פרוטוקול של ישיבת ועדה

     
הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



54
הוועדה לביטחון לאומי
10/07/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 436
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום חמישי, י"ד בתמוז התשפ"ה (10 ביולי 2025), שעה 09:00


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה-2024 - החלק שפוצל בשלישית << הצח >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
צביקה פוגל – היו"ר
גלעד קריב
נאור שירי

מוזמנים: 
	בת אל
	–
	לשכה משפטית, משרד הפנים 

	ואחיד חשאן
	–
	מנהל תחום חירום וביטחון, משרד הפנים

	שלומית גרינפילד 
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים 

	רפ"ק ליאור מזרחי
	–
	ראש מינהלת שיטור עירוני ומועצתי, המשרד לביטחון לאומי

	דוד בבלי
	–
	יועץ השר לביטחון לאומי, המשרד לביטחון לאומי

	שרית נשיא
	–
	מנהלת תחום בכירה, פרויקטים ויזמות, משרד לביטחון לאומי

	קרן אבירם
	–
	הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי

	מירי שמואלי
	–
	משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון לאומי

	סנ"צ מייק כהן
	–
	רמ"ד שיטור עירוני, המשרד לביטחון לאומי

	ליאור מזרחי
	–
	ראש מינהלת שיטור ואכיפה

	מתן שחק
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	אלון ביטון
	
	מנהל אגף חירום וביטחון, מרכז השלטון האזורי

	מירה סלומון
	–
	עו"ד, ראש מנהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

	יוחאי וג'ימה
	–
	ראש מינהל ביטחון וחירום, מרכז השלטון המקומי

	איציק ציפרוט
	–
	יו"ר, העמותה לקידום תרבות הנשק בישראל

	מירית לביא
	
	עו"ד, המכון הישראלי לדמוקרטיה

	רונן פרץ
	–
	עו"ד

	סאבר בוכוואני
	–
	סטודנט לתקשורת, מועמד לראשות המועצה בפורדיס



ייעוץ משפטי: 
איילת לוי נחום
אסף היזלר
דור אשכנזי

מנהלת הוועדה:
לאה גופר

רישום פרלמנטרי:
מעיין שבתאי, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשפ"ה-2024 - החלק שפוצל בשלישית << הצח >>

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מכובדיי בוקר אור, התכנסנו כאן הבוקר. מודה לכל מי שעשה את המאמץ להגיע לכאן ביום חמישי. מסוג הדברים שבדרך כלל לא נהוג לעשות פה בכנסת ישראל. הנושא הזה כל כך חשוב, אין לנו ברירה אלא להיכנס כדי לסיים את החקיקה בנושא הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות. 

רגע לפני שנתחיל, אנחנו ביום 643 למלחמה. והבוקר שוב נאלצנו להתמודד עם השחור-לבן של הותר לפרסום. בכל פעם שזה קורה אני עובר על הרשימה ומנסה ללמוד על כל אחד מהנופלים. זה חלק מחובתי להכיר להם תודה גם אחרי נפילתם, לא רק כשהם חיים ונלחמים. הבוקר כשקראתי את זה, על אברהם אזולאי, השם ייקום דמו, רס"ר, קראתי את הסיפור על איך הוא נפל ומה היה מסביב לנפילה שלו. אני מבין למה אנחנו תמיד אומרים שהם הטובים ביותר.

אני מקווה שלא נצטרך לשמוע עוד בשורות כאלה ומה שמגיע מארצות הברית מסמל שינוי. כולנו רוצים לראות את 49 חטופים וחטופה חוזרים הביתה, את כל אנשי הביטחון בכל הגזרות ובכל המקצועות, משלימים את משימותיהם וחוזרים גם הם הביתה בריאים ושלמים. זו תפילתי הבוקר, אני מקווה שגם אתם מצטרפים אליה.

במעבר לא חד, כי זו חלק מהשגרה שלנו ביום-יום, נחזור להתעסק בהצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח. אני מזכיר לכולם, אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. נשארו לנו אתמול שני נושאים על השולחן ועוד אחד בסימן שאלה. שני הנושאים שנשארו על השולחן הם האחד, הטיפול בתלונות, והשני, הוראות המעבר.

סימן השאלה שנשאר לנו הוא הנושא של החריג בחריגות, שחשבנו לנכון להכניס לתוך הצעת החוק. בואו נסגור קודם את שני הנושאים שנדמה לי שהם פשוטים בהרבה, נעשתה עליהם עבודה אתמול, טיפול בתנועות והוראות המעבר. אחרי כן נשקיע את הזמן שנדרש לפתור את הבעיה הנוספת. חבר הכנסת נאור שירי, אתה רוצה לומר כמה מילות פתיחה הבוקר?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

כן. אני מצטרף למה שאמרת על הלילה שעברנו. יצא לך לראות את הסרטון של אביעד גליקמן? מכיר?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

ראיתי אותו אתמול.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

את אביעד או את הסרטון?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

את הסרטון.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה דעתך? אני בכל תור, הייתי אומר לשווארמה אבל אני 16 שנים בערך צמחוני, בכל תור לפלאפל או משחק כדורגל, כדורסל יש את - - - הזה. ראיתי את זה 16 פעמים, מכל זווית עם עצירות. זה פשוט הזוי, לא נורמלי.



 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אתה יודע שאני לא אוהב את המילה הזוי. זה לא צריך לקרות, הדברים האלה לא צריכים להגיע למקום שהם הגיעו.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

בשביל הפרוצדורה, זו החלטה רק של המשטרה לזמן לחקירה או באישור פרקליטות, עיתונאי?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

לעניות דעתי הלא קובעת, באישור פרקליטות. אל תתפוס אותי במילה, נראה שכל פרקליט יודע שאני משפטן לא טוב. משתדל לשמור על זה כך.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

ממליץ לך לשמור על זה. אני הולך בעקבות האירוע הזה. אני לא מבין את האירוע הזה. הכי מצחיק ששרפו את כל המכשירים בבסיס. אין עצורים, שם הכול בסדר. שרפו בסיס שלם אבל אם אחמד טיבי היה נכנס לבסיס, במקרה הטוב שתי הפיקות שלו היו נשארות בברכיים. בסדר, אנחנו במדינת חנמאל. בואו נדבר על השיטור העירוני. שיהיה לנו בהצלחה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה חבר הכנסת נאור שירי. אני תמיד אוהב את העקיצות הלא מרומזות שלך, אני איתך. דווקא בעניין של אביעד גליקמן אני חושב שאנחנו שנינו מרגישים אותו הדבר. בבקשה, היועצת המשפטית לוועדה, איילת בוקר טוב.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

איזה עמוד?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

16, למטה.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

16, למטה. אקריא את הסעיף בנוסח המעודכן שלו, אחרי שניסינו להגיע למתכונת של פשרה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מה שתגידו, הוראות מעבר יותר קל?

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

מה שאתמול בדיוק ניסיתי להגיד.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

כי זה המשך של הדיון אתמול.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

אתמול לא הפצתי נוסח מעודכן.



 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

פה זה 26 אצלי. לפני הנוסח עצמו, אגיד איך אנחנו רואים את זה. אני עושה הבחנה בין 10-6, למעשה 5-1. אתחיל מן הסתם מ-10-6. יש פה שתי קבוצות, קבוצה של תקנים לא מאוישים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתה ב-(ו)(1)(1)?

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

כן, זה גם שם. מבחינת המקום, כן. יש קבוצת תקנים לא מאוישים, המודל אומר שצריך לקחת אותם ואת התקנים המאוישים ועדיין בהתאם למודל צריך לקחת אותם. לגבי הקבוצה שהיא הכי פשוטה של תקנים לא מאוישים בהתאם למודל, לאחר קביעת הנוהל כי צריך להיקבע נוהל שיהיה עד חצי שנה או שיהיה לפני ועד חצי שנה. לאחר קביעת הנוהל, עד שנתיים התקנים האלה יילקחו, התקנים הלא מאוישים בהתאם למודל ברשויות 10-6.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה לכל היותר שנתיים וחצי, לא מכניסת החוק. מכניסת הנוהל או מכניסת החוק?

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

מכניסת החוק לתוקף שנתיים. הנוהל עצמו יהיה עד חצי שנה. בין שנה וחצי לשנתיים. בשיא אלה שנתיים.

 << דובר >> קרן אבירם: << דובר >>   

לאחר קביעת הנוהל ועד שנתיים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לאחר קביעת הנוהל, עד שנתיים ויש לכם עד חצי שנה לקבוע את הנהלים. בשיא, שנתיים וחצי.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

בשיא שנתיים. אם אקבע את הנוהל אחרי חצי שנה יהיה לי שנה וחצי. אני אקבע אותו אחרי שלושה חודשים הוא יהיה שלי שנה ותשעה חודשים. לקחת את הלא מאוישים, כמובן שבשלב הזה אותן רשויות יוכלו להתחזק בפקחים - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

את הלא מאוישים, עד לרמה של המודל. אתה מבין נאור?

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אני יכול להקריא את זה?

 << דובר >> קרן אבירם: << דובר >>   

איילת, את רוצה להקריא?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הוראת מעבר (ו)(1), אצלך זה עמוד 28.



 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

אקריא את מה שמונח בפני חברי הכנסת ותגידי לי איפה אתם מבקשים לעשות שינויים. תעקבי אחריי במה ששלחתי אתמול.

	הוראת מעבר
	(ו)
	(1)
	
	
	מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ו) הוראות סעיף 9. התאמות במבנה הכוח לפי סעיף 7ב לחוק העיקרי במערך אכיפה רשותי שהחל לפעול לפני כניסת חוק זה לתוקף, יהיו כמפורט להלן;

	
	
	
	
	
	

	
	
	
	(א)
	
	ברשויות מקומיות שביום כניסת החוק לתוקף היו במדד החברתי כלכלי בדירוג שש ומעלה.

	
	
	
	
	
	

	
	
	
	
	(1)
	לאחר קביעת נוהל כאמור בסעיף 7ב ובהתאם אליו ועד לתקופה של שנתיים מיום כניסת החוק לתוקף, יוסטו תקני שוטרים עודפים שלא היו מאוישים בפועל בשנתיים שקדמו למועד כניסת החוק לתוקף ויגויסו פקחי שיטור-רשותיים חדשים ככל שנדרש. מספר פקחי השיטור הרשותיים הקיים במערך האכיפה הרשותי לא יצומצם.



 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

חסרה המילה עודפים?

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

מה שירד זה "ככל שנדרש בהתחשב בנתוני הגיוס של משטרת ישראל", צריך לדון בזה.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

זה הנוסח מבחינתנו, מה שאמרת.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

נניח והתקן החדש קובע צמצום של שוטרים ופקחים. נניח שהיו 12 ועכשיו יש עשרה, לפי הנוהל החדש. למה פקחים אי אפשר?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

יצומצמו פקחים?

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

לפי המודל אין מקרה כזה של צמצום פקחים וגם שוטרים, אין דבר כזה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

למה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

כי לא רוצים להתחיל לפטר אנשים.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

הם מבקשים הרבה יותר.



 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

נניח שהתקן הוא עשר-עשר החדש והיום יש 13-13.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

אין מקרים כאלה, אני מכירה את המודל.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

13 פקחים, עשרה שוטרים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מספר הפקחים יישאר.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אנסח מחדש. אם יש היום 100% פקחים ברשות מסוימת, יש כאלה, לא הרבה, ו-70% שוטרים.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

מבחינת איוש אתה מתכוון?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

איוש היום. ובמודל החדש יצא ש-70% שוטרים  זה ה-100% החדש. נוצר פער קבוע בין הפקח לשוטר, גם אם השוטר מאויש. תהיה לך לפי התקן החדש מצבה מלאה של פקחים ושוטרים באותה רשות, נכון?

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

עד כאן הבנתי.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

למה הם לא יכולים לפטר את שלושת הפקחים העודפים? יש להם 100%, הם עומדים בתקינה. אתם אומרים, מספר פקחי השיטור לא יצומצם. מראש הם במצבת עודף.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

זה לא שהם במצבת עודף.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לפי החדש הם בעודף. - - -

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

זו הוראת שעה רק לשנתיים הראשונות, לא? - - -

 << דובר >> קרן אבירם: << דובר >>   

הוא שואל, למה שהם לא ירצו לצמצם את הפקחים?



 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

זה כל הרעיון של השנתיים הראשונות, יש הקפאת מצב גם במקומות העודפים וההתאמה מתחילה שנתיים אחרי. זה מה שאמרנו, כדי לא לייצר זעזוע דרמטי במצבה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אחרי השנתיים?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

זה סעיף (2) שאז מתחילים את כל המצבה. מה שאני לא מבין ויכול להיות שתאמרו שהמספרים מסבירים את זה. אני מדבר על הסטת תקנים לא מאוישים בשנתיים הראשונות. זה תלוי אם הצלחתם להקים מספיק מערכים חדשים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אנחנו נקים מערכים חדשים על ידי הסטת התקנים, זה מה שניסיתי להסביר אתמול.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני מזכיר שהקמת מערכים חדשים זו לא רק פונקציה של תקנים, זו גם פונקציה למשל של הסכמות עם הרשות המקומית, של גיוס פקחים, אישור הוועדה.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

יש כל כך הרבה רשויות בדרך, אנחנו לא שם. הפוך, אנחנו במצב של חוסר לא של עודף.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מה שהוא אומר זה דבר נכון שאנחנו צריכים לשים לב אליו, לא בטוח שזה צריך להיות בחקיקה, ליתר דיוק אני בטוח שזה לא צריך להיות בחקיקה. אנחנו לא לוקחים עכשיו פול של תקנים ומשאירים את זה בכיס אלא התקנים מיד הולכים לאיוש.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

ממש לא. ישמשו להקמת מערכים חדשים.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

יש את זה בשני, אפשר גם בראשון.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

הפול של התקנים הוא רק להקמת מערכים חדשים.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אולי אפשר להוסיף את הראשון כי הראשון הוא כנראה הוודאי שבוודאות ימומש, אולי להוסיף לראשון את זה.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

מה להוסיף?

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

גם ב-(1) להוסיף בסוף. "להקמת מערכי אכיפה חדשים ומערכי אכיפה ברשויות מקומיות".

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני רוצה להבין ברמת הפרקטיקה, פה חשוב השלטון המקומי. אני מניח שאין קיפאון, יש לרשות ולמשטרה תקנים אז יש תהליכי איוש כל הזמן. החוק עכשיו ייכנס לתוקף. מה אנחנו אומרים? שאת הליכי הגיוס של כל התקנים החדשים עוצרים.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

מה שנצטרך לעשות זה את הנוהל.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

יש כרגע רשויות שיש להן תקנון עודף. הן לא מאיישות את התקנים האלה כי אנשים התפטרו, לא הספיקו להכניס. אני מניח שיש בחלק מהמקומות כרגע תהליכי גיוס לתקנים האלה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אסביר לך את זה גלעד. אם התקן היום הוא 50 והוא מאייש רק 30, התקן החדש שלו הוא 35, הוא יכול להמשיך לגייס חמישה, הוא לא יכול לגייס עד 50.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני רוצה להבין איך זה יעבוד. אנשים כשהם מתגייסים, הם מתגייסים לאזור מסוים, רוצים להיות פקחים במקום מסוים. אני בכוונה  שואל את זה במובן המעשי. החקיקה בסדר, אני שואל איך אתם נערכים, או שתאמרו לי שזה בסדר כי כולם ממתינים לחוק הזה אז אף אחד לא מגייס. 

אבל יהיו כרגע תהליכי גיוס גם לתקנים שאנחנו מסיטים, מקפיאים את היכולת. השטח ערוך לזה, אתם יכולים לומר שאתם מוציאים הודעה לכל הרשויות שיש בהן עודף תקינה? תעצרו את הליכי התקינה על המספרים העודפים?

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

הניהול של כל מערך התקינה ושל משטרת ישראל בשילוב זרועות עם משטרת ישראל מתבצע במשרד. אחד הדברים שנעשה מייד עם העברת החוק ואנחנו כבר מוכנים לכך, כן לצלם את המצב הקיים ולהכין גם את השטח מבחינת משטרת ישראל כי מדובר בשטח של משטרת ישראל. זה יהיה מהיר וכבר קיים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

יהיה לכם, מאוד קשה לומר איזה תהליכי מיון.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

נכון מאוד, לכן הסטת אנשים פיזית קורית רק בשנה השלישית.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

צריך לקבע את הפול.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

מה הסיפור של הכנת הנוהל?



 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

7ב מחייב נוהל. כרגע המודל לא נורמטיבי, הוא רעיוני ועל סמך זה. הוא צריך להיכנס לנוהל ואז תתחיל. מהצד השני גם, אם תל אביב יכולה לגדול, למשל מ-4-1, מצד שני אתה לוקח לה תקנים, לא יכול להיות מצב שייקחו לה סתם.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

רק שימו לב שלא נוצרת לנו פה תקופה שהיא ארוכה מידי, של אי בהירות.


 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

זה עד חצי שנה הנוהל. אנחנו מקווים שהרבה לפני.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה גם יכול לייצר תמריץ לאייש מהר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

תיכנסו לסוגיות האם התקן מאויש או שלא מאויש? בן-אדם קיבל הודעה שמגייסים אותו לתקן אבל עוד לא נחתם החוזה. שימו לב, פה זה לא לרמת - - - זה לרמת הביצוע.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

חבר הכנסת גלעד קריב, אתה מעלה פה נקודה כל כך נכונה. כשהיא עלתה בדיונים שקיימנו לקראת, לא סתם לקחו סמנכ"לית ואמרו לה "גברתי, את אחראית על העניין הזה".

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

היא כבר משנה. לא אכפת לי שתצמצם, זה לא יהיה עד חצי שנה אלא עד חמישה, כשהנוהל יהיה בפנים.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

האינטרס שלנו הוא לעשות את הנוהל כמה שיותר מהר, עד חצי שנה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בואו נתקדם מכובדיי.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אמרנו שמוסיפים רק לבקשת חבר הכנסת, שזה יוסט אל.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי, בוקר טוב. הסוגיה של גיוס פקחי שיטור רשותיים חדשים ככל שנדרש. אנחנו בכל פעם מזכירים את זה, הסיכום בוועדה להבנתנו, שלא תהיה חובה להוסיף פקחי שיטור רשותיים והנוסח כרגע מדבר על כך שכן, ושיגויסו פקחי שיטור רשותיים חדשים ככל שנדרש. צריך להתאים את זה למה שדובר בוועדה והתקבל. דיברנו על זה בעבר שצריך לעשות את זה לפי סעיף 7ב.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

שמעתם את ההערה?



 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

דה-פקטו זה לא רלוונטי כי אלה רשויות שרוצות לגדול.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

אין לנו בעיה עם ההערה הזו, ברמה המהותית. אין לנו בעיה לדייק את זה להסכמה.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

לא נכריח רשות, זו לא הבעיה. לא סתם הייתה הגדרה "לא תצומצם". מזה הם מפחדים.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

אמרתי, בוועדה זה נדון כמה פעמים, זה הוסכם כמה פעמים, והנוסח לא.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

בהסכמת הרשות? נוסיף לפה.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

במקום "ככל שנדרש בהסכמת הרשות".

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

אין לנו בעיה עם זה.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

בהסכמת הרשות, בסדר?

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

בוא נגיד שהן מאוד רוצות את זה.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

הן כנראה יסכימו.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

לא סתם הדגש פה היה "לא יצומצם" כי יותר מפחיד אותם שניקח להם.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בבקשה, בואו נמשיך.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה הדיון האחרון, נכון? לפרוטוקול אישרתם את הדירוג הסוציו-אקונומי. יחד עם גלעד קריב.



 << דובר >> אסף היזלר: << דובר >>   

	הוראת מעבר
	(ו)
	(1)
	(א)
	(2)
	בתקופה שלאחר שנתיים מיום כניסת החוק לתוקף ועד ארבע שנים מכניסת החוק לתוקף, יוסטו תקני שוטרים להקמת מערכי אכיפה חדשים ומערכי אכיפה ברשויות מקומיות קיימות. מספר פקחי השיטור הרשותיים יותאם לנוהל כאמור.



<< דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אצלנו זה "יוסטו בהמלצת המפקח הכללי של משטרת ישראל" ונמשיך תקני שוטרים וכו'.



 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

למה המלצה אם יש לך נוהל?

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

כי זה שוטר שקיים - - - אבל צריך את השוטר הזה שם.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

שיהיה ברור שיש חריג להעסקה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

החריג זה מסלול אחר.

 << דובר >> קרן אבירם: << דובר >>   

זה רק לתקופה של השנתיים.

 << דובר >> מייק כהן: << דובר >>   

רק בתקופה של השנתיים כפי שציין חבר הכנסת קריב, ששוטר שקיים לא ייקחו אותו ויגידו לו לך, משאירים את זה כך בהמלצת המפכ"ל.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אני עדיין אומר לפרוטוקול שאני חושב שראוי שהתפקיד יהיה של מי שאחראי על זה. לא למהר להכניס לכל מקום את המפכ"ל. אחת, במקומות שתרצה, אין לך לאן לעלות. שתיים, זה לא התפקיד שלו, ברור שהוא יעשה משהו שהמפכ"ל יסכים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

עליי זה מקובל.

 << דובר >> מייק כהן: << דובר >>   

סביר להניח שנושא של תנועת שוטרים מאוישים במקרה הזה של הסעיף ספציפית, תהיה בהחלטת מפכ"ל על פי שיקולים מבצעיים רחבים יותר, מן הסתם ההמלצה עוברת דרך מדור מינהלת.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בואו נשאיר את זה. תודה מייק.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

לגבי ההמשך 5-1, אני רוצה להגיד מילה.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

לפני 5-1, אותו עניין של פסקה (1), גם על פסקה (2). ההסכמה של הרשות להוספת פקחי שיטור רשותיים. מה שמעניין אותי אלה פקחי שיטור רשותיים. כתוב "מספר פקחי השיטור הרשותיים יותאם לנוהל כאמור".

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

זו התאמה למודל. כאן אי אפשר לכתוב את זה למרות שבפרקטיקה זה לא רלוונטי ל-10-6 כי ברור שהמטרה היא - - - מול המודל. הם "קיבלו", הייתה להם פריווילגיה כל השנים האלה וזה מותאם למודל שכל אחד יקום - - -

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

זה כבר סיום התקופה.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

ברור שהם יצטרכו לגייס את הפקחים בהתאם למודל.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

גם בסעיף 7ב, אפילו רשות מקומית חדשה שנכנסת ואמורה להיכנס לפי המודל, עדיין יש שם נוסח שמדבר על כך שהרשות לא מחויבת להוסיף פקחים מעבר ליחס של אחד לאחד.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

אולי נחבר את זה ל-7ב.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

זה מחובר ל-7ב כבר.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

זה לא מחובר כבר. "מספר פקחי השיטור הרשותיים יותאם" - - -

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

יותאם ל-7ב. לא ל"כללים", אני לא אוהב את המילה "כללים" שם.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

כללים היה בעבר.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אפשר לעבור ל-5-1? סיימנו פה ארבע שנים. לגבי 5-1, אגיד מה היה לפני. שאלתי, לא אגיד מי, כמה גורמים. בעיניי נכון שאם אנחנו משאירים את המצב על כנו עם 5-1 גם בהמשך, זה יהיה אי-שוויון בין 5-1 עתידי, שהיה. מצד שני בגלל שהן מאוד חלשות, גם שם יש יותר פשיעה, יש בעייתיות לקחת גם נראות. אנחנו מדברים פה על תחושת הביטחון. יש פה תחושת ביטחון, אי אפשר לזלזל בה, אתה לא יודע איך לכמת אותה או להגיד איך תהיה ההשפעה, יש בעייתיות עם זה.

בהתחלה אמרו לי שאין בעיה של שוויון, אפשר להצדיק את זה, אחר כך אמרו שיש. אני אומר את עמדת השר, שלא נוגעים ב-5-1. מה זה אומר? זה לא אומר שאי אפשר בהמשך בשום צורה עוד שמונה שנים התאמה כזו או אחרת. אנחנו לא יכולים לחיות עם זה שהחוק מחייב. אנחנו רצינו בכל מקרה יותר זמן כי דיברנו על ארבע שנים הבאות, שנה חמישית, שישית, שביעית, שמינית, שיזוזו בהן דברים. נתתי לדוגמה את לוד - - - כל מיני מקומות כאלה. צריכים לקחת מהם שוטר, גם תקן, בטח שוטר עצמו.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

למעט דבר אחד. אני מבין את מה שאתה אומר כי אתה יודע גם את דעתי, הרצון לתגבר את מרכזי הפשיעה ויש מתאם בין מרכזי פשיעה לבין סוציו-אקונומי לצערי. לא אחד לאחד אבל יש מתאם. בשביל זה הכנסנו מספיק חריגים בדרך המלך אחרי הוראת המעבר. החוק בנוי כך, בעיניי מה שהוא אומר שאם אחרי תקופת המעבר השר והמשטרה רוצים לתגבר מקום, הם צריכים לעשות את זה בהתאם לחריגים ובהתאם לפרמטרים שנקבעים. אם צריך בשביל זה להגיע להחלטת ממשלה, עדיפות לאומית כדי לוודא שזה לא רק תיקון נקודתי. אם משתמשים באותו מנגנון שדיברנו, על אירוע חירום לשנה. עוד שש שנים אחרי הוראת המעבר לגבי 5-1 - - -

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

עוד ארבע אתה מתחיל.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אתם אמרתם "בתקופה שלאחר ארבע שנים מיום כניסת החוק", מתחילות השנתיים.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

יותר, דיברנו על ארבע.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

כשרואים שיש משהו לתקן בחוק יש ארבע שנים. נכון ללכת כאן בדרך כזו שכן קובעת הגדרה ברורה, נגיע ונראה שבארבע שנים האלה שצריך לגבי 5-1 אולי להגמיש עוד יותר שיקול דעת מבצעי, נעשה את זה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אז מה אתה רוצה לשנות פה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אתה מבין מה הוא אומר?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אם הם נשארים 5-1 סוציו-אקונומי אבל בזכות פעולת אכיפה של המשטרה והרשות המקומית, ירדה שם דרסטית רמת הפשיעה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה בדיוק העניין, הסוציו-אקונומי לא רלוונטי.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

הוא מאוד רלוונטי.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לא נשקע עוד הפעם בוויכוח.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני רוצה להגיד מה אני מבין. אני מאוד אוהב את הגישה שאומרת 5-1 לא נוגעים. למה? כי הם ממילא שם, אני רוצה לחזק אותם, לשמור עליהם. בא השר ואומר, גם אחרי ארבע שנים שסיימנו את תהליכי המעבר של תקנים ושל שוטרים לא מאוישים, אנחנו רוצים להשאיר את 5-1 למרות שזה עלול ליצור מצב של חוסר שוויון כי הוא 5-1 עם התקן הקודם ו-5-1 עם המודל החדש. זה מה שהשר אומר. הגישה כגישה נראית לי נכונה. בא גלעד ואומר, בואו נשאיר את זה לשיקול מסוים החל מהשנה החמישית.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אין לי בעיה אבל הפוך. ברירת המחדל הפוכה. 7ב מאפשר את הדבר הזה של חריגה לשני הצדדים, זה בדיוק מה שצריך לקרות. דווקא בגלל שזה בעוד ארבע שנים ודברים רבים יכולים להשתנות, יכול להיות שזה יהיה כל כך מגוחך בעוד ארבע שנים להסתכל על זה, לכן אני אומר, מה שאני יודע כמעט ודאי, אין שום דבר ודאי, אלה השנתיים הראשונות, אני לא יודע מה יהיה בשנתיים שאחרי, בטח לא ל-5-1.

יכול להיות שעד אז יהיה מגוחך הדיבור הזה של לקחת והכול. אם בעוד ארבע שנים חלילה נצטרך לקחת, א', החוק 7ב ואז כבר ירוץ, אפשר לעשות את זה וזה ממש עם המלצת מפכ"ל, זה קיים היום. עכשיו לעגן דבר כזה, אנחנו גורמים עכשיו למקום כמו לוד, טייבה, לדעת שבעוד, ונכון שבהמלצה. ואז שואלים מה המטרה? המטרה לקחת מהם. עזבו המלצה, המטרה לקחת? לא. אולי בעוד ארבע שנים הם יגייסו הכול. ראו שאנחנו מתכונים לעשות - - -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הפוך, אתה לא מייצר להם תמריץ - - -

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אני מסכים עם התמריץ. בעיניי מספיק שכתוב פה 10-6.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

התמריץ שלילי.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

10-6 רואים שבאנו לקחת. גם היום בלי החוק המשטרה יכולה להסיט תקנים. עכשיו אנחנו אומרים פה, דמי רצינות, עכשיו אנחנו לוקחים. - - - אני אומר, ולא מדבר על עניין פוליטי, מכל מיני מקומות שלא רלוונטיים, לך תסביר להם. 

כשמעט התעמקתי, אני לא רואה שוויון. אשמח על זה אם זו הבעיה, ללכת לבג"ץ. כבר היום ערים רבות מקבלות פתאום עשר, פתאום כך. אמרו בהתחלה, זה יהיה קצת ו-14, 15 שנים רשויות נמצאות בזה ואלה לא. אם עד עכשיו אפשר היה להצדיק את זה, אפשר שרשות שבזכות החוק תיכנס מהר יותר, היא תתחיל עם תקן מעט שונה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה דוד, אני רוצה לשמוע את היועצת המשפטית.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

אם לא רוצים לגעת ב-5-1 זה בסדר. זו אמירה עקרונית וערכית, היא יכולה להתבצע. אנחנו עוסקים כרגע בהוראת מעבר. הוראת מעבר צריכה להתכנס והמודל החדש אמור לעבוד. המודל החדש מבחינתי מעוגן בהוראות סעיף 7ב. יכול השר להגיד ואני מבינה מה שהשר אומר, לא לגעת ב-5-1. זה צריך לחול גם לגבי דור א' של 5-1 וגם לגבי אלה שייכנסו ב-5-1.



 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אני לא נוגע בחדשים. הפוך, החוק הזה אמור לאפשר מהר יותר להקים אותם.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

אם אתה תמחק את סעיף 2, מה ייווצר? שיהיה לך הבדל בין 5-1 שכבר נכנסו, ל-5-1 החדשות. - - - זה מצב שלא יכול להתקבל על הדעת. אם רוצים להגיד כאמירה ערכית, לא מסיטים אף שוטר מ-5-1, זה צריך להיות לכל הרשויות ב-5-1 ולא משנה אם הן רשויות שאין בהן מערך שיטור רשותי והן קיימות כבר או רשויות חדשות.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אם זה לא קיים זו לא הסטה. אני לא רואה איך יש פה בעיה של שוויון. זה היה שיקול מבצעי בעבר, אם רוצים להזיז את זה, זה שיקול מבצעי, יש לך את 7ב, מאפשר לך שיקול מבצעי להזיז. עכשיו התכנסו למודל חדש, לרשויות חדשות והמודל החדש המבצעי, מעודכן לזה. כשהם נכנסו לזה, היה המודל הנכון. אם בהמשך יהיו, בעוד ארבע שנים, ברגע הנתון, המשטרה תחשוב שצריך פה ושם להזיז, יש את האפשרות הזו. לקבוע עכשיו? לא מקובל.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני רואה פה תמריץ להליכה של הרשויות ושלכם לאיוש תקנים. אתם אומרים פה, בארבע שנים אני לא מסיט תקנים ואחרי זה אני רק שנתיים מסיט תקנים לא מאוישים. דוד, מעבר להיבט הציבורי, המסר, אני חושב שטיפלנו בו טוב בדחיית העניין לשנה השביעית ומעלה. עד השנה השביעית ומעלה אין הסטת תקנים בפועל. סליחה, בשבע זה לקחת שוטר. מארבע אפשר להזיז תקנים. 

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

לכל הפחות אם הוועדה לא מקבלת את זה, לפחות את שש על שבע שלא יהיה. לקחת שוטר קיים - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אתה אומר שבמקום שתהיה פה הבחנה בין הסטת תקנים לא מאוישים ותקנים מאוישים, זה בוא ניתן שש שנים שלא נוגעים ובשבע, שמונה אתה יכול להזיז.

 << דובר >> מייק כהן: << דובר >>   

להזיז בהמלצה. חשוב לציין שמדובר בערים רבות ואלה תקנים מאוישים שייקחו משם שוטרים. באשדוד היום תקן מלא, לקחו מהם שבעה שוטרים ב-5-1.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

למען ההוגנות, נגיד את המספרים, רוצים לשמוע מ-10-1? עכשיו נגיד את המספרים.

 << דובר >> מייק כהן: << דובר >>   

אסור לקחת אותם, להשאיר אותם, לכן 5-1 צריך להישאר.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

למה שייקחו?

 << דובר >> מייק כהן: << דובר >>   

כי זה המודל.



 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא מבין, קובעים מודל. אתה קובע מודל שאמור להיות היגיון מסוים אל מול, יש לך איום ואתה - - -

 << דובר >> מייק כהן: << דובר >>   

לרשות קיימת ההיגיון היה שונה. הוא אחרת והיום יש בו איוש מסוים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

יש לך צורך ואתה קובע מודל שונה על הצורך בהיגיון מלמעלה. אתה אומר רגע, כשהמודל יוצא במינוס שתיים אל תיגעו. המודל הוא דירקטיבה לכל רשות חדשה שקמה או לכל רשות שקיימת.

 << דובר >> מייק כהן: << דובר >>   

כשעשו את המערך בעבר, היה אחד לאחד. היום הרשות יכולה להגדיל, מה שקורה למשל באשדוד או בבאר שבע. התקנים שם מלאים והיה אחד לאחד, קרי 14 שוטרים.


 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

14 פקחים.

 << דובר >> מייק כהן: << דובר >>   

שהם 5-1. היום אם אני בא לאשדוד בעוד ארבע שנים אני אקח משם שוטרים פיזית. במודל החדש - - -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

למה? אני לא מבין את הטענה הזו.

 << דובר >> מייק כהן: << דובר >>   

מה שהיה במודל הישן דור א', מה שאתם מגדירים פה, בתפיסה המבצעית, שונה ממה שיש היום. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתה ייצרת מודל שאמור לתת מענה.

 << דובר >> מייק כהן: << דובר >>   

אתה לוקח מ-56 רשויות, ערים, שוטרים דה-פקטו, ב-5-1.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

נכון, ואתה לא נותן ל-200 ערים אחרות שלא קיים שם - - - שוטרים, למה אתה לא מסתכל על הצד הזה?

 << דובר >> מייק כהן: << דובר >>   

בצד הזה יינתנו שוטרים או לחלופין המלצה שלנו.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מייק, אתה מתאר מצב שאתה לוקח שוטר מאשדוד, שהמודל החדש גורע ממנה תקן אחד ואתה אומר בעוד חמש אני לוקח לו את השוטר.

 << דובר >> מייק כהן: << דובר >>   

לא רק לה, ל-56 רשויות.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתה לא מסתכל על הצד השני שבמשך אותן חמש שנים ובעשור האחרון אין שוטרים במקומות אחרים, כשצריך שוטרים, ועל פי המודל החדש שאתה ייצרת יוצא שצריך שוב שוטרים. רק בגלל שאשדוד היא סוציו כזה או אחר.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מייק תודה. אני רוצה לשמוע את שלומית ואחרי כן לשמוע את המספרים, בואו נתקדם. משרד המשפטים בבקשה.

 << דובר >> שלומית גרינפילד: << דובר >>   

שלומית גרינפילד, משרד המשפטים. קטונתי להבין את המודל. אני לוקחת בחשבון שגורמים מקצועיים בנו את המודל, אנשים רציניים ישבו וחשבו. בתוך המודל הזה מסבירים לנו איך 5-1 נראה. בשלב מסוים, 5-1 דור א' ודור ב' חייבים להתכנס, זה לא הגיוני אחרת. אם יש בעיה במודל צריך לתקן את המודל. אומרים לא 5-1? תתקנו את המודל ואת אותה תקינה שיש ל-5-1 בדור א', שהיא תחול גם על דור ב'.

אי אפשר לרבע את המעגל הזה, אני מזכירה את השוויון. כמו שאיילת אמרה, האמפתיה והסימפתיה לרשויות חלשות, הכול בסדר. לשוטר שנמצא באשדוד, האחד שצריך לעבור לתחנה אחרת, הכול אני מבינה. כנראה שיש בעיה במודל עצמו, צריך לשנות את יחסי הכוחות שם כדי שכל 5-1 בשלב מסוים, יתכנס למשהו אחד. איך מצדיקים את חוסר השוויון הזה בין רשות אחת שאתרע מזלה שנכנסה ב-2026?

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

כי עשר שנים הוא שונה מהיום, זה השיקול.

 << דובר >> שלומית גרינפילד: << דובר >>   

זוהי עמדתי המשפטית.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

יש הבדל בין התוצאה לדרך.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

אגיד את המספרים. מבחינת הרשויות שנמצאות במדד כלכלי חברתי 5-1, אנחנו מדברים על 186 תקנים סך הכול שהם כביכול תקנים עודפים. מתוכם ב-4-1, תיכף אתייחס לסוציו-אקונומי 5. 4-1 מתוך 186, אנחנו מדברים על 100 תקנים, מתוכם היום 93 לא מאוישים, משאיר שבעה תקנים מאוישים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

רגע, לא הבנתי. 186.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

186 זה 5-1. מתוך זה 4-1 זה 100 תקנים. תיכף נדבר על 86 הנותרים. 4-1 זה 100 תקנים, 93 לא מאוישים.



 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

רק שבעה מאוישים.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

במדד סוציו-אקונומי 5 אנחנו מדברים על 86 התקנים שנותרו, מתוכם 65 תקנים לא מאוישים. מדד סוציו-אקונומי 10-6 אנחנו מדברים על שלב א', גריעת התקנים שאינם מאוישים, 62 תקנים והמאוישים בשלב ב' אלה 34 תקנים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

ב-5-1 את נותנת לנו את המספר סך של 186.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

96 תקנים סך הכול ב-10-6. מתוכם 62 אינם מאוישים ו-34 מאוישים. זה המצב היום.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

הים ב-10-6. כמה תקנים יש בכל המערך?

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

תכף אוציא לך את זה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני מצהיר, גם מבחינה משפטית. אני מאזין פה לשלומית, החוק הזה מורכב מאוד, הוא מזמין אתגרים משפטיים. מטיל פה למערכה 200 ומשהו רשויות ולכל אחת יש אינטרס משלה. על פי המספרים שאתם מביאים, אחוז אדיר בתקנים העודפים ב-5-1 לא מאויש. 

בואו נעשה את זה פשוט מאוד, אם בארבע השנים הקרובות מאיישים את התקנים האלה, אנחנו לא בסיטואציה של הסטת תקנים כי הם מאוישים, יש לנו עוד שנתיים של חסד. אחרי כן אפשר להשתמש ב-7ב או בצורך מפכ"ל, כדי להשאיר אותם. אם לא יאיישו אותם בארבע שנים הקרובות, כנראה שהם לא יאוישו בעוד ארבע שנים שאחרי.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אני יכול לחיות עם חמש, שש. שבעת התקנים האלה ב-4-1.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אתה רוצה שבשנתיים - - -

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

לא יגעו. בשבע, שמונה, שבעת התקנים ב-4-1 שכבר יש להם שוטרים, לא לגעת.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

בחמש, שש. לא בשבע, שמונה. בשבע, שמונה אתה ממילא יכול להשתמש בחריגים - - -

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

הפוך, ברירת המחדל שם צריכה להיות הפוכה.



 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה מצחיק, כל הדיון הזה על למעלה מעשור שלא מצליחים לאייש תקנים ואתם בסדר עם זה, ממשיכים עם זה עוד חמש, שש שנים.

 << דובר >> מייק כהן: << דובר >>   

זה לא נכון שזה למעלה מעשור.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

טוב, חמש שנים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

חבל, אתם מתווכחים על ההיסטוריה, די. אנחנו מדברים על העתיד פה, לא על ההיסטוריה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתה מנציח את ההיסטוריה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני לא רוצה להנציח, מבין את מה שאתם אומרים. נדמה לי שאפשר למצוא לזה את הנוסח המתאים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני חושב שזה אחד המסרים הנכונים והחשובים שעולים מהייעוץ המשפטי גם פה וגם - - - ברגע מסוים, לא משנה אם זו שנה ארבע או שנה שש. המסלול לתת עדיפות או החרגה כלפי מעלה, חייבת להיות מנוסחת בשפה של המודל והחוק, זה מה שאומרים פה החברים. אף אחד לא אומר שאתם לא יכולים. אי אפשר בעוד ארבע או שש שנים לומר אני מנציח את המצב כי זה מה שהיה או כי זה נכון מבחינת תדמית ציבורית.

אתם רוצים להשאיר תקנים עודפים ברשות בגלל שהיא מוחלשת? תעברו במסלול שהחוק קבע. תראו צורך מבצעי, תראו תהליך עבודה סדור על הרשות. אם מאוד חשוב לכם עוד גרייס של שנתיים, אחרי שנתנו גרייס של ארבע שנים, זה לא מה שמשנה, שלא ייגעו בתקנים המאוישים בחמש ו-שש. בשנה שביעית, יהיה כבר חוק אחר בעוד שבע שנים אם לא הבנתם. זו הדינמיקה במערכים מורכבים.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

לא היה חוק קבוע.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אי אפשר להוציא חוק שמדבר מודל-מודל, נהלים-נהלים ועכשיו לקחת עשרות רשויות ולומר, הן מחוץ לפרוצדורת הנוהל, זה לא עובד. זו המשמעות של הוראת המעבר. תסתפק בזה שבחמש, שש, אם אתה מאריך פה את הגרייס שבחמש, שש לא לוקחים תנאים - - -

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אני יכול לקבל לגבי חמש, שש, שיישאר כמו שאתם רוצים, לא מאויש. לגבי - - - של 28 - - -של 5-1 שקיימים היום, גם בעוד שש, שבע שנים יהיה צורך, יש את הסעיף שנותן. הלוואי ונכניס 100 רשויות והפער יהיה שיש שוטר אחד עודף.



 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

חברים בואו נתקדם. אני רוצה להבהיר, אני לא יכול להיתקע כל הזמן על מספר אחד או מספר שני. יש פה אמירה ערכית של המשרד ורצון של גורמים רלוונטיים לחלוטין, לשמור על קביעות שהיא קיום המודל. אנחנו חייבים למצוא את הדרך לאחד את השניים האלה, לשמור על הערכיות שהמשרד רוצה, להאריך עד כמה שאפשר את הזמן שלא פוגעים ב-5-1 ומנקודה מסוימת 5-1, כולם באותו מודל. אי אפשר לעשות שני מודלים.

אני מקבל את שתי הגישות האלה, כל מה שנשאר לקבוע, באיזו נקודה אנחנו עוברים למודל גם ב-5-1. תגדירו את זה אתם, חמש, שש, שבע, שמונה, לא מעניין אותי. תגדירו את זה, נראה לי הגיוני. כולם צריכים להבין שבשלב מסוים אנחנו חיים על פי המודל. עשיתם עבודה מדהימה על המודל הזה, מה אנחנו אומרים? המודל הזה טוב רק לתיאוריה? לא, הוא טוב גם למעשה. תגדירו באיזו שנה כולם עוברים למודל ומבחינתי אנחנו יכולים להמשיך. שלומית, זה מקובל עליך? אני אשנה אותו.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

ידידיי, זה לא מחזיק מים משפטית.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. היושב-ראש התווה את הדרך, בכל זאת אני מבקשת את חברי הוועדה לשקול מחדש. אנחנו תומכים מאוד בעמדה שמציג המשרד לביטחון לאומי. זה דבר מאוד מקובל דווקא בעולמות של גיוס כוח אדם, של דיני עבודה, יש דור א', דור ב'. יש דור א' שיש לו פנסיה תקציבית.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

לא לנצח.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

לנצח, עד גיל פרישה. יש דור א' שיש לו פנסיה תקציבית, יש לו עוד את דור ב'.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

וזו הסיבה שאי אפשר לטפל בשכר הסייעות, הגננות. בגלל דור א', דור ב', ג', ו-ד', שהם מעוניינים להנציח את זה, כמה סובלים מזה ברשויות המקומיות.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

וגם שם זה מקובל. אדוני, יש הבדל בין שאלה של מדיניות שזו שאלה שחברי הוועדה צריכים לשקול, לבין שאלה של פגיעה בשוויון. אני מבקשת להציף בפני היועצת המשפטית לוועדה שדווקא בעולמות של דיני עבודה כן יש משהו מקובל ובמקרה הזה יש הסתמכות של רשויות שיש בהן מערך מסוים, בטח ובטח ביחס לתקנים המאוישים. ההסתמכות הזו, בטח ברשויות המוחלשות מייצרת משהו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מירה, הנקודה ברורה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

כשהשוטר בדור א' ברשות יפרוש ועכשיו צריך לאייש את התקן, זה גם מחזיק מים הטענה הזו?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מירה הבנו. אני מבין את העמדה שלכם, את התמיכה שלכם, הכול בסדר. אנחנו רוצים להתקדם. אתם רוצים שאעצור את זה וניפגש בעוד שבועיים? אין בעיה. אני רוצה להגיע היום לפשרה. אין ברירה כי אני שומע פה את העמדות ולא יכול שלא להתחשב בהן. 

בואו נדחה את זה כמה שיותר, עד אז יהיה מספיק זמן להכניס תיקון להצעת החוק. נכון לרגע זה אנחנו מאפשרים עוד חריג ועוד חריג. די, אנחנו צריכים לקבוע את זה. אני פותח סוגריים, לא קשור למה שאמרתם. אני חי במקום אחר את הנושא של דור א', ב', ג', לא רוצה להגיע לשם.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

לא שאלה של מדיניות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

את יודעת למה אני מתכוון.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הפשרה שלי, להוציא את השיקול הסוציו-אקונומי מקביעת התקנים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

פשרתך נדחית.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

ולעבוד לפי נתוני פשיעה במדינת ישראל. חשבתי שזה ההיגיון. הם רוצים סוציו-אקונומי במימון של הפקחים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בשבע, שמונה, בשנתיים האחרונות של המודל, כולם יתכנסו למודל, גם 5-1.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

בשנים חמש ושש, האם הבדיקה של תקנים לא מאוישים - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

ירדנו מתקנים לא מאוישים, זה מה שצביקה אמר.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

ב-5-1 לא נוגעים עד סוף השנה השישית.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

הוא מאריך את החסד בעוד שנתיים.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

וגם אז בהמלצת מפכ"ל, אפשר אחרת.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

נכון, 7ב.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אני הצגתי ברירת מחדל הפוכה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני יודע מה אמרת. אני הולך איתך. שש שנים ראשונות לא נוגעים בשום דבר. שבע-שמונה, בהתאם להמלצת מפכ"ל. כמו שכתוב ב-7ב.

 << דובר >> מייק כהן: << דובר >>   

שבע-שמונה, לפי תקנים, יש, אין. יש צורך לעשות.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

זה בסדר חברים, שש שנים. זה מאפשר להם לאייש את התקנים הלא מאוישים. די, ברצינות.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

ההמלצה צריכה להיות לשבע-שמונה כי כרגע בנוסח - - -

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

זה לא נמצא בנוסח.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

זה מה שצביקה אמר.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

מי שהציע את ארבע-40, זה אני. בהתחלה זה היה ארבע או שש. - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

זו פשרה סבירה. שבע, שמונה, זו המלצת מפכ"ל. - - -

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

חבר הכנסת גלעד רוצה לקחת שוטרים מטייבה. - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אתה יודע מה אני רוצה? שתאיישו את השוטרים בטייבה כי בינתיים בסיור האחרון של יו"ר הוועדה שאני הצטרפתי אליו בטייבה, לא ראיתי שוטרים. - - -

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

אני רוצה להבין מה הוחלט.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

5-1 לא נוגעים עד תום השנה השישית. - - -

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

מה זה אומר, שפסקה (1) לא רלוונטית? - - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני לא מכיר פסקות, אתם תחליטו. - - - 

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

סעיף 1 כן רלוונטי, איילת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בזה לא נוגעים. בהמלצת מפכ"ל. מירי, 5-1 לא נוגעים עד סוף השנה השישית.

 << דובר >> אסף היזלר: << דובר >>   

שש ושבע לא מאוישים?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

לא שש ושבע, שבע ושמונה. הכול, לא מאוישים ומאוישים. מתכנסים למודל, זה הרעיון. אני שמח על הפעולה שבוצעה כאן, הייתה פה אמירה מאוד ערכית שהצלחנו לשמור אותה. האמירה הערכית הזו אומרת דבר פשוט, כל הרשויות שהן במדד 5-1 לא ייפגעו עד תום השנה השישית.

רק בשנים שבע-שמונה אפשר יהיה לחבר אותן למודל. אם יהיה רצון לחרוג, עוברים לסעיף 7ב על פי המלצת מפכ"ל. הסתיים הסיפור, מאוד פשוט, ברור, והיינו ערכיים לגבי אותה קבוצה, וגם עברנו למודל ויש פה שוויוניות. על כל הדברים האלה אנחנו עונים במכה אחת. בואו נעצור כאן, נקריא את הנוסח עכשיו - - - ובואו נתקדם.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

דיברנו פה על שוויון, מה עם השוויון של האוכלוסייה ב-10-6? כי בהם נוגעים וב-5-1 לא.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

זה שונה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה שונה? 5-1 אמרתם שלא נוגעים.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

נוגעים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה בעוד שבע-שמונה שנים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

יש פה הגדרה שאנחנו נותנים עדיפות ל-5-1.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

למה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

כי זה 5-1.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

עוד הפעם תחזיר אותי לסוציו-אקונומי, זה לא יעזור.
 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הטיעונים שלכם היו משפטיים. אתה אומר ובצדק יכול להיות, תצטרך לטעון למה זה כן ולמה זה לא. תבוא רשות חדשה ותשאל מה הקשר בין סוציו-אקונומי לבין נתוני הפשיעה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מכיוון שהייתי חייב לבנות מודל. במודל הזה אני מתחשב בסוציו-אקונומי וגם בנושא של ארגוני פשיעה. אני מתחשב בהכול ומי ששייך ל-10-6 כנראה שהיכולות שלו תיאורטית טובים יותר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זה לא רלוונטי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

הייתי חייב לעשות במודל הפרדה בין הרשויות.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הפרדה היא רק נתוני פשיעה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

לא נכון. בוא לא ניכנס לזה עכשיו, לא אחזור עכשיו למודל. אני רוצה להתקדם היום, שעה העברנו עכשיו על משהו שהיה ברור לכולנו, לאן נגיע.

 << דובר >> קרן אבירם: << דובר >>   

אחרי שמסיימים את החזקות ואחרי זה עם החלשות, צריך להיות סעיף שאומר שבתקופה שלאחר שמונה שנים מיום כניסת החוק לתוקף, יתואמו כלל מערכי האכיפה להוראות 7ב והנוהל מכוחו. בנוסף, כן נרצה סעיף שיאפשר לרשות מקומית, רק אם היא מבקשת, להחיל על עצמה את המודל בתקופה מוקדמת יותר. יכול להיות שיש רשות שלא רוצה לחכות עוד שמונה שנים, היא רוצה בעוד שנה להחיל על עצמה את המודל, אנחנו כן רוצים לאפשר את זה. רק אם היא מבקשת.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

אם היא מבקשת אתם מכניסים.

 << דובר >> קרן אבירם: << דובר >>   

אם היא תרצה לפני, אם היא רוצה להחיל על עצמה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לא הבנתי מה זה אומר, תסבירו.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

נניח ש-5-1 מתחיל רק בעוד שש שנים. בשנים שבע ושמונה מתחילים לגעת ב-5-1 ומסיימים את השנתיים האלה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

ואם רשות רוצה לפני?



 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

יהיה סעיף כזה שאם היא מבקשת לפני, שיהיה אפשר.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

נשמע מאוד מובן מאליו.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אם היא רוצה להגיע למודל לפני, היא אומרת אני יכולה להגיע למודל לפני, אני יכולה להזיז את השוטרים, אני מבקשת.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

את החיוב אתה מאפשר גם אם זה לשלילה, להוריד פקחים, ואת זה אתה לא מאפשר.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

כך גם ל-10-6. אם 10-6 יבקשו לפני, פקחים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אבל לא יהיו להם.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

למה? יש ארבע שנים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לא יהיה. תראה כמה תקנים יש לך - - -, לא תוכל לגעת בהם. לא תוכל להקים מערכים חדשים כי אתה - - - את עצמך לחמש שנים עם מאות שוטרים לא מאוישים. תלך לאוצר והאוצר יגיד לך, מה אתה רוצה, יש לך תקנים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני רוצה לשמוע את הרשויות. בבקשה מירה.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

אנחנו כמובן לא מתנגדים למצב שבו רשות מקומית כלכלה את צעדיה, חשבה שזה נכון לה להקדים את ההתאמה למודל, אין שום סיבה להתנגד לדבר כזה, במיוחד בשים לב לכך שיש פער בין התקנים המאוישים לבין המצב בפועל.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

זה לרוב אומר הגדלת פקחים באופן יותר מהיר ממה שהמודל מציע אחרי שמונה שנים.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

מה שהמשרד לביטחון לאומי אומר, שרשות מקומית שמרגישה שההתאמה למודל תביא לשינוי של המערך הכולל, של המערך השיטור הרשותי בפועל, על ידי זה שהיא מגייסת פקחים, אנחנו בוודאי לא חושבים שזה שגוי, להיפך.




 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני חושב שזה נכון. בואו ניכנס לזה, בשביל מי אני עושה את הצעת החוק הזו? בשביל הרשויות. בואו נעבור לטיפול בתלונות. דוד, אני צריך אותך פה לטיפול בתלונות. אנחנו בעמוד 16 למטה.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

נערכו שינויים אתמול בלילה. נקריא את הסעיף המעודכן.

	טיפול בתלונות
	17.
	(א)
	
	כל אדם רשאי להגיש תלונה בקשר להפעלת סמכות שלא כדין של פקח שיטור מקומי לפי חוק זה לאחד מאלה:

	
	
	
	
	

	
	
	
	(1)
	ליחידה;

	
	
	
	
	

	
	
	
	(2)
	לממונה על תלונות הציבור,  - - - על תלונה כאמור יחולו הוראות חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), השס"ח–2008 

	
	
	
	
	

	
	
	(ב)
	
	

	
	
	
	
	

	
	
	
	(1)
	הוגשה התלונה לממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית יודיע על כך  לראש היחידה לרבות ככל שננקטו הליכים - - - הליכים בגין התלונה.




 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

וזה בתוך שבע ימים, נשאר?

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

לדעתי לא צריך לקבוע את השבעה ימים, יהיו אחר כך תקנות, אפשר לקבוע - - -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הוא לא יוכל להגיד לך אם אמורים להינקט צעדים בשבעה ימים, הוא בקושי הספיק לעבד את התלונה.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

	טיפול בתלונות
	17.
	(ב)
	(2)
	הוגשה תלונה ליחידה יודיע על כך ראש היחידה הממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית



<< דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

את זה אין לנו.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

זו התוספת.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

תחזרי על זה.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

	טיפול בתלונות
	17.
	(ב)
	(2)
	הוגשה תלונה ליחידה יודיע על כך ראש היחידה הממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית.



אלה הודעות כפולות. זה מודיע לזה, זה מודיע לזה.

	טיפול בתלונות
	17.
	(ג)
	
	ראש היחידה רשאי לברר תלונה שהוגשה ליחידה או לברר בקשה מנומקת שהוגשה לו לביטול הסמכתו של פקח שיטור רשותי כאמור בסעיף 17א; מצא ראש היחידה כי התלונה או הבקשה הייתה מוצדקת, רשאי הוא–

	
	
	
	
	

	
	
	
	(1)
	להמליץ על ביצוע הכשרה עיטית לפקח השיטור הרשותי;

	
	
	
	
	

	
	
	
	(2)
	להמליץ לראש הרשות המקומית על אמצעים למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד;

	
	
	
	
	

	
	
	
	(3)
	להמליץ לראש הרשות המקומית או ליועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה בשל עבירת משמעת כאמור בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח–1978;

	
	
	
	
	

	
	
	
	(4)
	להמליץ לשר על ביטול הסמכות כפקח שיטור רשותי.




 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הפקח לא מקבל את הסמכות מראש העיר?

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

לא. ביטול הסמכה של פקח שיטור רשותי, זה רק השר לביטחון לאומי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

נותן לו רק את ההסמכה כפקח שיטור.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

ולא צריך לעשות דיפרנציאציה בזה, בנוסח? כי הפקח עדיין פקח, לא פקח שיטור רשותי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אתה לא נוגע בפקודת הרשויות המקומיות.

 << דובר >> קרן אבירם: << דובר >>   

יכול להיות מצב שהוא לא יהיה פקח שיטור אבל יהיה פקח עירוני, העירייה תיקח אותו לתפקיד אחר.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הוא בא אליך פקח עירוני.

 << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >>   

אני עונה למה שאמרת. פעם אחת שאתה שולל את ההסמכה שלו כפקח מסייע, לא שללת אותו מלהיות פקח.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   


	 
	17.
	(ד)
	
	השר יקבע בתקנות בהתייעצות עם שר הפנים, הוראות לעניין סדרי הטיפול בתלונות לרבות דרכי בירור התלונה, ומתן הזדמנות לפקח השיטור הרשותי להשמיע את טענותיו וכן מתן אפשרות לראש הרשות המקומית להביא את עמדתו לפני היחידה.



כל ההסדר הזה ייקבע בתקנות.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני יודעת, בתוך כמה זמן?

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

לא קבענו תוך כמה זמן.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אי אפשר לא לקבוע לאירוע הזה זמן.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

נקבע. כמה אתה ממליץ?

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

להביא את התקנות אתה מתכוון?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתם מקימים טריבונל.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

מה השאלה, תוך כמה יובאו התקנות? יותקנו התקנות?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

כן. כי אם אתה מפעיל את המערך אתה צריך - - -

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אם יבואו.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

יבואו, אתה מתקין, אתה לא מאשר את זה אצלי.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

תקנות ראשונות.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

לא באישור ועדה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

זה ללא אישור ועדה.


 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

זה סעיף שנקרא תקנות ראשונות. תקנות ראשונות יותקנו בתוך, מה הזמן?

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

חצי שנה אפשר.

 << דובר >> קרן אבירם: << דובר >>   

חצי שנה. יש לנו כבר נהלים ותקנות, כמה סטים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

מה מועד הכניסה של החוק לתוקף, מידי?

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

עם הוראת המעבר של שמונה שנים, אבל מידי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני מנסה כל הדרך להסביר לכם, ביום שני לצורך כל עניין ודבר הצעת החוק תאושר במליאה, תירשם בספר החוקים של מדינת ישראל. תיאורטית ולדעתי גם חלק מהמקומות, מעשית, ביום שלישי אפשר להתחיל להקים רשויות חדשות. ביום שלישי תיאורטית אפשר להקים רשויות חדשות.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לא צביקה. אתה צריך לבנות נהלים, נהלים לאימון.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

חברים, אל תהיו קטנוניים. אמרתי תיאורטית אפשר. יכתבו את הנהלים מהר, יעבירו את התקנים מהר, אפשר להקים. אני אומר לכם מה אני מכיר דווקא מתוך הלחץ שאתה ואני מפעילים כי בעניין הזה אנחנו שותפים. יכול להיות שעוד ב-2025 יהיו רשויות שיוקמו, חדשות. זה מה שאני שואף. תסתכל על מירי ותראה.

 << דובר >> ליאור מזרחי: << דובר >>   

צריך לעשות הבחנה בין יוקמו לבין יצורפו, אלה שני דברים שונים.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

כדי להגיע לזה צריך להגביל  גם את התקנות, גם את הנהלים, לשלושה או ארבעה חודשים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

דוד, אני מכיר אותך. אתה לא כותב את הנהלים לכן לא אכפת לך, אני שואל את מירי שאחראית על הנהלים.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

ההיפך, בגלל זה. אתה רוצה להגביל, חד-משמעית. מניסיון אני אומר את זה, וזה לא רק הם, כולם, כך זה עובד. כשיש שישה חודשים, ביום האחרון זה ייסגר.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

של השישה חודשים?

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

של שלושה חודשים. זה ייסגר ביום האחרון.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מירי, שלושה חודשים?

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

אין לי בעיה, שלושה חודשים.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

רק לדייק. זה לתקנות, לכל מה שרשום. זה ביחד. גם בירור תלונה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו בסעיף בירור תלונה. תודה.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

עד שלושה חודשים. במקביל, גם 7ב של מבנה הכוח, אתה רוצה להתחיל עם זה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

שלושה חודשים לכל נוהל שצריך להתקין.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

וגם הנהלים של הוראות המעבר? - - -

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

זה 7ב, הוראות מעבר. - - - 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה אתם תוקפים אותו, שהוא מחפש יעילות?

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אם אתה רוצה השנה להקים את מה שאתה אומר, זו הדרך.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אנחנו סוף-סוף מתחילים להיות יעילים אז גם את זה אנחנו עוצרים. משרד הפנים.

 << דובר >> בת אל: << דובר >>   

בת אל, לשכה משפטית, משרד הפנים. בגלל שבסעיף הזה, אנחנו לא דיברנו על השלושה חודשים - - - התייעצות איתנו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

כתוב "התייעצות עם שר הפנים".

 << דובר >> בת אל: << דובר >>   

זה רק מה שרצינו. תודה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

משרד המשפטים לא מתנגד לשלושה חודשים, כי תקנות זה הם, לא?

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

תקנות לא אמרנו, דיברנו על הנוהל, שלושה חודשים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

שלומית כבר נמצאת על סף ייאוש, היא מוכנה על חודש אפילו, אני מבין את זה. אני מנסה להעלות חיוך על פנייך.

 << דובר >> שלומית גרינפילד: << דובר >>   

היושב-ראש, אתה תמיד מעלה חיוך על פניי. לפרוטוקול, כי אנחנו כל כך אוהבים לדבר לפרוטוקול ודעתי לא נשמעה, יש כאן דברים רבים שהיו אמורים להיות בתקנות, מביאים אותם לנהלים. מעניין שדווקא את הממונה על תלונות הציבור, את זה כן מסכימים, ותקנות ודברים אחרים שגם היה נכון שיהיו בתקנות, לא מופיעים בתקנות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

הערתך נרשמה בפרוטוקול, תודה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני מבקש לומר לפרוטוקול שאני מצטרף.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

גם דעתך הצטרפה.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

היו עוד כמה סעיפים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

תהיה עבודה רבה לממשלה הבאה.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

	טיפול בתלונות
	17.
	(ה)
	
	אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לפי כל דין לקיום הליך משמעתי או פלילי בקשר למעשה נשוא התלונה או מסמכות הממונה על תלונות הציבור.

	
	
	
	
	

	
	
	(ו)
	
	החליט ראש רשות מקומית או היועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה נגד פקח שיטור רשותי בשל עבירת משמעת כאמור בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח–1978, בין ביוזמתו ובין בהמלצת ראש היחידה כאמור - - -, יודיע על כך לשר. - - - הממונה על תלונות הציבור כהגדרתו בחוק, - - - וראש היחידה - - -.


<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

סיכמנו גם את זה. מה עוד נשאר לנו כרגע לסגור?

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

זה האחרון שנשאר.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

המימון. החריג במימון. עמוד 9 סעיף (ה).

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

זה נוסח חדש שאתם מביאים?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

עמוד 10 למעלה.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

אתמול היה נוסח שמונח על שולחן הוועדה, אקריא אותו קודם –

	(ה)
	על אף האמור בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ה) ייתכן שאירוע חירום שיוביל לפגיעה משמעותית במצב הביטחון - - - רשויות מקומיות. השר רשאי באישור הממשלה לסייע באישור השתתפות - - -



עשינו בדיקה ושהתיבות האלה, זה חריג לקריטריונים בעניין מימון שנקבעו בחוק וזה גם חריג נוסף לעדיפות הלאומית. נותר החריג לחריג שעכשיו אנחנו מקיימים עליו דיון.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

יש לנו הערות על הנוסח.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

רגע. אנחנו עשינו בדיקה פנימית לגבי היבטנו ביחס לסוגיה הזאת. אנחנו חושבים שהתיבות כאן, "התרחש אירוע חירום שהוביל לפגיעה משמעותית במצב הביטחון האישי ברשויות מקומיות מסוימות" היא תיבה מאוד רחבה. 

הצעתנו לתת מענה לאירועים המאוד חריגים כמו מפגע, אסון טבע או משהו כזה. יש היום כלי בחקיקה שמאפשר להכריז על אירועים כאלה. הכלי הזה נקרא אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה. אנחנו מציעים –

	90ב.
	אם הוכרז אירועי חירום אזרחי לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה לתקופה העולה על 14 ימים, רשאי השר באישור הממשלה לקבוע כי המשרד לביטחון לאומי יסייע לרשויות מקומיות שבתחומן חלה הכרזה כאמור בתקופה שתיקבע בהתאם למאפייני אירוע חירום אזרחי - - -


 
כשאני אומרת אנחנו מציעים, אני לא מתכוונת לזה שאנחנו תומכים בסעיף הזה כי לדעתנו כעמדה כללית, אנחנו לא חושבים שהסעיף הזה צריך לבוא לעולם, ככלל. לא צריך להיות פה סעיף נוסף של חריג על חריג לעדיפות לאומית. 

כי אם מתרחש אירוע כזה, המענה הוא לא דרך מימון אקסטרה לשיטור עירוני. יכול להיות שיהיה אירוע כזה חירום, שנפל מטאור וכו' ואתם תצטרכו ותרצו להעביר החלטת ממשלה שמעניקה מימון בתחומי הכבאות או בתחומים אחרים שהם תחת אחריות המשרד. לדעתי, לא דרך הפניית מימון עודף למערך השיטור העירוני. 

בדרך כלל האירועים האלה מטבעם הם אירועים שמוגבלים בזמן, לכמה ימים, כמה שבועות, לכן לא ברור לי הקשר בין אירוע כזה שמתרחש, למימון נוסף למערך שיטור עירוני שבדרך כלל פועל במקום כדרך קבע. הקשר הזה הישיר, לא ברור לי. אולי רוצים לסייע לאותה רשות מקומית כי התקציב שלה כרגע ניתן לפעולות אחרות או משהו כזה. צריך לסייע בתחום הפעולות האחרות, לא בתחום קשר ישיר בין אירוע כזה למתן מימון נוסף למערך השיטור הרשותי שפועל.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

תודה. רצית משהו, גלעד.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני ציינתי, הבאתי אתמול את עניין האירוע האזרחי, אירוע חירום. נאמר על ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה בצדק, שאירוע חירום אזרחי מאפשר לשרים האחראים להפעיל סמכויות מאוד חריגות. אני מסכים לעמדה שלא כדאי לייצר בחקיקה תמריצים לא ענייניים להכרזת האירוע. לגבי העמדה הבסיסית של הייעוץ המשפטי אני אמביוולנטי.

אני רוצה לומר שכן יכול להיות שישנו אירוע שאמנם האירוע מסתיים תוך כמה ימים אבל מייצר מציאות בתוך הרשות שמצדיקה לא רק את משרד הבל"מ, היא מצדיקה התגייסות של כל המשרדים. גם משרד התיירות, אם הרשות הייתה תיירותית, נשרפו בתי מלון, יש מקום לסיוע מיוחד. גם אם יש משרד הפנים, צריך לחשוב אם הוא נותן מענק איזון יותר גדול לאותה רשות שכילתה אותה שריפה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אנחנו מסתכלים על הדברים בגדול. אני הייתי אחראי מטעם מדינת ישראל, משרד החקלאות, להתגבר על שפעת העופות בנגב. אתם יודעים מה עשתה שפעת העופות לתיירות? אף תייר לא הגיע כי לא ידעו מה זו שפעת העופות.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אז אתה רוצה לתת להם שיטור עירוני?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

נתתי את זה כדוגמה לאירוע שמשהו קורה והוא משפיע על דברים רבים אחרים, לאו דווקא שיטור עירוני. זו דוגמה לאירוע שקורה ומשפיע על תחומי חיים רבים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

יש משרדים רבים שיש להם כל מיני אפיקי סיוע תקציבי לרשויות. העניין שכאן הלכנו ועיגנו את מודל המימון בחקיקה ראשית, זה ההבדל. משרד התיירות, יש לו מסלולים להעניק מענקים שבין השאר יכולים להתייחס לאירועים כאלה ואחרים. ברגע שעיגנו את מודל המימון בצורה קשיחה בחקיקה ראשית, יש היגיון לחשוב על חריגים והעדיפות הלאומית לא נותנת מענה למקרה חירום.

אני מסכים איתך שיש היגיון להכניס פה מנגנוני ביטחון, בעיניי יש פה שני מנגנוני ביטחון. אחד, הדרישה לאישור הממשלה. יכול להיות שצריך מעט לחזק את הדרישה הזאת. אני לא יודע איך לנסח את זה, זה לא יכול להיות רק עניין של מערך השיטור. אם יש החלטת ממשלה על סיוע מיוחד לאותה רשות, אפשר גם בתוך הסיוע הזה להביא את מערך השיטור.

אני מציע, העלינו את זה אתמול, לא להפנות לחקיקה של מקרה חירום אזרחי אלא להביא את נסיבות ההגדרה של זה לפה, שלא נצטרך הכרזה על מקרה חירום אזורי, אני מזכיר שהיא בסמכות השר אבל גוררת איתה סמכויות דרקוניות. תביאו את ההגדרה, מה זה מקרה חירום אזרחי כסעיף. לא הכרזה על. אירע מקרה שהוא מקרה חירום כהגדרתו בחוק כך וכך, רשאי השר להחליט על מימון.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני מסכים עם איילת, לא מבין מה זה קשור. זמן ההקמה, אתם מסתכלים על זה בצורה - - -

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

זו רשות שקיימת.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה קשור לאקסטרה מימון? אם מתרחש אירוע אסון במקום מסוים, הממשלה יודעת להקצות משאבים ספציפיים לכל מה שצריך. היא תזרים לשם כוחות, תיתן את פיקוד העורף, תשים שם פלוגות של פיקוד העורף, 1,001 דברים שעונים בדיוק על הצרכים האלה, זה לא קשור אחד לשני, לא מצליח להבין את זה. למה זה בוער לשים את זה פה, מה ההיגיון?

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

בטח לנו אין תמריץ מטורף. כמו שאתה אומר, הסתכלות מערכתית. יש את ההתייעלות הכלכלית, זה נוגע ברוב המקומות, מקומות אפילו חזקים. 7 באוקטובר, הכול אומר את זה. בזמנו לא היה צפוי, עכשיו זה כבר צפוי. כל מיני אירועים שאתה לא יודע שיכולים להשפיע ולכן זו לא רשות שממומנת.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

דוד=, 7 באוקטובר זו לא סיבה ותוצאה למערך האכיפה הרשותי. זה לא ההיגיון.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

השתמשתי ב-7 באוקטובר כדי להגיד, לעניין הצפי של אירוע. אירוע שלא היה צפוי אבל בדיעבד עכשיו פעמים רבות רואים אותו בראש. יש אירועים רבים מאוד, אסונות טבע, שריפה, כל מיני דברים כאלה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

תן דוגמה.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

סביון נניח, ואתה אומר שהאוכלוסייה שם חזקה והרשות לא. נניח שגם הרשות חזקה, היא בטח לא בעדיפות לאומית ויהיה מאוד מוזר להפוך אותה. קרה שם אירוע שמשפיע מאוד, תיכף אגיד לך נוסח על הביטחון האישי, אירוע מטורף. בכוונה השתמשתי במטאור, שריפה משמעותית. מיידית היא צריכה עזרה במימון, זו רשות שכנראה לא הייתה מעולם ממומנת.

זו לא חייבת להיות הגדלת מימון אלא לאותה שנה, לכן זה ספציפית לאותה שנה. 7 באוקטובר זו רק דוגמה כמה זמן לוקח לעשות דברים. החלטת כל הדברים האלה לוקחים זמן רב מאוד. באותה שנה לאותה רשות, היא צריכה עזרה כלכלית מיידית לכן זה מאוד מגביל את הכוח. אתה רוצה באותה שנה לתת לסביון, אם היא משלמת 20%, 100%, זה הסעיף שנותן לך.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה לענות לך. יש מנגנונים במשרד הפנים, במשרדים שונים וברוך השם יש מספיק משרדים, שיודעים לתת מענה לזה. לכל דבר, דוד, כל רכיב ביטחון.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אין לנו לשיטור העירוני.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה קשור לשיטור העירוני?

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

בוודאי שזה קשור.


 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

רגע מירי, אין לך שיטור עירוני נניח בסביון. קח מי שאתה רוצה, קח כל איום שאתה רוצה.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

קח רשות עם סוציו-אקונומי יחסית גבוה והיא לא תיכנס לעדיפות לאומית.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

נס ציונה. אין שיטור עירוני, סוציו 9, היא לא בעדיפות לאומית, קרתה שם רעידת אדמה.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

או אירוע שהשפיע על תחושת הבטחון של התושבים. יכולים לקרות לא מעט אירועים. מה זה אירוע? אנחנו לא חיים בשווייץ.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה קשור לשווייץ?

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

רק עכשיו היו שריפות שהשמידו. לא השמידו אבל - - -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה תיתן להן דוד? אתה יודע לתגמל - - -

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

מחזק.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

לתגבר את השיטור העירוני.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אין שיטור עירוני. אתה תמצא, מה תביא להם, עשרה שוטרים?

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

בוא ניקח לדוגמה את רעננה, הרצלייה. יש שם שיטור עירוני, קרה מקרה, אתה רוצה לחזק אותה. לכל משרדי הממשלה יהיו כלים ולנו לא יהיו כלים?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

יש לך הרבה.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

לא, אין לי.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

יש לך רכיבי ביטחון במשרד - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

חבל להתווכח בכלל. נאור שירי אומר שיש פתרונות במקומות אחרים. אני לא מסכים איתו כי אני חושב שמה שצריך להיות פה עכשיו זה פתרון ספציפי לנקודה ספציפית באירוע חריג. אני לא רוצה שמשרד הפנים יפתור לי את הבעיה של השיטור העירוני. אני לא רוצה שמשרד התיירות יפתור לי את הבעיה. 

אני רוצה, שאם יש אירוע חריג, ששר לביטחון לאומי ולא חשוב מי הוא, חושב שבאותו רגע באותה נקודת זמן יש אירוע חריג, קיבל את הסכמת הממשלה ובאותו רגע מתגבר את השיטור העירוני באותו מקום, זה דבר שחשוב - - -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

צביקה, אתה יכול להסביר את מה שאתה אומר? תפסיק עם הטיעון, לא חשוב מי השר. זה לא קשור מי השר, ניתקתי את האירוע הזה. אני מבקש מכם דוגמה לאירוע שאתה אומר, צריך עכשיו לתגבר את השיטור העירוני בהרצלייה. אתה יכול לממן אותם? יש לך 1,000 דרכים.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

הם לא ייכנסו בשום צורה, רעננה לעולם לא תיכנס.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני רוצה לממן אותם. אני פה לא מאשר מימון של כל המשרדים, אני מאשר פה מימון של משרד אחד, לא מעניין אותי האחרים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני יכול להבין למה המימון?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

לשיטור העירוני.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לשוטרים, לפקחים?

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

כרגע עם אפס, לא יכולים שקל. כל הציוד, ניידת.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני חייב לומר לכם, יש לכם את זה בכל החוק. מצוין, תעשו את זה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

דוד תודה, הבנתי. שלומית בבקשה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

יש לכם את זה בכל החוק. אתה יכול לתגבר אותו בניידות, בשוטרים, במרכיבי ביטחון, בהכול.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

אתה לא יכול להגדיל את המימון.


 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

בטח שכן.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

לרשות מסוימת, ולא לכל אלה שהם באותו סוציו-אקונומי שלה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מכובדיי, בואו נשמע גם את משרד המשפטים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

באירוע חירום אזרחי מחיר הניידת שאתם עכשיו. אתם מסתכלים על הכיבוד בארוחה.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

מחיר מימון הפקחים הוא פקטור בגיוס - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

רגע, תן לנו להציע את הנוסח.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני נותן לך. אני יכול לשמוע רק את שלומית? שלומית בבקשה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתם כביכול מקימים שיטור במאדים.

 << דובר >> שלומית גרינפילד: << דובר >>   

אני בדיון אתמול. נכון, זה היה אתמול? יש הרבה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אין יום שלא עשינו דיון, כל מה שתגידי, נכון.

 << דובר >> שלומית גרינפילד: << דובר >>   

בדיון אתמול אמרתי משהו, כאמור, לא מומחית למצבי חירום אזרחי, הלכתי והתייעצתי עם המומחים. אני מאוד חששתי מההכרזה, שיכולה להיות מוטה פוליטית או תמריץ לשר כזה או אחר להכריז. ההצעה שלה לתקופה העולה על שבועיים ואפשר אולי מעט לקצר אותה, נותנת מענה לזה. מצב חירום אזרחי, יש שני מסלולים. ההכרזה של ארבעה ימים של השר ואחר כך כדי שזה יימשך זו חייבת להיות החלטת ממשלה.

הממשלה מחליטה על מצב חירום אזרחי מחמישה ימים ומעלה. אפשר להגיד, הוכרז על אירוע אזרחי לתקופה העולה על חמישה ימים ואז נטרלנו את האלמנט של השר הספציפי שרוצה להיטיב עם מקום ספציפי. לא נכון לשכפל את ההגדרה של חירום אזרחי ולקרוא חירום וזה לא חירום. 

אם אותו מטאור על ראשון בדוגמה האהובה עליי, בוודאי הממשלה תכריז על מצב חירום אזרחי ואם היא תכריז על מצב חירום אזרחי, יהיה רשאי המשרד לביטחון לאומי להגיד, זה הרגע לתגבר את השיטור העירוני ולתת לו מימון עודף. 

חייבים לשמור ושוב אחזור על המנטרה הקבועה. בתוך העולם של חוסר השוויון צריך לשמור על שוויון בתוך הדבר הזה. ההגדרה של מצב חירום אזרחי מתייחסת לשטח שבו קורה הדבר. אם ייפול המטאור בראשון ובנס ציונה, הכול היפותטי, הממשלה מן הסתם תפעל מול מטאור.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לא בטוח.

 << דובר >> שלומית גרינפילד: << דובר >>   

אני בטוחה. במקרה זה השר לבל"מ יהיה רשאי להגדיל את המימון. זו ההצעה ואני חושבת שהיא שומרת על המקרה. לחלופין, אם תחליטו לדחות, אנחנו מבקשים לא לקרוא לזה חירום כי אז זה שולח אותנו למקום אחר.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

כן מירה. בואו נקשיב זה לזה בבקשה, תודה.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. אני מבקשת להסב את תשומת לב הוועדה לכך שיש מצב חלופי שגם הוא חירום שזה מצב מיוחד בעורף. מי שמכריז אותו זה שר הביטחון, פיקוד העורף. שנייה, תנו לי לסיים משפט.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בואו תקשיבו עד הסוף, אפשר להגיד לא גם אחר כך.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

כבר היה מקרה בראשית מלחמת חרבות ברזל לדוגמה, שהמשרד לביטחון לאומי הכריז על חלק מהארץ כאירוע חירום אזרחי לפי פקודת המשטרה. שר הביטחון הכריז על מצב מיוחד בעורף באותו המקום. ההכרזה של מצב מיוחד בעורף גוברת ומאיינת את מצב החירום האזרחי לפי פקודת המשטרה. קרה ממש עכשיו מצב שכזה. צריך לשים לב למצב מהסוג הזה כי זה אמור להגשים את אותו היגיון.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בבקשה קרן.

 << דובר >> קרן אבירם: << דובר >>   

אגיד לגבי אירוע חירום אזרחי. זה תיקון שנחקק ב-2005, הפעם הראשונה שהוא הופעל. לגבי אירוע חירום אזרחי, יש לו תכלית אחרת. אירוע חירום אזרחי זה תיקון שנחקק בפקודת המשטרה ב-2005. הפעם הראשונה שעשו בו שימוש הייתה בשנת 2021 בשומר חומות, שם הוכרז רק לגבי העיר לוד.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

לכמה זמן?

 << דובר >> קרן אבירם: << דובר >>   

זה היה שר הביטחון שהכריז כי לפני זה היה מצב מיוחד בעורף, בסך הכול הכריזה הממשלה שמונה ימים. בחרבות ברזל הוכרז לשלוש שעות. אם אנחנו מדברים עד עכשיו, בתקופה של 20 שנים אלה הפעמים היחידות שהוכרז. 

התכלית של אירוע חירום אזרחי היא אחרת ונותנת את הפיקוד והשליטה למשטרה כדי שתעשה סדר באותו מקום באותה תקופה. היא מפעילה מנגנונים רבים אחרים, מאפשרת לשר העבודה להוציא צווי ריתוק, מאפשרת למשטרה להחרים ציוד אישי של אזרחים, מאפשרת לתת הוראות. זו תכלית אחרת לגמרי, שמיועדת לאותו זמן לתת למשטרה את הפיקוד והשליטה כדי לעשות סדר ולכן זה מאוד מוגבל לימים. 

רק פעמיים הוכרז מצב חירום אזרחי בתקופה של 20 שנים. התכלית של אירוע חירום אזרחי היא תכלית אחרת, לא קשורה למצבים האלה שאנחנו מדברים עליהם. לתת סיוע במימון באופן ממוקד לרשות מסוימת לתקופה מאוד מוגבלת באישור הממשלה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לאיזה נוסח?

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

תשמע נוסח.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

בשביל ההבנה. כל מה שדיברת עכשיו, הנוסח לא פה, מאוד קשה לנהל דיון כזה. אין קונוטציה למה שקרן אומרת. הנוסח שלהם זה מה שהיא דיברה עכשיו?

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

הנוסח שלהם לא מוכר לי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בואו נשמע את הנוסח. מישהו מקריא נוסח.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אתמול היה דיון על זה, חבר הכנסת קריב, אמרתי לו והוא קיבל את זה, לניתוק מאירוע חירום אזרחי, כן להשתמש בו. אני לא בעד להפנות לסעיף כי אולי עולה חשש. קודם אקריא את הנוסח ואחר כך אסביר אותו בקצרה.  

"השר רשאי באישור הממשלה להורות על סיוע במימון או בהיקף מימון" – אם צריך, כי זה יכול להיות גם מישהו שלא קיבל, זה סיוע במימון או בהיקף מימון, שלא על פי אמות מידה לרשויות מקומיות שחוו אירוע חמור, לא אירוע חירום, כדי שיהיה אחרת – "והכול באופן שוויוני ולתקופה של עד שנה, אירוע חמור, אירוע פתאומי או בלתי צפוי שהוביל לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בתחושת הביטחון האישי או בביטחון הנפש והרכוש, לרבות מלחמה, פגע טבע, מפגע סביבתי, תאונה, פעילות פלילית" – שם אין את זה, כי זה יכול להיות גם פלילי – "או פעילות חבלנית עוינת". זה ממוקד לשנה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

כל יישוב ביהודה ושומרון ייכנס בהגדרה הזו, שזה בסדר - - -

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

הם בעדיפות לאומית. זה מקום שהוא לא עדיפות לאומית.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

זה לא הסיפור חברים. אני בעד חריג, אני לא בעד חריג שיכול להפוך להיות דרך מלך של מימון וההגדרה הזו מביאה אותנו לשם. כל אירוע היום בגבול הצפון, בשביל זה יש את המודל החריג. צריך להיות מאוד נקודתי כדי שיהיה מצב, מה שמטריד אותי בניגוד למה שנאור, ברגע שהסדרנו את זה בחקיקה ראשית, מה המשמעות? שאם היום הממשלה אומרת לכל המשרדים "בואו תגבשו דרכי סיוע, אתם יכולים לעזור למטה יהודה אחרי השריפות" - - -


 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

למה זה בניגוד למה שאני אומר?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אתה שואל, צריך דווקא למערך השיטור העירוני? אני אומר, היה היום אירוע קשה במטה יהודה, שריפות בחצי מהמועצה. הממשלה אומרת למשרדי הממשלה, בואו כל אחד תבחנו - - -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה בדיוק מה שאני אומר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

על פי החוק הקיים, אם לא נכניס חריג.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

הכבאות היא תחתנו, זה מאוד קשור.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתה לא צריך את החוק הזה. אם יש שריפות עכשיו במטה יהודה, נראה לך שלא יתגברו את מערך הכיבוי שם? לא ייתנו לכיתות הכוננות בנשרים מטפים?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אתם לוקחים את זה לכל מיני מקומות שלא נכון לקחת אותם, חברים. תודה. כל אחד לוקח את זה למקום שנדמה לו שזה נכון. אין פה כמעט ויכוח על הצורך לתת מענה לאירועים חריגים שלא נמשכים שנים, אלא נמשכים תקופה. אנחנו נתקלים בהם ביום-יום. 

נניח שבמועצה אזורית גולן יש מחר בבוקר שיטור מועצתי ופתאום מגיע גל של ציפורים וכל אנשי יהודה ושומרון מגיעים למטעים של מועצה אזורית גולן מתוך כוונה לשים שם מלכודות. באה מועצה אזורית גולן ומבקשת מהמשרד לביטחון לאומי, תתגבר לי בבקשה את השוטרים וגם את הפקחים למשך תקופה מסוימת כדי שאוכל להתגבר על הבעיה. האם רשאי באותה עת השר לביטחון לאומי להגיד להם כן?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לא לפי החוק הזה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

לפי החוק הזה בדיוק כן. הוא יפנה לממשלה, יציג את זה כבעיה כרגע דחופה שפוגעת בביטחון הציבור כי זה ביטחון החקלאים וייתן מענה לחצי שנה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

על ציפורים?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

לא. על הגעה של אנשים שבאים לגנוב מתוך המטעים ולשים מלכודות לציפורים. זה פוגע במטעים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתן לך פתרון.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אתה מחפש לי פתרון, אני אומר לך שזה הפתרון.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא הפתרון. יש מצוקה ביטחונית ספציפית לגבי הנושא שאין לי מושג מה אמרת, לא אשאל שוב. יש את משטרת ישראל שצריכה לתת מענה לזה והשר לביטחון לאומי יצטרך להכווין לשם כוחות.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אם היה לנו פתרון על ידי משטרת ישראל. - - -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

ואם אין פקחים? - - -

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

ואם אין שוטרים?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

ליותר מ-50% מהרשויות במדינת ישראל אין בכלל שיטור עירוני.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מירי, אל תתווכחו איתו בכלל. אתם נגררים לוויכוח שהוא לא לגיטימי, לא רלוונטי. אם היו לנו שוטרים כנראה שלא היה לנו שיטור עירוני אבל אין לנו שוטרים, בואו נתקדם. אני חושב שיש בזה היגיון.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני מבקש את הנוסח של זה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אתן לך את הנוסף.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

חשוב לנו שהנוסח לא יגביל להכרזה ודברים מהסוג הזה.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

המשמעות היא שרשות חזקה, לעולם אי אפשר לעזור לה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

תעשו מה שאתם רוצים. תוריד, אל תוריד. אני מבקש את הנוסח המלא של זה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני יכול לעשות את זה בלי הנוסח המלא?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני חושב שזה לא צריך רק אישור ממשלה אלא למצוא את הנוסח שאומר שהמימון החריג יכול להינתן רק במסגרת החלטת ממשלה מיוחדת, החלטת ממשלה לסיוע מיוחד לאותה הרשות או מקבץ רשויות. ההחלטה הזו לא צריכה לעמוד לבדה אלא צריכה להיות תפיסה שאומרת אם הממשלה מחליטה בהחלטה מסודרת על סיוע לרשות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

למה זה לא מספיק באישור ממשלה?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אנחנו במקום שבו עמדנו על הצורך במודל מימון שנחקק בחקיקה ראשית, זו עמדת הוועדה והמשרד. החריג לא צריך להיות חריג שהוא רק לגבי מערך השיטור העירוני. אני לא רוצה להגיע למצב שמערך השיטור העירוני מוחרג מסל אמצעי הסיוע שהממשלה יכולה לתת כי יש חקיקה ראשית. אם באה הממשלה ואומרת, יש פה אירוע מז'ורי, אנחנו נותנים מגוון של סיוע, אפשר להכניס את המערך העירוני. עדיף לנו מבחינת ביצור האירוע, זו הצעתי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

במקום אישור ממשלה, החלטת ממשלה?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

במסגרת החלטת ממשלה לסיוע מיוחד לאותה רשות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

הסיוע המיוחד לא חייב להיות של שאר המשרדים, לכן הם אמרו באישור הממשלה כי זה ספציפי למשימה הזו.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

צביקה, השאלה היא אם מאור צודק. אם יש תרחיש של אירוע חירום שבו הדבר היחיד שמוצדק כאסון - - - אם הדבר היחיד שמוצדק לעשות לנוכח אירוע חירום זה להעביר שיטור עירוני, זה לא אירוע חירום.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני מסכים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אם יש החלטת ממשלה שאומרת - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

לא הייתי בעד אירוע חירום, הייתי בעד אירוע חריג.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

צביקה, יש אין-ספור. אתה מבין אירוע חריג א', מחר מישהו יבין אחרת. אם יש פה מאמץ מרוכז של - - - אחרת, בשביל מה כל מודל המימון? אתה נותן פה יד חופשית שסותרת את כל הרעיון של עיגון מודל המימון שהתעקשת עליו. אם יש הצעת ממשלה והחלטת ממשלה על סיוע חריג לרשות בעקבות, אני מסכים, אירוע חריג, אבל יש פה החלטת ממשלה שאומרת, עכשיו הממשלה בשלטון המרכזי, בונה סל של מענים לאותה רשות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

זה לא חייב להיות עוד נושאים.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אני יכול לתת דוגמה קיצונית שחס וחלילה לא תקרה? לוד או כל מקום אחר, - - - לדעתי לא חיזקו, היה משהו שהוא לא בהכרח, הבניינים עפו וכל המשרדים הרלוונטיים - - - פיגוע, פעילות פלילית בבת אחת. לא משהו מתמשך, משהו חד-פעמי שהשפיע מאוד על הביטחון האישי.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

כל פיגוע משפיע על הביטחון האישי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

הוא לא מדבר על פיגוע עכשיו.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הוא אמר פיגוע.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אמרתי פלילי, אירוע פלילי, זה לא פיגוע. אירוע פלילי משמעותי. אתה יכול להגיד לו, לא רוצים את הסעיף הזה. במקום שבו אין לך ואף אחד לא יביא החלטת ממשלה רוחבית. אני לא רוצה לדבר, זה נשמע רע, 50 אנשים. לא הרסו בניינים. יש תחושה נוראה של אנשים, לתת להם, סתם אני אומר, רשות שלא ממומנת או ממומנת, להגדיל לה ל-10% לשנה אחת בלבד. זה עד שנה, - - - להגביל. 

בעיניי יהיה מגוחך לבוא לוועדה לזה. זה סעיף שאמור, לא מקרה של התייעלות, אתם לא רוצים את זה נוריד אותו. בעיניי, לחריג הזה שיהיה משהו כי אין לנו את זה ונשאל, למה לא חשבו על זה? אתם לא רוצים? שלא יהיה.

 << דובר >> קרן אבירם: << דובר >>   

יש את הסעיף לפניו שמאפשר כן לתת סיוע במימון לרשויות שהן בעדיפות לאומית. אם לא יהיה את החריג הזה, זה אומר קטגורית שאנחנו אומרים לרשויות שהן לא בעדיפות לאומית. יש מערכים ברשויות שהן לא בעדיפות לאומית, אומרים להן אין שום מצב בעולם שאתם יכולים לקבל מהמשרד סיוע במימון, לא משנה מה יקרה. זו המשמעות.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

קרן, בעדיפות לאומית זה לעבור את הגבול, אתה אומר כל היישובים.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

סעיף המימון נכנס לבקשתנו. סעיף המימון בהתחלה היה סעיף שמאפשר לשר לקבוע תבחינים  שוויוניים למימון. זה היה הסעיף. אתם לא רציתם להביא תקנות לתבחינים שוויוניים ונאלצנו להעלות כל מיני עוגנים לרמת חקיקה ראשית. יש לכם אפשרות להביא גם אמות מידה למימון, נוספות. אתם יכולים לעצב אמת מידה כזו ולהביא אותה.

 << דובר >> קרן אבירם: << דובר >>   

לא נעשה אמת מידה ונעצב אותה ואחרי חצי שנה נוציא אותה ונחזיר אותה.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אנחנו לא יודעים מה יהיה. אז שלא יהיה סעיף, אנחנו מוותרים. לא רוצים, לא צריך.




 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

דוד, אני חושב שהגישה שאתה מציג עכשיו היא הנכונה. אם אתם לא מבינים את הצורך בלאפשר את החריג הזה למקרים מסוימים למערך מיוחד שמוקם לצורך הביטחון האישי של תושבים ולתת את האפשרות אד הוק לאירוע מסוים או לתקופה מסוימת, לעזור לאותה רשות על פי בקשתה, השר לא מחליט לבד, הרשות פונה בדרך כלל לשר ואומרת "בתקופה הקרובה אני עומדת לעשות פה עשרות פסטיבלים ואני רוצה סיוע לחצי שנה בשיטור העירוני".

אתם אומרים לא צריך, אין בעיה, תורידו את הנושא, הסתיימה הבעיה. אני חושב שצריך להיות, שהחריג הזה כן צריך להינתן, צריכים להיות פתוחים. מי שחושב שהמשרד הולך לפזר כסף לאן שבא לו, טועה. אנחנו בסך הכול נענים פה לצורך של רשות או של רשויות בעת מסוימת לבוא ולבקש את החריג הזה. אתם חושבים שלא צריך? אין בעיה, השלטון המקומי ידע שרצינו את זה, לא הצלחנו להביא את זה להסכמות. תודה רבה, סעיף הבא. נשאר עוד משהו? תורידו את הסעיף הזה.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

כן, לחזור ליעילות. לחזור לסעיף להדגיש משהו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

בואו נסגור עם זה. הייתה הסכמה בדיון הקודם לא?

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

על אחת וכמה אחרי הסיכום של האירוע הקודם של החריג.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אנשים היו פה בדיון והסבירו למה זה חשוב, פתאום עכשיו אמרו שלא כולל חברי הכנסת.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

כשהסתכלנו על הסעיף, הוא מאוד ספציפי. תקומה זה היום, אנחנו לא יודעים מה ילד יום. אפשר להקריא אותו, אנחנו רוצים להפוך את זה למשהו - - -

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

זה הוקרא והוסדר. מה אתם מציעים לשנות בסעיף?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אפשר לדעת איזה סעיף?

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

בעמוד 9, פסקה (ה).

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

הסעיף של ההתייעלות הכלכלית.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

	השתתפות במימון מערך אכיפה מקומי
	7ד.
	(ה)
	התקבלה החלטת ממשלה מכוח חוק ההתייעלות הכלכלית או מכוח חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאמור בסעיף 7א(ג), השר רשאי להורות על מתן סיוע במימון לרשויות מקומיות שבאזור העדיפות הלאומית כאמור בסעיף 7א(ג) באופן שוויוני, בהיקף מימון שלא על פי אמות המידה כאמור בסעיף זה, למשך תקופת תוקפה של החלטת הממשלה כאמור.



<< יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מה אתם מציעים?

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

מה שמאתגר אותנו בסעיף הזה, הייחודיות שנוצרה לסיפור של תקומה. חוק שיקום נרחב לחבל התקומה, כאמור בסעיף כך וכך. יוצר פה התייחסות שהיא מאוד פרטנית. אנחנו מסתכלים על חוק, החוק ישרת אותנו קדימה. אם יהיה מצב שהוא לא עדיפות לאומית אלא אירוע משמעותי בסדר גודל לאומי, שנקבע מיקוד מאמץ לאומי בהקשר שלו. בנוגע לדיון הקודם לאפשר את הדבר הזה, אנחנו מציעים, אני לא נכנסת - - -

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

חוק תנופה למשל.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

שזו החלטת ממשלה. תנופה, למשל בצפון, זו החלטת ממשלה, אנחנו לא יכולים להגביל את עצמנו. קראתי אותה, לא כתוב שם שהיא עדיפות לאומית, לא ראיתי את זה בהחלטת ממשלה, חיפשתי את זה הבוקר.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

תנופה היא חבל שכולו עדיפות לאומית.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

אשמח שמשרד המשפטים יסתכל על זה. אנחנו לא רוצים לכבול את עצמנו לכל מיני החלטות שהן החלטות ממשלה רוחביות שנותנות מענה, בין אם זה שיקום, הגברת הביטחון האישי. ראינו חוסן לאומי, ראינו לא מעט נוסחים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

הגיוני. שלומית בבקשה.

 << דובר >> שלומית גרינפילד: << דובר >>   

אני לא מכירה את ההחלטה של תנופה. אני מתקשה להאמין שהיא לא החלטת עדיפות לאומית. הסיבה שייחדנו את חבל תקומה, בגלל הערה של המשרד לביטחון לאומי ששאלו על אשקלון, כשאשקלון, ההחלטה שלה היא מכוח החוק של תקומה. תקומה הוא מקרה ספציפי של עדיפות לאומית. ככל שיהיה חוק תנופה - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

למה לא להוסיף את המילה "לדוגמה, תקומה"?

 << דובר >> שלומית גרינפילד: << דובר >>   

כי לא כותבים כך בחקיקה.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

לא צריך להגיד "דוגמה", אפשר לכתוב משהו של חקיקה שמסדירה. כמו שיש החלטת ממשלה שמסדירה, קל וחומר אם יהיה חוק שעושה את אותה פעולה. אפשר להגדיר את זה.


 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

שיהיה חוק אחר.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

דומה. בהסדר דומה. ברור שחוק מבחינת הוועדה - - -

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

לא, חוק הוא החלטת ממשלה, זה כבר שונה.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

לא כל חוק הוא החלטה. הכוונה, שמגדיר. מה המאפיין של חוק שיקום? יש שם הגדרה. זה כביכול לקחת החלטת ממשלה ולהפוך אותה לחקיקה בצורה כזו או אחרת. חוק רוחבי שמסדיר, ממקד מאמץ, שהכנסת מאשרת אותו. יכול להיות שהיא יכולה לעשות תיקון עקיף, אבל למה?

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

הפתרון הוא בתיקון עקיף. אם יהיה חוק כזה שנותן עדיפות לאזור מסוים כמו חבל תקומה, מייד יעשו תיקון עקיף לחוק הזה ויוסיפו לפה.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

יש גם החלטות ממשלה.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

החלטות ממשלה זה להכניס, סליחה, מה שאתם עושים, את הסעיף הקודם לפה, זו המשמעות.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

אם זו החלטה רוחבית, בנוגע לשיח הקודם.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

ויתרתם על הסעיף הקודם.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

שכל משרדי הממשלה שם, אז רק שיטור עירוני לא וכולם כן.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה לא שיטור עירוני? לא הצלחתי להבין עדיין מה אתם רוצים פה. זה אותו דיון שעשינו.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

מה שאנחנו רוצים, וייתכנו מקרים כמו בתנופה. אני לא ראיתי בתנופה שכתוב אזור עדיפות לאומית. מחר בבוקר אנחנו לא יודעים מה יקרה, אנחנו היום מחוקקים פה חוק שבו יש מיקוד מאמץ לאומי שכולם אומרים משרד הבריאות, משרד הפנים. 

אני המשרד לביטחון לאומי, אני אתגבר כבאות, שוטרים, אבל רוצה לתגבר את תחושת הביטחון האישי באמצעות גם שיטור עירוני, גם שוטרים. זה קורה היום, אני במקרה יושבת ומנסחת לא מעט החלטות ממשלה מבחינת סעיפים שייכנסו פנימה. שלא נגיד כולם נכנסים, שיטור עירוני אתה בחוץ.


 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

את מביאה שוטרים, מה עוד יעזור לי?

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

שיטור עירוני יש לו ערך מעבר להוספת שוטרים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מירי, מה אתם אומרים? תורידו את המילה "תנופה"?

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

לא. מבחינתו לא רק "עדיפות לאומית" אלא להוריד את המילה "חבל תקומה" או "כל החלטת ממשלה קובעים מיקוד מאמץ לאומי".

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה בדיוק אותו חוק שעכשיו אמרתם שאתם מורידים, זה אותו הדבר.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

לא. קודם דיברנו פרטני על שיטור. החריג הקודם היה ספציפי על שיטור עירוני. פה אנחנו אומרים, יש החלטה רוחבית, מיקוד מאמץ לאומי. נראה לי מאוד מובן מאליו שיהיה אפשר להביא גם את השיטור העירוני.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

גלעד. את זה אתה מסכים שיתווסף?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

במקום החריג.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

במקום. הורדנו את החריג. בתוך ההתייעלות לעשות עוד אופציה.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

זה לא הגיוני שהורדנו את החריג וגם לא יהיה את זה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

בעיניי, אני חושב שהחריג לא נדרש, הספציפי. במקום שבו יש החלטת ממשלה רוחבית על סיוע מיוחד לרשות או לאזור, ניתן לכלול בו החרגה של מימון השירות. כמובן צריך לכתוב לתקופת ההחלטה ולא יותר משנתיים. לתקופת ההחלטה ובתנאי שלא יעלה על שנתיים. שיטור עירוני, אם החוק הזה יבוצע, השיטור העירוני הופך להיות קומה משמעותית בביטחון. אם המדינה מחזקת כל דבר שם, בסדר, גם אפשר.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מקובל עליכם מירי?




 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

כן. רק שלא הייתי מגבילה את זה לשנתיים, עיין ערך שדרות, שם אנחנו כן עובדים מכוח החלטת ממשלה של עדיפות לאומית. אתה מדבר על הרוחבי שהוא לא מעדיפות לאומית.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

נכון. שהממשלה תעשה עדיפות לאומית. זו דרך המלך.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

מקובל עלינו.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אני מבין את ההגבלה ואני גם רוצה. לתוקפה של אותה החלטה. זה יהיה מוזר החלטה רוחבית.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

כן, לתוקפה של אותה החלטה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני צריך לזכור את הרגישות שבאה מזה שיש פה מודל - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

גלעד, אתה רוצה להגיד כמה מילים לסיכום? סיימנו, אם לא הבנת.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

יש לי הערה לסעיף שהרגע הוקרא. אנחנו בדיון הקודם, דיברנו על זה "התקבלה החלטת ממשלה מכוח חוק התייעלות כלכלית", לא כאמור בסעיף 7א(ג). יכו להיות שיש החלטה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

7א(ג) זו הערכה מודיעינית?

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

7אג) אלה הרשויות שאתה מוסיף למערך למרות שלא נכנסו.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

אתם לא מאפשרים לי להגיע לנוסח כי אנחנו לא מסיימים את הדיונים. זה לא לחוק הזה, זה לחוק של חבל תקומה.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

הבנתי. כתוב בהמשך "באזור עדיפות לאומית כאמור בסעיף 7א(ג)".

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה 7א(ג) בחוק תקומה?

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

זה חוק שמאפשר לתת, אם אני לא טועה, את הסיוע.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

זה לא משנה, זה לא קיים יותר, הורדנו את זה עכשיו.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לא הורדת את זה, אתה שם את זה.

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

הוספת עוד נדבך מעבר לחוק.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני משאיר את הסעיף, מוריד את המילה "תקומה".

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

אתה לא מוריד, אתה מוסיף.

 << דובר >> קרן אבירם: << דובר >>   

להוסיף, "או מכוח חוק שממקד".

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

החלטת ממשלה על סיוע מיוחד.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

מירה, נבדוק את ההפניה של 7א(ג).

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

גלעד, בבקשה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני מבקש שתי הבהרות לדברים שעסקנו בהם. בעמוד 2 בהגדרה של מרחב ציבורי, מצוין.

	תיקון סעיף 2
	3.
	(1)
	
	למעט אחד מאלה:

	
	
	
	
	

	
	
	
	(1)
	מקום המשמש אותה עת להתקהלות שהיא מחאה או הפגנה המתקיימות כדין;



90% מההפגנות במדינת ישראל היום מוכרזות כלא חוקיות. מגיע קצין משטרה וכורז במגפון שמדובר בהתקהלות לא חוקית. כדי לעבור להתקהלות לא חוקית לא צריך יותר מדי, צריך להכריז. להוריד "מחאה", "הפגנה", אתם לא מתקרבים אליהם. 

עוד, אני עדיין לא שקט על כל הסיפור של קבלת החלטה קונקרטית על מצבת שוטרים על ידי השר. עמוד 6. ב-7ב, אנחנו בעיניי חורגים מהוראות פקודות המשטרה. אנחנו אומרים שלשר יש סמכות לקבוע את התקנון של שוטרים ספציפיים במקום מסוים. זו לא מדיניות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

זה מודל, גלעד.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

החריגים למודל. המודל, אני מסכים איתך.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

הגדלה והקטנת שוטרים רק בהתייעצות מפכ"ל.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

לא, תסתכל מה כתוב, יש התייעצות עם המפקח הכללי. אני מעלה את הנקודה שמבחינתי המבנה הזה של קבלת ההחלטות סותרת את פקודת המשטרה ופסיקת בג"ץ בעניין. אני מבין שזו נקודה קשה. מבחינתי זה בניגוד מפורש לדברים שנאמרו רק לאחרונה בפסיקה לגבי פרשנות פקודת המשטרה. אין לשר יכולת לקבוע, אין לו יכולת משפטית וחוקית לקבוע את מצבת השוטרים במקום מסוים. זו החלטת מפכ"ל.

אם אתם רוצים לרפא את העניין ואתם אומרים שזה אישור שר אחרי החלטת מפכ"ל זה דבר אחד אבל לא בא בהתייעצות. אני אמרתי את זה, זה לא קיבל מענה. אני מבקש וגורס, דוד, וגם פה אני מבקש את המשטרה ומשרד המשפטים, אין לשר סמכות לקבוע. 

אני מציע כמו שעשינו במקומות אחרים, מקובל עלי אישור שר כי יש לזה השפעה על משהו שהוא לא המשטרה, זו הרשות המקומית. הגדלה והקטנה של מספר שוטרים היא לעולם על פי בקשת מפכ"ל או בעקבות החלטת מפכ"ל, אחרת זה לא חוקי. אני לא ב-7ב. יש את 7ב(א).

	מבנה הכוח של מערך אכיפה מקומי
	7ב.
	(א)
	השר לביטחון לאומי, בהתייעצות עם שר הפנים ועם המפקח הכללי או קצין משטרה בכיר, יקבע, בנוהל, את מספר השוטרים הכולל במערך שיטור רשותי.



אלה נהלים, קביעת נהלים. קביעת נהלים זו מדיניות, סמכות השר. אני מדבר על עמוד 6 בסעיף (ג)(1).

 << דובר >> שלומית גרינפילד: << דובר >>   

תסתכל ברישה ב-(ג).

	מבנה הכוח של מערך אכיפה מקומי
	7ב.
	(ג)
	בנוהל כאמור בסעיף (א) רשאי השר בהתייעצות עם שר הפנים ועם ראש הרשות המקומית.



 << דובר >> שלומית גרינפילד: << דובר >>   

אחד מתייחס לנוה===ל.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

זה בתוך הנוהל, ההסדר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

חברים, מי מקבל את ההחלטה בפועל על הקטנה או הגדלה של מספר תקנים בגבעתיים, השר או המפכ"ל?

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

מי מבטל הסמכה של פקח? זה אופרטיבי לחלוטין.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני שאלתי שאלה אחרת. אני מדבר פה על סוגיה אחת שנקראת מצבת שוטרים. אחד לאחד זו קביעת המחוקק. עכשיו מגדילים או מקטינים במקום ספציפי, מי מקבל את ההחלטה, השר? בעיניי זה סותר את פקודת המשטרה, את פסיקת בג"ץ שהתקבלה. 

השר יכול לקבוע למשטרה רק מדיניות, לא החלטות מבצעיות. או הסכמת מפכ"ל או אישור לאחר החלטת מפכ"ל. אנחנו לא נחוקק משהו שבניגוד לפקודת המשטרה. אמנם זו חקיקה ראשית אל מול חקיקה ראשית, אבל פקודת המשטרה היא מסדירה את פעולת המשטרה.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

כל דבר הוא אחרי המלצה של קצין בכיר או המפקח הכללי לפי העניין. אין פה משהו שהשר יעשה בלי - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אין דבר כזה. מי שקובע מצבת שוטרים בתחנה ומבחינתי מערך שיטור עירוני לעניין השוטרים, הוא עוד תחנה.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

יש פה עניין של מדיניות וזה לא נכנס לעולם המבצעי של איך בדיוק מפעילים את הכוח, יש בניין כוח והפעלת כוח.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

מי קובע כמה שוטרים יש בגבעתיים, השר?

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

המודל עובד יחד עם המשטרה. מי שבונה את אמות המידה המבצעיות זו משטרת ישראל, בטח לא המשרד.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

את המשקל קובע המשרד. אתם קובעים גם את המשקל.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

ההמלצות של המשטרה מובאות למשרד ויש החלטה. יש שר שמקבל החלטות.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אני רוצה לגעת בזה. אם אתם רואים להעמיד אותי על טעותי, בסדר. אני רוצה החלטת מפכ"ל באישור שר. מי שקובע כמה שוטרים יש בכל מקום, תחדשו לי אם אני טועה, זה לא המשרד. המשרד קובע מדיניות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

הבנו את הנקודה. אני מבין לאן גלעד רוצה לקחת אותנו, לא בטוח שזה רע לנו. אני רוצה שהשר יקבל את ההחלטה. לי זה ברור, השאלה איך הוא מקבל את ההחלטה? אנחנו מדברים על הקטנה או הגדלה, קבענו שזה היבט מבצעי. מה אכפת לי לכתוב שזה לבקשת המפכ"ל?




 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

ראש היחידה שאחראי על זה, הגורם המקצועי. גם את הפונקציה במשטרה, אחרי זה כמובן הכול כפוף למפכ"ל.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

זה בדיוק העניין, לא שהשר קם. קם מייק ואמר אני מבקש להגדיל את מספר השוטרים או להקטין, זה בסדר? מייק מבקש, בסדר? למה אני לא יכול לכתוב לבקשת קצין משטרה שהוסמך על ידי המפכ"ל?

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

בהמלצת.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

לא בהמלצת, לבקשת. זה היבט מבצעי.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

זה לא נופל מזה. זה לא קשור - - - בבקשה או שאני ממליץ לך. המשמעות של המילה שר למשל, בישובים זכאים, אין דבר כזה. הייתה המלצה - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

אני מקבל שלהמלצה ולבקשה, זה אותו הדבר.

 << דובר >> מירי שמואלי: << דובר >>   

מה ההצעה?

 << דובר >> מירה סלומון: << דובר >>   

המלצה זה יותר חזק.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

סליחה, זה עניין של ייעוץ משפטי.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

למה לא בהסכמת?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

היוזמה זו לא הסכמה. היוזמה צריכה להיות של המשטרה.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

המלצה זו יוזמה.

 << דובר >> שלומית גרינפילד: << דובר >>   

אני אישית גם מסכימה שהמלצה זה יותר חזק. המלצה זה אומר שכדי לסטות ממנה צריך להצדיק למה אתה לא מקבל את ההמלצה. איילת, אנחנו חושבות כאן שהמלצה זה יותר חזק.


 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

אולי הבעיה היא בכלל לא בהמלצה או בבקשה. הבעיה מה שצריך לעשות השר עם ההמלצה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

השר קובע, אין שום ספק.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

אני מוכנה לקבל את הפרשנות שהמלצה יותר חזקה כי צריך להגיד להמליץ, להגיד כן, זה נכון להקטין או להגדיל.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

כי אם אתה לא מקבל אותה אתה צריך להסביר למה לא.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

מה שלדעתי מפריע לחבר הכנסת קריב, אם הבנתי אותו נכון, מה השר עושה עם זה, האם הוא קובע או מאשר? לדעתי צריך לבטא בנוסח בדרך מסוימת.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

אנחנו לא נשנה כי יש המלצה במקומות אחרים ושוב פעם לפתוח. כל פעם אנחנו עושים פה משהו שהוועדה הביאה. אני לא מצליח להבין, המלצה זה מאוד חזק.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

הגיעה המלצה.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>   

יש המלצה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

דוד, זו תהיה המלצה, ברור לכולם עכשיו.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

אם זה היה תלוי בי וזה גם יעלה - - - השר לא קובע בשום מקום מספרים של שוטרים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

עוד הערות? חבר הכנסת נאור שירי.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לא.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

מכובדיי, אני לא רוצה לשאת מילות סיכום כי עדיין לא ראיתי את ההצבעה ולא ראיתי שההצעה עוברת. אנחנו נפגש ביום שני בבוקר. 

אני מודה לכם על הניסיון להגיע לנוסח מוסכם. נדמה לי שגם אם לא כולם שבעי רצון איתו, הגענו לנוסח הכי טוב. 

הציבור שצופה בנו עכשיו, אותם צרכנים שרוצים מחר בבוקר שיטור עירוני ואלה שיש להם שיטור עירוני או שיטור רשותי ורצו את הסמכויות, את התיקונים, בשבילם עשינו עבודה יוצאת מהכלל. 

ניפגש ביום שני. תודה רבה לאיילת, תודה רבה לך לאה, המשך יום מוצלח.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:01. << סיום >>