פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וארבע

הכנסת



30
ועדת הכלכלה
22/06/2022


מושב שני



פרוטוקול מס' 282
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ג בסיון התשפ"ב (22 ביוני 2022), שעה 9:00



סדר היום:
<< הצח >> 1. הצעת חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (תיקון - חובת סימון ארץ הייצור של צמחים הנמכרים בתפזורת), התשפ"ב-2021, של חה"כ יעל רון בן משה << הצח >>   
 << הצח >> 2. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"א-2021, של חה"כ ינון אזולאי וחה"כ משה ארבל << הצח >>   
 << הצח >> 3. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ''א-2021, של חה"כ רם בן ברק, חה"כ נירה שפק, חה"כ רם שפע, חה"כ אופיר סופר << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
לימור מגן תלם
אורי מקלב


חברי הכנסת:
ינון אזולאי
משה ארבל
רם בן ברק
יעל רון בן משה
נירה שפק


מוזמנים: 
	דפנה טיש פייגנבוים
	–
	ממונה ייעוץ משפטי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	ציפי פרידקין
	–
	אסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	חיים בורובסקי
	–
	רפרנט מים ותעופה באגף תקציבים, משרד האוצר

	הילה דוידוביץ'
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	ד"ר שי רייכר
	–
	מנהל תחום הערכת סיכונים, משרד הבריאות

	תמיר שגיא
	–
	תכנון ואסטרטגיה, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

	אילנה מזרחי
	–
	מנהלת צוות אזרחי, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

	נמרוד הגלילי
	–
	מנהל תחום רשתות המזון, איגוד לשכות המסחר

	ערן מאירי
	–
	היועץ המשפטי, שופרסל

	יוני דמרי
	–
	מנהל אגף המשק, תנועת המושבים

	גילי עוז
	–
	עו"ד, ארגון  מגדלי דגים

	דורית אורלי
	–
	דוברת, ארגון מגדלי דגים

	ירון לוינסון
	–
	מנכ"ל הרשות, רשות ההסתדרות לצרכנות






ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
אביגל כספי

מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
הדר אביב



<< נושא >> 1. הצעת חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (תיקון - חובת סימון ארץ הייצור של צמחים הנמכרים בתפזורת), התשפ"ב-2021, פ/2645/24 << נושא >>  
 << נושא >> 2. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"א-2021, פ/519/24 << נושא >>   
 << נושא >> 3. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ''א-2021, פ/897/24 << נושא >>   

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בוקר טוב לכולם. אנחנו במרתון חקיקה לחוקים חשובים שהונחו על שולחן הכנסת, ואנחנו רוצים להספיק אותם ולהרוויח אותם, והם מיטיבים עם האזרחים. אחד החוקים שהוצעו על ידי מגוון חברי כנסת שאני אזכיר בשמם, משרתים את הבחירה של האזרח הישראלי לבחור תוצרת ישראלית שהיא איכותית, מפוקחת, לקנות תפוח מהגולן ותפוח אדמה מעוטף עזה, ולדעת שזה תוצרת ישראלית בפיקוח ישראלי ובאיכות ישראלית. אז זה חוק סימון תוצרת חקלאית.

החוקים האלה הוצעו על ידי מגוון חברי כנסת, וראוי שנמזג אותם כדי להתקדם בדיון הזה ולהרוויח בתוך שעה ו-10 דקות חוק נוסף לספר החוקים של מדינת ישראל.

הצעת חוק הגנת הצרכן (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"א-2021, של חה"כ ינון אזולאי וחה"כ משה ארבל; הצעת חוק הגנת הצרכן (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"א-2021, של חה"כ רם בן ברק, חה"כ נירה שפק, חה"כ רם שפע וחה"כ אופיר סופר; והצעה שלישית, הצ"ח לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (חובת סימון ארץ הייצור של צמחים הנמכרים בתפזורת), התשפ"ב-2021, של חה"כ יעל רון בן משה.

אני רוצה להתנצל, כי אני עליתי הבוקר לשידור ברדיו, וידעתי רק על ההצעה של יעל, אבל לא על שתי ההצעות האחרות. והקרדיט מתחלק וראוי לכל חברי הכנסת שהביאו את ההצעות הללו. ואנחנו צריכים להצביע על המיזוג שלהן לפני שנדון במהות החוק. אז מי בעד מיזוג הצעות החוק? אני בעד. אתם לא יכולים להצביע, לדעתי. אבל אתם יכולים בכיף, אם זה עושה לכם טוב.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

גם לא יכולנו להתראיין בבוקר אצל קלמן, ולהגיב על מה שאמרת. ואנחנו מבינים את זה. זה בסדר. אתה נמצא בתקופה בחירות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
מיזוג הצעות החוק אושר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הצעת המיזוג עוברת פה אחד. שלוש ההצעות מתמזגות להצעה אחת, לספר החוקים של מדינת ישראל. ועכשיו אנחנו נעשה התייחסות כללית לחוק, כי חייב להיות דיון כללי על הצעה כזאת. וננסה לעשות אותו קצר ותמציתי, כדי שנלך להקראה ולחקיקה. אז אני מבקש מהח"כים – כל דקה שנפסיד עכשיו, נתקשה להביא את החוק. יש ח"כים שרוצים לפתוח? בבקשה, רם.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

בוקר טוב לכולם. בוקר טוב לך, יושב-ראש הוועדה. אני שמח שאתה מקיים את הדיון הזה לדון בחוק. אני רק רוצה להזכיר טיפה את ההיסטוריה.

אני הבאתי את החוק הזה כבר בכנסת אני לא זוכר איזה. באותו זמן, שר הכלכלה היה עמיר פרץ. וכשהבאתי את החוק והוא עלה למליאת הכנסת, ביקש ממני עמיר פרץ, שר הכלכלה, לתת לו אורכה של שלושה חודשים והוא יביא את זה כחוק ממשלתי ויצביעו על זה, וזה ייכנס לספר החוקים. עברו שלושה חודשים ולא הייתה ממשלה, והיו בחירות, לא הביאו את זה, וזה ירד. משם זה התגלגל, ואני שמח על הצעות החוק החדשות שנוספו להצעה הזאת.

ואני רוצה להגיד לכם שאנחנו נמצאים במצב אבסורדי. כל אחד שלובש את החליפה שלו, או את החולצה או את הנעליים, בכל אחד מהמוצרים האלה רשום ארץ הייצור, אם זה יוצר בספרד, בסין או בישראל. וחלק מהשיקולים שלכם כשאתם קונים את הדברים האלה – אתם בודקים אם הרכב הורכב בטורקיה או שהרכב הורכב בגרמניה. וזה חלק ממערך השיקולים שאתם עושים כשאתם באים לקנות תוצרת.

תוצרת חקלאית, פירות, ירקות ותוצרת אחרת, כשיש משמעות עצומה לדעת איפה היא יוצרה – כי אם, לדוגמה, אתה מייבא ממדינה שאין בה פיקוח על ריסוס, או אם אתה מייבא ממדינה שאין בה פיקוח באיזה מים משקים, ואתה רוצה לדאוג לבריאותך – בעצם זה שאתה לא יודע מאיפה אתה קונה את זה, מטעים אותך, ואתה יכול לחשוב שאתה קונה משהו ברמת בריאות מסוימת, ואתה מקבל משהו ברמת בריאות אחרת. ולכן האבסורד הזה חייב לבוא לידי סיום. הצרכן הישראלי צריך לדעת מה הוא קונה, איפה זה מיוצר, באיזה תקן זה מיוצר. זה דבר אחד.

והדבר השני, יש לנו חקלאות מפוארת, ויש לא מעט אנשים פטריוטים במדינה שרוצים לקדם חקלאים ישראלים ולא חקלאים ממדינות אחרות, ולכן הם יעדיפו לקנות תוצרת ישראלית, וזכותם לדעת מאיפה זה בא. עכשיו אני שמעתי טענות – זה יעלה את יוקר המחיה, זה יעשה ביורוקרטיה, כל מיני טיעונים מכאן ומכאן. אני אומר לכם, הם טיעונים שבטלים בשישים. אין שום טעם לטיעונים האלה. אני מקווה שהם גם לא יעלו כאן, מפני שהם טיעונים לא במקומם. ואני מקווה שהחוק הזה יאושר במהרה, ויגיע למליאת הכנסת כמו שהוא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה, רם. נירה, בבקשה.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

כולנו הולכים לקנות בסופר, במכולת, במרכולית, בשוק, על אחד איפה שיוצא לו לקנות. ואנחנו רוצים לדעת מה יש. פותחים לחם, רוצים לראות מה ההרכב התזונתי שלו, זה באמת קמח מלא, זה לא קמח מלא, זה מעורב, כמה סוכר. בממשלות קודמות דאגו לסמן תוצרת, אתם רוצים לסמן חטיפים, יש את העיגולים – סוכר, שני עיגולים, יותר מסובך. זכותנו לדעת מה אנו מכניסים. זה ביטחון תזונתי.

כל כך הרבה כסף מושקע במחלות, כל כך הרבה כסף מושקע במניעה, ויש לנו אפשרות לעשות את זה מראש ולתת לאנשים לבחור מה הם מכניסים לגופם, ואנחנו לא עושים את זה בתפזורת.

מעבר לכך, השיח בשנה האחרונה, כמו שחברי רם בן ברק אמר, הוא באמת כמה זה עולה לנו, כמה אנחנו יכולים להשפיע, כמה אכפת לנו וכמה אנחנו גאים בתוצרת שלנו, כמה היא נכונה, כמה היא טובה, כמה היא בריאותית.

הדברים האלה עולים כסף. כשמדברים על עגבנייה מטורקיה או מכל מקום אחר, מול תוצרת הארץ, אנחנו מדברים על זה שבתוך העגבנייה הזאת יש שכר עובדים, מים, רגולציה, וכל הדברים שאנחנו צריכים להכניס. איפה זה בא לידי ביטוי? זאת התשובה. אנחנו מעלימים את המידע הזה מהאזרחים בארץ, וזו לא זכותנו להעלים את המידע. להיפך, חובתנו להנגיש את המידע, וזאת מטרת חוק זה.

יש הרבה דברים איך, איך איך – בואו נעסוק בעיקר, ונטפל ביתר. תודה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה, נירה. ינון אזולאי, בבקשה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך על כך שאתה מביא את זה. ואיך אמרת, שיש "לנקות שולחן", אז ודאי שהדברים האלה שהם בהסכמה זה דבר שהוא טוב. ואתה יודע, זה אבסורד שטסים לחוץ-לארץ, או שאנחנו שומעים פה שמחרימים את תוצרת הארץ, וכרגע זה לא משנה אם זה מאיו"ש או ממקומות אחרים. אבל גם אם זה מאיו"ש ומחרימים שם, ואנחנו פה בארץ לא מסמנים את התוצרת שלנו, שזה הגיע מאותם מקומות שאנחנו בעצם נלחמים בשבילם. ואתה יודע מה זה מאבק למען החקלאים, ואנחנו מנהלים את המאבק הזה יחד.

בשבוע שעבר היינו במליאה. נבצר ממך להגיע. אני יודע שמאוד רצית ונבצר ממך להגיע בשבוע שעבר למליאה, ביום רביעי בלילה. אבל אנחנו עשינו את העבודה גם בשבילך. זה בסדר גמור. זו בעצם הערבות ההדדית בינינו. אתה יודע, זו ערבות של פריפריה. אני גדלתי בעכו. אתה מירוחם, גדלת במרוקו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תגיד לי, ביום האחרון של הכנסת, אנחנו עכשיו הגענו לאחרית הימים. לא יכולת לפני שנה?

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

אתה רוצה שנפתח את זה עכשיו?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא, לא לפתוח. אנחנו רוצים לקדם את החוק הזה. לא לאבד פוקוס. לא לאבד פוקוס.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אז אני רק נותן ספוילר. כל השנה היינו בקשר. זה מספיק לכל מי שרוצה לשמוע משהו אחר. אם מיכאל היה מסכים לי לענות, הייתי גם עונה. הוא ביקש ממני להתרכז בחוק, אז אני מתרכז בחוק.

אז אני רוצה להגיד לך, תודה רבה. ולרם בן ברק – גם בפעם שעברה, אם אני לא טועה, הייתי חתום על החוק שלך.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

אמת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ראיתי לנכון, והפעם גם הגשתי אותו, וזה לא משנה, כולנו בסופו של דבר מגישים חוק שהוא טוב למען אזרחי ישראל, למען החקלאים, ואנחנו רוצים לעזור לכולם, כי כל אחד מאיתנו, כשהוא קונה, הוא רוצה לעזור לשני. ואני תמיד אומר, גם אם נשלם טיפה יותר, זו הערבות ההדדית שיש לנו. לא רק בצרה פתאום צריך ללכת, להוציא ולתרום. הם לא רוצים תרומה. הם רוצים להתפרנס בכבוד, ובהיתר, ולא באיסור. ולכן זה התפקיד שלנו לעשות הכול למענם, ואני מקווה שנצליח להעביר את זה בכמה שיותר קריאות עד הסוף. וגם אם לא, אז שזה יהיה עם רציפות.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לכם, חברים. רם, נירה, יעל, ביחד אנחנו עושים למען הפריפריה ונמשיך לעשות למען אזרחי ישראל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ינון, תודה. אנחנו עם הפנים לעתיד, שזה יהיה סימן לבאות.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

אני חייב לרוץ לוועדת הכספים, שלא יגנבו לנו שם סוסים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אבל תתקזז.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

אין בעיה. אני אתקזז. אני לא אצביע. אבל אני צריך לעצור להם את הדברים. למזער נזקים. יש שם תחבורה, שתדע לך. אני נלחם בתחבורה בשבילך. אמרו לי, זה לא תקציבי. שאלתי על התחבורה, תגיד לי, אבל כמה כסף זה בפריפריה, אז אמרו לי, זה לא תקציבי. אמרתי להם, בטח, אתם לוקחים מהאזרחים, למה שזה יהיה תקציבי?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

היית חייב למצוא משהו קונפליקטיבי? תסיים באהבה את ישראל.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

אנחנו אוהבים את הפריפריה. אנחנו אוהבים אותך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רק אוכלוסיות מוחלשות ופריפריה. זה חשוב לנו.

חה"כ יעל רון בן משה, בבקשה.

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >>   

אני רק רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, שאתה שם את זה בראש סדר היום, לקראת ניקוי שולחן, ולחברים, חברי הכנסת השותפים. ומעבר לכך, אני רוצה שנתקדם בדיבורים קדימה, ולא במעגלים. אז בהצלחה לנו. תודה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. עכשיו שלוש התייחסות של בקשה לרשות דיבור. נמרוד הגלילי, מאיגוד לשכות המסחר. כל אחד עד שתי דקות. קצר ולעניין. אגב, הח"כים הוכיחו היום שאפשר לדבר פחות משתי דקות. אז כולם יעשו את זה.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

אני נמרוד גלילי, מאיגוד לשכות המסחר. אני מייצג את רשתות המזון.

דבר ראשון, אני רוצה לפתוח ולהגיד שאין אויבות בין הרשתות לחקלאות. זו שותפות. אנחנו שותפים. הרשתות מוכרות את המוצרים של החקלאות, ואלה מוצרים שהם חשובים למדינה. ולראיה, מעל 95% מהמוצרים שנמכרים בארץ הם מוצרים מהתוצרת המקומית. אבל למרות זאת, החקיקה הזאת עלולה להביא לעלייה בנטל - - -

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

תסביר, תסביר. מה זאת אומרת? למה עלייה בנטל?

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >>   

הוא יכול גם להסביר מה זה השותפות הזו, שבסוף החקלאי מקבל את השקל שלו והרשתות גובות את הרווח?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רם בן ברק, אתה לא לימדת אותנו לנצח במלחמה ולא בקרב. אז עזוב אמירות שלא מוצאות חן בעיניכם, יש פה חוק לחוקק. כל דיון מיותר שלא ממוקד בחוק הוא בזבוז זמן. תנו לאדם להגיד את דברו ללא הערות ביניים. נמרוד, תשלים את דברך.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

אז אני אמשיך ואני אגיד שכבר היום בחלק ניכר מהרשתות יש סימון וולונטרי, ואני חושב שצריך לעודד את הסימון הוולונטרי, ולא לעשות חקיקה מחייבת. יש כבר היום מעבר למוצרים ארוזים. מוצרים ארוזים ששומרים על הטריות, שחוסכים זמן קופה ובטיחות המוצר.

בהרבה מוצרים, כמו שאתם יודעים, יש מדבקות, למשל, על תפוח פסגות פרי גליל או על תפוחי אדמה מחבל מעון או גזר מחבל מעון. וזה טוב וזה חשוב. חלק נמכר בבודד וחלק נמכר באריזות, אבל עם סימון שיודעים שזה מהארץ.

כשאנחנו מדברים על עלויות של משווקים, אז צריך להבין שזה מתחיל מעלויות במחסנים הלוגיסטיים שיצטרכו לבצע הפרדה בין תוצרת מקומית לתוצרת מחו"ל, ויצטרכו לבצע חציצה, לוודא שלא מתבלבל, כי כל טעות כזאת, אם זה במחסן הלוגיסטי, אם זה בסניף עצמו - - -

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

תחייב את היבואן לשים מדבקה על כל תפוח שהוא מייבא מטורקיה. מה הבעיה? למה אתם מסבכים כל דבר?

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

אנחנו לא מסבכים.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

בסדר, נעשה את זה פשוט.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רם, אתה לא תקבל חוק היום. אתה לא תקבל חוק. אדוני, יש לך חצי דקה להשלים את דברך.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

הרשתות יבצעו את זה. אני לא בטוח שבשווקים הפתוחים יבצעו את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנא השלם, משפטי סיום.

 << דובר_המשך >> נמרוד הגלילי: << דובר_המשך >>   

החשש הוא גם בגלל טעויות - - -

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

סליחה, אדוני. אני חייב. תראה מה אתה אומר – מה אתם רוצים? הנה, על התפוח הישראלי יש מדבקה. זאת אומרת, היצרן הישראלי, בשביל להראות שזה ישראלי, משקיע את התוספת הזאת לשים מדבקה. אבל מה שאתה מייבא מחו"ל, אתה לא צריך לעשות שום. זה בסדר, שיתערבב. בחייכם, נו. הלויאליות שלכם ליבואנים היא יוצאת דופן כאן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רם, רם, זה לא מעשי מה שאתה עושה. משפט סיום, אדוני.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

אנחנו חוששים מהפרדות, מערבוב שלא נעשה בכוונה, ואז יטענו להטיה, ואז אתה חשוף לעיצומים כספיים, ואתה חשוף לתביעות ייצוגיות - -

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

מאה אחוז. שישמרו. מעולה, שישמרו.

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >>   

נעזור לכם.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

ומזה, כמובן, אנחנו רוצים להיזהר.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

מעולה. שישמרו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תנו לו לסיים את הדברים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נירה, אין חוק שאי אפשר להתייחס אליו ולהתנגד לו. תנו לו להגיד את זה.

 << דובר_המשך >> נמרוד הגלילי: << דובר_המשך >>   

ברור שהרשתות יעשו הכול כדי להיזהר ולא לעשות את זה, אבל אלה דברי שקורים לא בזדון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תנו לו. חבל, אתם סתם מעכבים. תודה רבה, נמרוד. ערן מאירי, יועץ משפטי שופרסל, בבקשה.

 << דובר >> ערן מאירי: << דובר >>   

בוקר טוב לכולם. אני לא יודע אם אתם יודעים, כבר לפני שנה וחצי התחלנו בסימון והוא היה סימון וולונטרי בימיו של השר אלון שוסטר.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

אז מה הבעיה שעכשיו זה יהיה לא וולונטרי?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רם, אתה לא יודע להתאפק?

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

שעכשיו זה יהיה לא וולונטרי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רם, אני אומר לך שאם עוד שעה אנחנו בלי חוק, אין לך חוק. עכשיו כל דקה שאתה לוקח לי, אין לך חוק. יש לנו הקראה, יש לנו כמה חידודים משפטיים, נציגי ממשלה, אנחנו לא נגיע. חבל על הפינג-פונג הזה. אתם לא מסייעים. ערן, בבקשה.

 << דובר >> ערן מאירי: << דובר >>   

כמו שאמרנו, יש לנו כבוד גדול מאוד – אנחנו לבד קונים בערך מעל מיליארד וחצי שקל בשנה תוצרת חקלאית ישראלית. הדבר היחיד שביקשנו – ואגב, אני השתתפתי בכל הישיבות שהיו עם משרד החקלאות, ה-RIA, כל התהליך הזה, כולל בכנסות הקודמות – שאם הנושא של ההפרדה, בסופו של דבר, יכול להיפגע בגלל הלקוחות, כשלקוחות באים ולוקחים את העגבנייה הישראלית, ואחרי זה מערבבים אותה עם עגבנייה אחרת, או תפוח כזה עם אחר, שאנחנו לא נהיה חשופים לתביעות ייצוגיות במקרים שבהם זה לא נוגע לרשת.

הרשת יכולה לעשות הכול, אבל היא לא יכולה לשים 10 סדרנים ליד הבסטות של הפירות והירקות. ואנחנו מכירים את הלקוחות שלנו, הם רוצים למשש, רוצים לקחת. אז הוא מחזיר עגבנייה כזאת לעגבנייה אחרת. שזה פשוט לא יהיה עילה לתביעות ייצוגיות. אני יכול להגיד לכם שאחרי שנה וחצי שאנחנו כבר בתוך העניין, כבר על זה קיבלנו תביעה ייצוגית שרק הטיפול בה זה סיפור כבד מאוד. ואין סיבה. אנחנו עושים את כל המאמצים. אנחנו עושים את ההפרדה.

אנחנו חושבים שהנושא הזה של גאווה של חקלאות ישראלית זה דבר חשוב, אבל שזה לא יהפוך עוד פעם עוד כלי לתקוף אותנו על ידי תובעים ייצוגיים שבדרך כלל זה לא ממש מטריד אותם, אבל אני חושב שניתן לפתור את זה במסגרת החוק או במסגרת תקנות, או במסגרת קריאה לרשות להגנת הצרכן, שזה לא יהיה עילה לתביעה ייצוגית - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ערן, משפט סיום, בבקשה.

 << דובר_המשך >> ערן מאירי: << דובר_המשך >>   

- - ובהנחה שעשינו הכול על מנת לעמוד בחוק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. קודם כל, החוק הזה בהכנה לקריאה ראשונה. זאת אומרת, הוא יכול לבוא לוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, לקבל תיקונים והתייחסויות. אין פה סופיות הדיון. ולכן אפשר לא את כל הדאגות להגיד היום או להטמיע היום, והחוק יתגלגל ויחזור אלינו לדיונים נוספים, אולי בזמן רגוע יותר ומסודר יותר.

עו"ד גילי עוז, יועץ משפטי, ארגון מגדלי דגים. תתייחס לחוק, לא לדגים.

 << דובר >> גילי עוז: << דובר >>   

שתי דקות, אדוני. אנחנו נמצאים היום ביום שמצביעים בו על פיזור הכנסת. למעשה, זה יום שבו אנחנו מבטיחים את הזכות לבחור ולהיבחר. אבל את הזכות לבחור את המזון שלנו, את זה עוד לא סיפקנו לאזרחי מדינת ישראל. וזאת מהות התיקון הזה. וזה נאמר גם בוועדה הזאת תחת שרביטו של אדוני, כולל בוועדת טרכטנברג, קדמי, מבקר המדינה.

האזרחים במדינת ישראל שבויים של רשתות השיווק. ובמידה רבה מאוד, אדוני, התיקון הקטן הזה בחוק הולך לשחרר את האזרחים מהשבי משום שבעצם הוא עוקף את הכול. הוא אומר לאזרח, אני כבר לא יכול להגיד לך איפה לקנות אוכל, כי יש פה ריכוזיות, יש לך פחות או יותר חמישה מקומות. אבל אני יכול ליצור מצב שבו אתה תוכל לבחור את המזון שלך, וזה לא קרה לנו עד היום. אז זה בהקשר הכללי.

בהקשר הספציפי יותר, התוצרת המובחרת של חקלאי מדינת ישראל, ואני חוזר אחרי חה"כ רם בן ברק – התוצרת הכי מובחרת שיש היום לאזרח הישראלי, הוא לא יכול לזהות אותה. ולכן בהיבט הזה החוק הזה גם כן חשוב.

ודבר אחרון בהקשר הזה, אתם צריכים לזכור, בסוף, היכולת של האזרח לבחור את העגבנייה, את הדג או את המלפפון, משפיעה בצורה דרמטית על המשך הקיום של החקלאות הישראלית. אני לא נכנס עכשיו לביטחון המזון, זה נושא אחר. אבל היכולת הזאת היא קריטית.

והתייחסות קצרה למה שנאמר כאן על ידי חבריי מקודם, לגבי החששות מהחוק. דיברו על החשש, על העלויות שהחוק הזה יעמיס על הרשתות, אם יצטרכו לסמן את הארגזים שמגיעים לסופר. רבותיי, החובה לסמן את הארגזים שמגיעים לסופר קיימת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

משפט סיום, אדוני.

 << דובר_המשך >> גילי עוז: << דובר_המשך >>   

ולגבי הפחד מהערבוב – דבר אחרון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

גילי, משפט סיום. לא דבר אחרון.

 << דובר_המשך >> גילי עוז: << דובר_המשך >>   

משפט סיום. החוק הזה לא עוסק בערבוב. הוא עוסק בסימון. ועל כן אין שום חובה משפטית שאפשר איתה לבוא בטענות לרשתות על זה שערבבו להם תוצרת, משום שאף אחד לא דורש מהם למנוע ערבוב תוצרת בחוק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. ד"ר דורית אדלר, פורום לתזונה בת קיימא.

 << דובר >> דורית אדלר: << דובר >>   

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. החוק חשוב מאוד. אני רק רוצה לציין שמה שהופך דבורה רגילה למלכה זה רק סוג האוכל שמזינים אותה.

כאשר אנחנו מדברים על סימון המזון, מדובר על היכולת גם של האזרח אבל גם של יכולת הפיקוח של המדינה, על האיכות התזונתית של המזון. לא כל עגבנייה היא אותה עגבנייה – גם לגבי דגים – זה מאוד תלוי במה מאכילים אותה. זאת ועוד, בעבר עדכנו לא פעם במחלות שעברו גם דרך ירקות מזוהמים, כאשר אם אנחנו מעבדים את המזון, היכולת שלנו לאתר את המקור היא מאוד מאוד קשה.

אז אנחנו מדברים פה על זכות שההשלכות שלה הן מרחיקות לכת. וחייבים להעביר את החוק הזה לטובת בריאות הציבור וגם הסביבה. תודה רבה לך, אדוני.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה, דורית. מופת לתמציתיות. עו"ד ירון לוינסון, רשות ההסתדרות לצרכנות, בבקשה.

 << דובר >> ירון לוינסון: << דובר >>   

שלום, בוקר טוב. אני אהיה קצר ותמציתי. אני אדבר מהזווית של הצרכנים.

אני חושב שזה חוק חשוב מאוד, חיוני מאוד, כל הטענות לעליית מחירים, כל פעם שעושים משהו לטובת הצרכן, אז רשתות המסחר אומרות שזה יעלה את המחירים. לצרכן חשוב מאוד לדעת מה הוא מקבל, וסימון של תוצרת, מאיזה מקום זה הגיע, זה דבר קריטי. הצרכן יעשה את השקלול. הוא מספיק חכם ונבון לעשות בחירה מושכלת ולהחליט מה לקחת. הוא יעשה את השיקול. אבל הוא צריך את הכלים לכך.

ברגע שתסומן תוצרת חקלאית, הוא ידע מאיפה זה בא, שיחליט רוצה או לא רוצה, אבל אנחנו חייבים לתת לו את מירב הכלים. ולכן אני מברך על הצעת החוק הזו. זה חוק צרכני, ואם הוא גם עוזר לחקלאות – אדרבה ואדרבה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה גם לך על תמציתיות, עו"ד ירון לוינסון. עכשיו נציגי משרדי הממשלה. חיים בורובסקי, משרד האוצר, בבקשה.

 << דובר >> חיים בורובסקי: << דובר >>   

תודה, אדוני. אני לא אתייחס לגופו של החוק, שיש בו, כמו שציינו פה, גם יתרונות, יש בו גם השתת רגולציה. אבל אני חושב שאפשר למצוא איזון טוב שגם יאפשר לצרכן הישראלי לבחור מאיפה הוא קונה את התוצרת החקלאית, וגם ימזער את העלויות של הרשתות, של הקמעונאים שמוכרים לנו את המזון.

לגופו של עניין, בוועדת שרים לחקיקה סוכם – ואני אשמח שגם משרד החקלאות יתייחס לזה – שההצעות שהוגשו ומנית אותן יקודמו בכפוף להליכים, להצעת חוק ממשלתית בנושא הזה. ולכן אני חושב שאנחנו קודם צריכים לשמוע ממשרד החקלאות איפה זה עומד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה, חיים. דפנה טיש פייגנבוים, משרד החקלאות, בבקשה.

 << דובר >> דפנה טיש פייגנבוים: << דובר >>   

תודה, כבוד היושב-ראש. אני מצטרפת למה שאמר חיים. ועדת שרים לחקיקה לפני שלושה חודשים תמכה בהצעות החוק בכפוף לכך שהם יהיו בתיאום בין המשרדים, ויקודמו בהצעת חוק ויוכפפו להצעת חוק ממשלתית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תוכלו לעשות את התיאום הזה גם בקריאה שנייה ושלישית, את יודעת.

 << דובר_המשך >> דפנה טיש פייגנבוים: << דובר_המשך >>   

תיכף, וכפי שנציגי הרשות להגנת הצרכן יסבירו, המתווה הנכון הוא בחקיקה שהם יציגו אותה. יש כבר מודל ואנשים, ומערך שפועל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש הרבה פעמים שאומרים לממשלה, תביאו כבר חוק לסימון מוצרים חקלאיים. בטח אמרו את זה 20 שנה. אמרו את זה גם לממשלה הזאת, ועקרונית, כרעיון, זה אפילו מוסכם על המון סיעות הבית. בצר להם שהממשלה לא פועלת, חברי כנסת מביאים חקיקה פרטית. אבל ממשלה יכולה להתנגד או לתמוך.

נראה לי סביר שאם יש עוד הזדמנות להשפיע על תוכן החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית, שאם באופן עקרוני אתם בעד ועדיין יש לכם דקדוקים או תיקונים, אז לעשות את זה במעלה הדרך ולברך על החוק הזה.

אבל תשלימי את דברייך, בבקשה.

 << דובר >> דפנה טיש פייגנבוים: << דובר >>   

אני אתן לרשות להגנת הצרכן לעדכן עד כמה מתקדמת העבודה הפנים-ממשלתית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אין בעיה. נמזג אותה.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

את חושבת שלא צריך להעביר את זה לקריאה ראשונה היום?

 << דובר >> דפנה טיש פייגנבוים: << דובר >>   

העמדה שלנו, כמו עמדת ועדת שרים - - -

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

את מודעת לזה שברגעים אלה ממש מתנהל משא ומתן שאני מקווה שיסתיים בקרוב על הרפורמה בחקלאות, ושסימון המוצרים הוא חלק מהרפורמה? את מודעת לזה?

 << דובר >> דפנה טיש פייגנבוים: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

יפה. ולכן זה יעבור קריאה ראשונה, ואת - - - יעשו בקריאה שנייה ושלישית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אדוני חה"כ, הכנסת סוברנית לקדם חוקים גם כשהממשלה מתנגדת, ולפי התועלת לאזרחים. והמידתיות במקרה הזה היא כזאת שהשר פורר בעד סימון תוצרת חקלאית, וזה חלק מההסכם הצומח שאני מקווה שיגיע מהר. ועשינו כבר את הסכם ההטלה. וככל שתעבדו מהר ותביאו בעצמכם, הח"כים לא ייזמו חוקים. ואם לא תעשו, אז הח"כים יוזמים. והמפגש יהיה בין היוזמה של הח"כים ליוזמה של הממשלה. והאיזונים יתקיימו בקריאה שנייה ושלישית.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

יתרה מזאת, החוק הזה היה במשרד הכלכלה, שהיה אמור להביא אותו בהסכמה תוך חודש, ולא עשה שום דבר. זאת אומרת, כשמשרדי הממשלה מושפעים משיקולים כאלה ואחרים, הם לא תמיד פועלים כמו שצריך. זאת המציאות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אילנה מזרחי, הרשות להגנת הצרכן, בבקשה.

 << דובר >> אילנה מזרחי: << דובר >>   

ועדת שרים לא רק החליטה לתמוך בטרומית, היא גם החליטה שזה יהיה בכפוף ויוצמד להליך ממשלתי. אבל היא גם החליטה שאחרי טרומית ולפני קריאה ראשונה זה יחזור לוועדה. אז זה מצב הדברים.

בנוגע לקידום הליכים פנים-ממשלתיים, הרעיון הוא רעיון מבורך, וגם שרת הכלכלה תומכת בו, אבל הדרך שבה זה צריך להתבצע היא לא בחקיקה ראשית. אלה לא דברים שקורים בחקיקה ראשית. יש הוראות שכבר קבועות בחוק שלנו, שמחייבות סימון של ארץ הייצור. אבל בצו הגנת הצרכן (סימון טובין) מזון מוחרג, ולכן צריך לקבוע את התיקון הזה שם.

באשר להתנהלות של משרדים ממשלתיים בהליכי חקיקה, אנחנו נציין שהצעות חוק פרטיות לא חבות באותם חובות שחבים בהם משרדי ממשלה, וכשאנחנו מבקשים לעשות תיקון, אנחנו נאלצים לבצע RIA.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

אם שרת הכלכלה הנוכחית תוציא צו, את מסכימה איתי שבאופן תיאורטי שר הכלכלה הבא יוכל לבטל את הצו, כי זה בסמכותו להתקין ובסמכותו לבטל? הוא לא יצטרך, לא את הכנסת, לא את הוועדה הזאת ולא אף אחד. ולכן אנחנו רוצים את זה בחוק, כדי שכל ממשלה שלא תהיה לא תבטל את זה.

 << דובר >> אילנה מזרחי: << דובר >>   

- - - שום דבר הוא לא קבוע. זה טבעו של משטר דמוקרטי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל מה שגילינו, שכשר מחליט, הוא גם יכול להחליט כמעט בלי לשתף את הציבור ובמחטף. ראינו שרים שרצו קדימה בכמה פעולות שהמינהל מאפשר להם, אבל הכי מהר שיש והכי פחות משתף. הכנסת, אם היא תחליט לבטל חוק כזה, זה תהליך סדור שפתוח לציבור ולוקח חודשים לתקן חוק כזה. ולכן העיגון של הרעיון הזה בחקיקה  נותן לו מוצקות ויציבות.

ועוד פעם, אם הממשלה הייתה עושה צו, לא הייתה מוטיבציה לח"כים להביא חוק, כי זה בטל בשישים. כיוון שהיא לא עשתה את זה עד היום, והנושא הזה נידון שנים רבות – לא יום אחד, הוא לא נולד היום כרעיון, העיסוק בו שנים רבות – ובוששתם להביא את הצו, אז החוק מתקדם.

אם במעלה הדרך, במשאים ומתנים בין ח"כים לשרים יתייתר הצורך בחוק הזה, בשל צו בתוקף או תקנה שהיא בסמכות ועדה בכנסת לשינוי, ואז לכנסת יש say, איזושהי פשרה מכל הפשרות הללו במעלה הדרך - - -

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

אפשר לעשות את זה מחר בבוקר. תביאו את הצו מחר בבוקר, ויכול להיות שיתייתר החוק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הבאת רעיון, רם. עדיף הבוקר, כי ממשלת מעבר זה פחות חזק. לא מחר בבוקר. הבוקר.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

מיכאל, יש לי שאלה. אני מעירה, תבחרי אם זה ב-ע' או ב-א'. השם של הגוף הוא הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן. יש כאן חוק שמגן על הצרכן, ויש כאן חוק שמאפשר סחר הוגן. עם כל הכבוד למה ששתיכן אמרתן כאן, הנציגה מהחקלאות ואת, יש כאן דוחות. הדוח האחרון יצא בדצמבר 2020 – החלת חובת סימון תוצרת והצגת משקל. כמה ניירות? הנייר הזה יצא כבר באוגוסט 2020.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

למה אין צו עד היום?

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

למה לא עשיתם? אני שבעה בערימות של חומרים שלכם שאני כפרלמנטרית צריכה לקרוא, שנעצרים בתהליך כל הזמן. אז כן, לקחנו את החוק לידיים, וזו זכותנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תרתי משמע.

 << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

לגמרי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה לך. אבל אילנה, את יכולה להשלים את דברייך. זו זכותך בוועדה הזאת. בבקשה.

 << דובר >> אילנה מזרחי: << דובר >>   

אז אני רק אשלים שבמסגרת ועדת השרים וההתחייבות של הרשות לקבוע את זה בצו, זה דברים - - - להם בוועדת שרים. הרשות יצאה ל-RIA, והליכי ה-RIA אמורים להסתיים ממש בסוף החודש. ולכן אני חושבת שצריך לתת את השהות הנדרשת כדי לבדוק מהן מסקנות ה-RIA, מהו אופן הסימון הנדרש, כדי לא לייצר איזושהי פגיעה, וכדי לעשות את זה בדרך הנכונה.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל גברתי, את לא חדשה במשרד הכלכלה. נכון? אני שואל שאלה מנחה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רם, רם, אני קורא אותך קריאה ראשונה.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

את לא חדשה במשרד הכלכלה. נכון?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רם, קריאה ראשונה, כדי שאני אישאר לבד בוועדה.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

את לא חדשה. למה לא עשיתם את הצו הזה? הרי החוק הזה מונח על שולחנכם מזה שנתיים וחצי. למה לא עשיתם את הצו הזה? היה לכם את כל הזמן שבעולם להתקין את הצו, ולא היינו מבזבזים את הזמן שלנו כאן. אבל לא עשיתם את זה. אז כנראה יש לכם סיבה לא לעשות את זה. ולכן יש חוק.

 << דובר >> אילנה מזרחי: << דובר >>   

לא, אין לנו סיבה לא לעשות את זה. ואני מבקשת לא להציג את הדברים כמו שהם לא. אנחנו מקדמים את התהליך - - -

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

אז הקצב לא מקובל עלינו כחברי כנסת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אדוני חה"כ, כפי שאמרתי קודם, פינג-פונג בחקיקה שיש לה שעה זה לא משהו.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

צודק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תהיו ממוקדי מטרה. תשלימי את דברייך בתמצית.

 << דובר >> אילנה מזרחי: << דובר >>   

הליך ה-RIA אמור להסתיים בסוף החודש. הליך ה-RIA הוא הליך חשוב ולא סתם אנחנו חייבים לבצע אותו. ואנחנו מבקשים לקבל את השהות כדי להשלים ולתקן את הצו בצורה נכונה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו אומרים הרבה RIA בוועדה. מה ראשי התיבות? פעם אחת תגידו לכולם.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה Regulation Impact Assessment.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זאת אומרת, בדיקה של תהליכי הרגולציה לפני שמביאים את החוק. אז לאזרחים מדי פעם תגידו, אנחנו בסוף תהליך שיתוף ציבור ובדיקת הרגולציה. ונניח שה-RIA יסתיים בעוד שבועיים או שלושה שבועות, ותגלי גילויים, ותגידי, הנה, הצעת החוק שלכם טובה, בוא נתקן אותה קצת, בוא נצטרף אליה כממשלה. מה הבעיה?

 << דובר >> אילנה מזרחי: << דובר >>   

הבעיה היא שזו לא האכסניה הנכונה. זה לא דבר שצריך להיקבע בחוק. יש הוראות - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש על זה ויכוח, אילנה.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

למה לא עשיתם את זה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אילנה, לטעמך, זה מספיק בצו. והמחוקק אומר, זה צרוך להיות יותר חזק, חקוק באבן.

 << דובר >> אילנה מזרחי: << דובר >>   

הסימון של כל המוצרים נקבע בצו. הרזולוציה שאליה יורד הצו היא לא רזולוציה שנכון לקבוע אותה בחקיקה ראשית. ואם תרצו – זה המשפט שאני מנסה להשלים כבר שעה – פרטים לגבי ה-RIA, אז יושב כאן שגיא תמיר - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

העולם מלא חקיקה ספציפית שניתן היה למנוע בנוהל תקין. אנחנו מוצאים חוקים אזוטריים. אנחנו ממציאים רשות לכל קהילה. אם המדינה הייתה עושה את מגילת העצמאות, שוויון לכל אזרחיה, ללא הבדל דת,  מין וגזע, לא הייתה קמה הרשות לערבים, הרשות להסדרת הבדואים והרשות לחרדים. המחוקק מוצא שיש לקונות. ואם לא טיפלו במשהו, אז הוא מביא חוק. זה יותר חזק.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

גם יש הבדל בין דרג מקצועי – וכל האמירות האלה, היו בחירות, היו בחירות, אני לא זוכרת שבבחירות הוציאו לחל"ת את כל עובדי המדינה. לא. הם המשיכו את עבודתם. החוק הזה היה עוד מקודם. הבדיקות מקודם. ולא מקובל עליי, נמאס לי לשמוע - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הייתה שנה יציבה עכשיו. השנה אין תירוצים.

 << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

בדיוק. צריך לספר לכם מה קרה כאן בזמן האחרון? זה לא מקובל עליי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

השנה זה היה בסדר. אבל בשבילך, נירה, לא לכעוס על עובדי ציבור.

 << דובר_המשך >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אני לא כועסת. אני לא כועסת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

היא עושה את תפקידה. אפשר להיות במחלוקת. ולך, אילנה – אמרת את דברייך, לא להיות בווכחנות עם ח"כים. אין בזה טעם. כל צד יגיד את דברו, גם כשלא מסכימים.

היועצת המשפטית של משרד החקלאות, בבקשה.

 << דובר >> דפנה טיש פייגנבוים: << דובר >>   

אני רוצה לתת לציפי פרידקין, שהיא ראש תחום - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני מבסוט עלייך. את כאילו לא מדברת. את מחלקת זכות דיבור. בואי שבי לידי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

היא יו"ר משנה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בואי, לידי. בואי, בואי.

 << דובר_המשך >> דפנה טיש פייגנבוים: << דובר_המשך >>   

חלילה, אני לא רוצה להחליף את היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תעשו לה מקום פה.

 << דובר_המשך >> דפנה טיש פייגנבוים: << דובר_המשך >>   

זה יהיה לי לכבוד, אבל - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מי את רוצה שידבר עכשיו?

 << דובר_המשך >> דפנה טיש פייגנבוים: << דובר_המשך >>   

גב' ציפי פרידקין, היא ראש תחום - - - אצלנו במשרד. היא אשת המקצוע - - -

 << אורח >> ציפי פרידקין: << אורח >>   

אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לעובדה שחקיקה כזו מחייבת אכיפה ופיקוח בשטח. הרשות להגנת הצרכן היא הגוף שפרוס בשטח ויש לו את היכולות ואת המיומנות לאכוף את זה, כי אם יהיה חוק שלא יהיה לו גוף אכיפה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

עדיין אין חוק. שייערך. זה ייקח כמה חודשים, שייערך.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

סימון המחיר זה בחוק? חייבים לסמן את המחיר? ליד המחיר תכתבו את ארץ המקור. זה הכול. נורא פשוט – 4.99 ש"ח תוצרת טורקיה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

Made in Israel, בעברית או באנגלית זה הולך להיות? זה צריך להיות בעברית ובאנגלית, לא? איך זה הולך להיות, בקריאה שנייה ושלישית?

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

לא כל דבר פשוט צריך להציג כמסובך. זה דבר פשוט מאוד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ציפי, תשלימי את דברייך.

 << אורח >> ציפי פרידקין: << אורח >>   

חייבים כאן למנוע הטעיה של הציבור. חייבים לוודא שהסימון הוא נכון. חייבים להימנע ממצב שבו הסימון שגוי ביודעין או במכוון. ולכן, צריך פיקוח בשטח.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

תסלחי לי, אבל את המחיר את כותבת. יכול להיות מצב שכתוב כאן עגבנייה סוג א' 4.99 ש"ח, עגבנייה סוג ב' 3.99 ש"ח, ומישהו ייקח עגבנייה מ-4.99 וישים אותה ב-3.99. מה הבעיה? נו, באמת? למה לעשות מכל דבר משהו מסובך? פשוט מאוד, ליד המחיר תכתבו את ארץ המקור. נקודה. נגמר. סוף. תעשו את זה בחוק, ובזה נגמר הסיפור. אי אפשר כל הזמן להסביר לנו כמה מסובך.

 << אורח >> ציפי פרידקין: << אורח >>   

אני חושבת שאתה טועה במובן של איך הסימון צריך להיות על המדף. הוא לא צריך להיות - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל יש עוד זמן. אבל ציפי, יש עוד זמן. יש לנו קריאה שנייה, שלישית, ממשלה מתקדמת, בחירות. יש לכם חצי שנה לגמור. תתכוננו. תעבדו בזמן הזה.

 << אורח >> ציפי פרידקין: << אורח >>   

- - - בעוד חודש, אם אתם תיתנו לנו להמשיך לקדם את זה במתכונת שחשבנו לקדם אותה.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

שקלנו, והתשובה היא לא.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

הייתה לכם שנה שלמה לקדם את זה במתכונת שלכם. כנראה לא עשיתם את זה כי לא היה לכם זמן. אין סיבה להאמין שתעשו את זה בחודש הקרוב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה, רם. היועץ המשפטי של הוועדה, איתי, בבקשה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות. הנקודה הראשונה היא לגבי האכסניה הנכונה לתיקון. מונחות על שולחן הוועדה שלוש הצעות חוק שמוזגו. שתיים מהן תיקון לחוק הגנת הצרכן, והצעת חוק אחת של חה"כ יעל רון בן משה מציעה תיקון לחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו.

אני חושב שהמקום הנכון הוא חוק הגנת הצרכן, מכיוון שחוק לפיקוח לייצור הצמח ושיווקו, מה שנקרא חוק הסטנדרטים, הוא חוק לא מיושם, לא אכיף, הוא מותנה בתקנות. והתיקון לחוק הגנת הצרכן קובע חובה מהותית, אופרטיבית, כבר בחקיקה הראשית. אז זאת נקודה ראשונה.

הנקודה השנייה היא לגבי ההבחנה בין חקיקה ראשית לחקיקת משנה. אם היינו באקדמיה, יכול להיות שההבחנה שאמרתם כאן היא נכונה. יש דברים שנכון לקבוע אותם בחקיקה ראשית, והסדרים פרטניים יותר בחקיקת משנה. אבל מששורה ארוכה של חברי כנסת – וכאן זה בית המחוקקים, כאן יושבים המחוקקים – מבקשים לקבוע במפורש הוראה בנושא שנתון לסמכותה הבלעדית של שרת הכלכלה והתעשייה, והצו הזה אפילו לא טעון אישור ועדת הכלכלה, ברצותה תבטל, ברצותה תקבע, בוודאי שאין שום מניעה משפטית לקבוע את ההוראה ההורה הזאת, את החובה הזאת, כבר בחוק הגנת הצרכן בחקיקה ראשית.

וכמובן, אם אתם תקדמו את הצו בהמשך, לקראת הליכי החקיקה הבאים, בקריאה שנייה ושלישית, ניתן כמובן וחברי הכנסת תמיד יכולים להגיד, אנחנו לא מקדמים את הצעת החוק, הנושא הזה יוסדר בצו. אבל כרגע אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

אי אפשר היה להסביר את זה טוב יותר מאשר העו"ד המוכשר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רמצ'וק, אתה בעייתי. מזל שאתה לא חבר בוועדה שלי. אבל פשוט הנושא הזה בליבו ונפשו.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

מזלך שאתה לא חבר בוועדה שלו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא. חבל לי שאני לא חבר בוועדה שלו. הייתי רוצה להיות איתו.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

אתה צריך להבין את התסכול. תבין את התסכול של חבר כנסת שהביא את הצעת החוק הזאת לפני כשנתיים, ושר הכלכלה בכבודו ובעצמו עמד מעל דוכן הכנסת, ואמר שתוך חודש הוא מביא את זה לחקיקה. והכנסת לא התפזרה בחודש הזה. עבר חודש ועוד חודש, ועוד חודש, ועוד חודש, ולא עשו שום דבר. אז התסכול הוא גדול מאוד. ולכן גם איבדתי קצת אמון, מן הסתם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל רם, כיוון שהבנו את התסכול ואת הדאגה שלך, הוועדה לא שכחה אתכם, ורגע לפני הסוף מאיצים את החקיקה. עכשיו עוברים להקראה, בבקשה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז אני אקרא את התיקון לחוק הגנת הצרכן, ואעיר תוך כדי, מכיוון שיש כמה הערות משמעותיות שחשבתי שנכון להעיר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

"הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש)"

אנחנו כמובן נשנה את שנת החוק.

התיקון הוא בסעיף 17 לחוק הגנת הצרכן:

	"תיקון סעיף 17
	1.
	בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בסעיף 17(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "לעניין טובין שהם תוצרת חקלאית כאמור בסעיף 3(4)(א) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, שאינה ארוזה מראש ונמכרת בתפזורת – על עוסק לציין באופן בולט את ארץ הייצור בצמוד לסימון מחיר הטובין כאמור בסעיף 17ב;".



כמו שאמרתי, התיקון נוגע לסעיף 17 שעניינו סימון טובין ואריזתם, והסעיף קובע היום שעל עוסק לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם פרטים בדבר – וכאן אנחנו נוסיף את התיקון.

שתי הערות משפטיות – לעניין ההפניה לחוק התחרות הכלכלית, שאני חושב שהיא לא ממין העניין כאן, וגם יכולה לעורר בעיות פרשניות, אני מציע להגיד במפורש על איזה תוצרת חקלאית יחול ההסדר. בחוק התחרות הכלכלית מדובר על פירות, ירקות, גידולי שדה, חלב, ביצים, דבש, בקר, צאן, עופות ודגים. להבנתי, חלב, ביצים ודבש לא רלוונטיים כאן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

למה לא?

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

הם נמכרים בתפזורת?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא. אבל למה שלא נדע שביצה היא ישראלית ולא מיובאת?

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

כי זה מצוין ממילא, אדוני היושב-ראש. חלב בא בקרטון או - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בסדר, אבל מה אכפת לנו? אם יש הגדרה לתוצרת חקלאית והיא כוללת את הדברים הללו, אז למה לפתח הגדרות חדשות?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני אגיד למה. כי כתוב בחוק: שאינה ארוזה מראש ונמכרת בתפזורת. לכן אני חושב שזה לא רלוונטי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ואם ימכרו עגבניות שרי בקופסה מאיזה מקום, זה לא חשוב לכם?

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

כשזה בקופסה, כבר כתוב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ואם זה כתוב בגופן 0.12?

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

אז זה לא בסדר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז אתה בבעיה. 

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

זה יוסדר בצו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז זה בקריאה שנייה ושלישית. אופן הסימון, ואולי כבר הרשות להגנת הצרכן תביא רעיונות.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

בסדר גמור.


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו נאשר את זה היום בידיעה שהחוק הזה עוד יעבור שינויים, התאמות ותיקונים. זה הרעיון המסדר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל האם התיקון שלפיו אנחנו - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תשאיר את זה פתוח. הם ילכו לעשות שיעורי בית, אם ביצים חשובות להם, אם דבש חשוב, אם הם מוציאים את זה מהחוק. תשאיר את זה כרגע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז אין בעיה. אולי פשוט נציין את כל מה שהקראתי, אבל לא נפנה לחוק התחרות הכלכלית. הוא לא רלוונטי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בסדר, ואחרי זה נחליט לגרוע את מה שנרצה לגרוע מהחוק הזה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז כרגע כל התוצרת - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. ברוך הבא, חה"כ משה ארבל.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>   

ברוכים הנמצאים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה נתת איחור אופנתי, אבל אתה תקבל זכות דיבור אחרי האדם שמחכה פה. ואתה אחריו.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

לא. אני סגרתי עם ינון שהוא יישאר בכספים - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אל תגלי מה סגרתם.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>   

תראה איזה צדקת, מלמדת עליי זכות. הייתי היום בכספים, בחוקה. באנו לעבוד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש לך הזדמנות להיות חבר בוועדות האלה.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל ינון כבר דיבר, ולכן אני לא רואה שום סיבה לתת לו לדבר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אדוני, תציג את עצמך לפרוטוקול.

 << דובר >> שי רייכר: << דובר >>   

שלום, אני ד"ר שי רייכר, מנהל תחום הערכת סיכונים במשרד הבריאות. קודם כל, כבוד גדול לדבר לפני חבר כנסת. אנחנו בדרך כלל לא זוכים בכזה כבוד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כן. כתוב בתורה, תלמיד חכם שמחל על כבודו – כבודו מחול. ומלך, אין כבודו מחול. למה? כי כתוב, שום תשים עליך מלך. הקדוש ברוך הוא אומר, שום תשים עליך מלך. הקדוש ברוך הוא אומר, צריך מלך. אז אם נתנו לו כבוד, אתה לא פוגע בו. אבל תלמיד חכם רכש את תורתו בעצמו. אז לארבל יש תואר שני והוא בדוקטורט, והוא עבר רבנות, ולקראת דיינות, והוא מחל על כבודו. אז כבודו מחול.

 << דובר_המשך >> שי רייכר: << דובר_המשך >>   

אז לי חסרה רק ההסמכה לרבנות.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>   

אפילו לא הייתי צריך למחול. אני נהנה לשמוע.

 << דובר >> שי רייכר: << דובר >>   

כמובן, משרד הבריאות בהחלט תומך בהצעת החוק הזאת. אנחנו חושבים שזו הצעה מאוד ראויה. לאו דווקא מהסיבות שעלו. אני רק ארצה לתקן פה משפט אחד, שאין חשש כזה שמזון שמגיע מחו"ל הוא פחות איכותי או פחות בטיחותי ממזון שמיוצר בישראל. זו אמירה שהיא לא מבוססת ראיות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני אשאל אותך אחרת. הפיקוח על ענבים ועל ריסוס שנאכף בהגנת הצומח וברגולציה של משרד החקלאות, הוא זהה בכל המדינות בחומרתו? יש לך ידיעה כזאת?

 << דובר_המשך >> שי רייכר: << דובר_המשך >>   

לא, הוא לא זהה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז על זה אנחנו מדברים. אנחנו לא אומרים שמשרד הבריאות לא עושה את תפקידו ולא בודק אם מוצר מסוכן. אבל האם בשני המקומות הופעלה אותה בדיקה ואותה רגולציה? כנראה שלא. וזהו, זה מספיק. ההבהרה הזאת מספקת.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

האם בבדיקות האקראיות שאתם עושים לא עלה שראיתם חריגות בריסוסים?

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

וגם האם הביקורת על המים שנעשית בארץ היא כמו הביקורת על המים שמושקים בחו"ל? התשובה היא לא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ההבהרה הזאת חשובה. אתה תשלים את דברך. משרד הבריאות דואג שמזון שמיובא לא יהיה מסוכן לציבור. הידיעה מהי הרגולציה שהופעלה עליו ואם היא שווה באיכותה לרגולציה ולבדיקות בישראל, הוא לא יכול להעיד על זה ולא יכול לכתוב על זה. הוא בודק שזה לא מסוכן. מה רמת האיכות של הדברים, הוא לא לוקח אחריות על זה. אז תבהיר עוד ונסיים.

 << דובר >> שי רייכר: << דובר >>   

אז אני רק אשלים את הרעיון, שהתמיכה שלנו לא נובעת מנושא של בטיחות מזון או ביטחון מזון, אלא היא נובעת מבטיחות מזון בהקשר אחר; שיהיה לנו יותר קל כרגולטור לפקח על מקרים שבהם, למשל, לקוח מסוים מתלונן על הרעלת מזון או על איזושהי תופעה פיזיולוגית שקרתה לו בעקבות צריכה של מזון, ואז הוא יודע לכוון אותנו ולדייק אותנו, ולומר לנו שהתפוח שהוא קנה ברשת זו או אחרת הוא תפוח שמקורו בארה"ב או באיטליה או בארץ, וזה מסייע לנו בחקירות.

זה חשוב לצורכי ריקול, כשאנחנו מושכים מוצרים מהשווקים, כמו שקרה עכשיו, וכולכם מכירים סיפורים דומים של מוצרים אחרים. אנחנו בהחלט תומכים, אבל אנחנו חושבים שהחקיקה הזאת יותר מתאימה להיכנס תחת החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, ופחות מתאימה לחוק להגנת הצרכן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. חה"כ משה ארבל, בבקשה.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מברך על קידום הצעת החוק הזו. היא חשובה, היא צרכנית, היא טובה לחקלאים. ואני חושב שככל שיהיה יותר מידע עבור צרכן והוא יקבל אותו בצורה מהימנה ומיטבית, כן ייטב. הוא יוכל לעשות בחירה מושכלת לפני שהוא קונה מוצר. והצעת החוק הזו תוכל להביא לכך.

אני רוצה לפנות לייעוץ המשפטי של הוועדה ולבקש התייחסות, אם יש צורך ואם אין צורך. ואם כן, אז שייאמר לפרוטוקול, בנוגע להחלת החקיקה כשהיא תושלם בקריאה שנייה ושלישית, גם על שטחי יהודה ושומרון באמצעות צו אלוף. כי בסופו של דבר, ישנה תוצרת חקלאית רבה מאוד, בין אם היא מיוצרת על ידי פלסטינים ובין אם היא מיוצרת על ידי חקלאים ישראלים מחוץ לקו הירוק, וצריך להתייחס גם אליה. היא מגיעה לשווקים בישראל. והמלאכה הזו צריכה להיות הוליסטית כדי שנוכל לקבל מידע מהימן על מקורות כלל המוצרים החקלאיים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זו שאלה מורכבת. אני מציע שהוועדה תדון בכך בהכנה לקריאות שנייה ושלישית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כן, ואני רוצה להוסיף גם כשר במשרד הביטחון. בסופו של דבר, השיטה היא כזאת, אנחנו במעמד מיוחד ביהודה ושומרון, גם בחוק הבין-לאומי, ולכן החוק הירדני חל שם. אלא אם כן, האלוף בשבתו כמושל האיזור מאמץ עקרונות וחקיקה ישראלית, ומטמיע אותם בתוך הממשל האזרחי והצבאי ביהודה ושומרון. בדרך כלל, אלוף פיקוד המרכז מסתכל על חוקים ומטמיע אותם. אבל אנחנו לא פה כדי לתת לו הנחיות. זה התהליך הטבעי בחוקים שמתקבלים בכנסת, מעבר ללקונה שמתרחשת עכשיו בכלל על מימוש חקיקה ישראלית ביהודה ושומרון והרציפות. אז אנחנו  מבינים מה אתה אומר, אבל זה לא בסמכות הוועדה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל יכול להיות שחוק הגנת הצרכן כבר היום מנוי בצווים הצבאיים.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>   

אז ממילא זה יחול.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יכול להיות. כי זה תיקון לחוק הגנת הצרכן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה. את החלב  נוציא, את השאר נכניס. אם נרצה לגרוע דבש או ביצים, בקריאה שנייה ושלישית גם אותם נגרע.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

לא, דבש ממש לא נרצה להוציא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בסדר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לפעמים גם גבינות נמכרות בתפזורת, במעדניות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חברים, יש לנו זמן.

ועוד עיקרון אחד חשוב, מרגע שהחוק הוא בקריאה שנייה ושלישית ופורסם ברשומות, ניתן לגופים זמן של כמה חודשים. אבל כמו שאמר שופרסל ואחרים, תתחילו להבין שזה העתיד, וגופים ייערכו וידעו לסמן ולייצר מדבקות וכל מה שצריך. ואחרי קריאה שנייה ושלישית אנחנו ניתן בין שלושה חודשים לחצי שנה להיערכות כדי לבצע את זה, ולא להפיל אף אחד ולא להכשיל אף ספק במצב. יהיה זמן היערכות.

עכשיו אנחנו עוברים להקראה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רגע. כלומר התחילה נדחית, וזה נושא שייבחן בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא. אנחנו יכולים להגיד כבר היום שהחוק ייכנס לתוקף שישה חודשים מיום פרסומו ברשומות. אם נרגיש שעברה שנה והיה להם זמן להיערך ונגדיר רק שלושה חודשים, אז את השינוי הזה נעשה בקריאה שנייה ושלישית.

 << דובר >> הילה דוידוביץ': << דובר >>   

אני הילה דוידוביץ', ממשרד המשפטים. אולי כדאי לבחון בהמשך – כתוב שארץ הייצור תהיה בסמוך למחיר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא חייב. לא טוב לך, רם, כי המחיר הוא בגופן קטן. אולי תרצה גופן מסוים.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

- - - כתוב באופן בולט.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זהו. הקראה, בבקשה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז אני אטמיע כבר את השינויים שדובר עליהם כאן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מחדש את כל ההקראה, כולל השינויים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	"תיקון סעיף 17
	1.
	בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בסעיף 17(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "לעניין טובין שהם תוצרת חקלאית שהיא מסוג: פירות, ירקות, גידולי שדה, ביצים, דבש, בקר, צאן, עופות או דגים, שאינה ארוזה מראש, ונמכרת בתפזורת – על עוסק לציין באופן בולט את ארץ הייצור;".



 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

כאן אנחנו נשאיר: בצמוד לסימון המחיר?

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

לא, לא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא צריך. בינתיים תשאיר פתוח.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כלומר, על עוסק לציין באופן בולט את ארץ הייצור. נקודה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אחרי זה נוסיף עוד פירוט איך זה.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

אולי אפשר לציין שהפירות והירקות טריים?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני לא יודע. ואם באים תאנים או צימוקים בתפזורת, במשקל, ואני רוצה לבדוק מאיפה זה בא?

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו רוצים להרחיב. לא לצמצם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

עד שיש לנו הזדמנות לאכול צימוקים מארץ ישראל. כשהיו בגולה היו עושים ט"ו בשבט על צימוקים לא מארץ ישראל לפעמים.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>   

משה רבנו רצה להיכנס לארץ, אז שואלים: וכי לאכול מפריה הוא צריך? הוא לא צריך את הפירות לאכול מהם. המטרה של הכניסה לארץ זה קיום מצוות התלויות בארץ.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא. כתוב: לאכול מפריה ולשבוע מטובה. אז אם אנחנו נעשה טוב בארץ, זה יותר חשוב מהכול.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

סעיף 2 יהיה:

	"תחולה
	2.
	תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו"



בהתאם לתקנון הכנסת, צריך לשאול אם יש עלות תקציבית להצעת החוק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נציגי האוצר, האם יש עלות תקציבית?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

עלות תקציבית ממשלתית, למדינה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לממשלה כמובן. אין עלות, ואם יש, יציגו בקריאה שנייה ושלישית את הבעיות האלה. חה"כ מקלב, באת ולא נשאיר אותך פטור בלא כלום בחוק הזה. אתה רוצה להגיד משהו לפני ההצבעה? ולימור גם. מקלב, בבקשה.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

אני חושב שהצעת החוק הזו היא הצעת חוק טובה. קודם כל, גם שנדע מה מהארץ ומה לא מהארץ. אנחנו יודעים שיש יתרונות לפירות מהארץ וידעו לבחור. אבל איך שלא יהיה, צריך לדעת מאיפה הייבוא. אני חושב שצריך להרחיב בכלל את השקיפות לגבי כל נושא המכירה של פירות וירקות, לדעת כמה זה עלה, מה המחיר לחקלאי. הדברים האלו ייתנו הרבה יותר - - -

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

רעיון מעולה.

 << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>   

יש לי הצעת חוק בעניין הזה.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

אני אשמח להצטרף להצעת החוק הזאת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לימור מגן תלם, חברת ועדת הכלכלה, מצטיינת גם בהחלפות וגם בנוכחות, בבקשה.

 << דובר >> לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תודה. רק חשוב לי לומר שמשרד החקלאות תומך בהצעת החוק הזו כחלק מהרפורמה בחקלאות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אחלה. טוב שבאת. ההבהרה הזאת חשובה.

היועץ המשפטי, בבקשה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

רק שאלת הבהרה לפני שהוועדה תאשר את הצעת החוק להכנה לקריאה ראשונה. אם אנחנו מוחקים את ההוראה שאומרת: בצמוד לסימון המחיר, אני רק רוצה לוודא עם הרשות להגנת הצרכן אם זה מסתדר מבחינת נוסח החוק היום: על עוסק לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן, או במצורף להם. כלומר, האם "במצורף להם" זה רלוונטי גם לגבי טובין שנמכרים בתפזורת?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אילנה, בבקשה.

 << דובר >> אילנה מזרחי: << דובר >>   

אני מחזירה אתכם לתשובה שלנו, שעוד לא סיימנו RIA, אז אנחנו לא יודעים - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רגע. השאלה הייתה אם הנוסח פה יפגע בנו בהמשך. זה בעצם במילים פשוטות.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>   

ארץ הייצור במצורף למחיר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

במצורף או לא במצורף. תשאירו את כל האופציות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זאת הפרקטיקה המקובלת בכל המדינות המפותחות.


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בצמוד או לצמוד למחיר?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא. מחקתם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז תשאיר פתוח. למה זה עושה בעיה?

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

אני שאלתי עכשיו, משהוועדה החליטה למחוק את: בצמוד לסימון המחיר, האם התיקון משתלב נכון בחוק כנוסחו היום. זה מה ששאלתי. כי היום כתוב: על עוסק לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן – ממש על גבי הסחורה – או במצורף להם. האם 'במצורף להם' רלוונטי למוצרים חקלאיים ותוצרת חקלאית שנמכרת בתפזורת? אם התשובה היא כן, אז אין בעיה.

 << דובר >> אילנה מזרחי: << דובר >>   

אני החזרתי אותך ל-RIA, ואתם צעקתם. אבל לא בכדי החזרתי לשם. יש הוראה בחוק, וזה מה שאני אומרת לאורך כל הדרך, שהיא מחייבת, ובצו יש פטור - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אילנה, מה שטוב אצלך זה שאת עקבית.

 << דובר >> אילנה מזרחי: << דובר >>   

אבל אופן הסימון, כשהוא לא מוסדר כאן, הוא יצטרך להיות קבוע בצו. אז אני לא יודעת להגיד מה הסימון הנכון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

את צודקת.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

ולכן תשאיר את המרחיב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

את שומעת, אילנה. לאשתי קוראים אילנה, וביום שישי יש לי טישירט שכתוב עליו: את צודקת. וזה מרגיע את כל הבית.

 << דובר >> אילנה מזרחי: << דובר >>   

אבל רק ביום שישי?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני לא פה כל השבוע, אבל זה סיפור אמיתי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני יכול להציע הצעה, שנכתוב אולי 'בצמוד לתוצרת'.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בצמוד לתוצרת. יופי. הנוסח הוקרא.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

רק הערה קטנה. בגלל שדיברנו על כל מה שקשור לפיקוח ואכיפה, שכמובן יידרשו ברמת החקיקה של משרדי הממשלה, אולי כדאי לשקול אפשרות להפריד בין תוצרת צמחית לבין תוצרת מן החי, מפני שתוצרת מן החי - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תבוא בקריאה שנייה ושלישית. יהיה מעניין.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

לא רק לפני קריאה. אנחנו עושים עבודה גם בין, לא עושים דיונים רק בוועדה. כשיש חוק כזה, אז אנחנו נבוא, נקבע פגישות עם כולם, וזהו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תבוא, תבוא. יש עוד עבודה על החוק הזה.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

לא הכול על שולחן הוועדה עכשיו.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אקדח שמוצג במערכה הראשונה - - -

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

אל תדאג. הוא יירה במערכה השלישית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

שייקספיר פועל פה. כן, אדוני.

 << דובר >> יוני דמרי: << דובר >>   

אני יוני דמרי, מנהל אגף המשק בתנועת המושבים. אדוני הכניס את הביצים ואת הדבש, והוצאת את החלב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

את החלב הוצאנו כי לא מחלקים בתפזורת חלב. פעם היה כד חלב, אבל אין את זה עכשיו.

 << דובר_המשך >> יוני דמרי: << דובר_המשך >>   

נכון. ויחד עם זאת, דווקא בחלב יש מוצרים מיובאים שנכתב עליהם: חלב ישראלי. וזאת הטעיה גדולה מאוד לציבור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז בינתיים נשאיר גם את החלב. ואם נרצה, נגרע אותו בהמשך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אתה רוצה להשאיר חלב?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תשאיר חלב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל הוא מדבר על מוצרי חלב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא משנה. נעשה סדר בחוק בקריאה שנייה ושלישית, שתהיה לנו אפשרות. עדיף להוריד מאשר לחפש - - -

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

חבר'ה, אין בעיה. אם יש לך מוצרי חלב שכתוב שהם ישראליים, אין בעיה.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

חלב ניגר לא צריך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

חלב ניגר לא צריך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מוצרי חלב.

בהתאם לתיקונים, כפי שהוצג החוק, ולפני ההצבעה אני אומר לאנשי הממשלה, ופה יש כמה משרדים – הכלכלה, החקלאות, המשפטים, ועדת הרגולציה הבין-משרדית, וכן הלאה – יש פה הזדמנות גם אם הכנסת מתפזרת, לעבודה מקצועית. או ניסוח חוק שעוזר לנו, המחוקקים, ומשפר לנו את החוק הקיים שנביא, או צו, ואז המחוקקים יחליטו אם הם רצים לקריאה שנייה ושלישית. תעבדו על זה בחודשים הקרובים, תביאו התקדמות שלא תלויה בכנסת ולא בממשלה, אלא בעבודת אנשי המקצוע. ואנחנו פתוחים להערות מהותיות ופתוחים לתיקוני החוק, ובלבד שמהות החוק ומטרתו לא תיפגע, כפי שחברי הכנסת הביאו.

מי בעד נוסח החוק כפי שהוצע? שלושת החוקים ממוזגים יחדיו לחוק אחד. מה שם החוק מתוך שלוש ההצעות?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש).

 << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >>   

אני מצביעה מכחול לבן.

 << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >>   

אם הוא לא מצביע, היא כן. תוותר לה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני מוותר. מי בעד החוק? ירים את ידו.

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת החוק אושרה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

פה אחד. גם ארבל מרים את ידו לאות הזדהות.

 << דובר >> משה ארבל (ש"ס): << דובר >>   

יש לנו חבר בוועדת הכלכלה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לאות הזדהות, לאות הזדהות. ומקבל מצביע איתנו, וזה נותן המון כוח. החוק עובר פה אחד בוועדת הכלכלה, הכנה לקריאה ראשונה. תודה לכולם. אני נועל את הישיבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:20. << סיום >>