פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



29
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
14/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 310
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, ט"ז באייר התשפ"ה (14 במאי 2025), שעה 9:30



סדר היום:
 << נושא >> הונאות טלפוניות ממוקדות כלפי הקהילה דוברת הרוסית בישראל << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר
טטיאנה מזרסקי
יבגני סובה


מוזמנים: 
	יוליה אוספובט גורביץ'
	–
	מנהלת תחום פניות הציבור, משרד העלייה והקליטה

	רותם רייבי
	–
	המחלקה למשפט פלילי, משרד המשפטים

	מיה שמיר
	–
	עו"ס מחוזית - אזרחים ותיקים, מחוז ירושלים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	זוהר בן דוד
	–
	מנהל יחידת סייבר, מגזר התקשורת, משרד התקשורת

	הילה דניאלי נחמה
	–
	הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

	עודדה פרץ
	–
	הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

	עינת גרינפלד
	–
	הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

	רפ"ק רויטל יהושע
	–
	ק' הונאה ארצית, משטרת ישראל

	רחל אלטרמן
	–
	נפגעת הונאה

	נטליה גרינשטיין
	–
	מנהלת קשרי עולים, אגף עלייה, הסוכנות היהודית

	אלכס זרנופולסקי
	–
	יו"ר ועדת עלייה, לשכת עורכי הדין

	אליסה יפימוב
	–
	מנהלת, תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון

	טיבי רבינוביץ'
	–
	מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקאים בישראל

	ד"ר לב חלמסקי
	–
	נפגע מעוקץ רוסי

	דנה אקסלבנט
	–
	מטעם הקבוצה של העוקץ הרוסי

	ילנה פפל
	–
	כתבת, Newsru.co.il




מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הונאות טלפוניות ממוקדות כלפי הקהילה דוברת הרוסית בישראל << נושא >>  



 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

בוקר טוב, תודה לכל הנוכחים. אנחנו ממשיכים את דיוני ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, אנחנו בט"ז באייר. אני רוצה להודות קודם כול ליושב ראש הוועדה, לחבר הכנסת גלעד קריב, על זה שהוא הכניס את הנושא לסדר היום. לפני שאנחנו נעבור לנושא הדיון, שהוא הונאות טלפוניות מכוונות כלפי קהילת עולים דוברי רוסית, אני רוצה במספר מילים להתייחס לדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת שרים לענייני חקיקה בנושא של שינוי חוק השבות, ביטול סעיף הנכד.

אני באופן עקרוני מתנגד לשינוי חוק השבות כי אני חושב שכל שינוי או צמצום של זכות העלייה מנוגד לאתוס של מדינת ישראל כמדינה קולטת עלייה וגם יפגע בנושא של עידוד העלייה וגם בקשר שלנו עם התפוצות. אבל בעיקר אני רוצה להתייחס למתקפות חסרות רסן של חלק מחברי הממשלה, ובעיקר של שר התקשורת שלמה קרעי, ולא בפעם הראשונה, כלפי ישראלים דוברי רוסית.

פעם אחר פעם, בדיונים שונים, גם מבימת הכנסת, וגם בוועדות הכנסת, וגם בדיונים של ועדת שרים לענייני חקיקה, שלמה קרעי מתייחס בזלזול לישראלים דוברי רוסית. הוא מכנה אותנו גויים, הוא מכנה אותנו אנשים שעלו לארץ מטעמי נוחות, מטעמים כלכליים. מדובר בגזענות, מדובר באמירות בלתי נסבלות. ואני אומר לשר התקשורת, של נעליך כשאתה מדבר על הקהילה הנפלאה הזאת.

40 חיילים עולים נהרגו מאז פרוץ המלחמה, מאות נפצעו, לפחות 18 אזרחים נהרגו או נרצחו, מאות נפצעו. היחס הזה לקהילה שתורמת, שעובדת, שמשלמת מסים, שמשרתת בצה"ל, הוא בלתי נסבל. ואני אומר את זה, אני חושב שבשם כל חברי הכנסת שמייצגים בגאון את הקהילה הזאת בכנסת ישראל. אנחנו כבר מזמן הפסקנו לשתוק ואנחנו לא נשתוק, ואנחנו נעמוד על האינטרסים ועל הכבוד של ישראלים דוברי רוסית, מעל 1.2 מיליון אזרחים ישראלים. אנחנו לא ניתן, לא לשרים, לא לאף גורם אחר בממשלת ישראל, להכפיש אותנו. הפסקנו לשתוק ואנחנו לא נשתוק יותר.

בנושא של הדיון, אני קודם כול רוצה להודות לחברתי, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, שגם נמצאת פה למרות שיש לה לא מעט דיונים היום, וגם מובילה את הנושא בחודשים האחרונים, כולל הדיון בוועדה לביטחון לאומי. מדובר בתופעה שהחלה לצבור תאוצה בסוף שנת 2021, בעיקר בהונאות בנקאיות, מה שנקרא העוקץ הרוסי, ולצערי התגברה אחרי 7 באוקטובר.

מדובר במגוון רחב של סוגי הונאות, התחזות לגורמים שונים, ביניהם נציגי חברות ביטוח, בנקים, טכנאי תקשורת, משטרת ישראל ועוד. זה חוזר על עצמו בעיקר כסחיטת כסף על מנת לסייע לבן משפחה במצוקה. לצערי, לפני כמה שבועות זה גם הגיע למשפחתי, לחמותי, התקשרו בשם בתי הקטנה, בת תשע. המתחזים בדרך כלל מדברים רוסית בטלפון, מכירים היטב את הפרטים האישיים של הקורבנות, זה מכוון לקשישים, אבל לא רק, השיחות מתבצעות גם מהארץ וגם מחו"ל.

מבחינת היקף התופעה, בשנת 2023 נרשמו במשטרת ישראל כ-2,000 תיקי הונאה כלפי קשישים, מתוכם 581 תיקים כלפי עולים מחבר העמים. היקף הנזק על פי הנתונים של הפיקוח על הבנקים ב-2022 עמד על 70 מיליון שקלים. בספטמבר 2024 הפיקוח על הבנקים פרסם אזהרה לציבור בנושא, בדצמבר 2024 פורסמה אזהרה מטעם מערך הסייבר הלאומי, במרץ השנה יצא פרסום מטעם המשרד לשוויון חברתי. 

מבחינת הטיפול על ידי המשטרה, אנחנו נדבר פה על הפניות שקיבלנו, לא פעם, לפחות לפי הפניות שקיבלנו, נאמר לנו שהתיקים נסגרו במהירות, שאנשים לא הרגישו שלוקחים את המקרים ברצינות, וחלק מהתלונות לא טופלו, והתחושה הכללית היא שאין אכיפה מספקת.

מבחינת הדיונים, זה כמובן לא הדיון הראשון שמתקיים בכנסת בנושא הזה. ב-5 במרץ 2024 יושב ראש הוועדה הקודם, חברי חבר הכנסת עודד פורר מישראל ביתנו קיים פה דיון בנושא עוקץ הקשישים. הציבור שהכי נפגע – פנסיונרים דוברי רוסית. משרד העלייה והקליטה התבקש להכין חומר הסברה, לחלק פליירים במקבצי דיור, בבתי גיל הזהב ולהזהיר בפני התופעה. הוקם צוות חקירה מיוחד משותף ביחידת הסייבר ויחידת ההונאה. בבנק ישראל הוקם צוות בפיקוח של הבנקים שעסק בנושא, והרשות להגנת הצרכן התחייבה בדיון שהתקיים בכנסת ה-23 לבצע חקירות גלויות וסמויות לתפיסות העושקים.

לפני חודשיים, ביוזמת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי וחברת הכנסת מירב כהן מיש עתיד התקיים דיון בוועדה לביטחון לאומי על אוזלת היד של המשטרה בטיפול בעושק הקשישים, טטיאנה תספר לנו בהמשך על המסקנות. בעיקר דובר על הצורך בחיזוק ההסברה ובקביעת הגורם המתכלל שיהיה אחראי על מיגור התופעה שיתכלל את הפעילות של כלל הגורמים הרלוונטיים, גם בממשלת ישראל וגם של הבנקים והרשות להגנת הצרכן ועוד. וכנראה צפוי להתקיים דיון המשך בוועדה לביטחון לאומי בראשות חבר הכנסת צביקה פוגל.

לפני הדיון צוות הוועדה הפנה שאלות למשטרת ישראל, כמה תלונות התקבלו במשטרה על התופעה בחמש השנים האחרונות, ראיתי שקיבלנו לפני 20 דקות התייחסות, וכיצד הן טופלו. מה מדיניות משרד התקשורת למניעת התופעה? הרשות להגנת הצרכן, כמה תלונות התקבלו בנושא? כיצד מתמודדים עם התופעה ברמה של הרשות? איגוד הבנקים, כמה תלונות התקבלו בנושא וכיצד טופלו? ומשרד העלייה והקליטה, האם התקבלו תלונות במשרד, ומה פעילות המשרד למיגור התופעה.

תראו, אני ביקשתי לקיים את הדיון הזה כי לתחושתי, גם על פי הפניות שאנחנו מקבלים וגם על פי השיח ברשת, התופעה הזאת לא רק שלא מוגרה, היא גם מתגברת כנראה בשבועות האחרונים, אולי אפילו ביתר שאת. ולכן השאיפה שלי, אני חושב שהשאיפה של כולנו, לצאת מהדיון הזה עם מסר ברור, שגם ממשלת ישראל, גם משטרת ישראל, בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים, כולם מתגייסים כדי לשים סוף לתופעה הזאת. יש פה מאות אלפי אנשים שנפגעים יום אחרי יום ואנחנו כאן כדי לעזור להם. זאת המשימה שלנו, זאת המטרה של הדיון הזה, ואני מאוד מקווה שאנחנו נצא מכאן עם מסר מאוד, מאוד ברור לציבור.

אנחנו ביום רביעי, והמשמעות של יום רביעי היא שזה יום קצר, אנחנו בשעה 11:00 חייבים לסיים. אנחנו נתחיל מחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, ואז אנחנו ניתן לכמה אנשים להציג את התלונות, שהגיעו לכאן לדיון וגם נמצאים בזום. ואז נעבור להתייחסות של משטרת ישראל ומשרדי הממשלה, ואז מי שירצה להתייחס בהמשך, גם מארגונים של חברה אזרחית, ככל שיותיר לנו הזמן.

חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה. תודה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק על היוזמה לקיים דיון גם בוועדת העלייה והקליטה. אזרחים במדינת ישראל צריכים להרגיש מוגנים, צריכים להרגיש שדואגים להם ולא משאירים אותם לבד להתמודד עם בעיות, קשיים, ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן עובדים בכנסת ישראל.

כפי שציין יושב ראש הוועדה, זה דיון נוסף שאנחנו מקיימים כאן, הדיון הקודם התקיים בוועדה לביטחון לאומי, שיזמנו יחד עם חברת הכנסת מירב כהן, השרה לשוויון חברתי לשעבר, שגם מקבלת המון פניות מאזרחים ותיקים, גם דוברי רוסית וגם דוברי שפות אחרות, בעיקר דוברי רוסית. אזרחים ותיקים סובלים מעושק, מעוקץ, מהונאה. זו תופעה חוזרת שקיימת כבר מספר שנים, אבל לאחרונה אנחנו רואים מחודש לחודש שהתופעה מתגברת.

את הדיון הקודם יזמנו בעקבות זה שקיבלנו תלונות שאנשים פנו למשטרה, רצו להגיש תלונה, והיו מקרים שהמשטרה לא קיבלה מהם את התלונה. אמרו, השיחות שאתם קיבלתם זה מטלפון ששייך לחברה בחו"ל, אין לנו מה לעשות, ואפילו לא פתחו חקירות. אבל היו מקרים שכן נפתחו, התקבלו תלונות, נפתחו תיקי חקירה, ואפילו התיקים התקדמו והגיעו לבתי משפט. בחלק מהמקרים מצאו את הרמאים, את הפושעים, והתהליכים מתקדמים. אני לא מכירה כרגע תיק סגור, אבל ביקשתי לדיון של היום, הזמנתי את ד"ר לב חלמסקי, הוא נמצא איתנו כאן, ואנחנו נבקש זכות דיבור בשבילו שהוא ישתף בתהליך, איך הוא נעקץ ואיך המשטרה פתחה את התיק וקידמה את זה לבית משפט.

התוצאה צריכה להיות שהקשישים יקבלו בחזרה את הכסף שלהם. כלומר, זה לא רק להתלונן, לא רק לעשות רעש בתקשורת, אנחנו חייבים לדאוג להחזיר את הכסף לקשישים, כי הכסף לא נעלם, הוא נאסף כאן בארץ, מישהו לקח כסף פיזי, כסף שהיה ברשות אזרח ותיק, או מהבית או משך במיוחד את הכסף מהבנק והעביר כסף פיזית למישהו, שליח, לא יודעת מי. וצריך למצוא, לעשות חקירה, למצוא מי שותף בשרשרת הזאת כדי להחזיר את הכסף בחזרה לאנשים.

אז במסקנות לדיון שקיימתי ביקשתי נתונים, כמה תלונות הוגשו וכמה תיקי חקירה נפתחו בעקבות התלונות שהוגשו על ידי אזרחים ותיקים. ביקשתי להגביר הסברה, ואשמח לדעת, אנחנו כוועדה, לא רק אני, נשמח לדעת אילו פעולות נעשות כדי להסביר לאזרחים ותיקים ולהגן עליהם שלא ישתפו פעולה עם הרמאים. ואז רציתי גם לדעת האם הבנקים עושים הדרכה לעובדים ומזהים את הפעולות, משיכת כספים או העברה שהיא לא רגילה לניהול חשבון, לאותו חשבון של אזרח ותיק, משהו שחריג, לזהות את התנועות החריגות ולעצור אותן. תודה לכל המשתתפים ונשמח לשמוע מכם.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

תודה רבה. סגן יושב ראש הכנסת. אחר כך? אוקיי. אנחנו נתחיל מדנה אקסלבנד. דנה פנתה אלינו והתנדבה לרכז מספר פניות ותלונות של אזרחים, בבקשה.

 << אורח >> דנה אקסלבנט: << אורח >>  

תודה רבה על ההזדמנות פה לדבר. אני דנה, אני בכלל מתמחה לראיית חשבון, אין לי שום קשר למקרה. סבתא שלי היא ניצולת שואה, גרה באופקים, והיו לה מחבלים מתחת לבית בדיוק ב-7 באוקטובר. מגיע יום העצמאות והיא מקבלת טלפון ביום העצמאות עצמו, "סבתא, סבתא, תעזרי לי", זה מה שהיא מקבלת, בקול בכי, בצעקות, בחוסר אונים. היא מוצאת את עצמה במקום שהיא לא מצליחה לדבר. ואז נכנס לשיחה, מתפרץ מישהו, בן אדם שמציג את עצמו כמישהו שהולך לעזור לה, ואומר לה: "דנה נמצאת בבית חולים, היא פגעה בבן אדם, היא צריכה להיכנס לכלא מייד אחרי שהיא עוברת את הניתוח שהיא נמצאת בו, בשביל שכל זה יקרה, אנחנו איתך, תעבירי סכום ככה וככה כסף".

לא עוברות מספר דקות, אותו אדם נוקש לה בדלת. בלי להתבלבל, במצלמות האבטחה רואים בדיוק איך הוא נכנס לה בדלת, לא מתבלבל, לא ימינה, לא שמאלה, יודע את הכניסה, יודע איפה לעצור, נכנס, לוקח את התיק והולך. עם זאת, אני מתחילה להבין מה קורה, כלומר, האם זה משהו שידוע, לא ידוע, אני מעולם לא שמעתי על זה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

סבתא גרה בדיור מוגן?

 << אורח >> דנה אקסלבנט: << אורח >>  

לא, היא גרה בבית פרטי. ואז התחלתי לחקור, נפתחה קבוצת וואטסאפ ובה מאות, במקרה בקבוצה הזאת היו כמה עשרות כאלה מקרים, ואני מגיעה לסיפורים הזויים. סיפור שמישהי גילתה שעקצו את אימא שלה רק אחרי שהיא מתה. אימא שלה נפטרה והיא מגלה משיכה חריגה מהבנק שהיא לא ידעה על זה בכלל. זה מקרה אחד.

מקרה שני, מישהו העביר 480,000 שקל. איך קורה דבר כזה? אין פיקוח על זה? מה קורה שם? עם זאת, כל הנוכלים, מה שקורה שם זה שהם מחזיקים אותך על הקו - - - והם יודעים בדיוק, בדיוק איך לגעת לה בנקודות בשביל להוציא ממנה כסף. על פי המקרים שאני חקרתי באופן אישי, ובניתי סקר שרציתי שיענו בקבוצה, זו מצגת שהעברתי לכם פה גם, אתם יכולים לראות אותה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אפשר לראות את המצגת?

 << אורח >> דנה אקסלבנט: << אורח >>  

(מוקרנת מצגת)

אפשר לראות שהקורבנות הם דוברי רוסית, הם מבודדים חברתית, על פי הסקר עולה שהם גרים לבד או עם בני זוג שלהם, הרוב לא היו בדיור מוגן, אלא יותר בבתים פרטיים, והרוב היו מעל גיל 80, זאת אומרת שהרמה הקוגניטיבית שלהם היא לא ברורה. זאת אומרת, יש מקרים שעקצו הרבה קשישים שהם עם דמנציה. הרמה הקוגניטיבית שלהם היא נמוכה, במיוחד במצב שמפעילים עליהם לחץ הם לא מצליחים לתפקד ולהבין מה קורה, לא יודעים באמת שלמדינת ישראל יש כל כך הרבה אמצעים, יש לה ביטוחים ואפשר לפתור הכול וזה לא בהכרח בשיחת טלפון.

יש מאות פניות, עשרות פניות, הבנתי שזה משהו גורף. השיטה הגדולה שהבנתי שהוציאו ממנה הכי הרבה כסף היא בשעת צרה, שיש איזשהו משהו שקורה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

דנה, את פנית למשטרה?

 << אורח >> דנה אקסלבנט: << אורח >>  

סבתא שלי, באותו יום הם פתחו תלונה, הגיע שוטר לבית ואמרו לה שאי אפשר לפתוח תלונה עד שהיא לא תגיע. אבא שלי היה צריך להגיע מהערבה, לקחת אותה לתחנת המשטרה, ורק אז לפתוח תלונה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

כלומר, פתחתם תלונה.

 << אורח >> דנה אקסלבנט: << אורח >>  

פתחנו תלונה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

מתי זה קרה?

 << אורח >> דנה אקסלבנט: << אורח >>  

באותו יום, ממש שעה אחרי שהיה המקרה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

באיזה תאריך?

 << אורח >> דנה אקסלבנט: << אורח >>  

ביום העצמאות, ב-1 במאי.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

יום העצמאות האחרון?

 << אורח >> דנה אקסלבנט: << אורח >>  

כן, ב-1 במאי. בהקשר לזה, ביום למוחרת אנחנו בודקים עם המשטרה אם הם קיבלו את הצילומים ממצלמות האבטחה שיש במקרה לדייר, והם אומרים לנו שכן. ואז אני מגיעה אישית לתחנת המשטרה לבדוק מה קורה עם התיק הזה, ותחנת המשטרה אומרת לי: אני לא יכולה להביא לך ממצאים, לא קורה כלום. ואז רק כשהתחננתי הם בדקו וראו שאין תצלומים כאלה. אני העברתי להם אישית כבר באותו יום, כמובן שכנראה מהמצלמות שהיו שם בצד שהיה אולי אפשר להשיג מהרכב אולי כבר אי אפשר. התחלתי לעשות את כל החקירות, להגיע לאנשים בשביל שאני אוכל באמת למצוא איך אני יכולה למצוא פתרון לדבר הזה. יחד איתי אני מגלה עוד הרבה, הרבה מקרים שקורים שם.

עם החקירה שעשיתי ברמה מאוד קטנה גיליתי שתיקים בכלל נסגרו על חוסר ראיות. לפי החקירה, אני רואה שרוב המקרים קורים באזור פריפריאליים בארץ. זאת אומרת שזה גם בשכונות שאין שם מצלמות, כי אני ביקשתי מהעירייה שיפתחו.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

שכונות מוחלשות.

 << אורח >> דנה אקסלבנט: << אורח >>  

כן. אני ביקשתי מהעירייה שיפתחו מצלמות והם אמרו לי שאין שם מצלמות, רק באזורים. במדינת תל אביב זה לא היה קורה, במדינת תל אביב יש בכל מקום מצלמה והיה אפשר למצוא. זה משהו שהוא מנותק לחלוטין, רוב המקרים קרו או בדרום ביישובים מאוד קטנים שאין שם באמת מצלמות בשביל לדעת מה קורה, בנוסף, בצפון זה קורה, גם, במקומות שאין שם מצלמות. זאת אומרת שמאוד קשה להוציא תיעודים ודברים כאלה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

בכמה כסף היה מדובר במקרה שלכם?

 << אורח >> דנה אקסלבנט: << אורח >>  

במקרה שלנו מדובר על עשרות אלפי שקלים, בשאר המקרים הגיע, אני קראתי על מקרה ב-2 מיליון, בחצי מיליון. מדובר על מיליונים שמפוזרים איפשהו בארץ שאלה כספים שהם חסכו אותם על הלחם שלהם, זו הפנסיה שלהם. אישית סבתא שלי הייתה מתנדבת במתנ"ס, הייתה מדריכה בתרבות, הייתה מעבירה שיעורים ברוסית בשביל קצת לפתח את העולם על כל עולי ברית המועצות, וזה כסף שהיא חסכה אותו מכלום, זה לא כסף שהיא מצאה אותו וזכתה בו, זה כסף שהיא עבדה בו מהפנסיה הקטנה שנותרה לה, מהקצבאות של ניצולי השואה, זה הכסף שלה.

ואין לה כרגע כלום, זה כסף שהיא רצתה לתת לנו, הנכדים. לי לא תהיה בקרוב דירה במדינת ישראל כי את סבתא שלי עשקו בשביל שהיא תשאיר לי ירושה. משהו פה חייב להיעצר וחייב להפסיק את התופעה הזאת. רוב המקרים שקרו פה אלה דברים מאוד ממוקדים. זאת אומרת שיש מישהו שחוקר את התופעה הזאת והוא יודע מבפנים שמשהו קורה שם.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

הוא יודע בדיוק את כל הפרטים, את השמות, את הנסיבות, הם מכירים הכול. זה מדהים, אני פעם אחר פעם נתקל בזה. תודה רבה, ואני שוב רוצה להודות לך על ההתגייסות, הנושא הזה לא מובן מאליו, תודה.

 << אורח >> דנה אקסלבנט: << אורח >>  

אם אפשר, אני רוצה להראות לכם סרטון ששם היא מתעדת איך היא הגיבה. אני שלחתי את זה לוועדה ואני אשמח להראות את זה. זו ממש דקה שהיא מספרת שזה היה כמו סרט מתח. זו כתבה שיצאה ב-i24.

(מוקרן סרטון, להלן הדברים:) "שיחת טלפון אחת על תאונה שלא קרתה, ובצד השני של הקו קשיש או קשישה שנכנסים לבהלה. מאז הפרסום במהדורת השבת כאן ב-i24NEWS לפני שבועות אחדים זרמו למערכת עשרות עדויות, כולן מספרות את אותו סיפור: כאב, חוסר אונים וכסף שנחסך במשך שנים ונעלם. זה כסף שהיא חסכה כל החיים שלה מקצבת הפנסיה שהיא מקבלת מהמדינה וזה כל הכסף שיש לה, כל הכסף שהיה לה."

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

זה בהמשך?

 << אורח >> דנה אקסלבנט: << אורח >>  

כן, זה מדקה 2:38.

(המשך הקרנת סרטון, להלן הדברים:) "רק מי שמכיר את המקום יודע איך להיכנס. זאת אומרת שהם פועלים מאוד חכם, מאוד מתוחכם, הם יודעים בדיוק איך להפעיל את האנשים שלהם.

"גם סבתה של דנה, ניצולת שואה בת 86, איבדה את כל כספה ברגע אחד.

(הדברים להלן מתורגמים מרוסית:) "זה היה בדיוק כמו בסרט מתח. נבהלתי, זה היה מפחיד מאוד.

"מי שמגיע לאסוף את הכסף הם בדרך כלל נהגי מוניות, רובם באופן תמים לחלוטין כנסיעת שליחות שגרתית שהוזמנה, בלי לדעת שהם חלק מעוקץ. לנוכלים זוהי דרך להתחמק מהזיהוי ולהקשות על המשטרה."

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

תודה רבה. רחל אלטרמן, בבקשה.

 << אורח >> רחל אלטרמן: << אורח >>  

אימא שלי ביולי שעבר נחטפה. נודע לנו שהיא נחטפה ביום של הבת מצווה של הבת שלי, היא פשוט לא הגיעה לבת מצווה. היא גרה באילת, אני גרה בבאר שבע. חיכינו, חיכינו, היא לא מגיעה, ופתאום קיבלנו הודעה בערבית עם תעודת הזהות שלה: "אימא שלך אצלנו, ואת יודעת מה לעשות". ניסינו לאתר אותה, לא הצלחנו, מייד ניגשנו למשטרה. בהתחלה, כיוון שההודעה הייתה בערבית וכיוון שיש לנו חברים מאוד טובים בכל מיני מקומות, שב"כ נכנס מייד לתמונה, כך הבנתי.

אבל הסיפור המקדים הוא שבמשך חצי שנה, במניפולציות, אימא שלי אישה משכילה, בת 73 הייתה, עכשיו 74, לא ציפינו בכלל לסיפור כזה. בצורה מדהימה, אני חושבת שמבחינה פסיכולוגית, אם ננתח, זה מותחן, אפשר לכתוב מותחן מהטובים ביותר, הם עבדו עליה. הם הצליחו כל כך להערים עליה שהיא הפסיקה לבטוח בנו. היא חשבה שכולם נגדה, הבנקים נגדה.

היא ניגשה לבנק, ביקשה סכום כסף, אמרו לה: "מה קורה? פעם שנייה את מוציאה כסף", והם אמרו לה: "תקשיבי, הם יגידו לך את זה כי הבנק פועל נגדך, הוא רוצה את הכסף שלך. אנחנו נאסוף את הכסף שלך, אנחנו נשמור לך". הבן אדם שתיקשר איתה התקשר מהמשטרה, הופיעה לה לוחית של משטרה, נתן לה תעודת זהות שלו, נתן מסמך של משטרה, הכול. הם אמרו שהם משטרה סמויה, שב"כ, אני לא יודעת מה.

ולאט-לאט, בהתחלה היא סיפרה לנו, חשבנו שעצרנו, היה סיפור ממש הזוי, קטן, אמרנו: "אימא, אל תתייחסי, הכול בסדר". פעם שנייה היא התקשרה, אמרה: "תקשיבו, היה טלפון", גם: "אימא, אל תתייחסי, בואי ננתק את הטלפון". אבל מה שהם עשו, הם השתמשו באל תתייחסי הזה, "הילדים שלך, לא אכפת להם ממך". אנחנו לא מודעים, לא אני ולא אחי, אנחנו, כמו שאתם רואים, בבית פחות חשופים לתקשורת. אני כן עובדת עם האוכלוסייה העולה, אבל עדיין, אני יותר עם הנוער ולא עם המבוגרים.

והם הצליחו למשוך ממנה 250,000 שקל. ברגע שכל הכסף נגמר, היה לה כסף בחשבון, אחי קנה דירה ואנחנו החלטנו להשאיר לה כסף בחשבון כדי שיהיה לה את הביטחון שלה, למרות שאמרנו, נחזיר לה את הכסף בזמן קצר, אבל בשביל הביטחון הזה, במיוחד לאוכלוסייה העולה מרוסיה, ואני רואה את זה מעבודה עם אנשים, חשוב להם שתמיד יהיה סכום מסוים של כסף, גם אם הם יודעים שהם לא משתמשים בו.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

ליום השחור, ככה היינו קוראים לזה.

 << אורח >> רחל אלטרמן: << אורח >>  

ליום השחור, בדיוק. ואני חושבת שלכן האוכלוסייה הרוסית כל כך חשופה לכל הדברים האלה. גם עשיתי מחקר, מחקר קצת שונה. וזהו, אימא שלי באמת בתמימותה מצד אחד, מצד שני מהחשש, מצד שלישי גם אמרו לה: "ברגע שהילדים שלך ידעו, הם ייכנסו לכל הקלחת הזאת והם אלה שיפגעו ולא את". היא החזיקה הכול בלב. הבת שלי הייתה יומיים לפני כן, הרגשנו שמשהו לא בסדר עם אימא שלי, נסעה לאימא שלי, הבת שלי הייתה אצלה יומיים באילת, ואימא שלי אמרה לה: "טוב, תסעי, אני פה מטפלת בשיניים, לא נעים לי, אני אסתובב פה בלי שיניים", והיא העיפה את אימא שלי מהבית, ואז באו ולקחו אותה.

סוף הסיפור, נתפס הבן אדם שהחזיק אותה בדירה, אבל במשטרה, מעבר לזה אנחנו לא יודעים שום דבר. אמרו לנו שכסף לא יחזור, למרות שהאדם החזיק אותה בדירה. אמרו שהוא לא אשם, ככה אמרו לנו. זה הסיפור.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

תודה. הגשתם תלונה למשטרה, נכון?

 << אורח >> רחל אלטרמן: << אורח >>  

הגשנו.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

תודה, רחל. ילנה פפל.

 << אורח >> ילנה פפל: << אורח >>  

שלום, אני ילנה פפל, אני כתבת באתר חדשות Newsru.co.il, ואני כבר כמה שנים מתעסקת בעניין הזה, בהונאות טלפוניות. ומה שרציתי לספר היום זה דווקא על המשטרה, כי כולנו אומרים שהמשטרה לא פועלת, משטרה כן פועלת. אתמול - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

לא, לא אמרנו שהמשטרה לא פועלת.

 << אורח >> ילנה פפל: << אורח >>  

לא, אני רוצה פשוט להסביר איך המשטרה כן פועלת. אתמול פרקליטות המדינה פרסמה כתב אישום של בן אדם בן 76, כתב אישום נגדו שהוא היה חלק מהסכמה הזאת, העוקץ הרוסי, הוא, כמו שאמרתי, בן 76 מירושלים. בשנת 2023 הוא גם היה קורבן.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

הקורבן?

 << אורח >> ילנה פפל: << אורח >>  

זה הסיפור.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

הוא היה קורבן והפך להיות - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

הפך לנוכל? עשה הסבה מקצועית.

 << אורח >> ילנה פפל: << אורח >>  

לא, זה מה שאני מספרת. הוא היה קורבן עד כדי כך שהוא מכר את הדירה שלו, הוא מסר את כל הכסף שלו לרמאים האלה. הם המשיכו לנצל אותו, לספר לו כנראה, כי הם אפילו לא כותבים פה בכתב האישום, בן אדם שהתחזה בשם דניס, דוד, כל מיני שמות, השם שלו האמיתי והלאום שלו לא ידועים לחקירה. הוא הציג את עצמו כנציג משטרה, כנציג בנקים, הוא התקשר לאותו קשיש, שלח אותו למשימות, שלח אותו לקחת כסף מקשישים אחרים, שלח אותו לקחת כרטיסי אשראי מקשישים אחרים, שלח אותו ללוות אפילו את הקשישים האלה לבנקים להוציא כסף. חלק מהכסף נשאר אצלו, חלק מהכסף העבירו דרך הצ'יינג'ים לאוקראינה ולעוד כמה מדינות.

יש פה 14 מקרים, חצי שנה, אבל הוא כנראה היה בתוך זה כמה שנים טובות. וככה אנחנו רואים שקורבנות, כשאין להם שום מעטפת, שום סיוע מהמדינה, הם הופכים לאותם, לא רמאים, הם עדיין קורבנות, כי עכשיו הוא נכנס לכלא על זה שהוא לא קיבל, שהוא לא עשה, שפשוט שלחו אותו והוא ממש האמין, עד היום כנראה הוא מאמין שהוא היה בשירות המשטרה ועוד מעט זה יסתיים והוא גם יקבל בחזרה את הכסף שלו.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אתמול הוגש כתב האישום?

 << אורח >> ילנה פפל: << אורח >>  

אתמול הוגש כתב אישום, אני יכולה לשלוח לך אותו עכשיו. האמת שאני רציתי לדבר על דבר קצת אחר, על איך שהם מחליפים את מספרי הטלפון. כי הם מתקשרים מהאינטרנט, הם לא מתקשרים ממספר טלפון. ובן אדם רואה שהוא מקבל שיחה ממשטרה, ממקומות אחרות.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

כשהתקשרו לחמותי, על הצג הופיע השם של הבת שלי.

 << אורח >> ילנה פפל: << אורח >>  

כן, ככה זה, את זה אפשר לעשות מאוד בקלות. ובישיבת אותה ועדה, אני הייתי לפני כמעט שנה אצל פורר, אני דיברתי על זה, ואחר כך נכנסה איזושהי הצעת חוק של משרד התקשורת שהם כן יכולים לחשוף.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

יש פה נציג של משרד התקשורת? כן? אוקיי.

 << אורח >> ילנה פפל: << אורח >>  

אני גם רציתי לשאול איפה זה עומד, כי יש איזושהי אפשרות טכנית לחסום את העניין הזה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אוקיי, תודה רבה. ד"ר לב חלמסקי, בבקשה, רק בקצרה, אם אתה יכול.

 << אורח >> לב חלמסקי: << אורח >>  

אני בן 83, עד גיל 81 עבדתי בתור רופא בבית חולים רמב"ם. ב-1 בדצמבר התקשרו אליי, בטלפון אמרו שיש לי בעיות באינטרנט, צריך לטפל בזה, והיה כזה לחץ גדול שעשיתי מה שהם ביקשו. בסוף ביקשו ממני, השם שלו פאבל, למוחרת הוא אמר, "אני גנבתי ממך 12,000 שקל", וסגרתי את הטלפון. התקשרו, "אנחנו מהביטחון של הבנק, אנחנו מטפלים בזה. ואנחנו חוששים שמישהו בבנק יהב, שיש לי חשבון שם, אנחנו חוששים שמישהו משתף פעולה. ומה שאתה צריך, אתה צריך לבטל את כרטיסי האשראי. וצריך להגיע נהג טקסי, אתה צריך לעטוף את כרטיסי האשראי, שאף אחד לא ידע מה זה, אנחנו צריכים להחזיר את כרטיסי האשראי לבנק ולבטל אותם".

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

כלומר, לאסוף את הכרטיסים, למסור לו כדי שהוא יבטל אותם.

 << אורח >> לב חלמסקי: << אורח >>  

לצערי, אני נתתי את הכרטיסים בלי קודים. וגם ביקשו ממני ללכת לבנק ולהגדיל את סכום המשיכה. בבנק הפקידה אמרה לי שיכול להיות שתיזהר טיפה, אבל עוד פעם, לא נתתי שום קודים.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אבל הגדלת את המסגרת, כן?

 << אורח >> לב חלמסקי: << אורח >>  

כן, הגדלה של המסגרת, עד 20,000 לכרטיס אחד עד חצות ב-1 בדצמבר, עד חצות וזהו. והם הלכו לכספומט ב-1 בדצמבר, הוציאו את הסכום ממספר כרטיסים, סך הכול 56,000 שקל, ולמוחרת, ב-2 בדצמבר, המשיכו להוציא את הכסף, סך הכול בסכום קטן, 94,000 שקל. הלכתי לבנק, עצרו את כל הכרטיסים שלי, ביטלו אותם וזהו. קיבלתי תשובה של הבנק.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

איזה בנק? בנק יהב?

 << אורח >> לב חלמסקי: << אורח >>  

בנק יהב. שאני אשם בכל, יש לי מכתב מהבנק, אני נתתי את הכרטיסים, אני נתתי את הקודים, מה שלא נכון.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

הגשת תלונה למשטרה, אדוני?

 << אורח >> לב חלמסקי: << אורח >>  

בוודאי. יש בית משפט, הייתי בבית המשפט, יש אחת עצורה בכספומט.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

עצרו את החשודה.

 << אורח >> לב חלמסקי: << אורח >>  

כן, היא יושבת בכלא, כזאת מסכנה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

מה עם הכסף?

 << אורח >> לב חלמסקי: << אורח >>  

לא יודע, אני לא יודע שום דבר על הכסף. אני פניתי גם לבנק ישראל, עדיין לא קיבלתי תשובה. אם אני לא מרוצה מתשובה של בנק יהב, ואני בוודאי מרוצה שהוא אמר שאני אשם בזה, תפנה לבנק ישראל שוב. אני עדיין לא פניתי לבנק ישראל, אני מניח שאני אכתוב מכתב. והיא גנבה כסף, הצליחה לגנוב את הכסף מ-47 אנשים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

בת כמה החשודה?

 << אורח >> לב חלמסקי: << אורח >>  

63-62, היא נולדה ב-1962, גרה בקריית ביאליק.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

איפה אתה גר?

 << אורח >> לב חלמסקי: << אורח >>  

אני גר בקריית כרמל, אני גר לבד עם חתולה, אבל היא לא אשמה. אני עצמאי, לא מקבל עזרה מאף מקום, זה מה שאני יכול להגיד. אבל המדינה צריכה לעשות משהו, המדינה צריכה לעשות גם נגד הבנקים.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

תודה רבה, תודה רבה שהגעת. אליס, לובי המיליון.

 << אורח >> אליסה יפימוב: << אורח >>  

תודה ששיתפתם את הסיפורים שלכם, כי אני חושבת שגם העניין הוא שמגיעות המון תלונות, ויש תלונות שגם לא מגיעות בסוף למשטרה, וזה באמת לא קל לשתף ולהיות במקום כזה. אני רוצה להביא גם איזשהו נתון שאתה התייחסת אליו, שהעוקץ עמד על 70 מיליון שקלים בשנת 2022 והוחזרו רק 3 מיליון שקלים לאנשים. כלומר, מה שהוחזר ומה שהצליחו להחזיר הוא באמת סכום זעום. והפגיעה היא לא רק כלכלית, היא לא רק הירושות של בני משפחה או העזרה שהם יכולים לתת, אלא גם פגיעה נפשית וגם פגיעה בריאותית.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

זה גם נזק נפשי לא יתואר.

 << אורח >> אליסה יפימוב: << אורח >>  

אנשים מידרדרים בריאותית ונפשית. דבר נוסף, מה שאני רוצה להגיד, שבסוף צריך הסברה. יש סיבה, ולא צריך להאשים את הקשישים כמובן, יש משהו מאוד תרבותי בזה שהם שומרים כסף בבית. כנראה לא בוטחים בבנקים כי היו סיפורים שגנבו מהבנקים ודברים כאלה, לכן הם שומרים בבית.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

לכן גם מטרגטים אותם.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא רק, יש גם סיבה כי הם מקבלים השלמת הכנסה ואסור להחזיק יותר כסף בחשבון. יש אנשים שמושכים, מה לעשות? כי ברגע שבן אדם יחזיק מעל סכום מסוים, הוא פשוט יאבד זכאות להשלמת הכנסה, ומה לעשות? לא מעט קשישים מושכים את הכסף וככה אנחנו מגלים שיש לא מעט אנשים שמחזיקים מזומנים בבית. זו בעיה.

 << אורח >> אליסה יפימוב: << אורח >>  

אולי זאת איזושהי נקודה שצריך לטפל בה חוקתית. עוד דבר, אנחנו גם קיבלנו תלונות על מקרים שמתקשרים ומבקשים למשוך כסף בלי כרטיס. יש אופציה כזאת היום, למשוך כסף בלי כרטיס, והאדם הולך לבנק, מקבל קוד, מוסר את הקוד הזה לעוקצים והם מושכים מזומנים מהחשבון בכלל בלי הקשיש. זו גם איזושהי נקודה שאפשר שהבנקים יטפלו בה, לא לתת מאיזשהו גיל מסוים את האופציה למשוך כסף בלי כרטיס.

מה שאנחנו גם אומרים, שאין מספיק הסברה. בסוף אתה גם אמרת שהיו פרסומים, דברים כאלה, הסברה בכמה שפות, אבל זה לא מספיק, צריך כל הזמן להוציא, כל הזמן ללכת ולהסביר את זה לאנשים. אנחנו הוצאנו גם איזשהו עלון.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

עובדה שהתופעה הולכת ומתרחבת, כנראה שמשהו לא עובד פה.

 << אורח >> אליסה יפימוב: << אורח >>  

נכון, היא מתרחבת גם בגלל האמצעים הטכנולוגיים שהולכים ומתייעלים ובאמת כל בן אדם, אני לא חושבת שזה גם רק עניין של קשישים, היה יכול ליפול בדבר הזה. אני קוראת עוד פעם למשטרה ולעוד ארגונים, הקשישים מגיעים למשטרה ותיקים לא נפתחים. במקרים מסוימים באמת הם נפתחים כי יש לאנשים ראיות, יש להם אילו שהם צילומים, כמו שאת אמרת, הרבה אנשים מגיעים בלי זה. פשוט אומרים להם, אין לכם הוכחות, אומרים להם שהם מבולבלים, דברים כאלה, ממציאים סיפורים, גם קיבלנו מקרים כאלה, ופשוט אומרים להם, אין לנו סיבה לפתוח תיק. ואז הם הולכים מתוסכלים.

ואלה עוד דברים שאנחנו בכלל לא יודעים עליהם ולא נכנסים לסטטיסטיקה הזאת. אנחנו אומרים, הסטטיסטיקה היא הרבה, הרבה, הרבה יותר גדולה. והמדינה פשוט צריכה גם איפשהו לתת על זה באמת עניין, כי בתודעת הקהל זה לא מדובר מספיק, התופעה איפשהו נזנחת.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

תודה. עו"ד אלכס זרנופולסקי, בקצרה, ואז אנחנו נעבור להתייחסות של משרדי הממשלה.

 << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >>  

אלכס זרנופולסקי, יו"ר של ועדת העלייה. קודם כול, אני מסכים שיש לטפל בתופעה הזאת על ידי הסברה פיננסית נרחבת לכל אוכלוסיית הקשישים. אבל שוב, צריך להבין שהקורבנות הם לא רק קשישים. כלומר, כל אחד מאיתנו יכול ליפול קורבן, כי יש פה שיטות מאוד, מאוד מתוחכמות. ואגב, אני חושב שהתופעה הזאת צריכה לקבל עוד תשומת לב מוגברת בגלל שבאותן טקטיקות האלה אפשר להשתמש גם לצורך גיוס של מרגלים, וראינו את התופעה הזאת. אני חושב שגם משטרת ישראל צריכה להסתכל על זה בהיבט הזה.

משטרת ישראל, לצערי, התופעה הזאת לא נמצאת על סדר עדיפויותיה, ואנחנו מכירים שרוב התיקים האלה לא מטופלים וגם אין לאנשים הפשוטים האלה, גם לבני משפחותיהם, את היכולת לאסוף את הראיות ומי שצריך לעשות את זה זאת המשטרה, והתיקים האלה נסגרים. כלומר, צריך לראות באמת את הסטטיסטיקה, כמה תיקים באמת טופלו, כמה תיקים נסגרו. אני מהמר, רוב התיקים נסגרו.

אליי באופן אישי כעורך דין, אפילו לא במסגרת הלשכה, מגיעות תלונות כל שבוע, לפחות מספר תלונות על כזה עוקץ. צריך להבין גם שהקשישים האלה, חלקם לא הולכים בכלל למשטרה. באמת מדובר באוכלוסייה מבודדת, ויש להם גם תחושת קלון מזה שהם נעקצים והם לא רוצים אפילו לספר לבני משפחה. שמענו פה את הסיפור שלא רצו לשתף את בת המשפחה.

קל מאוד לבוא ולעבוד עליהם כיוון שמדובר באוכלוסייה שהיא צמאה לתשומת לב. אנחנו כילדים, כנכדים, לא תמיד יכולים לספק את תשומת הלב הזאת, והנוכלים יודעים לנצל את זה. פשוט מתקשרים, והאנשים האלה רוצים לדבר רוצים שמישהו יקשיב להם, ככה מנצלים אותם.

אגב, במסגרת הלשכה, אני אומר, אני מוכן לרתום עורכי דין שנמצאים בוועדת העלייה, יש לנו כמה עשרות עורכי דין שאני חושב שיכולים להירתם להסברה פיננסית, להסברה משפטית. זה לא יפתור את הבעיה באופן טוטאלי, אבל זה יכול כן לסייע. מה שדובר פה, כלומר, קודם כול זו הירתמות של המשטרה ולשים את הסוגיה הזאת על סדר העדיפויות כיוון שמדובר פה באסון לאומי, דבר נוסף, בנק ישראל ובנקים חייבים לקחת אחריות כאן.

בנק ישראל אגב הוציא כמה הוראות, יש הוראה מספר 631, 637, כי אני חקרתי את הנושא הזה במקרה. לגבי השיטות הטכנולוגיות וכיצד הבנקים צריכים לטפל בסוגיות האלה, יש פרוטוקולים למעשה לבנק כיצד הוא אמור להתריע ולהרתיע.

אני חושב שאפשר לסמן, הבנק יכול בנקל לסמן את כל החשבונות, לפחות של הקשישים וכל האוכלוסיות שהן אוכלוסיות סיכון, וברגע שיש איזו פעולה שהיא חריגה לפעילות השוטפת בחשבון, מייד, באופן מיידי לחסום את זה, להגיע באמצעי אפקטיבי לאותו בן אדם או לבן משפחה שלו ולבדוק את הנושא הזה, וככל שיש ספק, אין ספק, עוצרים את הפעולה הפיננסית הזאת. בנקים עושים את זה בצורה מצוינת באשר לעולים חדשים למשל מחבר העמים כשהם רוצים להעביר את הכספים וכולי. במקרה הזה אני אומר, גם בנקים צריכים לקחת אחריות. דבר נוסף ואחרון, הקשישים פה, יש פה כמה קשישים שנפגעו, הבנק חייב לטפל מיוזמתו, לפנות לאדם הזה ולא לנפנף אותו כשהוא פונה ומבקש שהבנק יקח - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

לנסות לעצור אותו רגע לפני.

 << אורח >> אלכס זרנופולסקי: << אורח >>  

לא, מעבר לכך, כבר כשזה נעשה. האדם הזה נפגע, לא לחפש מי אשם וזה, כלומר, הבנק צריך לקחת את האחריות, הבנק מנהל את הכספים שלנו, הוא השומר על הכספים. ויש לו המון, המון סמכויות, הוא מקבל את העמלות שלנו, ויש פה גם עניין ביטוחי. ההוראות של בנק ישראל לא בכדי ניתנו לכל הבנקים לטפל בסוגיות האלה. הבנק מצידו, מן הסתם קל לו להתעלם ולא לתת את הפיצוי. הוא מחויב לתת את הפיצוי, יש אגב כמה פסקי דין בודדים של בית משפט לתביעות קטנות בנושא הזה.

אגב, כאן אני חושב שהפסיקה, אני מזמין את כל הקשישים לפנות ללשכת עורכי הדין, אנחנו נשמח פרו בונו מן הסתם לטפל בנושא הזה, לפחות לעזור לקשישים לפנות לבנקים ולבנק ישראל על מנת למצוא פתרון.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

מצוין. תודה רבה, עו"ד זרנופולסקי. אני אשמח שגם בנק ישראל וגם איגוד הבנקים יתייחסו בהמשך למה שנאמר כאן. עולה פה תמונה עגומה ומדאיגה. תופעה רחבה, מתרחבת, בשיטות מגוונות, עם שימוש בטכנולוגיה מתקדמת. אנחנו נעבור עכשיו להתייחסות של משרדי הממשלה, קודם כול משטרת ישראל, רפ"ק רויטל יהושע.

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

אני ממשטרת ישראל.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אתם שלחתם התייחסות, אני רק אגיד על זה משפט. אתם רושמים שאי אפשר לסווג את התלונות שמתקבלות. השאלה שלי, שוב, יכול להיות שהמערכות לא מאפשרות לסווג את התלונות, התהייה שלי היא כיצד תוכלו למדוד את עצמכם ברמת ההתמודדות עם התופעה אם אתם אפילו ברמה הבסיסית לא יכולים לסווג את התלונות.

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

יכולת המדידה שלנו היא כתבי האישום.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

ואם את לא יודעת כמה כתבי אישום הוגשו מתוך התלונות שהתקבלו, זה לא מדד?

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

אני יכולה להגיד שיש לא מעט פרשיות שמנוהלות במשטרת ישראל על ידי יחידות ההונאה השונות והיחידות המחוזיות השונות שמהם מגיעים לכתבי אישום מאוד יפים. כמו שהחברה פה אמרה, אני יכולה לשתף על עוד כתב אישום.

הוגש בשבוע שעבר, ביום חמישי האחרון, הוגש בעוד פרשייה גדולה באזור הדרום כתב אישום שמכיל בתוכו 33 תיקי חקירה שבהם נעשו עוקצים.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

ביקשנו נתונים לוועדה, למה לא העברתם?

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

אני הגבתי בסעיף האחרון בתגובה שאין ביכולת משטרת ישראל - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

כמה כתבי אישום הוגשו?

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

כתבי אישום, ביקשנו.

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

לא, לא ביקשתם כתבי אישום, ביקשתם ממני כמה תלונות המשטרה - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

כמה תלונות אתם לא יודעים. כמה כתבי אישום הוגשו?

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

כמה תלונות, אין לי את זה. אני יכולה לבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אוקיי, אנחנו נשמח לקבל תשובה. אגב, יכול להיות שאפשר גם לשנות את המערכת כדי שיהיה אפשר לזהות את התלונות.

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

אני אסביר לאדוני.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אין מערכת שאי אפשר לשנות.

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

אני אסביר למה אי אפשר לשנות. המערכת המשטרתית עובדת לפי הסעיפים שכתובים בחוק.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

שמה הם?

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

הסעיף של עוקץ, עוקץ רוסי, עוקץ ליטאי, לא משנה הסוג של העוקץ, הוא קבלת דבר במרמה. בעבירת קבלת דבר במרמה אין הבחנה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

כלומר, כל העבירה של קבלת דבר במרמה מסווגת באותה צורה במערכות שלכם.

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אוקיי.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

שנייה, רויטל. זה הסעיף שגם אם המשטרה אוספת ראיות ומחליטה, הרי זה בא בתביעה המשטרתית, רוב התיקים, נכון?

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

כן.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

ומחליטה להגיש כתב אישום, זה סעיף האישום, קבלת דבר במרמה.

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

נכון.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מה רף הענישה על הדבר הזה?

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

זה משתנה. אני יכולה להגיד שבגזר דין - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

רגע, ובכל תחנה אפשר להגיש תלונה?

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

בוודאי. אני רשמתי לי את זה, אני תכף גם אגיד בצורה הזאת. הנה, ב-13 במאי יש גזר דין, אני יכולה להעביר לחברים פה, גזר דין שהוגש בבית המשפט המחוזי בדרום על עוקץ מחבר העמים, בן אדם בן 80 פלוס שעקץ ב-1.3 מיליון שקל 33 קורבנות שונים. הוא קיבל - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

באמצעות עוקץ טלפוני?

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

כן. בשתי דרכים, אחת, בעזרת זה שהוא התחזה לספק אינטרנט, והשנייה, שהוא התחזה לנציג הבנק. יש איזושהי פעילות חריגה בחשבון, תוציא את כל הכסף, אני אשלח שליח ואני אפתח לך חשבון בטוח. שאין דבר כזה חשבון בטוח, ואני תכף ארחיב על זה, אני גם מרחיבה על זה בהרצאות. והשיטה השנייה הייתה שהתקשרו אליו מתוך חברת התקשורת, אמרו לו: "יש לך בעיה באינטרנט, הטלפון שלך לא עובד, תוריד איזושהי אפליקציה", הדריכו אותו בטלפון איך להוריד את האפליקציה, שלחו לו משהו זדוני לטלפון, הוא לחץ על הקישור, השתלטו לו על המערכת, השתלטו לו על חשבון הבנק, שינו לו סיסמאות ומשכו כספים. ככה הוא פעל.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אני רוצה ברשותך לשאול אותך השאלה. את עוסקת בסוגיה הזאת במסגרת התפקיד שלך באופן ממוקד, נכון?

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

זה הדבר היחיד שאני עוסקת בו.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

זה הדבר היחיד שאת עוסקת בו. האם את מזהה שאתם מצליחים כמשטרה להתמודד עם התופעה, לצמצם אותה? כי הרושם שלנו הוא הפוך.

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

אני יודעת. אני יודעת שלצערי זה הרושם.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

ואם אתם לא מצליחים, מה אתם מתכוונים לעשות כדי כן לעשות את זה?

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

הדבר הכי חשוב באמת שזה יאמר פה לכל החברים שדיברו, זה על סדר שולחן העבודה שלנו, זה לא משהו שאנחנו מתעלמים ממנו, זה לא משהו שאנחנו לא מתייחסים אליו. לצד העבודה על תיקי חקירה אני משקיעה, אני כמשטרת ישראל וגם אני כאינדיבידואל משקיעה הרבה מאמצים לנושא ההסברה ושיתופי הפעולה שאנחנו מקימים עם משרד התקשורת, עם איגוד הבנקים, לבוא ולעשות חסמים, להרים דגלים אדומים.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אם כך, מה לא עובד?

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

אני לא מסכימה עם זה שזה לא עובד.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אבל התופעה לא מצטמצמת.

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

התופעה משנה את האבולוציה שלה כל הזמן. לצערנו, התופעה של ה-AI נכנסה בשלושת החודשים האחרונים.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

קצת קשה לנו לדבר על זה כי אין לנו מספרים, איך אנחנו יכולים למדוד את עצמנו האם היא מתרחבת או לא מתרחבת? הרושם שלי, לפי השיח שאני מנסה לנטר אותו ברשת, שזה הולך ומתגבר.

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

אני לא יודעת אם זה הולך ומתגבר, אני גם אמרתי.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

זאת בדיוק הנקודה, שאנחנו לא יודעים. יכול להיות שאנחנו ננסה איכשהו למקד את הדיון שלנו במספרים, איכשהו כן להגיע למספרים?

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

אם הייתה לי יכולת לתת מספרים - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

כי אנחנו כרואי חשבון, אנחנו - - -

 << אורח >> דנה אקסלבנט: << אורח >>  

בשבועיים היו מעל 40 מקרים.

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

אני לא יודעת מאיפה את מביאה את הנתונים.

 << אורח >> דנה אקסלבנט: << אורח >>  

מהרשתות והמחקרים.

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

הרשתות הן לא גורם אמין. אם הייתה לי יכולת להביא נתון מספרי, אני הייתי מביאה את זה. הבעיה היא לא המערכת, הבעיה היא שעבירת קבלת דבר במרמה מתייחסת גם לכל שיטות העוקצים בנוסף לעבירות מרמה אחרות, כך שאין לי יכולת פילוח. אם הייתה לי יכולת, הייתי מביאה נתון, זה היה חוסך.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

שוב, אני יודע שכל מערכת אפשר לשנות במידת האפשר.

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

אבל כן אנחנו עושים, וזה חשוב שוב להגיד, וכן יש ענישה, וכן יש כתבי אישום שמוגשים. לצורך העניין, ב-13 במאי, גזר הדין, קיבל הקשיש שש שנים מאסר בפועל, קיבל להחזיר כסף שהוא עקץ לקורבנות, כל קורבן קיבל בגזר הדין החלטה כמה כסף יחזור אליו. כך שיש עשייה, יש ענישה, אבל לצד העבודה הזאת אנחנו משקיעים הרבה לנושא ההסברה והמניעה. אנחנו משתפים פעולה עם המשרד לשוויון חברתי, אני ראיתי שאין פה נציגים היום. אנחנו סימנו לפני כשבועיים לצלם סרטון הסברה עם תרגום לשפה הרוסית.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

רק רוסית?

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

עם תרגום לשפה הרוסית, זה בעברית עם תרגום לשפה הרוסית. סרטון ממש עם נקודות איך להימנע בשביל לא להיעקץ ומה לעשות שיופץ ברשתות ברגע שרק יסיימו להכין אותו. אנחנו הפצנו סרטוני הסברה ביחד עם הפורום לחינוך פיננסי של איגוד הבנקים בשלוש שפות: ערבית, רוסית ועברית. אלה סרטונים ארוכים שממש מסבירים את כל שיטות ההונאה שקיימות ואמצעים ודרכים איך להימנע. הסרטונים האלה הופצו גם ביוטיוב, גם בפורום לחינוך פיננסי, וגם באותו יום שהם שודרו קיימנו שיח, צ'אט פתוח עם אנשים שבאו ושאלו.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אם אנחנו נקיים פה דיון מעקב עוד חודשיים, איך נדע שאנחנו מצליחים?

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

יהיה לי מאוד קשה לתת נתונים מספריים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אפשר רגע להגיד? קודם כול, אני רוצה להגיד כמה דברים, הצעות לייעל את העניין הזה. את אמרת שאתם מפיצים את זה ברשתות, ביוטיוב, זה לא מקום שצריך להפיץ את זה לקהל היעד הפוטנציאלי.

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

אני לא סיימתי.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא סיימת? חשבתי שסיימת, סליחה.

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

אני אשמח לתת עוד דגשים על פעולות ההסברה ואז אני אשמח כמובן לשמוע את כל מה שיש להגיד.

מעבר לפורום לחינוך פיננסי ולסרטונים שהסברתי, שאותם אנחנו מפיצים גם בישיבות שיש לנו עם עובדות סוציאליות, אנחנו מקיימים פורומים עם כל הגורמים המקצועיים ברשויות המקומיות ואנחנו עושים חשיבה משותפת איך לאתר מצוקות ולהעביר כלים. הסרטונים האלה הופצו בישיבות האלה, גם הן מפיצות את זה, גם הן עוזרות כמה שיותר לשחרר את הסרטונים החוצה. אנחנו מקיימים הרבה הרצאות הסברה במעונות יום של קשישים, בעמותות - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

מה זה הרבה? כמה הרצאות קיימתם?

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

אנחנו בממוצע מקיימים אחת בשבוע. לצורך העניין, בשבוע הבא יש לנו שתיים, יש לנו בצפון ויש לנו בקריית גת. כמה שיותר הסברה, גם אני כקצינת הונאה ארצית בחטיבת החקירות וגם חטיבת הקהילות - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

זה בשפה הרוסית או בעוד שפות?

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

זה בשפה העברית.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

הם לא באים.

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

הם באים.

הם מגיעים ומגיעים לשם אנשים שגם עוזרים להם ומתרגמים להם. הסרטונים הם בשפה הרוסית, אנחנו שולחים להם, אחר כך אני משחררת את הסרטונים בשביל שיוכלו לראות. בעבר נעשו הרצאות גם בשפה הרוסית. זה משהו שאנחנו כן מפיצים וכן עושים וכן על שולחן העבודה שלנו כל יום.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אני עדיין לא מצליח להבין איך אנחנו נמדוד את עצמנו בלי מספרים, אני לא מכיר את שיטת העבודה הזאת, אני חייב להגיד לך.

מה שאני הייתי עושה, אני הייתי מנסה לשנות את המערכת. כלומר, אפשר לשנות את המערכת, לסווג את העבירות בהתאם, ואז יהיה לנו מדד להצלחה או לכישלון. אחרת אנחנו נמשיך לעשות עוד מאותו דבר. ואני לגמרי לא מזלזל במה שאתם עושים, רק שיהיה ברור, רק שבינתיים אנחנו נעים לכיוון ההפוך.

 << אורח >> רויטל יהושע: << אורח >>  

אני אעלה את זה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני רוצה להתייחס. לפני כמה שנים, אני בכנסת מ-2019, אני חושב שזה היה בתקופת הקורונה, פנו ללשכה שלי נציגים של חברת ישראכרט ואמרו שטלפון של ישראכרט מופיע בטלפון של הנוכלים, אלה שמנסים לעקוץ, ואנשים אכן האמינו שמדובר בחברת ישראכרט, התקשרו ללקוחות של ישראכרט. עשיתי סרטון פשוט ברוסית, לא עם תרגום. חשוב מאוד, תרגום לא מגיע.

חשוב מאוד לקחת שוטר ברוסית, הדובר שלכם ברוסית, מיכאל, מופיע הרבה בערוץ תשע, תכף אני אתייחס גם לזה. לא תרגום, רויטל, אני אומר לך, לא תרגום, תרגום לא עובד. לקחת בן אדם שמבין מנטליות של אנשים, תכף אני גם אתייחס לזה, בן אדם שמבין את השפה, ולא לעשות תרגום. תביאו שוטר, קחו אותו מפנסיה, שידבר רוסית, עדיף אם זה חוקר. גם צריך גם לבדוק כמה חוקרים יש לכם, יכול להיות שצריך לרתום למשימה הזאת שוטרים דוברי רוסית ולא אלה שהגיעו בגיל חמש. הבנת המנטליות היא הקלף מספר אחת בשביל להבין ולהגיע גם לאותם נוכלים שלא פחות טוב מכירים את המנטליות של הזקנים והקשישים שהם מתקשרים אליהם. זה דבר אחד.

עשיתי סרטון, זה הגיע שם לכמעט 100,000 צפיות ואנשים ראו וקיבלו ממש הסבר מחבר כנסת שהם מכירים, חלקם גם מצביעים, וראו, אמינות, אמינות זה דבר אחד. לכן לא מספיק לעשות סרטון ולהפיץ, גם צריך, הסרטון הזה, אמרתי, ברוסית. תשתפו פעולה עם ערוץ תשע, זה הערוץ שבטח בזמן המלחמה כל האנשים הקשישים רואים את הערוץ הזה, יש להם רצועת שידור משעה 16:00 עד כמעט 21:00, חמש שעות דיבורים, דיבורים, דיבורים, בזמן הדיבורים האלה תדאגו שכל יום תהיה לכם פינה, ממש פינה כל יום על הנושא של העוקץ. תאמינו לי, ערוץ תשע ישתף איתכם פעולה. אם יש בעיה, תגידו לי גם, אני גם אסייע פה בעניין הזה, גם כאחד שעבד שם, אין שום בעיה. מנכ"ל הערוץ מודע לזה, הוא גם מופיע פה בכנסת בהרבה ישיבות שקשורות, בעיקר בוועדת הכלכלה.

אני אומר, תיקחו את זה ממש כפרויקט לחודש, ואז אתם תראו אם בחודש הזה הצלחתם למנוע מקרים, אולי הצלחתם להוריד תלונות, ואז נקבל גם בהמשך נתונים, כי בלי נתונים, כמו שאמר חברי ולדימיר בליאק, אי אפשר לעבוד, אנחנו לא יודעים. אנחנו שומעים פה מקרה מזעזע, שומעים פה עוד מקרה מזעזע, אבל יכול להיות ש-99% אנשים בכלל הבינו מהסרטונים שלא צריך בכלל להתייחס לשיחות האלה.

היו לי מקרים, פנו אליי אנשים שאמרו שהתקשרו אליהם ואמרו: "הבן שלך נכנס לתאונת דרכים", האישה אומרת: "אין לי בן, יש לי רק בנות". כלומר , אנשים בלחץ, מתחילים להאמין שיש להם גם בנים ולא רק בנות, כן? זה לא מצחיק, זו המציאות. אני מקבל שיחות כאלה, חבר כנסת, אני מקבל שיחות. אומרים לי: "קבעת פגישה לפתוח חשבון בנק של מט"ח", אמרתי: "למה אתם מתקשרים? אני כבר משתמש בחשבון המט"ח שאתם פתחתם לי". ברור שאני עושה צחוק מזה, אבל בן אדם, יכול להיות שהוא באמת הגיש בקשה לפתוח חשבון בנק ועכשיו מתקשרים ומתחילים לעקוץ אותו.

אני באמת מבקש, אם אתם צריכים עזרה שלנו, אתם תקבלו את זה בחינם, חברי כנסת בחינם. פשוט תבואו, תגידו, תבקשו, נעשה סרטון, אנשים מכירים אותנו במגזר, ואין לי שום בעיה לעשות ובאמת לעשות את זה גם במדיה ובתקשורת. אני חושב שזו צריכה להיות ממש פינה קבועה ברשתות, באתרים. ילנה פה מאתר Newsru, זה אתר שהוא פופולרי, יש אתר וסטי. ממש לשבת, תעשו את זה כפרויקט.

דבר נוסף, לגבי הבנקים אני רוצה להגיד פה לטיבי חברי משפט. אפשר להכין חקיקה גם, יכול להיות שזה דורש חקיקה. אנחנו לא מאלה שניזום חסמים, אבל יכול להיות שאם בן אדם מגיע לגיל מסוים ואנחנו יודעים שהבנק עוקב אחרי למשל, לא אתם, אבל בנקים יודעים להסב את תשומת ליבנו לזה שיש כסף בעובר ושב. יש לך סכום X, למה אתה לא מפקיד אותו בפיקדון? למה אתה לא שם? ברגע שיש לך פיקדון, קשה גם למשוך, כי אז אתה צריך לעשות פעולה אקטיבית מול הבנקאי ולא תמיד זה אפשרי, בטח בשעות מסוימות. לכן אני אומר, אפשר למצוא פה פתרון טכני לחסימה מיידית של חשבונות הבנק לאנשים קשישים, כן, מה לעשות? אנשים בגיל הזהב אני קורא לזה.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

לחסום חשבונות?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, לחסום דברים חריגים. אם מישהו עכשיו מבצע - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

לזהות, קודם כול לזהות דברים חריגים, ואז אפשר לפעול.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אם מישהו מבצע העברה שהיא מעל לסכום מסוים - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אגב, כמו שעושים בכרטיסי אשראי.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כן, כמו שאני מקבל הודעת SMS על מנת לאשר את זה שזה אני מבצע את זה ואני מקבל את זה אפילו על 200 שקלים, 200 שקלים שאני מעביר, ישר מקבל SMS, "האם אתה האדם הנכון שמעביר?", אותו דבר, פשוט בנקים צריכים לשבת, להשקיע קצת יותר זמן, ובאמת להבין שזו פגיעה במוניטין של הבנקים.

אני אספר לכם עוד מקרה. לפני הרבה שנים, חמותי הלכה לסניף, אני לא רוצה לנקוב בשם של הבנק, הלכה לבנק למשוך כסף. תראו, יש לאנשים מבוגרים נטייה בתאריך מסוים ללכת ולמשוך את הכסף מזומן, לא כולם משתמשים באשראי. הנוכלים יודעים ש-28 בחודש זה היום שהם מקבלים קצבאות, ב-30-29 אפשר לצוד את האנשים האלה ליד הכספומטים, והבנקים למדו.

לפני כמה שנים היה מקרה, היא ניגשה לכספומט להוציא סכום של 2,000 שקל ומישהו היה ממש בתוך החדר של הבנק, לא מחוץ לבנק, בחדרים האלה שבתוך הבנק, שזה שטח של הבנק, ומישהו משך את תשומת ליבה ככה: "אוי, סליחה, גברת", ובזמן שהכסף יוצא, השני כבר משך את הכסף. פתאום היא עושה את הפעולה, לפעמים יש גם פעולות שכסף לא יוצא, אבל הבנק יודע לזהות את זה. ואז היא גילתה ש-2,000 שקל נגנבו מהכספומט. פנינו לבנק, אז לא הייתי חבר כנסת, אבל הבנק אמר: "כן, זה בשטח שלנו", משך, משך, משך, הכסף לא חזר, למרות שהבטיחו לה שיש ביטוח שאפשר להחזיר את הכסף, כי יש לכם מצלמות, אפשר לזהות את האנשים וכולי. אני חושב שהבנקים יכולים לעשות פעולה אקטיבית, ואם צריך חקיקה, תגידו לנו.

ומשפט לסיום. והסיפור האחרון של הטיפול של המשטרה, זה לא רק עניין של קבלת דבר במרמה, זה לא רק עוקץ, זו תחושת הציבור כלפי המשטרה. נגנב רכב, לך לביטוח, המשטרה לא תעשה כלום. פשטו לך על הבית, גנבו לך דברים, לך לביטוח, המשטרה לא תעשה כלום. ולכן בסיפור הזה של הקשישים, אני אומר ככה, תפנו ישר לחוקר דובר רוסית, לא עם תרגום, לא לנסות לשלוח להם, ואז אולי תצמצמו את התופעה הזאת. ושוב אני אומר, אנחנו פתוחים, תעשו פה, תשתמשו בנו, ובאמת נוכל לסייע לאוכלוסייה, וגם אני, אנחנו נלך, נקליט סרטונים, אין בעיה, נעשה את הסרטונים אחרי הדיון הזה וננסה לסייע.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

תודה רבה. יש לנו עוד 20 דקות ויש לנו חמישה דוברים, אני אבקש לקצר, שתיים-שלוש דקות. משרד העלייה והקליטה, בבקשה.

 << אורח >> יוליה אוספובט גורביץ': << אורח >>  

אני מאוד שמחתי כששמעתי שיש דיון כזה, קודם כול, במשרד העלייה והקליטה באגף פניות הציבור לא התקבלו פניות. בשלוש השנים האחרונות שאני מנהלת את האגף לא התקבלו תלונות בנושא.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

לא התקבלו תלונות?

 << אורח >> יוליה אוספובט גורביץ': << אורח >>  

לא התקבלו, לא התקבלה תלונה בנושא של העוקץ.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אבל אתם מכירים את התופעה, מן הסתם.

 << אורח >> יוליה אוספובט גורביץ': << אורח >>  

אני מכירה את זה באופן אישי, אני מדי חודש מקבלת כאלה שיחות, אני יודעת לזהות, לחסום. לפני שבוע קיבלתי טלפון של בכי, עברתי תאונת דרכים, אבל אני ישר סגרתי וחסמתי כי אני כל הזמן מכינה את חמותי שגרה בהוסטל ומסבירה לה על התופעות, וגם היא מקבלת כאלה שיחות והיא גם מתקשרת ומתלוננת על זה שסוחטים אותה.

התופעה הזאת בהחלט מוכרת וגם יש כל כך הרבה קורבנות, אבל כל כך הרבה ניסיונות שלא צלחו שהם הרבה יותר ממה שבאמת קרה בפועל. לגבי הפעילות של המשרד, ממידע שאני קיבלתי, אנחנו כרגע חברנו לחטיבת קהילות במשטרה ואנחנו מכינים ביחד הרצאה ברוסית שתעבור בכל מקבצי הדיור ובהוסטלים ותתורגם לשפות וגם תעלה לכל ערוצי הדיגיטל שלנו.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

יש לכם עוד מאמצי הסברה שעשיתם בנושא הזה?

 << אורח >> יוליה אוספובט גורביץ': << אורח >>  

כן, כל הזמן. אני שלחתי תוכן של - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

זה היה דיון לפני שנה פלוס, נכון?

 << אורח >> יוליה אוספובט גורביץ': << אורח >>  

כן, קיבלתי עדכון שיש לנו חומר על זה גם בצורה של פליירים.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

מחולק?

 << אורח >> יוליה אוספובט גורביץ': << אורח >>  

כן, וזה גם מופיע אצלנו במרחבים וזה גם מחולק וגם יש חוברת של צרכנות נבונה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אפשר לשלוח לנו את הדוגמה לחומר הזה?

 << אורח >> יוליה אוספובט גורביץ': << אורח >>  

אני אחזור ואני אשלח דוגמה של התוכן. יש לנו וואטסאפ בשפות ויש תוכן שכל הזמן אנחנו דוחפים.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אני חייב להגיד שקצת מוזר שלא קיבלתם תלונות, אבל בסדר, כנראה זה המצב.

 << אורח >> יוליה אוספובט גורביץ': << אורח >>  

אני מנהלת אגף פניות הציבור שלוש שנים, תלונה בנושא של העוקץ הרוסי אני לא קיבלתי.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

תודה רבה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אגב, סליחה, משפט, ולדימיר, זה חשוב. יש לכם דיור מוגן של משרד העלייה והקליטה. בכל מקום כזה, מקבצי דיור, בכל מקום כזה יש בן אדם שאחראי על כל המקבץ, זה כמו אם בית. לא, יש גם אם בית ומה שנקרא ועד בית. תדברו עם האנשים האלה, שהאנשים האלה ירכזו והאנשים האלה יעבירו ברוסית לאותם דיירים במקבצים.

 << אורח >> יוליה אוספובט גורביץ': << אורח >>  

זה מה שאנחנו מתכננים לעשות.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כן, תעשו את זה, ממש תעשו את זה, זה ממש חשוב.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

מתכננים, אבל למה לא עשיתם עד עכשיו?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כן, יש לכם מחלקה שלמה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

תודה. משרד התקשורת.

 << אורח >> זוהר בן דוד: << אורח >>  

בוקר טוב. זוהר בן דוד, מנהל יחידת הסייבר של משרד התקשורת. קודם כול, צר לי לאכזב אתכם, אבל התוקף תמיד יהיה לפנינו, ואם אנחנו חושבים שנצליח למגר את התופעה, אני לא שותף לחשיבה הזאת, אנחנו נצליח לצמצם אותה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

גם כדי לצמצם אותה אנחנו חייבים לעבוד עם המספרים.

 << אורח >> זוהר בן דוד: << אורח >>  

אנחנו עובדים, יש לנו מספרים, יש לנו נתונים, ומשרד התקשורת בהובלת שר התקשורת - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אגב, לא שלחתם התייחסות, נכון?

 << אורח >> זוהר בן דוד: << אורח >>  

לא שידוע לי. משרד התקשורת בהובלת שר התקשורת הנוכחי בחודש ספטמבר 2024 ביצע תיקון לתקנות התקשורת, בזק ושידורים, ושם אנחנו חסמנו, ניתנה הנחיה לספקיות התקשורת שמספקות שירות בין-לאומי לחסום מספרים שמתחזים למספרים ישראליים ומתקשרים מחו"ל.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

כן, זה בהמשך לדיון שהתקיים פה במרץ.

 << אורח >> זוהר בן דוד: << אורח >>  

כן, הנושא הזה נכנס לתוקף, התקנה נכנסה לתוקף בפברואר 2025.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

לפני שלושה חודשים.

 << אורח >> זוהר בן דוד: << אורח >>  

כן, כי לקח 90 יום לתת התייחסות לציבור, ניתן מענה לציבור. התקנה נכנסה לתוקף, חברות התקשורת מדווחות לנו על ירידה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

כמה מספרים נחסמו?

 << אורח >> זוהר בן דוד: << אורח >>  

כשאנחנו נגענו בנושא הזה היו עשרות אלפי מספרים מתחילת המלחמה. נתונים כרגע אין לי, אבל אנחנו נעשה בדיקה מול חברות התקשורת לוודא ש - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

תביאו לדיון הבא את המספרים.

 << אורח >> זוהר בן דוד: << אורח >>  

התקנה נכנסה לתוקף. משיח שהיה לי משטרת ישראל שעוסקים בנושא הזה לפני מספר ימים, תלונות שנובעות כתוצאה ממספרים מתחזים למספרים ישראליים שמגיעים מחבר העמים, מהאזור של רוסיה ומדינות נוספות, כי זה עיקר העוקץ, יש ירידה דרסטית במספרים שמגיעים. נתונים מספריים אנחנו נדאג להשיג, אבל התקנה הזאת נכנסה לתוקף בהובלת השר ואני חושב שהיא תניב פירות גם בעתיד.

זה לצד פעולות נוספות שמשרד התקשורת, המפקח על הבנקים ומשטרת ישראל, וזאת בהובלת המפקח על הבנקים, מבצעים בנושא. רק שתדע, היום בבוקר או אתמול בצוהריים, עוקץ חדש של סריקת ברקוד על דו"ח חנייה שמודבק למגב של מכונית. כך שאנחנו לא מדברים פה רק על עוקץ של טלפוניה או עוקץ של התחזות ב-SMS-ים. התוקף תמיד יהיה לפנינו, אנחנו תמיד במרדף אחריו ומנסים לצמצם את העבודה. יש צוותים שפועלים בנושא הזה, אני יודע שהצוות שעובד יחד עם רויטל והצוות שמובל על ידי המפקח על הבנקים עוסק בזה יום-יום, בתופעות האלה, ואלה הנתונים שבידנו.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אוקיי, תודה רבה. ואנחנו נשמח כמובן לקבל נתונים. בנק ישראל. בקצרה, בצורה ממוקדת.

 << אורח >> הילה דניאלי נחמה: << אורח >>  

הילה דניאלי מהיחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים. אצלנו התקבלו תלונות של לקוחות.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

כמה?

 << אורח >> הילה דניאלי נחמה: << אורח >>  

אני יכולה לומר שחברת הכנסת מירב כהן היא עצמה רק העבירה לנו קרוב ל-50 תלונות בנושא. רק אני אומר שבשבוע שעבר אנחנו פרסמנו תיבה מהסקירה שלנו, התיבה כולה עסקה בנושא ההונאות, כי באמת בשנתיים האחרונות אנחנו התמקדנו בנושא הזה. בסקירה אנחנו פרסמנו גם את הדרישות שלנו מהמערכת הבנקאית וההנחיות שמסרנו. כמו שאמר עורך הדין, באמת יש הוראות רגולציה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

כמה תלונות קיבלתם?

 << אורח >> הילה דניאלי נחמה: << אורח >>  

סך הכול על הונאות אני לא יודעת להגיד לך כי בימים האלה אנחנו עובדים על הוראת דיווח של המערכת הבנקאית שצריכה לדווח.

כמה אנחנו קיבלנו? אני עוד לא יודעת להגיד לך, כי יש לנו הונאות, כמו שאמר זוהר, אלה הונאות מאוד, מאוד רחבות, זה לא רק עוקץ רוסי, יש לנו הרבה הודעות פישינג, הרבה הונאות של בתי עסק כלפי לקוחות, ולכן אני לא יודעת להגיד את הנתון המדויק. לגבי ההיקפים במערכת הבנקאית, אנחנו יודעים, כפי שפרסמנו בסקירה, שחלה התגברות, ואנחנו צופים שההתגברות הזו תמשך גם בשנת 2025.

לגבי הציפיות של המפקח על הבנקים, הדרישות שלנו, כמובן שהבנקים צריכים לנטר פעילות חריגה בחשבון של לקוחות, ככה אנחנו גם בודקים. הדבר העצוב, וכפי שעלה בהרבה מקרים בשולחן הזה, שהרבה פעמים אותו קורבן, אני לא רוצה להגיד משתף פעולה כי הוא תחת הכסות, תחת המניפולציה של הנוכל, אבל הבנקים מתקשרים, מזהירים ואומרים: כן, אני יודע, לא, אל תדאגו, זו לא הונאה. מגיעים אלינו הרבה מקרים שממש הלקוח הוחתם: "אני מצהיר שהבנק הודיע לי שמדובר בהונאה ואני עדיין רוצה להעביר את הכסף. ואלה מקרים שבגלל זה פעילות ההסברה היא מאוד, מאוד חשובה, הפעילות המניעתית מראש, כי ברגע שזה מגיע, גם הבנקים עצמם, אנחנו מזהים שהם מתקשים להתמודד עם זה, כי בסוף ללקוח יש זכות קניינית על הכסף שלו עד הנקודה שבה הוא אומר: זה הכסף שלי, אל תתערבו לי.

בכל מקרה, אנחנו כן עושים ביקורות, גם דרך תלונות הציבור וגם ביקורות שוטפות כדי לוודא ניטור של פעילות חריגה. אנחנו השבנו בשנתיים האחרונות 3.5 מיליון שקלים ללקוחות רק מתלונות הציבור שהגיעו אלינו, אני גם מזמינה פה את האנשים.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

3.5 מיליון מתוך? לפי ההערכות שלכם.

 << אורח >> הילה דניאלי נחמה: << אורח >>  

סך הכול התלונות שטופלו בשנתיים האחרונות באופן כללי ביחידה לפניות הציבור היה בסביבות ה-2,500. מתוכן אנחנו - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

כמה זה בכסף?

 << אורח >> הילה דניאלי נחמה: << אורח >>  

כמה זה בכסף? סליחה, יושב הראש, אני לא יודעת להגיד לך. אבל אני יכולה להגיד לך שיש לנו תיק שהחזרנו ללקוח בודד 550,000 ש"ח על אירוע הונאה. סגנית המפקח יושבת כאן, אין לי תיק שנסגר ללא מעורבותה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

מה היכולת שלכם להחזיר את הכסף ברמה הרוחבית, לא במקרים בודדים?

 << אורח >> הילה דניאלי נחמה: << אורח >>  

האתגר בטיפול באירועי הונאה - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

מה האתגר העיקרי?

 << אורח >> הילה דניאלי נחמה: << אורח >>  

האתגר העיקרי הוא שאתה צריך לבדוק את נסיבות העניין הפרטני ולא אמירה רוחבית. בחוק שירותי תשלום ממש נקבע המנגנון של פיצוי לקוח, ואגב, לפי המנגנון הזה - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

למשל 94,000 שקלים שנעלמו לאדון.

 << אורח >> הילה דניאלי נחמה: << אורח >>  

דווקא בחוק - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

מה המענה שלנו?

 << אורח >> הילה דניאלי נחמה: << אורח >>  

החוק לא עוזר לנו במקרה הזה, כי ברגע שלקוח מוסר את כרטיסי האשראי ומוסר את הקודים, אין לו הגנה מכוח החוק ולכן אנחנו הולכים לערוצים אחרים, שזה לבדוק את הניטור, לראות אם היו דרכים אחרות שהבנק היה צריך - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

הוא לא מסר את הקודים, הוא מסר את הכרטיסים.

 << אורח >> הילה דניאלי נחמה: << אורח >>  

בגלל זה אני אומרת, כל מקרה לגופו. פונה אחר כן מוסר גם את הקודים. זה האתגר.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אוקיי, תודה רבה. טיבי רבינוביץ', איגוד הבנקים.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>  

תודה רבה, אדוני היושב ראש. קודם כול, מדובר בתופעה חמורה ביותר שרק הולכת ומתגברת, היא לא פוחתת, היא הולכת ומתגברת. סוג של הערכה של היקף ההונאות שבוצעו והצליחו מגיע למעל 100 מיליון שקלים בשנת 2024. היקפי ההונאה שנמנעו מגיעים למעל 1.2 מיליארד ש"ח בשנת 2024. וצריך להבין שהיקפי העלייה משנה לשנה, אחוזי העלייה הם אחוזים דרמטיים. כלומר, הפער בין שנת 2023 ל-2024 היא עלייה של כ-100% בהיקף ניסיונות הונאה, כלומר, כמיליארד. אתה יכול לצפות לזה שבעוד שנה זה יכפיל את עצמו, אם לא מעבר. זאת תופעה לאומית שמדינת ישראל צריכה להתייחס אליה כתופעה לאומית, היא צריכה גוף מתכלל והיא צריכה לטפל בתופעה הזאת באופן מרוכז וממוקד, לא הבנקים ולא המשטרה בנפרד ולא משרד התקשורת בנפרד. שמעת פה - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

מי לדעתך צריך להוביל את זה?

 << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>  

גוף שיודע לתכלל אופרציה מורכבת כזאת. כי המערכת הבנקאית, אני אתן אותה כדוגמה, ותכף אני אפרט מה אנחנו עושים, עושה המון, אבל היא לא יכולה לעשות אם אין לה למשל יכולת לשתף מידע. אנחנו מנסים להקים מנגנון לשיתוף מידע בין הבנקים כדי למשל, אם אנחנו יודעים ששיחות עוקץ התקבלו ממספר מסוים, אנחנו רוצים להיות מסוגלים להעביר את האינפורמציה הזאת מבנק לבנק או מחברת כרטיסי אשראי. מעל שנה, יותר משנה, אבל נגיד שנה, אנחנו מנסים להקים מנגנון ממשלתי שמאפשר שיתוף מידע, לא הצלחנו. פנינו ל-1,001 גורמים, אנחנו לא מצליחים. לקחנו את זה על עצמנו, אנחנו מנסים להקים מנגנון לשיתוף מידע פרטי של הענף הפיננסי, כלומר, חברות כרטיסי האשראי ובנקים, אבל הדבר הזה לא יתאפשר אם לא תהיה אסדרה שמאפשרת שיתוף מידע בגלל היבטים של הגנת פרטיות.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זה מצריך חקיקה, טיבי?

 << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>  

יכול להיות שצריך חקיקה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

תן הצעה ואנחנו נביא את זה.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>  

תאמין לי שאנחנו, אני לא אשתמש במילים לא מנומסות של אף אחד, אנחנו עושים כל מאמץ כדי שיתאפשר, לא מתאפשר עדיין. בחו"ל זה קיים. אם אנחנו רוצים למגר את התופעה, צריך למצוא - - -

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

יכול להיות שמשרד המשפטים צריך לתכלל את זה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

קודם כול צריך לעשות, צריך להבין מה המהות של החקיקה ואז לראות.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>  

צריך גורם שמסוגל לתכלל. תנו לי עוד שתיים-שלוש דקות ואני רוצה לסיים בשורה של המלצות של מה לא לעשות, כי בכל זאת, דיון בוועדה, ציבור רחב שומע, אני רוצה למסור כמה המלצות.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

רק בקצרה, כי אנחנו צריכים לסיים.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>  

בסדר, יש עוד עשר דקות, מה הלחץ?

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

יש לנו עוד דוברים.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>  

אוקיי, אני אסיים בתוך חמש דקות.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

לא חמש דקות.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

שלוש דקות.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>  

טוב, אני אתחיל עם המלצות. אתה רוצה שנהיה פרקטיים?

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

כן.

 << אורח >> טיבי רבינוביץ': << אורח >>  

אני אקריא שורה של המלצות שכדאי שהציבור ידע, ממה להימנע. קודם כול, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לעולם לא יבקשו להזין במייל פרטים, פרטי חשבון אשראי. שנית, לא לבצע בקשות חשודות כמו משיכת כספים שמתקבלות מגורמים לא ברורים. לא למסור פרטים כאשר אתה לא יוזם את השיחה. לרשום את המספר שממנו מתקבלת שיחה חשודה, לדווח לבנק ולמשטרה. לבקש מהנציג שפונה אליך לדבר בעברית, לא בשפה זרה, בעברית. לא ללחוץ על קישורים, קישורי אינטרנט, אתרים מתחזים שמתקבלים ממקורות לא ברורים. 

הנה שורה של המלצות. שוב, הבנק לא יפנה ביוזמתו ללקוח ויבקש פרטים אישיים. לדעת, אוקיי? רק אם אתה פונה לבנק או לחברת כרטיסי אשראי הוא יכול לבקש ממך, לא בשיחה יזומה של הבנק. לא למסור פרטים אישיים אם מתקבלת שיחה לא ברורה ממקור כלשהו.

אני רוצה להגיד עוד כמה מילים. דובר פה על פורום חינוך פיננסי. קודם כול, פורום חינוך פיננסי הוא גוף בהובלת בנק ישראל והפיקוח על הבנקים בהשתתפות הבנקים וחברות כרטיסי אשראי. השקיעו משאבים רבים בקמפיינים בשפה הרוסית, הנה דוגמה: (משמיע הקלטה קצרה ברוסית).

זאת דוגמה אחת. אנחנו מבצעים פעולות הסברה ממוקדות לציבור הרוסי, גם בערוץ תשע וגם בכל המקומות הייעודיים. אנחנו מבצעים שיתופי פעולה עם המשטרה, עם משרד התקשורת, עם משרד הרווחה, עם השלטון המקומי, הגענו ל-100 ריכוזים של עולים, אנחנו מקיימים וובינרים בשלוש שפות: גם ברוסית, גם בעברית וגם בערבית. אנחנו עושים את זה מדי שנה, לפעמים פעמיים בשנה, וזאת בנוסף לפעולות ממוקדות שמבצע כל אחד מהבנקים וחברות כרטיסי האשראי בנפרד. אבל אתם צריכים להבין שהמוסדות הפיננסיים הם הכלי האחרון בשרשרת, יש הרבה כלים בדרך, וצריכה להיות פעולה ממוקדת, מתוכללת, כדי לאפשר למנגנונים לעבוד.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

תודה רבה. משרד הרווחה, קחי דקה. שלחתם התייחסות.

 << אורח >> מיה שמיר: << אורח >>  

אני אקצר, אני רק אגיד שבנתונים שאספנו בהשוואה לשנה שעברה יש עלייה של 20% בכמות.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

20% בתלונות שקיבלתם?

 << אורח >> מיה שמיר: << אורח >>  

בתלונות שקיבלנו על הנושא של העוקץ הכלכלי. לפני כן לא אספנו נתונים כי עסקנו בעיקר בהתעללות בתחום המשפחה, אבל נכנסנו לאירוע ויש לנו יחידות ייעודיות למיגור התעללות והזנחה באזרחים ותיקים ברשויות המקומיות, וגם בנושא העוקץ וניצול כלכלי.

 << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>  

יש הסברה ברוסית במשרד?

 << אורח >> מיה שמיר: << אורח >>  

יש הסברה ברוסית, יש ימי עיון, כנסים, גם לאזרחים הוותיקים עצמם, לבני משפחותיהם, וגם לאנשי מקצוע שיתווכו את כל הנושא כדי לצמצם את התופעה. בנוסף, נערכו קמפיינים.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

זה מעניין שמשרד הרווחה מקבל פניות ואתם לא.

 << אורח >> מיה שמיר: << אורח >>  

קיימנו קמפיינים להעלאת מודעות במדיה החברתית לאיתור, זיהוי והפנייה של מקרים. קיימנו כנסים וימי עיון לאנשי מקצוע, ביניהם גם יום המודעות הארצי שהתקיים השנה, תהיה בו גם התייחסות לנושא של ניצול כלכלי ועושק. קיימנו הדרכות לאזרחים ותיקים בשיתוף הפיקוח על הבנקים והיחידה לקהילות במשטרה. יש לנו תוכנית ייעודית, תוכנית מעות של אזרחים ותיקים מתנדבים שהם מכשירים אזרחים ותיקים אחרים לזהות עוקץ ולהעלות מודעות ב-15 רשויות. ואנחנו עכשיו מנסים להקים תוכנית פיילוט לטיפול במקרים של עוקץ ביחד עם משרד המשפטים והמשטרה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

תודה רבה. משרד המשפטים, יש לך מה להוסיף?

 << אורח >> רותם רייבי: << אורח >>  

אני אגיד בקצרה שניסינו להבין לפני הדיון מה השאלה המשפטית פה, אמרו לנו בכללי שיש בעיה עם התיקים, אבל אני נציגה של המחלקה הפלילית. אם העניין הוא רגולציה של בנק ישראל, אנחנו נעביר את זה למחלקה אזרחית-כלכלית, אבל לא כל כך הצלחנו להבין את המטריה החקיקתית לפני הדיון.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, יש בכלל בעיה בהעברת נתונים בין המשרדים, במיוחד כשמדובר בבנקים. בנקים הם לא משרד, בנקים זה עסק פרטי. ומה שאומר טיבי, הוא רוצה לפשט את התהליך, כי בנק מקבל מידע שאולי קשור גם לפרטיות של האדם. אני חושב שאתם צריכים לשבת ביניכם, להחליט מה חסר ואז לבוא אלינו ולבקש סעד בחקיקה, כי אחרת אנחנו לא נבין מה הסיפור. כי בין המשרדים פתרנו את הבעיות האלה, במשך שנים הייתה בעיה. לא, אני רק מחדד, נקודה חשובה.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

כן, תודה רבה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>  

בנק זה לא ממשלתי. בין המשרדים יש העברת נתונים, זו לא בעיה, הבעיה היא כאשר הוא אומר שבנק רוצה לקבל פרטים.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

יש לנו שלוש דקות, אני רוצה לסכם. אני רוצה להודות גם ליושב ראש הוועדה שקבע את הדיון, וגם לחברי הכנסת כמובן, ולאזרחים שהגיעו וריכזו את הנתונים, למשרדי הממשלה. מדובר בתופעה חמורה, תופעה מדאיגה, מצב עגום ותופעה שמתרחבת, מתרחבת ומשתכללת. ולכן הציפייה היא שכל הגורמים הרלוונטיים יעלו הילוך, כי אנחנו חייבים. אגב, יכול להיות שאני יכול להסכים אתך, זוהר, שאנחנו לא נוכל למגר אותה לגמרי, אבל בוודאי לצמצם אותה. אני באופן כללי בחיים שלי רגיל לדבר במספרים ולעבוד עם מספרים, אחרת אני לא יודע מה השיטה למדוד את עצמנו.

אנחנו נקיים פה דיון מעקב במהלך חודש יוני, כמובן בכפוף לאישור של יושב ראש הוועדה. לקראת הדיון שיתקיים במהלך חודש יוני אנחנו כמובן מברכים על היוזמה של לשכת עורכי דין לסייע לנפגעים. כמובן אנחנו נשמח אם זה יהיה ללא שכר טרחה לאור הנסיבות. משרד התקשורת, להעביר לנו לקראת הדיון הבא את הנתונים לגבי המספרים, היקף המספרים שנחסמו. משטרת ישראל, אני עדיין חושב שצריך לעשות מאמץ לסווג את העבירה במערכות שלכם, לעשות את ההסברה ואת ההרצאות בשפה הרוסית. אני בטוח שאפשר לעשות את זה ולא לסבך את העניין.

משרד העלייה והקליטה, להגביר את מהלכי ההסברה. בנק ישראל, לשלוח לנו את הפילוח של הנתונים וכמה כספים הצלחתם להחזיר מתוך סך התלונות. אנחנו גם באופן כללי נשמח לקבל התייחסות, אם אנחנו שואלים את משרדי הממשלה כנראה יש לנו סיבה. כחברי כנסת אנחנו נשמח לקבל התייחסות לפני הדיון, עדיף לא רבע שעה לפני הדיון, לפחות יום לפני, כדי שגם נוכל ללמוד את ההתייחסות וללמוד אותה.

אני חושב שמה שעולה פה בעיקר מהדיון זה הצורך בגורם המתכלל, גורם שיתכלל את הפעילות של כלל משרדי הממשלה, של משטרת ישראל, של בנק ישראל, של הפיקוח על הבנקים, של איגוד הבנקים. אני עדיין שוקל למי לפנות בנושא הזה מתוך הגורמים הרלוונטיים, יכול להיות שלשר המשפטים.

 << אורח >> רותם רייבי: << אורח >>  

כן, אני בודקת אצלנו מי.

 << יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>  

אני חושב שאנחנו נפנה לשר המשפטים עם פנייה/דרישה להקים צוות בין-משרדי שיטפל באירוע הזה, שיתכלל בין הפעילות של כלל משרדי הממשלה ויתייחס לתופעה הזאת כתופעה לאומית, אני לגמרי מסכים איתך. 

אנחנו נתכנס כאן שוב במהלך חודש יוני. תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>