פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



85
ועדת החינוך, התרבות והספורט
14/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 425
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ט"ז באייר התשפ"ה (14 במאי 2025), שעה 9:08



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(הובלת בהמות)(תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
יסמין פרידמן


מוזמנים: 
	טל גלבוע
	–
	יועצת ראש הממשלה לזכויות בעלי חיים

	אילנה קידר
	–
	מרכזת הגנה על בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה

	בתיה גטהון
	–
	עו"ד, לשכה משפטי, המשרד להגנת הסביבה

	ד"ר דגנית בן דב
	–
	אגף רווחת בעלי חיים, משרד החקלאות וביטחון המזון

	אודליה אסולין דגני
	–
	עו"ד, ממונה שירותים וטרינריים ורגולציה, משרד החקלאות וביטחון המזון

	אביגיל סון פלדמן
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	ליאור סויד
	–
	מנהל תחום פיקוח, בקרה סחר וייצור, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	יעל ארקין
	–
	מנכ"ל תנו לחיות לחיות

	רוני בן דוד
	–
	עו"ד, תנו לחיות לחיות

	גיל מור קידר
	–
	עו"ד, מנהל קשרי ממשל, אנימלס

	איריס מגן
	–
	ראש תחום מדיניות, אנימלס

	אמנון קרן
	–
	עו"ד, מנחה קליני, קליניקה לצדק סביבתי וזכויות בעל חיים, אוניברסיטת תל אביב

	חן חיימזון
	–
	מנכ"ל ובעלים "חיימזון החזקות בע"מ"

	חאתם דבאח
	–
	מנהל "באסם דבאח בע"מ"





ייעוץ משפטי: 
שמרית גיטלין שקד

מנהלת הוועדה:
אתי דנן

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(הובלת בהמות)(תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, ט"ז באייר התשפ"ה, 14 במאי 2025. אנחנו ממשיכים על הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות), התשפ"ד-2024. 

אודליה, בוקר טוב.

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

בוקר טוב. בעקבות הישיבה הקודמת העברנו לנוסח במשרד המשפטים ובעקבות זה גם יש מספר תיקונים לתקנות שכבר הקראנו. אני אבקש להציג אותם כרגע. 

התיקון הראשון הוא בתקנה 3(ד). בעמוד 4. אני אקריא מההתחלה, כדי שההקשר יובן. 

	
	
	(ד)
	סיים אדם הכשרה ועמד בבחינה לפי התוכנית שאישר הממונה כאמור בתקנת משנה (ב), תינתן לו תעודת סיום הכשרה; הודעה על סיום הכשרה ועמידה בבחינה כאמור תישלח לממונה על ידי מבצע ההכשרה.



פה חשוב, פשוט לא היה את הקשר להעברת המידע לממונה בנוגע לסיום הכשרתו של אדם. לכן חשוב היה להכניס את הנושא של הודעה של מי שעורך את ההכשרה לממונה על כך שאותו אדם סיים את ההכשרה ועמד בבחינה. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

בעצם אותו אדם שסיים את ההכשרה לא צריך להגיש בקשה אליכם, אלא שבאופן אוטומטי כל מי שסיים את ההכשרה ניתנת לגביו הודעה על ידי מבצע ההכשרה ואתם נותנים לו, אם הוא עומד בכל התנאים, את התעודה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

נכון. שהתנאים זה כבר בתקנה הבאה 3א. שם יש תיקון בתקנת משנה (א)(3). 

	
	
	
	
	
	
	(3)
	הוא לא הורשע בעבירה לפי החוק או לפי הפקודה או בעבירה אחרת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת הממונה לשמש כמשגיח. 



תיקון נוסף בתקנת משנה (א)(4).

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

רק נסביר בקשר לזה שהתיבה "שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה" מתייחסת גם לעבירות לפי החוק, כולל הפקודה, וגם לעבירות אחרות. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

נכון. 

	
	
	
	
	
	
	(4)
	בחמש השנים שקדמו להודעה לממונה על עמידתו בהצלחה בבחינה כאמור בתקנה 3(ד), לא הוטל עליו קנס מינהלי בשל עבירה לפי החוק או לפי הפקודה, שלפי חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת הממונה לשמש כמשגיח.



זה בעצם גם בעקבות תיקוני נוסח והתיקון לתקנה 3(ד). 

התיקון הבא בתקנת משנה (ה). ההפניה הייתה לא נכונה. הייתה הפניה לתקנת משנה (ג). 

	
	
	
	
	
	(ה)
	הורה הממונה למשגיח להשתתף בהכשרה כאמור בתקנת משנה (ד), ישלים המשגיח את ההכשרה הנוספת לרבות בחינה עליה בתוך שנה מיום שהממונה הורה לו כאמור; לא השלים המשגיח את ההכשרה או לא עמד בהצלחה בבחינה עליה רשאי הממונה לבטל את תעודת המשגיח.


			
התיקון הבא בתקנת משנה (ו). 

	
	
	
	
	
	(ו)
	נוכח הממונה כי משגיח לא קיים חובות לפי תקנות אלה או שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן התעודה המפורטים בתקנת משנה (ב), רשאי הוא, לאחר שנתן למשגיח הזדמנות לטעון את טענותיו בפניו, לבטל את תעודת המשגיח או להתנות את המשך פעולתו של המשגיח בתנאים, לרבות דרישה להשתתף בהכשרה נוספת ולעמוד בהצלחה בבחינה.



 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

רק נגיד שזה תיקון טכני. פשוט המהות נשארה שהדרישה היא שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן תעודה ורק אנחנו מבהירים שזה התנאים שמפורטים בתקנת משנה (ב). אין כאן שינוי. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

נכון, שכוללים גם את הנושא של עבר עבירה. 

התיקון הבא בתקנה 6 לתיקון, שזה בעצם תקנה 4א.

	הוספת תקנה 4א.
	6.
	טיפול בתקלות במהלך הובלה
	



הוספנו את המילה "במהלך".

התיקון הבא בתקנה 6(א)(5).

	
	
	
	(5)
	עגל או בכר שטרם מלאו לו עשרה ימים.



זה גם תיקון נוסח. במקום שגילו נמוך מ-, שטרם מלאו לו עשרה ימים.

עכשיו אנחנו בתקנה 7. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

תקנה 7 אנחנו התחלנו לקרוא בפעם הקודמת, לא השלמנו את הדיון לגביה. אני מציעה שנקרא אותה מההתחלה. גם עשיתם בה שינוי בעצם מהותי. אני מציעה שנקרא אותה מההתחלה ונציג. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

	תיקון תקנה 7
	10.
	בתקנה 7 לתקנות העיקריות - 

	
	
	(1)
	בתקנת משנה (א) - 

	
	
	
	(א)
	במקום פסקה (1) יבוא:

	
	
	
	
	"(1) שש שעות לגמלים שגפיהם אינן קשורות, לצאן ולבקר;".

	
	
	
	(ב)
	בפסקה (2), במקום "לחזירים" יבוא "לגמלים שגפיהם קשורות ולחזירים";



 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא הבנתי את זה. מה זה גפיהן קשורות, לצאן ובקר?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

יש הבחנה בין הובלה של, נתחיל מזה שהובלה של גמלים מתבצעת, יכולה להתבצע גם כשגפיהם קשורות. לכן יש הבחנה בזמני ההובלה. גם לחזירים וגם לגמלים שגפיהם קשורות זמן ההובלה קצר יותר מיתר הבהמות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה הסיבה שקושרים לגמל את הרגליים? בטיחותית?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

גם לגמל וגם לסביבה. גמל שלא אומן בצורה מסודרת ומפורשת לאורך זמן להיכנס ולרבוץ לא ירבוץ ברכב ויש סיכון מאוד גדול לשבירת רגליים ולהתהפכות של נגרר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אין הרבה הובלת של גמלים בכלל. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

	
	
	(2)
	אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

	
	
	
	"(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), בתקופות שלהלן לא יוביל אדם בהמה ברכב פתוח בין השעות 10:00 ו-17:00, אם משך ההובלה בטווח האמורות עולה על שעתיים לגמלים שגפיהם קשורות ולחזירים או עולה על שלוש שעות ליתר הבהמות. 



 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

רגע, סליחה אודליה, לפני שאת ממשיכה. אני רק אציין, בתקנות הנוכחיות משכי ההובלה מפוצלים בין שתי תקנות. הזמנים בחורף ובלילה מופיעים בתקנה 7 והזמנים בשעות החמות של הקיץ בין 10:00 ל-17:00 מופיעים בתקנה 15. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אבל עכשיו אנחנו ב-7 ואני רואה פה קיץ. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אז אני מקדימה. כרגע בתקנות, בנוסח הנוכחי של התקנות הקיימות זה מפוצל. הזמנים בחורף מופיעים ב-7 והזמנים בשעות החמות של הקיץ מופיעים בתקנה 15. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

שעוד לא הגענו אליה. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

שמחקנו משם, כי ראינו לנכון לשים אותם, אם אנחנו כבר עושים כזה מקצה תיקונים, לשים את כל הזמנים באותה תקנה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

עכשיו ב-7 אנחנו מאחדים גם את הלילה וגם את היום. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אני לא רואה פה לילה. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

כי היא עוד לא קראה את זה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אוקיי, הבנתי. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אז השעות האמורות, 7(א) שלא מופיע פה זה לא יוביל אדם בהמה אם משך ההובלה עולה על שש שעות לצאן, בקר וגמלים, ארבע שעות לחזירים. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

זה הישן. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

לא, אבל הוא נשאר. בו אנחנו לא נוגעים. עכשיו אנחנו מוסיפים את (א1) שבעצם נלקח מ-15. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מעולה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

אני הייתי בתקופות. 

	
	
	
	(1)
	בין 1 בנובמבר ו-30 באפריל, אם הטמפרטורה צפויה לעלות על 35 מעלות צלזיוס בנקודת המוצא או היעד, לפי הגבוהה ביניהן; לעניין זה תקבע התחזית באתר האינטרנט של השירות המטאורולוגי הישראלי לגבי יום ההובלה המתוכנן, כפי שפורסמה במועד שחל 24 שעות לפני מועד ההובלה המתוכנן;

	
	
	
	(2)
	בין 1 במאי ו-31 באוקטובר. 



 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אודליה, אולי תסבירי במילים. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

אז ככה: למעשה בתקופות האלה מדובר בתקופות שהן חמות וההובלה ברכב פתוח, שבו אין מיזוג, בטמפרטורה שעולה על 35 מעלות בשעות החמות דורשת בעצם את הקיצור של ההובלה. כאשר בעצם ההובלה מתבצעת כולה בטווח השעות הזה, טווח השעות 10:00 עד 17:00. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

למה העלינו את זה מ-32 ל-35 מעלות?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

כיוון שהטמפרטורה בישראל בקיץ היא ממילא, ברוב הזמנים היא סביב ה-35 מעלות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

ובתוך משאית הרבה יותר. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

לכן המטרה היא שכאשר זה עולה על 35 מעלות אז יתנו בעצם - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה נהוג בעולם?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

יקצרו את זמן ההובלה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה נהוג בעולם?

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

25 מעלות מקסימלי. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

באירופה. אנחנו באזור אקלים קצת אחר. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

אנחנו באזור אקלים שגם הולך ומתחמם. אבל החיות לא - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

החיות לא משתנות. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

החיות כן, זה לא אבולוציה. היכולת שלנו להסתגל לטמפרטורה תלויה בשאלה איפה נולדנו, איפה גדלנו ואיפה אנחנו חיים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

ואיפה הם נולדו?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

הם לא נולדו בארץ. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אבל בהובלה מהאונייה לתחנת הסגר הם עדיין לא התרגלו לחום ישראלי. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני מבקשת. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

גם ברפתות ומפטמות יש אמצעי צינון. מחויבים להחזיר אמצעי צינון. הטמפרטורות שם לא אמורות להגיע ל-35 מעלות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני יושב-ראש הוועדה, 35 מעלות בחוץ זה לא הטמפרטורה שבתוך משאית בצפיפות הקיימת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מדברים על משאית פתוחה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא משנה, הם צמודים אחד לשני. הטמפרטורה הרבה יותר גבוהה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כשאני נכנס לאוטו והאוטו 40 מעלות, אני פותח חלונות ואני נוסע, המעלות יורדות. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אבל אתה לא נוסע צמוד עם עוד 20 איש בתוך הרכב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני לא אומר שלא. אבל אני אומר - - -

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

יש היבט של עומס חום - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

משאית פתוחה זה לא משאית סגורה והחום בנסיעה הוא לא החום שעומד כשאנחנו מודדים את החום בחוץ. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

קודם כל, זה תלוי אם אתה עגל שיש לך מזל ואתה בקצה או שאתה עגל שאתה בפנים, בתוכו ואתה דחוס. דבר שני, אנחנו מדרים פה על לפחות מיליון בעלי חיים שמגיעים לפה בשנה במשלוחים החיים. מיליון בעלי חיים שהם לא מגיעים ממדינות חמות כמו מדינת ישראל, רובן מגיעות ממזרח אירופה. אז אני לא מבינה למה העלו את הטמפרטורה. למה העלו את זה בתקנות? גם ככה המצב קשה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

במקום להקל אנחנו מחמירים. אתה מבין? אני שוב רוצה להזכיר את השם של התקנות "תקנות צער בעלי חיים" לא תקנות בואו נעשה יותר כסף על בעלי חיים. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

יש פה איזה שהוא איזון בין הנושא של הטמפרטורה לבין הנושא של השעות. כי מצד אחד, קודם כל אנחנו מדברים על השעות החמות שבהן, כמו שאמרנו, די ודאי שהטמפרטורה פה בישראל בחודשים האלה תהיה סביב הטמפרטורה הזאת. אז מצד אחד יש את הנושא הזה של ה-35 מעלות. מצד שני קיצרנו את זמני ההובלה בצורה משמעותית לעומת ההובלה הרגילה. לעומת ההובלה בשעות הלא חמות ובתקופות הלא חמות. אז יש פה איזה שהוא איזון בין שני הדברים שאנחנו רואים אותו כאיזון נכון. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

אבל העניין הוא שעדיין מותרת הובלה בשעות החמות. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

לחדד נקודה אחת: אנחנו מדברים על הימים החמים בתקופה שבין אוקטובר למאי. בעצם בין נובמבר למאי. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

במדינת ישראל כמעט כל השנה קיץ. כמעט כל השנה קיץ. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

אני בדקתי באתר של השירות המטאורולוגי למשל את הטמפרטורות באזור עמק בית שאן, שם נמצאת אחת מהמשחתות הגדולות של בקר וצאן. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אין שם משחתות. מפטמות התכוונת. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אדום אדום התכוונת. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אדום אדום, אוקיי. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

לשם מבוצעות הובלות. ברגע שניתן למשל לעשות הובלה שנופלת בתוך השעות הללו, התקנה אומרת עכשיו, הנוסח הנוכחי אומר שניתן להתחיל את ההובלה בשעות החמות ואז לצאת מתוך השעות החמות. נכון? זאת אומרת, אפשר גם לצאת להובלה בשעות הצוהריים כאשר עדיין הטמפרטורות עולות על המותר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

רגע, וכשאת אומרת בעצם שזה רק מנובמבר עד אפריל, אז מה בקיץ? מה הטמפרטורה המותרת בקיץ? אין פה, אני לא רואה פה בעצם - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא הבנתי מה אתה אומר. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

בתקופה שבין ה-1 במאי וה-31 באוקטובר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כן? מה הטמפרטורה המותרת?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

לא משנה מה הטמפרטורה. רק שלוש שעות בתחום שבין 10:00 ל-17:00. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

גם אם יש 40 מעלות? לא הבנתי. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

גם אם יש 2 מעלות. אני אומרת שהוויכוח על 35 או 32 מעלות מתייחס רק לתקופה שבין תחילת נובמבר לסוף אפריל. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

שזאת התקופה הפחות קשה. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אני שואלת בקיץ, בתקופה הכי קשה, מה הטמפרטורות המותרות?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אין מותרות. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

משך זמן ההובלה לפי הטמפרטורה. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

יש קיצור של משך ההובלה. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

אסור לעשות הובלה של מעל שלוש שעות. אם ההובלה יוצאת, כשהן כולן בין 10:00 ל-17:00. אם ההובלה יוצאת ב-15:00 כשיש 45 מעלות בחוץ, מותר או אסור?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מותר. לפי מה שהן אומרות מותר. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

מותר. לכן זאת בעיה להוביל בעלי חיים כשיש 45 מעלות בחוץ. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אבל הוויכוח היה, השינוי בין ה-32 ל-35. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

זו שאלה אחת. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אבל אני עניתי לשאלה הזאת. אוקיי, אתה רוצה להעלות שאלה חדשה? 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

לא, אז אפשר לסיים את הדיון בזה, כי הוא חשוב כמובן ולהמשך נדבר על ההיבט של כולן או חלקן בטווח השעות האמור. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אני רוצה רק להגיד דבר אחד. אחד הדברים שאנחנו לוקים בהם זה נושא האכיפה. ובסוף אם אנחנו מעבירים תקנות שלצורך העניין הם ומר דבאח אולי יוכל לתת פה את הדעת לנושא. האם הם יכולים לעמוד בדבר הזה. ואז אם אנחנו יודעים, הוא יגיד לי 'בטח, שלוש שעות אנחנו יכולים לעמוד'. ואז מה קורה כאשר לא עומדים בזה? מה קורה אם בסופו של דבר אנחנו מעבירים את התקנות שלוש שעות, חמש שעות, שש שעות ובסוף הם עושים מה שהם רוצים. ובעלי החיים סובלים ואנחנו פה מבזבזים את הזמן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני שואל שאלה אחרת. אם בתקופה שבין ה-1 במאי ל-31 באוקטובר לצורך העניין, שהם יכולים מ-10:00 עד 17:00. נכון? לא משנה מתי היא צריכה להתחיל, בין ולהסתיים עד 17:00. אני מבין נכון? 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

לא. אתה יכול להתחיל בשעה - - -

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

רק שלוש שעות מתוך ההובלה יכולות להיות בין השעות האלה. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

מתוך המקסימום חמש-שש. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

יש הגבלה בטווח הזה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אבל אחרי זה ההובלה יכולה להמשיך, לפני או אחרי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אפשר להתייחס אדוני?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

קודם כל צריך לזכור מה היו מטרות התיקון הזה. כבר מלכתחילה עוד בדברי ההסבר כתוב שהתיקון צריך לאזן בין צרכי החקלאות לבין רווחת בעלי החיים. כאשר הכול מתבסס בעיקר על הניסיון שנצבר נכון להיום. 

ראשית אבקש לציין כי עוסקים בתחום הזה כבר עשרות שנים, לא רק אנחנו, גם אחרים, ועל כך אני חושב שגם משרד החקלאות יכול לתת את דעתו. לא נרשמו מקרים חריגים עקב הובלת בעלי החיים לפי התקנות הקיימות, לפני התיקון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה מקרים חריגים? תסביר. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

מקרים חריגים נגיד תמותה חריגה, פציעות, מחלות, פגיעה בבריאות בעלי החיים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

סבל זה לא חריג. אבל סבל בשבילנו הוא משהו שצריך לשים לב אליו. מבחינתך חריג זה מוות. מבחינתנו סבל זה מה שאנחנו מנסים למזער. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אני לא מסכים. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

מר דבאח, איך - - -

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

שנייה, תנו לי לענות. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

לא, אני רק רוצה להבין. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אני לא מבין. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה בנוגע למה שאתה אמרת כרגע. אתה אמרת מטרת התקנות זה מניעת צער בעלי חיים ואתם לא - - -

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא מניעת צער בעלי חיים. אני אמרתי שזה צריך לאזן עם צורכי החקלאות והתעשייה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

שנייה, אבל אני לא מדברת על מוות. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

ובין רווחת בעלי החיים. אנחנו לא נתעדף את האינטרס של החקלאות ושל התעשייה על פני פגיעה חמורה או קשה או בלתי הפיכה בבריאות בעלי החיים. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אז איך מודדים רכה?

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

שנייה, אני עונה לך. אם תתנו לי אני אגע בכל הנקודות ואני אסביר לכם. יש הסבר, אם אנחנו נבוא ונתייחס לבעלי חיים במהלך ההובלה שהם סובלים נגיד וסבל קשה, זה משהו. אבל אפשר למדוד את זה גם במונחים אחרים של אי נוחות. כל מסע, כל מסע מלווה באי נוחות. ולא בהכרח שאי הנוחות צריך לתרגם אותה לסבל, בטח לא לסבל שפוגע פגיעה נגיד קשה או חמורה ברווחת בעלי החיים. זה כל העניין. 

צריך לזכור, אנחנו עוסקים בבעלי חיים. ובעלי החיים יש להם יכולת עמידה ויכולת סבל, שונה אפילו מבני האדם. אני אמרתי את זה יותר מפעם אחת, כפי שאנחנו כבני אדם חווים אי נוחות בכל מסע. ולא משנה אם זה במטוס ולא משנה אם זה ברכב. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

בוא לא נשווה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אי אפשר לבוא ולתרגם את זה - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

נו, באמת, זה מגוחך. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אז אני שואלת איך זה נמדד. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לגבי השעות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

הוא ענה לך, אם החיה מתה או לא. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא, לא נכון. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אז איך זה נמדד. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אני מדבר על הניסיון. בואי תראי לי שייחשפו, והנה הגיע עכשיו מר חיימזון, שהוא זה מה שהוא עושה, כן? שיציגו לי מקרים נגיד של מחלות, של פגיעות, של סבל. אבל אנחנו יודעים - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חאתם, מיצינו. בוא נתמקד בשעות. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

יופי, עכשיו לעניין השעות. עד היום נכון להיום הרי התקנות הקיימות קובעות שאפשר להוביל למשך שש שעות. צריך לזכור שההובלות למשך שש שעות זה משהו נדיר. אבל אי אפשר לשלול את זה, ואני אגיד למה אי אפשר. איפה אנחנו נתקלים נגיד, איפה אנחנו נוגעים בנקודה הזאת. באיזה מצב אנחנו צריכים להוביל אולי למשך שש שעות. זה רק בפריקת אוניות, כאשר תחנת ההסגר היא במקום מרוחק. למשל אם מורידים באילת וצריך, עקב בעיות של קרנטינות, בשים לב לכך שאין הרבה מאוד קרנטינות. זה שונה - - - שכל חווה משמשת כקרנטינה. כאן יש תחנות הסגר מוסדרות וקבועות. ויש תנאים מאוד קשים גם בשביל לאשר קרנטינות. 

לכן יש מקרים שאונייה מגיעה למשל לחיפה ואין מה לעשות, אין תחנות הסגר בצפון פנויות. וצריכים להוביל לצופר. עכשיו, צריכים להוביל לצופר, זה יכול לעבור למשל - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

צופר זה בערבה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

כן. זה יכול לעבור את השלוש שעות. יכול להיות שזה יהיה פחות משש שעות. אבל הגם שהמקרים האלה נדירים, הם היו. אי אפשר להגיד שאף פעם לא בוצעה הובלה למשך שש שעות. אבל התוצאות היו נורמליות לחלוטין. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הערה חשובה. משרד החקלאות, איך אתם מתמודדים עם זה? אנחנו נתקן תקנות. בסוף בשטח תגיע אונייה, צריך להגיע לתחנת הסגר. איך מטפלים בזה?

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

למה לא מכריחים אותם להגיע לקרנטינות צמודות, לאותם נמלים? 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

גב' גלבוע. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

לא, בלי גברת. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

טל, קודם כל, בכל אזור הצפון קיימת תחנת הסגר אחת. קחי את זה בחשבון. אני הייתי שמח אם תפעלי מול משרד החקלאות לשנות את הקריטריונים והתנאים להקמת תחנות הסגר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כן, רק אנחנו נפעל. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

לא, סליחה. אבל אני רוצה להגיד לך משהו. הייתה הצעת חוק כזאת והיו פה אנשים שהתנגדו, רק לא להקים עוד קרנטינות. השורה התחתונה, אם לצערנו - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זה פוגע בבעלי החיים. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אם לצערנו כיום מייבאים כל כך הרבה בעלי חיים וצריך להביא אותם למקומות של הסגר, אז עדיף לנו בתור אנשים שאכפת להם מבעלי חיים לעבוד שיהיו יותר קרנטינות. כן. כדי לעזור לבעלי חיים. אם הוא בסוף צריך לעשות הובלה של שש שעות, אני יודעת מה, מחיפה לצופר או מאילת לדור. וואלה, זה לא הגיוני. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

זה לא. אבל שוב, זה נדיר. אני שוב אומר, זה נדיר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כן, נדיר, אבל זה יכול לקרות. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

זה לא קורה בתדירות גבוהה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

זה חוסר בתכנון גם. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לגבי מקור בעלי החיים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אין בעיה. אבל יסמין, בסוף, בוא נגיד מקרים חריגים, יקרה לו כמה פעמים כאלה. אז מה? אז אנחנו יודעים מראש שהוא הולך לעבור על התקנות? 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אדוני, אפשר להציע פתרון?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אני יכול להוסיף משהו לדבריו של חאתם, אם כבר מדברים על העניין הזה של קרנטינות? יש לי משהו מאוד חשוב. 

אנחנו מגיעים לכאן כדי למנוע כמה שיותר סבל לבעלי החיים ולעשות כמה שיותר את ההובלה בצורה כזאת שהיא תיגמר מהר ובלי נזקים. ובמשך ארבעה חודשים משרד החקלאות אין לו בכלל רופאים באשדוד. נותנים לנו לנסוע מחיפה לאילת. אנחנו כבר עוברים על החוק שעליו אנחנו מדברים, בעצם בגלל אונייה מחיפה לאילת בגלל שאין רופא באשדוד. בגלל שמשרד החקלאות כבר ארבעה חודשים אין לו רופאים. 

יתרה מכך, שזה הרבה יותר חמור, גם האוניות שמגיעות לחיפה במקום לאשדוד, בגלל שאין רופא למשרד החקלאות, ממתינות בבוקר, כי אין רופא בלילה. אין רופא בבוקר, אין רופא בלילה, אין רופא באשדוד. ואנחנו פה יושבים כולנו ומדברים על איך למנוע צער בעלי חיים. איך זה משתלב עם הדברים? 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

יש פתרון מאוד פשוט. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

איזה פתרון את יכולה לתת? את לא משרד החקלאות. שאלתי את משרד החקלאות. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אם תיתן לי לדבר אז אני אגיד. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

את הרופאה של משרד החקלאות? אני שואל את משרד החקלאות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חן, בסדר. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אבל אני רוצה להגיד משהו. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

בבקשה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

ההערה שלך נרשמה וחשובה. נבדוק את זה גם. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אפשר להחריג הובלות מנמל לקרנטינה. ההובלות האלה יהיו כמה שייקחו. הובלות אחרות לא יהיו בשעות האלה. לא יהיו בשעות החמות, לא יהיו ב-35 מעלות, יהיו בלילה. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

ואיזה רופא יבוא לבדוק את האונייה בלילה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, אבל רגע. הוא פירק את האונייה בבוקר, מה הוא יעשה?

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אבל אתם שמעתם מה אמרתי? אמרתי להחריג נסיעה מנמל לתחנת הסגר. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

זה לא משנה. אני אומר תביאו רופאים לאשדוד, הנסיעה תהיה קרובה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כל אונייה חייבת להגיע קודם להסגר. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

ארבעה חודשים פורקים מחיפה לאילת, טירוף מוחלט. גם לנהגים, גם לתנועה, לכולם. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אתמול אבל ירון אמר את זה, היינו בפגישה אצל ראש יחידת הפיצוח וירון אמר את זה שאין רופאים. הרופא לא מגיע לנמל. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

רק איזה הערת ביניים לעניין הזה, החריג לא יכול להכתיב את הכלל. אם צריך חריג, צריך ליצור חריג. אבל אי אפשר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, בסדר גמור. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

יופי, זה נכון. מה שחברתנו כאן אמרה זה יכול באמת לעבוד. כי אם מחריגים את כל עניין פריקת האוניות, אם מגדילים את טווח הנסיעה ועניין הטמפרטורה גם לא מחמירים, לא עומדים כאן על העניין הזה של נגיד 32 או 35 או 38 או אפילו 40. צריכים כאן לבוא לקראת, כי זה מאזן גם מצד שני את רווחת בעלי החיים שצריך לפרוק אותם כמה שיותר מהר. זה העניין. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

סליחה רגע. 

אתה אומר משהו שהוא ממש משולל, ואני אגיד גם למה. כשאנחנו העברנו את התקנות של הפרוות במדינת ישראל, אחד הדברים ששואלים אותך, האם לצורך העניין, אם החרגנו את החרדים עם השטריימלים, האם לצורך העניין השטריימלים הם לא הרוב. היום ההובלות של בעלי חיים מרביתם זה המשלוחים החיים. אז אתה רוצה להחריג את הרוב? 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא, אבל את טועה בגדול. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

במה אני טועה?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

הוא מדבר על הפריקה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

הפריקה היא מהאונייה לקרנטינה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

כל פריקה, שנייה, אני רוצה לענות לך. כל פריקה קודם כל אורכת זמן יותר מחמש שש שעות. אז צריכים לקחת בחשבון שבלאו הכי חלק ניכר מהפריקה יתבצע לא בשעות המדוברות, בין 10:00 ל-17:00, שזה השעות נגיד החמות. ולכן כאן עושים את הרוב, כך נגיד אם ניקח אונייה שמובילה 7,000 עגלים. אז צריך לקחת בחשבון שרוב בעלי החיים התור שלהם מגיע בשעות שהן לא בטווח השעות האלה של ה-10:00 ו-17:00 ואת זה צריך לקחת בחשבון. 

לעומת זאת, בשוטף, במהלך השוטף, ההובלות הן בכמות נגיד מבחינת מספר הן הרבה יותר. למה? כי צריך להוביל מהמשקים, ממשק אחד למשק אחר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מהקרנטינה לפיטום, מהפיטום לשחיטה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא, אגב, גם הפינוי מקרנטינות מבצעים אותם במכה אחת. לא מבצעים את הפינוי על פני נגיד שבועיים. זה יום אחד וזה שוב כמו - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה משנה? 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא, זה משנה. כי זה בדיוק כמו עניין הפריקה. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

לא, יש לך יותר שליטה על השעות שבהן אתה עושה את זה, להבדיל מאונייה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

גם כשאת באה לפנות את תחנת ההסגר, חלק ניכר, נגיד הרוב, רוב הפינוי מתבצע לא בשעות האלה. לא בשעות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה זאת אומרת כאילו?

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

צריך לקחת את זה בחשבון, מה 'מה זאת אומרת'? יש הבדל בין הובלות באופן קבוע בטווח השעות האלה במהלך שעות העבודה הרגילות, בשוטף. אבל הפינוי מקרנטינות ופריקת האוניות זה משהו אחר. אי אפשר להשוות את זה נגיד ליתר ההובלות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב. משרד החקלאות, התייחסות שלכם. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אדוני, עוד שתי הערות שצריך לקחת אותן בחשבון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בנושא הזה?

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

כן. דובר על המקור של בעלי החיים, האם בעלי החיים האלה היו במדינות קרות או לא. קודם כל, במדינות אירופה גם מגיעות הטמפרטורות גם ל-35. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

שם יש הגבלה של 25 מעלות. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

שנייה, שנייה. אנחנו דיברנו על יכולת הסבל של בעלי החיים. אני גם אם זה שם כתבו 20% אני מוכן להתערב איתך שאף אחד לא עומד בדרישה הזאת. כי זה בלתי אפשרי. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אבל אלה התקנות באירופה, אי אפשר להתווכח על זה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

מבחינת יכולת העמידה של בעלי החיים אין שום בעיה. וצריך לזכור תמיד שבעלי החיים מוחזקים במשקים ובמשקים אין מיזוג. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

יש אמצעי צינון. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

יש אמצעי צינון, זה חובה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא, לא בכול. אנחנו עשינו אמצעי צינון - - -

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אז הם עוברים על החוק. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אנחנו עשינו מיוזמתנו. כמו והרבה מאוד דברים - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, זה החוק, זה לא מיוזמתך. החוק מחייב. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא. אני רוצה להגיד לך. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה לא? כן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר, נו, לא ניכנס לזה עכשיו. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

עוד לפני. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חאתם, להתמקד בנקודה הזאת. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

יופי. עוד לפני שהתקינו את התקנות תאמיני לי שנקטנו באמצעים הוגנים שמיועדים לטייב את תנאי ההחזקה של בעלי החיים ללא קשר לדרישות הרגולטוריות, קחי את זה בחשבון. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

זו דרישה רגולטורית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אוקיי, נו. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

ונקודה מאוד חשובה. אנחנו תמיד מדברים על הטמפרטורה, על הטמפרטורה בחוץ ולא על הטמפרטורה בתוך הארגז. והנה, אני לפני שבוע אמרתי אני רוצה לשים מד חום בתוך, בחוץ, לראות כמה הייתה הטמפרטורה ולראות כמה בתוך הארגז במהלך ההובלה. ואתה רואה אדוני שזה יורד. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

איפה המד היה בתוך הארגז?

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

עכשיו, עכשיו. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

רגע, איפה המד היה בתוך הארגז? הוא היה בדופן או שהוא היה בפנים?

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא, לא, בפנים, ממש. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

באמצע?

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

באמצע באוויר או באמצע בין העגלים?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

הגיוני, יורד איזה 10 מעלות. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

לא. יש הבדל בין האוויר שהוא בארגז, אתה רואה את המשאיות, לבין העגלים שנמצאים במרכז הארגז. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אדוני, למרות שמדובר במשהו סופר הגיוני, כי אנחנו בני אדם, אדוני נתן פה דוגמה מאוד חשובה. כשאנחנו נוסעים ברכב, נכנסים לרכב, הטמפרטורה היא 70 מעלות. וכאשר פותחים את החלון ונוסעים זה יורד בצורה משמעותית. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אף אחד מאתנו לא נסע בקיץ עם חלון פתוח ובלי מזגן. אף אחד, גם לא אתה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

למרות שאני אומר את הדברים על סמך ההיגיון ועל סמך הפרקטיקה מחיי היום יום, אם יש צורך, אם אדוני רואה צורך בהגשת חוות דעת מקצועית בהקשר הזה, אנחנו נגיש חוות דעת. ואז צריך באמת להתייחס לזה. יש הבדל בין הטמפרטורה בחוץ, שבלאו הכי בעלי החיים מוחזקים במשקים ששם הטמפרטורה תואמת, זה אותו דבר. להיפך, הטמפרטורה במהלך ההובלה - - -

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אבל מה זה בלאו הכי? בגלל ששם גרוע, אז גם אצלכם צריך להיות גרוע?

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

הטמפרטורה במהלך ההובלה יורדת וזה צריך לקחת בחשבון. 

 << אורח >> גיל מור קידר: << אורח >> 

אדוני, גיל קידר מאנימלס. קודם כל, הטמפרטורה ברכב בזמן נסיעה יכול להיות שהיא יורדת קצת, אבל המצב בכבישים בארץ זה שיש גם פקקים והרכב עומד. ובזמן שהרכב עומד הטמפרטורה נוסקת למעלה. 

דבר שני, אני לא יודע איפה האדון מדד את הטמפרטורה בתוך המשאית. דבר נוסף, כשאנחנו מדברים על טמפרטורה יש פרמטר נוסף שבכלל לא נכנס פה בחשבון שזה עומס חום. כלומר, גם בטמפרטורה של למשל 28 מעלות ביום שיש עומס חום כבד התחושה של אותם בעלי חיים שנמצאים בתוך הרכבים, הסבל שהם חווים הוא הרבה יותר גבוה בלי קשר לגג הטמפרטורה שנקבע בתקנות וראוי להתייחס לזה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אני גם רק רוצה לומר שעגלים ופרות ובעלי חיים כאלה גדולים בשורה תחתונה אלה בעלי חיים שטוב להם קור. לא טוב להם חום. גם כאשר אומרים הם מגיעים מאירופה או שהם חיים באוסטרליה לצורך העניין, זה לא שטוב להם באוסטרליה. אלה בעלי חיים שצריכים קור. פרות מעדיפות שלג. אני יכולתי לעשות תיעודים בקיבוצים בצפון והפרות בשלג וכולם מרחמים עליהן. אבל עדיף להן את השלג ולא את החום. זה אחד. 

בדיוק כמו עופות. לא שאנחנו דנים עכשיו בעופות. אבל לעוף יש טמפרטורת גוף של 42 מעלות. זה שאומרים שהם עמידים, סבבה, זה לא מספיק טוב. זה שגם אנחנו יכולים להיות עמידים, אבל זה בעל חיים שאם מדברים על אותו בעל חיים ספציפית עדיף לו וטוב לו בקור, לא בחום. אז צריך לקחת את זה בחשבון. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

זה גם לא ברור למה כאשר מתקנים את התקנות אנחנו הופכים את זה ליותר גרוע. כלומר, הידע המדעי לגבי זה רק התקדם. אני רוצה גם להגיד שבדוחות של האיחוד האירופי, שעל בסיסם יבנו את הדירקטיבה החדשה, בניסויים שעשו על בני בקר עשו אותם עד 34 מעלות. כלומר, אפילו לא חשבון לנסות מעבר לזה, כי זה כל כך מופרך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הם לא מעודכנים שיש בעיות של אקלים והחום עולה. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

יש בעיות, אבל אני לא חושבת שצריך להיות על חשבון בעלי החיים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

בסופו של דבר, בשורה תחתונה, כל אחד אמר את דעתו. אנחנו לפחות אמרנו את דעתנו על סמך הניסיון שנצבר אצלנו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הדברים נשמעו. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

החבר'ה כאן מדברים מתוך הדאגה לבעלי החיים, אני חס וחלילה לא מזלזל בזה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני ממש מבקשת שנרד ל-32 מעלות. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אבל יש את הגורם המקצועי שהוא צריך לומר את דבריו בעניין הזה. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

ואולי גם לזכור שמדובר בהובלה ברכב פתוח בלי אמצעי צינון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כן, בשמש. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

והכי חשוב, בואו נזכור באמת, אם אנחנו פה יושבים ומדברים על בעלי החיים, על הטמפרטורה, על הזמן שהם צריכים לנסוע, למה אנחנו צריכים לנסוע מחיפה לאילת? בשביל מה אנחנו יושבים פה בעצם?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זהו, רציתי לשאול לגבי הווטרינרים. אם יש לכם תשובה?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

בשביל מה אנחנו יושבים פה?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אולי יש להם תשובה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני אתן למשרד החקלאות להתייחס לזה. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

הכוונה שלי הייתה שלא מונעים מכם להתקין אמצעי צינון והורדת טמפרטורה אחרים. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אני רוצה להסב את תשומת הלב שיש פה בעצם איזה שהיא החמרה בדרישה של משרד החקלאות בין הנוסח שהובא בדיונים קודמים שמופיע כאן כ-(א1) מחוק, לבין הנוסח שהובא לדיון נוכחי, (א1) החדש, שהוא לא מחוק. שימו לב שבנוסח הקודם הייתה הגבלה שבשעות החמות שזה עד שלוש שעות לגמלים ולחזירים וליתר הבהמות חמש שעות. כרגע השינוי הוא שעתיים לגמלים שגפיהם קשורות ולחזירים או עולה על שלוש שעות ליתר הבהמות. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אבל זה לא צריך להיות בכלל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר חברים, אבל עם כל הכבוד, הוועדה לקחה בחשבון את ההערות שלכם וביקשנו מהמשרד לעשות תיקונים והמשרד עשה תיקונים. ואני מבקש תיון נוסף כרגע, צריך לדון בנושא הזה של ההחרגה לגבי פירוק של אוניות והסיפור הזה. כי אם בסוף אני מתקן את התקנות ואני יודע מראש - - -

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

שאתם מכשילים אותנו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אדון דבאח וחיימזון הולכים לעבור מראש על התקנות, אז בואו נטפל במקרים החריגים האלה. בואו תכניסו סעיף של חריגים. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

בדיוק. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא, מה נגיד כאשר אונייה תגיע ונגיד סליחה, אי אפשר לפרוק אותה?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

כי הרופא לא מגיע ב-23:00, הוא יכול להגיע רק בבוקר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

ההערה נרשמה. משרד החקלאות, בבקשה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

אני אגיד שקודם כל מדברים על מקרים מאוד פרטניים. אבל בדיוק בשביל המקרים הפרטניים האלה יש דבר שנקרא רישיון ייבוא לפי תקנות אחרות. רישיון הייבוא יש בו תנאים, כולל לאיזה מקום אתה צריך, איזה מקום מאושר לך להעביר את בעלי החיים להסגר. יש שיקול דעת לרופא הווטרינר הממשלתי, גם שנותן את הרישיון, גם בשלב של הפריקה. אוקיי? רופא וטרינר ממשלתי שנמצא בנמל. לכן את הנסיבות המיוחדות אפשר לקחת בחשבון בשטח. 

רוב ההובלות, כפי שצוין פה, הן דווקא לא ההובלות האלה. ובמקרה הזה יש את ההוראות המאוד ברורות של התקנות. במקרים שבהם תהיה טמפרטורה מאוד חריגה והובלה ארוכה, רופא וטרינר ממשלתי רשאי בהחלט לעצור. יש לו סמכות לפי התקנות וגם לפי הוראה - - - שהוא צריך לשקול שיקולים של רווחת בעלי חיים שלא להתיר את ההובלה הזאת. שלא יתיר את ההובלה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל הם אומרים שאין בכלל וטרינר באשדוד. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

לא להתיר מלכתחילה את הקרנטינה הרחוקה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אין בכלל וטרינר באשדוד.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

שנייה יסמין. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

חמישה חודשים כבר. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אודליה, אם הרופא נותן הוראה מיוחדת זה מתגבר על מה שכתוב בתקנות?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

זה מתגבר, כי יש לו שיקול דעת מלכתחילה. זה מלכתחילה נקבע כתנאים ברישיון. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אודליה, חמישה חודשים בלי וטרינר. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

לא יאפשר את הקרנטינה הרחוקה. הוא לא יאשר את הקרנטינה הרחוקה בחודשים החמים. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אבל הם אומרים שאין בכלל רופא. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

חמישה חודשים אין וטרינר באשדוד. ווטרינרים לא מגיעים בלילה, שזה היה יכול להקל על שעות הפריקה. אז באופן גורף אין וטרינרים בלילה? 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אף פעם?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אם האונייה תגיע לאחר 22:00 - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

רגע, חיימזון, יש לי פתרון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

פעם היה ועכשיו אין?

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

זה משהו חדש, אגב. זה לפני אולי שנתיים. לפני כן הגיע רופא בכל שעה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

למה אין וטרינרים בלילה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חאתם, רגע. משרד החקלאות, יש לי הצעה. מקרים חריגים שיפורטו פה בתקנות - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל זה לא חריג. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

שנייה. במידה ותוך מספר שעות שייקבע פה בתקנות הווטרינר לא ייתן דעתו על זה, הם פשוט יהיו מוחרגים וייסעו שש שעות. נגמר הסיפור. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל זה עדיין - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

או שתחליטו שיש וטרינר ותדאגו שיש וטרינר. לא יהיה וטרינר, יהיו מוחרגים מראש. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

אני אסביר משהו. הווטרינר - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זו ההחלטה שלי. אתם רוצים, בבקשה. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אני יכול לשתף אתכם. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אין וטרינר אי אפשר לפרוק. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אבל אתם פורקים בלי וטרינר. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא, אין כזה דבר.

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אם הווטרינר לא מגיע וחותם לאונייה - - -

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אז מה אתה עושה חמישה חודשים?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אז מה אתה עושה אם הוא לא מגיע?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

האונייה עומדת במים. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

גם לצוות האונייה אסור - - -

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

מחכים עד הבוקר. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

בלי שהרופא - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אתה מחכה חמש שעות?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

מחכה גם 12 שעות. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

איום ונורא. איום ונורא. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אני אראה לכם את זה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

לכן אני אומרת. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

גם 12 שעות. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

בכל מקרה, מי שמאשר את הפריקה, את האישור שחרור של האונייה ופריקה שלה למשאיות זה רופא וטרינר ממשלתי. לכן בדיוק מהסיבה הזאת יש לו את שיקול הדעת שלא להתיר את ההובלה בשעות החמות וגם לא להתיר את ההובלה לקרנטינה רחוקה. זה יכול להיקבע כבר מראש המתן רישיון הייבוא, בשלב מתן רישיון הייבוא, בחודשים החמים. 

לכן אני באה ואומרת, זה לא מייצג את המצב. גם הנושא הזה של היעדר וטרינר. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

חמישה חודשים זה קצת מייצג מצב. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

יכול להיות שזה משהו זמני, אני לא מכירה את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אם אנחנו מאפשרים כזה מצב שוטף, אז החריג פה - - -

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

איך אפשר לבוא אלינו בדרישות אם המדינה לא עומדת בדרישות. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אני מצטערת שאני נאלצת להסכים איתו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בתיה, בבקשה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

כואב לי בלב. באמת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בתיה, רצית להגיד משהו?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

וגם למה אין וטרינרים בלילה?

 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >> 

אני פשוט לא הבנתי את שיקול הדעת של הווטרינר. שהוא יכול לקבוע תנאים אחרים מזה שקבוע בתקנות. הוא צריך - - -

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

לא תנאים אחרים, תנאים מקלים. 

 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >> 

איפה זה כתוב?

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

בתקנות הייבוא היא אומרת. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

יש לנו תקנות מחלות בעלי חיים (ייבוא בעלי חיים) ויש לנו בסעיף הזה אי אפשר לייבא בעלי חיי, בתקנות האלה אי אפשר לייבא בעלי חיים לישראל, אלא ברישיון ייבוא ולפי תנאים. 

 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >> 

אבל זה ייבוא. אנחנו מדברים פה - - -

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

שנקבעו ברישיון יבואן. 

 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >> 

אנחנו מדברים פה על פריקה והובלה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

אני מדברת על הפריקה מהאונייה. 

 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >> 

אוקיי. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

כי בהובלות בין משקים המצב הזה - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל נאמר על ידי חאתם פה שהמקרה הוא מאוד דומה מתי שהוא מביא אותו לתחנה. כשהוא מוציא מהתחנה זה אותו דבר בדיוק. הוא מוציא את כולם ביום אחד. אתה נמצא באותו מצב של הפריקה של האונייה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

שוב פעם, יש את ההובלה ממקומות ההסגר אחר כך למשקים ויש, זה יכול להגיע למשקים שונים בכל הארץ. זה לא למקום אחד מרוחק בהכרח. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל אם כן מרוחק, מה עושים?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

אבל לעומת זאת, הסיטואציה שאנחנו מדברים עליה היא הובלה מנמל ייבוא, אוקיי? זה יכול להיות נמל אילת, זה יכול להיות נמל חיפה, נמל אשדוד, להוביל למקומות הסגר בארץ. מקומות הסגר בארץ מפוזרים במקומות שונים. מלכתחילה כבר בשלב ראשון הייבוא יש כעשרה מקומות הסגר מאושרים. בקר וצאן. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אדוני, אפשר גם אולי להשאיר את הדבר בסוף לשיקול דעת הרופא שמאשר את הפריקה. למה? אני עכשיו עלה לי בראש כאילו - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זה מה שאודליה אומרת. שיקול דעת של הרופא, אני לא רואה את זה פה בתקנות. או שתכתבו שחור על גבי לבן שזהו שיקול הדעת שלו והוא יכול במקרים מסוימים להחריג ואז פתרנו את הבעיה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

כי זה לא רק עניין משך ההובלה אדוני. בוא נחשוב על אונייה שמגיעה לאילת. אוניות שמגיעות מאוסטרליה נפרקות באילת. אמנם לרוב, לרוב אני אומר, ב-99%, בעלי החיים מועברים או לאילות או לצופר, שזה מרחק. או עד 20 ק"מ לאילות או 120 ק"מ לצופר, שזה מבחינת מרחק זה מאוד סביר. אבל אתם במקור החיצוני, היא בטח עוברת את ה-35 מעלות. ואז שוב נשאלת השאלה מה עושים במקרה הזה? יש אוניות שמגיעות עם עשרות אלפים של בעלי חיים. לא בהכרח, לא כל האוניות שמגיעות לנמל אילת הן אוניות של דבאח ושל אחרים. אז מה נעשה במקרה הזה? 

עכשיו זו רק בדיקה שעובדת והיא מאושרת על ידי הגורם המוסמך לאשר את זה עשרות שנים. והכול עבד בסדר. אני לא מבין למה עכשיו צריך לבוא ותיקון שהוא רק מקשה, רק מייצר מחסום. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה מקשה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יסמין. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לצופר זה 100 ק"מ, הוא עומד בשלוש שעות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל בסוף הוא פוגע בבעלי חיים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

למה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כי תחשבי שאת מגבילה אותו. הוא לא יפרוק את כל האונייה. אז מה תעשי?

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אסור לי להוביל למשל מעל - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

פריקת אונייה היא לא - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אם אתה מתחיל את הפריקה בלילה? מגיע ל-10:00. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

בעלי החיים שנשארים בתוך האונייה זה הכי גרוע. כאשר בעלי חיים נשארים באונייה ללא פריקה, כמו לחכות לרופא עד שיגיע בבוקר, זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות לבעלי החיים. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

זה לא הכי גרוע, אבל זה מאוד גרוע. וזה מוסיף עוד צער בעלי חיים. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

זה לא מוסיף להם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

התייחסות. חאתם, הדברים נשמעו, יש בהם דברי היגיון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

בנמל אילת יש וטרינר בלילה?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

באילת יש וטרינר. לא היה לנו אילת מאז המלחמה. אבל לפני המלחמה היה וטרינר בלילה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

משרד החקלאות, בבקשה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

אני רוצה להתייחס לכמה דברים. קודם כל, כשהתקנות האלה עברו לא היו כל כך הרבה מקומות הסגר כמו שיש היום. היו לנו שתי תחנות הסגר ממשלתיות והיה עוד מקום הסגר באילות. אחר כך נפתח גם צופר. כל ההובלות מאוסטרליה, שזו מדינה חמה, יותר חמה מישראל, הגיעו לנמל אילת, שגם אילת חמה כידוע. והובלו למקומות ההסגר באילות ובצופר. 

יש לנו היום עשרה, חוץ מאילות וצופר יש לנו עוד שמונה מקומות הסדר שקיימים ברחבי הארץ. רוב ההובלות מאירופה מגיעות לנמלים של חיפה ואשדוד, לא לנמל אילת מלכתחילה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

איך לאשדוד אם אין שם וטרינר לפרוק? זה אומר שהם לא יכולות להגיע לאשדוד. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

את מדברת על המצב כרגע. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

חמישה חודשים, זה לא כרגע. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

אני מדברת על המצב, על מצב ברגיל. זה נמל מאושר. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

בגלל חילופי אנשים, בדיוק על הטיימינג של תקציב מדינה הוקפאו תקנים. הוקפא איוש של תקנים. מכרזים נתקעו. גם המכרז לעוד וטרינרית אצלנו באגף התפרסם בתחילת השנה ושלשום - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אין לי מושג מה זה קשור לתקציב המדינה. מכרזים לא נתקעים בתקציב מדינה. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

כי אי אפשר היה לקלוט. מסתבר שזה כן. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אז תגידו מתי. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אי אפשר היה לקלוט וטרינרים חדשים. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אז למה מביאים אותנו לשם?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

למה? פעם ראשונה שאני שומעת על דבר כזה. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אז תפסיק לייבא בחודשים האלה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה הקשר בין קליטה? 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אז לא נאכל בשר בגלל שלמשרד החקלאות אין רופא. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

ברוך השם. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

נעצור. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

תאכל בשר קפוא במשך חודשים.

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

למה שאנחנו נאכל בשר קפוא? תביאו רופא. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

תביאו רופא זו הצעה ריאלית בערך כמו תאכל בשר קפוא. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, השאלה אם התפרסם כבר מכרז?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל אני בהחלט מתחבר יותר לרעיון שתביאו רופא מאשר שכל עם ישראל צריך לאכול בשר קפוא. בואו, תהיו - - -

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

זה ממש מצחיק שאנחנו צריכים לבוא לשבת פה ולדבר על זמן נסיעה - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

פעם ראשונה שאני שומעת שבגלל תקציב מדינה אין - - -

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

- - - וזה מה שאני שומע, לאכול בשר קפוא כי אין רופא. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

שנייה, אני רוצה להתייחס לעניין של הסמכות, כיוון שזה עלה כאן. לפי תקנות מחלות בעלי חיים מי שמוסמך להעביר להסגר גם אם לא נתמלאו התנאים זה המנהל או מי שהוסמך על ידו, לא הרופא בשטח. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא. אבל הרופא תמיד מוסמך על ידי המנהל. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

לא, לנושא הזה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

נכון. לכן ציינתי שמדובר במקרים החריגים. ובמקרים הרגילים או לכתחילה, כאשר מבקש יבואן רישיון ייבוא ומבקש מקום הסגר. הדברים האלה נלקחים בחשבון. שיקול הדעת שלו מתחיל עוד משלב הבקשה של רישיון הייבוא של בעלי החיים. זאת אומרת, אנחנו לא מגיעים בכלל, כדי להגיע לסיטואציה הזאת זה צריך להיות מאוד חריג. מלכתחילה מקום ההסגר שמאושר הוא תואם את מאיפה מגיע, לאיזה נמל ייבוא מגיעה האונייה וכמה זמן ייקח לבעלי החיים משם למקום ההסגר. כמו שאמרתי, יש עשרה מקומות הסגר היום, מה שלא היה בעבר. לכן, נהפוך הוא, יש פה לקיחה בחשבון גם של המצב הזה, זאת אומרת של כל ההתפתחויות שהיו מאז. כולל העובדה שאנחנו אפשרנו הקמה של מקומות הסגר נוספים שכפופים כמובן לאישורים. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אדוני, אני חושב ששני פתרונות מתבקשים כאן שצריך. קודם כל צריך לבדוק את האפשרות לאשר יותר תחנות הסגר. הגם שעו"ד אסולין מציינת מספר תחנות ההסגר, אבל לא כולן גדולות. צריך לזכור שרובן הן תחנות קטנות. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

שמשמשות את הרשות בעצם, כי זה לאוניות שהן לא - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כמה הן יכולות לקלוט?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

קטנות ממש. 24 משאיות, 25 משאיות. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

1,500, אבל התחנות הגדולות שיכולות באמת לקלוט כמויות נגיד של אונייה ל 5,000-6,000 עגלים זה אילות, צופר וגוש חלב וזהו. היתר צריך לחלק יותר מתחנת הסגר וזה לא דבר פשוט. 

אדוני, צריך כאן במקום לבוא ולהילחם נגיד בעניין הזה של ההובלות ולהתווכח - - -

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

לפתוח מקומות יותר קרובים. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

בדיוק. לבחון את התנאים. אם כל גורם ייקח את התנאים של אישור תחנות ההסגר לידיים ויבחן אותם בכובד ראשון והפעלת שיקול דעת רחב, תוך הסתמכות על כל המקומות העולמיים. כן? יכול להיות שאם נשנה שם את התנאים כך שיהיה אפשר לאשר מקומות אחרים. משקים במדינה - - -

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אבל זה לא הדיון כרגע. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו לא דנים על קרנטינות כרגע. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אז מה? בסדר, זה - - -

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

נכון, לא דנים על זה. אבל מצד שני זה מביא אותנו לנסיעה ארוכה, שאפשר לחסוך את זה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה אבל אין לנו שום דרך כרגע לטפל בזה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אני מבין שזה לא מתכתב עם האג'נדה שלכם להפסקת המשלוחים החיים. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

זה לא משום אג'נדה, זה לא הדיון. נו. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אני חושב שזה לא מתכתב, אבל מצד אחד את צריכה לקחת בחשבון שאי אפשר לאכול את העוגה מכל הצדדים ולהשאיר אותה שלמה. את לא יכולה לבוא מצד אחד להגיד אני בא מציע משהו - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל לי אתה מציע את זה? תפנו למשרד החקלאות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

את חברת כנסת, את יכולה ליצור חוקים ותקנות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני נעזרתי פה בכמה חברים, אגב, באתר של תקנות בעלי חיים של אוסטרליה יש אמנם תקנות מחמירות, אבל הנושא של הטמפרטורה בכלל לא מוזכר שם. רק לתשומת לב, במדינה חמה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא, ואוסטרליה, עוד אוסטרליה, המדינה המובילה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני מבקש ממשרד החקלאות, תשקלו את הנושא של החריגים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אם אנחנו מחריגים את זה - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

סיימנו את הדיון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אם מחריגים את זה - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

סיימנו את הדיון. ממשיכים. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

דיברנו רק על הובלות מנמל לקרנטינה, יש עוד הרבה סוגים של הובלות שאפשר לתכנן אותן שלא יהיו בשעות הכי חמות. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

בכל מקרה אנחנו מתכננים אותם. בכל מקרה. אני יכול לתת לדוגמה שהלילה העברתי - - -

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אבל רגע, חן, אני איתך, בסדר?

אני איתך, את זה צריך להחריג. בסדר? יש עוד הרבה סוגים של הובלות ממפטמה למשחטה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

היה אפשר אם אנחנו מחריגים את זה לבוא לקראת שאר ההובלות שיהיו בשעות הלילה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הן כבר בשעות 10:00 עד 17:00 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אודליה, לדיון הבא תבחנו לבקש החרגה של פריקת משאיות מהנמל ונמשיך הלאה. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אבל החרגה זה על תנאים גרועים מאוד גם ככה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני יושב-ראש הוועדה, והטמפרטורה מה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נשאר כמו שזה מופיע פה בתקנות. הלאה, ממשיכים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

למה העלינו מ-32 ל-35? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זו ההחלטה שלי. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

למה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כי אני סומך כרגע על שיקול הדעת של המשרד. שמעתי את כלל הגורמים ואני חושב שהאיזון הוא האיזון הנכון. קיצרנו את השעות והחמרנו בזה. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אפשר לכל הפחות שלא יהיה מצב שבו אם מישהו ייצא ב-9:00 ומסיים ב-14:00?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

סיימנו את הדיון. בבקשה, משרד החקלאות. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

זה יחזור לפה בעצם בפעם הבאה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

אני ממשיכה לתקנה (א2). 

	
	
	(א2)
	במקרים המפורטים להלן יראו את ההובלה כהובלה אחת ומשך ההובלה המצטבר לא יעלה על הקבוע בתקנות משנה (א) או (א1), לפי העניין:

	
	
	
	(1)
	הבהמות הועברו מרכב אחד לרכב אחר;

	
	
	
	(2)
	הבהמות נפרקו מהרכב למשך פרק זמן שלא עלה על שלוש שעות עד טעינתן שנית על הרכב.";



 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אולי רק נזכיר שבעצם זה מובן מאליו, אבל בעצם במקרה שיש הפסקה שלא עלתה על שלוש שעות או במקרה שמעבירים את הבהמות לרכב אחר זו אותה הובלה, לא סופרים מחדש. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

נכון. 

	
	
	(3)
	בתקנת משנה (ג), במקום "בתקנת משנה (א)" יבוא "בתקנות משנה (א) או (א1)";



 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אודליה, אולי תסבירי. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

תקנת משנה (ג) בעצם מאפשרת למנהל לאשר מטעמים מיוחדים שיירשמו משך הובלה ארוך מזה שנקוב בתקנת משנה (א). 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה מנהל? וטרינר?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

לא. מנהל השירותים הווטרינריים לפי התקנות. אם משך ההובלה ארוך מזה הנקוב בתקנת משנה (א) ואנחנו עכשיו הוספנו גם את (א1). זה למעשה מצב שבו, זה רק במקרים חריגים שבהן הנסיבות מצדיקות זאת. למעשה הוספנו, התיקון שיש כאן הוא הוספת תקנה (א1) לנושא של שיקול הדעת במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו. 

	
	
	(4)
	בתקנת משנה (ד), במקום "בתקנות משנה (א) ו-(ב)" יבוא "בתקנות משנה (א) עד (ב)" ובמקום "הקצר ביותר המספיק" יבוא "הנדרש";



 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

תקנת משנה (ד) היא בעצם אומרת שכאשר יש עיכובים שנחוצים לטובת רווחת הבהמות המובלות, או כאשר נדרשות בדיקות וטרינריות, בדירות מכס או בדיקות ביטחוניות מטעם גורמי פיקוח בתקנות היום כתוב שניתן, שהעיכוב הזה מותר ובלבד שהוא לא יימשך מעבר לזמן הקצר ביותר המספיק למטרת העיכוב. וגם שייקחו בחשבון את גורמי העיכוב ויינקטו בכל האמצעים למניעתם ולצמצום או הכוונה מראש של הבהמות לנקודת יעד חלופית אם היא אפשרית. 

אנחנו בעצם צמצמנו מ-"לא יימשכו מעבר לזמן הקצר ביותר המספיק למטרת העיכוב", החלפנו במילים "הנדרש למטרת העיכוב". זה בעצם השינוי היחיד בתקנה הזאת. 

מחקנו את תקנת משנה (5). תקנת משנה (5) ביטלנו אותה, שהיא בעצם אומרת עוכבה הובלת בהמות ינקוט המשגיח את כל האמצעים הנחוצים לטיפול בהם ובמידת הצורך לפריקתן או להעברתן לתנאי החזקה מתאימים. 

אם אתם זוכרים את התקנה הזאת בעצם אנחנו, את הנושא של נקיטת אמצעים העברנו לתקנה אחרת, נקיטת אמצעים במהלך ההובלה, שגורמים לעיכוב במהלך ההובלה. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

העברנו את זה מאחריות המשגיח לאחריות הבעלים. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

כאן יש לנו בעצם הערה שכתבתי בצד שיושב-ראש הוועדה ביקש בישיבת הוועדה מיום 18 בפברואר 2025, חוות דעת כתובה של משרד התחבורה לגבי סיכון למשתמשים בדרך ולבטיחות בדרכים בשל צפיפות בעלי החיים בהובלה. ואנחנו, אני מבינה שקיבלנו חוות דעת כזאת? יש פה מישהו ממשרד התחבורה?

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

כן, כן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בבקשה. 

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

יש לכם את המכתב? פורסם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נמצא בחומרי הוועדה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא ראינו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

קחי. 

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

לאחר שעיינו בטיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות) (תיקון), התשפ"ד-2024, להלן התייחסותנו: הרכב והמרכב יעמדו בדרישות תקנות התעבורה – התשכ"א-1961; הובלת בעלי החיים תתבצע במרכב ייעודי מתאים, אשר יגביל ככל הניתן את תזוזת בעלי החיים בתוכו בכדי לא לפגוע ביציבות הרכב. לדוגמה: מרכב המחולק לתאים; הגבלת התנועה הנובעת מכך שככל ומצמצמים את כמות הבקר במרכב הרכב, תוך מתן אפשרות לתנועת הבקר, מיקום מרכז הכובד של "המטען הכולל" משתנה וזה עלול להשפיע בצורה ישירה על יציבות הרכב.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זאת אומרת שאם אתה מרווח צריך מחיצות. 

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

בדיוק. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

והמחיצות האלה כבר קבועות פה עכשיו בתקנות?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אין דבר כזה מחיצות כיום. יש מחיצה שהיא בכל משאית באמצע, יש את זה גם היום. אבל זה לא מספיק כדי לרווח בצורה כזאת שתוכל לשים מחיצה לכל עגל, כי גם אין דבר כזה בכל העולם. מה שאני בעצם ממליץ זה להישאר לפי התקן האירופאי, שזה גם העגלות שאנחנו עובדים איתן וזה תקן שהוא בסדר ואין שום צפיפות של בעלי חיים ולהמשיך בזה. זה מה שאמרתי מההתחלה. זה גם חוות הדעת מראה לנו אותו דבר כמו שאני אמרתי. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

קצת קשה לקרוא לזה חוות דעת, עם כל הכבוד. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

לא, זה מאוד ברור. ברור כשמש. כי אתה רואה שפה יציבות יכולה לגרום להתהפכות. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

מה היה עד עכשיו?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זהו, זה מה שנאמר בדיון על ידי חיימזון. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

נשים את הבהמות אחת על השנייה בערמה, נקשור טוב וזה יהיה הכי יציב. זה ברור לחלוטין. 

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

כביכול אמור להישאר איך שזה היה, פחות או יותר. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אבל זה יותר גרוע ממה שהיה. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

לא, לא. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

שנייה. מה שאתה אומר בעצם - - -

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

נגיד מה שקיים. מה שקיים זה משהו שהוא אושר נכון להיום.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

רגע, רגע חאתם, תודה. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אני רוצה להבין, כרגע נוסח התקנות כפי שהן ללא תיקונים נוספים, מה שאתה אומר שזה בעצם מסכן את הבטיחות בדרכים?

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

בדיוק, על כל משתמשי הדרך. כי ברגע שהרכב משאית נוסעת בדרכים והבקר יכול לנוע כמה שהוא רוצה ברווחה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא כמה שהוא רוצה. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

לא, אתם לא הייתם ברורים, אתם מדברים על היום או אתם מדברים על מה יכול לקרות אם נלך לפי?

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

מה יכול לקרות אם. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

יופי. כי היא שאלה על היום. היום המצב הוא טוב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חיימזון. 

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

המצב המאוזן, אין בעיה, לא שמעתי על תאונות שנגרמו בגלל יציבות של איזה שהוא, של אחת המשאיות. אבל אם אנחנו נרווח את בעלי החיים בפנים זה יעבור כמו מטוטלת. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל הרווח שאנחנו מדברים עליו הוא לא איזה רווח היסטרי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תני לו לסיים אבל. 

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

רגע, אני לא נגד או בעד. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, השאלה, כשאתה קבעת את חוות הדעת מה חשבת? שחמישה עגלים במשאית? זאת אומרת, אנחנו לא מדברים על איזה שהוא ריווח שהפרות יכולות לטייל. ממש לא. רק שיהיה להן טיפה יותר אוויר. 

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

נכון. אבל כדי לרווח אותם אנחנו צריכים לעשות איזה שהוא מחסום או משהו - - -

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

לאיזה צפיפות המסמך הזה מתייחס? 

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

הצפיפות הקיימת. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אוקיי. ואם מרווחים עוד קצת? יש התייחסות לזה בחוות הדעת? מה קורה עם נותנים עוד?

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

כן. היציבות של הרכב נפגעת. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

מאיזה עוד תוספת של מרווח?

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

זה לא עניין - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא יודעת מה עושים עם חוות דעת. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

זה עניין איזון משקל, כאילו האיזון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא. מה שרצינו להכניס בתקנות החדשות, את המרווח, מה רצינו להוסיף? מה זה?

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

אין כמעט שינוי בכלל. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אז למה בתקנות הקיימות יש טווח? יש טווח והלכתם על הרף התחתון של הטווח. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

כתוב בכותרת צפיפות מרבית או מרווח מזערי, לכן הטווח פשוט היה טעות מבחינה ניסוחית. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אבל למה לא ללכת על הצד הגבוה של הטווח? 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

כי גם קודם זה היה מנוסח כמזערי מ- עד. אז המזערי נשאר. ה-עד היה מיותר מבחינה ניסוחית. ה-עד זה המדרגה הבאה. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

הנוסח שמונח לנו על השולחן - - -

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

הוא נשאר אותו דבר, לא השתנה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

צריך לזכור שזה מה שקיים - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חאתם, שנייה. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

דקה, כל אחד הבין פה משהו אחר. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

נראה לי שיש פה משהו לא ברור. כן, בדיוק. מדובר על הנוסח הזה?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

פשוט כתבת את זה ליד, רשמת את ההערה במקום. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

ליאור, תהיה איתנו רגע. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

ליאור, אני מנסה רגע להבין, כי כל אחד פה מבין משהו אחר ממה שאמרת. אני לא מדברת על הנוסח של התקנות שיש היום, אני לא מדברת עליו. אני מדברת על הנוסח החדש. 

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

החדש לא השתנה ממה שקיים היום. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

השינוי הוא לגבי בקר. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אז יש שינוי. 

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

הוא שינוי מינורי. ומה שקיים, מה ששונה למה שהיום זה סביר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אז אם השינוי מינורי אז אין בעיה. 

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

אם רוצים לרווח עוד ועוד ועוד הבעיה היא שתהיה בעיה עם היציבות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, לא, אנחנו מתייחסים רק למספר הזה. נכון?

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

דקה, דקה. זהו, אני מזמינה כל פעם דברים אחרים. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

לדעתי הם שינו את זה מפעם קודמת. זה מה שמבלבל אותך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אי אפשר ככה. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

לא, אני מבין מה מבלבל אותה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל תן לה להתבטא. תאמין לי, היא יודעת לעשות זאת היטב. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אני רוצה להבין. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

איפה התקנה הזאת? אני לא מוצאת אותה. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

כשאנחנו מדברים בעצם על הלוח שנמצא כרגע, שמבטא את הצפיפות שמשרד החקלאות הציע כרגע, האם הנוסח הזה הוא מסכן את הבטיחות בדרכים ללא מחיצות או שלא?

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

לא. כי זה השתנה פעמיים. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אוקיי. כרגע הנוסח שמונח על השולחן זה מבחינתך - - -

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

סביר. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

לא מסכן את הבטיחות בדרכים. 

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

מהו הנוסח?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

כמו באיחוד האירופאי בעצם, לא?

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

מעולה, אז בואו נסתכל מה - - - שמעוניינים להכניס באיחוד האירופי ולא מה היה לפני 20 שנה. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

עזוב מה היה, שהם יהיו מעוניינים בעוד 10 שנים, נבוא נדבר בעוד 10 שנים. כרגע תדאג לרופא באשדוד. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

רגע, חן, זה לא תשובה אבל. זה לא תשובה, אני מצטערת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני לא אתן את הוויכוחים האלה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

לא תמיד חייבים להיות מאחורי - - -

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אני שמח שהם מקדימים את האיחוד האירופאי, אבל קודם כל לפני האיחוד האירופאי - - -

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

למה לא להקדים את האיחוד האירופאי?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

- - - שיהיה רופא. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

יש דברים שאנחנו עושים יותר טוב מאירופה. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

הם דנים בדברים האלה ואנחנו דנים בדברים האלה. ויש חשיבות - - -

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אני אומר שזה צריך להישאר בדיוק כמו שזה היה עד היום במקרה הזה. לא, זה לא ברור. אני מבקש שתראי לי תמונות של משאיות שלי שנוסעות עם צפיפות. תראי לי כאלה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברים, קיבלנו את חוות הדעת של משרד התחבורה. כשאנחנו נגיע לעמוד 21 אנחנו נוכל לפתוח את הוויכוח הזה עוד פעם, או שכן או שלא. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אז נשמח שתגיע לדיון גם כשנהיה בתקנה. 

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

אני תמיד מגיע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה ליאור. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

ואם אפשר שזה יעלה לאתר של הוועדה, כי כרגע זה לא שם. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

אולי גם החומרים ששימשו להכנת המסמך, זה יעזור לנו.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זה נמצא באתר. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

לא, בדקתי עכשיו. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אבל אני חושבת שצריכה להיות עוד התייחסות אחת. התייחסות אחת היא לא רק ליציבות הרכב, אלא לבטיחות העגלים והפרות. זה גם משהו שחשוב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל זה לא - - -

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

זה משרד החקלאות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זה לא המנדט שלו. המנדט שלו להגיד במקרה כזה, במקרה כזה, יש יציבות לרכב או אין יציבות לרכב. השיקולים האחרים אנחנו צריכים לקחת אותם פה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

טוב. 

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

הנושא של בטיחות בדרכים הוא בכלל אני מניח בהכשרה לנהגים, לא? 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

זה לא קשור אחד לשני. 

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

מה זאת אומרת?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אין שום קשר בין הכשרה של הובלת בעלי חיים, שגם על זה אנחנו צריכים לדבר, ברשותכם. כי אנחנו פה מדברים על קורסים והכשרות שלא קיימים בכלל או קיימים פעם בחצי שנה במחיר מופקע, אבל זה לא נורא. ומי שיכול, חברינו ממשרד התחבורה גם לאשר איזה חוסר ענק של נהגים קיים במדינה שלנו היום. ואז באים ומבקשים קורסים שלא קיימים. ודורשים ודורשים ודורשים ורופאים שיבואו לבדוק את האוניות אין. אז יש הרבה דברים שצריך לדבר עליהם לפני שרוצים לשנות דברים שעד היום לא הביאו לאיזה אסון כזה או אחר. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אז ליאור, מה שהתכוונת למחיצות זה רק אם ירצו עוד יותר לרווח. 

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

בדיוק. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אבל כרגע לא צריך מחיצות. 

 << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> 

בדיוק. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

כרגע יש לנו מחיצות, אני רק מציין. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

מחיצה אחת בתוך הארגז. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

לא. כן, בדיוק. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אז תיקון תקנה 8. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

	תיקון תקנה 8
	11.
	בתקנה 8 לתקנות העיקריות -

	
	
	(1)
	בכותרת השוליים, במקום "בנקודת" יבוא "בנקודות";

	
	
	(2)
	בתקנת משנה (א), במקום "אדם שבהמה נמצאת בשליטתו" יבוא "המחזיק בבהמה המיועדת להובלה", ובמקום "כלי רכב" יבוא "הרכב";



 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

זה בעצם תיקונים, יש פה בעיקר תיקוני נוסח. מבחינת המשמעות אין איזה שהוא תיקון מהותי כאן. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה תקנה 8? אני כבר לא זוכרת, אלוהים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

עמוד 11. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

אני אקריא. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אני רואה את התיקון. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אדם שבהמה נמצאת בשליטתו בנקודת המוצא ייתן לה גישה מלאה למזון ולמים עד לטעינתה על כלי רכב. ואולם לחזיר המובא לשחיטה אין לתת מזון לאחר השעה השמינית שלפני טעינתו. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

במקום אדם שבהמה נמצאת בשליטתו "המחזיק בבהמה המיועדת להובלה". 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

זה נוסח. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

במקום "כלי רכב" יבוא "רכב". 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

	
	
	(3)
	בתקנת משנה (ב), במקום "אדם שבהמה נמצאת בשליטתו מעת פריקתה מכלי רכב" יבוא "המחזיק בבהמה בנקודת היעד" ובסופה יבוא "מהרכב".



 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

הנוסח החדש יהיה "המחזיק בבהמה בנקודת היעד ייתן לה גישה למים מיד עם ירידתה מהרכב". 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

נכון. 

	תיקון תקנה 9
	12.
	בתקנה 9 לתקנות העיקריות -

	
	
	(1)
	בכותרת השוליים, אחרי "הטענתן" יבוא "הובלתן";

	
	
	(2)
	בתקנת משנה (א) - 

	
	
	
	(א)
	במקום הרישה, יבוא:

	
	
	
	
	"בעת איסוף בהמות לצורך הטענתן על הרכב, הובלתן ופריקתן"

	
	
	
	(ב)
	בפסקה (1), במקום "צאן בכלי רכב" יבוא "בהמה ברכב" ובמקום "שבו נטען הצאן" יבוא "שבו היא הוטענה";

	
	
	
	(ג)
	במקום פסקה (3) יבוא:

	
	
	
	
	"(3) "לא יכה אדם בהמה ולא יחשמל אותה במאיץ חשמלי;";



 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה אומר? שאין יותר שוקרים?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

התקנה מתייחסת למצבים, תכף נגיע, שבהם זה מותר. הכלל הוא שלא יכה אדם בהמה. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

שלא יכה בהמה בכל מצב. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

רגע, רגע, למה שיהיה מותר לחשמל בעל חיים? למה? מי בכלל אישר אי פעם תקנה כזאת שמותר להשתמש בשוקר? אני לא מצליחה לקלוט את זה. כאילו, בואו נוציא את זה מהחוק. אין שוקר. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

כל הגורמים המקצועיים בעולם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

רגע, רגע. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

כל הגורמים המקצועיים, הרופאים, הווטרינרים ואנשי המקצוע. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא מעניין אותי. לא מעניין. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

בכל העולם זה מה שהם קבעו. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא מעניין אותי. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

זה לא משהו ספציפי למדינת ישראל. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא משנה. זה אכזרי, זה מיותר, זה ברברי. זה סבל נוראי. ואפשר טיפה להיות עם יותר חמלה על בעלי חיים שגם ככה הולכים לשחיטה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

שגם ככה קיימת החמלה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כדי להיות הקקי של אנשים. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אולי תתקני. גם ככה קיימת החמלה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חאתם, תודה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא קיימת. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

ואת צריכה לקחת בחשבון שהשימוש בשוקרים הוא רק במקרים חריגים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

באמת? אתה רוצה עוד פעם לראות את הסרטון?

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

על מנת למנוע - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אתה רוצה עוד פעם לראות את הסרטון כמה חריג המקרים שאתם משתמשים בהם?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חאתם, תודה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

תעשה לי טובה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אולי אני לא צריך להתווכח איתה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אתה לא צריך. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אני רוצה לתת לך דוגמה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חאתם, אין צורך, מספיק. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני יושב-ראש הוועדה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תסיימי את הדברים, בבקשה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה להגיד לך שני דברים, אוקיי? אחד, אנחנו יודעים, יש עדויות בכל מקום שאף אחד לא מפקח. אוקיי? פעם, פעמיים, פשוט משתמשים בזה כי זה קל להם יותר, כי זה מהיר יותר. והם, הם הופכים להיות אטומים. מה לעשות כאשר כל היום אתה רואה כאלה בהמות ואתה רק רוצה לסיים. אסור לנו. אסור לנו לאשר את זה. זה המהות של צער בעלי חיים. בעלי החיים האלה סבלו כל הדרך באונייה, סבלו כאשר פרקו אותם ועוד פעם העמיסו אותם כדי להגיע לקרנטינה. ועוד פעם פרקו אותם תוך כדי פחד ואימה וסבל. די. המינימום שאנחנו באמת יכולים לעשות פה משהו היסטורי ולהיות אור לגויים, זה לאסור. יש להם מקלות, אפשר להשתמש במקרים חריגים במקל. ולהפסיק עם הדבר הברברי הזה. אני ממש מבקשת שתשקלו את זה. 

 << אורח >> אילנה קידר: << אורח >> 

המשרד להגנת הסביבה בעד לאסור כל הכאה. כל הכאה בבעל חיים. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

השורה התחתונה, אני יכולה להבין למה נורא מפריע לחאתם שאומרים אין חמלה והוא אומר יש חמלה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

בטח יש. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אני רוצה להעיד רק על עצמי, סבבה? לא על אף אחד יותר. חד משמעית כשאתה מתעסק ואתה בתוך העולם הזה, אני אמרתי את זה גם בפעם הקודמת, אני בטוחה שאם אני אראה שחיטה ואתה תראה שחיטה אתה תתרגש יותר. אני כבר לא מתרגשת מזה. אחרי שאתה עושה חקירות סמויות בתוך בתי מטבחיים ואתה רואה ימים, שעות, חודשים, ואתה רואה הפרדות. אין מה לעשות, המבנה האנושי שלנו במטרה להגן על הנפש, אנחנו נתקעים. 

השורה התחתונה, זה לא חריג שימוש בשוקרים. הכאות הן לא חריגות. אנחנו רואים את זה כל הזמן כשפורקים את אותם בעלי חיים. מי שיגיד לי שיש שם חמלה לא יודע על מה הוא מדבר, סליחה על הביטוי. השורה התחתונה, אתה כבר, דרך אגב, זה נורא מעצבן אותך שהבהמה לא יורדת. זה מעצבן אותך. אתה כן רוצה לעזור לה. אתה רוצה לדרבן אותה. אז השורה התחתונה, זה ייקח יותר זמן, יכול להיות. ואז אנחנו נתחיל להתווכח עדיף לה להיות שם, עדיף לה להיות שם. 

שורה תחתונה, מה זה? אני לא מצליחה להבין באיזה עולם אנחנו אמורים לחיות שכדי לדרבן בהמה שהיא גם ככה עברה כל כך הרבה סבל. ולאן היא הולכת? היא לא הולכת לספא, היא הולכת בסוף שישחטו אותה. לא להכות אותן. 

ודרך אגב, אם אפרופו מדברים על כל מיני דברים שקשורים לקורסים וכו', סליחה שאני אומרת את זה, תראו את ד"ר תמיר גושן, באמת, הווטרינר הראשי של מדינת ישראל – אני הייתי איתו באיזה שהיא רפת. בן האדם, כשאנחנו ראינו שמכים את אותן פרות, כי הן לא רוצות ללכת, הדבר הכי קל לעובד זה להצליף בפרה. לא יודעת, יש לו כל מיני שיטות של כאלה וקולות והוא מצליח להזיז אותן. תעשו להם כאלה קורסים, באמת. לא סתם הן לא רוצות לרדת. 

וגם הכלבים שלי, לצורך העניין, כשהם לא רוצים לרדת מהאוטו לווטרינר, אני לא מתחילה להרביץ להם. יש פה איזה עיוות תפיסתי שחייבים לתקן אותו ועכשיו. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אדוני, אנחנו נציג - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, אבל זה לא רלוונטי גם לסעיף הזה. הסעיף הזה כרגע אוסר, שנייה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא, אני רוצה להציג נתונים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אוסר להשתמש או להכות באופן גורף. בסדר? כאשר נגיע לסעיף החריגים אפשר לדון בזה אם זה נכון או לא נכון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, לא, הסעיף הזה לא אוסר באופן גורף. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הוא אוסר: "לא יכה אדם בהמה ולא יחשמל אותה במאיץ חשמלי", נקודה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

ואיפה החריגים?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זה הסעיף הגורף. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

רגע, אני מפחדת איפה החריגים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כשאנחנו נגיע לזה. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

10 ס"מ הלאה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

ב-(3). 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בואו ננסה קצת להתקדם. להרגיש שעשינו משהו. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

אני אקריא את הקיים היום ואת התיקונים שאנחנו בעצם מבקשים לעשות בתקנה 9(א)(3). קודם כל הקראתי: "לא יכה אדם בהמה ולא יחשמל אותה במאיץ חשמלי". ההמשך של התקנה "ואולם לא יישא אדם באחריות פלילית על שימוש סביר בכוח אם היא בוגרת והשימוש בכוח היה נחוץ באופן סביר בנסיבות האדם והוא לא פגע בראשה".

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כן, אני בטוחה שנגיע למשפטי. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

זה נמחק. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

נכון, זה נמחק, קודם כל. 

התיקון בפסקה (4) – 

	
	
	
	(ד)
	בפסקה (4), אחרי "ירים" יבוא "או יגרור", במקום "תפיסה" יבוא "אחיזה", אחרי "בזנבה" יבוא "בגפיה" ובסופה יבוא "לעניין פסקה זו, לא יראו באחיזה בקרניים של תיש או איל בוגר גרירה";

	
	
	
	(ה)
	אחרי פסקה (6) יבוא:

	
	
	
	
	"(7) לא יקשור אדם בהמה לצורך הובלתה באופן העלול לפגוע בגופה או בריאותה;

	
	
	
	
	(8) לא יסגור אדם דלת תא הובלה באופן הגורם לחבלה בגוף הבהמה;



 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אודליה, אני חושבת שלגבי פסקת משנה (4) צריך איזה שהוא הסבר. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

גרירה שאינה גרירה? מה זה?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

יש הבדל בין אחיזה בקרניים לבין גרירה. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

זה מה שאני שואל. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אחיזה סטטית הכוונה?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

הגרירה. זה לפעמים לא כל כך סתם, בעיקר כשהוא מחליט לנגוח בך. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

לא, אני אומרת, אחיזה סטטית, זאת הכוונה?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

כן. שלא יראו באחיזה גרירה. זאת ההבחנה בין שניהם. יש הבדל בין לאחוז לבין לגרור. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

ומה הכי מטורף? שאם ירון לא נמצא בנמלים אף אחד לא יודע מהדברים האלה. זה הכי מטורף בכל האירוע. אנחנו דנים פה בתקנות וזה מהמם. כן, אחלה, ומתקדמים. אבל בשורה התחתונה לא אזרחים אמורים לעשות את הבדיקה ואת האכיפה. והוא עוד מדבר על חמישה חודשים שאין רופא. זה באמת, זה מזעזע בכל קנה מידה אפשרי. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא, אבל רגע. אם אין רופא אין פריקה. הוא מדבר על מצבים לא - - -

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

בסדר, אז בא הרופא. אתם מחכים לבוקר, כולם ממהרים כבר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אין בכלל באשדוד. אין בכלל חמישה חודשים באשדוד, לא רק בלילה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אחרת הם לא היו יכולים לפרוק. הוא בא כדי לחתום והולך. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא, לא מגיעים בכלל. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אני הייתי שמח אם הוא היה מגיע לחתום. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אין באשדוד פריקה כרגע חמישה חודשים. בגלל זה הם פורקים בחיפה ואז הנסיעות הארוכות. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

וגם בחיפה צריך להמתין עד לבוקר אם האונייה תגיע בשעה 22:00. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

- - - מלחמה, למה אתם לא מציעים את זה, גם זה ישפיע. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

זה שאין רופא זה לא קשור למלחמה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא, זה משפיע גם כן עניין המלחמה. קחי בחשבון, זה כמו באילת. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אין לנו את אילת. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

בסדר, זה ברור. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

מתחילת המלחמה אין אילת. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

סבבה, החות'ים וזה. זה לא קשור לזה שאין רופא. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אודליה, למה צריך לומר שלא יראו באחיזה בקרניים כגרירה? אם הוא לא גורר אז הוא לא גורר. האיסור הוא לגרור. אין איסור לאחוז בקרניים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא יגרור, נקודה. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

גם אסור להרים. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

כתוב לא ירים או יגרור אדם בהמה על ידי אחיזה בראשה, בקרניה, בזנבה, בגפיה או - - - האיסור הוא להרים או לגרור אותה. אז למה אנחנו צריכים לומר שאנחנו לא רואים בעצם באחיזה בקרניים גרירה?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אני חושבת שזה בגלל תיקון על תיקון על תיקון, את צודקת. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

זה לא לגמרי ברור, כי אני מנסה להסתכל על הנוסח המשולב. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

בפרשנות אפשר לגרור אותו מהקרניים וזה לא ייחשב גרירה. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

מותר להרים בקרניים?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

לא, שהאחיזה לא תיראה כגרירה. וצודקת שמרית. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אז למה צריך את הגרירה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נכון, לא צריך. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

לדעתי זה בגלל תיקון על תיקון על תיקון ואת צודקת, נכון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

אני בינתיים מוחקת את הסיפה. אם תגיעו למסקנה אחרת ותראו שבכל זאת צריך אותו נדון על זה בדיון הבא. בסדר? אנחנו מוחקים את הסיפה "ובסופה יבוא". 

אז אנחנו קראנו את פסקה 8. עכשיו אנחנו בעצם מגיעים לחריג לנושא של המאיץ. אודליה, אני מציעה שתקריאי את הסעיף. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

הקראתי את (ה). 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אפשר להתייחס ל-(ה) לפני שממשיכים?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

הוספנו עוד שתי הוראות. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

היא מבקשת להתייחס ל-(ה). 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

כן בבקשה. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

לגבי ה()(8), הנוסח הוא "לא יסגור אדם דלת תא הובלה באופן הגורם לחבלה בגוף הבהמה". למה לסגור דלת הובלה על בהמה בכלל? כאילו, אם זה לא גורם לחבלה זה בסדר? 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

מותר לסגור דלת של תא הובלה, אבל לא באופן שגורם לחבלה בגוף הבהמה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל זה נראה לי ברור. לא הבנתי. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

יש פה משנה זהירות.

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

זאת אומרת יסגור לא על גוף הבהמה גם אם זה לא יגרום לה חבלה. כאילו, זה לא כל כך ברור. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אבל אם זה לא על הגוף שלה אין חבלה. כאילו, רק סגירת דלת. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

הוא צריך לסגור את הדלת. אבל כתוב "באופן הגורם לחבלה בגוף הבהמה" – שזה לא, הסגירה של תא ההובלה לא תהיה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא תהיה פתאום על הרגל או משהו. אנחנו מזהירים אותם, לפי מה שאני מבינה, אנחנו מזהירים אותם לא לסגור את הדלת לפני שהבהמה בצורה בטוחה בפנים. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

שלא יסגור את זה באופן שגורם לחבלה בגוף הבהמה. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

פשוט לי נראה שזה היה יכול להיות יותר חד משמעי אם זה לא יסגור אדם דלת תא הובלה על בהמה. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

זה לא עברית. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

בכל מקרה זה לא על בהמה. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

בסדר, ניסוח שלא, צריך להתקיים פה החבלה. כאילו, אולי יש מצבים שבהם הוא יסגור את תא הדלת על הבהמה ולא יגרום לחבלה?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

באופן הפוגע בגוף הבהמה?

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

זה מה שכתוב. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

לא. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

לא, זה באופן הגורם לחבלה. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

באופן הפוגע. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

תודה. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

יש שטף דם, אין שטף דם, נשרטה לא נשרטה, באופן הפוגע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

	
	
	(3)
	אחרי תקנת משנה (א) יבוא:

	
	
	
	"(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א)(3) ובתקנה 14(א) לתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים), התשע"ה-2015, לא יישא אדם באחריות פלילית בשל הכאה או חשמול של בקר או חזיר במהלך הטענתם על הרכב ופריקתם ממנו, אם התקיימו כל אלה - 



 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

פשוט צריך למחוק את הסעיף הזה, אודליה, לגמרי. להשאיר "לא יכה אדם בהמה, לא יחשמל אותה במאיץ חשמלי", נקודה. די, אין חריגים. אף אחד לא יכול לוודא שהמקרים האלה באמת קורים רק במקרים חריגים. אין מי שיפקח. אין מי שיתעד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יסמין, ברשותך, אני אתן לך. רק בואו נקרא ברצף. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

נראה מה היא מציעה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

צריך למחוק את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר, בואו נקרא את זה ונדון. בבקשה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

	
	
	
	(1)
	הם היו נחוצים בנסיבות העניין;

	
	
	
	(2)
	הם נעשו באופן סביר בנסיבות העניין;



 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה הכול, זה הכול. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

מי מחליט?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יסמין, מה? תני לה אבל לסיים. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

	
	
	
	(3)
	היה לבהמה מקום להתקדם אליו;

	
	
	
	(4)
	אם הם נעשו בבקר – משקל הבקר עולה על 250 ק"ג; אם הם נעשו בחזיר – משקל החזיר עולה על 100 ק"ג;

	
	
	
	(5)
	הם התבצעו בשרירי החלק האחורי של הבהמה;

	
	
	
	(6)
	אם בוצע שימוש במאיץ חשמלי – משך מכת החשמל לא עלה של שנייה אחת;

	
	
	
	(7)
	הבהמה לא הוכתה ולא נעשה עליה שימוש במאיץ חשמלי יותר מפעמיים במהלך אותו אירוע.";



 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא מקובל. שום סעיף, כי כבר הסעיף הראשון זה הכול. הכול. הם היו נחוצים בנסיבות העניין. כל נסיבה יכולה להיות נסיבת העניין. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

לא, מי מחליט? הבחור שזורק אותן?

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

רק אני אומר, כדי להבין. צריכים להתקיים כל התנאים. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

כל התנאים. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

זה לא חלופות, בסדר?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

צריך גם וגם וגם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אדוני יושב-הראש - - -

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

כל סעיף שם אבל הוא לא מצדיק. שום סעיף שם לא מצדיק לא חשמול ולא הכאה. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

אין כאן אפילו משהו שאומר שזה מוצא אחרון. לא היה ניסיון כזה. שני הסעיפים הראשונים מאפשרים את הכול. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כן. 

 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >> 

הסעיף הזה בכלל באופן כללי הוא נתון לפרשנות. אם אנחנו עוברים סעיפים: "היו נחוצים בנסיבות העניין". מה נסיבות העניין? אין פה אפילו הבניית שיקול דעת. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

לא, אומרים שכל הדברים. אבל עדיין. 

 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >> 

אני יודעת, אני יודעת. אבל כל סעיף, גם אם אנחנו נסתכל ברמת הסעיף קטן הוא נתון לפרשנות. ואין פה שום הבניית שיקול דעת. כל מקרה נתון לפרשנות. למשל "היה לבהמה מקום להתקדם אליו". 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

איך זה נתון לפרשנות? איך זה נתון לפרשנות?

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

כמה? מטר? 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

מקום. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

20 ס"מ? מי אמר? מי מחליט, הבחור שפורק ורוצה ללכת הביתה? הכול צריך להימחק. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אל תסתכלו על זה הפוך. 

 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >> 

אני רוצה לסיים. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

למה?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

כי אם היא לא יכולה להתקדם אסור להשתמש בשוקר או במקל. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

איך את בודקת את זה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טל, בואי ניתן לבתיה לסיים. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אם עומד לפניה, את ראית פעם הובלת בהמות? 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

בוודאי. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

את כן, אני לא שואלת אותך. בתיה, את ראית פעם הובלת בהמות?

 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >> 

אני לא צריכה לראות הובלת בהמות כדי לראות שהתנאים האלה הם - - -

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אבל התנאים האלה מתייחסים - - -

 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >> 

יש פה פתח - - -

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

התנאים האלה מתייחסים למצב נתון בשטח. יש שביל הולכה. בשביל ההולכה מקדמים את הבהמות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

דגנית, את באמת חושבת שהשימוש בשוקר נחוץ?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אני באמת חושבת שהסעיף - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

עזבי את הסעיף. עזבי את הסעיף. האם את באמת חושבת ששימוש בשוקרים - - -

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

במקרים מאוד קיצוניים כן. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

תני דוגמה. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אבל זה לא מקרים קיצוניים. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אני אתן דוגמה מהשטח, אם זה בסדר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, חיימזון, לא. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אני אתן דוגמה, חבל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אבל בתיה לא סיימה את הדברים. נכנסנו לה לדברים ואתם מתחילים להתגלגל. כן בתיה, בבקשה. 

 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >> 

אני אומרת שכל הסעיפים האלה, גם אם הדרישה שהם יתקיימו כולם, עדיין יש פה שיקול דעת. ושיקול הדעת לא ברור אפילו מי בודק. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אמורפי לחלוטין. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אבל יש רופא מפקח. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

די. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

(3) עד (7) אין - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מישהו פעם קיבל תלונות על חשמול? קיבלתם תלונות על חשמול מהרופא המפקח? כמה? בעשור האחרון כמה תלונות כאלה קיבלתם?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

רופא מפקח לא אמור להגיע אלינו, הוא אמור לפעול בשטח. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

הוא אמר שהוא המפקח. אוקיי, אז מה עושים עם מי שמחשמל? מה העונש למי שמחשמל לא כחוק? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בתיה, מה את מציעה?

 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >> 

אני אומרת, בנסיבות העניין, וגם התכלית של התיקון של התקנות האלה זה בשביל לשמור על רווחת בעלי החיים. ברגע שמאשרים שימוש, מאפשרים הכאה או שימוש בשוקר חשמלי, עם התנאים האלה שיש שיקול דעת כל כך רחב, זה פתח להכאה ולחשמול. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

למה שקורה היום בשטח. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

דגנית, לצורך העניין, אני לא הייתי בפריקה. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

נשמח שתצטרף אלינו לפריקה כזאת. אני מזמין אותך. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

כולנו נבוא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בשמחה. רק אני שואל שאלה. הבהמה לא מתקדמת, מה קורה?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אנחנו מדברים על שביל הובלה שרוחבו כרוחב הבהמה. וברגע שבהמה עוצרת, היא תוקעת את הכול. והיא מאריכה את משך הפריקה והיא מגדילה את הסטרס של הבהמות שעומדות. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

ובקר יכול לקפוץ על בקר. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

לפעמים יש בעיה לדרבן בהמה שתתקדם קדימה. ולכן לא הסתפקנו ב-"היו נחוצים בנסיבות העניין" ו-"נעשו באופן סביר בנסיבות העניין", אלא הוספנו את שלוש עד שבע, שבהן אין שיקול דעת. אם לה היה לבהמה מקום להתקדם, זה שביל שהן עומדות ראש של אחת באחוריים של הבהמה שלפניה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מה יקרה אם עכשיו נאסור את השימוש בשוקר? מה, איך יתמודדו עם זה?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אם תיפול עכשיו פרה על פרה בזמן ההובלה ותחנוק אותה למוות ולא תהיה שום אפשרות לתת לה שוקר כדי להזיז אותה. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

במצב הזה השוקר - - -

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

למה? מה זאת אומרת?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אחרי שהיא נפלה אסור לך להשתמש. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אם פרה נפלה ופרה עלתה עליה. תשמעי מה אמרתי, לא אמרתי לחשמל את הפרה נפלה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

החליקה, לא נפלה, החליקה. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

פרה החליקה או עגל החליק ועגל אחר בא ודורך עליו, או מתיישב עליו, אין לך שום דבר להזיז אותו ללא שוקר. אני גם אוסיף שלנהגים אין במשאיות שוקרים. הם בכל מקרה אצלי. ויש מנהלי פריקה. לי יש שניים-שלושה כאלה שמלווים כל פריקה, גם בקרת טעינה גם במסלול וגם במנל. וכאשר קורה אירוע כזה שעגל רובץ ויש סכנה לעגל הזה בגלל עגלים אחרים שחונקים אותם, אז אני מאשר להשתמש בשוקר כדי להזיז את העגל הזה. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

איזה עגל?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

העגל שיושב על העגל שרבץ. אני יכול להוסיף שאנחנו לא - - -

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אמרת על העגל הרובץ, דרך אגב. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

הבנתם אותי, נכון? אל תבואו איתי עכשיו. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

לא, השאלה אם עגל רובץ אתם מרימים אותו עם שוקר.

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

לא, לא את העגל הרובץ. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טל, הוא הבהיר, הוא הבהיר שלא. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אני מדבר על מה שיכול לחנוק את העגל הרובץ. העגל הרובץ, אם הוא רובץ כנראה שיש בעיה אחרת איתו, השוקר לא יעזור לו. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אז מה אתם עושים?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

ואז זה התעללות. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

מה אתם עושים?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אנחנו יש לנו כל כך הרבה דרכים. אני משקה את העגל במים, זה עוזר המון. הם קמים, הם לפעמים פשוט מתיישבים ולא רוצים לקום. ואז עם צינור מים אני משקה אותם וזה גורם להם לקום. יש הרבה דרכים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

משרד החקלאות?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

הדרך הראשונה לשימוש בשוקר זה אך ורק להציל את בעלי החיים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

העמדות נשמעו ואני חושב שיסמין הציגה הכי טוב את העמדה הנגדית. אם אני מגביל את השימוש בשוקר לאדם מסוים, שאנחנו נדע מיהו ומה הוא. אני לא נותן שימוש במקרים חריגים. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

כל משגיח. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לאדם מסוים. אני אומר יש לאדם - - -

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

איזה משגיח?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

הרגע אמרת שאתה לא נותן לנהגים. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

מה? נכון, זה לא קשור. אבל משגיח הוא עבר קורס והוא יכול - - -

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

הנהג הוא משגיח. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

נכון. אבל אנחנו לא מאשרים לנהגים להסתובב עם שוקרים. אבל אם המשגיח היום - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חיימזון, אני לא סיימתי. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אם המשגיח היום לא נוהג במשאית? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני נלחם איתך. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

חבל, אתם אומרים להתקדם, להתקדם וזה לא. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

דגנית, צריך לחשוב על איזה שהוא כיוון? בסדר? בשביל להביא איזה שהוא איזון בין הדברים. אני לא מתחבר לסיפור הזה של השוקר בכלל. שכל אדם עם קצת היגיון, לא צריך אפילו חמלה, קצת היגיון. לא מתחבר לדבר הזה. לא צריך. 

אני כן יכול להבין שבסוף יש לנו גם צד שני. והצד השני גם יכול לכאורה אם באמת לא מצליחים להזיז אותה והיא נתקעת, יכולה לגרום לצער בעלי חיים עוד יותר גדול בגלל כל מה שקורה מאחור. לכן אני אומר, לאסור לגמרי יכול להיות שלא. אבל לתת לאדם מסוים, שאנחנו נדע מיהו, שיש לו אישור מסוים או הכשרה מסוימת, במקרים מסוים, תנו לו. במקרי קיצון שהוא יוכל להשתמש. מתחבר לזה מאה אחוז? לא. אבל לדעתי זה עושה את האיזון. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

אדוני, אנחנו מדברים פשוט על תכלית שונה לגמרי, הגנה על שלומה ובריאותה של הבהמה לעומת זירוז תהליך הפריקה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, לא. אבל בסוף זה שאותו בקר נתקע בתוך התהליך הוא גורם לצער בעלי חיים מאחור. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל בוא נחשוב, אולי יש אמצעים אחרים, אדוני יושב-ראש הוועדה. 

 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >> 

אפשר להוביל אותם בצורה אחרת.

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אגב, תוסיפו שבאירופה משתמשים בשוקר באופן, כל הפריקה וכל העמסה, זה משהו שהוא חוקי שם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אז מה?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אז פתאום אצלנו פה זה משהו שהוא לא חוקי? למרות שאני במקרה הזה פה עם כל חבריי, גם אני אין לי עניין לגרום לשום צער בעלי חיים. אבל כל פריקה באירופה, באוסטרליה, בדרום אמריקה, כולם עם שוקר, כדי לא למנוע צער בעלי חיים, שלא יתקעו על הגנג-ווי בזמן או העלייה לירידה או הירידה מהאונייה. ובכך יכולים עגלים לקפוץ אחד על השני ולגרום למחנק ולמוות של הבקר. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

שימוש במקל, לא יפתור לך את הבעיה?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

שימוש במקל זה להרביץ לבעל החיים, זה הרבה יותר גרוע. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

קודם כל זה לא יותר גרוע מחשמול. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

יש לך שליטה על העוצמה שאתה מכה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

בדיוק. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

חברת הכנסת, זה יותר גרוע. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, לא. אפשר לתת מכות ארגון לא מכות שוט. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אדוני, אתה פרקת בעלי חיים פעם בחייך?

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

לא, אני לא פרקתי. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

יופי. אז איך אתה בכלל יכול להגיד לי מה טוב ומה לא טוב?

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

בגלל שזה שפורק רוצה לסיים את העבודה שלו כמה שיותר מהר. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אתה החלטת שזה שפורק רוצה לסיים את העבודה? איך אתה החלטת דבר כזה? שמי שפורק רוצה לסיים את העבודה. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

כי אני מכיר את אלה שנמצאים שם ובודקים את זה. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אני יכול להגיד לך שהאנשים שלי רוצים להישאר. הם אוהבים לאכול לאבנה אחרי הפריקה. יש להם מספיק זמן, הם לא ממהרים לאף מקום. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

חיימזון, די, תפסיקו כבר. בואו, בסופו של עניין, כל העדויות שאנחנו מקבלים הם על פריקה ברברית, נוראית. כרוכה בסבל. בלי טיפה של חמלה. טיפה של חמלה. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אז אם תופסים אנשים עושים דבר כזה צריך להעניש אותם. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

הבעיה שקשה לתפוס אותם, כי ברגע שיש לך שוקר ביד אתה יכול להשתמש בכל מה שאתה רוצה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

רגע, שנייה. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אם קרה דבר כזה צריך להעניש אותם. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

שנייה רגע, תפסיקו להתווכח. אתה לא היחיד שפורק. אז אולי אתה, לא יודעת, בספינות שלך אין סבל. אני מתקשה להאמין, כי מה לעשות, יש סבל. אבל תחשוב איתנו רגע. כי באמת, אין מה לעשות, יו"ר הוועדה גם לא רוצה את השוקרים האלה. בוא תחשוב מה האמצעי החליפי שכן יעובד לך. כי אנחנו נחושים, באמת נחושים להילחם בדבר הזה. 

אז בוא נחשוב שנייה ביחד ונעשה רגע חשיבה מה כן יעזור. אוקיי? על מקל, שאני לא מתה על זה, אני לא רוצה שיכו חיה, אבל אני מבינה שיש מקרים קיצוניים. יש שליטה למי שמחזיק במקל על עוצמת המכה. מה שבשוקר אין. לא רק שאין, גם מי שמחשמל לא מרגיש כמו מי שצריך פיזית להכות בעל חיים. 

אני באמת רוצה שאולי נחשוב רגע, אדוני יושב-ראש הוועדה, שבמקום שוקרים נאשר במקרים קיצוניים - - -

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

ממש לא, יסמין. ממש לא. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

להשתמש במקל. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

ממש לא. ממש לא. מקרים שנתקלתי בהם דווקא השוקר כן ניתן להגבלה. יש לו עוצמה קבועה מראש. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אין את יודעת באיזה עוצמה הם ישימו את זה וכמה פעמים יחשמלו?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

לעומת זאת מכה עם מקל אני הוצאתי לאנשים מוטות ברזל מהידיים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא מוט ברזל, אנחנו לא נאשר מוט ברזל. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

אז תאשרי מבמבוק גמיש. אי אפשר לבדוק את המקל. את השוקר - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל גם את השוקר. איך את בודקת?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

את השוקר אפשר לבדוק. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מי בדק? מתי מישהו בדק כמה פעמים חשמלו עגל? מתי? תני לי שתי דוגמאות. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

כמה פעמים אני לא יודעת, אבל את העוצמה - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

ב-10 השנים האחרונות שאתם לקחתם מישהו שחשמל בלי הפסקה. הרי היו תיעודים. היו תיעודים של טל במשחתות על שימוש בשוקרים. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

גם לגבי שימוש במקלות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

היו תיעודים של אנימלס. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

זה ממש שנים אחורה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

תגידי לי מה עשו איתם. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

ממש, ממש רחוק. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה משנה?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אין את זה כבר. אני מבטיח לך, תבואי לנמל, אין את זה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה שאין עכשיו תיעודים מהזמן האחרון זה לא אומר שזה לא קיים. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

חן, יש תיעודים מהתקופות האחרונות. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

זה לא רק אתה. אתה לא הבן אדם היחיד אבל. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

לא, לא על שימוש כזה. אני בנמל נמצא, אני גם פורק את האוכל. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אבל העובדה היא שיש חשמול. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אבל לא רק מנמל לקרנטינה. זה שזה מה שאתה עושה זה בסדר. יש עוד סוגים של הובלות. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

יש לי הערת סיכום מה שנקרא, ואולי בזה ננעל את הדיון הזה. כי אי אפשר. בנקודה הזאת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

האמת שבפעם הקודמת הוא ישב מולי כבר התבלבלנו מי מנהל את הדיון. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא, נועל את הדיון בנקודה הזאת. לדעתי אני מסכים שכל מי שעוסק בפריקת בעלי חיים או במגע עם בעלי חיים צריך לעבור איזה שהיא הדרכה. לכן אפשר לבוא ולהגיד שכל מי שיחזיק בשוקר חשמלי צריך שיהיה בן אדם שעבר את ההכשרה ואת ההדרכות הנחוצות והמתאימות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

איזה הכשרה עושים למי שמחשמל בעל חיים?

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

כשבאים, לוקחים - - -

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אסור לו לחשמל את בעל החיים סתם, אין דבר כזה. אסור לו. ואם הוא עשה דבר כזה ותפסנו אותו הוא צריך להיענש. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

תסלחו לי, מניסיון חיי, אני לא סומכת על בני האדם אף פעם כמעט. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

זו בעיה אחרת. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

שתהיה בהם חמלה לבעלי החיים, כשהם נחשפים יום יום לסבל הזה. לא יכולה לסמוך על זה. ולצערי, כיוון שמדינת ישראל לא יודעת לאכוף את חוק צער בעלי חיים ולא מספיק אנשים נענשים ואין הרתעה – אז אני לא סומכת על זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסדר, אבל לא צריך גם לשפוך את התינוק עם המים. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

זה קשור גם לבתי משפט, זה לא קשור. הדבר היחיד שכן צריך בסוף לתת עליו את הדין, אני מודה, בטח שאין לי את הניסיון של אלה. בסוף זה לראות שגם אם אנחנו מאשרים מקל שלא יהיה מצב כמו שחן מציג פה, ופרה נופלת מעל פרה ועומד בן אדם ומצליף בה בלי סוף כי היא לא מתרוממת. אז אני לא יודעת, אני לא מבינה בזה. צריך לחשוב מה עושים. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

האמת, צריך באמת - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

גם הצלפות אפשר להגביל. זה לא, ההצלפות יכולות להיות במקרים חריגים. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

בסוף היא לא קמה, מה עושים?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אודליה, בבקשה. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

קודם כל נתחיל מהנושא של הדרכת עובדים בנושא של פריקה וטעינה, תקנה 5א שהקראנו אותה כבר ועוסקת בהדרכת עובדים, אומרת שהמחזיק בנקודת המוצא או בנקודת היעד ידריך כל אדם העוסק מטעמו בפריקה וטעינה של בהמה לעמידה בהוראות התקנות. התקנות מנינו אותם, זה כולל גם את תקנה 9. אותה תקנה שבעצם מדברת על אותם תנאים מצטברים שרק כאשר כולם מתקיימים אפשר בעצם להשתמש בהכאה או חשמול. 

הדבר הנוסף שרציתי לומר זה שכמו שנאמר פה, לעניין שימוש במקל, העוצמה שנתונה בידי אדם היא פחות נוחה למדידה מאשר מאיץ חשמלי, שגם ככה מוגבל לשנייה אחת. דבר שגם מבחינת אכיפה אפשר למדוד אותו, אפשר לראות אותו. אז ככה שאני לא רואה איך בעצם הגבלה לשימוש במקל בלבד תורמת לבהמות ותורמת לאכיפה. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

רגע, אבל אודליה, כשאת אומרת - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני מצידי שלא יהיה לו לא מקל ולא זה. 

 << דובר >> שמרית גיטלין שקד: << דובר >> 

כתבת בשל הכאה או חשמול, מה התכוונת בהכאה?

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

הכאה, עם יד או עם מקל. כן, כן. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אז כן מותר מקל, גם לפי התקנות היום. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

לא, את אומרת שאת מתנגדת למקל. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

היום בחוק יש גם חשמול, גם מקל. פרקו את הבהמה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא, זה לא מקל. זה הריצ'רץ', הצינור הפלסטיק. זה לא מקל. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אני בדקתי מה האוסטרלים משתמשים. ויש מקל פלסטיק ירוק כזה, שהוא גמיש. זה לא שזה עושה לך טוב, אני מבין את זה. אבל לפחות זה יותר עדין, זה לא נותן לו מכה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אז שזה יהיה במקום שוקר. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אבל זה במצב קיצון של עגל יושב על עגל או במצב שעגל בסטרס ועומד לך באמצע הגנג-ווי זה לא עוזר והאמת זה גם מרגיש ונראה גרוע מאוד שצריך לתת מכות לבקר עם מקלות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

ולחשמל אותם? 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

לחשמל זה מרגיש יותר טוב, כי אתה לוחץ על כפתור. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אבל לא מחשמלים. את מדברת לחשמל כאילו באופן קבוע אנחנו מחשמלים את העגלים. זה לא קורה. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אתה לא. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

זה לא אני לא, זה התחום לא. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אבל אני ראיתי בעיניים שלי. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל כל העדויות מראות. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אבל אנחנו מדברים פה - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא מדברים באוויר. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אתם קדושים, לא כולם קדושים. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

חלילה לא אמרתי שאנחנו קדושים. אני פשוט אומר ממה שאני רואה בשטח. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו נהיה בפריקות שלכם, אתם לא תדעו שאנחנו שם. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

קודם כל, חברת הכנסת, אני ליוויתי אותך כשהגעת לנמל אשדוד. את לא זוכרת את זה, אבל ליוויתי אותך לאונייה ואפילו עליתי איתך לאונייה. אז אני לא חושב שזה, אני אף פעם לא ניסיתי להסתיר כלום. בסוף זו העבודה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אתם חושבים אנחנו כאילו מתים לעשות שימוש בשוקרים? 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

עובדה שזה קורה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אני לא מבין. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

זה קורה, כולנו רואים את זה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

זה מוצא אחרון, כשאין ברירה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל זה לא נכון. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

שמשרד החקלאות ישים מפקח שישמור על הפריקה, אם זה משהו שלא סומכים. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אדוני, אגב, אני רוצה לתת כמה דוגמאות. קחי למשל את העגלים האוסטרליים. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

מה אכפת, מה - - -

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

שנייה, תביני, תקשיבו רגע. תקשיבי.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

צריך להיות וטרינר לאורך כל הפריקה?

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

עגלים אוסטרליים למשל מהרגע שמתחילים לפרוק, אין ולו עגל אחד שנעצר על המסלול. עגל רומני נעצר תמיד על המסלול. פרות ישראליות תמיד נעצרות, לרוב, נעצרות וקשה להניע אותן. בטלאים בלאו הכי לא עושים שימוש. אז זה מוצא אחרון כשצריך לעשות את השימוש. כשבאמת אין מה לעשות. לבוא ולתאר את זה כאילו שאנחנו מתים על הדבר הזה, לא. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

אני לרגע לא אמרתי שאתה - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

רגע, אבל הדוגמה שנתת עכשיו היא דווקא הוכחה למה לא צריך שוקר. כי אם חן אומר נופלת פרה על פרה אז אני יכולה להבין, וואלה, לא יודעת, אולי אי אפשר להרים אותה. רגע, רק שנייה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אבל הוא נתן דוגמה אחת מיני רבות. 

אני יכול למנות לך מאה דוגמאות. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

כשעשינו חקירה סמויה בבית המטבחיים בחיפה וואלה פירקו שם את הפרות עם מקלות. פירקו אותם עם מקלות ולא עם שוקרים. אבל רגע, שנייה. אבל אם אתה אומר לי, אנחנו הרומנים אנחנו באמת עקשנים, גם אני יש מצב שלא הייתי יורדת שם בדבר הזה. אבל עם כל הכבוד, לא רוצה לרדת, אז כן לחשמל אותו? 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא. כשהוא תוקע את בעלי החיים האחרים. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אז תביא, אז גם אם אתה אומר אני מביא את המקל הגמיש הזה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

היית באה ומצלמת ואומרת תראה מה עושים להם. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אז למה אבל פה לחשמל? אבל נתת דוגמה שלא הייתי מסכימה שיחשמלו. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

רגע, רגע, שנייה, זה ממש לא מוצא אחרון. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

טל, כשאת מביאה את המקל, מה את עושה עם המקל? את מראה לעגל את המקל 'אוי ואבוי לך, יש לי מקל'? 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

תעשה לי טובה. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

את מרביצה לעגל. זה הרבה יותר נורא. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

לא, לא, לא. אם אנחנו פיירים, אז גם כשראיתי פריקות, וראיתי כל כך הרבה פריקות, לפעמים עם המקל הם גם עושים רק ככה על הברזל. אז יאללה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

טל, אי אפשר לחיות, אי אפשר לבלות כל החיים - - -

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

מה זה? לחשמל בגלל שהוא לא רוצה לרדת? חאתם, אני שואלת אותך שאלה. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

זה לזרז, לא לחשמל. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

הוא אמר לחשמל. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

אי אפשר לבלות את כל החיים, אי אפשר לבנות את כל התעשייה על סמך התיעוד שתפסתם בבית מטבחיים בחיפה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

יש לי יושרה להגיד לך שגם ראיתי רק - - -

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

היו שם הפרות, האנשים הועמדו לדין. מה, אי אפשר לבוא ולתאר. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

את המקרה שאתה תיארת לא יכולה לקבל שתחשמל שם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

משרד החקלאות. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

מה שתואר פה לא מוצא אחרון ולא קרוב לזה בשום צורה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

אני רק אגיד את זה בקצרה. יש הבדל בין בעל חיים שעכשיו צריך למנוע מבעל חיים אחר לרמוס אותו כי הוא על הרצפה לבין מצב שבו פס הייצור מה שנקרא הוא הולך טיפה יותר לאט. זו תכלית שגם בתי משפט בישראל לא קיבלו אותה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

גם אם הוא נעצר אתה לא צריך לחשמל אותו. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא, זה נעצר ולא זז. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

לא מחשמלים. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

ויש מקרים כאלה, יש מקרים כאלה ומתחילים אחד לקפוץ על השני, כן, ואחד לרמוס את השני. תבואי, טל. תבואי, על מה - - -

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

תן לי רגע להשלים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חאתם, שאלה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אמרתי לך, רק תגיד לי מתי, אני באה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

שאלה. אני רוצה שאלה טכנית. מי מחזיק בשוקר הזה?

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

מי שרוצה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כולם. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

רק עובדי הפריקה שעברו את ההדרכות המתאימות. אצלנו למשל - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

איזה הדרכות עוברים לשימוש בשוקרים?

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

עוד מאירועים של 2015, אנחנו מיד פעלנו לתיקון ממש מאסיבי רחב. קבענו לעצמנו רגולציה עצמית. קבענו נהלים לצד הנהלים של השירותים הווטרינריים. ואצלנו אין עובד שעובד, לא משנה איפה, בפריקה, בטעינה, על האונייה, מתחת, לא משנה, בבית המטבחיים, הוא חייב לעבור את ההדרכה הזאת. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

איזה הדרכה לשימוש בשוקרים עושים? איזה הדרכה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יש לכם התנגדות? אני מנסה בסוף לתקן תקנות שיעבדו גם בשטח. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

תן לי לומר משהו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יש לכם התנגדות, תענה לי שנייה. יש לכם התנגדות שאנחנו נגביל מי יכול להחזיק בשוקר הזה?

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

לא, ברור. זה מה שאמרתי. זה מה שהצעתי. צריך לקבוע שכל מי שיעשה שימוש בשוקר צריך לעבור לפני כן איזה שהיא הכשרה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

איזה הכשרה יש לשימוש בשוקרים? די כבר. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

הוא צריך להבין מה המשמעות. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

לא, גם לא כל פורק יכול להחליט. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

נו, באמת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אי אפשר ככה. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

זה כמו שלומדים את כל החוקים במדינת ישראל. אז אומרים את הדבר הזה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

מה יש ללמוד בשימוש בשוקר? מה יש ללמוד?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יסמין. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

יסמין, בואי אני אגיד לך משהו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חאתם, זהו, זהו. 

 << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> 

שנייה. היא צריכה להבדיל בין שתי תקופות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא צריכה להבדיל בין שום דבר. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

יש דיווח על השימוש בשוקר? יש תיעוד שלו, כמו בטייזר או משהו כזה, שאומר לך כמה פעמים השתמשו?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

גם בחו"ל אין את זה. חברים, בואו. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אפילו השוטרים לא עוברים קורס להשתמש בטייזר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

שנייה. יש לי סבלנות עד גבול מסוים. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

דווקא כן. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אנחנו לא צריכים להיות יותר צדיקים גם מהאפיפיור. בסדר? אנחנו אור לגויים כן, אבל לא - - -. עם כל הכבוד, לכן אני אומר, גם דברים עם היגיון. אני לא אומר שהשימוש בשוקרים הוא טוב. אף אחד לא אומר שהוא טוב. גם מי שעוסק בזה. יחד עם זאת, לאסור את זה לגמרי זו תקנה שאין הציבור יכול לעמוד בה. 

 << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> 

למה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

כי בתכלס זה לא עובד. אתה לא תבוא עכשיו תכה במשך שעה עם מקל עגל בשביל שיתחיל לזוז. אגב, זה לדעתי יותר גבוה. שנית, העגלים האלה גדלו בחו"ל. בכל מדינות אירופה, ניו זילנד, ארצות הברית, קנדה, השימוש בשוקרים מותר. והבהמות האלה כבר התרגלו לקבל את המכות - - -

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אין מה לחשמל אותם, הם היו במשק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הם כן. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

זה נכון. זה חוקי. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

למה חשמלו אותם?

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

זה אומר שזה חוקי? זה לא אומר שזה חוקי. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אני יכול להראות לכן תמונות. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

כבוד יושב-הראש מה זה הדבר הזה? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

במקרים מסוימים הפרות, העגלים האלה קיבלו מכות חשמל. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

לא בטוח. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

נכון מאוד. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

לא בטוח, זה לא נכון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

למה שיחשמלו אותם? הם נולדו במשק. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אני יכול להראות לכם את ההעמסות של האוניות, אני אראה לכם את ההעמסות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יכול להיות מקרה קיצון שאותו עגל עקשן, נולד עקשן, מה לעשות? לא רוצה לרדת. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל למה שיחשמלו אותו?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

קיבל כמה מכות חשמל?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, למה? 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אבל זה לא אומר שזה הרוב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

דיברנו על מקרי קיצון. גם פה אני מדבר על מקרה קיצון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני יושב-ראש הוועדה, זה לא סיבה לאשר פה חשמולים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יכול להיות אותו עדר שיש, מה לעשות, עגל אחד עקשן. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

גם יכול להיות שבגלל שכל ההובלה הזאת היא כל כך קשה לו הוא לא מעוניין ללכת, בדיוק כמו שהכלב שלי מפחד מהווטרינר. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אבל זה קורה גם לפני שהוא מגיע לכאן. זה קורה בזמן העמסה. אז מה, גם שם הוא היה עייף? זה גם קורה בזמן העמסה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

ברור שזה קורה. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

ושם זה קורה באופן קבוע. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אבל אני לא רוצה ללמוד מהם. אבל אני לא רוצה ללמוד מהם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טל. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אני לא רוצה להיות כמוהם. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

אז אני מסכים איתך וגם יושב-הראש מסכים איתך על זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אנחנו לא רוצים להיות כמוהם. אבל בסוף, כשאני מסתכל על כל מדינות העולם ואתה רואה שאף אחד לא אסר את זה, כנראה שיש לזה סיבה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

כבוד יושב-הראש, אנחנו המדינה הראשונה בעולם שאסור ללבוש בה פרוות מטעמי אופנה. אז למה שלא נעשה, נהיה הראשונים בעולם בעוד דברים? המדינה הראשונה בעולם שאישרה לייצר בשר בקר ממעבדה. איזה יופי? יש דברים שאנחנו מעולים בהם. בואו נעשה את זה. לא את הדברים שאנחנו צריכים לא להיות מעולם בהם. זהו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

קודם כל, הסכמנו על זה שזה משהו שאנחנו לא רוצים לראות אותו בשגרה. זה הסכמנו על זה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

לא יכול להיות שמי שפורק את בעלי החיים הוא זה שיחזיק בשוקר. אני יכולה להבין למה אתה אומר שמישהו, אם נגיד נקבע מי אוחז בשוקר, לצורך העניין. לא כל פורק כמו שקורה היום. אחרי זה המנעד שבו אתה יכול להשתמש בו הוא גדול מאוד. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני יכולה להציע?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברים, אני מציע שנגדיר מי האדם שיכול להחזיר בשוקר. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

רק הווטרינר שאחראי על הפריקה לדעתי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

הווטרינר נמצא כל הזמן?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

כן, כל הפריקה. הוא חייב להיות כל הפריקה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברים, רגע. הווטרינר נמצא כל הזמן, בכל המקומות?

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

לא, הוא לא חייב להיות. זאת הבעיה, הלוואי והוא היה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לא נכון, הוא חייב להיות כל הפריקה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

הוא לא חייב להיות כל הפריקה, זה לא נכון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

משרד החקלאות. תשקלו את הנושא הזה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

וטרינר חייב להיות כל הפריקה?

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

גם אנחנו לא מדברים רק על מצב של פריקה מכלי שיט, אוקיי?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

בדרך כלל המפקחים זה הפיצוח, לא וטרינר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא משנה. אני מציע שאנחנו נגדיר מי יכול להחזיר בשוקר הזה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

הם נמצאים כל הפריקה?

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

הפיצוח?

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

הם הולכים, חוזרים, הולכים, חוזרים. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אז בואו נקבע שהם יחזיקו את השוקר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טל, זאת תהיה התקדמות גדולה. בסדר? אם אור לגויים עסקינן, זאת התקדמות גדולה. שאנחנו נראה שאנחנו לא כל אדם יכול להחזיר בשוקר ולא כל אדם יכול להשתמש בשוקר כלפי בעלי חיים. אני מציע שתשקלו, תעשו בדיקה. מי האדם שנמצא כל הזמן שאנחנו יכולים גם לסמוך עליו. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

והוא חיצוני קצת. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

מדובר באנשים שעברו הכשרה. זאת אומרת, יש גם את המשגיח במקום וגם את האנשים שעוסקים מטעם בעל המקום, נקודת הפריקה או הטעינה. יש גם את העובדים שמודרכים בדבר הזה. הדרישה להביא למקומות, ואני מדברת פה על הובלות בין משק למשק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא צריך להביא. אדם שממילא נמצא במקום. אנחנו נגדיר שהוא יוכל להחזיק. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

זו דרישה לא סבירה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

למה לא סבירה? 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

זו דרישה לא סבירה. אנחנו לא מדברים רק על פריקות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מה לעשות, עובד, בסוף זה מכהה את החושים. הוא נמצא שם כל היום, עייף, הוא פורק עכשיו 10,000 עגלים. עגל אחד עקשן נתקע לו. בסוף הסבלנות שלו קצרה מאוד ויכול להיות שהוא ישתמש יותר בקלות. לא בכל מצב, לא בכל זה. הוא גם ימתין ויראה שאכן הוא עומד בקריטריונים, אבל יכול להיות שלא. 

כדי למנוע את זה אני מציע, אני לא אומר בן אדם אחד, יכול להיות מספר אנשים שממילא נמצאים במקום והם יהיו מוגדרים שהם יכולים להחזיק בכלל בשוקר הזה. לא כל אדם שפורק ומשתמש יכול להשתמש. לדעתי זו תהיה התקדמות גדולה מאוד. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

שכן יובהר שמדובר במוצא אחרון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

זה ייתן את האיזון הנכון. בסוף ייתן להם גם להמשיך בעבודתם וגם למנוע צער בעלי חיים של מי שנמצא מאחור. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

הם לא קובעים. אבל רגע, הם יביאו לוועדה ואנחנו נחליט. יושב-ראש הוועדה יחליט. חאתם יחליט. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בסוף הוועדה מקדמת את התקנות ומנסה להביא שינויים. מי שמביא את התקנות זה המשרד. אני הצעתי כרגע הצעה למשרד. המשרד ילך לעשות שיעורי בית, ישקול את זה ונדון בזה. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

הערה חשובה, רק הבהרתי שמר דבאח פה אמר שזה מוצא אחרון. אז שזה יהיה שזה באמת מוצא אחרון. 

 << אורח >> בתיה גטהון: << אורח >> 

שיהיו תנאים מצטברים, אמצעים סבירים. 

 << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 

שזה לא רק מקל או זה. יש הרבה אמצעים. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

איזה אמצעים יש לך? בוא תמליץ לי בבקשה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חברים. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

בואו אני אגיד לכם מה קורה, חבר'ה. אתם רוצים לשמוע מה קורה?

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, לא, חיימזון, לא, לא. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

חבל, אולי אם תשמע את זה אתה תעדיף את החשמל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני צריך לשמוע את אודליה, כי אני צריך לסגור, המליאה נפתחת. אודליה בבקשה, לסיכום. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

אני רציתי לומר שכיוון שיש כאן, אנחנו הכנסנו בתקנות האלה את כל הנושא של המשגיח, תעודת משגיח, הכשרה של משגיח. המשגיח מלווה את הפריקה ואת הטעינה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

זה נהג. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

לא נכון. 

 << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 

לא נכון. 

 << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> 

משגיח יכול להיות גם עובד פריקה וגם נהג וכל אחד שצריך להתעסק עם בעלי חיים. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

הוא יותר מידי בתוך האירוע, אני מצטערת. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

הובלה מוגדרת כולל הטעינה והפריקה. 

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

לא, לא, לא. 

 << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> 

משגיח חייב להיות במהלך כל ההובלה. ולכן הוא נמצא שם. והוא עובר את ההכשרה. לכן גם בנושא הזה.

 << אורח >> טל גלבוע: << אורח >> 

אני גם לא חושבת שזה נכון שזה יהיה שרק המשגיח יחזיק בשוקר. הוא בתוך האירוע יותר מידי. הוא כבר לא רואה בעלי חיים כבעלי חיים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תעשו את שיעורי הבית האלה ותחזרו. 




ברשותכם אני נועל את הדיון.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:58. << סיום >>