיל גם את הכמות לייבוא האישי לשני כלי רכב בשנה או שני כלי רכב בשנתיים. 

 << אורח >> עזאם אליאס: << אורח >>  

אז אני אסביר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אמר לי היועץ המשפטי שזה לא נושא הצעת החוק. אז נעזוב את זה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה לא הנושא של הצעת החוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, עצור רגע. כן? 

 << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >>  

עו"ד אהוד שניידר, בשם איגוד יבואני רכב הדו גלגלי. אני רוצה להתייחס רק לנושא של חיוב יבואנים ישירים של רכב דו גלגלי וטרקטורונים. 

בסעיפים 41, 47, 48, 49 ו-50, שעד היום הוראת השעה החריגה את תחולתם של הסעיפים האלה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

לגבי סוג כלי הרכב הזה. 

 << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >>  

לגבי אופנועים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ועכשיו לא. 

 << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >>  

וטרקטורונים. אני רוצה להתייחס רגע להיסטוריה החקיקתית. ב-2016 חוקק החוק, חלק מהנוכחים פה היו בעת חקיקת החוק. מה שלא נאמר בהצעת החוק ובדברי ההסבר. בדברי ההסבר מן הסתם לא נאמר מדוע הסיבה שהייתה ההחרגה הזאת של סעיף 253, הסיבה היא שהדירקטיבה האירופאית באותה עת לא חלה על כלי רכב מהסוג הזה. לא חלה על אופנועים ולא חלה על טרקטורונים. לכן הסבירו פה בדיונים בוועדת הכלכלה, משרד התחבורה הסביר שהם מחריגים בסעיף 253 את תחולת הוראות סעיפים 41, 47, 48, 48 ו-50 מכלי הרכב האלה. 

אבל מה השתנה? לא השתנה דבר. עדיין הדירקטיבה האירופאית לא חלה על כלי הרכב מהסוג הזה. משרד התחבורה במשך כל השנים, גם בדיונים בפני אדוני, חזר ואמר אנחנו הולכים לפי הדירקטיבה האירופאית. אומר את זה אבנר פלור ב-2018 פה בוועדה. וכאשר הדירקטיבה האירופאית תשתנה אנחנו מבחן את החלתה גם בישראל. אבל הדירקטיבה האירופאית לא השתנתה. יחד עם זאת, בא משרד התחבורה ומציע כאן לשנות, לבטל את הוראת השעה ביחס לאותם כלים. 

אז אין לנו נימוק מדוע לראות שהדירקטיבה האירופאית לא השתנתה ולמרות שזאת הייתה מדיניות משרד התחבורה מאז חקיקת החוק, אין לנו פה הסבר מטעם משרד התחבורה מדוע הם רואים לשנות. הם אומרים כן, זה יגביר את התחרות. אבל השאלה אם באמת זה יגביר את התחרות. זה אנחנו לא יודעים. אנחנו כן יודעים שמשרד התחבורה יכול היה, ולטעמי גם צריך היה, לבדוק אם אותם חלק מהיצרנים שהוא מבקש להחיל עליהם את הסעיפים האלה, האם הם ייאותו שהסעיפים האלה יחולו עליהם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >>  

אנחנו מדברים על שוק מאוד קטן, עם מספר מצומצם של יבואנים. כל גריעה של יצרן מסוים מהשוק הזה בהכרח תשפיע על התחרות. אין התייחסות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן. יש לכם תשובה לתת לו? 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

זה עניין של, הגישה בבסיס אכן הייתה להיצמד למה שקרה בדירקטיבה האירופאית. יחד עם זאת, התוצאה שלה לגבי השוק הישראלי היא תוצאה לא טובה. כשאנחנו רואים על פני תשע שנים שהחוק קיים, שלא התפתחה תחרות ויש את הריכוזיות הגבוהה שהציג מר עזאם, אז אין לנו מנוס אלא לעשות צעדים בהתאמה לשוק הישראלי. 

אגב, הטענה לגבי זה שהיצרנים לא ישתפו פעולה היא טענה שנאמרה גם לגבי הרכב הפרטי והמסחרי בעת הדיונים בהצעת החוק. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה נכון. 

 << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >>  

אבל יש הבדל, זה נכון - - -

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אותה הפחדה נשמעה גם אז. 

 << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >>  

יש הבדל גדול בין יצרן שמוכר בישראל כמה מאות כלי רכב בשוק הישראלי. עם כל הכבוד, השוק הישראלי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תסתכל ב-RIA עצמה שמשרד התחבורה מתייחס לזה. שהמצב התחרותי בישראל דורש התערבות לאור מטרת החוק, לקדם את התחרות בענף הרכב ואת הגנת הצרכן. בישראל זה שונה מאירופה. לא חייבים כל דבר בדיוק כמו אירופה. 

רשות התחרות, כן?

 << אורח >> שירה פאיראיזן: << אורח >>  

שירה פאיראיזן, רשות התחרות. אנחנו רק רוצים להגיד שאנחנו תומכים בשינויים שנוגעים ליבואן זעיר ולהחלת חובת יבואן אישי ויבואני הדו גלגלי. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

ומעבר לתמיכה, יש לכם איזה אמירה מקצועית לעניין ה-RIA והמצב התחרותי בישראל וכו'?

 << אורח >> שירה פאיראיזן: << אורח >>  

אנחנו מסכימים בגדול עם הניתוח שאליאס עשה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

מסכימים לניתוח. כלומר, אתם חושבים שנדרשת התערבות ונדרש שינוי בהוראות השעה. 

 << אורח >> שירה פאיראיזן: << אורח >>  

אנחנו חושבים שכל הסרה של חסם זה משהו שיכול לקדם את התחרות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

וזה ישפיע על השוק? לטובה?

 << אורח >> שירה פאיראיזן: << אורח >>  

אני לא יכולה לנבא מה שקורה. אבל בסוף יש פה חסם שקיים. ואם אנחנו נסיר אותו יכול להיות שזה יקדם את התחרות. 

 << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >>  

אבל השאלה אם רשות התחברות גם בדקה ומשרד התחבורה בדק את האפשרות שיצרן רכב מסוים שמוכר כמה מאות כלי רכב בישראל יפסיק למכור את כלי הרכב בישראל. אז איך זה ישפיע על התחרות? האם רשות התחרות בדקה את זה? 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר. אבל בשביל זה עשו הוראות שעה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל תדייק, יצרן אופנועים, לא יצרן כלי רכב. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הנושא ייבדק. אם תהיה בעיה אז יתקנו את הוראת השעה. 

 << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >>  

אנחנו מדברים על יצרן אופנועים וטרקטורונים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >>  

אדוני, רגע. אם זה הכיוון אז לפחות שיגבילו את זה לאותם דגמים שהיבואנים הישירים מביאים. מפני שאם הם לא מגבילים את זה לדגמים, מאלה שהיבואנים הישירים מייבאים אז אנחנו פה מטילים על היבואנים הישירים של הדו גלגלי והטרקטורונים מטילים עליהם פה חובה מאוד מאוד - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנתי. מה התשובה?

 << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >>  

לטפל גם בדברים שהם לא מכירים אותם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

בסדר, שמעתי. מה התשובה?

 << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >>  

והם לא יודעים איך לטפל בהם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, מה התשובה שלכם?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

זאת שאלה לדרג המקצועי, לא אליי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עדיין, כן, אני פונה לצד הזה. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אליאס?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש לכם תשובה לזה?

 << אורח >> עזאם אליאס: << אורח >>  

כן, יש לנו תשובה לזה. הטענה הזאת נשמעה המון פעמים ואנחנו דיברנו איתם, שמענו את הטענה הזאת. הטענה הזאת לא מתקבלת על ידינו בשום פנים ואופן. זה ליפול בפח הזה של היבואן יטען שזה לא דגם שאני מייבא, זה דגם אחר, זה תקינה אחרת. זה version אחר, זה type אחר. אנחנו לא נצא מזה. הם פשוט ישתמשו בזה כתירוץ. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי, הבנתי. תודה רבה. 

 << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >>  

סליחה, מר עזאם, איך אתה מייחס - - -

 << אורח >> עזאם אליאס: << אורח >>  

אנחנו מנוסים מאוד מיבואני הרכב הישירים לכלים הפרטיים. רוצים מכאן ועד הודעה חדשה. אני מציע לא ליפול לפח הזה. 

 << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >>  

אני לא יודע, סליחה, אני לא יודע מה המקור שמר עזאם מייחס ליבואנים הישירים. מייחס להם איזה שהוא ניסיון להולך שולל את משרד התחבורה לגבי הדגמים שהם מייבאים. 

 << אורח >> עזאם אליאס: << אורח >>  

יש מלא תיקים. 

 << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >>  

זה נכון, יש הרבה דגמים. 

 << אורח >> עזאם אליאס: << אורח >>  

עו"ד שניידר, יש לנו הרבה תיקים של צרכנים שמתלוננים יום וליל על הטיפול שלא מקבלים - - -

 << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >>  

מאיפה באה התעוזה לייחס ליבואנים - - -

 << אורח >> עזאם אליאס: << אורח >>  

- - - במסגרת האחריות, בניגוד לחוק - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תן לו לדבר. אתה לא נותן לו לדבר. מה זה הדבר הזה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

התעוזה באה מניסיון. מהניסיון. 

 << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >>  

להטיל כך דופי ביבואנים ישירים על בסיס מה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הבנו, הבנו. 

 << אורח >> אהוד שניידר: << אורח >>  

על בסיס מה? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

על בסיס הכוח שלכם. זה הבסיס. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני בעד השינוי הזה. 

אני רוצה רק להגיד לכם, כל הרעיון זה שזה הוראת שעה על מנת שזה ייבדק, ההשפעה שלו תיבדק. אם משרד התחבורה יגיע שההשפעה היא לא כמו שהתכוונו, אז ישנו. או לא יאריכו את הוראת השעה או יתקנו אותה. 

אפשר להתחיל לקרוא בבקשה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הקראה והסבר. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

	
	הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 13), התשפ"ה-2025

	תיקון סעיף 253
	1.	
	בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 253 –

	
	
	(1)	בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד המילה "יקראו" יבוא "בתקופה שמיום התחילה עד יום כ"ד באב התשפ"ה (18 באוגוסט 2025), יקראו";

	
	
	(2)	סעיף קטן (ד) – בטל.



אנחנו עכשיו סוגרים את הוראת השעה הקיימת ואומרים היא מסתיימת, שההוראות האלה בתוקף עד ה-18 באוגוסט 2025. ואין סמכויות הארכה יותר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה בעצם תיקון שמשקף את המצב המשפטי הקיים לפי הצו. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

כן. אבל גם אחרי תיקון החוק הזה, זה יישאר קיים כמשהו שהיה מיום התחילה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

מיום התחילה של החוק המקורי. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

ב-2016 עד אוגוסט 2025. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

	הוספת סעיף 254
	2.	
	אחרי סעיף 253 לחוק העיקרי יבוא:

	
	
	"הוראות שעה לעניין יבואן זעיר ויבוא רכב מסוג מכונה ניידת 
	254.
	(א)	בתקופה של ארבע שנים מיום כ"ה באב התשפ"ה (19 באוגוסט 2025) יחולו הוראות אלה (בסעיף זה – הוראות השעה):

	
	
	
	
	
	
	
	(1)	יקראו את סעיף 32(7) כך שבמקום פסקאות משנה (א) ו-(ב) יבוא:

	
	
	
	
	
	
	
	
	"(א) הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, אופנוע או מכונה ניידת;

	
	
	
	
	
	
	
	
	(ב)	נותרו חודשיים לפחות עד למועד האחרון שבו הרכב ניתן לרישום בישראל, בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה;";



אלה הנסיבות שניתן לקבל רישיון ייבוא בייבוא זעיר. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זאת אומרת, זה הסעיף שמתייחס לרכב שיבואן זעיר. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

יבואן זעיר יכול לקבל עליו רישיון ייבוא. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

נכון. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

	
	
	
	
	
	
	
	(2)	יקראו את סעיף 44(ב) כך שבמקום "20 כלי רכב" יבוא "60 כלי רכב";



כאן אנחנו מעלים את המספר המירבי של כלי רכב שיבואן זעיר יכול לייבא לישראל בשנה. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

בשנה קלנדרית, נכון?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

שנה קלנדרית. 

	
	
	
	
	
	
	
	(3)	לעניין רכב מסוג מכונה ניידת – יחולו ההוראות המפורטות בפסקאות (1), (3) ו-(4) לסעיף 253(ב).



זה המשך האחריות של, זה הפטור של היבואן הישיר מהשירותים של היבואן לגבי מכונות ניידות בלבד. זה על רקע הרצון שלנו שנמצא בעבודה לשנות את כל המבנה הרגולטורי של ייבוא מכונות ניידות. וזה בעצם לא רק ייבוא, אלא באופן כללי להוציא אותו מרוב ההיבטים של החוק. אז אנחנו לא רוצים לחייב את היבואנים הישירים להתאים תשתית, לטפל בהם, למשהו שאנחנו הולכים להוציא בכלל מהחוק. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

חוה, תוכלי רק בבקשה להסביר לעניין פסקה (1) בעניין הרב שיבואן זעיר רשאי לקבל לגביו רישיון ייבוא? מדוע בעצם שיניתם את המועד לעניין, בעצם מועד הרישום של הרכב בישראל? כתבתם שנותרו חודשיים לפחות עד למועד האחרון שבו הרכב ניתן לרישום. והמועד היום לפי תקנות התעבורה הוא?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

ברוב סוגי הרכב 12 חודשים. הקביעה של 12 חודשים, לבד מן העובדה שהיא לא מדויקת לגבי כל סוגי הרכב, מעבר לכך אם מקבלים רישיון ייבוא על 12 חודש ומשיטים אותו לישראל שבועיים לפני, אז קיבלו רישיון ייבוא, אבל עד שהרכב מגיע לארץ הוא לא כשר לרישוי. והיו תקלות מן הסוג הזה. לכן אנחנו משנים את זה. מצמידים את הגיל לגיל, לתאריך האחרון שאפשר לרשום, לפי תקנות התעבורה. ואומרים שבכל מקרה זה חייב להיות, שעדיין יש מרווח של חודשיים ממתן רישיון הייבוא ועד התאריך האחרון שלו לרישום, כדי שיהיה מספיק זמן שהוא יגיע לארץ. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אוקיי. ושאלה נוספת, כיוון שמשנים את סוג הרכב שיבואן זעיר רשאי לקבל לגביו רישיון ייבוא, בסעיף 32 דהיום יש אפשרות לשר התחבורה באישור הוועדה, לקבוע בעצם גם תוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר. לגבי יבואן זעיר. אני מדבר על פסקת משנה (ג). האם יהיה צורך בעקבות השינוי של סוגי רכב כאן, יידרש איזה שהוא שינוי בתקנות?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

בחנו את התקנות. זה מקרים מאוד חריגים ומצומצמים. אבל התקנות הקיימות יכולות להמשיך ולשמש את זה גם לאחר שינוי הצעת החוק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> רועי ארפי: << אורח >>  

רק אם אפשר לחדד את הנושא. רועי ארפי, עורך דין, יועץ לארגונים הזעירים. לגבי סעיף (ב), באמת לגבי ה-"נותרו חודשיים לפחות עד למועד שבו הרכב ניתן לרישום בישראל" – אני מבין את זה שבעצם אתם לא הולכים לתקן את ה-12 חודשים מתאריך הייצור, תקנה 828(א)(3). אתם פשוט מתכוונים לזה שיבואן לא יוכל להגיש בקשה לרישיון ייבוא אם גיל הרכב עבר 10 חודשים. 10 חודשים ויום הוא לא יכול להגיש בקשה לרישיון ייבוא. זה הכול. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

זה בעצם מה שקורה. 

 << אורח >> רועי ארפי: << אורח >>  

נכון. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

והרעיון הוא להשאיר את מרווח הזמן שיאפשר לרכב להגיע לארץ. 

 << אורח >> רועי ארפי: << אורח >>  

אבל היום לצורך העניין, אוקיי, בסדר, נגיד הרכב, הגיש רישיון ייבוא. קיבל רישיון ייבוא. יש לו רישיון ייבוא ביד, נכון? ואז לצורך העניין הרכב קצת מתעכב בשלושה שבועות, בחודש. והיה לו כבר רישיון ייבוא מזמן. אתם בדרך כלל מאריכים לו את רישיון הייבוא, בכפוף לחתימה על איזה שהוא תצהיר שהוא מתחייב שאם הוא הולך לחרוג מהתקופה של ה-12 חודשים, הוא מתחייב להוציא את הרכב. זה ממשיך כרגיל. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אין כאן שינוי של הגיל המירבי שבו אפשר לרשום רכב בישראל. 

 << אורח >> רועי ארפי: << אורח >>  

תודה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

עוד מישהו רוצה להגיד משהו?

 << אורח >> רועי ארפי: << אורח >>  

אני חושב שזה תיקון מבורך. הגיע הזמן, כל הכבוד למשרד התחבורה על העבודה. באמת, מגיע להם באמת מילה טובה. הם לדעתי המשרד היחיד שמנסה לדחוף את התחרות קדימה בענף הרכב. חבל שאין פה נציג של משרד האוצר שיוכל ככה להוות גורם משלים לעניין התחרות בענף הרכב, שזה תחום כל כך חשוב במדינת ישראל. רק לסבר את האוזן, למעלה מ-300,000 כלי רכב נמכרים, משהו כזה. אולי 250,000. זה מטורף. 

אני חושב שהתיקון הזה באמת יכול לקדם את התחרות. אבל זה חייב להיות משולב עם משרד האוצר. אם משרד האוצר לא ישכיל לחבק את הייבוא המקביל, לצערי כל המאמץ של משרד התחבורה לא יעזור. אבל כל הכבוד, תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

רונן לוי, יושב-ראש איגוד המוסכים. השבוע פורסם שחברת הפניקס לא הסכימה לבטח כלי רכב שיובאו על ידי יבואן אחר, גם שניהם יבואנים ישירים. פעם ראשונה בישראל שיש שני יבואנים ישירים לאותו תוצר. אז צריך גם לוודא שגם כל המכוניות שמגיעות בייבוא זעיר ובייבוא מקביל יקבלו את אותם תעריפים ויעשו להם ביטוח ולא יהיו חסמים לביטוח. כי זה חסם רציני. 

 << אורח >> רועי ארפי: << אורח >>  

יש הרבה חסמים נוספים האמת, כן? אפשר לדבר על זה עוד ימים. גם עם לוי יצחק לדוגמה. לוי יצחק המחיר מחירון של לוי יצחק גם זה בלגן קולוסלי. גם הנושא של תעודות המקור, מה שחשבנו שפתרנו, לא פתרנו את זה עד הסוף. יש המון חסמים עדיין. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני שומע הרבה טענות על משרד האוצר. אז אחד התפקידים שלכם כאחראים על העניין הזה זה לסגור את הפערים האלה. זה לא חוכמה לא להתעמת עם משרד האוצר כי הוא מאשר לכם תקציבים. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

יש דברים שהם לא בגדר הסמכויות שלנו והתפקידים שלנו. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

לא משנה, אבל זה התפקיד שלכם. גם אם זה לא הסמכויות שלכם, התפקיד שלכם זה לנהל דיאלוג עם משרד האוצר. אם הוא פוגע בכל מיני הוראות, בעצם בתחרות. זו המציאות. משרד האוצר נוח לו לעבוד מול היבואנים הישירים. זה נוח לו, התקציבים זורמים, הכול זורם. מה אכפת לו מהתושב הרגיל? וזה התפקיד שלכם, מה לעשות?

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

אני אעביר את המסר. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

תעבירו את המסר הזה, זה לא יכול להיות מצב כזה. הביטוח, מה זאת אומרת חברות ביטוח לא מוכנות לבטח? אני לא מבין את זה. 

 << אורח >> שמואל זקן: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, שמואל זקן, רשות שוק ההון. חברות הביטוח מבטחות רכבים בייבוא מקביל. בעבר עשינו בדיקה. מבין כמה עשרות אלפים רכבים בייבוא מקביל שנוסעים על הכבישים בישראל, אז חלקם מבוטחים אגב המסלולים הרגילים. ברגע שהם נכנסים למחירון, חלקם מבוטחים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אתה שומע מה רונן אומר. אני מציע שתעביר לו את הכול. 

 << אורח >> שמואל זקן: << אורח >>  

על בסיס הערכות שווי. אם יש מקרים נקודתיים, לצורך העניין, לרוב זה נוגע לפניות ציבור שלנו בעבר. למבוטחים שלא מוכנים לעשות הערכת שווי לרכב שלהם ואז אי אפשר לקבוע על בסיס את תגמולי הביטוח. או רכבים מאוד מיוחדים וכו', ששם הביטוח באמת הוא בהתאם לסיטואציה הספציפית. לרוב לא מדובר על דגמים נפוצים או משהו כזה, שיש איתם סוגיות. 

 << אורח >> רועי ארפי: << אורח >>  

אני רוצה להשיב לך על זה. אני אגיד לך. לגבי הביטוחים, אם כבר פתחנו את זה. ברור שאחרי שאתם עושים את הבדיקה, ברור שרוב הרכבים יהיו מבוטחים. אתם פשוט לא בודקים או שבדקתם, אתם לא מבינים כמה דרך חתחתים הצרכן צריך לעבור עד שהוא מקבל ביטוח. כלומר, יורד לו כל האוויר מלרכוש רכב בייבוא מקביל עד שהוא מצליח לעשות ביטוח לאוטו. 

זו בעיה ענקית, אם כבר פתחנו את זה. כל הנושא הזה של המונופול של לוי יצחק. אם לצורך העניין אני רוצה ללכת ויש דבר כזה שנקרא להקים קוד דגם, לא קוד דגם, איך זה נקרא? מסמך הפצה, סליחה. אם אני רוצה לעשות מסמך הפצה. זה נקרא מסמך הפצה לחברות הביטוח. אני לא יכול להוציא מסמך הפצה לחברות הביטוח מאף אחד חוץ מלוי יצחק. כלומר, אם אני רוצה עכשיו ללכת לשמאי אחר, שמאי פרטי, חברת הביטוח לא תקבל ממנו את מסמך ההפצה. חברת הביטוח תקבל רק מלוי יצחק. וזה מונופול. וזה לא בסדר, זה לא ראוי. 

עכשיו סתם דוגמה, הנה, אפרופו ייבוא אישי. יש לי לקוחה שקיבלה רכב אתמול, שהביאה, לא לקוחה שלי, לקוחה של לקוח, כן? אבל הגיע רכב שלה בייבוא אישי. היא שילמה על האוטו למעלה מ-160,000 שקלים, הלכה עשתה הערכת שמאי אצל לוי יצחק. כמה הערכת שווי הוא נתן לה? 80,000. עכשיו לך תתחיל להתווכח איתו. כאילו, זה שוק. סלח לי. למה אני לא יכול ללכת לשמאי אחר שאני סומך עליו, שאני מאמין בו והוא ייתן לי שמאות אחרת. וחברת הביטוח תבטח אותי לפי זה. 

 << אורח >> שמואל זקן: << אורח >>  

אני לא בתחום סמכותי ולא אחראי לא על אופן - - - איך הם מתמחרים את הרכב כחדש. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רק רגע. זה שהוא דיבר על מה שהוא רוצה זה דבר אחד. זה לא אומר שאנחנו צריכים לדון בזה. רונן, יש לך תשובה לגבי מה שהוא אמר?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

יש כמובן הרבה חסמים. כמו שעכשיו ראית, אתמול שלח לי מישהו שביטחו לו את הרכב, 290,000 שקלים, זאת אומרת לקחו לו ביטוח גבוה. זה מרצדס. הבן שלו החליק עם האוטו ואז אמרו לו רגע, מעדכנים. זה ביטוח, לא שמנו לב, זה ביטוח, זה רכב מייבוא מקביל. 220,000 מפצים אותך. עכשיו זו דוגמה למה שקורה בהיבט של ייבוא. כאילו פתאום האוטו אם הוא מרצדס, זה מרצדס, יש להם ערכים שונים בשוק. לכן את הדבר הזה צריך לבטל. את הדבר הזה צריך לטפל בו. לא יכול להיות שרכב, לא משנה מאיפה המקור שלו. זה מרצדס, זה מרצדס. 

 << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> 

ובסוף אם זה דגם שהוא קיים ויש לו מחירון, אז הוא מפוצה לפי המחירון. ויש דגם, להגיד מרצדס ומרצדס זה, למרצדס יש יותר מעשרות דגמים לדעתי. גם לאותו רכב לכאורה יש תת דגמים. יש דגם אחד שמגיע ממקור אחד שיש לו מפרט אחד ויש אותו דגם מגיע ממקור אחר ויש לו מפרט אחר. אז לבוא ולהגיד שזה בדיוק אותו רכב, אז זה לא בדיוק אותו רכב. 

אני אומר שבסוף כשעושה את אותה הערכת שווי מי שמעריך את השווי, אז הוא לוקח בחשבון את עלויות, את עלות שווי הרכב. חברת הביטוח כשהיא מתמחרת את הרכב על בסיס אותה הערכת שווי היא לוקחת בחשבון גם את זה שיכול להיות שיש חלפים יותר יקרים לאותו רכב בייבוא מקביל, כי הוא ממפרט שהוא לא נפוץ או שאין חלפים שלו ספציפית. רכב במפרט גבוה יותר ולכן החלפים שלו יותר יקרים וכו'. הרבה דברים נלקחים בחשבון. לכן התמחור של הרכבים האלה הוא יותר מורכב. אנחנו לא רוצים להשאיר גם מבוטח שהביא רכב בייבוא אישי במקום שהוא נמצא מול שוקת שבורה ביום שקורה לו אירוע. אנחנו רוצים שהביטוח יהיה על בסיס השווי של הרכב האמיתי ושהביטוח באמת יפצה אותו. 

אם יבואו ויגידו להצמיד אותו לאיזה שהוא מחיר שהוא לא רלוונטי אליו אז יכול להיות שאותו רכב ששווה רבע מיליון הוא יקבל עליו פיצוי של 100,000 שקלים כי זה הרכב הכי דומה לו במחירון. אנחנו לא רוצים לפעול בצורה כזאת שרירותית. הביטוח צריך להיות בהתאם לרכב ולא סתם ככה. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

אין בעיה. אבל הוא לא יכול להוות חסם תחרותי. 

 << אורח >> שמואל זקן: << אורח >>  

ביטוח הוא לא חסם תחרותי. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>  

בוודאי שכן. 

 << אורח >> שמואל זקן: << אורח >>  

כי מרבית הרכבים בייבוא מקביל - - -

 << אורח >> רועי ארפי: << אורח >>  

יש לי שאלה אבל, באמת, למה אתה לא מתייחס לנושא של לוי יצחק?

 << אורח >> שמואל זקן: << אורח >>  

אני לא אחראי על לוי יצחק. יש לך, לוי יצחק, חברת לוי יצחק, לוי יצחק ז"ל. חברת לוי יצחק היא לא תחת סמכות של רשות שוק ההון. רשות שוק ההון באה ואומרת שאם יש מחירון אפשר להשתמש בו. ואם אין מחירון צריך להשתמש בהערכת שווי. יש למשרד התחבורה גם את מחירון העם שניסו לעשות. יש מחירונים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אני מציע שכנסו לעניין של הביטוחים, זה לא יכול להיות שהביטוחים יצרו לנו חסם. זה לא יכול להיות. 

 << אורח >> רועי ארפי: << אורח >>  

המפקח על חברות הביטוח, איתו צריך לדבר. 

 << אורח >> שמואל זקן: << אורח >>  

בסופו של דבר גם בדיקות שלנו הביטוחים לא היו חסם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רק רגע. 

 << אורח >> רועי ארפי: << אורח >>  

אם אתה חלק מהמפקח על חברות הביטוח, אז זה אתם. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

רק רגע. גם הביטוח וגם המכס אנחנו צריכים להיכנס. עוד פעם ללחוץ. אז כרגע אנחנו צריכים לנער את העסק וכל פעם עוקפים אותנו בכל מיני זוויות. זה לא עוקפים אותנו, זה עוקפים את הציבור. רוצים שזה יצליח, צריך להוריד חסמים. והפקידות לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה בעניין הזה. 

אני מציע שננהל דיון גם על המכס וגם על זה, בפגרה. על הנושא הזה של בעצם פוגעים בייבוא המקביל. מה אני יכול לעשות?

 << אורח >> מרדכי בר-נס: << אורח >>  

בייבוא אישי עושים שמאות כל שנה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

כן, חוק. אז מה, תגיד לי מה הם רוצים. 

 << אורח >> שמואל זקן: << אורח >>  

אחת לשנתיים עושים שמאות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

גם על הביטוח וגם על זה. אנחנו ננהל דיון משלים בעניין הזה. זה לא קשור כל כך להצעת החוק. יש הסתייגויות?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן, יש הסתייגויות של סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מה שהם רוצים, רק בוא נגמור עם זה. 

מי בעד ההסתייגויות של יש עתיד? מי נגד?

הצבעה

ההסתייגויות נדחו.


 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

אנחנו צריכים להקריא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

אז בוא נקריא. אוקיי, בוא נקריא אותם. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

סעיף (ב).

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

	
	
	
	
	
	
	(ב)	השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, להאריך את תוקפה של כל אחת מהוראות השעה, לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לעניין כל אחת מהן לא יעלה על ארבע שנים."



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כלומר, בעצם השר יוכל להאריך רק חלקים מהוראות השעה. בעצם כל חלק ניתן יהיה להאריך מקסימום עד ארבע שנים. 

 << אורח >> חוה ראובני: << אורח >>  

עד ארבע שנים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

יש פה הסתייגות על 2(ב). אז נצביע עוד פעם על ההסתייגות הזאת?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

הסתייגות 5, לגבי סעיף 2(ב) – מי בעד? מי נגד?

הצבעה

ההסתייגויות נדחו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הסתייגויות של סיעת "המחנה הממלכתי".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מי בעד ההסתייגויות ירים את ידו. מי נגד? 

הצבעה

ההסתייגויות נדחו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הוועדה בעצם תוכל להצביע על סעיפי הצעת החוק. הסעיף הראשון הוא סעיף 1 להצעת החוק, תיקון סעיף 253, כפי שהוקרא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מי בעד?

הצבעה

אושר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

הסעיף הבא, סעיף 2 להצעת החוק, עניינו הוספת סעיף 254, כפי שהוקרא. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

מי בעד?

הצבעה

אושר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

זהו? ב'?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>  

זה ביחד. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>  

ביחד. תודה רבה. 

הישיבה הסתיימה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>