פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 7 הוועדה לביטחון לאומי 08/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 432 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שלישי, י"ב בתמוז התשפ"ה (08 ביולי 2025), שעה 10:45 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 156) (החמרת הענישה בעבירה של כניסה למקום צבאי), התשפ"ה–2025, של ח"כ יצחק קרויזר << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר חברי הכנסת: יצחק קרויזר מוזמנים: יאיר מתוק – עוזר משפטי ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי קים מידה – עוזר משפטי ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי מורן בייביץ – קמ"ד חקירות, המשרד לביטחון לאומי רואי נחום – יועמ"ש מצ"ח, משרד הביטחון אביגיל סון-פלדמן – המחלקה למשפט פלילי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים משתתפים (באמצעים מקוונים): שיקו גבסו – מפקד מצ"ח, משרד הביטחון ייעוץ משפטי: עידו בן יצחק מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: רויטל יפרח רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 156) (החמרת הענישה בעבירה של כניסה למקום צבאי), התשפ"ה–2025, פ/3326/25 כ/1129 << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, בוקר אור. בנימין אסולין, מאיר שמעון, נועם אהרון, משה ניסים ומשה שמואל. כמה אני לא אוהב להתעורר בבוקר עם ה"הותר לפרסום" בשחור לבן. זה משנה לך את כל היום. זו הסתכלות אחרת על המלחמה שאנחנו נמצאים בה. אני כל בוקר נושא תפילה, ומבקש מכולם להצטרף אלי, ש-49 חטופים וחטופה יחזרו כמה שיותר מהר הביתה. ושכל אנשי הביטחון שנמצאים שם, בכל אותן חזיתות שאנחנו מתמודדים, יחזרו בשלום הביתה. גם הבוקר אני נושא את אותה תפילה אבל אני יודע שהתפילה הזאת חסרה חמישה. יש לנו עוד 14 חיילים פצועים, שאני כולי תקווה שהם יצליחו לצאת מזה ברפואה שלמה ובריאה. ועם כל זה, אנחנו חוזרים כל פעם לאותה שגרת יום שאין מנוס ממנה כי בחרנו להיות פה ולהיות חלק מבית המחוקקים, וחלק מהמשימה שלנו היא גם לחוקק. אנחנו משתדלים לעשות חוקים שטובים לעם ישראל. עם כל הקושי והכאב, אנחנו נדון פה היום בהצעת החוק שהגיש חבר הכנסת יצחק קרויזר, שתכליתה האמיתית היא החמרת הענישה בעבירה של כניסה לבסיס צה"ל או מחנה צבאי ללא רשות. אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני רוצה קודם להזכיר לכולנו שעבירה של כניסה למקום צבאי ללא רשות מופיעה כבר בחקיקה מזמן. היא נושאת איתה ענישה מאוד חמורה, היא עבירה פלילית. החקיקה מכירה בעבירה הזאת גם אם מדובר בכניסה למקום מסווג או למחנה צבאי או לכוונת זדון. זאת אומרת, כל הדברים האלה מופיעים היום בחקיקה, לא המצאנו. הצעת החוק שמונחת לפנינו, שהוגשה על ידי חבר הכנסת קרויזר, באה להחמיר את הענישה כדי לבנות עוד קיר מגן אמיתי, שיעזור לנו אם לא להרתיע אז בוודאי למנוע כניסה שכזאת על-ידי גורמים לא רצויים. מכיוון שהכנסת חייבת לוודא שחוקיה מתקיימים ולהעלות את רמת המודעות לחוקים, אז בהצעה שהגיש חבר הכנסת קרויזר מופיעה גם אחריות דיווח או חובת דיווח של הגורמים השונים לכנסת. ואני אומר לכם מניסיון – ככל שחובת הדיווח הזאת תתקיים ובאמת הכנסת תדע לדרוש את זה, כך גם תשתפר איכות הפיקוח וההגנה על המתקנים הצבאיים. הקצינו שעה לדיון הזה, אני לא חושב שצריך יותר. בסך הכל הגיעו פה להרבה מאוד הסכמות, אז אנחנו ניתן את זכות הדיבור קודם למציע ואחרי זה נשמע הערות, נקריא ונצביע. חבר הכנסת קרויזר, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אני מצטרף כמובן לפתיח הכל-כך חשוב. אתה בכל בוקר מציין כאן את גבורת הלוחמים בשטח ולצערנו הרב, הלחימה שם קשה ומורכבת ועולה לנו במחירים כבדים מאוד. דיברתי אתמול בלילה עם אחיין שלי, שנמצא שם בכוחות בבית חאנון. הוא אומר: לנו זה מאוד קשה שאנחנו כאן, נמצאים בחוץ ומקבלים את ה"הותר לפרסום", את ההודעות המאוד קשות האלה אבל הלוחמים שנמצאים בשטח, ואני מצטט מפי המקור: מרגישים תחושת שליחות אדירה. הוא אומר לי: כשאתה מסתכל קדימה ורואה את המפלצת הזאת שנבנתה שם, ואתה מסיט טיפה את הראש אחורה, רואה את ניר עם, אתה רואה את שדרות. זה לא בדמיון המהירות להגיע מבית חאנון ליישובים האלה. ב-7 באוקטובר ראינו. המחיר קשה מאוד, אבל הלוחמים בשטח יודעים שהם במשימה שאנחנו, נבחרי הציבור, צריכים לוודא שהם עושים ומקבלים את המעטפת הראויה ומה שהם כובשים ומשמידים חלילה לא נעזב. אבל הם מבינים שהם במערכה היסטורית להכריע, להשמיד, ואת החובה המוסרית שלנו כלפי העם שלנו, ש-7 באוקטובר לא חוזר. לא עוצרים באמצע מערכה. בהשמדת הנאצים העולם לא עצר, ובשום מערכה אחרת אנחנו לא יכולים להגיע לעוד סיבוב ועוד תמרון. ובדרך לפה, במעלית, ממש לפני שנכנסתי למעלית לדיון כאן – יש לי בשבוע הבא את השדולה של מתמודדי הפוסט-טראומה. תפס אותי אבא של חייל, שהבן שלו נפצע בראש כבר לפני שנה וחצי. בשבוע הבא השדולה תתמקד בפערים ובסיוע שנדרש להעביר לפצועי הראש. הוא אומר לי: שנה וחצי – איזה עם יש לנו, איזה עוצמות. אחרי שנה וחצי עם ישראל לא עוזב את הבן שלי ועוזר לנו, ואנחנו פה, בכנסת, ונגיע בשבוע הבא לדיון. אני לא יודע אם הבן שלי יצליח להגיע אבל אתה מבין שאנחנו, בסופו של יום, חזקים מאוד מול האויבים שלנו. זה המסר שלנו לאויבים שלנו, שידעו שאנחנו לא מתפשרים איתם כהוא זה, אנחנו שם עד הסוף, עד ההכרעה וההשמדה שלהם. ובמעבר מאוד חד להצעת החוק – בסוף, כפי שאמרנו, עוסקים בחקיקה הכל-כך חשובה שאתה מנהל כאן, בוועדה. אמרת את זה אתמול במאמר המוסגר, שאנחנו שליחים של עם ישראל. נבחרנו כדי לסייע לגורמים, למשטרה, למשרד, לכל מי שעוסק במלאכה הזאת, להציל חיי אדם, להציל חיי אזרחים. אנחנו רואים את העבודה המאוד קשה של משטרת ישראל ושל מג"ב ושירות הביטחון הכללי וכל מי שעוסק במלאכה, להילחם בתופעה הקשה של הנשקים שמגיעים לפעילות חבלנית וגם לפעילות פלילית. ובסופו של דבר, כמו שאמרת, החקיקה קיימת אבל כשאנחנו מזהים בעיה, והיא בעיה קשה, אנחנו רוצים מה שנקרא לגדר חזק יותר, להעביר מסר לאותם פושעים וגם לגורמים, שאנחנו שמים על זה את הפוקוס. ולבסוף, גם לאזרחי מדינת ישראל, שאנחנו לא נסבול את הזליגה דרך גורמי פשיעה וגורמי פח"ע לחברה האזרחית ובסופו של דבר, הנשקים האלה פוגעים באזרחי מדינת ישראל. אז תודה רבה לכל מי שעזר וסייע וקידם. לוועדה, לצוות של הוועדה, לצוות המשפטי של הוועדה, למשרד לביטחון לאומי ולצוות המשפטי. למשטרה, משרד המשפטים וכולם, לכל מי שמסייע לקדם את החקיקה ואת הכלי החשוב הזה. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה לך. בבקשה, מי רוצה להתחיל? << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >> אני ממשרד המשפטים. אז קיימנו ישיבות על הצעת החוק והגענו לנוסח מוסכם. בעצם העבירה היום היא עבירת בסיס ישנה ומאוד רחבה בניסוחים שלה. גם במציאות, יש טווח מאוד רחב של מקרים שיכולים להיכנס לתוך העבירה מבחינת החומרה שלהם, כשהם כולם היום נכנסים לסל הזה של השלוש שנים. ומעל זה, יש את הנסיבה המחמירה של 15 שנים, של כוונה לפגוע בביטחון המדינה, והנוסח שהגענו אליו מייצר איזו שהיא מדרגה בתוך העבירה, שלוקחת מתוך אותם המון מקרים שנכנסים לתוך העבירה הבסיסית, את המקרים היותר חמורים שמבוצעים מתוך כוונה לבצע דבר פשע. זה גם מתחבר לתכלית המקורית של ההצעה וגם מחדד את זה בצורה מובנית ונכונה. נסיבה מחמירה של כוונה לבצע גניבה או פשע זו כוונה שקיימת לנו כבר בחוק העונשין, בעבירות הפריצה. היא מוכרת, זה לא משהו זר. זה נראה לנו תוצאה נכונה, זה יכסה גם נשק ולא רק נשק, גם גניבות אחרות ופשעים אחרים. ככה שזה מצד אחד מספיק רחב ומצד שני, לא רחב מדי ולא מצריך להתעסק יותר מדי עם העבירה הבסיסית, כמו שנעשה בקריאה ראשונה, ועם השוטטות שרצינו פחות לגעת בה. אז זהו, זאת הצעה ראויה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. בבקשה, יאיר. << אורח >> יאיר מתוק: << אורח >> רק תיקון קל לנוסח לגבי הנושא סעיף 2(ג) - נבקש שבמקום "משטרת ישראל" יהיה כתוב "השר לביטחון לאומי". כמקובל, השרים הם אלה שמדווחים לוועדה ולא גוף שמפוקח תחתיה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקי. עוד התייחסויות? << אורח >> רואי נחום: << אורח >> כן. התייחסות קלה שלנו, גם מפקד מצ"ח נמצא כאן מרחוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שיקו ימתין רגע, נכון? בבקשה, רואי. << דובר_המשך >> רואי נחום: << דובר_המשך >> אז התייחסות קצרה שלנו: בשיח עם חבר הכנסת המציע וגם בדיונים המקדימים שהיו לנו, אנחנו מתייחסים ספציפית לחובת הדיווח של שר הביטחון. וכמו שאמרנו בדיונים הקודמים – סעיף העבירה 115 לחוק העונשין, הוא לא נחקר במערכת הצבאית, אנחנו לא מעמידים עליו לדיון, זה סעיף שהוא כלפי אזרחים. כלפי חיילים יש לנו עבירות בחוק השיפוט הצבאי, שאנחנו חוקרים ומעמידים לדין. בהקשר לחובת הדיווח וגם לדברים של חבר הכנסת קרויזר – אחת התכליות שאנחנו הבנו היא תכלית חשובה בעינינו, של מניעת זליגת אמל"ח לחברה האזרחית, וחובת הדיווח שאנחנו הצענו מנסה לתת מענה על דרך של אספקת איזה שהוא כלי מידע מהימן של היקף האמל"ח שזולג מצה"ל. לא ברמה כמותית של האמל"ח אלא בהיקף החקירות שנפתחות במצ"ח. היה לנו שיח גם עם היועץ המשפטי של הוועדה לעניין אופן הניסוח של הדיווח. בחרנו בניסוח שמכסה ספקטרום רחב של מקרים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ראיתי. << אורח >> רואי נחום: << אורח >> בחוק השיפוט הצבאי יש המון חלופות של עבירות שמכסות כל מיני סיטואציות של נשק שיוצא החוצה, בין ברשות ובין אם לא ברשות, בין אם על-ידי כניסה ופריצה למחנה, בין אם על-ידי חיילים שמורשים להיכנס למחנה אבל הוציאו את הנשק בזדון. אז חובת הדיווח שהצענו מנסה לתת את המענה, וזה ברמת חובת הדיווח ההתייחסות שלנו. אנחנו כמובן תומכים בהצעת החוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, רואי. שיקו, לפני שאני נותן לך להתייחס להצעה עצמה, איך אתם התעוררתם הבוקר? << אורח >> שיקו גבסו: << אורח >> אנחנו התעוררנו הבוקר באירוע נוסף של "הותר לפרסום" פחות טוב. אנחנו מכירים את האירוע, לצערי, מאתמול בלילה, מהערב. זה לא טוב ולא מתקבל בבטן, לא משנה כמה פעמים זה קורה, זה יותר מדי פעמים. מהצד השני, אנשיי מבינים, גם אנשי המשטרה הצבאית וגם אנשי מצ"ח, שהחשיבות להיות כאן ועכשיו לובש מדים בשליחות העליונה הזאת היא סופר-קריטית. היא לטובת העתיד של כולנו, גם של ילדינו וגם שלנו במדינה הזאת. אנחנו נעשה כל מה שאפשר לעשות את המקסימום במשימות הקיימות ובאחריות הקיימת. אני מזכיר ערך שמירה על מחבלים בשדה תימן, שבאחריות המשטרה הצבאית, למול באירוע כזה שקורה לנו – קורה לנו ו - - - בבטן אבל החשיבות לגעת במשימה ולעשות טובה טוב ביותר קיימת. אנחנו נעשה כל מה שאפשר. באופן מוזר, השליחות וה - - - מתחדדים בנקודות האלה ולא הפוך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רגע, קודם כל אני שמח ששאלתי אותך כי ידעתי פחות או יותר לאן תיקח את זה, וזה חשוב לעם ישראל גם ישמע אותך. ואם מותר לי לפתוח סוגריים – אנחנו ניצור איתך קשר, אני חייב להיפגש איתך על עוד כמה דברים שנוגעים לתחומי העיסוק שלך. << דובר_המשך >> שיקו גבסו: << דובר_המשך >> בשמחה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ומפה, להצעת החוק – בבקשה. << דובר_המשך >> שיקו גבסו: << דובר_המשך >> אני פותח בהתנצלות על זה שלא הגעתי פיסית. יש לי עוד כמה תיקי חקירה רגישים שאני צריך להיות ממש כאן ועכשיו קרוב אליהם, לצערי הרב, ולהמשיך לשמור על הבית הזה. לטובת העניין – החמרת ענישה, נגעתי בזה בפעם הקודמת. מבורך כל מה שאפשר כדי לנסות למנוע את האירוע או לתפוס אותו ולטפל בו כראוי, זה מצוין. אני כן יכול להגיד לכם, אדוני היושב-ראש, שהמשך הענישה הוא מאוד משמעותי בבית הדין הצבאי בעבירות אמל"ח, וזה השיח המרכזי שלנו. אנחנו מקבלים ענישה יפה מאוד למה שקורה ולמעורבות החיילים כמובן, בהתאם לחוק השיפוט הצבאי. מבחינת חובת הדיווח – בכוונה הרחבנו את חובת הדיווח כי מבחינתי, אני יכול לפתוח גם תיק יזום על כוונה לגנוב נשק, גם על נשק שנשכח במקומות אחרים, והיום אנחנו רואים גם נשקים או אמל"ח שמדווח כשצ"ל – שימוש לצורכי לחימה. אנחנו תופסים אותו פיסית בדרך כלל במקומות - - - ואז אני יכול ללכת אחורה, לשרשר את הערך ולחפש מאיפה הוא נגנב. זאת עבירה שאם נלך לחובת הדיווח הקטנה ולחוק הקטן, לא הייתי מוכרח לדווח. אני חושב שצריך לשים את כל מנעד האירועים על מקום אחד. ולדווח – אין בעיה אחת לשנה, בהתאם למה שתקבעו כמובן, ואנחנו ניתן את כל מה שאפשר. דבר נוסף שאני אוסיף לגבי ההרשעה ולגבי האזנה – אז ברגע שאדם מורשע בבית הדין הצבאי, אני רק מחדד, כמובן שההליך חוזר אלי, ואנשיי מזינים את זה למרשם הפלילי המשטרתי, וזה קיים באופן מלא. זה גם עלה באיזה שהוא דיון, היה איזה פער קטן. אז זה מבחינת רגע שמירת המעגל הכוללת. אנחנו נשמח להמשיך בכל הכוח. עד כאן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מעולה. תודה. התייחסויות פה, בבקשה. מישהו רוצה להתייחס? משרדי ממשלה? כלום? קלי קלות. יש לנו הסתייגויות? << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כן, יש הסתייגויות. אני רק אגיד שהעמדה שלי נאמרה על-ידי יאיר - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> על-ידי המשרד לביטחון לאומי. אז בוא נקריא את ההצעה. רק הערה – השתמשו פה בראשי תיבות. שצ"ל – זה שימוש לצרכי לחימה, למי שלא בקי במילה הזאת. בבקשה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> ""תיקון סעיף 115 1. בחוק העונשין, התשל"ז-1977, בסעיף 115(א), אחרי המילים "מאסר שלוש שנים" יבוא "עשה כן בכוונה לבצע גניבה או פשע", דינו מאסר שבע שנים; דיווח לכנסת 2. (א) שר הביטחון ידווח בתחילת כל שנה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על מספר תיקי החקירה שנפתחו במשטרה הצבאית החוקרת אגב הוצאת כלי נשק שלא ברשות ממקום מוגבל. (ב) פרקליט המדינה ידווח בתחילת כל שנה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על מספר כתבי האישום שהוגשו בשל עבירה לפי סעיף 115(א) לחוק העיקרי. (ג) השר לביטחון לאומי ידווח בתחילת כל שנה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על מספר פסקי הדין שניתנו בעבירה לפי סעיף 115(א) לחוק העיקרי." << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >> רק הערה אחת – מה זה "בתחילת כל שנה"? אולי כדאי לקבוע תאריך. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> זה לא צריך להיות 1 בינואר - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה בחודש הראשון לאותה שנה. כלומר, במהלך ינואר זה תחילת שנה. כך אני מבין את זה. תקנו אותי אם אני טועה. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> לפעמים קובעים תאריך מדויק או חודש מדויק, לפעמים כותבים "בתחילה", לפעמים כותבים "בסוף". תחילה וסוף הם מונחים יותר גמישים. אם רוצים לדייק אז... << אורח >> אביגיל סון-פלדמן: << אורח >> השנה היא שנה לועזית? כי יש לי חוק אחר שכתוב חודש כסלו. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> כן, שנה לועזית. אפשר לכתוב עד תאריך מסוים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עד ה-31.3. רבעון, כמו שביקשת. קיבלת את מה שביקשת. << דובר_המשך >> עידו בן יצחק: << דובר_המשך >> עד ה-31.3, וגם צריך לחדד פה שאנחנו וגם - - - לשנה הקודמת. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. שאלה טובה. יש הסתייגויות? << דובר_המשך >> אביגיל סון-פלדמן: << דובר_המשך >> כן, יש הסתייגויות של יש עתיד ושל העבודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יכול להצביע על שתיהן יחד, נכון? אז להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של יש עתיד ומפלגת העבודה. מי בעד לקבל את הסתייגויות? הצבעה ההסתייגויות לא נתקבלו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 1 בעד, אין נגד, אין נמנעים. לכן, ההסתייגויות הוסרו. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 156) (החמרת הענישה בעבירה של כניסה למקום צבאי), התשפ"ה-2025, לקריאה שניה ושלישית, מי בעד? הצבעה ההצעה נתקבלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> 1 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה ושלישית ותעלה למליאה ובע"ה תירשם בספר החוקים של מדינת ישראל. המציע, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני רוצה בראש ובראשונה להודות לך באופן אישי, אדוני היושב-ראש. אני חושב שיש לנו זכות גדולה ולי יש זכות גודלה להגיע כחבר כנסת לכאן, לוועדה שלך. אמרת קודם בחצי הלצה: זהו, אין הסתייגויות, אבל מאחורי הקלעים העבודה שלך ושל הצוות של הלשכה שלך היא עבודה קשה, סיזיפית, ביחד עם הצוות של הוועדה, צוות הייעוץ המשפטי של הוועדה, עם צה"ל, עם המשטרה, עם המשרד לביטחון לאומי, עם משרד המשפטים וכל הגופים, לבוא ולתכלל ולשבת, ועוד פגישה ועוד דיון, ולהבהיר את תכלית החקיקה ומה אנחנו רוצים להשיג ולמה אנחנו רוצים להעניק את הכלי הזה, ולרדת לדקויות ולרזולוציות מה אנחנו עושים טוב, ובאמת לקחת את השליחות הזאת שבגללה הגענו לכנסת ולתרגם אותה בסוף למעשים – זה דבר שהוא לא מובן מאליו. אז גם באופן אישי, אני רוצה להודות לך ולכל מי שלקח חלק, כפי שציינתי, מכל הגופים. ושבע"ה נמשיך למלא את השליחות שלנו פה ולעשות את הדברים בצורה מקצועית, עניינית, רצינית, ובשיתוף פעולה, ושנמשיך להעניק כלים לגורמי אכיפת החוק. בסופו של דבר, כמו שאנחנו רואים בכל החוקים האלה, נצליח להציל חיים כי היופי פה שכנראה לא נדע כמה חיים אנחנו מצילים אבל כל נשק, כל לבנת חבלה, כל רימון, כל עבריין שיימנע עכשיו מלהיכנס לאיזה שהוא בסיס ולקחת מידע מודיעיני או אמל"ח – אנחנו לא נדע את זה לעולם אבל לפחות אנחנו יכולים להיות עם מצפון שקט שעשינו כל שביכולתנו להציל חיים ולשמור על אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אין ספק. זאת הזדמנות נהדרת מבחינתי לומר גם לפרוטוקול, שכשיש לך עידו ודור, ומצד שני לאה והצוות שלה – באמת כמעט הכל אפשרי. אז תודה לכולם פה על שיתוף הפעולה. בסך הכל, אתם גרמתם לזה שהצעת החוק תגיע לכאן מבושלת, נכונה, טובה, עם הסכמות. הלוואי וכולם היו מתנהלים ככה. המשך יום מוצלח. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:07. << סיום >>