פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 20 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 24/06/2025 הכנסת העשרים-וחמש הכנסת מושב שלישי פרוטוקול מס' 150 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל ופרוטוקול מס' 702 מישיבת הכלכלה יום שלישי, כ"ח בסיון התשפ"ה (24 ביוני 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> 1. יוקר המחייה בישראל - ההעלאה הצפויה בתעריפי התחבורה הציבורית << נושא >> << נושא >> 2. רציפות מערך התחבורה הציבורית בתקופת המלחמה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – יו"ר ועדת הכלכלה עודד פורר – יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל אלון שוסטר משתתפים: דריה פודשיבלוב – מנהלת אגף בכיר כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אלחנן בן דהן – רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר דניאל שוורץ – רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר ששי שדה – משנה למנכ"ל, הסתדרות לאומית משתתפים באמצעים מקוונים: עמיחי לוי – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים דנה דקו מדנס – ראש מינהל תחבורה ומוניציפלי, מרכז השלטון המקומי אריק סיני – יו"ר, חברת קווים יואב ברגל – מנהל תפעול, כפיר - מפעילת הרכבת הקלה בירושלים יונס אבו געמא – יו"ר ועד דן באר שבע, ארגון נהגי התחבורה הציבורית ציון פת – יו"ר אקסטרה תחבורה, ארגון נהגי התחבורה הציבורית מהדי אטון – יו"ר ועד קווים, ארגון נהגי התחבורה הציבורית אדיסו טרקיין – יו"ר ועד בית שמש אקספרס, ארגון נהגי התחבורה הציבורית ישראל חיים – יו"ר ועד בית שמש אקספרס, ארגון נהגי התחבורה הציבורית עיסא עבו הדואן – יו"ר ועד תנופה, ההסתדרות החדשה חלדון נמורה – יו"ר ועד אקסטרה ירושלים, ההסתדרות החדשה יוני קריספין – מ"מ ארגון נהגי התחבורה הציבורית, הסתדרות לאומית ליאור ליברובסקי – יעוץ, הסתדרות לאומית מעיין חיים גרימברג – מנהל סקטור תחבורה ציבורית, הסתדרות לאומית מוחמד סועאד – רכז תחבורה, הסתדרות לאומית עמאר חגאוי – רכז סקטור התחבורה, הסתדרות לאומית איתי כהן – ראש ענף תחבורה, כח לעובדים עדי נחום – ראש מטה, פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות אילת פלר מימון – ראש תחום קשרי ממשל וצבא, אימהות בחזית רות יהושע – פעילה ב"עתיד לעוטף" רכזת תחום פרלמנטרי (ועדת הכלכלה): מרינה גסקה זר רישום פרלמנטרי: מוריה אביגד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> רציפות מערך התחבורה הציבורית בתקופת המלחמה << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא רציפות מערך התחבורה הציבורית בתקופת המלחמה ודיווח על ביטול ההעלאה בתעריפי התחבורה הציבורית שהייתה צפויה החודש. שיניתי את סדר היום כי בינתיים הם דחו את ההעלאה לינואר, תכף נדבר על זה. << דובר >> עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> רפורמת "צדק תחבורתי" שהייתה אמורה להעלות את המחירים נדחתה לינואר. אולי עוד תבוטל, אולי עוד יהיה צדק תחבורתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נדחתה לפי בקשה שלנו. כל הכבוד שדחיתם, אין ויכוח, אבל זה עדיין לא מספק, אני אסביר בהמשך. זו ישיבה משותפת עם הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. כבוד יושב-הראש, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> תודה על ההסכמה לדיון המשותף כי אנחנו רצינו לבדוק את הרציפות התחבורתית בנגב ובגליל, שהיא קריטית. אני רק אומר מראש, כי אני צריך לצאת לדיון בוועדת הכנסת שיש בו נוכחות חובה, שרציפות תחבורה ציבורית דווקא בחירום היא עוד יותר קריטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הורידו את התדירות. אולי יש רציפות, תדירות לא. << דובר >> עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> צריך לקבל על זה דיווח כדי להבין. צריך להבין שיש אנשים שהנסיעה לבית חולים היחידה שאפשרית להם, בעיקר בנגב ובגליל, זה תחבורה ציבורית. מקרית שמונה לצפת, נכון לפני חודש, לא היה אוטובוס. אני מקווה שהדבר הזה נפתר אבל בוודאי שבעת הזאת זה עוד יותר קריטי ונדרש. זה נכון לגבי כל הארץ, קל וחומר בנגב ובגליל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני גם קיבלתי הודעות בוואטסאפ על התדירות. אם פעם זה היה כל רבע שעה, פתאום זה נהיה אחת לשעה. << דובר >> עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> נקודה נוספת – היה גיוס מילואים בצו שמונה, יום שישי היו צריכים חיילים בירושלים, אמרו להם להגיע לתחנה מרכזית. כל המגויסים הגיעו ואז הודיעו להם: לא, ביטלנו את התחבורה הציבורית, אין תחבורה ציבורית. כל המגויסים בצו שמונה היו צריכים להתחיל כמובן לארגן לעצמם – כי הם מחויבים, מי שבא לצו שמונה לא מחפש לברוח מהגיוס – טרמפים, הסעות וסיפורים, כי התחבורה הציבורית בוטלה מרגע לרגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד התחבורה, בבקשה. << אורח >> דריה פודשיבלוב: << אורח >> דריה פודשיבלוב, מנהלת אגף בכיר כלכלה במשרד התחבורה. קודם כל, אנחנו כמובן פועלים בהתאם להנחיות פיקוד העורף ובהתאם גם מפעילים את התחבורה הציבורית. כרגע התחבורה הציבורית פועלת ב-35% ביחס לשגרה. נמצא איתנו בזום עמיחי, ראש אגף תפעול ורישוי, שיוכל להתייחס ספציפית לנגב והגליל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עמיחי, בבקשה. הורדתם את התדירות של הנסיעות? האם כל הקווים פעילים ורק התדירות ירדה? ואם ירדה התדירות, לאיזה רמה הורדתם אותה? << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> כחלק מההיערכות למצבי חירום, בתיאום עם רשות חירום לאומית, שהיא הגוף המנחה את משרדי הממשלה, ויחד עם פיקוד העורף, נערכנו לשורה של תרחישים בחירום בתחבורה הציבורית ואנחנו נתונים בתוך מגוון אילוצים, אחד מהם זה גיוס אוטובוסים לצה"ל, גיוס של נהגים למילואים, ומצד שני הצורך לצמצם פעילות כדי לצמצם סיכונים. כמובן שמהצד השני אנחנו מחויבים לתת שירות לנוסעים, כמו שנאמר, לבתי חולים, למפעלים חיוניים. בתוך שלל האילוצים האלה הוכן תרחיש לפי ארבעת מצבי הכוננות של פיקוד העורף: פעילות מלאה, חלקית, מצומצמת והכרחית. אני מזכיר שכרגע אנחנו במדרג הכי חמור – פעילות הכרחית בלבד. במדרג הזה הסיכום הוא על פעילות שבין 35% ל-45%. זה משתנה בין המפעילים לפי כמות האוטובוסים שגייסו לצה"ל. מפעילים שלא גייסו אוטובוסים לצה"ל מפעילים יותר מ-35%. << דובר >> עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> זאת אומרת שהאחוזים בכלל לא נקבעים לפי הצורך, אלא אם יש אוטובוסים אז יש, אם אין, אין. יכול להיות מקום שיש בו אפס כי יש הרבה גיוסים ויש מקום שיש 60%. << דובר_המשך >> עמיחי לוי: << דובר_המשך >> לא, אין מקום שיש בו אפס, חד משמעית. יש לפחות 35% בכל האזורים בארץ. << דובר >> עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> זה המינימום? << דובר_המשך >> עמיחי לוי: << דובר_המשך >> זה המינימום, כן. << דובר >> עודד פורר (יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל): << דובר >> האם בכל קו יש לי 35% או בסך הכול? יש קווים שאין בכלל? << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> כשאתה יורד לכזאת רמת הפעלה אין אפשרות להפעיל את כל הקווים, אלא אנחנו פועלים לפי מתודולוגיה שנקראת קווי שלד, מתודולוגיה שגם מקובלת בעולם, שבה בוחנים מהם הקווים הכי נחוצים ברשת, גם מבחינת כיסוי גיאוגרפי, גם מבחינת ביקושים, ובדגש על בתי חולים ובסיסי צבא. גם ביום שישי של תחילת המתקפה, שבו פעלנו ב-15% בהנחיית פיקוד העורף, הקווים שהיו בדגש הכי גבוה זה בתי חולים ובסיסי צבא, אבל כמובן שיש ירידה בתדירויות. אנחנו שואפים לתת שירות, בתקווה כבר ממחר, אם פיקוד העורף יאפשר, לעלות למקסימום שירות אפשרי. צריך להגיד שגם לחברות ייקח קצת זמן להתאושש, יש נהגים מגויסים, יש נהגים שעוד חוששים לחזור, אבל אנחנו בתקווה שממחר נוכל להחזיר מקסימום שירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש שביתת אש, תוך כמה זמן אתם מחזירים את השירות? << דובר_המשך >> עמיחי לוי: << דובר_המשך >> יש פה נציגי חברות שאולי יוכלו לדבר, אני מעריך שאם פיקוד העורף יגיד לנו בצהריים שמחר מדרג הכוננות יורד אז נוכל לחזור כבר מחר לכיוון ה-70%-80% ולקראת יום ראשון לפעילות מלאה. אבל נמצאים פה גם נציגי חברות, כדאי לשמוע גם מהם. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> אני רוצה להוסיף למה שעמיחי אמר כדי שתבינו את התמונה קצת. גם כשיש 35% מהתדירות זה למעשה אפילו לא חצי מ-35% כי יש גם מגבלה בתוך האוטובוסים, אי אפשר היום להעמיס אוטובוסים מלאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא כולם יכולים לעלות. << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> כן. המשמעות בשטח מבחינת הנוסע היא שהוא לא יודע אם אוטובוס מגיע, הוא לא יודע מתי הוא מגיע ולכן הוא בכלל לא מחכה, הוא נוסע במונית, הולך ברגל או מוצא לעצמו פתרונות אחרים. מבחינת האזרח שרוצה להשתמש בתחבורה הציבורית, בתקופה הזאת, שיש 35%, אין תחבורה ציבורית. אין. זה איום ונורא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << אורח >> אריק סיני: << אורח >> אריק סיני, מכהן בתפקידי כיושב-ראש "קווים" ושימשתי קודם לכן כמנכ"ל החברה. אני מכיר היטב את התחבורה הציבורית בכל רבדיה, לרבות בימי קורונה, מלחמות וחרומים, ולמעשה החריגים והחרומים הם השגרה שלנו. אני רוצה לומר שהייעוד שלנו כמפעילי תחבורה ציבורית הוא קודם כל לספק שירות תחבורה ציבורית רציף, יציב, אמין, בטוח, איכותי ושירותי. בהתייחס לנושא הדיון, הייתי מגדיר את נושא הדיון כרציפות התחבורה הציבורית, נקודה, כי אנחנו מדברים על ימי מלחמה. אני חושב שרציפות התחבורה זה משהו דרמטי וחשוב. תחבורה ציבורית אינה שונה מאספקת מים, חשמל, אינטרנט או כל שירות חיוני אחר לטעמנו. האם מישהו היה מעלה על דעתו להקטין את זרם המים ל-15%? או את זרם החשמל ל-35%? מהן ההגדרות הללו? אסור לנו להתייחס לציבור הנוסעים, לאזרחי המדינה, כאל נתינים. איך אנחנו מצפים שעובדי משק חיוני ושירותים חיוניים יגיעו לעבודה שלהם – אחיות, כוח עזר, רוקחים, עובדי שרשרת האספקה למוצרי מזון, אם זה חומרי גלם, חנויות? כל אלה זה אנשים שלרוב אין להם מכוניות. כיצד הציבור יכול בכלל להצטייד או לקבל שירותים רפואיים, שירותים חיוניים? בשבוע הזה מדדנו את הביקושים, באזורים מסוימים היו לנו ביקושים עצומים, אנשים מחכים המון זמן לאוטובוס, אנחנו רוצים שהם יהיו באזור מוגן, הם מחכים בתחנות. האוטובוסים באזורים מסוימים היו ממש עם ביקושי שיא, אוטובוסים מלאים עד אפס מקום. מניתוח של תחבורה ציבורית בימי קורונה, שם המדינה הגבילה את השירות של התחבורה הציבורית, ניתן ללמוד שבעצם הציבור איבד אמון בשירות, הם שכרו מכוניות, רכשו רכבים יד שנייה – כולנו מכירים מה קרה למחירי היד השנייה בתקופה הזו – והיום, בשל אותו חוסר אמון, הנהגים שלנו, שבעבר פגשו את הנוסעים בתוך האוטובוס לצדם, היום פוגשים את הנוסעים האלה לצד האוטובוס, בפקק לידם במכוניות פרטיות, שפוגעים בענף פעמיים: פעם אחת, מגדילים את הגודש ומקטינים את המהירות המסחרית, מה שהורג את התחבורה הציבורית, ומצד שני, הם לא נוסעים באוטובוס, אין לנו את נסיעות הנוסע. בהקשר הזה אני רק אגיד שאם מודדים את שנת 2024 כשנה נורמטיבית, בשנת 2024 עדיין הענף לא הגיע לכמות נסיעות נוסע שהיו טרום קורונה ב-2019. היום היינו אמורים להיות קרובים לכמיליארד נסיעות נוסע בשנה והענף נמצא בשנת 2024 בכ-740 מיליון נסיעות נוסע, ואני מדבר על אוטובוסים בלבד. במהלך השבוע קיבלנו פניות זועמות במוקדי השירות שלנו, שהיה בהם עומס גדול, של ציבור נוסעים שלא יודע אם יהיה אוטובוס, לא יהיה אוטובוס, מתי, למה אין אוטובוס, איך אני מגיע לעבודה. זה לא אמור להיות כך. שורה תחתונה, אני חושב שאנחנו חייבים להתייחס לשירות התחבורה הציבורית כשירות חיוני ולהבטיח אותו גם בעתות חירום, או בעיקר בעתות חירום, גם במרכז הארץ וגם בפריפריה, כי העובדים החיוניים נמצאים בכל מקום. התחבורה הציבורית באוטובוסים היא לא שונה, כפי שאמרתי, מחשמל, ממים, או מאינטרנט. אנחנו חייבים להבטיח ביטחון תעסוקתי לנהגים. נהגים זה משאב שהוא בחסר מזה שנים רבות ובחסר כבד. פני הענף כפני חוסר הנהגים. לכן חייבים להבטיח את הביטחון תעסוקתי של הנהגים. במשפט אחרון לסיום, אנחנו חייבים להבטיח גם את חוסנם של המפעילים של התחבורה הציבורית, שכן כל השינויים האלה הם פשוט דרמטיים בענף שהרווחיות בו שואפת לאפסית – אני מדבר על החברות התחרותיות – בין אפס לבין הפסדים. לדוגמה, אין לנו מושג איך בעוד עשרה ימים נשלם כמה מאות-מיליוני שקלים שכר לנהגים, בין כאלה שבאו לבין כאלה שלא באו. לכן גם את הנושא הזה חייבים להבטיח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מישהו מהחברות רוצה לדבר? << אורח >> יוני קריספין: << אורח >> יוני קריספין, יושב-ראש ועד העובדים "אלקטרה-אפיקים". תודה, יושב-ראש הוועדה, על הזכות לדבר בוועדה החשובה הזאת. אנחנו נמצאים במצב דומה לחיילים שמגויסים לצבא או מילואימניקים בצו שמונה שלא יודעים את התגמול ומה יהיה היום שאחרי שלנו. אנחנו נמצאים במצב שכ-1,500 נהגים – רק אצלי בחברה – לא יודעים אם להוציא מחלה. ביום חמישי גייסו את כולנו לעבודה רגיל, אחרי כמה זמן הורידו את סידורי העבודה, שלחו אותנו עם כל המילואימניקים לשטח. יצאנו כ-100 נהגים לשטח, חלקם נמצאים עד היום בשטח צמודים לפיקוד העורף. אנחנו מפנים כל מיני אנשים באזורי פגיעה, מפנים את המשפחות לבתי מלון, למקומות שהם צריכים להגיע אליהם. עכשיו אנחנו נמצאים כבר בפינוי השלישי השבוע של האנייה של חברת מנו ספנות, אנחנו מפנים אותה מהנמל. הנהגים לא יודעים אם יקבלו חופש, יקבלו משכורת, יקבלו שעות עבודה, אם שווה להם להוציא מחלה, אנחנו פשוט נמצאים במצב של חוסר ודאות, כי גם המתווה החדש ששר האוצר וההסתדרות חתמו עליו לא מדבר על הנהגים כי אין לנו 14 ימי חל"ת. אנחנו לא יכולים. אנחנו יושבים בבית, אנחנו במצב כוננות 24 שעות. הינה, פתאום צריכים אותנו, אנחנו מתייצבים. גם בקורונה, גם בצוק איתן, בעמוד ענן, עופרת יצוקה, בכל מלחמה, אנחנו עומדים ומפנים. גם ב-7 באוקטובר פינינו את כולם, משדרות לאילת, לים המלח, ערים שלמות, ומתי שלא צריכים אומרים לנו: לכו הביתה. למשל, אתמול בערב היינו אמורים להגיע לפנות את האנייה של מנו ספנות מנמל אשדוד, התגייסנו, גייסנו את כל הנהגים, פתאום משרד התחבורה – או פיקוד העורף, אני לא יודע מי – הוריד לנו את העבודה, אין פינוי. פתאום התקשרו: תגיעו עכשיו, מפנים אותם. אנחנו נמצאים כל הזמן במצב של כוננים בלי תשלום, בלי תגמול על זה. אנחנו שואלים האם עדיף לנו להוציא ימי מחלה ולשבת בבית שבועיים-שלושה וברגע שיצטרכו אותנו, הנהגים, לא נהיה. עד עכשיו משרד התחבורה ומשרד האוצר השקיעו מיליונים בשביל להביא לנהגים כוח אדם חדש אחרי הקורונה, שהרבה נהגים עזבו אז בגלל זה. הכנסנו מלא נהגים חדשים לענף, כ-7,000 מאז הקורונה, ועוד הפעם ה-7,000 האלה הולכים לברוח לנו מהענף כי הם עוד פעם במצב שהם לא יודעים אם יקבלו פיצוי, כן יקבלו משכורת, יתגמלו אותם. הנהג אומר: מה אני צריך לעבוד במצב שאני כונן בבית, קוראים לי לארבע שעות, קוראים לי לשעה, הינה העלו את השירות ל-15%, הינה ל-30%, הינה הורידו בחזרה? אין לנו בעיה, אנחנו כוננים, אנחנו ניתן את הנשמה למדינה בכל מצב שהוא, אבל בבקשה, יש לנו פה בעיה ומצוקה אמיתית של 20,000 נהגים בענף הזה שהם במצב כוננות. אני לא מדבר רק עליי אישית, על חברת "אלקטרה אפיקים", אני שומע את כל הוועדים אומרים: אנחנו לא במצב שאנחנו יכולים להגיד לנהגים שלנו "אל תיקחו מחלות", וביום שנהגים ייקחו מחלה, ביום למחרת פיקוד העורף יגיד: תחזירו את השירות במאה אחוז, הנהגים יהיו במחלה. הם יהיו עדיין במחלה של עוד שבוע, עוד שבועיים, השירות יחזור רק אחרי שבועיים. אנחנו לא רוצים להיות במצב הזה. אנחנו רוצים להגיד לנהגים: תשבו, אנחנו ניתן לכם גב כלכלי, תהיו בהיכון. אנחנו כל הזמן במצב של אקורדיון במדינה. אנחנו נשמור ונגן עליכם. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עדי נחום, בבקשה. << אורח >> עדי נחום: << אורח >> אריק סיני דיבר בשם הפורום אז תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אילת פלר מימון, בבקשה. << אורח >> אילת פלר מימון: << אורח >> אני מטעם תנועה שנקראת אימהות בחזית, תנועה של עשרות-אלפי אימהות לחיילי סדיר ומילואים. אני באה לייצג בדיון החשוב הזה – ותודה עליו – את קולם של הורי המשרתים, אם בסדיר, אם במילואים, בשגרה ובעיקר בתקופות של צו שמונה, כאשר אנחנו נדרשות בעצם למלא את מקומה של המדינה אם אנחנו מדברים פה על ירידה של 35% בתחבורה הציבורית. אז נכון שיש אוטובוסים שמועמדים לרשות החיילים אבל זה ממש לא קורה בצורה מסודרת ולכן אנחנו, ההורים, אלה שנדרשים להביא את החיילים לבסיס. יש אזעקות, אין אזעקות, סוף שבוע, לא סוף שבוע. אני חושבת שעכשיו, אם המלחמה אכן מסתיימת, הגיע הזמן להגיע לאיזשהו תכלול. זו לא פעם ראשונה ולא פעם אחרונה. כמובן שכשהתחילה מלחמת חרבות ברזל אנחנו נדרשנו להסיע את החיילים, את הבנים ואת הבנות שלנו לבסיסים, אם זה רחוק, אם זה קרוב, שום התאמה בין התחבורה הציבורית לבין הדרישות של הצבא של החיילים להתייצב. כמובן שאנחנו יודעים שהחיילים צריכים להתייצב בזמן בבסיסים ולכן אנחנו באמת מבקשות עכשיו איזושהי תוכנית עבודה מסודרת, בתיאום בין משרד הביטחון למשרד התחבורה, של התחבורה הציבורית שהחיילים והחיילות שלנו זקוקים לה, וכן, גם בסופי שבוע, וכן, לעיתים גם בשבת, כדי להגיע בזמן אל הבסיסים, כי לא ייתכן שתמיד יצפו מאיתנו, ההורים, למלא את החסר ולקחת ולהחזיר, ואנחנו יודעים כמובן שטרמפים זה לא פתרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את צודקת בעיקרון אבל לפעמים הם עושים מה שהם יכולים. יש גם נהגי אוטובוס שהם במילואים והמצב של המלחמה הוא בעייתי. << דובר_המשך >> אילת פלר מימון: << דובר_המשך >> לא, אני מדברת, אדוני היושב-ראש, בחירום אבל גם בשגרה. תסכים איתי – אני מניחה שאתה יודע – שגם בשגרה אין קורלציה בין הדרישה מחיילים וחיילות להגיע, לפעמים בשבת בערב, לפעמים בראשון בשעות מאוד מוקדמות בבוקר, לבין התחבורה הציבורית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשגרה המצב הרבה יותר טוב, אני בטוח בזה, בלי לבדוק. אנחנו גם מחזירים נסיעות על נסיעה בכביש 6, הכנסת חוקקה חוק על זה ולכן חלק גם מגיעים לבד, באופן עצמאי. << דובר_המשך >> אילת פלר מימון: << דובר_המשך >> מה זה כביש 6? אנחנו ההורים לוקחים אותם. סמוך עליי שזה המצב בשגרה, כמובן על אחת כמה וכמה בחירום, וצריך לתת על כך את הדעת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד התחבורה, מה הקדימות שאתם נותנים להסעות של חיילי מילואים? את מדברת על הסעה מאורגנת, לא על נסיעה באוטובוס. << דובר_המשך >> אילת פלר מימון: << דובר_המשך >> אני מדברת על הסעה מאורגנת, אבל אני מדברת גם על תחבורה ציבורית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוטובוס זה לפי תדירות האוטובוסים, אין מה לעשות פה. לא יכולים לדאוג לכל חייל מילואים לאוטובוס מיוחד, אבל אם יש הסעה מאורגנת את צודקת, שם הם צריכים לדאוג. << דובר_המשך >> אילת פלר מימון: << דובר_המשך >> אני מדברת בהסעות מאורגנות ואני אומרת שצריכים לתת את הדעת גם בסופי שבוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה המצב בהסעות מאורגנות למשל? לגבי נסיעות רגילות, אם ירדה התדירות אז גם חייל המילואים באותה סירה, אין מה לעשות. << דובר_המשך >> אילת פלר מימון: << דובר_המשך >> אבל אתם דורשים מהחיילים להגיע בזמן לבסיסים, מן הסתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכול בסדר אבל אין מה לעשות. אם יש לדוגמה אוטובוס שנוסע לנגב והתדירות שלו ירדה ב-50% אז זה מה שיש, זה עקב מצב החירום, אז גם חייל המילואים שצריך לנסוע לבסיס נוסע באותו אוטובוס. אבל אם יש הסעה מאורגנת, בעיקר לחיילים סדירים או משהו כזה, נכון. זה פחות למילואים, צודקת. << דובר_המשך >> אילת פלר מימון: << דובר_המשך >> וגם התייחסות של המשרד למה קורה בעיקר בסופי שבוע, בשישי ושבת כשחיילים נדרשים להתייצב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי פתרון לזה, אני חייב להגיד לך. אין לי פתרון לחיילי מילואים שנוסעים בתחבורה הציבורית באופן רגיל. אם ירדה התחבורה הציבורית, היא ירדה גם לגביהם, אין לי פתרון לזה. << דובר_המשך >> אילת פלר מימון: << דובר_המשך >> אבל אני מבקשת איזושהי התייחסות, וכמו שאמרתי מעכשיו קדימה, גם לנושא של סופי שבוע. כשחיילים נדרשים להתייצב חייבת להיות להם תחבורה ציבורית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שקשור לחיילי מילואים, בבקשה. << דובר_המשך >> אילת פלר מימון: << דובר_המשך >> גם סדיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך להבין שגם אם הטענה צודקת, לא לכל דבר יש פתרון. נציג משרד התחבורה, בבקשה. << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> באופן כללי אני אגיד שכחלק מגיוס החירום אנחנו מעמידים לרשות צה"ל כמות גדולה מאוד של אוטובוסים, אי אפשר להגיד פה את הכמות, זה נתונים של צה"ל, אבל כמות גדולה מאוד של אוטובוסים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מדבר על הסדיר או על המילואים? << דובר_המשך >> עמיחי לוי: << דובר_המשך >> גם סדיר, גם מילואים, לכל הצרכים שלו, אנחנו לא יודעים מה הם עושים איתם, זה עניין צבאי. אנחנו מעמידים בחניונים שפזורים בכל הארץ אוטובוסים שמתייצבים תוך זמן מאוד מאוד קצר וצה"ל מגייס איתם גם את יחידות המילואים, גם יחידות סדיר, כל מה שהוא צריך, ועדיין מגויסים עכשיו אוטובוסים ברצף מתחילת המערכה הזאת. אני אחזור על עוד משהו שאמרתי קודם, במסגרת הפעלת האחוזים המצומצמים, ה-35% עד 45%, יש דגש מיוחד על שירות לבסיסי צבא. כחלק מהבחירה של הקווים שפועלים, דווקא השירות לבסיסים הוא בעדיפות ראשונה, יחד עם בתי חולים. לגבי סופי שבוע, אנחנו פועלים יחד עם משרד הביטחון לפי הצרכים שלו ומעמידים לרשותו כל מה שהוא צריך בסופי שבוע. משרד הביטחון וצה"ל אומרים שהם יודעים לתת את המענים לחיילים. וכמו שאמרת, יושב-ראש הוועדה, כשיש צמצום שירות לכלל הציבור, אז השירות שניתן הוא לכלל הנוסעים, כולל לחיילים. צריך להגיד פה גם שהביקושים גם הם צונחים, בטח בימים הראשונים של המלחמה, היה אפשר לראות את זה גם בכבישים, אין תנועה. אנחנו התחלנו עם 9% ביקוש בימים הראשונים. כולנו רוצים לתת שירות והרציפות חשובה, כולנו מסכימים, אבל בסוף יש פה גם אחריות, וחבל שאין פה נציגים של פיקוד העורף ורח"ל. יש לנו אחריות, כל נהג כזה שיוצא, אי אפשר לפעול בתפוקה מלאה כמו בשגרה. אני חושב שגם ציינת את זה בעצמך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לשאול אותך, זמני הנסיעות של האוטובוסים לוקחים בחשבון גם את זמן הנסיעה. זמן הנסיעה בכבישים, בעקבות המלחמה, התקצר כמעט ב-60%-70%. אתם לוקחים את זה בחשבון כשאתם קובעים את התדירות? היום לנסוע לדוגמה לבאר שבע זה פחות ממחצית מהזמן. אם אתם מצמצמים את התדירות והוא נוסע מהר גם, מגיע ליעד מהר, התדירות יותר מצומצמת בעצם. << דובר_המשך >> עמיחי לוי: << דובר_המשך >> אנחנו מגדירים לחברות התחבורה הציבורית את כמות הנסיעות לפי מדרגי הפעילות. אם הגדרנו 45% לחברה מסוימת, החברה עושה את החישובים שלה מבחינת סידורי עבודה וזמני נסיעה שיתקצרו, זה לא משנה את הכמות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הציבור מקבל מידע על התדירות ועל הזמנים או לא מקבל? כי אנשים יכולים להמתין לאוטובוס והוא לא מגיע. פרסמתם את זה באיזשהו מקום? << דובר_המשך >> עמיחי לוי: << דובר_המשך >> היו לנו שני ימים בעייתיים מבחינת מידע כי ההוראות של פיקוד העוף הגיעו רק בבוקר. צריך להבין, המידע מתעדכן בלילה, זה שרתים עם המון המון מידע שמתעדכנים בלילה. פרט ליומיים האלה, שזה היום הראשון של המתקפה ושלשום בבוקר, המתקפה של ארצות הברית, שבהם היו שיבושי מידע, כל שאר הימים המידע היה מעודכן. אם צמצמנו שירות זה השתקף באתרים ובאפליקציות, התעדכן כל בוקר והיה נגיש לציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ששי שדה, בבקשה. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> ששי שדה, משנה למנכ"ל, הסתדרות לאומית. אתחיל במילה שלא קשורה לנושא הדיון אבל מעומק ליבי, לשבח את עם ישראל, מדינת ישראל, ממשלת ישראל, על תקופה מאוד לא פשוטה שהם עוברים, התקופה הלא פשוטה זה חלק מהדיון, אבל באמת עומדים בזה באיתנות, בקור רוח ובנחישות גדולה ואני מלא התפעלות ממה שקורה פה. זה בנושא הכללי. בנושא התחבורה הציבורית: תראו, תחבורה הציבורית, וצריך להבין את זה כבסיס לתחילת הדיון, היא כלי חיוני מרכזי ויש לה נגיעה בכל אחד ואחד מאזרחי מדינת ישראל. לכולנו יש בן, אבא, מישהו שמשתמש בתחבורה הציבורית. לכן תחבורה הציבורית צריכה להיות לאורך כל השנים טובה, אמינה, זולה, כדי שציבור הנוסעים ישתמש בה. אנחנו מדינה קטנה מאוד וצפופה מאוד ואם האזרחים לא יתחילו לעבור להשתמש בתחבורה הציבורית – כולנו חווים את זה בפקקים, כולנו חווים את זה באיכות החיים, כולנו חווים את זה בעלויות מטורפות למשק כתוצאה מהפקקים האלה, ואנחנו צריכים לאורך כל השנים לבוא ולעודד שימוש בתחבורה הציבורית כי זה הפתרון למשק. אבל, לצערי הרב לא למדנו מניסיון העבר. בשנים שעברו, במצבי חירום שעברו, באופן אוטומטי הפחיתו את כמות הנסיעות בתחבורה הציבורית בצורה דרמטית והתוצאה של זה הייתה – אריק נתן דוגמה את הקורונה אבל לא רק אז – בריחת נוסעים מהתחבורה הציבורית. כולנו ראינו שאחרי הקורונה כמות הפקקים עלתה בצורה משמעותית. לפני המלחמה, אנחנו זוכרים, לא יכולנו לנסוע, לא יכולנו להגיע לשום מקום, למה? כי אנשים לא מאמינים בתחבורה הציבורית והם מעדיפים לקנות רכב. אני חייב לציין שיש היום אנשים נפלאים במשרד שעושים המון כדי לשפר את איכות הנסיעות, את חוויית הנסיעה, אבל גם אם אתה עושה עבודה של שנים אבל אתה הורס את הכול ביום אחד, אתה מאבד את זה ולכן הציבור בורח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה שיעשו? << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> אני אתן לך דוגמה בנושא אחד שהיית מעורב בו שהיה לי ולך ויכוח קטן פה בוועדה. אני ביקשתי נסיעות חינם לחיילים משוחררים לשלוש שנים ואתה הכרעת: לא, שנה אחת. למה עשינו את זה? אם אתה זוכר, זה היה בשביל לעודד את החיילים המשוחררים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא אני הכרעתי, זה עניין של תקציב. אתה יכול לתת לכולם בחינם, אין בעיה. בגלל הבעיה התקציבית עשינו שנה. << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> אבל בסוף זה המשיך ונתנו שנה כדי שהחיילים המשוחררים יתרגלו לנסוע בתחבורה הציבורית. זו הייתה המטרה, שלא ילכו לקנות רכב. הבן שלי אחד כזה, ומה אתה חושב שהוא עשה בשבועיים האחרונים? לקח את האוטו מסבא, כי זה יותר מהר. אבל מה הוא הולך לעשות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מאמין שהוא לקח גם לפני זה. << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> לא מסבא, ממני, מסבא זה הופך להיות צמוד. אבל מה הוא הולך לעשות? הוא הולך לקנות רכב. למה הרסנו את כל ההשקעה שלנו לאורך השנים? היא נהרסה. זו דוגמה אחת, אני יכול לתת לך עוד המון דברים שאנחנו עושים וזה נהרס במקום אחד. בהקשר להנחיות פיקוד העורף, אני חושב שזו פרשנות שגויה. פיקוד העורף לא מנע מאף אחד מאיתנו להתנייד, כולנו יכולים לצאת מהבית ולהגיע לכל מקום. הוא אמר: אסור התקהלות, יותר מ-20 או 30 איש, אני לא זוכר כמה, אבל בגלל זה לא עולים לאוטובוסים יותר מ-15 נוסעים. אבל התחבורה הציבורית צריכה להמשיך לעבוד כרגיל, במקסימום שניתן. עמיחי נתן פה דוגמאות, וגם אתה אמרת, אדוני, שאי אפשר להפעיל במאה אחוז, נכון, אבל במקסימום שניתן כדי שתהיה אפשרות לציבור להשתמש בתחבורה הציבורית. כרגע, כמו שהבנת לבד, אנשים לא יודעים מתי יגיע האוטובוס, לא יודעים אם הוא יגיע בכלל ולא מחכים. לכן זה נותן מענה גם למה שנאמר כאן קודם: "אין הצדקה כי אין נוסעים" – בטח שאין נוסעים, אף אחד לא יודע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין, אם פיקוד העורף קבע שאין התקהלות של יותר מ-30 איש, למה באוטובוס העלו רק 15? יש לזה סיבה מיוחדת? << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> 15 או 20, אני לא שולט במספר, אולי המפעילים יודעים להגיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא צריך להיות קורלטיבי להוראות באופן כללי? << אורח >> דריה פודשיבלוב: << אורח >> אנחנו בסוף נתונים להנחיות פיקוד העורף והפעלת התחבורה הציבורית נגזרת מההנחיות הרוחביות הללו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא ראה וקדש. אם הם נתנו 30 ובאוטובוסים או ברכבת קובעים פחות – ברכבת זה בכלל בעיה כי זה כל הקרונות ביחד, זה לא קרון אחד, שם אני לא יודע מה קבעו אבל צריך להתווכח על הדברים האלה גם עם פיקוד העורף. << דובר_המשך >> דריה פודשיבלוב: << דובר_המשך >> לפי מה שידוע לי, אין הגבלה על כמות הנוסעים, אני מציעה שעמיחי יתייחס. << אורח >> קריאה: << אורח >> ההגבלה היא על איסור ההתקהלות. << דובר_המשך >> עמיחי לוי: << דובר_המשך >> אין מגבלה על כמות הנוסעים באוטובוס. כשאמרנו 35% זה מכמות הנסיעות היומית ברחבי הארץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה עולים ברכבת או באוטובוס? << דובר_המשך >> עמיחי לוי: << דובר_המשך >> אין מגבלה ואי אפשר להגביל. כשנוסע רוצה לעלות הנהג לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין מגבלה, יש לך טעות, ששי. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> אני מתאר את השטח. << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> אין הנחיה כזאת, חד-משמעית, וזה מתואם עם פיקוד העורף בצורה מאוד ברורה. אין הגבלה ואי אפשר להגביל נהג את מי הוא מעלה או לא מעלה. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> אני אדייק את מה שאני מתכוון. בגלל שיש מגבלת התקהלות אז אי אפשר יותר מכמות המגבלה, אם זה 20 או 30. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא אומר שאין מגבלה כזאת. << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> אולי משרד התחבורה לא הנחה אבל זה הנחיות של פיקוד העורף. אם פיקוד העורף אומר: אסור יותר מ-20 איש - - - << אורח >> עמיחי לוי: << אורח >> לא, חד-משמעית לא. ששי, אני אוכל להעביר לך אחרי הישיבה בדיוק את הדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אין מגבלה אז אין מגבלה. << דובר_המשך >> עמיחי לוי: << דובר_המשך >> גם ברכבת למיטב ידיעתי אין מגבלה. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> בהיבט של המפעילים – אני לא מייצג את המפעילים אבל בסוף הם אלה שאמורים לשלם משכורת לנהגים ואם הם פועלים במתכונת של 35% זאת אומרת שהם יקבלו גם תגמול על 35% כי הם מקבלים פר קילומטר, אבל ההוצאות שלהם בפועל הם קרוב ל-85%. למעשה חוץ מהדלק, שזה המשתנה היחיד שהם לא הולכים לשלם, הם משלמים את הכול כרגיל ואז הם ייכנסו למצוקה כלכלית. במצוקה כלכלית הנהגים ייפגעו, במצוקה כלכלית הבטיחות תיפגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי את הטענה. << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> אני צריך להגיע לנהגים גם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא משנה, הנהגים מקבלים את המשכורת שלהם. << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> לא, הלוואי, הם העובדים החיוניים היחידים במשק שמכריחים אותם להיות בכוננות, כמו שיוני אמר. קבעתי עם מישהו, הוא מתקשר אליי בשמונה בערב: לא, בשלוש אני צריך להיות בנתב"ג כי אני צריך לפזר את הנוסעים שחוזרים, מעכשיו לעכשיו, והם לא יודעים בכלל אם יש להם משכורת. זה הדבר הכי גרוע, לשם רציתי להגיע בסוף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת "הם לא יודעים אם יש להם משכורת"? הם מקבלים משכורת. << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> הם לא מקבלים משכורת, הם עובדים שעתיים שמקבלים משכורת לפי שעה. הם יושבים בבית, מוקפצים ככל שצריך, יכולים לשבת יומיים, יכולים לשבת שעתיים. גם בעבודה, הם מגיעים, הם לא עובדים יום מלא והם לא יודעים מה יהיה איתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נהג אוטובוס מקבל משכורת חודשית, לא שעתי. << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> לא, שעתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל נהגי האוטובוס? << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השכירים? << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> השכירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נראה לי הגיוני שהם מקבלים שעתי. הם מקבלים תוספת של שעות, אבל מקבלים משכורת מסודרת על המסלול שלהם. << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> את מאשרת את מה שהוא אומר? אני אשמח, זו בשורה. << אורח >> דריה פודשיבלוב: << אורח >> אנחנו המשרד, אנחנו לא המעסיקים של נהגי התחבורה הציבורית, חייבים לחדד, אנחנו לא קובעים את תנאי ההעסקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האוצר, האם יש מתווה שנותן לחברות האוטובוסים פיצוי מסוים? כי הטענה הנכונה לגביהן. אם הם נוסעים בכל מקרה ומרוויחים פחות, צריך להיות מתווה לגביהם. האם יש כוונה לאיזשהו מתווה שקשור לחברות האוטובוסים? << אורח >> אלחנן בן דהן: << אורח >> אני אפתח ואומר שכחלק מהמגמה של פתיחת המשק אנחנו שואפים לפתוח את מערכת התחבורה הציבורית מהר ככל הניתן. חשוב לנו מאוד, כמו שעלה פה בשיח, שהתחבורה הציבורית תפעל כמה שיותר מהר, כמובן בהתאם להנחיות פיקוד העורף. אנחנו כרגע בכמה ימים של הפעלה מצומצמת ואני מקווה מאוד שבעקבות הפסקת האש המגבלות הביטחוניות יצומצמו מאוד בזמן הקרוב, ולכן מדובר פה על תקופה באמת קצרה של הפעלת תחבורה ציבורית מצומצמת. לכן, נכון לעכשיו לא נראה לנו שנדרש מתווה פיצוי, כמובן, ככל שהמצב יתמשך נעשה עבודת מטה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה עושה עם החברה? אם לחברה נגרם לנזק, אתם צריכים לחשוב על העניין הזה. מה אתם רוצים? אני לא מבין. גם כך טווח הרווחיות של חברות האוטובוסים אינו גדול היום, אתה יודע את זה, אז אם הן מפסידות אתם צריכים לחשוב גם עליהן. תחשבו על זה, אתם לא צריכים לתת תשובה היום. תחשבו על זה, זו נראית לי טענה נכונה. << דובר_המשך >> אלחנן בן דהן: << דובר_המשך >> ככל שהמצב יתמשך אנחנו נעשה עבודת מטה על זה יחד עם משרד התחבורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל צריך לבדוק את הטענה, אם זה נכון שההוצאות שלהם קבועות, ההכנסות נמוכות יותר בעקבות המצב והם נותנים את השירות, צריכים לקחת את זה בחשבון. עכשיו בואו נשמע את חברת האוטובוס. אריק, איך אתם משלם לנהגים? מה זה הסיפור של הכוננות? << אורח >> אריק סיני: << אורח >> כל הנהגים בתחבורה הציבורית הם נהגים שעובדים שעתי. הנושא שעלה כאן כרגע הוא נושא דרמטי עבורנו. בעולם שבו אנחנו מעסיקים אנשים, לא משנה כרגע באיזה מתכונת הם מועסקים, הם עובדים שלנו, אנחנו חייבים לדאוג להם, כפי שגם נאמר פה, הם כוננים, אנחנו אומרים להם "תתייצבו" – אתמול נאמר להם להתייצב, כל הנהגים התייצבו לשירות מלא, ירדו כמה טילים בבוקר, מיד פיקוד העורף או משרד התחבורה נתן הנחיה לפזר את הפעילות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אומר "שעתי", הם לא מחויבים לשמונה שעות עבודה? << דובר_המשך >> אריק סיני: << דובר_המשך >> הם עובדים שעתיים. הם עובדים לפי סידורי העבודה שיש להם. אם הם עובדים שמונה שעות הם מקבלים שמונה שעות ואם הם עובדים אחת עשרה שעות הם מקבלים אחת עשרה שעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עכשיו, בעקבות המלחמה, הם עובדים פחות שעות? << דובר_המשך >> אריק סיני: << דובר_המשך >> הם לא עובדים. בעקבות המלחמה, ברגע שפיקוד העורף ומשרד התחבורה נתנו הנחיה לדוגמה לרדת ל-15% ביום ראשון אז 85% נשארו בבית. ברגע שאמרו לעלות ל-35% – 65% נשארו בבית. אתמול הייתה הנחיה לחזור לפעילות מלאה ובעקבות נפילת טיל מיד בוטל, כל הנהגים שהיו צריכים להגיע התייצבו ואחרי שעה חזרו הביתה כי נאמר להפסיק את השירות. לכן מה שנאמר כאן זה נכון, הנהגים הם כוננים. ברצות המדינה מעסיקים אותם מעכשיו לעכשיו וברצות המדינה ולפי המדיניות שלה, נדרש מיד להחזיר אותם לבית. נהג שלא עובד לא מקבל שכר ולכן זה הכאב ראש הכי גדול שלנו, הנהגים הם העובדים שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נקיים ישיבת המשך בוועדה על העניין הזה, גם על פיצוי החברות וגם על פתרון לנהגים בתקופה הזאת. זה לא הגיוני. הבנתי שזה לפי שעות אבל הם צריכים לקבל מינימום שמונה שעות. אם סידור העבודה הוא ארבע שעות, אז מה, הנהגים מממנים את מצב החירום של המדינה? זה לא סביר. הבעיה הזאת לא הייתה צריכה לעלות בסדר היום, מכיוון שהיא עלתה אני מבקש שאנחנו נקיים ישיבה, תחשבו על פתרונות לעניין הזה. בגדול, אני חושב שמשרד התחבורה והאוצר התארגנו, עשו מה שהם יכולים במצב החירום הזה, ונכון, תמיד זה לא מספק, אין ספק. תשתדלו לשפר את זה אבל אני לא מאמין שהם לא רוצים לשפר את זה, זה מה שאפשר לעשות כנראה. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> אני הייתי מאוד רוצה, בשם כל הוועדים שלנו – ואני חושב שאני יכול לדבר גם בשם פורום המעסיקים – שתהיה תוכנית חירום סדורה לתחבורה הציבורית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין תוכנית חירום כי זה תמיד תלוי במספר הנהגים ובמצב החירום. הם תלויים בפיקוד העורף. מה זה יעזור? << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> אני חושב שזו פרשנות. אני לא חושב שהיה נכון להוריד את התחבורה הציבורית 35%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא חושב שאפשר לעשות תוכנית מיוחדת. << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> אני חושב שזו פרשנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הכול תלוי במצב החירום. מה שכן, אם אנחנו חוזרים לשגרה, תתארגנו לחזור כמה שיותר מהר. אבל אין ספק שלחברות מגיע פיצוי ולנהגים מגיע פיצוי. אתם צריכים לקחת את זה בחשבון. הם לא צריכים לממן את העסק הזה, הם צריכים לקבל משכורת, את שמונה השעות שלהם הם צריכים לקבל בכל מקרה. אם צריך לפצות את החברות והם יתנו לנהגים, זה צריך להיות. זה גם לא הרבה כסף, בינינו, בעלויות של המלחמה זה ממש מעט. << נושא >> יוקר המחייה בישראל - ההעלאה הצפויה בתעריפי התחבורה הציבורית << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נעבור לנושא השני שלנו. קודם כול, כל הכבוד שעשיתם את זה אבל זה לא מספק. אנחנו העלינו את העניין הזה. התפלאתי שמשרד התחבורה לא חשבו על זה מיוזמתם. האוצר, בסדר, בכוונה לא חשב על זה, אבל משרד התחבורה היו צריכים לחשוב על זה כמו שצריך, כי לא יכול להיות שיעלו ב-50% בשנה אחת את התחבורה הציבורית. גם אם יש לעלייה הזו סיבות, זו עלייה לא סבירה ואף פעם היא לא הייתה. אני לא מבין איך משרד התחבורה הסכים עם דבר כזה. מבחינת האוצר, שיעלו גם ב-200%, אין להם בעיה. זה לא יכול להיות. קודם כול, אני רוצה להבין למה זה 12% עלייה אוטומטית, היא לא סבירה גם כן כשהאינפלציה הייתה 3%. אני רוצה הסבר על העניין הזה. בינואר אתם מתכוונים לעלות בכמה אחוזים. זה אחד. שתיים, אם אנחנו נעלה בינואר, נעלה עוד פעם ביוני, אז שנה הבאה זה הולך לקפוץ עוד פעם ב-20%. אתם צריכים למצוא פתרון. מכיוון שהעליתם באפריל בכמעט 30%, אתם צריכים לבטל את העלייה הזאת. לא לדחות אותה, לבטל אותה. אתם צריכים לחשוב איך אתם עושים את זה. נכון לעכשיו הדחייה פותרת את הבעיה של חצי השנה הזאת, אבל לא יכול להיות שזה יעלה כך הרבה וגם שנה הבאה זה יעלה, גם ביוני וגם בינואר. אז לא פתרתם את הבעיה, רק דחיתם אותה. שרת התחבורה צריכה לקחת בחשבון שכשמקבלים החלטות וחותמים על צווים חושבים מה המשמעות של החתימה הזאת. פה אני רואה את הצו, בכמה זה עולה בינואר? << אורח >> דריה פודשיבלוב: << אורח >> בינואר, שיעור העלייה שהיה אמור להיות הוא 7.53%, אני אסביר את ההבדל בין ה-12.51 ל-7.53. כפי שהצו מנוסח כרגע, הוא מנוסח בצורה כזו שלא התעדכנה בו טבלת המדדים, שלקחה שם נתוני בסיס של שנת 2023, כאשר העלייה בין 2023 ל-2024 כבר נלקחה בחשבון במסגרת העדכון האוטומטי שחל ביוני 2024. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת, לא הייתה עלייה ב-2023 אז העליתם את זה ב-2025? << דובר_המשך >> דריה פודשיבלוב: << דובר_המשך >> לא, אני אומרת שככל שנקרא את הצו כלשונו העלייה היא 12.51% - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל למה? הרי האינפלציה הייתה 3%, זה עולה פי ארבעה מהאינפלציה? << דובר_המשך >> דריה פודשיבלוב: << דובר_המשך >> בינואר אמורים להתעדכן התעריפים ב-7.53%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האוצר, ועדת המחירים, אני לא יודע מי עושה את זה – למה זה עולה יותר מהאינפלציה? למה? התחשיב הוא לפי כוח אדם? לפי מה בדיוק? 50-50, כמו בארנונה? למה אתם עושים את זה? למה העלייה יותר גבוהה? << דובר_המשך >> דריה פודשיבלוב: << דובר_המשך >> התחשיב לוקח שני רכיבים: רכיב ראשון זה שיעור העלייה בסל התשומות כפי שמוגדרות בצו, יש שם שורה של מדדים, שהעלייה הזו מסתכמת ב-3.53%, ותוספת של עוד 4%, שחלה מה-1 ביולי 2025, שמתווספת בעקבות הדחייה שנעשתה בשנת 2023. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הצו שחתמתם בעקבות זה שביטלו את ה-12%? << דובר_המשך >> דריה פודשיבלוב: << דובר_המשך >> זה הצו מאוגוסט 2023. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מבינים? אז כעסתי על זה גם כן. אתם עושים צווים, בסוף אתם לא יודעים מה הצו אומר, מרוב דחיות. זה צריך להתבטל, אני מאוד מצטער. תחשבו, האוצר, איך אתם עושים את זה מבחינת תקציב. אתם צריכים לאזן קצת את התמונה. כתוצאה מהעלייה הגבוהה שהייתה באפריל, אתם צריכים לאזן את התמונה. פעם אחת ולתמיד ליישר שולחן. וגם לדעתי צריכים לעלות במדד. נגיד שעלה המדד, מעלים במדד. איך זה פתאום 7.5%? << דובר_המשך >> דריה פודשיבלוב: << דובר_המשך >> 7.5% מורכב מ-4% ו-3.5% שזה המדד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש – אני מקווה שלא יהיו בחירות, אם יהיו בחירות הרכבת תיסע בצורה אחרת – שעוד שלושה חודשים נבקש דיון על העניין הזה, עד אז תחשבו איך אתם פותרים את הבעיה של ינואר. נקפוץ על ינואר, אבל לא נדחה אותו, נבטל אותו, וביוני תהיה עלייה. אכלנו אותה עם העלייה באפריל. אתם לא יכולים לסגור בעיות תקציביות בעליית המחיר. אתם לא יכולים. זה לא הגיוני. יש לכם בעיה תקציבית במשרד התחבורה אז אתם מסכימים להעלות את המחיר של התחבורה הציבורית, מחר יהיו בעיות במשרד החקלאות או משרד הכלכלה יעלו את המחיר של הלחם המפוקח והחלב המפוקח כדי לפתור בעיה תקציבית. זו לא המטרה. אלה דברים מפוקחים, אי אפשר לסגור דרכם בעיה תקציבית. גם במשרדים, זה לא צריך להיות כך. אין לזה שום היגיון. היכן שיש בעיית תקציב, פותרים את זה בצורה אחרת במדינה, לא באמצעות המחירים המפוקחים, ששם קבעו שיהיה אוטומטי – שזה גם לא בסדר, אבל נגיד אוטומטי, אז הולכים על האוטומטי, לא יכולים עכשיו לחתום על צו שמשנה את המחיר באמצע ואחר כך האוטומטי גם כן מתבצע. אתם צריכים לנהוג בצורה הוגנת. אם קבענו – ואתם קבעתם ביחד איתנו, עם השרים וכולם – שיש מחיר מפוקח שעולה בצורה אוטומטית במסגרת ועדת מחירים בתנאים מסוימים, אז זה הכול, בזה נגמר הסיפור. אחרת אתם יכולים תמיד לחתום על צווים, כל מה שאתם רוצים, כל חודש תעלו את המחיר בצו. << אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >> לפי הלוגיקה הזאת גם לא עושים הנחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנחות זה עניין שמחליטים עליו. << דובר_המשך >> דניאל שוורץ: << דובר_המשך >> הנחות זה כמו התייקרות שהיא מעבר למדד, זה תמונת הראי של הדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הנחות זה דבר הגיוני כי לפעמים, לדוגמה בחברת החשמל יש הנחות בחוק לנכים ולחסרי יכולת ונותנים להם את זה במסגרת התקציב של החשמל, יש דברים כאלה. אנחנו גם מדינה עם שירותים סוציאליים, זה לא קשור אחד לשני. זה לא ביטוח לאומי, בביטוח לאומי, כשאתה נותן משהו, אתה מעלה את המחיר של הביטוח הלאומי, שזה גם בעייתי. אנחנו העלינו בחצי אחוז בינואר בעקבות כל התוספות שנתנו עקב המלחמה והכול, אז הסכמנו לזה, אבל אתה לא יכול כל פעם שיש איזו הנחה קטנה לעלות. זה לא מעגל סגור. תקציב האוצר זה לא תמיד מעגל סגור, שהכול כלים שלובים. אתם רגילים, חשמל – כבר הכול על החשמל, מים – הכול על המים, התרגלתם לזה. חוץ מתקציב החינוך, ביטחון ורווחה, הכול הולך עליהם. אז מה צריכים את האוצר? שהכול יהיה מעגל סגור. כל דבר, תתנו הנחה, תעלו את המחיר. יש לפעמים מצבים שאתם צריכים להביא תקציב. בשביל זה אנשים משלמים מיסים, לא? גם תקציב הרווחה צריך לבוא לא רק מביטוח לאומי, בא גם מתקציב מדינה, מכל מיני אופציות. אני חושב שאתם צריכים לשקול, גם משרד התחבורה וגם האוצר, לאור ההתנהלות הלא סבירה של עליית המחיר באפריל, לבטל את העלייה הזאת ולעשות עלייה ביוני שנה הבאה, שתהיה שנה רגילה. עוד שלושה חודשים תביאו פתרון לעניין הזה. לא יכול להיות שהוועדה תלחץ אתכם להביא פתרונות לדברים ברורים אליהם. אם אני לא הייתי חושב על העלייה של יוני, אתם לא הייתם בכלל נכנסים לזה, לא היינו נמצאים היום במצב של הצו הזה, של הדחייה. מה חשבתם, שאני לא אשים לב לזה? לא הבנתי. באמת אבל, חשבתם שאני לא אשים לב לזה? שאני לא אשאל לגבי העלייה של יוני? ברור שהייתי שואל. אלא אם כן חשבתם שאיבדתי את השכל או משהו כזה. האוצר, לא חשבתם שאני אדבר על זה? << אורח >> דריה פודשיבלוב: << אורח >> גם אנחנו שמנו לב לאירוע. לא לדאוג. גם אנחנו שמנו לב, וגם לקראת העלייה בינואר- - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך שמתם לב? אם אני לא הייתי מעלה את זה לא הייתם דוחים. נו, באמת. אתם יודעים את זה. לפחות תנו קרדיט לוועדה איפה שצריך לתת קרדיט. בחזרה לנושא הראשון של הדיון ציון פת מעוניין לדבר. בבקשה. << אורח >> ציון פת: << אורח >> שלום, שמי ציון פת, יושב-ראש חברת אקסטרה תחבורה ציבורית, בעברי הרחוק גם הייתי בכיר מאוד בתחום הלוגיסטיקה ועסקתי בכל מה שקשור בשעת חירום בתחבורה ציבורית, באוטובוסים ובצורכי משרד הביטחון. מה שמאפיין את התרחיש שבו אנחנו נמצאים זה מצב שבו הצבא לא לקח את כל האוטובוסים שהוא צריך והאוטובוסים האלה עומדים כאבן שאין לה הופכין, עם נהגים. בתרחיש רגיל הצבא צריך הרבה יותר אוטובוסים כי הוא מנייד כוחות, כי הוא מגייס, פה הדרך אומנם לאיראן הייתה סלולה אבל למטוסים, לא לאוטובוסים, ונוצרה סיטואציה שבה אוטובוסים עומדים, נהגים ללא עבודה. בגלל שאין מספיק אוטובוסים בתחבורה הציבורית, מצטופפים באוטובוסים ומסכנים יותר נוסעים על כל אוטובוס ובסוף אנחנו גם באים לבקש שישלמו לנהגים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אנחנו במלחמה, הם לא יכולים לנסוע בגלל פיקוד העורף. << דובר_המשך >> ציון פת: << דובר_המשך >> אני לא מכיר שום הוראה של פיקוד העורף, שמישהו יראה לי הוראה של פיקוד העורף שאסור לנסוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש, אתה לא מכיר, אבל משרד התחבורה מכיר. << דובר_המשך >> ציון פת: << דובר_המשך >> אני מכיר היטב ואני לא ראיתי שום הוראה של פיקוד העורף. זה לא נכון. פיקוד העורף לא הגביל בכמות נוסעים, פיקוד העורף לא הגביל בכמות אוטובוסים, ההפך הוא הנכון. פיקוד העורף יכול להגיד שייסעו פחות נוסעים באוטובוסים, לכן צריך יותר אוטובוסים, לא צריך פחות אוטובוסים, זה אבסורד. יש אוטובוסים, יש נוסעים, עכשיו אנחנו מבקשים מהמדינה שתשלם על הנהגים שרצו לעבוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא לא נתווכח על הטענה הזאת, שמענו משהו אחר, גם מנציג משרד התחבורה. מקובל עליי, אני צריך לשמוע מה שהם אומרים, הם לא אומרים סתם שפיקוד העורף נתן הנחיה. << דובר_המשך >> ציון פת: << דובר_המשך >> אני לא שמעתי שמשרד התחבורה אמר שצריך לצמצם בכמות האוטובוסים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו שמענו. אולי לא שמעת, אבל הם שמעו. << דובר_המשך >> ציון פת: << דובר_המשך >> הייתי פה לאורך כל הדרך, אני לא מכיר כזה דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אמר את זה. << דובר_המשך >> ציון פת: << דובר_המשך >> יש כמובן תמיד עדיפות לצבא. מה שניתן לצבא – בסדר, מה שלא ניתן לצבא – צריך לעבוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> רק להגיד שהצעד שלכם להעלות את זה לדיון היה נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נעלה שני דיונים: דיון אחד בעוד שלושה חודשים שמתייחס לבקשה שלנו לבטל בכלל את העלייה של ינואר. הם דחו את העלייה של יוני לינואר. בעקבות מה שהוועדה ביקשה – וכל הכבוד, תודה רבה קודם כול שהם עשו את זה, צריך לכבד את זה שהם שמעו, אבל עדיין, אני חושב, לאור העלייה של אפריל שהייתה של 25%-30%, הם צריכים לבטל את העלייה של יוני באופן כללי, לא רק לדחות אותה. נכון, זו בעיה תקציבית, הם יצטרכו לראות איך הם פותרים את הבעיה הזו. ולגבי החברות, אני חושב שלאור מה ששמעתי כן מגיעה התייחסות לפיצוי גם לחברות וגם לנהגים, כי הנהגים בעצם נוסעים פחות, הם עובדים שעתי. אתם צריכים לחשוב על זה, משרד התחבורה. אין הרבה נהגים, העולם הזה של נהגים, אנחנו רואים שהוא בעייתי, גם במשאיות וגם באוטובוסים, ולכן צריך לדאוג שהם ישתכרו בצורה הגיונית. אז מצד אחד העליתם להם את המחיר השעתי, אני יודע, אבל בתקופת חירום אתם לא מתייחסים לבעיה שלהם. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש אפשרות לבקש לייצר פרוטוקול של עבודה בחירום, כיצד עובדים בחירום, שיהיה ברור. מחר יהיה חירום אחר, תהיה רעידת אדמה, יהיה צונמי, יהיה ביטחון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתה לא יכול. אם יש רעידת אדמה אז אי אפשר לנסוע בכלל בכבישים, זו לא הבעיה. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אפשר, אפשר עד גבול מסוים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר לתת פה תוכנית מראש כי זה תלוי במצב החירום, תלוי כמה אוטובוסים יש, תלוי כמה הצבא צריך. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> צריך להכין פרוטוקול של עבודה בחירום, זה נכון בכל התחומים. << אורח >> ששי שדה: << אורח >> אפשר לקבוע ששואפים להפעיל את מקסימום התחבורה הציבורית שניתן. זה למשל פרוטוקול שיכול להיות מעולה. אם היה עכשיו 70%-75% לא היה צריך דיון המשך בנושא של החברות והנהגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הם אומרים שפיקוד העורף נתן להם הנחיה ל-35%. << דובר_המשך >> ששי שדה: << דובר_המשך >> אני לא מכיר הנחיה כזאת, זו הנחיה של המשרד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם אומרים, שמעת מה הם אמרו. << אורח >> דריה פודשיבלוב: << אורח >> חבר'ה, בסופו של דבר בואו לא נשכח, אנחנו כולנו רוצים שתהיה תחבורה ציבורית, גם אנחנו שואפים להעביר כמה שיותר אזרחים להשתמש בתחבורה ציבורית. יחד עם זאת, במצב הביטחוני אנחנו כמובן כפופים להנחיות פיקוד העורף ועושים את הכול בתיאום מלא מול גורמי הביטחון בשביל לא לסכן גם את ביטחון אזרחי ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק תלמד שהצבא, כשהוא צריך להופיע בוועדות, תמיד מוצא סיבה למה לא. זה לא חדש לי. הם אפילו בזום לא רוצים להופיע. זה כל הזמן חוזר על עצמו. הם מורמים מעם, החבר'ה האלה בפיקוד העורף. תודה רבה שהגעתם, הישיבה הסתיימה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:15. << סיום >>