פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
ועדת הבריאות
06/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 364
מישיבת ועדת הבריאות
יום ראשון, י' בתמוז התשפ"ה (06 ביולי 2025), שעה 11:00



סדר היום:
 << נושא >> ביקור בלשכת הבריאות המחוזית בירושלים << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יונתן מישרקי – היו"ר
מיכל מרים וולדיגר
צגה מלקו


מוזמנים: 
	פרופ' זהר מור
	–
	רופא מחוזי, לשכת הבריאות מחוז ירושלים, משרד הבריאות

	נועה מאירסון פרג'ון
	–
	סגנית ממונת מנהל, לשכת הבריאות מחוז ירושלים, משרד הבריאות

	ד"ר אמין קונבר
	–
	רופא אחראי מזרח ירושלים, לשכת הבריאות מחוז ירושלים, משרד הבריאות

	ד"ר ניצה אברמסון
	–
	סגנית רופא מחוזי, לשכת הבריאות מחוז ירושלים, משרד הבריאות

	ד"ר ליה מור שמשי
	–
	סגנית רופא מחוזי, לשכת הבריאות מחוז ירושלים, משרד הבריאות

	ד"ר רפי אלישע
	–
	גריאטר מחוזי, לשכת הבריאות מחוז ירושלים, משרד הבריאות

	יוסי הס
	–
	מנהל תחום חירום, לשכת הבריאות מחוז ירושלים, משרד הבריאות

	חגית זוננפלד-אלרואי
	–
	עו"ד, יועצת משפטית מחוזית, משרד הבריאות

	ד"ר קובי צ'רנס
	–
	פסיכיאטר מחוזי, לשכת הבריאות מחוז ירושלים, משרד הבריאות

	קריסטינה קוסמה
	–
	אחות מחוזית, לשכת הבריאות מחוז ירושלים, משרד הבריאות

	סנדרה
	–
	אחראית תחום אם וילד, לשכת הבריאות מחוז ירושלים, משרד הבריאות

	טליה שוסברגר
	–
	מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה, לשכת הבריאות מחוז ירושלים, משרד הבריאות

	ענת יוטבת
	–
	מנהלת שירות המזון, לשכת הבריאות מחוז ירושלים, משרד הבריאות

	סיהאם שוויקי
	–
	סגנית רוקח מחוזי, לשכת הבריאות מחוז ירושלים, משרד הבריאות

	ד"ר אירנה אלבז
	–
	רופאת שיניים מחוזית, לשכת הבריאות מחוז ירושלים, משרד הבריאות

	ד"ר מחמוד ראשד 
	–
	המחלקה לעובדי מדינה, לשכת הבריאות מחוז ירושלים, משרד הבריאות




ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת
יגאל אמיתי

מנהלת הוועדה:
מיכל דיבנר כרמל

רישום פרלמנטרי:
יונית חגואל, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> ביקור בלשכת הבריאות המחוזית בירושלים << נושא >> 


 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בוקר טוב לכולם. תודה רבה על האירוח. שאלתי קודם אם היו סיורים כאלה של הוועדה בעבר במחוזות ואני מבין שלא. אנחנו נתקלים בעבודת משרד רבה מאוד. אנחנו מקיימים דיונים רבים ובסופו של יום מכירים את אנשי המטות שבהם יושבים מנהלי אגפים וראשי החטיבות השונות אבל האזרח וחלק מהפניות שאנחנו מקבלים במהלך הזמן נוגע לעבודת המשרד מול השטח, מול הציבור. בעלי עסקים, מוסדות, טיפות חלב, מול האזרחים. 

אנחנו היינו מעוניינים לרדת לרזולוציה נמוכה יותר ויסודית יותר. ללמוד את עבודת המשרד בשטח. אנחנו רואים חשיבות גדולה מאוד בביקור הזה כאן במחוז ירושלים. זה מחוז משמעותי מבחינת הגודל שלו וההיקפים של העבודה שלו. לא פעם יצא לנו לעסוק בנושאים ספציפיים שקשורים לירושלים כמו פיקוח על מוסדות אבל חסרים לנו ידע או עומק באשר לעבודת המטה ולכן באנו לכאן היום כדי לשמוע ופחות להשמיע. 

אנחנו מוכנים לטפל בסוגיות אם יעלו ויצטרכו עזרה אבל בעיקר באנו להבין את עבודת המקום הזה ולרדת לפרטים שאנחנו מכירים במסגרת הוועדה. בבקשה.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

תודה. אנחנו שמחים ונרגשים לארח אתכם. זה משהו יוצא דופן שחברי הכנסת יורדים ונפגשים עם הציבור של העובדים ושומעים קצת על הפעילות שלנו לטובת האזרחים. זה מאוד משמח אותנו. חלק מהניסיון שלי ושל אחרים פה מוועדות הכנסת הוא שמדובר פה בוועדה עניינית, מקצועית ויסודית ולכן נעים לארח ולשמוע אתכם. 

הביקור יתחלק לשניים. חלק קצת יותר ארוך שנהיה פה באולם ולאחר מכן נעשה סיור. זה באמת מבנה יוצא דופן וכדאי לכם להתרשם ממנו גם מבפנים וגם רק מבחוץ. 

ביקשתי ממנהלי מחלקות משמעותיות להציג את הדברים שהם עושים. כל שקף כשתי דקות. הם יודעים לעמוד בזמנים כך שאנחנו נסיים בסביבות 40, 45 דקות ונשאיר קצת זמן לדיון. כל מנהל לא יספר את כל מה שהוא עושה. לפעמים הוא יספר איזשהו אירוע וסביב זה יהיה אפשר ללמוד מה המחלקה הזו עושה ואת זה תוכלו לראות בשקף ואת הדברים הנוספים כדי לא לפספס. 

(הצגת מצגת)

קצת לפני כן, מה זה בריאות הציבור? זה קצת קשה להסביר. בגלגול הקודם שלי הייתי רופא אף-אוזן-גרון. היה לי ברור איפה מתחיל רופא עיניים, איפה מתחיל אף-אוזן-גרון, איפה מתחיל כירורג כללי ואיפה מתחיל נוירוכירורג. אחד הדברים הקשים בבריאות הציבור זה להסביר מה זה בריאות הציבור. 

הנושא של הקורונה קצת עזר לנו עם יחסי ציבור. לכן אני שואל אנשים "אתה מכיר שרון אלרעי-פרייס? אז אנחנו עובדים שלה", וזה פותר את הבעיה. הם מקשרים את הקורונה עם כל מה שאנחנו עושים. 

זהו תחום שעוסק במניעת מחלות ולא בטיפול מחלות. יושבים פה לא מעט רופאים אבל אנחנו עוסקים במניעה ולא בטיפול, בהארכת תוחלת חיים, שיפור הבריאות באמצעות – וזה מאפיין אותנו – ריכוז פעילויות ומאמצים. 

אנחנו אלה שמתווכים, יוזמים ויכולים לממשק בין שיתופי פעולה שונים כדי להביא לפרויקטים בקהילה במטרה למנוע תחלואה. התחלואה מושפעת לא רק מגנטיקה וממין אלא מושפעת מדברים רבים. לדוגמה, מישהו שלא עובד. אם הוא לא עובד ומחקרים הראו שמי שלא עובד חולה יותר וצורך יותר שירותים. יש דברים רבים שלכאורה לא קשורים ישירות לבריאות, אבל הם משפיעים על הבריאות ולשם אנחנו נכנסים. זה עולם התוכן שלנו. 

לגבי מחוז ירושלים – מדינת ישראל מחולקת למחוזות לפי חלוקה של משרד הפנים, חלוקה מנדטורית שהיא קצת ארכאית. הבעיה היא שהחלוקה של פיקוד העורף היא לא כמו החלוקה שלנו, של משרד החינוך ושל איכות הסביבה. לכל משרד יש את החלוקה שלו. אפילו קופות החולים לא מחולקות לפי החלוקה שלנו. זה קצת מבולגן. אנחנו מחוז ירושלים. זה כולל את פרוזדור ירושלים. כולל חלק מהשטחים עד לים המלח ובקעת הירדן. 

מה שמאפיין את האוכלוסייה פה הוא הגידול המהיר. אוכלוסיית ירושלים כוללת את ירושלים, את ביתר עילית ובית שמש שמתאפיינות בגידול אדיר של אוכלוסייה. זו המשמעות שלה שהמחוז גדל וגדל. אני לא אפסיק להזכיר את זה שאחת הבעיות שלנו היא שכוח האדם שלנו לא גדל באותו קצב של האוכלוסייה. דבר המשפיע לרעה כמובן על היכולת שלנו לפעול ולהגיב. 

קצת על המאפיינים של המחוז – האוכלוסייה של המחוז היא צפופה יותר. סימנתי בכחול את האוכלוסייה של המחוז שהיא צפופה פי חמישה מהממוצע הארצי. האוכלוסייה פה צפופה מאוד בייחוד בערים. סך הכול יש פה 1.4 מיליון איש שהם 15% מאוכלוסיית ישראל. יחד עם זאת, יש פה 35% ילדים, או רמת העוני היא 51%. זה מעל כל מחוז אחר בישראל. המצב הסוציו-אקונומי נמוך. יש פה אוכלוסייה יחסית גדולה של ילדים וצעירים לעומת מחוזות אחרים. 

אני גר במחוז תל-אביב ששם יש במפורש יש הרבה יותר קשישים מצעירים. שיעור הפריון פה כמו שניתן לראות בתרשימים בצד שמאל אצל יהודים הוא הרבה יותר גבוה. אצל ערבים הוא ירד מאוד בעשורים האחרונים. לא רק בירושלים אלא בכל הארץ. אצל יהודים, בייחוד במגזר החרדי, יש שיעור פריון גבוה מאוד וזה כמובן משליך על דברים רבים מאוד. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

סליחה, יש לי שאלה.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

בבקשה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

הדירוג הסוציו-אקונומי של 90% מתושבי מחוז הוא 2-1? בית"ר, בית שמש, ירושלים?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

זה נכון. זה משליך על כל הפעילות שלנו. תודה ששמתם לב. 

כפי שרמזתי קודם, אנחנו יכולים לעשות דברים לבד אבל אם אנחנו עושים אותם ביחד, הפעילות היא סינרגיסטית ואנחנו מאגמים משאבים, מאגמים ידע מאגמים ניסיון וכך יכולים להשפיע יותר בשטח. זו אחת מהסגולות ומהיכולות שלנו. 

לעומת סוכנויות בריאות אחרות שבדרך כלל עובדות כישות נפרדת, אנחנו לא יכולים לעבוד בלי שיתופי פעולה. על כן שיתופי הפעולה הם רחבים מאוד-מאוד. לא רק עם סוכנויות בריאות אחרות כמו בתי חולים או קופות חולים. יש לנו מוסדות גריאטריים, יש לנו את פיקוד העורף, יש לנו עירייה, מועצות מקומיות, רשויות מקומיות, גופי הצלה, משטרת ישראל. יש פה גופים שלאו דווקא עוסקים בבריאות אבל הם בהחלט מסייעים לנו להפעיל פעילויות בשטח.

אנחנו מנסחים את המוטו שלנו בתהליך שהיה מעניין מאוד. זה נעשה בכל חטיבת בריאות הציבור יחד עם חברה חיצונית שישבה איתנו וניסחנו את האני מאמין שלנו המקצועי. זה היה תהליך שהיו מעורבים בו כל העובדים. כל מחוז עיצב את האני מאמין בהתאם לצרכים של המחוז. אצלנו החלטנו שזה קידום הבריאות של כלל אוכלוסיית מחוז ירושלים, כי יש פה אוכלוסיות מגוונות. 

יש פה גם מבחינת היהודים – יש חרדים, יהודים ביישובים עירוניים ורשויות מקומיות כולל קריית ארבע, סוגים שונים של התיישבות. יש גם סוגים של אוכלוסייה ערבית. יש אוכלוסייה ערבית שהיא תושבת ישראל, יש אוכלוסייה ערבית של מזרח ירושלים ויש אוכלוסייה ערבית בירושלים שהם לאו דווקא תושבים. יש פה אוכלוסיות מגוונות מאוד מכל קצוות האוכלוסייה. כלל אוכלוסיית ירושלים – כל מילה נבחרה פה בקפידה. קידום בריאות של כלל אוכלוסיית ירושלים על ידי סביבה תומכת בריאות, מתן שירותים מקצועיים ושוויוניים. זה משהו שמאפיין מאוד את משרד הבריאות. 

למשל בטיפול חלב של משרד הבריאות – כולם יכולים להגיע. אין שיוך קופתי. לא משנה אם יש לך אזרחות או אין לך אזרחות או עובד זר, ממזרח ירושלים או פלסטיני – לא משנה. כולם מקבלים אצלנו את אותו שירות מתוך אמונה בזכות הבסיסית לבריאות ולאיכות חיים. 

מה שבאמת שמאפיין את עולם הבריאות בכלל ואת בריאות הציבור בפרט הוא החמלה, הסתכלות המערכתית והדאגה לאוכלוסיות שהן אוכלוסיות חלשות יותר. תמיד אנחנו מתעדפים אוכלוסיות שהן חלשות יותר בלי קשר לשיוך קופתי, לאזור מגורים, למוצא וכו'. כך קבענו לעצמנו כפי שאתם רואים את ארבעת עמודי האש שרלוונטיים עבורנו.

לגבי התקציב. סך הכול בשנת 2024 עבר דרך המחוז מעל 120 מיליון שקל שמיועד בין השאר לשכר אבל לא רק. יש פה תקציב תפעולי ועוד פעילויות שאנחנו עושים. התקציב התפעולי הוא האפשרות שלנו ליישם ולבטא את הפעילויות בשטח. 

ככל שהתקציב מצטמצם גם היכולת שלנו מצטמצמת. התקציב ב-2025 קוצץ ב-15% אחרי שבשנת 2024 הוא קוצץ ב-12% בגלל המלחמה. זאת אומרת שזה קיצוץ על קיצוץ. ככל שהתקציב מצטמצם אנחנו הולכים ומאבדים את היכולות שלנו לתת את השירות לאוכלוסייה, וזה בנפשנו. 

ככל שיש פה אנשים – ואני אזכיר את זה גם לקראת הסוף – יש פה אנשים מקצועיים שרוצים לתת ויכולים לתת ומחפשים רק איך לתת. אבל בלי התקציב ובלי משאבים של כוח אדם ותקציב אנחנו לא יכולים. אנחנו לא יכולים. אנחנו פשוט עקרים. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

השאלה היא אם הקיצוץ של 12% ואחר כך 15% פגע בתפקוד?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

בוודאי. יש פעילויות שאנחנו לא יכולים להמשיך.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לדוגמה?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

כל אחד ייתן את הדוגמה שלו. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

121 מיליון כולל הכנסות כלליות והכנסות מאשפוז?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

נכון. אני אתן עכשיו את זכות הדיבור למנהלי מחלקות. כל אחד שיציג את עצמו בשביל הפרוטוקול. השם ושם המשפחה ואת התפקיד שלו.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

הפסיכיאטר המחוזי גם יושב פה?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

נכון. לא כולם יושבים פה. הם יושבים בכמה לשכות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אגרות מאשפוז גריאטרי מגיע - - -

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

מגיעות לאור ומפה הן עוברות הלאה. זה לא מגיע אלינו. אנחנו רק צינור.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

למה זה לא מגיע בעלויות של מיון רגיל? מה ההבדל?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

המשפחה אמורה להשתתף באשפוז המוסדי. אנחנו קובעים להם כמה הם צריכים לשלם בהתאם להכנסות שלהם ולמצב המשפחתי שלהם. מי שנדרש לשלם גם אם הוא לא מקבל קוד מלא אלא מקבל קוד חלקי אז צריך לדעת כמה לשלם. אנחנו מסתכלים על ההכנסות שלו.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

יש לך תקורה מזה?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

לא, מה פתאום. הלוואי שהיה לי תקורה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אז למה זה בטבלה.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

כי זה עובר דרך החשבון. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אז 121 מיליון לא כולל?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

היו 600,000 שקל עלויות - - - עוד 28 הכנסות מאשפוז גריאטרי. זה לא נכנס בתוך 121 מיליון? 

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

לא. אנחנו רק צינור.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אמרת לי שכן. 

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

אנחנו צינור.

 << אורח >> נועה מאירסון פרג'ון: << אורח >> 

אני אתחיל. שלום, אני נועה מאירסון פרג'ון. אני סגנית ממונת מנהל ואני ממלאת מקומה של שלומית נג'מיאן שהיא ממונת המנהל ולא נמצאת. אני אציג את הנושא של המבנה הארגוני שלנו ואת כוח האדם שנמצא כאן במחוז. 

זה המבנה הארגוני שלנו. אפשר לראות את רופא המחוז שיש לו שתי סגניות. תחת כל אחת יש יחידות מסוימות. סגנית אחת מטפלת באפידמולוגיה והשנייה בנושאים אחרים. יש פה מגוון תחומים - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא ברור מתרשים הזרימה מה תחת איזה סגנית.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

יש לי שתי סגניות. סגנית אחת מתעסקת יותר בנושא של מנהל - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

התרשים לא אומר את זה.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

סגנית אחת ששמה ד"ר ליה וסגנית שנייה ששמה ד"ר ניצה שמתעסקת יותר בנושא של אפידמיולוגיה. יש עוד אגף שמתעסק במזרח ירושלים. את תפגשי עוד מעט את ד"ר אמין שאחראי על מזרח ירושלים כי זו ישות אחרת לגמרי. 

 << אורח >> נועה מאירסון פרג'ון: << אורח >> 

בסך הכול יש במחוז 216 עובדים במגוון תחומים כגון מנהלה, איכות הסביבה ומזון. כולם ידברו ואתם תכירו את כולם.

מבחינת חלוקה לסקטורים אפשר לראות שהסקטור הגדול ביותר שיש במחוז הוא סקטור האחיות. 92 אחיות שהן כ-43% מסך כל העובדים כאן.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הן מועסקות בטיפות חלב?

 << אורח >> נועה מאירסון פרג'ון: << אורח >> 

הן בטיפות חלב. חלקן כאן במחוז.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אתם כמשרד מעסיקים 100% מהאחיות?

 << אורח >> נועה מאירסון פרג'ון: << אורח >> 

אנחנו מעסיקים 100% מהאחיות. מה הכוונה?

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

למה אני שואל? אני מבין שבעיריית ירושלים בשונה מערים אחרות יש חלוקה תקציבית.

 << אורח >> נועה מאירסון פרג'ון: << אורח >> 

נכון. אני אסביר. תחנות טיפות החלב שלנו נמצאות מסביב למחוז ולא בתוך העיר ירושלים. בתוך העיר ירושלים אלה תחנות טיפות חלב ששייכות לעיריית ירושלים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

שהאחיות מועסקות תחת העירייה?

 << אורח >> נועה מאירסון פרג'ון: << אורח >> 

תחת העירייה. הן לא אחיות שלנו.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה שאני רואה פה עכשיו זה לא כולל אחיות של עיריית ירושלים?

 << אורח >> נועה מאירסון פרג'ון: << אורח >> 

ממש לא. הן לא מועסקות דרכנו והאחיות שמוצגות כאן הן אחיות במחוז ירושלים ובית שמש.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה משפיע לרעה על אופן העבודה?

 << אורח >> נועה מאירסון פרג'ון: << אורח >> 

כמו שהוא אמר הציבור פה גדל וגדל ויש פה המון ילודה. אנחנו זקוקים תמיד לאחיות. זו משרה שאנחנו כל הזמן מגייסים אליה.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

בסך הכול הן עובדות לפי אותם כללים והטיפול הוא זהה. הן מפוקחות על ידינו. יש עוד כל מיני סוגים של מרכזי טיפת חלב במזרח ירושלים, שמופעלים על ידי ארגונים אחרים. שם קצת יותר קשה לנו לפקח אבל אנחנו עושים את המשימה של הפיקוח והם גם אמורים לתת טיפול דומה אבל בירושלים הטיפול הוא זהה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כשהיו פעם אחיות בית הספר – הן היו עובדות של המשרד?

 << אורח >> קריסטינה קוסמה: << אורח >> 

לפני שנים רבות, כן. השירות הופרט.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

נכון, השירות הופרט.

 << אורח >> קריסטינה קוסמה: << אורח >> 

שמי קריסטינה ואני האחות המחוזית.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אבל בעבר הן היו עובדות המשרד?

 << אורח >> קריסטינה קוסמה: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> נועה מאירסון פרג'ון: << אורח >> 

אחריהן יש את הרופאים, סגל מנהלי וכדומה. המגדל הנשי מנצח פה. יש פה נשים רבות בהפרש גדול מאוד וזה באמת מעניין. מבחינת רמת השכלה – יש לנו עובדים רבים בעלי השכלה אקדמאית. כ-74% מסך העובדים פה הם בעלי השכלה אקדמאית וזה גם גדל עם הזמן כי אנחנו מעודדים מאוד למידה ומוציאים עובדים ללימודים אקדמיים גבוהים. זה כל הזמן משתנה. יש לי עוד רבות להגיד אבל ביקשו ממני לקצר אותי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מעניין שהיא לא העירה על הנושא. על יוצאי אתיופיה.

 << אורח >> נועה מאירסון פרג'ון: << אורח >> 

לא התייחסתי אז אני אתייחס. אנחנו ברוב הדברים עומדים ביעד הממשלתי אבל יש לנו עוד לאן לשאוף. זה כמובן תלוי משרות. יש לנו משרות - - -

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

אנחנו יודעים שהיעד הממשלתי הוא פיקציה גדולה ואני בהתאם ביקשתי אפילו תיקון לחוק. מה הגיוון פה, באילו תפקידים, באילו משרות? אלה השאלות.

 << אורח >> נועה מאירסון פרג'ון: << אורח >> 

כל מיני. בכל הסקטורים יש לנו גיוון תעסוקתי. יש משרות שמיועדות - - -

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

לא קשור אלייך. אמרת שמה שיש בחוק, מעוגן בחוק אבל זה לא בדיוק כך. החוק אומר משהו אחר. המציאות כפי שאני יודעת וכולם יודעים היא אחרת. החוק מדבר על גיוון בתפקידים בכירים ופה למשל, אנשים עובדים – אני לא מזלזלת באף אחד – גם כולל משרד הבריאות. 

בעבר הייתי עיתונאית, אני זוכרת את החוק שעבר לפני כמעט 11 שנה. כשמגיע פעם בשנה פיקוח, החוק משהו אחד והמציאות אחרת. משרד הבריאות הצטיין בלהכניס גיוון תעסוקתי לעובדים בניקיון או עובדי משק. אני לא באה בטענות אליכם אבל זו המציאות.

 << אורח >> נועה מאירסון פרג'ון: << אורח >> 

זה מכלל העובדים שלנו.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

אם נבדוק כמה אחיות יש לך, אני בטוחה שלא תגיעי ל-2.3%.

 << אורח >> נועה מאירסון פרג'ון: << אורח >> 

אלה נתונים שאני מוציאה ממערכת כללית אבל זה לא רק מאחיות אלא מכלל העובדים. תודה.

 << דובר >> מיכל דיבנר כרמל: << דובר >>   

תוכל להעביר לו?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

יש לנו את נושא של מזרח ירושלים.

 << אורח >> אמין קונבר: << אורח >> 

	ד"ר אמין קונבר, רופא אחראי במזרח ירושלים. במזרח ירושלים יש 400,000 תושבים ערבים. חלקם גרים בתוך עוטף ירושלים וחלק גר מעבר לחומה. כולם מקבלים שירות רפואי מכל הקופות ויש מרפאות אפילו מעבר לחומה. 

יש לנו טיפות חלב של העירייה, של הסהר האדום ויש עוד טיפת חלב בכפר עקב של זכיין בכפר עקב. יש תושבים שאינם מבוטחים עקב סוגיות מעמד. יש להם בעיות בביטוח לאומי - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הם מקבלים מאיתנו שירותים?

 << אורח >> אמין קונבר: << אורח >> 

בדרך כלל לא מקבלים שירות רפואי.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

טיפת חלב הם מקבלים. טיפול קורטיבי לא, מניעתי כן.

 << אורח >> אמין קונבר: << אורח >> 

קופות חולים לא. בדרך כלל בקופות חולים יש להם בעיות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה הם עושים?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

הם הולכים לבתי חולים בשטחים או שהם באים לפה למזרח ירושלים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אתה אומר שישנם תושבים לא מבוטחים. מה האחוזים? אני מבינה שאתה לא יודע להגיד לי מספרים כי כל רגע זה משתנה. אבל האם זה 20%, 10%, 5%, 50%?

 << אורח >> אמין קונבר: << אורח >> 

זה נע בין 5,000 ל-10,000.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מתוך מה?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

5,000 מתוך 400,000 ?

 << אורח >> אמין קונבר: << אורח >> 

כן, בערך. בין 5,000 ל-10,000 אבל זה משתנה כל הזמן. מי שיתפסו שהוא גר בשטחים, מחוץ לירושלים הוא לא יוכל לקבל שירותים עד שהוא יוכיח שהוא גר בתוך ירושלים במשך שנתיים. בתקופה הזו כל הזמן המספר משתנה כי יש הרבה אנשים שאין להם תושבות בתוך ירושלים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

למה הם לא מובטחים? בדיוק כמו שאמרה פה מיכל, עובדים זרים כן מקבלים.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

עובדים זרים שהם מבוטחים. לא כל העובדים הזרים מקבלים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

למה התושבים לא מבוטחים? הם לא רוצים להיות מבוטחים? מה הסיבה שהם לא מבוטחים?

 << אורח >> אמין קונבר: << אורח >> 

הם לא תושבים בתוך העיר ירושלים. הם גרים מקומות כמו בשטחים. אם הם גרים במקומות מחוץ לירושלים, קופות חולים מפסיקות לתת להם שירות רפואי, עד שהם יחזרו לגור בתוך ירושלים ויוכיחו שהם גרים בתוך ירושלים במשך שנתיים ואז הם חוזרים ומקבלים את השירות.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

לעובדים זרים יש ויזה א1 ויש להם ביטוח דרך המעסיק שלהם. אלה מגיעים עצמאית או דרך קשרי משפחה או שהם רוצים לחדש את הזכות שלהם לשבת בירושלים כי הם ישבו בשטחים. אומרים להם, "אין בעיה, תגורו פה שנתיים" - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

סוגיות מעמד.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה אחוז אחד.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

תודה, ד"ר אמין. אפידמיולוגיה – ד"ר ניצה אברמסון.

 << אורח >> ניצה אברמסון: << אורח >> 

בוקר טוב, ניצה אברמסון. אני סגנית רופאת המחוז ואחראית על תחום האפידמיולוגיה במחוז. כפי שאתם רואים תחומי התעסוקה כתובים בשורה. אני רוצה להתמקד באתגר של הפעילות של המחלקה. 

אני אתחבר למה שפרופ' מור דיבר – על המאפיינים של האוכלוסייה במחוז ירושלים ובעיקר על המאפיינים של שיעור פריון גבוה, צפיפות ורמה סוציו-אקונומית נמוכה. כל אלה בשיתוף עם מאפיין נוסף של חלק גדול מאוכלוסיית המחוז וזו היענות נמוכה לחיסונים, מביאים לשיעורי תחלואה גדולים במחלות זיהומיות ולשיעורי התפרצות תחלואה במחלות זיהומיות שניתנות למניעה על ידי חיסון. 

כמה מילים על התפרצות החצבת שאנחנו חווים כרגע בכל הארץ וגם במחוז ירושלים. אנחנו כרגע במספרים הולכים ועולים של חולי חצבת במחוז ירושלים בעיקר בערים ירושלים ובית שמש. כמו שתראו במפה שצירפתי – זו מפה של תחלואה בחצבת בעיר ירושלים מ-2019-2018. אתם רואים את העיר ירושלים ואתם רואים במסגור איפה נמצאת התחלואה. 

תמיד בכל תחלואה ולא רק בחצבת נראה את ריכוז התחלואה באותן שכונות. למה? אלה השכונות שבהן שיעור הפריון הוא גבוה, יש בהן צפיפות האוכלוסין והכיסוי החיסוני הוא נמוך מאוד. כך אנחנו רואים בכל התפרצות תחלואה וכך אנחנו רואים בהתפרצות הגדולה ההיא של חצבת שבה מחוז ירושלים לקח מעל 50% מכלל התחלואה בארץ כאשר ראיתם שאנחנו מהווים רק 15% מהאוכלוסייה. היום אנחנו בהתפרצות קטנה יותר אבל אנחנו כבר לוקחים שליש מהתחלואה בכל הארץ ואני מאמינה שזה יעלה. 

למה המצב כרגע הוא יותר מטריד ממה שהיה בשנה ההיא של החצבת? היום אנחנו רואים התנהגות של האוכלוסייה בענייני בריאות שהולכת ומקצינה. גם מבחינת השימוש בשירותי בריאות בכלל ומה שאנחנו רואים שהוא ביטוי לזה שבעצם בין חולי חצבת אנחנו רואים כמעט אך ורק את אלה שמדווחים על ידי בתי החולים. זאת אומרת שאנחנו רואים את המקרים הקשים. המקרים הלא קשים לא מגיעים בכלל לרופא המטפל ולכן אנחנו לא יודעים עליהם בכלל. 

אם אנחנו מדברים על צפיפות דיור ושיעור פריון גבוה, על כל ילד אחד חולה שאנחנו מדווחים מבית חולים בתוך משפחה מרובת ילדים, אנחנו מניחים שכולם נדבקו אם כולם לא מחוסנים שם. אבל אנחנו רואים את קצה הקרחון, את הילד הזה שהגיע לאשפוז. גם כשאנחנו מגיעים לדבר עם המשפחה הם לא מספרים לנו שחלק הילדים כבר חלו קודם והם לא באו לאבחון. זה ברמת השימוש בשירותי בריאות.

אם נדבר לדבר על השימוש בשירותי רפואה מונעת אנחנו רואים תופעה שהולכת ומחמירה גם כאן. יותר ויותר אנשים לא רושמים בכלל את הילדים שלהם בטיפות חלב. שיעור הלא הרשומים בטיפות חלב, תינוקות שלא מגיעים בכלל לטיפות חלב, הולך ועולה. אנחנו לפעמים פוגשים בפעם הראשונה כשהם מגיעים כבר חולים במחלה זיהומית שניתן היה למנוע אותה. 

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

המשמעות היא שהילדים האלה לא עוברים בדיקה בטיפת חלב וההורים לא מקבלים הדרכה. הילדים לא עוברים בדיקות גדילה והתפתחות. הם לא מקבלים חיסונים. בבית שמש 20% מהילדים לא מתחסנים. ההורים שלהם לא רשומים בטיפות חלב.

 << אורח >> ניצה אברמסון: << אורח >> 

אני אחמיר את העניין. יש רחוב אחד בבית שמש שאנחנו יודעים עליו ש-40% מהילודים שם לא נרשמו בטיפת חלב בשנת 2023. אם מגיע מקרה אחד של חצבת לשם אז זו אש בשדה קוצים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה המחוז עושה בנושא הזה?

 << אורח >> ניצה אברמסון: << אורח >> 

זו בדיוק השורה התחתונה. תיכף אני אגיד. 

הדבר הזה הוא כמובן סכנה לפרט החולה וגם סכנה לקהילה. חולה אחד כזה באוכלוסייה לא מחוסנת גורם להדבקה גדולה וגורם לסכנת תחלואה מסוכנת באנשים שהם מדוכאי חיסון, כמו כאלה שהם חולים במחלות ממאירות ומקבלים טיפולים מדכאי חיסון או כמו תינוקות קטנים שעוד לא הגיעו לגיל שאפשר להתחסן נגד חצבת והם גם עלולים לחלות במחלה קשה. 

מה אנחנו עושים? זה האתגר. הפתרון – אנחנו מנסים להעלות את כיסוי החיסונים במשך שנים. אנחנו לא יכולים להגיד שיש לנו הצלחה גדולה בעניין כי ההיענות האוכלוסייה לטיפול היא נמוכה.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

אנחנו מערבים גופים מתוך הקהילה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

רבנים?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

רבנים וגופים בתוך הקהילה. ביום שלישי בשבוע הבא אנחנו מתכננים מבצע חיסונים בבית שמש. אנחנו נותנים את החיסון במקום שהוא לא רק טיפות חלב. אנחנו נותנים את זה גם במתנ"סים. יש לנו מרפאת טיפת חלב ניידת שאנחנו יכולים להביא אותה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

ניגשתם לרשות החרדית במשרד ראש הממשלה?

 << אורח >> ניצה אברמסון: << אורח >> 

היא גם מעורבת. חלק מהבעיה של התנהלות האוכלוסייה היא שבעת התפרצות אנשים נוטים לבוא עם הרבה לחץ ועם פרסום גדול והפעלת טיפות חלב בשעות לא רגילות ומבצעי חיסונים כמו שפרופ' מור הזכיר. אבל ברגע שחלפה הרעה וחלף הפחד, העמידה בשגרת החיסונים לא קורית. היא קשה. זה אנשים קשיי יום כמו שדיברנו. יש להם עשרה ילדים ו-13 ילדים ולעמוד בשגרת החיסונים - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

את אומרת שזה לא אג'נדה אלא זה יותר עניין סוציו-אקונומי?

 << אורח >> ניצה אברמסון: << אורח >> 

אני חושבת שברוב רובם של המקרים זה לא אג'נדה. זה כובד החיים. שגרת החיסון היא גדולה ואם יש כל שנה ילד נוסף אז לעמוד בשגרת החיסונים של כל ילד, זה קשה. יש כבר כאלה - - -


 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אנחנו לא יודעים להשתמש במערכת החינוך בגילי בית הספר?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

לא כולם בבתי ספר שהם מוכרים ולכן בריאות התלמיד לא נכנסת - - -

 << אורח >> ניצה אברמסון: << אורח >> 

לא כולם נותנים לנו להיכנס. אנחנו כן עושים השלמות בבתי הספר למי שמעוניין בזה אבל לא בכל בתי הספר נותנים לנו להיכנס. יש בעיה רצינית של היענות לחיסונים. הפתרון הוא לא רק במבצעי החיסונים שלנו. הירידה הזו בכיסוי החיסונים אחרי מבצעים ואחרי התפרצות זה משהו שצריך לקרות ברמה הלאומית, במדיניות. יש הרבה מה לדבר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

יש ירידה בכל חתכי האוכלוסייה, נכון?

 << אורח >> ניצה אברמסון: << אורח >> 

בעיקר באוכלוסייה הזו. לא כל בחתכי האוכלוסייה. בעיקר באוכלוסייה הזו. השכונות האלה – שם תמיד תהיה התחלואה. תמיד. בכל מחלה זיהומית שניתנת למניעה על ידי חיסון. בכל מחלה. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

יש לי שאלה ד"ר אברמסון. נעים להיפגש. יש לנו היסטוריה של שנים רבות בנושא בריאות הקהילה של יוצאי אתיופיה. עבדנו ביחד. אני כנציגת הקהילה של ארגון הגג של יוצאי אתיופיה והיא בתפקידה. 

כשאני מסתכלת היום, משרד הבריאות לא נותן מענה לאוכלוסיות מוחלשות או קהילות סגורות. אצלנו בזמנו הייתה בהתחלה התנגדות לנושא של HIV. אנחנו התגייסנו והבאנו את המודעות לקהילה. אני חושבת שאת יכולה להשתמש במודל הזה. 

בנוסף, באופן הכללי משרד הבריאות לאחרונה וראינו בקורונה – יש אי-אמון במערכת בעניין של החיסון. בואו לא נסתיר את זה. את האמון הזה צריך לבנות. איך בונים אותו בעיניי? בתוך הקהילה. אי אפשר להכתיב מלמעלה אחרי שיש התנגדות גדולה. 

אני יודעת איך עבדנו קשה עם הקהילה שלי וכמה שנים לקח לנו. אני מרגישה שבמשרד הבריאות בנושא בריאות הציבור ומניעה – אין הנגשת מידע מספקת וגם אין גיוס בתוך הקהילה. זה מה שיכול לעזור. ביום רביעי הייתה לי שאילתה לשר הבריאות בנושא של יוצאי אתיופיה. אני חושבת ש-20% זה הרבה. אני ציפיתי שיהיו 2%.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

אנחנו עובדים עם מנהיגים עם הקהילה. אנחנו משחררים עלוני פרסום מותאמי תרבות כי אין להם טלפונים חכמים.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

עדיין יש 20%. צריכים לשנות משהו. צריכים לחשוב מחוץ לקופסה איך לעשות. מה עשינו עם HIV? בהתחלה הקהילה התנגדה. הייתה ממש התנגדות כי הייתה פטרוניות. אנחנו נכנסנו ועבדנו לפחות עשר שנים ביחד. 

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

יש לנו שגרירים שאנחנו תומכים בהם בתוך הקהילה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

20% זה המון וזה בסופו של דבר מגיע לכלל האוכלוסייה. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

ד"ר ניצה, תקני אם אני טועה אבל רוב רובם של הילדים נולדים בבתי החולים ולא נולדים בבית.

 << אורח >> ניצה אברמסון: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

דיברנו קצת מיכל ואני ואת אמרת שזה צריך להיות המדינה. בסוף מדינה לא יכולה להגיע לפרט. דווקא בעיניי זה חייב להיות קהילתי או רשותי. את אומרת שזז לא אג'נדה והם נולדים בבתי החולים. יש לנו רשימות מי המשפחות. לא נעים להגיד אבל לגשת פיזית. בסוף אם את דופקת בדלת יש להם עשרה ילדים – הם לא יגידו לך לא.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

היה לנו ניסיון בזה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לכן שאלתי אם זו אג'נדה או שזה בגלל כובד החיים.

 << אורח >> ניצה אברמסון: << אורח >> 

זו לא אג'נדה שמתנגדת לחיסונים. זו אג'נדה אחרת ולאו דווקא התנגדות לחיסונים. הם גם לא באים לרופא ילדים כשהילד חולה. גם שיעור בדיקות הסינון לסרטן השד למשל הוא נמוך בקהילה הזו. זה לא אג'נדה שמתנגדת לחיסונים. לזה התכוונתי כשאמרתי. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

הם לא הולכים בגלל שאין להם זמן ללכת לרופא או שזו אג'נדה שאומרת שאנחנו - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה אי-הכרה במוסדות המדינה. אנחנו מכירים את הקהילות האלה. הם מאופיינים בצורה ברורה. יש גם בירושלים חלקים כאלה. זה נתון מוכר. לכן שאלתי על הרשות החרדית כי בהקשר הזה יש להם לפעמים השפעה על דעת קהל ועל מובילי דעת קהל בסקטורים האלה.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

הרשות הזו של משרד ראש הממשלה עובדת דרך חברת המתנ"סים. בבית שמש אין מתנ"ס. אם אין מתנ"ס, הם לא יכולים כי אין חברת מתנ"סים בבית שמש.

 << אורח >> ניצה אברמסון: << אורח >> 

הם גם לא יבואו למתנ"ס. הם לא מכירים במי שעובד ברשות החרדית. זה לא פשוט בכלל. אני כבר למעלה מ-20 שנה, הרבה מעל 20 שנה, בלשכת הבריאות המחוזית וכל אירוע כזה הוא בלתי ניתן לפתרון.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אין להם אחים ואחיות שהם מהקהילה שלהם והם בעצם - - - ?

 << אורח >> ניצה אברמסון: << אורח >> 

אין אחים ואחיות. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

- - - חברה על חברה עד שבסוף קשה לקשר את זה למדינה או לרשות ואז דרכן לעשות את הדבר הזה.

 << אורח >> ניצה אברמסון: << אורח >> 

ניסינו הכול. יש לנו אחיות מגשרות בתוך בתי החולים. לעיריית ירושלים יש אחיות שהולכות לבתי החולים וצדות את האימהות בתוך בתי החולים. לזה אני מניחה שהתכוונת. זה לא עובד ברמה הזו שאנחנו רואים עלייה אמיתית בכיסוי החיסונים עם הפעילויות האלה. זה לא קורה. 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

מה אתם חושבים לעשות? מה הפתרון?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

זו סוגיה מורכבת. אם היה פתרון היינו עושים. אנחנו מנסים כל מיני דרכים. אם היה פתרון אז מזמן היינו שם. 

 << אורח >> ניצה אברמסון: << אורח >> 

הפתרון הוא לא קל והוא לא יכול להתבצע רק ברמת לשכת בריאות מחוזית ירושלים. אני מדברת על דברים על הרבה יותר גדולים מזה. אני חושבת שזה לא הפורום המתאים לדבר עליהם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בואו נמשיך במצגת. אני מבקש לעמוד בזמנים כדי שנוכל - - -

 << אורח >> ליה מור שמשי: << אורח >> 

שלום לכולם. שמי ד"ר ליה מור שמשי ואני סגנית רופא מחוז. מקושי בתחום האפידמיולוגיה למשהו קצת יותר קליל בתחום פיקוח והבקרה. תחום הפיקוח והבקרה הוא אחד התפקידים הרגולטוריים של לשכת הבריאות. כאן יש רשימה ארוכה של מוסדות אשפוז ומוסדות בקהילה אבל אני רוצה בכמה מילים להסביר על התהליכים.

כל נושא של פיקוח ובקרה אנחנו מבצעים מתוקף פקודת העם והתקנות שנובעות החוק. לדוגמה רישום מרפאות, תקנות בריאות העם מ-1978. התהליך מתרכז והוא באחריותו של אגף רישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות. 

בשביל לתאר קצת את התהליך אני יכולה להביא דוגמה בשני מסלולים. מסלול אחד זה הקמת מוסד חדש שכולל תהליך של הגשת בקשה בצירוף תוכניות אדריכליות, אישור הקמת מוסד, הכרה ואישור הפעלה בהתאם לתנאים ולדרישות של משרד הבריאות. 

המסלול השני אם אנחנו מדברים על מוסד קיים אז שם מתבצע תהליך ופיקוח ובקרה בתדירויות שונות. זה תלוי בסוג המוסד וכמובן תלוי ממצאים בשטח. 

כלשכת הבריאות אנחנו חלק בכל השלבים של כל תהליכים ומיוצגים על יד צוותים ייחודיים תלוי סוג מוסד, אם זה מוסד לאשפוז כללי, גריאטריה, פסיכיאטריה או בקהילה. הממשקים שלנו עם אגפים שונים במשרד הבריאות הם אגף לרפואה כללית, קהילה ואגפים מקצועיים אחרים. 

אני אשים כמה כוכביות. כוכבית אחת, לא כל המוסדות והמסגרות באשפוז ובקהילה הם תלויי רישוי לפי פקודת בריאות העם. יש מרפאות בקהילה שהן לא טעונות רישוי אז אליהן אנחנו לא מגיעים, אלא כאשר יש פנייה מהציבור או איזושהי תלונה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

איזה סוג מוסד?

 << אורח >> ליה מור שמשי: << אורח >> 

למשל מכונים שהם טעוני רישוי לפי חוק רישוי עסקים כמו מכונים לטיפול בגוף האדם, טיפולים אסתטיים לא חייבים ברישוי.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

רפואה אלטרנטיבית.

 << אורח >> ליה מור שמשי: << אורח >> 

רפואה אלטרנטיבית אלא אם כן יש פנייה מהציבור אז אנחנו אד-הוק מקימים את הצוות תלוי נושא הפנייה ומבצעים בקרה בשטח.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

מה שמאפיין את המחוז לעומת מחוזות אחרים זה בתי חולים במזרח ירושלים. אנחנו מפקחים על בתי חולים במזרח ירושלים עם כל המורכבות של החל מלהגיע לשם דרך התקשורת עם האנשים שם, דרך הקשר בין רשויות ממסדיות של ישראל לבין גופים במזרח ירושלים. אתגר משמעותי. 

יש מקום למשל שפיזית אנחנו לא יכולים להגיע כי הוא מעבר לעוטף. יש בית חולים יולדות שפעם הגיעו לשם ונתקלו באבנים ואנשים שלנו לא רוצים להגיע לשם. זה מאפיין מאוד את המחוז שלנו. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מה אתם עושים במקרים כאלה באמת?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

אנחנו לא באים לא לשם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

לא באים.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

לא.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אז לא יודעים לפקח?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

מעבר לעוטף אנחנו לא יודעים לפקח.

 << אורח >> ליה מור שמשי: << אורח >> 

יש ארגון שעושה אקרדיטציה פעם בשלוש שנים אז המוסדות האלה כן עוברים - - -

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

ארגון בין-לאומי. אבל מעבר לעוטף יש לנו בית יולדות שאני מנסה להגיע לשם שוב אבל בפעם שעברה שהיו שם - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

יולדות עם אזרחות ישראלית?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

ד"ר אמין, יש להן אזרחות ישראלית בעין עקב או כולן פלסטיניות?

 << אורח >> אמין קונבר: << אורח >> 

כולן פלסטיניות.

 << אורח >> ליה מור שמשי: << אורח >> 

יש בית חולים סנט ג'וזף שהוא נמצא בכביש 1 ויש קבלה של יולדות יהודיות.


 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

שם יש גם יולדות יהודיות?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

יש בעיה בבתי החולים בכלל ולא בגלל המורכבות הגאוגרפית אלא בגלל התקשורת בין מוסדות רשמיים של המדינה לבין גופים שיש להם קושי עם זה. 

 << אורח >> ליה מור שמשי: << אורח >> 

אפשר לראות גם מוסדות גריאטריים ופסיכיאטריים ושירות מניעה שזה היקף הפעילות בתחום הזה. תודה.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

ד"ר אלישע. 

 << אורח >> רפי אלישע: << אורח >> 

שלום, בוקר טוב לנוכחים. שבוע טוב. אני גריאטר מחוזי במחוז. בתפקידי קצת יותר משנתיים. הייתי ממלא מקום שנתיים לפני שמוניתי לגריאטר מחוזי. 

המחלקה שלנו נותנת מענה לצרכים גריאטריים במחוז. האוכלוסייה במחוז היא קרובה ל-1.4 מיליון. בירושלים עצמה יש קרוב ל-1מיליון איש והאוכלוסייה הגריאטרית מעל גיל 65 מונה לפי הסטטיסטיקה המעודכנת לשנת 2022 היא קרובה ל-120,000. 

המחלקה נותנת מענה במספר מישורים. התפקידים שלנו הם בעיקר בקרות רישוי, בקרות לטיפול ראוי ושעות חירום שזה יחסית מענה חדש שאנחנו נותנים בעקבות התקופה האחרונה. יש לנו שיתופי פעולה די טובים עם האגף לשעות החירום וגם אנחנו מצליחים לעשות ממשקים עם המוסדות במחוז. 

אנחנו נותנים מענה לתלונות בתחום גריאטריה. התפקיד האחרון הוא מתן מענה לסידור מוסדי שזה כולל בתוכו כמה מרכיבים. אחד המרכיבים זה לראות את החולים עצמם, לעשות ועדות סיווג ולתת קודים לפי ועדות סיווג לאלה המתאימים להיות מאושפזים במוסדות גריאטריים. לראות חולים – אולי אני אפרט.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

אני חושב שהם קיבלו את התמונה. אני רוצה להגיד שהבקרות האלה הו דבר חשוב מאוד כי מדובר בחולים גריאטריים. הם עצמם לא יכולים לדבר ולהתלונן. המשפחות לא תמיד מבקרות אותם וגם אם מבקרות אותם זה לא לאורך זמן. 

לכן אנחנו הפה שלהם. אנחנו מגיעים למוסדות – לא בתדירות שהיינו רוצים, אבל בתדירות שמתאפשרת לנו – ואנחנו עולים על כל מיני דברים ואנחנו מצביעים עליהם מול המוסדות. יש לנו יכולת לקצר להם את הרישיון או להטיל עליהם סנקציות במידה שהם לא ממלאים את התפקיד שלהם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

התייחסות בקצרה למבצע עם כלביא. היו לכם פינויים במסגרת - - -

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

נעבור ליוסי. יוסי הוא אחראי שעת חירום אצלנו.

 << אורח >> יוסי הס: << אורח >> 

צוהריים טובים. יוסי הס, מנהל תחום היערכות לשעת חירום. בשעת חירום אנחנו מתכללים את אירועי החירום אם זה מלחמות או שריפות שיש לנו כמה פעמים בשנה. הייתה השריפה ביום זיכרון ביום עצמאות. אירוע לאומי. גם פגעי מזג אוויר כמו שלג בירושלים הם אירוע גדול אצלנו. 

במלחמת חרבות ברזל קלטנו 25,000 מפונים מהדרום ומהצפון. למעשה, אנחנו היינו צריכים לתת את המענה הרפואי לאותם מפונים שהגיעו אלינו למחוז. חלקם במלונות, חלקם בקהילה עצמה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה זאת אומרת שאתם קלטתם? אתם סיווגתם את זה לתוך קופות החולים. זה לא אתה ספציפית.

 << אורח >> יוסי הס: << אורח >> 

אבל מישהו מפעיל את קופות החולים. מישהו מעדכן את קופות החולים ועושה את החיבור. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אתם הנקז.

 << אורח >> יוסי הס: << אורח >> 

החיבור בין כל המערכות – בין הפסיכיאטריה למקרים החריגים, לטיפות החלב, לקופות החולים. יש המון ממשקים שצריך, בסוף אנחנו הגוף שמאחד את כולם ומפנה את כולם לכל אירוע. במבצע עם כלביא קלטנו בחמישה מלונות בירושלים.

האתגר הגדול שלנו שאנחנו מדברים עליו בשנה ומשהו האחרונות זה על תרחיש העלטה. בירושלים יש לנו למעלה 200 מונשמים בקהילה שרק עכשיו אנחנו מתחילים לתת להם גנרטורים. חילקו בארץ גנרטורים וירושלים היא האחרונה ועכשיו רק נתחיל לקבל בירושלים. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה מחולק לפי תרחישים?

 << אורח >> יוסי הס: << אורח >> 

כן. צפון, דרום, מרכז ורק עכשיו אנחנו מכניסים לירושלים. האתגר הגדול יותר הם 5,000 נתמכי נשימה שנמצאים בקהילה ולהם צריכים למצוא פתרונות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אצל מי המידע?

 << אורח >> יוסי הס: << אורח >> 

המידע אצלנו. המידע מגיע מקופות החולים אלינו כי הם מטפלים בהם בשגרה ואנחנו מעבירים את זה לרשויות. היום לרשויות יש את המידע על נתמכי הנשימה - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

על מי מוטלת האחריות?

 << אורח >> יוסי הס: << אורח >> 

האחריות היא של כולנו ביחד. האחריות היא גם של קופת החולים כי יש להם ביטוח בריאות בקופת החולים. גם הרשויות וגם משרד הבריאות אחראי עליהם. בסוף כולנו אחראים על אותם נתמכי נשימה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מי נותן להם מענה חלילה בתרחיש כזה?

 << אורח >> יוסי הס: << אורח >> 

בתרחיש כזה – הרשות. ביקשנו מהרשות - - - 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

יש להם נאמנים? איך זה עובד?

 << אורח >> יוסי הס: << אורח >> 

דרך מנהלת תחום חירום ברשויות. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני חושב שהנושא הזה עדיין לא - - -

 << אורח >> יוסי הס: << אורח >> 

לא מספיק סגור עד הסוף.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כך היה בדיונים שלנו.

 << אורח >> יוסי הס: << אורח >> 

יש מרכזי גנרציה שזה מקום שיקבלו שקע לאותם נתמכי נשימה שיגיעו. בירושלים יש לנו מעל 5,000 נתמכי נשימה שהמקום השני בארץ הוא תל-אביב עם פחות מ-3,000. מספר נתמכי הנשימה שנצטרך לתת להם מענה הוא אדיר ואתגר גדול מאוד.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

בשקף הקודם ראיתי שיש מחסור במיטות אשפוז ועובדים. איך מתמודדים עם זה בשעת חירום?

 << אורח >> יוסי הס: << אורח >> 

בשעת חירום אני מקבל יעדי פינוי מהגריאטריה ועושים דילול.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

גם במסגרות ובמוסדות יש אתגר. האתגר הוא יותר בקהילה. גם קשישים ומונשמים שנמצאים בקהילה. 

 << אורח >> ליה מור שמשי: << אורח >> 

יש ירידה של מיטות לאשפוז כרוני ועלייה בשיעור מיטות לגריאטריה פעילה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני עושה הצלבה בין קשישים לבין שעת חירום ואני אומרת שלגבי אלה שנמצאים במסגרות יחסית קל יותר. אותם מוסדות שרלוונטיים למשרד הרווחה, משרד הרווחה אמור לפנות אליהם. משרד הבריאות אל אלה שרלוונטיים אליו. אבל אלה שנמצאים בקהילה נופלים בין הכיסאות.

 << אורח >> יוסי הס: << אורח >> 

זה האתגר הגדול באמת. קודם כול להגיע לאותם אנשים בכל אירוע. באירוע של השריפה ביום הזיכרון וביום העצמאות פינינו 36 חולים עם צרכים מיוחדים. רובם התפנו בתוך הקהילה למשפחות שלהם אבל להגיע לאותם אנשים בזמן אמת זה אתגר שאתה תמיד אתה שואל איך אתה מחלק את התפקיד.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

אני חושב שנעבור לפסיכיאטר המחוזי. אני חושב שד"ר וולדיגר גילתה עניין בנושא הזה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני עוד לא דוקטור.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

את רוצה להיות ד"ר או חברת כנסת?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

זו שאלה טובה. הייתי רוצה דוקטור.

 << אורח >> קובי צ'רנס: << אורח >> 

צוהריים טובים. אני אעשה את זה בזריזות. קובי צ'רנס, פסיכיאטר מחוזי במחוז ירושלים. כמו שאתם רואים יש לנו הרבה צרכנים. אנחנו נותנים שירות 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, 365 יום, יום ולילה כולל חג וכיפור. 24 שעות. יש לנו 127 מסגרות שאנחנו צריכים לפקח עליהן. כל מה שחי ונושם פסיכיאטריה במחוז חייב להיות מפוקח. 

אני אומר בצורה קצרה ותמציתית שמחלקות בבתי החולים בחוסר משמעותי של כוח אדם ותקינה. רוב הזמן המחלקות מעל 100% תפוסה כלומר, 100% הפך להיות הסטנדרט. זה גורם לצפיפות קשה ולאלימות. 

באופן כללי יש פניות רבות של אנשים למיון ולמרפאות. מצוקה נפשית הולכת וגוברת תחת המצב של מלחמה שאיננה מסתיימת. בבית חולים הרצוג במהלך המלחמה האחרונה לא היה מיגון והחולים עמדו מתחת למשקופים. 

בלשכה יש לנו חוסר כוח אדם ברור. על 127 המסגרות שצריך לפקח יש לי 2.75 אדם לפקח על זה ואני אומר שבהינתן המצב של הלוחמה, פצועים, עלייה משמעותית בדיווח של משרד הביטחון, עלייה של 200 ומשהו אחוזים ב-PTSD אז יש צורך לתת מענה מיידי, ברור, חד-משמעי, תכוף, דחוף ובהול לחלק הפסיכיאטרי שצריך לעמוד מול פניות מרובות. קיצרתי את זה הכי הרבה שאפשר.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אולי יותר מדי. אני לא נכנסת לכל הרובריקות שיש לך פה כי אז אני צריכה להתרכז ולראות. אני רוצה להתרכז בפניות רבות-רבות שפונים אליי לאו דווקא מהמחוז שלכם אלא בכלל. חוסר נגישות אליך כפסיכיאטר מחוז. 

אני משמשת בתפקידי גם כמוקד ארצי-נפשי למשפחות ושכנים שמתמודדים עם חבר או בן משפחה שמצבו קשה מאוד והם צריכים אשפוז כפוי. ברוב המקרים שפונים אליי מדובר באנשים מאתגרי טיפול. לא כאלה שמטופלים ואז לכאורה יש פחות בעיה כי אתה יכול לפנות לרופא המטפל או מישהו שנמצא בתוך מעקב כזה או אחר. רובם לא כאלה. קשה להגיע אליכם. 

דבר אחד, קשה להגיע שזה כן נוגע אליכם. דבר שני שזה נוגע אלינו יותר, חבר הכנסת מישרקי, כאשר כבר מגיעים אליכם הדרישות שלכם מהפונים כחלק החקיקה או פסיקה זה לדרוש מסמכים רפואיים ומסמכים נלווים של-99% מהפונים אין יכול לעשות את זה. אז אנחנו מוצאים אותם או חלילה וחס מתים או חלילה וחס מאושפזים בכפייה בצורה כזו או אחרת או בבתי הסוהר.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לפסיכיאטר אני רוצה להגיד וזה מתחבר לכל התפקידים שלנו פה. אנחנו בבריאות הציבור משתכרים פחות מאשר בתי החולים וקופות החולים ולכן קשה לנו מאוד לגייס כוח אדם מקצועי. קשה לנו מאוד. 

אני יכול להגיד לכם שהפסיכיאטר המחוזי עובד – הוא לא סתם אמר יום ולילה – הוא עובד יום ולילה. בשבילי, אם מתקשרים אליי באמצע הלילה אז עם עין חצי עצומה אני יכול לתת מענה ולעצום את העיניים. 

הוא כדי לתת חוות דעת הוא צריך ללכת לחדר אחר, להדליק את האור – לפחות בגיל שלי כאשר מדליקים את האור באמצע הלילה אז נגמר הלילה. אנחנו לא יכולים להעסיק פסיכיאטרים מחוזיים כי בחוץ השוק אטרקטיבי יותר עבורם. אטרקטיבי הרבה יותר. זה לא רק פרטי אלא בקופות חולים ובבתי החולים. אנחנו משלמים פחות. אני לא יכול להעסיק פסיכיאטרים מחוזים. במחוז מרכז אין פסיכיאטר מחוזי כבר שנתיים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

חבר הכנסת מישרקי, זה גם אלינו. צריך לשנות את החוק. בסוף יש כאן אוכלוסייה ענקית שצריכה פתרון וגם אין דרך להגיע. אם עד לפני כמה זמן זה היה פקס שכבר מזמן הלך לעולמו ועדיין הדרישה הייתה לשלוח בפקס את הדרישה כשיש בן משפחה שצורך בבית או רוצה לקפוץ או במצב אקוטי ואין לאן לפנות. אם אני יודעת נכון זה רק דרך מייל. אין טלפון שאליו אפשר להתקשר. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

ניוד המידע יפתור את הסוגיה הזו?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא, כי זו פנייה. בסוף אדם צריך לפנות למישהו. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

שולחים לו לינק ויעשה אישור לשיתוף המידע.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אתה צודק שזה השלב הבא. אם הוא לא מלווה והוא מאתגר טיפול אז אין טיפול ואין מידע להעביר כי הוא לא מוכן לקבל טיפול. זה דבר אחד. 

להגיע לפסיכיאטר המחוזי זה בלתי אפשרי. עזוב שהוא עובד 24/7 ואני יכולה להאמין שכך המצב. אני לא רוצה להגיד ש-50% או 70% מהפניות בכלל לא מגיעות אליו. הוא עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה על אולי 20% או 30% שכן מצליחות להגיע אליו. רובן בכלל לא מגיעות אליו כי הם מתייאשים הרבה לפני. בכלל לא פונים אליך. תקן אותי שזה רק דרך מייל.

 << אורח >> קובי צ'רנס: << אורח >> 

אני רוצה לדייק את הדברים. להגיד משהו על מה שאמר פרופ' זהר. זה כל כך נכון מה שהוא אמר שאין לי מה להוסיף אלא רק להדגיש את זה. אנחנו לא יכולים ואנחנו חייבים לקבל צוותים. זה משהו שאתם כאנשים שמייצגים את הבעייתיות של העניין חייבים לשים בראש סדר העדיפות. בראש סדר העדיפות. אין מילה אחרת.

לגבי העניין של מה שאת אומרת, היה פרויקט מדהים לפני בערך 15 שנה שרץ באזור תל-אביב והמרכז. היה פסיכיאטר כונן 24 שעות. הוא קיבל על זה תשלום. במקרה שהייתה משפחה שהייתה כרגע במצוקה היא פנתה לאותו פסיכיאטר. אם הפסיכיאטר היה צריך היה עושה ביקור בית ואז היה פונה לפסיכיאטר המחוזי. זה עבד נפלא. באיזשהו שלב זה הופסק בגלל שלא היה תקציב. 

עכשיו משפחות נמצאות באחד הרגעים בקשים ביותר שלהן עם חולה אלים, תוקפני, בלתי מתפשר שאי אפשר לדבר איתו ואין להן למי לפנות. זו בעיה שאפשר לפתור אותו מהר מאוד בהינתן שפותחים עוד פעם את השירות הזה שהוא שירות ברור, קל ואפשר לעשות אותו מעכשיו לעכשיו.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

יש כמובן פיילוט שאמור להתחיל בתל-אביב שנקרא מד"א נפשי, אבל כמו פיילוט עד שהוא מתחיל הנשמה יוצאת ואחר כך הוא נהפך למשהו קבוע ולא נשאר בגדר פיילוט. אני רוצה להבין איך מגיעים אליך. רוב הציבור מגיע אליך דרך מייל?

 << אורח >> קובי צ'רנס: << אורח >> 

ציבור באופן עקרוני לא יכול לפנות אליי. פסיכיאטר מחוזי הוא כמו שופט. הוא לוקח למישהו את החירות. בן משפחה – אבא, סבתא, דודה, שכן – לא יכול לבקש ממני הוראת בדיקה. הוראת אשפוז מבקש רק רופא ממומחה ובעל מינוי. הוראת בדיקה יכול לבקש ממני רופא, יכולה לבקש ממני אחות, עובד סוציאלי. במקרים אפילו אני נותן גם לחובש, פרמדיק או שוטר. 

אנחנו לא יכולים מבחינה משפטית לקבל פנייה של גורם שאיננו גורם מקצועי אלא גורם מעורב – בעל על אשתו, אימא על הבן שלה וכדומה. מה שאנחנו מציעים עד שיינתן השירות הזה שדיברנו עליו לפני רגע זה לפנות למד"א או למשטרה. המשטרה או מד"א יגיעו למקום והם יכולים לפנות אלינו. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני לא רוצה להיכנס לזה אבל אתה כרופא מבין שמשטרה היא לא גורם טיפולי. להפנות משפחה למשטרה שבסופו של דבר המשטרה אומרת לה תפתחו תיק פלילי. מדובר פה בחולה, לא מדובר פה באדם שהוא עבריין. זה לקחת את כל נושא הטיפולי-רפואי ולהעביר אותו לפן הפלילי-עברייני. זה נורא ואיום. אני יושבת בלשכת הבריאות המחוזית שאומרת לי, מיכל, קחי את החולים ותעבירי אותם לפלילי. זה נורא ואיום.

 << אורח >> קובי צ'רנס: << אורח >> 

זה לא משהו שאנחנו יכולים לשנות כי יש חקיקה. החקיקה אומרת בצורה ברורה את הדברים שאמרתי. אני לא יכול לעבור על החוק - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני חושבת שהצעקה הזו יכולה לבוא גם מפה.

 << אורח >> קובי צ'רנס: << אורח >> 

ולהוציא הוראת בדיקה על סמך פנייה של אימא או דודה או אחות או שכן. זה בלתי אפשרי הדבר הזה. כבר היו בעבר מקרים שבהם היו טעויות שלקחו אדם בכוח והביאו אותו למחלקה פסיכיאטרית על כל מה שמשתמע מזה. לכן זה חייב להיות מדוקדק עד הפרט האחרון. 

נתון לרגע זה זו החלטה חברתית ולא שלנו שעבור הוראת בדיקה אני צריך פנייה של גורם מקצועית שבדק אותו והביא הוראות ברורות, חד-משמעיות שאינן משתמעות לשתי פנים שמדובר באדם חולה וכתוצאה מהמחלה שלו הוא מסוכן והוא מסרב לבדיקה. ללא שלושת הפרמטרים לא ניתן. עם כל המצוקה שאנחנו מבינים אותה ואני מכיר את המצוקה היטב – אבל זו החלטה של החברה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

צריך לטפל בבסיס.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

זה אבסורד. אני לא באה אליו באופן אישי חס וחלילה. זה אבסורד שפסיכיאטר מחוזי אומר לך שאני לא יכול לתת הוראות לבדיקה כפויה או לאשפוז כפוי אלא אם כן זה מגיע מאיש מקצוע. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

ממי שנוגע בדבר.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

איש המקצוע לא נגיש כי חסרים אנשי מקצוע. הם לא קיימים. וזה משני הכיוונים כי החולה מסרב טיפול. בגלל המחלה שלו הוא לא מוכן ללכת פסיכיאטר או לעובד סוציאלי או לפסיכולוג שיטפל או ייתן אבחנה כזו או אחרת כי הוא מתכחש למחלה שלו. 

אנחנו בתוך מעגל קסמים כזה שבסוף מי שסובל מזה הכי הרבה זה המתמודד עצמו שזו המחלה שלו ומשפחתו. זה נורא ואיום. דיברנו על זה, חבר הכנסת מישרקי, על נושא של מוקד ארצי-נפשי וצוותי משבר שיגיעו למקום ואנחנו מדברים על זה ומדברים על זה. הוא מדבר כבר על 15 שנה. אני לא 15 שנה שם אלא 20 שנה בתוך אירוע. זו השעה. זה הזמן שאנחנו צריכים לטפל בזה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה להוסיף משהו פה. נכון שאתה עושה מה שהחוק אומר לך. אני מתחברת למה שאמרת חברת הכנסת וולדיגר. אני אתן לכם דוגמה של משפחה של יוצאי אתיופיה. היה בחור בשם יהודה ביאדגה שהיה מעורער בנפשו. הוא הסתובב בבית עם סכין ואיים על אימא שלו. אימא שלו התקשרה ועד ששוטרים הגיעו הוא יצא החוצה עם הסכין. השוטר ירה והרג אותו. זה מקרה ידוע מאוד. 

אני לא חושבת שהעניין של המשטרה הוא פתרון. לא צריך להפוך בעיה בריאותית לפלילית. אני לא באה בטענה אליך. אנחנו צריכים לעשות משהו לגבי החוק הזה. זה פשוט מזעזע לשמוע את זה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

משרד האוצר צריך לשמוע את כל מה שאנחנו מדברים פה עכשיו.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

מה שמקשה עליי זה משרד הבריאות. זה לא משרד האוצר.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בסוף הפתרונות האלה עולים כסף.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

יש לי כסף שמוקצה לזה. לא נפתח את זה עכשיו אבל אני אומרת שמי שמקשה עליי כרגע זה משרד הבריאות ולא האוצר. נדבר על זה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

הלאה.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

קריסטינה. אחות אחראית.

 << אורח >> קריסטינה קוסמה: << אורח >> 

שמי קריסטינה קוסמה. אני האחות המפקחת המחוזית. מבין 74 טיפות חלב שפועלות במחוז ירושלים על ידי עיריית ירושלים, קופות החולים או ספקי שירות אחרים  אנחנו כלשכה מפעילים 16 טיפות חלב. רשמנו בסוגריים 17 כי בשבוע שבעבר היה טקס פתיחת טיפת חלב חדשה בעיר בית שמש. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בשעה טובה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

מזל טוב.

 << אורח >> קריסטינה קוסמה: << אורח >> 

תודה רבה. כל בדיקת טיפת חלב דורשת תקנון של תקן ושל קליטת אחיות. פה אנחנו נמצאים בפערים גדולים מאוד. בעיר בית שמש נמצאים בפערים של יחס מטופלים לאחות שהוא פי שניים ממה שקובע הנוהל. הנוהל משנת 2007 חייב לעבור תיקון והתאמה כי פעילויות רבות מאוד נכנסו לשגרת העבודה של האחיות כגון פעילויות הקשורות להערכת גדילה והתפתחות בשימוש במודל שלם, זה שותפות להורות מטיבה. גם מספר החיסונים שנכנסו לסל החיסונים הלך וגדל ולכן אנחנו נמצאים בפערים גדולים מאוד. 

עם זאת, מבין כל שירותי המניעה לאזרח בחרתי להתמקד בשירות שהוא ייחודי. שירות של מערך ביקורי בית שמתבצע על ידי אחיות מומחיות בבריאות הציבור. אחיות שהן יועצות הנקה. יש לנו במחוז רק חמש אחיות וצריך הרבה יותר בגלל הפריסה הגאוגרפית - - -

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

באיזה תחום הן יועצות? לא שמעתי.

 << אורח >> קריסטינה קוסמה: << אורח >> 

חמש אחיות לביקורי בית.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

מה הן מייעצות?

 << אורח >> קריסטינה קוסמה: << אורח >> 

יועצות הנקה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

ולידה.

 << אורח >> קריסטינה קוסמה: << אורח >> 

סליחה?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני אומרת שזה לגיל הרך. לתינוקות - - -

 << אורח >> קריסטינה קוסמה: << אורח >> 

לתינוקות ראשונים. המערך הזה נותן מענה של ביקורי בית לאימהות עם תינוק ראשון או לפגים גדולים ששוחררו מבתי החולים. במסגרת ביקורי הבית האחיות, פעמים רבות, כפי שאתם רואים מגיעות הביתה עם ציוד כבד כולל משקל, מחשב וציוד הדרכה נוסף. מבצעים את כל הערכת הגדילה וההדרכה להנקה במסגרת הטבעית שבה התינוק גדל יחד עם המשפחה. 

אני רוצה לסבר את האוזן כמה משמעותי הביקור הזה. ביקור אחד שנערך לא מזמן על ידי אחות לאימא חולת לב שהגיעה הביתה עם פג כשבמשפחה יש עוד שלושה ילדים. היא לא הצליחה להניק את התינוק הרך. 

כשהאחות הגיעה ועשתה ביקור בית היא מצאה אותו עם צהבת ילודים קשה מאוד. לא היה צורך לבצע ביליצ'ק. התינוק היה ממש במצב של דה-הידרציה. האחות דאגה בתיאום עם רופא בקופת חולים ובתיאום עם עמותה שנקראת עזרת אחים, להעביר את האימא והתינוק לטיפול בבית חולים. הצילו ממש את חייו של התינוק. בנוסף היא דאגה באמצעות הקשרים שיש לה בקהילה להביא אוכל לאבא שנשאר עם הפעוטות בערב שבת בבית כשהוא לא יודע מה לעשות. 

אני מספרת על המקרה שהוא מקרה ייצוגי ואחיות משאירות לנו הודעות רבות בנוגע לביקורי בית שנעשים או שמגיעה לביקור בית שתואם עם האימא לתאומים ובחדר הסמוך אחותה ילדה תאומים והיא לא רצתה לקבל שירות של ביקור בית. כל ביקור בית מתואם בהסכמת המשפחה. 

האחות נתנה שירות כפול ליולדת נוספת עם תאומים קטנים לגילם ולמשקלם. זה שינה משמעותית את איכות החיים ובכלל את הפעילות של אותה משפחה כי האחות מתייחסת גם לצרכים של האימא וכל המהלך שלאחר לידה וגם לנושא המשפחתי של איך מתמודדים עם תינוק חדש והופכים מזוג למשפחה וגם כמובן לצרכים של התינוק. 

האחיות עוברות הכשרה תמידית כדי לשמור על הכשירות המקצועית ועדכון הידע בכל התחומים. תחומים אלה קשורים לגדילה, התפתחות, הנקה, מעבר למזונות משלימים וכל הנושא שד"ר ניצה אברמסון דיברה עליו שהוא מניעת מחלות זיהומיות על ידי מתן חיסונים אם זה בטיפות חלב ואם זה במרפאת חיסונית. 

לגבי הבקרות אני לא ארחיב יותר כי ד"ר ליה דיברה על זה אבל חשוב לי להדגיש כאן את הנושא של השיתוף שלנו בוועדה מחוזית לילדים ונוער בסיכון. תוכנית 360. יחד עם משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד הקליטה, משרד הביטחון ואנחנו – חמישה משרדי ממשלה. במסגרת הוועדה המחוזית אנחנו פועלים להפעלת תוכניות משלימות לתוכניות - - - 

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

תני דוגמה.

 << אורח >> קריסטינה קוסמה: << אורח >> 

אפשר לתת דוגמה ואני רוצה לבקש מסנדרה שתדבר על הנושא של טיפול בפגים שזו אחת התוכניות שאנחנו רוצים להכניס לתוכניות בריאות בתוכנית הלאומית. בבקשה, סנדרה.

 << אורח >> סנדרה: << אורח >> 

אני מרכזת אם וילד במחוז. עברנו את הקורונה והיה קשה מאוד. שנתיים טיפות חלב עבדו במתווה של קורונה – מהר-מהר לקבל ולשחרר. כשהקורונה נגמרה הרגשתי צורך לרענן לאחיות את הידע דווקא בנושא הפגים. 

הפגים הקטנים בארץ הם שבעה אחוז מכלל היילודים. מתוך שבעה אחוז 80% מהפגים נולדים בשבועות המאוחרים יותר של 37-33 שבועות. בשבוע 33 רפלקס המציצה של התינוק מתעורר. אם התינוק יכול לאכול הוא כלל לא מאושפז בפגייה אלא במחלקת יולדות. הוא משתחרר ככל הילודים בארץ. 

נוכחנו לדעת שהורים מגיעים לטיפת חלב והם בכלל לא יודעים שהילד שלהם פג. כמובן שלפג יש השלכות משלו שצריך לראות. יש לכם פה תמונה של המוח בשבוע 35 בפג לעומת כשהוא נולד בזמן עם כל הפיתולים. כמובן שזה משפיע על ההתפתחות שלו. 

לקחתי על עצמי להתרכז בפגים השקופים, כך אנחנו קוראים להם פה בלשכה כי אף אחד לא מתייחס אליהם כפג. אני לא ארחיב כי אלה ארבע שנים של עשייה ובשתי דקות אי אפשר. 

מיום עיון לאחיות וריענון ידע אנחנו הגענו עם שיתוף פעולה עם רופאים, עם מקדמת הבריאות שלנו, עם הפגים ומחלקת יולדות בשלושת בתי החולים בירושלים. יש לי קשר רציף איתם. הפריה הדדית. אנחנו מעשירים את הידע של האחיות והרופאים ואני רוצה להגיד שזה נעשה ללא תקציב. 

אין תקציב לדבר הזה. הכול בקשות שלי וקשרים שלי מול בתי החולים, אם זה מנהל הפגיות שיבוא להרצות לנו, מרפאה חושית, פסיכולוגית, עמותת להב. הכול נעשה ללא תקציב וללא תשלום בגלל הקשרים הטובים שיצרנו. 

קיבלתי תמיכה מלאה מקריסטינה ומפרופסור זמיר שעזבה לפני חודשיים ועכשיו מפרופסור מור. יש לי יד חופשית. אני חולמת רחוק מאוד. מקדמת הבריאות שלנו לפני שנתיים שלחה קול קורא וקיבלנו תקציב של 15,000 שקל בלבד. החלטנו מה אנחנו יכולים וקנינו משחק התפתחותי שאנחנו מחלקים לכל פג שמגיע לטיפת חלב ואנחנו מחלקים להורים. האחות מסבירה. 

יש לנו ממש עלון בשלוש שפות בנושא. אנחנו נותנים את זה עם המשחק במטרה לפתח את הפג בתחומי מוטוריקה גסה ועדינה, קואורדינציה והתפתחות שכלית ושההורה ידע שהילד שלו הוא למעשה פג. הוא לא כמו כל ילד. כל הדברים שלא מספרים בבית החולים. 

בשנה האחרונה אני יושבת גם עם אחיות בבתי חולים ומעבירה להן את המסר שגם אם הפגים משתחררים מתינוקייה רגילה חשוב לחדד את הנושא. עוד דבר שעשינו הוא לתת עלון שתרגמו לארבע שפות כולל אמהרית. אין הרבה תינוקות אתיופים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כל זה רק בירושלים? אין את זה בשאר המחוזות?

 << אורח >> סנדרה: << אורח >> 

כל זה בטיפות חלב של לשכה בירושלים. עיריית ירושלים זה לא השירות שלנו. ד"ר יעל צימרמן שהיא רופאת אם וילד, מקדמת הבריאות ואני ישבנו והכנו עלונים. תרגמנו ואותם. הכנו גם סרטון באמהרית על פג שאנחנו שולחים את זה להורי הפגים. כדי שיהיה להם יותר קל להבין. הכנו צ'ק ליסט לאחיות ולרופאים. הפג מקבל מעטפת. עוד כשהוא נולד אני יודעת על זה. אחיות ביקורי בית עושות ביקור בית, עובדות סוציאליות עובדות איתנו. מכלול של מכלול.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה. את יכולה להפיץ את הלאה לכל המחוזות.

 << אורח >> סנדרה: << אורח >> 

כל המחוזות עברו הדרכה שלי ושל קריסטינה. כל אחד לקח מה שמתאים למחוז שלו.

 << אורח >> קריסטינה קוסמה: << אורח >> 

למרות מחסור בכוח אדם, ראינו באמת - - - 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

ומחסור בתקציב.

 << אורח >> קריסטינה קוסמה: << אורח >> 

הכול בזכות הקשרים והצ'ק ליסט שאחיות קיבלו כדי להזכיר להן מה לעשות בקבלה הראשונה. בכל טיפת חלב יש נאמנת פגים. יש לנו קבוצה ואנחנו פעם בשלושה חודשים מעבירים להם שוב העשרת ידע. בנינו כלי בקרה ועוד עשייה רבה.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

תודה. יש פה שתי מחלקות מעניינות מאוד של בריאות הסביבה ושירות המזון. אתם תראו את מגוון הפעילויות שאנחנו עושים בקהילה. זו לא רק מניעה רפואית אלא גם מניעה סביבתית. בבקשה.

 << אורח >> טליה שוסברגר: << אורח >> 

צוהריים טובים. טליה שוסברגר, מנהלת המחלקה לבריאות הסביבה. לפני 34 שנים נלקח נתח מעבודת המחלקה כולל צוות והקימו את המשרד להגנת הסביבה והם מתעסקים בתחומים נוספים. אנחנו עדיין מתעסקים גם בתשתיות הנדסיות של מניעה כדי שיהיו תקינות וגם בנושא של פיקוח תברואי שוטף. בתחום התשתיות אנחנו מעורבים בכל שלבי התכנון והבנייה. מטמיעים את כל תחומי בריאות הציבור והסביבה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אתם תנאי להיתר?

 << אורח >> טליה שוסברגר: << אורח >> 

היתר בנייה? בטח שכן. בהיתרי בנייה של מוסדות ועסקים. לא בכל בית מגורים. נושא חשוב מאוד זה איכות מי השתייה. שמעתם את גודל האוכלוסייה. בכל רגע נתון כולם פה יכולים לפתוח ברז ולהבטיח שהאיכות התברואית של המים תקינה והם לא יחלו מהמים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אתה מנטרים את זה כל הזמן?

 << אורח >> טליה שוסברגר: << אורח >> 

יש ניטור במקורות המים ויש ניטור ברשתות המרכזיות וברשויות המקומיות. ספקי המים אחראים על הניטור ויש גם ניטור בתוך מוסדות, בתוך בתי חולים, בתוך בתי אבות ובתוך - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מי עושה את זה? המוסדות?

 << אורח >> טליה שוסברגר: << אורח >> 

המוסדות מזמינים מדוגם. אנחנו דוגמים רק בחקירות של התפרצויות, אירועים ותלונות. המים בישראל יחסית מתקדמים בגלל ההיסטוריה של הציונות אבל הביוב פיגר מאוד אחרי המים. אני יכולה להגיד שלפני 30 שנה עוד היו לנו הרבה מאוד בורות ספיגה במחוז. הרבה ביוב זרם בנחלים. 

נושא של השקיה במי קולחין שזה ביוב מטופל. פעם השקו בעיקר מספוא וכותנה. היום משקים הרבה גידולי מאכל כולל ירקות שנאכלים חי. משקים פארקים ציבוריים שהציבור בא במגע עם הדשא. כל זה תחת פיקוח ובקרה הדוקים מאוד. כמובן שהטיפול ברמה הרבה יותר גבוהה. 

נושא הפיקוח התברואי חשוב מאוד וכולל אלפי אלמנטים של מוסדות, עסקים – בריכת שחייה, בית מלון, מקווה, קייטנה. לא ניכנס לזה אבל זה באמת היקף עצום. 

גם הדאגה למים היא 24/7 – אם פרץ ביוב באיזה מקום אז שלא יגיע לקידוח וכו'. בחרתי שלוש תמונות מייצגות. הצד השמאלי למעלה – נחל קדרון. מימי המנדט הבריטי עד לפני שלושה חודשים באפריל 2025 זרם שם ביוב. הגענו ל-40,000 מטר קוב שזרם מזרחה חופשי בנחל. לא צריך לדבר כמה זה מסוכן לבריאות הציבור. עבודה של רבע מאה עם גורמים רבים והמפגע הזה עדיין בטיפול. הכול טופל חוץ מהקטע של הרשות הפלסטינית שהיה אמור להיות מטופל והייתה התנגדות. 

מתחתיו קשה לראות אבל זה מטבח שדה במחנה נוער ארעי על כל המשמעות של זה. כל קיץ מחזור אחרי מחזור והם הצטיינו בלי תחלואה. במחנה יש הרבה מטבחים לכל שבט. שלושה ימים אחרי שהמחנה האחרון נסגר אנחנו נושמים לרווחה שלא הייתה שום התפרצות. זה לא היה כך כשאנחנו היינו צעירים. 

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מי מטיל את החובה? הרשות המקומית?

 << אורח >> טליה שוסברגר: << אורח >> 

הם חייבים ברישיון עסק. הרשות המקומית נותנת את הרישיון ואנחנו גורם נותן אישור. עושים איתם הרבה עבודה מקדימה, הרצאות, מפגשים, נאמן תברואה, תשתיות ובודקים את המים לפני שהמחנה נפתח כי המים עמדו ביער עשרה חודשים. 

למטה אתם רואים מנהרה של הקו החמישי לירושלים. היום המנהרה הזו היא קו שזורמים בו מים לירושלים. הייתה עבודה רבה בתחום הזה. זה סיור ספציפי על איך ינקו את המנהרה אחרי העבודה כדי שנוכל להבטיח שהמים יזרמו – איך יחטאו ומה יעשו. זה לא קו מים סטנדרטי אלא הוא גדול מאוד ויש לו קשיים רבים.

השקופית הבאה היא לבקשתכם. התבקשנו להציג את הנושא של רישוי מוסדות חינוך. אנחנו מדברים רק על מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי. כל מה שהוא ממלכתי לא נדרש רישוי שלנו. עשינו ניתוח של שנה מ-1 במאי - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

מי עושה את העבודה בממלכתי?

 << אורח >> טליה שוסברגר: << אורח >> 

הם לא נדרשים באישור שלנו כי הם מורשים אוטומטית. משרד החינוך מאשר להם והרשות המקומית בונה את המוסדות. פה הם הרבה בשכירות ובכל מיני מבנים וכדומה. עברנו הרבה בתחום הזה. היו פעם זורקים בקרוואנים באתרי קוצים, במקלטים בלי חלונות. עברנו הרבה. יש שיפור. 

ב-1 במאי 2024 חל שינוי כי עד אז קיבלנו את כל המוסדות. אז החליטו שאנחנו לא נקבל את החידושים. זה הוריד לנו מ-2,800 לשנה לפחות מ-1,100. זה דרמטי מאוד. מחוז ירושלים מטפל במעל 40% ואפילו קרוב ל-50% מכל הארץ. יש 15 לשכות בריאות מחוזיות ונפתיות והמחוז שלנו לבד עם כל המעט כל האדם שלנו עושה כמעט - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אני זוכר שדיברו איתנו על תקן וחצי, שניים - - -

 << אורח >> טליה שוסברגר: << אורח >> 

לא קיבלנו תקנים ספציפיים. אנחנו הקצנו מתוך העובדים שלנו בערך שישה אבל נטו אפשר להגיד שלושה. המפקח המחוזי גם מתעסק בחצי משרה בתחום הזה. יש לו סמכות לאשר את כל הבקשות. קיבלנו בערך 40% מכל הארץ כאשר בקשות חדשות הן בערך 50%. זה הגידול בבית שמש וגם במזרח ירושלים יש במוכר שאינו רשמי. כמובן גם ירושלים וביתר עילית.

בתקופה הזו הספקנו לטפל ב-88% מהפניות בשנה. מה שאנחנו לא מספיקים תוך 60 יום וזה השינוי בחקיקה עובר לתברואנים של משרד החינוך. בסדר גודל עובר אליהם אולי 10% ואפילו פחות. אחוז גבוה מקבל אישור. 84% אחוזים אושרו. חלקם אחרי שהם עוברים סירוב מותנה הם צריכים לתקן את הליקויים. מודיעים על תיקון ליקויים ואנחנו באים שוב.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

כמה זמן לוקח לכם להגיע מרגע הפנייה?

 << אורח >> טליה שוסברגר: << אורח >> 

אנחנו מגיעים עד 60 יום ואם אנחנו לא מגיעים מגיע - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

	תברואן משרד החינוך.

 << אורח >> טליה שוסברגר: << אורח >> 

פעם לא היינו מגיעים. כשהיינו צריכים לטפל בכל 3,000 לא היינו מגיעים גם ל-30% בזמן. הורידו מאיתנו את החידושים ואמרו שמכיוון שאישרנו את התשתיות אז בעת חידוש, תברואן של משרד החינוך יכול לבדוק שהמקום נקי ומסודר. אם יש אחוז שלא עומד בדרישות כי אין חלונות בכלל או שיש אסלה אחת לכל הילדים וגם זה בגובה של מבוגר, דברים כאלה שאי אפשר לאשר אותם ויש כאלה שהם סירובים טכניים.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

אני חושב שבגלל שיש עוד חמש דקות שנותרו לך, אציג במילה אחת, ותסלחו לי מנהלי היחידות שהכינו את השקפים. 

שירות המזון. ענת יוטבת. הם אחראים על אישור של מפעלי מזון גדולים, אולמות שמחות, מסעדות, אטליזים, רשתות שיווק. אם יש איזושהי בעיה היא יכולה לגרום להפצה למספר גדול של מי שסועד או מי שאוכל את פריט המזון הזה.

מחלקת רוקחות. סיהאם. הם עושים בקרות בבתי מרקחת, פיקוח על סמים, שחרור תרופות מנמל אשדוד. אנחנו נותנים שירות גם לנמל אשדוד. רישוי רוקחות - - -

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

למה נמל אשדוד?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

כי למחוז אשקלון אין רוקח ואז אנחנו עושים להם את הפעילות הזו. זה קצת יוצא דופן. בריאות השן. ד"ר אלבז. אנחנו עושים בקרות על מרפאות שיניים, מרפאות שיניים של תאגיד, בקרה על שירותי בריאות השן שניתנים לתלמידים. 

יש לנו טיפול לנזקקים. יש שלוש מרפאות שנותנות טיפול לנזקקים, לאנשים קשי יום, לאנשים שמשרד הרווחה מפנה ואנשים קשישים. יש גם מרפאות לחולים פסיכיאטריים שאלה מרפאות מיוחדות מאוד לקהלים מיוחדים מאוד. שם אנחנו נותנים את הטון.

קידום בריאות. אנחנו נותנים מפעלים שלמים של קידום בריאות החל מאפשרי בריא שבוודאי שמעתם על זה ומיזם לאומי לעידוד חוסן שזה משהו חדש בעקבות הלחימה - - -

  << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

	זה מתוקצב?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

מתוקצב. כל דבר מתוקצב אחרת אבל ברגע שזה מתוקצב אנחנו עובדים יחד עם נציגים מהרשויות ומהאשכולות על מנת להוביל את המהלכים האלה. אנחנו גוף מתווך, גוך מפקח וגוף יוזם. ככל שיהיו לנו יותר תקציבים, נוכל לעשות את זה ויותר קהלים יוכלו ליהנות מהפעילויות האלה.

תזונה. יש לנו דיאטנית שנותנת טיפול לא פרטני אלא עובדת דרך נציגים ברשויות, שהם ייתנו טיפול פרטני. היא מדריכה אותם, מכשירה אותם ומפקחת עליהם והם נותנים את הטיפולים המתאימים אם זה בטיפות חלב, אם זה בחברה הערבית. עכשיו יש פרויקטים לגיל הרך מטעם הג'וינט במזרח העיר. בצורה של מניפה היא מטמיעה את הידע ומוודאת שהנציגים שלה, הדיאטניות שלה באמת מפעילות את הפעילויות בקהילה.

אנחנו עושים פה מחקרים רבים מאוד. יש פה אנשי מקצוע רבים מאוד. ראיתם את ההשכלה של העובדים. אלה עובדים שרוצים גם לתת ביטוי מחקרי לפעילויות שהם עושים. זה יפה כי זה מחזק את הקשר של העובדים עם מקום העבודה. גם אקדמית הם מובילים פרויקטים ומובילים מחקרים וזה נותן להם אפשרות לבטא את עצמם גם בכיוון הזה. 

יש לנו מתמחים רבים מאוד. גם רופאים מתמחים, גם אחיות, גם דיאטנית וגם אנשי מקצוע אחרים שעוברים דרך לשכת הבריאות כחלק מהצעדים לקבלת ההכשרה המקצועית שלהם.

יש לנו תהליכים שלמים לתוכניות עבודה. תוכניות העבודה שלנו קשורות לתוכניות העבודה של המשרד. אנחנו מתחברים לתחומי הליבה ומפתחים את תחומי הליבה. 

דוגמה לתחום ליבה שפיתחנו הוא נושא של מרפאה ניידת. דיברתי איתכם על מרפאת טיפת חלב ניידת שזה פרי ויוזמה של צוות מכאן שלקח רעיון מתוך רעיונות הליבה של משרד הבריאות, פיתח אותו ועבר את השלבים הקשים מאוד של האישורים, של מציאת תקציב, של שכנוע החל מהמנכ"ל ולמטה על מנת לאפשר את המימון של התחנה הזו. כבר כמה חודשים אנחנו יכולים להגיד שהיא מגיעה לקהלים שעד כה לא הגענו אליהם. היא מאפשרת לנו ניידות ולהגיע לערים שונות ולמקומות שונים. 

אני אסיים בבעיות מיוחדות. ביקשו ממני לציין בעיות מיוחדות. כפי שאמרתי קודם ואני אדגיש עכשיו הבעיה שלנו היא בעיה של משאבים. יש לנו גם עובדי מדינה שלא הזכרתי. יש לנו עובדי מדינה ואנחנו עושים פה ועדות של עובדי מדינה שנתקלים בקשיים בריאותיים וצריכים להחליט מה לעשות איתם מבחינת המשך ההעסקה שלהם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה מול הנציבות.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

הנציבות מפנה אליו דברים והוא עושה את הוועדות.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אם יש לי קושי עם עובד או פקיד מסוים אני יכול להפנות אליך ואתה שולח אותו? זה עובד כך?

 << אורח >> ראשד מחמוד: << אורח >> 

צריך לדעת מה עושה המחלקה שלהם.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

אמרתי בקצרה.

 << אורח >> מחמוד ראשד: << אורח >> 

יש 15 משרדי ממשלה. אנחנו מקבלים עובדים מכל משרדי הממשלה קודם כול לבדיקת כושר עבודה של עובדים חדשים ולקיום ועדות רפואיות לעובדי מדינה מ-15 משרדי הממשלה כולל משרד ראש הממשלה והכנסת. אנחנו בודקים כשירות רפואית או נותנים אחוזי נכות בהתאם, אם אנחנו מוצאים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

בלי קשר לביטוח לאומי?

 << אורח >> מחמוד ראשד: << אורח >> 

ביטוח לאומי זה משהו אחר. דבר נוסף, אנחנו מקיימים ועדות רפואיות לעובדי משטרה, צה"ל ושב"ס לקביעת אחוזי נכות. הם עוברים ועדה משטרתית ואם השוטר או עובד שב"ס יוצא בסיבה רפואית, הוא פורש במסלול פנסיה תקציבית ואנחנו קובעים לו אחוזי נכות. בנוסף אנחנו עושים אימות מסמכים, בדיקת כשירות לכניסה. 

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

אם נסכם את הבעיות המרכזיות שעלו פה, הן קודם כול ירידה בהיענות של הקהל לשירותי בריאות מניעתיים. יש לנו עלייה במספר הילדים שלא רשומים, זאת אומרת שההורים בחרו שלא לרשום אותם לטיפת חלב ועל כן הם לא חשופים להסברים ולדאגה של האחיות וגם לא מקבלים את החיסונים. יש ירידה בהיענות לבדיקות סקר.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

סליחה, מה זאת אומרת שההורים לא רוצים לרשום אותם?

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

הם לא באים לטיפת חלב. אם הם לא באים לטיפת חלב הם לא מקבלים את ההדרכה של האחות ולא מקבלים את הבדיקות של גדילה והתפתחות. כמו כן הם גם לא מקבלים חיסונים כי הם לא מגיעים לטיפת חלב.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זו הקבוצה שדיברנו עליה.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

המשמעות היא שיש עלייה בתחלואה. ברגע שאין חיסונים יש עלייה בתחלואה. ברגע שאין בדיקות יש עלייה בתחלואה כרונית. זה מייד משפיע. 

מחסור במיטות לאשפוז של חולים סיעודיים עלה קודם והפערים שלנו בכוח אדם שמאוד קשה לנו לגייס. קשה לנו מאוד לגייס בכל המגזרים משום שתנאי העסקה במשרד הבריאות הם נמוכים בהשוואה לקופות חולים ולבתי חולים וזה מציק לכולם. לא רק רופאים ואחיות אלא אפילו אנשים שמתעסקים בבריאות הסביבה. אם הם עובדים בבית חולים הם מקבלים יותר כסף מאשר מקבלים פה.

 << אורח >> טליה שוסברגר: << אורח >> 

אנשים שיש להם תואר במדעי הטבע יקבלו חוזה מומחים במשרד להגנת הסביבה ואצלנו לא אלא רק מהנדסים.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

יש לי פתרון יצירתי. הוא יכול לקבוע אחוזי נכות לכל עובד שבא לפה ואז הוא יקבל תוספת.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

אנחנו חיים פה בתרבות של עוני. אנחנו מרגישים שהידיים שלנו כבולות משום שיש לנו כל כך הרבה רצון, ניסיון וידע שאנחנו רוצים להפיץ את הידע שלנו והניסיון שלנו בקהילה. אם היה לנו יותר היינו יכולים לתת הרבה יותר. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

אנחנו נסכם. זה התארך מעבר למה שחשבנו. קודם כול המקום הזה מרשים מאוד. העומס המוטל עליכם פה הוא אף יותר ממה שחשבתי. אני רואה שהמחוז נוגע בכל רובדי הפעילויות של המשרד. ממש כמו משרד בריאות מחוזי. יש לזה משמעות רבה מאוד גם תקציבית אבל לא רק. צריך פה הרבה מאוד לב והרבה מאוד רצון כדי לעבוד ולתת. זה ניכר פה מכל אחד ואחת שהציגו את הדברים. 

	האמת שאני שכחתי לפתוח את הדברים. אני בדרך כלל נוהג את ישיבות הוועדה לפתוח בתפילה לשובם הביתה במהרה של כלל החטופים ואני חייב גם עכשיו. אני פשוט מרגיש שזה חלק בלתי נפרד מהעשייה שלנו במהלך היום-יום. אנחנו מתפללים כולנו לחזרתם הביתה במהרה של כלל החטופים וכמובן בתפילה לרפואתם השלמה של כלל הפצועים במערכה הקשה הזו. 

במהלך התקופה המאתגרת מאוד של מדינת ישראל מהמתקפה הקשה ב-7 באוקטובר ועכשיו במבצע עם כלביא, יש לעבודה שלכם במחוז משמעות רבה מאוד כלפי החוסן של אזרחי מדינת ישראל. למחוז בירושלים שבחרנו לסייר בו יש משקל כבד גם בגלל האופי האוכלוסייה. 

שמענו גם על הקשיים אבל לא רק. יש פה אופי אוכלוסייה מורכב. זה מיקרוקוסמוס של כל האוכלוסייה במדינת ישראל מבחינת החלוקה של התושבים. אתם מביאים לידי ביטוי בצורה די מרשימה את היכולות של המשרד לבצע.

 יש לנו פה שיעורי בית שאנחנו צריכים לעבוד עליהם. חלקם תקציביים, חלקם עם משמעויות אחרות. בטח בעולמות של בריאות הנפש. אנחנו נכונים לאתגרים. לא הכול תלוי בכנסת אבל יש ערך משמעותי גם לפרוטוקול שנרשם וגם לדיונים הציבוריים שאנחנו מובילים בוועדה. 

לא נותר אלא לומר לכם תודה על מה שאתם עושים. בתקווה שאנחנו ניפגש בזמנים טובים יותר ובשמחות. אם תרצו, חברות הכנסת, להוסיף מילים משלכן, בבקשה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

קודם כול תודה על ההסברה המקצועית אבל יחד עם זאת יש כמה דברים שאנחנו צריכים לקחת אותם כנציגי ציבור. מדובר פה במניעת מחלות. הופתעתי מזה ש-20% לא מגיעים לטיפת חלב. הופתעתי וזה לא נותן מנוחה. הם לא גרים בבועה נפרדת כי אנחנו נפגשים בכל מקום. זה יכול להגיע לכלל האוכלוסייה כמו חצבת שד"ר ניצה נתנה כדוגמה. זה כל כך מדאיג. לנו יש אחריות. 

מבחינת מחסור ברופאים, אחיות ומיטות אשפוז – אנחנו יודעים את זה. אנשים מעדיפים ללכת לעבוד בשוק הפרטי. רפואה ציבורית לא משתלמת. כאימא לרופא שעוד מעט הולך להתמחות ומתלבט אם להתמחות בארץ או בחוץ לארץ.

 << אורח >> זהר מור: << אורח >> 

בריאות הציבור – מה השאלה?

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> 

את השיח הזה אני מכירה מהבית. זה מדאיג מאוד. יש לנו אחריות. חוץ מלהגיד תודה על מה שאתם עושים במיוחד בשעת חירום - - - כאשר אנחנו פוחדים להגיע לממ"ד, אתה מתגייסים. אין לי מילים חוץ מלהגיד לכם תודה ואני מצטרפת לברכה של יושב-הראש.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

אני אעשה את זה קצר. אני פחות אוהבת להשתמש במילה מניעה ואני אוהבת להשתמש במילה הצמחה. אנחנו לא מונעים דברים אלא אנחנו רוצים להצמיח. ככל שנשריש יותר למשפחות ולהורים שייתנו לילדים את הכלים, שייתנו את מה שצריך, שייתנו להם בריאות טובה, כלים לניקוי הנפש, היגיינה נפשית, היגיינה של הפה, לתת להם כלים לצמוח והם ירוצו קדימה. אני לא רק מחפשת את המניעה. 

שמעתי פה כמעט את כולכם. אני חושבת שיש אתגרים לא פשוטים בכלל. חלקם בפתחנו ככנסת. הרבה מהם לא בפתחנו ועדיין אנחנו נעשה את המיטב כמו שאני מכירה את יושב-הראש הוועדה מישרקי – אז גם בדברים שהם לא בתחום שלנו בדיוק הוא יודע להפעיל עוד מערכות שלפעמים צריכות אותנו לא פחות. זה משחקים כאלה ואחרים שאנחנו צריכים לשחק אותם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

זה בלשון עדינה הטלת אחריות.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 

בתקווה שנצליח לשפר כמה שיותר. בחלק המצוקות אנחנו מדברים על 15 שנה ויותר. תמיד יש זמן שבו צריך לתקן ואני חושבת שזה הזמן שלנו וזה התפקיד שלנו. אני מקווה שנצליח לעשות את זה. תודה רבה לכם על כל מה שעשיתם.

 << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> 

תודה רבה לכולם. אני מתנצל בפני מי שלא הספיק לדבר.

<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>