פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 22 הוועדה לענייני ביקורת המדינה 10/06/2025 הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 הוועדה לענייני ביקורת המדינה 10/06/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 214 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי, י"ד בסיון התשפ"ה (10 ביוני 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים - דוח המבקר בנושא השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו מוזמנים: רו"ח מיכל לילך מבורך – סגנית מנהל אגף, משרד מבקר המדינה ד"ר לירון נתן – מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה ד"ר נעמה קצין מוסקוביץ – מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה אביגיל סגל – עו"ס ראשית לפי חוק אימוץ ילדים, משרד הרווחה והביטחון החברתי רועי בן נעים – מנהל תחום קשרי כנסת וממשל, אגף בכיר קשרי חוץ ודוברות, משרד הרווחה והביטחון החברתי אפרת כהן ואשדי – המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה ליאת יעקובוביץ – עו"ד, משרד המשפטים יעל סיני ביבלש – מנכ"לית, האגודה למען הלהט"ב שלי גולדברג – סמנכ"לית שירותי פרט, האגודה למען הלהט"ב קינן בירנבאום – סמנכ"ל פיתוח קהילות, האגודה למען הלהט"ב עופר קובץ – מנהל המחלקה המשפטית, האגודה למען הלהט"ב בני סוויל – יו"ר, משפחתא - קהילת האימוץ של ישראל שיר אריאל אפרת – מייסדת שותפה, ארגון משפחתי - ילדי משפחות הלהט״ב רומי יוסף בנימיני – חברת צוות הנהלה, ארגון משפחתי - ילדי משפחות הלהט״ב איליי בר-קט – מועצת התלמידים והנוער הארצית גאיה שיף – מועצת התלמידים והנוער הארצית גאיה יהב – מועצת התלמידים והנוער הארצית אורי נרוב – מנהל המחלקה המשפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה לורן פוריס – מנהלת קשרי כנסת, המרכז הרפורמי לדת ומדינה רונית ארנפרוינד – מנכ"לית, תהל"ה - תמיכה בהורים ובבני משפחה של הקהילה נעה בר-אלי – תהל"ה - תמיכה בהורים ובבני משפחה של הקהילה מירי ביאלר – תהל"ה - תמיכה בהורים ובבני משפחה של הקהילה שי ברמסון – יו"ר, חברותא נתנאל שלר – מנכ"ל, חברותא שי גורטלר – אב גאה, אחד העותרים לבג"ץ אסף וייס – אב גאה וסגן ראש עיריית רמת גן מ"מ מנהלת הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: מוריה אביגד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים - דוח המבקר בנושא השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שלום לכולם, היום יום שלישי, י"ד בסיון תשפ"ה, היום ה-613 למלחמה, 866 חללי צה"ל, 935 אזרחים שנרצחו, 78 חללי משטרה ושירות ביטחון כללי ו-55 חטופים עדיין בשבי מפלצות החמאס, נקווה שישובו במהרה לביתם, מי למשפחתו בחיים ומי לקבורה. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: דוח המבקר בנושא השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ. זוהי ישיבת מעקב, כבר קיימנו ישיבה אחת. בפתח דבריי אני רוצה להודות לחברי, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, על יוזמת היום המיוחד הזה בכנסת. כאשר אנו מדברים על פנימיות, משפחות אומנה ואימוץ אנו מדברים על עתידם של ילדים שזקוקים לכנפי חסות, לביטחון ולאהבה שכל ילד ראוי להם. המציאות הקשה היא שיש ילדים שמשפחותיהם הביולוגיות אינן מסוגלות לספק להם את הסביבה הבטוחה והתומכת שהם זקוקים לה. אלימות, הזנחה, הורים הנאבקים בהתמכרויות או במחלות נפש, כל אלה עלולים להפוך את הבית למקום מסוכן עבור הילד. במצבים כאלה המדינה והחברה נושאות באחריות מוסרית ומשפטית להגן על הילדים האלה. השמה במסגרת חלופית אינה פתרון פשוט או מושלם. פנימיות מספקות מענה מידי והסביבה מובנית, אך חסרות לעיתים החמימות והקרבה האישית של משפחה ויחס אישי ואנושי. לעיתים ההשמה היא זמנית ויוצרת תחושת חוסר ודאות. אימוץ מעניק יציבות לטווח ארוך ותחושת שייכות קבועה אך מתאים בעיקר לילדים צעירים יותר. כל אחת מהמסגרות הללו נושאת עמה אתגרים ייחודיים. הילדים הללו מגיעים עם מטען נפשי כבד, טראומות, חוסר אמון, קשיי התקשרות. הם זקוקים לא רק לקורת גג ולמזון אלא לטיפול רגשי מעמיק, להבנה ולסובלנות רבה. המטפלים, בין אם בפנימיות, משפחות אומנה או משפחות מאמצות, זקוקים להכשרה מקצועית, לתמיכה מתמשכת ולמשאבים נאותים. החברה שלנו חייבת להבין שהשקעה במערכות האלה היא השקעה בעתיד של כולנו. ילד שמקבל טיפול ותמיכה נאותים במסגרת חלופית יכול לגדול להיות אדם תורם וחזק. לעומת זאת, ילד שלא מקבל את הטיפול שהוא זקוק לו עלול להישאר עם צלקות נפשיות לאורך חייו. אני מקווה שעצם קיום הדיון הזה, שהוא דיון שני בוועדה, יגביר את המודעות החברתית לנושא, לשיפור ההדרכה וההכשרה של משפחות אומנה ומאמצות ולהקצאת משאבים נוספים למערכות הגנת הילד. מאחורי כל סטטיסטיקה עומד ילד עם שם, עם חלומות, זכותו לגדול עם כל ההזדמנויות שהמדינה יכולה להעניק לו. אני בהמשך אבקש לקבל התייחסות מהמשרדים עצמם. אני מזכיר שזהו דיון המשך לאימוץ ילדים ע"י זוגות חד-מיניים, דוח מבקר המדינה בנושא השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ. הדיון הזה נערך ב-6 ביוני 2023. אני מתחם את הדיון הזה, ולא מרחיב אותו לכלל האימוצים, ליום המיוחד הזה. ברוך הבא, אסף וייס. גילוי נאות, הוא חבר שלי, עבדנו יחד הרבה שנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> והוא גם סגן ראש עיריית רמת גן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו לא נתפרס לכלל נושאי האימוץ אלא נתרכז בנושאים האלה כי המדינה עושה לנו בעיות. חבר הכנסת ויוזם הדיון, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב הראש, על קיום הדיון החשוב הזה. אני תמיד עשיתי מה שהמדינה שלי דרשה ממני, הלכתי לתיכון, סיימתי בממוצע ציונים סביר פלוס פלוס, התנדבתי לצה"ל ושירתי שש שנים, גם כחייל וגם כקצין, בגאווה גדולה, אני משלם מסים, התנדבתי למילואים; כבן לאם יהודייה עשיתי ארבעה תארים אקדמיים, עשיתי את כל מה שדרשו ממני ואז עוד קצת. כשאני מסתכל על הזוגיות שלי עם בן הזוג שלי, אנחנו לא יכולים להתחתן במדינה. אני לא יכול להתחתן עם אהבת חיי במדינה. עד לאחרונה לא יכולתי להפוך להיות אבא, לא בפונדקאות ולא באימוץ. בית אף צעיר במדינה לא יכול לקנות או לבנות. אז אני שואל: מה נשאר לבחור צעיר שעשה את כל מה שהמדינה שלו ביקשה ממנו ואין לו יכולת להתחתן עם אהבת חייו, אין לו אפשרות להקים משפחה ואין אפשרות להקים בית? בשנים האחרונות חלו מספר שינויים, אבל לפני שהשינויים האלה הוצגו ואושרו ע"י בג"ץ, ממשלות ישראל – או יותר נכון ממשלות נתניהו – יצאו מגדרן בשביל להבהיר לקהילה הגאה שאנחנו לא ראויים להיות הורים בכל דרך אפשרית. ממשלת נתניהו הקודמת-קודמת הצביעה נגד הזכות שלנו בפונדקאות, ממשלת נתניהו הנוכחית הצביעה נגד הזכות שלנו באימוץ פעם אחר פעם. גם כשנחתמו הסכמי אימוץ עם מדינות זרות דאגו להוציא ולהחריג את הקהילה הלהט"בית. המדינה שלי דאגה להבהיר לי בכל דרך אפשרית שאני לא ראוי להיות אבא. וגם עכשיו, כשבג"ץ קבע בזכות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שאני זכאי להיות אבא באימוץ ובפונדקאות, יצא מגדרו שר הרווחה של מדינת ישראל להבהיר בתשובתו לבג"ץ שטובת הילד היא שהוא לא יגדל אצל הורים להט"בים, שזה עלול לפגוע בילד עצמו, ליצור מורכבויות וקשיים. למזלנו, יש בג"ץ ובג"ץ איפשר לנו להפוך להיות הורים גם בפונדקאות וגם באימוץ ופרץ לנו את הדרך הזאת. אני אבא של נעמי, שאין דבר מושלם, קדוש ויקר ממנה, לפחות עבורי, זה מה שמגדיר אותי והיא האושר הגדול של חיי בזכות בית המשפט העליון. אני רוצה לשאול את משרד המשפטים: האם הדין היום בישראל הוא שלהט"בים רשאים לאמץ ילדים? מה הם הנתונים העדכניים לגבי אימוץ ילדים בידי זוגות חד-מיניים? כיצד משרד הרווחה מוודא כי לא מופלים זוגות חד-מיניים בתהליך האימוץ? והאם שיניתם את התפיסה שלכם? כי לפי הדיווחים, עובר לפסיקת בג"ץ, היו שתי רשימות אימוץ, אחת של תינוקות שסטרייטים יכולים לאמץ ואחת של ילדים מעט יותר מבוגרים וילדים עם צרכים מיוחדים שלשם הופנו זוגות להט"בים. אז האם אוחדו הרשימות? האם יש רק רשימה אחת? האם זוגות להט"בים יכולים? כמה אומצו? ואיך אתם נאבקים באפליה גם בתחום הזה? תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אחדד את מה שהוא אמר. יש החלטה קודמת שבדיון הקודם – אני לא יודעת אם את מודעת אליה – ביקשנו מכם לחדד אותה. אני יכול להגיד גם למשרד הרווחה שהיינו אמורים להקים צוות סיעור מוחות בראשות המנכ"ל לטפל בליקויי דוח המבקר, גם על זה נרצה לשמוע. לצערי, בבית הזה עדיין – ואני איש פוליטי, אני יכול להגיד את זה – יש חברי כנסת חשוכים שמדברים על הקהילה מעל הדוכן במילים בוטות. יש כמה חברי כנסת שאכפת להם, לפחות אצלנו, כולל אותי, שמחזירים מלחמה שערה ולא מוכנים לקבל את הסגנון ואת הצורה. בבקשה, גברתי ממשרד מבקר המדינה, ואחר כך אעביר את רשות הדיבור למשרדים השונים. << אורח >> נעמה קצין מוסקוביץ: << אורח >> אני אציג יחד עם הקולגה שלי, לירון נתן, את הדוח בנושא. אני אתחיל בקצרה בכמה דברים כלליים מתוך הדוח ואז נציג את נושא אימוץ ע"י זוגות חד-מיניים. הדוח כאמור על השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ. הוא נערך בין ינואר לנובמבר 2022 בתוך משרד הרווחה והביטחון החברתי. הסתכלנו על כל הנושא של ילדים שמוצאים מביתם וצריכים בית – מה מדיניות משרד הרווחה, איך עושים מעקב אחר מצב הילדים האלה, מה ההשלכות של הטיפול במסגרות חוץ-ביתיות בבגרות, איך מטפלים בהורים המולידים, שירותי ליווי וסיוע למשפחות מאמצות, וכאמור, אימוץ ע"י זוגות חד-מיניים, שבזה נתמקד. כמה נתוני מפתח: 1,149 ילדים מתחת לגיל 8 הוצאו מביתם לפנימיות במקום למשפחות אומנה, ילדים קטנים; 10% בלבד מהילדים שמוצאים מביתם שבים לביתם לאחר שהם והוריהם עברו שיקום; 91% מהאימהות שילדיהן הוצאו מהבית בשנת 2017 לא השתתפו בשום תוכנית שיקום שמטרתה לשקמן ולהחזיר אליהן את ילדיהן; פי שמונה סיכוייו של בוגר הפנימייה לשהות במעצר או במאסר בבגרותו ביחס לסיכויים של בוגר מהאוכלוסייה הכללית ופי שניים וחצי מאלו של בוגר ששהה בילדותו באומנה; פי חמישה סיכוייה של נערה בפנימייה ללדת לפני גיל 17 ביחס לנערה מהאוכלוסייה הכללית ופי 1.5 מאלו של נערה באמנה; ל-87% מהילדים באומנה לא נקבעה תוכנית טיפול כנדרש על מנת לשקמם; 27% מהילדים באומנה ובפנימיות עוברים בין מספר מסגרות בתקופה שבה הם שוהים מחוץ לבית ואורך הליך אימוץ הוא כ-26 חודשים, שזה כפול מהמשך המוגדר בדין. אז רק כדי להכניס לקונטקסט לפני שנדבר על אימוץ ע"י זוגות חד-מיניים, למשרד הרווחה למעשה יש מדיניות ומדרג כיצד לטפל בילד שהוצא מביתו. המטרה היא למצוא לאותו ילד בית קבוע ומיטיב, כשיש שני בתים קבועים ומיטיבים, העדיפות הראשונה היא שהילד יוכל לחזור לבית הוריו, שהוא ישוקם, שהם ישוקמו והוא יוכל לחזור למשפחתו הביולוגית והטבעית. במידה וזה לא מתאפשר, בית קבוע נוסף זה בעצם משפחה מאמצת, שהילד הופך להיות בנה על כל המשתמע מכך. בינתיים, עד שנמצא בית קבוע, יש שתי מסגרות זמניות: פנימייה ומשפחת אומנה, כאשר משרד הרווחה מתעדף משפחות אומנה משום שיש עדיפות למסגרת משפחתית ולא מוסדית. אנחנו רואים שבפועל מה שקורה זה ההפך מהמדיניות. מעט מאוד מהילדים מוצאים בית קבוע. כמו שאמרנו, 10% חוזרים לבית ההורים ופחות מ-1% מאומצים, ובתוך המסגרות הזמניות, שני-שליש נמצאים בפנימייה ורק שליש באומנה. בהתאם גם הכספים שמושקעים. פנימייה עולה הרבה יותר כסף מאומנה ומאימוץ, על אף שהמדרג הוא הפוך. המלצנו שמשרד הרווחה יבחן את המדיניות שלו על סמך הנתונים, יקבע יעדים למימושה ויעקוב אחריהם. << אורח >> לירון נתן: << אורח >> אני אוסיף כמה התייחסויות לנושא הדיון הזה, נושא אימוץ ע"י זוגות חד-מיניים. הנתונים שאני אציג נכונים לתקופת הדוח. מצאנו שבתקופה של כמעט עשור נמסרו 7 ילדים לזוגות חד-מיניים מתוך 835 ילדים שאומצו במדינה באותה תקופה. המשמעות היא שהסיכוי של זוג חד-מיני לקבל ילד באימוץ עומד על חצי מהסיכוי של זוג שאיננו חד-מיני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם אפשר שאלה. הזכרתי בדברי הפתיחה שלי את הדיווח שמשרד הרווחה עובר על החלטת בג"ץ ומייצר שתי רשימות, אחת של ילדים לאימוץ שהם תינוקות ורשימה אחרת של ילדים מעט יותר בוגרים וילדים עם צרכים מיוחדים, שלשם הופנו הזוגות הלהט"בים ובכך עובר על הפסיקה. אוששתם את הדיווח הזה? אתם מכירים התנהלות כזאת? << אורח >> לירון נתן: << אורח >> הכרנו את הדיווח הזה אבל אנחנו לא מצאנו עדות לכך שקיימות שתי רשימות נפרדות של אוכלוסיות שונות או זוגות שונים שמיועדים לכל רשימה. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> איך מסבירים את הנתון הנמוך הזה אם אין רשימות נפרדות? << אורח >> לירון נתן: << אורח >> אולי משרד הרווחה יוכל לענות על זה, אני אוכל להסביר מה שאנחנו ראינו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מחצית הסיכוי שלהם הוא המשוואה של החלק של הקהילה או של דו-מיניים באוכלוסייה, או שאם יש 50 לאימוץ הם מקבלים רק 25? << דובר_המשך >> לירון נתן: << דובר_המשך >> בתוך רשימת ההורים שממתינים לאימוץ יש גם זוגות חד-מיניים וגם שאינם חד-מיניים. הסיכוי של זוג חד-מיני ברשימה הזאת לקבל ילד לאימוץ הוא 50% מהסיכוי של זוג שאינו חד-מיני, פרופורציונלית למי שנמצא ברשימה כמובן. שיעורם ברשימה גבוה יותר משיעורם באוכלוסייה כנראה בגלל שהצורך גדול יותר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה הביקוש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> של הזוגות החד-מיניים ברשימה. << דובר_המשך >> לירון נתן: << דובר_המשך >> לפחות כשאנחנו בדקנו את הנתונים, יכול להיות שמאז חל שינוי, הנתונים שאני מציג כאן נכונים לתקופת הדוח, אם יש נתונים עדכניים אז כמובן שאתם תציגו אותם. לגבי איך זה קורה – סביב כל ילד יש דיון. ככל שילד יותר מבוגר, או אם יש לו מוגבלות או היבטים אחרים שנקרא לזה במירכאות "הורים מועמדים פחות רוצים אותם", אז הורים שכן מוכנים יקבלו אותו. אם הורים חד-מיניים מוכנים לקבל ילד יותר מבוגר או עם מוגבלות, הסיכויים שלהם גדלים, אבל תינוקות קטנים בריאים, הסיכויים של הורים שאינם חד-מיניים הרבה יותר גדולים לקבל אותם. בפועל, יש חלוקה בין סוג הילדים שיגיעו לכל מקום אבל זה לא שמנוהלות למיטב הבנתנו שתי רשימות נפרדות. אפשר כן לראות בתרשים את שיעור הילדים שנמסרו לאימוץ לזוגות חד-מיניים, הוא אפילו לאורך תקופה הלך וירד, עד כדי 73 ילדים בשנת 2021, שהייתה השנה האחרונה שבה בדקנו. << אורח >> נעמה קצין מוסקוביץ: << אורח >> מדברים פה בעצם על פחות מאחוז. << אורח >> לירון נתן: << אורח >> נכון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל שוב אני אומר, כל זה לפני פסיקת בג"ץ. << אורח >> לירון נתן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תכף נשמע את הרווחה, אולי יש תזוזה חיובית בנושא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש. << אורח >> לירון נתן: << אורח >> יכול להיות שבינתיים חל שינוי, נכון למועד כתיבת הדוח גובשה טיוטה להצעת חוק שבה גם חל שינוי בהיבט של "איש ואשתו" בנוסח חוק האימוץ. נכון לכתיבת הדוח הנוסח הזה לא קיבל אישור ולא נחקק ולכן הנוסח "איש ואשתו" נותר בחוק כפי שהיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הייתה כוונה אבל של אחד מחברי הכנסת לשנות את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הגשתי חוק ב-2024 והכנסת דחתה אותו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו מכירים את זה. תודה רבה. בבקשה, משרד הרווחה. אולי היא תיתן לנו תקווה בנתונים. << אורח >> אביגיל סגל: << אורח >> אני עו"ס ראשית לחוק אימוץ ילדים ומנהלת בפועל של השירות למען הילד. אני רוצה דווקא להתחיל מנתונים שבעקבות פנייתו של חבר הכנסת יוראי חיפשתי בזמנו, ותודה לך על ההזדמנות, אני חושבת שזה חלק חשוב. בשנת 2024, שזה כבר אחרי החלטת בג"ץ, היו 260 פניות חדשות של מבקשים לאמץ – אני מדברת עכשיו רק על האימוץ הקלאסי – שהתפלגו בדרך הבאה: יחידים שפנו, שאגב להם אין ייצוג, אין להם איזשהו לובי, היו 38, זוגות חד-מיניים היו 12, כל היתר, כלומר 211, היו זוגות הטרוסקסואליים. בשנת 2025, נכון להיום, היו 90 פניות של 3 יחידים, זוג אחד חד-מיני והיתר זוגות הטרוסקסואליים. זה נתון שחשוב לי להביא. אני הייתי מאוד שמחה, וציפינו, שבעקבות החלטת בג"ץ תהיינה פניות אחרות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היו פניות ולא קיבלו או לא היו פניות? << דובר_המשך >> אביגיל סגל: << דובר_המשך >> לא, אלה הפניות, זו ההתפלגות של הפניות. מה שאנחנו רואים יותר זה דווקא בפונדקאות יש יותר נוכחות של הקהילה. זו בחירה, ואני אומרת את זה בצער, וחשוב לי להגיד ואולי לנצל את הבמה, שלצערי הרב מדי שנה ישנם ילדים שאנחנו לא מוצאים להם מענה, אין משפחות שמוכנות להתמודד. חשוב לי גם להגיד, יש רשימה אחת, בתוך הרשימה לפי חוק חייבים ללכת על נושא הדת, ילד יהודי נמסר ליהודים, ילד מוסלמי למוסלמים ונוצרי לנוצרים, ילדים חסרי דת זה תלוי ברקע ממנו הם הגיעו, או כפולי דת, יש דברים שניתן לבית משפט להחליט. מי שמני להחליט מה יהיה מסלול חייו של ילד. אז יש רשימה אחת של כולם. בעבר הייתה כן העדפה שהשתנתה. בעקבות כל הדברים המדינה כן שינתה את עצמה. בעבר תינוקות נמסרו לזוגות חשוכי ילדים, זה לא קיים יותר, כולם אותו דבר. יש לציין שאנשים שפונים לשירות עוברים תהליך של אבחון, כשהאבחון הוא גם הדדי, הם לומדים יותר על פרופיל הילדים והם אומרים לנו עם מה הם מוכנים ויכולים להתמודד וזה חלק חשוב. לצערי הרב, מדי שנה יש ילדים שאנחנו לא מצליחים לגייס עבורם משפחות, למשל ילדים שקיים ערפול לגבי מצבם הרפואי או ילדים גדולים יותר וזקוקים לאימוץ כי אין להם הורים. לא תמיד אנחנו מצליחים לתת מענה. זה אתגר עבורנו. אני אומרת את זה בכאב רב כי לא למצוא מענה לילד זה אחד הדברים הכואבים שיש. אז הייתי שמחה אם היו יותר פניות והיו יותר אפשרויות. בשנת 2024, מתוך 80 ילדים שנמסרו לאימוץ היו 4 שעברו לזוגות חד-מיניים, מתוכם היה זוג של נשים שפנו, עוד לא הספיקו לקבל את האישור והן קיבלו ילדים. שואלים הרבה על ההמתנה וכו' וחשוב לי להסביר, ישנם אנשים שרוצים את הילד שלא נולד להם, מה שנקרא סיירת מטכ"ל, לא רוצים שום דבר ברקע, אז הם מחכים. ישנם אנשים שהם יותר גמישים ויותר מוכנים לקבל – ילדים לא מגיעים סתם לאימוץ, זה לא שאנחנו יוצרים מציאות, אז זה נתון שחשוב לי להביא. אני אשמח. על כל מי שפונה יש מחסור, בעיקר באנשים שמוכנים לקחת קבוצות של אחים, ילדים יותר גדולים, ילדים שיש מורכבות ושהמצב המשפטי פתוח. ברשימה יש הרבה השמות של ילדים – זה גם היה שינוי של מדיניות של כמה שנים – של אומנה רצף אימוץ. זאת אומרת, אנשים שפנו לאומנה מתוך איזושהי מחשבה שאם זה יתפתח, אם לא יצליחו לשקם את ההורים, אז יפתח תיק אימוץ. אז בערך 60% מהילדים שנמסרים הם באומנה רצף אימוץ. אני שאלתי את שירותי האומנה אם יש להם את הפילוח שאני עשיתי ואין – גם אנחנו עשינו את זה לאחרונה – כך שאני לא יודעת להגיד כמה פניות יש לאומנה. כן יש מחסור במשפחות באומנה, יש באימוץ. ואני אומרת, המחסור הוא לא לתינוק בן יומו של מי שעשה מה שעשה וזה לא מתאים ואין רקע, אלא לילדים שהם יותר מאתגרים וזה בעצם מה שאנחנו מחפשים באוכלוסייה בכלל. אני אשמח אם מהבמה הזאת יגיעו יותר פניות של אנשים שמוכנים לתת את לבם וביתם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה לך על הדברים, אביגיל. בכל זאת אני רוצה לשאול כי תשובת משרד הרווחה לבג"ץ האימוץ הייתה שטובת הילד היא שהוא לא יגדל בבית עם זוג הורים להט"בים, שזה עלול לגרום למורכבות ולקשיים. זאת העמדה שהוגשה ע"י משרד הרווחה, ע"י שר הרווחה שמייצג את משרד הרווחה, ועל כן שאלתי, אפרופו דברייך, היא: האם העמדה המקצועית של גורמי המקצוע במשרד הרווחה עולה בקנה אחד עם מה שנמסר ע"י המשרד והשר לבג"ץ, או שהיא שונה? האם יש שיקול של נטיית מין או זהות מגדרית בהפניה של ילד לאימוץ ע"י זוגות להט"בים? << אורח >> אביגיל סגל: << אורח >> זה לא קיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> העמדה המקצועית שלכם. << אורח >> אביגיל סגל: << אורח >> העמדה המקצועית שלנו – ואני אמרתי, יש כאן גם אנשים שאין להם לובי וזה היחידים, אין איזושהי תנועה - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אביגיל נראה לי הלובי שלהם. << אורח >> אביגיל סגל: << אורח >> אני מוצאת את עצמי הלובי של הקהילה גם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני באמת שואל כי העמדה הזאת מאוד הפתיעה, תסכלה ואכזבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יוראי, היה דיון על התשובה בבג"ץ? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, בג"ץ הכריע. בג"ץ הכריע שטובת הילד היא שיגדל בבית עם שני הורים אוהבים ולא משנה מה נטיית הלב שלהם או מה הזהות המגדרית שלהם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז הינה התשובה של אביגיל, שאין דבר כזה, למרות שזו הייתה העמדה של השר והמנכ"ל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אכן אני שמח על הדברים שלך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה מברך על הדברים שלה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> חד משמעית ואני שמח שאת נמצאת שם ועושה את עבודת הקודש הזאת. אני שמח לשמוע שהעמדה של השר מנוגדת לעמדת גורמי המקצוע. אני מוכרח לומר שהיא הפתיעה, אכזבה, תסכלה וגרמה לזעם ניכר בקרב הרבה מאוד אנשים כי היא פשוט לוקה בחסר, ההבנה שמה שילד זקוק לו זה זוג הורים שאוהבים אותו, לא משנה אם הם הומואים, סטרייטים, טרנסים, דתיים, מסורתיים, חילונים, לא משנה מה. ילד זקוק לאהבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זו הגישה שלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכן אני מברך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יהיה שר רווחה שישנה את זה כנראה. תודה רבה לך על הדברים. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> יש נוכחות של המשרד לשוויון חברתי באולם? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הם לא הגיעו היום לאף דיון. << דובר >> איל קופמן: << דובר >> זו תקלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זו בהחלט תקלה ותודה רבה לך, אדוני המזכיר, על תשומת הלב. זה לא ראוי, זה נושא יותר מדי חשוב כדי שיהיו פה היעדרויות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה משרד שקוף לחלוטין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תרתי משמע. בבקשה, גברתי ממשרד המשפטים. << אורח >> ליאת יעקובוביץ: << אורח >> המצב המשפטי היום ברור לגמרי. אחרי פסיקת בית המשפט העליון בדצמבר 2023, בבג"ץ גורטלר, בית המשפט קבע פה-אחד כי יש לפרש את סעיף 3 לחוק אימוץ ילדים כך שבגדר התיבה "איש ואשתו" כלולים גם זוגות חד-מיניים ולכן מתאפשר היום אימוץ ע"י חד-מיניים ואביגיל הציגה בצורה מאוד מאוד יפה ונרחבת את השינוי במדיניות שהיה בעבודת הרווחה. אז מהבחינה הזאת, גם כשמסתכלים על דוח מבקר המדינה, חל שינוי מאוד משמעותי וצריך להסתכל על הדברים במצב הנוכחי שבו אנחנו נמצאים אחרי פסיקת העליון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האגודה למען הלהט"ב, בבקשה. << אורח >> יעל סיני ביבלש: << אורח >> שלום לכולם. תודה רבה לכבוד יושב-הראש, חבר הכנסת מיקי לוי, בכלל על התמיכה לאורך השנים ועל חשיבות הנושא, ולחברי השדולה הגאה, על היום החשוב הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ב-2001, אם אינני טועה, פעם ראשונה ששברנו את הכללים בירושלים ואפשרנו לתהלוכה לצאת מבן יהודה 1, שם פעם ישבה הקהילה, בתהלוכה לאורך כל המדרחוב, מה שלא היה מקובל, ולא מקובל עד היום, תהלוכות במדרחוב בואכה גן הפעמון. זה קרה במשך שלוש שנים. אני עשיתי את התהלוכות בימי שישי כדי לא לאפשר למי שרוצה להפריע לבוא ולהפריע כי הוא רץ לעשות שבת. תרגיל פשוט. זה עבר די בשקט, היו מקרים ספורים אבל היה אפשר לקפל אותם לתוך הניידות, זה קל. ב-2004 עזבתי ואמרתי למחליף שלי: אל תעשה ביום חמישי ואל תעשה ביום חמישי אחר הצהריים לקראת ערב כי אין שליטה בגלל החשכה וקרה מה שקרה. זה חבל. גם כיושב-ראש הכנסת הגעתי לגן העצמאות ומעל הבמה הייתי גאה לתמוך בקהילה לאורך כל הדרך. אין פה בכלל חוכמות, אזרחים מן השורה, שווי זכויות. אבל הדרך עוד ארוכה, אני צריך להילחם קצת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתה היית היו"ר הראשון שצעד במצעד הגאווה והסובלנות בירושלים, חבל שהמסורת לא ממשיכה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דווקא הפעם ציפינו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא ציפינו. חבל שזה לא המשיך. << אורח >> יעל סיני ביבלש: << אורח >> לפני שאני אתייחס לנושא הוועדה חשוב לי קודם להגיד בשם קואליציית ארגוני הקהילה הגאה לגבי העיתוי המיוחד של היום הזה. דווקא עכשיו, כשקהילת הלהט"ב נוכחת בכל חלקי החברה הישראלית, גם בחזית, בעורף, בשירותים החברתיים, בקווי הסיוע, בבתי החולים, בקהילות המקומיות, חשוב לזכור עד כמה התמיכות שמעניק המשרד לשוויון חברתי הן קריטיות ומצילות חיים. כואב לי שהם לא נמצאים פה. בזכות התקציבים של המשרד התאפשרו בשנתיים האחרונות מענים פורצי דרך בכל הארץ, סיוע אישי וקהילתי לאנשים בגיל השלישי, קווי קשב ותמיכה במצבי חירום, קבוצות טיפוליות, הכשרות לאנשי ונשות מקצוע, מענים מותאמים לאוכלוסייה הדתית והחרדית ועוד תוכניות רבות שמחזקות את החוסן החברתי של מדינת ישראל כולה. אנחנו מאמינים בשותפות עם המשרד לשוויון חברתי ויש עוד זמן ואנחנו בטוחים שאפשר למצוא את הדרך יחד. אני פונה מכאן לשרה מאי גולן, בואי ניפגש, נדבר נמצא את הדרך להבטיח את המשך הפעילות של התוכניות החיוניות האלה, זה בידיים שלך, זאת ההזדמנות שלך לחזק את האחריות של המשרד כלפי כלל חלקי החברה ולוודא שאף אחד ואחת לא נמצאים מאחור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עם אנשי המקצוע במשרד הקשר קיים? << דובר_המשך >> יעל סיני ביבלש: << דובר_המשך >> זה תלוי באיזו רמה. עם היחידה המקצועית יש לנו קשר מתמשך, נפגשנו גם עם הרמ"טית, קיבלנו תשובה מאוד מבאסת, שאין תקציב, למרות שמשרד האוצר טוען בתוקף שיש תקציב, כך שמישהו כנראה פה משקר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש כאן נציג של האוצר? אין, לא הבאנו. << דובר_המשך >> יעל סיני ביבלש: << דובר_המשך >> זה מוקלט בשלוש ועדות. הרפרנט במשרד האוצר, אוהד מרדכי, אומר בפירוש שהועבר תקציב למשרד לשוויון חברתי, 24 מיליון שקלים, בכל זאת ההתקשרויות שלנו לא יוצאות לדרך, משהו עוצר אותן. אני רוצה שיהיה איזשהו דיאלוג. הינה נציגת המשרד לשוויון חברתי, שלום, אנחנו רוצים להתחיל דיאלוג עם המשרד לראות איך לפתור את החסמים כי אנחנו בעוד חודשיים סוגרים תוכניות מצילות חיים וחבל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תכף נפנה אליה. בבקשה להמשיך. << דובר_המשך >> יעל סיני ביבלש: << דובר_המשך >> קודם כל, כואב לי לשמוע שאלה המספרים. אני שותפה לחלוטין לרצון שקהילת הלהט"ב תיקח חלק יותר גדול בבקשות לאימוץ. השנה הייתה פניה אחת ואני חושבת שהדרך לעשות את זה היא גם להנגיש את הנושא לקהילת הלהט"ב. מאז הבג"ץ בדצמבר 2024 לא פורסם נוהל של משרד הרווחה איך לגשת ומה לעשות. אני חושבת שהרבה מקהילת הלהט"ב בכלל לא יודעים שהנושא שונה. מ-2016 היו מאבקים משפטיים – יושב פה שי שהוא מהזוג הראשון שאימץ ילד בישראל והיה גם בבג"ץ החשוב הזה – מ-2016 רק שמענו את משרד הרווחה ואת הטיעונים על ההורות שלנו, טובת הילד וכל מיני תירוצים ועניינים. רק לאחרונה, בדצמבר 2024, הגיע הבג"ץ הזה, בג"ץ חשוב ומשמעותי. אני לא בטוחה שהקהילה עדיין הבינה שמותר ואפשר ורצוי. אני חושבת שזה משהו אקטיבי שמשרד הרווחה צריך לעשות, לפרסם את הנהלים כדי שגם אנחנו, ארגוני הקהילה ובראשם האגודה למען הלהט"ב, יוכלו להוציא לציבור שידעו. אני גם ניהלתי את בית דרור בעבר, אני יודעת מה זה ילד בפנימייה, אני יודעת מה הם מקבלים שם, מה הם לומדים שם, ילד צריך להיות במשפחה, במשפחה שתיתן לו את כל המעטפת ולא להיות בפנימייה. אנחנו רואים את האחוזים גם של נפילות אחרי שנמצאים בחסות הנוער וגם בפנימיות. אנחנו רואים את זה. עוד יספרו פה – נמצא פה גם ארגון "משפחתי" – ילדים של הורים להט"בים איך זה להיות ילד למשפחה להט"בית. מחקרים מראים בצורה מפורשת שאנחנו הרבה פעמים אפילו במדדים יותר גבוהים ממשפחות אחרות. הורים שבאים בשלים לתהליך הזה, שהגיעו כבר מוכנים, נותנים הרבה מאוד משאבים לילדים והילדים האלה יוצאים במדדים, גם בתחומים קוגניטיביים, חברתיים, לימודיים, אפילו מעט יותר גבוה מהאוכלוסייה הכללית. אז אין שום פגיעה בהורות שלנו. חשוב להנגיש את זה ולאפשר גם לקהילה שלנו להמשיך לפרוח. תודה רבה על המקום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני שואל את משרד הרווחה: הפנו כאן את תשומת ליבנו לסיפור שאין כללים ואין הוראות של משרד הרווחה לאחר הבג"ץ, האם יש כוונה לעשות את זה, כן או לא? << אורח >> אביגיל סגל: << אורח >> ברמה הפרקטית לוקחת לתשומת לבי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז אנחנו, בוועדה לביקורת המדינה, מבקשים תוך 60 היום תשובה מה משרד הרווחה מתכוון לעשות, שהתשובה בבקשה תגיע במייל. אין שום סיבה, שום סיבה שלא יצאו ההוראות האלה, בדיוק כמו שמשרד הרווחה מוציא לגבי כל אחד אחר, להבדיל, נשים מוכות, מקלטי נשים ועוד כהנה וכהנה. אז הוועדה מבקשת תשובה. ארגון "משפחתי", בבקשה. << אורח >> שיר אריאל אפרת: << אורח >> שלום לכולם, תודה רבה על ההזמנה להגיע לדבר על הנושא החשוב הזה היום. שמי שיר, אני בת לשתי אימהות ומייסדת שותפה בארגון "משפחתי" – ילדי משפחות הלהט"ב. אנחנו ארגון חדש שמייצג את הדורות הראשונים שנולדו למשפחות גאות בישראל. אתחיל ואומר שכאשר משרד הרווחה מפלה זוגות להט"בים כמועמדים לאימוץ עקב זהותם המינית או המגדרית התימוך המרכזי לכך מעוגן בשאלת טובת הילד. בנושא הזה אמר בשנת 2023 באופן בוטה וחסר ביסוס שר רווחה יעקב מרגי – ואני מצטטת – "האימוץ אינו משרת את טובת הילד כי העברתו למסגרת משפחתית חד-מינית יש בה כדי להוסיף לחייו מורכבות נוספת". אמרה זו מנוגדת, הן לידע המקצועי בתחום שעליו דיברה יעל לפני דקות, והן לחוויותינו האישיות כילדים למשפחות גאות, עליהן אנחנו יכולים להעיד ממקום ראשון וייחודי. כן, כמו שאמרו חבריי מקואליציית ארגוני הקהילה הגאה בנייר עמדתם בנושא, המצב כיום מהווה אפליה בוטה כלפי זוגות להט"בים אשר מבקשים להקים משפחה בישראל. אני רוצה להבהיר שהדבר אינו נעשה רק באופן מרומז באמצעות חוסר היישום של הפרשנות העדכנית לחוק האימוץ, אלא נעשה גם באופן גלוי כלפי כל זוג להט"בי אשר מתחיל את מסע האימוץ שלו בחיפוש אחר מידע נגיש על התהליך ממש באתר האינטרנט של משרד הרווחה, ואני אשמח שנעביר את זה הלאה. בנושא מספרי הזוגות הלהט"בים שפונים לאימוץ, אגיד שעל אף פסיקת בית המשפט שדרשה לחדול את האפליה הממסדית נגד זוגות אלו, נכון להיום בבוקר באתר משרד הרווחה מופיע גילוי האפליה הברור והפומבי ביותר. הוא נמצא בתצלום שחילקתי לכם כאן. תחת קריטריונים לזוגות הרשאים לאימוץ מופיע בין היתר קריטריון "מסגרת משפחתית", בו מוצהר – ואני מצטטת – "על פי חוק האימוץ קיימת קדימות למועמדים לאמץ שהם בני זוג גבר ואישה בלבד, נשואים או ידועים בציבור החיים יחד כשנתיים לפחות". פסיקת בג"ץ נעשתה בשנת 2023, כיום, בשנת 2025, אני לא מבינה איך אפשרי שהאפליה הזו עדיין נוכחת בצורה בוטה וישירה ביותר. אני מבקשת לדעת מהוועדה עד איזה תאריך אתר הרווחה מעודכן בהתאם לחוק. בנוסף, אני מבקשת לפרוטוקול לכתוב בקריטריון המדובר "מסגרת משפחתית – משרד הרווחה מקבל לאימוץ מועמדים שהינם גבר וגבר, גבר ואישה, אישה ואישה, כאשר כל אלו יכולים להיות נשואים או ידועים בציבור החיים יחד כשנתיים לפחות". כאחת הנציגות של ילדי משפחות הלהט"ב אני פה להגיד שאני גאה במשפחה שלי. ההורים שלי ושל עוד כמותי נאבקו בנחישות על יצירת המשפחה שלנו. הם רצו בנו בכל מאודם, חלמו עלינו, נלחמו עלינו וגידלו אותנו באהבה רבה. אנחנו רואות את הפער ביישום הבג"ץ ע"י משרד הרווחה כפוגעני בנו, ילדי משפחות הלהט"ב, בהורינו, שנלחמו עלינו, ובמיוחד-במיוחד בכל אלו, אותם ילדים הזקוקים לאימוץ ולמשפחה חמה ואוהבת. אנו דורשים ממשרד הרווחה ליישם את המדיניות אליה התחייב ומזמינים את גורמיו להכיר אותנו. אנחנו פה וכשמדברים על טובת הילד אפשר כבר לשאול אותנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. אני מבקש ממשרד המשפטים להיות בקשר עם היועצת המשפטית של משרד הרווחה. זה בניגוד לפסיקת בית המשפט. אין כאן עניין של השר, אין כאן עניין של המנכ"ל, יש כאן עניין של החוק. זה חייב להשתנות. אסור שזה יהיה בהוראות משרד הרווחה כי הם חשופים לבג"ץ נוסף, אולי אני אעמוד בראשו. משרד המשפטים, אני מבקש מכם, היועצת המשפטית מקצועית כפופה לכם, בבקשה ליצור קשר, לשנות את זה. אחרי שזה ישתנה ואחרי שסיכמתם אני מבקש מייל לוועדה. תוציאו לי את זה לת"ת (תיק תזכורת) בעוד 30 יום. זה חשוב לנו מאוד. << אורח >> רומי יוסף בנימיני: << אורח >> אני רומי, בת להורים להט"בים, גם ארגון "משפחתי". שירתי במילואים, אני סרן, עשיתי צבא, שירות של חמש שנים, אבל קודם כל מי שאני זה הבית שלי וזה המקום שבו גדלתי. בזכותו באמת נהייתי האדם שאני היום. הסיפור הזה הוא ממש-ממש לא הסיפור האישי רק שלי ושל חברים שלי בארגון, הוא באמת הסיפור של כל כך הרבה ילדים בעולם שגדלו במשפחות להט"ביות. סקירת ספרות של עשרות מאמרים וגם מחקרי אורך של יותר משני עשורים מראים באופן עקבי שילדים שגדלו במשפחות גאות מציגים מדדים דומים של בריאות נפשית, הישגים לימודיים וחברתיים בדיוק כמו ילדים שגדלו להורים הטרוסקסואלים. ומה כן שונה? ילדים להורים גאים ערים רמות גבוהות יותר של חוסן נפשי, הסתגלות וכישורים בין-אישיים. אחד ההסברים לכך הוא שכשהורות להט"בית מתאפשרת היא לרוב מתוכננת, עמוקה, מלאת כוונה והילדים גדלים עם סיפור חיים שהוא גם נרטיב משפחתי וגם מקור לעוצמה ולחוסן. מבחינתי, זה בדיוק הסיפור של המשפחה שלי, סיפור של אומץ, אהבה וכוונה, סיפור שהוא מקור לגאווה. האתגרים שאנחנו, כילדים למשפחות להט"בית, חווינו לא נבעו מהבית, הם נבעו מהעולם שמחוץ לו, כזה שמושפע מסטיגמות חברתיות ומהיעדר הכרה חוקתית. כפי שנמצא במודל לחץ המיעוטים, אפליה ותפיסות סטראוטיפיות כלפי קבוצות מיעוט מעמידות אותן בסיכון גבוה יותר ללחץ ומצוקה נפשית. אבל המחקר מראה גם שתמיכה חברתית ומוסדית עשויה לשמש גורם מגן מפני ההשפעות השליליות של הלחץ הזה. המשמעות הזאת צריכה להיות ברורה ולכולנו שהדרך לשינוי תתאפשר באמצעות הכרה בזכויות, שינוי נורמות ועיצוב מדיניות שוויונית. בפועל, לא מספיק להכיר עקרונית בזכות של זוגות להט"בים לאמץ באופן שוויוני, צריך לוודא שהזכות הזאת מתממשת הלכה למעשה, מתוך הבנה שרק כך נוכל לבנות חברה תומכת, מכילה ושוויונית יותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. המשרד לשוויון חברתי, בבקשה. << אורח >> אפרת כהן ואשדי: << אורח >> בוקר טוב, אפרת כהן ואשדי, האגף לקידום אוכלוסיית הלהט"ב במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה. ראשית, אני רוצה להגיד שאני גם בבוקר זה רוצה להזכיר את 55 החטופים והחטופות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את פספסת אותי. << דובר_המשך >> אפרת כהן ואשדי: << דובר_המשך >> אני בטוחה, אני פשוט עוברת בין דיונים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין דיון שעשיתי – ויש כאן כמה שמלווים אותי בהרבה דיונים – שלא פתחתי בציון היום למלחמה ואזכור חללי צה"ל והחטופים. << דובר_המשך >> אפרת כהן ואשדי: << דובר_המשך >> אני מתנצלת על האיחור, אני פשוט עוברת בין הוועדות כנציגת האגף. הצטרפתי ליחידה המקצועית לפני כמה חודשים. כיחידה מקצועית אנחנו עובדים על התקשרויות עם ארגוני החברה האזרחית, מיזמי הרשויות. בנושאים שקשורים לדיון הנוכחי אין לי כל כך מה לתרום כי אין לנו במישרין - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את יכולה להאיר את עינינו להיכן נעלמו כ-7 מיליון שקלים? << אורח >> יעל סיני ביבלש: << אורח >> 24 מיליון בכלל, 7 לארגונים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל כל ה-24 על השולחן? הם בסעיף תקציבי? כלום ושום דבר? את יודעת משהו על התקציב הזה? << אורח >> אפרת כהן ואשדי: << אורח >> אין לי שום ידע על נושאים של תקציבים. אני אמונה על כל ההתקשרויות וכפופה למקורות תקציבים. אני לא קיבלתי שום מידע על סגירה של תוכניות וממשיכה לפעול כרגיל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> איך קוראים לרפרנט באוצר? << אורח >> יעל סיני ביבלש: << אורח >> אוהד מרדכי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תרשמי אוהד מרדכי, בבקשה טלפון – לא צריך מייל ואם צריך אני אוציא – שייתן לי את הסעיף התקציבי של 24 מיליון השקלים למשרד לשוויון חברתי עבור קהילת הלהט"ב. זה מה שאני רוצה לדעת, אם יש או אין, איפה הכסף. אני שואל הרבה שנים פה כבר איפה הכסף. << אורח >> יעל סיני ביבלש: << אורח >> הוא ענה שזה כבר נמצא בתוך חשבון הבנק של המשרד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רוצה לקבל את זה ואז המשרד יבוא לפה, אני צריך סעיף תקציבי, שורה. הייתי שם. עופר קובץ, בבקשה. << אורח >> עופר קובץ: << אורח >> אני עופר קובץ, מנהל המחלקה המשפטית באגודה. אני לא אלאה אבל אני אגיד שאחרי מסכת מאוד ארוכה – הבג"ץ הזה לא הגיע בקלות, היו הרבה מאוד אנשים וארגונים שנאבקו על זה, הורים והרבה אנשים שוויתרו על ההורות שלהם בדרך – בסוף זה הגיע בדצמבר 2023 וקיווינו לראות שמשהו משתנה. אנחנו רואים מהנתונים שדברים לא משתנים. ראינו גם עכשיו באתר האינטרנט שכלום לא השתנה. אז אנחנו חושבים שהדרך לעשות את זה היא לבקש נתונים ולעקוב אחרי הדברים באופן שוטף, מדי שנה, להבין יותר את הפילוח, איזה סוג של זוגות פונים, מה המאפיינים שלהם, איפה הדברים אולי נתקעים באמצע, איזה ילדים כן נמסרים לאימוץ ואיזה לא. בסוף, העמדה הזאת שדיברו עליה שהמשרד הגיש יחד עם השר, עמדה שאומרת שזה מוסיף מורכבות ושלא צריך לאפשר אימוץ, זו עמדה שהוגשה לבג"ץ ב-2023 ומבחינת הציבור שלנו זה מה שהציבור מכיר ויודע, שהמשרד לא תומך באימוץ ושבפועל אין אימוץ ע"י להט"בים. אנחנו רואים גם שאלה המספרים. אנחנו רואים שמי שניגש לאתר האינטרנט מגלה שלא ניתן לבקש לאמץ, למרות הפסיקה. גם אם עכשיו זה ישונה שם, ימחקו משהו או ישמיטו, זה לא מספיק. אחרי כל מה שקרה אנחנו מצפים שיהיה איזשהו תהליך שבו מנסים לראות איך מגדילים את הנגישות, מבררים מה החסמים, מה החששות של ההורים האלה, מראים להם שהם רצויים, שרוצים לתת להם ילדים. << אורח >> שלי גולדברג: << אורח >> אני אשמח לשאול את הרווחה, פספסתי את המספר של כמות הילדים שנשלחו לאימוץ בשנת 2024 כי נאמר שרק ארבעה זוגות - - - << אורח >> אביגיל סגל: << אורח >> ארבעה מתוך 80. << אורח >> שלי גולדברג: << אורח >> זה עדיין מספרים נמוכים מאוד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בהחלט, אנחנו מודעים לזה. אני רוצה לתת את זכות הדיבור באמת עם הרבה כבוד למי שאולי בזכותו חל השינוי הזה, מר שי גורטלר. בבקשה. << אורח >> שי גורטלר: << אורח >> קודם כל אני רוצה להודות לך באופן אישי. כשנפגשנו לפני שנתיים ביקשתי ממך אישית שתפנה לשר המשפטים ותנסה לקדם את זה, אז לא התקדם עם שר המשפטים - - - << דובר >> איל קופמן: << דובר >> לא, אבל הוא אכן ענה, גם הוועדה פנתה, אז אני יכול להעיד. << דובר_המשך >> שי גורטלר: << דובר_המשך >> ולכן אני מודה לך שפנית אליו, אפילו שזו דלת שסגורה היטב. למזלנו עדיין יש את בג"ץ, היה את בג"ץ ונקווה שעוד ימשיך להיות בג"ץ. בדצמבר 2023 הוא ביטל את האפליה. לא הצגתי את עצמי בכובעי המלא, אני אחד העותרים לבג"ץ. בגלל שהמרכז הרפורמי לדת ומדינה, שניהל את העתירה, שמו אותי בתור העותר הראשון יש בג"ץ גם על שמי. אני ובן זוגי שחר הורים מאמצים לילדה נפלאה בת 7 ולילד נפלא בן 4. את בן הארבע, שי-שנה קוראים לו, אימצנו כאן בארץ ובכך היינו לזוג ההורים הראשון שאימץ אחרי ביטול האפליה. לפני ביטול האפליה, גם במספר המקרים המועט – כאמור, בערך 7 ב-14 שנים – אימצו זוגות להט"בים בתור שני הורים יחידניים, ואחרי שבג"ץ ביטל את האפליה סוף סוף יכולנו לקבל צו אימוץ כזוג. זה היה התקדים. אני רוצה להגיד שני דברים מאוד קצרים: אחד, אני רוצה לעודד אותך, אדוני היושב-ראש, לקיים ישיבות המשך, כמו שזאת ישיבת המשך, גם בנושאים הכלליים של הדוח, כי בתור מי שהיה אב אומנה למשך שנתיים וחצי בטרם זכיתי לאמץ את הבן שלי, אני יודע שהמערכת הזו חולה, שיש הרבה דברים שצריכים לתקן בה. דוח מבקר המדינה עשה עבודה מצוינת והצביע על הרבה מהדברים. אני רוצה לשים כאן במיוחד את מדיניות הבית הקבוע, שילדים נמצאים במסגרות הרבה מאוד שנים ולא זוכים לבית קבוע. אני יודע מהניסיון האישי שלי שהמערכת לא ממהרת לפעול לאימוץ קבוע או לאיזשהו פתרון קבוע לילדים ולכן יכול להיות שהוועדה לענייני ביקורת המדינה יכולה להמשיך ולהפעיל כאן לחץ על משרד הרווחה כדי שיגידו כיצד הם מיישמים את הדוח של מבקר המדינה. הדבר השני שרציתי להגיד זה לממלאת מקום ראש השירות למען הילד, שהמספרים האלה הם לא בחלל ריק. בדוח מבקר המדינה נאמר שהאחוזים באנגליה של אימוצים של קהילת הלהט"ב הם 15% מתוך סך כל האימוצים, אנחנו מאוד רחוקים מהנתון הזה בישראל ואני חושב שהשירות למען הילד יכול לעשות יותר כדי להבהיר שהמדיניות המפלה אכן בוטלה אבל גם כדי להושיט יד לקהילת הלהט"ב שנכוותה מהשירות למען הילד. ב-2017, בבג"ץ, זו הייתה אורנה הירשפלד, ראש השירות למען הילד לשעבר, שאמרה את האמירה המפלה הזאת שאנחנו משפחות חריגות שעלולות להעמיס מטען נוסף על הילד ומעולם לא נעשה צעד מתקן מטעם השירות למען הילד כלפי קהילת הלהט"ב. אני אדם פרטי אבל בכל זאת בשם קהילת הלהט"ב אני רוצה להזמין אותך לבוא ולתת הרצאה במרכז הגאה בתל אביב או באמצעות קשר עם האגודה למען הלהט"ב ולהזמין את הקהילה הגאה בישראל להיות הורים מאמצים. כמו שאת אומרת, יש צורך אז כדאי שאנשים ידעו שהם באמת רצויים ולכולם ייטב משיתוף הפעולה הזה. דבר אחרון קטן שאני רוצה לומר זה שמי שאוסף את הנתונים – וכדאי שזה יהיה בתוך השירות למען הילד עצמו – צריך להפריד בין אומנה לאימוץ כשאוספים את הנתונים לגבי המספרים. המספר שנקבת פה לגבי 2024 של ארבעה אימוצים כולל שתי משפחות שעברו מאומנה לאימוץ. חוק האומנה נחקק ב-2016, מעולם לא הפלה להט"בים. לכן המספר האמיתי של ילדים שנמסרו ע"י השירות למען הילד הוא שניים, וצריך להמשיך לעקוב מה המספרים כל שנה ושנה ולהפריד בין ילדים שהגיעו מאומנה ואומצו לבין ילדים שנמסרו ישירות מהשירות למען הילד כי זה השינוי שבג"ץ הביא. עכשיו האפליה, שכבר לא הייתה קיימת באומנה, כבר לא קיימת באימוץ גם כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רוצה להודות לך באופן אישי, גם על השינוי, גם בשם הוועדה. הרבה בזכותך. אנחנו לא מרימים ידיים, יש לנו עוד ריצת מרתון במדינה הזו בנושאים האלה. אז בהחלט תודה רבה ויישר כוח. ארגון משפחתא, בני סוויל, בבקשה. << אורח >> בני סוויל: << אורח >> בני סוויל, יושב-ראש של משפחתא, משפחתא זה הארגון היציג של קהילת האימוץ. הקהילה כוללת את כל מי שאימץ, כל מי שאומץ וגם ההורים הביולוגיים. אנחנו מלווים את כל משולש קבוצות הקהילה. אני חושב שיש פה הצטלבות של אינטרסים של כולם. אין ויכוח שיש פה ילדים שצריכים בית, אין ויכוח שזוגות להט"בים יכולים לאמץ ואפילו משקיעים יותר בחינוך הילדים, יש הרבה מחקרים, ויש פה בעיה גדולה של חינוך. אולי נתון אחד שכשסקרו את הדוח של מבקר המדינה התפספס, שבעיניי הוא אולי המזעזע ביותר, כששאלו עו"סיות: מה הסידור החוץ-ביתי המועדף עליכן כשהאופציות היו: להחזיר הביתה – בסדר, זה כמובן בראש – פנימייה, אומנה, או משפחה מאמצת, מישהו מוכן להמר מי היה מקום ראשון? איפה עו"סיות מעדיפות להשים ילדים אחרי שמוציאים אותן מהבית? התשובה היא פנימיות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כי זה הכי קל. << דובר_המשך >> בני סוויל: << דובר_המשך >> כי זה הכי קל. זה הכי קל מול ההורים אבל המחיר שהילדים משלמים הוא מחיר מאוד כבד, וזה מתחיל בחינוך. אם אביגיל צריכה לבוא ולדבר בארגון הלהט"ב אז היא צריכה לדבר גם מול עובדים סוציאליים וצריך לדבר מול שופטים וצריך - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היא לא יכולה. << דובר_המשך >> בני סוויל: << דובר_המשך >> בטח שאפשר. בטח שאפשר. עושים את זה, רק צריך יותר. זה מאוד חשוב. יצא לי להשתתף בהשתלמויות שופטים, צריך להנגיש להם את הדבר הזה, צריך לשנות דברים בלקסיקון. כששואלים באומנה מה ההגדרה של אומנה מוצלחת יגידו לך שהילד מועיל לחברה והוא גדל – לא, הגדרה של אומנה מוצלחת זה שהילד חוזר הביתה, הגדרה של פנימייה מוצלחת זה שהילד חזר הביתה, ואם ילד לא חזר הביתה, לא מהפנימייה ולא מהאומנה, אז נכשלנו, כי ילד לא צריך לגדול לא במשפחה שהיא לא קבועה ולא בפנימייה לשארית ימי חייו. צריך גוף אחד. אנחנו כתבנו נייר עמדה בעקבות הישיבה הקודמת. המדינה תרוויח כסף. זה no-brainer. לקחת את הכסף שאנחנו מוציאים, להשקיע אותו טיפה אחרת ויישאר עודף, ואז נוכל להעביר לארגון הלהט"ב הרבה יותר מ-24 מיליון שקל, אפשר להעביר 100 מיליון. יש פה יותר ממיליארד שקל שמסתובבים בתוך הדבר הזה וארגון אחד שיתכלל איך מטפלים בילד מהשנייה שהוא יוצא הביתה, ארגון גג – אני חושב שזה צריך להיות השירות למען הילד, יכול להיות משהו אחר, צריך להחליט – אבל אי אפשר שיש אנשים עם אינטרסים שונים, הם צריכים להיות פה גם סביב השולחן, גם הפנימיות וגם האומנות, ואנחנו צריכים לקדם את זה. אני אסיים בדבר אחרון. חוץ מדוח מבקר המדינה, שהוא כבר עתיק, יש את דוח ועדת גרוס, שמינה אותה שר הרווחה בוז'י הרצוג, שהגישה המלצות ב-2016 – אנחנו מתקרבים ל-2026, אולי אז ניישם המלצות מלפני 20 שנה ושוב פעם נהיה בתוך הגלגל הזה. חייבים פה, למרות שזו מדינה וזה לוקח זמן, ללחוץ עם רגל על הגז ולקדם את הדברים האלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הרחבת לי היום את היריעה. אני צריך כמה דיונים רק בנושא הזה. << דובר_המשך >> בני סוויל: << דובר_המשך >> תחשוב כמה בעיות זה יפתור. זה פותר המון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל אני מביא את זה לתשומת ליבם של אנשי מבקר המדינה. יכול להיות שבדוח הקרוב צריכים לעשות הפרדה בין הנושאים האלה לבין ההשמה במשפחות אומנה כדי לבדוק את זה, אימוץ ופנימיות, כי המצב בפנימיות הוא לא טוב, ואני עדין מדי. << דובר_המשך >> בני סוויל: << דובר_המשך >> כשהתחילו את דוח מבקר המדינה פנו אלי, הדוח התחיל האם להט"בים מאמצים ומה הזכויות של הורים מאמצים, ואמרתי להם: חבר'ה, זה נורא פשוט, אין ואין, אז בואו נדבר על משהו אחר. לא היה צריך דוח בשביל זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם הם ירימו את הכפפה אנחנו נעשה דיון. << דובר_המשך >> בני סוויל: << דובר_המשך >> הם הרימו, הדוח מקיף מאוד, הנתונים שם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> צריך לקחת את החלק היחסי שלו, אני לא רוצה לערבב את זה עם נושאים אחרים של אימוץ וכו'. צריך לדון בשלושת הסעיפים האלה כי עליהם דיברנו. << דובר_המשך >> בני סוויל: << דובר_המשך >> הם בתוך הדוח, הם יכולים להגיד את זה. << אורח >> מיכל לילך מבורך: << אורח >> אני יכולה להגיד שזה כן חשוב לעשות איזושהי בדיקה מערכתית, כמו שאמר בני סוויל, כי לפני הדוח הזה נעשה דוח על הפנימיות, כשראינו רק פריזמה אחת של הפנימיות ולא הסתכלנו על כלל השירותים שגם מחוץ, גם אומנה וגם אימוץ, ואני כן חושבת שלהסתכל על הכל במכלול אחד של מדיניות הבית הקבוע זו ראייה יותר נכונה מבחינת הביקורת שלנו והיכולת לבצע ביקורת אפקטיבית. << אורח >> לירון נתן: << אורח >> הדוח התחיל ממסירה של ילדים לאימוץ לזוגות חד-מיניים כי זו הפניה של הוועדה הזו, בקשה לחוות דעת. כשהתחלנו להיכנס לנושא בני היה אחד האנשים הראשונים שפגשנו והבנו שהסיפור כאן הרבה יותר רחב, לכן יש פרק שעוסק באימוץ על ידי חד-מיניים אבל הדוח כולו עוסק בכלל במה קורה לילדים שהוצאו מביתם ואיך מטפלים בהם, גם בפנימיות, גם באומנה, גם באימוץ ומערכת היחסים בין הגורמים האלו. << אורח >> נעמה קצין מוסקוביץ: << אורח >> בסוף מדובר על אותם ילדים. זה אותם ילדים, פשוט חלקם הולכים לכאן, חלקם לשם וחלקם לאימוץ, ולכן חשבנו שכן יש ערך להסתכל על המנגנון כולו ולא רק על חלק אחד מתוכו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זו יריעה רחבה מאוד, אני צריך קורס אקדמי לעניין הזה. השאלה אם אני יכול לעשות הפרדה ולהגיד: הוועדה לביקורת המדינה תדון בנושא ההשמה בפנימיות, לאימוץ ובמשפחות אומנה. אני שואל אתכם כמי שבדקו את זה. << אורח >> בני סוויל: << אורח >> אפשר פשוט בהשמה, איך אנחנו מטפלים בילד שיצא מהבית, מדיניות אחת, בית קבוע. יש מדרג, לא צריך להמציא את זה. משרד הרווחה אמר: אנחנו מעדיפים להחזיר אותו הביתה, אם לא, אנחנו רוצים שיהיה לו בית קבוע. החוק אומר - - - << אורח >> רועי בן נעים: << אורח >> כרגע אבל זה לא הדיון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, אין פינג-פונג כי אחרת הדיון הופך ללא רציני. << אורח >> לירון נתן: << אורח >> אני אגיד בכלל בנושא של ילדים שהוצאו מביתם, לא בנושא הוועדה, שיש מדיניות למשרד הרווחה שנקראת "מדיניות הבית הקבוע" והדוח עסק ביישומים שלה. כמו שנעמה הציגה קודם, יש פער מאוד גדול בין המדיניות הזאת, שבעצם רואה את טובת הילד, לבין היישום בפועל, על כל סדרי העדיפויות. אם הוועדה רוצה לקחת גם את הנושא הזה, זאת הכותרת שלו ואפשר להתבונן דרכו על מה קורה לכל הילדים שהוצאו מביתם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ניקח, נבחן את החומר ונראה אם אנחנו יכולים לייחד לזה דיון בנפרד. רונית ארנפרוינד, בבקשה. << אורח >> רונית ארנפרוינד: << אורח >> רונית ארנפרוינד, מנכ"לית תהל"ה, ארגון של הורי קהילת הלהט"ב. כשאנחנו מדברים על אימוץ אנחנו מדברים לא רק ספציפית על הילדים שמאמצים אלא גם על זה סך כל המשפחות. כמשפחות אנחנו רוצות להיות גם סבא וסבתא, וגם דודים, שיהיו לנו אחיינים, ולא לכל ההורים ולא לכל ילדי הקהילה יש חצי מיליון או מיליון שקל לעשות תהליך של פונדקאות. לכן חברי קהילת הלהט"ב, שהם קבוצה מאוד גדולה בחברה הישראלית, פעילה – חיילים, מילואים, משרתים בכל התחומים, פעילים בהייטק, בשירות הציבורי, באקדמיה, בכל מקום – זכותם לקבל אפשרות לבנות משפחה גם אם אין להם חצי מיליון או מיליון לתהליך של פונדקאות. אני לא רק מנכ"לית תהל"ה, אני גם מהקהילה, אני חושבת שאני יכולה להעיד בצניעות על עצמי שגידלתי במשפחה להט"בית שני ילדים שאני די גאה בהם ואני חושבת שהם מאוד פרודוקטיביים בחיים שלהם ובחיים של החברה. לכן, לא צריך להתייחס לזה כפתרון ומענה לאיזושהי קבוצת אוכלוסייה קטנה – 10% זה גם לא קטנה – אלא אנחנו מדברים על מענה גם להורים שרוצים להיות סבא וסבתא ובכלל להגדיל את המשפחה, אנחנו מדברים על 30% מהחברה במדינת ישראל. אז אני חושבת שצריך לתת לזה עידוד, שמשרד הרווחה יתקן את תקנותיו וינגיש את זה לכל הקהילה כדי שימצא מענה כמה שיותר מהר ויהיה נגיש. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. בבקשה, רועי. << אורח >> רועי בן נעים: << אורח >> רועי בן נעים, מנהל תחום קשרי כנסת וממשלה במשרד הרווחה והביטחון החברתי. נכנסתי לפה במהלך הדיון ושמעתי אותך, יו"ר ארגון משפחתא. חשוב להבהיר, אני מסתכל על סיכום הדיון שהתקיים פה, בוועדה, ב-3 בדצמבר 2024 – אתם גם הייתם כאן, ממשרד מבקר המדינה – והיה פה נתון אחד שהבנתי שהוצג לא נכון לגבי כמות ילדים מושמים מתחת לגיל 6. אנחנו לא מכירים את הנתון הזה. היה פה מישהו שאמר שהייתה כמות של למעלה מאלף ילדים או משהו כזה, זה לא נכון, זה לא מדויק וזה לא נכון. << אורח >> לירון נתן: << אורח >> אני רוצה להתייחס לזה כי גם פעם קודמת קיימתם ויכוח על זה. << אורח >> רועי בן נעים: << אורח >> אין לי שום בעיה אבל בסופו של יום אנחנו רוצים לקיים דיון רחב על אומנה, על אימוץ ועל מסגרות חוץ-ביתיות ופנימיות של ילד ונוער, אז צריך שגורמי המקצוע יהיו פה כדי שנוכל להשיב על זה בצורה מאוד מאוד רצינית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל הייתם גם בדיון הקודם. << דובר_המשך >> רועי בן נעים: << דובר_המשך >> אני יודע, הייתה פה אפרת שרעבי, שהיא מנהלת אגף - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מחזיק את הסיכום אצלי ביד. << דובר_המשך >> רועי בן נעים: << דובר_המשך >> הוא מדבר פה על העניין של הסטה, להסתכל בצורה מאוד מאוד רחבה של הפנימיות, אחרי זה אומנה ואז על אימוץ. בסוף, אם אנחנו רוצים את כולם כאן סביב שולחן אחד כדי לדבר על הדבר הזה, צריך להביא את גורמי המקצוע. כרגע יש פה רק את האימוץ, אין לי פה את שאר גורמי המקצוע סביב השולחן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תדאג, אני אעשה דיון, אתה תביא את שאר גורמי המקצוע. << דובר_המשך >> רועי בן נעים: << דובר_המשך >> ואל תדאג, אני אביא את כל מי שתרצה לדיון הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין בעיה, אנחנו נעשה דיון ואתם תבואו עם סדרי העדיפויות כי ענייננו זה טובת הילדים, לא שום דבר אחר. << אורח >> לירון נתן: << אורח >> אני רוצה להתייחס למספר הילדים. אני אגיד מילה אחת על פרוצדורה. דוח מבקר המדינה נמסר למשרד הרווחה לפני שהוא פורסם. מספר הילדים האלה הוצג למשרד והמשרד גם התחיל לאתר את הילדים האלה שהופיעו שם. אנחנו העברנו גם את תעודות הזהות שאותרו כדי שמשרד הרווחה יוכל לאתר אותם. הדוח הסתיים ונסגר ומשרד הרווחה קיבל את הממצאים שלו. אינני יודע, אותה אשת מקצוע שהייתה כאן כעבור שנה וחצי, איזה ילדים היא איתרה או לא איתרה. כשהדוח נמסר משרד הרווחה סמך את ידיו על המספר הזה וגם איתר חלק מהילדים האלה. << אורח >> מיכל לילך מבורך: << אורח >> אני אגיד מעבר לזה, גם המנכ"ל וגם השר בירכו על הדוח וגם על הנתונים. כל הנתונים הם מתוקפים. אנחנו לא פותחים את הנתונים, הדוח מסוכם, מי שרוצה אחר כך לבוא ולהסתכל על הנתונים, יש לנו את כל התהליך עצמו של אנשי המקצוע. דוח מבקר המדינה הוא סגור וחתום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם הרשימה הזו אינה ברשותכם או הלכה לאיבוד במשרדו של השר והמנכ"ל בין לבין, אז תפנו בבקשה, אני מבקש מכם למסור להם את הרשימה כדי שיבדקו. זה ילדים, הם מסתובבים בחלל? לא. אנחנו חייבים לטפל בהם. אנחנו נעשה דיון על זה כי הרשימה הדליקה אותי עכשיו. אסף, בבקשה. << אורח >> אסף וייס: << אורח >> תודה, היושב-ראש, רציתי להודות לך קודם כל על קיום הדיון הזה ובכלל על התמיכה רבת-השנים בקהילה. אתה ציינת את כל הדברים המדהימים שעשית. הייתה לי הזכות לראות אותך נואם בפעם הראשונה במצעד הגאווה ואני יודע איזה אירוע דרמטי זה היה גם עבורנו כקהילה גאה, אז תודה רבה לך. אני חייב גם להגיד משהו ברמה האישית – סליחה אם אני מערב פה פוליטיקה – אנחנו פה כבר ברצף של דיונים בנושאים של הקהילה הגאה ביום זכויות הנהדר הזה, ותודה גם ליוראי על היוזמה המבורכת, אני רואה רק חברי כנסת של יש עתיד שמנהלים את הדיונים ומשתתפים בהם, וזה עצוב לי לראות את זה. זה צריך להיפתח וצריכים להיות פה עוד חברי כנסת ממפלגות אחרות, זה לא אירוע רק של מפלגה אחת. לגבי הנושא שלנו בדיון הזה של האימוץ, לפני שנים רבות יצא לי להיות סטודנט, עשיתי עבודה על אימוץ והתקשרתי לאורנה הירשפלד, קודמתך בתפקיד, שהשקיעה בי שיחה של שעה שלמה על אימוץ ע"י זוגות מאותו מין והסבירה לי שיש ביקוש לילדים: ילדים מתחת לגיל חמש או שש – אני לא זוכר מה נאמר – הולכים למשפחות סטרייטיות וילדים מעל גיל שש או בעלי מוגבלות פיזית או נפשית, או כל מיני דברים כאלה, מגיעים בעצם לסוף התור של הדבר הזה. במשך השנים הדהים אותי המונח "טובת הילד" כשההסתכלות אפילו היא לא לטובת הילד, ובזה אני מסכים עם השר, שבין אימוץ לטובת הילד כנראה אין קשר, כי אם השר אומר את זה אז כנראה שהוא צודק, כי אם אנחנו מתייחסים לזוגות חד-מיניים, לכאורה בתפיסה ההומופובית של השר, או של מי שקבע את המדיניות הזאת, כמשפחה שהיא פחות אז דווקא הילדים שצריכים פחות צריכים להגיע לשם, וילדים עם מורכבויות יותר גדולות צריכים להגיע למשפחות שיש להן את הכלים לתת להם יותר. אז נורא הצחיק אותי תמיד הדיסוננס הזה שמדברים על טובת הילד אבל בעצם מחפשים את טובת הביקוש לילדים, האם ילד הוא מוצר או לא מוצר, מצרך לפני בעיית מוגבלות או פער של גיל. אני רוצה להגיד משהו קצר מאוד על מה שנאמר פה ועל האווירה כאילו זוגות גאים לא פונים לאימוץ ויש בזה משהו שמעיד עלינו. קודם כל, גם לא כל הסטרייטים פונים לאימוץ. מתוך תשעה מיליון סטרייטים שקיימים במדינת ישראל, כמה היו שם, 200? אז גם הסטרייטים לא פונים כולם לאימוץ. אני חושב שהקהילה הגאה היא הפוטנציאל הכי גדול לתת בית חם לכל הילדים האלה שדיברתם עליהם. ההנגשה, אתר האינטרנט, התפיסה, הגישה – אם שר הרווחה אומר שטובת הילד היא לא למסור לאימוץ לזוג מאותו מין, אז מי יפנה בכלל לאימוץ? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא יכול להישאר שם, זה ישתנה. משרד המשפטים מעורב בעניין הזה, אחרי פסיקת בג"ץ נגמרו הסיפורים האלה. << דובר_המשך >> אסף וייס: << דובר_המשך >> אז צריך לעשות מאמץ בשביל להראות לקהילה הגאה שהיא רצויה במשרד הרווחה ולא הפוך, לא הקהילה הגאה צריכה לעשות את זה. << אורח >> רועי בן נעים: << אורח >> יוראי ואני באופן אישי עובדים באופן צמוד. אני מעריך אותו מאוד כפרלמנטר, מאוד. הוא נלחם עבור הקהילה הגאה, שגם אני חבר בה, ואני נלחם על זה בתוך הבית שלנו, במשרד הרווחה והביטחון החברתי, כדי לתת כמה שיותר מענה לאוכלוסייה שבגדול, ברמת העיקרון, כן יש אולי אפליה כזאת או אחרת, אבל אני נלחם מתוך הבית כדי לעזור בדבר הזה. << אורח >> אסף וייס: << אורח >> אתה נהדר והלוואי ובמשרד הרווחה היו יותר כמוך. זה צריך להיות מתוך המשרד, לא עובד אחד ספציפי במשרד הרווחה שהוא נהדר ומעולה, זה המשרד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אני רק רוצה להחליף את המושג, אסף, "ביקוש". אין ביקוש לילדים, הם לא מוצרים. אני רוצה רצון לאמץ אותם. << אורח >> אסף וייס: << אורח >> אני מסכים איתך חד-משמעית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבין שציטטת אותם. << דובר_המשך >> אסף וייס: << דובר_המשך >> כולם רוצים תינוק, מה לעשות? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רצון לאמץ, ביקוש זה בסופר והם ילדים. עו"ד אורי נרוב, בבקשה. << אורח >> אורי נרוב: << אורח >> עו"ד אורי נרוב, המרכז הרפורמי לדת ומדינה. דיברו פה הרבה על הפסיקה שניתנה בדצמבר 2023, פסיקה מאוד מאוד חשובה, וחשוב להזכיר שהפסיקה הזו ניתנה על רקע הזדמנויות חוזרות ונשנות שניתנו למדינה לשנות את חוק האימוץ, שקובע שאין אימוץ אלא ע"י איש ואשתו יחד. זה הנוסח שהביא לאפליה של זוגות להט"ב ביחס לזוגות הטרוסקסואליים. ההזדמנויות האלה לא נוצלו כדי לתקן את החוק. העתירה הראשונה הוגשה בנושא הזה בשנת 2016. המדינה התחייבה לתקן את החוק תוך שנה וחצי. זה היה ב-2016. בשנת 2019 גם פורסם תזכיר חוק, הוא קיים עד היום אבל עד היום לא קידמו את הדבר הזה. חשוב להגיד שבמצב הדברים שאנחנו נמצאים היום, שכל מי שמשתייך לקהילת הלהט"ב צריך להיאבק כדי לקבל יחס שוויוני, זה לא משהו שבא כמובן מאליו, ואני אתן פה ממש דוגמה קטנה אחת ממה שאנחנו מטפלים בו מהשבועות האחרונים – נשים מקהילת הלהט"ב שפנו אלינו ביחס ליחס מפלה שהן מקבלות כשהן באות לטבול למשל במקוואות, שזה משהו שאמור להיות נורא טריוויאלי. אישה שמתחתנת עם אישה אחרת ורוצה לטבול לפני כן במקווה ואומרים לה: לא, הרב לא מתיר, הבלנית לא מתירה, לא יודעים מה לעשות איתן. זו חוויה משפילה, זו חוויה איומה, זו חוויה מבזה. אני בטוח שיש עוד אין-ספור חוויות כאלה שמי שמשתייך לקהילה הזו חווה, החל מיחס שהוא סתם לא שוויוני ועד ליחס שהוא פשוט אלימות נטו שמופנית כלפיהם. יש חשיבות במצב הדברים לעיגון הזכות לשוויון של המשתייכים לקהילה הזאת בחוק ובמקרה הזה מדובר על חוק האימוץ. זה מקבל משנה תוקף וחייבים לטפל בדבר הזה בהקדם האפשרי. אני מקווה שזה יקרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זו ריצת מרתון, אנחנו רק אולי בשליש הראשון. הכוחות הנורמטיביים, הליברלים, כולנו יחד נצטרך להמשיך ולטפל, אין לנו ברירה אחרת. בבקשה, אדוני. << אורח >> איליי בר-קט: << אורח >> איליי בר-קט, נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית, אני בן 18. אני אשמח לחזור על משהו שיוראי אמר בהתחלה. הנוער הלהט"בי בישראל הוא חלק מהמדינה לכל דבר. הם לומדים במוסדות החינוכיים, מתנדבים למען המדינה, משרתים בצבא ואוהבים את המדינה כמו כל נוער אחר, וכל מה שהם רוצים כתמורה זה שהמדינה תכבד אותם כאזרחים שהם. משרד המשפטים אמרו מוקדם יותר שברמה המשפטית אין שום בעיה בחוק והורים להט"בים יכולים לאמץ באותה צורה, אבל הממצאים מראים שזה לא כך אז יש בעיה אחרת. הארגון "משפחתי" הביאו משהו שיכול להעיד על הבעיה, שיש סעיף בקריטריונים, אתה אמרת שתשנה את זה ואולי זה יפתור את הבעיה, אבל אני מאוד בספק. אני מאמין שהבעיה היא להט"פוביה שיש בקרב האנשים שאחראים על התהליך עצמו. אני חושב שצריך לתקן את התהליך בתוך משרד הרווחה בעצמו. אני מציע שמישהו ייקח את האחריות על זה – אני לא בטוח מי אחראי על זה – לבדוק איך התהליך עובר במשרד הרווחה, לראות איפה זה לא עובד כמו שצריך ולתקן את זה שם. להביא את כל האנשים האחראיים האחרים לראות איפה הם לא עושים נכון, אולי זה יעזור טיפה, הבעיה המרכזית זה מי שאחראי על זה וצריך לתקן את זה במקור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הוא אשר אמרתי, אנחנו בשליש ריצת מרתון, תחילת הדרך. משרד המשפטים, אני מבקש לסיכום את הטיפול שלכם. השינוי הוא שינוי מהותי אחרי פסיקת בג"ץ, זה לא יכול להישאר מול היועצת המשפטית של משרד הרווחה. זה לא יכול להישאר שם. בבקשה, זה באחריותכם. << אורח >> ליאת יעקובוביץ: << אורח >> אני מניחה שמשרד הרווחה כבר אחרי הדיון הזה - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה משפטי, מכיוון שהייתה פסיקת בג"ץ פניתי אלייך. << אורח >> ליאת יעקובוביץ: << אורח >> אין בעיה, בסופו של דבר אנחנו יכולים לפנות אבל הם יצטרכו לעשות את השינוי. אין לי גישה למערכת המחשוב שלהם, רק להעביר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני עכשיו רשמתי את זה בפרוטוקול, גם את שמך, ובישיבה הבאה אני אבדוק אם זה נעשה. אני מבקש ממך, תוציא מייל בבקשה, מכיוון שהנושא הוא נושא משפטי. יש דרישה של הוועדה לביקורת המדינה לבצע את השינוי הזה. זה לא יכול להישאר בטפסים, לא יעזור. זה לא ראוי אפילו, זה לא מכובד אפילו. הוועדה תוציא מכתב לראש אגף התקציבים, לרפרנט אוהד מרדכי. הדרישה של הוועדה היא לקבל סעיף תקציבי, אם היה כזה, בתקציב המדינה, איפה זה מופיע והאם התקציב הועבר למשרד לשוויון חברתי. אנחנו נשמש לקהילה פה בנושא התקציב עד כמה שנוכל. משרד הרווחה, אתם הפיבוט המרכזי פה, אנחנו ניפגש בהקדם כאן על נושא היישום, פנימיות, אימוץ ומשפחות אומנה. תתחילו להכין את החומרים, אנחנו נוציא זימון, אני רוצה לדעת איך זה עובד ומה זה עושה. אביגיל, אני רוצה להגיד לך תודה רבה על הפתיחות, על הטיפול, על הרצון לעזור גם לזוגות מקרב הקהילה בני אותו מין שמבקשים לאמץ. זוהי פתיחות ראויה לשבח ותודה רבה לך על העניין הזה. תם ולא נשלם. ממש לא נשלם. זו ריצת מרתון, כפי שהגדרתי את זה. אנחנו בקושי בשליש הראשון של הריצה הזאת. יש עוד דרך ארוכה מאוד לעבור של אותם כוחות ליברלים כדי להגיע לשוויון מלא, ארוכה הדרך, לא מרימים ידיים. אני רוצה להודות לכל מי שבא ותרם לדיון הזה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:25. << סיום >>