פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
הוועדה לביטחון לאומי
14/07/2025


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 437
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שני, י"ח בתמוז התשפ"ה (14 ביולי 2025), שעה 10:30



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 18), התשפ"ה–2025 – החלק שפוצל בשלישית << הצח >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
צביקה פוגל – היו"ר
מירב בן ארי
גלעד קריב


חברי הכנסת:
ששון ששי גואטה 
שלום דנינו


מוזמנים: 
	שרית נשיא
	–
	משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון לאומי

	משה אלפרנדי
	–
	ר' חו' שיטור ואבטחה יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

	קרן אבירם
	–
	עו"ד, המשרד לביטחון לאומי

	דוד בבלי
	–
	עו"ד, המשרד לביטחון לאומי

	וחיד חשאן
	–
	מנהל תחום חירום וביטחון, משרד הפנים

	שחר פרלמוטר
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

	בתאל בן עזרא
	–
	משרד הפנים

	שלומית גרינפילד גילת
	–
	משפטנית, המחלקה למשפט פלילי, משרד המשפטים

	יהונתן בובליל
	–
	אגף התקציבים, משרד האוצר

	מתן שחק
	–
	הממ"מ, הכנסת

	יוחאי וג'ימה
	–
	ראש מינהל בטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי

	אלון ביטון
	–
	ראש תחום בטחון, מרכז השלטון האזורי

	שמי קלדרון
	–
	דודו של עופר קלדרון, משפחות החטופים

	צביקה מור
	–
	אבא של איתן מור החטוף, משפחות החטופים

	חנה כהן
	–
	דודתה של ענבר הימן ז"ל, משפחות החטופים

	חנן פרץ
	–
	מנהל אגף סל"ע, עיריית תל אביב-יפו, ונציג פורום ה-15

	סא"ל איציק צ'יפרוט
	– 
	מנהל השיטור המשולב, אגף סל"ע, עיריית תל אביב-יפו.






ייעוץ משפטי: 
איילת לוי נחום
אסף היזלר
דור אשכנזי

מנהלת הוועדה:
לאה גופר

רישום פרלמנטרי:
אלון דמלה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 18), התשפ"ה–2025 – החלק שפוצל בשלישית, מ/1823 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בוקר טוב לכולם. תודה לכל מי שעשה את המאמץ להגיע לכאן הבוקר. אנחנו התכנסנו לאשר בהצבעה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לייעול אכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות השונות, הצעת חוק שאני חייב לומר, במהלך השבוע האחרון אין כמעט רשות שיש לה או שאין לה שלא מחכה להצעת החוק הזאת שתאושר.

אבל רגע לפני שנתחיל, אנחנו ביום ה-647 למלחמה. כמו תמיד, אני מתעורר בבוקר והולך לישון בערב בתקווה שמשימות יושלמו ו-49 חטופים וחטופה אחת יחזרו, שהחיילים שלנו יחזרו הביתה בשלום. כי באמת, חוץ מלהגיד להם תודה לכל אותם אנשי ביטחון שעסוקים ביום-יום בלאפשר לנו לקיים איזושהי שגרה, אין לי, לצערי, הרבה מה אני יכול לעשות. רציתי ללבוש מדים, לא נתנו לי. אז אני אשא תפילה מפה. אני מקווה שתצטרפו אליי.

מאחר שיש לנו פה הבוקר נציגי משפחות, אז כמו תמיד הבמה שלכם, הזמן שלכם, בבקשה.

 << דובר >> שמי קלדרון: << דובר >>  

בוקר טוב. אני שמי קלדרון, דודו של עופר קלדרון, שחזר אחרי 484 יום. שניים מילדיו חזרו אחרי 52 יום. ברשותכם, אני רוצה לקרוא שמות: אביב בן סאנה, אופיר בן דבי, אסף בן קרן, דור בן לילי. אני לא אמשיך, כי יש 12,000 שמות כאלה. דרך אגב, הם מפורסמים באינטרנט, ואתם מוזמנים לשאת תפילה לשיקומם, לבריאותם. זה חשוב. 1,500 מהם נפצעו בפעם השנייה. 66% מהם הם אנשי מילואים. 

בתחילת המלחמה, אני מקווה שאני לא טועה, נהרגו 1,941 אזרחים וחיילים, כשהחיילים הם 890 מתוכם. יש בבית ילדים שמחכים לאבות שלהם. ואני למוד ניסיון מהסיפור הזה, של מה זה לחכות לאבא. יש אימהות שמחכות לבנים שלהן. יש אבות. יש נשים שמחכות. סבים, סבתות, והמעגלים לא נגמרים. 

יש תמונת מצב, שאני מתאר לעצמי שכולכם מכירים, זה העקורים. נאמר לתושבי העוטף שהם צריכים לחזור בסוף אוגוסט, לחזור לבתיהם. אני עוד לא יודע על מה הם מדברים. הבתים או המקום עדיין במלחמה. הם לא יכולים לחזור.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הייתי שם בשבוע שעבר, אתה צודק.

 << דובר >> שמי קלדרון: << דובר >>  

כן. אחיין השני שלי שגר בסופה אמר: טוב, אני ארד, אני אתקן בבית. הוא תיקן סדקים, והתחילו ההפגזות והתחילו טילים, ושוב. זה לא נגמר. זה לא נגמר. אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל גם לא רוצים לטפל בזה כרגע, המדינה. 

יש מילואימניקים. היום בדרך לפה אני שומע ברדיו מג"ד שדיבר. הוא 440 יום. אבל זה כבר, מה זה? 400 יום זה כבר מתחיל להיות מספר קטן. אנחנו חשבנו, כי במלחמת יום כיפורים היינו חצי שנה במילואים, וואו, המון. 440 ימים. 

יש חיילים סדירים, צעירים, שבקושי גמרו טירונות, הכשרה, נכנסים לקו. לדאבוני, אני מבקר גם משפחות שכולות. אחת המשפחות שביקרתי הייתה משפחתו של מתן, בחור בשם מתן, קצין שהיה בפומה. הקצין, המפקד שהיה בפומה. אני נכנס ואני רואה משפחה אצילה. קיבלה אותי. אנחנו לא מכירים, חוץ מהעובדה שאני גם שירתי בהנדסה. זה הכול, אבל לא יותר מזה. והם אומרים לנו תודה שאנחנו פה ומשמיעים את קולם. 

אני יודע מה זה מלחמה כשאתה נמצא בסטטיות? זה לא מלחמה. במלחמת ההתשה לנו לא הייתה ברירה. ישבנו, חטפנו מהמצרים, קומנדו ניסו לכבוש את המוצבים, את המעוזים. אבל לא הייתה ברירה. אז לא הייתה ברירה. היום התחושה שלי היא שזה לא המצב. ברגע שמלחמה היא לא בתנועה, אנחנו במצב מאוד מאוד לא נוח. 4,000 ימים, אני חוזר, 4,000 ימים - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הדר גולדין.

 << דובר_המשך >> שמי קלדרון: << דובר_המשך >>  

- - שהדר גולדין שם, ועדיין מופקר שם. המשפחה שלו, שאותה אני מכיר – אנחנו מאותה עיר, מה שנקרא, מאותו כפר – אומרת שזה בעצם לא רק הדר גולדין. זה הריפוי. אני יודע על מה הם מדברים. אני יודע על איזה עקרון הם מדברים, כי השיעור הטוב ביותר שאני קיבלתי בבה"ד1 היה: לא משאירים אף אחד מאחור; לא משאירים אף אחד מאחור, ודואגים להביא את כולם הביתה. 4,000 ימים. עכשיו כשאני מסתכל על אימא של תמיר נמרודי מחזיקה משקפיים שנמצאו ליד הטנק החטיפה שלו. לא הטנק, החטיפה שלו; וכשאני מסתכל על ענת, אימא של מתן אנגרסט, מחבקת את התיק האדום שמצאו, הביאו לה מרפיח; הוא לא נמצא שם עכשיו; היא רוצה לחבק אותו, לא את התיק. 

חזרו המשפחות שהיו בוושינגטון. הן חזרו כשראינו צילומים שלהן עם משפחת נתניהו. אמרנו שאולי שם יקרה משהו. חזרו, פגשתי אותן במוצאי שבת. הן מרגישות, המשפחות, נבגדות. נבגדות, כי הובטח להן משהו ולא קוים. 

אני חושב שאנחנו כעם צריכים לזעוק ולהפסיק עם פעימות. יש פעימה אחת שאני מכיר, היא פעימת הלב. בפעימה אחת צריכים להביא את כולם. אי-אפשר לערוך את הסלקציות האלה. די, מספיק. מדינה כזאת, ממשלה כזאת, ראש ממשלה כזה שידע איך להילחם באיראן, עשה את זה נכון וטוב ואפילו באומץ, איך הוא פועל היום, איך פועלת המדינה, או צה"ל פועל בצפון. זה בהחלט דפוס נכון. רק כשכולם יחזרו, חטופה אחת ועוד 49 חטופים אחרים, רק כשהם יחזרו לארץ, יתחיל הריפוי. שוב, ממקור ראשון, הריפוי לוקח זמן. אבל כשהם פה זה מתחיל לפחות, מתחיל לפחות. הריפוי הוא לא רק של החטופים – של המשפחות, משפחות החללים שצריך להביא אותם לקבורה וצריך לסגור להן את המעגל הזה. ומשפחות החיים שחייבים לחזור לשיקום שלנו, של כולנו, של כל עם ישראל. הלוואי והלוואי שנחזור למה שהיה. תודה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני לא שומע אותך בפעם הראשונה, ובכל פעם אני אומר לך תודה שאתה משמיע את הדברים. 

בבקשה, אדוני.

 << דובר >> צביקה מור: << דובר >>  

בוקר טוב. אני אבא של איתן. ארבעה חודשים אין מידע על איתן. המידע האחרון, שהגיעה אות חיים היה במרץ. מאז אין מידע על הבן שלי. אתם יכולים לתאר לעצמכם איך עוברים עלינו הימים האלה, שכרגע יש משלחת בדוחא, והדיבורים הם על חלק א' של מתווה ויטקוף. זה מה שמפורסם בתקשורת. ומי יהיה ברשימה, מי לא יהיה ברשימה; ומי שלא יהיה ברשימה, מה ייגזר עליו, עוד כמה זמן הוא יישאר שם ובאילו תנאים? 

אמרתי לראש הממשלה – לא אמרתי לו לאחרונה, כי לא מצליחים להיפגש, לא בגללנו. אמרתי לו שכל זמן שהוא ישים את החטופים כמטרת מלחמה, אנחנו לא נראה את כל החטופים. זה הפוך על הפוך. אנחנו לא מפסיקים לספר לאויב שלנו כמה אנחנו רוצים את החטופים. אנחנו מחזרים אחריו לשולחן המשא ומתן. אז יש להתפלא על המצב שקורה כרגע, שחמאס מהתל בנו, קובע תנאים חדשים: לכו תסרטטו מחדש. הוא שולח אותנו לסרטט קווים חדשים. הנשמע כדבר הזה? ברגע ששמנו את השבת החטופים כמטרת מלחמה, אני ידעתי שהפסדנו. ותמיד השאלה היא: מה יהיה עם הקבוצה האחרונה? הקבוצה האחרונה נמצאת בסכנה הגדולה ביותר. המחיר עליה יהיה המחיר הגבוה ביותר. אני יודע שמוחמד ברגותי נמצא ברשימה שהם דורשים. נדמה לי 67 מאסרי עולם יש לנבלה הזה. 

אז איך הם יצאו משם, הקבוצה האחרונה? חמאס יכולים לדרוש את תל אביב בשבילם. מה נעשה? איך זה יקרה? אז כמו שאמרתי, זה כמו משא ומתן אוניברסלי. אסור לך לגלות לצד השני כמה אתה חפץ ומה אתה רוצה. אתה צריך להתנהג בצורה מאוד מאוד אדישה כלפי המוצר ולהפעיל מנופים כמו בכל משא ומתן על האויב שלך. 

אני מסכים מאוד לדברי חברי, שהמלחמה הזאת חייבת כבר להסתיים. המלחמה חייבת להסתיים. ומדינת ישראל, שיודעת לעשות הפלא ופלא באיראן, בלבנון, בסוריה ומי יודע באיזה עוד מקומות על הגלובוס, מדינת ישראל עוד לא למדה להיות הילדה הרעה של המזרח התיכון. הסיפור הזה לא ייגמר כל זמן שאנחנו נספר לאויב שאנחנו רק רוצים שהוא יבוא לשולחן המשא ומתן. אם חמאס היה עסוק בהישרדות שלו, הבן שלי כבר היה בבית. אבל חמאס לא עסוק בהישרדות שלו. עדיין מאות משאיות מדי שבוע נכנסות ישר לידיים של חמאס. יש דלק, יש הכול. לא חסר שום דבר. ממה חמאס צריך להיות מודאג? הוא לא מודאג, במיוחד כשאנחנו לא מפסיקים לספר לו כאן גם במדיה כמה אנחנו רוצים כבר את החטופים וכמה אנחנו רוצים להגיע לעסקה. האם כך נוכל לצאת עם עסקה טובה? אנחנו לא, לא נוכל. 

לפני שבועיים היה לי אירוע מאוד מאוד לא נעים, מביך במשפחה שכולה שישבה שבעה. הסבא של החייל, של אחד החיילים מהאסון הפומה – ישבתי שם בצד, ישבתי בצד – והסבא זעק: עוד כמה חיילים אנחנו נקריב עבור החטופים. אז המשפחה ביקשה ממני לדבר, ופניתי לסבא יחזקאל ואמרתי לו: אתה צודק, המלחמה הזאת היא לא רק עבור החטופים. המלחמה הזאת היא עבור ההצלה של כולנו מהפעם הבאה, חס וחלילה. וכשאנחנו ממוקדים רק בזה ומעסיקים את האויב בהישרדות שלו, אז אין לו ברירה והוא נותן לנו את החטופים. אם המלחמה היא רק על החטופים, מתחיל כאן חשבון דמים נורא, עוד כמה חיילים אנחנו נקריב. תארו לכם שיוצאת עכשיו העסקה החלקית לפועל; אנחנו יוצאים החוצה ל-60 יום; חמאס מתארגן, מסדר עכשיו את כל המשאיות במזווים שלו, כי בכל זאת היה קשה לו קצת לארגן את הכול עד עכשיו במזווים, גם יש מלאי עצום; וממטען את הרחובות ואת הבתים. אז כמה חיילים אנחנו עוד נקריב. הקרבנו 40 במרכבות גדעון, בשביל מה? כדי להביא את חמאס לשולחן המשא ומתן? זה לא ילך. רק כשחמאס יהיה עסוק בהישרדות שלו, אז אנחנו נראה כאן את כל החטופים. תודה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה. היה לי הרבה יותר כיף לשמוע אותך ביום חמישי מאשר עכשיו, במערת המכפלה. 

כן, בבקשה.

 << דובר >> חנה כהן: << דובר >>  

שמי חנה כהן, ואני הדודה של ענבר הימן. אתה יודע, מפעם לפעם אנחנו כבר נטולי כוחות. אנחנו הולכים ומתרוקנים. אני מספרת כל הזמן את אותו סיפור במשך שנה ושמונה חודשים, כי בעצם אין לי שום דבר חדש לספר, פרט לעובדה שהמצב שלנו הולך ונהיה יותר ויותר גרוע. 

אז זאת ענבר הימן. ענבר הייתה ילדה מדהימה, מלח הארץ. היא עשתה דברים שאסור לי לפרט אותם עדיין. הגיע למסיבת הנובה ב-7 באוקטובר כדי להתנדב, לשמש כהלפרית (Helper), כי זאת הייתה ענבר – נתינה אין-סופית ואהבת האחר. לצערי הרב, עם חדירת המחבלים, היא נסה על נפשה במשך שלוש שעות, כשלא היה מי שיושיע אותה. היה פה מחדל גדול של מדינת ישראל. נכנסו מחבלים, וקודם כול האזרחים שרדפו אחריה, אלה שאנחנו קוראים להם חפים מפשע. לאחר מכן נכנסו מחבלי הנוח'בה. מפה יש לנו סרטון בעצם שמראה את ענבר מובלת ידיים רגליים לתוך עזה, כשהידיים שלהם מגואלות בדם שלה, והדם שלה מטפטף, של ענבר, מהידיים שלהם. והראש שלה שמוט לאחור. ומחבל אחד אוחז בראש. בשלב הזה אמרו לנו שענבר פצועה קשה מאוד. כעבור חודשיים קיבלנו את הבשורה שענבר לא בין החיים.

מאז, כמעט שנתיים, אנחנו חיים במחול שדים. אנחנו נלחמים להחזיר את ענבר הביתה, להורים שלה. ענבר לא תחזור בחיים, לפי המודיעין. אבל אנחנו רוצים את ענבר חזרה, כי ענבר זה לא רכב שגנבו לנו בחניה ופירקו אותו בעזה. ענבר זו הילדה שלנו. היא חלק מאיתנו. היא חלק מההורים שלה. כולם פה הורים לילדים. ילד הוא ילד, אם הוא קיים או לא קיים. הוא פשוט ילד שלנו. אנחנו רוצים לעלות אליה. אנחנו רוצים להדליק לה נר. אנחנו רוצים להתפלל. מדינת ישראל שללה לנו את הזכות המוסרית הזאת. אין לנו את זה. 

הייתה עסקה הומניטרית ששחררה את הנשים. ענבר לא הייתה בעסקה הזו. והעסקה הזו שחררה גם נשים שאינן בין החיים. אבל את ענבר הפקירו בפעם השנייה. אחרי שהפקירו אותה ב-7 באוקטובר, הפקירו אותה בעסקת הנשים, שנתנו לנו כל מיני תירוצים: חלוט, לא חלוט, כן חלוט. אבל אם זה היה מדובר בילדים שלהם, אז הם כבר – אין פה חליטה או לא חליטה – הם היו בתוך הרשימה. זה אני יכולה להבטיח בוודאות. אבל בגלל שזו ענבר והיא הילדה של ההורים שלה, ולא שלהם, אז היחס הוא שונה. וכיום ענבר מופקרת. אחרי שנה ותשעה חודשים בעזה, כשהיא האישה היחידה – היחידה, אין יותר נשים – שנשארה בעזה. ורק על זה אני רוצה לדרוש את הדין. איך הגענו למצב שבין כל הנשים הפקירו ילדה אחת? מישהו יכול להגיד לי מה יעלה בגורלה עכשיו? מה יעלה בגורלה של ענבר? 

מה יעלה בגורלה של המשפחה שלי? ההורים של ענבר גוססים נפשית. אימא שלה שוכבת כל היום במיטה עם כדורים. אבא שלה נראה יותר גרוע מהחטופים שהשתחררו מהשבי. המצב שלו הרבה יותר גרוע, והוא נראה יותר גרוע. 

עכשיו הולכת להיות עסקה חלקית. אני מזועזעת ממי הולך לצאת ומי הולך להישאר, כי אנחנו כולנו יודעים שמישהו הולך להישאר שם כבר לא יחזור. סיכוי קלוש שהוא יחזור. אני לא מוכנה יותר לשמוע תירוצים על ענבר. אני לא מוכנה לשמוע. אני רוצה את ענבר. אני לא אהיה מוכנה לקבל את זה שענבר לא יוצאת בעסקה הזו. אנחנו לא נשלים עם זה. אנחנו פשוט לא נחיה. אנחנו נחדל מלחיות. אין מצב שאחרי שנתיים אתם לא נותנים לנו לקבור את הילדה. אין מצב כזה, כי זה יוביל אותנו למוות, את כל המשפחה: את ההורים ואת הילד, וכנראה שגם אותי. אני לא אשרוד את זה. 

אני יודעת שעושים פה "אן דן דינו", מי במצב יותר קשה ומי במצב יותר קל, וכל משפחה עכשיו מנסה לגייס את כל האישורים וללכת לכל מיני מומחים ולנסות להוציא את הבן שלה משם. משפט שלמה. כל אחד רוצה להציל את הבן שלו על חשבון האחר. מי הוביל אותנו למצב הזה? איך הגענו לשואה הזאת? אז לי, לנו יש מזל – אני לא קוראת לזה מזל; אני קוראת לזה קללה – שהילדה שלנו נשארה אחרונה בשבי, ואת הילדה שלנו חייבים להחזיר. אבל זו עסקה אכזרית. זו עסקה אכזרית ביותר. לנו כבר לא נשאר כוח להתמודד עם הדברים האלה. אחרי שאנחנו נחזיר את הילדה, שנתיים של עינויי נפש עברו, רק עכשיו אנחנו צריכים להקל את המוות של הילדה הזו ולהתחיל להתאבל. 

אני לא יודעת מה צפוי לנו. אני לא יודעת. ובהכול אשמה מדינת ישראל. היא האשמה הבלעדית למצב שלנו, הבלעדית להפקרה. והיום אני כבר לא קוראת לזה הפקרה, זה שענבר בשבי. עד היום זו הייתה הפקרה. היום אני קוראת לזה פשע ממוקד שמדינת ישראל עושה נגד המשפחה שלי. אין לי שם אחר. 

אני פונה לממשלת ישראל, ולא מבקשת, כי נגמרו הבקשות. אני דורשת את ענבר בחזרה בבית. אני דורשת אותה. תודה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני שומע אותך כבר 21 חודשים, ואני חש את הקושי אצלך מפעם לפעם. אני אמשיך להזכיר לכולנו שיש לנו 49 ועוד אחת. תודה.

 << דובר >> חנה כהן: << דובר >>  

תודה לך. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

עוד מישהו? 

מכובדיי, אנחנו נעשה שלוש דקות הפסקה ונחזור לשגרה. תודה. 

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:54 ונתחדשה בשעה 10:57.) << הפסקה >>  

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מכובדיי, בוקר אור. אני חייב לומר לכם שמפעם לפעם הקטע הזה של לשמוע את המשפחות, ובכלל לא חשוב איזו עמדה הם מציגים פה, זה לא הולך ונעשה קל. כן, זה לא נעשה יותר קל. אני לא יודע מה איתכם, אני הולך עם המטענים האלה הביתה. וכשאני לא בבית, אני נשאר פה, המטענים האלה גם איתי. אני מקווה שנדע לקבל את ההחלטות הנכונות. 

אנחנו התכנסנו פה הבוקר כשהמטרה היא אחת: אנחנו עד 11:45 מצביעים על הצעת החוק.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

רגע. אבל גלעד מנמק פה? 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הוא רצה עשר דקות פה.

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>  

סבבה, אין בעיה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אין בעיה. כרגע הוא גם לא פה.

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>  

אבל אם תהיה רוויזיה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

- - -

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>  

אוקיי. טוב, אז הכי הרבה בשלוש וחצי, לפני המליאה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן. אני רוצה להזכיר שאנחנו פה בשביל להצביע היום. אנחנו ניתן למשרדי הממשלה להביע את דברי הסיכום שלהם. ובסוף ניתן גם כמובן לחברי הכנסת שהיו שותפים פעילים. דרך אגב, אם מותר לי משהו אישי, אני גם אומר את זה מעל הבמה, חוקקתי פה כמה עשרות חוקים במהלך השנתיים וחצי האלה, שותפות כמו שהייתה הפעם של חברי הכנסת, לא שותפות, תמיד הם שותפים, אבל בהיבט של מילה ופסיק ולהשפיע על הצעת החוק הזאת, זה היה פשוט כיף להיות חלק מהגיבוש של ההצעת החוק הממשלתית הזאת שקיבלה הרבה יותר אופי של הצעת חוק של הכנסת ולא ממשלתית. אבל אני שמח שלכך הגענו. 

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>  

תודה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נגמור את ההצבעה פה ונעלה את זה היום גם במליאה. כי אני מזכיר לכולנו, היום פוקעת הוראת השעה, שלא נגיע למצב שאין לנו. אז אנחנו נפתח עם דברים של איילת שליוותה את כל התהליך הזה, ואחרי זה נעבור למשרדי ממשלה ונסיים עם חברי הכנסת. 

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>  

רק שאלה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בבקשה. 

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>  

הפטור בוועדת הכנסת נקבע ל-12:45?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן, כן.

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>  

אין לזה משמעות מבחינת זה שעוד לא הצבענו?

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>  

לא.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

סבבה. בסדר. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן, תודה. 

בבקשה, איילת.

 << דובר >> איילת נחום לוי: << דובר >>  

אני אחלק את הדברים שלי לשניים. קודם כול, אנחנו תכף נעבור על ההצעה. יש כמה סגירות אחרונות שאנחנו צריכים לעשות, גם כאלה שביקשו משרדי הממשלה. אבל אין ספק שהצעת החוק עברה לא מעט שינויים. אני גם מודה לכל מי ששיתף פעולה וסייע לי לסייע לכולם. 

לגבי סעיף 7ב, אני חייבת לתאר את התהליך שעברנו אתמול במהלך קבלת הערות על הצעת החוק. סעיף 7ב הוא הסעיף שעוסק במבנה הכוח. הנוסח כרגע משקף את מה ששני המשרדים מבקשים לעגן בסעיף 7ב. אלא מה שמההערות שינויי הנוסח שלנו דרך הנסחות ומה שעבר אליכם, התברר לי שיש הבנה שונה לגבי מה אמור להיקבע בנוהל. יש תפיסה אחת שאומרת שבנוהל אמורים להיקבע המספרים עצמם, זאת אומרת, מספר הפקחים והשוטרים. ויש תפיסה אחרת, בעיקר משקף אותה משרד הפנים, לדעתי, אם הבנתי נכון, שהנוהל קובע ממש את מספר הפקחים ומספר השוטרים שהם מבקשים להגדיל או להקטין. זה מה שהנוהל יקבע. כך אני הבנתי. 

 << קריאה >> שחר פרלמוטר: << קריאה >>  

- - -

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>  

מה זה? אתה תדייק אותי, אם אתה חושב שזה לא בדיוק.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני אתן לכם לדבר.

 << דובר_המשך >> איילת לוי נחום: << דובר_המשך >>  

ויש תפיסה אחרת שאומרת שהנוהל קובע עקרונות. אני מזכירה לוועדה שלעמדתי שינויים בהקטנה ובהגדלה של שוטרים זה עניין מבצעי לכל דבר ועניין. ובמובן הזה, עניינים מבצעיים, שיקולים מבצעיים צריכים להיות מסורים למפכ"ל ולא לשר. זו עמדתי העקרונית לוועדה. הדבר צריך לבוא בצוותא חדא עם המשמעות, עם ההוראות שנקבעו בפקודת המשטרה ועם פסקי הדין בנושא. 

אני מבינה שהיו"ר לא רוצה לפתוח כרגע שום סעיף, ואני גם מבינה את זה. וגם כרגע הנוסח שמונח על השולחן משקף את מה ששני המשרדים הסכימו עליו, כי אנחנו עתידים להצביע היום. אבל לעמדתי, החלטה מבצעית צריכה להיות מסורה למפכ"ל. אם היו"ר היה מחליט לפתוח את הסעיף, אז היו לי גם כמה הצעות לעניין. אבל זה לגבי העניין הזה. 

אתה רוצה שאני אעבור הלאה על ההערות הנוספות? 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בבקשה.

 << דובר_המשך >> איילת לוי נחום: << דובר_המשך >>  

לגבי השם, בואו נקבל החלטה סופית. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אין פה מה לקבל, ההחלטה התקבלה. זה שאת מעלה את זה, זה לא אומר שיש שינוי בהחלטה. ההחלטה התקבלה. 

 << דובר_המשך >> איילת לוי נחום: << דובר_המשך >>  

אז בואו נוודא את ההחלטה, בסדר? 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן.

 << דובר_המשך >> איילת לוי נחום: << דובר_המשך >>  

השם של הפקח הוא פקח?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

שיטור רשותי. 

 << דובר_המשך >> איילת לוי נחום: << דובר_המשך >>  

אצלנו אומרים שאין מילה כזאת רשותי. אז אפשר או מקומי או של הרשויות המקומיות.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

מקומי.

 << דובר_המשך >> איילת לוי נחום: << דובר_המשך >>  

מקומי. והמערך הוא מערך אכיפה המקומי?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

למה מקומי? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

רשות מקומית אולי, בגלל שזו רשות מקומית.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מה?

 << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >>  

הוא מוגבל מקום. זה בעצם מה שמגדיר אותו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

גם מועצה אזורית היא מקומית? 

 << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אוקיי.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>  

אז מערך אכיפה מקומי.

 << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >>  

זה דווקא מביא לידי ביטוי את הסמכות המרכזית, כי בעצם כל הסמכויות פועלות רק בתוך השטח המקומי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אוקיי. אתם יודעים מה היה חשוב לי בתוך העסק הזה, והוא מופיע.

 << דובר_המשך >> שלומית גרינפילד גילת: << דובר_המשך >>  

וזה שם. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זה הכול. נכון.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>  

 טוב שהבהרנו שזה מקומי ולא רשותי. 

בעמוד 4, הערות שהתקבלו הבוקר, ביקש המשרד לביטחון לאומי שבסעיף 7א(א)(1), במקום "היקף עבריינות נרחב ברשות המקומית בעבירות שאותן גיבש השר" ולא "קבע השר". 

בעמוד 5, בסעיף קטן (ב): "השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי הסמיך לכך, ובהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע בתקנות תבחינים שוויוניים נוספים", ולא "יקבע".

על סעיף 7ב דיברתי. אני אשמח אם מישהו רוצה להתייחס למה שאמרתי. על סעיף 7 אין הערות. 

בעמוד 8, תיקון נוסח קטן, בסעיף 7ג1, פסקה (ג): "שיעור ההשתתפות במימון כאמור בסעיף זה ייעשה בשים לב לאמות מידה אלה".

ובעמוד 9, "(ד) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בתקנות, אמות מידה נוספות על אמות המידה כאמור בסעיף קטן (ג)". אלה דברים ממש ממש קטנים של היום בבוקר.

בעמוד 14 - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

המודגש, הצבעוני.

 << דובר_המשך >> איילת לוי נחום: << דובר_המשך >>  

כן, הצבעוני, בפסקה (ד):	"לעניין מעשה מסכן חיים באמצעות רכב לפי סעיף זה רשאי פקח שיטור מקומי להורות לנהג הרכב לעצור את רכבו לשם עיכובו; סירב הנהג להיענות להוראה והמשיך בנסיעה, יחדל פקח שיטור מקומי מטיפול באירוע". אני אשמח להתייחסות בל"מ לנוסח הזה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לדעתי, אין יותר.

 << דובר_המשך >> איילת לוי נחום: << דובר_המשך >>  

לדעתי, אין יותר. תכף נראה. 

אני מבינה שהמשרד לביטחון לאומי מבקש לשנות את התקנות הראשונות והנהלים הראשונים מבחינת תוך כמה חודשים הם יותקנו. אז צריך לקבוע את העניין הזה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אמרנו שישה חודשים, לא? 

 << דובר_המשך >> איילת לוי נחום: << דובר_המשך >>  

שלושה חודשים אמרנו, וצריך להחליט. אם יש שינוי, צריך להחליט.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן. יש ויכוח על השישה חודשים? אתה הצעת, דוד, שלושה, נכון? 

 << דובר_המשך >> איילת לוי נחום: << דובר_המשך >>  

כן.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

דוד, איפה הוא?

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>  

היא ביקשה ארבעה חודשים.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אז תרשמו ארבעה, כן. כמה שפחות יותר טוב, כן. 

 << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >>  

זה נכון, אבל רק ברמת העצה. לא משום דבר מחייב. עבודה ממשלתית, בכל זאת תקנות כשיש אוגוסט וחגים. בוא תביאו קודם – תביאו קודם. אבל למה להגיד?

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>  

אבל עד כמה, עד מתי? 
 << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >>  

חצי שנה, זה ממש נורמלי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>   

לא, לא.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>  

בואו תעשו עד סוף השנה. 

 << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >>  

לי לא אכפת. אני אדישה לזה. תגידו שלושה חודשים, זה פשוט - - -

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>  

רגע. בסוף המשרד צריך להביא את התקנות ואת הנהלים. אז צריך לשמוע מה הם חושבים. אתם רוצים חמישה חודשים? 

 << דובר >> קרן אבירם: << דובר >>  

יש פה החלטה של ארבעה חודשים.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>  

ארבעה חודשים.

 << דובר >> דוד בבלי: << דובר >>  

ארבעה חודשים זה מספיק.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>  

אוקיי. זהו. ארבעה חודשים, מקובל על היו"ר?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן, יאללה. 

 << דובר_המשך >> איילת לוי נחום: << דובר_המשך >>  

והבנתי שיש בקשה של המשטרה, נכון? במקום "המפקח הכללי או מי שהוא הסמיך לכך", אנחנו נצטרך לעבור ולראות אם זה בהכול מתאים, "מי מטעמו", נכון? 

 << אורח >> משה אלפרנדי: << אורח >>  

כן, "ייקבע קצין משטרה בכיר מטעמו"

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

סגור. בסדר, משה.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>  

"קצין משטרה בכיר או" - - - 

 << אורח >> משה אלפרנדי: << אורח >>   

"מטעמו", במקום שהוא יצטרך להסמיך פשוט. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מאה אחוז.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>  

בסדר. זהו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן. איילת, כרגיל, תודה ענקית באמת.

משרדי ממשלה, קדימה, הערות, דברי סיכום, זה הזמן שלכם. שלומית, את רוצה להתחיל? 

 << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >>  

אני רוצה להדגיש – אתה זוכר, היו"ר, שאני כל הזמן אמרתי: הממשלתית, הממשלתית? 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ברור. 

 << דובר_המשך >> שלומית גרינפילד גילת: << דובר_המשך >>  

אז אני עדיין רוצה להגיד שזו הממשלתית.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

זו הממשלתית.

 << דובר_המשך >> שלומית גרינפילד גילת: << דובר_המשך >>  

ושבכנסת הזאת לא היו כל כך הרבה ממשלתיות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נכון.

 << דובר_המשך >> שלומית גרינפילד גילת: << דובר_המשך >>  

ואני גאה להיות חלק מזה שהצלחנו להגיע להסכמות ממשלתיות, וכל הצדדים התפשרו. אני חושבת שזה לא דבר קטן, לפחות בעיניי, שהצלחנו להתקדם בממשלתית. אני רוצה באמת להודות.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

את אומרת, עד שכבר יש ממשלתית, תן לה.

 << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >>  

לא, אני אומרת שאני גאה חלק מזה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

האמת היא שכל חקיקה שעוברת פה היא כנסת, של חבר כנסת. זה בסדר גמור מה שאת אומרת. יש ממשלתית אחת שעברה לפני שבועיים, שזה איסור צריכת זנות. 

 << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >>  

אבל זה רק היה הארכת הוראה שעה, וכאן זה ממש חוק שהופך להוראת קבע.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

נכון, נכון.

 << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >>  

אז אני גאה להיות חלק מהתהליך הזה, ואני מודה על ההזדמנות הזאת.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני אתפרץ לדברייך, למרות שאני לא נוהג לעשות את זה, ולהגיד לך שיש לך חלק חשוב מאוד בעובדה שהצלחנו למצוא שפה משותפת. 

 << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >>  

תודה, היו"ר. לכבודו הוא לי, באמת.

ביחס רק לסעיף 7ב, אני, כמו שאני מבינה את הנוסח המוסכם וזה שמוצג בפנינו, אני רק אשקף את ההבנה שלי. מבחינתי, כל הגדלה והקטנה, כפי שכתוב ברישה של סעיף קטן (ג) "בנוהל כאמור", זאת אומרת, כל הגדלה והקטנה צריכה לבוא לידי ביטוי בנוהל. נכון, בחרו לא להביא את זה בתקנות. אני כמובן חשבתי שכן צריך בתקנות. לדעתי לא התקבלה, הכול בסדר. אני רק אומרת שבשים לב לערך השוויון, אנחנו צריכים לוודא שאם הייתה הגדלה בעיר מסוימת, אם לעיר אחרת יש את אותם קריטריונים, ההגדלה והקטנה יחולו גם עליהן. הן יצטרכו לבקש את זה. תצטרך להיות המלצה. כל הפרוצדורה תהיה. אבל זה מאוד חשוב שהנוהל ישקף וכל האירוע יקרה בתוך הנוהל ולא במחשכים, או כי זה הקרוב או זה אמר וזה ביקש יותר יפה וזה ביקש יותר חזק. חלק מזה בא לידי ביטוי בדיווח, גם בדיווח שהכנסת תקבל, אבל הדיווח לכנסת הוא לא הקונסטיטוטיבי. הנוהל, שם ייקבעו הדברים. 

אז כל עוד אנחנו שומרים על זה, שההגדלות והקטנות נמצאות בתוך הנוהל והן שקופות לציבור – שוב, עדיף היה בתקנות, אבל זה אירוע שכבר התקדמנו ממנו – אז זה מאוד מאוד חשוב לי. אני אומרת בבירור, הגדלה והקטנה של השר ספציפית עומדת בסתירה לפסק הדין בפקודת המשטרה. בתוך הנוהל אני יכולה לחיות עם זה, עם ההבנה שבגלל שזה דורש את כל המנגנון של המלצה והמלצה של המשטרה והסכמה של הרשות וכל זה, בתוך הנוהל ייקבע הדבר הזה וזה יהיה שקוף לציבור. זאת אומרת, ראש עיריית נס ציונה יגיד: היי, יש לי את אותם קריטריונים כמו של ראשון, גם אני יכול לבקש הקטנה והגדלה, גם אני לא חשבתי על זה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נכון מאוד. 

 << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >>  

ויצטרך להיות טעם ענייני לזה שהוא לא יקבל את אותן הגדלה והקטנה, בהנחה שהוא עומד באותם קריטריונים. תחת ההבנה הזאת, אני חושבת שאפשר להתקדם עם סעיף 7ב כפי שהוא מוצג לפנינו עכשיו, כשזו ההבנה שאני מבינה את איך שהסעיף כתוב. וזהו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני חושב שאת מבינה את זה נכון. אני חושב שרוח הדיונים שקיימנו כאן, שאני ניסיתי להוביל, ועזרו יחד איתי גם חברי הכנסת האחרים שהיו כאן, זו בדיוק הרוח שהצגת עכשיו, של אותה שוויוניות ואותו נוהל שיצטרך להיכתב ואותו פרסום ברור ומצוי בידי כל תושב שרוצה לראות את זה. לי אין שום ספק שלשם אנחנו הולכים. לכן אמרתי שמבחינתי הדיון על סעיף 7ב מיותר, מכיוון שכל מה שעשינו פה לאורך כל התקופה הזאת – דרך אגב, 20 דיונים בוועדה, עשרה דיונים כאלה קטנים שעשינו אצלי במשרד עם כל מיני אנשים, ועוד עשרה סיורים שקיימנו ברשויות כדי ללמוד מה זה שיטור עירוני. 40 פעילויות סביב הצעת חוק אחת. אני חושב שאנחנו יכולים להסתכל במראה ולהגיד שלא חטאנו. 

 << דובר_המשך >> שלומית גרינפילד גילת: << דובר_המשך >>  

ורק מילה אחרונה, אדוני היו"ר.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בבקשה.

 << דובר_המשך >> שלומית גרינפילד גילת: << דובר_המשך >>  

 אני באמת רוצה, אם יותר לי, אם אנחנו כבר באווירת סוף קורס וכו', אז באמת אני רוצה להגיד תודה לאיילת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לחלוטין.

 << דובר_המשך >> שלומית גרינפילד גילת: << דובר_המשך >>  

אני חושבת שהיא הובילה אותנו לחוף מבטחים. אני מאוד מאוד מעריכה ומודה על ההזדמנות שהייתה לנו כאן. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה רבה לך. 

משרד הפנים, בבקשה.

 << אורח >> שחר פרלמוטר: << אורח >>  

שלום, אנחנו לא מהנואמים הגדולים.

 << דובר >> לאה גופר: << דובר >>  

שם ותפקיד.

 << אורח >> שחר פרלמוטר: << אורח >>   

 << אורח >> שחר פרלמוטר: << אורח >>  

שמי שחר, מהלשכה המשפטית של המשרד.

אני רוצה לשאול שאלה את איילת לגבי אחד התיקונים הזריזים שאת העלית. בעמוד 5 להצעה, בסעיף 7א, סעיף קטן (ב), אני אגיד במשפט, המילה "רשאי" מקובלת אם היא מתייחסת לאמות המידה הנוספות שאין חובה לקבוע. המשקל היחסי של אמות המידה לפי סעיף קטן (א) זה עניין של חובה. 

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>  

נכון. אני התכוונתי רק לתבחינים השוויוניים.

 << אורח >> שחר פרלמוטר: << אורח >>  

בסדר. אז אני רק מבהיר. 

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>  

לא תיקנתי את זה.

 << אורח >> שחר פרלמוטר: << אורח >>  

אז אולי צריך להפוך את הסדר: השר, בהתייעצות ובהסכמה עם ככה וככה, יקבע את המשקל היחסי של אמות המידה בסעיף קטן (א), ורשאי לקבוע עוד אמות מידה נוספות.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>   

אנחנו נעבור על זה. 

 << אורח >> שלומית גרינפילד גילת: << אורח >>  

אבל זו ההבנה הנכונה, כן.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>  

 אין לנו מחלוקת על ההבנה. 

 << אורח >> שחר פרלמוטר: << אורח >>  

אז לפרוטוקול רציתי להבהיר את זה.

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>  

התיקון של ה"רשאי" היה רק לעניין התקנות, לעניין התבחינים השוויוניים.

 << אורח >> שחר פרלמוטר: << אורח >>  

 בסדר גמור. חוץ מזה, לגבי סעיף 7ב, אנחנו מסכימים עם איילת. הנוסח הנוכחי משקף את ההבנות וההסכמות של המשרדים. הסמכות העיקרית כאן היא של השר לבל"מ. מבחינתנו, היה חשוב לנו שככל שהשר לבל"מ יקבע בנוהל את המספרים סלש התקנים, אז זה ייקבע בהתייעצות ובהסכמה עם שר הפנים בהתאם למתווה. וזהו. אנחנו מאחלים הצלחה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

שחר, גם לכם, לך ולווחיד, ולכל מי שבא מהמשרד לפה. השותפות הזאת הייתה חשובה, מכיוון שהייתם באיזשהו מקום קומת המשקל המאזנת, לראות שבאמת אנחנו, הצד הזה ומירה, שייצגה את השלטון המקומי, היה מבחינתנו הצרחן בחי"ת והצרכן בכ"ף. זה היה ייצוג מאוד חשוב, ותודה. תודה רבה. 

כן, גם אתה רוצה משהו?

 << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >>  

כן. אבל - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן, איפה היא? 

 << דובר_המשך >> יוחאי וג'ימה: << דובר_המשך >>  

היא בוועדה אחרת.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

היא בוועדה אחרת. אוקיי.

משרד האוצר היה פה, איפה הוא? למה אתה לא בכיסאות העיקריים? 

 << דובר >> יהונתן בובליל: << דובר >>  

שמי יהונתן בובליל, אגף התקציבים, משרד האוצר. דבר ראשון, אני רוצה להגיד תודה לכל המשתתפים פה. אני חושב שהגענו לחוק טוב. אני לפחות מאוד מאוד מרוצה ממנו. אני שמח שהצלחנו לקדם אותו כולנו ביחד.

עם זאת, היה איזשהו שינוי נוסח שרצינו לקדם והוא לא נכנס לתוך הנוסח הנוכחי. הסכמנו בסוף להתגמש פה. אבל רצינו להגיד כמה דברים לפרוטוקול. אז למען הסר ספק, הרשויות החלשות שייכנסו לצו הרשויות, ככל שיהיו כאלה ולא יהיה להן תקציב מוגדר בחוק התקציב, בחוק התקציב המקורי לפחות, החשיפה התקציבית שעלולה לעלות מהדבר הזה תצטרך להגיע מהמשרד הביטחון לאומי, לפחות בחלק היחסי של המשרד הביטחון הלאומי, לא כולל ההשתתפויות. וכן, כל תקציב נוסף שעלול לעלות מכניסתן של רשויות כאלה יגיע ממקורות המשרד לבל"מ.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

ממקורות המשרד לבל"מ?

 << דובר >> יהונתן בובליל: << דובר >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

כרגע החוק הזה - - -

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הוא לא עולה.

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>  

הוא לא עולה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

לא.

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>  

כל אקסטרה שיטור, המשרד לבל"מ אמור להביא את הכסף לשיטור, כמו שנהוג היום.

 << דובר >> יהונתן בובליל: << דובר >>  

בדיוק.
 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נכון.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

אין אף משרד ממשלתי היום שמשתתף בשיטור העירוני, חוץ מהמשרד לבל"מ, לא? 

 << דובר >> יהונתן בובליל: << דובר >>  

נכון, יש פשוט את החלק של הרשויות עצמן, שהן גם שמות את הכסף.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

המשרד היחיד שאמור לתקצב שיטור עירוני או מועצתי הוא המשרד לבל"מ?

 << דובר >> יהונתן בובליל: << דובר >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

גם את השוטרים וגם חלק מהפקחים.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

זה הנוהג היום.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

לא, אבל הוא אומר פה, מעבר לעובדה שזה משרד הבל"מ מתקצב.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

שמה?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

הוא אומר שמשרד האוצר כרגע לא מעמיד תקציבים לעניין.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

ברור. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

זו אמירה מטרידה ומצערת. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

למה? 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

זה לא העניין. חלק מתקציב המשרד לבל"מ, עשיתי את זה גם בשיטור המועצתי, זה אך ורק כסף של המשרד לבל"מ.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נכון.

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>  

ומשרד האוצר לא צריך להעמיד כרגע תקציב. הוא יכול בשיחות התקציב של תקציב 2026 לבוא ולהגיד.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בדיוק.

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>  

אם השר יבוא ויגיד: אני רוצה זה – אבל כל מה שאמרת זה תכלס מה שקורה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן.

 << דובר >> יהונתן בובליל: << דובר >>  

נכון. זה היה רק למען הסר ספק. עצם העובדה שהדברים מתפרסמים ברשומות, לדוגמה, צריכים לעבור איזשהו מנגנון בקרה, לוודא שיש תקציב.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

כן.

 << דובר >> יהונתן בובליל: << דובר >>  

החשש שלנו פה היה אם ייכנסו יותר מדי רשויות בבת אחת, זה יכול להגיע לתקציבים של מאות מיליוני שקלים בשנה. 

 << אורח >> שרית נשיא: << אורח >>  

אבל רק לחדד שכשאנחנו מדברים על הסכמים תקציביים עתידיים, אנחנו בהחלט - - -

 << דובר >> יהונתן בובליל: << דובר >>  

לגמרי, לגמרי, לגמרי.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הוא התייחס כרגע ל-2025. מה מסובך? כן, יוני. 

 << דובר >> יהונתן בובליל: << דובר >>  

זהו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה, תודה רבה. הבהרה מאוד חשובה, והנוכחות שלך פה בדברי הסיכום גם חשובה לי.

המשרד לבל"מ, בבקשה. 

 << אורח >> שרית נשיא: << אורח >>  

שמי שרית נשיא, מהמשרד לבל"מ. עבורנו זה רגע מאוד חשוב ומשמעותי. מערך השיטור העירוני, או בשמו התקין מנהלת מערכי אכיפה במשרד לבל"מ, זו מנהלת ייחודית שיצרה שיתופי פעולה שהצליחו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

דרך אגב, זאת הזדמנות לנצל, לפחות מבחינתי, ולהודות לליאור על העבודה שהוא עשה, ולהצטער שהוא לא כאן, ולהשתתף באבלו. אביו נפטר בשבוע שעבר, שעה אחרי שסיימנו את הדיון. סיימנו ב-11:00, ובשעה 12:00 הוא נפטר. סליחה, שרית, בבקשה. 

 << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >>  

אז הקדמת את זה, ואני כמובן מצטרפת לתנחומים, אני חושבת, בשם כולנו. 

אז המנהלת הזו לאורך השנים הוכיחה ויצרה שיתופי פעולה יוצאי דופן בין המשרד ומשטרת ישראל לבין הרשויות המקומיות. יצרנו איזשהו תמהיל שהוא תמהיל ייחודי של עבודה של שוטרים לצד עבודה של אזרחים, כדי לשמור על איכות החיים ולשפר את איכות החיים של תושבי המדינה. אנחנו מאוד גאים במערך הזה. אנחנו מאוד מאמינים בו, ואנחנו היינו רוצים להרחיב אותו, כפי שגם החוק מבטא, ככה שהוא יתפרס על כל הרשויות במדינת ישראל. 

היצירה של השותפות הזאת לא הייתה תמיד קלה לאורך השנים. אבל בשותפות אמת שליאור וצוותו הצליחו לייצר יחד עם הרשויות המקומיות ויחד עם גורמי המקצוע במשטרת ישראל, הוכיחו שזה אפשרי, ולא רק אפשרי, שכל השותפים רתומים באמת לתוך המשחק הזה. אני חייבת לומר שגם בהתנהלות של יצירת חוק הקבע ראינו התגייסות של הרבה מאוד שותפים סביב השולחן, אם זה משרדי הממשלה – הפנים, האוצר וכמובן משרד המשפטים – ואם זו ההתגייסות של חברי הכנסת פה בוועדות הכנסת, הייעוץ המשפטי של הוועדה, וכמובן כל השותפים במעגלים הרחבים יותר, מרכז השלטון המקומי, הרשויות המקומיות וכל גורמי המקצוע שעוסקים בתחומים האלו, ובאמת הוכיחו לאורך כל הדרך את האמונה החזקה שלהם במערך הזה, את האמון שהם נתנו בנו כמשרד, ובפרט במנהלת הזו. קידמנו את החוק הזה, שהיה הוראת שעה, אחרי 14 שנים בראשות המשנה למנכ"ל ויחד עם אגפי מטה המשנה למנכ"ל ואגף מנהל מערכי אכיפה.

אני חושבת שהוכחנו לכולנו כאן, שכשמציבים מטרה, שהיא מטרה ראויה ומטרה שכולם שותפים לה ומסכימים לה, אז אפשר להתקדם ולהגיע להסכמות. גם אם אנחנו עוברים בדרך הרבה מאוד אתגרים והרבה מאוד שיג ושיח, בסוף הכול היה למען המטרה. אני חושבת שהחוק כפי שהוא חוקק היום הוא חוק ראוי. אנחנו מברכים עליו ומודים ליושב-ראש על ההובלה של כל המהלך הזה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כמי שהיה מעורב לא מעט במהלך הדיונים, ההסכמות ואי ההסכמות והכמעט פיצוצים והפיצוצים שליוו את 20 הדיונים שקיימנו כאן, אני חייב לומר גם לכם, היכולת שלכם, כשזה נדרש בסופו של דבר להתגמש ולמצוא את הניסוחים המתאימים ולוותר על חלק מהרצונות שרציתם לבטא כמשרד לבל"מ כדי באמת להגיע לאותן פשרות או עם משרדי הממשלה או עם הייעוץ המשפטי לוועדה, ראויה לציון, באמת. זה לא מהדברים שבדרך כלל אנחנו רואים. אני חושב שיש לכם חלק חשוב בעובדה שהצעת החוק הזאת בסופו של דבר תצא החוצה, לדעתי, אני חושב שהרשויות יודו לנו על זה. תודה. 

עוד מישהו שמשרד לבל"מ? 

 << אורח >> שרית נשיא: << אורח >>  

אני רק אוסיף, אם אפשר.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בוודאי.

 << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >>  

תודה רבה לייעוץ המשפטי שלנו, גם לקרן וגם לרועי שנמצא, הפלא ופלא, שוב במילואים, אבל צופה בנו מרחוק. קרן ורועי עשו עבודה מדהימה. לדעתי, קרן לא ישנה הלילה. אני לא יודעת מתי היא הצליחה לישון. אז בשמי כגורם מקצועי גם בשם המשנה למנכ"ל וליאור, שלא נמצא איתנו, תודה רבה לגורמי המקצוע בייעוץ המשפטי אצלנו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

ולמי שעמד מאחורה מדי פעם עם שוט קטן כזה, קוראים לו דוד.

 << דובר_המשך >> שרית נשיא: << דובר_המשך >>  

זה ברור.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן, יוחאי, בבקשה, שלטון המקומי.

 << אורח >> יוחאי וג'ימה: << אורח >>  

שמי יוחאי וג'ימה. אני ראש מנהל ביטחון חירום במרכז השלטון המקומי. אני חושב שהחוק הזה בסוף, בסוף שלו, אני עוד זוכר את הישיבות הראשונות אצלך במשרד, עם הוויכוחים, עם משטרת ישראל והמשרד, כן יהיו סמכויות, לא יהיו סמכויות לפקח לבד, שבסוף הוא מביא את כל התובנות של ה-14 השנה האחרונות שהמערך הזה קיים. זה קרה רק בגלל שפה קרה איזשהו שיתוף פעולה במשך הזמן בין כלל הגורמים, כי כולם הבינו שהחוק הזה חייב לעבור, חוק הקבע הזה, גם משרדי הממשלה, משרד המשפטים, משרד הפנים, משרד לביטחון לאומי. איילת שידעה לעשות את הדברים האלה, מתי לצעוק ומתי להרפות. זה לא פשוט. חברי הכנסת מהאופוזיציה שעשו פה עבודה מדהימה, וכל פעם פירקו כל דבר לכל המשמעויות. ולך על הרוגע, על זה שאתה נותן לאנשים לדבר ולא מאפשר לאחרים לבוא ולהתפרץ את דבריהם לאורך זמן עם כל המשברים, העליות והירידות. זה לא פשוט, אבל זה בסדר. זה אתה וזה בסדר.

אני חושב שבסוף אנחנו מביאים איזושהי בשורה לרשויות המקומיות. אבל יחד עם הבשורה גם חובת הוכחה, כי הלכנו פה איזשהו צעד, כולם הלכו ביחד איזשהו צעד לקראת הבקשה של הרשויות המקומיות לקבל סמכויות יתר, יותר מאשר היו להן בעבר. התחלנו בחוק הזה ועברנו לזה. אני חושב ששנים הקרובות ייתנו איזשהו מעקב על הדבר הזה. אני אהיה מגויס לטובת הדבר הזה, להסביר את זה ברשויות המקומיות, איפה שצריך, את הניואנסים הקטנים, איפה כן ואיפה לא. 

שיהיה לכולנו בהצלחה, ותודה לך.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה, יוחאי.

 << דובר_המשך >> יוחאי וג'ימה: << דובר_המשך >>  

ותודה למירה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

משה, רוצה לומר משהו? 

 << אורח >> משה אלפרנדי: << אורח >>   

כן.
 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אתה, קדימה, משטרה. משה, אתה, אתה.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

אמרתי לו איך מייק לא בא. אבל הבנתי שהוא בזום.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מייק, כן.

 << אורח >> משה אלפרנדי: << אורח >>   

אני בשם המשטרה רוצה להגיד באמת תודה רבה לכל מי ששותף למהלך הזה. חוק מאוד מאוד חשוב. תודה רבה לכבוד היושב-ראש על הסבלנות. הישיבות שקיימנו מחוץ לוועדה, הפנימיות, שתרמו והיו חשובות מאוד, במיוחד בהתחלה. לכל מי שליווה את התהליך, לשלומית, לאיילת, על הדיונים הפנימיים שערכנו. חוק מאוד מאוד חשוב. כמו שנאמר, חובת הוכחה פה עכשיו על הרשויות, על הפקחים. משטרת ישראל מאוד מאוד תומכת בהצעה. אנחנו שמחים על הנוסח שגובש בהתייעצות איתנו. מקווים שבאמת יישא פרי. חוק מאוד מאוד חשוב כמו שאמרתי. מקווה שמפה נצא לדרך חדשה. היה חשוב מאוד שזה יהפוך להוראת קבע. תודה לכולם. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הנוכחות שלכם, משה, שלך ושל מייק, היכולת שלכם לבוא ולתת כל פעם את האינפוט המקצועי, המבצעי, הייתה חלק מאוד מאוד חשוב בתהליך הזה שקיימנו פה. אז תודה רבה גם לכם.

חנן, בבקשה. 

 << דובר >> חנן פרץ: << דובר >>  

עם כובע של השיטור העירוני. אני שמתי את הכובע, אתה יודע למה? כדי להגיד ולברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

חכה, חכה. איך אומרים? אתה יודע, לא צועקים יש מבנה עגול, למרות שאתה לא מבין בכדורגל.

 << דובר >> חנן פרץ: << דובר >>  

אני מסכים.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

הולכים לשבור את שיא הפיליבסטר בכנסת.

 << דובר >> חנן פרץ: << דובר >>  

אני בוחר להיות אופטימי.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

תהיה אופטימי. 

 << דובר >> חנן פרץ: << דובר >>  

אני בוחר להיות אופטימי. 

אז אני אתחיל, ברשותך כבוד היושב-ראש, קודם כול באמת בתודות. אני חושב שכנציג השטח –ושוב אני מדייק, אני לא נציג רק של תל אביב; אני נציג פה גם של הרשויות, שאר הרשויות, וגם של פורום ה-15. אני חושב שבאמת מה שנעשה פה בוועדה הזו, כבוד היושב-ראש, זה באמת דבר מדהים עם כל כך הרבה סבלנות. אני באופן אישי שעמדתי מהצד, אני רואה גם ועדות אחרות, אתה יודע, אנחנו מתעניינים קצת במה שקורה בכנסת, הסבלנות שלך, אותי באופן אישי הפתיעה כל פעם מחדש, באמת לתת ככה לדבר ולכולם, זה משהו מיוחד וזה שלך, ואי-אפשר לקחת את זה ממך. אז באמת לך קודם כול תודה אישית. אתה גם ביקרת אצלנו. ראית את הדברים באמת בעיניים. היית הכי אותנטי שבעולם. אני מודה לך. כמובן שאתה לא לבד. מאחוריך יש צבא שלם של איילת המדהימה שאני חייב לציין, שבאמת אנחנו למדנו להכיר אותה ככה כל פעם. בהתחלה, אני מודה, התרשמתי שהיא קשה. אבל מהר מאוד, מהר מאוד, מהר מאוד, כשאתה לומד להכיר אותה, היא קשה אבל אלגנטית וקלאסה, מה שנקרא בשפה שלנו. וכמובן לכל השותפים. אני גם אגיע אלייך, מירב, את אחרונה חביבה, נשמה. כתל אביבית, את אחרונה והחביבה.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

סתם הסתכלתי עליך. תודה רבה.

 << דובר >> חנן פרץ: << דובר >>  

כמובן לכל השותפים. באמת, שלומית, אני אמרתי לה בדיוק במזנון היום: שלומית, יש לך פה Say חזק. אז באמת, שלומית, וחיד ובבלי שנמצא פה, שגם מאחורי הקלעים עושה עבודה מדהימה, והחברים פה מהמשרד לבל"מ, וליאור, שכולנו משתתפים בצערו, ומייק מהמשטרה, ומשה, ויוחאי ומירה והשותף שלי שנמצא פה מאחוריי, איציק צ'יפרוט, שככה מלווה אותי.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

מה אתה קשור? הצבעות ב-13:45. מעכשיו באת?

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>   

אה, אין הצבעות עכשיו? אז אני אלך. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>   

הכול טוב. אנחנו נפיל את זה.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>   

גואטה, התבלבלת. הצבעות לקונגרס הציוני זה לא פה. 

 << דובר >> חנן פרץ: << דובר >>   

מירבי, אני לקראת הסוף. כמובן גלעד ונאור, שבאמת עשו פה עבודה דייקנית. רואים שיש להם את זה בגדול. הם לא רק חברי כנסת, נראה לי קצת מעבר. לך, מירב, שבאמת גם חווית את זה, ראית את זה בשטח, נפגשת איתנו. אני חושב שבאמת גם לך יש פה תרומה מדהימה לעניין הזה. ואי-אפשר, אי-אפשר גם להתעלם, בואו, בסוף כל החוק הזה פה הוא בסוף עבור התושבים שלנו, עבור השיפור של הביטחון. זה מה שאנחנו רצינו כל הזמן מההתחלה. ובאמת שאפו גדול למשרד לבל"מ באמת ולעומד בראשו ולכל מי שיש לו חלק בעניין הזה, למפכ"ל המשטרה.

שיהיה לנו המון המון בהצלחה, ואני מבטיח שאנחנו נקבל את זה בחרדת קודש, בחרדת קודש. אני מרגיע אתכם. אנחנו לא נעשה שום פעולה בלי הכשרה, בלי הסמכה, בלי שאנחנו נשאל את כל השאלות שבעולם, כדי לא לסבך את האנשים שלנו. שיהיה בהצלחה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה חנן. 

אלון, אתה רוצה לומר משהו?

 << אורח >> אלון ביטון: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

בבקשה. דקה וחצי.

 << דובר_המשך >> אלון ביטון: << דובר_המשך >>  

תודה. אדוני יושב-ראש, קודם כול, תודה רבה. דיברו הרבה על המעלות שלך שהביאו אותנו לרגע הזה. אני חושב שהמעלה הראשונה היא המקצועיות. אתה מכיר את הנושא לפני ולפנים, ולא היה צריך לעשות המחשות צורך. העניין ברור ומובן. עכשיו, החוק, אני יודע שהוא חוק טוב; כי אני מקבל פה מהקב"טים של המועצות האזוריות, שזה לא טוב, שחסר את הסמכות הזאת ולמה נשק ארוך, זה לא הגיוני, זה חמור מאוד; אני לא יכול להיות שלא יהיה נשק ארוך. המרחב הכפרי במדינת ישראל, אנחנו אמרנו את זה הרבה מאוד במהלך הדיונים פה, זה השכפ"ץ של המדינה. הרבה פעמים משטרת ישראל, שהיא משטרה מדהימה, שיש לה הרבה מאוד אתגרים, לא מגיעה בזמן למרחב. לכן השתרש, מתקבע שהשיטור המועצתי המשולב הזה הוא צריך לתת את הפתרונות לכל הבעיות שלנו במרחב הכפרי. ולא כך היא. ולא כך היא. התפקיד הוא של משטרת ישראל. זה גורם מסייע. 

אנחנו מאוד מאוד מאוד מברכים על התמהיל שנוצר פה בחוק. זו הפעם הראשונה שבדין, בחוק יהיה אפשר לקיים כזה מערך בכל 54 המועצות האזוריות בישראל שרוצות בכך. שאפו לכם על הדבר הזה. זה חשוב לנו מאוד. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה רבה לך.

מכובדיי, עברנו לכיסאות העיקריים. גלעד, בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אני מרגיש שגם אני צריך להחמיא לך. אחרת אני פה אשבור את המסורת.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מערכת היחסים בינינו נבנתה בשנתיים וחצי האחרונות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נכון. בסדר גמור.

אז בלי ציניות, אני שמח שאנחנו מגיעים כאן לקו הגמר או לקו שלפני הגמר. יש לנו עוד כמובן את ההצבעה במליאה. אני כן אצטרף גם למחמאות וגם לתודות. כל מי שמכיר את המתרחש בבית הזה בשנתיים וחצי האחרונות, גם באגף הוועדות, יודע שמה שחווינו כאן, לצערנו, הוא כבר לא שגרה. זאת אומרת, ישנן מעט מאוד דוגמאות מהחודשים האחרונים ומהשנים האחרונות להליך חקיקה שגם אם מתגלים בו חילוקי דעות הוא הליך חקיקה שאי-אפשר להכחיש את רצינותו ואת האחריות שבה הוא התנהל. ודי בעובדה שהתקיימו כאן 20 ישיבות. יש מעט מאוד חוקים בבית הזה שזוכים לדיון כל כך אינטנסיבי. העובדה שמספר פעמים הסכמת להארכת הוראת השעה ולא דחקת אותנו ללוח זמנים שהיה פוגם בסוף באיכות החקיקה, זאת עוד אינדיקציה לכך. ובעיניי, גם הוויכוחים המאוד סוערים שהתקיימו כאן הם כולם נערכו לשם שמיים והם התנהלו בצורה משמעותית מאוד. 

אני גם מרשה לעצמי להודות לך ועל הדרך, או באמצעות כך, גם להודות לייעוץ המשפטי, שלצערי, לא תמיד יושבי ראש ועדות בבית הזה מעניקים לייעוץ המשפטי את המקום שאתה הענקת לייעוץ המשפטי בתהליך הזה. והתברכנו בייעוץ משפטי שלא עושה הנחות במקרה הספציפי של הוועדה הזו והחקיקה הזו. אני אומר את זה על דרך החיוב, כי בעיניי התוצאה הסופית טובה לאין ערוך מנוסח החוק שאיתו התחלנו את המהלך. הרבה תודות לך והרבה תודות לייעוץ המשפטי של הוועדה, וכמובן לכל השותפים מצד משרדי הממשלה, חברי הכנסת, השטח. 

עכשיו, תראו, בצד המחמאות, ואני מנצל את זה בעצם במקום לנמק את ההסתייגויות, אני מבקש, וזה יהיה בקצרה, לגעת בכמה נקודות שלא תכרענה את הכף. אני מניח גם שאני וחבריי, חברותיי לאופוזיציה, לאו דווקא נצביע נגד החקיקה, כי אני חושב שאנחנו גם מכירים בחשיבות החקיקה, וגם אנחנו יודעים עד כמה הנוסח המקורי השתנה כתוצאה מהשיג והשיח כאן ומהיכולת גם של חברי וחברות אופוזיציה לתרום לשיחה. כפי שאתה ציינת, היושב-ראש, יצרת מציאות שבסופו של דבר רוב החברים והחברות שישבו בדיונים היו חברי וחברות אופוזיציה שעבדו יחד איתך, וגם זה דבר לא רגיל. 

אבל אני כן רוצה לומר מספר דברים קצרים לפרוטוקול ממעוף הציפור. בצורה מוזרה אומר, בצורה שאולי על פניה נשמעת קצת מוזר, שטוב היה אם לא היינו נדרשים לחוק הזה. החוק הזה בסופו של דבר משקף חולשה יתרה של מעגלי הביטחון האישי במדינת ישראל. בשיטה הישראלית, רשויות מקומיות לא צריכות להתעסק עם פעולות שיטור. במובן הזה, בצד הברכות הגדולות על החוק, מכיוון שאנחנו מודעים למצב בפועל, אסור לנו להקל ראש בעובדה שהחוק הזה משקף גם את המצב המאוד מורכב של הביטחון האישי במדינת ישראל, ואת הקושי הגדול של משטרת ישראל לעמוד בכל המשימות שלה, כך שאנחנו נדרשים לפיגומים שטוב היה אם לא היינו נדרשים אליהם. אני אומר את זה מכיוון שאנחנו נעשה טעות גדולה מאוד, וכל שכרנו יצא דרמטית בהפסדו, אם בסוף יתברר שהחוק הזה מאפשר לנו להקל ראש במצב של יחידות הקצה של משטרת ישראל שפרוסות ברחבי הארץ. אני עד הרגע הזה לא משתחרר מהרושם הקשה מאוד שהותיר בי סיור בדרום תל אביב, שבו מפקד מרחב שרת עומד ואומר: אני ב-50% איוש של תקני שוטרי הסיור במרחב שלי; ואני צריך שהמפכ"ל יביא לפה פלוגת מג"ב ללב העיר העברית הראשונה, ללב תל אביב, כי אני לא מצליח בסופו של דבר לאייש תקני סיור במרחב שאולי היה צריך להיות בו 120% איוש של תקנים. 

אני רוצה לשים לפנינו תמרור האזהרה, שאם החוק הזה במקום, הייתי אומר, תוספת כוח, איזשהו גורם מסייע, יהפוך בחלוף השנים להיות בעצם ציר המאמץ המרכזי של אכיפת החוק בעבירות שהן לא פשעים חמורים, אז עוד פעם יצא שכרנו בהפסדו. אני מאוד מוטרד מהמגמה הזו. היא מתכתבת עם עוד מגמות שקשורות בהפרטת הביטחון האישי של אזרחי ישראל. זה מביא אותנו למרחבים מאוד מאוד מורכבים גם של חוסר שוויון, וגם של בעיות קשות באכיפת החוק. הטלת עומסים לא הגיוניים על השלטון המקומי, שצריך בראש ובראשונה להתעסק במשימות אחרות, ולא במשימת הביטחון האישי. אני מאוד מאוד מקווה שהחוק הזה לא יבוא על חשבון בניין הכוח של המשטרה הכחולה, של דרך המלך של המשטרה. אני לא בטוח שלשם מגמת פנינו, בסדר? 

ראיתי נתון, אדוני, שאם אולי אחרי הפגרה, כי אני יודע את לוחות הזמנים, נתון מאוד מטריד ששליש מהשוטרים שפוטרו במשטרת ישראל הם שוטרים ערבים. עכשיו, אני לא נכנס לגוף העניין, כי אני לא יודע את הנתונים. אבל אני אומר, הינה דוגמה לאיך במקומות שאנחנו הכי צריכים, העצמה של הכוח המשטרתי הכחול, דומה שאנחנו לא מתקדמים, אלא דווקא בתהליכי נסיגה. אז זו הערה אחת, וחובת ההוכחה היא על הממשלה. חובת ההוכחה על הממשלה, להראות שבמקביל לבניית מערך השיטור העירוני, אנחנו מצליחים לשקם את מערך הסיור, את המשטרה הכחולה ברחובות. כי אין תחליף למשטרה הכחולה ברחובות, וכרגע אנחנו לא מצליחים. זו נקודה אחת. 

נקודה שנייה שחשוב לי לומר – אני חושב שהגענו כאן לפתרונות הרבה מאוד בזכות הקשב שלך והדיאלוג בינינו ובינך לבין הייעוץ המשפטי וההשפעה שלך על נציגי משרד לבל"מ. התוצאה הרבה יותר טובה ממה שהיא הייתה. עדיין אני מרשה לעצמי לומר שגם הכוונות המקוריות של הממשלה, של משרד לבל"מ ושל ועדת השרים לענייני חקיקה, וגם במידה מסוימת עדיין התוצאה הסופית, מלמדות על תפיסה, בעיניי, גם שגויה וגם, בעיניי, לא מעוגנת בחוק של חלוקת העבודה בין השר לבין הדרג המקצועי של המשטרה. אני אומר עוד פעם, התוצאה הסופית, בגלל ההתעקשות של הייעוץ המשפטי, העבודה של הוועדה, הרבה יותר טובה. ועדיין, אם זה היה תלוי בי, כל האירוע של מערך השיטור העירוני היה מתחולל בתוך המשטרה, ולא במשרד לבל"מ – בתוך המשטרה. ונכון, מערך שיטור עירוני, בניגוד למשטרה רגילה, מערב את השלטון המקומי. זה לא רק הזרוע של בל"מ. ועדיין, ועדיין, כל האירוע מא' עד ת', למעט קביעות של מדיניות ברמה מאוד מאוד גבוהה ואסטרטגית, האירוע הזה היה צריך להתנהל כל כולו בתוך המשטרה. לא המלצת מפכ"ל, ולא המלצת קצין. כל אלה זה טלאים ששמנו כדי לרפא את הנוסח המקורי. אבל, בעיניי, יש פה פריצה של הדבר שעמדו עליו גם בפקודת המשטרה, למרות התיקון, ובטח בפסיקת בג"ץ שפירשה את התיקון, ולכן הותירה אותו על כנו, למעט סעיף אחד של הבחנה ברורה בין מדיניות לבין החלטות פרטניות שנוגעות לכוח בעל סמכויות שיטור. את כל ההחלטות הפרטניות היה צריך להשאיר בתוך משטרת ישראל, אולי עם סמכות התערבות של השר כאשר יש איזשהו אי-מפגש רצונות או מפגש לא מוצלח של רצונות של הרשות המקומית ושל השר. ואני אומר עוד פעם, אם הדבר יהיה תלוי בי, בכהונה אחרת של ממשלה, בקדנציה אחרת של הכנסת, זה אחד הדברים שאני אפעל לתקן: לסדר יותר טוב את החלוקה בין שר לבין משטרה.

עוד שתי הערות קצרות. אני חושב שעשינו פה מהלכים גדולים בנושא של קידום שוויון או נגישות שוויונית לביטחון אישי. אני חושב שעצם הרעיון שאנחנו אומרים שהחוק הזה It's not nice to have. ברגע שנכנסנו לעידן השיטור העירוני, היעד הוא שבכל רשות מקומית יהיה שיטור עירוני. ושבסופו של דבר זה לא יהיה פונקציה לא של יכולת כלכלית וגם לא של תפקוד או של איכות התפקוד של הרשות המקומית, כי זה לא הוגן שרמת הביטחון האישי של אזרח ברשות אחת תהיה נמוכה דרמטית מרמת הביטחון האישי של אזרח ברשות אחרת בגלל סיבות שתלויות באיכות התפקוד הרשותי. אני חושב שעשינו מהלך גדול בהקשר הזה, גם בהגדרה שהמטרה היא להגיע לכל הרשויות, גם במדרג הסוציו אקונומי, שפה הייתה תמימות דעים, אני חושב, בין רוב נציגי האופוזיציה למשרד המציע, לייעוץ המשפטי, וטוב שכך. עדיין, אני שם את הנושא הזה כעוד תמרור אזהרה, כי זה מאוד יפה שההגדרות נמצאות בחוק. אבל שמענו את ההצהרה של נציג האוצר, שאני מבין אותה. החוק הזה לא בא עם תוספת תקציבית. 

אני רוצה לומר בצורה מאוד ברורה: אם בשנים הקרובות לא תהיה תוספת תקציבית למשרד לבל"מ לטובת הקמת מערכי שיטור עירוניים ברשויות מוחלשות, בעוד חמש ועשר שנים אנחנו נהיה בפערים גדולים שהיום לא קיימים, כי נתנו דגש על רשויות מוחלשות. אבל אתם תראו שבעוד עשר שנים, אם התפיסה תהיה שהכול זה מסל המשאבים הקיים של הבל"מ, שגם היום הוא לא מספיק כדי למשוך אנשים טובים למקצועות השיטור, זה יהפוך להיות לוקסוס של רשויות עשירות ואולי עוד כמה רשויות מוחלשות שמבחינה ציבורית פוליטית אי-אפשר להתעלם מהן. אבל יהיה גוף שלם של רשויות באמצע. בעשירונים, אז לא אחד, אבל עשירונים שלוש עד שש, שבו אנחנו נראה קושי בקידום רשויות. לכן אני אומר, התפקיד של הממשלות הבאות ושל הוועדות הבאות לביטחון לאומי יהיה להיאבק על תוספת תקציב. 

והדבר הזה מוביל אותי להערה האחרונה שבה אני מסיים, שאם דעתי הייתה נשמעת, אז כמו בחקיקה אחרת, לא היינו מסתפקים בחובת דיווח, אלא היינו דורשים גם מחקר מלווה. מה שקיים בחקיקות אחרות. במובן הזה קצת יש בעיה, כי המערך הזה קיים 14 שנים. אז מה, עכשיו נעשה מחקר מלווה? אז כן. בעיניי, נכון היה לעשות מחקר מלווה. אני קורא גם למשרד לבל"מ, גם לממ"מ, ממש לראות את זה כדבר, כי התרומה שלכם – לא הזכרתי את הממ"מ בדבריי – אבל התרומה שלכם, אני אומר כחבר אופוזיציה, אני בלי הנתונים שבסוף עובדו על ידיכם, לא הייתי יודע להצביע על אתגרים גדולים. אז אני חושב שגם המשרד לבל"מ, גם הממ"מ וגם מרכזי השלטון המקומי – מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי, אם אתם לא תנהלו כאן מחקרי עומק, אז הסיפור יתפזר לנו ויתבזר לנו, ולא נדע איך לתקן את זה. 

 << אורח >> שרית נשיא: << אורח >>  

יש בחוק. אחד מהתפקידים של היחידה הוא לעשות מחקר.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אין בעיה. אבל בסופו של דבר לא הכנסנו פה מחקר מלווה חיצוני וחובת מחקר. בסדר? אז אני מבקש מכל הגורמים, וגם קורא לך, אדוני, באמת להקפיד לעשות פה דיוני מעקב אחרי הדיווחים ולראות את ההתקדמות, ואיך הדברים מתקדמים. כי זה חוק בעיניי דרמטי. הוא באמת חוק דרמטי, ואסור לנו להקל ראש בללמוד מסקנות מהיישום בשטח בשנים הקרובות, ולחזור ולתקן את מה שדורש תיקון גם ברמה הממשלתית של תקציבים ותקנים וגם ברמה של הבית הזה. 

אז שוב, ברכות ותודות לך, היושב-ראש, על הדרך שבה התנהל כאן הדיון ולכל השותפים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני חושב, גלעד, אתה אחת ההוכחות הכי טובות שאפשר, שכשרוצים לקיים דיון ענייני, באמת בלי להכניס לעניין – את הציניות הפוליטית שלך, אני לא יכול להוריד; זה ברור שזה קיים – אבל הנכונות שלך כן להישאר מקצועי וכן לסייע ולהוציא פה הצעת חוק ראויה בהחלט גרמה לי להיות הרבה יותר פתוח, כי בסוף כשאתה רואה שהוא מדבר מקצועי, מתבל את זה מדי פעם בדברים האופייניים לך - - -

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>  

צריך גם קצת ליהנות בחיים. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אבל זאת הייתה בהחלט זכות. 

חברת הכנסת מירב, בבקשה.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

סליחה. הייתי צריכה רגע לסגור משהו לפני הנשיאות, וגם הזמן שלי קצר. אז אני לא מדברת כמו גלעד. אז אני אדבר קצר. אז אני באמת אגיד קצר. קודם כול, אני מצטרפת לכל התודות. קודם כול, תודה לך, לפני כולם, שעשית כאן עבודה מקצועית, גם בסיורים שהיינו, וביקרנו את ראשי הרשויות, גם בדיונים בוועדה. היכולת גם שכל אחד באמת להבין את האירוע, האירוע שבו השיטור העירוני הוא בסוף דבר שהוא גיים צ'יינג'ר אמיתי. אין מה לעשות, בסוף, כשאתה חי את השיטור העירוני, אז אתה מבין את המשמעות, ולכן אני כל כך לא מסכימה איתך, גלעד, על העניין הזה שלא צריך. לא. אנחנו ב-2025. אנשים מבצרים את הבית שלהם. הלוואי שהייתי גרה בשוויץ או בניו זילנד, מתעסקת כל היום עם כבשים ועם קנגורואים. לא. אני חיה במדינת ישראל. אני רואה מה קורה ביישובים מבוססים. אני רואה על רשויות ששנים לא לקחו את אגרת השיטור והיום כולן לוקחות. אין מה לעשות. אנחנו חיים במדינה כזאת, שדבר ראשון זה הזכות לביטחון אישי. והשיטור העירוני, אם אתה מגיע למצב שאזרח מתקשר לשיטור העירוני לפני המשטרה, אז תכף נגיד משהו על המשטרה, אבל זה המצב. זה המצב. כשקשה לגייס מספיק מתנדבים, וכשקשה לגייס מספיק שוטרים, בטח באזור המרכז, אז אתה חייב לחשוב על אופציות חוקתיות טובות. וזה מתחיל מסיירות הורים בגנים של הורים שמתנדבים. זה הגיע למצב שאזרחים, ראיתי בשכונה בפתח תקווה, עושים משמרות על גנבות הרכב. למה אני צריכה שאזרחים יעשו את זה בהתנדבות, אם יש לי אפשרות כמדינה לתת סמכויות ולחזק אנשים שמוכשרים לזה, שעוברים את זה? 

הלוואי שהייתי בסיטואציה אחרת. אבל אני לא. אני מחברת את זה גם לתפקיד שלנו כאופוזיציה, אנחנו אופוזיציה אחראית. לכן ישבנו והסתובבנו בסיורים, הרבה פעמים רק אנחנו הסתובבנו איתך. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נכון. 

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>  

וזה הצחיק אותי שששון נכנס כאילו הוא בא מהירח. בוא, זה לא בשביל משהו. אני חושבת שחלק מהעניין פה זה באמת באמת להבין את החשיבות של החוק. 

עכשיו, עוד כמה דברים קטנים שכתבתי. אחד על המשטרה, ואמרתי את זה לאורך כל הדיונים, אני חוששת. אני בעיקר חוששת למשטרה באזור שלך (של חנן פרץ). אני לא רוצה לדבר רק על תל אביב, כי אני 20 שנה בתל אביב ויש לי הרבה ניסיונות. אבל אני יודעת שאתה מקשיב, וגם אתה מקשיב (משה אלפרנדי). והיו לי פעמים שאמרתי למייק: תגיד, אתה לא קצת דואג? אז אתה לא יוצא מהכלל. אני קצת דואגת. ולא סתם אתה מחייך, כי התקופה של מלחמת "עם כלביא" הוכיחה את זה מעולה. השוטר שלך לא קיבל שעות נוספות, והוא פה מאחורה קיבל שעות נוספות, ונתן לשוטרים שלו. אז אני כן מעלה את החשש שלי פה, בעיקר על שוטרים באזור המרכז, ובעיקר תל אביב, בטח ובטח שיש בעיה אמיתית. לא סתם המפקד של התחנה אמר מה שאמר, גלעד. 

עכשיו, למה אני מעלה את החשש? כי בסוף אנחנו רוצים הרבה שוטרים, אבל אין. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נכון.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

אז זה מחזיר אותי לטיעון הקודם שלי, שאם זה מה שיש, בואו לפחות נסייע למשטרה, והכי חשוב, נשמור על האזרחים. בסוף אני תמיד אומרת שהניידות של השיטור העירוני מתגברות בעיקר אזורים מורכבים, לא רק בתל אביב, גם בירושלים, גם בחיפה, אגב. כשהיינו בסיור אז בשכונת הדר, ראינו את השיטור העירוני. הוא נמצא שם. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נכון.

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>  

וכמובן, במהלך המלחמה הראשונים, ה-First Responder, שפגשו אותנו, היה השיטור העירוני. ולכן החשש שלי קיים. אבל אני אומרת, אם הצלחנו להביא את זה בצורה של משרדי ממשלה, בצורה של חקיקה ראויה, סמכויות מוגדרות, אז עדיף לי. 

ובזה אני רוצה להגיד תודה לאיילת, קודם כול. אני חושבת שאת עושה עבודה מדהימה; ולכל הצוות. אני חושבת שכולכם הוכחתם כאן מקצועיות ומקצוענות. אני חושבת שמה שראיתם כאן בעקרון אמור להיות תמיד – הדיונים של הוועדה הזאת על חוק השיטור, זו כנסת אמיתית. עכשיו, אני חוויתי אותה בארבע שנים. ולא סתם מישהו פה – נראה לי, חנן, אתה אמרת את זה – שאתה מסתובב בהרבה דיונים – ונראה לי גם שלומית אמרה את זה – והיה כאן דיון אמיתי. תקשיבו, עכשיו לא בשביל משהו, זה היה פעם תמיד ככה. הממשלה הייתה מביאה חוק – בואו, זה וואחד חוק. זה לא מתאים לטרומית של ח"כ, with all due respect לח"כ. זה וואחד חוק. והיו מתקיימים שבועות. יש פה 20 דיונים על דיונים. סתם להבדיל, חוקים, סתם חוק של שימוש בזרע של נפטר – 13 דיונים. אתה מראה את החשיבות של הנושא לציבור.

אז אני רוצה להגיד לך שמה שעשית פה, כל הצוות המקצועי וגם לאה, שגם צריך להגיד לך תודה.

 << דובר >> לאה גופר: << דובר >>  

תודה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

נכון.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

נתתם את הדוגמה לאיך צריכה להתנהל ועדה בכנסת. 

ומילה אחרונה באמת, כי יש לי את הנשיאות, ובלי קשר, אין לי גם מה להוסיף. הגיע אליי עכשיו מכתב מחיים ביבס. אז אני רוצה להגיד משהו לשלטון האזורי. אתה יכול להגיד לחיים ביבס – איפה וג'ימה? 

 << אורח >> אלון ביטון: << אורח >>  

הוא יצא שנייה.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

כל הזמן אני מסתלבטת עליו. אני רוצה רגע להגיד משהו.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אל תיקחי לביבס את המקומי. אזורי – אזורי; מקומי – מקומי.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, שלטון מקומי, שלטון אזורי. חיים ביבס הוציא עכשיו הודעה על חשיבות החוק.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

על חשיבות מה? 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

החוק.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

הזה?

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

הוא עכשיו נזכר להגיד לי שהחוק חשוב.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

על חשיבות שלטון החוק או חשיבות החוק הזה?

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

החוק, החוק של השיטור העירוני. אם תרצה, אני אשלח לך את המכתב. 

אני רוצה להגיד משהו לחיים ביבס. ואני רוצה להגיד משהו בכלל למי שצופה בנו. הקואליציה היום על כרעי תרנגולת, Make no mistake. יש היום חברי קואליציה שבהצבעה ייעדרו. אני רוצה להגיד לך שאנחנו אופוזיציה, ותגיד את זה גם לביבס, וגם לוג'ימה, וגם אתה, עם כאבי בטן. כשחוק הולך להפוך את השיטור העירוני, וגלעד כבר רמז את זה, להוראת קבע, ושהוא הולך לתת סמכויות בצורה ראויה וטובה ואמיתית, אנחנו נדאג באחריות שהחוק הזה יעבור. ועשינו את זה לאורך כל הדיונים. ובמקביל להודעות של חיים ביבס, אני מקבלת הודעות על המליאה. אבל אנחנו, בזה אתה יכול להיות שקט, כי אני יודעת שאתה בלחץ. הוא כל הזמן שישי, שבת, היסטריה, על הטלפון שלי.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

מי? חנן?

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

חנן. נו, מה, אחרי זה למי אני אתקשר? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

תספרי שהם סגרו לך את המים בוויקאנד. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

אני כבר רואה. אני רואה את הטלפון, אני אומרת: מיי גאד, חנן בלחץ. הוא שולח לי גיפים כל היום.

אבל אני אומרת לך שאנחנו נדאג כאופוזיציה להיות אחראים, לא רק בוועדה, אלא גם במליאה. ואתם יודעים מה העמדה שלי על הממשלה, ואתם יודעים מה העמדה שלי על השר. אבל אני שמה הכול בצד. זה הכול מבחינתי. היו"ר, אתה ניהלת כאן דיונים אמיתיים. אתה הובלת את החוק בצורה טובה, ברמה מקצועית. אני חושבת שמגיע לך קרדיט. אני גם רוצה להגיד לך שאני לוקחת את החוק היום לישיבת סיעה היום. ואני הולכת להסביר לכל סיעת יש עתיד. יש לנו דיונים מהותיים על החוק, על החשיבות שלו, ולמה אנחנו צריכים - - - 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

יש עוד הצבעה שכדאי שתסבירי כמה דברים ליש עתיד.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

אל תדאג. נראה לי שאתה כבר יודע. אני רוצה להגיד לך שאני לוקחת על אחריותי להעביר את החוק היום בישיבת סיעה, להסביר את חשיבותו ולוודא מול כל ראשי האופוזיציה, שהאופוזיציה, בטח האופוזיציה הציונית, תאפשר לחוק לעבור היום בשקט. נראה לי, עשיתי את האחריות שלי. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הדרך היחידה שבה אני יכול להגיד לך תודה היא דרך העובדה שאני לא בטוח שיש פה איזושהי ועדה בכנסת הנוכחית שיושב-ראש הוועדה שלה עשה חפיפה עם מי שהיה לפניו. 

 << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >>  

בניגוד לממשלה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אני הצעתי לרוטמן שיבוא אליי לחפיפה. אמרתי לו: בוא, סמינר. הוא לא בא.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

נכון, נכון. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני עשיתי את החפיפה, ואחד הנושאים שעלו בחפיפה היה השיטור העירוני. אחד הנושאים שעלו.

 << אורח >> אלון ביטון: << אורח >>  

חד-משמעית.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מכובדיי, אני לא יודע איך מרגישים בלידה כי, לצערי, לא חוויתי את החוויה הזאת באופן אישי. ראיתי את אשתי. אבל זה תשעה חודשים שאנחנו דנים בהצעת החוק הזאת.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

וואי, לא נעים לי שאני לא שומעת, כי אני הולכת לנשיאות עוד שתי דקות. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני מסיים. תשעה חודשים אנחנו דנים בהצעה הזאת. באמת מאות שעות עבודה פה של כל אחד מאיתנו. כל זה באמת היה בסופו של דבר כדי לדייק את הצעת החוק הממשלתית ולהביא לציבור בסופו של דבר, באמצעות הרשויות והמשטרה, הצעת חוק טובה, יעילה והכי חשוב ראויה. היא באמת הצעת חוק ראויה שנותנת מענה לצרכי הרשויות. גלעד קורא לזה חסרונות. 13 שנה הייתי מפקד יחידת חילוץ, מה היא עשתה? באה לכפר על משהו שהממלכה לא יודעת לעשות. אז לכל אחד מסביב לשולחן הזה, כמו שכבר אמרתי, יש חלק חשוב בחקיקה וזכות גדולה ושותפות בגיבוש ההצעה. 

על כך אמרתי לכולם תודה. אבל אני חייב בסופו של דבר כן איזשהן תודות מיוחדות. לך, איילת, כבר אמרתי, אני חוזר על זה פעם נוספת. באמת, נתת פה גם את הלב, לא רק את הצד המקצועי. דור ואסף, אתם באמת יד ימין ויד שמאל של איילת בעניין הזה, שלישייה שהלכה כל הזמן ביחד. אני יודע כמה הייתם שותפים. אני יודע כמה עזרתם לי. לאה לא פה, אבל חשוב גם לומר, לנהל כל כך הרבה דיונים ולזמן כל כך הרבה ועדות. אני יודע שגם מירי הייתה ככה באופק, אז גם לה מגיעה תודה. לממ"מ, לכל אחד מכם, באמת, תודה. גם השר היה באופק ככה כל הזמן, רצה לדעת איפה יש קשיים, איפה אפשר לפתור את הבעיות כדי לקדם את זה. גם שר המשפטים דיבר איתי על זה לא פעם במהלך התשעה החודשים האחרונים. היה פה אינטרס ציבורי בתוך הכנסת להביא את העניין הזה להצבעה ולתת לו תוקף של הוראת קבע. אני שמח שהייתם כולם שותפים לעניין הזה. 

עכשיו אנחנו נצביע על ההסתייגויות. יש הסתייגויות, נכון? 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

כן.
 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

של מי? 

 << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >>  

של סיעת העבודה ושל יש עתיד. 

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

אנחנו מנמקים את ההסתייגויות שלנו במליאה. בסדר? אני הולכת לנשיאות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

במליאה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אוקיי. אבל ההסתייגויות כאן - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

הם פה?

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

כן.

 << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >>  

דנינו, בוא שב כאן. אני יוצאת. אני לא מנמקת.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

לא, לא. אנחנו נעשה הצבעה אחת על כל מכלול ההסתייגויות.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

על כל ההסתייגויות, הצבעה אחת?

 << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >>  

על כל הסתייגויות, ונעלה למליאה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

מי בעד לקבל את ההסתייגויות? אחד. מי נגד? דנינו, תרים יד. דנינו נגד. 


הצבעה

לא נתקבלו.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אז ההסתייגויות נדחו. 

הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 18), התשפ"ה–2025 – מי בעד הצעת החוק? שניים. מי נגד? אין. מי נמנע? אין. 


הצבעה

אושרה.

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה והשלישית. אני חושב שהבאנו בשורה לציבור במדינת ישראל. אני אגיש רוויזיה בעניין הזה גם, כדי שיהיה סגור. 

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>  

אני רוצה להגיד שבלי שהייתי נוכח בדיונים החוק הזה מאוד עניין אותי ועקבתי אחריו. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

אני יודע. 

 << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >>  

ותודה רבה לכם. 

 << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >>  

תודה רבה לך. תודה, מכובדיי.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

יישר כוח.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:03. << סיום >>