פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
ועדת הכספים
08/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 690
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ב בתמוז התשפ"ה (8 ביולי 2025), שעה 10:30



סדר היום:
 << נושא >> הצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה-2025 (מ/1880) << נושא >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
נעמה לזימי
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
נאור שירי


מוזמנים: 
	כפיר בטט
	–
	סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

	ברק קרוננפלד
	–
	יועץ לשר האוצר

	נטע בר זיו
	–
	רכזת תעסוקה אג"ת, משרד האוצר

	עמית גולדמן
	–
	רפרנט כלכלה ותעשייה באג"ת, משרד האוצר

	גיל הכהן
	–
	רפרנטית תעסוקה אג"ת, משרד האוצר

	אושרת חסיד
	–
	רמ"ט למנכ"ל משרד האוצר

	אמיר דהן
	–
	מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים

	לילי אור
	–
	עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים

	ישי פרלמן
	–
	עוזר ראשי משפטית, רשות המסים

	גיא ג'ורנו
	–
	סגן בכיר לממונה אזורי מע"מ, רשות המסים

	דקלה חורש
	–
	לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

	נטע בן ישי
	–
	מנהלת תחום תכניות עבודה, משרד התיירות

	אלינה מילקין
	–
	מנהלת אגף גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

	חנן פוטרמן
	–
	לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

	הודיה כברה
	–
	מתמחה בלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

	אורי חזון
	–
	סמנכ"ל קצבאות, ביטוח לאומי

	ענבל יוחנן
	–
	מתמחה בלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

	שחר תורג'מן
	–
	נשיא איגוד לשכות המסחר

	אדם בלומנברג
	–
	סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

	ורד וייץ
	–
	מנהלת תחום חקיקה, לשכה משפטית באגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

	ליאור גור
	–
	צוות כנסת וממשלה, פורום העצמאיים מבית ההסתדרות החדשה

	אבירם אלון
	–
	מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים

	נתנאל היימן
	–
	ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

	איציק גורביץ
	–
	סמנכ"ל ומנהל אגף כוח אדם כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

	רון תומר
	–
	נשיא התאחדות התעשיינים

	מיכל וקסמן חילי
	–
	ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים בישראל

	רינה קמני
	–
	מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות

	אלי מנטבר
	–
	חבר הנהלה, לה"ב

	רחלי סונגרו
	–
	מנהלת קשרי ממשל בשדולת הנשים בישראל

	יורם מועלמי
	–
	יו"ר מפלגת העצמאיים החדשים

	ורד קמינסקי
	–
	חברת מפלגת העצמאיים החדשים

	יקותיאל משי
	–
	עמותת 121

	ויסאם סלימאן
	–
	חבר מזכירות, מורשת דרך - עמותת מורי הדרך בתיירות נכנסת

	דובי אמיתי
	–
	יו"ר נשיאות המגזר העסקי

	הגר יהב
	–
	מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי

	דיאנה בארון
	–
	מנהלת מדיניות ציבורית, עמותת קו לעובד

	אורן בוטא
	–
	יו"ר תנועת העצמאיים

	יקיר ליסיצקי
	–
	יו"ר דירקטוריון איגוד המסעדות

	ורוניקה רוזנברג
	–
	מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל

	נגה בריינס
	–
	מנכ"לית איגוד העורכים

	אמיר קינן
	–
	סגן נשיאלשכת יועצי המס

	ירון גינדי
	–
	נשיא לשכת יועצי המס

	רינת נרקיס
	–
	רל"שית נשיא לשכת יועצי המס

	מירב סבירסקי
	–
	משפחות החטופים





ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025 (מ/1880) << נושא >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מירב סבירסקי, בקשה.

 << אורח >> מירב סבירסקי: << אורח >>   

גפני, התעוררנו לבוקר נוראי, נוראי כפול שתיים. קודם כל, הייתה ציפייה או תקווה, ואני לא יודעת מאיפה מוצאים את התקווה כל פעם, שנקום לאיזו הצהרה - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

דיברתי על זה בבוקר.

 << אורח >> מירב סבירסקי: << אורח >>   

אני אדבר על זה גם עכשיו. זה הרבה יותר חשוב מהכל. הייתה תקווה שאולי טראמפ יושיע אותנו כבר ויכריז על סיום הסיוט הזה, אבל במקום זה התעוררנו לחמישה הותרו לפרסום. נסעתי אתמול לבארי ובדרך חזרה, ממש ליד שדרות הסתכלתי שמאלה וראיתי תימרות עשן. היה ברור שמשהו קרה – חמישה חיילים. מה אם היו מכריזים על הפסקת אש אתמול, רגע לפני, או לפני שבוע?

אני יודעת מה הדעות שלך, אבל מה עם המעשים? זו אחריות שלך. כל יום שעובר זה כישלון שלכם, וכל חייל שנהרג זה כישלון שלכם, בטח כשהרמטכ"ל אומר בפה מלא שזה הזמן למדיניות, שזה הזמן להסכמים. תעשו כבר משהו. אני יודעת שכל אחד חושב שהוא עושה מה שהוא יכול, אבל זה לא מספיק. האם כל המדינה מנוהלת על ידי אחד וזהו? שנדע איפה אנחנו נמצאים. אי אפשר יותר ככה, אי אפשר להתנהל כרגיל. דיברתם קודם על החשמל. זה הנרמול של הדברים. כבר היינו בשיחות האלו. נכון, צריך לנהל מדינה, אבל לא יכול להיות שעברו כבר 641 ימים. לא מוצאים איך להשפיע?  תמצאו דרך להשפיע. כל יום שעובר זה הכישלון שלכם. זה בא על חשבון חיי אדם, על חשבון חיי החטופים, חיי משפחות החטופים וחיי החיילים שלנו. 

ועדת כספים, כל יום שעובר עולה לנו המון המון כסף והמון נפגעים שצריך לשלם להם. זה האינטרס הראשון שלך לסיים את המלחמה הזאת, גפני, להקטין גם את הנזקים לנפש וגם את הנזקים הכלכליים שרק הולכים וגדלים. זה האינטרס הכי גדול שצריך להיות לך לסיים את האירוע הזה כבר. אני יודעת את הכיוונים שלך, אני יודעת מה אתה אומר, אבל זה לא מספיק. תעשו יותר, זה עליכם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה לך. אלי מנטבר, בקשה.

 << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >>   

אני מצטרף לצערן של המשפחות של הנופלים. קשה, אבל אנחנו חייבים להמשיך בתחומים שלנו. כבוד היושב ראש, חברות וחברי הוועדה, כמו שאמרתי, אני חבר וגזבר הנהלת איגוד המפיקים וחבר הנהלת לה"ב. אני כאן בשם עולם שלם של יוצרים, מפיקים, אמנים ונותני שירותים שנפגעו פגיעה קשה במבצע "עם כלביא". מאות מופעים ואירועים בוטלו, חלקם תוך כדי הקמות, כשכבר היו בשטח. במה מוכנה, תשתיות פרוסות, חוזים חתומים, תשלומים לספקים - הכל ירד לטמיון. עבודות שנמשכו חודשים התרסקו ביום אחד. מאחורי כל אירוע יש עובדים, פרילנסרים, משפחות שכרגע נשארו בלי עבודה ובלי מענה. אנחנו לא באים לבקש טובה, אנחנו באים לבקש תיקון, צדק, הישרדות. אנחנו מבקשים פיצוי ישיר על ההוצאות שכבר בוצעו בפועל, פיצוי על ביטול מצד המדינה לגופים ציבוריים ועסקיים וקביעת מתווה פיצוי גמיש עם אפשרות להשוות את שנת 2025 לשנת בסיס 2023 או 2024. שמעתי שהנטייה פה היא ל-2023, אבל יש חלקים אצלנו בתעשייה שפנו וביקשו 2024. אנחנו מבקשים קרן חירום מיידית שתזרים חמצן לעצמאים שנאבקים לשרוד. 

כבוד היושב ראש, חברי הוועדה, תרבות היא לא מותרות, היא צורך. אם לא נפוצה היום, נאבד דור שלם של יוצרים, מפיקים, אנשי במה וקהל שצמא לאור. תודה רבה על ההקשבה.


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. אורן בוטא, בקשה.

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >>   

בוקר טוב. בוקר קשה מאוד. כל הנזקים הכלכליים שישולמו, כולל הפיצויים למשפחות, יצאו מהכיסים של בעלי העסקים הקטנים, הבינוניים והגדולים. אם הם לא יקבלו פיצויים וחלקם ייסגרו, הנטל יהיה על פחות ופחות עסקים. יש פה עבודה שמתקדמת, אבל אני מצפה מכל חברי הכנסת, כולל אתה, היושב ראש הרב גפני, לא להצביע אם זה לא יהיה שנת 2023 עם אפשרות בחירה של שנת 2024. זה מה שיאפשר ליותר אנשים וליותר בעלי עסקים לקבל פיצויים. לאן הולכים הפיצויים? חלקם הולכים לארנונה, לשכירויות, לעובדים. העובדים במגזר הפרטי הם לא כמו העובדים במגזר הציבורי. אשתי לא נפגעה בקורונה, לא נפגעה במלחמה, ויש כמוה מיליון עובדים במגזר הציבורי. לעובדים במגזר הפרטי, שלרובם אין אפילו קרנות השתלמות, אין יכולת לבוא לבנק ולהגיד: אנחנו עוד חודש נפרע את ההלוואה. אני מצפה שגם בבנקים יהיה איזה מתווה מסוים לבעלי העסקים. אני מצפה שתהיה קריאה לבנקים לתת עוד כמה חודשים של גרייס עד החגים, כדי שבעלי העסקים יוכלו להתאושש, יוכלו לשלם משכורות ולהחזיק את העסקים שלהם. מה אנחנו רוצים? שלא ייסגרו עוד 60,000 עסקים כמו בשנת 2024. הפיצוי הזה מגיע לנו, כי אנחנו השקענו את הנשמה בעסקים שלנו. אנחנו לא מבקשים טובות. הפיצוי כמו שהיה ב"חרבות ברזל" היה פיצוי מצוין, רק הוא לא נתן 100%. אף פעם לא יהיה פיצוי, הרב גפני, של 100%, אבל זה מה שאנחנו מבקשים. אנחנו מבקשים להעלות את הסכומים, כמו שרועי כהן אמר, ולתת את הבחירה של 2023 או 2024. אני מצפה מחברי הכנסת שיהיו קשובים לנו. אני מייצג רק 9,000 עצמאיים בישיר, אבל אני בטוח שהרבה מאוד עצמאים שומעים אותי עכשיו ומצדדים בדברי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. רחלי סונגרו, בקשה.

 << אורח >> רחלי סונגרו: << אורח >>   

אין צורך להגיד לחברי הוועדה שנשים עובדות הן אלו שנפגעות הכי הרבה במצבי חירום, וראינו את זה במלחמות, ראינו את זה בקורונה. המשכורות שלהן נפגעות, מוציאים אותן יותר לחל"ת, והן אלו גם שנשארות עם הילדים כשהמסגרות סגורות. אנחנו רואים את ההשלכות של זה חודשים ושנים אחרי המשבר. נעשה תיקון מאוד חשוב בחוק עבודת נשים שאוסר לפטר נשים שחוזרות אחרי חופשת לידה לעבודה למשך 60 ימים אלא באישור הממונה, ונקבע שתקופת החל"ת לא תיחשב בתקופה הזאת. אנחנו מבקשות לעשות הסדר דומה לנשים שעוברות טיפולי פוריות, שאסור יהיה לפטר אותן 150 יום אחרי הסיום של הטיפולים. אישה בהריון אסור לפטר כל עוד היא עובדת שלושה חודשים אצל אותו מעסיק אלא באישור הממונה. אנחנו מבקשים שהתקופה של החל"ת תיספר במניין של השישה חודשים, כי אנחנו רוצים לתת לאותן נשים כמה שיותר הגנה, אנחנו רוצים שאותם מעסיקים לא ייקחו את תקופת החל"ת וינצלו את זה כדי לפטר אותן. אנחנו לא רוצים שמצבי חירום ישמשו עילה לפגוע בזכויות של נשים בהיריון. בשדולת הנשים יש קו טלפון למיצוי זכויות לנשים בעבודה, ואנחנו מקבלות פניות רבות מנשים שנפגעו במבצע "עם כלביא" ובמבצעים קודמים. אני מאמינה שלא תהיה בעיה עם התיקונים הקטנים שאני מבקשת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. דיאנה בארון, בקשה.

 << אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>   

יש לי סוג של דז'ה וו ממה שהיה בנובמבר 2023. כבר אז דיברנו על עובדים שעתיים, על איך הם נפגעו בהיקף המשרה שלהם. עובדים שעתיים לא מקבלים הרבה פעמים מכתב הוצאה לחל"ת. ההתעקשות הזאת להתנות את הקבלה של דמי האבטלה בקבלת מכתב הוצאה לחל"ת פוגעת בהרבה מאוד עובדים שעתיים שפשוט לא קוראים להם לעבודה. לעובד שעתי הרבה יותר קשה, בגלל שהמעמד שלו מוחלש, בגלל שהרבה פעמים הוא מהפריפריה החברתית כלכלית. הוא הרבה פעמים גם לא יודע שהוא צריך לדרוש מהמעסיק מכתב הוצאה לחל"ת. אנחנו חוזרים על הבקשה לא להתעקש על מכתב הוצאה לחל"ת. אפשר להוסיף חלופה שאומרת שהעובד יצהיר על זה שהוא לא נקרא לעבוד ושיהיה איזה שהוא דוח נוכחות מהמעסיק שמעיד על זה. זה פתרון שהעלינו במכתב שהגשנו להצעת התזכיר.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. רבותיי מהממשלה, אני רוצה לעשות סדר בעניין ולהתקדם כי מדובר על אנשים שממתינים לפיצויים. אני רוצה לעשות את זה כמה שאפשר יותר מהר. הממשלה, לא הסכמתם בדיונים שקיימנו. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתם יכולים לעדכן אותנו במגעים?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם לא מסכימים לעניין של החל"ת, להוריד אותו לתשעה ימים. אתם טוענים שהסיכום היה 11 יום, נכון?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אמת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני צריך לדבר עם שר האוצר כדי לראות אם אני יכול להגיע איתו לפתרון.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אנחנו יכולים לקבל נתונים לגבי כמות העובדים כשזה תשעה ימים וכשזה 11 ימים? 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

ביקשנו נתונים.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

שמענו הערכות, אבל אין לנו מספר, אנחנו לא באמת יודעים.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש לדעת לגבי כל מה שהעלינו, לדעת מה אנחנו נותנים.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

היו לנו כמה נושאים גדולים. אמרת לגבי עניין החל"ת איפה אנחנו עומדים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תדבר גם על הנושאים הגדולים וגם על הנושאים הקטנים.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

הייחוס לגבי תקופת הבסיס יהיה שנת 2023. לגבי הסיפור של נזק עקיף ונזק ישיר, יתווסף מה שנקרא "רכיב האומיקרון" כפי שביקשו חברי הכנסת ואנשי המגזר העסקי.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תפרט.



 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מה לגבי הדואליות בסעיף הראשון?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני דרשתי את 2023. עלה כאן בוועדה העניין הזה שאדם יוכל לבחור את 2023 או את 2024.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

מבחינה תפעולית הדבר הזה בלתי אפשרי.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

לא עשיתם את זה בקורונה?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

לא עשינו את זה בקורונה. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

בקורונה עשיתם את זה במענק סוציאלי, לא בהוצאות קבועות. לא הייתה פעם אחת שנתנו בחירה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה זה כל כך קריטי? 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

הבעיה היא תפעולית, נכון?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

יש גם עניין מהותי. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה. עניין הבחירה נראה לכם פשוט, אבל מאחורי הקלעים זה המון טבלאות, המון חישובים, זה לשנות את כל המערכת. דיברנו פה על לחיצת כפתור. לחיצת כפתור זו המערכת שקיימת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני ביקשתי 2023.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

קיבלת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

אני שמח שנעניתם בחיוב, אבל אני מבקש שתכינו תכנית כך שאפשר יהיה לעשות אותה.  


 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

הרב גפני, אנחנו מתנגדים לזה גם ברמה המהותית. המענק הזה לא נועד לייצר אופטימיזציה,  לא נועד שכל אחד יראה אם החישוב הזה יותר טוב לו או החישוב הזה. המטרה של המענק היא המשכיות עסקית, לגשר על הפער, לא שכל אחד ינסה לראות מה החודש הספציפי שבו הוא מקבל הכי הרבה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתם מאפשרים 2023, אבל מה אם נניח באותה תקופה ב-2023 לא היו חתונות ולא היו אירועים? בשנת 2024 לא הייתה מלחמה במרכז, הייתה מלחמה בצפון.  

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

צפון זה משהו אחר.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אם עיקר הטיולים של מורה דרך זה בצפון, או הוא מושפע מתיירות נכנסת - -  

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

לכן טוב לו שזה 2023.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

הדוגמה שנתת מתקיימת תמיד.  

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

זה אומר שאתה יכול לתת את הבחירה לבן אדם ספציפי שיש לו טיעון נקודתי נכון. 
 
 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אנחנו באים פה במקרו, כי אנחנו הולכים לגעת במאות אלפי אנשים ועסקים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זה לא מאות אלפים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מה אם נעשה ועדת חריגים? הרבה רצו את 2023, אבל יכול להיות שיש קבוצה מסוימת שאפשר לעשות לגביה ועדת חריגים ולתת לה את 2024.    

 << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >>   

זה יגרום לכל מי שרצה את 2024 וקיבל את 2023 ללכת לוועדת חריגים. יש פה מערכת שמטפלת ב-50,000 תביעות של נזק ישיר וגם בתביעות מ"חרבות ברזל". בסוף אנחנו רוצים מענים פשוטים ומהירים לאנשים. אם תקים עכשיו ועדת חריגים, האנשים לא יקבלו מענה. אי אפשר לעבוד ככה. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אנחנו עדיין עם תיקים פתוחים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

האם בצפון זה גם 2023? 


 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

כולם 2023. 

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

צריך להיות ברור שלעסקים המפונים ביישובי הספר זה בכלל מסלול אדום. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

המלחמה הזאת הייתה על כל מדינת ישראל. אין רלוונטיות לזה שמטולה או קריית שמונה הם יישובי ספר, כי הנזק שלהם במלחמה הזאת היה זהה לתל אביב.

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

אתה רוצה להגיד לי שהחוק הקיים של מס רכוש לא חל עליהם?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

נכון, יש פסיקה בעליון על הדבר הזה. זה רלוונטי רק כשהם נפגעים בגלל שהם יישובי ספר. כרגע הם לא נפגעו בגלל שהם יישובי ספר כי המלחמה הייתה בכל המדינה אותו דבר. אם תל אביב נפגעה יותר מקריית שמונה, למה שקריית שמונה תקבל עדיפות להגיש תביעה במסלול אדום ותל אביב תקבל רק את הדבר הזה? לא רלוונטי המסלול האדום באירוע הזה. יש ליישובים המפונים בצפון הארץ, בלי קשר, תקנות של מחזורים על מאי-יוני. 

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

אני למדתי שהכנסת גוברת על פסיקה, שהחוק גובר על פסיקה. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

הדבר השני שהייתה הסכמה עליו זה מה שקרוי "אומיקרון". 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אם עסק נפגע פגיעה ישירה והוא מדווח דו-חודשי, הוא לא יקבל מאי-יוני מול מאי-יוני, הוא יקבל חצי שנה הוצאות מזכות. אם אני מוציא תלוש שכר לעצמי, אני אקבל 75% מהשכר כמו כל עסק אחר בכל התקופה, אבל לעצמאי, בגלל שהוא לא מוציא תלוש שכר לעצמו, לא יהיה את תלוש השכר שלו.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

על זה דיברת אתמול, על ה-15,000 שקל. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

נכון. אנחנו לוקחים את ההכנסה החייבת של שנת 2022 ומחלקים אותה בשש כדי לדעת כמה זה כל דו-חודשי. למה? כי אם הוא עסק שמרוויח רק 5,000 שקל בחודש, המדינה לא תשלם לו 15,000 שקל, היא תשלם לו את ההכנסה החייבת שלו. ככה זה היה במענק הסוציאלי, ההכנסה החייבת חולקה בשש ולא יותר מ-15,000 שקל.  

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

לחודש.


 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

זה לחודשיים היה.

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

לא היה 900 קילו טיל על הבית של זה שחלה באומיקרון.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אמיר, אתמול הבנתי שאנחנו מדברים על חודש. אני לא חושב שיש מישהו שהבין שאתה מדבר על חודשיים.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו מדברים על המלחמה שהייתה עם איראן. אני חושב שזה צריך להיות לחודש, לא חודשיים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

במרץ-אפריל 2020 הייתה קורונה וכל מדינת ישראל לא יצאה מהבית, העסקים היו סגורים. אין הבדל בין עסק שהיה סגור בגלל שהייתה לו פגיעה ישירה לבין עסק שהיה סגור בגלל הקורונה. 

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

נתת לו שנה וחצי בקורונה, לא חצי שנה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אתה יכול לדבר על התקופה, אבל אין הבדל מבחינת ה-15,000. בקורונה נתנו 7,500 שקל לחודש, שזה 15,000 לחודשיים. 

 << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>   

אני מבקש לסגור את האירוע הזה עם 15,000 שקל לחודש. 

 << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >>   

אנחנו נחזיר על זה תשובה.

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

עסק שמרוויח 300,000 שקל בשנה יקבל רק 15,000 שקל בחודש. צריך להיות ברור שבעל עסק יקבל את כל הקבועות שלו.   

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

זה ברור לחלוטין. אם העירייה פטרה אותו מהארנונה בתקופה הזאת - - 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

עירייה לא יכולה לפטור מתשלום ארנונה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

היא חייבת לפטור אם הנכס לא ראוי למגורים. 



 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

זה בטוח, אבל לא ראוי אתה יכול רק לחצי שנה.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

ביקשתם הצמדות לעסקים הקטנים מתחת ל-300,000. ההצמדה מאוקטובר היא 4.75%.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה לגבי מחזור מעל 400 מיליון?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אנחנו לא נותנים שום דבר מעל 400 מיליון. לנשות המילואים נעשה את מה שאנחנו עושים למילואימניקים, בהנחה שנוכל לקבל את הנתונים מקרן הסיוע.   

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה זה אומר?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

שיש להם את אופציית הבחירה בין 2023 ל-2024. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

קרן הסיוע משלמת פיצוי לבעלי עסקים שהם מילואימניקים. יש כללים שנקבעו בהוראת ביצוע  שאנחנו מתפעלים יחד עם קרן הסיוע אצלנו ברשות המסים. אנחנו מקבלים רשימה ממשרד הביטחון בלי שיש לנו שמץ של מושג מי הקבוצה. ברגע שיכניסו לנו את נשות המילואימניקים, נטפל גם בה.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ואז הם יבחרו 2023 או 2024? 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה הבעיה לעשות את זה לכולם?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

שם זה עובד ידני.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

הם לוקחים את כל רשימת השמות שמעביר להם קרן הסיוע במשרד הביטחון.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

לנשות המילואימניקים ניתן את הבחירה הזאת, זו כמות קטנה.  



 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה לגבי תקופת האכשרה למפונים?  

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

החוק קובע 12 חודשים מתוך 18, כשאנחנו מקצרים את זה עכשיו לשש. למרות שזאת הייתה שנת מלחמה, האבטלה הייתה בשפל, לכן אנחנו לא חושבים שיהיו הרבה אנשים שייתקלו בבעיה הזאת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה אנחנו עושים לגבי אנשים שתהיה להם הבעיה?

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

אנחנו משכפלים את החוק שהיה ב"חרבות ברזל".

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש מפונים שעד ה-7.7 יכלו לחזור לבתים שלהם. מה אנחנו עושים איתם? חזרו כמה עשרות אלפים. יכול להיות שעשרות האלפים האלה חזרו בחודש האחרון, בחודשיים האחרונים. למה לא לתת להם את המענה הזה?

 << אורח >> גיל הכהן: << אורח >>   

תקופת אכשרה לא חייבת להיות רצופה וגם לא אצל אותו מעסיק. ההנחה שהם לא עבדו במשך כל השנה וחצי של הפינוי, היא הנחה מאוד קיצונית בהקשר הזה.

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

תנו להם אם זאת הנחה קיצונית. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם זה משהו קטן ומשהו מינורי, תנו להם.

 << אורח >> הגר יהב: << אורח >>   

קיבלנו על זה פניות ספציפיות.

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

אנחנו מאריכים להם את ימי האבטלה שניתן לנצל בתקופה. אם הם יצאו לאבטלה וניצלו את מכסת הימים שלהם, יש להם הארכה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש כאלה שנפגע העסק שלהם והם יושבים בבית כי העסק לא עובד. בעבר הם קיבלו את האבטלה.  

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

ינון, לדעתי אתה מתכוון למשך תקופת האבטלה, לא לתקופת האכשרה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יכול להיות שהוא ניצל אותה ולא הספיק לחזור. אתם אומרים שיש כאלה מיעוט שבמיעוט. זה חבר'ה שחזרו למקום שלהם. 


 << אורח >> הגר יהב: << אורח >>   

קיבלנו פניות ספציפיות על אנשים שנמצאים בסיטואציה הזאת.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אתם מדברים על שתי סיטואציות שונות.  

 << אורח >> הגר יהב: << אורח >>   

לא, אנחנו מדברים על אותה סיטואציה. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

על מה את מדברת?

 << אורח >> הגר יהב: << אורח >>   

אני מדברת על עובדים במלונות בצפון שחזרו לעבוד לפני מספר חודשים ואין להם חצי שנה של עבודה. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

ינון, אתה מדבר על תקופת האכשרה או על משך תקופת האבטלה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני מדבר על תקופת האכשרה. 

 << אורח >> הגר יהב: << אורח >>   

שמאפשרת לקחת דמי אבטלה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בדיוק. 

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

משך תקופת האבטלה המזכה תוארך למפונים בצפון.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש כאלה שהיו מפונים וחזרו לעבודה ותקופת האכשרה שלהם היא פחות מחצי שנה. אם הוא יצא לאבטלה בתקופה הזאת, מה אנחנו עושים איתו? 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אתה מדבר על מפוני הדרום או על מפוני הצפון? מפוני הצפון חזרו עכשיו.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני מדבר על הצפון, אבל יכול להיות שגם בדרום זה קורה. 


 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

ינון, נחזור אליך תכף עם תשובה. מי שניכה ימי חופש לעובדים שלו במהלך 12 הימים בחודש האחרון, לא יהיה זכאי בגין אותם עובדים לקבל את מסלול השכר של הפיצויים.   

 << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >>   

זה דבר חדש.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

נכון, זה עלה אתמול מחנוך מלביצקי ומינון.   

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה העובד עושה?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

העובד מקבל את השכר.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתה לא מטפל בעובד.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אתה יודע למה הוא ניכה ימי חופש? כי הוא לא ידע מה לעשות, הוא היה באי ודאות.  

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

לא יכול להיות שהוא גם ינכה ימי חופש וגם יקבל את הפיצוי.  

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

הוא לא ידע אם יהיה לו חל"ת. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

זה לא קשור לחל"ת. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

	הוא לא יכול לקבל גם חל"ת וגם ימי חופש. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

לא יכול להיות מצב שהמעסיק גם ינכה לעובד ימי חופש על התקופה הזאת וגם יקבל את הפיצוי מאיתנו על אותו עובד. במידה והוא לא מנכה ימי חופש הוא יהיה זכאי לקבל את הפיצוי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

על זה אין ויכוח. 

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>   

לגבי אותם עובדים שניצלו את ימי החופשה שלהם כמקדמה ולא היה להם ברור אם יש חל"ת או אין חל"ת, יש שתי אפשרויות: או שהמעסיק מחזיר להם את ימי החופשה ומקבל את הפיצוי - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה מה שהוא אמר.

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>   

האפשרות השנייה, שהיא גם צריכה להיות אפשרות על הפרק על אף שלדעתי היא פחות טובה, זה שיחזיר לו את ימי החופשה ויוציא אותו לחל"ת בדיעבד. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

גם אם הוא מוציא אותו לחל"ת, הוא לא יוכל לקבל - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

המעסיק לא יקבל פעמיים. 

 << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >>   

רק חשוב לי שיירשם שגם עובדים שקיבלו חופשה, או הוציאו את עצמם לחופשה, יוכלו להחזיר את ימי החופשה ולצאת לחל"ת.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

עסק שנפגע ועכשיו מושבת מקבל את ההוצאות המזכות, מקבל את מה שנתנו באומיקרון, אבל מה קורה אם יש לו עובדים? 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

הוא יכול להוציא אותם לחל"ת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

 לכמה זמן?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

הרעיון של אבטלה זה שלא תהיה זכאות מעבר. אפילו אם לוקח לו שנה לחזור, אנחנו לא רוצים שהעובד ישב שנה בבית. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

גם אנחנו לא רוצים.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

הזכאות שלו לחל"ת - -  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כל עוד העסק לא חוזר לתפקד אין לו עבודה. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

יכול להיות גם מצב שעסק נסגר והעובד יוצא לאבטלה. יש זכאות לאבטלה בהתאם לגיל, בהתאם - - 


 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא ממשיך את הזכאות לפי החוק?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

נכון. אנשים יכולים לצאת לחל"ת גם יותר מ-12 הימים של המלחמה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם הוא חזר אחרי שלושה חודשים לעבודה אחרת, הוא הפסיד את החל"ת שלו?

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

יש תקופת אבטלה שנקובה לו בחוק.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

האם מנכים לו את התקופה שהוא יצא בגלל "עם כלביא"? 

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

היא נספרת לו.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אם הוא יוצא לחל"ת יותר ארוך מ-12 ימים, איך זה נראה מבחינת הפיצויים?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אם קרה מקרה שעסק, בין אם מטיל או מסיבה אחרת, לא חזר או לא קרא חזרה לעובדים שלו, העובד זכאי למלוא דמי האבטלה כפי שמתיר לו החוק בלי קשר ל-12 יום. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אם העסק מושבת אין הגבלה. מה אם לוקח חצי שנה לבנות מחדש את החנות?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אם העובד זכאי לארבעה חודשים, הוא יקבל ארבעה חודשים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה עם החודשיים הנותרים?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אותו עובד ילך לעבוד במקום אחר אחרי שנגמרת לו תקופת האבטלה. 

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

צריך להבהיר שאם אתה מפצה אותי רק ב-75%, אני אוכל להוציא אותו ל-25% מימי החופשה שלו בלי שאני אפגע.


 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

זה יעשה בלגן לכל השכירים.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

זה לא עובד ככה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

גינדי, אני לא מסכים לזה. לא יכול להיות שהעובדים יהיו משחק.  

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>   

צריך שימי החופשה שיופיעו בתלוש השכר יוכרו כימי היעדרות במסגרת החל"ת שישולם על ידי הביטוח הלאומי. 

 << אורח >> אורי חזון: << אורח >>   

אי אפשר לקבל על התקופה של החל"ת גם ימי חופשה.  

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>   

זה ברור. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

תהיה בדיקה של הדבר הזה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>   

ככל שמוציאים לחל"ת, מה שגורם לעובד לוותר על יום החופשה שלו, צריך את ההסכמה של העובד, כי באבטלה הוא מקבל פחות מחלף שכר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

חד וחלק. אנחנו מגנים פה על העובדים לא פחות מאשר על העסקים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה לגבי ההצמדה? 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

העמדה שלנו הייתה שלא צריך לתת הצמדה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לפי הסיכום בוועדה זה יהיה צמוד למדד.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

לגבי עסקים מתחת ל-300,000.  

 << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >>   

זאת הייתה הבקשה שעליה הסכמנו. 


 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

זאת הייתה הבקשה של ולדי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא זוכר שהייתה הגבלה כזאת. מה לגבי עובדים מעל גיל 67? 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

זה בדיוק אותו דבר כמו שהיה באוקטובר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הקלות לעובדים בעלי מוגבלויות. 

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

נכנס. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה לגבי מענה לעובד שמיצה את זכאותו לאבטלה?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה גם בהתאם להסדר שהיה. 

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

זה חלק ממה שההסתדרות אמרה שנכניס.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה לגבי אימהות יחידניות ומענה לעובדות בהיריון או עובדות בטיפולי פוריות? 

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

טיפולי פוריות לא נכנס לנוסח הקודם, אני לא מכירה בקשה כזאת.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

עכשיו זה עלה.

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>   

צריך לבחון את זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה יש לבחון פה? אני מבקש להסדיר את הדבר הזה. לא יכול להיות שזה לא יהיה.

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>   

עשינו תיקון לחוק עבודת נשים כך שבתקופת ההגנה שיש לעובדת לאחר חזרה מחופשת לידה, שזה 60 הימים לאחר תום תקופת חופשת הלידה, החל"ת לא יבוא במניין הימים.


 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

זה בפנים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לא על זה דיברו. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>   

אלה התיקונים שתמיד היו. הוספנו עוד תיקון אחד שמסביר שאם המעסיק הוציא לחל"ת בתקופה שהייתה מניעות מהעובד להגיע למקום העבודה בגלל הוראות פקע"ר או בגלל שהמקום היה סגור ואי אפשר היה לפתוח אותו, לא נראה את זה כפגיעה בהיקף המשרה ובהכנסה והעובד לא יצטרך לבוא ולבקש היתר. מה ששדולת הנשים פה הציעו - זו פעם ראשונה שאני שומעת את זה, זה לא היה בדיונים קודמים - זה שב-150 הימים לאחר ההיעדרות בשל טיפולי פוריות החל"ת לא יבוא במניין הימים. לא שמענו שהייתה בעיה כזאת בעבר. התקופה של 150 ימים היא תקופה יותר ארוכה מה-60 ימים שניתנים אחרי חופשת לידה והורות. אנחנו רוצים לבחון את מה שנאמר פה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש שתבחנו את זה ברוח חיובית. אנחנו חייבים לדאוג לנשים האלו. 

 << אורח >> רחלי סונגרו: << אורח >>   

הנושא של ותק, של ששת החודשים הראשונים מתקופת העסקה - החל"ת כן ייספר במניין הימים לצורך בקשת היתר לפני פיטורים של נשים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תבחני את העניין הזה.

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>   

אנחנו נשמע את המעסיקים וגם את העובדים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הנושא הזה עלה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>   

לא קיבלנו תלונות.  

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

חברת הכנסת לזימי ביקשה לקצר את תקופת האכשרה לארבעה חודשים לגבי האימהות וההורים היחידניים.  

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אנחנו מתנגדים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה? תהיו טובים.


 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

הרב גפני, אני לא חושב שזה המקום להגיד אם אנחנו טובים או לא טובים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא אמרתי שאתם טובים או לא טובים, אמרתי שבעניין הזה תהיו טובים. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

יש פה אלף בקשות שחלקן לא מוצדקות ולא שונות מאוכלוסיות אחרות. סתם לעבור על הרשימה ולהגיד, "אוקי, לזה אתם לא נותנים ולזה תתנו", בעינינו זה לא מקצועי. 

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >>   

באתי עם רשימת בקשות. תודה רבה לך, היושב ראש, וגם לאוצר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

על מה?

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >>   

על גילאי 67 ועל אנשים עם מוגבלויות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה לוועדה.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >>   

אף פעם לא היינו צריכים להיאבק על זה. מה שנשאר פתוח זה החד הוריות. גם ככה קשה להן ביום יום, קשה להן למצוא עבודה והן לפעמים גם לא מחזיקות זמן בעבודה. אם מקצרים להן טיפה את תקופת האכשרה, יהיה להן יותר קל להמשיך הלאה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את זה ביקשנו.

 << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >>   

העניין של העובדים השעתיים עלה גם ב"חרבות ברזל" ולכן קיימת דיון מיוחד על זה אחר כך. כל חברי הוועדה הבינו שיש פה משהו שונה מעובד רגיל. אנחנו נגיע למצב שגם הפעם הם ייפלו בין הכיסאות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה אתם נגד עובדים שעתיים? 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אנחנו בעד עובדים שעתיים, לא נגד. 

 << אורח >> גיל הכהן: << אורח >>   

עובד שעתי ועובד חודשי זכאים בדיוק לאותן הקלות בזכאות לדמי אבטלה. המעסיק יכול להוציא עובד שעתי כמו שהוא יכול להוציא עובד חודשי. הטענות שעולות בהקשר לעובדים שעתיים הן שמעסיקים מעדיפים לצמצם היקף משרה ולא להוציא את העובדים האלה לחל"ת. מה שקרה באירוע הזה הוא שרוב המשק היה במצב בינארי - או שעבדו או שלא עבדו. לא היה פה אירוע של צמצום פעילות כמו שיש לפעמים במשברים אחרים. הדבר השני זה שהמשבר כבר נגמר והחשש שיש למעסיקים להוציא לחל"ת ושהעובדים לא יחזרו לא קיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נצטרך להחליט בעניין. מה לגבי עסק חדש ועסק בצמיחה?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

יש מענה לעסק חדש. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

שזה הממוצע?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

שזה מהארבעה-חמישה החודשים הראשונים.  

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

ממוצע מתחילת הפעילות, נכון?

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

סגרנו את זה. 


 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

זה עדיין לא נסגר. יש עסקים שנפתחו ב-2024 והפכו להיות מעוסק פטור לעוסק מורשה. איך המערכת שלכם תתייחס?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

עוסק פטור שהפך לעוסק מורשה הוא לא עסק חדש.

 << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>   

אמיר, סגרת עם ירון?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

כן.

 << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>   

תציגו את מה שסגרתם.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

תקופת הבסיס לגבי עסקים שנפתחו עד ה-31.12.2022 תהיה או חמישי-שישי אם אתה דו-חודשי, או שישי של שנת 2023 אם אתה חד-חודשי. עסק שנפתח החל מה-1.1.2023, תקופת הבסיס שלו תהיה ממוצע של ארבעה חודשים ראשונים אם הוא דו-חודשי, או חמישה חודשים של שנת 2025 אם הוא חד-חודשי.   


 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

זה במידה והוא לא עומד ב-25% ירידה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

מפה אתה בודק את ה-25% ירידה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ירון, תגיד לי מה הסיכום?

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

זה הסיכום. הסיכום הוא אחרי הרבה מחשבה, אחרי שהתדיינו עם החברים שלנו במגזר העסקי. מה שאמיר דהן הציג זה הסיכום לגבי עסקים חדשים. זה הסיכום האופטימאלי לעסקים חדשים, זה פותר לעסקים החדשים בכלל הענפים את התמיכה העסקית. פתרנו פה המון כאב ראש לעסקים ולרשות המסים. 

 << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>   

העלינו את הסוגיה של התאגידים ושל כוח אדם זר. הם עסק צומח מתוקף העובדה שהפלסטינים עזבו וכרגע קולטים עשרות אלפי עובדים. אולי התאגידים החדשים יקבלו מענה, אבל הוותיקים לא. בכל נקודת זמן שתשווה את המחזור אתה תראה צמיחה, לכן גם לגבי הוותיקים צריך להשוות לינואר-מאי. מדובר בתאגידים שקמו מתוקף חוק עובדים זרים. אנחנו מבקשים להשוות אותם לפתרון שניתן לקבלני הביצוע, להשוות גם את הוותיקים וגם את החדשים.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מענה לעסקים שפועלים בשוטף פלוס.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

קיים מענה בתוך החקיקה לעסק שמדווח חד-חודשי. אם הנזק היה ביוני, אנחנו משווים לו את יולי 2025 מול יולי 2023. לעסק שמדווח בדו-חודשי ניקח את יולי-אוגוסט מול יולי-אוגוסט 2023. אותו דבר שהסברתי יהיה לעסקים חדשים, כשתקופת הזכאות תהיה - - 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

חודש קדימה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

חודש או חודשיים, תלוי אם אתה דו-חודשי או חד-חודשי. עכשיו זה שוטף פלוס יותר מדויק ממה שעשינו בשביעי לאוקטובר. שם בגלל שזה היה שלושה חודשים זה לא היה בדיוק. פה זה ממש מתאים לעסקים בשוטף. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

כשזה קורה בחודש השני של הדיווח הדו-חודשי זה יותר מדויק. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה התשובה על עסק בצמיחה? 

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

אין התייחסות מיוחדת לעסק בצמיחה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

מעולם לא היה דבר כזה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

מה זה עסק בצמיחה?

 << אורח >> אורן בוטא: << אורח >>   

רווחים עתידיים שיגדלו. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אם נכניס נוסחה כזאת, אנשים יותר ייפגעו מאשר יזכו. כשאתה עושה בדיקה של כמה חודשים לפני מול כמה חודשים בתקופה המקבילה ואתה רואה שיש לו ירידה של 5%, תקופת הזכאות שלו תוגדר כ-5%. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ירון, מה עסק בצמיחה שונה מכל הדברים האחרים?

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

במהלך "חרבות ברזל" ובמהלך הקורונה קרן הפיצויים התייחסה לעסקים בצמיחה רק אם נעשה בעסק שינוי מבני. מסעדה שפותחת עוד סניף זה עסק בצמיחה, אבל ירון גינדי שמעלה את שכר הטרחה שלו ועכשיו יש לו יותר הכנסות, זה לא עסק בצמיחה. ישבנו עם רשות המסים כדי להגדיר מתי הם יכולים להגיש לעצמם הגדלה של המענק אם הם עסק בצמיחה ומתי לא. חשוב שהכנסת תשמע מרשות המסים מה זה שינוי מבני, מתי היא תכיר בצמיחה ומתי לא. אנחנו רוצים להעלות את זה על הכתב ולפרסם לציבור.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

יש לך נוסח?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

זה לא קשור לחקיקה. ישבנו עם נציגי המייצגים ואנחנו נוציא הבהרה ביחד עם החקיקה - הוצאנו גם הבהרה בקורונה – כך שאם בתקופת הבסיס היה לי סניף אחד של מסעדה וממש לפני תקופת הזכאות פתחתי עוד אחד, מה שיצר השוואה לא נכונה, נחשיב את זה כעסק בצמיחה. אם היה לי ענף ספציפי ופתאום  הכנסתי ענף חדש לעסק שלי - - 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

איך אתה בוחן את זה?

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

נניח שהיה לתאגיד רק הסכם עם קבלן אחד ועכשיו העסק שלו צמח ויש לו כמה הסכמים עם כמה קבלנים. זה כמו שלקבלן היה פרויקט אחד ועכשיו יש לו כמה פרויקטים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אנחנו כרגע הוצאנו הנחיה לגבי עסק שצמח בגלל התרחבות עסקית. אנחנו נבחן גם את הנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תשבו עם ירון.  

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

עם ירון כבר ישבנו לפני 10 ימים. סיכמנו שיהיו הבהרות, שתהיה שקיפות לגבי מה אנחנו עושים. 

 << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>   

המדינה היא זאת שדוחפת את אותם תאגידים לקלוט את העובדים הזרים. המדינה עכשיו לא יכולה להתכחש לדבר הזה.  

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

מה ההתייחסות לעוסק פטור שתוך כדי השנה הפך להיות עוסק מורשה כי הוא עבר את ה-120,000 שקל? 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אין רלוונטיות אם עוסק פטור הפך להיות עוסק מורשה, או אם עוסק שמדווח למע"מ דו-חודשי עבר לדווח חד-חודשי. מדובר על אותה פעילות של העסק, רק במקום למכור 100 חולצות הוא מכר 150.  תקופת הבסיס שלו תהיה תקופת הבסיס כעוסק פטור ותקופת הזכאות תהיה לפי תקופת הזכאות. זה כמו כל עסק אחר. אי אפשר לתת עדיפות לעסקים כאלה על פני עסקים אחרים.

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

לא דיברתי על עדיפות, שאלתי איך המערכות שלך רואות - - 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

המערכות שלנו רואות אותו כעסק אחד.

 << אורח >> אמיר קינן: << אורח >>   

אני מייעץ לך להוסיף בבקשה את מחזור הבסיס.  
 
 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

זה יהיה, כי אתה חייב לדווח. 

 << אורח >> יורם מועלמי: << אורח >>   

אתה מסתכל על פי המחזור, לא על פי ההגדרה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

לא מעניינת ההגדרה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נאור, אני מבקש שתעלה את הנושא של השכירות.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אתם מכירים את הסוגיה של שוק השכירות, את זה שגם השוכרים בבעיה וגם המשכירים בבעיה?  

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אם אני שוכר עכשיו בית כי השיקום של הבית ששכרתי הוא ארבעה חודשים, אני אמשיך לשלם את השכירות שלי למשכיר ואקבל מהמדינה את הפיצוי. אפילו אם שוק השכירות עלה ב-15%, אני אקבל את ה-15% הנוספים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מי יקבל? המשכיר?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

המשכיר ממשיך לקבל את מה שיש לו בחוזה השכירות, הוא לא מקבל מעל זה. השוכר שעכשיו הלך לבית חלופי לשלושה חודשים או לחצי שנה, יקבל מאיתנו את השכירות פלוס ה-15% הנוספים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הוא מקבל את מלוא הסכום מכם? 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

רק אם הוא לא משלם על דירה חלופית.  

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הוא עדיין משלם ארנונה? הוא משלם גם וגם?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

לבית שנפגע יש פטור מארנונה לשלוש שנים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה לגבי המשכיר שממשיך לשלם משכנתה?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

הוא ממשיך לקבל את השכירות שלו. הכל נשאר אותו דבר, אין שום בעיה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

ה-15% זה תקרה?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

הוצאנו נוהל מסודר לפיו אותו בן אדם צריך לחפש בית באותם מאפיינים שהוא גר בהם. אם הוא גר בשלושה חדרים, הוא לא ילך לחפש דירה של חמישה חדרים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

באותו אזור פחות או יותר?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אין לנו שום בעיה אם הוא ילך קצת יותר רחוק. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל יש קריטריונים. איפה זה נגמר?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אנחנו נותנים לדייר לחפש איפה שהוא רוצה. אם כרגע הוא לא מצא באותו אזור והוא רוצה לעבור לעיר אחרת כי הוא מצא בית ספר לילדים שלו - -

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

איך אתם מתמודדים עם ההתנפחות של המחירים? ראינו באתרים שמקפיצים מחירי שכירות ביותר מ-15%. האם אתה לא חושב שגם לכם יש איזו שהיא דרך טיפה לרסן את השוק? 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

את שואלת שאלה ברמת המקרו. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

נכון, אבל אתה ברמת המקרו, אתה סמנכ"ל ברשות המסים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אני לא יודע לענות על זה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אולי אתם יכולים להגיד לשוכרים שתתנו עד גבול מסוים ואם הם נתקלים במישהו שמנפח מחירים הם יפנו אליכם. השאלה אם הממשלה לא צריכה לעשות כאן משהו. זה כסף שלנו, של משלמי המסים. אנחנו יודעים שאנשים מנצלים לרעה את המצב כדי להעלות את מחירי השכירות. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

ככל שהם יעלו את מחירי השכירות - -  

 << אורח >> אמיר קינן: << אורח >>   

תחוקקו הגבלת עליית דמי שכירות לשנתיים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אם עד היום השכרתי ב-5,000 שקל - - 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

עכשיו יש כאלה שמעלים ל-9,000 שקל. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אז הם יצטרכו לשלם לרשות המסים 10%. 

   << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אתה חושב שהסיפור של המס על המשכיר יסדר את זה?



 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אני לא מכיר דרך אחרת.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

זה לא מה שיסדר את זה. למה שלא תתנו מקדם של 10% על הסכומים ותגידו לאותם שוכרים לדווח על אותן דירות שמנפחות את המחיר, לדווח על אותם משכירים שמנצלים את הסיטואציה? זה הכסף שלנו.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

ככה ניצור מצב שלמי שנפגע הבית לא יהיה מקום לגור. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה לוודא את כל נושא שוק השכירות, כי - -

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

יש עדיין בעיה. נתתי את המקרה הרגיל, את זה שהשוכר ממשיך לשלם. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה אם הוא מפסיק לשלם?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אם החוזה של אותו שוכר נגמר עוד חודש, אותו שוכר זכאי מאיתנו רק לחודש. אחרי חודש הוא לא קשור יותר לרשות המסים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

ומה לגבי המשכיר?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

יש פתרונות שכרגע בודקים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה לגבי דחיית תשלומי המשכנתה? בנק ישראל דיבר על דחיית תשלומי המשכנתה לשלושה חודשים. אתם מכירים את זה?  

 << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >>   

כן. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הוא לא באמת דחה אותם, הוא העמיס אותם על שלושת החודשים העוקבים. הוא לא אמר, "אם יש לך 30 שנה, קח 30 שנה ושלושה חודשים", אלא "אני מקל עליך בשלושה חודשים הקרובים אבל מכביד עליך בשלושה החודשים העוקבים".  

 << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >>   

אני לא יודע לענות על בנק ישראל. אנחנו מבינים שיש בעיה במקרה שבו הסתיימה תקופת השכירות והמשכיר לא מקבל כלום. אם השוכר עדיין בתקופת השכירות, הוא צריך להעביר את הכסף למשכיר כי הוא מקבל ממס רכוש, אבל אם אין שכירות בפועל, המשכיר יקבל. את המנגנון של איך זה ייעשה אנחנו עדיין בונים וזה יעבור בנוסח. זה העיקרון שייכנס במהלך החקיקה הנוכחית.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

היום מפורסם נוהל ברור לגבי שוק השכירות?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

לגבי שוק השכירות הרגיל מפורסם נוהל מסודר.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

נוהל בנוגע לשוכרים ולמשכירים?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

הכל.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני יכול להעביר לך המון פניות. עיריית רמת גן מקבלת המון פניות ממשכירים שטוענים שהשוכרים הלכו. יש מקרים שבהם מס רכוש אומר שהדירה ראויה למגורים והשוכר אומר שהוא לא גר בלי קיר, או שהוא אומר שאם הוא נשאר הוא לא משלם את אותו המחיר.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

במקרה שאותו שוכר אומר לו שהוא לא רוצה להמשיך, שהוא מבטל את ההסכם - - 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הוא לא אומר שהוא לא רוצה להמשיך, הוא אומר שהוא לא ישלם את אותו סכום כשיש לו מינוס שני קירות. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אבל הוא לא גר בבית, נתנו לו שכירות במקום אחר.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הוא לא רוצה לשלם למשכיר.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אם הוא לא ישלם, הוא לא יקבל מאיתנו, אין לו יותר זכאות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה אם יש לו עוד חודשיים לחוזה והוא אומר למשכיר שהוא לא מעוניין להמשיך? 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

זה הפתרון שברק אמר שעובדים עליו עכשיו. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

מה קורה עם התשלומים שלו היום? אתם מכניסים את זה בחקיקה הזאת? 

 << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >>   

כן. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

איפה? 

 << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >>   

יהיה נוסח שיופץ לח"כים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

חשוב לי שתסגרו את הפינות. 

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

יש פה הרבה פינות קטנות שאנחנו כרגע לא יכולים - - 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

באירועים קודמים הייתה בחירה בין קבלת תשלום ליום לבין קבלת שכירות. אני רוצה לוודא שההסדר הזה חל גם פה. אם מישהו הולך ובוחר לא לשלם שכירות - -

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

את מערבבת בין הפינוי המאסיבי שהיה במדינת ישראל - - 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אין היום את ה-400 שקלים ליום? אם טיל פגע בבניין בפתח תקווה והמשפחה לא שוכרת דירה אלא הולכת לבית של ההורים  - - 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

יש בנוהל שלנו הסבר.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הם זכאים ל-400 שקלים ביום?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

יש סכום קבוע. ליחיד - 4,000 שקל, לזוג - 5,000 שקל. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

מה קורה עם סוגיית הפינוי מהמלונות? אנשים מתלוננים שדוחקים בהם, שנותנים להם הודעות, שאומרים להם שבעוד שבוע הם מחוץ למלון. יש מקרים שהטיל פגע בדירה ולבעלי הדירה אין גישה, הם לא יכולים לדעת אם הציוד שלהם ראוי לשימוש, לא ראוי לשימוש, והם עוברים לדירה שכורה ריקה. מה הם מקבלים? ממי הם מקבלים תשלום לרכישת התכולה? 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

הפינוי לבתי המלון היה לתקופה קצרה, פתרון מיידי. המטרה היא לא שהאנשים יישארו שם לתקופה ארוכה. מסתבר שלחלק מהתושבים, לא להרבה, נוח בבתי המלון והם לא מתקנים את הבית באותו זמן. אנחנו נמצאים עם צוותים שלנו בבתי המלון. אם אנחנו מקדמים את הטיפול בתביעה ומשלמים לאנשים את הסכום, אנחנו דוחקים בהם לצאת מהמלון כי הם לא אמורים להיות שם יותר. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אתם לא מוציאים הודעות פינוי רחבות, גורפות?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

ממש לא. היום יצא מכתב מרשות המסים לכל הרשויות המקומיות שמודיע שב-1.8 כולם, למעט מי שיש לו מקרה חריג, יוצאים מבתי המלון. אנחנו פותחים מערכת של ועדת חריגים אצלנו, כי אנחנו רוצים שאנשים יתחילו להזיז דברים, יתחילו לחזור לחיים שלהם. אנחנו נאשר לכל מי שנחשוב שמגיע לו להישאר עוד שבועיים, עוד שלושה או עוד חודש. את מי שיגיד שהוא לא מצא דירה להשכרה נכניס אלינו ונעזור לו למצוא דירה להשכרה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

זה לא מכניס אנשים ללחץ? זה לא להלחיץ אותם? אוגוסט זה עוד שבועיים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אלה שיש להם פגיעה ארוכת טווח כבר מצאו חוזה שכירות. הבעיה היא בדרך כלל עם אלה שיש להם נזק של חודש שכרגע לא מוציאים את עצמם כדי לתקן את הנזק. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

הם בטראומה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

לכל אזרח יש אחריות אישית לתקן את הנזקים ולרוץ קדימה. המדינה לא יכולה להשאיר אזרח שיש לו ארבעה חלונות פגועים חודש וחצי בבית מלון, זה לא סביר. לאזרח שיגיד שהוא לא הספיק לסיים את השיקום או יגיד שהשמאי לא הגיע אליו, ניתן תקופה נוספת בבית מלון, ואנחנו נעזור לאזרח שלא מוצא דירה ויש לו נזק של שנה-שנתיים.  

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

תתמודדו עם זה? כמה אנשים יש כאלה? זה עשרות אלפים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אנחנו מתמודדים עם 25,000 תביעות בנזק הישיר ועם 45,000 תביעות בנזק העקיף. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

מה לגבי התכולה?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

תצא היום הנחיה מרשות המסים לגבי תכולה כלואה. יש מספר בניינים שנפגעו עד קומה מסוימת ובגלל שלא יודעים מה קורה בדירות למעלה אי אפשר לפנות את התכולה. אנחנו ניתן פיצוי חלקי לתכולה -  כנראה של 50% או יותר מזה. אם יתברר שהתכולה לא נפגעה, זה יישאר אצל האזרח, ואם היא נפגעה, נעשה לו השלמה עד גובה התכולה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כמה כסף זה 50%?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אם תכולה לזוג זה 125,000, אז 50% מזה.  

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אתם מביאים משהו כדי להתקדם איתו.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >>   

אם אתה מצליח למצוא דירה שכורה מרוהטת, אתה לא תקבל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בחלק הראשון של הישיבה דיברנו על כך שאת העסק שקיבל פגיעה ישירה מפצים למשך חצי שנה. אני מבקש לדעת על כמה מפצים אותו.

 << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>   

כמו שנאמר בתחילת הדרך, העסק שנפגע יקבל את הקבועות שלו. הדבר השני שעלה פה לדיון זה האם ה-15,000 הם לחודש או לחודשיים. הסגירה כרגע, והיא סגירה סופית והרמטית, זה שהוא מקבל 15,000 שקל וגם את הקבועות שלו לא יותר מחצי שנה. חצי שנה זה זמן סביר בשביל לשפץ או להעתיק את העסק למקום אחר.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ברק, מה אתה אומר?

 << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >>   

זה הסיכום.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נעמה, בקשה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

תודה על הפתרון לאנשים לאחר גיל פרישה, זה ממש מוציא קשישים מעוני. הקשישים שעובדים הם הכי עניים שיש. אני לא מבינה למה לא ניתנה האפשרות של קיצור אכשרה להורים יחידניים - ברובן אימהות יחידניות – שהם אוכלוסייה מאוד מוחלשת בהקשר של יוקר המחייה והמציאות הכלכלית. לא ביקשנו פה איזה פיצוי מוגדל או משהו, למרות שבעיני גם פה צריך, ביקשנו משהו מאוד מאוד בסיסי. אני לא מבינה למה לא לאשר את זה. מה לגבי הורים לילדים במסגרות של חינוך מיוחד?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה לא דובר.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

זה נכנס בפעם הקודמת ואמרנו שנעשה פה העתק-הדבק. בפעם הקודמת הצלחנו להכניס את ההכרה בהורים לילדים במסגרות של חינוך מיוחד שנאלצו לא לצאת לעבודה בשל מצבם. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

כל מערכות החינוך היו סגורות באותו זמן, כולל החינוך המיוחד. למה שיהיה פער מבחינה המהותית?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני צריכה להגיד לך כמה המסגרות של החינוך המיוחד הן מסגרות טיפוליות יותר מורכבות? אי אפשר לצאת לעבודה - -

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

כולם לא יכלו לצאת לעבודה. נתנו מענה רוחבי על כל התקופה לכולם.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

לחינוך המיוחד הם כן נתנו פתרון.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

לא. 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

כל המתווה שדיברנו עליו בימים האחרונים זה על כל העובדים והמעסיקים שלא יכלו לעבוד בתקופה הזאת. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אם הם לא יכלו לעבוד בגלל היות המסגרת - -  

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

כל מערכת החינוך בארץ הייתה סגורה במשך 12 יום. המתווה נותן פתרון לכל המערכת. 

<< דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

אני שמחה שזה פתור. לגבי העובדים השעתיים, שזה מה שדיברנו, המכתב מהמעסיק הוא מיותר. אפשר בחצי השנה הקודמת לראות את מה שהם הרוויחו ולהעביר את החישוב מזה. בגלל שאין להם מסגרת חודשית של העסקה הם נשארים מאחור. גם פה, גפני, ואתה יודע את זה כי אתה חתום על הצעת חוק בנושא הזה, זה העובדים הכי מוחלשים. אם מישהו צריך לקבל זה העובדים האלה שהם הכי מוחלשים. אני לא מבקשת איזה מענק חריג. למה לא לאפשר את החצי שנה אחורה גם להם? למה תמיד להשאיר את המוחלשים מאחור?

 << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >>   

נעמה, רק תזכרי שעניין החל"ת נוגע בעיקר לעובדים השעתיים. בוויכוח על החל"ת 90% מהעובדים הם העובדים השעתיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

דיברנו על העניין הזה ואני מחכה לתשובה מהם. אני סבור שזה לא היה בסדר בפעם הקודמת ולא בסדר גם עכשיו. אני מבקש שהם יחשבו עוד הפעם.  

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

מה לגבי מסלול לעמותות? זה מה שולדימיר העלה מקודם.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

הם הבטיחו את זה. 

 << אורח >> ויסאם סלימאן: << אורח >>   

עלה פה הנושא של עסקים ועצמאים בצמיחה. אני רוצה לדעת על עסקים ועצמאים בקריסה, על עסקים שקרסו כליל ועולמם קרס עליהם. מדברים פה על פיצוי מזערי. מה הלאה? מה לחודשים הבאים? לקצר את תקופת האכשרה זה דבר - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא חוזר לזה.

 << אורח >> ויסאם סלימאן: << אורח >>   

ב-2023 עבדנו בחודשים מאי ויוני מלא, לכן לא יכול להיות שייקחו בחשבון את שנת 2024 או את הממוצע השנתי ב-2023 ורק ייקחו את החודשים הספציפיים האלה שנכנסו לארץ 900,000 תיירים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה לגבי פתרון לעובדים שתקועים בחו"ל? חבר הכנסת מלביצקי העלה את זה שאנשים נתקעו בחו"ל ולא יכלו לחזור. מה עושים איתם? 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

יש בנוגע לשהות שלהם את חוק טיבי שנותן מענה דרך חברות התעופה. אני יודע שיש דיונים בוועדת הכלכלה על אם נדרש פיצוי - - 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

הדיונים נוגעים להוצאות לינה והוצאות אחרות, לא לנושא של שכר עבודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם יושבים עם מלביצקי?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

בדיון הזה בכלל לא דיברנו על שכר עבודה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כפיר, אני רוצה את ההתייחסות שלכם לחל"ת. למה זה כל כך בדמכם לא להתפשר ביום? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

היו ארבעה נושאים שצריך היה את הבדיקה שלהם. אחד ירד. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מה ירד?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הפיצוי עד 15,0000. לגבי עובדים מפונים, לגבי קיצור תקופת האכשרה, אמרתם שתבדקו את זה. אני רוצה תשובה.   

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הנושא השלישי היה הנושא של הוספת הוראה שלפיה התקופה ששילמו בעדה דמי אבטלה לא תיספר בעתיד לעניין ניצול התקופה המרבית לאבטלה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אמרתם שתבדקו את זה.

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

אנחנו מתנגדים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

למה שהם יינזקו מהאבטלה הכפויה הזאת?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

בקורונה וב"חרבות ברזל" הייתה אבטלה כפויה. אנחנו לא חושבים שדווקא פה צריך לחרוג ממה שעשינו.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אולי צריך ליצור מציאות חדשה.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

יכול להיות, אבל לעמדתנו לא.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הדבר האחרון זה מענה לעובדות בהריון ולעובדות בטיפולי פוריות. 

 << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >>   

לגבי הריון התייחסנו. לגבי פוריות, משרד העבודה אמר שהוא צריך לבחון. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

תמיד קשרנו את זה יחדיו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

על הנושא של החל"ת אני אמור לדבר עם שר האוצר. היו הסכמות עם ההסתדרות ועם נשיאות המגזר העסקי על ירידה מ-14 יום ל-11 יום.  

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

הם אמרו 10. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו מבקשים 10. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו מבקשים תשעה, ואתם תסכימו ל-10.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני ביקשתי 10. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

אני ביקשתי תשעה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

השר לא מסכים לזה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אז שהשר יתפטר.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

למה השר לא מסכים לזה?

  << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

השר הוא ברשות המבצעת, אנחנו ברשות המחוקקת. אין לו שום קשר לפה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה שנצטרך לעשות זה להתקדם עם הדברים שהסכמנו עליהם. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא חושב שאנחנו צריכים לוותר על הנושא הזה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אמרתי שתוותרו?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

איך נתקדם? למה אתה מתכוון?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

השאלה אם אתה תוותר, לא אנחנו.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אתה מתכוון לזה שנתחיל להקריא את החקיקה ללא זה?  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני חושב שצריך כמה שיותר מהר להשלים - - 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אם אנחנו סוגרים על 11 ימים, כמה עובדים אנחנו משאירים מאחור?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אין לנו נתונים על ההבדל בין תשע ל-10 או 11.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש נתונים כאלה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

על איזה בסיס מחליטים? 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

עוד מעט נעשה כאן העברות במאות מיליוני שקלים למגזרים שלא עובדים. אפשר לקחת את העברות האלו ולתת לאנשים בחל"ת. למגזרים תמיד יש כסף. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

איך הקואליציה עושה את זה לעובדים הכי חלשים במשק? 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

כמה עולה יום אחד של חל"ת ל-100,000 עובדים?  

 << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >>   

אני רק מזכיר שעובדי המדינה זה 100%. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

למה אנחנו צריכים להילחם על זה? למה הקואליציה לא נלחמת על זה?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אורית, אנחנו לא יודעים על כמה עובדים מדובר. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

בערך.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אם מדובר על 100,000 עובדים כמו שזרקת עכשיו, זה באזור ה-250,300 מיליון שקל. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

נטע אמרה מספרים אחרים.

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

בטוח יש פה עלות תקציבית גם אם זה 11, אבל אני לא יודע בדיוק כמה.  

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

תוספת של יום חל"ת אחד תשנה? 

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אני לא יודע. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

למה לא בדקתם את זה?

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

אני לא יודע כמה בכל עסק במדינת ישראל היו עובדים שעבדו ביום חמישי, שישי ושבת ולא עבדו ביום רביעי וחמישי.

 << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >>   

למה הוויכוח הזה? עובדי המדינה – 100% שכר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הנושא של החל"ת לא נסגר. אני מבקש להכין את הנושאים שסיכמנו עליהם. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

למה אתה מוותר על זה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני ויתרתי?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

כן.   

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

גם על השעתיים ויתרתם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש שמישהו מהקואליציה ומישהו מהאופוזיציה בוועדה ישבו על הנוסח. אנחנו נחליט לגבי החל"ת. אני הולך לדבר עם שר האוצר. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

פשוט שר אוצר מנותק. 

 << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >>   

אני מקווה שלברק ולכפיר תהיה תשובה חיובית על הבקשה שלי לקצר את תקופת האכשרה לשלושה חודשים. אנחנו נמתין להחלטה שלהם. כולי תקווה שזה יקרה.

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >>   

עברתי על הטבלה של העוסקים הפטורים וראיתי שעוסקים בין 120 ל-150 מקבלים 2,500 ועוסקים שמרוויחים פחות מקבלים פי שניים. האם התבלבלתם במספר? ברור שתהיה פה תשובה מתחכמת, עם מספרים ומתמטיקות. רבותיי, מספיק עם המשחקים החשבונאיים, די עם זה.  

 << אורח >> כפיר בטט: << אורח >>   

לא התבלבלנו. אנחנו לא יודעים בכמה נפגעו כל העובדים מתחת ל-120,000, לכן נתנו פלט לאורך כל עלות הפגיעה. זה יוצר מצב שמי שנפגע רק ב-25% - - 

 << אורח >> ורד קמינסקי: << אורח >>   

לא נכון, אתה אומר דברים לא נכונים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מותר להגיד דברים לא נכונים.

 << אורח >> ירון גינדי: << אורח >>   

היטיבו עם העובדים האלה, הטבלה צודקת.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עמדתי היא שצריך להגיע להצבעה כמה שיותר מהר. מדובר על חוק ארוך שצריך להכין וצריך להביא להצבעה.  

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>   

ולשמוע את ההסתייגויות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אם לא יהיו 10 ימים, נגיש הסתייגות על 10 ימים. אני רוצה לראות את חברי הקואליציה מצביעים  נגד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה הולך להיות עכשיו האישיו של האופוזיציה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא האישיו של האופוזיציה, זה האישיו של המגזר העסקי, זה האישיו של העובדים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

דעתי היא שצריך שיהיו פחות ימים. אם לא הייתה לי בעיה קשה עם כל הדברים האחרים, הייתי מביא את זה להצבעה. יש בעיה, והבעיה היא שמשרד האוצר כשישב איתנו אמר: או שאנחנו עושים מכלול של כל הנושאים, או שלא. אנחנו נצטרך להתלבט יחד בעניין הזה. את הנושא הזה נצטרך לעשות בשכל, באופן כזה שנוכל להביא לאנשים את הכסף שמגיע להם כמה שיותר מהר. אני מבקש שתשבו עם היועצת המשפטית כדי להכין את זה, כשאני בינתיים אדבר ואבקש ממי שיש לו עוד השפעה לדבר על הנושא הזה של החל"ת. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >>   

גפני, נשאר לנו השעתיים והאימהות היחידניות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נכון. יש לנו כמה דברים שאנחנו צריכים לקבל עליהם תשובות. אני מודה לכולם על הדיון הזה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:56. << סיום >>