פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
ועדת העבודה והרווחה
13/05/2025


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 410
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, ט"ו באייר התשפ"ה (13 במאי 2025), שעה 14:12



סדר היום:
<< נושא >> 1. דיווח משרד הרווחה הביטחון החברתי בעניין חלוקת תווי המזון לנזקקים << נושא >> 
<< נושא >> 2. בקשתה של ח"כ טטיאנה מזרסקי לעדכון הקריטריונים לקבלת תווי מזון לאזרחים ותיקים המקבלים קצבת נכות << נושא >> 


נכחו:
חבר הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר


חברת הכנסת:
טטיאנה מזרסקי


מוזמנים: 
	רון שביט
	–
	מנהל אגף בכיר רשויות מקומיות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	יוכי אילוז
	–
	מנהלת תחום בכיר נושא תמיכות, עיזבונות וביטחון תזונתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	תאיר ראבוחין
	–
	רפרנטית רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר

	יהודה הללי
	–
	מנהל תחום מוקד אזרחים ותיקים, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

	הדיל יונס
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	קרן גרין
	–
	ראש המועצה המקומית קדימה-צורן

	רבקה ליאון זדה
	–
	עו"ס, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

	בקי כהן קשת
	–
	הפורום למאבק בעוני




מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< נושא >> 1. דיווח משרד הרווחה הביטחון החברתי בעניין חלוקת תווי המזון לנזקקים << נושא >>
<< נושא >> 2. בקשתה של ח"כ טטיאנה מזרסקי לעדכון הקריטריונים לקבלת תווי מזון לאזרחים ותיקים המקבלים קצבת נכות << נושא >>



 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. יש לנו שני סעיפים. סעיף ראשון זה דיווח משרד הרווחה והביטחון החברתי בעניין חלוקת תווי המזון לנזקקים. הנושא השני זה בקשתה של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי לעדכון הקריטריונים לקבלת תווי מזון לאזרחים ותיקים המקבלים קצבת נכות. 

ברשותכם, אני אתחיל עם חברת הכנסת מזרסקי, בסעיף השני, כדי לשמוע מה הבעיה כדי שנוכל לדון.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חיכיתי לדיון הזה. אני עוקבת אחרי הנושא הזה משנת 2022 כשהתחלתי לקבל "ים" של פניות הציבור מאזרחים ותיקים שהם משום מה לא הוגדרו כזכאים לקבלת תווי מזון, למרות שאנשים שגרים בסביבה וחברים שלהם עם פרופיל דומה כן קיבלו את הזכאות. פניתי בבירור לשר משה ארבל. ב-2022 משרד הפנים לקח אחריות על חלוקת תווי מזון. נפתחה אופציה באתר מיוחד לבדוק זכאות באמצעות מילוי שאלון דיגיטלי. עזרתי לאנשים שפנו אליי לבדוק את הזכאות שלהם באמצעות מילוי נתונים באתר. 

נחשפתי לבעיה, שבחלון שנפתח בעת מילוי הבקשה חסר קריטריון מאוד חשוב. למשל יש אזרחים ותיקים שהם מקבלים קצבת זקנה בתוספת השלמת הכנסה, סכום מאוד נמוך. זה היה פחות מ-2,000 שקלים, ואז תוספת השלמת הכנסה הייתה מעלה להם קצת הכנסה. יש קטגוריה של אזרחים ותיקים שהם מקבלים יחד עם קצבת זקנה תוספת עבור נכות, אלה שהיו נכים עוד לפני שהגיעו לגיל זקנה. בגלל שיש איסור על כפל קצבאות בביטוח לאומי אז נותנים להם תוספת עבור הנכות. התברר שהתוספת הזאת שהם מקבלים היא נמוכה מאשר התוספת של השלמת הכנסה שמקבלים אזרחים ותיקים שאין להם נכות והם לא עבדו בארץ, לא צברו פנסיה ואין להם בעיות כמו שיש למשל לאנשים שכבר היו עם מוגבלויות והיו זכאים לקצבת זקנה. הם נמצאים במצב מאוד קשה כלכלית ובריאותית, והם מקבלים כסף מהמדינה הכי פחות מקבוצות אוכלוסייה אחרות. דווקא קבוצת האוכלוסייה הזאת לא נמצאת בין הקריטריונים לחלוקת תווי מזון.

כשפניתי לשר ארבל הוא הסביר שצריך לבדוק, שזה לא יכול להיות. אם הם זכאים להנחה בארנונה, כי זה היה קריטריון העיקרי, אז הם יקבלו גם תווי מזון. השינוי לא בוצע. הגישו תביעה לבג"ץ, ארגונים אזרחיים. חלוקת תווי המזון נעצרה ואז אמרו לי, חכי, הנושא יעבור תחת אחריותו של משרד הרווחה. חיכיתי. פניתי לשר הרווחה. הוא אמר, זה טרם עבר אלינו. הוא אמר, אנחנו נבדוק את הקריטריונים. השינוי לא בוצע. בינתיים הוגשו שוב עתירות לבג"ץ ובאמת הקריטריונים עודכנו, אבל אחרי העדכון אני שוב רואה שהקריטריון של אזרח ותיק שמקבל תוספת נכות, האוכלוסייה הזאת לא נכנסה כזכאית לקבלת תווי מזון. 

ברשותך, אדוני היושב-ראש, יש לי כמה שאלות שרציתי להשמיע אותן למשרדי הממשלה. אני יודעת שקבוצת האוכלוסייה של ניצולי שואה הם כן נכנסו כזכאים לתווי מזון. מה השינוי שבוצע בקביעת קריטריונים אחרי בג"ץ? מי נכון לעכשיו קובע הזכאות ומי נחשבת אוכלוסייה נחלשת שזכאית לתווי מזון? כיצד עובדים מול רשויות מקומיות והאם יש אינטראקציה ושיתוף פעולה בין משרדי ממשלה בנושא של חלוקת תווי מזון בהגדרת הזכאות? נגישות למיצוי זכויות – איך בן אדם יכול לברר זכאות שלו נכון להיום? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את מדברת על נגישות מידע.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

נגישות מידע. האתר הדיגיטלי כבר לא קיים. ידוע לי שיש טפסים שממלאים ברשות המקומית. איך בן אדם יודע למי הוא פונה? איפה נמצא המידע הזה בשביל האזרחים והאם קיימת הנגשה שפתית? האם המידע קיים בשפות אחרות?

פנו אליי אזרחים שהוגדרו כזכאים אבל קיימת בעיה עם הכרטיסים עצמם. הם קיבלו כרטיס או שקיבלו הודעה שהכרטיס נטען. הם מגיעים לחנות ואומרים, הכרטיס שלך כבר נוצל, אין לך כסף בכרטיס. למי פונים כשנוצר דבר כזה? 

שאלה אחרת – חנויות שאפשר לפדות את הכרטיס ולעשות קנייה. זה רשימת חנויות וספקים מסוימים שנמצאים בשכונות מסוימות. לפעמים לאוכלוסייה כמו אזרחים ותיקים וניצולי שואה קשה להגיע ואחר כך בתחבורה ציבורית לעשות קניות במקומות האלה. האם מתכננים שינוי והרחבת רשימת ספקים שאפשר לפדות את הכרטיסים? תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. אני מקווה, משרד הרווחה, שרשמתם את השאלות של חברת הכנסת מזרסקי ושתביאו לנו תשובות או עכשיו או מתי שתדעו. 

עכשיו אנחנו חוזרים לנושא של הדיווח של משרד הרווחה והביטחון החברתי בעניין חלוקת תווי המזון לנזקקים. מה הם הקריטריונים ואיך אתם מתארגנים שמצד אחד לא יפגעו זכויות של אלה שקיבלו במשרד הפנים, ומצד שני לאפשר גם לאלה שזכאים ממשרד הרווחה, להשתלב בתוכנית?

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

יוכי אילוז ממשרד הרווחה, מנהלת תחום בכיר נושא תמיכות, עיזבונות וביטחון תזונתי. נתחיל בזה שהמיזם הארצי לביטחון תזונתי התחיל ב-1.7.2022 בהיקף של 25,655 משפחות, כאשר בסוף שנת 2024 קיבלנו תוספת של 88.2 מיליון למיזם מכספי משרד הפנים על פי החלטת בג"ץ, כאשר שני שליש הוקצו לכל הרשויות הפעילות ועוד שליש הייתה חלוקה נוספת לכל הרשויות הלא-יהודיות כולל הקודמות, זאת אומרת הם קיבלו תגבור של ההקצאות כיוון שהם לא נהנו מהכרטיסים שמשרד הפנים הקצה. לא איתרו אותם, כתובות, אין בתים על שמם וכו'. 

אנחנו בינואר 2025 הוצאנו הודעות לכל הרשויות המקומיות על ההקצאה החדשה, על התנאים שלה. מי שמתכלל את האיתור של האוכלוסייה והקריטריונים זה ד"ר רון שביט שהוא ממונה על כל אגפי הרווחה בארץ. אנחנו מתכללים את הפרויקט מול אגף רשויות מקומיות שהוא האגף העיקרי שמנהל את אוכלוסיית היעד, כאשר המשפחות מקבלות חבילת סיוע חודשית שהיא כוללת סדנאות. כל משפחה יכולה להשתתף בשלוש סדנאות בשנה של כלכלה נבונה, תזונה בריאה. המשפחות מקבלות מראש את הכרטיס עם רשימת חנויות שהם יכולים לרכוש, כולל ביישובים הלא-יהודיים או כפרים מרוחקים שמתאימים להם גם את המרכולים המקומיים שהם יכולים לבצע שם רכישת מזון. כל משפחה מקבלת כרטיס נטען של 350 שקל אחת לחודש לרכישת מזון במרכול ביישוב שלה, וחבילת פירות וירקות במשקל של 22 קילו בערך לבתים, בשווי 150 שקלים, שכולל ארבעה מיני פירות, ארבעה מיני ירקות, לפי ההסכם שלנו עם אשל חב"ד. הם מקבלים את המשלוח. הם מאשרים את זה בהודעת SMS לספק כדי שהוא יוכל לוודא ולדעת שאכן המשפחות קיבלו, ולפי זה אנחנו גם מקבלים את הדיווחים. 

המרכיב הנוסף זה הנושא של מיצוי זכויות. המשפחות, כולן עוברות תהליך של מיצוי זכויות עם רכזי ביטחון תזונתי שהם עובדי אשל חב"ד בפרויקט. הם יושבים עם המשפחות ועוברים איתם על מצבן הכלכלי וכו', מה מגיע, לא מגיע, ולפי זה הם מסייעים להם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נגישות המידע שדיברה עליו חברת הכנסת מזרסקי זה בשפות שונות, במקומות שונים, בטלפונים שונים או שזה רק בפגישות אישיות?

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

זה בפגישות אישיות וגם בטלפון. יש כאלה שקשה להם לצאת מהבית, אז הם מבצעים טלפונים. אני יכולה לברר לעומק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

צריך לברר שהנגישות של מיצוי הזכויות יהיה לכל אחד שזכאי, גם אם הוא לא יכול לבוא וגם אם הוא קשיש וגם אם הוא גר במקום מרוחק.

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

כן. מבחינת מיצוי הזכויות לאלה שאושרו למיזם, שתיכף רון יציג מי נכנס למיזם, אחרי שאנחנו מאשרים את המשפחות באמצעות הרשויות המקומיות, מתחיל תהליך הזכאות של מסירת כרטיס, המשלוח, השתתפות בסדנאות, מיצוי זכויות, מי שמגיע פיזי, מי בטלפון, עברית ושפות אחרות. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

יש שפות אחרות?

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

כן. יש רכזים דוברי ערבית, רוסית, אנגלית.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

יש טלפון אחיד או שבכל רשות יש רכז? איפה מופיע הטלפון?

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

הרכז פונה אישית לאותה משפחה שהוא מסר לה כרטיס. הוא פונה אליה ויושב איתה על הזכויות המגיעות לה, מה היא כן מקבלת ומה המצב שלה, ולפי זה הם ממלאים שאלון. לאשל חב"ד יש תוכנה של מיצוי זכויות, שהוא ריכז בה את כל המלגות והמענקים שהמדינה נותנת בביטחון, בביטוח לאומי וכו'. זו תוכנה מאוד מעניינת. שם הוא מסמן. אחרי שהוא מסיים את הישיבה, הוא לוחץ "enter" והמשפחה יודעת מה מגיע לה. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

אשל חב"ד עובדים רק באזור הדרום או גם בצפון?

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

בכל הארץ. יש הקצאה של 258 רשויות. אנחנו כרגע בתהליך של קליטת המשפחות. הכפלנו את המשפחות. צריך להבין שהתוספת התקציבית גרמה לנו להגיע לכמעט 50,600 משפחות.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

אשל חב"ד זה ספק רשמי של משרד הרווחה? זכו במכרז?

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

הם זכו במרכז. אף אחד לא הציג מועמדות מלבדו. הוא היה ספק יחיד.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

אנשים צריכים לדעת שמגיעים לא לעירייה. הם צריכים להגיע לאשל חב"ד. איך אנשים יודעים שהם צריכים לפנות לאשל חב"ד?

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

זה רק אם הם במיזם. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

אני חוששת שיש פה אי הבנה. אם יורשה לי משפט אחד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, יורשה לך.

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

תודה. הפורום למאבק בעוני. משפט אחד הבהרה. חברתי יוכי מדברת על המיזם לביטחון תזונתי, ולהבנתי חברת הכנסת מדברת על התווים דרך משרד הפנים ועל תנאי הזכאות, שהיא מבקשת שיחד עם הזכאות האוטומטית לקשישים מקבלי השלמה יהיה גם קשישים מקבלי השלמת נכות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

 על זה דיברנו וסיכמנו שמשרד הרווחה ירכז תשובות של כל השאלות של חברת הכנסת מזרסקי. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

אבל היא מספרת על המיזם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היא מדברת על המיזם, היא מדברת על קבוצה של אנשים שיש להם גם נכות.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

זה קבוצה של אנשים. הרבה כאלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני לא אומר שהם לא יטפלו. הם צריכים לטפל. 

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

יש לנו תשובות עכשיו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש לכם תשובות לעכשיו? אז תענה.

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

אני מקווה שלרוב הדברים. רון שביט, מנהל אגף בכיר רשויות מקומיות, משרד הרווחה. המעבר החלקי ממשרד הפנים למשרד הרווחה הוא בעצם מודל אחר לגמרי, כי במשרד הרווחה אנחנו לא מדברים על ארנונה, אנחנו מדברים על אנשים שהם מוכרים במחלקת הרווחה המקומית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם שוללים את הזכות של אנשים שיש להם ארנונה נמוכה?

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

אין שלילה. מי שקיבל, קיבל. מי שהועבר אלינו, הסכומים שהועברו אלינו, כרגע זה 50,000 תווים מנוהלים אחרת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת, האנשים שמוכרים על ידי משרד הרווחה מנוהלים אחרת. 

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

מנוהלים אחרת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לקחתם את התקציב של האנשים שלא מנוהלים על ידי משרד הרווחה?

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

אני אומר שזה שני מודלים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, משרד האוצר.

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

היושב-ראש, לצערי אני רואה שאין פה אף אחד ממשרד הפנים. אני חושבת שהם היו יכולים להסביר את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הם יצאו מהתמונה.

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

אני אחדד. הם לא. היינו שותפים בוועדת המנכ"לים שכללה את מנכ"ל משרד האוצר, הפנים והרווחה. אני יכולה להסביר מה היו המסקנות שלה שגם אומצו על ידי בג"ץ. אני יכולה לעשות סדר בכל הדבר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

האם התקציב קוצץ מאלה שקיבלו, או שאתם הוספת תקציב?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

אני אסביר. תאיר, רפרנטית רווחה במשרד האוצר. בשנת 2024, כמו שהוצג על ידי חברי הכנסת, התנהל בג"ץ לגבי אותה תוכנית של זכאות לכרטיסי מזון על סמך ההנחות בארנונה של משרד הפנים. בתהליך הזה הוקמה ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל האוצר, הרווחה והפנים, כשמסקנות הוועדה היו לעשות חלוקה של הכסף בין התוכניות במשרד הרווחה ובין אותה תוכנית מקורית במשרד הפנים שממשיכה לעבוד לפי ההנחות בארנונה. נעשו שם כמה תיקונים כדי להכליל אוכלוסיות שנפלו בין הכיסאות בסיבוב הראשון. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

כמו קשישים מקבלי קצבת זקנה.

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

זה לא מה שאמרתי. אמרתי אוכלוסיות שנפלו בין הכיסאות. אנשים שהיו זכאים לנכות לפני שנהיו בגיל 67 ובעצם מקבלים את הגבוה מביניהם, שזה בדרך כלל קצבת הנכות, בקריטריונים של כרטיסי המזון כן זכאים אנשים שהם זכאי השלמת הכנסה. אותם אנשים שהם מקבלים נכות בהגדרה, הקצבה שלהם גבוהה יותר. אם היא הייתה נמוכה יותר הם היו מקבלים את הגבוה מביניהם שזה השלמת הכנסה, לכן הם לא חלק - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת שקצבת הנכות כבר מוציאה אותם מכלל העוני והצורך בכרטיסים האלה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

לא אמרתי את זה. יש את מי שזכאים לפי הנחה בארנונה ויש את מי שזכאים לפי העובדה שהם זכאים לקצבת השלמת הכנסה, שזה בעצם אנשים בגיל זקנה - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה לא זכאים גם אלה שיש להם קצבת נכות והם עדיין תחת קו העוני?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

כי הקצבה שלהם גבוהה יותר. ככל שהם זכאים להנחה בארנונה, הם יהיו זכאים באפיק השני.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עדיין נשאר להם את העניין של הזכאות לפי ארנונה.

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

כן. מי שזכאי להשלמת הכנסה מקבל את זה באופן אוטומטי.

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

גם לפי הפנייה מוזכר שם שהם אמנם זכאים להנחה בארנונה. הפנייה היא ממאי 2024. חלפה כמעט שנה, אז התשתית העובדתית לגבי הקבוצה הזו היא לא עדכנית. יכול להיות שבגלל הזכאות אמנם לא נכנסו לפי הקריטריונים של הבטחת הכנסה, אבל מאחר והם היו כן זכאים להנחה בארנונה, הם קיבלו את תווי המזון.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

לא קיבלו תווי מזון. הבעיה שאפילו טכנית לא הייתה אפשרות למלא את הבקשה ולקבל זכאות בגלל שתוספת הנכות בכלל לא הופיעה כאופציה. תוספת נכות אפשר לאמת מול ביטוח לאומי. לא קצבת נכות. זה אזרחים ותיקים שמקבלים תוספת עבור נכות, והסכום הזה נמוך מהסכום של השלמת הכנסה שמשולם לאזרחים ותיקים.

 << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> 

אני אתקן. אני חושבת שיש פה אי הבנה. בדרך כלל סך הכול קצבת אזרח ותיק פלוס השלמה לגובה גמלת הנכות היא יותר גבוהה מקצבת אזרח ותיק עם השלמה להבטחת הכנסה, כי בעצם ההשלמה להבטחת הכנסה נועדה להביא את גמלת האזרח הוותיק לגובה של הבטחת הכנסה. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

אלה שהיו נכים לפני 2018 כשהייתה הגדלה של קצבת נכות, הם לא קיבלו תוספת מלאה. הם קיבלו ב-2018 רק 50% תוספת לקצבת הנכות שלהם, ואחר כך בתקציב 2021–2022 הוגדלה לעוד 25%. כשכל הנכים קיבלו תוספת 100%, הם עכשיו מקבלים 75% אבל זה עדיין יותר נמוך גם מקצבת הנכות אם זו הייתה קצבת נכות רגילה, וגם יותר נמוך מהשלמת הכנסה שמקבלים אזרחים ותיקים שלא עובדים ולא זכאים לפנסיה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

חברת הכנסת, אני מציעה, בגלל שמדובר פה בסוגיה מאוד ייחודית אנחנו נבדוק ונחזיר תשובה לגבי הקבוצה הזאת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תבדקו נקודתית את הדברים של חברת הכנסת מזרסקי ותביאו פתרון. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

אני רק אשלים את הרקע לפני שרון ידבר. בסופו של דבר הייתה החלטה להעביר חלק מהכסף למשרד הרווחה לתוכניות שרון עכשיו יפרט עליהן, ושאר הכסף נשאר באותו מנגנון של כרטיסי המזון כמו בסיבוב המקורי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה זה שאר הכסף?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

מבחינת סכומים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה שהיה או שהורידו?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

היה 300 מיליון שקל. הם התחלקו – 210 מיליון שקל לתוכנית כרטיסי מזון של משרד הפנים ו-90 מיליון שקל לתוכנית המיזם לביטחון תזונתי של משרד הרווחה. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

בהפחתת 5%.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בהפחתה למי?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

בהפחתה של פלאט. פלאט זה תקציב שהיה באופן רוחבי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הבנתי. 

עכשיו אתה, בבקשה.

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

אני אגיד בקצרה. המודל של משרד הרווחה מדבר קודם כל על מוכרים. האדם, אם הוא כרגע מעוניין רק בביטחון תזונתי, הוא צריך להגיע למחלקה ולפתוח תיק. זה רק אנשים שיש להם תיק ברווחה. הם חתומים על טופס ויתור סודיות שזה במאגר הדיגיטלי שאנחנו בנינו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה אומר דבר טכני ואני חושב שזה עוול נורא. למה אדם צריך להיות רשום כנצרך במשרד הרווחה כדי שיעזרו לו בשעה שהוא בעצם עני? 

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

המחלקות לשירותים חברתיים על פי חוק עוזרות למי שהוא מוכר במחלקה לשירותים חברתיים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מכיר אלפי אנשים שאינם מקרים סוציאליים ואינם רשומים במחלקות הרווחה, והם חיים מתחת לקו העוני. 

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

אז למה הוא לא מקרה סוציאלי?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כי אני גדלתי עם 10 ילדים בבית עם ההורים שלי ולא היינו מקרים סוציאליים אבל היינו מתחת לקו העוני. לא היה לכבודו של אבא שלי ואימא שלי ללכת למשרד הרווחה. אני בטוח שיש עוד אלפים כאלה. להעביר את כל הזכויות של האנשים העניים אל המקרים הסוציאליים זה עוול לאלפי אנשים, לדעתי. אני לא יודע מי החליט על הדבר הזה.

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

אני חושב שהיום אנחנו נמצאים בתקופה שלהגיע למחלקה לשירותים חברתיים הוא דבר הרבה יותר אוניברסלי. אנשים מגיעים מכל שדרות העם, מהכנסות גבוהות גם בעלי מוגבלויות למשל. אני לא רואה בזה משהו של בושה. אדם מגיע ואחד מהדברים שהבן אדם מגיע לבקש מהמדינה, הוא חותם על טופס הפנייה שלו. יש איזה שהוא ויתור סודיות. יש תהליך מסוים בסיסי מאוד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

גם הקשישים צריכים לבוא להירשם?

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כל קשיש שרוצה לקבל עזרה, הוא צריך לבוא לעובד סוציאלי? 

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

העובד הסוציאלי מפנה אותו בדרך כלל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

גם אם הוא איש מכובד שעבד כל חייו ואין לו שום צורך בזה? יכול להיות שאני שייך לדור הקודם.

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

לא, אני לא רואה בזה פחיתות כבוד להירשם במחלקת הרווחה. זה בכל שדרות העם. זה משהו אוניברסלי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כל שדרות העם במחלקות הסוציאליות?

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

יש אנשים עם 50,000 ברוטו שנמצאים במחלקה כי יש להם ילד עם מוגבלויות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה משהו אחר. זה לא בושה. 

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

מתגרשים. גם אנשים שיש להם איזו שהיא מצוקה חברתית, העסק נפל, מגיעים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מדבר על הכנסה כלכלית נמוכה, אנשים שאין להם שום בעיה. הם לא התגרשו. הם פשוט מרוויחים פחות והם משלמים ארנונה פחות. 

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

כאשר אדם מגיע למצב שהוא נזקק לסיוע באוכל, אז זה לא מקרה שגרתי. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

בתוכנית של תווי המזון כל מה שהיה צריך זה להגיש טופס. זה התבסס על ההנחות בארנונה. 

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

המחלקות לשירותים חברתיים מטפלים במי שיש לו תיק מוכר במחלקה לשירותים חברתיים. המודל של משרד הרווחה מתחיל בזה. רישום נזקקות שלו, רגולציה המאוד מינימלית שעשינו, אנחנו סומכים על מחלקות הרווחה שבוחרים מתוך ההקצאה שניתנה להם כי כל רשות קיבלה הקצאה מ-50,000 המשפחות לפי קריטריונים מוכרים שאפשר לראות אותם, ואז רשות מקומית צריכה לבחור מי אלה שנכנסים השנה לתוך הפרויקט. דבר ראשון זה הנושא של תיק. דבר שני זה הנושא של נזקקות. יש לנו עשר נזקקויות שהן נזקקויות שהן עוני או נושק לעוני, כלומר המחלקה הגדירה אותם כנזקקות עוני. דבר נוסף זה קריטריון של הכנסה. 

אני פה עונה לשאלה של חברת הכנסת. הנושא של ההכנסה, מפורט רמת ההכנסה שנדרשת כמינימום כדי להיכנס לפרויקט. זו רמת הכנסה שהיא בסיסית. למשל לגבי יחיד זה 2,662 שקלים שזה רף הכניסה, אבל אנחנו מאפשרים לתחשיבנים ברשויות המקומית להפחית גם הוצאות. אנחנו מכירים בכל נזקק שיש לו הכנסה רק מקצבה להגיע כבר לרמת המינימום באופן אוטומטי, כי לפעמים יוצא שאפילו אדם עם קצבת זקנה, מעלים את הקצבה ב-40 שקלים והוא כבר עובר לדרגה ב'. קבענו שברגע שהוא מתקיים מקצבה בלבד, הוא תמיד אוטומטית בדרגה א', כלומר אני לא רואה איזו שהיא בעיה, כי א', מורידים לו את ההוצאות. ב', אם יש לו רק קצבה בלבד הוא ממילא בדרגת מינימום, ו-ג', אפשרנו במקרים מאוד חריגים שלא נכנסים לזה, אישורי פיקוח, כלומר מחלקה שמאוד חושבת שהפונה צריך להיכנס, לפנות לפיקוח לבקש אישור חריג, כך שלא נראה לי שמישהו נופל בין הכיסאות. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

זה גם קריטריון שמתקיים מהקצבה וגם הסכום המקסימלי של הקצבה זה 2,660.

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

מה שאמרתי עכשיו הוא הסכום לכל האוכלוסייה. יכול להיות אדם כמו שיושב-ראש הוועדה אמר, משפחה שיש לה אפילו הכנסה יחסית גבוהה אבל יש הרבה ילדים, אז להכנסה לנפש היא יכולה להיות בקריטריון הזה. זה לא חייב להיות מקבלי קצבאות. באנו והגדרנו שמקבלי קצבאות, לא ניכנס לקטע של השלמת הכנסה, הבטחת הכנסה, תוספת כזאת וכזאת שהיא יכולה להעלות. אוטומטית הוגדרו כולם בדרגת מינימום. אגב, רק אתמול הוצאתי מכתב לכל הרשויות להדגיש את זה, כי חשבתי שאולי הסוגיה הזאת שרשומה בהוראת תע"ס 1/22 שלנו, סעיף 8, אולי היא לא מספיק מוטמעת, אז אתמול הוצאתי מכתב לכל הרשויות להדגיש את העניין הזה שמקבלי קצבאות נכנסים לדרגת המינימום גם במיזם לביטחון תזונתי. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

אנשים כאלה שחושבים שהם זכאים, שהם נמצאים במצב כלכלי קשה, הם פונים לרשות מקומית למינהל לשירותים חברתיים?

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

נכון, או לרכז האזורי. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

פותח תיק ומבקש סיוע במסגרת מיזם ביטחון תזונתי, נכון?

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

כן. צריך להבין שביטחון תזונתי זה מקרה קיצון. מחלקת רווחה נותנת סיוע חומרי גם דרך אמצעים אחרים. כאשר אדם מגיע למצב שהוא כל חודש מקבל תווי מזון בהגדרה, זה המקרה היותר קיצוני ובדרך כלל הוא כן רשום כבר במחלקת הרווחה העירונית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה, השלטון המקומי. 

 << אורח >> קרן גרין: << אורח >> 

אני ראש המועצה המקומית קדימה-צורן ואני יו"ר ועדת רווחה במרכז שלטון מקומי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה ראשי ערים הם יושב-ראש ועדת הרווחה?

 << אורח >> קרן גרין: << אורח >> 

אחת, רק אני. במסגרת היותי יו"ר ועדת רווחה אני גם חברה במועצה לביטחון תזונתי. בסך הכול אני כמה חודשים חברה שם. לפני מספר שבועות המועצה לביטחון תזונתי הציגו דוח מקיף על כל הנושא של ביטחון תזונתי, מחקר מאוד מקיף של כמה וכמה פרקים, שאחד מהם זה הפרק של השלטון המקומי. אני מניחה שיהיה מתי שהוא דיון או יביאו את הדוח גם לשולחן הכנסת. נכנסתי כדי לומר שזה מאוד חשוב שיש את התווים ושיש את האפשרות הזאת לעזור לתושבים באופן הזה. צריך להרחיב את זה גם לאוכלוסיות שלא בדיוק בקריטריונים. אי אפשר להתמודד עם זה שצריך לפתוח תיק. אני מסכימה איתך, ברווחה צריך לפתוח תיק, זה הנהלים, אבל צריך למצוא דרך שגם אנשים שלא עונים על כל הקריטריונים, נוכל להרחיב בדיוק ובמיוחד בתקופה הזו. 

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

אבל למה? לתת סיוע במזון זה מקרה קצה. לתת כל חודש סיוע בפירות וירקות ותווי מזון זה מצוקה חריפה. למה הוא לא צריך להיות בקריטריונים?

 << אורח >> קרן גרין: << אורח >> 

לפעמים זה משבר, מחלה של בן/בת משפחה, פיטורים או משהו כזה ואז אתה צריך את הסיוע לסדר גודל של שנה, אז אתה יכול לפתוח את התיק, לסגור את התיק. אני מסבירה את זה לאנשים, אבל בסופו של דבר כמו שגם כבוד היו"ר אמר, לפעמים יש את הסטיגמה, כמה שאנחנו מתמודדים איתה, וגם יש את הנקודה של אני באה לרווחה, אני יוצאת מהרווחה. תווי מזון בעיניי לתקופה ספציפית משברית יכול לתת גם בלי הקריטריונים של הרווחה. זה נקודה אחת. הנקודה השנייה המאוד משמעותית זה להבין שביטחון תזונתי היום זה לא רק התווים, זה הרבה מעבר לזה. זה סוג המזון, זה איך אני יודעת לגדל מזון בעצמי. יש תוכנית סדורה שאפשר להרחיב אותה ואז אנחנו גם לא נותנים רק את הדג, אנחנו נותנים גם את החכה. מרכז שלטון מקומי עם משרד הרווחה סך הכול יודעים לעבוד במשותף וליישם את הדברים. חשוב בעיניי שיהיה פה מתי שהוא דיון גם בנושא של הדוח המאוד מקיף שערכו המועצה לביטחון תזונתי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תשלחו לנו את זה. 

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> 

אתם אמורים על פי חוק לשלוח לוועדה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תשלחו לנו. אנחנו נעבור על זה. 

רצית זכות דיבור, בבקשה. 

 << אורח >> יהודה הללי: << אורח >> 

יהודה הללי מהמשרד לשוויון חברתי, מנהל תחום מוקד אזרחים ותיקים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איך נקרא היום השם של המשרד?

 << אורח >> יהודה הללי: << אורח >> 

המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה שניהם יחד?

 << אורח >> יהודה הללי: << אורח >> 

עם הכנסת החדשה הרשות נכנסה לתוך המשרד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איפה האזרחים הוותיקים והקשישים?

 << אורח >> יהודה הללי: << אורח >> 

האזרחים הוותיקים נמצאים תחת המשרד שלנו, המשרד לשוויון חברתי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל איפה הזקנים?

 << אורח >> יהודה הללי: << אורח >> 

הזקנים נמצאים למטה. זה השוויון חברתי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל הורדתם אותם מהכותרת.

 << אורח >> יהודה הללי: << אורח >> 

לא, לא מורידים אותם מהכותרת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כשאורי אורבך הקים את המשרד זה היה לכתחילה בשביל הקשישים. 

 << אורח >> יהודה הללי: << אורח >> 

נכון, זה היסוד. לפני זה היה את הגמלאים שמשם זה התקדם מעלה. בעיקרון יש מענה מאוד רחב לנושא הזה. דרך אגב, לגבי פניות של כרטיסי מזון יש את כל השפות, חמש שפות שאנחנו נותנים מענה במוקד. יש עשרות פניות לנושא של כרטיסי מזון, טלפון מוקד 8840*. אנשים מכירים. יש לנו הרצאות בכל רחבי הארץ. מגיעים לעמותות, לרשויות, למנהלות קהילתיים ועושים שם הרצאות לגבי עניין של מיצוי זכויות מלא כולל ליווי, אחרי זה המשך בתוך המוקד לאזרחים ותיקים. 

אני כן מתחבר למה שאמר חבר הכנסת ישראל אייכלר לגבי העניין של אנשים שמתקשרים למוקד עם עניין של בושה. היו במעמד זה או אחר והם לא יכלו לפנות לילדים שלהם, והם פונים בדרך אחורית אלינו ואנחנו פונים כדי לבדוק להם את הזכויות שלהם. אני רשמתי כמה נקודות. אני ברשותכם אקריא אותם כי זה חשוב לגבי הנושא הזה. יש לנו שתי עמותות. דיברתם על חב"ד אבל יש גם פתחון לב. קיימת אפשרות להבדיל בין זכאים ללא-זכאים בפעימות חדשות באופן ממוקד במקום עצמו לאזרחים ותיקים. אלה שהם לא זכאים, נותנים להם מידע ואפשרות לפנות למועצות ובדיקה מול משרד הפנים לגבי הזכאות שלהם. לגבי מענה ובדיקה של העמותה של אשל חב"ד, אין אפשרות לעשות בדיקה במקום ולכן צריכים להפנות אותם כדי לבדוק מולם את הזכאות. 

הנציגים אצלנו במוקד לגבי העניין של הכרטיסים עובדים/לא עובדים, דיברת על זה, זה חשוב. אנחנו למעשה משתדלים לקבל מספר כרטיס ובודקים לו את היתרות מול ישראכרט כדי לראות אם יש יתרה או אין יתרה, ואם לא אז דואגים לעניין של הטענת הכרטיס. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

באותו טלפון מתקשרים, כן?

 << אורח >> יהודה הללי: << אורח >> 

באותו טלפון. לחלק מהאזרחים הוותיקים יש צורך לבדוק סוגי קצבאות מול ביטוח לאומי מכיוון שמהנפקה הראשונה השתנו הקריטריונים של משרד הפנים וחלק ממחזיקי כרטיסים של 2021 לא זכאים לפעימות חדשות בכרטיסים, לכן אנחנו צריכים גם לבדוק את התנאים שלהם, מה השתנה/לא השתנה גם לגבי עניין של הזכאות וההכנסות מעבר, ואנחנו עושים את הדבר הזה באופן שוטף. אני יכול לומר שיש מועדים שזה לקראת החגים בעיקר, התקופות האלה שזה מגיע באופן של כמות. מדובר על 500–600 שיחות ביום שזה הרבה פניות. אנחנו יודעים לתת מענה לנושא הזה. כשהדברים הם יותר חריגים והם על פני השנה, אנחנו מרגישים ורואים אותם, אז באמת צריך לשים דגש על כל הדברים האלה, לאו דווקא אנשים שהם רשומים במקומות שעליהם דיברתם. יש אנשים שצריכים את הסיוע הזה גם מעבר, כי לא נעים להם במצב שבו הם נקלעו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה להתחבר לדברים של יהודה הללי. אמרתם שכל חודש מעבירים להם אוכל. יש אנשים שלא צריכים כל חודש. גב' יוכי יודעת מה המושג הזה של קמחא דפסחא. זה סלי מזון פעמיים בשנה בסך הכול וזה עוזר מאוד למשפחות שהם לא צריכים כל חודש, אבל מגיע חגים, מגיע זמנים כמו שאמרה ראש עיריית קדימה, של מצוקה. יש כל מיני זמנים שמגיע לאנשים. אגב, אני רוצה לציין שיש ערים ושכונות שכשיש יולדת, אז השכנים, השכנות, ארגונים מתארגנים להביא אוכל בימים הראשונים, בחודש הראשון. כל משפחה לוקחת על עצמה יום בשבוע שמחלקים לכל אלה שבקהילות שלהם. יש הרבה דברים שהם זמניים. גם כרטיסי מזון, תקראו לזה איך שתקראו לזה, לא חייבים להיות כל חודש. אלה שצריכים כל חודש, כל חודש, אבל צריך גם לאלה שלא צריכים כל חודש. אולי גב' יוכי תגיד לי כמה היה השנה קמחא דפסחא? 

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

אני רק אני אענה ליו"ר על הנושא של היקף המשפחות שאושר. קודם כל כולנו יודעים שהמיזם הוא לא בבסיס התקציב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה?

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

המיזם לא בבסיס התקציב עד היום. זה כספים שמגיעים.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

זה בהסכם קואליציוני. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

לא, לא. המיזם לביטחון תזונתי הוא אמנם לא נמצא בבסיס התקציב אבל הוא מתוקצב מידי שנה באופן מלא מ-1.7.2022 וכך היה גם ב-2024 וכך יהיה גם ב-2025. בחלק נוסף התוספת שהתייחסתי אליה קודם, ה-90 מיליון הנוספים שבעצם מרחיבים את המיזם אכן מגיעים מתקציב קואליציוני, אז הם חד-פעמיים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בג"ץ לוקח כספים קואליציוניים? בג"ץ הורה לה על 90 המיליון האלה.

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

בג"ץ אימץ את ההמלצה של ועדת המנכ"לים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שזה יהיה קואליציוני?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

השיח מלכתחילה הוא על כסף שהוא קואליציוני. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה שלא יהיה בבסיס התקציב?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הוחלט להקצות סכום מסוים לתחום הביטחון התזונתי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני חוזר על שאלתי. אני זוכר שכשהיה שר הרווחה מאיר כהן, הוא אמר שיש 40 מיליון שקלים לקמחא דפסחא.

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

זה ללא קשר. זה תמיכות שקיימות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה זה השנה היה?

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

זה 46. קיצצו לנו ל-43.7.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה נשאר 40?

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה חילקתם באזור פסח?

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

עדיין לא חילקנו. הבקשות הן בהליך דיון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה הקציתם לזה?

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

כרגע יש 10 מיליון של המשרד. קרן עיזבונות עדיין לא נתנו לנו, וקיבלנו ממשרד לשירותי דת מיליון שקלים מקופות הצדקה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת מ-40 מיליון ירדנו ל-11 מיליון?

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

43.7 מיליון זה לשש תמיכות. זה לשני חגים, סלי מזון, עמותות גג, מסגרות הזנה - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מדבר על קמחא דפסחא שאת מכירה.

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

רק קמחא כרגע הוקצו 10 מיליון מהבסיס - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לשנה.

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

לא לשני חגים. החג השני, 9 מיליון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז ביחד זה 20 מיליון?

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

בערך, כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לפני כ-20 שנה כשהייתי יושב-ראש הוועדה לפניות הציבור הצלחנו להשיג אז 18 מיליון שקל. אחרי 20 שנה התקדמנו מאוד והגענו לאן שהגענו. אני ממש מתבייש. אני היום יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, אז אמרו לנו שכרטיסי המזון הם ישלימו מה שחסר בקמחא דפסחא. אמרתי, לא אכפת לי שלא אוהבים את השם הארמי קמחא דפסחא ורוצים כרטיסי מזון. זה יותר יפה, לא אכפת לי, אבל כמה בכרטיסי המזון האלה יכולים לקבל אנשים שקיבלו, שלא צריכים כל חודש? הם צריכים פעמיים בשנה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

כרטיסי המזון שאתה מדבר עליהם הם היו גם דבר חד-פעמי. מה שרון מדבר עליו הוא דבר קבוע וחודשי. כרטיסי המזון של משרד הפנים לפי הנחות בארנונה זה גם דבר שקורה חד-פעמי בפעימה אחת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מתי זה?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

זה היה אמור להיות בחגי תשרי. היה בג"ץ. התהליכים התמשכו קצת יותר מהצפוי. בחודש דצמבר זה פורסם ובימים אלו זה גם יוצא לפועל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה כסף זה?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

210 מיליון שקל ועל זה היה עוד איזה שהוא סכום של עודפים שלא נוצלו. זה מגיע ל-300 בערך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה כולל גם אנשים שאינם רשומים?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

כן. התוכנית של כרטיסי המזון שאנחנו מתכוונים זה הלא רשומים, אירוע חד-פעמי. רון מדבר על המיזם לביטחון תזונתי שזה רשומים ודבר שהוא שוטף.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, כן, זה בסדר. אני מסכים עם כל דבר שקיים. אני רק רוצה שלא יפגעו במה שהיה קיים ולא יוציאו אותו.

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

אני רוצה רק לענות על השאלה שלך. בידי מנהל מחלקת הרווחה יש עוד תקציבי סיוע חומרי שוטפים מעבר למיזם לביטחון תזונתי. בתקציבים האלה הוא יכול לסייע לפונים גם בציוד ביתי ובהוצאות נסיעה, הוצאות רפואיות וגם בתווי קנייה לפי בחירתו, ואז זה יכול להיות כמו שאתה אומר, בעונתי או בתקופה שהוא במשבר. מעבר למיזם לביטחון תזונתי קיים בידי מנהל מחלקת רווחה תקציב מכובד לדבר הזה. המיזם לביטחון תזונתי, לכן הדגשתי בפניכם שזה מקרי הקצה שבאמת כל חודש הם נזקקים לזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה שאתה מדבר זה ברור. מה שהיה פעם נקרא קמחא דפסחא, בעברית זה נקרא כרטיסי מזון, זה היה פעמיים בשנה. האם זה ממשיך לפעול?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

לא רק שזה ממשיך אלא זה בבסיס התקציב של משרד הרווחה. זה מה שיוכי התייחסה, שיש כ-20 מיליון שקל לאותו קמחא דפסחא. חוץ מזה בתקציב קואליציוני הוקצו עוד תקציבים לנושא. זה לא באותו מנגנון. זה קורה במשרד הפנים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

210 מיליון שקל שהם מחולקים ממש בימים האלו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בחג השבועות בערך?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

יכול להיות שיש כבר אנשים שקיבלו ושילמו עם זה בסופר, ויש אנשים שייקח יותר זמן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא משנה, העיקר שזה יהיה. 

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> 

וזה ימשיך להתקיים במקביל לתוכנית של משרד הרווחה? 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

תקציב קואליציוני זה דבר שהוא חד-פעמי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת שנצטרך להקים קואליציה כל שנה? 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

בהסכם הקואליציוני כתוב שהכסף הוא אמור להתקבל כל שנה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

אני לא מתייחסת להסכם הקואליציוני, אני מתייחסת למה שתוקצב בתקציב המדינה בחוק התקציב ל-2025. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב, אז כנראה שממילא יהיה בחירות כל שנה. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

זה אותם קריטריונים לחלוקת התקציב הזה?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

ביחס למה? 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

שעכשיו דיברתם עליהם, באותו מנגנון חלוקה של כסף קואליציוני בדיוק כמו שמיזם ביטחון תזונתי. זה אותו דבר? זה כסף קואליציוני לטובת מיזם ביטחון תזונתי?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

הכסף הקואליציוני היה 300 מיליון שקלים, מתוכם 210 מיליון שקל הלך למשרד הפנים וחולק בכרטיסי מזון על סמך הנחות בארנונה או כל מיני קריטריונים נוספים כמו הבטחת הכנסה, השלמת הכנסה. יש עוד רשימה של דברים. ה-90 מיליון הנוספים שמשלימים את ה-210 ל-300 הגיעו למשרד הרווחה לטובת תוכנית שוטפת שנקראת המיזם לביטחון תזונתי שמקבלים מי שמוכרים ברווחה, וזה הדברים שרון התייחס אליהם.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

210 מיליון, אלה שחולקו - - - 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

כן, בכרטיסי מזון דרך משרד הפנים. 

 << אורח >> יהודה הללי: << אורח >> 

לא הכול חולק.

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

הם מחולקים. זה לוקח זמן. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

הם מחולקים לפי אותם קריטריונים?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

לא.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה לדבר על החלוקה הזאת. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

הנושא של משרד הפנים מחולק לפי קריטריונים של הנחה בארנונה.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, יש פה שני נושאים נפרדים. נושא אחד, מיזם ביטחון תזונתי שסיפרה יוכי ורון, ויש בנוסף תקציב של 210 מיליון שמחולק בנפרד. על זה אני מדברת, קריטריונים לכסף הזה. לפי מה חולקו 210 מיליון שקלים? זה לא אותם קריטריונים של המיזם לביטחון תזונתי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הקריטריון היה לפי ארנונה, לא?

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

הקריטריון הוא מבחן הכנסות לעניין קבלת הנחה בארנונה וזכאים להשלמת הכנסה והבטחת הכנסה, וגם איזו שהיא קבוצה של ניצולי שואה שהם נזקקים. מה שאמרנו קודם זה שאנחנו נשמח לבדוק ולהחזיר תשובה לוועדה לגבי הסוגיה של הנכים שדיברת עליהם. זה נראה קבוצה מאוד קטנה, אז אנחנו לא מכירים. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

זה יגיע לוועדה, התשובה שלכם?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

גם לך וגם אלינו. ברגע שזה יגיע אלינו, נעביר את זה גם לחברת הכנסת, ללא ספק.

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

משפט אחד קצר. אני מבינה שזה כבר בתהליכי חלוקה, אבל אם יישאר סכום והיות וזה קבוצה כנראה די קטנה, יכול להיות שאפשר יהיה להתייחס. הנכים שקיבלו את מלוא הסכום, הקשישים הנכים מקבלים 4,500 לחודש בעוד הקשישים מקבלי השלמת הכנסה שהם זכאים אוטומטית זה 4,270 ומשהו שקלים. יש שם איזה 200 שקל יותר לחודש, לכאורה התקרה אם הם קיבלו את מלוא הסכום, כשבעצם חברת הכנסת מדברת על זה שלא כולם מקבלים כמובן את מלוא הסכום משתי סיבות: אחת, לא כולם, היה להם 100% של נכות, ודבר שני, שאלה שקיבלו בעבר לא היו זכאים למלוא התוספת. האוצר עם ביטוח לאומי, אם יוכלו לאתר כמה קשישים כאלה יש שהם מקבלים פחות מהפער הרגיל של 200 שקלים האלה אלא פער עוד יותר קטן, האם האנשים האלה יכולים לקבל? אני פשוט מחדדת מי הקבוצה.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה, בקי. תודה על החידוד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אולי גם כדאי שאת תביאי את הדוגמאות שיש לך, למשרד הרווחה כדי שיבדקו את זה, הפניות שקיבלת. 

 << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 

זה לא הרווחה, זה האוצר. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

מי שמתעסק בזה זה משרד הפנים. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

יש רשימה שאז שלחתי למשרד הפנים. יש לי כ-200 שמות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז תעבירי עכשיו לרווחה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

אפשר להעביר לא בהכרח את השמות. אפשר להעביר את התיאור של המקרה ובאמת הביטוח הלאומי - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הם צריכים לתקן את הנוסח שזה יכסה גם את אלה. 

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

אנחנו נבדוק את זה. 

בקי התייחסה לגובה קצבת הנכות, אבל קצבת הנכות הממוצעת היא הרבה יותר גבוהה מזה ויש גם אנשים שמקבלים קצבאות נכות נוספות שהיא לא רק קצבת נכות כללית, אז הפער הוא הרבה יותר. הם מעבר לרף בממוצע, בהרבה יותר מ-200 שקלים. 

 << אורח >> יהודה הללי: << אורח >> 

ניצול שואה עם נכות ואזרח ותיק, הוא מגיע לרף יותר גבוה. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

יש גם ניצולי שואה שהגיעו לפני 1953. הם מקבלים קצבה גדולה חודשית, ויש כאלה שמקבלים רק מענק חד-פעמי פעם בשנה. 

 << אורח >> יהודה הללי: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> 

אנחנו נבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי רוצה להוסיף?

 << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> 

אני אשמח להוסיף. אני חוזרת לחלק הקודם שבדיון. דובר כאן ונשאלה השאלה האם יש משפחות שמקבלות כל חודש ואולי לא צריכות לקבל כל חודש כי אין צורך. המצב שאנחנו מכירים בשטח הוא אחר לגמרי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כשאת אומרת "אנחנו", למי את מתכוונת?

 << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> 

אני רבקה מאיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. סליחה, ענת, אבל לא שמעתי מה אמרת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני אמרתי שיש אנשים שלא רוצים כל חודש לקבל, אבל מגיע להם פעם-פעמיים בשנה כשיש הוצאות גדולות.

 << אורח >> רבקה ליאון זדה: << אורח >> 

אני אתייחס גם לזה. אני רק אגיד שבאמת כמו שרון פה אמר, מי שמקבלים כל חודש זה מי שנמצאים הכי בקצה. הדבר הזה הוא מצד אחד מציל אותם ומצד שני זה טיפה בים. זה כמה מאות שקלים. כולנו יודעים כמה עולה קנייה שבועית בסופר למשפחה, אז כמה מאות שקלים האלה הם עוזרים מאוד אבל ממש לא מספיק, לצד שאר התמיכות שניתן לתת להם. גם מה שאנחנו מכירים בשטח, מי שמקבלים את מה שמכונה קמחא דפסחא, זה שיש את התקציב הקואליציוני זה נהדר. אנחנו מכירים בשטח שבדרך כלל מחלקות הרווחה הן צריכות לתת הרבה יותר ממה שיש להן והן נעזרות גם בעמותות וגם בארגונים עירוניים או מקומיים. תמיד יש רשימה מאוד ארוכה וכל עובדת סוציאלית צריכה לבחור למי מהמשפחות שלה לתת ולמי לא. בדרך כלל נשארים כאלה שגם לא מקבלים למרות כל התקציבים והעמותות.

 << אורח >> רון שביט: << אורח >> 

היו"ר, מילה לגבי התעדוף. אני ברשותכם אקרא לכם. זה ממש יהיה קצר. עו"ס המשפחה יתעדפו את המועמדים הנכנסים למיזם לפי המידע הסוציאלי והכלכלי הידוע למש"ח. בין היתר: 1. משפחות ברוכות ילדים. ככל שבמשפחה יותר קטינים, התייחסת, אדוני, לעניין הזה, יותר קטינים הסמוכים על שולחן המשפחה. 2. משפחות הורה יחיד. 3. משקי בית המתקיימים מקצבה בלבד. 4. משקי בית בהם גובה ההכנסה לנפש אף נמוך מהסף התחתון שהצבנו. זו רשימת התעדוף שאנחנו מאפשרים להם, ומאפשרים להם גם אפשרות לפנות לפיקוח לחריג למקרה שלא כללנו בקריטריונים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה לסכם את הדיון, ברשותכם. קודם כל הוועדה מברכת את משרד הרווחה על ההצגה של המיזם לביטחון תזונתי. אנחנו דיברנו על מה שהעלתה חברת הכנסת מזרסקי לגבי אנשים שמקבלים גם נכות וגם זקנה ולא מקבלים את ההשלמה, שיש פה איזה באג שצריך לתקן שגם הם יקבלו. 

אנחנו העלינו את הנושא של חלוקת תווי המזון לאו דווקא לאלה שזקוקים לכל חודש, אלא גם אנשים שאינם זקוקים כל חודש אלא פעמיים בשנה בזמן החגים או בתקופות אחרות שיש יוקר מחיה באופן מוגזם כמו היום למשל. אנחנו רוצים להדגיש עוד פעם, אנחנו לא נסכים בשום פנים ואופן שהמעבר בין משרד הפנים למשרד הרווחה שזה מעבר מבורך ואנחנו רוצים את זה, לכתחילה זה היה צריך להיות במשרד הרווחה, יפגע בזכויות של האנשים שאינם רשומים במשרד הרווחה, שמגיע להם בגלל שהם מתחת לקו העוני כמו שהצגת את הקריטריונים – משפחות ברוכות ילדים וכל מיני מקרים של אנשים שאין להם מספיק מזון. אני לא מוכן שזה יהיה כספים קואליציוניים. אני רוצה שזה יהיה כסף בבסיס תקציב המדינה. אם לא השנה, אז לשנה הבאה. עניי ישראל לא צריכים להיות תלויים בכושר המיקוח של מפלגה כזאת ומפלגה אחרת. אני אומר את זה ולדעתי כולם יסכימו.

אני רוצה לסיים בברכה בעבודתכם. אני רוצה לקבל עדכונים יותר תכופים. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 

הייתה לי שאלה לגבי בחירת הספקים שאפשר לפדות בהם כרטיסים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שתהיה פריסה רחבה. כמו שאמרתם, גם באזורים אחרים.

 << אורח >> יוכי אילוז: << אורח >> 

יש פריסה רחבה. הוא מחויב מההסכם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הנגישות של המידע שתגיע לכל אדם בכל מקום, איפה הוא יכול להשיג את הדברים. 

תודה רבה לכולכם. ישיבה זו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:02. << סיום >>