פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הכספים
07/07/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 688
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"א בתמוז התשפ"ה (07 ביולי 2025), שעה 10:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
אביחי אברהם בוארון
ולדימיר בליאק
אלי דלל
נעמה לזימי
משה סולומון
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
יצחק קרויזר


חברי הכנסת:
אברהם בצלאל
סימון דוידסון
מטי צרפתי הרכבי
מיכל שיר


מוזמנים: 
	יעל אסיף
	–
	רשות המיסים, משרד האוצר

	ישי פרלמן
	–
	עוזר ראשי משפטית, רשות המסים, משרד האוצר

	גיל הכהן
	–
	רפרנטית תעסוקה אג"ת, משרד האוצר

	אמיר דהן
	–
	מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

	עמית גולדמן
	–
	רפרנט כלכלה ותעשייה באג"ת, משרד האוצר

	נטע בר זיו
	–
	רכזת תעסוקה אג"ת, משרד האוצר

	כפיר בטט
	–
	סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

	ברק קרוננפלד
	–
	יועץ לשר האוצר, משרד האוצר

	יוראי מצלאוי
	–
	סמנכ"ל משרד האוצר, משרד האוצר

	גיא ג'ורנו
	–
	סגן בכיר לממונה אזורי מע"מ, רשות המיסים

	ליהי קושנר גינוסר
	–
	עו"ד המחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים

	דבורה ספיר אליעזר
	–
	היועצת המשפטית, משרד העבודה, משרד העבודה

	יאן לה גנק
	–
	מנהל אגף הסדרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

	משה יפרח
	–
	סמנכ"ל השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה

	אורן פסטרנק
	–
	מייסד המחאה מחאת הריבון

	נגה בריינס
	–
	מנכ״ל איגוד העורכים - איגוד מקצועות הפוסט ביש

	מזל טוב ביסמוט
	–
	סגנית יו"ר ואחראית הפרט, אגודת מורי דרך

	אדם בלומנברג
	–
	סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

	הילה שינוק
	–
	מנהלת ראש אגף כלכלה ומדיניות מנהלת מחלקת אסטרטגיה, ההסתדרות החדשה

	דדי סוויסה
	–
	מנכ"ל פורום העצמאיים והפרילנסרים, ההסתדרות החדשה

	אבירם אלון
	–
	מנכ״ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

	פנינה בן דוד
	–
	מנהלת המחלקה הכלכלית, התאחדות בתי המלון

	יניב בר אור
	–
	מנכל, התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל

	רינה קמני
	–
	מנכל, התאחדות משרדי הנסיעות

	רועי כהן
	–
	עו"ד ונשיא להב, לה"ב- לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

	ירון גינדי
	–
	נשיא לשכת יועצי המס, לשכת יועצי המס

	רינת נרקיס
	–
	רלש"ית נשיא, לשכת יועצי המס

	שבתאי בירן
	–
	חבר ועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל

	יורם מועלמי
	–
	יו"ר, מפלגת העצמאיים החדשים

	דובי אמיתי
	–
	יו"ר, נשיאות המגזר העסקי

	ורוניקה רוזנברג
	–
	מנכלית, ארגון חברות הניקיון בישראל

	גבריאל אסולין
	–
	סיו"ר טיילות ישראלית בארגון, מורשת דרך עמותת מורי הדרך בתיירות נכנסת

	שחר תורג'מן
	–
	נשיא, איגוד לשכות המסחר

	איציק גורביץ
	–
	סמנ"כל, התאחדות בוני הארץ

	תמר גרסין
	–
	פורום משפחות שכולות

	דורון גיאת
	
	


לי סיגל
איבון דנגורי


ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
הדס ליפמן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025,  מ/1880 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. בעז"ה נמשיך את הדיון בנושא: הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה). לפני זה יש משפחות של החטופים. לי סיגל, בבקשה.

 << דובר >> לי סיגל: << דובר >>   

שלום, אני אח של קית. למי שלא מכיר, זוכר, זוכרת – קית ואביבה אשתו, גיסתי, נחטפו מקיבוץ כפר עזה ב-7.10.23. היסטוריה. היסטוריה שנמשכת יותר מדי זמן. קית ואביבה חזרו, אבל הראש שלהם עדיין בעזה, הלב שלהם עדיין בעזה. קית עזב שם חטופים, גם אביבה, אבל רובם גם חזרו. קית עזב שם חטופים, חיילים, פצועים, אבות. הוא לא יכול להתחיל שיקום עד שכל החמישים חזרה. 49 חטופים וחטופה – ענבר היימן שמסתכלת עלינו, שהיא לא בחיים. היא עדיין בעזה. אישה מוכשרת, הגיעה לנובה, ניסתה להימלט ונרצחה. גופתה עדיין בעזה.

אנחנו המשפחות מבקשים שתבינו אותנו, תרגישו אותנו, תהיו אתנו, אבל אומר לכם, מי שלא חווה את זה לא יכול להבין את זה. לקראת הסכם – כן, לא, כן, לא. יש הסכם. יש הפסקת אש. רשימות. בנובמבר 23' אף אחד מאתנו מהמשפחות יכול היה לדעת מי כן יוצא, תצא, מי לא. ביום הראשון לא אביבה ולא קית ברשימה. יום השני לא. יום השלישי לא. יום הרביעי – ואו, אביבה ברשימה. בהמשך אביבה חזרה. יום החמישי קית לא. הים השישי קית לא. יום השביעי קית לא. וחזרנו למלחמה. נכון, יותר מ-100 חטופים, לרוב חטופות חזרו. חזרנו למלחמה. ועוד מלחמה, ועוד חיילים נהרגים, ועוד מלחמה, ועוד מבצעים, ועוד מלחמה, והינה עוד הסכם. 19.1. שלושה שלבים. הממשלה מצביעה כן, מאשרים הסכם, שלושה שלבים. ועוד פעם לחכות ולחכות. 

לקית יש אזרחות אמריקאית. אמרו לנו לא לדאוג. קית יוצא, קית ייצא. זה די קשה לקלוט, שאזרחות אמריקאית זה מה שצריך לתת לנו תקווה אז שקית יצא. אבל בשבוע  הראשון קית לא וקית לא וקית לא, ואני יכול לדעת שקית באמת בחים. וקית יצא. 484 ימים. קית יצא. אחרי חודש חזרנו למלחמה. הפרנו את ההסכם. אפשר להסכים או לא עם ההסכם אבל שלושה שלבים, הממשלה מאשרת. הפרנו. הפקרנו חטופים בעזה עד היום.
 
קית חזר. אחרי יומיים באיכילוב הוא שואל אותנו, מה אני עושה להחזיר את מי שהשארתי שם? והוא עשה את זה ועושה את זה. לא יכול להשתקם. אביבה ממשיכה במסע הזה. היא לא יכולה להשתקם. המדינה לא תתחיל שיקום לפני ש-50 חטופים בבית - מי לקבורה ראויה ומי לשיקום.

אני לא יכול להסתובב עם תמונה של איתי חן, חייל חטוף לא בחיים, או עומר נאוטרה. גם להם אזרחות אמריקאית - חייל לא בחיים. עדיין בעזה. עומרי מירן. קית היה עם עומרי מירן. מתן אנגרסט – חייל פצוע. קית היה עם מתן. נמרוד כהן. אפשר תמונות, אחד, אחד, אחד, אחת אבל לא. כולם צריכים לחזור ביחד. 

אתם בקואליציה רוצים שזה יתפרס על שבוע - שכך יהיה, אבל כולם. לא מתאים למדינת ישראל, לא מתאים לעם היהודי שמישהו, מישהי יחליט מי כן ומי לא. זה לא מלך שלמה. זה לא לחתוך לחצי. זה כולם.

המפלגה שלך אתנו הרבה זמן אבל זה לא מספיק. לעבור לסדר-היום כמה שהוא חשוב זה לא מתאים. ראש ממשלה שצריך לטוס לארצות הברית כדי להחזיר חטופים זה לא מתקבל על הדעת. זה לא הגיוני. זה רק פוליטי וזה לא מתאים וזה לא מקובל, ולהרים אצבע בעד הסכם - זה לא מספיק. אתה יודע את זה, יושב-הראש חבר הכנסת גפני. אנחנו מכירים אחד את השני. שמחת שקית חזר. אבל אנחנו עצובים, גם אתה. אז מה אתם עושים כדי לשנות את המצב? זאת שאלה. ובבקשה, קיבלת הזמנה. כל מי שבמפלגה שלך קיבלתם הצעה מאתנו, הזמנה מאתנו – תבוא למטה המשפחות לבד אפילו, תבוא לכיכר פרטני. לא צריכים להגיע לעצרת. תרגישו אותנו. לא כאן. לא כאן. זה מציאות מדומה. תקציב חשוב. חטופים יותר חשוב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. תמר גרסין.

 << דובר >> תמר גרסין: << דובר >>   

שלום, אני אחות של חנניה עמר הי"ד שנרצח בנובה. אני רוצה לדבר אל כל אחד ואחד שיושב פה סביב השולחן ולחברי הכנסת וליושב-ראש הוועדה. באתם לדון בהוראת שעה שמצטרפת כהוראת שעה של מלחמת עם כלביא, ואנחנו נפגעי 7.10.23, עוד לא קיבלנו הוראת שעה. איך זה ייתכן, שמדינת ישראל יכולה לעבוד כל כך מהר ולסייע לעסקים ולאנשים שנפגעו ממלחמה של 12 יום אבל עדיין לא מצליחה לסייע למשפחות שקורסות מ-7.10? עדיין לא הקימה מינהלת כדי לטפל במשפחות שמפוזרות בכל הארץ.

 אני פורום דין וצדק. אנחנו משפחות של נרצחי הנובה. נרצחי הנובה מפוזרים בכל הארץ, מהקצה אל הקצה. אנחנו, שראינו את הזוועות במו עינינו, ירדנו לשטח, ראינו זוועות. חיפשנו – אני אישית ראיתי אנשים שהגיעו לבתי חולים וייחלתי – אנשים ברמת השחתה שאי אפשר בכלל לתאר איך הגיעו לבית חולים משטח הנובה, וייחלתי לרגע שבו אחד מהפצועים האלה ששרופים, שמושחתים יהיו אח שלי, והוא לא היה שם, אבל אנחנו האנשים השקופים של מלחמת חרבות ברזל. אנחנו לא ארגון חללי צה"ל ואנחנו לא הקיבוצים. אנחנו לא מינהלת החטופים, ואנחנו לא ערים כמו שדרות וכל מיני כאלה שמאוגדות. אנחנו משפחות יחידות שמתוכם 416 נרצחים שקיבלו חלקם שקית אפר לקבור או חתיכת עצם, ואף אחד לא מכיר אותנו. אף אחד לא מכיר בצורך שלנו להשתקם. אף מינהלת לא מאגדת אותנו. אין לנו פרויקטורים. מבטיחים לנו הבטחות שווא. משרד ראש הממשלה שהיה כבר אמור מזמן להקים והבטיח ויקים מינהלת לא הקים אותה, ולפני כמה חודשים הבטיח ולא הקים אותה, וכל שבוע מבטיחים לנו שהינה השבוע יש דיון בנושא ואין, ומקדמים בינתיים חוקים שמסייעים לכל מי שבדרך. 

היום אחד מהחיילים שהיה בנובה ואחרי זה התגייס והמשיך במלחמה, וחבריו נרצחו שם, התאבד. היום הוא שם קץ לחייו אחרי שראה, שאמר וכתב שהוא עדיין מריח את הגופות החרוכות. איך ייתכן שיש 416 נרצחים שלמשפחות שלהם אין מענה? שהוריהם לא מוכרים כנפגעי פעולות איבה? שאחים של חטופים נחשבו מתחילת הדרך כי העבירו להם חוק תוך שנייה, וכל רבעון קיבלו מענק – אנו כאחים של נרצחים לא נחשבים? אני הפסקתי לעבוד. מטפלת בהורי. אחיי קורסים. אח אחד שלי פוטר. הוא היה הייטקיסט. היום עובד בעבודה מזדמנת כדי להכניס אוכל הביתה כי אנו שקופים. אין לנו מינהלת, לא דואגים לנו. אנחנו לא נכללים בשום חוק אז כשאתם היום מעבירים את החוק הזה כהוראת שעה אני רוצה שלכל אחד מכם בלב תהיה בושה שיש 416 נרצחים שלמשפחות שלהם אין הוראת שעה. אין הוראת שעה. שההורים שלהם זרוקים במיטות, שאחיהם נלחמים על יום-יום כי אנחנו שקופים של מלחמת חרבות ברזל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> איבון דנגורי: << דובר >>   

שלום לכולם, למי שלא מכיר אותי, אני מגיעה לפה שבוע אחר שבוע לזעוק את זעקת הנרצחים של הנובה. לא יודעת מי מכיר את הסיפור שלי מאותו יום, אבל באותו יום אחרי שקיבלנו הודעת ווטסאפ מהבן שלי והם מתחבאים - אני חובשת מתנדבת במד"א ונהגת אמבולנס – עליתי על מדים ונסעתי לדרום עם אבא של אחד החברים שהיה שם עם גל שלי. הם היו שלושה – גל, נדב ואופק. נסענו לדרום. ב-14:30 הגענו לרעים. לא צריכה לספר לכם מה ראינו שם. הכניס אותי קצין שראה שאני על מדים. אמר לי: בואי טפלי בפצועים. אמרתי שברור, אבל פצועים לא היו. היו רק גופות של הילדים שלנו, של הילדות שלנו. ב-14:30 רק פתחו את חדרי השירותים ואני לא צריכה לספר לכם מה ראיתי. אבא של נדב ושני החבר'ה שהיו אתנו הלכו לכיוון הבא ולא צריכה לספר לכם מה הם ראו. משם המשכנו למפלסים כי זה המיקום שילדינו שלחו לנו. בשדה שרוף עם עשרות גופות שטלפונים מצלצלים לידם, כי ההורים מחפשים אותם, שם מצאנו את שלושתם, גל, נדב ואופק. עשו להם וידוא הריגה. נעזרנו באיחוד הצלה שיעזרו. אספנו את שלושתם לרכב שלנו והבאנו אותם לאסף הרופא. הם נקברו למחרת אחד ליד השני. לדעתי היו הנקברים הראשונים של 7.10. 

אני מניחה שרובכם ראיתם סרטונים, ראיתם קטעים, אבל בסרטונים אתם לא מריחים את הריח. בסרטונים אתם לא מרגישים את המוות באוויר ואני מוצאת עצמי מגיעה לפה שבוע אחר שבוע במקום להשתקם ולטפל בעצמי ולטפל בילד שלי ולטפל בבעלי. לבוא ולזעוק את הזעקה שלנו. לא הוקמה לנו מינהלת מהיום הראשון שהיינו בטוחים שזה מה שיקרה. אתם הנציבים שלנו. לא משנה במי בחרנו. אתם יושבים פה 120 חברי כנסת והיום שנה ושמונה חודשים אחרי עדיין אין לנו מינהלת. מספרים לנו סיפורים. נפגשנו עם בנימין נתניהו. הגיע אלינו לאוהל מחאה, יש אוהל מחאה מול בג"ץ והבטיחו לנו. מינו את אלמוג כהן והוא עזב, ושוב מחר יש דיון. חבר'ה, די. מספיק זה מספיק. אנחנו צריכים ייצוג. עוברים פה חוקים מעל הראש שלנו. אנחנו לא חלק מהם. אנחנו לא חלק מהשיח בכלל. למשפחות השכולות לקח זמן להגיע לפה לכנסת. היינו עסוקים בשכול, באבל, בהתאוששות מהאסון הזה שקרה לנו. ואני מצפה וציפיתי, שאתם תדאגו לנו. אני לא צריכה להגיע לפה לזעוק. אתם יודעים מה קרה. אתם יודעים שיש 413 משפחות של הנובה משפחות שאין להן ייצוג. אתם סוגרים פה חוקים לפיצויים, לחטופים שחזרו, חטופים שלא חזרו, חטופים חיים, חטופים מתים. זה בסדר. מגיע להם כל דבר שיקבלו אבל איפה אנחנו בשיח הזה? מי דואג לנו? 

אני מבקשת מכם. לא רוצה לחכות עוד שבוע ולשמוע עוד הבטחות ועוד הבטחות. תקימו לנו מינהלת או תצוותו אותנו למינהלת החטופים הקיימת. לא יודעת. תמצאו אתם את הפתרונות – לכן אתם מקבלים משכורת ואתם יושבים בהיכל המכובד הזה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

למה שלא נקיים דיון על הנושא הזה, היושב-ראש?

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יכול להיות שנצטרך לעשות את זה.

 << דובר >> לי סיגל: << דובר >>   

לא יכול להיות. זאת חובה.

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

מינהלת לכל משפחות הנובה?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כן. דיון בוועדת כספים. שייתנו לנו תשובות. הנושאים שעולים פה- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נדבר בינינו. אני בעד לעשות את זה. כפיר.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אני לא יודע אם זה אצלנו או במשרד ראש הממשלה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רוצה שתברר. אני מבקש שתבדוק מי בממשלה מטפל בעניין הזה – האם זה משרד האוצר, משרד ראש הממשלה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה משרד רוה"מ.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יכול להיות.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

בסוף הם צריכים חוק עם כסף. איך שלא יהיה, זה יחזור לוועדת הכספים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כפיר, מבקש לבדוק את זה. נחליט מה לעשות. הטענות נכונות. אנו עושים הרבה דברים. גם אתם עושים הרבה דברים כדי לפצות את האנשים ואלה שנפגעו. צריך לא להשאיר את זה, הבעיה הקשה הזו להשאירה ככה.

 << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

מבקשת כפיר שאם תקבל תשובה תוך כדי דיון תעדכן אותנו. זה לא משהו שאפשר להשאירו ככה.

 << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>   

נמצא פה השותף שלי בהסתדרות רועי יעקב ואני. אנחנו נמצאים בוועדה בביטוח לאומי של נפגעי פעולות האיבה. ביטוח לאומי ככלל משלם למשפחה הגרעינית. לאור מה שגב' שמעתי וזה נגע לליבנו, גם להסתדרות וגם לנו, נקיים דיון בוועדה לנפגעי פעולות איבה בביטוח לאומי. נדון האם ניתן להרחיב את זה. לא רוצה להבטיח הבטחות אך זה המנגנון ואעדכן את חבר הכנסת גפני יושב-ראש הוועדה תוך מספר ימים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אל"ף, מודה לך. בי"ת, הם דיברו על יחידים, משפחות. זה לא גוף מאורגן, שמגיע אלינו ועובר בממשלה ואנו מאשרים את זה. זה משהו אחר. לכן יכול להיות שנצטרך להיכנס לעניין הזה. כנראה לא יספיק מה שאתם עושים, שזה מאוד חשוב, אם אתם עושים את זה שם. אני במקביל רוצה לדעת במי בממשלה אחראי על זה ויכול להיות שנקיים פה את הדיון הזה.

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>   

אשמח שיהיה דיון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. בבקשה, אלי דלל, לפני שאתה יוצא.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

בוקר טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה לפקידי האוצר. אני אומר את זה כי יודע שהם עובדים יום ולילה. אני חייב לומר את הדברים האלה. הנושא של המענה או הפיצוי למשק עם כלביא – גם אתמול וגם הבוקר ולאורך כל הלילה היו לי מגעים עם כל מי שצריך ואני חושב שאפשר להגיע לפשרה טובה שתהיה מקובלת על כולם, ובלי לפגוע בהתחייבות שניתנה על ידי נשיא לשכות המסחר והתעשייה והארגונים למיניהם. אין ספק, אך אני בטוח שאפשר להגיע להבנות. דיברתי על זה גם איתך, אדוני היושב-ראש, כמובן גם עם נציגי הקואליציה, עם האוצר. יודע שהיו מגעים גם עם שר האוצר בנושא הזה. אני חושב שהזמן פה דחוק. אפשר להגיע עוד היום להבנות בנושאים שדיברנו עליהם. הנושאים שכרגע עומדים על הפרק זה נושא מדד הבסיס, שדובר על 23. יודע שיש בעיה עם הקבלנים מבחינת העובדים הזרים שרוצים את זה למדד של תחילת 25. לא יודעת אם זה אפשרי. ולגבי נושא החל"ת שגם פה אפשר להגיע להסכמות, הדברים די קרובים, ואני בטוח, לא רוצה להיכנס לפירוט כרגע אך בטוח שזה אפשרי כדי באמת לעזור גם לעובדים וגם למעסיקים. חושב שהמדינה יכולה לסגור את הנושא הזה לטובת כולם. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. רועי כהן, נשיא להב.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>   

קודם כל, אני מצטרף לדברים של חבר הכנסת אלי דלל ולכל הפעילות שנעשית פה בוועדה. יש לזכור, אנו ב-07 בחודש ומשכורות אמורות להיסגר עוד יומיים והנושא הזה מדיר שינה מהרבה מעסיקים, כל הסוגיה של הפיצוי. לכן אני חושב שצריכה לצאת אמירה מהירה מצד ועדת הכספים כדי להרגיע את המשק.

בנוסף, אני חושב שהשיח הפורה שיש, וכפיר, הבנתי שהתגעגעת אליי אתמול אז הינה אני כאן כדי לומר לך שאני יודע שהשיח מאוד פורה ויש דיאלוג להעביר את זה לייחוס של שנת 23' כי המטרה שלכם היא לפצות עסקים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

איפה היית?

 << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >>   

הייתי אתמול במשהו שהתחייבתי, בהשקת תחרות מול הבנקים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הלאה.

 << דובר_המשך >> רועי כהן: << דובר_המשך >>   

אי אפשר להשוות את זה לשנה שבה הייתה שנת לחימה וזה יפגע בעשרות אלפי עסקים שלא יקבלו פיצוי.

בנוסף, שוב אני אומר, וכפיר, קח את זה – כל פעם כשאתם מביאים, כשזה נוגע לשכירים תמיד יש הצמדה. כשזה נוגע לעצמאיים עושים העתק הדבק. פעם שעברה הבאתם לי מה שהיה בקורונה שלוש שנים לפני. עכשיו אתם מביאים מה שהיה שנתיים לפני. בסופו של דבר 1,750 שקל ו-2,200 שקל זה כבר לא סכומים ריאליים. יש לראות איך אתם מעדכנים ונותנים את ההצמדה למדד פלוס מה שהיה העלייה ביוקר המחיה כדי לתת לאנשים את התחושה שבאמת יש פה פיצוי. כמובן הבנתי שיש שיח גם לגבי לפטור עסקים חדשים, עסקים עונתיים אך מבחינתי גולת הכותרת שלנו של העסקים היא לפתור את הבעיה של נזק עקיף לעסקים שנפגעו נזק ישיר. זה משהו שחייב לצאת מהוועדה הזאת. שאנשים שנפגע להם העסק ואתמול פגשו אותי באזור רמת גן ובאזור בת ים חייב להיות פה מענה באמצעות החקיקה הזו ולא לשלוח אותם לבקשות ואולי נמצא לכם דרך לתת אלא יהיה פיצוי נזק עקיף גם לגבי עסקים שנפגעו בנזק ישיר. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא היית פה אתמול אך כולנו שיבחנו את משרד האוצר בעניין הזה. ההצעה הזו שהציע אותה ולדימיר ושאני המשכתי אותה ושהחברים כולם היו באותה דעה, להמשיך את מה שהיה בפעם הקודמת. לא לפתוח את הכול מחדש אלא להמשיך בדרך הזו. אני חושב שזה נכון. אנסה להגיע להסכמות.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

מדברים גם על הסוציאלי שעדכנו פה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מדברים על הכול. לא נקבל את הכול אך נקבל את הרוב. אני מקווה שהם יהיו בסדר בעניין הזה. אלה שלא דיברו אתמול - איציק גורביץ, בבקשה. 

 << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>   

תודה רבה. ההתייחסות לענף הבנייה צריכה להיות טיפה שונה מיתר המשק. יש להזכיר והדגשתי את זה- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני תמיד הולך עם בוני הארץ וחושב שאתם עושים עבודה טובה. אנו מדברים על מלחמה של 12 יום. מדובר על בנייה. אתה מייצג לא עובדים שהם לא באו לעבודה. צריכים לקבל משכורת. איך זה פוגע בכם?

 << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>   

אסביר. ענף הבנייה ב-23' נפגע מכך שנעלמו עשרות אלפי עובדים של העף והתחילו להגיע, אלה שהחליפו התחילו להגיע העובדים הזרים במחצית 24'. במהלך 24' קמו מאות תאגידים שמעסיקים את אותם עובדים, את העובדים הזרים. לכן השוואה ל-23' לא רלוונטית כי לא היו קיימים, גם לא השוואה או התייחסות אליהם לגבי מחזורים שבמהלך או בתחילת 24', כי פעילותם החלה לקראת אמצע סוף 24', לכן לפחות לגבי אותם תאגידים ועובדים זרים שהם המעסיקים היחידים שיכולים להעסיק עובדים זרים בענף הבנייה זה לא הקבלנים. לגביהם ההתייחסות צריכה להיות במהלך 25'. לבדוק את המחזור או אתם אותם שבועיים אם לא נפגעו שאף אחד לא יקבל פיצוי. אבל אותם שבועיים לגבי אותם תאגידים, להתייחס אליהם ביחס לשנת 25'. יש הסכמה והייתה הסכמה – לא מדובר בחברות כוח אדם סתם. לזה הם קמו. הקבלן כבר לא יכול להעסיקם ישירות. זה פעם ראשונה.

פעם שנייה, כבוד היושב-ראש, המתווה של 23' על בסיס תחשיבים שבוצעו נתן פיצוי למי שמגיע ורק למי שמגיע ועל 12 יום לא קרה כלום, שלא יפוצו. אך נתן למשק מקדם של 75%. ענף הבנייה הכפיל את ה-75% בעוד 68%. למה? יכול להיות שב-23' היה רלוונטי, נניח. אבל למה ענף שכרגע מתאושש ממשיכים עם אותו מקדם? למה 32% פחות מכל היתר? ושוב - לא מגיע, לא לתת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. דורון גיאת, בבקשה.

 << דובר >> דורון גיאת: << דובר >>   

שלום רב ותודה רבה על ההזדמנות. אני מברך על כל התוכניות שאני שומע פה ושמעתי לפני כן. הגעתי לפה אחרי ראיון ברדיו על מצוקת המוזיקאים. מאוד נחמד שמדברים על 12 יום. יש פה התעלמות שלמה – אני מרגיש גם בתקשורת וגם ארגוני העצמאיים והסוחרים שפה תמיד מדברים על קבלנים שמעסיקים, על נועה קירל מביאים או אייל גולן. תעשייה שלמה שקורסת ואחוזי ההכרה בפגיעה שלהם לא אקוויוולנטיים למה שקורה להם בחיים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני רוצה שניכנס למסלול. אני מכבד אותך ומה שאתה אומר כנראה נכון, אך דע – מי שצריך לטפל במוזיקאים כשיש בעיות מהסוג הזה ואומנים, יש משרד ממשלתי שצריך לטפל בו. אנו דנים עכשיו על פיצויים על אותם 12 יום. על זה אתה צריך לומר.

 << דובר_המשך >> דורון גיאת: << דובר_המשך >>   

אדבר על זה. איך מודדים את 12 יום האלה? כולם יודע שאם הופעתי באפריל אקבל את הכסף ביוני וביולי, אז לא תמיד מה שתראה כשתבדוק 12 ימים מסוימים זה מה שתראה את מצוקת האומנים. אני בימים רגילים נחשב למוזיקאי משגשג. יש לי הוצאות של 30,000 אבל יכול להרוויח בין 30,000 ל-60,000, אבל מה קורה בחודש שאני מרוויח 15,000 והאולפן שלי עומד בדיזנגוף? למה אתם משווים את זה? ל-23'? לי יש תוכנית שמאושרת סל תרבות ואני מופיע לנוער. חיכינו אחרי 7.10 אחרי סוכות לשלב 80 מופעים באותה שנה. כולם נמחקו עקב הטילים. עד שלא חיסלנו את נסראללה היו טילים אחרים אז למה ההשוואה? כל הדבר הזה נופל בין הכיסאות. לא 12.5 ולא 25%. אם לאדם יש 30,000 שקל הוצאות ועכשיו הרוויח 15 ובזמן אחר הרוויח 40,000, אבל בזמן אחר הרוויח 28,000 – אנו מדברים פה על אי אפשרות לצמיחה. אתה לא יכול לתכנן שום דבר. חברות לא מזמינות מופעים. אז הולכים וגם התקשורת וגם אצלכם פונים לאומנים הגדולים, אבל מה עם כל התעשייה? מה איתי שאני מחזיק אולפן, מחזיק אנשים שעובדים, שכר דירה דופק, ארנונה דופקת, מה עם טכנאים? איפה אנחנו נמצאים בתוך כל זה? הבדיקה של 12.5 או 25% - כל הדרך לפה דיברתי עם רואת החשבון שלי שאומרת: אתם נופלים בין הכיסאות, ומר גפני היקר, אין לנו שום לובי וגם לך, אני תמיד רואה אותך בתקשורת. אף אחד לא מדבר עלינו. אנחנו הראשונים שנפגעים.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>   

הם בחרו מיוזמתם לייצג את עצמם.

 << דובר >> דורון גיאת: << דובר >>   

אנחנו לא מייצגים את עצמנו. אין לנו שום לובי אבל אני חושב שהבחינה הזו בתחום התרבות אינה נכונה. קורונה עזרתם לי מאוד ואני מודה לכם על כך. הייתה לי ירידה של 65% קבועה ולא התלוננתי. הפעם זה לא יכול לעבוד כך. למה אתם רוצים להשוות? אין לי הופעות. בסל תרבות אין הופעות. אתם מודעים לזה? בתי ספר אסור להתכנס. רוב השנתיים האחרונות. אז למה אתם משווים את זה? אני מוזיקאי מצליח.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>   

הבקשה שלנו להשוות את זה ל-23'.

 << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >>   

הוא מדבר על זה שאין פיצוי מיום 31.12.23 עד היום.

 << דובר >> דורון גיאת: << דובר >>   

צריכים להחליט על תעריף שרירותי לאנשים שהכנסתם עד 600,000 או 700,000 ולהגיד: אנחנו עוזרים לכם ב-20%, 30%, במענק חד פעמי אפילו. תודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. גם את זה צריך לפתור.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אני אפילו שמעתי שירון גינדי בא לייצר את משרד האוצר ולהסביר מה התשובות שיש לנו לשוטף פלוס, אז גינדי, אם אתה רוצה להתייחס.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

צריך למצוא פתרון.

<< אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>   

הרב גפני, יש פתרון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בסדר. אבקש שיגידו. מורי דרך, בבקשה. 

 << אורח >> גבריאל אסולין: << אורח >>   

תודה רבה. גם אנחנו וגם האגודה, סביב אותם דברים, אין מחלוקת. אנו רוצים לייצג בהמשך לעמדה על נושא הממוצע וחישוב של שכר, הביטול של 12 הימים האחרונים של העבודה אצלנו משפיעה לפחות עד החגים כי קבוצות ביטלו. יש מקומות שבהם תיירים לא יחזרו. תיירים אמריקאים מתכננים חצי שנה מראש. ברגע שיש ביטול הם לא חוזרים חודשים, אז אצלנו הביטול הוא לא 12 ימים של עבודה אלא כל הקיץ, להרבה מאוד מורי דרך. גם בנושא של חישוב, אם נכנסים לחישוב של 23' ממוצע שנתי, ב-23' חלק גדול הייתה מלחמה. אנו רוצים שהחישוב יהיה לפי חודשים מקבילים בזמן שהייתה עבודה. 

חשוב לומר שאנו חושבים שצריך לתת מענה ייחודי - מענה לכולם אבל בהקשר למורי דרך הגדרות למקצעות אחרים לא מתאימות למורי דרך. זה לא נותן להם מענה. אנו חושבים שמענה שיינתן למורי דרך, הוא דבר חשוב כדי לשמר את מורי הדרך. מורה דרך שהחליט ללכת לעבוד בעבודה אחרת, לא יחזור לתחום וכשיהיו תיירים חזרה יהיה לנו מחסור במורי דרך.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כמה שנים אתה מורה דרך?

 << דובר_המשך >> גבריאל אסולין: << דובר_המשך >>   

מדריך טיולים כמעט עשרים שנה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בקורונה פיצוי אתכם?

 << דובר_המשך >> גבריאל אסולין: << דובר_המשך >>   

היו כאלה שהצליחו לקבל פיצוי. היו כאלה שלא.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כשהייתי שרת תיירות בקורונה פתחנו את כל שמורות הטבע שהעסיקה אתכם. היה פרויקטים יזומים כדי שאתם תוכלו לעבוד. 

 << אורח >> גבריאל אסולין: << אורח >>   

היו מורי דרך שהצליחו לקבל עבודה דרך זה. לא כולם הצליחו לקבל מענה. חשוב לומר את זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שאלתי האם קיבל פיצוי.

 << דובר_המשך >> גבריאל אסולין: << דובר_המשך >>   

אני קיבלתי פיצוי חלקי על הדברים. יש הרבה מורי דרך שההגדרות לא התאימו להם ונפלו בין הכיסאות. המערכות באו לקראתנו – ביטוח לאומי עבד נפלא, אבל ההגדרות לפעמים שנקבעות פה לא מאפשרות לכולם לקבל מה שמגיע להם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. מזל טוב ביסמוט.

 << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >>   

אני בהנהלת אגודת מורי דרך. אני 40 שנה מורת דרך, סגן היושב-ראש. אני אחראית על הפרט, מטפלת בכל הבעיות של כל מורי הדרך בארץ. 4,500 מורי דרך עובדים במשרה מלאה בזה. אין להם עבודה. משפחות התפרקו. כל הבעיות מגיעות אליי. איש אחד נשוי, אשתו התגרשה ממנו, אין לו איפה לגור, גר באוהל ליד מסעדה בחיפה ומקבלים את השיירים מהמסעדה. זה מהקורונה כך. מה שקרה ב-24', בוועדה הזאת אישרו לנו 25 מיליון שקלים, אך לקבלם דרך משרד התיירות. נהדר. 10 מילון, ארגנו למורי הדרך עבודה, 15 מיליון עד היום אנו לא רואים אותם. למה? שר התיירות רצה תוכניות. נתנו לו תוכניות. לא עבד שום דבר. אנו מחכים לתשובות ממנו כבר יותר משנה. אין תגובה. אתמול התחלף המנכ"ל אז נחכה עוד שנה? שום דבר לא זז. אני רוצה את ה-15 מיליון שנעסיק את מורי הדרך כי הם עוזבים. 3,500 חוץ מ-4,500 שזה כבר 8,000 כבר עובדים גם בהדרכה וגם לא בהדרכה ואין מורי שטח בשטח. לתכנן טיולים, אלה שעבדו ברט"ג שלא מתמצאים בתיירות פנים היו מורי דרך שעבדו רק עם תיירות נכנסת. הם מכירים את האתרים הקלאסיים – מצדה, נצרת, קיסריה וכו'. לא מכירים ללכת בנחל השופט ולא משנה איך. לקחו אום והם הדריכו. השאר לא קיבלו עבודה. עד היום אין לנו כסף מהקורונה. מורי דרך עובדים עד גיל 85.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה הם לא מקבלים כסף?

<< אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

בהמשך למה שהעלתה חברת הכנסת לזימי, אנו מטפלים בזה במסגרת החקיקה הנוכחית כפי שטיפלנו בסיפור הזה בחרבות ברזל.

 << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >>   

ארבע שנים עברו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא הבנתי. אני לא מדבר על חקיקה. מה שהיא מעלה פה, הם מדברים על זה שאישרנו כאן בוועדה כסף. למה הם לא מקבלים את הכסף הזה? חקיקה – עוד חזון למועד. קודם שיקבלו מה שמגיע להם.

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

אם מדובר על ה-15 מיליון, נבדוק את הסיפור מול משרד התיירות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו לא הולכים לשום מקום. אני מבקש במשך הימים הללו שאנו כאן, גם מחר אנו דנים בעניין הזה, מבקש שתיתני במהלך הישיבה הזו תשובה. תגידי, למה הם לא מקבלים את הכסף שאתם אישרתם ושאנחנו אישרנו.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

יכולה לברר את זה בעשר דקות. פשוט לפנות לאנשים הרלוונטיים באגף ולחזור עכשיו עם תשובה.

<< אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

זה מה שאני עושה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

רואה למה צריך נוהל חירום? זה היה מסדיר את זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תדברו איתי.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

נבדוק. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

מבקש שעכשיו בתוך הישיבה.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אפשר לא לשים לנו סטופר של חמש דקות?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

לא חמש דקות אבל זה לא חייב להיות ביום אחר. יכול להיות בשעה הקרובה. רק סטטוס.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תבדקו מתי שאם רוצים אבל עוד 10 דקות.

 << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >>   

על מנת לתכנן טיול, לארגן לאנשים לבוא מחו"ל, לא משנה מה שבוטל ולא נקבל על זה כסף, צריך רק ב-2027 זה יחזור. בינתיים הכול מבוטל ואנו לא עושים כלום. מורי דרך נמחקים מהמפה. כל אחד מוצא עבודה - תכנון לארצות ברית או לסין וכו' לוקח זמן לתכנן. גם לבנות תוכנית, גם לנסות את התקציב. עד שהם מתכננים ומנסים תעבור עוד שנה לפחות אז אין לנו. חשבו שזה יקרה ה שנה – לא יקרה. לדעתי זה יקרה ב-2027.

בנוסף, מה קורה עם אלה מעל גיל 67? לא חל"ת, לא הבטחה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

דיברנו על זה אתמול. מקווה שנמצא פתרון. 

 << אורח >> רינה קמני: << אורח >>   

אנו צריכים דיון נפרד על ענף התיירות. מבקשים את זה כבר חודשים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. כפיר, אל תשאירו אותי בלי תשובה.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

עשינו בדיקה. הכסף עבר אצלך פה בוועדה לפני חודש. ננסה לברר מה קרה במשרד התיירות עם הכסף. 

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

לפני חודש הפנייה עברה ואנו בודקים מה קרה עם הכסף.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אפילו בפחות מעשר דקות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אישרנו את זה לבקשת חברת הכנסת עטיה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש עוד פנייה של משרד התיירות. יש נדמה לי עודף. אתם לא מסודרים לאחרונה. יניב בר אור.

 << אורח >> יניב בר אור: << אורח >>   

תודה רבה כבוד הרב על הדיון החשוב ותודה רבה לכל מי שעושה מאמצים סביב השולחן הזה כדי לקדם את המתווה. אבל אנו במעונות היום הפרטיים מרגישים שאנו מגיעים לכאן מפעם לפעם וכל פעם מרגישים קבצנים בשער. אנחנו צריכים לחייך כל בוקר לכולם, ולתת תחושת ביטחון לכל הורה וילד ומהיום השני כבר דורשים מאתנו להחזיר כספים. אנו תמיד האחרונים בשרשרת המזון, תמיד באים אלינו ראשונים בדרישות להחזר כספים. היו פה הרבה חברי כנסת מכובדים שדיברו על מעונות היום. גם כבוד הרב דרש פתרון למעונות היום מהאוצר, אבל כנראה לצערי, לא ממש חשוב לדאוג שיהיו מטפלות שיטפלו בילדים או שיהיו מסגרות שיישארו לטפל בילדים. אנו שומעים מדי פעם שמדברים על לתת למעונות המתוקצבים פיצוי, אבל כל פעם שעושים את זה, שוכחים מהמעונות הפרטיים. בסוף נוצר מצב אבסורד, שאנשים- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כשאתה מסיים את האום הזה שאני מכיר אותו ומזדהה איתו תאמר מה שנוגע עכשיו למלחמה.

 << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >>   

זה בדיוק מה שהתכוונתי לומר – שנוצר מצב אבסורד, שאנשים מקבלים פיצוי פעמיים – פעם אחת מקבלים חל"ת או מקבלים פיצוי עסקים, ופעם שנייה באים לדרוש מהגננת את הכסף בחזרה. אין רצף שאם קיבלת במקום אחד, אתה לא בא לדרוש גם במקום האחר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא הבנתי.

 << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >>   

אסביר שוב. אם אני כשכיר קיבלתי עכשיו חל"ת, קיבלתי פיצוי, אני דורש מהגננת את הכסף חזרה עבור השירות שלא קיבלתי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חשוב מה שאתה אומר. לדעתי אתה לא מדייק. אני עובד שכיר והמדינה מפצה אותי על הזמן הזה שאמרו לי לא לעבוד כי הייתה מלחמה עם איראן. אני הולך למעון של הילד שלי ואומר: הילד שלי לא היה במעון.

 << דובר_המשך >> יניב בר אור: << דובר_המשך >>   

יפה. גם את תצאי לחל"ת. גם את תחזירי כספים. ויש לזכור שבמעונות היום כבוד הרב יש בעיקר הרבה מאוד נשים ותיקות מעל גיל 67 שעובדות ושם פיציתם אותם, כרגע במתווה ב-134 שקל, זה 30 שקל לשעה. כאילו עושים להן טובה. זה ממש להעליב אותן ואחר כך צריך לצפות מהן שיעמדו ב-7 בבוקר ויחייכו להורים ויקבלו את הילדים ואז שואלים למה אין מטפלות ולמה אין מסגרות. אם חשוב שהמשק הזה יחזור ושהמשק הזה יצמח ושאנחנו נראה חוסן חברתי וחוסן ביטחוני, העורף זה קודם כל המסגרות שמטפלות בילדים היקרים האלה. קודם כל לטפל בזה.

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>   

מה ההצעה שלך?

 << אורח >> יניב בר אור: << אורח >>   

אמרתי - לתת פיצוי הולם כמו שעשו בקורונה, למעונות הפרטיים. בקורונה נתנו פיצוי נוסף דרך משרד הכלכלה של 700 שקל לכל ילד, פיצוי סקטוריאלי. אומנם הייתה תקופה מאוד ארוכה אבל אנו שומעים לא במתווה הראשון ולא במתווה השני שמה שהיה בקורונה היה חד פעמי וכל פיצוי נוסף שמגיע, מגיע רק למעונות הסמל ולא מגיע למעונות הפרטיים ושוב אנו נופלים בין הכיסאות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

רק רוצה תשובה על זה כי המעונות נוגע לכולם.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

גם לנו.

<< דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אני רוצה להבין שני דברים. קודם כל, העובדים שלך שיצאו לחל"ת לאותם 11, 12 יום, יקבלו פיצוי במתווה, נכון?

 << אורח >> יניב בר אור: << אורח >>   

נכון אבל הן לא מוכנות לצאת לחל"ת.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אתה מקבל פיצוי על הזמן שהיו בחופש, אז למה אתה רוצה שגם ההורים ישלמו? אתה רוצה לקבל פעמיים?

 << אורח >> יניב בר אור: << אורח >>   

לא, אני לא רוצה לקבל פעמיים. אני טוען שמאלצים אותי לא לשלם את השכר המלא של המטפלת. הרי אנשי חינוך לא הוציאו לחל"ת.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

משרד החינוך לא הוציאו לחל"ת והם גם לא במתווה. עובדי מדינה לא במתווה. אתה מקבל עכשיו ממדינת ישראל כסף על השכר של אותם עשרה ימים אז למה אתה לא רוצה להחזיר להורים? אחת. שתיים, האם עמותות שמנהלות מעונות גם נמצאות במתווה? זו שאלה ששאלתי אתמול. אלה שתי השאלות. כלומר קודם אם אתה מקבל חזרה אני מבין את הפער בין 30 ל-42 שקל שאתה משלם, שאתה אומר יש לי עוד 12 שקל פער אז תחזיר שני שליש כסף. אבל למה אתה רוצה פעמיים? מנסה להבין.

 << אורח >> יניב בר אור: << אורח >>   

לא אמרתי שאני רוצה פעמיים. אמרתי שבסוף האדם שמשלם לגן הוא מקבל פעמיים. לא אני. אני מחזיר את הכסף.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >>   

אם אתה מחזיר, הוא לא קיבל פעמיים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

בוקר טוב. לפני כשנה אדוני היושב-ראש, הוצאת אותי מהדיון, על העניין של הפיצוי של העוסקים הפטורים על הרף הנמוך של העוסקים הפטורים. יון אזולאי אמר לי שאני עושה כותרות. אני רוצה לשאול את משרד האוצר באיזו עזות מצח עם הם מגישים פה הצעת חוק ל-1,750 ₪ לעוסקים פטורים ו-3,150 שקל, באיזו עזות מצח הם יושבים פה ומגישים פה הצעת חוק על 1,750 שקל, כי זה הרבה פחות משכר המינימום, הרבה פחות מדמי קיום, ויש להם עזות המצח להגיע לפה ולומר שהם רוצים אולי לתת הצמדה למדד. מה אתם מצפים מהעצמאיים העוסקים הפטורים? שיתחילו לעבוד בשחור? כי זה מה שהולך לקרות. 1,750 שקל זה ביזיון לעוסקים הפטורים. אין מדרגה כזו אפילו לא בשכר מינימום. שנתיים עברו מאז הקורונה ואפילו לא חשבתם לעדכן את השכר. לא חשבתם לתת דמי קיום. אני שואל את משרד האוצר. אני רוצה לשמוע האם הוועדה הזאת  מספיק סוברנית כדי להחליט האם הם מתכוונים לאשר את ההחלטה לשלם 1,750 שקל או 3,150 שקל לעוסקים פטורים?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. ולדימיר, בבקשה.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אגב, ראיתי שאתה מקים מפלגה.

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

גפני, כדאי שלא תעקוץ אותי. עזוב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני הולך לשבח אותך. זו פעם ראשונה שהאוצר בא לפה עם תוכנית במהירת עצומה. היא לא הייתה כך בעבר.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אחרי כל הניסיון שעברנו בשלוש השנים האחרונות חייבים לבוא עם תוכנית מסודרת. עברנו ניסיון בלתי רגיל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ראויים לשבח על זה שהם באו מהר. אנשים מחכים לכסף הזה.

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

אבל אדוני היושב-ראש, זה גרושים. יריקה בפרצוף. זה לעג לרש.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ולדימיר.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

תודה רבה. בתחילת הדיון חבר הכנסת דלל דיבר על שתי נקודות במחלוקת. מבחינתי יש יותר. דיברתי על זה אתמול, גם אדבר על זה עכשיו. באופן כללי נכון שהאוצר בא במהירות ואימץ את ההצעה שלנו לגבי מתווה, אך הוא גם בא בגישה מצמצמת וזה בסדר מבחינת אגף התקציבים. לא בטוח שזה בסדר מבחינת הראייה הרחבה של כלכלת ישראל בעת הזו וחושב שצריך לפצות את העסקים ביד רחבה יותר. ודאי לאור העובדה ואנו רואים את זה בוועדה פה יום אחר יום, שכספים מאוד גדולים זורמים – אגדיר זאת כך – למגזרים המקורבים לקואליציה ולא הייתי מזלזל חלילה במיליארד ושני מיליארד שקל אם לא הייתי רואה את זה במו עיניי, שהכסף זורם פה לכיוונים שבאמת לא תורמים דבר לא לצמיחה ולא לכלכלה.

אחרי הדברים הללו אחזור על מה שאמרתי אתמול כבסיס להרחבת המתווה. קודם כל, נקודת הייחוס צריכה להיות יוני 23' או יוני 24' לפי התקופה שמיטיבה עם העסק. יש בזה הרבה מאוד היגיון ודיברנו על זה פה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

23' יהיה בעז"ה.

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אוקיי. בהמשך למה שיורם דיבר כעת, אני חושב שיש להגדיל את המענקים לעסקים עד מחזור של 300,000 שקל. הסכומים האלה נקבעו בנובמבר 23'. אנו היום ביולי 25'. מה לעשות, במציאות של יוקר המחיה ואינפלציה אנו במציאות שונה. לכן יש להגדיל את המענקים. לפחות בשיעור עליית יוקר המחיה בתקופה הזו.

אני חוזר - אני חושב שיש להגדיל את שיעור ההשתתפות בשכר ל-85%. לגבי החל"ת חושב שצריך להיצמד לתשעה ימים כפי שדיברנו אתמול. גם מאחורי זה יש הרבה היגיון עסקי. הפיצוי לעסקים שנפגעו נזק ישיר לתקופה עד לחידוש הפעילות העסקית, אין דרך אחרת. אחרת למה יש פה מדינה?

בהמשך למה שדובר פה על ענפים מיוחדים, מוזיקאים, תערוכות וכל מיני ענפים, זוכר שרצינו לעשות פה דיון ולהגיע לפתרון לגבי כל הענפים האלה, והיו פה גם חברי כנסת מהליכוד שאמרו שאם אין פתרון, אין יותר דיונים בוועדת הכספים. עברו לדעתי שמונה חודשים ויש דיונים בוועדת הכספים. אז ברור לי לגמרי שגם במסגרת המתווה הזה הענפים האלה לא יקבלו פתרון. אבל אנחנו מחויבים להגיע לפתרון הזה ואני פונה אליך לקיים דיון ענייני עם תשובות לאנשים האלה כי יש פה אלפי, אולי עשרות אלפי אזרחים שמושבתים מתחילת המלחמה. אנו חייבים לתת להם פתרון.

עוד שני דברים. קודם כל, אני פונה לרשות המיסים. יש חברות, למשל כוח אדם, שמשלמות אגרות עובדים זרים. למיטב הבנתי, התשומה הזו, אגרות זה לא חלק מהחישוב של הוצאות מזכות. כיוון שבחברות האלה ואולי בעוד ענפים התשומה הזו היא תשומה משמעותית, אם הם יורדים ב-25%, באגרה זה לא חלק מהתשומות, אז יש למצוא לזה לפתרון.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

מה יכול להיות הפגיעה בכלל?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

נדבר על זה אחר כך. אני רק מעלה את הנקודה. וכיוון שהמתווה מדבר רק על פיצוי בגין הוצאות מזכות ויש עסקים שנפגעו משמעותית ויש להם בעיה תזרימית, יש גם לבדוק מה קורה בקרן בערבות המדינה והאם הם יכולים לקבל מענה. תודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. מותר לחבר ועדה להעלות נושאים גם אם אתם סבורים שאין לזה הצדקה, במיוחד אם הוא באופוזיציה, ואני מסמפט אותם על זה. בבקשה.

 << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >>   

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, כולם פה אמרו את המובן מאליו לגבי שנת הבסיס. זה צריך להיות כמובן 23' או 24' לבחירת העסק ונאמר פה אתמול נתון לא נכון על ידי האוצר שזה לא היה בעבר וזה לא אפשרי. זה אפשרי. זה היה בקורונה. היה ניתן לבחור בין שנת ייחוס או 2018 או 2019. אלה עובדות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש משהו שעשיתי לך שאתה לא סומך על מה שאמרתי, שזה יהיה 23'?

 << דובר_המשך >> אורן פסטרנק: << דובר_המשך >>   

רגע, התפרצת באמצע הדברים. תכף תשמע. אל"ף, אני רוצה בחירה וזה שוני ראשון. בי"ת, השיח פה זה כמו זריית חול בעיני הציבור. מה האוצר בא עם הצעתו המקורית להגיד? זה הרצחת וגם ירשת? גם לא פיציתם אותנו על כל שנת 24' וגם אתם אומרים בוא נתבסס על 24'? זה בדיחה. וכפי שאמרתי זה אפשרי.

כל הדיון הזה על שבועיים פיצוי ליוני זה לעג לרש. אנו יושבים פה. אני היום פה פעם 13 כבר. אנשים לא מקבלים פיצוי מ-1.1.24 עד היום. שנה וחצי לא מקבלים כסף. יש פה הסכמה מקיר לקיר. החתמתי שמונה חברי כנסת קואליציה, שמונה חברי כנסת אופוזיציה. הסכמה רחבה. כבוד יושב-ראש הוועדה סיכם את הדיון ב-8.1.25 במילים – אצטט כדי שלא תהיה טעות, מילותיך כבודו, שאתה דורש מהאוצר, דורש מהאוצר להביא מתווה עבורנו. במילים האלה. תסתכלו בפרוטוקול. עברה מאז חצי שנה. אין מתווה, אין כלום.

יש פה אנשים מאוד מכובדים שהם גורמים מאוד רציניים במשק והסתדרות. יש אזרחים שאין להם ייצוג. אני פה בשביל האזרח הקטן. בשביל המאפרת. בשביל המפיק הקטן. בשביל מי שמרוויחים 8,000 שקל בחודש, 15,000 שקל בחודש. אין להם פה כאן. אין מי שידאג להם. אתם יושבים וסוגרים איתם פגישות בין האוצר לנציגים האלה ואף אחד לא דואג לאזרח הקטן. אף אחד לא מטפל בדברים האלה. דיבר פה מישהו על התרבות. הם לא יודעים למי לפנות. אין להם הייצוג. אנחנו יושבים פה וקואליציה מסכימה ואופוזיציה מסכימה וכבוד היושב-ראש נותן הנחיה לאוצר להביא מתווה ולא קורה כלום ואז באים לפה ואומרים: בוא נדון על שבועיים פיצוי ונשב פה שלושה ימים ואנחנו מחכים חצי שנה לדיון שכבודו הבטיח לנו. זוכר? החתמתי את כל חברי הכנסת, חייבנו את הוועדה לקיים דיון, ובסוף התקיים דיון אך האוצר לא שלח נציגים ואז התקיים דיון אבל זה היה ביום מליאה אז היו 25 דקות לדבר ונתת הבטחה. עברה מאז חצי שנה, אין דיון.

חד וברור אני אומר: אני מבין את הצורך של האוצר לצמצם ושלא ישתו את קופת המדינה, אך יש עובדות. בשנת מלחמה נסגרו 65,000 עסקים לעומת 40,000 בשנה רגילה. למה אתם לא מפצים אותם? התירוצים האלה שגם בשנה רגילה נסגרים עסקים. יש להם כל הנתונים במחשבים. אתם חברי הכנתס במכתב שהכנו יחד דרשתם את הנתונים. שנה הם לא מביאים את הנתונים לחברי כנסת שדרשו – לא לאזרח.

צריך לדאוג למתווה פיצוי רטרואקטיבי מ-1.1.24 והיום צופה קדימה. אנו לא רוצים לשדוד את קופת המדינה. אפשר לגדר את הדברים כדי שזה לא ייפול על עסקים שבכל מקרה היו נופלים. הצענו כבר אז, חבר הכנסת ינון אזולאי אמר: בוא ניתן את זה רק לעסקים שקורסים, שהמחזור שלהם ירד ב-50% - לא ב-25%. אני אומר אפילו תן 60%. יש עסקים שקרסו שלא קיבלו שקל שנה וחצי. ובכל מקרה צריך לדאוג לעסקים הקטנים. תגדירו. אתם לא רוצים לתת את זה לכל המשק - יש אנשים שיש להם עומק בכיס פיננסי – טוב, תנו לעסקים קטנים עד מחזורים של מיליון, שנתיים ותנו פיצוי משמעותי לכאלה של מחזורים עד 300,000. זה האזרחים  קטנים. כנראה סמוטריץ כבר לא מעניין אותו כי יודע שלא יעבור את אחוז החסימה אבל הקואליציה ואופוזיציה כאחד, לא יכולים לפגוע בבוחרים שלכם. אין פה ימין ושמאל. זה אנשים קשי יום, זה אנשים בעלי עסקים קטנים, פרילנסרים שלא מרוויחים כסף ולא קיבלו פיצוי, ואין פה אף אחד שמייצג אותם. אני מבקש שיהיה דיון בנושא ויהיה מתווה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. נעשה קודם כללית. לגבי הנושא שהעלה נאור שירי אתמול לגבי השכירות, מה קורה כשמישהו משכיר את הדירה והדירה קיבלה פגיעה?

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

לא זוכר את ההתייחסות של נאור שירי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לאדם יש דירה. משכיר אותה. מישהו גר שם. הייתה פגיעה.

 << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >>   

השוכר ממשיך לשלם ומקבל חזרה את הסכומים. השוכר ממשיך לשלם למשכיר ומקבל את השיפוי דרך אמיר.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

אבל הפיצוי 4,000 שקל?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

לא. זה ניתן אם אתה החלטת שאתה רוצה ללכת למשפחה- -

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

עד שבועיים. המטרה של ה-4,000 ₪ היה ביום הנזק שאם העירייה מפנה לבית מלון ויש לי נזק קל של עד שבועיים ואני לא רוצה ללכת לבית מלון, אלא למשפחה אתה מקבל 4,000 שק. אם הפינוי שלך ארוך טווח, ונניח שהפינוי לחודש ואני משלם שכירות לכפיר 10,000 שקל, אמשיך לשלם אותה 10,000 ואקבל מהמדינה את ה-10,000 אם לא הלכתי לבית מלון. אגב זה טוב לשוכר ולמשכיר משתי סיבות. הרי אנו רואים ששוק השכירות קצת עלה בכל האזורים שנפגעו. אם אני היום שוכר מנטע פה ב-6,000 בבת ים את הנכס שלה, ויש לי שלושה חודשי שיקום – אמשיך לשלם את ה-6,000 ואמצא דירה ב-8,000 אז המדינה תשלם לו את ה-8,000 שקל ולא יהיה לו חיסרון כיס לשוכר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש חריגים לזה?

 << דובר_המשך >> אמיר דהן: << דובר_המשך >>   

הוצאנו הנחיה מסודרת לזה באתר רשות המיסים.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

אם אדם – שלחתי לך הודעה – אדם שלא מוצא דירה תואמת למה שנפגע לו, ויש לו פינוי של שנה קדימה, ואתה תקבע לו 15,000 שקל עלות התקרה- -

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

לא קבענו תקרה. רשמנו בהנחיה שדירה עם מאפיינים דומים לדירה שהייתה לו.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

אבל אין לו. הדירה שלו נניח 200 מטה - עם זה חי, יש לו שמונה ילדים וכרגע מוצא בקרבת מקום – בגיל החינוך, רק דירה של 100 מ"ר ועולה חצי.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אני לא מכיר מקרים כאלה. עוד לא פנו אליי.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

מקרה אמיתי בפתח תקווה. השאלה היא – הדירה שנפגעה שווה בשכירות 15,000 שקל בשכירות אילולא היה שוכר דירה כזו. כרגע חיפש דירה דומה. לא מצא. רוצה קרוב לבית בגלל חינוך. מצא דירה קטנה ב-50% מהמחיר הזה. זה היה בית שלו אבל הדירה דומה לשלו, אילולא היה שוכר היה משלם 15,000 שקל. אבל מצא דירה קטנה יותר מזו. משלם 10,000 שקלים על שכירות הדירה הקטנה. האם הוא יקבל את ההפרש של 5,000 שקל?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אין לו חיסרון כיס. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

אני מבין שהיה מקרה כזה בתל אביב אצלכם. אתה אומר, בכל מקרה ברגע שאין חיסרון כיס וחי בדירה קטנה ממה שמגיע לו עדיין מקבל רק מה ששוכר?

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

כן אבל אם היה שוכר ממישהו ויש לו חיסרון כיס כי ממשיך לשלם 10,000 ועכשיו 8,000 לא ניתן לו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

פיצוי לעסק שנפגע ישירות עד חידוש הפעילות העסקית. מה קורה איתו?

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>   

ולוחות זמנים אם אפשר, כפיר.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

הדבר הזה הוא שינוי לחוק מס רכוש לנזק הישיר. מעולם לא היה דבר כזה שפיצינו נזקים עקיפים לנזקים ישירים. זה היה מקרים שקרו פחות בעבר אבל גם היו מקרים אפילו פיגועים שהיו בשנות ה-90' והאלפיים שבהם פגעו בעסקים, לא נתנו בזמנו פיצוי לנזק העקיף. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מאוד מבקש.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אני מבקש לומר מה כן הכנסנו בתזכיר החקיקה שהוגש לכם, שזה יהיה שלראשונה עסק שנפגע בנזק ישיר יוכל לקבל עד חצי שנה נוספת ממועד הפגיעה את אותן הוצאות מזכות שכמו במנגנון של העסק העקיף שנתנו לכל העסקים למשך חצי שנה נוספת. אנו מסתכלים על זה כמצב שבו מצד אחד אנו רוצים שהעסק יחזור לפעילות, כלומר אותה מספרה, אותו ספר, אותו בעל מכולת יראה איך הוא יכול להמשיך את העסק שלו במקום אחר עם אותן הוצאות מזכות שאנו נותנים לו על התקופה הזו. אנו לא רוצים שיישב בבית במשך שנה, שנתיים, שלוש עד שיהיה פינוי בינוי או עד שכל הנזק יושלם – יחזור המצב לקדמותו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש הערות על זה?

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

הוא לא אמר מה הוא נותן.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

נאמר שלבעל העסק יש שני עובדים שעובדים איתו הרבה שנים. הוא מאבד אותם.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אם הוא סגור – יש פה שתי אופציות. אחת, במסגרת ההוצאות המזכות יש גם מסלול השכר שבו משלמים 75% מהשכר של אותם עובדים.

<< אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

רק לחברות בעלות שליטה. לא לעצמאיים.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

הוא שאל עכשיו על מישהו שיש לו שני עובדים. שנייה. אם העסק סגור להרבה מאוד זמן כמובן אני מניח שהדבר הנכון לעשות שיעבדו במקום אחר. לא אומר שבהכרח אנו רוצים שאנשים יישבו בבית וימשיכו לקבל – אם זה 75% או פחות משכרם.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לכמה זמן מקבלים 75%? חצי שנה?

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אותו מסלול שהצגנו אתמול, חצי שנה, כן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תקופת הבסיס.

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

לא קיבלת כלום. לא קיבלת את מה שביקשת. לא קיבלת ממנו דבר. המשמעות היא שבעל המספרה אין לו שקל להביא לילדים שלו הביתה אוכל. לא יכול לשלם משכנתא, לא שכירות. אין לו כלום בחיים. סוגר את הבאסטה והולך להירדם.

<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

הוא אומר בפירוש שהמטרה שלו שיחפש עבודה במקום אחר.

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

ועד אז? מי יביא אוכל לילדים שלו? הוא מקבל כלום.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

דיברת על הוצאות מזכות. לא דיברת על אותו בעל עסק. שני העובדים מקבלים 75 לחצי שנה אבל בעסק העסק מאיפה יתפרנס?

 << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>   

דיברתם, אמיר וכפיר, על העניין הזה? שבסוף הבן אדם לא מקבל כלום? מקבל רק את הקבועות שלו. זה בק טו בק. עם מה יחיה? הייתה הצעה כמו באומיקרון של 15,000 שקל. אתה הגדרת את זה בחצי שנה גג. אני מסכים על אף שיש לחץ להרחיב את זה אבל האדם צריך לקבל משהו להביא הביתה. אני מציע, 15,000 שהיו באומיקרון יש להצמידם ולגמור את האירוע הזה.

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

אבל להכניס כאן עוד משהו כך שלמנהל יש הסמכות להגדיל את המקדם שאותו עסק יקבל את כל הקבועות שלו ולא רק חלקן. כלומר בעל העסק מקבל את כל ההוצאות הקבועות שלו, באפס וחוץ מזה מקבל את המענק הסוציאלי של עד 15,000 שקל.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>   

למה עד 15? 15.

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

אתה המחוקק, תחליט מה שאתה רוצה, ומזה הוא יכול לאכול ולשלם משכנתא.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>   

לכמה זמן?

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

נאמר פה – בחקיקה כתבו חצי שנה.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>   

העסק חוזר לפעילות אחרי חודשיים.

<< אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

אז אין לו ירידת מחזורים אז הוא לא מקבל. כל זה כפוף לירידת מחזורים. זה מה שהוא צריך לקבל.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני רוצה לשאול, קבעתם חצי שנה מניסיון שיש לכם מה שעברנו במלחמה? איך קבעתם חצי שנה?

קריאה:

הם לא קבעו חצי שנה. תדייק. זה עד אוגוסט עם אפשרות הארכה לעוד שלושה חודשים. תקרא את החוק.

 << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אמרת חצי שנה. אני מתייחס למה שהוא אמר.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אענה גם לך. אתה אמרת את העניין של האומיקרון. אחדד - אם זה עסק שהוא תאגיד שאותו עובד מושך שכר אותו דבר רלוונטי גם אליו כמי שמשך שכר מזה, של 75%. זה חידוד באירוע הזה.

 << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

זה מובן מאליו.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

יש הרבה עסקים מהסוג הזה שבסוף בעל השליטה הוא גם מושך שכר כשכיר ואז הוא כן מכוסה בהוצאות המזכות.

 << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

לפי מה קבעתם חצי שנה? כי אנחנו עברנו תקופה מאוד קשה בארבע השנים האחרונות.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

חמש שנים.

<< דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אז לפי ניסיון שצברתם שתוך חצי שנה חוזרים? לפי מה?

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אין תשובת קסם. חמש שנים אנחנו באירועים.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

למה נקבעה חצי שנה?

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

לא קשור למתי הייתה קורונה. זו הסתכלות קדימה.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כשאני קובע תאריך אני מסתכל על ניסיון שיש לי. אם קבעת חצי שנה כי נפגע מישהו במלחמה באוקטובר ואחרי שראית שתוך חצי שנה זה הסתדר תגיד לי – קבעתי מהניסיון שצברנו מאוקטובר, מנובמבר. אז אבין.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אין פה מספר קסם. בסוף אנו מתמודדים פה עם אירוע חסר תקדים, כפי שאמרתי. מעולם לא היינו באירוע שפיצינו בנזק עקיף על נזק ישיר. אנו מדברים על אותה מכולת שפגע טיל ברחוב והכול התפוצץ מההדף. אנו נותנים את התקופה של חצי שנה כזמן התארגנות שהשאיפה אני חושב של כולנו שלא משנה אם הבניין הזה הוא לפינוי בינוי וייקח ארבע שנים לפתור אותו – המכולת יוכל לפתוח בשאיפה במקום אחר. זה המטרה שלנו. אין פה מספר קסם בין שישה לשבעה חודשים או ארבעה חודשים.

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

ואם זה מכולת שלו? אם זה לא בשכירות?

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

לא קשור לשאלה של חמד עמאר.

 << דובר_המשך >> ירון גינדי: << דובר_המשך >>   

בטח שכן. הוא לא יפתח מכולת במקום אחר. זה הנכס שלו. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

יחכה ארבע שנים?

 << דובר_המשך >> ירון גינדי: << דובר_המשך >>   

כבוד היושב-ראש- -

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם בעל העסק לא מושך שכר, איך אנו מתייחסים אליו?

<< אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

אם הוא עצמאי ולא מושך שכר הוא מקבל את ה-15,000.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא אמר את זה.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אנחנו קשובים לוועדה. עלתה הסוגיה. היא לא בתוך התזכיר. אנו בוחנים את כל הדברים.

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

אם הוא בעל חברה ומקבל שכר, מקבל את ה-75% מהשכר שלו, אבל הדבר היותר חשוב, כבוד היושב-ראש, ופה אני רוצה את הסכמתם - מה אומרים החברים – אנחנו רוצים שבחצי השנה הזו הוא יפתח מספרה במקום אחר. אני רוצה, אמיר דהן, הרי אתה צריך לפצות אותו על הרכוש שלו במספרה הקיימת שלו. אני רוצה שתיתן לו את האפשרות לפצות אותו לא במספרה הקיימת שלו אלא במספרה החדשה שיפתח. הוא השוכר.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

היום התביעה בין בעל נכס לשוכר מתחלקת. אם יש לי השבחה שאני הספר התקנתי את כיסאות התספורת ואת עמדת החפיפה וכו' והכול נפגע – השוכר מקבל את חלקו ובעל הנכס מקבל את חלקו. את חלקו יכול להשקיע במקום אחר.

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

זה מקובל. אז עכשיו צריך דבר אחרון בעניין הזה – הם קבעו בחקיקה תקופה של אי פעילות של שלושה חודשים. לא. אין דבר כזה. אף אחד לא יקבל. התקופה היא לא של אי פעילות תקופה שתהיה מותנית אך ורק בירידה במחזורים. יש לי ירידה במחזורים – אני מקבל. אתה לא יכול להגיד לבעל עסק כזה – אתה צריך להיות סגור שלושה חודשים, ואם היית סגור פחות משלושה חודשים אתה לא מקבל שקל.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

רושמים הכול וניתן תשובות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הערתך נרשמה ואני חושב שהיא גם צודקת. תקופת הבסיס. זה לא בסדר מה שכתבתם בחוק. תקופת הבסיס היא 23'.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אתה הולך להתעצבן עליי הרב גפני. מבקש סליחתך מראש. אנחנו משווים ל-24' מהסיבה הפשוטה שאסביר שוב. אם לא היה עם כלביא ומלחמת 12 הימים האלה היה מחזורים של מאי יוני 25' לעסקים ואנו באמת מנסים לחשוב מה התקופה שהכי מדמה את מאי יוני 25' כי אנו רוצים לומר, כאילו לא הייתה מלחמת עם כלביא, אז מה היה קורה לעסקים.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זה לא נכון כי ב-24' הייתה לך מלחמה.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

גם ב-25' יד לי מלחמה.

 << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אבל מה קורה למסעדה בתל אביב שב-24' אין תיירים בכלל.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אתם לא חייבים לקבל את ההסבר אך מבקש שתקשיבו. אנו באים לפה, כפי שגם הרב גפני אמר, לפצות על מלחמת 12 הימים, מלחמת עם כלביא. אם לא הייתה המלחמה הזאת היינו מקבלים את מחזורי  מאי יוני 25' לאותה מסעדה בתל אביב עם כל מה שקיים מסביב, עם זה שאנחנו עדיין במלחמת חרבות ברזל, עם זה שעדיין אין טיסות. כל הדברים האלה עדיין היו קיימים בלי קשר לאיראן. תבינו מה הטיעון ואז תקבלו את ההחלטה. במאי יוני 24' דומה למאי יוני 25' כלומר המקום שהכי מדמה את מה שהיה קורה במשק לולא מלחמת עם כלביא זה מאי יוני 24', לא מאי 23'.

<< אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >>   

זה לא נכון ואין בעל עסק אחד במדינה שיגיד מה שאתה אומר. זה לא מחובר למציאות. ב-24' אנשים ירדו להם המחזורים ב-60%. אתה אומר להם: נשווה לכם, תקבלו פיצוי מהירידה של הירידה של הירידה? עושים צחוק. 

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

חברי הכנסת, אם לא היה עם כלביא הרי לא היינו מסתכנים פה. לעסקים היה מחזורי מאי יוני 25'. כשאנו – למה אנו מדמים שנה אחרונה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שכנעת אותי. נעבור הלאה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

או 23' או 24'. בעל העסק יבחר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם מוציאים מים מסלע.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>   

הרב גפני, אני חושב שהפתרון יותר מורכב. זה 23'. אבל מי שבוחר צריך לתת החרגה מסוימת. הם לא שם  בכלל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הוא גם הקדים ואמר, שהוא הולך להסביר אבל יודע שאתעצבן ובאמת התעצבנתי, רק נזכרתי במאמר חז"ל שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה אז הפסקתי לכעוס אך אצביע על זה. 15 מיליון שקל לתיירות.

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

זה 10 מיליון שקלים שעברו פה בוועדה לפני כחודש ונמצאים בטיפול משרד התיירות. להבנתנו ממש בקרוב יוציאו מכרז לפעילות שמסדירה את העברת הכספים הללו.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הבנתם?

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>   

זה לא פיצוי? זה פעילות?

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

ביקשתם מאתנו תשובה. זה עבר פה בוועדה לפני שבועיים שלושה. מה שעבר זה מה שעבר. לא זוכר. זה מה שהיה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

קודם כל מדובר על 15 מיליון. תבדקו שוב, אני מבקש. תהיה העברה של משרד התיירות, הם יצטרכו לבוא ולהסביר את זה. למה הכסף מיועד?

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

נברר יותר בפירוט.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה הכסף מיועד לפני שאת אומרת מכרז? אני מבין שכשאתם מתעוררים בלילה אתם אומרים מכרז. למה הכסף מיועד?

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

הרב גפני, אנו נורא נהנים מזה שצועקים עלינו כל הזמן.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני צעקתי עליכם?

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אתה לא. 

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

להבנתנו, זה כסף לפי החלטת הממשלה, שהוא צבוע לעידוד תיירות פנים. מורי הדרך הם חלק ממנו והמכרז הוא עבור פעילויות מוגדרות שמורי הדרך חלק מהם שהן צריכות להיקבע במכרז שנמצא בטיפולו של משרד התיירות.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>   

אז זה יוצא לפעילות עתידית ולא לפיצויים?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זה לפעילות שאמורה לייצר הכנסה וזה. אבל לא לפיצוי.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

מבקש שלא ניתן תשובות לדברים שאנו לא עד הסוף יודעים לגביהם.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מי שצריך להוציא את המכרז זה משרד התיירות. תזמינו אותם לישיבה הבאה. מחר אנו מקיימים ישיבה.

 << אורח >> מזל טוב ביסמוט: << אורח >>   

אני יודעת על מה הולך להיות המכרז – שכל תייר בישראל ישלם 18 שקלים בחודש ספטמבר וייצא לטיול, אבל 15 מיליון זה לנו שניתן תעסוקה למורי הדרך. לא לכל המכרזים שהם רוצים. זה שלנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני רוצה בירור יותר על העניין הזה. רוצה תשובה יותר ברורה על זה. נזמן את משרד התיירות.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

הכול פה לא ברור, לא מדויק. הם לא יקבלו את הכסף, נישאר בלי מורי דרך, וגפני, מה קורה עם חוק הגיוס? איפה זה עומד? כולנו פה במתח. חוק ההשתמטות, סליחה.
 

קריאה:

הרב גפני, זה לא פיצוי וזה לא פתרון לכל התיירות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני יודע שלא. היא העלתה את העניין של הכסף הזה ונברר את זה. אני יודע. 

פיצוי לעסקים מעל 400 מיליון. גם היה פה בדיון.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אנחנו בחקיקה לא מביאים פיצוי לעסקים מעל 400 מיליון מאותם טעמים שהסברנו גם באוקטובר 23'. היינו בדיון הזה ונאמר איך אותם עסקים הולכים לקרוס והרבה מחברי הכנסת שיושבים פה דיברו איתי על הענין הזה והתעקשנו, ואמרנו כמו מה שהיה בקורונה נראה שהעסקים הלאה לא קורסים. 

עזבו שעכשיו זה אירוע של 12 יום אבל גם כשהסתכלנו אחורה מה קרה באוקטובר שהיה כמובן אירוע הרבה יותר משמעותי וארוך ראינו – אנחנו יכולים להסתכל אחורה ולראות מה קרה. לכן כל הזמן אני אומר, המטרה של המענקים האלה לתת המשכיות עסקית בדגש לעסקים קטנים ובינוניים אז כל אותן נבואות זעם שהיו באוקטובר שאמרו שהם הולכים לקרוס כל החבר'ה האלה ויפטרו המון עובדים הוכח כלא נכון, הכול בדוחות כספיים ובנתונים. לכן אנו לא רואים סיבה בחקיקה לבוא ולשנות את זה.

 << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>   

רק יש דבר אחד שאני רוצה שתזכיר, שהסכמנו לזה ושר האוצר לאחר סיכום שהיה בנוכחותך סוכם על 60 מיליון שקל לעסקים מעל 400 מיליון שאנחנו נשב ונסגור את הקריטריונים. שיהיה רשום בפרוטוקול ושכפיר יאשר את זה על אף שיש לי המילה של שר האוצר – לא צריך אותו. למען הסדר הטוב שכולם יידעו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני הבנתי, שיש ה-60 מיליון לפיצויים שמעל 400- -

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

שוב, בחקיקה אין התייחסות לזה. זה לא בחוק. הייתה אמירה של שר האוצר על זה שאם נראה- -

 << דובר_המשך >> דובי אמיתי: << דובר_המשך >>   

אם נראה?

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

יש פה נציג של שר האוצר אם רוצה לומר.

<< דובר_המשך >> דובי אמיתי: << דובר_המשך >>   

אין פה אם. יש פה נציג של שר האוצר שיאמר את זה. אם מתחילים באם גם אני אתחיל באם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני בסופו של דבר צריך להצביע יחד עם חברי הכנסת. הנושא הזה לי נאמר, ששר האוצר תמך בזה. חושב שמבחינת ההיגיון צריך להיות בפנים.

 << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >>   

מאשר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא, לא. נגיע לסיכומים ונראה היכן אנו עומדים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל נציג שר האוצר אמר שהיה 60 מיליון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היה. חל"ת להוסיף יום. היה בדיון פה בוועדה. למה אתם מתעקשים?
 
 << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >>   

זה יומיים. ירידה מ-11 ימים ל-9 ימים. וכפיר, תזכור מה יקרה בפעם הבאה שתבקש מהמשק לחזור לפעילות והפקרת 100,000 עובדים.

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

קודם כל, אנו מביאים פה את המתווה שהוא אחד לאחד מה שהיה באוקטובר 23. אזכיר לכולם מה היה פה זה - המשק היה במצב כתום, שונה מהמצב האדום בתקופה הנוכחית ועדיין הבאנו את מתווה החל"ת לאחר 14 ימים. בשבוע הראשון כולם היו בדיכאון, אף אחד לא יצא החוצה אבל בשבוע השני עובדים כבר חזרו לעבודה ועדיין היו עובדים שלא קיבלו חל"ת על השבוע הראשון. כלומר כבר היינו במצב שאנו כמה ימים לא עשינו מתווה שמפצה את העובדים.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

היו הקלות. לא סתם חזרו לעבודה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם לא היו אומרים שיכולים לחזור לעבודה, אנשים לא היו חוזרים לעבודה. פיקוד העורף הוריד את ההוראות שלו ואז אנשים חזרו לעבודה.

 << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >>   

הממשלה קראה לעובדים לחזור לעבודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מבקש להפסיק עם זה. רק חברי כנסת יכולים להתפרץ.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

הממשלה ביקשה מהעובדים לחזור לעבודה.

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

מתווה ההקלות בחל"ת לא מדבר על אחד לאחד, האם המשק היה במצב אדום או כתום או צהוב או ירוק. הוא מדבר על פיצוי על הפעילות המשקית ועל מענה לעובדים שלא יכלו לבוא לעבודה, בין אם זה היה מצב כתום או אדום ובין אם זה שהילדים שלהם לא היו במסגרות והם לא יכלו לבוא לעבודה.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>   

פעם הבאה לא יבואו לעבודה – לא יבואו אחרי 9 ימים, אחרי 10 ימים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

המדינה אומרת להם- -

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

אנחנו באים לעשות פה משהו שעשינו באוקטובר – היו כמה ימים שהעובדים לא הלכו לעבודה ועדיין לא קיבלו חל"ת כי המתווה שהבאנו היה של 14 ימים. כשאנחנו מדברים על מספרים, נזרקו הרבה מספרים לאוויר – 11, 12 ו-9 ימים. יש לדייק. בסוף אין אף עובד במשק שעובד 12 ימים רצוף, שעובד 7 ימים בשבוע רצוף. לכל אחד על פי חוק שעות עבודה ומנוחה יש לפחות יום עבודה בשבוע כלומר מדובר פה במצב של שני סופ"שים, מתוך 12 ימים – 8 גג 10 ימי עבודה. אלה העובדות. אי אפשר להתווכח איתן. המעסיקים פה העלו טענות שמתוך 8 הימים האלה היו עובדים שהגיעו לעבודה במשך3 ימים – חמישי, שישי, שבת, כלומר אנו נשארים עם מצב של חמישה ימים סך הכול של העובדים שעבדו את שלושת הימים האלה אין להם מענה ואם אנחנו משווים את המצב הזה למצב של אוקטובר 23 אנו מדברים על אותו מצב אם לא קל יותר. אם מדברים על מספרים – פתחתי את לוח השנה העברי. החגים השנה יוצאים על אמצע השבוע. 12 ימים בחודש אוקטובר המעסיקים פה הפסידו על ימי עבודה שהם ימי חג שהם הפסידו וירדו בפעילות. 

 << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >>   

מה זה קשור?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם אפשר טיעונים לגופו של עניין. אנחנו לא לומדים היסטוריה, מתי החגים יהיו. אנו מדברים על מה שהיה. לא רלוונטי לגבי החגים שיהיו באמצע השבוע. 

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

זה היה כדי להמחיש כבוד הרב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש אשים ששכרם נמוך והם מפסידים בו כי אמרנו להם לצאת לעבוד.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

השאלה היחידה הרלוונטית היא כמה עובדים אנו משאירים בחוץ. 

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

נכון. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

שחר מדבר על 100,000 עובדים. האם אנחנו משאירים בחוץ 100,000 עובדים?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אתה שלחת אותם. אם זה 50 עובדים גם הם זכאים. מה זה משנה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש ויכוח על זה. רואי חשבון, בבקשה.

 << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >>   

קודם כל, כולנו עם החטופים ועם הנרצחים של נובה וגם עם החיילים הפצועים ואלה שנרצחו. כבוד היושב-ראש, בפיצוי הקודם רשות המיסים התחילה לעשות מחזור מתואם. מה זה אומר – שלקחו ממוצע, אם הייתה ירידה בשנת 22', לא לקחו את יוני המקביל אלא עשו ממוצע. כדי לחפש לראות כמה שיותר נמוך להציע. מה אנו מבקשים – שתהיה הקבלה עם לעסק בצמיחה. אם העסק מ-23' ל-25' עלה ב-50%, לא תהיה לו עכשיו ירידה של 25% אפילו אם ירד ב-30% כי הוא בצמיחה, העסק גדל. אני חושב שצריכה להיות הקבלה בין עסק בירידה לעסק בצמיחה. הממוצע המותאם שרשות המיסים עושה שייעשה גם לעסק בצמיחה. זה דבר ראשון.

דבר שני, אנו מבקשים שיהיה תחום מסוים עד מתי מותר להם להגיב, לסגור את המתווה ולשלם את הפיצויים. אני מכיר עסקים מעל 10 חודשים, נכון במסלול אדום, שלא פנו אליהם ולא קיבלו אפילו את המקדמות באחוזים – קיבלו 30% מהמקדמות ועסקים קורסים. אני חושב שהוועדה צריכה להתייחס לסופיות והתיישנות של תביעה הגשת, עשרה חודשים לא דנו בזה אז שתתקבל התביעה.

עוד נושא אחד – שאפשר יהיה לפנות במערכת המייצגים לגבי תביעה איפה עומדת. יש מערכת פנייה למייצגים שגם יוסיפו לגבי מתווה איפה זה עומד. אין איפה לתקשר. אין עם מי לתקשר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אמיר, מה זה?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

יש אזור אישי. 

 << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >>   

אף אחד לא מתייחס. אני אישית כתבתי עשרות פעמים ואף אחד לא חזר.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

יש מערכת CRM שאנו עונים תוך 48 שעות לכל הפניות של כל מי שפונה. תבדוק, אנו בודקים את זה כל יום. תגיש את הפנייה שלך דרך שם ותקבל תשובה במהירות.

 << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >>   

פנינו דרך זה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אסביר מה הפניות. בחקיקה כתוב נגיד במסלול מחזורים תוך שמונה חודשים התשומה מתיישנת. אחרי חודשיים פונים אלינו, מה קורה עם הכסף. יש שמונה חודשים בחקיקה. אנו מטפלים בזה.

 << אורח >> שבתאי בירן: << אורח >>   

עשרה חודשים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

זה מסלול אדום. לא להטעות. תדייק בדברים. ומתי הוגשה התביעה ואיך היא הוגשה, והם הייתה בה רשלנות, שאנו רואים אנשים שמגישים תביעות עצומות. דיברנו על זה לפני אני ואתה. אתה יודע את הבעיות שיש.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא נכנס לעניין הזה עכשיו. אם תראה שיש בעיה ומה שהוא אומר לא מדויק, תגיד לי – אדבר איתם. בבקשה.

 << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >>   

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להזכיר שוב - המדינה קראה לעובדים לחזור. המדינה לא קראה לעובדי המדינה לחזור ויקבלו 100% משכרם. המדינה קראה לעובדי המסחר והשירותים לחזור לעבודה. הם חזרו לעבודה. חמישי, שישי ומוצאי שבת. מי שפה חושב שמגיע להם עונש על זה שקראו להם לעבודה, נראה לי מוזר. ותחשבו מה יקרה בפעם הבאה ולצערי אולי תהיה פעם באה שהמדינה תגיד לאותם עובדים לחזור למקום העבודה. אי אפשר להשאיר את זה ככה.

<< יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. היית ברור לגמרי. פתרון לעובדים מעל גיל 67.

<< אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

חברת הכנסת לזימי העלתה את זה אתמול. בדקנו ויש לזה פתרון בחקיקה הנוכחית, כמו זה שהיה בחרבות ברזל - בגלל שבני 67 ומעלה לא זכאים לדמי אבטלה או חל"ת לפי החוק, אנחנו ניתן להם מענק חלופי.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אם תיתנו אותו פתרון שהיה - מקובל, רק שיהיה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מענה לעובדים מפונים. אבטלה או מס רכוש?

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

לא בטוחה למה אתה מתייחס, אבל אם זה הנקודות שהעלו פה אמש הסתדרות העובדים הגענו להסכמה. זה משהו שהתפספס וזה נכנס לחקיקה. אם אתה מדבר על מה שהעלתה פה הסתדרות אתמול. 

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>   

יש שני סוגי מפונים, יש אוכלוסיית מפונים של אוקטובר 23' ששם הגענו לפתרון אבל יש אנשים להבנתי שגם עלה פה בדיון שפונו עכשיו במערכה הזו. אותם 20,000 אנשים שפונו מביתם, שיידרשו לתקופות חל"ת ארוכות יותר או לפתרון אחר בדומה לקרן מס רכוש.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם בסדר איתם? עם כל הכבוד, ביקשתי שתשבו. אתם ההסתדרות והם המגזר העסקי. זה בסדר או לא בסדר מה שהיא אומרת? רוצים שאכנס לזה – אכנס.

 << דובר_המשך >> אדם בלומנברג: << דובר_המשך >>   

אחדד. יש המפונים של אוקטובר 23 ששם פתרנו. יש עוד טענה שעלתה בדיון אתמול של אותם 20,000 מפונים שפונו מביתם או שמקום עבודתם נפגע.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אין 20,000 מפונים. זה נתון תלוש מהמציאות.

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>   

אני ניזון מ-YNET.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם אתה לא ניזון מיתד נאמן... אנחנו הרי לא מצביעים היום. מבקש, אם יש תקלה עם זה – ישבתם והגעתם למסקנה, ופתאום התברר שיש עוד עובדים - מבקש שתגידו את זה. יש רצון טוב.

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

זו פעם ראשונה שאני שומעת את זה.

 << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>   

יש רצון טוב, מקווה שיש רצון טוב רק בעיה של כביש - הזיכרון חלש. שוכח מה אמר שר האוצר. מקווה שהזיכרון שלו יהיה בסדר. אנחנו נדבר עם כפיר. הוא לא אמר מה אמר שר האוצר. נטפל בעניין הזה אבל יש בעיה עם תקופת ההכשרה ויש לדון על זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מענה לעובדים זרים שלא מכוסים בביטוח דמי אבטלה.

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

הם לא מכוסים בביטוח דמי אבטלה. זה החוק. הם לא עובדים ישראליים שזכאים למענים הסוציאליים שמקבלים עובדים ישראלים. זה כמובן לא ניתן לא בקורונה ולא בחרבות ברזל, ולכן לא ראינו לנכון להכניס את זה פה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נראה מה לעשות עם זה. הקלות לעובדים בעלי מוגבלויות. אתמול הייתם נחמדים בעניין.

 << דובר_המשך >> נטע בר זיו: << דובר_המשך >>   

אנו עדיין נחמדים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הורידו את זה בהסדר הזה.

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

ההסתדרות העלתה את זה פה. שוחחנו לבקשתך, ונכניס את זה בהסדר הנוכחי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה הורדתם את זה? ואתם מחזירים את זה חזרה. אחר כך באמת אתעצבן.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

תתפלא, לפעמים גם אנחנו טועים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מתי תטעו לטובה?

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

רוצים את זה בכתב.

<< דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>   

יש נקודה אחת שלא נגעו בה החברים וזה נושא הזמנים עד שנותנים את הפיצוי לבעלי העסקים במסחר ושירותים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תכף נדבר על זה. אתה צודק. נדבר על הזמנים. זה נושא.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

הוא אומר, 85% מהעסקים מקבלים תוך שלושה ימים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אעלה את זה עכשיו. הצמדת הפיצויים למדד, מה קורה? הצמדה למדד.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

וגם הקאפים.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

לגופו של עניין, הרב, אנחנו סבורים – הרי לא הצמדנו את הסכומים מהקורונה למדד בחרבות ברזל. היינו פה. גם אז סברנו שהסכומים שניתנו, במיוחד בהתייחס לאותם עסקים שקטנים שלפי פגיעת המחזור שלהם נתנו ביתר. עוד יותר אחדד – אז עיקר המחלוקת הייתה עם ולדי וינון וחברי כנסת אחרים סביב העוסקים הפטורים שאנו לא יכולים לבדוק להם בדיוק את מידת הפגיעה ולכן נתנו ביתר עוד יותר לאלה שנפגעו פחות כדי לכסות על זה שאם נפגעו יותר, ניתן להם, אותם 4,200. בגלל שהמצב הנוכחי עכשיו הוא כזה שנודה באמת – לא סביר שאף עסק ייפגע מעל 50%. לא אומר שלא יכול להיות בכלל אך לא סביר. לכן כל אחד שיהיה כזה מן הסתם ירים דגל. לא אומר שלא יהיה בכלל.

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>   

מדברים על פגיעה ישירה בעסק.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

זה לא מה ששאלו.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

בדקתם כמה זה יעלה?

קריאה:

מה העלות התקציבית להוסיף עוד ל-1,750 ₪? יש לך קריטריונים? סתם זורק. אדוני היושב-ראש, תשאל אותו את השאלות האלה, מה אמות המידה ל-1,750 שקל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אני חייב לפרוטוקול כדי שגם חברי הכנסת יבינו את מה שהוא צועק. ה-1,750 שקל מתייחס למי שמרוויחים עד 4,000 שקל בחודש, ובגלל שאם הייתה לך ירידה של 25% במחזור מ-4,000 שקל בחודש זה אומר שהייתה לך ירידה של אלף שקל בחודש, אתה מקבל 1,750 שקל אז כשצועקים לכם 1,750 שקל שנותנים, רק תבינו במה מדובר. זה לפרוטוקול כי זה מה שאושר פה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הצמדה למדד.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אנו לא סבורים שהסכומים האלה צריכים לגדול יותר. זו עמדתנו. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני יכול להתייחס?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

זו עמדתנו, שאנו לא חושבים שהסכומים האלה צריכים לגדול מעבר. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>   

למה לא להצמיד למדד?

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

אני מבקש לדבר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אז תמתין.

 << דובר_המשך >> יורם מועלמי: << דובר_המשך >>   

כתבתי לך אתמול – אני רוצה לדבר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

קיבלת רשות דיבור. מה הבעיה? 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אנחנו סברנו גם אז שהסכומים האלה היו גבוהים מדי כשאושרו פה בחקיקה אבל כפי שאמרתי גם לרב גפני, אנחנו לא באים ומנסים לתקן מה שהיה פעם שעברה. לא באנו עם מספרים יותר נמוכים למרות שלגישתנו המספרים האלה היו צריכים להיות יותר נמוכים. 

 << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >>   

כפיר, כל פסק דין, בית משפט לתביעות קטנות, כל השתת סכום מסוים על הצד השני – צמוד למדד. זה אל"ף בי"ת.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אנחנו לא עיוורים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני יכול להציג את התזה הנגדית?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם אתה יכול, תדבר גם בשמי לגבי הגדלת סכומי הפיצויים. לא רק ההצמדה למדד.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

ישבנו פה בנובמבר 23'. התווכחנו על הסכומים. אתם אולי חשבתם אז שהסכומים הם גבוהים מדי. אנו חשבנו אחרת. לא משנה מה הסיבה - עבר החוק כי חברי כנסת חשבו שאלה הסכומים הנמוכים. מאז עברו 18 או 19 חודשים עם מדד חיובי. המדד עלה. גם המחירים בסופר עלו. יוקר המחיה פה משתולל. לכן אם חשבנו שבנובמבר 23' אלה הסכומים הנמוכים, ביולי 25' הסכומים צריכים להיות אחרים. 

קריאה:

אלה סכומים של 20'. 23' – לקחתם את 20'.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מאוד מבקש. גם ככה יש פה מתח בעניין הזה. מבקש לא לנהל דיאלוג בלי רשות.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

לפני מספר חודשים עברה פה חקיקה של עוסק זעיר עד 120,000 שקל שלא יצטרך 70% רווח, 30% הוצאות, בצורה אוטומטית. ניקח עסק של מחזור של 120,000 שקל. 10,000 שקל בחודש. זה אומר שמרוויח 7,000 שקל לחודש. הפיצוי לפי הטבלה זה 7,900 כלומר מראש הפיצוי נותן יותר אפילו יותר ממה שנקבע פה בעוסק זעיר. כלומר כל הסכומים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

במדרגה הגבוהה. זה אומר 80% פגיעה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

הרווח המלא שלו זה 7,000. ברווח מלא. פה אתה מדבר ה-80% פגיעה, הוא מקבל יותר מזה. כלומר המדרגות יותר גבוהות ממה שעוסק מרוויח. 

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני קורא לך לסדר. אוציא אותך.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

מה שהוא דיבר על 1,750 זה המדרגה שבין 12,000 ל-50,000. קח את החציון באמצע, אתה תבדוק שבסוף זה יוצא להם 1,500 בחודש ואנו נותנים להם 1,700.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

הלכה למעשה זה אומר שעכשיו ביולי 25' עסקים יקבלו פחות ממה שקיבלו בנובמבר 23' כי השקל היום שווה פחות.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אם המחזור נשאר אותו דבר כי אם המחזור עולה זה אותו דבר. בסוף הסכומים שנתנו באוקטובר היו לטעמי 30% יותר גבוהים.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

ביקשתי לבדוק כמה זה יעלה.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

כ-40, 50 מיליון שקל.

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

שווה לנו להשקיע עוד 40, 50 מיליון שקל בעסקים הקטנים. תודה.

 << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >>   

זה אפילו יותר מקטנים. זה זעירים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מענה לעובד שמיצה זכאותו לאבטלה. בבקשה.

 << אורח >> גיל הכהן: << אורח >>   

גם זה היה חלק מההערות שהעלו מההסתדרות והגענו איתם להסכמה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כלומר מה שכפיר אמר קודם, פעמיים טעיתם או שלוש פעמים?

<< אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

שלוש פעמים. זה לא הייתה טעות. ההסתדרות העלו ותיקנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תוקן?

 << דובר_המשך >> נטע בר זיו: << דובר_המשך >>   

כן.

קריאה:

מה יהיה כתוב שם עכשיו?

 << אורח >> גיל הכהן: << אורח >>   

תוקן למה שהיה בחרבות ברזל, כלומר שיהיה כתוב שם עכשיו שמי שמגיש תביעה חדשה ונגמרו לו ימי הזכאות יוארכו לו ימי הזכאות בתקופה הקרובה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה אתם מתקנים. הוספת הוראת שלפיה התקופה ששילמה בעדה דמי אבטלה לא תיספר בעתיד לעניין ניצול התקופה המרבית לאבטלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זו הוראה שעלתה בנוסחים שהגיעו לוועדה. התקופה ששילמו בעד דמי אבטלה המרבית. זה לא היה בחרבות ברזל.

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

לא רואים סיבה לא לספור- -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנו רואים סיבה.

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

פעם ראשונה שאנחנו שומעים את זה. לא עלה על ידי ההסתדרות, לא היה בחרבות בקבל, לא היה בקורונה.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

היה על זה דיון?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

עלה במסגרת נוסחים שעלו בוועדה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנו הרי נשב. נצטרך למצוא דרך להגיע לפתרון. לא כל מה שאתם אומרים זה הלכה למשה מסיני וגם לא כל מה שאנו אומרים הלכה למשה מסיני. נצטרך לשבת כדי להגיע להסכמות.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

רשמנו את ההערה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נבוא לכאן להצבעה. רוצה שתזכרו – בסוף אנחנו מחליטים. אקשיב למה שאתם אומרים. יש דברים שאני לא רוצה שיגיעו לדיון באותו מקום שנשב על הפתרון. זה דבר שיש לעשותו.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

רשמנו את ההערה ונבחן את זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני במקומכם הייתי אומר קח את זה אבל תוותר בחל"ת.

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אין סיכוי שנוותר בחל"ת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נכון.

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

זה בסוף גם העסקים האלה וגם עובדי חל"ת זה האנשים הכי חלשים במשק.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה עם העובדים השעתיים?

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>   

צריך לצמצם את החל"ת לתשעה ימים כי היו שלושה ימים – מה הסיפור? למה זה כזה מסובך לצמצם את ימיה חל"ת לתשעה ימים כדי שזה יהיה הוגן?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא מסובך.

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>   

לא כל דבר צריך לדון שעות. הרב גפני, אנחנו יודעים מה זה היגיון פשוט. יש דברים הגיוניים. יש דברים שצריך להתפלסף. פה זה עניין פשוט. המשק היה פתוח שלושה ימים. נצמצם את זכאות החל"ת מ-12 ימים ל-9 ימים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

קיימנו על זה דיונים. התברר תוך כדי הדיונים, שבהסכמות שהיה ההסתדרות וארגוני המסחר עם משרד האוצר הגיעו להסכמה- -

 << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>   

הרב, אדייק אותך. נשיאות המגזר העסקי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נשיאות המגזר העסקי הורידו את זה מ-14 ל-11, ועל זה הם נתנו תקיעת כף שלא משנים. אחרי זה התחילו דיונים - בכתב ובעל פה. בכתב זה היה פה בוועדה ובעל פה שדיברנו בחדרים אחרים אולי לשנות את  זה וכו'. בינתיים עוד לא נתקבלתי בנושא שאפשר להגיע לפתרון. עוד נדבר על זה אבל היו על זה מלא דיונים. זה לא דבר שעכשיו נולד. אני שולח אנשים. אומר: נסו להגיע להסכמה ובזה הם הגיעו להסכמה. הם רוצים לשנות. הם טוענים שזה מדי בעייתי וכפי שאת אומרת, אף אחד לא - -

<< דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>   

יש יותר מדי אנשים מוחלשים. 

 << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >>   

העובדים השעתיים הם שנפגעים בחל"ת. זה אותם עובדים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה, תשובה.

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

עובדים שעתיים זכאים לאותן הקלות בחל"ת כמו עובדים לא שעתיים. ספציפית פה, בהתחשב במה שהעסק יבחר לעשות הם זכאים לחל"ת. אין פה הבחנה בין עובדים שעתיים ללא שעתיים בחקיקה או בזכויות העובד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נעמה, תגידי לגבי העובדים השעתיים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זה משהו שאנו מעלים אותו מאז המתווה הקודם. אלה העובדים בשכר הנמוך ביותר. אין להם מענה כרגע במתווה הזה. לחלקם יכול להיות שספציפית חלקם צמצום ימי הזכאות לחל"ת יכול לסייע לחלקם, לא לכולם, אז כן יש לומר, גם בהקשר של הפחתת השעות. גם בהקשר היעדר מסגרת שעתית קבועה. לכן הפיצוי כמעט ואיננו. אני יכולה לשלוח כמה מודלים שהוציאו לנו בהקשר הזה. אם תרצו שנעביר כל מיני אופציות שאפשר לאמץ אותן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תעבירי להם. העלית כמה דברים. אימהות יחידניות והורים יחידניים, מענה לעובדות בהיריון וטיפולי פוריות שנעדרו מהעבודה.

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

לגבי העובדים השעתיים, בגלל שיש כמה אפשרויות - אני אעביר את האופציות ונהיה בקשר. אומר כמה דברים שקשורים לרשת ביטחון סוציאלית לעובדים בתקופה הזו. חלקם סומנו בחרבות ברזל, כך שאם העתק הדבק – אז העתק הדבק מלא. מקבלי קצבת נכות מועסקים, קיצור תקופת ההכשרה לשלושה ודשים.

<< אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

הכנסנו.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

סופי? תודה רבה. מעריכה את זה. אימהות יחידניות – קיצור תקופת ההכשרה לארבעה חודשים? את מקבלי קצבת הנכות מועסקים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה הם אמרו.

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

הורים יחידניים אם אפשר לקצר את תקופת ההכשרה לארבעה חודשים של האבטלה. אנשים לאחר גיל פרישה, יש תשובה סופית?

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

התייחסנו לזה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

סופי? תודה. אז אני מסמנת. עצמאיות לאחר לידה, גם את זה, אם איני טועה, טיפלנו בזה בפעם הקודמת. זה גם מטופל? כרגע זה עוד לא. בוא נתייחס לזה רגע. כרגע זה לא בנוסח? נבדוק את זה אחר כך? בסדר. עצמאיות שהן נשות חיילי המילואים שנשארו מאחור, אם אפשר לתת להן מודל כמו שהיה בחרבות ברזל עם הקרן שיוכל להתייחס לחתך הזה שג'ינגלו את הכול, והורים לילדים במסגרות חינוך מיוחד – גם טיפלנו בזה בפעם הקודמת וגם הכנסנו את זה, שנאלצו לא לצאת לעבודה בשל המצב הייחודי שלהם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מבקש לבדוק את זה. היא אומרת שזה נכנס בפעם הקודמת. אבקש שיהיה גם עכשיו.

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

וכמובן חוזרת על הסיפור של ההצמדה למדד של 8%.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

העליתי.

קריאה:

	מה הדרישה לגבי הורים לילדים?

 << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >>   

הורים לילדים במסגרות חינוך מיוחד שנאלצו לא לצאת לעבוד בשל המצב הייחודי שלהם שאין מסגרות והצורך לטפל, יש לתת להם את מענה הפיצוי בהתאם. זה נכנס בפעם הקדמת. זה כן היה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

פתרון לעובדים שהיו בחו"ל. התשובה שלילית?

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

אסביר.

 << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >>   

לא היו בחו"ל. התכוונת תקועים בחו"ל.

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

אומר את הלוגיקה ותוכלו להתווכח עם הטיעון. בסוף אנו לא יכולים לדעת מה היה בנפשו של אדם. אם תכנן להיות בחו"ל כל התקופה- -

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל היה לו כרטיס לחזרה מקורי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חשבתי שאם אני עוזב את הכנסת, אני בא לעבוד אצלכם. לא ידעתי שיהיו לכם תירוצים מהסוג הזה.

<< אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

יש לי כמה הסברים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כל המדינה רועשת וגועשת. כולנו מנסים לגרום לכך שאנשים מתחננים לחזור לארץ, אז לבוא עכשיו כאן בוועדה ולומר אתם לא יודעים, האם רתו לבוא או לא - אנשים התחננו לחזור. אז איזה תירוץ המצאתם? אם אני בא לעבוד אצלכם אני רק מחלק תה.

 << דובר_המשך >> נטע בר זיו: << דובר_המשך >>   

יש הבדל בין הורים לילדים קטנים שהשאירו פה בארץ ועשו כל דבר לבין אנשים שהאריכו. אי מכירה אנשים שהאריכו.

 << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >>   

יש כרטיס טיסה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אפשר לבדוק את זה.

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

אפשר לבדוק את מערכת ביטוח לאומי אם מכירים מערכת שיכולה תפעולית לבדוק כרטיס-כרטיס.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

קושי תפעולי זה לא סיבה לא לתת פיצוי לאנשים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מבקש שתבדקו שוב את העניין. העלה את זה חבר הכנסת חנוך מלביצקי. אם יראה שלא נעתרים לבקשתו – הוא חבר בקואליציה. יכול להיות שיצביע נגד. לא יודע מה אני אצביע. גם נצטרך - תבדקו שוב את חו"ל.  

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

עצמאיות לאחר לידה – פעם שעברה זה היה בתקנות. התחייבו להכניס את זה.

 << אורח >> גיל הכהן: << אורח >>   

אנו נכניס בתזכיר את הפתרון לעצמאיות לאחר לידה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יפה. מענה לעסק בצמיחה ולעסק חדש. גם עלה פה.

 << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >>   

ושנת 25' כמובן.

<< אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

רשמנו לפנינו. אנחנו הבאנו אז איז את הנוסח שהיה באוקטובר. זה לא היה שם.

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

באוקטובר היה עסק חדש עד 30.9. פה עשיתם עד 30.4.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אנחנו צריכים לבחון את זה. באוקטובר היה עסק חדש, זה היה עד 30.9, ממש לפני 7.10. פה זה עד 30.4. נבחן את זה.

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, עסק שהפך מעוסק פטור לעוסק מורשה, שרשות המיסים ייתנו פתרון – יזרקו מכל המדרגות. תשאל את אמיר דהן. עסק פטור שהופך למורשה יזרקו את התביעה שלו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה. 

<< אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

התייחסנו, הבאנו חקיקה אז איז כמו אוקטובר.

 << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >>   

לא. זה היה עד חודש לפני האירוע. עד ספטמבר.

 << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >>   

זה גם לא ניתן בעבר. גם בחנו את זה וגם כדי לתת פה מתווה שיהיה מהיר, וגם כדי לתת פה מענה מהיר ואיכותי זה גם חלק מהסיבות. זה לא נכנס.

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

רשמנו לפנינו את ההערה הזאת. זה לא עלה פה אתמול.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא מסכים לזה. אי אפשר לתקן דברים? מה החלוקה הזאת? הוא אומר לא ואת אומרת כן? אני לא מסכים לזה. זה דבר פשוט. יש לתקנו. לא היה בפעם הקודמת. הייתה הזנחה של הוועדה. תתקנו את זה.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

הרב גפני, אנו לא סבורים שזה הדבר הנכון לעשות. אנו מביאים כל פעם את הדוגמאות של מה שעשינו – הדברים האלה ניהלנו איתם הרבה מאוד דיונים. אני חוזר - בסוף המודל שאנו מביאים גם מוכח כאפקטיבי כי אנו רואים איך המשק התאושש כל פעם מהדברים האלה. הוא גם מוכר גם במערכות וגם על ידי כל האוכלוסיות ולכן אנו רוצים להפעילו שוב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם אתם חושבים – ניקח את כל מה שהיה בפעם הקודמת, ונתהדר בעניין הזה שתיקנו הרבה ואתם שיתפתם פעולה וזה היה בסדר והצלחנו ולכן לא נתקן דברים שהיה צריך לתקן גם בפעם הקודמת ולא תיקנו, אתם טועים. אנו מבקשים לתקן את זה.

<< אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

הסיבה שאנו באים עם מה שנעשה בפעם הקודמת זה לא סתם כי נגענו נסענו ואנו עושים העתק הדבר. זה כי אנו רואים איך הדברים האלה הוכיחו את עצמם כל פעם שהייתה לנו אותה סוגיה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

דדי סויסה, בבקשה. אנחנו הולכים עם ההסתדרות עכשיו.

 << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >>   

אנחנו איתך באש ובמים. אתה יודע את זה. אני רוצה לפתוח במשהו אחר לגמרי, כי הכי קל לדרוש ולדרוש. קודם כל חשוב לי לומר תודה רבה לאנשי רשות המיסים וגם למס רכוש על כל מה שעושים למען עם ישראל. לא מובן מאליו ואנו צריכים לומר מילת תודה כי הם באמת עושים עבודת קודש אך אדוני, הפארסה ולא חלילה מדבר על הדיון הזה. הפארסה הזו שאנו כבר חמש שנים לא חוזרים לרעיון המקורי שרץ איתך של נוהל לחיצה על כפתור בזמן חירום שדיברת עליו עוד בשנת 20' ואמרת: חברים יקרים, ישראל כל הזמן בתרחישי קיצון ואנו כל פעם מחדש יושבים פה חבורה ענקית וצריכים להתחנן לקבל כסף כדי להתקיים ולחיות בחרדה עצומה כדי שהעסק יוכל לעבוד ולתפקד, להכניס כסף לטובת מדינת ישראל. הפארסה הזו היא אולי הדבר הגרוע ביותר למה שקורה למגזר העסקי. עד שלא יהיה נוהל לחיצה על כפתור בזמן חירום אנו לא נוכל באמת לתת יציבות למגזר העסקי וגם לא לעובדים לצערי מסכנים שגם הם לא יודעים האם משכורתם תיכנס בזמן כן או לא. 

אז אולי הגיע הזמן, ואני יכול לדרוש פה מלא דברים. אני לא רוצה לחזור כי דרשו פה כולם את ההצמדה ואת העוסק הזעיר והפטור ואת כל הבעיות האחרות, ואולי זו תהיה המתנה הגדולה ביותר שלך. ישראל עדיין בסיכון, ועדיין יכולה להגיע לעוד מצבים כאלה. מתחנן אליך, תקרא פה פעם אחת ולתמיד – אין פה קואליציה ואין פה אופוזיציה – נוהל לחיצה בזמן חירום יוציא אותנו מכל הדבר הנורא הזה שקורה פה ונפסיק להיות מקצבי נדבות ועלובים כי התעייפנו מזה. זה מבזה אותנו וגם גרם ל-60,000 עסקים להיסגר השנה האחרונה כי אין נוהל לחיצה, כי הם לא ידעו מה קורה עם עתידם. זה אני מתחנן שתגיד את זה כבר ובואו נלך עם זה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

ויכול להיות שזה הצעד הראשון.

 << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >>   

בואו נבנה אותו. מהיועמ"שית של הוועדה לכתוב את נוהל לחיצה על כפתור ולהביאו. ואומללים פה. חלאס. לא רוצים את זה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אל"ף, יש פה קואליציה ואופוזיציה אבל עצם העובדה שאנחנו אולי בפעם הראשונה לקחנו את המתווה שכבר היה בתוקף, יכול להיות שזה הצעד הראשון בדרך לנוהל לחיצת כפתור.

 << אורח >> דדי סוויסה: << אורח >>   

אבל בואו נבנה אותו כבר ונגמור עם הפארסה הזאת. זה לא ייתכן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הייתה מסיבת עיתונאים יחד עם שר האוצר. זה עלה כאן בוועדה. העלו את זה כולם, כמו שאמרת – קואליציה ואופוזיציה. הנושא הזה עלה גם בישיבה שם במשרד האוצר. אמר שר האוצר שהוא תומך בזה אבל כל המחמאות שאמרת לא מדויקות כי הם לקחו את מה שהיה קודם בלחיצת כפתור ואמרו: את זה אנו מעבירים לפה. אנחנו לא מסכימים. אנחנו סבורים שיש דברים שצריך לשנות. זה לא שהם לא רצו. הם רצו. הם מבקשים את זה גם עכשיו. בוא נלחץ על הכפתור. מה שהיה קודם יהיה גם עכשיו. אני לא מסכים לזה. גם אתה לא מסכים לזה. אתה אומר שיש דברים.

<< אורח >> דדי סוויסה: << אורח >>   

אבל אם תבוא חקיקה מסודרת שלך כן נוכל.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הרב גפני, קודם כל, אנו מסכימים ללחיצת כפתור. מוכנים שיעשו ל-23' כי שנה שעברה לחצו על כפתור ל-23'. מ-23' ל-24'. אנחנו מוכנים לזה.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

התייחסתי לזה אתמול בפתח הדברים כי זה עלה. אמרתי, אנחנו עיגנו את זה בנהלי החירום של משרד האוצר. זה הסיבה שהצלחנו להגיע כל כך מהר גם להסכמות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

איפה הגעתם להסכמות? תענה לי.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

אחת, כפי שאמר הרב גפני בצדק רב, הוועדה לא יכולה לאחוז את המקל משני קצותיו. אתם מצד אחד מבקשים ובצדק בחלק מהדברים לעשות התאמות שמחויבות למציאות כי לא כל אירוע דומה לאירוע הקודם. זה בדיוק מה שאמרנו – שאנו מקבעים את מה שניתן, כלומר את העקרונות הבסיסיים. לקחנו את המודל שעבד טוב ב-23' כי ראינו שאפקטיבי, הוא עבד טוב גם בתקנות לאורך השנה וחצי האחרונה. אמרנו: זה הבסיס, לא מנהלים דיונים יותר במשרד האוצר. אתם באתם אליי פה ואמרתם לי - כל השנה וחצי האחרונה – מה יש לך לנהל דיונים? תביא. את כל זה צמצמנו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

איפה הגעת להסכמות? עם מי?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

הייתה מסיבת עיתונאים כמו שאמר הרב גפני.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני יכול לעשות לך כל היום מסיבות. גם הרב גפני אמר שיבואו פה דברים כמו פעם שעברה אבל בהתאמה. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >>   

לכן אמרנו, שגם אנחנו חושבים שבסוף אי אפשר להביא את האירוע הזה עד הקצה, כלומר כפי שגם אמר אמיר וציין. אתם מבקשים את העדכון ל-24'. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כרגע זה 23'.

 << דובר_המשך >> יוראי מצלאוי: << דובר_המשך >>   

אם היינו מביאים אז איז את הנוסח כפי שהוא בלי שום שינוי, זה גם לא היה עובר. לכן בסוף יש איזון מאוד עדין שצריך לשחק בו בין היכולת להביא ודאות מהירה שבסד הזמנים שהיה פה זה חסר תקדים לבין היכולת שלנו עדיין לשמר אותה, לעשות התאמות נדרשות בהתאם למציאות המשתנה כי אף אירוע לא בדיוק כמו האירוע הקודם. אני חושב שבהקשר הזה אפשר להמשיך לבוא בטענות- -

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הבאת חוק. איזה שינויים עשית בחוק – גדולים – עזוב בקטנות - שאתמול עלו פה כמה נושאים גדולים, איפה עשית שינויים שחברי הכנסת בוועדה פה ביקשו?

<< דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אגב אנו לא מבקשים לשנות את המתווה. אנו לא משנים את הקונספט.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

שאלתי, מה עשית מאתמול היום. שמעת אתמול מה חסרי הכנסת רוצים – אגב ידעת את זה לפני כן. מה השינויים שעשית? הדברים הגדולים. 23', 24', עשית? אני מכיר את67, עבודת נשים, עבודות שעתיות. מכיר הכול. זה הדברים שהיו גם ככה פעם שעברה שהכנסנו אותם אחרי מלחמות. אני מדבר איתך על הדברים הגדולים, 23' וא 24'. אנחנו מדברים על החל"ת שיהיה תשעה ימים ולא 11 יום ולא 10 יום, על הפיצויים של אותו אחד שניזוק העסק שלו שנמשיך וניתן לו מעבר לחצי שנה. מדברים על אותו אחד שיש לו עסק שנוכל לתת לו, אם העסק משופץ, שיפתח במקום אחר. עוד דברים? אלה הדברים הגדולים שעליהם דיברנו. דיברנו על החל"ת – חנוך מלביצקי דיבר על החל"ת של אלה שהיו בחו"ל. מה הבאתם מכל החבילה הזאת? אלה הדברים הגדולים. כל השאר עזוב. איך אנחנו מדברים על הדברים האלה?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

הרב גפני סקר את כל הדברים האלה עכשיו. אולי בחלקם לא היית. שאחזור על כל התשובות?

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא תירוצים. תשובות. האם יצא משהו מעבר לזה?

 << דובר_המשך >> כפיר בטט: << דובר_המשך >>   

היינו עכשיו כמה שעות בוועדה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כפיר, אני מכריז על הפסקה. נחדש את הישיבה ב-13:15. אני מבקש – לא יודע למה הגעת עצבני. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא הגעתי עצבני אלא טעון. אני רואה שהחבר'ה לא התקדמו כלום. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הפסקה עד 13:15.


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:45 ונתחדשה בשעה 13:15.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מחדש את הישיבה. מתנצל בפני החברים, לא הגענו עדיין להסכמה. על חלק גדול מהדברים כנראה יש הסכמה, ולכן אני נועל את הישיבה ונמשיך בעז"ה מחר. מקווה שנגיע להסכמה ונוכל לסיים את זה מהר. בינתיים אין עדיין הסכמות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:40. << סיום >>