פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



30
ועדת החינוך, התרבות והספורט
05/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 416
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ז' באייר התשפ"ה (05 במאי 2025), שעה 12:56



סדר היום:
 << נושא >> עלייה במקרי ההתעללות במעונות היום ובגני הילדים << נושא >> - דיון לפי סעיף 111 ה לתקנון הכנסת


נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
רון כץ
יוסף עטאונה
קטי קטרין שטרית


מוזמנים: 
	אורנה פז
	–
	מנהלת אגף א' חינוך הגיל הרך, משרד החינוך

	פארס טויל
	–
	סמנכ"ל ומנהל מינהל רישוי, בקרה ואכיפה, משרד החינוך

	אביגיל סון פלדמן
	–
	מחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

	אסתי מרקוביץ
	–
	מנהלת תחום אגף משי"ק, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	יוספה הרפז
	–
	מנהלת שירות, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	סנ"צ ענת יקיר בלום
	–
	רמ"ד נפגעי עבירה ומשפחה בחטיבת החקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	עדי פרץ
	–
	עו"ד, עוזרת ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון לאומי

	מריה רבינוביץ'
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	עמוס תמם
	–
	יועץ תחום החינוך המיוחד, מרכז השלטון המקומי

	נעם וילדר
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, המועצה לשלום הילד

	יעל חג'בי
	–
	יו"ר ועד גנים ארצי, הנהגת ההורים הארצית

	נטע גורי
	–
	עו"ד, עו"ס, מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית

	ליאור גבאי
	–
	יו"ר פורום הארגונים המפעילים את מעונות היום

	איילת קציר
	–
	יו"ר התנועה, מובילי חינוך בישראל

	איתמר גלבפיש
	–
	עו"ד, סגן מנהלת המחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה

	יניב בר-אור
	–
	מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל

	מלינה אנבל לאונוב
	–
	יחצנית, מנהלת אגף קשרי חוץ, הארגונים החברתיים בכנסת

	דוד דהן
	–
	יו"ר ודובר, הארגונים החברתיים בכנסת

	ד"ר מרילין סמדג'ה 
	–
	ראש התמחות בגיל הרך

	ד"ר חנה קטן
	–
	אימהות ללוחמים

	עידן אורון
	–
	מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב

	ענבל חביב כהן
	–
	ראש מטה הורים נתניה

	ש'
	–
	אב לילדה שנפגעה

	ת'
	–
	אב לילדה שנפגעה

	
	
	





ייעוץ משפטי:
נירה לאמעי-רכלבסקי 

מנהלת הוועדה:
אתי דנן

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> עלייה במקרי ההתעללות במעונות היום ובגני הילדים << נושא >> 
דיון לפי סעיף 111 ה לתקנון הכנסת


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט. ז' באייר תשפ"ה, 5 במאי 2025. בנושא עליית מקרי ההתעללות במעונות היום בגני ילדים, דיון לפי סעיף 111 לתקנון הכנסת של חבר הכנסת סימון דוידסון. כמובן, ניתן לך להציג את הדברים. 

בפתיחת הדברים, מיד אחרי שאתה מציג את הדברים, סימון, אני רוצה לקבל סקירה מהממ"מ כדי שאנחנו נדון בנתונים ולא רק באוויר. כדי שנדון במציאות ולא רק בכותרות ובדברים שפורסמו, נכונים או אינם נכונים. אני רוצה לקבל סקירה מהממ"מ, האם אכן יש עלייה/אין עלייה, איך מוגדרת העלייה, השוואה בין השנים האחרונות, אם זו רק השוואה מול 2023-2024, איפה אנחנו עומדים היום.

אולי לפני שאתה מציג. כן, בבקשה, גברתי. אימהות הלוחמים, נכון? 

 << אורח >> חנה קטן: << אורח >> 

כן. שמי ד"ר חנה קטן, אימהות ללוחמים. אני מצד אחד מאוד גאה במקום שאני נמצאת בו. יש לי, ברוך השם, במשפחה שמונה לוחמים, היו לי שבעה ועכשיו יש לי שמונה, ועוד אחד מילואימניק שהוא התנדב, שהוא איננו לוחם מסיבות בריאותיות. והתקופה הזאת היא מאוד מאוד ארוכה, תקופה של המון גאווה וגם המון דאגה. 

אני אמא, השינה שלי היא לא שינה. מצד אחד, אני מאמינה מאוד בריבונו של עולם, ואני יודעת שהכול מדויק, ואם אדם עושה רצונו של הבורא, עושה מצווה חשובה, יוצא למלחמת מצווה להגן על אחיו, אז הקדוש ברוך הוא נותן את השכר, מגיע לו. ומצד שני, במעשה, בחיי היום-יום, מאוד קשה. מדברים פה על ילדים, והתעללות בילדים, אז אם יש מעל 40 נכדים שבמשך השנה היו לבד 50 יום, 100 יום, 200 יום בלי אבא, בחרדה גמורה מתי אבא הולך? והוא רק נכנס לשירותים. 

אחת הנכדות הקטנות, היא בת שלוש, היא אומרת לי, 'טוב, אני מתגעגעת לאבא, אבל יש צדדים שאני מתגעגעת, ויש צדדים שבהם אני יודעת שזה חשוב, אני מאוד גאה'. ככה ילדה בת שלוש אומרת. מצד אחד, וואו, ומצד שני, המציאות היום-יומית היא מאוד מאוד מורכבת. 

אנחנו יושבים פה, דנים, במזגן, עם הקפה, וכל אחד יש לו את הלו"ז שלו וסדר היום שלו, ויש אנשים שבמשך מאות ימים הלו"ז שלהם הוא הלו"ז של צה״ל והם מנותקים מהמשפחות שלהם, הם מנותקים מבנות הזוג שלהם, מנותקים מהילדים שלהם, מהעבודה שלהם, מלימוד התורה שלהם, מלימוד המקצוע שלהם, מכל התוכניות שרקמו להם. 

עכשיו הייתי בוועדה לביקורת המדינה, והדבר הזה רק הולך ומחמיר. מספר ימי המילואים גם של הסדירים שסיימו עכשיו, שמתכוונים להאריך את השירות למילואים, וגם המילואימניקים עצמם, והדבר הזה הוא מאוד מטריד. 

מה שאני רוצה לומר היום, זה לא להתריס נגד אוכלוסיות שלא זוכות בזכות הגדולה הזאת להיות חלק מהדבר הזה. אני מצטערת עליהן מאוד. אני כן רוצה להגיד, שא', אנחנו צריכים להגדיר את האויב, ואם יש לנו אויב, אסור לנו להכניס לו סיוע הומניטרי, נקודה. אסור, גם לא מים, אם החטופים שלנו לא שותים ולא אוכלים כמו שצריך. אם אנחנו במלחמה נגד אויב אכזר, ככה צריך לנהוג. 

אמנת ג'נבה ממש לא מחייבת אותנו להכניס להם אוכל כי הם אויבים, הם לא אוכלוסיית תמימה, הם אויבים. לפני שמכניסים חיילים למערכה מסוכנת, קודם כל מונעים סיוע הומניטרי. זה מה שאני רוצה לומר. אני שוב רוצה לומר שאני בעד לחזק בכל כוחי ובכל אפשרותי את האמון במדינה שלנו, בצבא שלנו, שעושה את כל מה שיכולה.

ומצד שני, לדאוג לכך שגם הנכדים שלי לא יהיו בסיכון, שאבא שלהם יוכל להיות בבית. אם הוא יותר משנה וחצי לא בבית, יש אנשים שאין חמלה כלפי מילואימניקים וכלפי חיילים, אבל אני מצפה שכן תהיה חמלה כי הילדים האלה, גם הדם שלהם הוא דם לא פחות כחול, ולכן העליתי את הדברים. תודה רבה ליו"ר, ותודה לכל המאזינים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. סימון, בבקשה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה. קודם כל אני רוצה להודות לך, יוסי, על קיום הדיון הזה. אני מודע, יודע, כמו כל אזרח מדינת ישראל, שהדברים החשובים ביותר היום למדינה שלנו זה החזרת החטופים, זה החיילים שלנו, זה המילואימניקים וכל הפעילות של צה״ל. 

אבל אחרי כל מה שאמרתי, יש עדיין את החיים עצמם. והחיים עצמם, בדיון הזה לדעתי, ואותי כאבא, כסבא לעתיד, מפחיד מאוד. אנחנו נקבל את הנתונים מהממ"מ, אבל חשוב לי קודם כל לפני שנקבל את הנתונים, שנבין שהדיון הזה נערך בעקבות פניות שקיבלתי, ובסוף הייתה פנייה מנתניה, מהעיר שאני גר בה, מגן ילדים בשכונה כלשהי בנתניה, וחלק מהאנשים שדיברתי איתם נמצאים פה. 

וכשאתה שומע באמת את הבכי של ההורים, אחרי מקרי התעללות בילדים שלהם הקטנים ודברים שקרו, והכי מחריד היה הנושא ששפכו על ילד חומר לניקוי חלונות, על ילד, בן מספר חודשים. ולאחר מכן הגן הזה ממשיך לעבוד ולפעול כאילו לא קרה שום דבר, ואותה מטפלת נמצאת באיזשהו סוג של מעצר בית, אבל שום דבר לא מתקדם בנושא המשפטי. אתה מבין שאי אפשר לעבור לסדר היום? זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו, לילד שלנו, לנכד שלנו, לשכן שלנו, לבן המשפחה שלנו, ואנחנו חייבים לפעול. 

ואחרי כל מה שאמרתי, רוב המטפלות, הסייעות והגננות במדינת ישראל הן מדהימות ונפלאות, שאנחנו צריכים לחבק אותן, ולחזק אותן, ולעודד אותן, ולהגיד להן תודה על מה שהן עושות. אבל יש מיעוט, והמיעוט הזה הוא זה שמפחיד אותי, והוא מיעוט מאוד קטן. 

וכשמטפלת מגיעה לגן רק כי יש לה דופק, ואין שום בקרה מה היא למדה, מה היא יודעת, אף אחד לא מסביר לה שום דבר איך להתנהל ואיך לעשות, אנחנו מגיעים למקרים האלו. ותחשבו רגע על עצמכם, אם זה היה קורה לכם בבית שלכם שהילד שלכם היה עובר כזאת טראומה, ואיך זה מלווה אותו אחרי זה כל החיים, ואיך זה מלווה את ההורים כל החיים. 

אז הדיון הזה הוא דיון ראשון שאנחנו לא נוכל להגיע להחלטות שהעולם הזה יהפוך להיות ורוד יותר, אבל צריך להתחיל ממשהו. אז תודה רבה, ואני מקווה מאוד שגם האנשים שנמצאים פה יספרו גם על מקרים שהם חוו בעצמם, ויש פה אוזן קשבת, ויש פה משרדים ונציגים שישמעו אתכם, ואנחנו נבין ונדע איך לפעול. תודה, יוסי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. כן, בבקשה, מריה. 

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

צהריים טובים. שמי מריה רבינוביץ', אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, ואני אציג היום נתונים של רשויות האכיפה על פתיחה וטיפול בתיקים שנפתחו בגין החשש לאלימות בילדים במוסדות חינוך לגיל הרך. 

(הצגת מצגת)

קודם כל, קצת הגדרות. אנחנו מדברים על הילדים לגביהם עלה החשש שהם נפגעו עד גיל שש. אנחנו מדברים על מוסדות החינוך לפני כניסה לכיתה א'. זה ילדים בעצם שלגביהם יש חשש שהם נפגעו, הם מופיעים בתיקים שאנחנו סקרנו. ואת הנתונים אנחנו חילקנו לשתי קבוצות גיל, זה תינוקות ופעוטות עד גיל שלוש, כי בעצם הם שוהים במסגרות חינוכיות מסוג מסוים, שזה עוד לפני חוק לימוד חובה, זה מעונות יום, משפחתונים וכו'. 

והקבוצה השנייה זה ילדים בני שלוש עד שש, שהם כבר נמצאים בגני הילדים של העירייה, משרד התינוך. יש לומר שכל המסגרות צריכות להיות מפוקחות היום, גם לילדים עד גיל שלוש. מעל שבעה פעוטות ויותר, יש כבר חוק משנת 2018. 

לגבי החשודים בתיקים האלה, שהם פגעו בילדים, אנחנו מדברים על בגירים מעל גיל 18, אבל לא תמיד יודעים בנתונים של המשטרה שאני אציג לפני הנתונים של הפרקליטות, בנתונים האלה לא תמיד יודעים אם החשוד הוא איש צוות. זאת אומרת, הוא זה שהיה אחראי על הילדים בזמן ביצוע עבירה. אז זה מהנתונים של המשטרה. 

עוד הערה אחת, זה העניין של הפערים בנתונים. אני אציג נתונים שהם נתוני אכיפה רשמית, ובעצם קיים פער בין הנתונים האלה לבין הנתונים שהם מדווחים על ידי ההורים בשטח. למשל, אנחנו יכולים ללמוד על הפער הזה מנתונים של מטה המאבק למען הילדים, שעל פי הנתונים האלה במהלך רק 2024 התקבלו במטה יותר מ-3,300 פניות מההורים בגין החשד לביצוע אלימות. ולעומת זאת, תכף תראו את הנתונים של התיקים במשטרה, אנחנו מדברים על כמה מאות מדי שנה בשנים האחרונות. 

לגבי התיקים, אנחנו סקרנו כמה שנים משנת 2018 עד שנת 2024, שנים מלאות. בתוך השנים האלה נפתחו סך הכל כ-1,044 תיקים. אתם יכולים לראות בגרף, שמשנת 2021 אפשר כבר לראות איזושהי עלייה במספר תיקים שנפתחו על ידי המשטרה. אל תתייחסו לשנת 2020. 

 << אורח >> איתמר גלבפיש: << אורח >> 

איתמר גלבפיש מהפרקליטות, רק בתור מי שיש לו בעיה גם בנתונים, איך אתם יודעים שזה תקיפה בגן ילדים במסגרת? איך בכלל יש אפשרות לדעת את זה?

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

אנחנו כבר כמה שנים עושים מעקב אחרי הנתונים האלה. זה בעצם מחקר מעקב מתמשך, ופיתחנו איזושהי שיטה יחד עם גורמי המשטרה ויחד עם הלשכה המשפטית שלנו, של הכנסת. זה שני גורמים. קודם כל הם בודקים את זירת האירוע. 

 << אורח >> איתמר גלבפיש: << אורח >> 

ואת כל 1,000 התיקים אתם בודקים? 

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

קודם כל, אנחנו בודקים את זה לפי הזירה, איפה שהתקיים אירוע. במשטרה יש כזה סעיף שהוא מסומן בעצם במחשוב של המשטרה, אז בנתונים אפשר לראות את זה. ודבר שני, יש סעיף עבירה, וסעיפי העבירה, ברגע שהם מתייחסים לפגיעה בקטינים, התעללות וכו', אז עושים את השילוב של שני הגורמים האלה וככה בעצם אנחנו רואים את התיקים. 

עכשיו, זה לא מדע מדויק. זאת אומרת, גם יכול להיות שמפספסים כאן תיקים, כי לא תמיד חוקר מזין את הזירה. יכול להיות, כמו שאמרתי בהתחלה, שהבגיר שהוא חשוד בביצוע העבירה הוא לא תמיד איש צוות. זאת אומרת, זה לא 100%, אבל זה התיקים שלגביהם מסומן במשטרה שזירת האירוע זה מעון יום, משפחתון, צהרון, קייטנה או גן ילדים.

 << אורח >> איתמר גלבפיש: << אורח >> 

החשש שלי הוא הפוך, שאם לא מסמנים את הזירה או שסימנו לא נכון, זה מעכב תיקים שבהם אדם מבוגר מרביץ לקטין או מכה אותו, לכן זה לא קשור בכלל לענייננו, או מישהו שהוא אחראי עליו, איש צוות בגן הוא הנאשם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מה שברור לנו, שזה קרה במסגרת המעון או הגן. 

 << אורח >> איתמר גלבפיש: << אורח >> 

לא הבנתי איך זה ברור.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כי לקחנו רק את המקרים שבהם החוקר סימן שאכן ביצוע העבירה היה באותו מקום. 

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

נכון, בדיוק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

עכשיו, יכול להיות שהתפספסו מקרים והחוקר לא הכניס, אבל המקרים שמופיעים כאן, אם אני מבין נכון, מריה, הם תיקים שנפתחו וסומנו על ידי החוקר שהתבצעו במסגרת החינוכית.

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

אתה מבין נכון מאוד. יש פה נציגת משטרה שיכולה להסביר באמת את המערכת. אני ראיתי את הפלט עצמו. זאת אומרת, ברגע שזה מסומן, זה נכנס לתוך הניתוח. הפספוס יכול להיות הפוך, זאת אומרת שאין פה את הכול.

לעניין הנתונים, לעניין התיקים. התיקים, כפי שאתם יכולים לראות, משנת 2021 יש עלייה לאורך השנים. נתייחס ל-2019 ו-2018, כי 2020 זו שנת קורונה, אנחנו לא נתייחס לשנה הזאת. הפיק, הקפיצה הגדולה הייתה ב-2022, אחר כך יש טיפונת ירידה. ב-2024 יש עדיין איזושהי ירידה ביחס ל-2022, אבל זה עדיין כמות תיקים יותר גדולה ממה שהיה לפני, נגיד, חוק המצלמות או חוק הפיקוח. 

אנחנו יכולים להניח שאולי הירידה הזאת התרחשה בגלל המלחמה, שהרבה מסגרות בצפון ובדרום היו מפונות. זאת אומרת, הילדים היו מפונים, המשפחות היו מפונות אז נפתחו מסגרות חלופיות, אז יכול להיות שבגלל זה, וחלק מהגנים היו סגורים, חלק מהמעונות. אז זו ההנחה שלנו, יכול להיות שלמשטרה יש אולי איזשהו הסבר אחר. 

בתוך התיקים האלה יש סך הכל כ-1861 ילדים לגביהם עלה החשש שהם נפגעו. רובם, יותר מ-1,000 הם עד גיל שלוש. יש יותר ילדים מהתיקים, כי בתיק אחד יכולים להופיע כמה ילדים שנפגעו. מבחינת העבירות בתיקים האלה, אנחנו בדקנו את עבירות התקיפה וההתעללות, עבירות הזנחה, השארת ילד ללא השגחה, עבירות מין, עבירות חובת דיווח. וסעיפי העבירות לפי חוק העונשין מפורטים במסמך. כפי שאמרתי, זה היה בשיתוף פעולה עם המשטרה והלשכה המשפטית.

כאן, לגבי קצת עבירות, גם כן, אתם יכולים לראות בקו הכחול את התיקים שהתייחסתי לזה קודם, וכמות העבירות בתיקים האלה היא כמות יותר גדולה, כי גם בתיק אחד יכולות להיות כמה עבירות. העבירה הכי שכיחה בתיקים האלה היא עבירת תקיפה וחבלה, התעללות פיזית ונפשית במקום שני, וכל שאר העבירות הן כבר באחוזים יותר נמוכים, וזו בעצם התמונה שהיא נכונה לשתי קבוצות הגיל. 

כאן אתם יכולים לראות את חלקם של התיקים שנפתחו בגין עבירות כלפי פעוטות עד גיל שלוש. הדגש היה עד גיל שלוש, כדי לראות את ההבדלים. אז בקו הכחול זה תיקים שנפתחו בגין החשש בפגיעה לילדים קטנים. אתם יכולים לראות שעד שנת 2021 הם היו חלק יותר קטן מכלל התיקים. בשנת 2022 חלקם עלה, ב-2022, 2023, ב-2024 עוד פעם יש ירידה יותר קטנה.

אבל צריך גם לזכור שמלכתחילה כמות הילדים הקטנים עד גיל שלוש במסגרות, היא יותר נמוכה באופן כללי מאשר כמות הילדים שלוש עד שש. אז בעצם חלקם של הילדים שלוש עד שש יותר גבוה בתוך הסיפור הזה. הירידה הזאת ב-2024, אז לאו דווקא היא בגלל הירידה אולי באלימות, יכול להיות שכן, יכול להיות שבגלל המלחמה, אבל החלק של התיקים של הגילאים הקטנים הוא עדיין משמעותי. אנחנו צריכים להמשיך לעקוב ולראות מה יהיה בהמשך ב-2025 כדי להבין איך מגמה נמשכת. 

זה בעצם אותו נתון רק בתצוגה קצת אחרת. אז גם כאן אפשר לראות שבשנת 2022-2023 חלקם של התיקים שנפתחו בגין החשש לאלימות כלפי פעוטות עד גיל שלוש, הוא יותר גבוה מאשר ילדים בגירים יותר.

 << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> 

אם אפשר רק להזכיר שב-2020 נכנסה החובה להתקין מצלמות במעונות לפעוטות מגילאי לידה עד שלוש.

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

ב-2018 החוק חוקק, וב-2020 כבר הייתה חובה לכל המסגרות עד גיל שלוש. 

 << אורח >> איילת קציר: << אורח >> 

אבל האם יש התייחסות גם לתקופות שבהן ילדים היו בבית, כמו קורונה?

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

 כן. כמו שאמרתי גם קודם, לא נתייחס ל-2020 כי שם הייתה קורונה. 

 << אורח >> איילת קציר: << אורח >> 

כן, אבל מעניין לראות אם הייתה עלייה ברמה של אלימות בבית דווקא.

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

כן, נכון, אבל בגלל שהנושא של הדיון שלנו הוא אלימות במסגרות, אז אני לא...

 << אורח >> איילת קציר: << אורח >> 

אבל זה מעיד על מצב החברה.

 << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> 

זה היה אולי משקף לנו אם היה לנו מידע כמה מההרשעות, בכלל מכתבי האישום, מתבססות על חומר ראייתי מהמצלמות, כדי להבין עד כמה המצלמות מרתיעות, יעילות.

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

כשאני אגיע לכתבי אישום, נדבר על זה.

 << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> 

זה אין, כי אתם צריכים לאסוף, לסמן, או הפרקליטות צריכה לסמן. על 33 תיקים זה נראה לי קל, לא מסובך מדי. 

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

אוקיי. באמת יש הנחה שבגלל שנכנסו המצלמות ב-2020, אז באמת יש יותר חומר ראייתי ויש יותר תיקים שנפתחים במקרי האלימות של החשש בפגיעה בילדים קטנים ממה שהיה בעבר, לפני חוק המצלמות.

הייתה פה הערה שאנחנו צריכים לפנות למשרד החינוך כדי לדייק את הנתונים, אז אני אתייחס לזה. בשנת 2023 אנחנו באמת קיבלנו נתונים מאורנה פז, שכן מדברים על כך בכמה מקרים נפתחו, בעצם הייתה בקשה לפתוח מצלמות, ובכמה מקרים מתוך המקרים האלה הוגשה איזושהי בקשה לפתוח תיק במשטרה, שזה ב-10% מהמקרים בערך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יש לנו את הנתון הזה?

 << דובר_המשך >> מריה רבינוביץ': << דובר_המשך >> 

יש לנו את הנתון הזה במסמך הקודם שלנו, כן. סך הכול, לדעתי, היו 600 פניות, נכון לאותה תקופה שקיבלנו את הנתונים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

של פתיחת מצלמות?

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

של פתיחת מצלמות.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יש בתוך הנתון הזה גם כמה זמן לקח להגיב? 

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

לא, אבל זה ישן. אנחנו הולכים שנים אחורה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לפני החוק, אוקיי. 

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

ואנחנו במאי 2024 פנינו למשרד החינוך וביקשנו חידוש הנתונים האלה. אנחנו ביקשנו עדכון. עד היום אנחנו לא קיבלנו אותו, ואנחנו פנינו כמה פעמים. נכון, יש לך אותו? אנחנו לא קיבלנו אותו, ופנינו כבר כמה פעמים וביקשנו. אז אני אשמח אם תוכלי להציג ולשלוח גם לנו בהמשך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מצטרף לבקשה. 

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

תודה רבה. 

לגבי סטטוס הטיפול בתיקים, עוד פעם, אנחנו מסתכלים לאותם תיקים שנפתחו מ-2018 ל-2024. וכאן הצגנו את זה שוב פעם לפי שתי קבוצות גיל. בתיקים שנפתחו בחשש לפגיעה בילדים עד גיל שלוש, אתם יכולים לראות שכ-40% מהתיקים נסגרו. התיקים נסגרים מכל מיני סיבות, אנחנו פירטנו אותם במסמך. 

אבל אם מסתכלים על הקבוצה השנייה, על התיקים שנפתחו בגין החשש לפגיעה בילדים יותר גדולים, שם נסגרו 70% מהתיקים. זאת אומרת, יותר תיקים נסגרים שם. בדרך כלל, הסיבה העיקרית לסגירת תיקים זה חוסר ראיות. זאת אומרת, זה יכול להיות עוד איזושהי אינדיקציה לכך שכשיש מצלמה, יש חומר ראייתי, אז יותר תיקים בעצם עוברים לפרקליטות לתביעה. וגם החלטות שיפוטיות, יש יותר החלטות שיפוטיות שהוגשו בתיקים שנפתחו בגין החשד. 

 << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> 

נזכיר שבגני הילדים אין מצלמות, ולעיתים הבעיה בחומר הראיות היא להעיד ילדים קטנים, בין אם בגין חוסר בחוקרים, או ילדים שההורים לא מסכימים שיעידו.

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

אנחנו דיברנו על זה בעבר, בדיונים.

 << אורח >> איילת קציר: << אורח >> 

אבל זה מעיד על עוד דברים, שלא תמיד המצלמה מגלה לנו, גם במקומות שיש מצלמה, שזה מדובר באירוע פלילי ולא פדגוגי, וזאת הבעיה האמיתית. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

מה זה אירוע פדגוגי? 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

לתת סטירה זה אירוע פדגוגי?

 << אורח >> איילת קציר: << אורח >> 

לא, אנחנו לא מדברים על סטירות. אבל תסתכל על נתונים, מה נסגר, כמה נסגרו.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

לא, למה התכוונת אירוע פדגוגי? 

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

מאוד יכול להיות שזה לכאן ולכאן. 

 << אורח >> איילת קציר: << אורח >> 

שיש דברים אחרים, לא ראויים, לא מתאימים. 

 << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> 

אלה שנסגרו אין להם מצלמה. 

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

לא, רגע. אין פה עניין של המצלמות בכלל. מצלמות זה הנחות שלנו, בגלל שחוקק חוק ויש איזשהו שינוי במגמות לאורך השנים שאנחנו רואים. אבל בתיקים של המשטרה וגם בתיקים של הפרקליטות לא כתוב האם תיק נפתח ומתנהל על בסיס חומר ראייתי שנלקח מהמצלמות. זה מידע שלא קיים. לכן, סטטיסטית, באמת אנחנו לא יכולים שום דבר לבדוק כאן, אלא אם כן מישהו יישב ידנית ויפתח את התיקים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בכמה תיקים מדובר?

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

כמה קטינים נפגעו?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כמה תיקים נפתחו?

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

סך הכל נפתחו במשטרה בתקופה שבדקנו 1044 תיקים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

כמה כתבי אישום?

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

תכף אני אציג את זה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אני לא שואלת סתם. חיים כץ נכנס למספר חודשים למשטרה, הוא מצא שם כמות. זה פשוט לא יאומן, שנים רבות ואין כתבי אישום. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

ברור. את האמת, ייאמר לזכותו של חיים שבתקופה הקצרה שלו במשטרה הוא עשה יותר מהשר הנוכחי. לא מסכסך אותך, לא מסבך אותך, רק מפרגן לחיים. 

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

הנתון הזה, זה עוד איזשהו נתון קטן לגבי סגירת התיקים. הסיבה העיקרית לסגירת תיקים זה חוסר ראיות, ואנחנו רואים שיותר תיקים בגין הסיבה הזו נסגרים בקבוצת התיקים שנפתחו בגין החשש לפגיעה בילדים יותר גדולים, כי שם אין מצלמות. 

לגבי תיקים שבהם הוגש כתב אישום, אז כאן אנחנו מתייחסים לא לכל ה-1000 תיקים שהצגתי קודם, מתייחסים משנת 2020 עד שנת 2023. בסך הכל בתקופה הזו מתוך 668 תיקים שנפתחו על ידי המשטרה, הוגשו כ-150 כתבי אישום. 

זה חומר של המשטרה, זה לא של הפרקליטות, בפרקליטות יש נתונים אחרים, תכף נתייחס גם אליהם. אבל כן ניתן לראות שבשנת 2022 כבר יש איזושהי עלייה לגבי שנת 2020. בנתונים האלה, שנת 2023 היא עדיין לא מלאה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

למה עלייה, אנחנו יודעים?

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

שוב פעם, יכול להיות שזה חומר ראייתי, שוב פעם, יכול להיות שזה מצלמות. יש יותר תיקים.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

לא, זה ברור, אבל אנחנו לא יודעים שזה בגלל המצלמות? כלומר, אין לנו עדיין נתון כזה?

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

לא, בדיוק אמרתי.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

רגע, אני לא הבנתי את הנתון. מצטערת, הדבר היפה הזה הסיח את דעתי. את יכולה בבקשה רק להגיד לי, את מדברת על 16% מ-100% תלונות?

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

מ-100% תיקים שנפתחו על ידי המשטרה, אבל זה עולה עם השנים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

וואו, איזה יופי שזה עולה. הילדים האלה ניזוקים. 

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

חלקם עוד לא הסתיימו, חלקם עדיין נמצאים בחקירה של המשטרה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

בואו נלך לנתון של 2023. 

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

עדיף לדבר על 2022.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

נדבר על 2022? אפשר? בואו נדבר על 2022: מתוך 247 תיקים שנפתחו בשנה הזו, 32% הוגשו כתבי אישום?

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

כן.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

ה-68% לא נמצאו - - - 

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

רובם כבר נסגרו, כן. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

את יכולה להגיד לנו למה הם נסגרו? אני מקווה שזה לא כמו התלונות שאני הגשתי במשטרה, כולל מכות על הראש לחברת כנסת, או זכוכית שנשברה על ידי זריקת אבן. אין עניין לציבור. זה ילדים, לא אכפת לי מעצמי, הילדים.

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

בתיקים האלה הסיבה העיקרית לסגירת התיקים זה חוסר ראיות. יש עוד סיבות, חוסר עניין לציבור.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

רק שלא יגידו חוסר עניין לציבור. 

 << אורח >> מריה רבינוביץ': << אורח >> 

נציגת המשטרה אולי יכולה גם לפרט על הקשיים בתיקים האלה. אז זה לגבי הגשת כתבי אישום בנתונים של המשטרה. עכשיו אני אומרת על התיקים של פרקליטות המדינה. אנחנו קיבלנו באוגוסט 2024 נתונים של פרקליטות המדינה. בתקופה הזאת, הנתונים מתייחסים ל-2020 עד לאוגוסט 2024, נפתחו והתנהלו בפרקליטות 217 תיקים.

עכשיו, אל תשוו בבקשה בין הנתונים של חוקרי המשטרה, כי שם מתנהל רישום בשיטה אחת, לנתונים של הפרקליטות, הרישום מתנהל בצורה אחרת לגמרי. גם בעבר בכלל קיבלנו נתונים על התיקים האלה. עכשיו כבר יש תיקים, כי יש איזושהי חיווי ייעודי שלתיקים עם החשד נגד מטפלים במסגרות, נגד גננות או גננים, יש גם סימון ספציפי בפרקליטות שהם יכולים להוציא את התיקים האלה. 

זאת אומרת, מתוך כלל התיקים שנפתחו בעבירות אלימות כלפי קטינים, הם יכולים להוציא ספציפית לגבי המסגרות. אבל גם כאן, הזנת החיווי הזה לא תמיד מתבצעת באופן מלא, אז גם כאן יש מקום לטעויות. זאת אומרת, יכול להיות שיש יותר תיקים, יכול להיות שיש פחות תיקים. 

אז מבחינת סטטוס התיקים שמטופלים בפרקליטות, נכון לאוגוסט 2024, מתוך 2017 תיקים, ב-12% מהתיקים הוגשו כתבי אישום. סך הכל מדובר על 27 תיקים, ובהם הוגשו 33 כתבי אישום. 33 כתבי אישום זה יותר מהתיקים כי בתיק אחד יכולים להיות כמה כתבי אישום. בכתב אישום אחד יכולים להיות כמה נאשמים, זאת אומרת זה לא מספר נאשמים 33, יכול להיות שיש יותר. 

רק להדגיש, שבאמת בשנתיים האחרונות, מ-2022 עד אוגוסט 2024, הכמות העיקרית של כתבי האישום הוגשה בעצם מתוך התיקים האלה. אז גם כאן אנחנו רואים איזושהי עלייה בהגשת כתבי האישום, יכול להיות שזה בדיוק מאותה הסיבה של יותר חומר ראייתי. ושאלנו בפרקליטות, האם באמת המצלמות מסייעות להם, גם שם בתיקים לא מסומנים חומרים אם הם נלקחו מהמצלמה או לא, אבל כן הם סבורים שהחומר הזה הוא כן מסייע. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. משטרת ישראל, אתם מאשרים את הנתונים? 

 << אורח >> ענת יקיר בלום: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה, ענת.

 << אורח >> ענת יקיר בלום: << אורח >> 

אני ענת יקיר בלום, רמ"ד נפגעי עבירה ומשפחה בחטיבת החקירות. אני אשמח להתייחס לכמה נתונים וטיפה למקד. כמובן שהנתונים שמריה עכשיו העבירה זה נתונים שאנחנו העברנו לוועדה. אני אגיד ככה, הנתונים שעכשיו אנחנו מדברים עליהם, אנחנו מדברים על שבע השנים החולפות שנפתחו במשטרה למעלה מ-1000 תיקים, או אם אני אדייק, 1044 תיקים. פלוס מינוס החתך של פתיחת התיקים כלפי הילדים, אז 50%-50% בערך, כשהקטגוריה היא לידה עד שלוש, ושלוש עד שש, או שלוש עד חמש כולל. 

אני אגיד שלאורך השנים, מ-2018 ועד 2023 אנחנו רואים עלייה הדרגתית בפתיחת תיקים. אני לא אתייחס ל-2020, כמובן, ול-2024 גם לא, עוד רגע. החלק המשמעותי שאנחנו צריכים למקד, ושם יש עלייה, העלייה הבולטת בפתיחת תיקים היא בתיקים של לידה עד שלוש. זה נתון מאוד מאוד מובהק בשנים 2022-2023. כלומר, אנחנו מדברים על השנים הקודמות של מספרים דו-ספרתיים, 50, 20, 40, וב-2022 ו-2023 אנחנו מדברים על 162 ו-136. 

אמרתי שאני עדיין לא רוצה להתייחס ל-2024, אבל אם יש לנו נתון אחד ששם צריך לחשוב, ואפילו לחשוב ביחד, מה קרה שם, זה הנתון הזה. כי שאר הנתונים של שלוש עד חמש לאורך השנים, פלוס מינוס נשאר אותו דבר, ואין לנו כאן הרבה לחשוב. אבל הנתון המשמעותי הוא ב-2022-2023, לידה עד שלוש. זה דבר אחד. 

דבר שני שרציתי להגיד, לגבי 2024, ואני אנסה לענות לשאלה שלך. ב-2024 יש ירידה קלה של סך כל התיקים, וחזרה למספר התיקים שמאופיינים בשנים הקודמות, 2018, 2019, 2021.

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

עשיתם בדיקה למה?

 << דובר_המשך >> ענת יקיר בלום: << דובר_המשך >> 

כן. אני יכולה לחשוב ביחד, ועשינו גם חשיבה, אני גם מדברת בשם מי שמלווה את הנושא הזה, רפ"ק סיוון שחר, והיא חברת קבע פה בוועדה, שמלווה את כל התחנות בליווי בתיקים האלה במהלך החקירה. אני אפתח סוגריים, היחידה, שברגע שמקבלת איזשהו חשד לעבירות אלימות או חס וחלילה עבירות מין במסגרות האלה ובפעוטונים, היחידה צריכה ללכת לגן, לתפוס את המצלמות ולהתחיל לצפות בסרטונים. 

אם יש לה מיקוד לתאריכים ושעות, אז היא קודם כל תצפה בתאריכים ובשעות. ככל שבתאריכים ובשעות שיש מיקוד, ישנם מופעי אלימות וחשד לעבירות, אז כמובן שהיחידה צריכה לצפות בכל הסרטונים. אני אסבר את האוזן שזה מאות ועשרות אלפי שעות של צפייה בסרטונים, דבר שמשבית יחידות ומשבית תחנות. ואני רוצה להגיד ככה מההסתכלות שלי ומהליווי שלנו את התיקים האלה, היחידות משתדלות ועושות עבודת קודש בעניין הזה. לא צריך לגייס כאן רצון של אנשים, כולם מגויסים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

היה שיקול שלכם אולי להיעזר ב-AI? 

 << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> 

היה איזה מכרז שיצאתם איתו שנה שעברה, מה עלה בגורלו? 

 << אורח >> ענת יקיר בלום: << אורח >> 

מי שואל? 

 << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> 

אני, יעל, יו"ר ועד גנים ארצי, הנהגת ההורים. 

 << אורח >> ענת יקיר בלום: << אורח >> 

שלום. אנחנו עומדים לקראת בחינה של פיילוט בעניין הזה, אנחנו עדיין לא שם. אנחנו קיבלנו את האישור של משרד המשפטים, אנחנו עומדים לקראת בחינה של הפיילוט של התוכנה. 

 << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> 

אנחנו מדברים על מכרז שיצא לפני שנה, כן? 

 << אורח >> ענת יקיר בלום: << אורח >> 

אנחנו מדברים על אפילו לפני. זה משהו שצריך לקבל אישורים. קיבלנו אישורים. אנחנו מאוד מקווים שזה יעבוד, עדיין אני לא אשת בשורה בעניין הזה, רק ברצון ובכוונה. ואנחנו עוד מעט לקראת פיילוט, שנשמח לדווח שהפיילוט יעבוד ויחסוך לנו הרבה זמן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יש צפי מתי אתם אמורים להתחיל לעבוד מהפיילוט? 

 << אורח >> ענת יקיר בלום: << אורח >> 

אנחנו אמורים להתחיל לעבוד אוטוטו, קיבלנו את כל האישורים הנדרשים. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

התוכנה מוכנה? 

 << אורח >> ענת יקיר בלום: << אורח >> 

התוכנה בוודאי שמוכנה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

איפה הבעיה? למה זה לא נכנס? 

 << אורח >> ענת יקיר בלום: << אורח >> 

אין שום בעיה. לקח לנו הרבה זמן לקבל אישורים לעניין הזה. קיבלנו את האישורים, ואנחנו אמורים, אני רוצה להתחייב אפילו, בשבועות הקרובים להתחיל לבחון כפיילוט, לתת את הסרטונים, לערוך איזשהו סרטון עם דברים שאפשר לפרסם, שהתוכנה תוכל לעבוד ולראות כמה התוכנה מזהה. 

 << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> 

אני מציע גם ליו"ר הוועדה שאת הפיילוט צריך גם להקרין פה. בסוף זו תוכנה, אפשר להקרין את זה כמה דקות, לראות שזה באמת עובד כמו שצריך. 

 << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> 

בל נשכח שגם אם התוכנה תעבוד, זה עדיין נותן מענה חלקי לסיטואציה שאנחנו חיים בה, משום שזה בסך הכל נותן למשטרה עוד כלי לנתח את מה שמגיע אליהם. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

מה רע בזה? זה בסדר גמור, טוב שיש עוד כלי ועוד כלי. זה טוב. 

 << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> 

בסדר, אבל זה עדיין לא פותר את הבעיות שהצגנו בשנה שעברה על מצלמות שלא עובדות. בכלל לא התחלנו לדבר על העובדה שאין מצלמות בגני שלוש עד שש. נגיע לזה, אין בעיה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יש לנו עוד דיונים על מעקב ודיווחים לכנסת, על חוק המצלמות, שם נוכל להרחיב את היריעה.

 << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> 

אבל אנחנו הכנסנו לחוק של התקנת מצלמות סעיף שאומר שמשרד החינוך רשאי להתקין מערכות ניטור, ותהיה חובה לאפשר למשרד לעשות את זה, להיכנס לכל מעון ולהתקין מערכת ניטור למצלמה. אנחנו מדברים על מעונות כרגע.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מגיל לידה עד שלוש. 

 << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> 

אבל הנתונים שמוצגים לנו כאן הם נתונים שאומרים בריש גלי שיש בעיה של מחסור בראיות גם בשלוש עד שש. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

הנתונים שהצגתם זה גילאים אפס עד שלוש?

 << אורח >> ענת יקיר בלום: << אורח >> 

גם וגם. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

באחוזים כמה זה בנתונים שהגשתם?

 << אורח >> ענת יקיר בלום: << אורח >> 

אז אמרתי, סך הכל התיקים שנפתחו זה 1044 תיקים. 546 תיקים מאפס עד שלוש, ו-48% שלוש עד שש. זה 50-50. 

 << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> 

אני מחזירה ברשותכם את המיקוד לתרשים שבע של המרכז, שכתוב כאן ש-77% מהתיקים של גילאי שלוש עד שש נסגרו מחוסר ראיות. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

זה מוכיח ששלוש עד שש הוא לא פחות נתון מזעזע. אני לא יודעת כמה זה ברור למערכת. זה לא עניין של החלטה, זה יותר עניין שיש פה גורמים שמעורבים שלא מאפשרים. אבל הנתון הזה הוא לא נתון מפורסם. 

אם את תעשי עכשיו סקר בחוץ, את תמצאי שרוב האנשים יגידו לך שההתעללויות חלות מגיל לידה עד שלוש. רוב הציבור, אני אומרת הציבור הכללי. הציבור הכללי חושב שההתעללויות נעשות מלידה עד שלוש, אבל הנתון שעכשיו את הצגת בפנינו הוא נתון מאוד משמעותי. זה אומר שיש כמות גדולה מאוד של תלונות בקרב שלוש עד שש. 

 << אורח >> ליאור גבאי: << אורח >> 

אני ליאור גבאי, אני יו"ר פורום ראשי הארגונים שמפעילים מעונות יום. החוק התייחס בעבר למעונות יום וגם לגני הילדים. בגלל גורמים אינטרסנטיים כאלה או אחרים, הורידו את גני הילדים.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

הנתון הזה לא ידוע, בוא, אנחנו חברי כנסת, נמצאים בוועדה הזו פעם אחר פעם, לא שמענו נתון כזה. זה נתון מחריד, זה נתון שחייבת להיות בו התייחסות. 

 << אורח >> ענת יקיר בלום: << אורח >> 

אני רק אגיד את מה שכבר אמרתי, שבגילאי שלוש עד שש הנתון הוא יציב לאורך השנים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אבל זה אותו נתון 50-50 מה שאת אומרת?

 << אורח >> ענת יקיר בלום: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

חמור מאוד.

 << אורח >> ענת יקיר בלום: << אורח >> 

לגבי 2024, בסך הכל, אם אני משווה ל-2022 ו-2023, אז ישנה ירידה קלה בסך הכל תיקים. וירידה, כמו שאמרתי, ירידה די משמעותית לחתך הגילאים של אפס עד שלוש. ומכאן, אני יכולה לשער שגם למלחמה יש את האימפקט שלה, וגם יכול להיות שההד הציבורי של התיקים הקשים שנחשפו, ונחקרו ופורסמו, וחוק המצלמות, אני רוצה להאמין שעשה את שלו. אין לי על זה נתונים חד ערכיים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אמרת שיש ירידה קלה. זו האכיפה. אכיפה היא דבר שמרתיע. 

 << אורח >> ענת יקיר בלום: << אורח >> 

האכיפה מרתיעה, כתבות מרתיעות, מצלמות מרתיעות.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

להביא את זה לסדר היום הציבורי. 

 << אורח >> ענת יקיר בלום: << אורח >> 

פיקוח וכו', אז זה הסיפור. 

 << אורח >> איילת קציר: << אורח >> 

וגם הכשרה שהתחילו לתת וגזלו אותה פתאום.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אני אגיד לך משהו, את יודעת, אני באה מתחום החינוך ופעמים רבות פגשתי מטפלות שלא יודעות שזה אסור. אסור להרביץ. אסור. הן לא יודעות את זה, א'-ב'. פשוט, בהכשרה שאת מדברת עליה, אם רק היו מביאים עו"ד או מישהו מוסמך, לבוא ולהסביר להן שהן צפויות למעצר. 

 << אורח >> איילת קציר: << אורח >> 

לא, אבל חברת הכנסת, עם כל הכבוד, אני אשת חינוך גם, הייתי מפקחת על גני ילדים במשרד החינוך עד לא מזמן, ואנחנו לא מדברים על שיח משפטי עם עורכי דין, אנחנו מדברים על הכשרה פדגוגית. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אני מדברת על הכשרה. בהכשרה להסביר להן.

 << אורח >> איילת קציר: << אורח >> 

אבל כל מפקחת ערב פתיחת שנת הלימודים מביאה את הקב"ט המחוזי, או את הקב"ט של הרשות, עושים שיח. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

על זה אני מדברת.

 << אורח >> איילת קציר: << אורח >> 

כן, אבל זה מעבר לזה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אבל אני הייתי מחמירה, לא רק מביאה קב"ט. 

 << אורח >> איילת קציר: << אורח >> 

אנחנו לא רוצים לשחק בשוטרים וגנבים, אנחנו רוצים לעשות חינוך. 

 << אורח >> יעל חג'בי: << אורח >> 

אבל גברתי, ההכשרה למי? לגננות, נכון? מה לגבי תומכות החינוך?

 << אורח >> איילת קציר: << אורח >> 

אני מדברת לידה עד שלוש. אני מדברת על תומכות חינוך, ואני גם הכשרתי. עבדתי במכללות מאז שפרשתי.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

איילת, תודה. משרד החינוך, בבקשה.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אולי כדאי גם שהיא תתייחס, כי נעשה קיצוץ בנושא הזה של ההכשרות. 

 << אורח >> איילת קציר: << אורח >> 

200 מיליון שקלים מהגיל הרך הממשלה הזאת קיצצה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

איילת, תודה. בבקשה, אורנה. 

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

אני רוצה להגיד קודם כל, שאנחנו מאוד מתייחסים לכל הנושא הזה בכובד ראש. ה-DNA של המשרד הוא כבוד לילד, מקצועיות, והערכים האלה הם מובילים. אפס סובלנות לכל הנושא של אלימות. אנחנו פועלים בעצם בשני מישורים, במישור שהוא פרואקטיבי, שזו עבודה עם צוותי החינוך. 

אני אתייחס למעונות, כי פה כל הפעולות הן בעצם חדשות מאז שזה עבר אלינו. אז יש לנו פעולות פרואקטיביות של פגישה עם מנהלות המעונות, מפקחות גני הילדים, יישום סטנדרטים של פיקוח ובקרה. אנחנו עובדים על דו"ח פיקוח של ה-ITERS, מי שמכיר, שזה דו"ח פיקוח בינלאומי שמכיל הרבה מאוד משובים, וכמובן קורסי הכשרה למחנכות, מטפלות, וקורסים של התנהלות בטוחה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

איזה קורסים יש למטפלות וסייעות? 

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

בעזרה ראשונה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

איפה זה קיים? את יודעת, אני אתן לך דוגמה, הייתה לי שיחה אתמול עם האחראית על החינוך בעיר שאני נמצא בה, בנתניה. הגיעו למצב שבטלפון מעסיקים סייעות ומטפלות בלי בכלל לראות אותן.

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

אני מדברת בשגרה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

מה זה בטלפון? אנחנו היינו מוצאים אוטובוסים. מי שעלתה על האוטובוס יכולה להיות סייעת. אוטובוסים חיכו בכניסה, אני לא רוצה להגיד לך אפילו לאיזה כניסה. 

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

אני מדברת על גני ילדים מאז שנחתם ההסכם האחרון. כל תומכת חינוך מחויבת ב-220 שעות הכשרה. כך גם מחנכת במעון יום, מחויבת ב-220 שעות. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

את יכולה להסביר מה ההכשרה כוללת בתוכה? 

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

ההכשרה כוללת המון תחומים. היא כוללת גם התנהלות בטוחה ועזרה ראשונה, זה קודם כל. כי כמו שאמרתי, הנושא של ביטחון, בטיחות, גם כשהייתי מפקחת אמרתי, קודם כל שהילדים יחזרו בריאים ושלמים בגופם ובנפשם. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

'בנפשם' – הייתי שמה סימן שאלה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

אבל קודם מעסיקים אותן ואחרי זה עושים את ההכשרה, או קודם עושים הכשרה ואחרי זה מעסיקים?

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

תוך כדי. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

זאת אומרת, היא מתחילה לעבוד, יכול להיות שהיא עבדה כבר חצי שנה, ואחרי חצי שנה היא תעשה הכשרה. 

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

החוק אומר שבשנה הראשונה היא מחויבת ללמוד 220. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

תקשיבי למה שאני אומר. אני שם את הילד שלי במעון, תקראי לזה איך שאת רוצה. הגיעה ילדה בת 20 או 21, שאף אחד לא יודע כלום עליה, היא מתחילה לעבוד עם הילדים שלי, ואחרי חצי שנה שהיא עובדת עם הילדים שלי היא עוברת הכשרה. 

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

אתה יודע מה הייתי רוצה הכי? הייתי רוצה שכל מי שמטפלת בילדים מלידה עד שלוש תהיה אקדמאית. זה מה שאני רוצה מהמדינה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

תשלמו כסף, הם יבואו.

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

זה מה שצריך לילדים. לא מצלמות, לא דברים אחרים. אנשים שהם מוכשרים, שהם יודעים לעבוד. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

סליחה שאני מתפרץ, איך אדם שהוא אקדמאי הוא פחות אלים? 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

נכון, יפה מאוד. לקחת לי את המילים מהפה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אז אני יכול להגיד שסייעת אחת אצלנו - - - 

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

סליחה רגע, אני עונה לקטי, את לפני כמה דקות אמרת 'היא אפילו לא יודעת שזה דבר שהוא אסור'. יכול להיות שהיא עושה את זה לנכד שלה. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

לא, היא צחקה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

לא, אני מאוד רצינית. יש אנשים שזו התרבות שלהם. יש אנשים שחושבים שמותר להם להכות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

עצוב מאוד.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

נכון, ברור שזה עצוב. הוא אמר הערה נכונה, אקדמיה לא גורמת לבן אדם להיות טוב יותר.

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

היא נותנת לו כלים. השכלה והכשרה נותנת כלים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

זה לא אומר שזה מוציא ממנו את הרוע שיש בו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

ההערה נשמעה. אורנה, בבקשה.

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

אני לא חושבת שאנשים הם רעים, אני חושבת שאנשים הם טובים מטבעם. אני מאמינה ביצר האדם. אני חושבת שככל שניתן להם כלים והכשרה, זה הפתרון לבעיה של האלימות. וכמובן, יש לנו נוהל שלם ריאקטיבי, איך אנחנו מנהלים את האירוע מהרגע שקורה הדיווח על אלימות, מה עושה המפקחת. 

יש צוות מעטפת חינוך מאז שהמעונות עברו אלינו. אנחנו הגדלנו את מספר המפקחות של שפ"י, של היבטים רגשיים טיפוליים. יש לצוותים, להורים, מענים גם מהשירות הפסיכולוגי, ואנחנו מנהלים את האירוע הזה ככל שצריך.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

 טוב, לפני שאני עובר להורים, אני רק אקרא את הנוסח המתבקש על ידי הייעוץ משפטי. כידוע, ישיבת הוועדה מוקלטת, משודרת בפרוטוקול, וגם שידור הישיבה יפורסם באתר האינטרנט של הכנסת. לאור העובדה שעלולים לעלות בישיבה נושאים הנוגעים לצנעת הפרט של קטינים, אנו מבקשים את כלל הגורמים, כולל ההורים, להקפיד על שמירת פרטיותם ולהימנע מלחשוף מעבר לנדרש. 

כמו כן, אם יעלה דבר הנוגע לקטינות או קטינים המקשר אותם לבדיקה לטיפול או לאשפוז פסיכיאטרי, לטיפול והשגחה של עובד סוציאלי לפי החוק, חלילה להתאבדות או ניסיון התאבדות, או להליך פלילי המתנהל בבית משפט, חל איסור פרסום על פרטים מזהים שלהם, ולכן הם לא יצולמו ולא ייקלטו ולא ייכללו פרטים מזהים שלהם בפרוטוקול הדיון. 

כמו כן, לאור האמור, אני קובע כי בהתאם לסעיף 120 לתקנון הכנסת, ככל שתהיה בקשה מטעם חבר כנסת, שר או נציגו, או אם יעלה צורך לשם הגנה של קטין או חסר ישע, יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים המזהים של דוברים או דוברות, קטינים או קטינות, לבקשתם או לבקשת משתתף אחר בדיון, אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עלולה לגרום להם נזק. ענבר, בבקשה. 

 << דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >> 

אולי אני רק אבהיר, אנחנו מחויבים על פי חוק, במה שרלוונטי לדיון הזה, לא לפרסם פרטים של קטינים שעברו התעללות. זה בחוק הנוער, והחוק מגן על קטינים מכיוון שאנחנו לא יכולים לדעת איך זה ישליך עליהם, וגם הם לא יכולים להגן על עצמם או להגיד מה דעתם בשלב הזה בחיים, במיוחד בתקופה שבה המידע נאגר באינטרנט. 

החומרים של הוועדה הם פומביים, גם השידור, גם הפרוטוקול, מה שנקרא לשנים קדימה. ולכן בקשתנו, מאחר שאנחנו חייבים לשמור על החוק, הורה שבא לספר לנו מקרה פרטי, לא להזדהות בשם מלא בבקשה. הכל מתוך שמירה על האינטרס של הפעוטות, של הילדים. אוקיי? זאת הבקשה. לא בשם המלא של הילד, וכמובן לא שלכם, מכיוון שכך הילד יוכל להיות מזוהה. וגם בפרוטוקול זה יהיה בראשי תיבות, בסדר?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> ענבל חביב כהן: << אורח >> 

אני כן אציג את עצמי, אני יכולה, למזלי. קוראים לי ענבל חביב כהן, זאת גלי, בת שמונה חודשים, הבת שלי הבכורה. קודם כל אני רוצה להגיד תודה לסימון דוידסון שעזר לי להגיע גם לוועדה הזו, אני מנתניה, הוא עזר לי גם בתוך העיר, אז אני באמת מודה לך על זה, סימון. תודה, וגם שאתה שומר על גלי כרגע. אני פעילה חברתית בעיר שלי, והפכתי לאמא, ממש לא מזמן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מזל טוב. 

 << אורח >> ענבל חביב כהן: << אורח >> 

תודה. ילדה חמודה סך הכל. ופתאום התחלתי לחשוב אם לשים את הילדה בגן, ואני מתחילה לבדוק ולחקור, ואני שומעת על מקרי התעללות פה, ומקרי התעללות שם. התחלתי ליצור קשר עם הורים ולקחתי את זה לידיים, ואמרתי, אוקיי, הורים לא מסוגלים, זה נורא קשה גם לדאוג לילד שעבר טראומה, וגם לבוא ובאמת לטפל בכל הסיטואציה מבחינה של חוק. 

דברים מתנהלים לא כמו שצריך, אתה שומע על התעללויות שהכו ילדים, לא עשו בדיקת רקע. גננת התעללה בגן אחד, העיפו אותה, אז היא עברה לגן אחר, חזרה לעבוד. סייעת שנשארה במעצר בית בשכונה עם הילדים שהיא התעללה בהם. דברים שהם לא הגיוניים. 

אני הגעתי היום לכנסת עם הבת שלי לא בשביל השואו. אין לה גן, אני לא הולכת לשים אותה בגן כרגע, אני פוחדת, אני שומעת יותר מדי סיפורים. אני אומרת, אוקיי, עזבו שזה גם יקר בטירוף, כן? אבל אני בוחרת כרגע להפחית בעבודה שלי ולהיות עם הילדה, כי מפחיד, אתה שומע סיפורים על התעללויות, אחר כך אתה צריך להתמודד עם הטראומה של הילדים.

כואב לי הלב על ההורים. אני הכרתי הורים בעיר שלי, וגם פנו אלי ההורים מכלל הארץ. אפשר לבוא ולהגיד מיליון ואחת דברים, יש את החוק הזה, ושמו מצלמות, ושמו זה. בסופו של יום הדברים לא באמת פרקטיים, הם לא נגישים. מתי פותחים את המצלמות? אחרי שכבר הייתה הוכחה לאיזושהי התעללות. 

לא צריך בכלל להגיע למצב הזה. דבר שבעיניי הוא מזעזע, הסיפורים ששמעתי הם מזעזעים. כואב לי הלב על ההורים, כואב לי הלב על הילדים. הילדים זה העתיד שלנו, וזה באמת מתחיל מגיל קטן. רק לדמיין מה שקרה שם זה פשוט שובר את הלב. נראה לי הזוי שכאילו מרגיש שלא אכפת. לא אכפת לאנשים. הייתי מצפה שיהיו פה הרבה יותר חברי כנסת, הייתי מצפה שיהיה יותר הד לוועדה הזו. ולצערי, זה פחות ממה שציפיתי. נראה שלא אכפת. 

אני גם שמעתי מהורים, כן פנינו, כן עשינו, הבטיחו לנו, ואוקיי, נתנו להם תחושה של טיפלנו בזה לרגע, וזה נשכח, לא באמת בוצע שום דבר. ועובדה שמקרי ההתעללות ממשיכים, ועובדה ששומעים על עוד מקרים ועוד מקרים. זה לא משהו שאמור להיות בנורמה, זה לא משהו שהורה אמור ישר לחשוב איפה אני מחביא מקליט לילד שלי, בטיטול? במכנס? זה נראה לי הזיה, זה לא חיים שצריכים להיות לא בעיר שלי, לא במדינה שלנו. וזה משהו שצריך להיות בראש סדר העדיפויות, מבין ראש סדר העדיפויות, יש כמובן עוד דברים, כן? אז זהו. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. ש', בבקשה. 

 << אורח >> ש’: << אורח >> 

שמי ש', מנתניה. הבת שלי חוותה התעללות בגן השקוף של ורדית בנתניה על ידי שלי שנייקר. אנחנו מדברים על תוך עשרה ימים, קרוב ל-70 אירועים לפי המשטרה, 60 לפי הפרקליטות. הייתי רוצה לשתף רגע שלושה דברים שקרו לבת שלי. 

יום אחד היא החליטה להתעורר ב-14:30. שלי פשוט באה, רכנה מעליה, פשוט הרימה את היד ונתנה לה סטירה. היא חזרה לישון. הם שכבו אחד ליד השנייה במזרנים, והבת שלי פשוט התחילה לבכות, אז שלי פשוט באה ובעטה לה בראש. 

מקרה שני זה שהיא לא התעוררה בזמן, לפי שלי, כמובן, היא פשוט באה, תפסה אותה מהיד, הרימה אותה תוך כדי שהיא ישנה, פשוט הרימה אותה, הלכה כמה צעדים וזרקה אותה כמו שק תפוחי אדמה למרכז החדר. 

היא ניסתה איכשהו לשמור על שפיות בארוחת הצהריים, אז היא פשוט באה, היא התיישבה והיא התחילה לצחוק עם החברים. שלי החליטה שצריך לעשות לה קוקו, משכה לה, עוד שנייה מרטה לה את כל השערות מהראש. היא התחילה לבכות, ואז שלי החליטה לסטור לה. ואחרי שהיא סטרה לה, עוד פעם משכה לה בשיער ברמה קשה. זה המקרה של הבת שלי. 

היה לנו פה מקרה, כמו שחבר הכנסת סימון סיפר, של ילד שסיים לאכול ארוחת צהריים. היא באה וניקתה לו עם חומר ניקוי את השולחן, השפריצה לו על הפנים, הילד צורח את החיים שלו מחומר הניקוי על הפנים, מנסה לנגב עם היד על הפנים שלו, היא פשוט מסתכלת, ובסרטון רואים איך במשך זמן לא קצר הילד צווח והיא מסתכלת עליו. ואז היא הרימה אותו, ניגבה לו את הפנים, סטרה לו, ורואים את הדלת נפתחת. היא פשוט פחדה להיתפס. הכול מול המצלמות, מה שאני מספר, מה שאני יודע זה מהמצלמות של הגן. המצלמות האלה לא עזרו, כי היא ידעה שיש שם מצלמות.

הסייעת השנייה ידעה שיש שם מצלמות, הן היו שתי סייעות באותו המקום. הבת שלי הוטחה למזרון על הרצפה, והדבר הזה אפילו לא עבר את הרף הפלילי של המדינה הזאת. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

מה זאת אומרת, לא נפתח כתב אישום שם? 

 << אורח >> ש’: << אורח >> 

נפתח כתב אישום, אבל הסעיף הזה, למרות שערערתי לפרקליטות, אמרו לי בגלל שהיה פה מזרון, לא עבר את הרף הפלילי ולכן לא נכנס לכתב אישום. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אולי הגיע הזמן לעדכן את זה. לעדכן נהלים, מה זה רף פלילי ומה זה לא רף פלילי. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

מעניין לשמוע את הפרקליטות אחרי זה, מה הם אומרים על זה. 

 << אורח >> ש’: << אורח >> 

ונעמי, שהייתה בחדר בזמן ההטחה, בגלל שהייתה עם הגב, לא עשו לה כלום על זה. נעמי נגר, שהיא הסייעת השנייה בת ה-50, הייתה אגרסיבית לילדים, גררה אותם על הרצפה. 

 << אורח >> ת’: << אורח >> 

יש לה חמישה מקרי אלימות שפשוט הם לא הגיעו לרף הפלילי.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה הרף הפלילי? תתארו. 

 << אורח >> ת’: << אורח >> 

אני אגיד לך מה היא עשתה לבת שלי, אני לא רוצה לדבר על אף אחד אחר.

 << אורח >> ש’: << אורח >> 

אותו מקרה.

 << אורח >> ת’: << אורח >> 

אם מישהי ששוקלת 80 קילו תופסת ילדה, פעוטה, בת שנה וטיפה, שתופסת אותה מהכתף בלול ונועצת אותה במזרון של הלול, זו אלימות לכל דבר. זו אלימות. אף אחד מכם לא היה, אם מישהו פי 10, פי 11 מכם במשקל עושה לו את זה, זה היה לכם כואב, אני מבטיח לכם. וזה לא עובר את הרף הפלילי, והגברת הזאת ככה. היא יצאה לה, כאילו, היא לא עשתה כלום.

היא היום יכולה להמשיך את החיים שלה, היא היום יכולה להיות עם הילדים שלה, היא היום יכולה ללכת לעבוד בגן אחר. זו בושה. למה אתם מחכים? שהיא תכה מישהו באלימות חזקה? אני לא מצליח להבין, לא את הפרקליטות, לא את המדינה. מה קורה פה? אני גם רוצה לשתף אתכם במקרים שקרה לבת שלי באותו גן עם ש'. 

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

זה מעון בפיקוח משרד החינוך? 

 << אורח >> ש’: << אורח >> 

כן, הגן שלנו היה בפיקוח משרד החינוך. הגיעו מפקחות של משרד החינוך לבחון את שלי בגן, היא קיבלה ציון 100. עברה בציון 100 את הפיקוח של משרד החינוך. יש לנו הקלטה, יודעים שהמפקחת הייתה בגן בזמן האלימות. לא ראתה. רק אחרי ששמו את המקליט ובאו לצרוח עם ההקלטה, לגננת, רק אז המפקחת באה ופתחה את המצלמות וראתה את האלימות שהייתה שם. עד אז אף אחד לא ידע. 

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

אבל המצלמות הן אונליין, אמרתם. 

 << אורח >> ש’: << אורח >> 

לא, המצלמות במעגל סגור. 

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

הגן שקוף, אמרת. 

 << אורח >> ש’: << אורח >> 

הגן שקוף, המצלמות לא.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

זה השם של הגן. 

 << אורח >> ת’: << אורח >> 

כן, זה האבסורד. 

 << אורח >> ש’: << אורח >> 

אני רוצה לבקש רק שיהיה פה סינון של אותן סייעות. אתם מדברים פה על אכיפה אחרי, אבל האכיפה צריכה לפני, המטפלות האלה צריכות לעבור סינון. אפילו פסיכולוג לא עשה שיחה קצרה עם שלי, והיה מזהה את המקום הזה. בהארכת מעצר, טענו לזה שיש לה תרופות נגד דיכאון. איך נותנים למישהי כזאת להתקרב לילדה שלי? איך מביאים מישהי כזאת להתקרב לילדים? הילדה שלי לא הסכימה להתקרב לאימא שלה במשך חודשים בגלל הדבר הזה. לא נתנה לאמא שלה להתקרב אליה. עד היום היא בורחת מכל אישה שהיא רואה, כי היא רואה אלימות. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

ש', יש לי שאלה, מי שהעסיק אותה בעצם זה הבעלים של הגן, נכון? 

 << אורח >> ש’: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

הגן הזה עדיין עובד רגיל? 

 << אורח >> ש’: << אורח >> 

הגן עובד כרגיל, ונכון לעכשיו יש שם שתי קבוצות פעילות. 

 << אורח >> ת’: << אורח >> 

אני רוצה להסביר לכם למה הגן הזה עובד. הגן הזה כרגע עובד בגלל הפיקוח. בגלל שהפיקוח רמז לגן שיש אלימות, שאנחנו קראנו לפיקוח והיא רמזה לגננת שיש אלימות, אז הגננת רצה למשטרה בשביל שהיא תתחיל את התהליך, בשביל להוציא את עצמה טוב. זו הסיבה שהגן הזה כרגע עובד. 

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

לא עם אותם אנשים.

 << אורח >> ש’: << אורח >> 

עם אותם אנשים שהיו באירוע. 

 << אורח >> ת’: << אורח >> 

עם אותם אנשים שהסייעות פגעו, הן לא נמצאות, אבל עדיין. 

 << אורח >> ש’: << אורח >> 

הצוות אותו צוות.

 << אורח >> ת’: << אורח >> 

בסוף, אי אפשר לא לשמוע את מה שהיה שם. אין אפשרות. אם אני שומע מהמקליט מה שקורה בקומה השנייה, אין אפשרות שהגננת לא שמעה את מה שקרה. יש שתי אופציות, או שהיא העלימה עין, או שהיא לא הייתה בגן, וזו הזנחה. אין אופציה אחרת, ניתחתי את זה מכל כיוון. אין אופציה אחרת. 

עכשיו, אני גם רוצה להציג את עצמי בבקשה. שמי ת', אני גם אבא של ילדה נפגעת, מאותו הגן השקוף בנתניה. הילדה שלי עברה בערך 12 מקרים מתוך 70 בעשרה ימים, הבת שלי עברה. אתן לכם דוגמה, הבת שלי הייתה על ארבע, שיחקה עם משחק, קיבלה בעיטה לפנים. רצו להחליף לה חיתול, אז תפסו אותה מהרגליים והיא קיבלה פצצה בראש. היא ישבה על כיסא ודחפו אותה, והיא כמעט שברה את הגב. 

יש פה ילדים אצלנו בגן שההורים שלהם אמרו הגומל. ברמה כזאת, ואני לא מגזים, זה אולי נשמע לכם חריג, אבל אני לא מגזים. ואנחנו מדברים פה על עשרה ימים, כי היא הייתה חולה במהלך החודש ולא הצלחנו להגיע אחורה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

הגננת היא הבעלים? 

 << אורח >> ת’: << אורח >> 

כן. הסייעת היא מי שפגעה, הגננת היא הבעלים.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

לא, אבל הגננת היא גם הבעלים?

 << אורח >> ת’: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

זו הסיבה שהיא רצה למשטרה.

 << אורח >> ת’: << אורח >> 

תעשו אתם את המספרים, 70 מקרים על עשרה ימים. מה קרה לפני? אני פצוע נפש מהמקרה הזה, בסדר? אני לא מוגדר, אבל מה שאני חווה במשך השנה הזאת זה הזעות בלתי פוסקות בלילות, יש לי סיוטים. אני כמו קפיץ. אבא שלי קיבל התקף לב. אתם צריכים להבין, זה מפרק אותנו. אני לא יכול לעבוד. לא יכולתי לעבוד תקופה ארוכה, כי הייתי מגיע לעבודה והייתי מתפרק. זה לא הגיוני, זה משבש לנו את כל החיים. 

ומה שקורה פה, זה שאנחנו מרגישים שאנחנו לבד. זה לא יכול להיות שהפיקוח, במשך כל כך הרבה חודשים, לא שם לב שקורה משהו. ואני אומר לכם בוודאות, קרה משהו, כי כמו שש' אמר, הילדה שלי דחתה אותי. אני רק לפני חודשיים חזרתי לקשר תקין עם הילדה שלי. הילדה שלי לא רצתה לראות אותי, אתם מבינים מה זה שהילד שלכם דוחה אתכם? הדבר הכי יקר לי, דוחה אותי, לא רוצה להיות בסביבתי כי לא שמרתי עליה. זה מה שקורה.

ואף אחד לא עושה כלום. על מה אנחנו מדברים פה בכלל? מצלמות, לא מצלמות. המצלמות האלה לא עוזרות, כי אם אני לא מציף את הנושא, אף אחד לא פותח אותן. איפה הפיקוח? אתם אומרים הכשרה, למה אתם לא עושים להן הערכות תקופתיות? למה אתם לא עושים הערכות פסיכולוגיות תקופתיות? יש אלימות בכל עסק – העסק נסגר. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

הוא אומר דברים נכונים, אתם עושים הערכות תקופתיות?

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

הם לא עובדים שלנו, קטי. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

הם לא עובדי משרד החינוך, זה גוף פרטי. 

 << אורח >> ש’: << אורח >> 

אבל הם קיבלו אישור ממשרד החינוך לטפל בילדים. אז איך הם קיבלו אישור לטפל בילדים כשזה קורה? ילד בן שבעה חודשים כמעט נהרג שם, זרקו אותו מהלול למטה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

מה קורה עם מעון פרטי? מי אחראי על מעון פרטי?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

שנייה, אני רוצה לשאול. בן אדם הולך ופותח גן פרטי, אין עליו שום פיקוח?

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

אנחנו עדיין בתהליכי איתור, הנה יגיד לך פארס. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני לא מדבר על האיתור, על האיתור דיברנו גם בחוק המצלמות. אני מדבר על הפיקוח עצמו, יש פיקוח?

 << אורח >> ת’: << אורח >>  

יש פיקוח, אבל הפיקוח הוא לא באמת פיקוח.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

שנייה, אני שואל את משרד החינוך. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

יש איזשהו פיקוח שלכם על הגנים הפרטיים?

 << אורח >> פארס טויל: << אורח >> 

קודם כל, לפי חוק הם צריכים לעבור הליך רישוי, ואנחנו עושים עכשיו עבודה. אנחנו כבר שלוש שנים עושים עבודה להגדיל את המעונות המפוקחים. נכון להיום יש בערך 3,000 מעונות פרטיים שהם מפוקחים. 

 << אורח >> ש’: << אורח >> 

זה מעון מפוקח מה שאנחנו היינו. 

 << אורח >> ת’: << אורח >> 

מאוד חשוב לי, זה סוגריים קטנים לנושא הזה, הפיקוח בסוף גם בסופו של דבר, אסור שיהיה מפקח קבוע לגן, למה? כי בסוף נוצרות מערכות יחסים שיש פה עיגולי פינות. ובסוף המפקחת הופכת להיות, אני לא רוצה להכתים את כל המפקחות, אבל בסוף אצלנו המפקחת הופכת להיות חברה של הגננת וזה מתכון לאסון. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

זה נכון מה שאתה אומר גם לגבי צוות.

 << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >>  

פארס, יש מפקחים לגנים הפרטיים?

 << אורח >> פארס טויל: << אורח >> 

יש מפקחים.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

כמה מפקחים כאלה יש?

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

יש לנו 60 מפקחים. אני אסביר, אנחנו קיבלנו את מעונות היום עם 20 מפקחים בכל הארץ. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

את יודעת, יש בבניין בתל אביב, הייתי ראש מטה של משרד החינוך, יש בבניין הזה מלא אנשים שלא עובדים. אמיתי. הזיזו אותם, פעם הוא היה מנהל בית ספר, אחר כך הוא עבר. קחו אותם, תכשירו אותם, תהפכו אותם למפקחים. הרי זה לא נורמלי. 

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

קטי, אני צריכה אותך לזה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אין לי בעיה. את יודעת על איזה בניין את מדברת, עם הרבה מאוד חדרים.

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

בוודאי, אני עובדת שם. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

למה שלא יבואו? זה פיקוח, הם רק צריכים לבוא לבדוק. 

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

מאז שעברנו, שילשנו את מספר - - - 

 << אורח >> ת’: << אורח >> 

מה זה שילשתם? יש 60 מפקחים על כל הארץ. כמה מעונות יום יש?

 << אורח >> אורנה פז: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

על 3,000?

 << אורח >> ת’: << אורח >> 

איזה 3,000? 5,000 שיודעים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

הוא לא יכול לבקר אפילו לא פעם אחת.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

רגע, קטי אמרה פה משהו וכאילו אנחנו עושים לו ככה ולא, אז אני רוצה להגיד לך בפתח תקווה. שם, ראש העיר קיבל החלטה שהוא הולך לפקח על מעונות היום. והנה, אתה מכיר את זה, מה הוא עשה? לקח את כל הפיקוח העירוני, כל החבר'ה על האופנועים, נכנסים ודופקים בדלת. הוא נתן להם הרשאה, לכולם. אתם יכולים לעשות אותו הדבר. אותו הדבר בדיוק, לקח את האגף לפיקוח עירוני – את מנהלת האגף, אל תגלגלי עיניים – לקח את הפיקוח העירוני ונתן להם אפשרות להיכנס. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה בניגוד לחוק, חבר הכנסת. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא בניגוד לחוק.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

תסתכל על סעיף 7, זה בניגוד לחוק. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

אתם כולם יושבים פה בשולחן ולא שומעים את האנשים האלה, מה הם אומרים לכם. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

ראש העיר עובר על החוק ואתה מצדיק את זה כאן בוועדה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

ואתה יודע מה, יוסי, אני רוצה להגיד לך משהו. כולכם תהיו בשקט. 

 << אורח >> איילת קציר: << אורח >> 

לא, אבל מה זו הזילות הזאת? באמת. אתה כבר עושה את זה בוועדה השנייה, נו באמת.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

מה זו הזילות הזאת?

 << אורח >> איילת קציר: << אורח >> 

כן, מה זו הזילות הזאת?

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

בואי, אני רוצה להגיד לך מה זה, ויוסי, אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני היו"ר. אני מנסה להריץ את הנושא הזה כבר מהקדנציה הקודמת, אנחנו כבר חמש שנים מדברים על הדבר הזה, תראה איזה אנשים אטומים יושבים לך סביב השולחן. לא עשינו כלום. אל תפריעי לי, בפעם הבאה שתפריעי לי, אני מניח שיו"ר הוועדה יעשה עם זה משהו. 

עשינו קצת. העברנו את חוק המצלמות, עשינו הכשרות, עשינו פיקוח, אבל אני אומר לך, אני נכשלתי. אני נכשלתי, הבית הזה נכשל כשאני שומע את ההורים האלה פה. אתה מבין את זה? אתה מבין מה קורה פה? אחי, תחשוב אם זו הייתה הבת שלך. תחשוב. 

עכשיו, באמת, אין לי מה להגיד. אין לי מה להגיד חוץ מזה שנכשלנו כולנו. כולנו. משרד החינוך חייב להתעורר. חייב להתעורר. לא יכול להיות שזה ימשיך ככה. לא יכול להיות שיגידו יש אנשים אבל הם לא עושים כי הם לא רוצים. דיי. זה הילדים של כולנו. הם לא יכולים להגן על עצמם, ואין לנו ברירה, חייבים לשים אותם במסגרות, חייבים לסמוך עליהן. 

מה עוד צריך לעשות? תגידו לי, אני מוכן לעשות הכל. מה צריך לעשות שמשרד החינוך יגיד זה הכי חשוב לנו בעולם? מה צריך לעשות שהוועדה הזאת תגיד זה מה שהכי חשוב לנו בעולם? מה צריך לעשות ששר החינוך יגיד זה הכי חשוב לנו בעולם? מה? 

אני אומר לכם, אני באופן אישי נוסע 40 דקות מהבית שלי כל בוקר למעון יום שאני סומך עליה, כי היא אישה טובה, כי אני סומך עליה, כי יש שם מצלמות ויש שם פיקוח, ואני סומך עליה. כמה כאלה יש? כמה ברי מזל כאלה יש? למה צריך לנסוע 40 דקות, למצוא אחת בעיר כזאת גדולה? למה? למה אין תקן? למה אין משרד חינוך שאומר 'גן שיתעללו בו ייסגר'? לא יחליפו את הסייעת; ייסגר. 

והפרקליטות, אין רף ענישה. ילד שנפגע, זה רף הענישה. אל תסתכל עליי ככה! זה רף הענישה. ונמאס לי מבלבול המוח הזה שקורה פה יום אחרי יום, שנה אחרי שנה. אני אומר לכם, ואני אומר את זה גם בשם יו"ר הקואליציה אופיר כץ, אנחנו נשב היום ונחשוב על עוד חוקים שאפשר לעשות פה יחד עם יו"ר הוועדה, יוסי טייב, כי אנחנו מחויבים לזה. 

ואתם גורמים לנו לעשות חקיקה על חקיקה כי אתם לא עושים את העבודה שלכם. תתעוררו, תתביישו, תסתכלו על הילדים האלה, תסתכלו על ההורים האלה. הם פה! תסתכלו מה קרה לילדים האלה, ותעזבו הכל ותתעסקו בהם. לא 60 מפקחות על כל 5,000 הגנים, כי יש 10,000 גנים. לא משרד חינוך שאומר אולי אני אתעסק, לא פרקליטות שאומרת רף ענישה, ולא משטרה עם מפקחת אחת על כל המדינה. 

חאלס, דיי! זו בדיחה. ויוסי, הנה אני אומר לך, ואני מצטער שאני אומר לך, כי אתה יודע שאני אוהב אותך, לא עשינו מספיק. 

 << אורח >> ת’: << אורח >> 

אנחנו חייבים להבין, בסוף הילדים האלה זה העתיד של המדינה. אם אנחנו נתייחס אליהם בצורה מזלזלת ונמשיך להפקיר אותם, ככה המדינה שלנו תיראה. נקודה. הילדים האלה בסוף יהיו אזרחים פה. 

 << אורח >> ש’: << אורח >> 

וגם הענישה שמקבלים בסוף. הגננת מבאר שבע שהתעללה קשות בילדים, הגיעה עם כיסא גלגלים ובלון חמצן, קיבלה שלוש וחצי שנות מאסר. ילד בחיפה איבד את חייו בגלל רשלנות, קיבלו תשעה חודשי עבודות שירות ו-15,000 שקל להורים. איפה הענישה? אין אפילו פחד מבחינת הגננות. ביוני 2024 התחילו האירועים, יולי נפתחה החקירה, עד עכשיו הם מושכים אותנו עם כתב אישום, עדיין לא הוגש כתב אישום.

משא ומתן עם המתעללת, בואו נגיע לעסקת טיעון, בואו נגיע למצב שהיא מרוצה מזה, שהיא תסכים. יש פה סרטונים שבאים ואומרים יש פה התעללות קשה. החוקר אמר, 30 שנה אני חוקר, לא ראיתי בחיים שלי כאלה דברים. לא ישן שלושה ימים לפני העדות שלו. 

 << אורח >> ת’: << אורח >> 

חשוב לציין, הוא עבר תפקיד. החוקר, אחרי המקרה שלנו, עבר תפקיד כי הוא לא יכול היה להתמודד עם זה נפשית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב, חברים. לא יעזור מה שתגיד הפרקליטות, אני מצטרף לדברים של חבר הכנסת. אנחנו נקדם את החקיקות הנצרכות בנושא. אנחנו מחר דנים בהקמת רשות לגיל הרך, חוק של חבר הכנסת ינון אזולאי ושלי ועוד מספר חברי כנסת. אנחנו מחויבים לקידום הצעת החוק הזו, אנחנו הולכים איתה עד הסוף. אנחנו שמים לזה סוף. יהיה מישהו אחד, גורם אחד שלוקח אחריות מא' עד ת' בכל הנושא של הגיל הרך, על כל המשתמע מכך. מהפדגוגי, תקצוב, וכל מה שיש. 

אני מתנצל, אני חייב לסגור את הדיון בגלל ישיבות סיעה של כלל הגורמים. הוועדה שולחת תנחומים למשפחות החללים ואיחולי החלמה מהירה לפצועים. הוועדה מתפללת ומקווה להחזרתם לשלום במהרה של כלל החטופים והחיילים. 

 << אורח >> ש’: << אורח >> 

איך הגן הזה עובד?

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה תקוע בפרקליטות, זה לא קשור אלינו בכלל. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אבל תקשיבו, אתם חייבים להיות זריזים בנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

סימון, אנחנו לא דנים במקרים ספציפיים, אנחנו נטפל בזה מאחורי הקלעים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> 

אני עושה מינימום ענישה על יידוי אבנים, אתה מבין? אני אעשה מינימום ענישה. אתם מאלצים אותנו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כלל חברי הכנסת של הבית צריכים להתכנס לישיבות סיעה. אנחנו נעשה ישיבת מעקב. 

 << אורח >> איילת קציר: << אורח >> 

אבל דקה אחת מהזמן. היום בוטלה ישיבה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

איילת, לא. תודה. זה לא שאני לא רוצה, יש אילוצים. 

הוועדה קובעת כי הבטחת שלומם של ילדינו היא חשיבות עליונה. אפס סובלנות לאלימות. אפס רף פגיעה. תופעות התעללות במסגרות הגיל הרך חייבות להיפסק לאלתר. 

הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל לבדוק כמה תיקים נפתחו בהתבסס על חומר ראייתי ממצלמות המותקנות בגנים ובמעונות היום, בעיקר במעונות היום, מאפס עד שלוש, מאז נכנס חוק המצלמות לתוקף בשנת 2020, פילוח לפי שנים. לא מדובר פה באלפי תיקים, אתם יכולים להתבסס על תיקים שכבר הוגשו כתבי אישום. אם אני לא טועה, 33, נכון? לא לוקח יותר משעתיים. המשרד לביטחון לאומי נמצא בהליך אישור לפיילוט שימוש בתוכנית AI למיפוי החומר הראייתי מהמצלמות. אני מברך על כך. הוועדה מבקשת להקרין את הפיילוט ואת התוצאות שלו בפניה. 

הוועדה דורשת ממשרד החינוך לדאוג לפיקוח הדוק בגנים לפעוטות והילדים. הוועדה תקיים מעקב בנושא, וכפי שאמרתי, הוועדה מקדמת את הקמת הרשות לגיל הרך. 

ברשותכם, אני נועל את הדיון.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:08. << סיום >>