פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 26 הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה 19/05/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 46 מישיבת הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה יום שני, כ"א באייר התשפ"ה (19 במאי 2025), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> תעסוקת צעירים באזורי הצפון והדרום - מעקב מיום 10.2.25 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אברהם בצלאל – היו"ר מוזמנים: יניב פרץ – מנהל אגף מעסיקים, משרד העבודה גיל אלוני – מנהל תחום מסלולי השקעות, משרד הכלכלה והתעשייה גיל הכהן – רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר ואיל כיוף – מנהל אגף תיירות כפרית, משרד התיירות גל רון – ע' בכיר להכוונת חיימ"ש במחוז ירושלים, משרד הביטחון ענבר בזק – חכ"ל, מנכ"לית החברה הכלכלית הגליל העליון שלומית אלמוג – סמנכ"לית PLACE IT, האזרחית לחידוש העוטף לירון כרמלי – מנהלת אגף חינוך, רווחה וקהילה תמי סמיש - נמליך – עו"ס, MSM מיזם בואו מוזמנים באמצעים מקוונים: חיה קורלנסקי – ממונה בכירה הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהל הוועדה: בת שבע פנחסוב רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תעסוקת צעירים באזורי הצפון והדרום - מעקב מיום 10.2.25 << נושא >> << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> בוקר טוב לכולם, אנחנו נמצאים היום ב-19 במאי 2025 כ"א באייר תשפ"ה, אנחנו עוסקים בדיון המשך לגבי תעסוקת צעירים באזור הצפון והדרום. היות ומשפחות החטופים לא נמצאים פה אז אנחנו באמת נהיה פה שלהם גם, אין ספק שחייבים להחזיר את החטופים כולנו מקווים ואני מאוד מקווה שדווקא המלחמה העצימה שהתחילו אתמול שימשיכו, כי אנחנו במלחמה כבר למעלה משנה וחצי אבל דווקא אולי הלחץ הצבאי הזה והדברים שמפורסמים ולא מפורסמים אולי באמת יובילו באמת להחזרתם כי בינתיים לא נראה שיש דרך אחרת, האויבים שלנו לצערנו לא חפצים לא בחיים שלנו ובוודאי לא בחיים של החטופים מתעתעים בנו כל הזמן הלוך חזור, משחקים איתנו ואני מקווה שבאמת תהיה איזה מכה מכת מחץ שצריכים להביא אליהם, אולי זה באמת יביא את - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה רק 41, לפרוטוקול, 41 שהיו בחיים וחלקם נהרגו תחת הלחץ הצבאי שלנו אבל נקווה שאולי זה יצליח. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> כן אבל אין דרך אחרת, ניסינו בכל דרך ניסו הרבה, אבל בגלל שהיה גם לחץ צבאי בלי לחץ צבאי לא מביאים שום דבר, אנחנו רואים שהם לא רוצים, אם הם היו רוצים כבר החטופים לכאורה היו פה אני מאמין, אני לא חושב שמישהו בצד הישראלי יש לו איזה עניין לא להחזיר את חטופים, אנחנו שוכחים את זה לרגע וחייבים להזכיר לעצמנו את זה כל הזמן, זה אנשים שטבחו בנו עשו בנו את הגרוע מכל בוא נגיד את הדמיונות שאי אפשר לדמיין אותם, אז אני באמת מתפלל כולנו, אני חושב שכולנו מתפללים לשובם כל יום ויום אנחנו מזכירים אותם בתפילה בפתיחת ההיכל בכל מקום בכל אתר ואתר בכל זמן, אם זה הילדים שלי שכל הזמן שאני עושה הבדלה אנחנו מצליחנו ילדים שאומרים חטופינו להחזיר אותם, אני אומר כולנו חיים את זה בכל רגע ורגע, אז אנחנו מקווים ומתפללים לשובם כמה שיותר מהר בעזרת השם. אנחנו פותחים את הדיון הזה אני אומר עוד פעם זה דיון המשך ואני אגיד ככה דברי פתיחה בהתחלה: אני חושב שהנושא הזה הוא נושא קריטי, זה לא נושא של צפון דרום אוכלוסייה מוחלשת או לא מוחלשת, אני חושב בסוף זה העתיד של מדינת ישראל. תעסוקה ומגורים של צעירים בצפון ובדרום זה אתגר לאומי, חברתי, כלכלי, ביטחוני, ברור שכמה שיהיה יותר מיושב כמה שיותר אנשים חזקים אז כלכלית וביטחוני וכמובן גם חברתי וברגע שאין לנו לאותו צעיר אין לו דרך להשתלב בשוק העבודה בצורה נורמלית אין לו את ההזדמנות לרכוש מקצוע, אז אני חושב שפשוט אנשים עוזבים את המקומות האלו, רואים את זה מבחינת הגידול של מדינת ישראל לעומת מה שקורה בסוף בכל המקומות האלו, אני חושב שהיה צריך להיות מגדלים שיקומו במקומות האלו ולצערנו לא רואים את זה, לא רואים את השינוי הדרמטי מבחינת האוכלוסייה שנמצאת, אתה רואה את זה במרכז, אתה רואה את זה בירושלים, אתה רואה את זה בבית שמש, אתה רואה את זה במקומות במרכז הארץ אתה רואה את זה את ההתפתחות ובמקומות דווקא האלו לא רואה את זה. לכן אני חושב שבאמת זה אינטרס של כלל החברה הישראלית, זו לא איזו מחווה זה לא איזה סיוע לחלשים או משהו כזה, אני חושב שחינוך טוב תעסוקה טובה איכותית היא יכולה מאוד מאוד לגרום להתפתחות של מדינת ישראל ולכן אנחנו חייבים להיות פה. דווקא הייתי רוצה קצת לשאול את משרדי הממשלה את האוצר שפעם שעברה לא זכינו אבל בסדר, דווקא מה היקף ההשקעות הצפוי בהכשרות מקצועיות לצעירים בפריפריה בשנת התקציב הקרובה? אני מתכוון לומר האם באמת שמים דגש רציני על הסיפור הזה של התעסוקה בפריפריה? מה באמת נעשה? כי אני אומר עוד פעם אני חושב שדשים בזה ודשים בזה ואיך אומרים הסיסמאות והמילים הן גדולות מאוד, בתכלס בשטח אתה רואה את הציבור פשוט עוזב את המקומות האלו והולך ולומד במקומות אחרים, הולך ושם את מגוריו בתל אביב ובמרכז ופשוט נוטשים את המקומות האלו, האם באמת שמו דגש ומה התקציבים? איזה תמריצים נותנים להם למעסיקים למשל בפריפריה, מה באמת עושים בשטח בשביל שהדבר הזה יקרה? אז אני אשמח קצת לשמוע. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> גיל, רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים. באמת יש שלל פעילויות תעסוקתיות בפריפריה, הזמנתם פה את משרד הכלכלה יש גם הרבה תוכניות למשרד העבודה, אם נדבר על ההקצאה תקציבית של המסלולים של משרד הכלכלה אז יש את הוראת מנכ"ל 1.8 אני לא יודעת אם הם סקרו אותה בדיון הקודם, זה בעצם הוראה שמאפשרת למעסיקים לקבל סבסוד על הכשרה ושכר שהם מבצעים, כלומר זה הכשרות בשיתוף מעסיקים והרציונל פה שההכשרה תהיה כמה שיותר תואמת את צורכי המעסיק ויהיה לה גם השמה בקצה וככה תהיה הכי אפקטיבית, המסלול הזה ב-2025 ברמה הארצית הוקצה לו 45 מיליון שקלים, מעבר לזה יש בו תיעדוף גם לאוכלוסייה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> והמעסיק מה נותן בתוך הסכום הזה? את אומרת זה שיתוף מעסיק. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> המעסיק מקיים את ההכשרה עצמה והוא מחויב לשים את העובד בעבודה אצלו לפחות לחצי שנה, זה התנאי עבור קבלת המענק והמעסיק מחויב לשלם לו מינימום של שכר מסוים, כשההוראה מכוונת להעסקה בפריון גבוה המינימום בשנה שעברה בהוראה היה 35% מעל שכר המינימום, זה המינימום שהמעסיק מחויב לשלם לעובד בהעסקה שהוא עושה אחרי ההכשרה בשביל להיות - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> לשמר אותו ולהחזיק אותו אצלו. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> כן. והשנה אנחנו מקווים לדחוף את זה קצת למעלה אבל ההוראה עדיין לא פורסמה ל-2025 תפורסם אני מקווה בחודשיים הקרובים. בהוראה עצמה יש ב-2024 אני מאמינה שגם ב-2025 היה תיעדוף לתושבי הצפון והדרום כאוכלוסייה שנפגעה מהמלחמה ומעבר לזה מעבר לתיעדוף שניתן - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> בסדר אבל האוכלוסייה עצמה לא יכלה לחזור כך שזה לא כזה יכל לשרת אותם. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> הצפון פחות אבל בסוף השנה כבר חלק גדול מיישובי הדרום כבר חזרו שדרות - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> דרך אגב הכסף הזה נוצל במלואו אתם יודעים להגיד לי? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> הוא לא נוצל במלואו ויצאו למקצה נוסף לחלוקה נוספת ב-2024, ב-2025 הוא עדיין לא פורסם, אבל זה לוקח גם זמן לבצע אותו, כי בעצם עד שנעשה את ההכשרה ועד שישה חודשי השמה, כלומר הבקשות היו הרבה יותר גבוהות מהתקציב. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> את אומרת יצאו להקצאה שנייה זה אומר שלא ניצלו את זה מספיק מבחינת המעסיקים, לכן אני שואל ברגע שהולכים לתוכנית כזאת והתוכנית דרך אגב היא תוכנית מאוד מאוד טובה, השאלה אם באמת בודקים מה הבאגים שקרו בדרך, האם בגללם שהמעסיקים לא ידעו מספיק? האם בגלל שהציבור הצעיר לא שמע על זה מספיק או לא מפורסם מספיק, איפה בדיוק איך אנחנו באמת מייטבים כמה שיותר את התוכניות האלה, כי זה בסוף זה הדברים שיובילו ויביאו את האנשים לתעסוקה ולהישאר במקום עצמו. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אני אדייק את דבריי, ההגשות היו יותר גדולות כמות ההגשות הייתה יותר גבוהה מהקצאת התקציבית זאת אומרת היה עודף ביקוש, אבל איך שההוראה עובדת ומשרד הכלכלה יכול להתייחס לזה בהרחבה, אבל יש כל מיני תנאים שמעסיק צריך לעמוד בהם ואז הרבה פעמים אחרי שהמקצה יוצא מאושרות בקשות מסוימות ואז בסוף מעסיק מסוים לא הצליח להשיג מספיק עובדים סגר הכשרה מסוימת, דברים לא קרו בפועל בגלל זה יש מקצה נוסף כדי לאפשר לכסף לא להתבזבז ולהקצות אותו מחדש למעסיקים אחרים שחיכו בתור ונדחו, אז זה מהבחינה הזו. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> זאת אומרת בקשות יש בקיצור. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> כן לגמרי בקשות יש ואנחנו גם עובדים על לטייב את המקצה, להפחית בירוקרטיה להפוך אותו ליותר נגיש יותר, כלומר עלו הרבה הערות מהשטח שנה שעברה על זה שלמעסיקים קטנים בעיקר לא פשוט להתמודד עם הבירוקרטיה שלו עם ההגשות וגם בטווח זמן עד שמאשרים וכולי. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> את יודעת מה זה לפתור את בעיית הבירוקרטיה במדינת ישראל, אני חושב שאין נושא ואין עניין שהמילה בירוקרטיה, אני אומר את זה בכל מקום שאני נמצא בירוקרטיה ובירוקרטיה - - - << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> כן זה איזון שהוא לא תמיד פשוט, בסוף רוצים לייצר נגיד הוראה שיש לה קריטריונים מספיק תחרותיים ולוודא שהכסף מוקצה בצורה הכי טובה ואז זה מצריך ועדות, בסדר מכירים אני מניחה ואנחנו מנסים לטייב את זה כמה שאפשר. מעבר לזה הייתה הקצאה ייעודית לחבל תקומה תקציב תוספתי על התקציב של האזור כולו ואני מקווה מאוד, יש החלטת ממשלה לאזור הצפון שמתגבשת והתכנון הוא גם לעשות מקצה ייעודי מאוד נרחב מבחינה תקציבית רק לאזור הצפון. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> זה חוץ מה-45 מיליון שקלים. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> נכון. 0.9 עד שהיא לא תובא לאישור הממשלה אז לא נוכל להתייחס, אבל התכנון כרגע הוא בהיקף משמעותי. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אני שמח לשמוע בשורות טובות ביום הזה. משרד הכלכלה קצת ידידי נשמח קצת לשמוע מכם. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> גיל אלוני ממשרד הכלכלה מהרשות להשקעות. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> דרך אגב מילה אחת, יש איזה תוכנית של שילוב אוכלוסיות ופריפריה שבוטלה אשמח שתסקור קצת על זה. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> עכשיו אני רוצה להרחיב קצת על התוכנית של גל. במסגרת ההחלטה החדשה שנמצאת בטיוטות ועדיין לא אושרה, בנוסף על התוכנית שגיל הציגה אני רוצה להציג גם תוכנית נוספת שלא נותנת רק תיעדוף לצפון אלא מיועדת כולה לצפון, זאת אומרת רק לעסקים שממוקמים בצפון ב-0 עד 9 מהגבול הצפוני זאת תוכנית - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אני לא אוהב את ה-0 עד 9 אבל לא משנה, אני חושב שרובם לא יאהבו את זה. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> הגדרה או מבחינת התכולה שלו? << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אני חושב שזה לא נכון מבחינת המציאות, כי בהרבה דברים שראינו 0-9 גם אנשים ב-10 לא יכלו לפעול אז מה זה ההגדרה 0 עד 9? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> נכון מסכים איתך ואנחנו פועלים לפי החלטות הממשלה לא אנחנו קבענו. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> היינו בסיורים הזוי היה לראות את זה, אנשים שלא עבדו ולא יכלו לקבל כלום. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> אני רוצה להציג תוכנית שבעצם מרחיבה את התוכנית שגיל הציגה כאן, שבעצם פונה גם לעובדים חדשים לעובדים שחוזרים למקום עבודתם שנעדרו בתקופת בחודשי המלחמה מעבודה ומהבית, היא בעצם באה גם להשלים עובדים שמרוויחים ברמות השכר היותר גבוהות, אם התוכנית שגיל הציגה פונה למעסיקים ונותנת להם מענק עבור העסקה ברמות שכר של 30% מעל שכר המינימום עד לתקרה של 14,000-15,000, התוכנית הזאת בעצם משלימה את התוכנית ההיא מ-16,000 עד 30,000 ומבחינת שיעור מענק 30% מענק למעסיק עבור ההעסקה של אותם עובדים, כך שזה גם מבחינת המענק - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> לאיזו תקופה? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> לתקופה של 21 חודשים, התוכנית הזאת בעצם משלימה את התוכנית מבחינת הפיצוי לעסקים, לעסקים שרוצים להגיע שרוצים לחזור ולהעסיק את אותם עובדים, גם עובדים חדשים נוספים וגם עובדים ששבים הביתה לעסק. בנוסף לתוכנית הזאת שהיא תוכנית חדשה מאפס מבחינת היקף התקציב לאחר החלטת הממשלה נדע בדיוק על כמה ובאיזה תקציב מדובר וזה תקציב לא מבוטל, יש גם תוספות תקציב לתוכניות נקרא להן תוכניות הון אנושי קיימות, שגם הן מתעדפות עובדים מהצפון נאמר בקרבת הגבול הצפוני, לא נזכיר את ה-0 עד 9, אבל גם כן מתעדפות בתוכניות קיימות את תושבי הצפון. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> תגיד לי יש מדדים לדברים האלו? כי אומרת שבסוף שזה גם המחשבות וגם במעלה הדרך שזה משהו לבדוק באמת, כמו שאתה אומר שעובדים שחוזרים לעבודה שלהם, כמה אנשים באמת חוזרים כמה לא חוזרים איפה אנחנו עומדים עם הרשויות לנוע, בסוף מישהו צריך לדעת מה הוא גם מה קורה איתנו לאן אנשים הולכים איפה השינוי חשיבה, השאלה אם זורקים כסף ובוא נסתדר ובוא נראה מה קורה או שיש גם משהו, כי אני חושב כסף לא מבטול צריך להיות דווקא מושקע במעלה הדרך ולראות איך זה קורה והאם זה קורה ואיפה צריך לשפר את זה ואיפה צריך לתקן את זה, עובדים על זה עם הרשויות? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> תראה אם אנחנו מדברים על תוכנית חדשה תוכנית קיימת שמעניקים תיעדוף לאוכלוסייה לאזור גיאוגרפי מסוים, אז זה משהו שהוא מתחיל ממשהו שהוא כבר קיים, לגבי התוכנית החדשה שהצגתי שהתחילה מאפס היו מעורבים מספר משרדי ממשלה, גם משרד רוה"מ המשרד של אלקין על מנת באמת לעשות את החשיבה - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> יושבים אנשי הממשל במטולה עם 70 ראשי ערים ביחד להבין לשמוע אותם לראות מה בהבנה שלהם איפה באמת הבאגים איפה צריך אנחנו נתחיל? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> אנחנו לא יושבים עם ראשי הרשויות, אבל אנחנו מודעים לאזורים שמפונים יותר מפונים פחות ובניית התוכנית נעשתה באופן כזה גם מבחינת שיעור הסיוע גם מבחינת תקופת התוכנית שלא תהיה קצרה מדי מצד שני גם שלא תהיה ארוכה מדי מבחינת העול וההתחייבות של המעסיקים לעמוד בתוכנית. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> כשאתה אומר 21 חודשים אתה אומר שגם המעסיק מחויב להחזיק את אותו עובד? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> נכון וגם החשיבה למה לעצור ב-21 בוא נעשה את זה 40 חודשים, מצד שני אתה לא רוצה לסחוב את המעסיק שנים קדימה עם איזושהי התחייבות כלפי המשרד. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> גם בוא נגיד שפתאום העובד לא כל כך טוב לו אז מה הוא עושה איתו, הוא מחזיק אותו כי אם לא 30% האלה זה גם שיקול - - - << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> מהבחינה הזאת אין לנו בעיה, זאת אומרת אם יש איזה חוסר התאמה קורה שעובדים מתחילים עבודה וזה לא מסתדר או למעסיק או לעובד אפשר להחליף עובדים כמובן שגרים באותו אזור ומתאימים לתוכנית, אין התחייבות להישאר דווקא עם אותו בנאדם אבל כן לעמוד בתוכנית מבחינה גיאוגרפית לפחות. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אפשר לשאול שאלה? << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> כן. שם ומיקרופון. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> ענבר בזק, מנכ"לית החברה הכלכלית גליל עליון, בתפקיד הקודם הייתי יו"ר שדולת הגליל בכנסת. אם יש התחייבות של המעסיקים לאיקס עובדים מהאזור, האם זה חלק מהתוכנית או שכל עובד שהוא מעסיק מקבל 30%? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> אוקיי. נחלק את זה לשניים: מבחינת העובדים קבענו עדיין לא פורסמה התוכנית אבל נאמר שקבענו תאריך איקס שממנו מספר העובדים שהיו לך זאת כמות הבסיס, מעבר לכך כל העובדים הנוספים שעומדים בתנאי השכר היותר גבוהים או היותר נמוכים נכללים בתוכנית, זאת אומרת פעם אחת מבחינת הגידול מהתאריך המסוים ומה הייתה השאלה השנייה החלק השני של השאלה? << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> לא השאלה הייתה אם יש אחוז מסוים של עובדים מהאזור? נגיד אם הוא מעסיק עכשיו שני עובדים מהצפון או מהפריפריה או 30%? זאת אומרת אם יש יעד שאומר מי שמעסיק איקס עובדים מהפריפריה או גידול או שהם אומרים אנחנו רוצים גידול ורגע עוד שאלה כי מה שאמרת הזכיר לי עוד משהו, בעבר הרבה מהתוכניות דיברו על מעסיק בגודל מסוים נגיד מעסיק של 30 עובדים ומעלה, עכשיו בצפון רוב המעסיקים הם מעסיקים קטנים יותר מעסיקים 10 עובדים 15 עובדים, האם יש מגבלה לגודל המעסיק לתוכנית? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> שאלה לעניין, בתוכנית הזאת לא הצבנו איזושהי מגבלה או איזה מחזור מכירות של כך וכך מיליונים בשנה הקודמת לעומת תוכניות אחרות, זאת אומרת גם מעסיקים בינוניים וקטנים שיעסיקו עובדים חדשים יוכלו להיקלט בתוכנית, מבחינת המינימום העסקה של עובדים נקבנו במספר הכי נמוך מבחינת תוכניות של הון אנושי לפחות שלוש משרות חדשות, זה יכול להתחלק על פני יותר עובדים אבל לפחות שלוש משרות חדשות, גם מבחינת לא להקשות וגם לא לרדת נמוך מידי מבחינת העול הבירוקרטי של לקיים תוכנית על ידי איזה שבריר משרה, זה לא יעיל לכל הצדדים. לגבי שיעור עובדים שמהצפון, אז כמובן העסק חייב להיות באזורים על פי החלטת הממשלה ממוקם בעסק לפי שם נמצא העסק ולשם מגיעים העובדים לעבוד, זו לא איזה תוכנית היברידית שהעסק יכול - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> ומאיפה העובדים? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> רוב העובדים חייבים להיות גם כן גרים מבחינת הכתובת שלהם באזורי עדיפות לאומית בחלק הצפוני מן הסתם. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> מתי התוכנית תצא לפועל? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> הטיוטה כבר בגלגולים שלה כבר כמה שבועות טובים מתגלגלת, אנחנו כמו כולם מחכים לאישור החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> מה זה אישור השר? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> זו החלטת ממשלה שצריכה לעלות ולאחר שתהיה מאושרת התקציבים יתחילו לעבור, מבחינתנו התוכנית כבר לפחות הטיוטה שלה מבחינת המשרד כבר מוכנה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> גיל, לאוצר יש תקציב לזה? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> כן. החלטת הממשלה יש לה מקור תקציבי ואנחנו עובדים בשיתוף על ההחלטה, אני מקווה שהיא תעלה ממש בקרוב. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> שירות התעסוקה נמצאים איתנו? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> בוקר טוב יניב ראש אגף מעסיקים בשירות התעסוקה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אותי מעניין מה שיעור ההצלחה של התוכנית של הכשרות מהסוג הזה, בסוף אני אומר יש הרבה כספים שעוברים, השאלה אם בסוף זה מגיע למקומות הנכונים והשאלה אם בסוף זה מביא את התועלת הנכונה, כי אם לא חייבים לשנות את זה תוך כדי תנועה כי אם לא אנחנו סתם עושים דברים טובים מנסים לעשות דברים טובים וזה לא מגיע לשום מקום בסוף התוצאה לא תוצאה. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אני אתייחס לזה, רק אשלים שבתוכנית שבהחלטת הממשלה הנוכחית של 0 עד 9 בעוד המעסיק חייב להיות ממוקם ב-0 עד 9, דורשי העבודה יכולים להגיע מטווח גיאוגרפי יותר רחב בצפון ולכן זה נותן מענה יותר רחב בצד דורשי העבודה לא בצד המעסיקים, בעצם בצד ההיצע. בנוגע לתוכניות און דה ג'וב טריינינג שאנחנו הובלנו, הובלנו מספר תוכניות כאלה בעבר ובהחלטת הממשלה הנוכחית גם שירות התעסוקה לוקח חלק, א' התוכניות האלה נבדקות גם בסקרים שאנחנו עורכים גם בקרב דורשי עבודה וגם בקרב המעסיקים שלוקחים חלק בתוכנית ושיעור ההצלחה אני יכול להגיד מהשנתיים האחרונות של האון דה ג'וב טריינינג והתייחסה פה נציגת האוצר, בגלל שיש מעסיק בקצה וההעסקה היא לפחות לטווח של חצי שנה, אז אנחנו ראינו שיעורי הצלחה של למעלה מ-82% מהעובדים נשארו גם אחרי 11 חודשים, לא בדקנו בחודש השביעי כבוד היו"ר בדקנו בחודש ה-11, רצינו לראות גם מעבר לחצי שנה, כי כשבודקים את החודש השביעי אז יש הטעיה יכול להיות שתראה שחלק מהמעסיקים ניצלו את התוכנית ובעצם המענק הסתיים אז הם מתחילים לפטר את העובדים אבל לא, ראינו שלמעלה מ-82% מהעובדים אצלנו בתוכניות נשארים גם אחרי 11 חודשים מתום התוכנית וזה מראה את האפקטיביות. דבר נוסף ראינו גם שיפור בפריון השכר, זאת אומרת בגלל שאנחנו בתוכנית מקבלים את התלושי שכר של חצי שנת העסקת עובד, אז ראינו שהעובדים נקלטו בשכר ממוצע של 8,600 שקלים אבל הגיעו לממוצע שכר לאחר חצי שנה של 10,300 שקלים בתוכניות שלנו. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> מה כי המעביד רצה לשלם יותר? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> כי כשהמעסיק משלם יותר בתוכנית הוא מקבל את הרף הגבוה של המענק, המענק בחצי שנת ההעסקה מובנה אצלנו משלוש מדרגות שכר: עד 8,000 שקלים 35% מעבר לשכר מינימום, מ-8,600 שקלים עד 10,000 שקלים ומעל 10,000 שקלים, זאת אומרת אם הוא ישלם 10,000 שקלים הוא יקבל את מקסימום מענק אפשרי שזה משהו בסביבות ה-18,000 שקלים עד 20,000 שקלים עבור כל עובד, אז לכן יש להם גם אינסנטיב להעביר את התגמול שהם מקבלים לשכר של העובד ובכך הם מרוויחים פעמיים, פעם אחת שיפרו את הפריון, פעם אחת מרוויחים עובד לטווח ארוך, זה לצד התוכניות שלנו. הייתי כן רוצה בגלל שהתייחסו כבר ל-1.8 הייתי רוצה להתייחס למגמות בצד דורשי העבודה שזיהינו באגף המחקר אצלנו ממש סקירה של שתיים שלוש דקות: בקרב צעירים בניתוח צעירים גילאים עד גיל 34 אנחנו רואים גם הבדלים בין התקופות בתחילת המלחמה להיום, גם ב-5 עד 9 וגם ב-0 עד 4 ובכוונה חילקנו את הניתוח כדי שיהיה יותר קל לראות את האתגרים שיש בחזרה של דורשי עבודה ב-0 עד 4. אז בגולן אנחנו רואים שנרשמה עלייה קלה במספר דורשי עבודה בקרב צעירים וגם בקרב 43 פלוס, בצפת אנחנו רואים שנרשמה מגמת עלייה חדה מאוד בקבוצות 0 עד 4, עלייה של 1,380 דורשי עבודה שמתוכם כ-554 צעירים זו עלייה דרמטית, זאת אומרת אנחנו רואים שם קושי מאוד גדול בחזרה לשוק העבודה, ככל שאנחנו מתקרבים ליישובי הגבול אנחנו מזהים האטה ועלייה בקצב דורשי עבודה. בכלל אנחנו רואים שההבדלים במרחקים הם מאוד משמעותיים, ככל שאתה קרוב לגבול קצב ההתאוששות גם בקרב המעסיקים היא איטית יותר לא רק בצד דורשי העבודה גם בצד המעסיקים, הביקוש לעובדים כשבחנו גם את איכות המשרות אנחנו רואים שאיכות המשרות נמוכות יותר. פערים, זיהינו פערים מאוד משמעותיים בחשיפה דיגיטלית, זאת אומרת בצפון זיהינו ב-0 עד 9 בעלי מיומנויות מאוד מאוד גבוהים בקרב הצעירים כבוד היו"ר ביחס אפילו לערי מרכז, יחד עם זאת לא זיהינו פוטנציאל מימוש, זאת אומרת יש להם את היכולת מיומנויות וכישורים כי יש להם יכולת לנתח אותם, אבל אין להם מעסיקים שיוכלו לקלוט ולתת מענה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> באיזה מקצועות, יותר הייטק? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> כן בעיקר בהייטק. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> התוכנית החדשה שמדברים עליה שזה יהיה בין 15,000 שקלים לבין 30,000 שקלים אני מבין שזה יותר ממוקד על הייטק ודברים כאלו אני מאמין. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> יש מיקוד על הייטק וגם על שירותים מתקדמים הייטק במובן הרחב של המילה, זאת אומרת לא רק תכנות לא רק מחשוב גם ביוטכנולוגיה פארמה. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> לכן ההמלצות שלנו בעקבות הזיהוי של הכישורים והמיומנויות בקרב צעירים ב-0 עד 9 בצפון, אנחנו ממליצים להפעיל פיתוח והפעלה של קורסים קצרי טווח ממוקדים במיומנויות הדיגיטל, כמובן מתן עדיפות לשילוב צעירים ובנוסף אנחנו חושבים שיש להגדיל את מנופי העסקה כמו האבים טכנולוגיים כמו שיש המודל בצפון של מרגלית סטארט-אפ סיטי שהיה שם כדי לאפשר עבודה היברידית מרחוק, אנחנו סבורים שגם בהיעדר מענים תעסוקתיים ככל שנגדיל את ההאבים הטכנולוגיים כולל בהייטק ששם בעצם יש העסקה מרחוק יותר משמעותיות וגדולה, כך נוכל לסייע לאותם בעלי מיומנויות וכישורים להשתלב בעבודה מהירה. כמובן שקידום הכשרות ייעודיות במקצועות מבוקשים בדגש על צעירים ונשים תעודד את החזרה שלהם להעסקה, הדבר האחרון אנחנו ממליצים גם לחזק את הנושא של היזמות והחדשנות המקומית, כי אנחנו מזהים שבקרב עסקים קטנים ובינוניים היוזמות הן פחותות ולכן אנחנו גם נפנה לרשות לעסקים קטנים במעו"ף וגם לחברות הכלכליות בגולן וכיוצא בזה, כדי לנסות לייצר איזשהם שיתופי פעולה כדי לעודד חדשנות בקרב מעסיקים קטנים ובינוניים, שם אנחנו רואים פחות גידול ביחס למעסיקים הגדולים וכמובן המלצה למדידה ומעקב שוטף גם בנוגע למיומנויות, מערכת דשבורד שאנחנו מקימים בי איי שבעצם תשקף את הפערים בין ההיצע לביקוש, כדי שנוכל לדייק אותו בקרב האוכלוסיות האלה, אנחנו שם לגמרי כולל בהחלטה של 0-9. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> תודה רבה יניב. רציתי לשמוע את שלומית אלמוג. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אני יכולה לדבר לפניה? << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> זו החלטה שלכן ביניכן. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אנחנו גם נפגשנו לפני. ענבר בזק מנכ"לית החברה הכלכלית, אז קודם כל חשוב לי להקדים ולהגיד שיש פה אינטרס של המדינה לשקם את הצפון ואת העוטף, כרגע המצב בשטח הוא שיש עזיבה חוזרים אנשים אבל פחות חוזרים צעירים, אנחנו רואים עזיבה מוגברת של משפחות צעירות מאז המלחמה ועיקר הסיבות כששואלים למה עוזבים או למה לא חוזרים זה אתגרי התעסוקה וצריך להבין פה שאם המדינה לא תכניס יד לכיס ולא תעשה פה מהלך משמעותי ולא עוד מאותו דבר לא עוד פעם הכשרות ועוד פעם דברים שעשו בעבר אז אנחנו נאבד את הצפון, צריך להבין שזה המצב כרגע. עכשיו יש כרגע כשל שוק מובנה בצפון שהוא כבר קיים הרבה שנים, שיש הרבה ענפים עם משרות פנויות שלא מצליחים לאייש, זה גם מופיע במסמכים האלה שצירפתם במחקר, תעשייה חקלאות ותיירות יש בכל רגע נתון 10,000 משרות פנויות בתעשייה שלא מצליחים לאייש כי באמת רוב הצעירים היום פחות מחפשים לעבוד בענפים האלה, אז יש היום מצוקה מאוד גדולה למשל של תיירנים בצפון לחזור ולהפעיל ותכף דיברנו על זה גם בישיבה הקודמת אני אחזור ואגיד מה בעינינו הפתרונות. מצד שני מעט מאוד משרות בענפי ההייטק, יש חוסר בענפי הייטק תקשורת ופיננסים זה הכל מופיע בחומרי הרקע שצירפתם לוועדה, אני למשל חושבת שעוד הכשרות זה לא הפתרון, הפתרון הוא להביא חברות הייטק לצפון, גם העוד האבים זה לא הפתרון, הפתרון זה להביא חברות הייטק לצפון ולכן ביקשתי ששלומית תדבר אחרי כי אני לא יודעת איך להביא אותם היא תדע להגיד איך להביא אותם, אבל מה שאנחנו צריכים זה יותר חברות גדולות שיגיעו לצפון ולא עוד הכשרות. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> דיברת על שני דברים, דיברת על ההייטק שהוא חשוב מאוד ואני גם אשמח שיתנו פה הרבה מענקים, אני חושב שהדבר הזה כן יוביל וחייבים להתקיים בזה לא בצעד אחד, צריך להתקדם בעשרות צעדים ובצעדים גדולים ומהר. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> בצעדים גדולים. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אבל את אומרת על החלק הראשון שדיברת שהוא יותר מבחינתי הוא קריטי כרגע, כשיש לנו היום כל כך הרבה משרות שאי אפשר לאייש אותם צריך למצוא לזה פתרון כאן ועכשיו. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אז אני רגע אחלק לשניים: אז קודם כל בנושא ההייטק מה שאנחנו מזהים היום בצפון שהחסם הכי גדול להתפתחות ההייטק בפריפריה - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> חכי שנייה, לכן כשאני אומר כשעושים תוכניות אני שואל אם יושבים עם הרשויות כי בסוף תוכנית כמו שאמרתם רוצים שתהיה מותאם לתעסוקה ולמעסיק, לכן ההכשרות צריכות להיות מאותו מעסיק כי אנחנו רוצים שתהיה השמה בקצה, אני אומר שגם בתוכניות עצמן שעושים צריך לשמוע את אנשי השטח שנמצאים מכירים ויודעים כי פשוט זה יכול לפתור הרבה בעיות ולהביא באמת לתועלת אמיתית. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אני אחזור ואגיד שהבעיה היום שאותן הטבות שמקבלים בקרית שמונה ובקצרין ובמעלות מקבלים גם ביוקנעם, אחד הפתרונות הוא לייצר אזורי עדיפות לאומית יותר עמוקים, לא לפגוע חלילה וחס ביוקנעם, יוקנעם התפתחה בזכות אותן הטבות שקיבלה מהמדינה, אבל לייצר הטבות יותר טובות לאותן פריפריות עמוקות שזה קריית שמונה, קצרין, מעלות, שלומי, מקומות שלא מגיעים אליהם בית שאן, מקומות שגם אין אליהם וגם באמת הם פריפריה עמוקה. בנושא התיירות תעשייה וחקלאות אז יש את המנגנון של עבודה מועדפת שכבר דיברנו עליו, עבודה מועדפת שהיום אלה הענפים שצעיר שמשתחרר מהצבא יכול לבוא ולעבוד ולקבל מענק כ-10,000 שקלים, ההצעה שלנו לעשות הוראת שעה - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> נשמע עוד מעט מהנציג של משרד הביטחון לגבי כל אחד. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אוקיי, אז הצעה שלנו כדי לעודד צעירים לבוא ולאייש את אותן משרות כרגע שלא מצליחים לאייש, הוראת שעה לתקופה מוגבלת חמש שנים, מי שיבוא צעיר שיבוא לעוטף ולצפון יקבל מענק עבודה מועדפת מוגבל, אנחנו חושבים שזה יניע הרבה צירים לצפון ולעוטף וזה לתקופת זמן מוגבלת כדי באמת לתת את אותו בוסט, זה הפתרון שאנחנו חושבים ובאמת איך להביא את ההייטק אני חושבת ששלומית תדע להגיד יותר טוב ממני, אני רק יודעת להגיד שכדי להשאיר אוכלוסייה צעירה ואתם בעצמכם אומרים שיש לה את הכישורים הדיגיטליים היא לא צריכה עוד הכשרות, יש לה את הכישורים אין לה את מקומות העבודה, הפתרון הוא להביא את החברות הגדולות. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> שלומית אלמוג בבקשה. << אורח >> שלומית אלמוג: << אורח >> נעים מאוד שלומית אלמוג אני אגיד רגע מילה מי אנחנו, אני סמנכ"לית של מיזם place il מיזם שנולד לפני שלוש שנים בתעשיית הטק ובא לתת פתרונות לתעשיית הטק בהשמה ובשילוב של אוכלוסיות בייצוג חסר ופריפריה חברתית וגיאוגרפית. אנחנו יודעים באמצעות תהליך שפיתחנו לזהות פוטנציאל ולנטרל הטיות תרבותיות, כך שחברות הטק אנשים שבדרך כלל מפוספסים יוכלו לקבל לפחות להגיע לשורה הראשונה ובאמצעות הכישורים שלהם להתקדם קדימה. אחרי השבעה באוקטובר הקמנו את הקרן הלאומית להייטק בנגב ושמנו ספוט מאוד משמעותי על הנגב אבל אנחנו גם עובדים צפונה ואנחנו פועלים בשני כיוונים: אחד לאתר טאלנטים שעד עכשיו היו מתחת לרדאר ולנסות לשלב אותם עם הסנטימנט הקיים בחברות ולהתעקש על ההעסקה היברידית שתשאיר את הקהילות במקום ולא תגרום להגירה שלילית, כי זה דובר פה וזה משמעותי מאוד והשני באמת זה הקמת חברות ואני אשים על זה את הספוט. סביב השולחן לא יושבות חברות הטק אני לא הקול שלהם, אבל אני רגע אביא את מה שלמדנו בשנה וחצי האחרונות ביתר שאת, אז קודם כל יש המון המון באמת קולות קוראים המון המון תוכניות הן קצרות מועד, בסופו של דבר אם אנחנו רוצים לייצר תחרות משמעותית אל מול מה שקורה בשוק, ההייטק צומח אבל הוא צומח החוצה, החוצה ממדינת ישראל ואנחנו מפספסים המון, רק אתמול DCIC הוציאו איזשהו מאמר שממש מכמת בסכומים של מיליארדים כמה המדינה מפסידה. בסופו של דבר כדי להביא חברות אנחנו צריכים להציג מודלים שיהוו תחרות למה שקורה בחוץ, בהודו, בברזיל, בפורטוגל, מדובר על סכומים של כמעט 40% של השתתפות בשכר לתקופה משמעותית כדי שיהיה פה התכנות עסקית משמעותית וחברות יעשו את הצעד הזה, כן יש פה ציונות בהחלט וזה משמעותי אבל זה לא הדבר היחיד שיגרום לחברות לעבור לנגב, הן צריכות בסופו של דבר ששורת הרווח שלהן תניב פרנסה ותניב לבעלי המניות את השורה שהם מייחלים לה, אנחנו משחקים פה במשחק גלובאלי ואנחנו צריכים המדינה צריכה להכניס פה יד משמעותית לכיס, אני יודעת שזה לא פשוט ואנחנו פה בשביל לתווך להיות הגוף המתווך, דובר פה על בירוקרטיה משמעותי עד מאוד, אתגר משמעותי שגורם לחברות גם לסגת אחורה, אנחנו פה בשביל להיות במקום הזה ובאמת להראות גם לחברות שיש טאלנט, טאלנט מצוין. עוד מילה אחת רגע על הכשרות: גם צריך ללכת קצת אחורה זה לא לכאן אבל לחינוך ואקדמיות, עוד ועוד הכשרות גם מייצרות הון אנושי מתוסכל, הוא כביכול מוכשר אבל אין לו איפה לעבוד ויש פה שכבה שמייצרים פה איזשהו תסכול, אז אנחנו צריכים לייצר כל הזמן את החיבורים להבין מה חסר בתעשייה, לייצר הכשרות שהן מאוד מאוד מותאמות למה שצריך ולשים פה מודל משמעותי בר קיימא ארוך טווח, דיברת על זה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> כשאת מדברת על 40% לחברות האלו? << אורח >> שלומית אלמוג: << אורח >> סבסוד שכר. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> את רוצה שהמדינה תיתן 40%? << אורח >> שלומית אלמוג: << אורח >> אני לא רוצה לא בניתי עוד מודל, אני רגע משקפת איזשהו הלך רוח, אני בטוחה שלא צריך להגיע לסכומים האלה עד הסוף, אבל כן חשוב שפה סביב שולחן מקבלי ההחלטות הלך הרוח הזה יעבור, אנחנו בקשר מצוין עם תקומה ועם רשות החדשנות, זכינו בקול קורא של רשות החדשנות בתקומה להקמת שלוחות בפריפריה, הוא לגמרי פיילוט משמעותי והתחלה להוכיח שכן יש רצון ויש נכונות לעשות את זה, אבל זאת רק יריית הפתיחה, אנחנו בקשר מצוין ועובדים על להביא את קולות השטח ולנסות לייצר פה משהו שהוא ארוך טווח, יש הוראות שהן כבר דומות לזה ומתקרבות לשם, אפשר לעבוד על זה עוד. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אני דווקא ברמה האישית יותר מוטרד מהסיפור של העובדים שאין שחסר, אני אסביר את עצמי: הייטק אפשר לעשות בכל מקום בעולם, למרות שאנחנו רוצים להביא לארץ כמה שיותר וליישב במקומות האלו כמה שיותר, אבל בסוף כשיש לך היום חוסר שקרוב ל-10,000 עובדים בכל מיני בתעשייה, אז איך בזה אנחנו הולכים לטפל? כי אם לא נטפל בזה אז מה יקרה וגם בפרט שגם היום הציבור והעולם מתקדם והולכים להייטק והלאה, אז מה עם כל העבודות האלו? << אורח >> שלומית אלמוג: << אורח >> אני לא חושבת שזה משפט שלמה, אני חושבת שאפשר לעשות גם וגם - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> גם וגם זה ברור. << אורח >> שלומית אלמוג: << אורח >> ואם ההייטק יברח החוצה, אנחנו נמצא את עצמנו עם משרות בפריון מאוד מאוד נמוך ואנחנו צריכים לאזן. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אפשר רגע להעיר על מה שהיא אמרה משהו? אני חייבת להגיד זה נשמע כאילו אנחנו באים ומבקשים מהמדינה להשקיע, עכשיו בוא נזכור נתונים עובדתיים: אני כתושבת הגליל המדינה משקיעה בי הרבה פחות מבתושבי המרכז בתחבורה ציבורית אין לי, משקיעה בי הרבה פחות בשירותי רפואה, יש פחות מיטות לתושב, פחות רופאים, פחות שירותי רפואה לתושבים, בכל תחום כמעט של החיים משקיעים בנו פחות, אז לפחות תשקיעו שיהיה לנו תעסוקה שישאיר אותנו. כי מה שקורה היום תושבי הפריפריה ואני מייצגת עכשיו קול של הרבה מתושבי הפריפריה, המדינה לא משקיעה בנו, אז כן תשקיעו בלהביא תעסוקה איכותית תתנו לנו סיבה להישאר, כמובן אחרי שסיפקו ביטחון אני מקווה שזה ביטחון ארוך טווח בגבולות, עכשיו תשקיעו בתעסוקה וזה משתלם למדינה כי אנחנו רוצים שאנשים ימשיכו לחיות בעוטף ובגליל ולא יעזבו. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אוקיי תודה. אני דווקא רוצה טיפה לשמוע ממשרד הביטחון בקשר לחיילים משוחררים, דווקא מעניין אותי מה אחוז הפניות של המשוחררים מהפריפריה לגבי תוכניות ההשמה, ואיזה צעדים אתם נוקטים? אני אסביר יש הרבה גם בזה, כי אני כל פעם שומע עוד איזה כמה מיליארדים שמוסיפים, לא באמת אני אומר את זה בשיא הרצינות, מוסיפים כסף פה וכסף שם באמת, אני חושב שהמדינה כשמדברים להכניס את היד כיס אני חושב שהמדינה בשנה וחצי האחרונות הכניסה הרבה יד לכיס, גם מרגישים את זה אחר כך משלמי המיסים מעלים את המע"מ וכל הדברים, בסוף המלחמה הזאת עולה לנו הרבה והמלחמה הזאת גם לימדה אותנו שאנחנו צריכים לייצר כל מיני דברים חדשים ולתקן כל מיני דברים שלא תיקנו אותם עד היום. וזו דווקא הזדמנות, ואני מברך על ההזדמנות, חבל שזה הגיע בצורה כזאת, אבל זו הזדמנות שאפשר לתקן הרבה דברים, ושומעים הרבה במשרד הביטחון שמים הרבה הרבה כסף, אם זה מילואימניקים באמת, אני שואל לגבי המילואימניקים חיילים משוחררים, מעניין אותי לדעת מה אחוז הפניות של החיילים המשוחררים בפריפריה בתוכניות השמה. << אורח >> גל רון: << אורח >> אני אגיד שהנושא הזה הוא בליבת העשייה של האגף, גל רון מהאגף לחיילים משוחררים ומילואים, יש על זה פוקוס מאוד רציני ויש מספר תוכניות שיזמו חלקן כבר בהרצה וחלקן עדיין נמצאות בגיבוש, כשהמטרה היא בעצם לחבר את החיילים המשוחררים לצפון ולאזורי הצפון והדרום בנושא של התעסוקה, לכן אין לנו עדיין נתונים. אני כן יכולה להגיד שיש כמה תוכניות שכבר נמצאות בפעולה בשלב הזה ואנחנו ממשיכים לתת על זה פוקוס, גם לחיילים המשוחררים המפונים וגם למעסיקים באזורים של הצפון והדרום. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> תודה. כן גברתי שם לפרוטוקול. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> לירון כרמלי מנהלת אגף חינוך רווחה וצעירים בשלטון האזורי, אני רק רציתי לענות משהו ואני לא בטוחה שיש גם תשובה למה שאני אומר, אבל כשכבוד היו"ר אתה אמרת שאלת את השאלה אמרת אני מוטרד רגע מהתעשייה ומה שקורה שאין להם עובדים ואמרה ענבר' יש פה תיירות וחקלאות ותעשיה שאין עובדים ואני רגע שמה פה משהו על השולחן: כל מה שאומרים ודברים נפלאים שנעשים כאן וכל הנושא של עבודה מועדפת והכל, בסוף זה פתרון סופי לבעיה שהיא הרבה יותר שורשית. עכשיו אני רוצה לומר משהו אני גם באה מוועדות חינוך ואנחנו שם מתעסקים היום בתעודת בגרות הייטק, כל המערכת וכל הזרקור הולך לכיוון ההייטק, אין לי משהו נגד זה הכל בסדר אני בעד. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אמרתי כן אנחנו נמצאים בעולם מתקדם. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> אבל אני באה ושואלת אם כל הזרקור נמצא שם, הזרקור לא נמצא בתיירות, לא נמצא בחקלאות ולא נמצא בתעשייה מה הציפייה? אז נגיד שעכשיו ניתן מענה ניתן פתרון עבודה מועדפת אולי תגמול אולי איזה בונוס או לא יודעת מה נותנים, מה מחר בבוקר מה עוד 10 שנים? זה נעלם מהמערכת גם ממערכת החינוך זה נעלם, אין כבר מגמות כמו שהיה פעם, יש מגמת תיירות הייתה פה מגמה או שם מגמה או חקלאות זה משהו שכבר לא קיים וזה גם צריך להישאל, עכשיו זה לא שבאתי עם פתרון אבל אני כן רוצה לשים את השאלה הזאת על השולחן. אי אפשר שאנחנו מצד אחד נדבר כאן על מורכבות שיש תעשייה ויש צורך אין לנו אנשים, ומצד שני המערכת מערכת החינוך וזה בסדר היא עושה דברים אחרים יפים אבל בזה היא לא מטפלת ואנחנו גם הולכים למקום אחר ונשאלת השאלה אז מה יהיה עוד 10 שנים. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> בינה מלאכותית לא? << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> אני בעד אבל זה עדיין לא יפתור את הבעיה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> דרך אגב המשבר של התעשייה בצפון קשור לזה שמי שמחזיק את עיקר המשרות המה שנקרא המקצועיות זו עלייה מרוסיה משנות ה-90 ורבים מהם יוצאים לפנסיה ואין מי שיחליף אותם, אלו אנשים שהגיעו מקצועיים רתכים סי אנד סי כל המקצועות האלה וכמו שהיא אומרת, אין היום במערכת החינוך מנגנון שמכשיר או מסליל ילדים לענפים האלה, כי בעבר התקבלה איזושהי החלטה או הייתה חשיבה שאם אנחנו מסלילים את הנוער בפריפריה לתעשייה אנחנו משאירים אותו במקצועות הצווארון הכחול, זה קצת הביצה והתרנגולת. אנחנו מצד אחד רוצים שכולם יהיו בהייטק, מצד שני מה יעשו אותם מפעלים, כי גם מפעלים נסגרים ועוברים לחו"ל בגלל הבעיה הזאת. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> כבודו אני חייב שניה התייחסויות קצרות לאמירות פה, כי הן קצת לא מבוססות. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אני אגיד משפט אחד, היום בהוראה חסר עובדים, כמעט בכל מקום בכל עבודה שצריכים לעבוד בה אנשים - - היום יש את הפלאפונים לכן הזכרתי את הבינה המלאכותית, מאוד מפחיד אני חושב אומרים שמי שלא יהיה שם אז לא יהיה לו פה מה לעשות, אבל צריך לחשוב כי הם אמרו מה יהיה עוד 10 שנים? לא יודע לא ישבו פה אנשים בכלל, אני חושב שהכל יהיה דרך מחשבות לא יודע, איבדנו את הכל ובסוף זה החקלאים אבל מישהו צריך לייצר את זה, כמו שהיא אומרת הגיעו רתכים משנות ה-90 מי יעשה את הדברים האלו? מה זה יקרה לבד? העצים יגדלו לבד? אין כזה דבר. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> נכון כבוד היו"ר, לכן אני אומר נאמרה פה אמירה שההכשרות יוצרות איזשהו תסכול מצד העובדים, אז רק רגע לחדד משהו כאן בשונה משנים קודמות שאגף ההכשרות היה מייצר הכשרות בגין חשמלאים בגין מקצועות צופי פני עתיד, השינוי כאן שההכשרות היום הם עם מעסיק בקצה לכן אני לא מבין איזה תסכול הן יוצרות, וואנס יש הכשרה יש מעסיק שקולט אותו מיום ראשון, אז לא הצלחתי להבין מה זה תסכול, כי אם זה היו הכשרות כמו שהיה פעם שהיו מכשירים לעולם התעסוקה ואז יכול להיות שהרבה עובדים - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> ומה אתם עושים עם 10,000 המשרות שחסרות? אתה מדבר עכשיו של צופה פני העתיד זה נכון שלבוא ולעשות תוכנית של 45,000 שקלים שזה יפה - - - << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> רציתי גם להתייחס לזה, אנחנו לא מכירים את המחסור שצוין כאן, אנחנו כמי שמייצג גם את הביקוש וגם את ההיצע אנחנו מכירים שחסרים עובדים בתעשייה לא יותר הרבה מענפים אחרים כמו ענף הבריאות בצפון וענף הסיעוד והחקלאות, לכן אני לא יודע על מה הנתונים מבוססים כאן, אבל אצלנו אני לא רואה יחסי ביקוש גבוהים לענף התעשייה ואנחנו בקשרים מצוינים עם התעשיינים. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אני מבקש מהממ"מ. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> היו פה תעשיינים בישיבות בהרבה דיונים שהציגו את זה, זה גם קיים בדוחות של הלמ"ס. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אני חושב שהממ"מ צריך לעשות בדיקה יסודית על הדבר הזה, אם את יודעת איפה צריך לשים את הכסף איפה צריך להשקיע? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> וגם בנוגע לסבסוד השכר, נאמר פה שרוצים סבסוד של 40% אז אולי לא מקבלים 40%, אבל כן צריך להגיד שתוכניות 1-8 הם בעצם של 20% עד 25% מהשכר של העובדים אפשר להתייחס לזה גם לסוג של סבסוד, אז לגמרי המדינה נתנה פה שיפוי משמעותי בהיקפים של 20% 25%. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> ביטוח לאומי נמצאים איתנו? בזום אם אפשר להעלות אותה בבקשה. << אורח >> חיה קורלנסקי: << אורח >> שלום וברכה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> שלום חיה, דיברו פה על הסיפור הזה של עבודה מועדפת ואני חושב שזה דבר שיכול מאוד מאוד לעזור דווקא ליישובי הצפון בעת הזאת, השאלה כיצד הכוונה שלכם להנגיש את המענקים האלה מחדש והאם יש באמת איזו כוונה לשלב קמפיינים בשיתוף הרשויות המקומיות על כל הסיפור הזה של התעסוקה? << אורח >> חיה קורלנסקי: << אורח >> ראשית אני אומר שאני מייצגת כאן את אגף הבטחת הכנסה ולא אבטלה, אז אני פחות יכולה לתת בעניין הזה של עבודה מועדפת, אבל אני יכולה באמת לבקש לנציג של אבטלה שייתן לכם את המידע, אני חושבת שביטוח לאומי ישמח לתת מענה לכל עבודה מועדפת, אנחנו מבחינת דמי אבטלה שמשולמים בתקופה הזאת נשמח שככל שזה יגיע לכל אזור בארץ בוודאי בכל תחום אחר מעבר למה שקיים היום אשמח לתת מענה, כי אני באמת לא יכולה לתת לכם מעבר לזה אני עוד לא בדיוק בתחום הזה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> תודה חיה. ואיל התגעגענו אלייך. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> גם אני. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> תגיד לי כמה צעירים נתמכו מתחילת חרבות ברזל, יש לזה נתון קיים משהו? דובר בעבר על כל מיני יוזמות שאתם עושים. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> כן גם בצפון וגם בדרום. אפשר תובנה אישית לאור מה ששמענו כאן? ואיל כיוף מנהל אגף תיירות כפרית משרד התיירות. חזרתי עכשיו מדובאי וביקרתי שם באיזה שכונה שגרים בה ועובדים בה 300 ישראלים, מה הם עושים שם? הייטק, עובדים משם לא שם, אז אולי נכשיר אותם ובסוף ייסעו לשם לעבוד, אז ענפים אחרים באמת צריך אולי לשים יותר דגש, כי העולם מתפתח ונפתח מאוד מאוד רחב וההייטק הוא כבר פרוץ גבולות ולא רק כאן, הערה לא יודע אם נכונה או לא נכונה אבל - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> רגע מה שלומית אומרת זה מעניין שמעת מה שהוא אמר? לכן אמרתי בעצמי שהייטק אפשר בכל מקום לעבוד. << אורח >> שלומית אלמוג: << אורח >> אני אתייחס, אבל אתה רוצה אותם פה לא בדובאי והם ילכו לדובאי והם ילכו לפורטוגל. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> אגב לפני שנה אמרו שהיו 100. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> ברור, קודם כל יותר זול להם לקנות בית בדובאי, הם מקבלים חינוך יותר טוב, מקבלים בריאות יותר טובה למה שיגורו בקרית שמונה? ולא יורים עליהם טילים כל שני וחמישי. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> לעניין התיירות: 175 חברה צעירים צעירות שקיבלו מאיתנו משהו אולי צנוע, אבל זה ייעוץ מקצועי שמלווה אותם בכל השלבים של הקמת או הפעלת עסק במיוחד ואני מדבר 175 גם בתנופה וגם בתחומה, שזה גם ליווי סטטוטורי וגם תוכנית עסקית וזה להקמת עסק תיירותי, אם זה לינה ואם זה אטרקציה תיירותית. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> זה תקציב של תקומה? << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> לא זה מתקציב של המשרד בלי קשר להחלטת ממשלה, בהחלטת הממשלה שמתגבשת אנחנו נגדיל את התקציבים האלה. אבל מה שאנחנו עכשיו מנסים לעשות עם משרד נגב גליל לא יודע אם יש להם פה נציגים, זה להכין תשתית ליזמים ברמה שאנחנו נותנים קרקע בפטור ממכרז מהמדינה ובונים להם תשתית עד ראש שטח, כלומר יזם יכול לבוא להגיש למכרז להקים מלון 200 חדרים, הוא מקבל גם שטח גם תשתית וגם מענק 33% מסך ההשקעה כוללת, אנחנו רוצים באמת להביא אותם גם לאזור הצפון וגם לדרום ולהשקיע גם בלילה בעיקר, כי מלון מי שלא יודע שלושה חדרים זה עובד, כל שלושה חדרים מלונאים זה עובד אחד. אז התעסוקה כמובן ואם נתחבר למה שאמרה ענבר בהתחלה שנביא אותה וניתן להם את המענק הזה של עבודה מועדפת, אבל מענק אמיתי לא 10,000 שקלים, משהו שהוא באמת יביא אותם לשם לעבוד שם ואולי גם יתאהבו בצפון ויישארו לגור שם אחרי אי אפשר לדעת, כי גם מתיירות תמיד אתה נכנס תיירן באיזה עסק קטן ואתה מתפתח ומתפתח ואני בשנים שלי במשרד ליוויתי אנשים שהתחילו מרעיון כלום כמו אברהם הוסטל שלקח איזה חדר בנצרת והיום הוא אימפריה של הוסטלים, פשוט אנשים באים עם חלום ומגשימים אותו ואולי גם זה יקשור אותם לאזור שהם חיים בו. אז בנוסף לזה שאנחנו רוצים באמת להביא את היזמים האלה לשם ולהוריד להם את כל סף הבירוקרטיה, הבירוקרטיה מאוד מקשה מלון היום בארץ למישהו שעוד לא יודע לוקח שבע שנים לפי זה להקים מלון, אנחנו רוצים לקצר את זה לפחות לחצי שיהיה להם כדאי גם לבוא ולהשקיע וגם לקבל את כל ההטבות שאנחנו כמדינה אנחנו משרד נגב גליל ובטח גם תנופה וגם תקומה כגופים שילוו אותנו במהלך הזה. בנוסף לזה תשתית תיירותית ציבורית, כל מקום שנדרש שם לעשות גליל כמו עכשיו במטולה שאנחנו רוצים ביחד עם משרד התחבורה ושיקום שכונות לשקם את כל המדרחוב הזה שם שנהרס כליל ועוד פרויקטים כאלה בצפת שנפגעה מאוד, הרבה ערים יישובים שנפגעו בתשתית התיירות וגם להקים תשתית חדשה, אם מלון כזה יקום או שני מלונות אנחנו גם נבוא ונבנה סביבם תשתית טיילת, דברים שיבואו סוג של מושכן. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> יש איזה תיאום בין משרדי לכל הדברים? אמרת לפני רגע שצריך שבסוף מלון לא יקום תוך שבע שנים ייקח לו רק שלוש וחצי שנים, אני אומר בסוף יש הרבה משרדים השאלה אם יש תיאום בין המשרדים? << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> כן ישבנו ברמת שר אפילו שר ומנכ"ל עם משרד החקלאות, כי הרבה מהשטחים האלה הם שטחים חקלאים ורצינו שהם מהיום הראשון יגידו כן או לא שלא נתקדם סתם, עלה הרעיון שם כדוגמה להקים אטרקציה תיירותית שהיא יקב, יקב בכל העולם נוסעים לטוסקנה זה יקב עם כמה יחידות אירוח עם מרכז מבקרים הכל בקומפלקס אחד, היום היקב נמצא באזור תעשייה דלתון וואטאבר, הצימר במקום אחר במרכז המבקרים המסכן הזה, אין לנו אטרקציה תיירותית אמיתית, אם אנחנו רוצים אותה באמת אמיתית צריכים לגרוע שטחים חקלאיים לצורך הזה כמו מרכז מבקרים ויחידה שתיים במתחם. פה משרד החקלאות במקומות מסוימים מסכים במקומות שהם יותר צמוד דופן ליישובים ולא באמצע שום מקום פחות בשטחים פתוחים, אנחנו מנסים להגיע לאיזה נוסחה שנמפה את השטחים שהם מוכנים לוותר עליהם מבחינת פיתוח חקלאי ולהפוך אותם ביחד עם המנהל - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אין הרבה חקלאים - - - << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> האמת היא התקווה זה שיחזור מתישהו, זה התקווה, היום אין חקלאות ואני אומר לך מהמקום שלנו אנחנו בחממת תיירות - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> כן אבל גם אלה שדיברו פה מקודם וכולם מרגישים את זה, התחושה שאנשים פחות אוהבים לעבוד היום, אתה צריך אולי להביא עוד איזה עלייה כמו שנות ה-90. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> לא צריך פשוט חקלאות מתקדמת, צריך להביא טכנולוגיות ולהשקיע בטכנולוגיות של חקלאות מתקדמת, צעיר יבוא אם הוא יודע שהוא יכול לעבוד במזגן ולגדל חקלאות, הצעירים לא יבואו עכשיו - - - << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> אגב בדרום זה קורה, יש הרבה חממות, יש בדרום ביקרנו לפני איזה חודש אנחנו עשינו סיור ממש, חממות תיירות ברמה שאני לא חשבתי שזה קיים בכלל. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> יש שם מכונות שקוטפות לא צריך עובדים זרים גם. << אורח >> שלומית אלמוג: << אורח >> אני רוצה כמה התייחסויות רגע בסדר? << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> רגע, אני לא יודע אם הוא סיים, עצרנו אותו באמצע. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> אם אני אזכר במשהו אני אומר. << אורח >> שלומית אלמוג: << אורח >> רק כמה התייחסויות לדברים שנאמרו פה - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> כמו שאני אומר תמיד, אולי הוועדה תעשה איזה סיור לראות מקרוב. << אורח >> שלומית אלמוג: << אורח >> קודם כול אכן אני מאמינה לגמרי שבחברה מתוקנת צריך להיות גם מורים וגם תיירות וגם חקלאות וההייטק זה חשוב וזה קטר מאוד משמעותי, אבל אני שמה את זה רגע ומסכימה, עם זאת בתעשיית הטק יש מקצועות נוספים אנחנו לא מדברים רק על מתכנתים, אנחנו מדברים על סביבה שהיא סביבה עם פריון גבוה ואנחנו יכולים והיא נכנסת כמו שאמרו פה לעוד ועוד תחומים, כל הטכנולוגיה היא לא נשארת רק במגדלי השן בגוגל ובאינווידיה, היא מגיעה לכל מקום ואנחנו צריכים לעזור לזה לקרות גם בפריפריה הגיאוגרפית, זה אחד. הדבר השני ההייטק מייצר סביבו אקו-סיסטם נושם של תעשייה מאוד פורחת של תיירות של מסעדנות של עסקים קטנים שנותנים שירותים, זאת אומרת יש פה הזדמנות לאיזשהו כדור שלג איכותי שמעלה את הכלכלה המקומית. לגבי הכשרות אני מתייחסת להייטק, אני לא מתווכחת על הנתונים אני מדברת מתוך העולם שאני חיה בו ובעולם הזה לפעמים יש איזשהו סיוע לחצי שנה, אבל הוא באמת לא מקבל אחר כך את ההמשכיות ובסוף אנחנו רוצים את ההמשכיות שדיברת עליה והיא משמעותית. ומילה על ה-AI, בסוף הוא יגיע להכל לחקלאות לתיירות להוראה ואנחנו צריכים להיות שם. הוא לא הכל וצריך לקחת - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> גורם לזה שאני לא אצטרך לשבת פה ואפשר לעשות את הכל ב-AI השאלה מה יהיה בעוד 10 שנים. << אורח >> שלומית אלמוג: << אורח >> אנושיות זה דבר חשוב. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> אז כן בכל זאת עוד משהו, יש מישהו ממשרד הכלכלה בדיון? << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> כן גיל. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> אז לא יודע אולי פספסתי היום, הקרן למענקים לעסקים קטנים תהיה בהחלטת הממשלה נכון? << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> כן יש סעיף גם לעסקים קטנים בהחלטת הממשלה. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> אז הקרן מאוד מאוד עוזרת ותעזור לעסקים תיירותיים, כי אנחנו חיכינו לעשות ישיבת תיאום איתכם ומס רכוש האריך את המסלול האדום בפיצויים והכניס שם בלאי, אז בלאי יכול גם לעזור לצימרים לשפץ - - - << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> מענק עזובה, צריך מענק עזובה לצימרים כמו שעשו לתושבים. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> כן אז זה את בעיקר לדעתי מס רכוש, לבנות להם איזה סוג של פלטפורמה שידעו לאן או למי לעזור בעניין הזה של צימרים, גם יש כמה קמפינגים. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> יש הרבה שלא מצליחים לקום בגלל העזובה, בגלל שאין להם מימון עכשיו לחזור להפעיל את העסק אחרי שהעסק היה סגור שנה וחצי גם מסעדות גם צימרים זה וואחד השקעה עכשיו כדי בכלל להחזיר אותם לתפעול. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> מענק בלאי לא עוזר להם? << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> זה נקרא מענק בלאי? << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> כן. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> כמה זה 100,000 שקלים לא? << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> זה תלוי, זה מאוד יעזור להם פשוט לחזור לשגרה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> וכולם זכאים גם לא מי שב-9 קילומטר? << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> הל ה-0 עד 9. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אני אומרת, צימר שעכשיו היה סגור שנה והוא לא ב-0-9 לא מקבל כלום, או קיאקים שב-11 קילומטר נתנו פה דוגמאות, מסעדות הנה אתה שומע אפרופו אתה זוכר בסיור שלנו בבת יער שהם 11 קילומטר אז גם המענק בלאי הוא תקוע ב-9 קילומטר, אבל היו מסעדות והיו צימרים שהיו סגורים וזה לא הגיוני. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> 0-9 זה לא נורמלי, אנשים עברו להם טילים מעל הראש ולא יכלו לקיים שום דבר, היינו בבת יער בסיור הוא לא היה יכול לעשות שום דבר. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> אנחנו הצענו אגב תיקון לחוק, לפעמים זה 100 מטר. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אתה עומד אתה רואה איך הכל שרוף מסביבו בגלל טילים שנפלו אבל הוא לא יכול לקבל מענק. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> שהמענק בלאי זה לא סתם באמת יש נזקים, אתמול ישבתי אצל אימא שלי באתי לאכול איתה צוהריים בקיבוץ דן, המיקרו התקלקל, לפני כן הקלנועית שהיא קנתה חודש לפני המלחמה הייתה צריכה להחליף מצבר, כי דברים שנה לא עבדו שנה וחצי ודברים באמת מתקלקלים, אז עכשיו תחשבו על מסעדה שיש בה ציוד חשמלי ויש בה צנרת שהחולדות אכלו, ואם היא במרחק 11 קילומטר גם הוא לא עבד וגם הוא צריך לשפץ את הנזקים זה לא סביר. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> היו"ר, אתה היית בסיור, ראית. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> זה נזקים אמיתיים זה לא איזה מענק שהכניסו לחשבון בנק והם נהנים ממנו. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> תעזבי את הבית שלך תחזרי אחרי שנה - - - << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> הבנה אני אומרת לך אצל אימא שלי הכל לא עובד. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> ראינו דווקא היו כמה דיונים על הסיפור הזה, ראינו תמונות ועוד מה אנשים עשו - - - << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> אבל באמת ה-0-9 צריך לטפל בדבר הזה, כי זה לא הגיוני. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> מעל 0-9 אתה אומר להגדיל. << אורח >> ואיל כיוף: << אורח >> להגדיל ברור, אם לא להגדיל את כל האזור אז לפחות להתוות פרמטרים או קריטריונים למי שכן בכל זאת ייכלל, כי לא הגיוני ב-10 קילומטר לא ואתה ב-0-9 כן. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> מישהו פה רוצה להוסיף משהו? << אורח >> תמי סמיש - נמליך: << אורח >> אני אשמח בבקשה. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> ישבת בשקט. << אורח >> תמי סמיש - נמליך: << אורח >> בסדר חיכיתי לתורי. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> בבקשה, רק את השם. << אורח >> תמי סמיש - נמליך: << אורח >> שמי תמי סמיש נמליך, אני עובדת סוציאלית ואני שייכת למיזם 'בואו' שעוסק בנושא של הצלת החטופים והצלת הציבור כולו ואני קודם כל אני קראתי את המסמך של הסיכום של הדיון הקודם וגם הקשבתי פה קשב רב לדוברים, שכולכם מלומדים וחכמים וכל אחד בתחומו ואני חייבת להגיד שאני קצת מופתעת אולי אפילו הרבה מופתעת מנתק רגשי מוחלט פה של כל היושבים בנושא של החטופים ואני אסביר למה בהקשר לשיחה שלהם ובהקשר לדיון של היום. יש פה שיחה שמתעלמת מהעובדה שבמקביל לזה שכולנו יושבים פה יש אנשים כבולים ויש אנשים רעבים ויש אנשים מעונים ויש משפחות שמצפות - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אבל הזכרתי בתחילת דבריי, מילה אחת בתחילת דבריי שהתחלתי את הדיון - - - << אורח >> תמי סמיש - נמליך: << אורח >> אני יודעת. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> הראשון הרי יכולתי להתעלם נכון? << אורח >> תמי סמיש - נמליך: << אורח >> נכון ואני אסביר למה זה קשור לנושא הדיון. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> לא רק שלא התעלמתי, הסברתי עד כמה אפילו הילדים שלי הקטנים בכל הזדמנות ובכל דבר מזכירים ומדברים על זה, אז עכשיו להגיד שיש התעלמות מהדבר הזה – אני אגיד לך מה אם זה בשביל הפייסבוק עשית את זה, יש לי תחושה וסליחה אני אף פעם לא מתבטא ככה, יש לי תחושה שצריכים - - - << אורח >> תמי סמיש - נמליך: << אורח >> אני אסביר למה בהקשר של דיון של תעסוקת צעירים למה זה בעייתי. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אנחנו מדינה שצריכה גם להמשיך להתנהל צריכים גם לעשות דברים ואנחנו עושים את זה בצורה הכי חכמה ורצינית, יושבים פה אנשים שעם כל הקושי שאיבדו קרובי משפחה והכל, הם מקימים את עצמם כל יום בבוקר ועושים למען המדינה פה כי אנחנו צריכים להמשיך לחיות פה, לבוא ולהגיד שיש פה איזה תחושה של ניתוק. << אורח >> תמי סמיש - נמליך: << אורח >> ניתוק מהנושא של הדיון, אני לא מדברת ניתוק אישי של כל אחד מהנוכחים ואני הקשבתי בהחלט גם לעובדה שאתה באמת פתחת את דבריך והתייחסת לחטופים ואני מעריכה אותך על כך, אני מניחה שגם חלק אני רואה פה עם סמלים וכל אחד בדרכו מתייחס לזה אבל לא לזה אני מדברת, אני מדברת על ההקשר של הדיון: נאמר פה ונאמר על ידי האדון שיושב לידי על זה שככל שקרובים לגבול קצב ההתאוששות קטן יותר. צעירים היום חוששים בין השאר מלעבוד ולהתקרב לגבול כי הם לא יודעים אם המדינה תהיה שם בשבילם, תראו את גלי ברמן בחור בן 27 תושב כפר עזה התגורר קרוב לגבול, היום הוא חי תחת איומי חמאס ומעונה ככל הנראה שם ככל הידוע לנו אבל הוא שם, תראו את עידן שתיוי בחור שהגיע למסיבת הנובע בן 28 זה גיל הצעירים שמדובר פה, הוא הגיע אמנם הוא לא תושב הדרום הוא הגיע שם למסיבה הוא עצמו תושב אזור חדרה, גם מקסים הרקין הוא כבר טיפה עבר את גיל הצעירים הוא כבר בן 36 היום, תושב טירת הכרמל אבא לילדה מאוד מאוד צעירה בת שלוש שנים וששישה חודשים. השאלה שלי היום האם אתם לוקחים בחשבון עם כל הכספים והתגמולים והתוכניות והכשרות, האם גם ניתנת פה איזושהי התייחסות לנכונות של צעירים לבוא ולקחת את הסיכון להתגורר באזורים קרובי גבול כשהם מרגישים ויודעים שהנה אנחנו כבר 591 יום ועדיין לא כולם הושבו, המדינה חתמה על הסכם שלב ב' ולא קיימה אותו, אז למה שאנשים לא ילכו לדובאי ויעבדו משם כי שם זה יותר בטוח. עכשיו אני אגיד, אני במשך ארבע שנים נסעתי ליום עבודה בתל חי, ארבע שנים יום בשבוע נסעתי לעבודה בתל חי כמרצה במכללה, להתגורר שם היום? אז אני אמנם לא שייכת לגיל הצעירים אבל למה שצעירים יעשו את זה? תיקחו את זה כחלק מהחשיבה שלכם, פה כסף לא יעזור הכשרות לא יעזרו, אם אין את הביטחון האישי הבסיסי אז כל הדברים הנהדרים ובאמת תוכניות יפהפיות שאני רואה שחושבים עליהן ועל המון זוויות, אבל צריך לקחת את זה בחשבון כתנאי בסיס. אז אני מזמינה אתכם כן לחשוב על הנקודה הזאת כחלק מהדבר שהוא כאמור הבסיס לייצר ביטחון אישי לפני כל התחומים האחרים, תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> תודה. לפני שאנחנו נתכנס לדיון יש לי עוד דיון שהתחיל כבר ב-11:00 ואנחנו בלחץ אין מה לעשות הזמן קצוב. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> היו"ר אפשר רק לעדכן את תמי באיזה משהו קטן? << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> כן בשמחה. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אמרתי שאנחנו מפעילים חממות תיירות שבה יזמים יכולים לבוא ולקבל סיוע, שלושה יזמים שהגיעו אלינו אני אעביר את השמות ליו"ר אעביר אליך, אחד אשתו הייתה חטופה, השני שהגיש את הבקשה הראשונה הוא עדיין חטוף ובאו ממשיכיו בתפקיד להציג את הבקשה ועוד בחורה שבן משפחתה, אנשים כן רוצים לחיות פה כן רוצים לחזור לשגרה כן רוצים להשקיע, אני לא יודע אם זה רק בעיקר בתיירות, אבל זה משהו שכנראה עוזר להם לחזור לשגרה. << אורח >> תמי סמיש - נמליך: << אורח >> יש לנו מחקר של נתונים שנאספו - - - << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אני אגיד שדווקא הדיונים בוועדות ודווקא המחשבה הזאת להתקדם, אני חושב שזו התקומה האמיתית שלנו. << אורח >> תמי סמיש - נמליך: << אורח >> אין לי ספק אני מסכימה איתך, אני מסכימה איתך שזאת התקומה מצד אחד, מצד שני יש לנו מחקר אקדמי שנעשה ונתוניו נאספו באפריל ומאי השנה הזו בחודשיים האחרונים והוא מצא לקחו מדגם מייצג של האוכלוסייה, אני לא יודעת לפלח שם אגב צעירים, אבל 76% מהעונים אמרו אנחנו מודאגים מהתנהלות הממשלה סביב סוגיית החטופים, ואני רוצה שתהיו ערים לזה ומצאו קשר מובהק מבחינה סטטיסטית לתסמינים של דיכאון של חרדה של פוסט טראומה של שחיקה נפשית. זאת האוכלוסייה, לבוא ולדבר על תעסוקת צעירים ואיך מביאים צעירים בהתעלם מהמצב הרגשי שלהם ואני אומרת שוב, אני מביאה את הזווית שלי כעובדת סוציאלית וזו זווית שאין פה רגע ליד השולחן, להתעלם מהמצב הרגשי שאנשים מגיעים לעולם התעסוקה, בעיניי זה לא להתייחס לא יודעת מה כל אחד מאיתנו, אנחנו לא רק עובדים אנחנו גם בני אדם, זה להתייחס לפחות כ-50% ממי שאנחנו, אני חושבת שזה לא נכון להתעלם מזה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אני מתחברת מאוד למה שאת אומרת בהקשר של הצפון, אני יכולה להגיד לך שחלק מהתפקיד שלי זה לבנות הרחבות ביישובי קו עימות, למשל משגב עם יש לנו שכונה, יפתח ואנחנו רואים שמשפחות שכבר שילמו וקנו מגרש חוזרות בהן, אומרות לפה אנחנו לא חוזרים וזה אתגר. אני מסכימה איתך במאה אחוז, הכי בסיסי בפירמידה זה ביטחון ולכן אמרתי, אחרי שמספקים את הביטחון ברגע שאנשים ידעו שבטוח לחזור, לדעתי אני לעוטף כרגע לא מרגישה שבטוח לחזור, לצפון אולי אני משלה את עצמי יותר אבל אני מסכימה איתך האם המדינה תגן עליי. << אורח >> תמי סמיש - נמליך: << אורח >> ואנשים שואלים את עצמם אם הם יבוא לגור שם אם יקרה משהו מי יעמוד מאחוריהם, כל עוד זה לא קורה ואנחנו עדיין בהזדמנות לתקן את זה, אני מסכימה איתך לא צריך לשבת במצב של אין מה לעשות יש הרבה מה לעשות, גם לממשלה גם לנו כאזרחים אגב כל מי שיושב פה כאזרח, גם לנו יש מה לעשות לדחוף את זה שזה יקרה, כשהאזרחים ידעו שהמדינה והעם עומדים מאחוריהם כשהם נמצאים במצב מצוקה כמו האנשים שכאן, אז יהיה להם יותר מוטיבציה לעבור לגור במקומות האלה שהם מתפתחים ונהדרים. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> לא תהיה למדינה תקומה אם לא יחזרו החטופים זה חשוב מאוד. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אתם סוטים מהדיון. << אורח >> תמי סמיש - נמליך: << אורח >> זה בעיני קשור. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> לגמרי אבל חשוב להגיד היום שאנחנו לגמרי לא מנותקים, מי שהיה בדיונים הקודמים יודע שגם היו"ר מקפיד על זה וגם אני כתושב שדרות חושב שחלק מהתקומה, לי אי אפשר ללמד אותי מוסר כמי שגדל נולד בעיר שדרות וחווה את זה במשך שני עשורים מה זה מלחמה מהצד השני במרחק 500 מטר וגם בעניין החטופים, אני אומר מהמקום המאוד צנוע בדיונים קודמים ציינתי גם את המחוברות לכלל החטופים וגם כשמזכירים את גלי אז צריך להזכיר גם את התיאום שלו זיווי ואימנתי אותם במשך חמש שנים. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> נכון הזכרת את זה בדיונים הקודמים פה. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> חמש שנים אמנתי אותם, פגשתי אותם טסתי איתם לחו"ל הייתי איתם במשך שבוע שלם ארבע שעות בממוצע כל יום, אז אני קצת - - - << אורח >> תמי סמיש - נמליך: << אורח >> אני אומרת בהקשר של הדיון. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> היו"ר ציין אנחנו צריכים גם להתקדם. << אורח >> תמי סמיש - נמליך: << אורח >> אבל צריך להתייחס לזה שהצעירים שרוצים להביא אותם יהיה להם את תחושת הבסיס. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אבל היא צודקת שאי אפשר להתקדם כל עוד הם שם. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> טוב, אנחנו באמת נסיים את הדיון, אני רוצה לברך - - - << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> אפשר שאלה לפני? << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> כן. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> שאלה באמת מחוסר הכרות לא שאין, ברגע שיוצאים כאלה דברים נפלאים לצעירים אם זה בעבודה מועדפת אם זה בתעסוקה בבונוסים כל דבר, איך זה מגיע לצעירים? << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> זה מה ששאלתי, איך זה מפורסם האם יש באמת קשר. << אורח >> לירון כרמלי: << אורח >> כן כי אני מזמינה אותנו להסתכל על הרשויות על המועצות מועצות אזוריות, כל המרכזי צעירים אני חושבת שצריך להיות שיתוף פעולה צמוד איתם. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> גם זה דובר פה, השאלת הראשונות שנשאלו. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> זה קורה, כל הקולות קורים כולל 1-8 מדווח גם על ידי שירות התעסוקה והמשרדים הנוספים במשרד הכלכלה לרשויות, מרכזי צעירים שאנחנו איתם בקשר, אנחנו מכירים אותם מצוין. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אם דיברנו על בירוקרטיה אני חושב שדווקא צריכים להנגיש את זה לרשויות לפחות המקומות האלו מאשר שכל רשות ואני אומר כאחד שבא מהרשויות כסגן רשות, אני יודע שיש הבדואים שפספסו כל מיני דברים, אתה שומע את זה כל הזמן פשוט אנשים מהחוסר ידע וגם כמות הדברים שצריכים למלא, אני חושב שרשויות לפחות צריך להוריד, זה א'-ב' במשרדים. << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> אם אפשר רק להוסיף מילה לגבי הפרסום השיווק של כל התוכניות האלה, אז במשרד בשיתוף עם שירות התעסוקה ויחידות נוספות יש צוות ייעודי צוות צפון, אנחנו מגיעים לכל הרשויות לרוב המפעלים שם, מתארחים גם ברשויות וגם במפעלים, כל אחד בתורו מציג את כל התוכניות מתי תיפתח מתי תיסגר מה היא מכילה מה הליך הבירוקרטי שצריך לעשות על מנת להיכלל בתוכנית, ככה אנחנו מלווים אותם למעשה מרגע פרסום ההחלטה עד שהתוכניות האלה יפתחו וייסגרו להגשות. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אני רק שכחתי להזכיר פה את החברים שנמצאים פה, אני לא יודע מה שמם אבל זה נראה שהם באו לצפות ככה מקרוב על הדיון וככה מילאו רשמים, התחושה שלי שהם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תתעלמו אנחנו בתואר שני במנהל עסקים באנו לשמוע פוליטיקה לראות ועדות . << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> הייתי צריך ככה בהתחלה להזכיר אותם כשהם נכנסו אבל זה היה תוך כדי דיון אבל חשוב מאוד, למה אני אומר את זה? כי בסוף אני חושב שהנוכחים פה והוועדה והאנשים שגם מדברים בגובה העיניים וגם בשפה נינוחה וטובה, אני חושב שהלוואי ונעתיק את זה לדיון הבא שאני הולך עכשיו ובכל מקום, גם שומעים טוב אחד את השני גם מבינים וגם מתקדמים, אני חושב שגם כל הדיונים פה שהיו גם על כל התוכניות האלו שצריכים לעשות והדבר הזה מוביל ונושא פרי, אני שמח גם על התוכנית של 45 מיליון שקלים וגם התוכניות שמקדמים אותן הלאה, כי בסוף אנחנו צריכים לעזור ולדאוג א'-ב' לצעירים כי זה דור העתיד שלנו, אם אנחנו לא נדע היום לשים את הכסף הנכון במקומות הנכונים גם בחינוך, גם בבריאות, גם בתעסוקה, תחבורה ציבורית שאנחנו מדברים על זה בהרבה דיונים פה, בסוף כל הדברים האלה חשובים להנגיש ולא רק בדיבורים. אנחנו רוצים שלא יהי מושג של פריפריה ולא יהיה מושג של דיבורים - - בסוף הכל צריך להיות מקום אחד, דווקא ענבר תפסתי על משפט שאמרת שפחות משקיעים בפריפריה בדברים אחרים, אז לפחות בתעסוקה ודברים כאלו צריך לשים פה בשביל להחזיק את האנשים, נשתדל להשתמש בזה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אני גם חייבת להגיד שאני כמי שגדלה בקיבוץ דן וגרה היום ביובלים לא הייתי גרה בשום מקום אחר בארץ וגם לא הייתי גרה בדובאי, זה המקום שאני רוצה לחיות בו. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> ציונות. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> לא רק ציונות, תקשיבו אני גרה במקום הכי יפה בארץ חד משמעית, אבל יחד עם זאת יש אתגרים אם רוצים להחזיר את הילדים שלנו אם רוצים להחזיר את הצעירים, אז היום אנשים לא מסתפקים בחתיכת דשא ונחל, רוצים גם תעסוקה, רוצים גם חינוך, רוצים גם תרבות ובריאות, אבל שיהיה ברור שאנחנו באמת חיים במקום הכי יפה בארץ, רק לקח לי ארבע שעות להגיע היום אבל חוץ מזה אני גרה במקום הכי טוב בארץ. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> אני חושב שמידי פעם צריך לעשות ועדות ודיונים כמו שהממשלה עצמה עושה לפעמים ישיבות ממשלה בכל מיני מקומות, צריך לפעמים להעתיק אולי את הכנסת למקומות אחרים. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אתה עושה את זה, ייאמר לזכותך. << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >> טוב, תודה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:12. << סיום >>