פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 30 ועדת הכלכלה 07/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 726 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, י"א בתמוז התשפ"ה (07 ביולי 2025), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> דיווח שר הכלכלה והתעשייה על פעילות משרדו << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר דן אילוז ששון ששי גואטה אלי דלל שלום דנינו רון כץ שלי טל מירון יבגני סובה יסמין פרידמן אלון שוסטר חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו מוזמנים: שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת מרדכי גמיש – מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה שלמה אטיאס – מנהל רשות ההשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה ינון אלרועי – ראש מערך האסדרה, משרד הכלכלה והתעשייה נורית צור רבינו – ראש מערך תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה איגור דוסקלוביץ – הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה אלי כהן – מנהל מינהל, משרד הכלכלה והתעשייה טלי ארפי – רשמת האגודות, משרד הכלכלה והתעשייה יעקב זריהן – הממונה על הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן איל שפירא – מנהל תחום בכיר תכנון ומדיניות, רשות התחרות עינבל משש – מנכ"לית שירות התעסוקה, שירות התעסוקה ליאור נסים – יועץ משפטי, המועצה הישראלית לצרכנות ניסן דוידי – משנה מנכ״ל רמי לוי שיווק השקמה, רשתות שיווק דדי סוויסה – מנכ"ל פורום העצמאיים והפרילנסרים, פורום העצמאים מבית ההסתדרות אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל ירון סולומון – המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי לינור דויטש – מנכ״לית לובי 99 יהודה כהן – מנכ"ל התאחדות קבלנים מערכות כיבוי אש. אילן פרידמן – מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב שמעון אור – דודו של אבינתן אור החטוף בעזה, פורום תקווה לי סגל – מטה משפחות החטופים. גליה חושן – אמא של הדר חושן שנרצחה בנובה. ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: איה לינצ'בסקי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. דיווח שר הכלכלה והתעשייה על פעילות משרדו << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא דיווח שר הכלכלה והתעשייה על פעילות משרדו. לפני זה, בבקשה, נציגי המשפחות. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה, חשוב לי שאתם תוכלו להתעסק עם הדברים החשובים בוועדה, אין לי שום מטרה לאבד את הזמן שלכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאתם אומרים חשוב לא פחות, אפילו יותר, אמרתי שהישיבה הקודמת עם השר על דיווח בוטלה, כי דיברו קרוב לשעה וחצי, אני לא רוצה גם את זה לבטל. << דובר_המשך >> שמעון אור: << דובר_המשך >> אבל אנחנו צריכים לזכור שיש פה אירוע מאוד קריטי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שאין חשוב ממנו. << דובר_המשך >> שמעון אור: << דובר_המשך >> שאין חשוב ממנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין למה צריך לחזור, אמרתי את זה בעצמי. << דובר_המשך >> שמעון אור: << דובר_המשך >> חשוב גם לחטופים וגם למדינת ישראל, זה לא רק על החטופים, לכן אני רואה נכון לדבר על העניין. השם של שמעון אור, אני דוד של אבינתן, ירון אור הוא אחי התאום, ניצה היא גיסתי. את ניר אנחנו מכירים עוד מעיריית ירושלים מהנושאים הקהילתיים. אני רוצה לקרוא לך משהו קצר מהבי-בי-סי, שהוא לא אוהב את ישראל, היה ראיון עם בכיר חמאס שאומר ככה: השליטה שלנו ברצועת עזה היא אפס, אין הנהגה, אין פיקוד, אין תקשורת, המשכורות מתעכבות. ראשי המיליציה שפועלות ברפיח הם איום מרכזי לנו. הוא מוסיף בסוף ואומר, אין לנו שליטה על המציאות שקורית בעזה, אנחנו צריכים ליישר את העיניים שלנו מול המציאות שקורית בשטח. זה, אדוני השר, מהבי-בי-סי. אנחנו אחרי מרכבות גדעון, 35 חיילים הרוגים, שבעה מהם נשרפו חיים בפומה. את הידיים שלנו הכנסנו חזק בתוך עזה הרבה יותר ממה שהיה לפני כן. אם אתה זוכר, שבעה חללים קיבלנו, לא כי הם גדלו על העצים, אלא מכיוון שהשב"כ וצה"ל נמצאים בפנים. אני שואל אותך, אתה שר הממשלה, החמאס מודה שהוא בקריסה מלאה, מגיע ראש הממשלה שלך ושלי ומציע לה חכת מילוט. מציע להם עסקה על חלק מהחטופים, כשאפשר לקבל את כולם, את כולם, באולטימטום מלא, בלי להפסיד אף אחד מהחטופים. הוא עושה איתם עסקה, מעלה אותם חזרה מהביוב והם אומרים לעצמם, וואלה קיבלנו מתנה, הבן אדם הזה לא מבין איפה הוא נמצא. הם אומרים אוקיי, אנחנו רוצים שתהיה הפסקת המלחמה ובונים על הלחץ של אזרחי ישראל מאחורה. אני שואל אותך למה אתם לא מעמידים במקום את ראש הממשלה? אומרים לו עד כאן. חיילי צה"ל הם לא שכירי חרב, תוציא, תכניס, תכניס, תוציא. בוא נחזיר אותם למקום שבו צה"ל היה במרץ, ניתן להם הומניטרי, ניתן להם עכשיו הפוגה, הם ירצחו את כל משתפי הפעולה, הם ירצחו את כל ראשי המיליציות, הם יחזירו את ההומניטרי חזרה למקום שהיה לפני שהגיעו הארגונים הבינלאומיים, סליחה, הארגונים של החברות האמריקאיות. תעצרו את זה. אני דורש ממך כשר, אתה מחויב לעצור את זה. אם לא הייתה אלטרנטיבה, היה פה מה להתווכח. להגיד חטופים, לא חטופים, העסק הזה גמור אצלם. ראש הממשלה מפחד לקחת אחריות על עזה צבאית ואזרחית, רק אנחנו נחזיר את החטופים. חצי שנה, שנה, שנה וחצי, עם הידיים נחפור כדי להביא את החללים. אני דורש ממך, תעצור את המהלך הזה, אתה והחברים שלך. ללכת עכשיו ולהחזיר לעסקה חלקית זה כמו להחזיר אותם מארון הקבורה חזרה לחיים. זה בלתי אפשרי. אני רוצה לשמוע ממך מענה על הדבר הזה, אנחנו לא מוכנים לזה ואנחנו רואים אותך, כשר שותף למהלך הזה, שהוא גם הורג חיילים, גם הורג חטופים. דודי אמסלם אמר ותיאר את זה כשבאנו אליו בצורה כזאת: שני אנשים נמצאים בים, אומרים בוא תוציא אחד ותדרוך לשני על הראש. אפשר אחרת, יותר מזה, אתם שומעים כמוני את משפחות החטופים עושים מאבק סמוי, מי יותר הומניטרי, מי יותר מעונה. אני לא מוכן שאנחנו נעשה כזה דבר, אתם מורידים אותנו לרמות הכי נמוכות, של סלקציות. אני אומר אבינתן הוא עצמאות וחירות ואני דורש ממך, גם ממך אני דורש עצמאות וחירות. אני אשמח לשמוע כמה מילים על הדבר הזה כי יש אלטרנטיבה, איך אתם מחיים את הדבר הזה מכלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יהיה דיון על הנושאים שאתה שואל. << דובר_המשך >> שמעון אור: << דובר_המשך >> ולהגיד כמה מילים הוא לא יכול להגיד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יכול למנוע ממנו, אבל אני לא רוצה. << דובר_המשך >> שמעון אור: << דובר_המשך >> אני לא בא להתווכח, אני מציג את התמונה, אני אשמח לשמוע כמה מילים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. מר סגל. << אורח >> לי סגל: << אורח >> לי סגל, אח של קית', גיסתי אביבה, יושב הראש מכיר אותנו היטב. הם נחטפו מקיבוץ כפר עזה, אביבה יצאה בהפסקת אש בסוף נובמבר 23 עם עוד מאה פלוס חטופים וחטופות קית' חזר בהפסקת אש, בהסכם, במהלך דיפלומטי. אמרתי גם בוועדה אחרת, הרב שמעון ואני לא מסכימים על כל דבר, אבל על הדבר אחד אנחנו כן מסכימים, החטופים, כל ה-50 חייבים לחזור. אלה שבחיים לשיקום, בלי זה המדינה לא מתחילה אפילו תהליכי שיקום ואלה שלא בחיים, כשכל יום יכול להביא חטוף חי למעמד של חטוף מת, מי שלא בחיים, להביא לקבורה ראויה. אנחנו חוזרים על המילים האלה שבוע אחרי שבוע אחרי שבוע. היה הסכם, קית' יצא, היה הסכם של שלושה שלבים, הממשלה, אולי יותר פשוט להגיד, ראש הממשלה החליט אחרי חודש, זהו, חוזרים למלחמה וקית' יותר מחמישה חודשים בבית, כשהוא מרגיש שהוא עדיין בעזה. אתם יודעים מה זה להרגיש שאתה בעזה? שהיית שם בעזה? לא, אתם לא יודעים, גם אני לא יודע. מה שאני כן יודע זה שאח שלי וגיסתי עובדים יום-יום, שבוע-שבוע להשיב את אלה שהם היו איתם. קית' היה עם חיילים פצועים. עם עומרי מירן, אבא לשתי בנות, שהבת הקטנה בקושי יודעת לזהות אותו חוץ מתמונה. לקית' יש אזרחות אמריקאית, אז אמרו לנו הוא יצא, הוא יצא, הוא יצא. לקחת את הזמן, לקחת את הזמן, כן, הוא יצא. לאיתי חן יש גם אזרחות אמריקאית, גם גרמנית וגם ישראלית, הוא גם חייל, הוא גם לא בחיים, הוא חטוף. עומד נאוטרה, אותו מעמד. זה נכון שכל משפחה מנסה להתארגן איך משתלבים לתוך הסכם חלקי. זה טרור, זה טרור פסיכולוגי של המדינה שלנו על אזרחיה. זה דבר לא מקובל, זה דבר לא יהודי, אבל מה לעשות שאין את האומץ להגיע להסכם כולל וזה יכול לקרות. מפלגת הליכוד, המפלגה הכי גדולה בקואליציה צריכה לעמוד על הרגליים, להגיד לזה שעומד בראשה, תתעשת, אתה עושה לנו עוול, לא מטפל באירוע. אתה מורח את האירוע. אתה טס לפה, טס לשם, מה אתה עושה? תגידו לו, תחזור הביתה, אתה רוצה לטוס? תטוס לדוחא ותסגור עניין. תעשה את העבודה שלך. מפלגת הליכוד מובילה את המדינה ליום טוב יותר או לא? נבחרתם? אחריות, סמכות, תקציבים עד אין סוף. מתי המדינה שלנו תראה יום של חזון טוב בעתיד? גם לזה, אם אפשר להתייחס בכמה מילים. תודה לכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. גליה בבקשה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> שמי גליה חושן, אני אימא של הדר חושן שהייתה בנובה ונרצחה במיגונית. באתי לפה לומר לראש הממשלה, לממשלה, לקבינט ולכל מי שבמוקדי ההחלטה, אין לכם מנדט להפסיק את המלחמה. אני יודעת שעכשיו ראש הממשלה נמצא בארצות הברית עם הידיד הגדול, שבאמת תומך ועוזר ונותן נשק, קפץ על העגלה שלנו באיראן. ידיד, ידיד, אבל אנחנו לא רוצים חיבוק דוב. ראש הממשלה, הממשלה, חייבים ללכת עד הסוף עם המלחמה הזאת, עם הניצחון הזה. הם מחויבים לכל הנרצחים והנטבחים והנשרפים. הם מחויבים לכל החיילים שלחמו בחירוף נפש ומסרו נפש, לכל אלו שנפצעו ואיבדו איברים בכל מיני פציעות שונות ומשונות, שגם החיים שלהם לא יחזרו להיות אותו דבר. יש לכם חובה מוסרית להביא לניצחון מוחלט ניצחון מוחלט זה לא סיסמה, זה עובר לעשייתה. זה אומר להשמיד את חמאס ושלא יספרו לי סיפורים שאי אפשר להשמיד רעיון, גם הרעיון הנאצי לא הושמד, הוא קיים, תראו את הקו קלוקס קלאן, אבל עדיין הם לא יכולים לעשות כלום. צריך להשמיד את כל מי שהיה לו חלק באותו 7 באוקטובר, בין בלרצוח פיזית, בין זה שחילק בקלאוות, בין אלו שרקדו ברחובות, בין אלו שהסתירו אנשים, או בין אלו שידעו ולא סיפרו, כולם. מי שחושב שהוא לא בדיוק אשם, אני לא יכולה לראות שמישהו שם לא אשם, כן, אבל טראמפ הציע, הגירה, אז למה מחכים? למה מחכים? אני זוכרת מה אנשים אמרו ב-8,9,10 לאוקטובר, אמרו אנחנו רוצים עזה משוטחת, אנחנו רוצים נוף לים, מעוטף ישראל, מעוטף עזה. מה השתנה? מה השתנה? תגידו לי מה השתנה, שזה ארוך? כן, זה ארוך, כואב, גם הילדים שלי, יש לי שני בנים לוחמים. זה יתארך רק בגלל דבר אחד או אולי תחלקו את זה, שני דברים: בגלל שעצר אותנו ביידן ובגלל החטופים שלא רצו שיקרה להם משהו. אז ביידן איננו כבר, האמברגו כבר לא קיים, אז למה ממשיכים עם ההומניטרי? איך אתה יכול לשלוח חיילים לקרב וביד השנייה להאכיל את אלה שהם נלחמים בהם? אני פשוט לא מצליחה לתפוס איך זה עובד בהיגיון בכלל? שלא נדבר על החיילים שמסתכנים, עוד פעם נכנסים לג'באליה ועוד פעם לשג'עייה, ועוד פעם לחאן יונס ועוד פעם ועוד פעם ונופלים חיילים באותו מטר מרובע שוב ושוב ושוב. נכנסים עם כלים לא תקינים מסתבר, לא נותנים להם לירות בכל מה שזז. הפצ"רית אומרת חייבים להכניס אוכל לכל הרצועה, או לירות רק בנזק אגבי, שתלך הפצ"רית לעזה - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היא לא אומרת את זה, היא לא אומרת את זה. << דובר_המשך >> גליה חושן: << דובר_המשך >> סליחה, היא כן אומרת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היא לא אומרת. << דובר_המשך >> גליה חושן: << דובר_המשך >> היא כן אומרת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> היא אומרת לעמוד בכללי המשפט הבינלאומי. << דובר_המשך >> גליה חושן: << דובר_המשך >> אם משפט בינלאומי, אז למשפט הבינלאומי יש כללים. לכל מדינה יש פרשנות לאותם כללים ומערכת המשפט שלנו והפצ"רית מפרשים אותם באופן הכי מחמיר שיש. שום מדינה לא מתנהלת במלחמה כמו שאנחנו מתנהלים, שום מדינה. אין שום סיבה שאנחנו נהיה יותר צדיקים מהאפיפיור. באף מדינה לא עשו כזה טבח. למה אנחנו צריכים להתחשב במישהו בכלל? הבת שלי הלכה לרקוד ונרצחה, אנשים נשרפו. עם מי יש לנו עסק? לא מעניין אותי מה שיגידו האומות, אנחנו קודם כל נשמיד אותם, אחר כך נדבר. יצעקו? תמיד צועקים עלינו, זה לא משנה מה אנחנו עושים. לא מעניין אותם בכלל מאיתנו, לא באמת. כשהיהודים חזקים, לא מוצא חן בעיניהם שאנחנו מנצחים. אמרתי לבן שלי, אני אבוא לבקר אותך בבית סוהר, אני מעדיפה, לא במקום אחר שאני לא רוצה להגיד איך קוראים לו, מספיק יש לי קבר אחד. מה זה? תנו להם לנצח. הלוך חזור, כן לירות, לא לירות, רוצים לנצח, לא רוצים לנצח. אנחנו משחקים שנה ותשעה חודשים? עלה טראמפ, אמר אש הגיהינום, אמר הגירה, שום דבר לא זז. אז שיתעורר ראש הממשלה, אנחנו רוצים, החיילים רוצים, תראו את החיילים, אחרי שנה ותשעה חודשים. הבן שלי אומר, אם אני אלך שוב ואני אלך שוב, זה למען עם ישראל, מה אני יכולה להגיד לו? יש פרטים ויש עם וצריך להפריד, יש פה משהו לדורות שצריך לעשות אותו. אני אומרת, אם 7 לאוקטובר לא יביא לשינוי מהותי, המוות היה לשווא ואני לא מוכנה שזה יקרה. אני רוצה להגיד עוד משהו. תחשבו שלא היו חטופים. אם לא היו חטופים והיה רק טבח, לא היינו יוצאים למלחמה? ברור שהיינו יוצאים למלחמה, אותו דבר. עכשיו, אם היו רק חטופים ולא היה טבח, מישהו חשב על זה פעם? מה היינו עושים? היינו יוצאים למלחמה? לא בטוח. היינו מתחילים את כל העסקאות והשחרורים. אז אי אפשר להפריד, אי אפשר להגיד תחזירו את החטופים ואז יהיה ניצחון, אז נתאושש, לא, אני לא רוצה לישון בלילה ולדעת שהרוצחים האלו נשארים מעל פני האדמה נושמים, לא רוצה, לא מוכנה. אז אני אומרת פה, ראש הממשלה, אין לך מנדט להפסיק, אין לך מנדט לנטוש חלק מהחטופים שיישארו שמה בעסקה חלקית, כי זה מה שיקרה, כי זה מה שיקרה. עד הסוף, תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אדוני השר, אם תרצה כמה מילים בקצרה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> ראשית, הקשבתי לשלושתכם וזה חודר ישר ללב, זה בא מהלב הדברים שלכם וזה נכנס ללב ולא יוצא. ממשלת ישראל מחויבת להשלים את כל מטרות המלחמה. אין דיון על זה שחייבים להחזיר את כל החטופים, להשמיד את החמאס ולמנוע בעזה סיכונים על הדרום. יש לנו גם זירות נוספות, זירת ציר הרשע, איראן חטפה מכה קשה מאוד, שחד משמעית מקרין מאוד על היכולת שלנו להגיע לניצחון המוחלט. יש דינמיקה מרתקת שקורית עם מדינות ערב, בין אם זה בלבנון, בסוריה, במדינות נוספות ששוקלות להצטרף להסכמי אברהם, כולל יהודה ושומרון. אמרתי את זה כמה פעמים שיש שייחים שרוצים להצטרף להסכמי אברהם, במקרה אתמול זה נחשף. כל הדברים הללו מחזקים את ציר השלום ומחלישים את ציר הרשע וחד משמעית יש לזה השפעה מאוד גדולה על השגת מטרות המלחמה בעזה. אני לא בקבינט, אבל הייתי בשני הדיונים האחרונים בהם הצבענו, כמובן הצבעתי בעד, הסכם החזרת חטופים. הייתה התלבטות האם צה"ל יחזור ללחימה, הוכחנו שאחרי עסקה של החזרת חלק מהחטופים צה"ל חזר ללחימה, זה נגזר מהמטרות שאתם מדברים עליהן, שחייבים להשיג את כל מטרות המלחמה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אבל ברגע שיש עסקה ונסוגים והמחבלים שמים שם מלכודות ומטענים, חיילים נהרגים. עוד פעם ועוד פעם חיילים נהרגים. אתם יודעים מה זה להיות משפחה שכולה? אתם יודעים מה זה לאבד ילד? כל חייל שמת אני נגמרת, לא בגלל שהבנים שלי לוחמים, בגלל שאני יודעת האמא הזאת מרגישה ואני לא רוצה שזה יקרה ואפשר למנוע. אתם צריכים להילחם כמה שיותר למנוע. לא יכול להיות שאתם מאפשרים, הפסקות האש האלו הם מלכודת לחיילים שלנו. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני סומך על ראש הממשלה ועל הקבינט, שיידעו להתנהל בקונפליקט הכמעט בלתי אפשרי הזה, זה בלתי אפשרי. אבל בעם ישראל כולו, אני לא מכיר אחד שלא רוצה להשיג את כל מטרות המלחמה. יש דיון לשם שמיים על הדרך, אני מכבד את זה, אין פה מישהו טועה ואין פה מישהו צודק. כפי שראיתי בשני הסבבים הקודמים, אחרי ששמעתי שבע שעות את ההחלטות שהתקבלו והצבעתי בעד, כל החלטה שיביא ראש הממשלה לממשלה להערכתי תקבל גיבוי מלא ורחב, בוודאי ממני. אני בוודאות יודע שגם אם תהיה עסקה חלקית אנחנו נחזור להשלים את כל מטרות המלחמה. אם תרצו לדבר איתי אחרי הישיבה, אשמח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דקה הפסקה ונתחיל את הדיון. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:50 ונתחדשה בשעה 12:51.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מחדש את הישיבה, דיווח שר הכלכלה והתעשייה על פעילות משרדו, בבקשה, כבוד השר ניר ברקת. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה. ראשית אני רוצה להודות לחברי ועדת הכלכלה, אופוזיציה, קואליציה כאחד. לשמחתי הרבה, כל הפעילות שהבאנו עד היום לוועדה, רעיונות, חקיקות, יצאו יותר טוב מאשר הם נכנסו, באמת פה אחד ולכן אני רוצה להודות לכולכם על השותפות בנושאים לגופו של עניין. רוב החברים פה בשולחן מכירים היטב את הפעילות של משרד הכלכלה, מה אנחנו כן עושים ולחליפין יש הרבה מיתוסים שמצפים מאיתנו, שזה בכלל לא באחריות שלנו. אני רוצה לשתף אתכם בפעילות של המשרד הנפלא הזה, זה פשוט משרד נפלא. למדתי להכיר את האגפים השונים בתוכו, יש מנהלים שמגיבים מצוין. הגעתי למשרד עם מספר רעיונות חדשים לתפיסת עולמי כיזם, כאיש עסקים וניסיוני כראש העיר ירושלים ורובם ככולם מתקדמים בקצב מאוד מאוד טוב, הדברים שתלויים במשרד. אני רוצה להודות לצוות המשרד ובראשם מוטי גמיש המנכ"ל, שעושה עבודה נפלאה. לפניכם רשימת הנושאים, בכוונה שמתי את מוצרי צריכה בסוף, שיהיה לכם קשב למה המשרד עוד עושה. נתחיל עם התקציב: תקציב המשרד הוא למעלה מ-3.5 מיליארד שקל, חלק מהתקציב עוד לא מופיע, זה כל הנושא של הצפון, שזו תוספת מכובדת לשיקום הצפון, יהיה לנו שקף מיוחד על זה. אנחנו מרוצים ממערכת היחסים עם משרד האוצר, אגף תקציבים הסכים איתנו על תוכניות העבודה שלנו, על השינויים שעשינו בתוכניות העבודה, עשינו לא מעט. אני חייב להודות, יש לנו מחלוקות עם משרד האוצר ושר האוצר בנושאים אחרים, אבל לא בכל הנושא של השימוש בתקציב. יש כאן רשימה מפורטת לפי הנושאים כשהכי בולט לעין זה מס פחמן, פרויקט חדש שנכנס בשיתוף פעולה עם המשרד לאיכות הסביבה יחד עם השרה סילמן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה אומר? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> זה אומר ששני המשרדים הללו הסכימו לשים את הניהול של התהליך הזה באמצעות רשות ההשקעות, במשרד שלנו, כי האגף הזה, רשות להשקעות עובד מצוין, אני תכף ארחיב עליו, שתכירו איך זה עובד. בשורה התחתונה, לפעמים שרים בוכים על התקציב, סגרנו בהסכמת התקציב יום לפני, יחד עם אגף תקציבים ואנחנו מרוצים ממה שיש לנו. אני רוצה לדבר על פרק שאתם מכירים אותו, זה הפרק הגיאופוליטי של מדינת ישראל. משרד הכלכלה והתעשייה הוא האחראי הבלעדי על סחר חוץ. יש שני שרי חוץ במדינה: דיפלומטיה זה משרד החוץ וכלכלה וסחר זה אנוכי. לשמחתי הרבה, יש לנו 55 נספחים כלכליים בכל רחבי העולם, במקומות רלוונטיים ולמעלה מ-200 עובדים, כשהיום השקנו כעשרה עובדים שיוצאים לשליחויות בחול. זה אחד הסודות הכמוסים שהכי אוהבים אותם במדינת ישראל, האוצר, אנחנו, התעשיינים. זה פשוט גוף נפלא, שמתעסק בייצוג ישראל, גם בבריסל, ב-WTO ב-OECD, כולם אנשי מקצוע מופלאים ולצידם מכון הייצוא. שכשאני נוסע לחו"ל מתוקף תפקידי, למשל בנסיעה האחרונה לארצות הברית, היו לי 34 פגישות. כשאני נוסע לחו"ל, זה גב אחרי גב עם המקבילים שלי, שרי כלכלה וסחר, אנחנו מדברים על פגישות עם אנשי מפתח בעולם, על הזדמנויות, סדר היום הוא 90%-80% מקצועי. יש כאן חלק מהאנשים שהיו איתי באחת הנסיעות ומבינים על מה מדובר. בוא נגדיר את זה ככה, המאבטחים לא אוהבים להצטרף אליי לנסיעות לחו"ל בגלל קצב העבודה והאטרף שאנחנו נמצאים ואני גאה בזה. יש שני תהליכים גיאופוליטיים אדירים שקורים, שהם מבחינתי הזדמנות פז: הראשון זה ציר הרשע מול ציר השלום, ברור לכולם שהמכה הקשה שחטפה איראן מחלישה את ציר הרשע ומחזק את ציר השלום ואת המוטיבציה להצטרף להסכמי אברהם. האינדונזים הלכו איתנו לתהליך הצטרפות ל-OECD באישור שלי, אבל לפני שהם מצטרפים, זה תהליך של שלוש ארבע שנים, הם חייבים משרד דיפלומטי בישראל. ה-OECD אישר את זה, הם לא יכולים להתקבל ל-OECD לפני שיש להם נציג דיפלומטי בישראל לשביעות רצוננו. הם הסכימו. אנחנו יודעים משיחות שיש לנו, גם עם ערב הסעודית ומדינות ערב נוספות, אזרביג'אן למשל, מחכים להצטרף להסכמי אברהם. אין לי ספק שכשיושגו מטרות המלחמה הם יהיו שם, כי זה כדאי להם, זה ווין-ווין, הזדמנויות אדירות לסחר חוץ לקידום תהליכים. לעיתים הסכמי סחר וכלכלה הם לא פחות חשובים מדיפלומטיה. לעיתים, כשיש לנו קשיים דיפלומטיים, אחד הדברים שמחלצים את מדינת ישראל הם דווקא הקשרים הכלכליים שאנחנו מובילים. חלק גדול ממדינות אירופה רוצות לעשות את ההפרדה המוחלטת בין הדיפלומטיה, שלעיתים הם כועסים ויש להם טענות כאלה ואחרות, לא בצדק, לבין העובדה שהם רוצים לוודא שהכלכלה ממשיכה לפעול. אני בא משם, אני בא מהשווקים הבינלאומיים, אני מכיר את החומר, כשאני מסתובב ומדבר עם שרי כלכלה מקבילים אליי, אני יודע להביא אותם לרצות להשקיע בישראל. היום מדינת ישראל עושה כ-150 מיליארד דולר יצוא, הרוב זה טכנולוגיה ואני טוען שאנחנו צריכים להגיע לטריליון דולר ייצוא תוך 20-15 שנה. זה יעד לאומי שכשנגיע אליו, מדינת ישראל תהיה במקום אחר לגמרי. בתל"ג לנפש, בכל דבר ועניין ואין פה תקרת זכוכית, אין תקרת זכוכית לטכנולוגיה הישראלית. תכף נדבר על מה שטוב לאירופה טוב לישראל, מה שטוב לאמריקה טוב לישראל, היום, במזרח, באירופה, שואלים מה טוב לישראל? מה הדברים שישראל מצליחה בהם? בוודאי ב-security וב-defense, אבל לא רק, העולם אומר מה שטוב ומצליח בישראל, אנחנו רוצים. הביקוש למדינת ישראל הוא ענק. אני שם משקל סגולי מאוד גדול כיעד לאומי לממש את הפוטנציאל הגדול הזה שמחזק את ישראל בכל המובנים. הסכם סחר מחודש עם ארצות הברית - נושא גיאופוליטי אחר זה המאבק בין ארצות הברית לסין. בכלל החליט הנשיא טראמפ שהוא משנה את כל מדיניות הסחר, לא איתנו, עם כל העולם והוא עכשיו מנהל משא ומתן עם מספר מדינות. ביום חמישי האחרון בערב, הייתה לי שיחת ועידה עם שני השרים הבכירים, לוטניק וגריר האמריקאים לקראת הנסיעה של ראש הממשלה נתניהו. אמר גריר, תודה, ישראל היום משתפת הפעולה מלא עם המטרות של האמריקאים, כמובן תוך דאגה לאינטרסים שלנו ככל שאנחנו יכולים, במסגרת המגבלות. לכן אנחנו רואים שארצות הברית הולכת איתנו כנראה להסכם הראשון והכי טוב בין מדינות העולם ככל שזה מתכתב עם מדיניות הסחר האמריקאית החדשה. זה לא מושלם, יש לנו אתגר גדול בתחום החקלאות, חלק מהאתגר בחקלאות, נדבר עליו יום אחרי פנימית פה בבית - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, יום אחרי, יום לפני, כבוד השר. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בסדר, אדוני, אני מבין אותך, הייתי בשיחה גם עם השר דיכטר, שאני מתואם איתו על מלא והצלחנו להכניס פרישה של הבקשות בנושאים הרגישים מול האמריקאים, עשו לנו באמת מחווה מאוד מכובדת ורצינית ועל דעת ראש הממשלה הגענו לאיזשהו מתווה שהעיקר שלו עוד לפנינו. עיקר המתווה בין האוצר לחקלאות עוד לפנינו ויהיו לנו אתגרים ושינויים שנצטרך להתמודד איתם בגאון. מבינים שיש כאן כמה מצוקות ואני חד משמעית תומך בעמדתו של השר דיכטר שצריך לסייע ולחזק את המערכות. יש לנו בקנה, הסכמי סחר חדשים. הודו זה ענק מתעורר. לפני המלחמה הם היו עסוקים בעצמם, הם בצמיחה מטורפת, המדינה הגדולה בעולם, 1.4 מיליארד אנשים. הודו רוצה הסכם סחר עם ישראל. הם קראו לי לפגישה עם שר הכלכלה מיד עם היבחרו של טראמפ, הם רואים הזדמנות אדירה לעבוד איתנו ועם האמריקאים כדי לצמוח. כמו שהם אומרים, שניים רבים השלישי לוקח. בסיכום עם משרד הכלכלה ההודי, הובלתי משלחת של למעלה מ-100 אנשי עסקים להודו בפברואר ושר הכלכלה ההודי מתכוון להוביל משלחת גדולה מאוד מהודו פעם ראשונה לישראל, בספטמבר ואני מקווה שזה ייצא לפועל. המשמעות היא שמיד אחרי זה אנחנו נשב לשרטט הסכם סחר חופשי חדש שלא היה עד היום עם הודו, יש לזה מגוון שיקולים אבל לשמחתי רבה זה מתקדם טוב. יפן, פיליפינים, תאילנד וקוסטה ריקה בשלבים שונים של בקשה לעשות הסכמי סחר עם ישראל. המזרח כמכלול מתעורר בהיקפים חסרי תקדים, אלה שווקים אדירים שמתעוררים, אנחנו לא מסוגלים לקלוט את הגודל שלהם. אני שם דגש מאוד גדול על המזרח, כי יש שם פוטנציאל צמיחה מאוד גדול לתעשיות הישראליות. חלק מתפקידי זה לחשוב איך אנחנו עובדים עם העולם הרחב. עם כניסתי לתפקיד עשינו עבודת מטה עם מומחים בינלאומיים מהרווארד, מה היתרון היחסי של מדינת ישראל, בעיקר בשווקים הבינלאומיים? אנחנו קוראים לזה אשכולות עסקיים, קלאסטרים. מיפינו מה אנחנו עושים היום טוב ועל זה אנחנו שמים דגש. אלה לא חלומות שלי או חלומות של מישהו אחר, בוא נראה מה אנחנו עושים ממילא טוב ותפיסת העולם שאני מוביל זה לחזק את מה שאנחנו חזקים. ברור שאנחנו חזקים בבריאות, בהייטק, בסייבר, תחומים נוספים הם תעשייה מתקדמת, דזרט-טק ושינוי אקלים ואגרו-טק, פוד-טק וחקלאות ימית. בכל אחד מהתחומים הללו מינינו מנהלים שהתפקיד שלהם זה מנהלת צמיחה. המנהלת עושה מיפוי של תתי תחומים ומתכתבת עם התעשייה. לכל אחד מהתחומים הללו יש בורד מייעץ שמורכב מהתעשייה וכשאני רוצה לדעת איך לקדם את הייצוא הישראלי, אנחנו פשוט שואלים אותם. אני רוצה להציג לכם מגוון כלים חדשים שלא היו בעבר, כלים לבקשתם של הקלאסטרים עצמם, שכנענו את האוצר, אלה כלים חדשים שאנחנו עכשיו עושים איתם ניסויים, הם מאוד מאוד מוצלחים כי הם באים מהתעשייה מהביקוש של התעשייה, נעבור עליהם בקצרה: אחד, פיתוח תשתיות קלאסטרים. דוגמה לתשתית קלאסטרים, פרשנו כאלה בקול קורא של 70 מיליון שקל, השקעות של כמעט 220 מיליון שקל. מה זו השקעת קלאסטר? לדוגמה בבאר שבע יצרו מעין wework לאגרו-טק, פוד-טק. המעבדות עולות 10 מיליון דולר לפתח, אבל לא כל הסטארט-אפים יכולים לפתח 10 מיליון דולר מעבדות, זו השקעה שרלוונטית לקלאסטר, קוראים לזה השקעות קלאסטריות. עשינו דבר כזה עם 13 זוכים בכל רחבי הארץ, אנשים מאוד מרוצים מזה. אנחנו עכשיו מוציאים עוד פעם קול קורא - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> קול קורא למקום אחר? השאלה אם אתם ממשיכים להשקיע באותן חברות? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> הם צריכים להציע לנו רעיונות טובים. זו לא חברה ספציפית, זה אמנם משהו עסקי, אבל הוא משרת קלאסטר. איך אנחנו יודעים? אנחנו שואלים את הקלאסטר אם זה משרת אותם. בסבירות גבוהה הם מגיעים אלינו כבר מאוד מבושלים עם המלצות וזו הסיבה שזה מצליח כי אנחנו מכירים את זה היטב. זה כלי אחד, הכלי השני זו תוכנית צמיחה לעולם. כדי לעזור לסטארט-אפים צעירים, במיוחד בתקופת המלחמה, אמרנו הנה מספר אירועים, כנסים וכינוסים, קחו סיוע, לכו תחשפו לעולם. 1,200 סטארט-אפים, 95% מהם חברות חדשות, אנחנו רואים לזה משקל סגולי מאוד גדול, אנחנו במצ'מייקינג, התפקיד שלנו זה לחבר בין הסטארט-אפים הישראלים להזדמנויות בחו"ל, בכנסים ובאירועים ויש שביעות רצון מאוד גדולה בתחום הזה. אני רוצה לעבור לגוף אחר במשרד שלנו, שהוא אחד הסודות הכי מוצלחים והאהובים בכל התעשייה וזה רשות ההשקעות. הם מתעסקים במענקי חוק עידוד השקעות הון, מסלולים לייצור מתקדם, מסלולי סיוע להתמודדות עם הפחמן ותוכניות נוספות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה כלכלה מעגלית? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> זה כלכלה בשיתוף פעולה עם המשרד איכות הסביבה כלכלה שמשולבת בין חומרים שיוצאים ואיך זה משפיע, כלכלה מעגלית זה לא רק המפעל, אלא זה שיתוף פעולה בין סייקל של פסולת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון אבל, נניח. << אורח >> שלמה אטיאס: << אורח >> זה נכון, השר דובר אמת, אני אסביר מה זה כלכלה מעגלית - - - << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> לא עכשיו, במחילה, אני רוצה להגיד מילה טובה לשלומי, מנהל רשות ההשקעות שנים ארוכות, שעושה עבודה מופלאה. זו רשות שאני מקבל עליהם רק פידבקים. התוצאות בשנה האחרונה רק עולות, יותר מימושים, יותר פרויקטים. זו הסיבה גם שמשרדי ממשלה אחרים והאוצר מעמיס עליהם יותר ויותר מהפעילות של מה שאנחנו קוראים מצ'ינג עם המגזר העסקי. כל דבר שדורש חקר, תוכניות עבודה, המדינה שמה עד 30% והמגזר הפרטי שם 70%, זה מגיע למשרד ואנחנו תודה לאל מתקדמים שם מאוד יפה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בשקף הקודם היה רשום תוכניות, הכוונה ל-370 תוכניות זה כחברות? רעיונות? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> השקעות של חברות. סוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. הייתה סערה בשבוע שעבר, חוסר הבנה של מי שעשה את הסערה, אנחנו מאוד מאמינים בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, כדי לעשות סדר, החלטנו לעשות כמה שינויים במכרזים, למשל להרחיב את השת"פים עם השלטון המקומי ולהכניס כמה תיקונים מניסיוננו. לכן הארכנו את החוזה רק בשנה ובמהלך השנה הזו נעשה מכרז חדש. פר שנה אין שינוי בתמיכה של המשרד, מה שקרה זה שאותו גוף שעכשיו מפעיל, יש לו רק שנה, נותן מנה אחת במקום שתי מנות לשנתיים. אחרי זה אם תרצו, המנכ"ל שלי יעמוד לרשותכם, אין שינוי, שמעתי וראיתי כל מיני סרטונים שכאילו אנחנו מורידים את התמיכה, זה לא נכון, אנחנו ממשיכים באהבה לקדם את הסוכנות לעסקים הקטנים, ההפך, הגדלנו את התקציב. אם תרצו אחרי זה ניתן לכם הסבר, אני לא רוצה כרגע להיכנס לפרטים, מפאת הזמן. אזורי תעשייה - היה לנו פער גדול של המון אזורי תעשייה שלוקח זמן עד שהם מתממשים. לשמחתי המנהל החדש שנכנס עושה עבודה מצוינת, אלי כהן וחבריו, עושה עבודה נפלאה. אני אחזור לנושא של אזור התעשייה כשנדבר על הפירוק של מינהל מקרקעי ישראל. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> זה גם בשת"פ עם ראשי הרשויות? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אנחנו מאמינים בזה מאוד, אני מקדם את זה יותר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אז בעצם הם מקבלים את התקציב והם עובדים מול העסקים? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> זה תלוי, יש מספר מסלולים, זה אחד הדברים הקריטיים בצמיחה, כמה היכולת שלנו לייצר היצע קרקע והיצע מגרשים, אני אדבר עוד מעט על הנושא של רמ"י, אבל אני רוצה באמת להחמיא לאלי כהן, שהיכולת שלו לממש פרויקטים לשביעות רצונם של כל השלטון המקומי הוא בהיקפים חסרי תקדים. אתם יודעים איך מחברים את הקלאסטרים לאזורי תעשייה? התחלנו לשבת עם השלטון המקומי ולחשוב איך הם מממשים את הפוטנציאל של העיר שלהם. למשל אשקלון, באו לפני שנתיים, הבינו את הרעיון של קלאסטרים, של אשכולות עסקיים, ביחד מצאנו השקעה של 300 דונם, 140 דונם הייטק נטו, בהשקעה של כמה מיליארדי שקלים, שזה מרים עיר. זה בוצע שבוע שעבר, עבר את כל התהליכים ולאשקלון ממותגת דיפ-טק. אם תלכו לכיוון עכו, יש להם אזור תעשייה שמוגדר דיפנס. בנהריה גנומיקה, ירוחם זה רחפנים וכטב"מים, יש שם מסלול לרחפנים וכטב"מים. ככה אנחנו בעצם מעודדים את האנשים להתחבר, להתכתב לקלאסטרים ברמה הבינלאומית וכל אחד מפתח איזשהו בידול שהוא אחד ועוד אחד שווה שלוש, זה יפיפה. חלק מהרפורמות הגדולות שאנחנו עושים בנושא של אזורי תעשייה וזו הסיבה שאנחנו רוצים לפרק את מנהל מקרקעי ישראל במקטע הזה, כדי לעשות את הדברים אפילו עוד יותר. מערך תעשייה - הטמעת חדשנות זה אחד המצרכים המבוקשים על תעשיינים. אנחנו יודעים לעשות איתם השקעה משותפת ולהגדיל להם את הפריון. לצערי הרב יש שם מגבלה בתקציב למרות שלדעתי לא צריכה להיות, ורכש גומלין שנמצא אצלנו במשרד, בשנתיים האלה פרץ תקרת זכוכית. אנחנו מאוד מקפידים על העניין הזה, האוצר דווקא לא כל כך אוהב את זה ואנחנו נלחמים איתם לשמר את הרעיון של רכש גומלין. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לגבי הרכש גומלין, איך זה בא לידי ביטוי? אני יודעת באיזה רכש גומלין אבל איך זה בא לידי ביטוי? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> למשל חברה שמשקיעה בישראל, או אם אנחנו קונים מוצרים או שירותים מחו"ל, היא מחויבת להשקיע איקס אחוזים בישראל. היא מחויבת ברכש גומלין. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתם ממש מחייבים אותם? בחוזה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> כן, זה חוזה. נעבור להגנה בפני היצף, אני רוצה להרים דגל לוועדה לכלכלה. בשיחה שהייתה לנו שבוע שעבר עם השר לוטניק, על מה התחננו? 2.2 מיליארד שקל זה הפארמה של ישראל לארצות הברית 1.8 זה צ'יפים שאנחנו מייצאים לארצות הברית. אבל בארצות הברית יש סעיף שנקרא 232, זה היטלי היצף. האמריקאים פתחו בסחר לא הוגן, זה היטלי היצף, נגד התעשיות הגדולות ביותר של מדינת ישראל. אנחנו ביקשנו שלא יכללו את מדינת ישראל בהיטלי היצף. האמריקאים השתמשו בהיטל היצף למעלה מ-300 פעם ב-15,20 האחרונות, ההודים 300 פעם, האירופים 100 פעם, הסינים 70 פעם ובמדינת ישראל שר האוצר לא מאמין בזה, הוא ביטל את הסיפור של היטל היצף בקנאביס. היטל היצף זה נגד גונבי ישראל, זה נגד גניבות. יצרן ישראלי, כחול לבן, שמרגיש שמביאים מוצרים בהפסד לישראל בשביל לחסל אותו, מתלונן. מי שאחראי אצלנו במשרד בודק אם אכן יש כאן היצף. אם אין היצף אין בעיה, תחרות הוגנת אין בעיה, אם יש, הוא מגן על פגיעה בייצור המקומי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> למשל ששי לא רוצה שייבאו ביצים. זו דוגמה טובה, לא? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> יש לנו מחלוקת קשה שעכשיו עומדת בפני בית משפט. << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >> אין לי בעיה עם הביצים מבחינת היטל היצף, ביצים אי אפשר להביא כמה שרוצים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> צריך הסכמה של שני השרים? גם אוצר גם - - - << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >> אם לא יהיו לי לולים, לא אגדל - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרתי בציניות, נתתי את זה כדוגמה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> תרשו לי להתקדם, מי שירצה להתעמק בנושא אשמח. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה שינוי חקיקה שצריך לחשוב עליו, לא יכול להיות שצריך גם שר כלכלה וגם שר אוצר. אם משרד הכלכלה חושב שצריך - - - << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בשום מקום בעולם שר האוצר לא מתערב, כי זה נגד גנבים. אם מישהו גונב אותנו צריך לעצור אותו, זה הכול. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מרים לכם להנחתה, אם תרצו לקדם חקיקה כזאת, אנחנו פה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> צריך להלך ממש בין הטיפות כדי לשמור על הייצור המקומי ולהגדיל תחרות בשביל ירידת מחירים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני אסביר למה אין קשר בין אחד לשני, אין שום קשר. אפשר להביא מוצרים גנובים לישראל מכל העולם ולהוריד את המחיר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה גנובים? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> גנובים זה לפי כללי ה-WTO שקובע כללים בינלאומיים שאסור לעשות היצף. אלה לא כללים ישראלים, זו לא חקיקה ישראלית, זו חקיקה בינלאומית. מי שעובד על פי החקיקה הבינלאומית - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיב לך כבר חצי שעה, אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת, מתי בפעם האחרונה היית בסופר? אתה יודע כמה עולה הגבינה לבנה היום? אתה לא מדבר על יוקר המחיה. אתה יודע כמה עלתה הגבינה הלבנה מאז שמונית לשר הכלכלה של מדינת ישראל? היא עלתה ב-18%. הבננות עלו ב-84%. נס קפה עלה ב-18%. קפה שחור עלה ב-17%. אתה אחראי על יוקר המחיה. אתה יכול לעשות עצמך כאילו אתה לא מקשיב, אבל אתה מדבר כבר חצי שעה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש שתצא החוצה לחמש דקות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> עברתי על מדד המחירים לצרכן של הלמ"ס, הכול עלה במדינת ישראל. אתה יודע, שר הכלכלה של יפן התפטר בגלל אמירה לא מוצלחת על אורז. מתי אתה מתפטר? הכול עולה פה, יוקר המחיה עולה, אתה לא חושב שזה התפקיד שלך לטפל ביוקר המחיה? הכול עולה פה, מעמד הביניים קורס ואתה מתעסק בלטוס לחו"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש להוציא אותו. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אם לא היית מפריע לי, היית שומע בהמשך מה יש לי להגיד על זה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מעמד הביניים קורס, זוגות ששני בני הזוג עובדים לא מצליחים לסגור את החודש. אתה לא מדבר על יוקר המחיה. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו מוצא מהאולם) << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני עובר לאחד הנושאים המרכזיים ביוקר מחייה וזה נושא הקרקע - - - << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> צריך לדעת גם איפה לקנות, חברים, צריך לדעת גם איפה לקנות. יש מקומות זולים מאוד, צריך לדעת איפה לקנות. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> באמת? יש יוקר מחיה, אין ספק. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> אני לא אומר שאין יוקר מחייה, יוקר המחיה מתחיל גם בממשלה, אם זה במים וחשמל ודברים אחרים. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> יוקר מחיה מורכב מהרבה דברים, גם מהדברים האלה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני אגיע לזה, השארתי את זה אחרון בכוונה, שתקשיבו גם לדברים האחרים. מנהל מקרקעי ישראל זה הגוף הכי מיותר במדינה. היום בתחום שלנו יש ערבוב מוחלט בין התפקיד של מנהל מקרקעי ישראל לתפקיד של משרד התעשייה והתעסוקה. אני רוצה שתהיה רק כתובת אחת שמתעסקת מול מנהל תכנון, שמתעסקת עם העסקים, שמתעסקת עם השלטון המקומי, רק גוף אחד ממשלתי. אנחנו רוצים להגדיל את היצע הקרקע בהיקפים אדירים. מה קורה כשיש חוסר בקרקע? חוסר בהיצע אל מול הביקושים? המחירים עולים. מה קורה כשיש יותר קרקע מהביקוש? שהקרקע מחכה ליזם? המחירים יורדים. לשם אנחנו צריכים ללכת, לפשט תהליכים, לקצר טווח time to market, מרגע שיזם עסקי רוצה קרקע עד שהוא מוציא מוצר ראשון, אנחנו יודעים להוריד את זה בעשרות אחוזים, שם הכסף הגדול. הדבר האחרון שאני רוצה להגיד בפירוק מינהל מקרקע ישראל, אנחנו רוצים לקחת ולפרק את משטר הנחלות במושבים ולאפשר למושבים לחשוב כמו קיבוצים. זה אומר שהם יכולים לעשות איחוד וחלוקה מחדש של הקרקע, לעשות מיזמים יותר גדולים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בקיבוצים יש נחלות. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> יש להם יכולת לעשות דברים מאוד גדולים, היום למושבים אין ואני רוצה לאפשר לזה לקרות. אנחנו משיקים בקרוב פרויקט של השבחת ההון האנושי במדינה, אנחנו עובדים עליו תקופה ארוכה, למעלה משנתיים, זה מגה פרויקט שידע לחבר בין היצע עבודות קיימות במדינה לבין ביקושים. אנחנו נעשה על זה דיון בנפרד, אני אומר לכם שזה אחד הפרויקטים היותר מעניינים שיש במדינה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה פרויקט של שירות התעסוקה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אנחנו רוצים להשביח את ההון האנושי של הישראלים דרך שירות התעסוקה ומנהלת מעסיקים. שירות התעסוקה אצלנו וגם מנהלת מעסיקים אצלנו. מנהלת מעסיקים יודעת לחבר לפלטפורמה הדיגיטלית את כל הביקושים שהמעסיקים מבקשים. שירות התעסוקה יודע לחבר דרך gov.il, דרך המערכת האישית של האנשים, שם תהיה אפליקציה, שאדם יכול להיכנס ולהיכנס לאפליקציה, לעשות אבחון ומיון ברמה גבוהה ואנחנו נציע לו במצ'ינג מה האפשרויות הכי מתאימות. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה רק אתם? בלי משרד העבודה? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> רק אנחנו בלי משרד העבודה, כאשר היתרון פה זה שאנחנו גם יודעים לתמרץon the job training, העסקה ישירה באמצעות מעסיקים, לתמרץ את זה, אני חושב שזה הרבה יותר נכון לעשות מכל דבר אחר. עובדים זרים - חד משמעית אחד הדברים שהכי מקרין על יוקר המחיה בישראל זה הפער והיעדר בעובדים זרים. יש לנו מחלוקת אידיאולוגית על העניין הזה עם מספר משרדי ממשלה. אני טוען שלא צריך להיות מכסות, בוודאי לא אגרות כי כל עובד מכניס כסף למדינה - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זה מה שמייקר, המכסות האלה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני מסכים איתך, אבל יש עוד המון בירוקרטיה מסביב, שר הכלכלה ההודי פיוש גוייל, צריך למצוא ל-200 מיליון הודים עבודה מחוץ להודו והוא מתעקש שהשכר שאנחנו צריכים לשלם להם יהיה פחות מהשכר של ישראלים. מה הרעיון? כי הוא רוצה להתחרות במדינות אחרות. הוא אמר לי את זה כמה פעמים, השכר הממוצע בהודו הוא 200 דולר לחודש, הודים באמירויות מקבלים 800 דולר לחודש ובישראל העלות שלהם מתקרבת ל-4,000 דולר לחודש. הוא אומר במקרה כזה אין לו שום יתרון, למה שיבואו הודים ולא יבואו אירופים ואחרים? אני טוען בתוקף שצריך להוריד את המחיר, לרדת ממכסות, אני רוצה שיהיה היצע גדול של עובדים זרים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איפה זה תקוע? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> במשרד המשפטים והאוצר. משרד המשפטים מתעקש שלא יהיה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש התחייבות בבג"ץ לגבי - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לסדר את זה, אנחנו לא חייבים להיות ראש בקיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים נתן התחייבות בבג"ץ בעניין הזה, שיקבלו את הזכויות - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> בסדר, הם יכולים לקבל אתה זכויות שלהם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בשביל זה יש כנסת. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני חושב שזה מחייב דיון עמוק, יש התקדמות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ניסיתי לבטל את התנאים הסוציאליים, של הפנסיה על השנים הראשונות. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> החוק אומר שאם זה עובד שהמדינה הביאה אותו, הוא חייב לקבל כל מה שעובד ישראלי מקבל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ממש לא קשור לחוזה קיבוצי. זה לא נולד מזה? זה נולד מהרעיון של להביא כמה שפחות עובדים זרים לארץ, מזה שמו את כל החסמים, לא הסכמים ולא נעלים. זה דיון של הכנסת, לא של בג"ץ ולא של אף אחד. זה לא קשור להסכם קיבוצי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה משנה, זו אותה תוצאה. התוצאה היא כזו שאנחנו צריכים לשלם בדיוק כפי שמשלמים פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכנסים לדיון שהוא לא הנושא. זה רק דיווח. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני רוצה להתקדם לתוכנית צפון, היא תקועה לנו כבר ארבעה חודשים, הגענו להסכמה עם האוצר על איזה כלים משתמשים ומה התקציב, ארבעה חודשים שהתוכנית מחכה בגלל ויכוח על הגבולות שלה. אני אומר לכם בכנות זה לא אחראי כי יהיה לנו קשה לממש 600 מיליון שקל. << אורח >> דוד סוויסה: << אורח >> כבוד השר הבנתי שזה נפתר כבר, הבנתי שמשרד הביטחון וצה"ל הוציאו סופית את גבולות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תגידו דברים סתם. אתמול היה לי דיון על זה. << דובר_המשך >> דוד סוויסה: << דובר_המשך >> אז מה אלקין אומר? פעם כן, פעם לא, הרג אותנו. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> מוצרי צריכה יוקר מחייה, אני רוצה לעשות סדר, מוצרי הצריכה הם פחות מ-16% אחוז מיוקר המחייה, בהיקף שלהם הם פחות מ-16% בהשפעה על יוקר המחייה. הבנו כמה דברים שהצלחנו בהם ותכף אני אדבר על כמה דברים שנתקענו בהם. מה שהצלחנו מצוין הרבה בעזרתכם, זה בפן של היצע, להכניס יותר סחורה לישראל. המטרה של ההיצע זה לעודד את התחרות, לא עוצרים בנמל. אגב, מה שטוב לאירופה טוב לישראל, 7% מכל המוצרים שנכנסים לישראל הם כבר תקן אירופי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתם זוכרים, תמיד נתנו אורכות על מנת שהם ייכנסו לתוקף, זה לוקח זמן, לא מיידי. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> נכון, בפעימות השונות חלק אפילו יתקבל רק לא מזמן, אבל אנחנו רואים גידול, אמנם הקצב שלו הוא יותר איטי, אבל הוא בסדר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> השאלה אם יש פיקוח מהרגע שנכנס לארץ במחירים יחסית זולים לבין היצואנים? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> המחירים זה השוק הפתוח עושה, אין לנו כלי לחייב את האנשים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הבעיה שלך הם המונופולים שקיימים בארץ. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בואו קודם כל נגיד מה כן ואיפה הבעיה? זה עבד מצוין, מה שלא עוצר בנמל עובד נפלא. 100 מיליון שקל קנס למניעת יבוא מקביל, מי שיפגע במי שרוצה להביא מוצרים לישראל, הקנס תקף והוא כן מפחיד אנשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא הבנתי, אתה רוצה למנוע יבוא מקביל? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> מי שימנע יבוא מקביל יחטוף קנס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למשל ביבוא מכוניות. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> שני דברים שאנחנו רוצים להוסיף השנה, אחד, זה כל הנושא של מה שטוב לארצות הברית טוב לישראל. חלק גדול מזה זה לא בחקיקה, זה בתקנות שכבר יצרנו בעבר, אם נידרש נביא גם אליכם לחקיקה, אנחנו אוהבים להביא לכם דברים. דבר נוסף שאני רוצה לדבר עליו זה צרכנות חכמה. מה זו צרכנות חכמה? החרדים יודעים להתארגן ביחד וללמד לקח מי שמפקיע להם מחירים. התרבות הצרכנית האמריקאית יודעת ללמד לקח מי שמגזים ופוגע בהם. הציבור יודע להתארגן. ניסינו לעשות את זה עם המדבקות, ניסינו לפעול ולא כל הציבור נרתם, העיתונות והתקשורת דווקא ירדו עלינו במקום לרדת על מי שבאמת מלא מחירים. אני נחוש לחפש כלים לעודד בצד של הביקושים, לעזור לציבור הישראלי להתארגן נגד מי שעושק אותו. התארגנות כזאת היא הכי יעילה והכי נכונה ואנחנו בקרוב מאוד נביא מספר רעיונות חדשים פורצי דרך. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> וגם חינוך. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אדוני הציבור הישראלי עייף, הוא עייף. הוא מתמודד עם שנתיים של קורונה ואחר כך שנתיים של מלחמה ואתה מצפה ממנו שיתארגן, אתם צריכים לחשוב. אי אפשר להטיל את האחריות על הציבור הישראלי שבאמת עייף. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני לא אומר את זה. אני רק אומר, בוא נלמד מסיפורי הצלחה, אני רוצה לעבוד עם הציבור הישראלי. בצד של היצע אנחנו על אותו צד, בצד של הביקושים, אני רוצה ללמוד דווקא מקרים מצליחים ולהציע לציבור הישראלי איך לעשות את זה חכם. אני מאמין שנוכל להציע כאן מודל פורץ דרך. לעודד את הקמעונאים להוריד מחירים. איך הם מתחרים על הורדת מחירים? בקרוב מאוד נביא את זה. עכשיו נעבור לשקף הבא, איפה שלא הצלחנו, פירוק מונופולים. בתחילת שנת 2023 שמנו הצעה איך מפרקים את המקטע של הספקים. האוצר התנגד, שר האוצר התנגד, מינה את ועדת סלבין - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לו להתנגד לזה? אני באמת חייב להבין. מה הטיעונים שלו שהוא מתנגד לדבר כל כך טוב? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> הוא ואגף תקציבים לא רוצים לא רוצים להתערב בשום דבר. לא רוצים להקים שום דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הקימו ועדה שלא נתנו לה אפשרות אפילו לדון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה הסיפור עם שר האוצר הזה שכל הזמן שומר על המונופולים? << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אני מציע שתשאל אותו. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למה הוא לא רוצה תחרות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מסתדר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה זה לא מסתדר? תפתח את השוק זה יסתדר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> ההצעה שהגשתם לאוצר זה חסוי? זה משהו אפשר לראות אותו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מגיע לוועדת שרים, יש הסכם בין שר המשפטים לשר האוצר שאם שר האוצר מתנגד, אז הוא לא מעביר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בסוף יש חברי כנסת. תביא את החוק. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> עשינו מאמץ גדול, איתכם בוועדה, עם דוד ביטן ולא הצלחנו, כי האוצר מתנגד. אגב, הוא יסכים איתכם, הוא יגיד שוועדת סלבין שמונתה התפרקה ולא ראיתי את המערכת רצה מהר להשלים אותה. אנחנו אולי ניקח חלקים מוועדת סלבין ונביא אותם בהצעה לחקיקה לכאן, אוקיי? אני לא מוותר, אבל עם יד על הלב, שם זה נעצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבעיה באוצר שכולם דוגלים בתחרות שלא קיימת. גם אם אתה עושה חקיקה שמשפיעה על התחרות, אולי היא תשפיע בעוד חמש שנים. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> כי יש לך כמות קטנה של יבואנים ויצרנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כרגע אנחנו צריכים לענות ליוקר המחיה, עכשיו, לא בעוד חמש שנים. התחרות היחידה שיש היום בין הסופרים זה מי מעלה את המחיר יותר מהר, או בין היצרנים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> דוגמה נוספת זה הנושא השני, ריסון מחירים בתקופת מלחמה. איך שהתחילה המלחמה שמתי הצעת חוק שנעצרה על ידי האוצר. בזכות ההתעקשות של יושב-ראש הוועדה, זה בא בסוף מהוועדה כי לא הצלחתי להעביר את זה אצלנו, גם על זה אני רוצה להגיד שזה לוקה מאוד. הצעת החקיקה די מסורסת כי האוצר לא היה מסכים איתנו ושר האוצר אומר בקולו, הוא נגד ריסון מחירים בתקופת מלחמה, אני לא מציג לכם כאן משהו לא נכון, שנינו מסכימים שלא להסכים. הדבר השלישי קשור להחלפת הממונה על התחרות. הכלי המרכזי שיש לשר הכלכלה והתעשייה לנסות לראות שלא מתאמים מחירים ולחליפין יוצאים על הראש של המונופולים והקרטלים, זו הרשות לתחרות. אחרי ארבעה חמישה חודשים ב-2023 ראיתי שזה לא הולך לשום מקום, ביקשתי ממיכל כהן לסיים את תפקידה, לא כי יש לי משהו אישי נגדה, כי אני חושב שהם לא עובדים נכון. יש שם גישה מאוד רה-אקטיבית ולא יזמית ויש משבר אמון חריף. הלכתי לתהליך של לנסות להחליף אותה ועד היום זה תקוע בבתי משפט כי היועצת המשפטית לממשלה נעמדה על הרגליים האחוריות. מה גיליתי בתהליך הזה? יש אלף פקידים כמותה, שעוברים מינוי דרך הנציב עם ועדה ציבורית ואם רוצים להדיח אחד מהם, צריך לחזור לוועדה בראשות הנציב. תנחשו כמה מאלף הפקידים שמונו במדינה ב-15 השנים האחרונות בשיטה הזו פוטרו? אפס. זה אומר שמנהלים בכירים במדינה לא חייבים שום דבר, לא דין וחשבון לשר, לא דין וחשבון לציבור, לא דין וחשבון אם הם מבצעים נכון או לא נכון. אין שום מערך שיודע לבקר עליהם, לפקח עליהם, המערך הזה מת בכוונה תחילה. אני אומר לכם כשר, שאני מחויב לכל הדברים הללו, כשהאוצר מונע ממך, אני יכול להכליל פה את ועדת הכלכלה, דוד, אני מקווה שאתה מסכים איתי - ללכת על פירוק מונופולים, לרסן מחירים בתקופת מלחמה, להחליף את הממונה על התחרות, זה חלק. אני לא בורח, אני אומר לכם בכנות, שמעתי קודם ביקורת, אני מוכן לשמוע מהחברים באופוזיציה, מהחברים בקואליציה, רעיונות חדשים שאולי לא חשבנו עליהם. בזה סיימתי את דבריי ואני פתוח לשמוע מה יש לכם לומר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה גם חוסם לנו חקיקות, למשל פגי התוקף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לח"כים, אתמול קיימנו ישיבה ונאמר לנו שיש חברה מאוד גדולה, אינבידיה שמגיעה ורוצה להקים מפעל בצפון, הייתה הצעה שזה יקום דווקא בעוטף של הצפון. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> קודם כל, מיד כששמעתי על זה אתמול בבוקר קיבלנו טלפונים מ-20 ראשי ערים. אבל זה עובד טיפה שונה, אנחנו כמשרד הכלכלה קודם כל שואלים את הלקוח, מה אתם צריכים? מה הצרכים שלכם? מה גבולות הגזרה? איפה אתם נמצאים? יש חיים באקו סיסטם, היזמים, בין חיפה לקריות והמטרה שלהם מבחינתם, זה מה שהם מעוניינים. שאלנו אותם, מה דעתכם לחשוב על להתפרש מעט במרחב, נבוא איתכם בדברים, יש לנו קרקעות, נוכל לסייע לכם. אינבידיה זו אחת החברות המצליחות ביותר בעולם, לא מעניין אותם כסף. מעניין אותם אולי קרקע פרטית, אבל בעיקר לייצא מהר. אז במסגרת הגבולות של מה שהם כן מוכנים לעשות, אנחנו בשיח איתם. נשב נראה מה אפשר לעשות, ככל שזה תלוי בנו, נציע להם לצאת ממרחב הנוחות שלהם, אם הם ירצו, נציע להם הצעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמו עם אינטל למשל, עזרנו להם בהשקעה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אינטל רצו כסף, החבר'ה האלה אומרים שהם לא צריכים כסף, הם רוצים לעבוד מהר במגזר הפרטי, בבית. אם זה המצב, אנחנו נעשה את המקסימום, נבוא איתם בדין ודברים, נציע אליהם ככל שניתן במסגרת האפשרויות הקיימות, אני בוודאי אסביר להם למה אני חושב שאם הם היו הולכים לקריית שמונה, לנהריה, או לטבריה, או לנוף הגליל, או לכל מקום שיותר בפריפריה, אנחנו נתאים את כל המציאות להם. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> אני רק אגיד עוד משהו, דיברתי ארוכות אתמול עם מנכ"ל אינבידיה ישראל. בסוף הוא צריך להביא 5,000 מהנדסים למקום העבודה. יש לו מלחמה על כל בן אדם עם הרבה מתחרים אטרקטיביים, ממובילאי, מאינטל, לא חסרות חברות הייטק במדינת ישראל, כאלה שיושבות בתל אביב, במרכז, מגדרה ועד חדרה. הוא בפירוש אמר, אני לא אשב ביישובי קו העימות, לא אקים שם את הקמפוס הזה, בסוף אני צריך למשוך אנשים, אני צריך תחבורה ציבורית. אין לו משהו נגד קו התפר, חס ושלום, הוא אומר, אנחנו צריכים מקום נגיש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל שהוא יבוא לישראל. << דובר_המשך >> מרדכי גמיש: << דובר_המשך >> במלחמה חברת האם כל הזמן רצו הבהרות למה שקורה, אם היה נופל טיל כזה על מקום שמפתחים את השבבים, זה היה עוצר להם שרשרת אספקה מאוד גדולה בעולם. לכן זה שבכלל באים לישראל ומסכימים, זה כבר משהו טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חברי כנסת בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני מתפרץ ראשון כי אני פשוט אני חייב לצאת. אני חושב שאנחנו צריכים להיכנס לבעיה בין משרד האוצר למשרד הכלכלה, הרבה מאוד דברים חשובים נופלים שם בפתח הזה, מריסון מונופולים, ריסון מחירים, כל הדברים שבאמת משפיעים על המשק הישראלי, על מעמד הביניים, כל מה שאנחנו מדברים עליו נופל בדיוק בתפר בין השרים. אני חייב לומר שלי יש שיתוף פעולה מעולה עם משרד הכלכלה, עם מוטי, עם שירות התעסוקה, אין לי תלונות, אני נופל כל פעם במשרד האוצר. הגיע הזמן שהוועדה הזאת תרים את הדגל הזה ותגיד גם למשרד האוצר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל יש לי בעיה עם שר המשפטים , אמרתי לו, אתה לא יכול שלמשרד האוצר יהיה וטו בוועדת שרים לחקיקה, שאם משרד האוצר אומר שהוא נגד, אז הוא מעכב את ההעברה של החוק. זה דבר שלא יכול להיות. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אתה מספיק ותיק פה ומספיק חזק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי לו שזה לא מקובל עלי. נשב אתו על זה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה נשב איתו? בסוף יש כנסת. ועדת שרים זה גימיק שהמצאתם וזה אחלה, אבל עוצר מלא חקיקה. אתה יכול להביא לכנסת גם בלי ועדת שרים. << קריאה >> דן אילוז (הליכוד): << קריאה >> לא אנחנו המצאנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברגע שאתה מביא חוק לטרומית ללא הסכמה של ועדת שרים, התוצאה היא שהקואליציה נגד ואז החוק לא עובר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז תפתור את זה בתוך הקואליציה, << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך גם להיות חכם ולא סתם, כשהייתי יושב ראש קואליציה היו המון מקרים שהייתי מביא את החוק, למרות ההתנגדות - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאני אומר, זה מה שצריך לעשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מה שקורה עכשיו, מה אני יכול לעשות? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט לסיום, בייחוד בנקודות האלה שאנחנו רואים את החיכוך בין השרים, על מס יסף שראינו עם האלומיניום ועכשיו עם הקנאביס, על דברים כאלה אנחנו חייבים להיכנס. אתה באופן אישי, יושב-ראש ועדת הכלכלה, בסוף מוריד לך איפה יוקר המחיה, פה יוקר המחיה, תביא אותם ותפתור את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא השר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל השר לא יכול לעשות את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא שר האוצר. אנחנו עושים את המלחמות, הרבה דברים הצלחנו לשנות בלחצים שלנו ודיונים, אבל ברור ששר האוצר מחזיק בהמון חקיקה, תמיד הם משחילים את שר האוצר לכל מיני הסכמות שלא צריכים אותן. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אז אני מציע שתשב עם שר הכלכלה, נסמן לנו שלושה דברים קריטיים ונקדם אותם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה אדוני השר, הקשבתי לך בקשב רב, לא הפרעתי, לא אמרתי מילה, אבל אני יושב פה באי נוחות. בסוף, עם כל הכבוד על המקרו, על העשייה הגלובלית, על הדברים העולמיים - - - << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> זה התפקיד של המשרד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל הכבוד אני אומר, אני מברך. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסוף אני חושב על אותה שרה מנתניה, שלא יכולה לסיים את השבוע ולקנות אוכל כמו שצריך. אני חושב על אותה גברת שנמצאת בכל מקום בפריפריה במדינת ישראל. להפתעתי גיליתי שגם אנשים שלא נמצאים בפריפריה כבר לא יכולים לרכוש אותו סל מוצרים. בסוף האירוע המשמעותי הגדול אלה אותם אנשים שצריכים ללכת לסופר או לשוק לקנות מוצרים ולהאכיל את המשפחה שלהם. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> ולכן מה אתה מציע? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן אני קודם כל מציע שיהיה דיון רק על הדבר הזה. רק על הדבר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היו פה ארבעה דיונים על זה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי רגע להשלים את דבריי, זה מבחינתי הדבר הכי חשוב היום לכל משפחה במדינת ישראל. כולם נמצאים באותו מצב. כולם נמצאים במצב שהם פחות קונים בשר ופחות קונים מוצרים שהיו רגילים לקנות. זה נכון שיש מקומות שיותר זול, לא כולם יכולים להגיע לשם, לא כולם יש להם את האפשרות גם להגיע מבחינת תחבורה למקומות האלה ולא כולם נמצאים בעולם החרדי. כל הכבוד לעולם החרדי, אבל רוב הציבור הישראלי לא חי בעולם החרדי. הוא לא חי בעולם הזה, אין לו את האפשרות להגיע למקומות שהם קונים. זה נושא אחד שהוא מבחינתי הדבר הכי חשוב היום לכל בית בישראל. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> אתה מבין שאי אפשר לעשות את זה בלי שר האוצר? << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> תביא אותו לפה, נעשה דיון ביחד איתו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני השר, אני יושב באופוזיציה, אתה יושב בקואליציה. אתה שר ויש לך אפילו מנכ"ל שקוראים לו גמיש. תעשו איזו התגמשות, תשבו עם שר האוצר, תראו מה אפשר לעשות, תתגמשו ותגיעו להחלטות. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> יש לך איזשהו נושא שאתה חושב שאנחנו לא מקדמים? בנושא שעכשיו תיארת, האם יש לך איזשהו נושא, איזה רעיון שאנחנו אולי לא מכירים, שלא עשינו עד היום? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> יצאתם עכשיו עם הנושא של סימון המוצרים. אני קורא כתבות שהסופרים עצמם לא מבצעים את זה. << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> הרפורמה נמשכה, היא לא קורית. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> בתקופת המלחמה היה לנו אתגר וכאן בוועדה לכלכלה, אמרתם שזה לא בסדר שאין סימון מחירים. לקח לי קצת זמן להבין מה שאמרתם ואני מסכים איתכם ועשינו קמפיין ענק לסימון מחירים. בעניין הזה, אם נצטרך עוד פעם, נעשה והסימונים חזרו בהיקפים גדולים. מה שעשינו, לקחנו את הרשות להגנת הצרכן שהיא קטנה וצירפתי 20 פקחים. זה התקדם יפה וככל שצריך נעשה עוד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמירה לפרוטוקול בנושא של העובדים זרים, הנושא של העובדים זרים זה מגה אירוע שנוגע ליוקר המחיה. אני חושב שאנחנו משלמים הכי הרבה בעולם לעובדים זרים, הכי הרבה בעולם. אדוני היושב-ראש, זה אירוע שאתה חייב לקחת לידיים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> ראשית תודה רבה לך, אדוני השר ניר ברקת על פועלך, על פעילות המשרד בראשותו של המנכ"ל מוטי גמיש, אלי כהן וכל הצוות. דבר ראשון, אני רוצה שאינבידיה תגיע לנתניה. דבר שני, לגבי סימון המוצרים, ההחלטה הייתה חשובה מאוד לגבי סימון המוצרים, צריך להמשיך איתה כי הצרכנים בעד סימון מוצרים. כשהרשתות היו נגד, אני יודע שההחלטה הייתה נכונה, רק צריך פיקוח יותר הדוק. דבר נוסף, הנושא של כחול לבן. בזמן המלחמה ראינו את החשיבות של התעשייה הישראלית בהרבה מאוד דברים, כולל ייצור המלט, כולל ייצור מיגונים, חדרי מיגון, כלי נשק ואחרים. לכן צריך לעודד גם את התעשייה הישראלית כחול לבן. דבר נוסף, אדוני השר, כדאי שהדבר יירשם, חינוך כלכלי. כשאני מחנך את הילדים שלי לקנות נכון, אז הם קונים נכון והראייה הכלכלית היא מאוד חשובה לכלל האוכלוסייה. קנייה חכמה, אני קונה לא רק במקום אחד, כשאני רוצה לקנות את הדברים היבשים, אני קונה במקום מסוים ואת הדברים הטריים במקום אחר ואני אראה לך פה מחירים שכמעט ואנשים לא יודעים. אני אגיד לך בדיוק באיזה מחירים אני קונה: בצל לבן-2.9, אבטיח-2.9, פלפל חריף, חציל-3.9, מנגו ואננס ב-9.9 לק"ג, כרעיים שוקיים טריים-3 ק"ג ב-60 שקלים. חזה חצוי טרי לשניצלים ב-100 ₪ לשלושה ק"ג. צריך לקנות חכם, צריך לדעת איפה. נכון שזה זמן - - - << קריאה >> שלי טל מירון (יש עתיד): << קריאה >> זה מעבר לזמן. יש אנשים שאין להם רכב, שלא יכולים לנסוע לסופר רחוק בתחבורה ציבורית. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אנשים נוסעים בתחבורה ציבורית שגם היא עלתה ב-33%. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ב-50%. הצלחנו לעצור את העלייה האחרונה. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבקש, לא הפרעתי לאף אחד, הנושא של יוקר המחיה הוא לא רק ממשלה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> לא הבנתי, אתם מאשימים פה את האזרחים ביוקר המחייה? זו הזיה. << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> אף אחד לא האשים, להפך. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> צרכנות לא נבונה, מה זה? << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר שהדברים צריכים להיות במשותף, גם ממשלה, גם הצרכן, גם האזרח. מילה לסיום, עובדים זרים זו נקודה חשובה שצריך להתייחס אליה, תודה רבה אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברת הכנסת טל בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> לפני יסמין? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי היא מתפרצת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אלה דברי טעם, אני לא סתם מתפרצת, אני שואלת שאלות. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא העניין של דברי טעם כמו שהיא מדברת מדם ליבה כי אכפת לה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על זה אין ויכוח. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> היה חשוב לי להגיד. כבוד השר, תודה על ההצגה, תודה למשרד על עבודתו, יש דברים שעושים שהם נהדרים וחשובים, ללא צל של ספק. אני באה מעולם ההייטק, הרבה מהדברים שהצגת מדברים אליי, במיוחד בהקשר של הודו שעבדתי איתם בצמידות. יחד עם זאת הרגשתי שסימון ככה הוציא לי את המילים מהפה, אני מרגישה שבוועדה הזאת ויאמר לזכותו של יושב ראש הוועדה, אנחנו עושים פה כל כך הרבה דיונים על יוקר המחיה ואני מרגישה שאנחנו מול טחנות רוח. אנחנו עושים עוד דיון ועוד דיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחלק הצלחנו. למשל 12% תוספת ביוני של התחבורה הציבורית, אנחנו עצרנו. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל בסוף, שלשום מחירי האורז עלו ויש כל הזמן עליות ועליות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש קונץ אחר גם, לא רק מעלים את המחיר, מורידים כמות. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> המחירים רק עולים, אנחנו בשנה של גזירות כלכליות קשות מאוד לציבור בישראל. המע"מ עלה המשכורות הוקפאו, המצב באופן כללי קשה מאוד לאזרחי ישראל, הם נאנקים תחת יוקר המחיה. מה הציפייה שלנו ממך כשר הכלכלה? חלק מהדברים בידיך, חלק מהדברים אולי לא בידיך, אני רוצה שתיקח את שתי המושכות ואתה, לא אנחנו, גם אתם תיזמו פה דיון, שיתכבד ויבוא שר האוצר, אני מוכנה לשים לו בפנים הכול. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> יש לך הצעה ספציפית חוץ מלעשות דיון עם שר האוצר שהוא לא מסכים איתנו על חלק מהדברים? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כל אנחנו רוצים לדבר איתו על זה, על מה הוא לא מסכים ולמה הוא לא מסכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אזמין את שר האוצר לדיון אצלנו. זה רעיון טוב. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אשמח מאוד, זה מה שאני מבקשת, תודה שאתה מקבל את הרעיון. התפקיד שלי כשליחת ציבור זה להגן על אזרחי ישראל ולעזור להם ואנחנו חוטאים לתפקיד הזה, אנחנו לא מצליחים להגיע. דיברתם על סימון מוצרים ועל רשות ההגנה על הצרכן, חייבים לחזק את הרשות להגנת הצרכן, צריך עוד פקחים, עוד תקנים, כי אי אפשר לצפות מ-17 פקחים לעמוד מול 600,000 מקרים שהם צריכים לטפל בהם. כבוד השר, אמרתי משפט חשוב לשניכם, 17 פקחים על 600,000 מקרים שצריך לטפל בהם זה בדיחה. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> יש שמונה פקחים לרשות להגנת הצרכן. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם יודעים את הנתונים, זה לא מספיק, זה אפילו פחות ממה שחשבתי. צריך לחזק את הרשות הזאת כי היא עוזרת לאזרחי ישראל. דבר האחרון, בהקשר למה שחבר הכנסת דלל אמר ולמה שהגיבה יסמין, אסור לנו לשים את האחריות רק על הצרכנים. אותו עולה חדש או קשיש בין 80 - - - << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> חלילה, אמרתי במשותף. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הקשיש בן ה-80 לא יעשה סקר שוק, הוא לא ייכנס לאפליקציה שתשווה והוא לא ייסע מרחק של שעה לסופר כדי להוזיל את המוצרים. אנחנו צריכים לדאוג להוריד את יוקר המחיה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לברך את השר על העבודה שלו במשרד וכמי שמכיר אותך הרבה שנים עוד מעיריית ירושלים, אני מכיר את השיטה שלך להיכנס למשרד, ללמוד לעומק, להגיע עם תוכניות עבודה, עם חזון ואז ליישם. רואים שבדיוק ככה עבדת גם במקרה הזה וגם רואים הרבה מאוד תוצאות וזה טוב. אני רוצה להעלות שני נושאים חשובים שקשורים אחד לשני בנוגע למה שטוב לאירופה טוב לישראל. עבדנו המון בוועדה הזאת, נלחמנו כדי שזה יהיה חוק טוב, ביחד איתך. אתה באמת נתת גב לכל דבר שרצינו כדי לוודא שזה יהיה חוק טוב ויעיל. אנחנו צריכים דחוף לעשות איזושהי בדיקה איפה אפשר עוד לשחרר, כי אני חושב שזה לא מספיק עובד. זה עובד, כמו שאמרת, נתת גם נתונים, אבל זה יכול להיות עוד יותר טוב ויכול להיות שצריך להחזיר שינויי חקיקה, לעשות פיין טיונינג, זה הגיוני זו לא ביקורת, פשוט ככה זה עובד, לפעמים צריך לעשות עוד תיקונים ואני חושב שאנחנו צריכים לעבוד על זה. זה מביא אותי לנושא השני, הנושא של יוקר המחיה. קודם כל אני באמת רוצה להגיד בלי ציניות, תודה לדוידסון וגם לך שלי שדיברתם בצורה עניינית וחבל שמי שרצה לעשות תיאטרון וגימיק עשה את זה בצורה של תיאטרון וגימיק כי זה נושא שנוגע לכל אחד פה. הוא שאל מי עושה קניות בסופר? אני עושה קניות בסופר בבית, אני שם לפחות פעמיים בשבוע ואנחנו מרגישים את יוקר המחיה. אני רוצה להגיד אמירה חשובה, כדי לטפל ביוקר המחיה צריך לדעת גם להילחם נגד קבוצות מאוד חזקות. קבוצות אינטרסים מאוד חזקות ואני מקווה שכמו שיודעים להתלונן על יוקר המחיה ביחד, שנדע גם כן להילחם בקבוצות האלה, אם אלה ועדי עובדים ועוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. לינור מלובי 99, בבקשה. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> עורכת הדין לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, כבוד השר, כנציגת לובי 99 הלובי הציבורי אני חייבת לומר שקשה לי עם המצגת הזאת שהייתה, לפיה כולם אשמים חוץ משר הכלכלה. אני מזכירה לך שאינך מנכ"ל של ארגון צרכנים, אלא אם אתה רוצה אולי להתחלף איתי, לבוא ולהציג מצגת שלמה שמדברת על גיאופוליטיקה, הודו, זה מדהים, אבל מה קורה עם הסופר בראשון, מה קורה עם הסופר בירוחם? בסוף אתה מגיע לזה בשקף האחרון ומסביר לנו שזה רק 16% מסל הצריכה. א' - זה לא נכון, ככל שהשכבות יותר חלשות זה עולה גם ל-20%, 25% ומגיע אפילו עד 30% מסל הצריכה, זה לא דבר מבוטל, 30%-20% היצע. לא יכול להיות שמגיעים לזה בסוף והפתרונות שאתה מציע, זה לדבר על צרכנות חכמה וכמה צרכנים אמורים להתאגד בצורה יותר חכמה. אתה לא מנכ"ל לובי 99 אתה שר הכלכלה, אתה אמור להביא פתרונות מקרו. אתה אמור לספק פתרונות רוחביים, לא יכול להיות שאתה תגיד בסוף שהאחריות נופלת לצרכן ומוסיף פה ח"כ שצריך ללכת ולעבור בין הסופרים ולקנות חכם. עם כל הכבוד, האחריות של הצרכן בכבודה מונחת, התפקיד שלך הוא לספק פתרונות מערכתיים. אתה מאשים שוב ושוב את שר האוצר, התפקיד שלך כשר כלכלה ואני אומר לך כמי שעוסקת בלובי ציבורי הרבה מאוד שנים, הוא לרתום אנשים לעבוד איתך, לא לריב איתם, לא לעשות גנון, לרתום אותם לעבוד איתך ולגרום לשיתוף פעולה. מה קרה לוועדת סלבין? הייתה פה ועדה מקצועית שאמורה להיות בחוק ההסדרים, יוצא סלבין ואומר אני לא מצליח לעבוד מול הממשלה שלא מוכנה לעסוק ביוקר מחייה, זה מה שהוא אמר. תסכים איתי שלשר הכלכלה פה, יש אחריות, לא יכול להיות שהוא יבוא ויגיד אין לי אחריות לדבר הזה. אתה בא מהמגזר העסקי, מה אתה היית אומר לכל מנהל או מנכ"ל שבא ואומר, לא הצלחתי. במבחן התוצאה יש פה כישלון, כישלון חמור ואני רוצה שייקחו אחריות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מכיר את סלבין טוב, אני אזמין אותו לדיון בוועדה. << דובר_המשך >> לינור דויטש: << דובר_המשך >> אני אשמח מאוד לשמוע אותו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> עם שר האוצר. << דובר_המשך >> לינור דויטש: << דובר_המשך >> יחד, שיהיו גם שר האוצר וגם סלבין. אתה כל הזמן פונה לאנשים ושואל מה הפתרונות, אנחנו, בלובי 99 יצרנו חבילה של פתרונות. פנינו לוועדת סלבין, הוצאנו נייר מסודר, פנינו לצוות של משרד הכלכלה, יש נייר מסודר, מציעים פתרונות אבל צריך גם לקדם אותם. מה שטוב לישראל טוב לאירופה, אנחנו בעד, קידמנו ועזרנו לזה בכל הכוח, זה חלק קטן, צריך לעשות רפורמות מבניות בכל אחד מהשלבים, בשביל זה צריך להיות שר כלכלה, אתה לא יכול להיות מנכ"ל של ארגון חברתי. הדברים האלה כבר שנתיים וחצי לא זזים ולא מתקדמים. אנחנו מוכנים לעבוד מול כל איש מקצוע וכל בן אדם שמוכן לקחת את הרעיונות ולקדם אותם, אבל בשביל זה צריך עשייה ולא לדבר על אחריות הצרכן או מדבקות שחורות, תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. חבר הכנסת שוסטר בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להודות שבאיזון שהשר עושה לעצמו, קודם כל בערכים, באידיאולוגיה שלך בין ייצור מקומי לבין הכלכלה החופשית, לפחות בתחום החקלאות אני מרגיש שאתה - - - << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> תעשייה וחקלאות. << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תעשייה וחקלאות. אני חושב שזו דוגמה מצוינת לכך שאין כאן שני צדדים, אלה שני שרירים, שני אברים של גוף אחד שצריך כל הזמן לחשוב מהו הכלי המוביל, מה הדיסציפלינה המובילה ותמיד אנחנו נצטרך לחיות על גם וגם. דבר שני, אני חושב שהדוגמה שנתת לאיך אנחנו מאפשרים לעצמנו קצת יותר חופש פעולה בבחירת האנשים שאיתם עובדים אל מול שמירת השדרה של הבירוקרטיה הישראלית שאמורה לעמוד כנגד הטירניות הממשלתית הקבועה בכל מדינה, בכל תקופה, היא נושא קלאסי נוסף מעבר לסוגיות של רפורמה משפטית וכל מיני נושאים מאוד חשובים כאלו, שככל שנעשה אותם בהבנה, בקונצנזוס רחב, כך נצליח להתקדם הרבה יותר מאשר להתכתש אחד עם השני. אני מקווה שתהיה איזושהי אחרית ימים פוליטית כזאת שתאפשר לנו גם להגיע ולפרוץ את הפלומבה הזו שהיא בעייתית מאוד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין לי הרבה מה להוסיף, נאמרו דברים באמת חשובים, אבל יש חקיקות שניסינו להעביר, שקשורות גם לחשיפת היתרות, הרווח של חברות ויצרנים - - - << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> זה לא המשרד שלי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא משנה, ניסינו להעביר חקיקות שישפיעו. ניסינו להעביר את פגי התוקף שיכולים לעזור ליוקר המחיה ואנחנו לא מצליחים. אנחנו רוצים לעבוד בשיתוף פעולה ולעשות דברים למען האזרחים ואנחנו לא מצליחים. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> השאלה אם נתקעת איתנו במשהו? << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. בפגי תוקף, כן. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> יכול להיות, לא זכורים לי את הפרטים. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אשלח לך שוב. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> בסדר, אין בעיה. אני אתייחס לזה אחר כך. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> כבוד השר, שמי יהודה כהן, מנכ"ל התאחדות קבלני מערכות כיבוי אש, בנושא של הרשות להסמכת מעבדות, יש בעיה שעובדים בניגוד לחוק. יש חוק שמחייב אך ורק קבלנים רשומים להתקין מערכות כיבוי אש. << קריאה >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << קריאה >> תדבר אחרי זה עם הצוות שלי, אני אחבר אותך, אני לא מכיר את זה. << דובר_המשך >> יהודה כהן: << דובר_המשך >> זה פשוט מאוד, יש חוק ועובדים בניגוד לחוק, אני אשמח אם יתקנו את הנושא הזה. << אורח >> ניסן דוידי: << אורח >> ניסן דוידי, משנה למנכ"ל של רמי לוי, שני נושאים: הראשון, עובדים זרים, אני שמח לבשר שקיבלנו הקצאה לעובדים זרים. מול המציאות בה פתחנו את 7 באוקטובר והתחילו להגיע כבר 100 עובדים מתוך מכסה של 300 ואנחנו בדרך למכסה נוספת של 300. השטח מגיב בצורה נהדרת, זה תורם לפריון ואנחנו מתחילים להיראות אחרת. יש עבודה, הייתי כאן בכמה ועדות וזה בסדר גמור. הדבר השני, זה העולם של הדיגיטליות בעולם הקמעונאי. אנחנו וגם השותפים שלנו, החברות הנוספות, נכנסים לעולם הדיגיטלי בצורה חזקה מאוד. זה פוגש אותנו פעם אחת בשילוט המחירים, אבל לא רק, כל עולם הקופות וכל עולם העגלות, הכול כבר נהיה דיגיטלי. אנחנו חברה שסיימה את כל הפעילות שהתחייבנו עליה, בלי שום קשר לקידוד המחירים. אנחנו מזמינים אתכם לבוא ולראות את הדבר הזה. השר כבר היה איתי בסופר אחד לפני שבועיים, תוך כדי המלחמה בראשון, אני חושב שבשלה העת לקדם את הדיון הזה ולפתוח את הנושא הזה עוד פעם, בנושא של קידוד המחירים בעולם הדיגיטלי, תודה. << אורח >> אילן פרידמן: << אורח >> כבוד היו"ר, כבוד השר ואנשי המקצוע של המשרד, תודה רבה, שמי אילן פרידמן מפורום ארלוזורוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתחרים של לובי 99? << דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >> לא, זה לא מדויק, אנחנו שותפים לדברים. זו עשייה שונה, תחומים שונים ואני שמח שיש שותפות על דברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אתם מתחרים של קהלת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם לא קהלת, אני חייב להגן עליהם. << דובר_המשך >> אילן פרידמן: << דובר_המשך >> תודה על הסקירה, חשוב לי להגיד שכרגע בעולם משתמשים כרגע בהמון כלים של מדיניות תעשייתית לפתח תעשיית ייצור מתקדמת כאסטרטגיה לפיתוח, חיזוק וצמצום אי שוויון. בגלל שאין לי הרבה זמן אני אגיד בנקודות מאוד קצרות, יש נייר ששלחנו ואנחנו עובדים עם אנשי המקצוע, מאוד חשוב להשתמש בכלים האלה כדי לפתח תעשיית ייצור עכשיו לא רק בפריפריה, שזה קריטי, אלא במיוחד עכשיו בקווי העימות כדי לחזק את המקומות האלה. נקודה אחת בנוגע לאוצר, המחוקק נתן להם כוח עודף לפני ארבעים שנה, תפקיד המחוקק גם לקחת להם חלק מהכוח הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפני שאתן לך להשיב, אני רוצה להודות לך שבאת, התעקשת לבוא, כי אחרי הדיון הקודם שלא קיימנו אותו, שחררתי אותך, אבל אמרת שאתה רוצה לבוא. הדיווחים של השרים חשובים וצריך להקצות להם יותר זמן בסדר יום. אני גם רוצה להודות לכל הנהלת המשרד שהגיעה, לא ניתן לכם הזדמנות לדבר, אבל הייתם פה אם היה צורך לענות לשאלות. אתם כל הזמן נמצאים אצלי בוועדה בכל הדיונים, מוכיחים את עצמכם ומשתפים פעולה, לפעמים גם חוטפים על הראש, אבל זה בסדר גמור, זה חלק מהעניין הציבורי, בבקשה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> קודם כל שוב תודה רבה על הרצינות ועל העניין, אני מברך על זה ושמעתי כל מה שנאמר. בסרטים אמריקאים, אפרופו לובי 99, יש סרט שהגנרל אומר, לכו תנצחו את המלחמה. לא מעניין אותו איך, לך תנצח את המלחמה. אני מעדיף לשבת עם מי שיש לו רעיונות טובים, לפרק לגורמים את האתגרים ולתרגם אותם לתוכניות עבודה. לא שמעתי כאן רעיון חדש שלא חשבנו עליו או שהמשרד שלנו לא עושה, או אולי איפה צריך לשפר. אני מזמין כולם, כולל הלוביסטים שאני מאוד מעריך, אני מאוד אוהב להקשיב - - - << קריאה >> לינור דויטש: << קריאה >> לוביסטים ציבוריים. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> לוביסטים ציבוריים, בוודאי הציבורי, עדיף כמובן, לשבת עם אנשי המשרד, אנשי המקצוע שלי ולהציע הצעות פרקטיות. למדנו מכם המון, אני חייב להודות שמהוועדה הזאת נכנסו לכאן רעיונות ראשונים, הם תמיד יוצאים יותר טובים, כי יש התייחסות גם של היושב-ראש וגם של חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה כאחד, לעשות טוב יותר. איפה שאני נתקעתי במערכת הגדולה, לצערי הרב גם הוועדה הזאת נתקעה. הפערים בתפיסת העולם, שלכם בוועדה ושל משרד הכלכלה, הם קטנים מאוד. אני בא לכאן ומציג בשקיפות מוחלטת איפה אנחנו מתקדמים טוב ואיפה אנחנו תקועים בנושא של יוקר מחייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם היו מאפשרים לנו בוועדת שרים בלי התנאים של האוצר, תאמין לי שאנחנו היינו מזיזים את העגלה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> חד משמעית, זו מגבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר על כל דבר לעשות מלחמת עולם, זה גם בעיה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> אם אני יכול לסכם רגע את התהליך הזה, המשרד שלי ואנוכי פתוחים לכל רעיון שיבוא מלובי ציבורי, מאנשי עסקים, אנחנו גוף לומד ומוכן להתקדם. אני אומר לכם בכנות, אנחנו צריכים לפרק את זה לגורמים ולהבין מה הגורמים שמייצרים בעיה ביוקר מחיה. מניתי לכם את זה פה: רפורמה אחת, עובדים זרים, שאני חושב שיש לנו עוד הרבה עבודה, קרקע, פתרון רמ"י, כוח אדם וגם נושאים שקשורים לנושא של יוקר מחייה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה לכם, הישיבה הנעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:09. << סיום >>