פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
הוועדה לביטחון לאומי
02/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 428
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום רביעי, ו' בתמוז התשפ"ה (02 ביולי 2025), שעה 8:00



סדר היום
סדר היום: << נושא >> תקנות  כלי הירייה (הכשרה)(תיקון), התשפ"ה-2025 << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
צביקה פוגל – היו"ר


מוזמנים: 
	לימור ארזני
	–
	ראש חטיבת רישוי כלי ירייה, המשרד לביטחון לאומי

	דוד ויצמן
	–
	מנהל אגף בכיר רישוי ופיקוח כלי ירייה, המשרד לביטחון לאומי

	חי מסיקה
	–
	רע"ן אד"ם, משרד הביטחון

	רועי הראל
	–
	רמ"ד מיוחדים, משרד הביטחון

	חנאן יחיא
	–
	עו"ד, משפטנית במחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	מירית לביא
	–
	עו"ד, חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה

	משה קפלן 
	–
	מתנדבים במג"ב

	לוי אמיתי 
	–
	מתנדבים במג"ב





משתתפים (באמצעים מקוונים):
בר כהן לוי      –    עוזרת משפטית למשפט, המשרד לביטחון לאומי
רחלי סונגו      –    מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל



ייעוץ משפטי: 
גלעד נוה

מנהלת הוועדה:
לאה גופר

רישום פרלמנטרי:
הילה לוי



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> תקנות  כלי הירייה (הכשרה) (תיקון), התשפ"ה-2025


 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בוקר אור לכולם, התכנסנו כאן כדי לדון בתקנות כלי הירייה בנושא מאוד ספציפי – הכשרה, ועוד יותר ספציפי בהתייחסות לאנשי מילואים. אבל רגע לפני שנקיים את הדיון הזה, אני רוצה להזכיר לכולנו, אנחנו ביום ה-635 למלחמה. מלחמה שנמשכת בהרבה זירות, ורמת הכוננות שלה עולה ויורדת כל הזמן. הבשורות שנשמעות ברקע – אני לא יודע להחליט אם הן טובות או לא, אבל יש שני דברים שאני מייחל להם, ואני מקווה שתצטרפו אליי. האחד הוא שכל 49 חטופים וחטופה יחזרו כבר הביתה, ונוכל לשקם את החיים ולהתייחד עם החללים. ושכל חיילינו יבצעו את משימותיהם כפי שהוכתבו, ונוכל לשבת ולדעת שזאת הייתה המלחמה האחרונה. יחזרו הביתה בשלום. אני מניח שגם אתם מצטרפים לתפילה החרישית שלי. 

ולעצם העניין שלשמו התכנסנו, מטרת הדיון הזה היא לנסות לתת מענה למילואימניקים גם בדרכים נוספות. אנחנו מנסים לדאוג למילואימניקים כל הזמן בכנסת לתגמול ראוי עבור שירות המילואים שלהם והסיכונים שהם לוקחים. גם אנחנו מצטרפים לצורך להכיר בתרומה יוצאת הדופן של מילואימניקים, והתכנסנו כאן לראות איך אנחנו לא פוגעים במילואימניקים שהם מחזיקי רישיונות פרטיים, ועקב שירות המילואים שלהם, הם לא יכולים לבצע את הפעולות הנדרשות כדי לחדש את הרישיון שלהם. זאת הסיבה לשלמה התכנסנו. 

 << דובר >> גלעד נוה: << דובר >>   

גם אנשי קבע, לא רק מילואים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

נכון, גם משרתי הקבע. אתה צודק. 

מדובר בשני נושאים עיקריים: האחד, להאריך את התקופה שבה יתאפשר להם לבצע את ההכשרות, וקצובה של הזמן לחצי שנה לכל מי שב-90 הימים האחרונים ביצע 30 ימי מילואים לפחות במצטבר. זה מה שעומד בפנינו, לא משהו מסובך, ונשמע את ההתייחסות. הגיעו לכאן גם חבריי הטובים מצה"ל. בוקר טוב יקיריי, מה שלומכם? פספסתם את התודה שאמרתי לכם כאנשי ביטחון על כל מה שאתם עושים. אני אשמח לשמוע התייחסויות. אתה רוצה להתחיל, דוד? בבקשה. 

 << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>   

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, מכובדיי, ברשותך, כהרגלנו בקודש, תמונת מצב החל ממלחמת חרבות ברזל. האגף חצה לא מזמן סך 400,000 בקשות לרישוי כלי ירייה; מתוכן ניתנו למעלה מ-215,000 אישורים מותנים, ומתוכן הורשו למעלה מ-166,000. חשוב לציין שכ-178,000 נדחו או סורבו מסיבות כלשהן. אנחנו עומדים על כ-7,000 בקשות שנשאר לנו טיפול כזה או אחר מ"הבריכה" של חרבות ברזל. כל מי שער מעט לתקשורת, יכול להבין שבתקופה האחרונה הוכרזו גם יישובים זכאים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אנחנו כבר רואים אותם בבקשות?

 << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>   

כן, לא במסות שאנחנו רגילים מערים גדולות ומפיקים של פיגועי פח"ע. חשוב לציין – זה לא סודר כי זה כבר פורסם בתקשורת – שאתמול בשעות הצוהריים השר הכריז על העיר אשקלון כעיר זכאית. אנחנו צופים שהמהלך הזה יביא כעשרות אלפי בקשות במהלך הימים הקרובים, ולכך האגף נערך. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

לתיקונים שעשינו לבעלי מקצועות לחימה עם הדרכה, הוגשו כבר בקשות?

 << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>   

חשוב לי לציין שעדיין לא סיימנו לערוך את התקנה הזאת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני יודע. יש כבר התעניינות? אנשים בודקים?

 << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>   

כן. הוגשו לא מעט בקשות. האגף שלי הונחה על ידי לא לסרב לבקשות האלה, למרות שעל פניו, על פי התקנה הם לא עומדים ברף הנדרש. מכיוון שכולנו יודעים לאן אנחנו הולכים ומה כוונת המשורר והמחוקק, הן נמצאות בצד עם הערת אגב. ברגע שאנחנו נרים את השלטר – תכף אני אתייחס להיערכות ולמוכנות שלנו ושל צה"ל מבחינת הממשק. היה לנו עיכוב בגלל עם כלביא, ואני אסביר את זה בהמשך, אדוני. 

אנחנו ממשיכים לדון במה שאנחנו מגדירים כתקנות המילואימניקים. אלה שתי תקנות, שאחת מהן לא מונחת בפניך כי אין צורך בזה אלא היוועצות בשר הביטחון, וזאת תקנת תוקפם של רישיונות. מה שאנחנו מתכוונים לעשות, כמו שציינת, זה לתת ארכה של חצי שנה למילואימניקים הגיבורים שלנו, שמשרתים אותנו בצורה נאמנה. כל מי שמשרת 30 יום במצטבר בתוך 90 יום קודם לריענון או לחידוש. במהלך השיופים האחרונים נתבקשנו על ידי צה"ל לצרף את אוכלוסיית משרתי הקבע, והדגשנו שמרמת פעילות א' ומעלה. אני חושב שזאת הייתה בקשה רציונלית ומקצועית. בחנו אותה בכובד ראש, והחלטנו לצרף גם את האוכלוסייה הזאת, כמובן. 

אדוני, 13 ביולי היה יום מכונן מבחינתך כלפינו, מבחינת היערכות. ב-13 ביולי אמור להיכנס לתוקפו חוק הפצועים. הייתה אמורה להיכנס לתוקף גם תקנת המילואימניקים בתכנון הראשוני שלנו, וגם הלוחמות / ספורטאים. חוק הפצועים הוא חוק ולא תקנה, וכמובן שהוא ייכנס לתוקפו בזמן שנקבע. אנחנו נטפל באותן בקשות באופן ידני. קבענו איזשהו מנגנון פעילות מול צה"ל, ואני מאוד מקווה וגם בטוח שלא נצטרך להצטרך יותר מדיי לטפל בצורה הידנית. אני רוצה לומר, אדוני, ולבקש ממך גם לגבי תקנות המילואימניקים וגם לגבי הלוחמות – לדעתי, בימים הקרובים נגיע אליך גם לגביהן – לבחון בכובד ראש את בקשתנו להאריך את תוקף כניסת התקנות ל-10 באוגוסט. זה תאריך שכולנו, גם בתוך הבית וגם עם צה"ל, הגענו למסקנה שנוכל לעמוד בזה. 

אני מבקש את הבקשה הזאת לא כי שקטנו על השמרים, ואני בטוח שאתה מבין את זה, אלא כי נכנס מבצע עם כלביא, וזה טרף את כל הקלפים. אנשים לא הגיעו לעבודה פיזית, לא אצלנו ולא בצה"ל, אבל עבדו מרחוק, והיה מאוד מאוד קשה להתקדם בנושא של אפיון המערכות המשותפות. אני רוצה לציין שמדובר בשיפורים דיגיטליים וטכנולוגיים מאוד כבדי משקל, וזאת לא עוד הוספה של מרכיב כזה או אחר. עד כאן, אדוני.  

 << דובר >> גלעד נוה: << דובר >>   

לגבי התבחינים ותנאי הסף, התקנות האלה אושרו בוועדה. הייתה רוויזיה אחת שאושרה ופתחה את זה מחדש. ושם אנחנו עדיין מחכים להוראת המעבר שהייתה אמורה להגיע אלינו בהקשר לספורטאים. הייתה שם עוד רוויזיה שנדחתה ובמובן הזה צריך לראות איך אפשר בכלל לעשות את זה, איך אפשר לפתוח תקנות שלכאורה כבר מיצו - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תבדקו, כי הוא בסך הכול מבקש הארכה. זה היה ב-13 ביולי.  

 << דובר >> גלעד נוה: << דובר >>   

צריך לראות איך עושים את זה. יכול להיות שצריך לפתוח מחדש את התקנות ולפתוח את הוראת התחילה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תבדקו. יש היגיון בבקשה. 
 << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>   

אדוני, נמצאת פה נציגת משרד המשפטים, ואני אשמח שהיא תתייחס. גלעד, אנחנו נמצאים כבר למעלה משבועיים בשיופים של הוראת המעבר. אם אנחנו עומדים בזה, לדעתי, גם את התאריך אפשר לשנות. שוב, אני לא משפטן. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

חנאן, בבקשה. 

 << אורח >> חנאן יחיא: << אורח >>   

בוקר טוב לכולם. כמו שאמר גלעד, אנחנו נצטרך לבדוק איך אפשר לפתוח את התקנות האלה שוב. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני רק מבקש שתבדקו את זה בצורה חיובית, איך כן אפשר ולא למה לא. 

 << אורח >> חנאן יחיא: << אורח >>   

בסדר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> גלעד נוה: << דובר >>   

שאלה לגבי התקנות הספציפיות האלה, הרי יש פה שני רכיבים. רכיב אחד עוסק במילואימניקים והרכיב השני מדבר על משרתי קבע שנמצאים בתוספת רמת פעילות א'. לגבי מי שמשרת קבע, ההוראה נקבעה כהוראת שעה, ולעומת זאת לגבי מילואימניקים, זאת הוראה קבועה. זאת גם אחת ההערות שהוועדה קיבלה, בין היתר משדולת הנשים. נשאלת השאלה למה ההוראה שקשורה למילואימניקים לא נקבעה כהוראת שעה. זאת שאלה שהופנתה לוועדה.  

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>   

אנחנו באמת שקלנו בכובד ראש גם לגבי המילואימניקים, אבל מילואים זה לא מצב רגעי; זה לא רק בגלל המלחמה. אנשים נקראים למילואים באופן שוטף. הם תמיד יצטרכו להגיע לתקופת החידוש שלהם, ואנשים מחכים. תקופת חידוש נפתחת שלושה חודשים לפני פקיעת הרישיון. כלומר, המילואימניקים יכולים לקבל את הודעת החידוש, ובדיוק לשהות במילואים חודש. אנחנו חושבים, גם ערכית וגם מקצועית, שאנשי המילואים שלנו זכאים להקלה הזאת. כלומר, כל מי שמשרת במילואים, זכאי לזה שאם הוא שירת 30 ימים לפני פקיעת התוקף, המדינה חובתה לתת לו את הארכה הזאת. אנחנו מדגישים שבתקופה הזאת הוא נבדק במסוכנות הפלילית שלו, הוא נבדק בכשירות הרפואית שלו, וככל שיעלה מידע אלמ"ב במשרד הרווחה, הרישיון שלו יבוטל. אבל לתת לו ארכה להשלים את המסמכים הדרושים ואת הליך החידוש, להגיע למטווח ולהמציא הצהרת בריאות. אנחנו כולנו רואים גם קוראים את הכתבות שמילואים זה סוג של משבר. אתה עוזב את המשפחה, אתה עוזב את העבודה שלך, ומנתקים אותך לחודש וחצי מהחיים הרגילים והשגרתיים שלך, בעוד כולנו ממשיכים אותם. זאת חובתה של המדינה לתת לו את הארכה הזאת ולתת לו לעשות את החידושים ואת הריענונים שלו בשקט. 

 << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>   

היושב-ראש, אם יורשה לי רק להוסיף. חלילה לנו מלתת למילואימניקים הרגשה שהתקופה הזאת היא עונש עבורם. אם הם ייתקלו בביטולי רישיונות רגולטוריים כאלה ואחרים, חטאנו לתפקיד שלנו. דבר שני, אני רוצה להזכיר לכולם, גם למי שהעלה את הטענה הזאת שהיא טענה מקצועית ורציונלית, שהאוכלוסייה הזאת תלך ותצטמצם עם הזמן ועם הירגעות המצב הביטחוני. כיום אנחנו מדברים על אלפי אנשים שמגיעים לתקופת החידוש והריענון, ונדרשים לעזרה שלנו. ולעתיד לבוא, תקופת המילואימניקים שמשרתים אותנו 30 יום בתוך 90 יום, תחזור למצב נורמלי של עשרות ומאות בודדות. 

 << דובר >> גלעד נוה: << דובר >>   

משרד המשפטים, אני מבין שמבחינתכם אין התנגדות ואתם תומכים בתיקון. 

 << אורח >> חנאן יחיא: << אורח >>   

כן, אנחנו מסכימים לתיקון. 

 << דובר >> גלעד נוה: << דובר >>   

דבר שני, תנו מילה לגבי בחינה תקופתית ראשונה, לגבי נושא ההסדרה. אני לא יודע אם זה אתם או בר. הכוונה להוראה שמדברת על 10א – בחינה תקופתית ראשונה של תקנה 3(א) לפי סעיף 24 לחוק עקרונות ההסדרה, העובדה שזה בעוד חמש שנים. זה סעיף 2 בטיוטת התקנות. 

 << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>   

כפי שאני מבין מניסיוני המקצועי, מדובר באיזושהי דרישה של רשות ההסדרה. כמובן שאנחנו כרגולטור נעשה את זה, נבחן, נבדוק סטטוסים, מספרים, נתאים את עצמנו לרוח התקופה, ונבחן את עצמנו מחדש. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בבקשה. 

 << אורח >> מירית לביא: << אורח >>   

שלום, אני מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. גם אני תהיתי למה זה עובר כהוראת קבע ולא כהוראת שעה, כמו שנעשה עד עכשיו, וגם לחצי ולא לשלושה חודשים, כמו שנעשה עד עכשיו. כלומר, למה לא להתאים את המצב לצורך הנדרש ולעשות איזושהי חקיקת קבע?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

למה כן? כשאת שואלת למה לא, תגידי לי למה כן. 

 << אורח >> מירית לביא: << אורח >>   

השינוי נעשה לאור הצרכים בשטח, וזה מה שהיה עד עכשיו. למה לעשות שינוי שמותאם לקבוצה קטנה יחסית, שינוי קבע שמותאם לקבוצה קטנה יחסית. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מה את מציעה?

 << אורח >> מירית לביא: << אורח >>   

להמשיך עם הוראת השעה לפי הצורך בשטח, ולא לחצי שנה אלא לשלושה חודשים כפי שנעשה. התקנה גם לא מבחינה בין רמת הכשירות של משרת המילואים, וייתכן שישנם משרתי מילואים שיש אינטרס גבוה למדינה שיעברו במועד את תהליך הריענון העיוני והמעשי, ביחס להשלכות של נשיאת נשק במרחב האזרחי הציבורי. למה זה נעשה באופן גורף ללא בחינה פרטית?

האם יש כוונה לבצע מהלך מקביל ביחס לתוקפם של רישיונות באמצעות תקנות של השר, לחצי שנה?

 << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>   

אני אענה על השאלה הראשונה, למה לשלושה חודשים. בואו נסכים כולנו ומי שלא מסכים, כנראה לא מבין את מהלך שירות המילואים, שכל מי שמשרת במצטבר 30 יום ב-90 יום שקודמים לריענון או לחידוש, אלה לא אנשים עושים מילואים פעם בשבועיים. חי, תקן אותי אם אני טועה. לכן הם נדרשים לעזרה שלנו. 

שנית, מבחינת שלושת החודשים, מי שלא מבין את המהלך הרגולטורי של פתיחת חלונית חידוש אצלנו באגף כלי ירייה, אין סיכוי שהם יוכלו להתמודד עם הסיטואציה שבה הם נמצאים גם במילואים באופן שוטף, גם נדרשים לשלם אגרה, להוסיף את המסמכים הנדרשים: הצהרת בריאות, מסמכים תומכים נוספים, ולבצע את המטווח. 

לשאלתך האחרונה, התשובה חיובית. בוודאי אין סיכוי שנלך למהלך ארכה של ריענונים בוועדה ולא אתקן את תקנת תוקפם, וזה בהיוועצות עם שר הביטחון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

צריך להזכיר, ואני מניח שזה מה שחי רוצה לומר, מי שנמצא במילואים ממילא שומר על כשירות. חי, בבקשה. 

 << אורח >> חי מסיקה: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, בנוגע למילואים ולאנשי הקבע, הבקשה בדיון הקודם להרחיב לאנשי הקבע ברמות פעילות א' מאוד חשובה. מדובר בחבר'ה שנמצאים בחוד, נמצאים בשטח, לא מגיעים ולא רואים את הבית. זאת ההבנה בדומה למילואימניקים בהיגיון המסדר שלה, ולכן אני שמח מאוד שגם הוועדה רואה את זה כך ולוקחת אותם בחשבון. בראייתי, אני לא רואה הבדל בעוד שלושה חודשים או חצי שנה לאנשי הקבע ברמות פעילות א'. זה לא הולך להיות פחות. מי שברמת פעילות א', המשמעות היא שהוא רמת פעילות א', וזה אומר שהוא עדיין לא זמין, זה אומר שהוא עדיין בגבולות, שהוא עדיין מעבר לגבול. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מי שלא מבין עד כמה לא פשוט לעשות הגדרה שלפיה רק אנשי קבע ברמת פעילות א' יזכו להקלה הזאת, לא מבין על מה מדובר. כל אלה שלא ברמת פעילות א', אני יודע איך הם מסתכלים על עצמם במראה, וזה בסדר. ככה צריך. 

 << אורח >> חי מסיקה: << אורח >>   

זה תיעדוף שנכון למדינה ולצבא, וזאת הבחנה ברורה ונכונה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אתה רואה, יש איזשהו יתרון שיושב-ראש הוועדה מבין משהו בקבע. 

 << אורח >> חי מסיקה: << אורח >>   

לגמרי. אני חושב שההיגיון המסדר פה, בדומה לאנשי המילואים, הוא גם ההיגיון המסדר של משרתים ברמת פעילות א'. לכן, אם זאת החלטה קבועה, גם פה צריכה להיות החלטה קבועה. זה שבעוד שלושה חודשים או חצי שנה, אנשי הקבע המשרתים ברמת פעילות א' יחזרו הביתה או יכולים לטפל בכל הדברים האלה. על אותו משקל, הם צריכים להיות ביחד בהוראה קבועה ולא בהוראת שעה. גם שלושה חודשים או חצי שנה – המציאות לא הוכלת להשתנות. צה"ל ברמת המוכנות הגבוהה הזאת, הולכת להיות יותר. אני לא אמון על הדברים, אבל אני חי את המציאות שיש לנו בצה"ל, וזה לא הולך להשתנות בעוד שלושה חודשים או חצי שנה. אנחנו לא חוזרים ל-6 באוקטובר בצה"ל, ולכן אני חושב שזה צריך להיות קבוע עבור שתי האוכלוסיות האלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אין לי ספק שבתקופה הקרובה זה לא הולך להשתנות. 

 << אורח >> חי מסיקה: << אורח >>   

זה מגיע להן, וזה באמת מה שאנחנו יכולים וצריכים לדעת. אם מדברים על הדברים ועדיין דנים, זאת נקודה חשובה. 
 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מצוין. תודה, חי. רחלי סונגו בזום, בבקשה. בוקר אור, רחלי.

 << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>   

תודה, יו"ר הוועדה. אני גם רוצה להצטרף לדברים שאמרת על המילואימניקים והחיילים שלנו, שמגנים עלינו בכל יום. באמת בזכותם אנחנו פה. 

אנחנו בשדולת הנשים מאוד מבינות את הרציונל, בפרט שאנחנו עכשיו במלחמה. לצד זאת אני רוצה לתת כמה נתונים. בשנת 2025 נרצחו בישראל 21 נשים, ו-35% ממקרי הרצח היו באמצעות נשק חם. בנובמבר 2024 היו חמש תלונות למשרד הרווחה של נשים שלבני הזוג שלהן יש נשק, וזה עלה ל-90 תלונות בשנת 2024. 

אנחנו רואים כל הזמן איזשהו כרסום ברגולציה של חלוקת נשק. גם בנושא ההכשרה, גם בנושא תוקפם של הרישיונות. אנחנו מבינות את הרציונל לעזור למילואימניקים, בטח בזמן מלחמה, אבל האם אנחנו רוצים לעשות את זה גם בשגרה, שזה יהיה אוטומטי? אנחנו בשדולת הנשים מקבלות פניות מנשים, מבנות זוג של מילואימניקים, והן חוששות שיש להם נשק. כלומר, יש כאן איזושהי בעיה. אני חושבת שאם נמצא פתרון יותר מידתי, לדוגמה, לקבוע את זה כהוראת שעה ולפני שהוראת השעה מסתיימת, לראות האם עדיין יש צורך להאריך את זה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

הוראת שעה תמנע את הרצון של מישהו לרצוח מישהו אחר? באמת, נו, רחלי. 

 << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>   

אם אנחנו עושים את זה הוראה קבועה - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

זה בדיוק מה שעשינו, רחלי. הכנסנו את הרווחה לתוך התהליך. 

 << דובר >> רחלי סונגו: << דובר >>   

אבל זה לא עובד, אדוני היו"ר.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

את לא מקשיבה. הם כבר לא רשאים היום או נכנסים אחרי שהבקשה הוגשה או הנשק סופק. היום זה בתוך התהליך. עוד לפני שמאשרים לו רישיון, הרווחה נכנסת. כלומר, הבנו שאנחנו חייבים להדק את הפיקוח, ועשינו את זה. אני מעריך שאנחנו נעשה עבודה יותר טובה בעתיד, ולא הוראת השעה תשנה את זה, רחלי. 

 << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>   

כמובן שהוועדה תחליט מה שהיא תחליט, אבל אני רק אומרת שכל הזמן יש כרסום בנושא הנשק. כל הזמן אנחנו נותנים עוד שלושה חודשים הכשרה אוטומטית, עוד שלושה חודשים אנחנו נותנים - - - 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

רחלי, הדאגה שלך נכונה לאללה, ואני שותף לה. אם לא הייתי שותף לה, לא הייתי עושה את כל המאמצים עם הרווחה, שלא בדיוק רצו לשתף איתנו פעולה בשלבים מסוימים. אני מבין, אבל לבוא ולקבוע שמה שיעשה את הכרוב חמוץ זה שלושה חודשים או שישה חודשים – תרשי לי לא להסכים איתך. 

 << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>   

אני רק אומרת שטיבה של מלחמה זה לא כטיבו של זמן רגיל, ואם כל הזמן נרחיב ונרחיב, אנחנו נותנים נשק בידיהם של מאות אלפי אנשים שלא תמיד יש להם הכשרה מתאימה. לא ספציפית למילואימניקים אלא באופן כללי.  

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני מבין היטב את החשש שלך ואני שמח שאת ממשיכה להעלות אותו כל הזמן, כי זה מחייב אותנו להיות ערניים. אני מקווה שאנחנו עושים עבודה טובה. 

 << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >>   

תודה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה לך, רחלי. 

 << דובר >> רחלי סונגו: << דובר >>   

אני אנצל את הדיון הזה ואומר שאנחנו מבקשים לפנות אליך וליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, לקיים דיון משותף בנושא אלימות נגד נשים, ולראות איך משרדי הממשלה יכולים למצוא פתרונות יותר טובים ולעשות את הדברים בצורה המיטבית. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני יותר מאשר אשמח. תודה, רחלי. 

 << אורח >> לימור ארזני: << אורח >>   

אני לא מסכימה עם המילה כרסום, כי היא מילה קשה מאוד ולא נכונה. אין שום כרסום, לא בבדיקות שלנו ולא במילוי אחר הוראות החוק. אנחנו מדגישים את זה וחבל שזה לא נכנס לאוזניים. אין ויתור על בדיקות משטרה, אין ויתור על בדיקות בריאות. אני אחזור על זה עוד עשר פעמים עד שזה ייקלט. אין שום ויתור. הכשרה? נמצא פה צה"ל. האנשים שהולכים להגן עלינו במילואים, הם האנשים הכי כשירים מבחינת כשירות באחזקת נשק. אין כאן שום כרסום. לא יכול להיות שמצד אחד, המדינה שולחת אותם להגן על אזרחיה, ומצד שני אומרת: רגע, אבל מסוכן להאריך לכם את הרישיון בשלושה חודשים. זה רציונל שלא יכול להתקיים. 

לגבי רצח נשים, שוב, אנחנו נפריך את זה עשרות פעמים – זה לא נעשה בנשק ברישיון פרטי. כן, יש תקלות והן נוראיות. כל מקרה כזה הוא נוראי, אבל הם לא נעשו בנשק ברישיון. מרביתם נעשו בנשק שלא ברישיון. רצח נשים נעשה גם לא באמצעות כלי ירייה. ההתאמה והרדיפה הזאת אחרי אנשים שמחזיקים בנשק ונבדקים באופן קבוע, תדיר, אין לה מקום. פשוט אין לה מקום. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני מקבל את מה שאת אומרת, ועם זאת, אני מאוד שמח שמדי פעם מרימים לנו דגל כדי שנבדוק את עצמנו, ואני יודע שאתם עושים את זה. אני יודע שיש על מי לסמוך. לכן, חשוב שהם מעירים וחשוב שאנחנו עונים. אני מקווה שאנחנו נותנים לאנשים לא רק תחושה אלא באמת הבנה שיש כאן יד על ההדק, ולא לוחצים מייד אוטומטית. זה לא משהו כזה. נמצאת איתנו בזום בר מהמשרד לביטחון לאומי. רוצה לומר משהו, בר? שלום, בר, מה שלומך?

 << אורח >> בר כהן לוי: << אורח >>   

בוקר טוב, תודה על האפשרות לדבר. תקנות תוקפן של רישיונות – זה משהו שבכוונת השר לתקן. זה הופץ להערות הציבור במקביל עם הנוסח של תקנות הכשרה, ונמצא כרגע ממתין אצל שר הביטחון לצורך קיום חובת היוועצות. הנוסח מתואם גם עם משרד הביטחון בהמשך שנאמרו על ידי נציגי צה"ל. הוא מתואם עם משרד הביטחון ועם נציגי צה"ל. 
לימור התייחסה ואני רוצה לחדד, שגם חייל מילואים שמוארך לו הרישיון, כל העת נבדק לגביו גם במשטרה וגם במשרד הבריאות. הייתה כאן אמירה לגבי נשים, וחשוב להבין שאפשרות הדיווח של משרד הרווחה עומדת גם לגביהם ביחס למחזיק רישיון. לאחרונה הוועדה שלך אישרה – זה עבר בקריאה שלישית – גם לגבי מבקש בקשה. 

ביחס למילואימניקים ולמה שנאמר לגבי ההארכה, חשוב להבין שזה חלק ממדיניות ממשלה כללית והחלטות ממשלה שעברו בנושא לסייע למילואימניקים בתקופה הזאת. כבר בתקנות אגרות כלי ירייה ניתנת הנחה, ואלה צעדים משלימים כדי לסייע לחיילי מילואים. שוב, אין ויתור על שום עמידה, לא בתבחין ולא בכל תנאי הסף הנדרשים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

יפה מאוד. תודה, בר, היה חשוב מאוד שאמרת את הדברים. 

נמצאים איתנו פה שני בחורים צעירים, ואני אשמח לשמוע אתכם. 

 << דובר >> לוי אמיתי: << דובר >>   

ראשית, אני חותם על המילה צעירים, ותרשום לי את זה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

הכול בהשוואה אליי. יחסית אליי אתם צעירים. 

 << אורח >> לוי אמיתי: << אורח >>   

קודם כול, תודה על ההזדמנות. אני רוצה להודות ללימור. שמעתי את הפרגון שלך, המשפטים האחרונים, ובאמת מחמם את הלב שככה רואים את זה באגף. עם זאת, אני רוצה לציין שיש באגף בעלי תפקידים אחרים שחושבים אחרת ומתנהלים אחרת, וזה מצער כי זה פוגע בנו, המתנדבים. אנחנו מתנדבים ונמצא איתי פה משה קפלן, ויושב פה עוד בחור שמתנדב איתנו, ואנחנו הקמנו כיתות כוננות. 

לימור ציינה שאנשים טובים, אנשים נבדקים, ומצד שני מבקשים מאיתנו עכשיו למסור את הרובים הפרטיים שלנו מסיבות כאלה ואחרות. זה פוגע במתנדבים, זה פוגע בנו. דיברתי עם ראש האגף, עם ויצמן, והבנתי שזה לא נתון לשיקול דעתו וצריך לזה תקנה בכנסת, או משהו כזה. אני מבקש מהוועדה שתבין, שמתוך 150 אנשים שהקימו את כיתות הכוננות האלה, נשארנו בסך הכול 58 או 68 אנשים עם רישיון פרטי. אנחנו מרגישים באמת כאילו הסוס עשה את שלו, ועכשיו הוא יכול לצאת החוצה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

קודם כול, זה נכון. יש סוסי מרוץ שנגמר להם הזמן והם הופכים להיות סוסים אחרים, כבר לא במרוץ. גם זה קורה. אתה מבקש שאני אכין עכשיו תקנה עבור 68 אנשים? 

 << דובר >> לוי אמיתי: << דובר >>   

לא, חס וחלילה. 

 << דובר >> גלעד נוה: << דובר >>   

המסכות לא שלך, הסמכות של השר. 

 << אורח >> לוי אמיתי: << אורח >>   

אני לא מבין מה עשינו רע. פתאום מציק למישהו שיש לנו משהו. זה פוגע באנשים. למה? מה זה מפריע? אתם רוצים לשנות? תביאו אותנו להוראת מעבר, תעשו משהו, אבל אל תיקחו לאנשים האלה. זה כמו שבן אדם מגיע למילואים עם הג'יפ שלו, הוא מדוגם. זה נשק אישי ומי כמוך יודע. כל אחד קנה לעצמו נשק, השקיע עשרות אלפי שקלים, התאים אותו לעצמו. אנחנו יוצאים להכשרות במשמר הגבול, יוצאים להתנדבות, יוצאים להכול. אנחנו זמינים למערכת 24/7. מה קרה פתאום? למי זה מפריע? למה זה כואב למישהו?
 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

לא, אל תיקח את זה למקום הזה. זה לא נכון. אף אחד לא קובע פה תקנות רק כי למישהו מפריע משהו באופן אישי. יש לנו כוונה, וברור לך שאנחנו אומרים קטגורית שאנחנו לא רוצים לראות אנשים מסתובבים גם עם אקדח וגם עם נשק ארוך. אני עוסק בזה היום בשיטור עירוני, ואני שוקל כל הזמן האם אני רוצה לראות את אותו פקח שיטור רשותי, שמוסמך לירי כמו שוטר, האם אני נותן לו בכלל אפשרות שיהיו לו גם נשק ארוך וגם נשק קצר, והתשובה היא חד-משמעית – לא. לא יהיו לו. הוא יוכל להיות כשיר לשניהם, אבל לא יהיו לו שניהם בבית. 

 << דובר >> לוי אמיתי: << דובר >>   

הייתי רח"ט אבטחה בתפקיד. הייתי בין אלה שיצרנו את הדבר הזה מכמה סיבות. קודם כול, שיהיו אנשים בדוקים ומופעלים על ידי משמר הגבול שנמצאים בבית, עם כספות ועם מערכות מיגון, והם יכולים לתת מענה מהבית כי  מזעיקים אותנו מהבית. אנחנו נותנים מענה כל הזמן לכיתות הכוננות וגם לבסיסי ההפעלה שלנו. מוציאים אותנו מהבית – תגיעו למקום כזה ואחר. עד היום היינו לפחות ב-30 אירועים, כשהקפיצו אותנו מהבית. מה עכשיו? לרוץ למחסן הנשק? לרוץ למועצה? האירוע כבר ייגמר. אנחנו לא מצליחים להבין – העסק הזה עובד, למה לפרק את זה? למה להרוס את זה? בשביל מה? יש לכם בעיה? שבו איתנו, דבר איתנו ואולי נמצא פתרון. זה סתם פוגע ומעליב. 

דבר שני, ביקשתי מויצמן וגם מהיועצת המשפטית בר, אני מבין שהוועדה נתנה הארכה לחידוש רישיונות למילואימניקים, ואנחנו מבקשים לעשות את זה גם למתנדבים של משמר הגבול ושל המשטרה, כי גם אנחנו היינו במלחמה הזאת כל הזמן, ולא הייתה לנו אפשרות לעשות חידושים של הספורט וכל מיני דברים נוספים. שיחילו את זה עלינו כמו שמחילים על המילואימניקים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

לגבי הדבר השני, תכף נשמע תשובה אם זה בכלל אפשרי. לגבי הדבר הראשון, יש לי הצעה בשבילכם. מכיוון שזה לא משהו שאני לא יכול להחליט עליו עכשיו, ואין שיח ביני לבין האגף לרישוי כלי ירייה על תקנה חדשה. מי שמתקן תקנות זה השר ולא צביקה פוגל. לכן, אני ממליץ לכם לכתוב מכתב לשר, בקשה לתקנה שתאפשר לכם להישאר עם הנשק. אם השר יקבל ויגיש את זה, אני מעריך שאני גם אאשר את זה. אני נותן לכם את הכלי איך לעשות את זה. פה, בוועדה, אין סיכוי שזה יבוא ללא בקשה מיוחדת לשר. זה צריך להיות ברור.  

לגבי הדבר השני שהם ביקשו, האם אנחנו יכולים להחיל את ההצעה הזאת גם על אנשי מג"ב, דוד? 

 << אורח >> לוי אמיתי: << אורח >>   

מדובר בבודדים, דרך אגב, לא באנשים רבים. 

 << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>   

אמיתי, ראשית, בבקשה, תיזהר בכבודם של עובדיי ותדבר אליהם בצורה מכובדת. זה שאתה לא מסכים עם הרגולציה החדשה, לא אומר שאתה יכול להוציא עליהם לעז. 

 << אורח >> לוי אמיתי: << אורח >>   

אני הוצאתי לעז?

 << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>   

כן. דבר שני, פנית לכל גורם אפשרי וגם אליי, בדרישה לבחון מחדש את המדיניות המונהגת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

זה לגיטימי, ויצמן. לגיטימי שהוא יבוא לפה. 

 << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>   

אני לא מתרץ, אני לא מתרץ. את אותה תשובה תקבל גם במעמד הוועדה. תבחין המלצה פרטנית, כמשמעותה המלצה לראש האגף. הוא יבחן את המדיניות והוא יבחן האם בעת הנוכחית יש צורך שאדם פרטי יחזיק נשק ארוך, התקפי, צבאי, בתבחין המלצה פרטית, כשכולנו מבינים ויודעים למי הוא מיועד מלכתחילה. 

בחנתי את כל הרשימה המכובדת, ונוכחתי לדעת שרובכם ככולכם מתנדבי כיתת כוננות. את הנשק הארוך אתם יכולים לקבל, במידה ואתם מתנדבים בכיתת כוננות, דרך כיתת הכוננות. נשק ארוך צבאי, התקפי, לא יאושר בתבחין המלצה פרטנית. 

לגבי הבקשה השנייה – לא. מתנדבי משטרת ישראל, כבודם במקומם מונח. המשמרת הארוכה ביותר שהם יכולים לבצע, אם בכלל ביום, היא של שמונה שעות. אין להשוות אותם בכלל למילואימניקים ולמשרתי קבע ברמת פעילות א', שנמצאים ימים ושבועות מחוץ לביתם, ואין באפשרותם לא גישה, לא אפשרות ולא היתכנות לבצע את אותו ריענון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה, דוד. לוחש לי פה, ובצדק, היועץ המשפטי של הוועדה, שאם אני רוצה להתחיל באיזשהו שינוי, אני צריך לבקש מהשר לנסח מחדש את כל התקנה. 

 << דובר >> גלעד נוה: << דובר >>   

כל שינוי של תקנות, התקנות צריכות להיות מטעם המשרד ובאישור של השר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

נעבור לתכל'ס. תקריא, בבקשה, את התקנות כדי שנוכל להצביע. 

 << דובר >> גלעד נוה: << דובר >>   

תקנות  כלי הירייה (הכשרה)(תיקון), התשפ"ה-2025

		הוספת תקנה 3א	1.		בתקנות כלי הירייה (הכשרה), התשע"ח -2018   (להלן- התקנות העיקריות), אחרי תקנה 3 יבוא: 
		3א.	"על אף האמור בתקנה 3, הכשרת רענון שנדרש לבצעה לפי תקנה 3(ג), (ד), (ה)  או(ו), לפי העניין, ובתקופה הקודמת למועד האחרון לביצועה שירת בעל הרישיון בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008  , במשך שלושים ימים לפחות במצטבר במהלך תשעים הימים שקדמו למועד האחרון כאמור, תוארך התקופה לביצועה לתקופה אחת של שישה חודשים."

הוספת תקנה 10א	2.		אחרי תקנה 10 לתקנות העיקריות יבוא:

בחינה תקופתית ראשונה		10א	"בחינה תקופתית ראשונה של תקנה 3א לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021, תתבצע בתום חמש שנים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות כלי הירייה (הכשרה) (תיקון), התשפ״ה–2025  ."

תחילה	3.		תחילתן של תקנות אלה ביום י"ז בתמוז התשפ"ה  (13 ביולי 2025).
הוראת שעה – חרבות ברזל	4.		בתקופה שעד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף , לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, יראו כאילו בתקנה 3א לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 1  לתקנות אלה -  
		(1)	אחרי "למועד האחרון כאמור" בא "או שבמועד האחרון לביצועה משרת בעל הרישיון בשירות קבע בתפקיד המזכה בתוספת רמת פעילות א' ומעלה כקבוע בפקודות הצבא";
		(2)	בסופה בא:
		"בתקנה זו- 
		"פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;
"שירות קבע" – שירות סדיר נוסף, שירות לפי התחייבות לשירות קבע או שירות מילואים בתנאי קבע, והכול כמשמעותם בפקודות הצבא".

<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה, גלעד. אנחנו נצביע מייד. מי בעד אישור התקנות?

 << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>   

זה כולל את התוקף של 13 ביולי?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

לא, אני לא יכול. זה משהו אחר. 

 << דובר >> גלעד נוה: << דובר >>   

לא, אי-אפשר. אתה מדבר על תקנות כלי הירייה, תנאי סף וכו'. לגבי התקנות ההן, בשביל לפתוח אותן צריך כנראה רוויזיה. לערוך דיון בוועדה ולפתוח את התקנות ההן מחדש ולתקן את הסעיף הרלוונטי. זה לא קשור למאורע הזה. זה סט אחר של תקנות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

נעשה את זה. אני לא יכול לאשר את זה פה. 

 << אורח >> דוד ויצמן: << אורח >>   

גלעד, לפני שאנחנו מצביעים, כמו שאמרתי, אנחנו מבצעים עכשיו שיופים מול ייעוץ וחקיקה כדי להתאים בדיוק את הלוחמות והספורטאים. במידה ואני נדרש להגיע לוועדה על מנת להאריך את התוקף ל-10 באוגוסט, אני מוותר ואני אעבור ידנית. אני מוותר ואנחנו נכניס את זה ב-13 ביולי. כדי לפתוח רוויזיה ולהביא את הלוחמות והספורטאים רק בשביל להגיד 10 באוגוסט, אני פשוט אעבוד ידנית. 

 << דובר >> גלעד נוה: << דובר >>   

אני לא חושב שיש אופציה אחרת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

דוד, נבחן את זה. המגמה שלנו חיובית ואנחנו רוצים לעשות את זה, אבל אנחנו חייבים לעשות את זה על פי - - -

 << דובר >> גלעד נוה: << דובר >>   

בכל מקרה, בתקנות האלה אתם מדברים על י"ז בתמוז תשפ"ה, 13 ביולי 2025. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מה שאנחנו מאשרים עכשיו. 

 << דובר >> גלעד נוה: << דובר >>   

פה אתם רוצים את המועד הזה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בסדר גמור. 

מי בעד התקנות? מי נגד? מי נמנע? 
הצבעה
אושרו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

התקנות מאושרות. תודה רבה, המשך יום נפלא. הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 08:38. << סיום >>