פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 54 הוועדה המיוחדת לזכויות הילד 13/05/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 109 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום שלישי, ט"ו באייר התשפ"ה (13 במאי 2025), שעה 12:24 סדר היום: << נושא >> מניעת טביעה של ילדים ובני נוער: א. טביעת ילדים בבריכות ב. טביעת ילדים ובני נוער במים פתוחים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר חברי הכנסת: סימון דוידסון מוזמנים: זהבה רומנו – מנהלת המחלקה לשירותים רפואיים, משרד הבריאות דפנה לוי – מנהלת תחום בטיחות ילדים, משרד הבריאות עאטף חיראלדין – מנהל אגף חופי רחצה, משרד הפנים גיא דגן – מפמ"ר וממונה על החינוך הגופני, משרד החינוך נטליה רובינשטיין – אינג', ראש תחום הנדסת מכונות, מינהל התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה אורלי סילבינגר – מנכ"לית בטרם - המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים עדי פרטוש – מנהלת אגף קשרי חוץ, תקשורת וממשל, בטרם - המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים סיון גבעתי – אשכול רשויות החוף אסנת אביטל – יו"ר משמר הצלה ימי פול חכים – מייסד משמר הצלה ימי עמית רון – מתנדב במשמר הצלה ימי לאה דקלה חושנגי – יו"ר מים חיים - הוועד הארצי למניעת טביעות ארי ברומברג – נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית משתתפים באמצעים מקוונים: רות דיין מדר – מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי ייעוץ משפטי: נירה לאמעי רכלבסקי מנהלת הוועדה: תמי ברנע רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מניעת טביעה של ילדים ובני נוער : א. טביעת ילדים בבריכות ב. טביעת ילדים ובני נוער במים פתוחים << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוקר טוב וברוכים הבאים. למדתי ביממה האחרונה שזה יותר ברוכות הבאות והרוב הוא קובע. למדתי שיש לא מעט ארגונים ועמותות פעילות מאוד בוועדה הזאת, שהן מזינות אותה ומציפות, עם מעורבות חברתית גבוהה. אין לי אלא לברך על כך. בין היתר זכיתי להיפגש ולהכיר את נציגי עמותת בטרם, שתכף יציגו לנו גם כן מצגת, אחת משלוש מצגות שיוצגו. אני מברך אתכם על פועלכם. ברשותכם, כמה מילים. נזכיר ונזכור שגם בחלוף 585 ימים מאז פרוץ הטבח כש-58 חטופים מצאים במרתפי חמאס דאעש, אנחנו ממשיכים לשאת תפילה משולבת שבה נחזה בשחרור ובהחזרת כל 58 החטופים והחטופות, מי לארצו, מי לאדמתו. בתוך זה אי אפשר שלא לברך על שובו של החייל הגיבור, האמיץ, עידן אלכסנדר. להודות לכל המעורבים בדבר. לא קשור לוועדה, אבל לא יכול שלא להתייחס לחששותיי מהערוץ המקביל שאפשר את שחרורו. כולי תקווה שהמהלך הזה לא יוביל לעוד פילוג ופילוג בחברה ולא ייצור משוואה בולטת יותר שמי שזוכה שיש לו דרכון זר, בוודאי אמריקאי, יש לו קדימות והעדפה חלילה כלפי אחרים. כולם כולל כולם אנחנו מחויבים וערבים לחזרתם המהירה. אני מקדם בברכה את הגעתו והשתתפותו של חברי ורעי, סימון דוידסון, שנושא השחייה פועם בקרבו. הוא לא יכול לדבר על שחייה ולא להתרגש כמו ילד שרואה בריכה פעם ראשונה. וישר כוח שהמעורבות שלך והערבות שלך מתחילה קודם כל בשחייה בטוחה ולא רק הישגית ולא רק תחרותית. אנחנו ברשותכם נעבור לדיון. הדיון היום עוסק בעניין סכנת וריבוי הטביעות של ילדים סביב בריכות פרטיות, בריכות מוסדיות, מאגרי מים לא מוכרזים. התייחסות המדינה לדרכי הטיפול והמניעה של טביעות. עוד מעט יהיו לי כמה שאלות למשרדים השונים. אז ברשותכם, אנחנו נאפשר את מתן רשות הדיבור והצגת המצגת לנציגי בטרם. גב' אורלית, מנכ"לית בטרם. ברוכה הבאה, בבקשה. << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> (הצגת מצגת) תודה רבה אדוני יו"ר הוועדה. חמש שנים עברו בדיוק מה-30 במאי 2020. עתי פרי ז"ל, שאי אפשר להתכחש לתמונה המתוקה שלו, טבע למוות בבריכה שבביתו בשכונת ברנדס שבחדרה. רק בן שנתיים במותו. עתי, כמו הרבה ילדים בגיל הזה, נמשך למים כאשר לא הבין את הסכנה. הוא יצא מהבית. ברגע אחד של חוסר תשומת לב או כאשר לא הבחינו בו המבוגרים. שנתיים אחרי זה נולדה להם בת, שי-לי שהכניסה הרבה אור הביתה. אבל החור שנפער - - - של עתי חי וקיים ויחיה אצל הוריו ומשפחתו כל חייהם והם יישאו איתם את הכאב לנצח. היום בבוקר דיברתי עם נטשה אימו. סיפרתי לה על הדיון הזה בכנסת והיא אמרה לי 'אני כבר לא יודעת לחשוב מה כבר אפשר לעשות כדי למנוע את הסבל ואת הקושי שאיתו אנחנו קמים כל בוקר'. ולכן תודה על הדיון החשוב הזה. עתי הוא אחד מ-79 ילדים שמצאו את מותם בטביעה בחמש שנים האחרונות בישראל, במקומות מים שונים. טביעה היא אויב שובב. היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בתאונות של ילדים. היא מאוד קטלנית. היא מתרחשת בדממה. ילד טובע, האף והפה שלו מכוסים במים, הם לא יכולים להתריע שהם טובעים. זה קורה בדממה. ילד לא יכול להתריע. אז אם רגע אחד של חוסר תשומת לב אנחנו לא נדע שהוא בסכנה. זה קורה בטווח של בין שתיים לשש דקות. שתי דקות זה איבוד הכרה. בין ארבע לשש דקות מתרחש נזק בלתי הפיך עד מוות. ולצערי הרב, זה קורה במים שהעומק שלהם לפעמים בין חמישה לעשרה ס"מ. התחושה שלנו שטביעה מתרחשת במים עמוקים. מספיק שהפה והאף של הילד מכוסים. כשהילדים קטנים זה בדיוק החלק שיכול לגרום למותם. זה קורה בנתק אחד של תשומת לב של השגחה של מבוגר. אני רוצה להגיד עוד משהו, זה קורה להורים אוהבים, זה קורה במשפחות טובות, זה קורה באמת או מחוסר תשומת לב רגעי או מחוסר הבנה של הסכנה או משילובים נוספים שלקונות של החוק, הרגולציה או אוכלוסיות שונות. בואו ניכנס טיפה יותר למספרים. אז אם אנחנו הולכים קצת אחורה, בין השנים 2008-2024 אנחנו מזהים מספר הרבה יותר גדול של ילדים. אנחנו מדברים על 294 פעוטות שטבעו למוות, 14.5% מכלל הילדים שמתים בתאונות. אם אנחנו מסתכלים על מגמות לאורך השנים היינו רוצים שהנושא הזה יהיה בירידה. לצערנו יש עלייה של 18% לאורך השנים בתמותה מתאונות. אבל גידול האוכלוסייה הוא רק 6%. זה אומר שמשהו פה לא מאוזן. יתרה מזאת, הגילאים שבהם יש עלייה הכי גדולה, 30% עלייה, זה דווקא פעוטות בגילאי לידה ועד ארבע. והתחום שבו יש הכי הרבה עלייה זה דווקא בבריכות השחייה הביתיות ואנחנו מייחסים לזה בעיקר את העלייה בבריכות הניידות שנכנסו לחיינו ואף אחד מאתנו בעצם לא מבין שהן מלכודת מוות לילדים. הפעוטות טובעים בעיקר בבריכות, ילדים בוגרים טובעים בעיקר במקורות מים פתוחים. אם נסתכל על קבוצות הגיל, 43% מהילדים שטבעו למוות הם בגילאי לידה עד ארבע. והקבוצה השנייה בשכיחותה היא גילאי חמש עד תשע. בעצם אם אנחנו נסכם, מרבית הילדים שטובעים הם בגילאים הצעירים. ואם אנחנו הולכים רגע צעד אחד קדימה, היום מערכת החינוך מאפשרת לימודי שחייה, אבל הם מתקיימים בגיל תשע-עשר, בכיתה ד'-ה'. אנחנו נמצאים בקשר עם משרד החינוך, נעלה בהמשך גם את הבעייתיות של הדברים האלה. זירות הטביעה: 53% מהילדים שטובעים טובעים בבריכות. אחר כך נראה את המקורות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רק שנייה. את יודעת לפלח לי מתוך ה-53% מה מהן בריכות ביתיות, מה מהן בריכות ציבוריות? ובתוך הבריכות הביתיות מה מהן בריכות עיליות. רק לצורך הגנריות נשתמש בשם אינטקס, אבל זה לא מחייב. לבין בריכות בנויות שהן במפלס הקרקע. << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> לצערי, כשיש מקוטלג, בין אם הוא מגיע לחדר המיון ובין אם הוא חס וחלילה מוצא את מותו בתאונה, הקטלוג הזה לא קיים בתוך הדוחות. מה שכן, אנחנו הרבה פעמים, וזה דברים שאני יכולה לבקש מהצוות שלנו לנסות לאתר. בטרם היום מנהל ביחד עם משרד הבריאות מאגר של היפגעות ילדים מהתקשורת. בתוך המאגר הזה אנחנו כל מקרה מקטלגים, יחד עם איזה שהוא תיאור, במידה והיה, של ההיפגעות. אנחנו מצליבים עשרות ערוצי תקשורת ולכן המאגר הזה מתוקף. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה צריך לדלות אינפורמציה מהתקשורת? << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> כיוון שהאינפורמציה הזאת לא יכולה להגיע דרך המערכות הקבועות הציבוריות, כיוון שהן לא אוספות את הנתונים האלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אולי לצורך למידה, מחקר וניטור, שווה לקבוע שזה יהיה חלק מאותו פרוטוקול שממולא? אולי יהיה ניתן לצפות מכם, אם אתם תוכלו, אם את לדוגמה בקשר עם אמא של עתי ז"ל, אני מניח שאחת השאלות הראשונות שנשאלות, כשרוצים ללמוד היא איך זה קרה. כדי שנלמד מה צריך לעשות. << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> במקרה הזה הוא חמק באמת מתוך הבית. המשפחה הייתה בתוך הבית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תמיד זה חמק, אין בעיה. אני מבין שזה חמק. זה לא מישהו שלקח אותו בכוח. אבל לאפיין את גורמי הסיכון המוגברים. << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> אני חושבת שאנחנו יודעים לאפיין אותם. ואם זה מעניין שניכנס פנימה אנחנו יכולים להוציא את החתך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חשוב מאוד. משהו לתחושתי אני אומר, שהרגולציה בבניית בריכה ביתית מחייבת חלק מהתנאים המותלים להוצאת טופס 4 ו-5. << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> תכף נגיע גם לנושא הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גידור והגנה. ויכול להיות שמשהו בתת מודע של הורים, בעלי בית שבנו בריכה ועברו את כל התהליכים ב-minded שלהם יש בריכה בבית וצריך להתגונן מפני הסכנות. ומי שהתקין בריכה זמנית פחות ער לסכנות ולכן הוא יוצר פחות מנגנוני הגנה. << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> אתה מאוד צודק. אגב, אני לא ציינתי, אבל יושבת מולי זהבה רומנו, היא הנציגה של משרד הבריאות. היא מנהלת את התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אציג אותה, זה החלק שלנו. כי יש לי גם אליה שאלות. << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> מהמם. היא שותפה מאוד יצירתית בכל התהליכים שאני מציגה כרגע. קצת רגע להבין על אוכלוסיות. החברה הערבית כמובן בשיעור הרבה יותר גבוה להיפגעות. אנחנו מדברים על שיעורים של 0.88 מול 0.50. זאת אומרת שכמעט פי 1.5. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גם כאן אני אשמח לדעת באיזה אמצעים. האם במאגרי מים, האם בשלוליות? << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> החברה הערבית, ילדים מתוך החברה הערבית טובעים יותר במקורות מים פתוחים. מאגרי מים, כמו שאתה מציין, זה בהחלט מקור של היפגעות של ילדים מהאוכלוסייה הערבית. הם מהווים סך הכול 24% מהאוכלוסייה, אבל מעורבים ב-36% ממקרי התמותה. וילדים יהודים הם 74% מהאוכלוסייה ומהווים 58% ממקרי התמותה. מצב סוציואקונומי. אם אנחנו מסתכלים על הגרף פה מאוד בולט שילדים בסיכון הכי גבוה הם ממצב סוציואקונומי הנמוך והבינוני. הם מהווים את מרבית הטביעות. ואם שוב אנחנו מסתכלים, רוב מקרי הטביעה עם מיישובים במצב סוציואקונומי נמוך. אנחנו נתקדם אחר כך ונראה שהם גם הילדים שלא לומדים שחייה בגלל בעיה כלכלית ולא בגלל שהם או ההורים שלהם לא רוצים. שיעורי תמותה מטביעה של ילדים מאשכולות נמוכים הם פי 1.7 בהשוואה לאשכולות גבוהים ופי 2.5 מאשכולות סוציואקונומיים גבוהים. אנחנו נכנסים לנושא זה למרות שמישהו יגיד חיי ילד לא שקול לכסף, אבל אני רוצה לדבר על כסף. כי העלות המשוערת של טיפול בטביעות ילדים למדינת ישראל, למשק הישראלי מידי שנה, עומדת על 176 מיליון שקלים. אני אולי אתאר לכם את זה בצורה הכי פשוטה: הגיע 31 בדצמבר, הגענו ל-1 בינואר, "בום" נפלו 176 מיליון שקלים. אם היינו לוקחים רק פרומיל מזה, אם היינו לוקחים 3% מזה לטפל בנושא, אני אומרת לכם ששנה אחרי, שנתיים אחרי, אולי לא שנה אחרי, חמש שנים אחרי, אנחנו נוריד באופן משמעותי את העלות של 176 מיליון שקלים. אנחנו כמדינה רגילים לשלם את התוצאות. מניעה פועלת מאוד חזק על העלויות הכבדות של המשק. עכשיו אני רוצה לדבר על שלושת הפילרים שבהם יש פערים ויש אפשרות גם לעשות שינוי, אחרת חבל שאנחנו פה. בואו נתחיל בראשון. זה לא בהכרח מה חשוב. מים פתוחים. בואו נדבר על הלקונות ועל הבעיות. נכון להיום, ואני אתן את זה ממש בנקודות קצרות, אין לנו מספיק חופים מוכרזים על גודל האוכלוסייה. מה קורה? אנשים הולכים לחוף שהוא לא מוכרז. כי אין מספיק מקום, אין מספיק נגישות. הולכים לחוף שהוא לא מוכרז או שהוא חוף אסור לרחצה או שאין לו בכלל מעמד. אין מעמד או אסור לרחצה – אין שירותי הצלה פעילים. נכנסים למים כשאין שירותי הצלה פעילים, אני רוצה לספר למי שלא יודע, ים מסוכן גם לשחיינים מקצוענים. אני לא זוכרת אם אתם זוכרים, לפני כמה שנים, אמיר פי גוטמן, איש מאוד מוכר, היה שחיין מקצועי. נכנס למים כדי להציל מישהו טבע למוות. הים משתנה תדיר וגם שחיינים מקצועיים לפעמים לא יכולים לו, בוודאי כשאנחנו מדברים על ילדים והורים במקום שאין שירותי הצלה פעילים. יותר מזה, יש לנו שעות הצלה מוגבלות. אדם בישראל גומר לעבוד ב-17:00-17:30. עד שהוא יגיע הביתה וייקח את הילדים יגיע לים ב-19:00, כבר אין שירותי הצלה. חייבים לטפל בנושא הזה. יותר מזה, אנחנו מדברים על בני נוער. בני נוער מבלים בחוף לפעמים בלילה, שותים אלכוהול, נמצאים בשוברי הגלים. יש את כל הנושא של לחץ חברתי והם אוכלוסייה מאוד בעייתית בכל נושא של טביעות בים. אז מה אנחנו ממליצים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז מה ההצעה פה? מציל בלילה? << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> אנחנו נכנסים להמלצות. קודם כל, הסדרה של חופי הרחצה. מה זה חוף בלי מעמד? או מותר או אסור. ואם אסור, בואו נטפל בנושא של אכיפה. אני יכולה לספר לכם, וסיפרתי אתמול. הבן שלי, נער צעיר היה, הלך למאגר מים פתוח באזור שפך הירקון. נכנס עם חברתו למקום שהיה כתוב "אסור לרחצה". תוך דקה כריזה ברמקול "אתם נמצאים במקום אסור. מיד תצאו מהמים, אחרת תקבלו דוח". בחו"ל יש דברים כאלה. אפשר לעשות רישות מצלמות בחופים שאסורים לרחצה. אפשר גם לייצר מהלך של הצלה. יש גם בחו"ל דברים כאלה. ואם לא, לפחות כריזה. אגב, היום זה בנוי גם על מהלכים אוטומטיים שמזהים כניסה למים ואפשר שלא יהיה שם בכלל בן אדם. יש את הטכנולוגיות, יודעים איך לעשות את זה בעולם, אנחנו יכולים לחקות. מעבר לזה, להרחיב את שעות הרחצה. לא נמצא איתנו היום אחראי על החופים בראשון לציון. הם מצאו פתרון. חלק מהחופים מתחילים יותר מאוחר, חלק מסיימים יותר מאוחר, חלק מהחופים מתחילים יותר מוקדם ומסיימים יותר מוקדם. חופים למשפחות מסיימים את העבודה יותר מאוחר. שירותי הצלה פעילים יותר מאוחר. יתרה מזאת, יש היום בכלל מהלך עולמי, ונמצא פה פול, להכשיר בני נוער גם שיכירו איך אפשר בתוך המים גם להינצל במים סוערים וגם להפוך את בני הנוער למצילים צעירים. להפוך את בני הנוער לנאמני מים. זה הופך אותם להיות יותר אחראים, זה הופך אותם להיות אלה שמדברים בני גילם כדי שלא תהיה שתיית אלכוהול וכניסה למים. בני נוער מקשיבים לבני נוער. אם נשתמש בכוח המדהים של הנוער הצעיר שלנו נוכל לעשות שינוי מסדר גודל. בסופו של דבר, דבר מאוד חשוב בהקשר לים ובהקשר לכל הדברים שאני אדבר. אנחנו יודעים ומודעים לזה שהסברה, ילד נולד, ההורים לא מקבלים הוראות הפעלה. קניתי מכונת כביסה, קיבלתי כזה ספר הוראות הפעלה. אני אמא לשלושה ילדים, סבתא לשתי נכדות, אף פעם לא קיבלתי חוברת הוראות הפעלה כשיצאתי מבית חולים וגם לא כשביתי ילדה. זאת אומרת שלא מצופה מאתנו לדעת הכול. הסברה היא תנאי מאוד משמעותי בידיעה של הורים, בשינוי התנהגות. והיא צריכה להיות משולבת עם דברים אחרים. בואו נדבר על בריכות ביתיות ובריכות ניידות. קודם כל, אני לא רוצה להיכנס לעומק, אבל יש לנו היום בעיה בחובת הגידור. בכל מקום שבו מופיעה חובת גידור בתקנות לא מחייבים שער שננעל אוטומטית. אז ברגע שמבוגר נכנס לבריכה, הוא יכול לשחות. אבל עתי הגיע למים. וילדים נוספים כמו עתי הגיעו למים כי לא היה שער שננעל אוטומטית. החוק לא מגדיר את זה בצורה מספיק ברורה. הדבר השני, יש היום לקונה מאוד גדולה בהקשרים של רישוי עסקים. מי חייב לעמוד בכל התקנות ומי לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אורלי, ברשותך שאלה. או שאני מבין אותך לא נכון או שאני מכיר לא נכון את ההנחיות המאוד ברורות. יכול להיות שאת מתכוונת לבריכות בנויות? << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אומר לך שאת טועה. לא, לא, חשוב רגע שנבין. << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> אני לא אמרתי שאין חובה לגדר. אמרתי שיש חובה לגדר וגם שער. הוא לא מחויב נעילה אוטומטית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מחייב. תקשיבי, אני אעשה לכם את זה פשוט. אין חובה בשער אוטומטי למנגנון הגנה שהוא ללא דלת. זאת אומרת שיש כמה חלופות להתגוננות מפני טביעה. אחת מהן היא יריעה על פני המים ואז לא צריך גדר, כי היא הגדר, היא החוצץ. אחת מהן היא רשת ואז אין דלת, כי הרשת היא ללא דלת. משכך גם לא צריך מנגנון נעילה אוטומטי. בכל פתרון שההגנה היא גדר: עץ, זכוכית, אלומיניום, ויש דלת, דלת פשפש, הנעילה האוטומטית מחייבת והיא תנאי מתלה בדרך לקבלת טופס 4. << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> הלוואי וזה היה על פי תקנות. התקנות מחייבות, אתה צודק, את השער. הן לא מחייבות שהוא יינעל באופן אוטומטי בזמן פתיחה, שהוא ייטרק באופן אוטומטי. זה לא נמצא. אנחנו היינו בדיון מקדים פה לפני שנה, זה דיון המשך. התחילו דיונים בין משרד הפנים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז לפחות לגבי חלק מוועדות התכנון והבנייה שאני מכיר זו דרישה בסיסית. << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> אבל היא עוד לא נכנסה לצערנו לתקנות. << אורח >> עדי פרטוש: << אורח >> עדי פרטוש, מנהלת אגף קשרי חוץ, תקשורת וממשל בארגון בטרם. היו"ר, בנוגע לתקנות שאתה מתייחס אליהן, שזה תקנות תכנון ובנייה וההתייחסות שלהן וההגדרה לבריכה פרטית ומה נגזר מהגדרה של בריכה פרטית אין הגדרה על מהו גידור תקני ומהו שער תקני. ופה יש הרבה תחומים אפורים. << אורח >> קריאה: << אורח >> צימרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא בצימרים, עזבו רגע. בריכה היא פוטנציאל סכנה, זה לא משנה אם זה צימר או ביתי. ההבחנה היחידה שיכולה להיות היא התייחסות בהיקף פעילות פוטנציאלית של צימר לעניין בריכה עילית. זאת אומרת שבריכה עילית בבית אתה לא מחויב למנגנון הגנה כזה או אחר, כי היא לא מוגדרת כהתקנת בריכה ברשות. היא לא תלוית רישוי. להבדיל מבריכה שהיא במפלס הקרקע. בצימרים, כשיש היקף פעילות רחב יותר, אז גם אם הבריכה היא בריכת עילית יש דרישות, תנאי סף לצורך מתן רישיון לניהול עסק. << אורח >> עדי פרטוש: << אורח >> גם מתן רישיון עסק לפי צו רישוי עסקים הוא חל רק על עסקי נופש ופנאי באופן ספציפי שיש בהם חמישה חדרים ומעלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה בדיוק מה שאמרתי הרגע. << אורח >> עדי פרטוש: << אורח >> אבל גם בצו רישוי עסקים שהוא מסתמך על ההגדרות של בריכה פרטית והיקף החדרים לפי תקנות תכנון ובנייה, אין שם הגדרה, והוא נסמך על התקנות, אין הגדרה על גדר תקנית ומהו שער תקני. ויש פה הרבה דקויות שצריך לשים לב אליהן כאשר מדובר על ילדים. מאיזה גובה מתחיל השער, והגדר שאפשר כדוגמה לעבור מתחתיה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מינהל התכנון יתבקש להתייחס לזה. אמרתי את מה שאני מבין ויודע. << אורח >> עדי פרטוש: << אורח >> כבוד היו"ר, אני אגיד שזה למעשה תיקון שהוא מאוד קל לעשות אותו וקטן, שהוא יכול בעצם לענות על הנושא הזה שיש פה תחומים אפורים על מה התקן מגדיר. וברגע שיהיה את התיקון הזה בתקנות ולפי זה זה ישפיע על צו רישוי עסקים, זה בעל משמעות מאוד גדולה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> רק נדגיש ונאמר שכל מה שאמרנו שכן יש, מה שלא מספיק, חל רק על בריכה מ-60 ס"מ ומעלה. מתחת ל-60 ס"מ שום דבר לא חל. << אורח >> קריאה: << אורח >> ויש הרבה בריכות היום שהן פחות ועדיין מהוות מלכודת מוות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את צודקת כי בפועל רמת הסכנה היא מחמישה ס"מ או עשרה ס"מ. אבל בהגדרה של רישוי בנייה בריכה שהיא פחות מ-60 ס"מ נחשבת כבריכת נוי. לכן גם המפלס וגם המדרגה ומנגנון ההגנה משתנה. << אורח >> עדי פרטוש: << אורח >> נכון. למעשה אם נתייחס לזה ולחזק, בעצם התקנות של תכנון ובנייה מתייחסות לבריכות שהן רק 60 ס"מ ומעלה, וגם יש הבדלה איזה שהוא הבדל בין בריכות שהן קטנות מ-10 מטרים לבריכות שהן גדולות מ-10 מטרים. ובאלו שהן גדולות מ-10 מטרים יש שם איזה שהוא דגש על ילדים ופעוטות, שהדגש הזה לא בא לידי ביטוי בבריכות שהן קטנות מ-10 מטרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 10 מטר רבוע? << אורח >> עדי פרטוש: << אורח >> 10 מטר רבוע, כן, בדיוק. << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> אז אם אנחנו מדברים, והדיון שהתקיים בדקות האחרונות הוא כל כך חשוב וזה כשאנחנו מדברים על בריכות בנויות. אם עברנו לבריכות ניידות, אין דיון כזה בכלל. הוא לא מתקיים, כיוון שאין שום רגולציה בהקשר לבריכות הניידות. בואו רגע נבין, יש היום הרבה בריכות ניידות שאפשר לרכוש אותן ביד שנייה ב-500 שקלים או ביד ראשונה ב-1,000, 2,000, 3,000 שקלים, תלוי בגודל. הן מגיעות לארבעה מטרים קוטר, מגיעות לגובה של מעל מטר. בואו רגע נבין את החלופות. משפחה שצריכה לצאת עם שניים-שלושה ילדים לבריכה תתחיל לשלם משהו כמו 300-400 שקלים לביקור אחד. אם אני לוקחת כמה ביקורים, אני שמה בריכה בבית. אבל כמו שאמרת, אין מודעות לזה שיש לי בריכה בבית. יש מודעות שהבאתי איזה שהוא משחק. הדבר הזה הופך להיות מלכודת מוות. אין שום רגולציה, שום תקנות, שום גידור. אי אפשר לרוקן אותה כל פעם, כיוון שהבריכות האלה מכילות הרבה מאוד מים. גם עלויות מאוד כבדות בריקון שלהן, גם לוקח הרבה זמן. והדברים האלה הופכים להיות מלכודת של מוות. והן בעצם אחת הסיבות לעלייה הכול כך משמעותית בטביעה. אגב, הן נמצאות גם בצימרים, שזה בכלל מאוד מעניין. אז בואו רגע נבין איפה הפערים כרגע ומה אנחנו ממליצים. אנחנו ממליצים בכלל, הדיון הזה שהתקיים פה עכשיו סופר חשוב. למה? כי הוא בעצם מראה שהתקנות לא מספיק ברורות ויש פער בין תקנות של רישוי עסקים לבין תקנות של בנייה פרטית. והאם השכרה של חדר אחד היא עסק או לא עסק? האם בריכה גדולה היא מספיק גדולה כאשר מדובר בילד או שהיא לא מספיק גדולה? הדבר הזה חייב להיות מוסדר. תקנות נועדו להיות פשוטות. אני רוצה כאדם פרטי לעמוד בחקיקה, בתקנות. אני צריך להבין אותן. אז צריך לעשות הסדר של הדבר הזה. הדבר השני, ואני רוצה להטיל פה פצצה. חברים, הבריכות הניידות הורגות ילדים. אני מבקשת שתצא מפה קריאה שממכר בריכה ניידת תהיה עם שער, עם גדר שתגן על הילדים. לא יכול להיות שאנחנו מכניסים הביתה בריכה ניידת - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כזאת גדר? << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> בחו"ל יש הרבה מאוד אפשרויות. אגב, גם לאינטקס בחו"ל יש דוגמאות של גדרות. ברגע שאנחנו נמנע גישה של ילד למים, אנחנו דיברנו איתך חמש דקות לפני הוועדה. אתה אמרת, מניעת גישה של ילד למים – זה הפתרון. אז אם היום יש הרבה מאוד בריכות ניידות, בבקשה, שיתחייבו שהמכירה שלהם עם גדר שתגן על הילדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני רוצה להציע עוד פתרון, ברשותך. שווה לבדוק, אני אומר לך משהו, גדר ניידת טיפה רוח, טיפה כוח פיזי, אפילו מתון, הגדר הזאת לא מחזיקה מים, תרתי משמע. והכיסויים הם כיסויים שגם לא יכולים לשאת משקל של ילד, אפילו לא פעוט. אני אשמח לדעת האם קיים מנגנון כמו בייביסנס, מנגנון התרעה מפני כניסה למים, עם צופר. יכול להיות ששווה אפילו לפתח איזה שהוא. יש? << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> יש טכנולוגיות כאלה. אף אחת מהן עוד לא עברה תקינה. זאת אומרת, לא נדרשת תקינה ישראלית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יכול להיות אם יש משהו כזה. << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> אפשר לאמץ תקינות בין לאומיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אפשר להטמיע אותה. ואז בכזה פתרון אולי יהיה אפשר לחייב, את זה נצטרך להעביר אולי בוועדה משותפת עם ועדת הכלכלה. לחייב מכירת בריכה פריקה במכירה משולבת עם אותו מנגנון. זאת אומרת, שלא ניתן יהיה לרכוש את המוצר הזה בלי זה. ויכול להיות שזה ייתן לנו מענה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה יעלה יותר מהבריכה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כי הבריכות היום, יש בריכות מאוד זולות. אתה קונה ב-200 שקלים בריכה של חמישה מטרים על גובה של 40 ס"מ. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לא חושב שיש כאלה מחירים, אבל עדיין. אם בן אדם רוצה לרכוש, יצטרך להתקין את זה. היבואן לא יוכל למכור מבלי שזה מוצר שיהיה מלווה ועליו תושת האחריות. בסדר? האחריות השילוחית תושת על המוכר ו/או על היבואן. << אורח >> קריאה: << אורח >> ושוב הסברה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שנייה, תכף ניגע בהסברה. אבל קודם כל אנחנו רוצים לדבר על מניעה. אגב, כל פעם אנחנו מדברים על בריכות, יש עוד מאגרי מים שהם לא בריכות ניידות. ג'קוזי בגינה הוא גם מאגר. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> יש גם גיגיות קטנות לילדים שההורים שמים וגם בגיגית קטנה כזאת אפשר לטבוע. ויש מקרים של ילדים שטבעו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> גם באמבטיה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גם באמבטיה וגם בדלי מים. << אורח >> עדי פרטוש: << אורח >> אפילו בדלי צבע היה, שלא נדע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה כבר עובר לעניין הגברת המודעות. ואני אצטרך, אני שואל מכאן את משרד הבריאות האם שקלתם באיזה שהוא שלב לשלב במתן ההדרכות וההוראות להורים לפעוטות בטיפת חלב הגברת המודעות גם בפני הסכנה הזאת? ברושורים, אולי במדיה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> בוודאי. אנחנו עושים את זה. ואחרי שאורלי תסיים אני, כבר שלחתי את המצגת ואז אני אסביר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אשמח להכיר, בסדר גמור. << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> אני אתקדם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אורלי מתקדמת ומתבקשת להתכנס לסיום. << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> זהו, אני התכנסתי לסיום. שקף אחרון כבודו. הבטחתי שזה יהיה מדוד. הדבר האחרון זה הנושא של הוראת שחייה. ולמה זה מופיע מה שנקרא באייטם עצמאי? קודם כל, בעולם ידוע שלימודי שחייה הם best practice שמוריד תאונות טביעה וגם לא רק כילדים, זה אחר כך תורם גם להיותם מבוגרים שלא יטבעו. יש לנו היום מצב קיים שבו באמת מערכת החינוך מקיימת לימודי שחייה. אם אתם זוכרים, מרבית מקרי הטביעה מתרחשים בין גילאי לידה עד תשע. מערכת החינוך היום מלמדת את הילדים בכיתה ה'. התחיל פיילוט בכיתה ד'. נמצא איתנו גם גיא דגן ממשרד החינוך. לצערנו הרב, אנחנו מוצאים שלא רק שהגיל הוא מאוחר, במנגנון שקיים כרגע, ואני לא מתייחסת למשרד החינוך כמשרד חינוך כרגע, אלא למה שקורה במנגנון. במנגנון כרגע כדי שילד ילמד שחייה כשליש מהעלות מושתת על ההורים, שליש על הרשות המקומית ושליש משרד החינוך מתקצב בתקציבים שהוא מקבל. מה שברור לכולנו שהילדים העניים לא מגיעים ללימוד שחייה, מלבד אלה שמשרד הבריאות, דרך התוכנית הלאומית מתקצב כתקצוב נוסף למשרד החינוך לאוכלוסיות סיכון. אבל זה לא פתרון. הפתרון צריך להיות כזה, אנחנו נמצאים במצב שרק 44% מהילדים לומדים שחייה במערכת החינוך. וכמובן שילדים שלא לומדים שחייה במערכת החינוך והם עניים להורים שלהם אין את האפשרות להתחיל את לימוד השחייה מההתחלה. אנחנו רגע רוצים לדבר על הבעיות שקשורות ללימוד שחייה במערכת החינוך. ואני רוצה לשים אותן על השולחן כי אני לא רוצה שיהיה מצב שנגיד למשרד החינוך לך תפתור את הבעיה שלך, כי זה לא בעיה של גיא דגן. לימוד שחייה במשרד החינוך, וגיא תגיד אם אני לא מייצגת נכון את העובדה, יש פה שני דברים: אחד, המחיר שמשלמים למדריכות השחייה לשיעור שחייה הוא כזה שמערכת החינוך לא מצליחה להשיג את המדריכים. שתיים, אנחנו חייבים להוריד את גיל הילדים לכיתה ב'. כרגע בשביל להוריד את הילדים לכיתה ב' אנחנו צריכים לעשות פחות ילדים בקבוצה, כי יש להם בעיות התארגנות. אם אין מספיק כסף ללמד את המספר הקיים, אם נוריד את הקבוצות יש לנו עוד יותר בעיה של תקציב. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק זה. << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> יתרה מזאת, יש לנו בעיה של גובה הבריכה. צריך לשנות את התקנות. כי תקנות אומרות מגובה בריכה מסוים. רוב הבריכות לא עומדות בגובה אם נוריד את גיל לימודי השחייה. אבל ילדים בגיל חמש לומדים שחייה בכל העולם ומחוץ למערכת החינוך ילדים לומדים שחייה בגיל חמש. זאת אומרת, יש פה גם בעיה של פער בתוך התקנות. יתרה מזאת, יש בחלק מהמקומות בעיות ביטוח. ויש הרבה מאוד מקומות שאין בריכות שחייה עירוניות אז הילדים שם לא לומדים שחייה. אז צריך רגע לטפל בדבר הזה מהשורש. צריך להקצות תקציבים ביישובים ערביים וחרדים, שיהיו בריכות שחייה ללימודי שחייה. ואם לא, צריך לתקצב את הנסיעה של הילדים האלה. הם לא צריכים להיות מופלים לרעה כי הם נולדו במקום מסוים או שמשתייכים לאוכלוסייה מסוימת. אני מאוד רוצה שלא נגיד לבן אדם מסוים 'זאת בעיה שלך'. זו בעיה שלנו. שלנו, של מדינת ישראל, שילדים שלא יודעים לשחות מתים בטביעה. זהו, אני חושבת שזה מספיק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מודה לך. << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> תודה רבה לכבודו ולוועדה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מודה לך, ישר כוח. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני יכול? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלך הרגע. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה. רוב האנשים פה מכירים אותי. מי שלא, חשוב לי לציין, אני הייתי שחיין כל חיי. ברמות הכי גבוהות במדינת ישראל. הייתי מאמן נבחרת ישראל בכל הקטגוריות. הייתי יושב-ראש איגוד השחייה. הקמתי את מועדוני השחייה הכי גדולים בישראל. ההקדמה הזאת כדי שתבינו שמי שמדבר פה זה מישהו שעסק מלפנים, מקדימה, מאחור, מהצדדים, בכל מה שקשור לשחייה במדינת ישראל. בסדר? היום אני נמצא פה, אני יושב-ראש ועדת הספורט בכנסת. מקדם את כל מה שקשור לספורט הכללי, אבל אנחנו פה מדברים על משהו שהוא בנשמתי, בליבי, ולצערי הרב שום דבר לא מתקדם. ארגון בטרם הקים פרויקטים כשהייתי עוד יושב-ראש איגוד השחייה. עשינו פרויקטים של הסברה, יחד עם שחיינים, השקענו בזה כסף, הוצאנו את זה. גם את זה אני לא רואה כבר מה שעשינו בעבר וחבל. משרד החינוך זה המשרד שלא מוכן לזוז לא ימינה ולא שמאלה, לא אחורה ולא קדימה, תקוע באיזה שהיא עמדה ואומר 'זה מה יש, לא נשנה שום דבר'. וכל הנתונים שקיבלת אדוני הם נכונים. וכשאני שומע את הנתון ש-44% בלבד לומדים שחייה במדינת ישראל זו בושה הכי גדולה של המשרד הזה. כי אין דבר יותר חשוב מלימוד שחייה. זה גם כתוב בגמרא. ואם מדינת ישראל לא מסוגלת שכל ילד ילמד שחייה בכיתה ד' או ה', אז זה בושה גדולה. ואמרתי את זה באלף הזדמנויות. צריכים לקחת את כל ראשי העיריות, את כל ראשי המועצות ופשוט לעשות עבודה וכולם צריכים ללמוד שחייה. שיהיה בכיתה ד' ולא בכיתה ב', שיהיה בכיתה ה'. אבל זה לא קורה. אני אומר לך, אדוני יושב-הראש, אני הקמתי בחורה, איפה שלא מצביעים לי ולא יצביעו לי בחיים, תשימו בווייז את חורה לא תמצאו את המקום הזה. בריכת שחייה ופרויקט לימוד שחייה וזה שינה את כל היישוב שם. כל ילד בחורה למד שחייה בכיתה ג' בשנה האחרונה. ואז גם ההורים הלכו והאימהות הלכו. ושינה את כל התפיסה, כי הבדואים טובעים פי שבע מיהודים. מה, הם לא בני אדם? אז לא עשיתי את זה בשביל פוליטיקה. אבל אני יכול לרשום במצבה שלי שעשיתי את זה. יש לנו פה תפקיד ואחריות בבניין הזה. לדאוג לדבר האלמנטרי שמגיע לכל ילד במדינת ישראל, להינצל מהמים. אני כמציל צעיר הצלתי לא ילד אחד ולא שניים. ואני לא מאחל לאף אחד לעשות הנשמה והחייאה לילד בן שלוש, שאמא שלו שתתה קפה במזנון והוא הסתובב בבריכה ונפל למים ואף אחד לא ראה אותו. וקורים מאות מקרים כאלו במדינת ישראל. מאות מקרים. אף אחד לא שומע עליהם. זה פחד שאי אפשר לתאר אותו. ואין מצילים במדינת ישראל. יש חוסר מטורף של מצילים. אני אומר לך, זה מה שקורה בשטח. בחופי רחצה אנחנו כמו בימי הביניים. אני מזמין אותך פעם לבוא לחוף שאני הולך אליו, חוף פולג בנתניה, ותגלה שהדבר היחידי שיש בחוף מוכרז זה המיטות שמשכירים לאנשים בכסף. אבל בן אדם שרוצה לבוא עם הכיסא שלו הולך למקום לא מוכרז. למה? כי אין לו ברירה. אז מה, הוא ילך 500 מטר חזרה איפה שהמציל? הוא לא יעשה את זה. אז הוא נכנס למקום לא מוכרז. ואני כמעט איבדתי את אשתי בים לפני חמש שנים. ברמת פולג, במקום לא מוכרז. נכנסו למים, הייתה מערבולת. ואני עד היום זוכר איך אשתי נשאבה בתוך המערבולת. ואני סימון דוידסון, אלוף ישראל בשחייה, לא הצליח להגיע אליה. לא הצלחתי להגיע אליה. ותודה לאל שהיא חיה, כי היא יכלה גם למות. וקורים אלפי מקרים כאלה מדינת ישראל. אתם לא מבינים כמה. וכשאני עושה הליכה בים אני רואה, רוב האנשים נכנסים למקום לא מוכרז. איפה שאין מציל, איפה שיש מערבולות. וכשאתה מסתכל על הים הכול מטעה. כי איפה שאין גלים שם המערבולות. שם המערבולות. איפה שיש גלים אין מערבולות. ואנשים לא מבינים ולא יודעים. ואין הסברה בבתי ספר ואף אחד לא נכנס להסביר לתלמידים. ויש פה גוף מדהים שמביא מאוסטרליה את הדוגמה הכי טובה איך אפשר להציל אנשים. אף אחד לא רוצה להכניס אותו לבתי הספר. אף אחד. בא בן אדם בהתנדבות, אני רוצה לתת לכם. 'לא, אנחנו יודעים הכול'. אנחנו היהודים, במדינת ישראל, יודעים הכול. אז בוא אני אגיד לך מה, אנחנו לא יודעים הכול. לא יודעים הכול. אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם כרישים שפתאום מופיעים. אנחנו לא יודעים להתמודד עם הסברה לילדים. אנחנו לא יודעים להתמודד עם חוסר מצילים. אנחנו לא יודעים להתמודד עם חוסר בחופים מוכרזים. ועאטף נמצא פה, הוציאו קול קורא. עשרה קולות קוראים. כמה בסוף פנו? שניים, נכון? מדינה דפוקה. משרד הפנים בא, נותן קול קורא. אומר אני נותן לכם גם 2.5 מיליון שקלים להפעלה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> חמישה מיליון. 2.5 להקמה ועוד 2.5 להחזקה למשך חמש שנים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נתנו להם. עשינו עבודה. לא, לא לקחו. אתה מסתכל, אתה אומר תגיד לי, אתה השתגעת? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה, בריכות עירוניות? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, חופי רחצה. להקים, להכשיר חוף רחצה. אז מתוך עשרה קולות קוראים אני חושב ששניים? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> רק ב-2024 שתי רשויות הגישו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> וטבריה ועכו. ב-2023 לא היה בגלל המלחמה. 2022 ארבעה חופים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין? לך תבין את זה. בקיצור, אני יכול לשבת איתך ולספר לכם מיליון ואחד דברים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שקלתם לשנות את הייעוד של הסכום הזה לטובת התקנת מצלמות וסנסורים? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זהו, אז עכשיו אני רוצה לעבור הלאה. יושבת פה דקלה, אתה תשמע אותה עוד מעט. עם תוכנית, צריך לקחת אותה, ממש לבצע אותה. דיברתי גם עם יעקב אשר, יהיה דיון ביום רביעי. << אורח >> אורלי סילבינגר: << אורח >> מחר בוועדת הפנים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מחר ב-9:00 דיון בנושא הזה. דברים, אתה יודע. אבל פתאום תיפול הממשלה, תקום ממשלה חדשה, הכול מההתחלה. לך תדבר עם זה ולך תדבר עם זה. אני משתגע מזה כבר. זה לא פוליטיקה, צריך לעשות את זה. צריך שכל ילד ילמד שחייה במשרד החינוך. כל ילד ילמד שחייה. אתה יודע מה? אולי בכפר שמריהו ובסביון הם לומדים, יש להם את האפשרות ללמוד ולשלם כסף. אבל לא כולם גרים בכפר שמריהו וסביון. ולא כולם גרים בהרצליה או בהרצליה פיתוח. יש גם בהרצליה שכונות קשות וגם בנתניה יש שכונות קשות. אני אומר לך, כתושב נתניה אני מתבייש. רק עכשיו, השבוע התחיל לימודה שחייה, אחרי ששנה וחצי לא היה. ילדים בדורה ובאזורים ובקריית נורדאו ועולים מאתיופיה. אנשים שאין להם. לא קיבלו את זה. ואז הם באים לים, זה עיר על החוף. אתה יודע איזה מפחיד זה? נשאבים בשנייה. אז יש הרבה מה לעשות. ואני מכיר אותך. אתה מסתכל עליי ואני כבר רואה איך המוח שלך עובד. דבר שאתה לוקח לידיים קורה. ראיתי את זה גם בעובדים זרים, מה שלא זז שנים. זה ממש בעצמותנו, בדמנו, בנשמתנו. ואתה עם כיפה על הראש, חובתנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חד משמעית. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה. וצריך לשמוע את פול ואת דקלה, מאוד חשוב. אתה תשמע מהם דברים. גיא, סליחה, אתה יודע שאני אוהב אותך מאוד, אבל זה צריך - - - << אורח >> גיא דגן: << אורח >> אני יכול להגיב? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, תכף. << אורח >> גיא דגן: << אורח >> גיא דגן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הוא אחראי על החינוך הגופני במשרד החינוך, שהשחייה גם אצלו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תכף, טוב. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> איש מדהים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מהי המצגת השנייה? << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> משרד הבריאות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> משרד הבריאות. תתחילי ואז אני אעבור לכמה שאלות. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> בסדר גמור. קודם כל אני רוצה להודות לכבוד יושב-הראש, לחברי הכנסת שניתנה לי ההזדמנות. שמי זהבה רומנו, אני מנהלת את התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים במשרד הבריאות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברוכה הבאה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> קודם כל אני רוצה להודות על ההזדמנות להציג את העשייה שקיימת. יש לנו עשייה רחבה, אבל לא מספיק. אני מתחברת לכל מה שנאמר על ידי אורלי, מנכ"לית בטרם. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. בעצם התוכנית הלאומית זה ארגון בטרם וארגון בטרם זה חלק מהתוכנית הלאומית. אנחנו עובדים יחד כבר שנים, במסגרת מיזם משותף. יש לנו שותפים נוספים כמו משרדי הממשלה, משרד החינוך, משרד הכלכלה שאנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה במסגרת התוכנית. וגם ארגונים חברתיים נוספים כמו אג'יק שמקדם פעילות בחברה הבדואית וארגון סייפטי ישראל שמקדם את נושא בטיחות ילדים בחברה החרדית וגם בנושאים של טביעות. יש לנו הרבה מאוד שותפים שרוצים לקדם דברים וזה עדיין עם יוזמות אישיות. והיינו רוצים יותר למסד את הדברים. אני רוצה לבוא ולומר שבעצם התוכנית הלאומית פועלת על פי אסטרטגיית פעולה. זה לא משהו שבא מהבטן, אלא יש לנו אסטרטגיה שהיא אסטרטגיה מאוד סדורה, מבוססת נתונים ומידע. הכשרה של אנשי מקצוע, דיברת עם נושא של הכשרה של אחיות והעברת מידע של אחיות להורים. אז כן, יש הכשרה גם של צוותים רפואיים, יש הכשרה של גננות ומחנכים והם אלה שמעבירים את המידע להורים בהתאם לגיל ההתפתחות של הילד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מהם האמצעים שבאמצעותם הם מעבירים את החשיפה לסכנה, את המודעות? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> יש מפגשים שהם מפגשים פרונטליים. כאשר הורה מגיע לטיפת החלב, מגיע הם הילד לטיפת חלב, במסגרת בדיקה התפתחותית של הילד, בהתאם לגיל שלו, גם ההורה מקבל הדרכה. הדרכה להתנהגות בטוחה בבית. סכנות מפני טביעות. ואנחנו שמים דגש לתקופות מסוימות. אם אנחנו מדברים בתקופה של הקיץ אז אנחנו מחדדים בפני האחיות שימו דגש על כל הנושא הזה של בטיחות במים, כי זאת התקופה, זו העונה שבה יש היפגעות של ילדים בנושא של טביעות. ואז האחות שנותנת בעצם מידע בכל הנושאים היא גם שמה דגש על המידע של - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גב' רומנו, ברשותך. אנחנו מבינים שהפגיעות של פעוטות הן יותר בבית, בתוך שטח הבית ולא בחצר מבריכה. אנחנו מבינים שמי שטובע בגיגית או בדלי ששוטפים את הבית יכול לטבוע גם בחורף, לא רק בקיץ. ואני אשמח בבקשה לקבל את הליסט עם דף ההנחיות והתקנות שמועברים לטיפות החלב ולקופות החולים כדי ללמוד איתך ביחד ועם כולם מה ברמת המחויבות של האחות. באיזה שלב, כמה זמן היא מקדישה לטובת העניין. האם היא מציידת את ההורה בסרטון, באיזה שהוא לינק, באיזה שהוא ברושור שחושף אותם לסכנות ומביא כמה דוגמאות מזעזעות כדי לגרום להרתעה מוגברת. אני העליתי עכשיו רעיונות ממוחי הקודח, אבל אני מניח שלכם יש רעיונות טובים יותר שאתם מיישמים אותם. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> יש לנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אשמח בבקשה לקבל אותם. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> בשמחה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> כן, בוודאי. אני אמשיך. אז הכשרה של אנשי מקצוע, סטנדרטיזציה ורגולציה. אז אורלי פירטה, אני חושבת שאנחנו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את יודעת לספר לי על זה, אגב, לפני שאת שולחת לי? את יודעת לספר לי את מה שאני שאלתי אותך, לפני שאת שולחת לי את זה? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> בוודאי, בוודאי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז בואי תספרי לי. כמה שאלות, בסדר? גב' רומנו, שנייה, כמה שאלות. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> כן, בבקשה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> על פי ההנחיות שלכם לאחיות טיפת חלב, באיזה ביקור, עד איזה ביקור מחויבת האחות להסביר ולהדריך את ההורים ולחשוף אותם בפני סכנת הטביעות וגורמי הטביעות? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אני לא, קודם כל, בכל ביקור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בכל ביקור? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> בכל ביקור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. עוד שאלה, שנייה. כמה זמן היא אמורה להקדיש לטובת העניין? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אני לא יכולה לבוא ולומר בדיוק את הזמנים. אבל אני מניחה, יש סט של ביקור, שהאם מגיעה עם הילד ובתור הביקור, בהתאם להתפתחות של הילד יש לה תכנים שהיא צריכה להעביר להורה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה מה שאני רוצה ללמוד. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> קשורים במהלך כל השנה. וגם סיכונים נוספים שאנחנו באים ומעירים את תשומת ליבה בהתאם לעונות השנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האחות מציידת את - - - << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אני רק אסיים את המשפט. וזה גם תלוי באוכלוסייה. זאת אומרת, אם יש אוכלוסייה, למשל אוכלוסייה הערבית, שהסיכון הוא שונה קצת מהאוכלוסייה הכללית, אז בהתאם לזה היא גם תשנה את ההדרכה שלה. זאת אומרת, זאת הדרכה שמתאימה לאמא שמגיעה עם הילד לטיפת חלב בחברה הבדואית היא קצת שונה מאמא שמגיעה לטיפת החלב באזור אחר בארץ. זה בהתאם לשלבי ההתפתחות, בהתאם לאוכלוסייה שמגיעה וכו'. היא מתאימה את ההדרכה שלה. אבל יש הדרכה בסיסית שכולם חייבים לעבור אותה. ההדרכה הבסיסית מתחילה כבר מהרגע שהילד נולד. כבר בחדר הלידה, בתקופה שהאם נמצאת במחלקת יולדות היא כבר מתחילה לקבל את ההדרכה הראשונית. בהדרכה הזאת היא בעצם מלווה אותה לאורך כל הדרך עד היום האחרון שהילד מגיע לטיפת החלב וכבר מקבל חינוך והסברה במסגרת בתי הספר או במסגרות אחרות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מניח שברור לכולנו שיולדת בשעות ובימים הראשונים אחרי הלידה היא מוצפת, גם רגשית וגם באינפורמציה שהיא אמורה לקלוט ולתרגל. זה גם תיאוריה וגם מעשי. אז פוטנציאל הטביעה של הפעוט, של היונק בן כמה ימים או שבועות מליפול לתוך גיגית מים או באמבטיה הוא פוטנציאל אפסי, הוא לא קיים. אוקיי? הוא עוד לא מחזיק ראש, הוא עוד לא יכול ללכת לדלי. אבל ילד בן שנה - - - << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> ילד יכול לטבוע ברחצה אם האמא לא מחזיקה אותו נכון. הוא יכול להחליק לה מהיד. אבל זה בוא נגיד - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל הוא גם יכול ליפול. נכון? הוא גם יכול ליפול על הרצפה מהגיגית. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> זה גם סוג של טביעה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, אבל אני מנסה רגע להבין אם יש איזה שהוא תהליך מודרך שמגביר את המודעות והחשיפה לסכנות ולפוטנציאל למקרה שבו ילד באופן עצמוני מבצע פעולה שמסכנת אותו. להדריך אמא איך לקלח זה בדיוק שקול להדריך אמא איך לחתל שהילד לא ייפול משידת ההחתלה. אני שואל לעניין טביעות, סכנת הטביעות. אני אשמח לדעת באיזה שלב מחויבת האחות בטיפת החלב לחשוף את ההורים לסכנות, להדריך אותם בדרכי ההתגוננות ומהם האמצעים שהיא מציידת אותם? אני משוכנע שאם אחות מסמנת "וי", דיברתי איתה על טטנוס, דיברתי איתה על הידבקויות ויראליות ודיברתי איתה גם על סכנת טביעה. זה שונה מאשר היא אומרת לה תשמעי, הילד בשלב שהוא כבר זוחל. ילד זוחל יכול להגיע למקור מים. מקור מים בהבנה שלך הטבעית היא בריכה. אני אומרת לך שמקור מים הוא מעומק חמישה ס"מ. אני רוצה להראות לך סרטון. שולחת לך קישור. אני רוצה להראות לך איזה שהוא נתון סטטיסטי באיזה שהוא פולדר מודפס. תדעי לך שהיו X. את לא רוצה להיות כמו האמא הזאת שחיכתה כל כך הרבה זמן ובסוף במקרה הטוב הילד שלה צמח. זה מעומק של 10 ס"מ. דעי לך, זאת הסכנה. בטוח שכאשר את שוטפת את הבית את רגילה להשאיר אולי את הדלי תוך כדי זה שתכיני לו אוכל. בזמן הזה הוא יכול לטבוע. תרוקני את הדלי. היא נותנת לך גם פתרון. אני שואל אם יש לכם. אני בטוח שההשקעה של חמש דקות להורה ממוצע לטובת החשיפה יכולה למנוע צרות צרורות לאורך השנים. זאת דוגמה. עוד מעט נעבור למשרד החינוך ולמשרד לשוויון חברתי, נעבור. אין בעיה. אבל אני קודם כל רוצה לדעת, זה מתחיל בבסיס. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אז שוב, סליחה, אני חוזרת ואומרת ככה: מה שקורה שבטיפות החלב האחיות נותנות הדרכה בהתאם להתפתחות של הילד. כפי שאמרת וציינת שאם ילד נמצא בגיל שהוא כבר מתחיל לזחול, אם הילד נמצא בגיל שהוא יכול לגשת לאיזה שהוא מקור מים ולטבוע וכו', אז יש תשומת לב גם לנושא הזה. זה לא רק ההדרכה שניתנת באופן פרונטלי. כאשר האמא יוצאת מטיפת החלב היא מצוידת בברושור. שולחים לה סרטון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן? יופי. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. יש כאן אישה שילדה בשנים האחרונות? בסדר, אני שואל. << אורח >> עדי פרטוש: << אורח >> יש, אבל אני לא זוכרת את החומרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אלעזר, בוא רגע בבקשה. אתה הולך עם אשתך לטיפת חלב? יופי. באחת מההדרכות שהייתם, קיבלתם הסבר, סקירה וחומר מצויד? צא בבקשה החוצה, תרים אליה טלפון. תשאל אותה באיזה שלב היא קיבלה את זה. אם היא יכולה לשלוח לי גם את החומר שהיא קיבלה באופן מצולם. תודה. בבקשה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אז לגבי חינוך בהסברה, הקנייה של ידע וכישורי חיים לקהל הרחב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את יכולה להרחיב על זה קצת יותר? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> כן. אני ארחיב על זה. יש לי הרחבה בשקפים הבאים, אז אני אשמח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> דיברנו, הצגתי קודם קודם כל את הנושא של נתונים ומידע. כפי שציינה אורלי אנחנו בעצם אוספים מידע על מקרי טביעה בתקשורת. בכל מקרה של טביעה שמדווח בתקשורת עולה פוסט לרשתות החברתיות. אנחנו בעצם מציינים את המקרה שקרה ומבקשים ונותנים הנחיות איך להימנע מהמקרה הבא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שאתם לא עושים את זה באופן יזום לפני הטביעה, אלא בעקבות הטביעה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> גם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז בואי תספרי לי בבקשה מה תקציב משרד הבריאות לפרסום במדיות החברתיות וברשתות התקשורת, הכתובה והאלקטרונית, לטובת הגרת החשיפה והמודעות. ותאמרי לי איך זה מחולק באופן מגזרי לדוברי שפה רוסית, דוברי שפה ערבית. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אין לי את הנתונים כרגע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז בואי תרשמי לך בבקשה להביא לי אותם. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אוקיי. לגבי מעקב אחרי נתונים מבתי חולים, יש לנו מערכת BI חדשה שנמצאת ברגע בהרצה. אנחנו אוספים נתונים מהמיון ומהאשפוזים לגבי הנושא של טביעות. אנחנו יכולים באמצעות מערכת ה-BI לעשות בעצם פילוח לפי גיל, מקום ההיפגעות. אם זה בבית, אם זה בריכה ציבורית, בים, במקווה מים פתוח. אפשר אפילו לפלח לפי רשויות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה זמן? כמה זמן זה כבר קיים? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> המערכת בעצם אנחנו כבר גמורה. זאת אומרת אנחנו כרגע בהרצה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אה, גמורה אבל עדיין לא פעילה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> היא פעילה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז בואי תספרי לי בבקשה ב-2024 כמה ילדים נפגעו כתוצאה מטביעה בתוך כותלי הבית וכמה בחצר? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אורלי הציגה את הנתונים האלה. אנחנו אוספים את הנתונים האלה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, היא קיבלה מכם, אבל לה אין מספיק נתונים. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אנחנו עובדים ביחד בשיתוף פעולה על הנתונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> המערכת היא מערכת של משרד הבריאות? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> המערכת היא מערכת שנמצאת במשרד הבריאות, אבל אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. חוקר מארגון בטרם עובד יחד איתנו על הנתונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל שאלות ששאלתי אותה היא אמרה שלא נמצאים במאגרים שלהם. אז אני מניח שהואיל ואתם המזינים, אז לכם יש את הנתונים האלה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> מה שקורה שהנתונים האלה הם נתונים שבעצם מוזנים בבתי החולים. לא בבתי החולים מזינים את כל הנתונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל זה לא חלק מליסט שאתם מנחים אותם? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> יש ליסט של נתונים. זה מה שנקרא MDS, ארגון בטרם גם יכול לפרט את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, אני סיימתי עם בטרם כרגע. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אין מחויבות, אנחנו עדיין לא חייבנו את בתי החולים לדווח על פי הנתונים האלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז איך תדעו מה לנטר ואיפה לשים יותר דגש? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אז אנחנו רוצים לשים דגש. השלב הבא, הקמנו את המערכת, השלב הבא שאנחנו רוצים לעשות זה בעצם לפנות לבתי החולים ולשים דגש לבתי החולים לדווח על פי ה-MDS. ב-MDS באמת יש את הנתונים האלה: איפה התרחשה הטביעה, האם התרחשה בבית, היכן בבית. האם זה במסגרת של בריכה שהיא בריכה ביתית בנויה, האם זה במסגרת של בריכת - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מדהים. ישר כוח. רק יש לי שאלה אחת. מה הסיבה שהטמעת ה-MDS לא הייתה חלק אינטגרלי מהטמעת המערכת? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> ה-MDS מוכר לבתי החולים. כדי לבוא ולהטמיע את זה אנחנו צריכים לעשות תהליך של הטמעה בתוך בתי החולים. זאת תהיה התוכנית הבאה שלנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואני שואל מה הסיבה שהפעולות האלה לא כרוכות אחת בשנייה? זאת השאלה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> הן כרוכות אחת בשנייה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, הן לא. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> ה-MDS כבר מוכר לבתי החולים. צריך היום לבוא ובעצם להטמיע את זה כדי - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שנייה גברתי. כושר ההבנה שלי מצומצם לאין ערוך ביחס לשלך, אז אני אצטרך טיפה סבלנות. יש מנגנון דיווח לכל מי שמגיע פצוע פציעה שיש לה מאפיינים פליליים, יש חובת דיווח לבית החולים. אם לא הייתה את חובת הדיווח עדיין הממיינת במלר"ד יודעת שעדיף לדווח. אבל הואיל ואין חובת דיווח אז אם יש לה זמן, אם אין לה עומס, ואם אין לה חשק היא לא עושה. ואם היא מאוד מעורבת ומרגישה במעורבות חברתית לעדכן את המערכות היא מדווחת. בא משרד הבריאות, באה משטרת ישראל, קבעו מנגנון שאומר פגיעה כזאת לאוכלוסייה כזאת במצב כזה – מייתר את שיקול הדעת, אתם חייבים לדווח. ובפרק זמן כזה וכזה. אני שואל, אם אתם אומרים שבתי החולים מכירים את מערכת ה-MDS, היא קיימת אצלם. הם לא מפעילים אותה. ואתם מתכוונים להטמיע אותה כחלק אינטגרלי. לשאלתי מה הסיבה שלא כרכתם את זה כחלק אינטגרלי מאותה ביצוע פעולה. כי אתם מבינים שמה שלא מחייבים פקידים לא עושים. כל מה שאנחנו רוצים לדעת זה כדי שהמערכות יידעו היכן להשקיע את המאמצים המוגברים יותר, את התקציבים המותאמים יותר ולקיים סדרי עדיפויות. אם היינו מדינה עם אמצעים בלתי מוגבלים היינו מראש עושים את הכול באופן מוגבר, לכלל האוכלוסיות בכל הגילאים בכל השפות. זה לא המצב. לכן אנחנו מנהלים סדר עדיפויות. סדר עדיפויות נקבע אך ורק כתוצאה ממעקבים מחקרים ופילוחים. אתם יודעים את זה מן הסתם קצת יותר טוב ממני. לכן אני שואל שאלה בסיסית, שאלת הדיוטות. באיזה היגיון המערכת הזאת כבר קיימת, לא הוטמעה כחלק אינטגרלי מהזנת הנתונים? זאת אותה שאלה. שש דקות, אגב, אני שואל את אותה שאלה. אני לא אשחרר עד שאני לא אקבל תשובה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אז שוב, אני, אני צריכה לבדוק את השאלה הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. אגב, אני לא מחייב, ידעו שותפיי לדיונים. אני לא מחייב שליפת נתון באותו רגע. וסיבה ותוצאה, לא מחייב. לקיחת אחריות ולהגיד אני הולך לבדוק, אני חוזר – זה בסדר. לא עשינו, ניקח לתשומת ליבנו – אני מעריך את זה מאוד. אבל מריחה ומסביב זה סתם. בסדר? אז ככה אנחנו בונים בינינו איזה שהיא מערכת יחסים שהיא תהיה גם נעימה וגם תועלתנית. בבקשה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אז כפי שאמרנו בעצם בהכשרה של צוותים רפואיים וחינוכיים בנושא של בטיחות ילדים, במסגרת המאמץ למניעת מקרי טביעה ופגיעות בקרב ילדים מתקיימות הכשרות ייעודיות לצוותים הרפואיים ולמחנכים בהתאם למאפיינים הבאים: קודם כל, כפי שהזכרנו כבר קודם לכן, לפי השלב ההתפתחותי של הילד, זירת הסיכון, עונות השנה. אנחנו יודעים שבתקופת הקיץ אנחנו שמים דגש על טביעות שהן טביעות יותר מחוץ לבית וטביעות בבית. כאשר מדובר בעונות החורף אז אנחנו באוכלוסיות מסוימות אנחנו מדברים גם על טביעות שהן יכולות להתרחש אפילו בשלולית בחצר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אגב, שנייה, שאלת ביניים. מערכת החינוך, מחנכות זה אומר גם גננות? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גם גננות. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> גם גננות וגם מחנכים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך והתוכנית הלאומית לבטיחות ילדים מתקצבת חלק מההכשרות לגננות ולמחנכים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה הרגולציה המושתת על הנושא? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אין רגולציה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין רגולציה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> זה לא מחייב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא מחייב. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> התוכנית הלאומית, משרד החינוך הוא זה שבעצם מפעיל את כל הנושא הזה של חינוך של גננות ומחנכות. אנחנו כדי לתמוך ולעודד את משרד החינוך יש תוכנית חומש של משרד החינוך שבעצם עוסקת בכל הנושא הזה של הדרכה וחניכה של גננות ומחנכות לנושא של בטיחות ילדים בכל הנושאים שקשורים לבטיחות ילדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. אז לדוגמה יש לכם איזה שהוא סרטון אנימציה לילדים בגן, שמקרינים להם, מסבירים להם? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> משחק תפקידים כזה או אחר. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> יש לנו לומדה למחנכים שהם יכולים גם להשתמש בלומדה הזאת כדי ללמוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא 'יכולים', גברתי. שנייה, לאט-לאט. בואי, אני עדיין בשלב הגן. ילד בגיל ארבע-חמש הולך לגן. לקראת עונת הקיץ, אמרנו שאנחנו לא צריכים רק את הקיץ, אבל לקראת עונת הקיץ. לצורך הגברת המודעות של הילד. אנחנו סיימנו את התהליך הראשוני של ההתייחסות המערכתית השונה כלפי הורים, אפשר לחשוב כלפי ילדים. ילד שמגיע לגן, באיזה שלב נחשף לאותו חומר חינוכי שאת מדברת עליו? באיזה היקף? האם הגננת מחויבת? האם היא מדווחת? ואם אפשר בבקשה לקבל את החומר, גם האנימציה וגם הכתוב או ההמחזתי של החשיפה והגברת המודעות לילד. פותחים סוגריים, בדיקה לגבי השאלה הקודמת. כן? << אורח >> קריאה: << אורח >> אשתי לא ענתה. בבדיקה עם שתי אחיות - - - לא קיבלה את זה בחיים, לא שום דבר. עוד אחת עם ילדה בת שמונה חודשים אמרה לי שמונחים עלונים, מחלקים עלונים, אבל היא בחיים לא הסתכלה, בחיים לא היו לה מודעות ולא הביאו לה אישית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. תודה. הוועדה מעדכנת שבהרכב כזה או אחר בימים הקרובים היא תגיע באופן רנדומלי לטיפת חלב אחת או יותר כדי ללמוד אחר החומר הקיים ודרך הטמעתו והנגשתו לציבור. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> בחלק הזה שאנחנו מדברים עליו - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אם אפשר רק הערה. אני חושבת שיש מקום, מאחר שתחום הגיל הרך עבר למשרד החינוך ב-2022, אני חושבת שיש מקום, ויש פיקוח כמובן, רוב המעונות הידועים הם עם רישיון, גם לגילאי לידה עד שלוש. לדעתי ילד בן שנתיים שאתה מראה לו אנימציה ומסביר לו להתרחק ממים, ההיפך, זה מוטמע אפילו אולי יותר. אני חושבת שאפשר בהחלט לעשות את זה. המשרד נותן רישיון לכל המעונות האלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תלוי במפקחים. אם לא מפקחים ולא מטמיעים ולא מבקרים, הרי הטמעת כזאת תוכנית כלפי ילדים בגילאי חמש - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מעבירים הכשרות למטפלות של המעונות האלה. יכול להיות שנותנים להם שם כלים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> את רוצה שניכנס לנושא של ההכשרות למטפלות? << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אני מסכימה איתך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא ניכנס לזה. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אבל לפי החוק המטפלות האלה חייבות לעבור הכשרות של משרד החינוך. אני חושבת שיש מקום לתת בכלים האלה גם, אני חושבת שילד בן שנתיים-שלוש שרואה סרטון אנימציה שמבהיר לו שצריך להיזהר ממים, זה מוטמע בו לכל החיים. אבל זה רק מניסיון עם אימהי. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אני חושבת שאנחנו נכנסים כאן לדקויות וחבל, כי אנחנו לא מצליחים להתקדם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את צודקת. תשמעי, את אמרת את אחת האמרות המבריקות ביותר בכל הדיון הזה. אנחנו נכנסים לדקויות, כי ההבדל בין חיים למוות של תינוק, בין צמיחה לריסוק משפחה הוא באמת עניין של דקויות, דק כחוט השערה. זה בדיוק העניין. כי אם לא, אם מדובר בדברים כאלה גרסיביים למה בכלל לקיים דיון? בטח לא לרדת לכאלה רזולוציות. אגב, נצטרך להכיר, אנחנו עוד לא מכירים מספיק. אני יורד לדקויות ברזולוציות הרבה הרבה יותר מפותחות בדרך כלל. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> סליחה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא רוצה להטעות אותך. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אולי המשפט לא היה מתאים. אבל מה שאני מתכוונת כאן שבעצם אנחנו מדברים כאן על הכשרה של צוותים ולא על העברה, על הכשרה של הצוותים. ובמסגרת ההכשרה של הצוותים אנחנו בעצם, אם אנחנו מדברים על הכשרה של גננות ומטפלות בעצם משרד החינוך מצייד אותם בערכות הדרכה לילדים. אז מה בדיוק יש בערכת ההדרכה? יש כל מיני אמצעים וכלים איך להעביר את המסרים לילד בהתאם לגיל של הילד. יש מערכי שיעור, יש משחקים, יש אנימציות כאלה ואחרות. ואת זה צריך לשאול את משרד החינוך ולבקש מהם את הערכה ואנחנו יכולים לעשות את זה. אבל התוכנית הלאומית בעצם תומכת בתוכנית החומש של משרד החינוך. ומשרד החינוך זה מאחריותו ומסמכותו בעצם להעביר את המסרים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רק שתדע שלהוראת מנכ"ל, אם נגיד מורה רוצה לקחת כיתה לחוף הים, לא להיכנס למים, לחוף הים ולהסביר להם, הוא לא יכול לעשות את זה. אסור לו. זאת אומרת, אי אפשר לעשות את הדברים האלה. נכון? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עוד מעט נעבור למשרד החינוך. << אורח >> גיא דגן: << אורח >> כניסה למים אני יודע שלא. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> גם לחוף אסור. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> לגבי הנושא של סטנדרטיזציה ורגולציה, שדיברנו עליו רבות, ומי שבעצם מנהל את כל התהליך הזה יחד איתנו זה ארגון בטרם ולהם יש את רוב הידע. כל הנושא של חינוך, הסברה להורים, לילדים – אז התכנים שלנו, התכנים העיקריים שלנו זה בדרך כלל כשאנחנו מדברים על נושא של הסברה אנחנו מדברים על היכרות עם תופעות מסוכנות בים, זרמים חוזרים, גלים שבורים וכו'. הבדלים בין חופים מותרים לאסורים. חשיבות השגחה רציפה של ההורים. אנחנו שמים דגש. יש לנו קמפיין מאוד מוצלח שקיבל עליו ביקורות מאוד טובות, קמפיין טלוויזיוני. יש כאן תמונה של הקמפיין שלא מסירים את העיניים מהילד בכל הזמן שהילד נמצא בסביבת המים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה באמת טוב. << אורח >> דפנה לוי: << אורח >> היה בכל ערוצי הטלוויזיה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה מצוין היה. << אורח >> דפנה לוי: << אורח >> בכל החדשות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל שנה שעברה. השנה זה לא היה, נכון? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> זה עדיין לא. << אורח >> דפנה לוי: << אורח >> במהלך יולי אוגוסט. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> צריך להתחיל את זה עכשיו. << אורח >> דפנה לוי: << אורח >> אגב, זה עולה לנו מיליון שקלים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> חבר'ה, הבכירות מלאות, החופים מלאים. התחיל הקיץ. תתחילו בכל הכוח. אני אומר לך, אני הייתי ביום שבת בים, כמויות מטורפות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את יכולה בבקשה, טוב, אני כבר ביקשתי קודם, לא ידעתי שיש את השקף הזה. תשלחו לי, קודם כל ישר כוח, זה מדהים. << אורח >> דפנה לוי: << אורח >> זה קיים במצגת, אפשר להפעיל את זה. רוצה לראות את הסרטון? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, בטח. << אורח >> דפנה לוי: << אורח >> אגב, גם קיים בשפה הערבית ומופץ בכל הרשויות בשפה הערבית, שזה לא עולה כסף. דפנה לוי, מנהלת תחום בטיחות ילדים, משרד הבריאות. עובדת עם זהבה רומנו, התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נפלא. קודם כל, זה מאוד מעודד. זה מתחבר למה שביקשתי קודם, יופיע גם בדברי הסיכום. אני אשמח לקבל את התוכנית המורחבת, כולל התקציבים והתדירות. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> יש לי את טבלת השידורים במהלך חודש אוגוסט. זה עולה המון כסף. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שולחן עגול עם משרד החינוך, משרד הפנים. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אנחנו באמת התבקשנו מאוד מאוד לעמוד בלוחות זמנים. יש לנו ועדת היגוי. התוכנית הלאומית פועלת בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה נוספים. יש לנו ועדת היגוי. ועדת ההיגוי מתכנסת אחת לרבעון. אנחנו בעצם מקבלים תוכנית עבודה מוסדרת בתחילת השנה ממשרדי הממשלה ואנחנו תומכים, התוכנית הלאומית תומכת ומחזקת את הפעילות של משרדי הממשלה. אחת הפעילויות, התוכניות המבורכות זה תוכנית של משרד החינוך. תוכנית חומש שכבר שמלווה במחקר, בעשייה וכו'. אנחנו תומכים בתוכנית הזאת גם בתוכניות ההסברה שהם עושים, תוכניות החינוכיות שהם עושים. וגם בנושא של שחייה באוכלוסיות שהן אוכלוסיות בסיכון. (מוקרן סרטון) << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> יש גם בעברית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ועוד איזה שפות? << אורח >> דפנה לוי: << אורח >> רק עברית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << אורח >> דפנה לוי: << אורח >> עברית וערבית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> תקציבית. (מוקרן סרטון) << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> זה, אגב, הסלוגן שלנו במהלך כל הקיץ. סלוגן שהוטמע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מדהים. א', אני אשמח בבקשה לדעת - - - << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> הסרטון הזה מופץ גם ברשתות החברתיות. הוא גם היה בתקשורת, בטלוויזיה, בפריים טיים פעמיים בשעות הערב, בשעה 18:00, בשעה 20:00 לפני החדשות, דקה לפני החדשות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מטורגט? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> סליחה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם עושים פילוחים של קהלי יעד פוטנציאלים? ומה הסיבה, מה הבעיה לדובב את זה בעוד שפות? אפס השקעה. אתם אומרים תקציב, זה אפס השקעה. זה אותו סרטון, כיתוב ודיבוב, אני אומר לכם אפס השקעה. אפס. << אורח >> דפנה לוי: << אורח >> נבדוק את זה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> נבדוק את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא. << אורח >> דפנה לוי: << אורח >> זה לא אפס, אבל נבדוק את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה אפס. אני אומר לך שזה אפס. זה בין כלום, הנה אני מודיע לך, קחי את מה שאני אומר לך. זה בין כלום לכמה אלפי שקלים. שמעתם? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אפשר להוסיף כתוביות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז הנה אני אומר, דיבוב וכתוביות זה בין כלום לכמה אלפי שקלים. הלא אם תבואי עכשיו לאיזה שהיא עמותת גג של יוצאי אתיופיה, תגידו אנחנו צריכים קריין. מישהו שיישב ויכתוב. אתם לא, הוא יעשה את זה בשמחה. אותו דבר בשפה הרוסית וכן הלאה. ולדעת לשלוח את זה באופן מפולח נכון לכל קבוצה מותאמת. אני אומר שזה יכול להביא תוצאות מדהימות. הגברת מודעות. הגברת מודעות. << אורח >> דפנה לוי: << אורח >> אנחנו נבדוק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הנה אני אומר לכם, אני מניח, חברה טובה שלי, אשת תקשורת, חה"כ ד"ר צגה מלקו, בטלפון אחד עכשיו אם אני מחייג אליה והיא נמצאת כאן היא מגויסת בחינם. בחינם, כולל דיבוב כולל הטמעת כתוביות. מה הבעיה? מה הבעיה? למה אנחנו צריכים לקיים את הדיון הזה בשביל להגיע לתובנה הזאת? וגם אומרת לכם פה מנכ"לית בטרם מאות רבות של מיליונים במצטבר לאורך השנים משולמים לצורך התמודדות עם נזקי הטביעות. בואו נחסוך אותם. יקר משלם רק מי שיש לו כסף. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> רק ברשותך אני אמשיך. אז כמובן שישנם עוד מפגשי הסברה בחופי הים. בתקופת הקיץ יש לנו אנשים טובים שהם מתנדבים, צוותים רפואיים שיוצאים לחופי הים ועושים הדרכות בחופי הים. אנחנו רואים את ההפנינג שיש בחופי הים, שצוותים רפואיים יוצאים מיוזמתם לחופי הים ונותנים הדרכה למניעת טביעות בים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אפשר רגע בבקשה את השקף הקודם? כל מה שביקשתי בתחילתו של השיח בינינו, לעניין הפירוט, אני מבקש שיורחב לעניין כל מה שהשקף הזה מציע. בסדר? תודה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> יש לנו שבוע בטיחות שצריך להתקיים בסוף החודש הזה. במהלך השבוע של בטיחות יש פעילויות בתוך בתי החולים גם למניעת טביעות וגם לנושא של בטיחות בנושאים אחרים. יש בבתי הספר, יש תוכניות שמדברות על הנושא של בטיחות. גם בטיחות במים, גם בטיחות בנושאים אחרים. בתקופת הקיץ אנחנו משלבים את הנושא של מניעת טביעות והתנהגות נכונה בחודשי הקיץ, גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה של - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זו תוכנית וולונטרית או שהיא מחויבת, מוטמעת ומפוקחת? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> חלקן הן וולונטריות וחלקן הן לא וולונטריות. בבתי ספר עושים את התוכנית הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה מחזיר אותנו לשיח בעניין הדיווח והפילוח של אותה מערכת בבתי החולים. אני מבקש שההתייחסות והגישה תותאם בהתאם גם כן בעניין התוכנית. לא יכול להיות שגם מערכת ציבורית משקיעה הון בבניית תוכנית, תוצאה של מחקרים, תשומת לב, גיבוש תוכנית ואז מוסרים אותה באופן וולונטרי, לשימוש וולונטרי, לשיקול דעת המחנכת או מנהל בית הספר. זה לא יכול להיות, לא מתקבל על הדעת. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> את התשובות האלה אנחנו נצטרך לעשות יחד עם משרד החינוך. יש לנו תוכניות, כפי שהצגתי כרגע, תוכניות ההסברה לקהל הרחב. יש לנו תוכניות הסברה שהם בעצם מותאמות לאוכלוסיות שהן אוכלוסיות בסיכון, כמו האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה הבדואית, האוכלוסייה החרדית. שהפלטפורמות להעברת מסרים הן פלטפורמות שהן קצת שונות מהפלטפורמות הרגילות של החברה הכללית. כמו למשל החברה החרדית הפצת המידע הוא בדרך כלל דרך מוסדות החינוך, הכוללים, עיתונות חרדית ודפי מידע מודפסים. כרגע, כפי שציינתי בתחילת הדברים שלי, יש לנו מיזם משותף עם ארגון סייפטי ישראל שבעצם זה ארגון חרדי שמעביר תוכניות הכשרה והסברה לילדים בבתי הספר. גם בתי ספר לבנות וגם בתי ספר לבנים. בנושא של בטיחות בבית. כרגע לקראת חודשי הקיץ הם מדברים על בטיחות ומניעה של טביעות וגם בטיחות בטיולים ואיך בעצם להתנהג בצורה נכונה. אנחנו מגבירים את התוכניות האלה בתקופה של בין הזמנים כי אנחנו יודעים שיש יותר היפגעות בתקופה הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מניח שיש במשרד הבריאות נציג קשר למגזר החרדי. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> יש תוכנית לחברה החרדית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם שקלתם שאותו נציג בערוצים המקובלים יגיע לגדולי ישראל ויסכם איתו העברת מסרים והוראות כחלק מקודים התנהגותיים שמועברים על ידי גדולי ישראל. אני אסביר למה אני מתכוון, בסדר? בחור מחסידות גור אולי לא היה יודע שטלפון לא מסונן, לא כשר, הוא טלפון בעל חשיפה מוגברת לסכנות תרבותיות, דתיות וחברתיות, אלמלא האדמו"ר לא מדבר על זה בשיעור. כשהאדמו"ר מדבר על זה, זה קודש קודשים. אם נציגים מטעמכם שיודעים לדבר בערוצים המקובלים עם גדולי ישראל יודעים לסכם איתם העברת מסרים והוראות מפי גדולי ישראל, בין היתר באמצעות שיעורי תורה. אני מניח שדרך ההטמעה הזאת מדלגת וגוברת על סרטונים ולינקים וברושורים והדרכות פרונטליות שניתנות לכלל החברה. האם שקלתם לדוגמה את האפשרות הזאת? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> שקלנו גם את האפשרות הזאת. אבל האפשרות הזאת היא גם בחלקה ישימה. יש באגף האסטרטגיה, תכנון ואסטרטגיה במשרד הבריאות מקדם תוכנית לחברה החרדית שעוסקת בנושא של בריאות ובטיחות. אנחנו משולבים יחד עם התוכנית הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה הסיבה, אם אתם כבר שקלתם את זה, שלא יצאתם עם זה לפועל? מה הסיבה שלא יצאתם עם זה לפועל? לכל אוכלוסייה אנחנו מחפשים את מוקדי הכוח בעלי ההשפעה הגבוהה ביותר. כך זה עובד. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> התוכנית לחברה החרדית בעצם פועלת יחד עם משרד ראש הממשלה, פועלים לקידום של נושא של בריאות ובטיחות בחברה החרדית. ואני מניחה שהם משלבים גם את גדולי התורה בתוכנית הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא בטוחה. אני מבקש שתבדקי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אתן לך לגבי החרדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה. אתה מגיע מנתניה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אני אגיד לך. אתה יודע איפה יש את בריכת השחייה הכי מפוארת במדינת ישראל? הכי חדשה, הכי גדולה? בני ברק. אתה תראה אותה, אתה לא תאמין. הגעתי לשם, הרמתי טלפון לגיא דגן. לגיא דגן יש במשרד נציג שמתעסק עם החברה החרדית ובחמש דקות הוא סידר שם עניינים. נפגשנו שבוע אחרי, כמה? שלושה מיליון? כמה זה היה שם, לימוד השחייה שהוספת? הוסיפו שם מספר מיליונים כדי ללמד ילדים חרדים שחייה בעיקרם בבריכה הזאת. אפשר לעשות דברים. ברגע שיש לך, כמו שאתה אומר, יש לך נציג שהוא מהעולם הזה, מהחברה הזאת, יותר קל להגיע אליהם, יותר קל לעשות. ויש את הכלים. אני פשוט חייב ללכת לדיון אחר, אבל הייתי ממליץ לך מאוד לשמוע את האנשים היקרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> המלצתך התקבלה בחום ומאושרת. הדובר הבא. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בסוף אנחנו צריכים לצאת מהקופסה שלנו, לשמוע באמת דברים אחרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << אורח >> גיא דגן: << אורח >> ברשותך, יש לי עדכון קצר, כי רוב הדברים נאמרו. אם תרצה לשמוע, אני אשמח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה השאלה? יש לי אליך הרבה שאלות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מתי אתה מסיים, ב-14:00? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא יודע, עד מתי שהיא תרשה לי. יש לי דיון אחרי כן. אז ככה, מראש אני אומר הערת ביניים, לא מיצינו את הנושא בדיון הזה. לא משנה, הדיון יימשך גם עד 20:00, לא מיצינו, כי אנחנו נצטרך לקבל נתונים, לצאת לשטח, לחזור, לגבש, לבחון, להציע וכן הלאה. בתוך זה אני מנסה רגע להבין. אני שואל אותך שאלה. אני מרגיש שאת אומרת אוקיי, זה נשאל את משרד החינוך. לא, זה שיתוף משרד ראש הממשלה. אני שאלתי שאלה. עלה לי רעיון של הדיוטות. שמחתי שגדולי ישראל בתוך משרד הבריאות וחכמנו כבר חשבו על זה. אני שואל אם זה הוטמע האם משתמשים במנגנון הזה? ואם לא, למה לא? זאת השאלה. אני אומר לכם, כאשר גדול ישראל מגיע לאוכלוסייה שלו ומוסר שיעור תודה. בתוך שיעור התורה מקדיש עשר דקות, חמש דקות לנושא, חמש דקות זה כמו שחקקו את זה על גוף האדם. האדמו"ר אמר וזהו. האדמו"ר חשף אותנו לסכנה, האדמו"ר הזהיר אותנו מזה, האדמו"ר ביקש שנלמד את הנושא הזה ובזה הוא יתבל את זה בקישור שהוא יודע למצוא בכתובים. ובזה זה נגמר. בזה זה נגמר. אני שואל, למה לא עשיתם את זה עד היום? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אז כן נעשה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, תודה. זה מה שרציתי לשמוע. תביאי לי בבקשה פירוט של מה שנעשה בזה, לדיון הבא. תודה. בואו נעבור הלאה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> נעבור הלאה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני פותח פה סוגריים. לא שחלילה אני מטיל ספק בנתונים שאני מקבל, במקביל לזה צוות לשכתי מונחה לעשות בדיקה רנדומלית מול כמה גדולי ישראל ומשפיעים, מה הגישה והסיכום ושיתוף הפעולה לביצוע הנחיות בהעברת מסרים במניעת פגיעות, בתוך זה גם במים. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אני גם נודה לזה שאם יפתחו לנו דלתות ואנחנו נוכל לגשת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, לא. שנייה, שנייה. השאלה שלי התחילה במקור האם יש לכם בעל משרה במשרד הבריאות שבהגדרה שלו הוא איש הקשר מול העולם החרדי? זה במגוון רחב של נושאים. שנייה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> יש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שנייה ברשותך. כשאמרתם לי כן שאלתי אם ניתן להמליץ, האם נבחנה אפשרות להעברת מסרים באמצעות תיאום מול גדולי ישראל, כך הם מוגדרים. אמרתם לי כן. ואז אמרתי מה התוכנית? אמרת זה משהו בשיתוף פעולה עם משרד ראש הממשלה. האם דובר על זה והועבר? 'כן'. אמרתי אוקיי, תביאו לי ובמקביל אני גם בודק. אולי ניתן לטייב את התהליך, אולי זה בסדר גמור. אולי אני אלמד מזה איך עושים הלאה ונשליך את זה על שאר נושאים. ואז אני לא מקבל שאת אומרת נשמח לפתיחת דלתות. אותי הקטן אתם צריכים בשביל לפתוח דלתות עם העולם החרדי? אותי הקטן? תגידו אין, נחשוב. אולי צריך להעביר תקנה או בחקיקה או לקבוע או לדבר עם כבוד שר הבריאות, שהוא חרוץ, חריף, שנון ומהיר החלטה. במגוון רחב של נושאים שאני מדבר איתו. נגיד לו בוא תמנה מישהו מעולם התוכן החרדי שיודע לדבר בשפות האלה ולתווך, שיהיה טרנספורמטור. אם אתם אומרים לי יש, למה אתם צריכים אותי בשביל זה? שאגב, שר הבריאות הוא גם חרדי. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אנחנו נעדכן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> לגבי לימודי שחייה, שזה בעצם מיומנות חשובה להפחתת סיכון לטביעה. אז כפי שציינתי, התוכנית הלאומית תומכת תקציבית בלימודי שחייה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באיזה היקפים? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> בהיקף של 5,000 שיעורים בחברה הבדואית וגם בחברה החרדית. אנחנו יכולים להעביר את הנתונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה האחוז שמכסה 5,000? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> כל תלמיד מקבל בערך שישה-שמונה שיעורים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באיזה גילאים? זה מדהים, אגב. באיזה גילאים? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אנחנו נבדוק ואני אגיד בצורה מדויקת. יש לנו את הנתונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איזה גילאים? שנייה, עוד מעט, אדוני, אנחנו עוד לא נפרדנו. באיזה גילאים? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> בכיתה ד'. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ד', משהו כמו 10. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> חבר הכנסת ציין את הבריכה בחורה. אנחנו היינו בבריכה בחורה וראינו את לימודי השחייה שם. וגם בחברה החרדים אנחנו תומכים בלימודי שחייה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. אז כל ילד בחברה הבדואית בריכוזי אוכלוסייה מוסלמית, נגדיר את זה ככה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> זה גם בחברה הערבית, כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה ערבית. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא 'גם', זה ערבית. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> ערבית ובדואית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לכן אמרתי מוסלמית. בסדר? מקבל בכיתה ד' בין שישה לשמונה שיעורים, שיעורי הכשרה וחניכה לשחייה. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אני אבדוק את זה בדיוק ואני אומר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, זה מה שאת אמרת לי. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> למיטב זיכרוני זה זה. << אורח >> גיא דגן: << אורח >> עשרה שיעורים. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> עשרה? תודה. עשרה שיעורים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כל ילד. אני שמח. תשמעו, כל יום בן אדם צריך לסיים את היום שלו כשהוא למד משהו. האם התוכנית הזאת מפוקחת או שרק התקציב מועבר? אולי ראש מועצה שהמועצה שלו דלת אמצעים לוקח את הכסף הזה לשימוש בתיקון תאורת רחוב? << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> התוכנית הזאת מפוקחת במשרד החינוך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מפוקחת. זאת אומרת, אתם דואגים לתקצב ומפקחים ומלווים. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> הם מתקצבים ואנחנו מתגברים בנוסף. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת בסך הכול זה עשרה שיעורים בכיתות ד'. עוד מעט אנחנו נשאל לגבי הרגולציה המופעלת, ככל וקיימת. << אורח >> דפנה לוי: << אורח >> זה גיא יוכל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, כן, לכן אמרתי, מצטברות שאלות למכובדי. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> אני חושבת שאנחנו סיימנו, כי אני חושבת את מה שדיברנו במהלך - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מאוד מודה לך, תודה רבה. קבענו שיעורי בית להמשך. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> כן. ואני מודה, כי חידדת לנו נקודות מאוד חשובות ואנחנו נבדוק אותן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. אנחנו בתהליך למידה, החכמה ויישום והטמעה ביחד. וזה בסדר. זו אחת השליחויות המרכזיות של הוועדה. של כל ועדה. בסדר? ככה זה באופן תקין אמור לעבוד. ושוב תודה רבה לשתיכן. << אורח >> זהבה רומנו: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר פול, הצג בבקשה את המצגת שלך, את כל מה שיש לך לספר לנו. תעשה את זה באופן ממוקד וענייני. תודה. << אורח >> פול חכים: << אורח >> תודה לכבוד חה"כ רביבו. שמי פול חכים, אני מייסד של עמותה בשם משמר הצלה ימי. אנחנו בתחום של חינוך לבטיחות בים או ימי. זה התחום שלנו. הצלה ימית זה להציל חיים. בעיקרון של חינוך לילדים והנוער. העניין המאוד חשוב זה חשיפה וגם כן את המודעות של הסכנות בים. אני לומד את זה גם כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך, ננסה רגע לחדד את זה. יכול להיות שאדוני מתכוון לים הוא מתכוון למקור מים טבעיים. זה יכול להיות ים, אגם, נחל וכן הלאה או רק ים? << אורח >> פול חכים: << אורח >> בעיקרון ים, אבל גם כמו הכנרת, גם אפשר. כן. למנוע טביעות בים או מקור טבעי. כן. כמובן יש לנו את הביטוי שלנו להציל נפש זה כל עולמו. אבל אנחנו לומדים גם כן מחכמי תורה, מהתלמוד, על קיט"ט ששלושת הדברים חשובים, שההורים חייבים ללמד. זה ללמוד תורה, ללמוד אומנות או להשיג - - - וגם כן ללמוד שחייה. אבל אנחנו גם כן רואים את זה בתחום - - - בגלל התורה של בטיחות בים זה כאן. זה לא חדש. זה כבר 100 שנה שהתחום, שלומדים מחכמי אוסטרליים שיודעים את התחום כבר המון שנים. << אורח >> קריאה: << אורח >> אולי תגיד את שם החוברת לפרוטוקול. << אורח >> פול חכים: << אורח >> public safety aquatic rescue. אפשר לתרגם את זה, יש לנו תוכנית בעברית. לכל ילד, לכל אזרח במגזר במדינת ישראל. אפשר לתרגם את זה לאמהרית, אפשר לתרגם את זה לערבית, אפשר לרוסית, לכל שפה. הנה אפילו סטיקר שלנו: אנגלית, עברית, ערבית, שזה ברור לחלוטין. כל ילד יכול לעשות סריקה וללמוד בדיוק על הסכנות של הים ועל מה קורה בים. זה תורה. השני, אנשי מקצוע. הסברה, הסברה, הסברה. חינוך. אני והחבר'ה כאן עם העמותה משמר הצלה ימי אנחנו נציגים של איגוד הצלה עולמית. אנחנו לא סתם באים מהשכונה, אנחנו חלק גלובלי. וחבר'ה, יש יותר מ-300,000 אנשים שטובעים בים כל שנה. אז זה לא רק בעיה שלנו. 300,000 אנשים שטובעים בים בעולם. אבל זה גם כן איזה שהיא מחלה עולמית. זה גם כן אויב, אומרים אויב שקט. לא מדברים על זה. ראינו את הסטטיסטיקה מאורלי מבטרם. זה גם כן חלק גדול, אחוזים שזה ילדים. ותחום שלנו ספציפית, וזה מקצועות זה עניין של להדריך את הילדים והנוער, את התרבות של בטיחות בים. ודיברנו על משרד החינוך. אסור ילד אחד להתקרב לחוף, לא לחול ולא לים. אז איך הם יודעים את הסכנה? משחק עם אש, אז רואים את האש. משחק עם הנחשים, יש בעיות. אז איך אנחנו רוצים להיכנס לכל בית ספר, אחד מול השני, - - - לא רק את השילוט, לא רק רואים את זה בפרסומת בדקה. חייב להתעסק עם הילדים אחד על אחד. זה אנחנו מודל אוסטרלי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם לא יכולים דרך הגפן? מנהל בית ספר לא יכול לבחור אתכם, את התוכנית שלכם? << אורח >> פול חכים: << אורח >> זה תהליך שעוד לא הגענו לזה. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> אתם עוד לא מוכרים בעצם כגוף שיכול להעביר את התוכנית בגפן. << אורח >> פול חכים: << אורח >> כן. מכרז לא. אנחנו עם כל מיני שותפים שלנו, משרד הבריאות, משרד החינוך. גם כן עם עיריות, אנחנו עובדים עם ראשי החופים. עם עיריית תל אביב, יש שם הרבה פרויקטים. עם בית ספר כדורגל ביפו. יש גם פרויקטים בזיכרון יעקב עם פרדיס. יש לנו פרויקטים בהרבה מקומות. עם ויצ"ו, עם ילדים בסיכון, נוער בסיכון, עובדים עם זה גם כן. אנחנו עובדים בשטח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה מר פול, שאלה. התוכנית הזאת מוטמעת בעוד מקומות בעולם. << אורח >> פול חכים: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אשמח בבקשה לדעת באיזה מדינות היא מוטמעת כחלק מאפשרות בחירה במערכת החינוך. זאת אומרת, יש איזה שהוא סל שהמפקח האזורי או מנהל בית הספר סוברני להחליט מה הוא מקדיש לטובת העניין. הביקורים שלכם, הכניסות שלכם, המצגות שלכם וכן הלאה. << אורח >> פול חכים: << אורח >> אז הפרויקט שלנו זה בא מאחד מאוסטרליה. אבל בגלל אנחנו נציגים של הצלה ימית אנחנו באזור של אירופה. אז יש הרבה מדינות שמכניסים את התוכנית הזאת בתוך מערכת החינוך. ושתדעו שכל יום ראשון יותר מ-200,000 ילדים מגן חובה עד גיל 15 לומדים בטיחות בים כל קיץ. ויש לנו את התוכנית הזאת. אנחנו מבקשים דבר אחד: תן לנו להיכנס לבית הספר לעשות שיעור אחד לבטיחות בים. זהו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם את התוכנית שלכם מלווה צוות פדגוגי, חינוכי, שעבר וראה התאמה למערכת החינוך? שביקר אותה, שבדק את מידת ההשפעה של התוכנית הזאת למוסדות חינוך מקבילים בעולם? << אורח >> פול חכים: << אורח >> אנחנו קיבלנו אישור מכל מיני בתי ספר בארץ. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל זה לא מה ששאלתי. << אורח >> פול חכים: << אורח >> בבקשה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שאלתי אדוני האם את התוכנית שלכם ואת הפעילות שלכם מלווה צוות פדגוגי חינוכי שמבין את שפת החינוך. אולי היא צריכה להיות מותאמת ישראלי, אולי היא צריכה להיות מותאמת גילאים. האם הוא בדק את ההשפעה של הטמעת התוכנית בעולם? האם הוא בדק אם יש השלכות כספיות רוחביות. אולי בעקבות חלק מהפעילות שלכם, אולי הפעילות שלכם לא עולה כסף, אבל אולי היא חלק מהפעילות המומלצת בפעילות שלכם מחייבת איזה שהן הוצאות כספיות שמוסד חינוכי או רשות מקומית צריכים להיערך לקראתה. אתה מבין את השאלה שלי? << אורח >> פול חכים: << אורח >> כן. אנחנו לא רק עם איגוד הצלה ימי, איגוד הצלה ימי עולמי זה גם כן מקשר עם האו"ם. האו"ם של החינוך. אז כל כל ה-world health organization. גם כן יש להם את אותה תוכנית שמלמדים את כל בתי הספר באירופה ובכל העולם. אז זה יש לנו את התוכנית הזאת. זה מוכר פדגוגי עולמי וגם עשינו את זה גם בארץ. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גם פדגוגים בישראל? זאת השאלה. << אורח >> פול חכים: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> פשוט. << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> אדוני, אם יורשה לי. אסנת אביטל, יושבת-ראש עמותת משמר הצלה ימי. חשוב לי לציין כי פול באמת בא לפה עם מקצועיות שכולכם זיהיתם. ובאמת זו עמותה שחייבים לציין, היא עד היום בהתנדבות מלאה. בורכנו בעולים מאוסטרליה שמביאים איתם מקצועיות ואנחנו עובדים עד היום בהתנדבות. כי ציינת עלויות. אז אין ספק, אנחנו כעמותה אנחנו לא אגודת ספורט, אין לנו כספים מאגודות ספורט. אין לנו כספים אחרים ממשלתיים ואין ספק, צריך לשים את הדברים על השולחן, יש לכך עלות. אבל אנחנו חושבים שמכל ההצעות המצוינות, מכל תהליכי העבודה שהוזכרו פה, יש דבר אחד מיידי שהעלות שלו היא יחסית נמוכה – שעה אחת שכל תלמיד במערכת החינוך, מגיל גן עד כיתה י"ב יקבל שעה אחת בטרם יציאה לחופשת הקיץ, של בטיחות ימית. תהיה לזה עלות, אבל זה תקציב לדעתנו נמוך, תמורת התפוקה. ככל שיידרש, אתה שואל אם נדרש פה איזה שהוא תיאום פדגוגי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תמיד צריך לשלם. << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> לא, ברגע שיהיה לזה שורת תקציב נוכל להיכנס אולי אנחנו תחת איזה שהוא סל. ברגע שיהיה לזה סל מלמעלה שיגיד לכל מנהלי בתי הספר אתם חייבים לקבל את זה, אז תפתחו את זה בתוך הגפן, תפתחו את זה באיזה שהיא צורה. אנחנו לא באים פה לעשות לביתנו. כי לבקש מכם שתפתחו כזאת הוראה ושהמדינה תממן את זה, ככל שאנחנו נוכל להיכנס לתוך זה. או כל גוף אחר שיוכל להוביל - - - << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> אתם ערוכים לתת כל כך הרבה הדרכות? יש לכם תשתית לזה? << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> אנחנו בעצם גם מדריכים את המדריכים. אנחנו מכשירים. << אורח >> פול חכים: << אורח >> כל זה הכשרה. שאתם, המורים יכולים לדעת. זה כמו גם כן אור ירוק. אור ירוק, מדריך את העניין של תאונות דרכים. אין דבר כזה. אנחנו גם כן אור כחול. זאת אומרת שאפשר, הילדים צריכים בטיחות בים. זה לא רק שחייה. כן, זה חשוב מאוד. אבל כמו ששמענו, מי ששוחה בים זה לא כמו בריכה. יש זרם, יש סחף. מה, ילד עכשיו, ילד בדואי, ילד דרוזי, ילד מי יודע מה, יודע מה זה דגל שחור בים? אתם יודעים את זה? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> אז אני רוצה לומר לך אדוני, אנחנו עושים היום הדרכות בים. ילדים שנוהגים לפקוד את החופים לא יודעים היום מה זה צבעים של דגל. לא יודעים באיזה דגל מותר להיכנס ובאיזה לא. ולא יודעים שכאשר אין דגל לפעמים זה אומר, הם לא יודעים מה זה שאין שירותי הצלה. מה זה חוף מוכרז, מה זה חוף לא מוכרז. אלה תכנים שאפשר להעביר, גם לא צריך עכשיו לשבור את הכללים של משרד החינוך. לא צריך בהכרח להביא את הילדים לחוף הים. אלה תכנים שאפשר להעביר אותם בשעה אחת שכל ילד בישראל יקבל שעה אחת של בטיחות ימית אצלו בתוך המוסד הלימודי. << אורח >> פול חכים: << אורח >> וגם להסתכל. עשינו איזה שהוא פרויקט עם משרד החינוך. עברנו על זה כמה פעמים בזומים. מה הכי טוב. יש לנו פוסטר מאוד פשוט. בחוץ לארץ זה בכל מקום, תחנת רכבת, תחנות אוטובוס, בשירותים ציבוריים. חייב קמפיין קיץ דחוף. אנחנו יודעים כל שנה אותו דיון. בואו נעשה את זה, כאילו, דיון הבא או לקיץ הבא. חבר'ה, 20 ביוני מתחיל התיכוניסטים על החופים. איפה אתם? איפה אתם? יש שם, מגנטים, אפשר לעשות בכל מקום. אפשר גם כן סטיקרים. אפשר כל הפוסטרים. איפה אתם? כל אחד כאן זה חשוב לנו. אבל זה גם כן על הכתפיים שלנו, אחריות שמישהו אחד טבע. אתמול מישהו טבע בנתניה. ידעתם את זה? ומה יהיה עם התיכוניסטים ב-30 ביוני? אין שום דבר. לא ראיתי שום קמפיין. כל שנה זה אותו דבר. אנחנו אנשים של שטח. אנחנו מבינים את זה. אנחנו פרגמטיים. תן לנו את הכלים, תקציב, גב לעשות את העבודה שאנחנו יודעים מחוץ לארץ לכאן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך, האם בחנתם אפשרות שיתוף פעולה ומעורבות חברתית באמצעות ארגונים ותנועות נוער? << אורח >> פול חכים: << אורח >> כן. עבדנו עם הנוער העובד, עשינו תוכנית ממש טובה עם ג'סר א זרקא, עם ערבים, לפני שלוש שנים. וזה נגמר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << אורח >> פול חכים: << אורח >> זה נגמר. יש גם כן מכבי יחד. אנחנו כל שנה עושים את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני שואל שאלה. לפנות לצורך העניין לצופים, לבני עקיבא, לעזרא, לנוער העובד והלומד. << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> יש מעבר ליכולת - - - << אורח >> פול חכים: << אורח >> הלוואי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, מה זה הלוואי? אני שואל רגע שאלה. הרי אתם מחפשים מי שיפתח לכם דלת לקהל יעד. גם לצורך הטמעה, גם לצורך הגברת מודעות וגם אולי למצוא מי שירצה להתגייס לרעיון המדהים שלכם. לשמש כסיירים, כמדריכים, בעלי מעורבות חברתית. זה חלק מהיעדים המרכזיים בהפעלת ארגוני ותנועות נוער. << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> אני חוששת אבל שזה עדיין ישאיר את הפתרון מוגבל לאותן אוכלוסיות שזוכות היום, אנחנו פעילים היום בהרצליה, בזיכרון, בצפון תל אביב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כי למה? << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> כי שם יש קהל שמבקש את הקייטנות שלנו, שבא להדרכות, שמודע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אסנת תראי, נחלק את זה לשני חלקים. אין ספק שההפעלה שלכם היא הפעלה וולונטרית, ללא מטרות רווח. עדיין היא מחולקת גם לשני חלקים: חלק שעולה וחלק שאתם רק רוצים להגביר מודעות. זה הפעילות של פול. בסדר? החלק שעולה צריך למצוא מי שיממן אותו. אני מבין אותך. זה באמצעות קייטנות, זה באמצעות הדרכות, זה באמצעות סיורים וכן הלאה. החלק השני הוא הגברת מודעות. הוא לא עולה. מה שלא עולה לא יכול להיות מותאם דווקא למי שבין כה וכה שולח. אני את הילדים שלי, כשהם בני ארבע שלחתי אותם כבר לשיעורי שחייה. אז אני יכול להיות שאני יכול לוותר על זה. אבל יכול להיות שיש מישהו שאין ידו משגת וכדי שהוא יידע ממה להיזהר הוא צריך לדעת עד כמה זה מסוכן. לטובת העניין יש את הגברת המודעות הזאת. והוא לא תלוי כסף. לכן הוא גם לא תלוי קהל יעד שהוא בעל יכולת מימון הוצאות של החלק השני שאת מדברת עליו. את מבינה למה אני מבקש ליצור את ההפרדה הזאת? אסור לערבב את זה. << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> בדיוק אני לנקודה הזאת חתרתי. שכל עוד אנחנו חיים בתוך תנועות הנוער, ושוב, אין ספק שיש לנו עוד עבודה גדולה לעשות גם שם, אנחנו לא מצליחים להגיע לאוכלוסיות שלא נמצאות בתנועות הנוער. שלאו דווקא הולכים עם המשפחות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואו נתחיל עם משהו שקיים. יכול להיות שבאמצעות הגברת המודעות והחשיפה והגיוס של מי שמגיע לתנועות נוער, נדע אולי למצוא את אלו שיגיעו בסוף לאותם כאלה שלא מגיעים לתנועות הנוער. כמו בחופי ים וכאלה. << אורח >> פול חכים: << אורח >> יש לנו דוגמה אבל היה עם מגן דוד אדום. יש כל קיץ מחנה לנוער להדרכה של עזרה ראשונה. בכפר סבא. ואנחנו הסכמנו שנעשה שעה על בטיחות בים, שיש להם כבר מציגים שמבינים מה זה בטיחות בים. אבל לא עם תקציב, אז לא יכולנו ופספסנו 200 ילדים ללמוד בטיחות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה העלות הנדרשת לכזאת פעילות לדוגמה? << אורח >> פול חכים: << אורח >> בוא נגיד ככה, שכל שיעור זה בערך - - - << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> אם נכנסים תחת מודל לכל הכיתות אפשר להגיד שזה 150 שקלים לדעת הדרכה. יש לנו 2.5 מיליון ילדים במערכת החינוך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תחלקו לי רגע את שיתוף פעולה ביניכם. << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> אנחנו אותה עמותה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אותה עמותה. העמותה מביאה רעיון, היא מבקשת להטמיע אותו. הרעיון לא עולה כסף. ההפעלה וההטמעה באמצעות מנגנונים בהיקפים כאלה ואחרים עולים שלא למטרות רווח. זאת הפעילות שלכם. היא התנדבותית, אבל היא בכל זאת עולה כסף, כי המדריכים עולים כסף. << אורח >> פול חכים: << אורח >> כן. << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> כן. אנחנו אין לנו את הבסיס לשלוח מתנדבים לכל בתי ספר בישראל. בסוף מישהו יצטרך - - - מדריכים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בשביל זה אני שאלתי לעניין תנועות הנוער. כי אם אתם עושים שיתוף פעולה עם הצופים, וחלק מהמפגשים שלהם עוברים דרך ההכשרות שלכם. וחלק מהמעורבות החברתית שלהם היא לצאת ולהגביר את המודעות, להיות מבשרי הבשורה שלכם – אני חושב שזה כלי להשיג יעד. זה מה שאני מנסה. << אורח >> פול חכים: << אורח >> זה מצוין. וגם עשינו את זה בעבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אומר, למה זה לא מניע? למה אין לזה המשכיות? << אורח >> פול חכים: << אורח >> זה אולד סקול. הם חושבים שיש להם את התוכנית שלהם, אין להם מקום חדש. זו הבעיה. זה לא ראש פתוח. זה הגמישות של תרבות שחוסה כאן. זה בעיה. << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> יש לזה המשכיות, אבל זה לא, שוב, באנו לשים פה איזה שהוא פתרון מערכתי. אי אפשר לסמוך, עם כל הכבוד לנו, למתנדבים שמאחורינו, ככל שנעבוד יותר עם תנועות נוער, מקבלת לחלוטין, נוכל להרחיב את ההשפעה שלנו. יחד עם זה, חשוב לנו לשים את השורה התחתונה, אולי את הכותרת, שעה במערכת החינוך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את אומרת כזה דבר: זה הרעיון שלנו. הוא מוצלח בכל העולם. הוא מציל חיים. מה שמציל חיים אפילו גם חוסך כסף. וכדי שהטוב הזה יגיע ויוטמע בישראל איזה שהוא גוף ממשלתי יצטרך לשאת בעלות של ההפעלה שלנו. << אורח >> פול חכים: << אורח >> לגמרי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה מה שאתם אומרים. << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> כן. במינימום של שעה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קראנו לילד בשמו. מה שורת העלות שאתם סבורים שאמורה לעלות? << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> אנחנו יכולים רק לנחש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא לנחש. חייבת להיות לכם תוכנית עסקית. << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> אנחנו אין לנו את היכולת לעשות את כל מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, כן. כן התחלת לומר לי. את אמרת לי שאם התוכנית הזאת תחלוש על מתן מענה וחשיפה לשעה וחצי למיליון ילדים, זה עולה 150 שקלים לילד. << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> לא, 150 שקלים לכיתה, לשעה. המספרים אומרים שזה יוצא משהו כמו תקציב של 10 מיליון שקלים להעביר את כל ילדי מדינת ישראל שעה כזאת. ככה המספרים. ושוב, זה לא עמותת משמר הצלה ימי תוכל לקחת את כל ילדי ישראל תחת חסותה. << אורח >> פול חכים: << אורח >> 2.5 ילדים מתוך 30, כל אחד כיתה. זה בערך 83,000 כיתות בישראל. 150 שקלים עלות של שיעור. 12.5 מיליון שקלים. זה שעה לכל ילד בכל המדינה שאפשר לעשות איך למנוע טביעות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רק רגע. השעה הזאת אמורה להיות מועברת באמצעות המחנך וסרטון. והמחנך אמור לקבל השתלמות מכם. כן? וזה אמור לעלות 12 מיליון שקלים. אני שואל שאלה. שואל את עצמי. הלינק לא עולה כסף, נכון? הסרטון, החומר המצולם וההדרכה לא עולה כסף. החומר הנאסף לא עולה כסף. << אורח >> פול חכים: << אורח >> יש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. מי מכשיר את המורים? מדריכים שלכם. << אורח >> פול חכים: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה מדריך שלכם גובה לשעת הכשרה? << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> לא עשינו אף פעם את התחשיב הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך? אי אפשר לא. הרי יש לכם אקסיומה. אקסיומה בנויה על תשתית. אם הגעתם לפה יש לכם בוודאי את זה. << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> רוב הפעילות שלנו היא בקייטנות, הדרכות. אנחנו לא מתיימרים לבוא מחר בבוקר להדריך את כל מדינת ישראל. באנו בקריאה למדינה להכניס - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הגעתם לדיון שעוסק בנושא שהוא הליבה שלכם. אתם עוסקים באיזה שהיא שליחות, אני רואה איך זה בדמכם. אני מניח שאת השאלות שאני שואל אתם אמורים לדעת לענות לי באותו רגע. זה לא משהו מורכב. יש מנגנון. המנגנון אומר העמותה מכשירה מאמנים, קאוצ'רים. והם מכשירים את המדריכים הבאים. << אורח >> פול חכים: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> המאמנים עולים כסף, ההדרכה שלהם עולה כסף. << אורח >> פול חכים: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני שואל שאלה: כמה שעות הדרכה, אני עכשיו מנהל בית ספר, יש לי שמונה מורים בבית הספר. אני רוצה שהם יקבלו הדרכה מכם. אתם תשלחו קאוצ'ר. תאמרו לי כמה שעות מפגש הם יצטרכו להיות עם הקאוצ'ר שלכם כדי להעביר שעה לתלמידים? << אורח >> פול חכים: << אורח >> 12 שעות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, ענית לי. כמה עולה כל שעת הדרכה אצלכם? << אורח >> פול חכים: << אורח >> לכיתה או למדריך? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, למדריך. << אורח >> פול חכים: << אורח >> למדריך 150 שקלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שאם אני רוצה לשלוח שמונה מורים, הם צריכים, אתם צריכים לפגוש אותם 12 מפגשים. << אורח >> פול חכים: << אורח >> לא, 12 שעות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 12 שעות, זאת אומרת זה יכול להיות שישה מפגשים. שעתיים שעתיים. נכון? << אורח >> פול חכים: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. וכל מפגש הוא 150 שקלים או כל שעה? << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> שעה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כל שעה. יופי. זאת אומרת לא משנה מה הפעימות, זה 12 כפול 150, זה מה שאני צריך להכין, 1,800 שקלים לטובת הכשרת שמונה מורים. בסדר? << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> זה בית ספר למעשה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> וזה ייתן לי מענה לבית ספר. << אורח >> פול חכים: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. ואני עכשיו שואל שאלה אחרת. אני עכשיו שיניתי תפקיד. אני ראש עיר, אני לא מנהל בית ספר. אני ראש עיר. ואני מסכם עם המפקחת ועם מנהלי בתי הספר שנמצאים ברשות המוניציפלית שאני נבחר הציבור שלה, שאני רוצה שהמורים יעברו השתלמות, 12 מפגשים. כמו השתלמות פדגוגית גם השתלמות כזאת. אני מכשיר לטובת העניין שוכר את בית העם, את המתנ"ס העירוני, בית התרבות העירוני, מביא לשם 300 מורים מעשרה בתי ספר, ככה סתם אני נותן לטובת ההמחשה. << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> רעיון מעולה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר? אז נאמר שצריך כבר אולי מישהו שהוא גם יידע לדבר מול קהל רחב. אז השווי יהיה לפי 14 שעות, לא 12 שעות. בסדר? אז זאת אומרת שכל עיר יכולה לגמור את האירוע בין 2,000 ל-3,000 שקלים עלות. בואו נאמר שאנחנו לא יכולים להיות גרידים, כי בסוף יש גם כיבוד ויש גם אולי צריך יותר פעימות. וזו עיר גדולה אז היא צריכה מפגשים לאזורים. פעם לאזור הזה ופעם לאזור הזה, כי יש ריבוי מורים. ואולי צריך גם לעשות איזה שהיא חניכה משנית. אז זה 5,000 שקלים לעיר. 150 רשויות זה 450,000 שקלים. איך הגעתי ל-12 מיליון שקלים? אולי אתם לא מסחריים. << אורח >> אסנת אביטל: << אורח >> זה נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז בדרך הלא מסחרים שלכם אתם מעבירים איזה שהיא הצעה שהיא נופלת, כי אין יכולת היתכנות. כי עכשיו אתה בא לראש עיר. אתה אומר לו שמע, אתה צריך להכין עכשיו 700,000 שקלים כדי להטמיע תוכנית לשעה לכל תלמיד. הוא יגיד שמע, אחלה רעיון. אבל אין לי כסף. וואלה, אין לי כסף. אין לי 700,000 שקלים. אין לי איך לנקות את הרחוב לפעמים. אתה אומר לו שמע, עולה לך 5,000 שקלים, 10,000 שקלים. אני לא מכיר ראש רשות אחת בישראל שלא יגיד לך היום אני רוצה. ויותר מזה אני אומר לך, שעה לא מספיק לי. אני רוצה שאתה תדריך כל מורה פעמיים, 10,000 שקלים. אגב, מה שאנחנו ניתחנו לפי 1,800 שקלים. אני אומר לא, בואו נחמש את זה, פי חמש ומשהו. 10,000 שקלים לרשות. מי לא ישלם את זה? מי לא ישלם את זה? יש לנו פה נציגות של השלטון המקומי? << אורח >> גיא דגן: << אורח >> כבוד יושב-הראש, אני נורא מצטער, אבל אנחנו גלשנו ביותר מחצי שעה מהשעה שתוכננה ואני חייב לצאת. אז אני מבין שיהיה לזה המשכיות. נכון? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מתנצל קודם כל. לא ידעתי שזה יהיה סוחף. << אורח >> גיא דגן: << אורח >> זה היה אמור להסתיים ב-14:00. אני פשוט צריך להיות במקום אחר, אז אני נורא נורא מתנצל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לי אמרו עד 14:30. << אורח >> גיא דגן: << אורח >> היה עד 14:00. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. שוב שמך? << אורח >> גיא דגן: << אורח >> גיא דגן, מנהל חינוך גופני במשרד החינוך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני חושב שמעז יצא מתוק. אנחנו נוותר הפעם על ההתייחסויות שאתה נדרש להתייחס אליכן. אני חושב שזה יצא טוב, כי אנחנו קצת לומדים להכיר אחד את השני. מבינים מה התמהיל, מה המנעד, מה הרבדים שאנחנו יורדים אליהם ומה הסב טקסט שאיתו אנחנו מתנהלים בדיון. קח את החומר הזה, תכין את עצמך לקראת הדיון הבא שייערך בקרוב בעזרת השם. כמו שלא ניתנה אפשרות לנציגות משרד הבריאות להיערך מראש. לפחות יש לך איזה שהוא פור. תגיע פעם הבאה ערוך, מאורגן יותר, מוכן בהתאם למה שאנחנו זקוקים לו ואני בטוח שאתה תביא איתך בשורה מדהימה וטובה. אתה משוחרר. << אורח >> גיא דגן: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נציגת השלטון המקומי, בזום. שלוחתו של חיים ביבס. שלום גברתי. << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> שלום, שלום, מה שלוכם? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, נפלא. אני אעשה טיפה סדר לפני שגברתי דוברת. << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא מאשר להשתתף בזום, בדרך כלל. אבל כיוון שכבר תואם איתך, אז למפרע לא משנה מה הסיבה אני מקבל את ההשתתפות. להבא מוזמנים שמעוניינים להגיע לוועדה ו/או צריכים להגיע לוועדה, יעשו זאת בהגעה פרונטלית. אלא אם כן יש נסיבות שיצדיקו. הם יגישו את זה למנהלת הוועדה והיא יודעת מה התנאים שיצטרכו להתקיים כדי שאני אאשר את זה. בהצלחה. בבקשה. << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> תודה. אני אתן סקירה כללית ואני אומר שבגדול מידי שנה, נאמר בעשור האחרון, מה שאנחנו יודעים, שמתקיימים פרסומים של שלטי חוצות של הרשויות המקומיות בנושא של מניעת טביעת ילדים. אם זה בבריכות פרטיות ואם זה בבתים. בבתי ספר, אין לנו מידע האם בכל בתי הספר מתקיים ומה מתקיים. אבל אנחנו יודעים שחלק מהתוכניות של אפשרי בריא עוסקות גם בנושא של סכנות בבריכות שחייה. אבל הציבוריות. אם אני אומר מה שנקרא את דעתי, לא יודעת אם לקרוא לזה האישית, אבל אני חושבת שמה שצריך לעשות זה לדרוש הכשרה של כל ההורים, אחת לשנה. אם זה באמצעות לומדה, על בטיחות ילדים, בטיחות ילדיהם. אני חושבת שכל אזרח צריך לרכוש את הכלי הזה מידי שנה, במיוחד בגילאים יותר קטנים ששם זה קריטי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. אני אשמח בבקשה שתאמרי לי אם להבנתך הצעת התוכנית שמוצעת על ידי מר פול והעמותה שהוא מפעיל יכולה להשתלב כחלק מתהליכי הטמעה של חומרים למניעת פגיעות ימיות לבני נוער. הדרכה שיודרכו המורים בבתי הספר בחטיבות ובתיכונים. << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> תראה, אם מדובר במורים שהרשויות המקומיות אחראים להם, אז בוודאי שכן. אם מדובר במורים שמשרד החינוך אחראי להם צריך לעבור את האישורים של משרד החינוך. בסופו של יום אני חושבת שבגילאים האלה האחריות היא פחות רלוונטית למורים ויותר רלוונטית לילדים עצמם, שהם כבר בגיל עצמאי. אחרי שכבר בכיתה ד' הם למדו שחייה. אני חושבת שאולי יותר, הפוקוס צריך להיות על הילדים. אם זה באמצעות תנועות הנוער - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. רק שהמורה הוא טרנספורמטור. המורה בבית הספר הוא כלי שמקבץ את הילדים, גורם לקשב ומעביר להם את המידע. << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> אם מגיע מרצה כמו מהחברים האלה ובא ומרצה בפני הילדים, אז אני מאמינה שזה נכון. אבל להעביר את המידע למורה שיעביר את המידע לתלמיד זה נראה לי, תחשוב גם אתה כהורה. האם זה יש לזה משמעות. אולי בגילאים היותר צעירים. אולי אם הגננת עוברת הכשרה כזאת. יש לזה השפעה על המסרים שהיא מעבירה לילדים בגן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אומר לך משהו גברתי. היה פה בשעה הקודמת חה"כ סימון דוידסון. הוא ואשתו בעלים של בריכות שחייה מקצועיות, מפעילים ומכשירים. בסדר? הוא היום לא עושה את זה באופן פעיל, אבל בזה הוא עסק קודם לצד העובדה שהוא ספורטאי מצטיין. עולם המים, שכך אנחנו נבין, עולם המים מאוד מאוד ניכר בדרך חייהם. הם מומחים בשחייה, יודעים להתגונן, יודעים להיערך. ועדיין לפני כמה שנים היא כמעט טבעה, כי היא נכנסה למערבולת. אנחנו יודעים שלא צריכה להיות מערבולת כדי לטבוע, כי לפעמים יש סחף רגעי. צריך לדעת להיכנס לגל, ויותר חשוב, צריך לדעת לצאת ממנו. לפעמים כשאנחנו לא יודעים, מחוסר ידיעה וחשיפה לפרקטיקה, על זה לא דיברו החברים. אבל בהפעלת כוח מירבי מאומץ תוך כדי לחץ בהיסטריה, מסתבכים יותר ומסתכנים בטביעה יותר. ואם מבצעים פעולה קטנה של שבירה, של כמה, 30 מעלות אולי ימינה לכיוון כזה או אחר, יוצאים מכלל סכנה. ואז מגיעים באופן רגיל לחוף. לפעמים הטביעה היא לא בעומק המים. היא כמה עשרות מטרים או מטרים מחוף הים. זאת אינפורמציה שאם מורה שעבר הדרכה מעביר אותה לנער שהוא משתוקק, כל בוקר הוא קם, הוא שואל את עצמו באיזה שעה הוא בורח מבית הספר לים או שהוא מסיים את הלימודים והולך לים. כולנו היינו נערים. ואם מורה עבר כזאת הדרכה, מסביר את זה לילדים, מראה סרטון, חושף אותם לנתונים סטטיסטיים ומסביר איפה הסכנה גבוהה יותר וממה צריך להיזהר יותר ואולי ימליץ להם שתמיד יהיה חבר שלא ייכנס למים והוא יהיה במשמרת שמסתכל ורואה. אני לא יודע, כל מיני פרקטיקות. אני לא איש מקצוע, בשביל זה יש אותם. אני חושב שהכלים האלה הם אדירים בהיקפם ובתרומתם. אז אי אפשר לבוא ולהגיד לא, הוא כבר למד בכיתה ד'. בכיתה ד' הוא גם פחד. הוא לא היה חשוף, הוא לא הכיר, הוא לא הרגיש כזה גיבור. מה שאני הרשיתי לעצמי לעשות בגיל 17 בים היום אני מפחד להסתכל על אנשים שעושים. אנחנו עוברים ומתבגרים ולומדים ונחשפים ונרתעים. וגם מזקנים. אבל בשנים האלה הקודמות לא. בסדר? << אורח >> רות דיין מדר: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אני מסכימה עם כל מה שאתה אומר. אנחנו נקבל את הפרטים ממזכירת הוועדה, אנחנו נשלח את זה לכל ראשי הערים, למנכ"לים, למנהלי מחלקות החינוך. אני מאמינה שהם ימצאו את הדרך היצירתית להביא את זה לידי אנשי המקצוע ברשות המקומית. אם זה אנשי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי וגם לילדים. אני חושבת, כמו שאמרתי בתחילת דבריי, כל אזרח במדינת ישראל צריך לעבור הכשרה של לומדה. אם היה אפשר לעשות חוק כזה, שכל אחד בשירות ביומטרי כזה או אחר יעבור הכשרה בכל תחום שהוא נזקק לו כהורה וכאזרח, אני מאמינה שבנושא בטיחות, נושא אש, בכל תחום בחיים, אני מאמינה שהיינו מיטיבים עם האזרחים, עם התושבים שלנו. פרקטית לנושא הזה, אני אשמח לקבל כל מידע, כל ידע להעביר אותו לרשויות המקומיות ולבקש מהן לבנות תוכניות מתאימות לילדים ולתושבים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מאוד מודה לך. כפי שגברתי הבינה, הוועדה הגיעה למסקנה שהיא לא מיצתה את מלוא הנושאים וההתייחסות ושמיעת המגיעים ומציאת פתרונות בדיון הזה. אנחנו נקיים דיון המשך. ואנחנו נלמד את זה יותר לעומק ונגבש מסקנות. תודה רבה לך, נעמוד בקשר. כן גברתי? << אורח >> לאה דקלה חושנגי: << אורח >> שמי לאה דקלה חושנגי. חה"כ דוידסון, שאני מכירה אותו כבר שלוש שנים, אני כאן כי לצערי לפני שלוש שנים אח שלי הבכור אורי הראל, הלך עם המשפחה שלו לחוף מעיין צבי, ליד זיכרון יעקב. נכנס עם הבן שלו למים. לצערי הבן שלו ניצל, אבל הוא עלה לגנזי מרומים. ומאז יצאתי למסע לנסות להבין איך זה קורה. עכשיו אני כבר בת גילו, הגעתי לגיל שלו. זה קצת מוזר להבין שבגיל כזה צעיר הוא עלה. ובעצם ניסיתי להבין איך זה קורה. אני מורה לתנ"ך בהכשרה שלי, בין היתר. ולקחתי את כל הירידה שלי לפרטים מרש"י וחז"ל והחלטתי להיכנס לפרטים של כל הנושא הזה. חקרתי את כל הנושא של חינוך בנושא, בארץ ובעולם. איך מחנכים, איך אפשר להטמיע תוכניות. כל נושא הרגולציה, חקיקה, שיטות הצלה. כמובן אני התומכת הראשונה של פול והפרויקט שלהם. לראות צורות עבודה עם מצילים מכל הארץ. ופשוט הבנתי שצריך לעשות כאן שינוי מהותי ומשמעותי. וזה מה שחה"כ דוידסון ניסה להגיד לך, שיש לי באמת תוכנית מקיפה גם ברמת תוכנית חומש, כולל תקציב, כולל שינוי שיטת הצלה. כולל שינוי, הרבה דברים שצריך לעשות. אני לא אעלה את זה בפה, את זה נעלה מחר במצגת בוועדת הפנים. היום רציתי להיות מאוד פרקטית, אז אני אהיה מאוד ממוקדת. נושא החינוך. דיברנו פה רבות. מה שבניתי בינתיים זה תוכנית, ממש חוברת של 130 עמודים, חוברת מערכי שיעור מגן עד י"ב. כל חוברת כוללת מצגת הכי פשוטה שבעולם להפעיל אותה, מחנכת הכיתה. לא עולה שקל. ממש לא עולה שקל. לקחתי את כל החומרים, עאטף מכיר, מנהל אגף רחצה ממשרד הפנים. יש לי את החוברת מסודרת עם כל החומרים. עבדתי כמובן עם כל הידע שקיבלתי מהעולם, גם עם מצילים פה בישראל. בנינו, זה מותאם לחינוך הישראלי. מצגות הכי פשוטות. כל מחנך כיתה, לא צריך לעשות עם זה שום עבודה. 20 דקות אולי לפני לעבור על המצגת. יכול להציג את זה בכיתה שלו. הראיתי את זה למשרד החינוך, התלהבו מאוד, אוהבים מאוד, מאשרים. מחכים לאישורים משפטיים כדי להכניס את זה באמת לתוך הפורטל. אבל בפועל כמו ששמת לב, אני רואה שכבודו באמת עלה על הנקודה, יש פער בין התנדבות, רוצים, מוכנים, לבין להכניס את זה לרגולציה. הצעה שלי, הצעת חקיקה, ממש להכניס בחוק לימוד חובה איזה שהוא סעיף, תוספת סעיף חובת לימוד מניעת טביעות, שני שיעורים בשנה, לכל שכבת גיל. כל שכבת גיל, כמו שראינו שארגון בטרם עשו עבודה מדהימה. כל שכבת גיל שייך לחינוך שונה. אם זה צימרים, בריכות, ים, כל החומרים שלנו כמובן מותאמים גיל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי יכשיר את המורים? << אורח >> לאה דקלה חושנגי: << אורח >> ההצעה שלנו לעבור דרך מינהל חברה ונוער. בעצם למשל אנחנו עושים עכשיו פיילוט בתל אביב. אנחנו נתנו, ממש בנינו גם מצגות לרכזים החברתיים שנמצאים בתוך בתי הספר, רכז חברתי בתוך בית ספר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי יטמיע את זה? מי יחנוך אותם, מי יכשיר אותם. << אורח >> לאה דקלה חושנגי: << אורח >> זה קיים כבר, הכנו, הכול מוכן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא. מישהו אמור לבצע את הפעולה הזאת. << אורח >> לאה דקלה חושנגי: << אורח >> כן. הכול ממש מוכן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, הכול מוכן. אבל מישהו אמור להכשיר את אותם רכזים. << אורח >> לאה דקלה חושנגי: << אורח >> אז מה שעשינו השנה, אני בעצמי פשוט הכשרתי את הרכזים. אבל לא צריך אותי. כי ברגע שזה עובר בתור חוזר מנכ"ל של משרד החינוך, יש את החומרים בפורטל ונכנס לגאנט, זה מה שבתל אביב הולכים לעשות, בגאנט השנתי. הרכז החברתי מקבל את החומר כתוב. יש לו מצגת מאוד ברורה מה הוא מעביר למחנכים של הכיתה. ממש שיעור אחד במחנכים, יש להם פעם בשבוע עושים את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שקלתם להכניס את זה לתוכניות הלימודים עם המל"ג? כל המקומות שמכשירים מורים? << אורח >> לאה דקלה חושנגי: << אורח >> מאוד רוצה. אני כמובן צריכה עזרה שזה יבוא כחובה למל"ג. אני לא יכולה כאדם פרטי להציע את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יכולת ההשפעה שלי על המל"ג היא בין נמוכה לאפסית. אבל אני אומר לך שאני אלמד את הנושא ובדעתי לבחון בחיוב ורצינות הגשת הצעת חוק לתיקון חקיקה להוראת חובה לשעות לימוד שנתיות בכלל מוסדות החינוך. אנחנו נצטרך רגע ללמוד עד כמה באמת זה עבר, התוכנית שלך עברה את התהליכים הפדגוגיים ועברה את כל הסינונים הנדרשים. << אורח >> לאה דקלה חושנגי: << אורח >> עכשיו זה רק עומד על אישור משפטי סופי. ממש אומרים לי שיש אישור עקרוני, רק אישור, פדגוגית זה עבר. רק אישור משפטי בגלל שאני אדם פרטי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> פרסמתם את זה לציבור? << אורח >> לאה דקלה חושנגי: << אורח >> כן, יש לנו גם סרטונים מפורסמים לציבור. אבל זה ממש תוכניות חינוכיות למשרד החינוך. החובה הזאת, זאת באמת הנקודה. מינהל חברה ונוער, יש מהלך שלם שאפשר לעשות, כולל מעורבות חברתית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כשתסיימו את התהליך המשפטי אנחנו נלמד את הנושא ונשאף, נפעל לצורך הגברת המודעות והחשיפה של עבודת הקודש שאת מבצעת, ישר כוח על כך, גם כן באתר הוועדה. << אורח >> לאה דקלה חושנגי: << אורח >> יש גם חוק מוכן אם תרצו לקבל אותו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני צריך ללמוד אותו. אוקיי, ישר כוח עצום. מועצת התלמידים מכבדת אותנו בנוכחותה. << אורח >> ארי ברומברג: << אורח >> שלום, נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית. מי שלא מכיר אותנו, אנחנו הגוף המייצג של כל התלמידים בארץ מכיתה ז' ועד י"ב. אני מגיע אליכם לא רק כמייצג תלמידים ונוער. לי אישית יש סיפור מעניין עם טביעה. לפני שנתיים ככה הייתי במחנה קיץ בהונגריה, מטעם הסוכנות היהודית. הלכנו, הונגריה יש אגם מאוד גדול, הלכנו, נכנסנו, נורא כיף. מעל מטר בתוך המים. אחת מהחברות שלי, היינו שם אני ועוד שלוש. חוטפת גל בפרצוף. ילדה שיודעת לשחות. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> נתחיל מהתחלה. הוא מספר על מחנה קיץ שהוא היה בו בהונגריה. << אורח >> ארי ברומברג: << אורח >> הייתי במחנה קיץ בהונגריה, מטעם הסוכנות היהודית. יש להונגרים שם אגם, כמו שאומרים מזכיר את הכנרת. נכנסו אליו, נחמד, חביב. היום השלישי או הרביעי אחת מהחברות שלי חוטפת גל לפרצוף. היא יודעת לשחות. נבהלה. התחילה לבלוע מים. תפסה את אחת מהחברות האחרות שלי, התחילה למשוך אותה למטה איתה. אני למדתי לשחות באזור גיל חמש. הלכתי תפסתי לה את היד, התחלתי למשוך אותה לחוף. אנחנו מדברים על ממש שניים שלושה מטרים. התחלתי פשוט לשחות איתה לחוף. אני אגיד שבאיזה שהוא שלב התחלתי להשתמש, קפצו לי כל מיני דברים שלמדתי פה ושם, בסדרות טלוויזיה, לא יודע איפה בכלל, איך מושכים בן אדם מהמים. שהופכים אותו על הגב וכל מיני כאלה. ככה הצלתי לה את החיים. 10 הדקות הכי אינטנסיביות שהיו לי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה עם החברה? היו שתיים. << אורח >> ארי ברומברג: << אורח >> זאת שגררו אותה היא יודעת לשחות, הלכה להביא סאפ. 10 דקות הכי אינטנסיביות שלי בחיים. לא הצלחתי לקום אחר כך. היא כמובן אמבולנסים, המצילים בחוף כמובן לא ראו כלום. היה חווייתי. בסוף ברגע שהגענו למשהו שאני יכול לעמוד שמתי על הכתפיים והתחלתי ללכת לחוף. זו הייתה החוויה שלי משיעורי שחייה. בימינו יש חובה של כל בית ספר להעביר לדעתי שמונה או ארבע שעות של תעודת מע"ר של 10 שעות וחילוץ והצלה. זה משהו שכל תלמיד במדינת ישראל עובר, זה תנאי לתעודת בגרות. כל תלמיד. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> מה זה חילוץ והצלה? אני גם לא מכירה חילוץ והצלה. << אורח >> ארי ברומברג: << אורח >> חילוץ והצלה זה נותנים לך ג'ק של אוטו ומראים לך איך מרימים קורה שנפלה על מישהו. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> לא, אבל זה לא קשור לשחייה. << אורח >> ארי ברומברג: << אורח >> לא, לא קשור לשחייה. חילוץ והצלה, פיזי. << דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >> גם שיעורי שחייה יש לציין לא תמיד יוצאים מהם אנשים שהם יודעים לשחות. גם אם הם עברו את ההכשרה. << אורח >> ארי ברומברג: << אורח >> להגיד לך שכולם יוצאים משם מומחים בחילוץ והצלה? לא. אבל אני יכול להגיד לכם שבאותו רגע במים האלה, הדבר שהציל אותי זה שזכרתי משהו קטן, שאני לא יודע איפה בכלל זכרתי אותו. זה יכול להיות שעתיים, זה יכול להיות שלוש שעות, ארבע שעות בשנה, לא משנה, כתנאי לתעודת בגרות. איך מושים בן אדם מהמים. אני לא אומר עכשיו תצילו ותהיו מצילים, יש אנשים מוכשרים לזה, שזה תפקידם. אני אומר, מי שעכשיו בא ומתחיל לטבוע לידכם, תדעו איך לתפוס אותו. כי אני התחלתי לסחוב אותה ככה, כשאני תופס לה ביד פה. כמעט טבעתי בעצמי גם כנראה בתהליך. בעיניי ההמלצה לעשות שיעורי שחייה בתוך משרד החינוך היא מאוד חשובה. אני למדתי שחייה בגיל חמש, כי ההורים שלי היו אנשים חכמים. הם עדיין אנשים חכמים ואני מודה להם מאוד על זה, כי זה הציל אותי לא מעט. אני אגיד גם שברמת משרד החינוך הדירוג שכאשר הולכים לטיולים שנתיים וכאלה זה יודע לשחות/לא יודע לשחות. שחייה זה ספקטרום. אני בטוח שפול יודע לשחות הרבה יותר טוב ממני. לא משנה כמה טוב אני יודע לשחות, אני בטוח שפול יודע יותר טוב. יש לי חברים שיודעים הרבה פחות טוב. לבוא ולהגיד יודע או לא יודע לשחות, בטח כשזה מבוסס על תשובה של הורה, שאני לא יודע מתי פעם אחרונה הוא ראה את הילד שלו שוחה, זו שאלה קשה. אני אשמח גם להגיב לעוד שני דברים נוספים. אחד, לגבי הנתונים של טביעה בבריכות ובים, אני אשמח לשאול האם יש נתונים לגבי מתי זה קרה במובן עצמאי וכמה זה קרה בתוך מסגרות, משרד החינוך, קייטנות וכאלה. דבר שני, הוצג פה בתחילת הדיון, דובר על העניין של האיסור על החופים, לעשות איזה שהיא מערכת של התראה. למי פה שיש בן נוער בבית יודע שתגידו לנו לא אנחנו נעשה כן. לא משנה כמה מצלמות תשימו, אמרתם 306 ק"מ, זה אם אני לא טועה זה גם בלי לספור את הכנרת וים המלח ואילת. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> 328 כולל כנרת, כולל ים המלח. << אורח >> ארי ברומברג: << אורח >> חופים אסורים זה פחות. גם אם נשקיע בזה משאבים, ונניח ששמנו מצלמות על כולם, אין דרך לפקח על זה. אנחנו נמצא דרך, אנחנו, בני נוער ימצאו. אנחנו נכנס לים, חוף מפוקח או לא, בין אם תגידו לנו כן, בין אם תגידו לא. העניין פה הוא לא להגיד לנו מה כן ומה לא. העניין הוא להגיד לנו איך. העניין הוא ללמד אותנו שאם אנחנו נכנסים לחוף בלי מציל, אז אי אפשר ללכת עכשיו עד הסוף, צריך לדעת איפה לעצור. שלא נכנסים שיכורים לים, שלא נכנסים בלילה לים. העניין הוא איך. אל תגידו לנו 'אל תיכנסו'. זה לא יעזור לנו. משרד החינוך לפני כמה שנים שינו את הפורמט מאל תשתו אלכוהול לאיך שותים אלכוהול נכון. אני יכול להגיד לכם גם ברמה האישית, אנשים הרבה יותר הגיבו לזה. תגידו לנו לא להיכנס לחופים שכתוב עליהם 'רחצה אסורה', אף אחד לא ישים על זה. גם דרך אגב במעיינות שכתוב, אני רוצה לראות מישהו, בן נוער, שכתוב אסור להיכנס למעיין לא נכנס למעיין. זהו אני חושב. הדיון הזה הוא מאוד חשוב. אני אגיד שבעיניי הנושא הזה הוא נושא שהוא מאוד, יש לו הרבה מאוד פתרונות וגם ברמה העולמית ופשוט צריך לדעת לבוא וליישם אותם. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין ספק שההורים שלך יכולים להיות גאים בך. אני אומר לך משהו לעניין לא לאסור. אני לחלוטין מבין את זה. אני רק אומר שתפקידנו לוודא, ככנסת, כוועדה, לוודא שהמערכות הרלוונטיות בסיוע גופים וולונטריים כאלה ואחרים מגבירים מודעות, מסייעים במניעה. לא עוסקים באיסור והתרה. זה כבר קשור לילד ולהוריו. בסדר? אנחנו לא שוטרים. אנחנו לא צפון קוריאה. אני לא בגישה שאומרת אסור לעשות שימוש בחוף לא מוכרז או בשעות הלילה. אני אומר תדעו לכם שאם תעשו שימוש זאת התוצאה שעלולה להיות וזאת הסכנה שאתם חשופים בפניה. אם החלטתם בכל זאת, זה שלכם. אנחנו עושים את הכול כדי שלא. ומערכת התראה כדוגמה מצלמות באזורים בעלי מועדות לפורענות יכולה פשוט להזכיר או לגרום למישהו אחראי בחבורה להגיד 'אתה יודע מה, זה לא שווה'. האם נשלח ניידת לכל אחד? לא. זה לא אמור להיות כך. וחלק מחינוך הוא גם לעצמאות והפעלת שיקול דעת. שבן אדם יידע מול מה הוא עומד, מול מה הוא חשוף. זאת הגישה שלי. << אורח >> ארי ברומברג: << אורח >> ברמת החינוך אני אגיד שבחוזר מנכ"ל של משרד החינוך יש שני מקומות בארץ שאסור להיכנס אליהם: הים התיכון, ספציפית. לא כל ים, הים התיכון ועין עקב. שמי שלא יודע זה איפה שהוא בדרום ליד שדה בוקר. אז כאילו, מבחינת מערכת החינוך אסור בשום פורמט, גם לא, דרך אגב, לתנועות הנוער, להיכנס לים התיכון. כלומר, כבר ברגע שעשינו את זה, אולי לצופי ים מותר. אבל ברגע שעשינו את זה, כל החינוך שהיה יכול להתבצע בנושא ים כבר בוטל. כלומר, גם אם הייתה לי אופציה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה צודק, זה חלק מהדיאלוג שאנחנו נצטרך לקיים עם נציגי משרד החינוך. בסדר? לי זה ברור. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני יכול להגיד משהו לגבי מה שהוא מדבר שמשרד החינוך אוסר את הכניסה לים התיכון. אכן במסגרת החינוכית, זאת אומרת כיתה לא יכולה לבוא לים התיכון. יכולים לעשות קייטנות גלישה כן, אבל להיכנס לים התיכון יש איסור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באופן מרוכז ככיתה, בגלל השפעת - - - << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> כשבאים. אבל אתה באופן עצמאי כשאתה בא מהבית. << אורח >> ארי ברומברג: << אורח >> כשאני בא מהבית אני לא צריך את מערכת החינוך. ברגע שאני תחת מערכת החינוך ותנועת נוער, לא משנה איפה, אסור. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אתה לא תגיע לים התיכון. << אורח >> פול חכים: << אורח >> היה מקרה לפני 30 שנה שהיה טיול על החוף ומישהו טבע בים. מאז אסור ילד אחד במדינה שיכול עם הכיתה, עם משרד החינוך, ללכת לחוף. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לגישתי זה דרקוני מידי. אני אומר לכם את ההצעה שאני אשיא לטובת העניין. חוזר המנכ"ל יכול להתנות שכיתה יכולה להגיע לחוף הים ולרחוץ בו בתנאי שיהיו הורים מלווים, ביחס של 1 ל-10. מציל ברור, אני לא מדבר על מציל. << אורח >> נטליה רובינשטיין: << אורח >> יש בעיה בזה. יש בעיה ביטוחית זה. לא, אני ממש לא בתחום הביטוח. אני מייצגת את משרד הכלכלה, מינהל התקינה. אני ממש לא קשורה. אבל יש פה מורכבות מסוג אחר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני זקוק לך לדיון הבא. חיפשתי אותך ולא ידעתי על הימצאותך. מדהים. מכבדים אותנו בנוכחותם נציגי מינהל התכנון? אולי בזום. לא מחובר. זו הסיבה שאני לא מאשר. אגב עושים עוד מיליון דברים ואז קוראים להם לרשות דיבור, מדברים, הם לא באירוע בכלל. השר לשעבר אופיר פז פינס, לא מחובר. אנחנו מתכנסים לדברי סיכום אחרי דיון עמוק, מלמד, שפתח עוד רבדים נוספים. כמובן שבלי נדר נתכנס לכל הפחות לעוד דיון המשך אחד בנושא הזה. ברשותכם נעבור לדברי סיכום. לעניין מניעת טביעה במים פתוחים, למשרד הפנים, הוועדה מבקשת לפעול להגדלת מספר החופים המוכרזים ולהדק את הפיקוח על הרחצה בחופים הלא מוכרזים על ידי פיקוח אנושי ומצלמות. ומבקשת לבחון אם הפתרון הזה קיים, עובד ואם כן, מה מידת השפעתו אל מול מקומות אחרים בעולם המערבי. הוועדה מבקשת להאריך את שעות ההצלה בחופים המוכרזים ו/או לבחון את הפעלת המודל כפי שעובד בהצלחה על פי העדויות שאנחנו מקבלים בעיריית ראשון לציון, להפעלה מדורגת בשעות הפעילות. ש-X חופים ייפתחו בשעה מוקדמת ואחרים ייפתחו בשעה מאוחרת יותר וגם ייסגרו את שירותיהם בשעה מאוחרת יותר. הוועדה קוראת לפעול לגיוס בני נוער כנאמני הצלה וחינוך להתנהלות בטוחה בקרבת מים. הפנייה הזאת מופנית גם לנציגי משרד הפנים וגם לנציגי משרד החינוך. ממרכז השלטון המקומי הוועדה מבקשת התייחסות לעניין תוכנית משמר ההצלה. הוועדה מבקשת מארגון בטרם, שעושה עבודה מדהימה, לקבל פילוח של מקרי טביעות הפעוטות בבריכות פרטיות לפי בריכה ניידת. שוב פעם, רק בחירה גנרית כמו בריכת אינטקס או בריכה בנויה במפלס הקרקע. ופילוח של מקרי הטביעה של ילדים מהאוכלוסייה הערבית. הוועדה מבקשת לעדכן את התקנות של רישוי עסקים והן תקנות הבנייה כך שיחייבו גידור בריכות פרטיות ולבחון תקנות התקנת גדר גם על בריכה ניידת ו/או מתן פתרון התרעתי אחר כדוגמת הסנסור שאני מדבר עליו ומסתבר שהוא קיים. הוועדה מבקשת לבחון מנגנונים, כפי שאמרנו, על נפח בבריכה ולבחון התניית רכישת בריכה ניידת בקניית מנגנון התרעה עם אחריות שילוחית למוכר וליבואן. למשרד הבריאות, הוועדה מבקשת לקבל לשולחנה את פירוט התכנים ואופן העברתם להורים לעניין מניעת טביעת פעוטות וילדים במסגרת התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. לקבל נתונים אודות תקציב הפרסום למניעת טביעת פעוטות וחשיפה בפני סכנות בפילוח על פי מגזר, גילאים ועונות השנה. הוועדה קוראת לפעול במיידי להטמעת מערכת ה-MDS על מנת לנטר את סיבות הטביעה, על מנת לאפשר הקצאת משאבים מושכלת. הוועדה מבקשת שיהיה מנגנון שיחייב את מוסדות החינוך בכל המגזרים לקיים את תוכניות המניעה וההסברה. הוועדה מעדכנת שהיא תגיע באופן רנדומלי לאחת מתחנות לבריאות המשפחה או יותר, מה שאנחנו מכירים כטיפת חלב, כדי ללמוד על דרך ההדרכה וחומר ההדרכה והחשיפה בנושא והנגשתו לציבור המבקר. כלומר, ציבור ההורים המבקרים בטיפות חלב. במשרד החינוך הוועדה דורשת ממשרד החינוך להכניס את תוכן התנהלות הבטוחה בסביבת מקורות מים גם כחלק מהכשרות למחנכות מטפלות במעונות היום לפעוטות. למשרד הבריאות הוועדה קוראת להגברת פעילות ההסברה בנושא. בין השאר הוועדה מבקשת לדבב את הסרטונים שהוצגו בישיבה ועוד אחרים במידה ויש, לשפות נוספות כולל כתוביות מותאמת. הוועדה מבקשת לשקול יצירת קשר עם מובילי דעת קהל בקהילות החרדיות על מנת לקדם מודעות להתנהלות בטוחה ולתכני התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים ובני נוער. הוועדה מבקשת פירוט של התוכנית הייעודית לחברה החרדית ולדעת מה כבר הופנם ובוצע בפועל. למשרד החינוך הוועדה קוראת לפעול להורדת גיל לימוד השחייה. הוועדה קוראת להסיע תלמידים ללימודי שחייה גם כשאין בריכה עירונית במקום מגוריהם. הוועדה דורשת לדעת האם קיים פיקוח לעניין ביצוע פעילות לימודי שעות השחייה לתלמידים ומבקשת לדעת האם נבחנה אפשרות בין היתר באמצעות משכ"ל להפעלה באמצעות זכיינים, כך שבאותו סכום ניתן יהיה להפעיל יותר שעות חינוך, הואיל והמפעילים ייבחרו באמצעות מכרז וכוח הקנייה יהיה גדול יותר. הישיבה נעולה, הדיון הסתיים, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:02. << סיום >>