פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 74 ועדת הכלכלה 19/05/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 669 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, כ"א באייר התשפ"ה (19 במאי 2025), שעה 9:05 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 137), התשפ"ד-2024 (מ/1790) << הצח >> ככל שיסתיים הדיון, יתקיימו הצבעות נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר אברהם בצלאל אליהו ברוכי שלום דנינו משה פסל מוזמנים: אסי סוזנה – מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חוה ראובני – עו"ד, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שמואל זקן – מנהל מחלקת ביטוח רכוש, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר נדיר בן משה – עו"ד, לשכה משפטית, אגף שוק ההון, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר רון סולומון – עו"ד, המחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים נירה פישר – מנהלת אגף א שירותי תיירות, משרד התיירות נמרוד הגלילי – מנכ"ל, הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג רונן לוי – יו"ר, איגוד המוסכים אריה אשד – מנכ"ל, איגוד המוסכים שמואל ג'רבי – מנכ"ל, מוניטקס ייעוץ משפטי: איתי עצמון נעמה דניאל מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 137), התשפ"ד-2024, מ/1790 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב לכולם. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 137), התשפ"ד-2024, המשך דיון. כן, בבקשה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> תודה רבה. אני מציעה שנמשיך מאיפה שעצרנו בפעם הקודמת, למרות שהיו שם שתי נקודות בדרך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פתרתם את זה? היו דברים שהייתם צריכים להשלים, נכון? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> היה דבר אחד, טכני – עניין של הגדרות – שפתרנו, בסעיף 1, בעמוד הראשון. אני יכולה להקריא את הנוסח המעודכן. זו לא בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אגב, בנוסח המעודכן שהפצנו ביום חמישי מסומנים בצהוב החלקים שנותרו פתוחים. נושא אחד אכן נוגע להגדרות בסעיף 1 – הגדרות של אמצעי שליטה, בעל עניין, נושא משרה ושליטה. הנושא השני נוגע לתוקף הרישיונות, שתכף נשמע את ההתייחסות לגביו - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא פתרתם את זה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - והנושא השלישי נוגע להפקדת המידע בידי מבקש הרישיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אז בואו נמשיך לקרוא בינתיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו בעמוד 5. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעמוד 5. בבקשה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו בתנאים לקבלת רישיון מתקין. (4) לרשותו של המבקש מערכת המאפשרת העברת דיווחים ומידע למפקח על התעבורה לפי הוראות סעיף 14כו(ו) או (ז), וכן המאפשרת למבקש לנהל ולשמור נתוני נסיעות בנפרד מהדיווחים והמידע האמורים, והכול ובלבד שמתקיימות לגבי המערכת דרישות שהורה לו המפקח על התעבורה, שיפורסמו באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; במסגרת המונים הקיימים, אנחנו מחייבים לשמור נתוני נסיעות. קראנו את ההגדרה של נתוני נסיעות - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לכמה זמן, חוה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אתה זוכר? אני לא זוכרת לכמה זמן השמירה. אני תכף אבדוק. אנחנו דורשים שהוא יראה שיש לו שרת מתאים לשמירה של זה, שגם מאפשרת לשמור, גם מאפשרת להפריד את הנתונים של הנהג מהנתונים הסטטיסטיים עצמם וגם להעביר דיווחים, בכפיפות להוראות ואבטחת מידע שאנחנו ניתן. עוד פעם, אנחנו לא קובעים את זה בתקנות. מדובר בשני ספקים שלכל אחד מהם יש את המערכת הפרטנית שלו, ולכן הדרישות יהיו פרטניות ולא בתקנות. << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> שלום. שמי שמוליק ג'רבי מ-"מוניטקס". לפי הוראות רשות המיסים, אנחנו שומרים את הנתונים שבע שנים. זה לשימוש משרד התחבורה בהתאם. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אחת המטרות המרכזיות היא נתונים עבור רשות המיסים. (5) בו, או באדם שעימו התקשר, מתקיימים התנאים שקבע השר לעניין השכלה, הכשרה מקצועית או ניסיון, הנדרשים לצורך ניהול מקצועי של מתן שירותי אחזקה, והוא ישמש אחראי על הניהול המקצועי של מתן שירותים כאמור (בסימן זה – מנהל מקצועי). זו דרישת מנהל מקצועי. התנאים להיות מנהל מקצועי ייקבעו בתקנות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל זה מופיע גם בתנאי המכרז, בעצם, בשביל להיבחר או לקבל. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני מזכירה: אין מכרז – יש מפרט שפורסם. אין שם דרישות של מנהל מקצועי, כי אין שם מתן רישיון. ובצו הפיקוח הקיים, שמסדיר את הענף, יש מוכר מוסמך ונותן שירות מוסמך, ואין הוראות מי התנאים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז יכול להיות מצב שהוא עומד במפרט אבל הוא לא עומד בתנאי - - -? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לכן יש לנו הוראות מעבר, שנותנות את התוקף לאישורים הקיימים עד שיהיו תקנות ועד שיעמדו בתקנות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ומי מכשיר את המנהלים האלה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הוא צריך למצוא אדם שעומד בתנאים. התנאים אמורים להיות רלוונטיים ומתאימים לעיסוק, ומכיוון שהוא עוסק בתחום כבר – כמה? 40 שנה? << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> 45 בנובמבר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל מחר או מוחרתיים יהיה מישהו צעיר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בסדר. כשהמישהו החדש הזה ירצה להיכנס לענף – התנאים האלה כבר יהיו קיימים מראש, והוא ידע במה הוא צריך לעמוד כדי להיכנס. היום יש הוראות מעבר שמתקפות לתקופה - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> השאלות נועדו כמה שפחות להכביד. אם האנשים עומדים במפרט – למה לעשות רגולציה על מנהל שעומד בתנאים? אם יש לו עסק שיודע לעשות את זה – מה צריך יותר? << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >> אסי סוזנה. עקרונית, המפרט מדבר רק על המונה עצמו. הוא לא מדבר על ההתקנה שלו. פה אנחנו עוסקים בכל הנושא של ההתקנה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הוא לא בא למכרז; המונה לא מגיע להשתתף במכרז. במכרז, מי שבא זה בן אדם. << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >> המפרט מדבר על המונה עצמו. פה, אנחנו מדברים על המתקינים עצמם. אלה שני דברים שונים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה בדיוק העניין. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו רוצים שיהיה להם את הידע המקצועי. מי שקונה מהם מונה – שהמונה עצמו מאושר, אבל הוא יצטרך לקבל שירות מהמתקין הזה 20 שנה קדימה. אנחנו רוצים לוודא שלמתקין יש את הכשירות לתת את השירות הזה – שיש אצלו איזה כוח אדם; שהוא מחזיק את הנדסאי האלקטרוניקה שיודע להתעסק עם המונה הזה, ולא שהוא קנה מאיזה שהוא אדם תכנון של המונה, ייצר אותו, מכר אותו ושכח מכל השאר. לא שזה משהו שקורה, אבל אני לא רוצה לסמוך על הרצון הטוב מאוד שקיים עד כה של הספקים הנוכחיים. כשאני עושה הסדר של ענף, ומחייבת 25,000 בעלי מוניות לקנות מונים שקשורים לקבלת שירות – אני רוצה להבטיח שיהיה שם מישהו שיודע לתת להם שירות. כמובן, הדרישות יהיו מותאמות ורלוונטיות למונה, וכאמור, אנחנו נותנים את זמן המעבר עם הכרה בקיים עד שנקבע את הכללים ועד שהם יעמדו בהם, כי יש כאן שירות מעבר לעצם המכירה של המוצר שעומד במפרט. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הניהול המקצועי הוא רק של מתן שירותי אחזקה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא. בהמשך אנחנו נראה שהניהול המקצועי אחראי גם לברר תלונות ולבדוק מה קורה. בעצם, על שירות ותלונות. אנחנו נראה את זה בהמשך. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> חוה, סליחה, אני באמת לא סתם מנדנד, כי אני נתקל בהרבה מאוד בעיות מפניות הציבור. למשל, לפני חצי העברתם איזו סמכות ממשרד התחבורה למשרד העבודה והרווחה במשהו דומה מאוד להכשרות. אז, אתם שחררתם ב-01 ביולי, משרד העבודה של בן צור לא לקח את זה, ואנשים קמים בבוקר ואין להם עבודה ופרנסה כי לא התארגנו. מהמקום הזה, אני בא ואומר: מה שאפשר להשיל מהעסקים האלה ולא צריך – שלא יהיה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אדרבא, להיפך, זה בא מתוך דאגה ללקוחות. היום, המסגרת החוקית מאפשרת למכור מונה, להתחייב לשירותי אחזקה, ואף אחד לא מבטיח שלמי שמכר את המונים ונותן את שירותי האספקה – באמת יש את הכישורים האלה. אין שום דרישות כיום בדין. אני, כמדינה, לוקחת את האחריות להבטיח של-25,000 לקוחות שבויים של המונים האלה ושל שירותי האחזקה שלהם – יהיה מי שיכול לתת את השירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ד) המפקח על התעבורה יפרסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רשימה של שמות המתקינים בעלי הרישיונות התקפים לפי סימן זה ויציין בה את מספר הרישיון שניתן להם, בלבד, ויעדכן אותה מזמן לזמן. (ה) רישיון מתקין אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול אלא לפי אישור מראש, בכתב, מאת המפקח על התעבורה ובהתאם לתנאיו, ואם ניתן רישיון מתקין לתאגיד, תהיה העברת השליטה בתאגיד טעונה אישור מראש, בכתב, של המפקח על התעבורה; << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה הכוונה בעיקול? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> עיקול זה לרשום "עיקול" בבית משפט; שיגיש מישהו שיש לו סכסוך עם מתקין המונים ויעקל את הרישיון שלו. המשמעות של עיקול הרישיון יכולה להסתיים בכך שהזכות נקנית על ידי מישהו. מכיוון שיש לי תנאים פרסונליים על זהות בעל הרישיון, אני לא יכולה שיהיו לי העברות על פי דין שלא עוברות דרך אישור שלי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> וזה גובר על תביעה בבית משפט? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לכן זה בחקיקה ראשית. כן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כן? זה גובר, איתי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. זו התכלית של הסעיף הזה. זה גם סעיף שהוא די סטנדרטי בחקיקה שנוגעת לרישוי. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כי אחרת, אם אני לא מגבילה את זה, יש כאן פתח לזה שהרישיון יגיע לידי מישהו שלא עומד בתנאים לקבל אותו בכלל. אישור כאמור יינתן אם מצא המפקח על התעבורה כי מתקיימים בנעבר או בבעל השליטה החדש, לפי העניין, התנאים המנויים בסעיף קטן (ג); הועברו הרישיון או השליטה, לפי העניין, בלי שניתן אישור כאמור, יראו את הרישיון כאילו הותלה עד למתן האישור. זאת אומרת, זה לא שאפס העברות, אלא העברות באישור. המפקח על התעבורה ייתן אישור למי שעומד בתנאים, כי זו המטרה – שכשעושים העברה כזו, היא תגיע למישהו שעומד בתנאים. אם הוא לא עומד בתנאים – זה יהיה רישיון מותלה, אבל עד שהוא יעמוד בתנאים: ישיג את המנהל המקצועי, יקבל את האישורים הנדרשים, ייבדק שאין לו רישום פלילי פוסל וכו'. (ו) קשור עוד פעם להפקדה. אני מציעה לדלג על (ו). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. תקראי אותו בכל מקרה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ו) מידע שנמסר כאמור בסעיף קטן (ג)(3) יישמר בסוד; המפקח על התעבורה או מי שהוא מינה לפי הסעיף האמור לקבל את המידע האמור, לא יגלה אותו ולא יעשה בו שימוש אלא לשם מילוי תפקידיו לפי פרק זה או לפי צו של בית משפט. זה קשור לכל הקטע של הפקדת הידע על הטיפול במונה, שאנחנו עובדים על פתרון אחר. יש שיח, ויש רעיון שעוד לא סגרנו את כל הפרטים שלו. אני מקווה שעד הדיון הבא – נוכל להציע נוסח מתוקן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז לא תהיה הצבעה היום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נראה לי. אם הם לא סיימו את הפרק – לא. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ז) בעל רישיון מתקין יודיע למפקח על התעבורה, בכתב, בתוך 14 ימים, על כל שינוי בפרט מן הפרטים שכלל בבקשתו לקבלת רישיון. תפקידי המתקין וחובותיו 14כו. (א) מי שניתן לו רישיון מתקין (בסימן זה – מתקין), לא יתקין במונית – (1) מונה שלא סומן בסימון המעיד על בדיקת דיוקו בהתאם לתקנות לפי סעיף 70(6); (2) מיתקן שאינו מונה אך נחזה להיות מונה; (3) מונה שלא סומן בסימון נראה לעין של דגם המונה; << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כשאת אומרת "נחזה" – זו רמאות? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן. הנוסע עולה; הוא חושב שיש מונה, כי יש שם איזה מסך שנראה כמו מסך של מונה, אבל זה לא מונה – או שזה לא סופר בכלל והנהג אומר לו כמה כסף, או שזה מחשב לא נכון. משהו שהוא רק מתחזה להיות מונה מאושר. (4) מונה הניתן להפעלה בלא אמצעי לזיהוי נהג המונית; (5) מונה שאיננו תקין; (6) מונה שאיננו חתום בחותם אלקטרוני. כל האיסורים האלה מוודאים שמה שהוא יתקין יהיה מונה חוקי, תקין ופועל, לפי כל הדרישות של החוק והמפרט. (ב) המפקח על התעבורה יקבע ברישיון מתקין תנאים לעניין חובת המתקין לתת שירות באתרים כפי שייקבע, ובכלל זה תנאים לעניין מספרם, פריסתם, רמת השירות וסוג השירות שיינתן בהם ומועדי פתיחתם, לרבות לעניין פריסה הדרגתית של האתרים האמורים; השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בעניינים האמורים. מכיוון שיש לנו שני מתקינים, שתי חברות – החברות יושבות באיזה שהוא מקום, מן הסתם, אבל הם נותנים שירות לבעלי מוניות בכל רחבי הארץ – ונהגי המוניות יכולים לפעול רק אם הם מקבלים את השירות בצורה נגישה, אמינה ומהירה – אנחנו נחייב אותם בפריסה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ג'רבי, זו חברה של מכשיר אחד, או שיש לכם מגוון שירותים נוספים? << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> יש גם שירותים נוספים, אבל הם לא קשורים למונה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל הם בתחום הזה? << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> כן. למונית עצמה ולנהג. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה עוד יש? << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> יש מכשיר קשר לתחנה עצמה, ומערכת לניהול התחנה – לראות איפה הנהג נמצא; מזמינים מונית, מקלידים את הכתובת, - - - את הכתובת תוך כדי ההתקשרות, לחיצת כפתור והכתובת אצל הנהג. זה יעיל מאוד ועובד מהר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלום, השאלות האלה הן לכל החודש. גמרת את היתרה לחודש – עד לסוף יוני. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הוא לומד את הענף. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה חשוב להבין, מבחינה כלכלית, כמה חוסן יש לעסקים האלה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> לכן גם פריסה חשובה מאוד. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הסעיף הזה השתנה לעומת הנוסח הקודם – הוא עבר מהכללים שבתקנות לכללים שברישיון, גם כדי לפשט את זה, מבלי לגרוע מהסמכות של השר אם הוא ירצה להתקין תקנות, וגם כדי לאפשר גמישות, כי אולי לא לכל מתקין צריכה להיות אותה פריסה. אם יש לנו מתקין שהוא שולט, כביכול, במוניות ברחבי הצפון – אולי אני לא אחייב אותו בפריסה בכל רחבי הארץ. אני לא יודעת אם זה מצב קיים – אולי זה מצב שיכול להיות קיים, של מישהו שכל הלקוחות שלו מרוכזים באיזה שהוא אזור. בוודאי בשלב הראשון, באותה תקופה, אני לא אחייב אותו לפריסה ארצית. הוא לא צריך סניף גם בדימונה. אם הוא קטן ויש לו 5,000 לקוחות, ולא 15,000 – אולי הוא צריך פחות - - -. קביעת הכללים דרך הרישיון מאפשרת לי התאמה יותר מדויקת לנתונים של - - -. << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> אפשר בבקשה הערה בהקשר הזה? מטבע הדברים, זכויות ציבוריות עוברות ממקום למקום, כך שגם אם למישהו יש פריסה טובה מאוד בצפון, יש אפשרות שזכות תעבור לבאר שבע. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> סליחה, מה הכוונה? << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> זכות ציבורית – מה שנקרא "רישיון הפעלה למונית" – היא נכס נייד. כלומר, להבדיל מדירה, שהיא קבועה במקום אחד – זכות ציבורית יכולה לנדוד. אפשר להפעיל אותה על מונית באילת, וכעבור שנה – על מונית בחיפה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני מסכימה. אני רק רציתי להשאיר פה פוטנציאל לעשות התאמות יותר מדויקות. אלה דברים – בין השאר אם זה ברישיון – שגם נותנים לי יכולת טובה יותר להגיב במהירות לשינויים שקורים. אם זה בתקנות – זה הרבה יותר נוקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הייתה הערה שלנו, של הייעוץ המשפטי, שחשבנו שאלה לא הוראות שצריך לקבוע אותן בחקיקת משנה – הן יותר מתאימות לקביעה ברישיון. אבל כפי שחוה אמרה, ככל שהשר ימצא לנכון – הוא יוכל להתקין חקיקת משנה. למשל, אם יהיו יותר שחקנים בענף. << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> אוקיי, בסדר. אני באתי לחזק את זה שללקוח תהיה אפשרות לקבל שירות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ג) נקבע מחיר מרבי למתן שירותי אחזקה לפי חוק הפיקוח, יפרסם המתקין את המחיר האמור באתר האינטרנט שלו, אם ישנו, וכן יציג הודעה על מחיר זה בעברית ובערבית במקום בולט לעין, במקום עסקו או בכל אתר אחר שבהחזקתו, שבו הוא מתקין מונים או נותן שירותי אחזקה, בעת שהוא מתקין או נותן שירות כאמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לשלום יש כלל – הוא שואל כמה שאלות כדי שלא יהיה משעמם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> האמת היא שאני מתאפק, אבל יש לי שאלה לגבי המחיר המירבי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשאל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בעצם, ברגע שאתם קובעים מחיר מירבי – אני מניח שזה המחיר? << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> לא. חד-משמעית. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כמה פחות? שקל? << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> לא. אני אסביר. תחנת מוניות שמשלמת דמי שירות במרוכז – יודעת לנהל משא ומתן. זה לא שקל – לפעמים אלה עשרות אחוזים, כי היא משלמת עבור 30, 40, 50, 60. מבחינתי, זה כמו סיטונאי; לא קמעונאי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם גיבשתם הערכה על מחיר מירבי, וג'רבי אומר שהוא נותן גם ב-30%-40% פחות – למה המחיר כזה גבוה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני לא אומרת פה מילה על גובה המחיר – המחיר הוא בצו פיקוח לפי הערכה כלכלית. המחיר מבוסס גם על המונית הבודדת. כפי שג'רבי הסביר פה, את ההנחה הזו הוא נותן על כמה עשרות, אבל אם יש את המונית הבודדת שמגיעה לו דרך תחנה – יכול להיות שהתמחור הוא אחר. זו המהות של המחיר המירבי ולא מחיר Fixed. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת, אם תחנה מזמינה – אתה נותן מחיר יותר נמוך? << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> אני נותן הנחה לתחנה לפי, פחות או יותר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמות ה- - -? << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> קודם כול, חבר'ה, אין הרבה כאלה. זה נגמר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין תחנות? יש תחנות. << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> יש תחנות, אבל הן לא משלמות עבור הנהגים יותר. הן שילמו בצ'קים שלהן עבור 30 נהגים. זה הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה משנה מי משלם? אם הוא אומר לך: "אני מזמין ל-30 מוניות שלי", אז אתה נותן הנחה גם אם כל מונית משלמת בנפרד. << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> זו כבר לא ההנחה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא הגיוני. מה זה משנה מי נותן את הצ'ק? משנה מי עושה את ההזמנה; לא מי נותן את הצ'ק. << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> לא, סליחה, זה אם הוא משלם במרוכז. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אז כל אחד יכול להתאגד. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. הם לא מתאגדים בגלל המונה. יש להם התאגדות בלי קשר. הוא צריך לתת הנחה בכל מקרה. << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> ברשותכם, אני אסביר את זה. אם אני מקבל כסף במרוכז – יש הנחה. זה פחות עבודה, פחות כאב ראש, הכול נסגר במכה אחת, העסקה נסגרת. אם הוא שולח את המוניות – יש הנחה, אבל היא לא בגובה של מי שמשלם במכה אחת עבור כולם. זהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה רק הנהלת חשבונות. עזוב, אתה מגזים פה. אני מציע שתקרא לדלל. אם לתחנת המוניות יש 100 מוניות והיא עושה הזמנה מאוחדת, זה שאתה מקבל צ'ק מכל נהג – לא אומר שאתה לא צריך לתת את ההנחה. זה רק הנהלת חשבונות. << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> בסדר, אבל השוק עובד כך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. זה לא צריך להיות כך, אבל אני לא אכנס לזה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לכן, בגלל שזה מקח וממכר, קובעים מחיר מירבי ולא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את משפטנית – לא אחראית על הכסף. אם היית אחראית על הכסף, אולי משרד התחבורה לא היה מעלה את המחירים של התחבורה הציבורית. כן. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ד) מתקין ייתן שירותי אחזקה לגבי כל מונה שהתקין כל עוד רישיונו בתוקף ובכלל זה יספק בתקופה האמורה חלקי חילוף בעבור כל מונה שהתקין. (ה) מתקין ייתן שירותי אחזקה במועדים ובתנאים המפורטים להלן: (1) עדכון שכר ההסעה במוניות במונה שהתקין, במועד כניסתו לתוקף של עדכון המחיר לפי חוק הפיקוח; (2) שירותי אחזקה, למעט עדכון כאמור בפסקה (1), בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה מהמועד שנמסר לו המונה לשם כך, ואולם רשאי השר לקבוע תקופה מרבית אחרת לעניין שירותי אחזקה שיקבע; עלה משך התיקון הצפוי על 12 שעות או עלה על כך בפועל – יתקין המתקין מונה חלופי במונית עד גמר ביצוע שירותי האחזקה. זאת אומרת, גם יש רמת שירות, מקסימום זמן תיקון, אבל גם מעבר ל-12 שעות – צריך להתקין מונה חלופי כדי שהמונית לא תושבת, ולחלופין שהיא לא תפעל בלי מונה באופן לא חוקי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> למה חלקי החילוף הם באחריות המתקין ולא באחריות היצרן? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> המתקין הוא זה שדרכו הוא מקבל את שירותי האחזקה. זו המהות שלו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ואם היצרן לא מספק לו את החלק – למה האחריות היא עליו? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זו האחריות שלו, כאשר הוא נכנס לעסק של נתינת שירותי התקנה, לוודא שיש לו אספקה. זו הפעילות שלך. החוק אומר לו מראש: "זו האחריות שלך". << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איך הוא יוודא? חוה, אי-אפשר לגזור - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> א', המציאות היום היא שהמונים הם לא מוצרי מדף – הם מיוצרים עבורו. הוא מזמין אותם ממפעל, יש לו מי שעושה את התכנון של החומרה והתוכנה, ומייצרים בשבילו. הוא רוצה רישיון, ואחד התפקידים שלו הוא לדאוג שיש לו אספקה שוטפת של חלקי חילוף. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איך הוא יכול לדאוג, חוה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הוא צריך להתקשר עם היצרן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אין. הוא מתקשר עם היצרן. << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >> ברשותכם, במקרה של שמוליק – זה נכון, זה אותו אחד; אבל במקרה של החברה השנייה – מדובר בשניים שונים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני מדבר על המקרה הזה. << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >> החברה השנייה רוכשת מספק מחו"ל, ואין לנו עם מי לדבר – רק עם המתקין. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו רואים את זה – זו דוגמה הרבה יותר קטנה – בעולם הרכב. כשאתה קונה אוטו מיבואן בישראל – הוא לא מייצר אותו, אבל הוא אחראי שיהיו חלקי חילוף. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ועל כן, האחריות היא על היבואן; לא על המשווק והסוכן בבאר שבע. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> המשווק הוא מטעם היבואן. פה, אין את ההפרדה בין יבואן ומשווק – זה אותו אחד. יש יצרן ויש את מי שעומד מול הלקוח. בעולם הרכב, לפעמים, חוץ מיבואן יש גם משווק – לפעמים יש, לפעמים אין. פה, זה אותו אחד. בסוף, מי שעומד מול הלקוח מחזיק ברישיון, והוא צריך לתת לו שירות. ואם הוא לא היצרן – שידאג להסכם עם היצרן שממנו הוא רכש את המונים שהוא מתקין, שתהיה לו אספקה שוטפת של חלקי החילוף. זו האחריות שלו כאשר הוא נכנס לעסק הזה – לא רק למכור ולהיעלם. בדיוק על זה אנחנו מדברים – כל ההסדר שקראנו - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל היבואן כן. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אין יבואן נפרד. אין לנו מישהו עם רישיון יבואן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> במקרה השני שאתה מדבר עליו – אתם אומרים שהוא מייבא מחו"ל. אחד מייצר בארץ. זה לא משנה – גם בייצור בארץ היצרן יכול - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא אכפת לי. מבחינתי, נקודת המבט שלי היא מבחן התוצאה. אתה רוצה למכור לבעלי מוניות מונים? דע לך: אתה תקבל לזה רישיון בתנאי שאתה לוקח גם אחריות על האחזקה. זו תהיה החובה שלך; זה התנאי לכך שאתה תקבל את הרישיון הזה, וזה כולל גם לדאוג לחלקי חילוף. אתה לא יכול לקחת את ה-2,000 או 1,800 שקלים, או המספר שנאמר, להתקין את המונה ולהיעלם, ולהשאיר את 15,000 נהגי המוניות שקנו ממך בפני שוקת שבורה. זה העסק שלך – זה חלק מהשירות שאתה מחויב לתת. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אוקיי. היה ולא נמצאו חלקי החילוף – מה קורה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הוא מפר את החובות, ואני יכולה לקחת לו את הרישיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואז מה? אין מי שמייצר אותם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ואז עשית פגיעה עוד יותר גדולה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את מאיימת על מישהו שאין לך שום יכולת איום לגביו. למה את לא שמה קנס? אם הוא מפר את החובות – חוץ מביטול הרישיון, תני לו קנס. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין סמכות הקלה בעיצומים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אנחנו נכניס סמכות. אם ביטלת לג'רבי את הרישיון – זה עוזר במשהו? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> את עשית בעיה עוד יותר גדולה בשוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תני קנס. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני יכולה להעמיד לדין. עבירות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אם מפרים את הרישיון – יש לך יכולת לבטל את הרישיון וגם להטיל קנס. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כי אם תהיה רק אפשרות של קנס ועיצום - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בכל פקודת התעבורה אין עיצום כספי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך להכניס פה – אחרת מה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איתי, אם יהיה עיצום – תהיה לו העדפה להתקין מונה חדש, אז לצמצם את - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו – ואמרתי את זה בישיבה פנימית עם עו"ד חוה ראובני: << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך להטיל פה קנסות גדולים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הדרך הנכונה לאכוף כלפי בעלי הרישיונות האלה היא באמצעות אכיפה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? לא צריך - - - גדול. צריך לכתוב שאחת הסמכויות של השר היא להטיל קנס ולהפנות לסעיפים. זה הכול. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מי שנותן את הקנס זה הרגולטור – לא השר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך בכל פעם לעשות 100 עמודים. תפנה לסעיפים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה המודל. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> המודל של עיצומים כספיים זה 30 עמודים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא צריך – תפני למודל שקיים. זה הכול. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אלה ההנחיות גם של משרד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אז זה לא צריך להיות כך. אתם מפחידים אותנו בעמודים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, זה לא בלתי אפשרי, אבל בפקודת התעבורה לא כתוב בכלל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך. צריך רק להפנות לסעיפים מסוימים. זה הכול. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אין בפקודת התעבורה הסדר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, אין פה היגיון בלבטל את הרישיון. זה נגד עצמנו, כי יש רק שתי חברות שזו העבודה שלהן. צריך להיות או ביטול רישיון – אם את רוצה, תעשי את - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> או התליה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> או התליה, או קנס. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה בטח לא במתכוון – הוא נקלע לאיזה קושי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. אפילו לא קנס גדול – מספיק שהוא יודע שיש לו קנסות אם הוא מפר את זה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז הוא יקנה מונה חדש; יעבור חברה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני שמתי לב: אתם אוהבים לעשות את זה קשה כדי שלא יהיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, בכלל לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב את זה. אני אומר שצריך להפנות לסעיפים. יש סעיפים בחוקים – מפנים לסעיפים האלה ואז זה רבע עמוד. זה הכול. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לכל ענף יש את המאפיינים שלו. מבחינת הסכום שראוי להטיל – זה צריך להיבחן, כדי שלא יגרום להפסקת פעילות של - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין ברירה. חייבים לתת אפשרות לעיצום כספי, כי אחרת – אין טעם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מסכים. אין לי התנגדות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ללכת על ביטול רישיון זה דבר מסוכן מאוד פה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ואז העיצום יהיה עשרת מונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע כמה העיצום. אני לא נכנס לזה. את זה – שהם יקבעו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> משפטית, פרק עיצומים כספיים זה דבר שנכון שיהיה בפקודת התעבורה. אנחנו כל הזמן כותבים עם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אז תעבדו על זה. הלאה, בואו נמשיך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה רוצה החלטה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החלטה, כן, אחרת אין טעם. שתהיה גם אפשרות כזו. אז הוא יקבל קנס של 20,000, 30,000 או 50,000 שקלים – כמה אתה רוצה קנס, ג'רבי? << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> בין לבין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ו) מתקין ידווח למפקח על התעבורה, באופן מקוון, על התקנת מונה ופרטיו, לרבות פרטי מונה חלופי כאמור בסעיף קטן (ה)(2), החלפתו, העברתו למונית אחרת, הסרתו או גריטתו, ועל פרטי המוניות שבהן בוצעו פעולות כאמור, והכול בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושה ימי עבודה לאחר ביצוע אותן פעולות. << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> אפשר בבקשה הערה על הסעיף הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אין פה הרבה אנשים. חופשי. << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> תודה. הדרישה של אונליין – קצת מורכבת. לא שלי יש בעיה לדווח אונליין על הרכבה, אבל אני מציע להפוך את הסדר: שאם אתם רוצים לדעת משהו, ואתם עושים את זה היום באופן שוטף – תפנו אלינו ותקבלו את כל המידע. לדווח לכם אונליין על הרכבת מונה – קודם כול, אתם לא ערוכים כרגע מבחינת תוכנה; אין כרגע עוד כלום שאני אוכל לדווח לכם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> חוה, מה אתם רוצים לקבל? מה התכלית? << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> זו השאלה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה כלי שישמש אותנו בהמשך לקטע של פיקוח, כי המונה קשור למונית ספציפית, וצריך לזהות את הנהג שמשתמש בו. אם יש החלפות, התקנות וכו' – אני רוצה לדעת איזה מונה קשור לאיפה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> למה את רוצה לדעת? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כי אם אני רואה אי-התאמה בנסיעות ובזהות של הנהג – זה מעיד לי על מעשי נוכלויות למיניהם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל את לא מס הכנסה, נכון? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא רק בקטע המיסויי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז באיזה קטע? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> של השירות לנוסע. אני אוכפת את תשלום דמי הנסיעה – לא בהיבט המיסויי, אלא שגובים תשלומים כחוק. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ברגע שאת שומעת על מונית מסוימת שחרגה בתשלום או כל הדברים האלה – את מקבלת - - - << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> זה קורה היום, אגב. פונים אלינו ואנחנו מספקים את כל המידע. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> פונים והם מספקים לך חומר. << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> לא קרה אף פעם שלא סיפקנו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> טוב, בהתייעצות, אנחנו מוכנים לקבל את ההצעה של מר ג'רבי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שמה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הוא הציע שאין חובת דיווח שוטפת, אבל אם אני שואלת – הוא צריך לענות לי בתוך X ימים. << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> מה שתרצו. תקבעו וזה יהיה בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נראה לי שהוא בן אדם נחמד. הוא יענה לך תמיד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפי דרישתו? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לפי דרישת - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> המפקח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לפי דרישת המפקח. << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> אגב, זה קורה היום – גם מס הכנסה, גם המכס וגם משרד התחבורה. הפצצות. זה קורה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ז) מתקין ימסור, למפקח על התעבורה, באופן מקוון, מידע מלא על עדכונים ושינויים במידע שמסר לפי סעיף 14כה(ג)(3), במועד העדכון או השינוי, וכן לפי דרישת המפקח על התעבורה. שוב, זה קשור לקטע של מסירת המידע על המונה, שאנחנו שמים בסימן שאלה כרגע, כשאנחנו צריכים להעביר הצעה. (ח) דיווח או מסירת מידע כאמור בסעיפים קטנים (ו) או (ז) ייעשו במתכונת שהורה עליה המפקח על התעבורה, ורשאי הוא להורות למתקין לכלול פרטים נוספים בדיווח או במידע כאמור. מאחר ושני הסעיפים האלה הולכים להשתנות – באופן טבעי, גם הסעיף הזה יותאם. (ט) (1) מתקין ישמור את נתוני הנסיעות של המונית, כפי שתועדו במונה, בנפרד מנתונים מזהים של בעל המונית; הנתונים האמורים לא יוצלבו אלא לפי בקשת בעל המונית, הוראת חיקוק או צו של בית משפט; השר רשאי לקבוע כי החובה לפי סעיף קטן זה לא תחול לעניין נתוני נסיעות מסוימים שיקבע. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מצד אחד, אתם מבקשים שאנחנו נדע איזה נהג, על איזה מונה ובאילו שעות, ומצד שני, את אומרת שזה לא יוצלב. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> נכון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מתי זה מוצלב? מתי זה יכול להיות מוצלב? איפה? על איזה מסך? באיזה רישום? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כמו שכתבנו כאן: "בקשת בעל המונית, הוראות חיקוק או צו של בית משפט". << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בקשת בעל המונית, כשהוא רוצה לדעת מי נסע בלילה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אין נתונים של הנוסע. הסברנו את זה בדיון הקודם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> נוסע? זה ברור. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אין נתונים של הנוסע. יש נתונים של בעל המונית, של נהג המונית ושל מאפייני הנסיעות עצמן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> את מדברת על הנוסע? << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> לא. על הנהג. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הנהג. << אורח >> שמואל ג'רבי: << אורח >> אני יכול להסביר את זה אם תרצה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ההצלבה יכולה להיות לפי בקשה של בעל המונית, בין הנתונים המזהים של בעל המונית עם הנתונים של "נסע בשעה זו וזו מרחק 13.5 קילומטר". << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הוא לא יודע את זה היום? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> המידע שמור אצלו בנפרד. הוא יודע שמונית מספר 14 נסעה כך וכך, והוא יודע, במקום אחר, שמונית מספר 14 שייכת למשה כהן. הוא לא יכול להצליב ביניהם, אלא אם משה כהן מבקש את זה, ואומר: "תן לי את נתוני הנסיעות של המונית שלי", או לפי צו של בית משפט או הוראת חיקוק. אני מתארת לעצמי שהוראת חיקוק אופיינית לדיני המס – מס הכנסה, מע"מ וכו' יכולים לבקש – או, נניח, נוסע שיש לו סכסוך, או שהוא נפגע בתאונה וצריך מידע וכו', יכול לבקש צו של בית משפט, או בנסיבות אחרות – יש מחלוקות או סכסוכים, כמו סכסוך משפחתי בין בעל המונית לאשתו. לא יודעת, יכולות להיות כל מיני סיטואציות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בעצם, את מגבילה את ההצלבה – למי יש את הזכות להצליב. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן. בעל המונית, שזה המידע שלו, בסופו של דבר, חוק, או שבית משפט נותן צו במקרה ספציפי לבקשה ספציפית. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אוקיי, עכשיו הבנתי. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (2) מתקין ינקוט אמצעי אבטחת מידע שעליהם הורה לו המפקח על התעבורה, בכתב, לעניין ניהול ושמירת הנתונים האמורים בפסקה (1). (י) לשם ניטור הפעילות בענף הנסיעות במוניות וניתוחו, ובכלל זה מעקב אחרי הביקושים ומאפייניהם, מתקין ימסור למפקח על התעבורה נתוני נסיעות, כולם או חלקם, של מונית אחת או יותר, במועדים ובאופן שיורה לו, ובלבד שלא יהיה ניתן לזהות את המונית או את בעל המונית שאליה הם מתייחסים. דהיינו, המפקח על התעבורה יכול לדרוש את אותו חלק של נתוני הנסיעות שאינו כולל את זיהוי בעל המונית, שמוחזק בנפרד זה; לא מקרה של הצלבה. הוא רוצה לדעת מהן השעות שבהן יש ביקושים ערים למוניות; מהם המאפיינים של הנסיעות – האם יש לי הרבה נסיעות קצרות במהירות נמוכה, או שיש לי נסיעות בין-עירוניות על תעריף של בין-עירוני? דרך המונה אפשר לדעת אם זה בין-עירוני או עירוני. הוא יכול לבקש את המאפיינים, כי זה יכול להשפיע לו על החתכים בענף; על ידיעה על הביקושים ועל הצרכים; זה גם עוזר לתמחור יותר נכון של תעריפי הנסיעה. אבל אלה נתונים לא מזוהים לחלוטין – אלה רק נתונים של נסיעות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> סטטיסטיים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ובאמת המפקח עושה בזה שימוש? אתם לומדים דברים מכל ה-Data הזו? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> עד שעלו המונים החדשים, שנכנסו בשנת 2021, המידע הזה בכלל לא היה קיים בשום מקום, אז לא יכולנו ללמוד ממנו. עכשיו, המפקח על התעבורה, והכלכלנים שעובדים איתו, יכולים לשאוב את זה כשצריך לעשות תמחור מחדש לענף עבור X שנים, ולבדוק מחדש את המחירים בענף. בעלי המוניות טוענים - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כי זו Data עמוקה ורחבה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן. למשל, כשיש טענות של בעלי המוניות על כך שהתעריפים לא נכונים – זה לא עניין של עדכון לפי מדדים והתייקרויות, אלא כל הבסיס הוא לא נכון – יכולים לקחת את הנתונים האלה ולעשות איתם הרבה עבודה של ניתוח, כדי להבין מה המאפיינים של הנסיעות. אולי ההנחות שהניתוח הקודם התבסס עליהן הן לא נכונות, או השתנו, וצריך לבנות את התעריפים בצורה אחרת בהתאם. זה לאו דווקא משהו שנעשה באופן שוטף. (יא) המנהל המקצועי אחראי לכך שפעולות ההתקנה ומתן שירותי תחזוקה מטעם המתקין ייעשו בהתאם להוראות לפי הפקודה וברמה המקצועית הנדרשת כדי להבטיח את הדיוק והאמינות של המונים, ובכלל זה יוודא כי ניתן לגבי המונים אישור בהתאם להוראות לפי סעיף 70(6), וכן כי יש ברשות המתקין הציוד הדרוש להתקנה ולמתן שירותי תחזוקה, יערוך בדיקות מדגמיות של שירותי תחזוקה שניתנו, ואם התקבלו אצל המתקין פניות ותלונות לגבי שירותי תחזוקה שניתנו על ידו – יברר פניות ותלונות כאמור; מתקין יפרסם במקום בולט בכל אתר שבו הוא נותן שירותי אחזקה, פרטים בדבר אופן יצירת קשר עם המנהל המקצועי לשם פניה או תלונה כאמור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה צריך להיות "שירותי תחזוקה", לא? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> שירותי תחזוקה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה זה 70(6)? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה סעיף מסמיך להתקין תקנות. זה יגיע בהמשך. יש לי שתי שאלות לגבי הסעיף הקטן הזה. השאלה הראשונה: בסעיף הקודם שקראנו, לעניין ניהול מקצועי, מחקנו את התיבה "פיקוח על שירותי התקנה". כלומר, השארנו שם, בעצם, רק את שירותי התחזוקה, וכאן כן מופיעות "פעולות התקנה ומתן שירותי תחזוקה". צריך להתאים את הנוסח. השאלה השנייה היא לגבי תוצאות הבירור של התלונות, בפסקה (5) בעמוד 5 – הניהול המקצועי. התנאים, בעצם, הם ניהול מקצועי של מתן שירותי אחזקה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> השאלה היא אם הוא צריך להיות מנהל מקצועי גם בשביל ההתקנה, או גם - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. בעצם, בסעיף המהותי כאן, אתם מציעים שהוא יהיה אחראי גם לבדיקת - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני חושבת שצריך להחזיר שם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך להחזיר? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זו עבודה מקצועית שצריך להיות מישהו שאחראי עליה, ברובד המקצועי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. אז בפסקה 5 – לא נמחק. השאלה השנייה היא יותר מהותית, לעניין בירור התלונות. מה אמור לעשות המנהל המקצועי עם תוצאות הבירור שלו? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> תני דוגמה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה סוג של שירות לקוחות. דוגמה קלאסית – הוא לא עמד בזמנים. זה לקח יותר מדי זמן; הוא לא קיבל מונה חלופי יותר מ-12 שעות. זו איזו שהיא כתובת. זה שירות לקוחות פנימי של המתקין, אבל שחובה שיהיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אתם קובעים את זה בחקיקה ראשית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הוא אמר מה שהוא אמר. במה זה עוזר? לא הבנתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה היא אם אתם, כרגולטור, לא אמורים גם כן לברר אם התלונות האלה הן ללא מענה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד פעם, אני חוזר לעניין הזה: מה התוצאה של העניין? בסדר, הוא קבע שהוא לא עמד בזמנים וזה לא בסדר. מה קורה עם זה? עוד פעם אני חוזר לעניין של הקנסות. תראי, את לא תלכי ותבטלי את הרישיון על כל דבר, נכון? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ברור שלא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בדיוק העניין של הקנסות. אני מצטער מאוד. אם הוא לא סיפק בזמן, ועשה את זה כמה פעמים – אם הוא עשה את זה פעם אחת זה לא נורא – תטילו קנס. אחרת, אין טעם בבדיקות האלה, כי זה לא נותן כלום. את לא יכולה לבטל לו את הרישיון – אין מי שיעשה את העבודה הזו. תביני את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מעבר לקנסות, אין כאן אפילו סמכות שלכם, כרגולטור, לברר את התלונות האלה שלא מצאו מענה אצל המנהל המקצועי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוסיף את זה. תתקן את זה. אין בעיה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אם תלונות כאלה יגיעו אלינו, תחת סמכויות הפיקוח שלנו – אנחנו יכולים לבדוק מה קורה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אנחנו כותבים כאלה הוראות בחקיקה. יש הוראות כאלה, שקובעות שחובת הרגולטור לברר תלונות, ובלבד שמי שמתלונן פנה קודם לכן לבעל הרישיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אז תוסיף את הדברים. את מה שצריך להוסיף – תוסיף. אין בעיה. שבו אתה וחוה – אתם יודעים לעבוד ביחד. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> רשמתי לי. (יב) הוראות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ה) ו-(ט) שעניינן תפקידי המתקין וחובותיו, יחולו, בשינויים המחויבים, על הפועל מטעמו בהתקנה ובמתן שירותי אחזקה. כאן אנחנו מדברים על מצב שבו יש למתקין פריסה, ואולי לא כל מי שעובד בכל האתרים הם עובדים שלו, אלא זכיינים – חנות אלקטרוניקה באיזה שהוא מקום בקרית ים שנותנת את השירות בזכיינות. השאלה היא: מה משלל החובות שמנויות פה – מוטלות גם על הפועל מטעמו, ולא רק על המתקין? כאן נעשתה הבחנה: החובות כלפי הלקוחות – כלפי בעלי המוניות – מוטלות גם על הפועל מטעמו, והחובות כלפי הרגולטור הן רק על המתקין עצמו, בעל הרישיון. הזכיינים לא עומדים מולנו – רק בעל הרישיון עומד – אבל מול נהגי המוניות, כל דרישות השירות שמופנות כלפי בעלי המוניות – למשל, קצב השירות, תיקונים תוך 12 שעות, פרסום של המחיר ודברים מהסוג הזה – חלות גם על הפועל מטעמם. ביטול רישיון מתקין, סירוב לחדשו, התלייתו או הגבלתו 14כז. (1) המפקח על התעבורה רשאי, לאחר שנתן למתקין הזדמנות להשמיע את טענותיו, לבטל את רישיון המתקין, לסרב לחדשו, להתלותו עד לקיום תנאים שיקבע או להגבילו אם נוכח שהתקיים אחד מאלה: (1) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מן התנאים למתן הרישיון לפי סעיף 14כה(ג); (2) הרישיון ניתן על יסוד מידע חסר; המפקח על התעבורה לא יפעיל את סמכויותיו לפי פסקה זו, אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשלים את המידע החסר בתוך תקופה שיורה, והוא לא עשה כן; (3) הרישיון ניתן על יסוד מידע שגוי, ואילו היה המידע הנכון לפני המפקח על התעבורה בעת מתן הרישיון, לא היה נותן את הרישיון; (4) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב; (5) בעל הרישיון הפר את חובותיו לפי סימן זה; (6) בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון. סעיף די סטנדרטי בעולם הרישוי. (2) ביקש אדם שרישיון המתקין שלו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) עד (6) לקבל רישיון מתקין חדש, רשאי המפקח על התעבורה שלא לתת לו רישיון כאמור אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף 14כה(ג), אלא אם כן חלפה שנה מיום שבוטל הרישיון כאמור. זו תקופת צינון למי שביטול הרישיון שלו הוא בגלל איזו שהיא הפרה, מחדל שהוא לא בסדר, ולא עניינים טכניים – זה מידע כוזב, הפרת חובות והפרת תנאי רישיון. אז, הצינון הוא למשך שנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה לשאול, בעניין ביטול הרישיון: אנחנו דיברנו בישיבות ההכנה על עניין תחולת הוראות מסוימות מהפקודה על מתקין שרישיונו בוטל – דהיינו, מתקין שהחלטתם לבטל את רישיונו, ועכשיו צריך לבצע פעולות שונות, גם כדי לאפשר, בכל זאת, את מתן השירות, עד אשר יקבל גורם אחר רישיון לפי הפקודה. יש דוגמאות בחקיקה שמאפשרות החלת הוראות מתוך החוק, לרבות סמכויות של הרגולטור, לעניין בעל רישיון שרישיונו בוטל, באותה "תקופת מעבר", אם נקרא לזה כך. האם בחנתם את הנושא? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא. לא בחנו אפשרות כזו. נשמח לראות דוגמאות, אם תוכל להציע איזו דוגמה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב ששלחתי אליכם כמה דוגמאות, ואני חושב שצריך לבחון את זה. כמובן, זו סוגיה שקשורה גם לעניין המידע, אבל לא רק. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן. עכשיו, זה תיקון טכני לחלוטין, של הזזת ההגדרות: תיקון סעיף 16ו 3א. בסעיף 16ו לפקודה, בסעיף קטן (א)(2), הסיפה החל ב"לענין זה" – תימחק. מכיוון שהעברנו את ההגדרה לסעיף 1 – כבר לא צריך אותה פה, בסעיף 16. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וסעיף 14כח, שאתם רואים אותו מחוק, שנוגע לסמכות לבדוק מונים – פשוט העברנו אותו לסמכויות הפיקוח. חשבנו שנכון לרכז את כל סמכויות הפיקוח בפרק אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. אז מה נשאר לנו עכשיו בפרק הזה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בפרק הזה יש כמה סוגיות שנשארו פתוחות – הסוגיות שהזכרתי קודם לכן, שמסומנות בצהוב, וכן נושא העיצומים הכספיים, שאני חושב שזו סוגיה שיכולה להיות רלוונטית גם לחברות השכרת רכב, מכיוון שאם אכן יתווסף פרק כזה, צריך יהיה להוסיף אותו גם בעניין השכרת רכב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אני רוצה לקפוץ על השכרת הרכב עכשיו ולעבור לפרק של הפיקוח. בישיבה הבאה נתעסק בהשכרת רכב מההתחלה ועד הסוף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. זה בעמוד 18. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מעט יבואו לנו משפחות חטופים ולא נספיק. אם לא יבואו – נחזור לזה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בתחילת הישיבה הקודמת אמרתי את הדברים הכלליים. אני אזכיר, בשניים-שלושה משפטים, שפרק סמכויות הפיקוח נמצא פה: כל עוד הענפים שמוסדרים בחוק הזה היו בצווים לפי חוק הפיקוח, עמדו לרשותנו סמכויות הפיקוח והאכיפה הקבועות בחוק הפיקוח. בפקודת התעבורה אין בכלל סמכויות פיקוח ואכיפה, ובמסגרת הצעת חוק זו מוצע להוסיפן, ולא רק לגבי המונים וההשכרה אלא לגבי כלל העיסוקים המוסדרים בפקודת התעבורה וכלל הרגולטורים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק אזכיר שיש סמכויות פיקוח לעניין הרכב האוטונומי. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן. זה החריג היחידי – הרכב האוטונומי – אבל שם זה תפור לפי המידה של החדשנות הטכנולוגית והייחודיות של הענף הזה. מדובר בפרק סמכויות די גנרי – המודל המקובל, עם סמכויות דרישת הזדהות, הצגת מסמכים בכניסה למפקחים שמונו על ידי השר אחרי שעמדו בתנאי הכשירות. הוספת פרק שישי3 5. אחרי סעיף 61ט לפקודה יבוא: "פרק שישי3: סמכויות פיקוח פיקוח על בעלי רישיונות 61י. (א) בעלי התפקידים המנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן (בפרק זה – הרשויות המפקחות), יפקחו על ביצוע ההוראות לפי הפקודה והוראות הרישיון בידי בעלי הרישיונות המנויים באותן פסקאות: (1) המפקח על התעבורה – לגבי מי שניתן לו רישיון לפי סימנים ג'1, ג'2, ג'3, ה' או ז' לפרק שני; את ז' אין לנו עדיין – זה ההשכרה. אלה הענפים השונים של המוניות. (2) רשות הרישוי – לגבי מי שניתן לו רישיון לפי סימן ד' בפרק שני; זה ענף הוראת הנהיגה. (3) הרשות שנקבעה לפי סעיף 70(23א) – לגבי מי שניתן לו רישיון לפי הסעיף האמור. זה קציני הבטיחות בתעבורה – הרשות לפי הפרק של קציני בטיחות בתעבורה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי המפקח על התעבורה, מנית את כל הסוגים של הרישיונות? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן – ג'1, ג'2, ג'3 - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל מה במהות? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה בעיקר מוניות. פעילויות שונות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מוניות? מוניות שירות? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מוניות שירות; מוניות שיתופיות; ג'3 זה מה שעכשיו קראנו, המונים; ו-ה' זה רישיון למתקן תחבורתי. אלה הנושאים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כאלה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני חושבת שלא. סיפור ישן – לא נפתח אותו. בטח לא פה. בכל מקרה, אלה הרשויות המפקחות, ואלה תחומי הפיקוח על בעלי רישיונות העוסקים בתחומים האלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ולגבי קציני בטיחות, מי זו הרשות שמפקחת? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אין לה שם. פשוט קוראים לה "הרשות" בפרק של קציני בטיחות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אצלכם במשרד – זה גוף נפרד? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> יש אדם שיש לו הסמכה להיות "הרשות". כן. דלית רגב, מנהלת אגף מטענים והובלה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> ואיפה האוטובוסים? לא בפקודה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> האוטובוסים לא מוסדרים בפקודה בשום צורה שהיא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם לגבי קציני בטיחות כל ההסדר הוא בתקנות. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן. אני הזכרתי את קציני הבטיחות רק בשביל לתת להם את השם. בכל מקרה, בפיקוח, כאן אנחנו מדברים על מי הרשויות המפקחות ועל אילו ענפים; לא אמרנו על מה מפקחים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ככל שתקום, או תעוגן בחוק, הרשות שתפקח בכלל, על כלל התחבורה הציבורית – נצטרך לעשות שינוי גם בפרק הזה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אם בעל תפקיד שם יקבל את הסמכות של המפקח על התעבורה – לא יהיה צריך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מי מפקח היום על פעילות אוטובוסים? << אורח >> רונן לוי: << אורח >> המפקח על תעבורה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> המפקח על התעבורה. חלק דרך הדין הפלילי, והרוב דרך ההתקשרויות החוזיות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> והרשות לתחבורה ציבורית היא לא גורם מפקח היום? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא. זו היחידה הארגונית. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אבל על היסעים אחרים? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הגוף הסטטוטורי זה המפקח על התעבורה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז למה, בעצם, לא לתת לו גם סמכות פיקוח לגבי בעלי רישיונות להפעלת קווי שירות באוטובוסים? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אין רישיון כזה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אבל זה היה, לא? זה לא היה בצו? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מה שיש בתקנות התעבורה זה רישיון קו. אין רישיון להפעלת השירות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מגורים. אוקיי. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ההסדרה של מוניות, למעשה, היא הרבה יותר מתוחכמת מאשר של אוטובוסים. עולם הרישוי של אוטובוסים הוא על רישיון הקו הבודד. כל הפורמט הזה של בעל רישיון להפעלת קווים, אשכולות קווים וכו' – כל ההסדר נמצא בעולם החוזי. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אבל זה היה בצו, לא? המפקח על התעבורה כן היה אחראי על היסעים בצו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, זה משהו אחר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> היסעים זה משהו אחר. הוא מדבר על תחבורה ציבורית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שאלתי על אוטובוסים. צריך להקריא את סעיף קטן ב'. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ב) בפרק זה, "רישיון" – היתר, כתב הסמכה או רישיון שניתנו לפי ההוראות המנויות בסעיף קטן (א), וכן רישום במרשם כאמור בסעיף 16לה. זה המרשם של חברות ההשכרה, שעוד לא הקראנו. הסמכת מפקחים 61יא. (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן (בפרק זה – מפקחים). (ב) לא יוסמך מפקח לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש מפקח, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, ובכלל זה בנושאים הנוגעים להוראות הפקודה שעל ביצוען הוא יוסמך לפקח, כפי שהורה השר; (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר. (ג) הודעה על הסמכת מפקחים כאמור בסעיף קטן (א) או על ביטול ההסמכה כאמור תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. זה הסדר סטנדרטי לגמרי. סמכויות פיקוח 61יב. לשם פיקוח על ביצוע ההוראות המנויות בסעיף 61י(א), רשאים רשות מפקחת, לאחר שעמדה בתנאים המנויים בסעיף 61יא, וכן מפקח – (1) לדרוש ממי שניתן לו רישיון או ממי שנחזה כמבצע פעולות הטעונות רישיון, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) לדרוש ממי שניתן לו רישיון או מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות החלות על בעל רישיון כאמור בסעיף 61י(א); לעניין זה, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995‏; (3) להיכנס לכל מקום שבו מבוצעות פעולות הטעונות רישיון, לרבות לרכב כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; (4) לבצע בדיקות במונה מדגם מסוים ולדרוש ממתקין להעמיד מונה כאמור לבדיקה במועד, במקום ובדרך כפי שיורה לו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה הסעיף שהעברנו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה הסעיף שקודם נמחק. זיהוי מפקח 61יג. מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה, והוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על שימוש בסמכויות לפי פרק זה על ידי רשות מפקחת: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של המפקח, שאותה יציג על פי דרישה." זה פרק הפיקוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימנו? עד 7? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר להקריא גם את 6. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 7 כבר קשור לנושא של השכרת כלי רכב. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אולי אפשר יהיה גם לעשות את סעיפי המעבר וכו'. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל לא סיימנו את פרק ההשכרה. צריך להגיע קודם כול לפרק השכרת הרכב. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אבל יש את המונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הפיקוח זה דבר שהוא סגור? אין לנו הערות? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> למה אי-אפשר להיכנס לחצר של בית אם מתבצע בבית מגורים טיפול פיראטי או משהו כזה? לא לתוך הבית. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אפשר, אבל בשביל זה כבר צריך צו של בית משפט. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> למה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כי הפגיעה בפרטיות בכניסה לבית מגורים היא גסה יותר מאשר כניסה לעסק. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> הוא לא עושה את זה בתוך הבית. הוא בדרך כלל עושה את זה בחצר. לא מתקנים אוטו בתוך הבית. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אם מדובר במונה – הרי, אנחנו מדברים על מונה, למשל – זו עבודה שעושים על שולחן, וזה יכול להיות גם ממש בתוך הבית. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> הוא מפקח רק על המונים? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אם הוא מתקן את המונה, או עושה בו שינויים או מניפולציות, הוא יושב ליד שולחן בתוך בית. זה יכול לקרות בתוך בית. תיקון סעיף 70 6. בסעיף 70 לפקודה, בפסקה (6), בסופה יבוא "וכן אישור דגמי מונים, ובכלל זה התקני עזר, בידי המפקח על התעבורה ותנאים למתן האישור, וכן בדיקה של דיוק מונים וסימונם, ובכלל זה תקנים או סטנדרטים ישראליים או בין-לאומיים שלפיהם יבוצעו האישור והבדיקה כאמור". כאן אנחנו מדברים על הסמכה של השר להתקין תקנות לכל הנושא של אישור של המונים – היום זה סעיף שהוא לחלוטין בשיקול דעת של המפקח על תעבורה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שאלה לגבי ההסמכה: למה חשבתם שצריך לכתוב באופן מפורש התייחסות לתקנים או סטנדרטים ישראליים או בין-לאומיים? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> חשבנו שיכול להיות שזה יחסוך – נוכל לאמץ אם יש תקנים או סטנדרטים שאינם מחייבים, אם זה ישראלי אבל זה לא - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא תקן רשמי. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא תקן רשמי. סטנדרטים בין-לאומיים בוודאי לא מחייבים את מדינת ישראל, ואפשר פשוט לאמץ אותם, היה וזה יהיה רלוונטי. אני לא בטוחה שיש כזה דבר רלוונטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. נחזור להשכרת רכב – עמוד 11. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ואני מציע שגם תקדימי איזה שהוא הסבר כללי. זה גם צו פיקוח שצריך לתקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרי, כל העניין הוא שעושים צווי פיקוח בחקיקה סוף-סוף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש היום הסדרה, אבל צריך הסדרה עדכנית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מסודרת. בלי צווי פיקוח. זה משהו משפטי – נמאס לו להאריך בכל פעם שמביאים לו צו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא מתקנים את הצווים האלה. תכף נשמע. צווי הפיקוח הם חקיקה כל כך ארכאית, שגם תלויה במצב חירום - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה כמו התקנות האלה לשעת חירום? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רוצים להפסיק עם כל הדברים האלה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז בעצם, עכשיו זה קטע שהולכים לבטל? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. הנה, תכף חוה תקריא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתברר שלפני שמונה שנים הוועדה דנה בזה ועזבו את זה. היו בחירות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בכנסת ה-20. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הפעם אנחנו נסיים את זה צ'יק צ'ק. בכנס הזה – הכול יהיה בסדר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה על השולחן שלי כבר 15 שנה בערך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יחד עם הכול. הכול יהיה. נגמור את זה, אל תדאגי. כבר קבענו עוד דיון, נכון? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני מזכירה דברים כלליים שאמרתי גם בפתח הדיון בכלל בהצעת החוק הזו. ענף ההשכרה מוסדר בצו לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, שהוא צו תלוי שעת חירום. המשמעות של זה: א', שיש סמכויות דרקוניות; ב', זה לא עומד בשום רף שקשור לחוק יסוד חופש העיסוק – דבר שגם לא מאפשר תיקונים ועדכונים; ו-ג', זה כופה עלינו להשאיר את מצב החירום הגורף במדינה בתוקף, כי אחרת יש ענפים בלי הסדרה. הכנסת והממשלה גם יחד עובדות כדי להביא לביטול כל החקיקה האזרחית לחלוטין, שלא קשורה בשום דרך למצב חירום, אבל שתלויה בחקיקת שעת חירום. זה פרויקט שכבר נמשך שנים רבות – 15 שנה בערך. הנה עוד פרט. כאמור, הצעת החוק הזו כבר הונחה בכנסת ב-2016. היו בה דיונים, הם התקדמו, ואז הכנסת התפזרה. הייתה תקופת אי-יציבות, שכולנו זוכרים, ובינתיים עשינו גרסה חדשה של הצעת החוק – די דומה לקודמת, בוודאי בהשכרה. עכשיו אעבור להציג את פרק ההשכרה באופן כללי. השכרת הרכב שמוצע להסדירה בחוק זה עוסקת בשני ענפים - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, חוה, סליחה שאני קוטע – הזכרת, במהות, מה ההסדר שקיים היום בצו? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ההסדר שקיים היום בצו זה רישיון למשרד הסעות. זה רישיון לשנתיים, על מספר מוגבל של כלי רכב – גם זה לא הולך להשתנות, סוגי רכב. צריך רישיון וסדרה של תנאים, פחות או יותר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמה בעלי רישיונות כאלה יש היום? << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >> 90. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> 90? כלומר, בעצם, לצורך העניין, החברות הבין-לאומיות הגדולות שכולנו מכירים – השלוחות הישראליות שלהן מקבלות רישיון לפעול כאן, בישראל? << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >> נכון. עקרונית, יש 90 השכרה ועוד 90 החכר – ליסינג. זה בסביבות ה-200 פלוס מינוס. אלה סדרי הגודל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל הם גם וגם. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> חלק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חלק. יש חלק שהם גם וגם. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ואחר כך אלה שיקולים עסקיים שלהם – גם אלה שעושים את שני הדברים – אם לפעול במסגרת רישיון אחד ועסק אחד או להפריד את זה עסקית. זה שיקול עסקי שאנחנו לא מתערבים בו - - - שני רישיונות לשני ענפים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ולכל ענף יש רישיון אחר? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא. אצלנו זה אותו רישיון, אבל יכולה חברה שעושה גם וגם לעשות את זה בשתי חברות נפרדות ולבקש רישיונות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> וזה אותו רישיון? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מבחינתנו, זה אותו רישיון, וגם בעתיד זה יהיה אותו רישיון. התנאים קצת שונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אתה רוצה להגיד משהו? אבל אל תדבר איתי באופן כללי. רק לגבי זה. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> כן. שלום, בוקר טוב. נמרוד הגלילי, ארגון חברות להשכרת רכב וליסינג. ספציפית להשכרת רכב, לפני שאנחנו צוללים לתוך החוק. כפי שנאמר פה, זה לא שוק עם ארבע או חמש חברות, או עם 10-20 חברות; זה שוק עם כ-200 חברות, כשכל חברה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל יש חברות גדולות. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> נכון, יש חברות גדולות מאוד, יש חברות בינוניות, ויש גם לא מעט חברות קטנות של 30, 100 או 200 כלי רכב. אני חוזר להגדרה. היום, לפי הצו, כל חברה מחויבת להעסיק קצין בטיחות – כדי לשמור על הבטיחות; כדי לוודא שיהיה פיקוח על הרכב לכל מי שמקבל רכב להשכרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. יש פה סעיף על קצין בטיחות? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן, יש התייחסות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז כשנגיע לסעיף – תגיד. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני רק אומר שאנחנו נגיע לסעיף - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. כשנגיע לסעיף – תגיד את זה. אמרתי לך בלי טענות כלליות. היום יש צו פיקוח, נכון? << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש שינויים בין צו הפיקוח לחוק? << אורח >> רונן לוי: << אורח >> כן, יש הרבה. זו רפורמה שלמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אז כשנגיע לשינויים – דבר. כבר יש הסדרים. זה לא שאנחנו באים למשהו חדש. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני מניחה שיהיו שינויים שהוא יברך עליהם. למשל, שלא צריך רישיון כל שנתיים. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> נכון, אני באמת מברך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז כשיהיה שינוי שאתה מתנגד לו – דבר. לא סתם רק לטעון טענות כשאנחנו לא יכולים להתייחס, כי אני רוצה להתייחס לסעיף עצמו. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אבל אני רוצה לקבל גם הסברים של למה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשיהיו שינויים שלא מקובלים עליך – כי יש הסדר בצווים, אומנם, אבל זה פשוט העתקה של הסדר קיים עם שינויים – תתייחסו. סתם לטעון טענות זה לא מקובל עליי. כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק אגיד שאחד הרציונלים של החלפת החקיקה לשעת חירום, שהיא חקיקה ארכאית, היא גם לעדכן את ההסדרים האלה ולהתאים אותם למציאות הנוכחית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 100%, אבל יש עניין אחר: שצו קל לתקן, וחוק – בעייתי. לפעמים צו עדיף מאשר חוק, אבל אתם - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא כל כך מתקנים את הצווים האלה, נכון, חוה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא. כל השנים האלה, מאז שהתחיל המהלך הזה, אנחנו לא מתקנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל לתקן צו זה פשוט. לעומת זאת, חוק זה שלוש קריאות וכל מיני. לפעמים זה לא רצ"ב, אבל לא משנה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון, אבל הסדרת עיסוק צריכה להיות בחקיקה ראשית. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו מנסים לשים פה עקרונות כלליים, ולא להיכנס לרזולוציה - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש גם חקיקת משנה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אפשר הערה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל רק אם זה כללי. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> כן. נבקש לדעת על כל שינוי – כי זו די רפורמה, ולא סתם שינוי – ולהבין למה עושים את זה. מה היה לא בסדר אז - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לשם כך נועד הדיון. מקריאים סעיפים ומסבירים אותם. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> כי יש פה הרבה שינויים. זו ממש רפורמה אמיתית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בסדר גמור. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כמה מילים כלליות לפני שאני צוללת לתוך הקראת הסעיפים. השכרת רכב שמוצע להסדירה בחוק זה עוסקת בשני ענפים: השכרה "רגילה" – לרוב רכב בודד, לתקופה קצרה, שהיא בדרך כלל עד שבועות בודדים – והחכר – ליסינג תפעולי. ההחכר המימוני איננו מוסדר כאן, כפי שאיננו מוסדר בצו הפיקוח הקיים, שכן מהותו דומה יותר לעסקה של קנייה בתשלומים מאשר להשכרה. מוצעת הסדרה "רזה" יחסית, ובראש ובראשונה בכך שהרישוי הוא הליך חד-פעמי וקבוע, בלי צורך בחידושים, כל עוד לא בוטל הרישיון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין כאן רישוי. אני חושב שיש כאן רק רישום במרשם. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן. ברישוי במובן הכללי של המונח "רישוי" – מתן רשות לפעול. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איך נותנים את הרשות לפעול? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ברישום במרשם. תכף נגיע לסעיף. יש מרשם. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> נגיע לזה. בנוסף, יש אופציה של משכיר זעיר – עד 19 כלי רכב, עם דרישות מופחתות. ההסדר המוצע הוא צרכני במהותו. לאור זאת, נכללת כאן דרישה מהותית שאיננה קיימת היום – אני כבר אקפוץ למים – חובת ביטוח הרכב אצל מבטח. לפי מה שנמסר לנו על ידי איגוד חברות הליסינג בעת הכנת הצעת החוק, כמחצית מחברות ההשכרה מעדיפות להיות מבטח עצמי, והמחצית האחרת רוכשות ביטוח. התוצאה של המחצית שבביטוח עצמי היא היעדר רגולציה בטיפול של תביעות צד ג' – אין לוחות זמנים לטיפול בתביעות; אין סטנדרטים מקצועיים, כגון הסתמכות על שומת רכב מקצועית; ואין רגולטור שמפקח ואוכף. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> חוה, זה לא מדויק. אני חייב לתקן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתם נותנים מענה לשאלות האלה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כי זה באמת פרוץ הרבה זמן. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה פרוץ לחלוטין. יש תלונות של אנשים על רכב חונה שנפגע, רכב ליסינג, ובמשך ארבעה חודשים – אף אחד לא מחזיר לו את התיקון. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני חייב לתקן, כי זה ממש לא נכון. זה נכון שהיום חברות ההשכרה והליסינג מחויבות להתנהל בהתאם לנוהל ביטוח כלי רכב, ביטוח צד ג' לכלי רכב המיועדים להשכרה וליסינג. למיטב הבנתי, כמעט ואין חברות שלוקחות את הביטוח על עצמן. זה לא נכון. וגם חברות שלוקחות את זה על עצמן, מחויבות להתנהל כאילו היו חברות ביטוח. היה פה אפילו דיון - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה לא קורה. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אז אני חייב להגיד: זה לא נכון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתה לא יכול להגיד שזה לא נכון, כי אתה לא מכיר את התלונות. אתה מכיר את זה, אדוני יושב-ראש איגוד המוסכים. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אתה יודע, המוסכים הם גם הבנקים. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני מבקש להשלים. חבר הכנסת דנינו, המצב הזה לא נכון. היה אפילו דיון בעתירה של הליך Best Car, ואנחנו הצטרפנו לעמדת המדינה, שמחייבת את חברת ההשכרה לשלם את הנושא של ההשתתפות העצמית כאילו הייתה חברת ביטוח. אנחנו תמכנו בעמדת המדינה בצורה חד-משמעית. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> למה זה הגיע לבית משפט? << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> זה הגיע לבית משפט כי חברה מסוימת סררה, אבל זה לא המצב כהכללתו. אני לא ראיתי שום דוח על כמות תלונות - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתה יודע מה? גם אם מה שאתה אומר נכון, טוב יהיה שזה ייסגר ברמה הזו. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אין לי בעיה. אנחנו מתנגדים לזה. היו לנו דיונים בנושא ענייניים, ואנחנו לא מתנגדים לדרישה הזו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אוקיי, מצוין. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מצוין. אני חייבת לומר שהנוהל קיים, רק שאין היתכנות לאכוף אותו. אצלנו אין כלים, ידע וכו' לטיפול בתלונות האלה. למעשה, כדי שאנחנו נוכל לטפל בזה – נצטרך לשכפל מנגנון שכבר קיים ממילא ברשות שוק ההון. והנתון של כחצי הוא נתון שאתם מסרתם לנו בפגישה. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני לא מכיר כזה נתון שאני מסרתי. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ישבנו אצלי במשרד - - - << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> את זה שישבנו אצלך אני יודע, ואני זוכר לא מעט, אבל אני לא זוכר שמסרנו נתון כזה. שוב, אנחנו לא מתנגדים לדרישה, אבל אני לא מכיר עבודה שמציגה היקף של בעיות על תלונות. בגלל תלונה אחת או שתיים – לא עושים שינוי, אבל לא נורא. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> חוה, כשאת אומרת "רשות שוק ההון", את מתכוונת, בעצם, למפקח על הביטוח? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן, זה השם הרשמי שלו. רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון היא הרשות המוסמכת. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> היושב-ראש, אני מציע שכשניכנס לעניינים האלה – שתוזמן לפה גם רשות שוק ההון. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> אנחנו כאן. שמואל זקן, רשות שוק ההון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> סליחה. << אורח >> שמואל זקן: << אורח >> והמינוח הוא "הממונה על שוק ההון". << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> טוב שאתם פה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> עוד איזו דוגמה לראייה הצרכנית של החוק: בעסקאות קטנות, שבהן כוח המיקוח של שוכר נמוך, מוצע שהחוק יאסור על הכללת - - -, שלפי חוק חוזים אחידים חזקה שמקפחים. למשל, מי ששוכר רכב לטובת חופשה קצרה באילת – לא יחויב להגיע לשם להתדיינות. שלא יהיה סעיף בחוזה שבית המשפט המוסמך לדיון במחלוקת בינינו הוא רק באילת. כן מוצע להסמיך את השרה לקבוע - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ומה האלטרנטיבה? מקום המגורים שממנו הוא שכר? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אחר כך זה יישאר לפי הדינים הכלליים של סמכויות מקומיות של בית משפט. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז למה אתם חושבים שצריך לציין את זה במקרה הזה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> על פי חוק דיני החוזים, מותר לקבוע בחוזה התניית שיפוט. חוק חוזים אחידים אומר שכאשר מדובר בעסקה בחוזה אחיד, שפשוט אומרים ללקוח "תחתום", וכאשר אנחנו מדברים על תייר שהגיע מחו"ל או על מישהו ששוכר רכב אחד בעסקה חד-פעמית – הוא מגיע למשרד ונותנים לו ניירת – אין לו את כוח המיקוח, והוא יכול למצוא שיש שם סעיף התדיינות שהוא מכביד מאוד. חוק חוזים אחידים קובע על סעיף כזה חזקה שהוא מקפח את הצרכן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז מה אומר החוק, בעצם, בנקודה הזו, שכל-כך חשובה לכם? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> שבעסקאות שכירות קטנות שמוגדרות שם – אסור לכלול בחוזה השכירות תנאים שחזקה שהם מקפחים, כמשמעות המונח הזה בחוק החוזים האחידים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי בודק את הדבר הזה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו נגיע לזה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> נגיע לזה. זה באופן כללי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אז בואו נתחיל לקרוא. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הוספת סימן ז' בפרק שני 4. אחרי סעיף 16לג לפקודה יבוא: "סימן ז': השכרת רכב הגדרות 16לד. בסימן זה – "החכר" – השכרת רכב לתקופה של שלושה חודשים או יותר; "השכרה", "השכרת רכב" – התקשרות בתמורה שבמסגרתה עוסק בהשכרה נותן לשוכר זכות שימוש ברכב לתקופה קצובה ובלבד שהעוסק אחראי למתן שירותים בקשר לרכב, ובכלל זה שירותי אחזקה תקופתיים; << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש גם השכרה ליום. מה קורה עם זה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> היא תקופה קצובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אני רואה פה, למעלה, שלושה חודשים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה החכר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ראיתי שזה החכר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> וכל מה שמתחת לזה הוא השכרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתם עושים הפרדה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> יש לנו דרישות קצת שונות לגבי החכר, בגלל כוח המיקוח בעסקה כזו – יש יותר שוויון בין הצדדים, והלקוח צריך פחות הגנה – וגם כדי שיהיה לתעד ברישיון הרכב על איזה סוג השכרה היה מדובר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> יש לזה משמעות ביצחק לוי. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מבחינת השוק, אחרי שהרכב מפסיק להיות רכב השכרה, יש לזה משמעות בהיסטוריה שלו. "חוק הגנת הצרכן" – חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981‏; "רכב" – רכב מסוג המנוי בתוספת השש עשרה; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שגם תגידי כאן מהם סוגי כלי הרכב שמנויים בתוספת, ונקרא אותה, בעמוד 21. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איזה רכב לא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנה, תכף נשמע. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מעט מאוד, למען האמת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כאן רק ארבעה סוגים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני כבר אקריא את זה באופן פורמלי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, עדיף. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הוספת תוספת שש עשרה 7. אחרי התוספת החמש עשרה לפקודה יבוא: "תוספת שש עשרה (להגדרה "רכב" בסעיף 16לד) 1. אופנוע; 2. רכב פרטי; 3. רכב מסחרי; 4. מעונוע (קרוואן), כהגדרתו בסעיף 33 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016." רק את ההשכרות של הכלים האלה אנחנו מאסדרים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז את מי לא? ולמה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> למשל, אנחנו לא מאסדרים השכרת מוניות, אם נחזור למה שדיברנו קודם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השכרת משאיות. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> רכב מסחרי כן פה. משאיות – כן. טרקטורונים; "רכינוע" – מיזמים תחרותיים של ה-"אובר בורדים" ואחרים שרוכבים עליהם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וקורקינט? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> גם לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אופניים? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא מאסדרים את ההשכרה שלהן. יש להן את ההסדרה של המשתמש – איך הוא השתמש בהן, חובות רישום וחובות על הבעלים – אבל את העסקה בין הלקוח למשכיר לא מאסדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את הקורקינט – למה לא? הרי, זה ענף שלם היום. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בסדר. זה שיש ענף עסקי – לא אומר שצריך לאסדר אותו. יש שם התקשרות; יש שם מציע; יש שם מקבל הצעה; הוא מחליט לשכור, שוכר, מתקשר איתו בהסכם ולוקח את הקורקינט. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כך זה גם במכונית. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> גם במכונית, אבל במכונית יש אינטרסים בטיחותיים וצרכניים, וגם חוסר שוויון הכוחות – במיוחד בהשכרה בטווח קצר – שמחייבים. גם הבעלות על ציי רכב גדולים והשימוש בהם באמצעות מגוון רחב של נהגים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הקורקינט היום זה ממש ענף. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה ממש בטיחותי? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> יש לזה השפעות אחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נשאיר את זה פתוח. כשנקרא את הכול – נראה. שם, אומנם, זו השכרה יומית או שעתית, ולא השכרה - - - << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> זו אפילו השכרה לפי שניות. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> שעות. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> בהשכרה של קורקינטים שיתופיים – זה ממש לפי שניות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה היא עם יש רציונל לעשות כזו רגולציה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הרגולציה, כפי שנבנתה ותוצג פה, לא מותאמת לקורקינטים. אם נרצה לעשות הסדרה של השכרת קורקינטים – צריך יהיה לחשוב מאפס מה יהיה תוכן ההסדר, כי אני חושבת שנמצא שהרבה ממה שכתוב פה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם זה המצב – לא ניכנס לזה. אני רוצה לגמור את החוק, ולא להתחיל לסבך. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> "רכב השכרה" – רכב שמצוין ברישיון הרכב שהוא רכב המיועד להשכרה. חובת רישום במרשם עוסקים בהשכרת רכב ותנאים לרישום 16לה. (א) לא יעסוק אדם בהשכרת רכב אלא אם כן הוא רשום במרשם לפי סעיף זה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אגב, רכב להשכרה שכתוב ברישיון "להשכרה" – נרכש בתנאים מיוחדים? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אם אתה שואל אם יש לו הקלות במיסים או משהו כזה, כמו מוניות – התשובה היא לא. אני מניחה שעסק השכרה שקונה מאות או אלפי מכוניות כדי להשכיר אותן – מן הסתם לא משנה את המחיר שהלקוח הבודד משלם, אבל זה עניין של המיקוח ועניין עסקי לחלוטין ביניהם. (א1) המפקח על התעבורה ינהל מרשם של העוסקים בהשכרת רכב בהתאם להוראות סעיף זה שיהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בדרך של שאילתה ויעודכן לפי הוראות סעיף קטן (ו); המרשם יכלול רק את שם העוסק בהשכרת רכב, מספר מזהה שלו ומקומות מתן השירות בידיו, ולעניין מי שנרשם לפי סעיף קטן (ג) - גם את סיווגו כמשכיר זעיר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> עוד שאלה: בעלים של צי רכב פרטי יכול להמיר אותם אחרי שנה או שנתיים, או שהוא מחויב מהיום הראשון לציין איזה רכב זה? לגבי מה שאתם מאפשרים היום - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מי זה "בעל צי רכב זעיר"? אני לא הבנתי את השאלה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בעלים שיש לו חמישה רכבים, ועכשיו הוא מחליט להשכיר אותם ולהירשם בעקבות הרפורמה שאתם עושים. הם חייבים להיות רכבים חדשים, או שאלה רכבים פרטיים שהוא יכול לשנות עכשיו ברישיון ולכתוב "רכב מושכר"? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> קודם כול, אם הוא משכיר היום – הוא מבצע עבירה. גם היום אסור להשכיר - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא, הוא לא מבצע עבירה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> היום, אם הוא אומר: "יש לי חמש מכוניות – אני רוצה להירשם כחברת השכרה" – אין דרישה שהרכב יהיה חדש. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לוקחים רכב פרטי ומשנים ברישיון, בעקבות הרישום שלו ברשימה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אחרי שהוא מקבל את הרישיון – הוא מדווח וזה נרשם. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> כיום, חברה חדשה שמעוניינת לפתוח ונדרשת ל-30 כלי רכב, נדרשת לכך שהרכבים שלה יהיו לפחות עד גיל שנה, כדי שהם יהיו מתקדמים יותר, כי משכירים אותם והם עוברים מאדם לאדם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה מופיע בתקנות? << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> זה מופיע בצו, אבל בנוסח החדש – תוכל שיהיו לך חמישה כלי רכב בני 10 ויותר. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> רכבי אספנות. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> יכול להיות, כן. לא תהיה פה שום מגבלה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אין מגבלה על הגיל. הם צריכים להיות תקינים. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> זה יכול להיות בעיה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ואז השינוי הוא רק ברישיון. ברגע שהוא נרשם – הוא חייב שזה יופיע גם ברישיון, והסטטוס משתנה לרכב. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן. אנחנו לא מתערבים בזה. חברת ההשכרה, מן הסתם, תרצה שהרכבים לא יתקלקלו אצל הלקוחות ותדאג שהם יהיו מספיק חדישים ותקינים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זו הנחה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל אנחנו לא מוודאים את זה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הצעת החוק לא כוללת דרישת גיל מירבי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הגבלת גיל מירבי. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> למה שאילתה ולא פתוח לציבור? למה בן אדם שרוצה לקבל פרטים צריך לשאול שאילתה? למה זה הפוך? למה אתם לא מנגישים את זה לציבור, כמו שאתם מנגישים אותנו – את המוסכים, את בעלי המקצועות האחרים? יש רישום מרשם, אז תפרסמו לציבור. למה צריך לעשות שאילתות? למה הציבור צריך לעשות שאילתה למשרד התחבורה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> המרשם גלוי במובן זה שאם תשאל אילו חברות השכרה יש – אתה תגיע לזה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> למה צריך לשאול? היום פותחים באתר שלכם - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אבל גוגל על שם חברת השכרה – הרישיון לא יצוץ? << אורח >> רונן לוי: << אורח >> זה לא גוגל. היום, אצלכם באתר, אם אתה רוצה למצוא מוסך או שוכר – אתה מוצא. כבר הלכנו קדימה, אז למה בהשכרת רכב לא? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אלה היו הדרישות של ענף הפרטיות במשרד המשפטים, מתוך - - - << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אז למה אנחנו, המוסכים, לא בפרטיות? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כנראה שאלה תפיסות שהתפתחו בעשור האחרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. משרד המשפטים. << אורח >> רון סולומון: << אורח >> רון סולומון. אני מודה שאני לא הייתי חלק מהשלבים האלה של עבודת המטה, אבל אם הוועדה תבקש – אוכל לבדוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרו לי שאתם דרשתם את זה כך. << אורח >> רון סולומון: << אורח >> זו עבודת מטה שנערכה לפני מספר שנים, לדעתי, אבל אם הוועדה תרצה – אוכל לברר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תתייחס להערה. הוא אומר: "למה שאילתה ולא לפרסם את זה באתר באופן כללי?". << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אומר רון שמכיוון שהוא לא היה חלק מהתהליך – הוא לא יודע להשיב על השאלה. הוא יבדוק את זה. << אורח >> רון סולומון: << אורח >> אני לא יודע להשיב על השאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אנחנו מוותרים לך. תעני את לשאלה הזו. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> עוד פעם, זו דרישה שמקורה היה במשרד המשפטים – שהרישום במרשם לא יעלה בחיפוש גוגל אלא רק בחיפוש ייעודי, שאומר להיכנס למרשם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, את זה הבנו, אבל למה? << אורח >> רון סולומון: << אורח >> אני מציע שאם הוועדה רוצה – אנחנו נבדוק את זה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> גם השמאים מפורסמים היום, ואלה אנשים פרטיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לישיבה הבאה תבדקו ותענו לו. בואו נתקדם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> וצריכה להיות סיבה טובה באמת לא לפתוח את זה ולא לנהוג בשקיפות. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> זו הסתרה לא ברורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, שאלת שאלה ויענו לך בישיבה הבאה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ב) המפקח על התעבורה ירשום במרשם לפי סעיף קטן (א), מבקש שהתקיימו לגביו כל אלה, ויודיע על כך למבקש: (1) הוא תאגיד הרשום בישראל, ולפחות אחד מבעלי העניין בו הוא תושב או אזרח ישראל; (2) הוא מבוטח בביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל נזק שייגרם לרכוש של צד כאמור כתוצאה משימוש ברכב שהוא משכיר, על ידי מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע תנאים לעניין ביטוח כאמור, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע תנאים לפי סוג העסקה וסוג הרכב המושכר; (3) הוא, בעל שליטה בו או נושא משרה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המפקח על התעבורה, לעסוק בהשכרת רכב; (4) הוא הבעל הרשום של חמישה כלי רכב לפחות, שישמשו להשכרה; ; עשינו פה איזה שהם שינויים אז חסרה ספרה. (6) אם חלה עליו חובה לקבל שירות מאדם המוסמך לפקח על סדרי הבטיחות התחבורתיים במפעל, בהתאם להוראות לפי סעיף 70(23א) (בפסקה זו – קצין בטיחות בתעבורה) – הוא מקבל שירות כאמור; << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, זה רק אם יש עליו חובה לפי התקנות. רק אם הוא מחזיק בצי רכב מספיק גדול שגם כך חלה עליו חובה לפי תקנות התעבורה, אז זה אחד מהתנאים לרישיון. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו לא יוצרים פה חובה לקצין בטיחות בתעבורה, אלא מי שחייב ממילא – אחד התנאים כדי להיכלל במרשם זה להראות שיש לו קצין בטיחות כזה. (7) ברשותו אמצעים לתקשורת ממוחשבת עם רשות הרישוי, כפי שקבע השר; (8) הוא שילם אגרה בעד הגשת הבקשה לרישום כפי שקבע השר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שכאן תסבירי, בבקשה, ותתייחסי לדרישות חדשות – כלומר, לדרישות שלא קיימות היום בצו הפיקוח לעניין הרישיון, ובפרט, כמובן, לדרישה בפסקה (2) לעניין הביטוח. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> יש את הדרישות שהשמטנו, שהיו בצו הפיקוח, כגון הצורך ברישיון וחידושו כל שנתיים. אנחנו כבר לא בודקים משרד או עסק – הרשות המקומית תטפל בזה במסגרת רישוי עסקים. זו רגולציה כפולה ומיותרת. אנחנו כן הוספנו פה את דרישת הביטוח, והדברים נאמרו בשיח הכללי קודם. אנחנו מכירים תלונות לא מעטות על כך שלמרות שיש נוהל שמחייב את זה – יש תופעה של חברות השכרה שאין להן ביטוח, והן לא פועלות לפי הנורמות הנדרשות בנוהל הזה לטיפול בתביעות. זה סטנדרטים מקצועיים לא הולמים; אין דוח שמאי; אין בדיקה מקצועית; תיקונים - - - << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> יש נתונים על מה היקף התופעה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, תן לה להשלים את הדברים. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> סליחה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הרשה לי להשלים – ובעיקר על לוחות הזמנים. בעוד שרשות שוק ההון דורשת, לפי חוק חוזה ביטוח, לוחות זמנים של 30 יום מיום שהוגשו כל המסמכים לתשלום תגמולי הביטוח – פה אנחנו מקבלים תלונות על דברים שמשאירים זמן רב. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה זו הנקודה של מחצית מהצי מבוטח? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אצלי יש רישום, מפגישה שקיימנו עם נציגי איגוד חברות הליסינג, בעת שגיבשנו את הצעת החוק. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> התדיינו בעיקר על הנקודה הזו. היה גם עוד – היה גם הנושא של הרישום - - - << אורח >> רונן לוי: << אורח >> לפחות 80% לא מבוטחים. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> זה ממש לא נכון. אתה סתם זורק מספר, רונן. זה פשוט לא נכון. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אוקיי, תבדוק. זה לא נכון. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לי רשום שנאמר אז 50%, אבל חברי פה בוודאי בקיא ממני במה קורה, בכלל, ומה קורה עכשיו ומעודכן יותר. ברור שזו תוספת עלות של רכישת ביטוח. מצד שני - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לוקחים סיכונים. זו תורת הסיכונים. חברות ליסינג הן חברות גדולות. חברות השכרה הן חברות חזקות מבחינה כספית, והן יכולות להרשות לעצמן לא לבטח. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז למה לבטח בכלל? הן יכולות גם לבטח - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הן לוקחות את הסיכון של עצמן. אבל איזה ביטוח? על השלדה? לא על נזקי הגוף? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא החובה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> חובה – כולם חייבים. בביטוח חובה אני לא מתערבת. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> רק רכוש. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני גם לא מדברת על מקיף, על גניבות או על משהו כזה. אני מדברת אך ורק על צד ג'. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. זה עניין שלהם. זה רכב שלהם, הרי, בסופו של דבר, וזו בעיה שלהם. אני לא רואה בעיה עם זה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני מדברת אך ורק על ביטוח צד ג' – נזקים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל מה כתבת בחוק? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> צד ג'. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> רק צד ג'? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אני צריך להכניס את זה בחקיקה? לא הבנתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך להבין מה הדרישה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הדרישה העיקרית היא נזקי גוף. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> נזקי גוף קיים בכל מקרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי נזק שהוא לא נזק גוף – למה אני צריך להיכנס לזה בכלל? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו מדברים על צד ג' – אנשים שלא קשורים בהסכם עם חברת השכרה, שלא שכרו רכב, ורק איתרע מזלם ורכב שכור פגע בהם. על זה אני מדברת. רק על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. אין בעיה. כן, מה רצית? << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> שלום רב. נמרוד הגלילי, ארגון חברות הליסינג. אני חייב להתייחס לכמה דברים פה. א', לעניין הביטוח – חובת צד ג'. כמו שאמרנו, אנחנו סברנו שזה לא נכון; שזו התערבות מיותרת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה להגן על מי שנפגע מרכב שכור. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני מבין, אני יודע. אנחנו לא קיבלנו, ולא הוצגו לנו נתונים, על בעיה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא חייבים להציג לך כלום. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני יודע שלא חייבים, אבל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא חייבים שום דבר. היא שכנעה אותי לגבי צד ג'. אני מצטער מאוד. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אתה בעצמך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נתקדם. שמענו את הטענה. היא לא מתקבלת. בוא נמשיך הלאה. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> בעניין אחר – נקבעה פה החובה להעסקת קצין בטיחות רק מעל 40 כלי רכב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין כאן חובה. לא נקבעה כאן החובה. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני יודע. החובה קיימת - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לכן אני ביקשתי להבהיר – החובה קיימת היום בתקנות התעבורה. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> נכון. היום, כל חברת השכרה וליסינג שיש לה רישיון – מחויבת. עכשיו אנחנו מורידים את הדרישה, ומאפשרים אפילו לפתוח חברה מחמישה ועד פחות מ-30 כלי רכב. אפילו לא דורשים שאלה יהיו כלי רכב חדישים – יכולים להיות רכבים ישנים מאוד – וגם לא דורשים איזה שהוא פיקוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה? לא הבנתי. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> השאלה היא כזו: אם לא צריך פיקוח – למה חברות מסודרות, שיש להן אינטרס לשמור על המוניטין שלהן, כן צריכות לשמור ולהשיג קצין בטיחות, אבל לא בחברות קטנות, כשכבר היום כמעט ואין פיקוח על חברות; הולכים, אולי, על החברות הגדולות. למה שם הדרישה היא - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> רגע. מה דעתך לגבי חברות גדולות? בשביל שאני אנסה להבין איך אתה חושב. אתה חושב שצריך לפטור חברות גדולות מקצין בטיחות, כשיש להן 10,000 או 5,000 רכבים? << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> בחברות גדולות יש בעלי תפקידים - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני שואל שאלה. תעשה לי טובה – אל תמרח אותי. תענה לי: אתה חושב שחברות השכרה גדולות צריכות להיות פטורות מקצין בטיחות? << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> חיובי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> שהן לא צריכות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נראה לך הגיוני שלא יהיה להן קצין בטיחות? לא הבנתי את הטענה. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני לא באתי לדרוש את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך אתה מעז להגיד את זה בכלל? << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני אומר: אם לא צריך בחברות הקטנות - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא, אל תעשה את ההשוואה הזו. אני יודע לאיפה אתה הולך. אתה הולך בקטנה, ללכת על חברות קטנות. אני יכול להבין אם אתה בא ואומר: "אנחנו צריכים וזה חשוב; קצין הבטיחות חשוב". כי ברגע שאתה מנמק את זה – אז אתה יכול להשליך את זה גם על חברות קטנות, ולהגיד: "אני חושב שגם חברות קטנות". אז, זה לגיטימי לדון. מה אתה עושה? אתה בא הפוך על הפוך. אתה אומר: "אם הן פטורות – שאני חושב שזה רע, ורכבים ישנים וכו' – תפטרו גם אותנו, או שתכבידו עליהן". << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני לא רוצה להכביד עליהן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז אתה לא עושה דיון ענייני. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני לא רוצה להכביד עליהן. אני רק אומר שאם זה נדרש - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא, לא "אם זה נדרש". אתה יודע שזה נדרש בחברות גדולות. עכשיו, השאלה היא - - - << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> על פי החוק כיום. אתה שואל אותי אם יש לזה חשיבות? אני לא חושב שיש לזה חשיבות, כי יש שם תפקיד של אנשים טכניים ותחזוקה שדואגים לשמור על הדברים האלה גם כך. יש להם את החשיבות לשמור על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא באנו להתווכח איתו. עזוב. למה אתם פוטרים חברות קטנות? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> עוד לא הגענו לקרוא את הסעיף בכלל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגידי לי. אני רוצה לדעת. כי זה מעלה את העלויות? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> א', זה מעלה את העלויות, אבל זה לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום בתקנות – לא בחוק הזה - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> 40 כלי רכב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 40 כלי רכב? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ברכבים פרטיים – זה 40 כלי רכב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה אומר? << אורח >> רונן לוי: << אורח >> לגבי העניין של? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> של הקצין בטיחות לנושא הזה של כמות כלי הרכב. אני יודע שיש לך ניסיון. תגיד לי מה אתה אומר. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> למשאיות חובה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משאיות. אני מדבר על רכב. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> לרכב פרטי, לדעתנו, צריך בסביבות ה-100 כלי רכב. זה המינימום הנדרש להעסקת קצין בטיחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה 100? << אורח >> רונן לוי: << אורח >> זה מספר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד. אני רוצה לשמוע. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> א', לי אין ידע, נכון להיום, להגיד לך אם יש עדיפות או יותר תאונות דרכים בחברות שיש בהן 1 ל-40, 1 ל-100 או 1 ל-150. אין לי את הידע הזה – זה אמיתי. ב', קציני הבטיחות יותר מתעסקים ברישיונות. בבדיקות הבירוקרטיות – הם כמעט ולא מתעסקים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בבדיקות הטכניות? << אורח >> רונן לוי: << אורח >> בבדיקות הטכניות, אם בכלל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז במה הם מתעסקים? ברישיונות? << אורח >> רונן לוי: << אורח >> בודק אם יש לו רישיון נהיגה, למשל. אם אתה שואל אותי, גם בזה יש הרבה חסר. אם רוצים לפתוח את זה, יש הרבה בעיות, ובגלל זה גם יש הרבה תאונות, כי נהג משאית יכול לעלות, אחרי שיש לו יום רישיון והוא בכלל לא מכיר את המשאית, מ-5 טון ל-10 טון, ומי שמחליף אותו חולה ונותן לו לנהוג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך קבעתם 40? יש לך ידע על זה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני לא יודעת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. ופה, בחוק הזה, מה הכללים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> החוק הזה מפנה לתקנות התעבורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת שזה 40. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> החוק אומר שאם חלה חובה לפי תקנות התעבורה – זה אחד מהתנאים לאישור. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> 40 זה לרכב פרטי. לא למשאיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> האמת היא בהשכרה, היא הסבירה לנו שזה יכול להיות גם משאיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא קשור. אנחנו באים למכוניות פרטיות. למשאיות – זה שונה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> היא לא אומרת את זה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא, אמרתי על רכב פרטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא אמרה על רכב פרטי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא. את אמרת "בהשכרת 15 טון", שזה נכנס בתוך הרכבים שמותרים להשכרה. << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >> נכון, אבל חבר הכנסת דנינו, הדרישה לקצין בטיחות היא שונה בין רכב פרטי לבין רכב מסחרי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בתקנה של משרד התחבורה – הוא עושה הבחנה - - - << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >> נכון. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בתקנות התעבורה. שם יש רשימה של סוגי רכב, כמה מחייבים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אגיד לך מה הייתי רוצה: בסדר, זה שאת מפנה לתקנות התעבורה – על הכיפאק, אבל אתם עושים בדיקה. אם יש בחברה מסוימת יחסית יותר תאונות, בסטטיסטיקה, שקשורות לרכב עצמו – הייתי רוצה ששם הם יהיו חייבים לעשות קצין בטיחות גם על פחות רכבים. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> 20 שנה יש דיונים על זה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הם לא מחויבים לדווח על תאונות. אנחנו לא יודעים. זה לא דבר שאנחנו יודעים אותו בכלל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם, סתם לדוגמה, בחברה X יש יותר מדי תאונות – יש משהו לקוי. שם, אני רוצה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איתי, אבל צריך גם לדעת מהן החובות של קצין הבטיחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אמר מה הם עושים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> רונן אומר שהם בודקים רישיונות. השאלה היא: מה הוא מחויב בחוק? אז, אם נדע את המהות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רונן, מכיוון שאתה עם ידע רחב בתחום הזה, אני רוצה שעד לישיבה הבאה – אם אתה יכול; אתה לא חייב – תביא לי איזו הצעה בעניין הזה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אני אשמח – לזה של תאונות הדרכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא אעשה עכשיו תיקון לפקודת התעבורה, אבל אני כן אחיל חובה איפה שיש בעיה, שתחייב את משרד התחבורה לבדוק - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אבל מי יודע שיש בעיה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תבדקו. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> חייב גם בסיס - - -. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך את רוצה להגן על תאונות הדרכים אם כל דבר אתם מעבירים הלאה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני רוצה להסביר את הלוגיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקשיבו טוב: אם יש בעיה עם חברה מסוימת, ששם לא עושים את תיקוני הרכב כמו שצריך, או לא יודע מה – שם נחיל עליהם חובה יותר רצינית מאשר על חברה אחרת, שבה אין בעיות. בחברה אחרת אני מוכן לתקן את ה-40. אין לי בעיה. הבנת למה אני מתכוון? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אומר: אם בחברה מסוימת יש יותר מדי בעיות, כי הם לא מטפלים ברכבים כמו שצריך – עליהם נטיל חובה לא על 40, אלא על פחות. אבל בחברה שבה אין בעיות – אני מוכן אפילו להגדיל את ה-40 ל-60. אין לי בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק ספציפית לגבי השכרת הרכב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, רק את זה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> צריך מסד נתונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, רונן, אם אתה יכול להביא לי משהו עד לישיבה הבאה – תביא לי. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אין שום בעיה. רציתי לשאול, גם ביחס למה שנאמר עכשיו וביחס למה שהיא הקריאה: גם בהשוואה לצו, בוטל האיסור על השכרה למי שאין לו רישיון נהיגה. דרך איפה זה מוסדר עכשיו? שם היה איסור להשכיר רכב למי שאין לו רישיון נהיגה, ועכשיו אין איסור כזה. היה איסור על השכרת רכב לצורך הסעות – ואנחנו מכירים את מה שקורה עכשיו במדינת ישראל, אז עכשיו יהיו פה חברות מוניות שהן דרך השכרה אם זה לא יהיה מורשה. זה מה שאני מבין. בצו היה אסור להשכיר רכב לצורכי הסעות בשכר. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני מסכים איתך לחלוטין, אבל כשחברת ההשכרה משכירה – היא לא יודעת שמדובר בחברת הסעות. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> ברור, אבל היה איסור, אז לפחות היה למפקח איזה שהוא כלי ביד לפקח על חברה שמשכירה, או לפקח על אלה שעושים הסעות דרך חברות השכרה. בעצם, עכשיו אנחנו עושים פה הסדרה על מונים ועל מוניות, אבל אנחנו בעצם פותחים פה את העניין של המוניות דרך ההשכרה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אני אתייחס לשתי ההערות. א', לגבי רישיון נהיגה, אני לא רואה סיבה להתערב בשאלה מי עושה את עסקת ההשכרה. לנהוג ברכב – אסור בלי רישיון נהיגה. לא אכפת לי שתאגיד ישכור רכב ויעמיד אותו לרשות. עובדה שזה גם קורה – הרי, בסוף חברות שוכרות את רכבי הליסינג, ולא אנשים פרטיים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> למה יש קושי להוסיף את הסייג הזה, על מנת "הסר ספק"? << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אבל גם אנחנו, התאגידים, משכירים. אנחנו נותנים רישיון של נהג. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> איך תאגיד ישכור רכב? אין לתאגיד רישיון נהיגה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם זה פרטיים – שתהיה חובה. כמו שעושים בחו"ל – אתה מציג את הרישיון - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> את המפתחות והרישיון לנהוג – צריך לתת לבן אדם שיש לו רישיון נהיגה. אסור לנהוג בלי רישיון. זה בכל מקרה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה ברור. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אבל זה לא צריך להיות תנאי לרישום. אנחנו עוד לא הגענו לחובות של חברת ההשכרה. אנחנו רק מדברים כרגע על התנאים לקבלת הרישום – להירשם ולעסוק בעיסוק. לגבי העניין של ההיסעים, צריך רישיון לבצע הסעות. אם למי ששוכר את הרכבים אין רישיון – הוא מבצע עבירה אם הוא לוקח רכב שכור ומבצע בו הסעה. אנחנו עובדים על הסדרה גם של ההיסעים – אני יודעת שאתה עוקב אחרי הפרסומים שלנו, ואני מניח שראית שפורסמה טיוטת תקנות. כלי הרכב בחברת הסעה צריכים להיות רשומים על שם בעל הרישיון, אז בכל מקרה – אני לא צריכה לומר את זה פה – זו תהיה עבירה לבצע הסעה בשכר ברכב שכור. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אבל איך תמנעי מחברת ההשכרה לעשות את זה? את צריכה שיהיה לך כלי. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> איך חברת ההשכרה יכולה לדעת? << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אחרי שהיא יודעת. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מה היא תעשה? היא תשאל אותו: "מה אתה עושה עם הרכב?", והוא יגיד: "אני משתמש בו בעצמי". אין לה דרך לדעת איזה שימוש ייעשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חייב צד ג'. אם אין ביטוח צד ג' – הם עושים בעיות. זה לא כך. למשל, לדוגמה - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> חברות הביטוח עשו רווח של 5 מיליארד שקלים. ראית שהפרמיה ירדה? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז למה לחייב אותם לעשות ביטוח? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם לחברת השכרה אין ביטוח צד ג' – הם עושים בעיות - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> יש עיצומים. שיעשו עיצומים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אדוני. התהליך הוא לא כזה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מי שעשה את זה רצה להיטיב עם חברות הביטוח. להכניס להן עוד כסף. עוד רגולציה, והתייקר על הלקוח עוד כסף להשכיר רכב. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> במקרה הזה – זה נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. באת פתאום כמו רוח סערה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא. שמעתי את הדיון. שמעתי מה אמרת. זה הכול. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> - - - אתה נדרש רק לרישיון עסק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. יש תהליך. ברגע שלחברת ההשכרה אין ביטוח צד ג', הם עושים בעיות לזה שנפגע. למשל: "אתה אשם. לא אני אשם". כל מיני שטויות כאלה כדי לא לשלם. אבל עזוב את זה. אם יש ביטוח – נהגים - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם יש ביטוח, זה עולה עוד כסף ועולה יותר להשכיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי שאני לא נכנס לביטוח מקיף. לצד ג' – כן. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לחברת ההשכרה שקונה ביטוח גם נחסכות עלויות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון. חברת הביטוח בוחרת שלא לעשות ביטוח, ובשביל לחסוך כסף – לקחת את הסיכון על עצמה. בואו נחייב אותם גם לעשות ביטוח בכלל, על גניבות. למה לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מקיף – לא. מקיף זו בעיה שלהם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> על הרכוש שלהם זו באמת בעיה שלהם אם יבטחו או לא יבטחו – כמו שאתה יכול שלא לבטח את הבית שלך. מושיקו, קיבלנו הרבה פניות של סחבת בעניין הזה של צד ג'. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא קיבלתי פניות, אבל - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> שלום, אתה יודע בכמה פניות אנשים התלוננו על הביטוח? שהביטוח מתעלם? אז מה? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אבל למפקח על הביטוח יש אפשרות לאכוף משהו על חברות ביטוח. לנו – אין. לא צריך להקים מפקח על הביטוח שני במשרד התחבורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נשמע לי הגיוני וסביר מאוד. עזוב. כן. סיימנו או שצריך להמשיך לקרוא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לי כמה הערות לעניין הסעיף הקטן הזה. ההערה ראשונה היא לגבי פסקה (3): מדוע רק היעדר הרשאות, ולא התייחסתם כאן גם להגשת כתבי אישום, שזה תנאי שאנחנו מכירים שהוא שגור בתנאים לרישוי או לרישום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אם הוא לא אשם? מה אתה רוצה? נהיית לי כמו הוויזה האמריקאית, שאם יש למישהו כתב אישום – הוא לא יכול להיכנס לארצות הברית? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. נהייתי כמו החקיקה הישראלית, שמתנה את התנאים האלה בהרבה חוקים. זו שאלה אחת. שאלה שנייה לגבי פסקה (8): אם אנחנו לא נקבע הוראה אחרת כאן, לעניין קביעת האגרה – האגרה הזו מגיעה לוועדת הכספים. אם אנחנו רוצים שהאגרה הזו תגיע לאישור ועדת הכלכלה – צריך לכתוב זאת במפורש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אז נכתוב. אין בעיה. אתה מחפש עבודה לוועדת הכלכלה, אני מבין? מצד אחד, שר התקשורת רוצה לחסוך לנו עבודה, ומצד שני – אתה מוסיף לנו עבודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון שהוועדה שעוסקת בענף – תטפל גם באגרה שנוגעת לרישיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> יש בזה הרבה היגיון. ברור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רק רוצה להבהיר את הנושא הזה של קצין הבטיחות – מה אנחנו כן רוצים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי פסקה (6)? אם אני מבין נכון, מה שיושב-ראש הוועדה מבקש לבחון זה לקבוע שתהיה לכם, כרגולטור, סמכות להטיל חובה להעסיק קצין בטיחות לתקופה קצובה – למשל שנה או שנתיים – ככל שיש בעיית בטיחות, ומנגד, לפטור חברות מהחובה הזו, גם אם חלה עליהן חובה להעסיק קצין בטיחות לפי תקנות התעבורה. כלומר, בעצם, אם אני מבין נכון את - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת, אם מותר ל-40 ואין שום בעיות בחברה – תגדילו את זה ל-60. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ורק לעניין השכרת רכב. זה בעצם לנתק את הזיקה בין החובה לפי תקנות התעבורה לבין התנאים לרישום כאן, במרשם העוסקים בהשכרת רכב. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הבנתי. אני אנסה לנסח משהו לקראת הדיון הבא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. מצד אחד סנקציה – מצד אחד הטבה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> טוב. לגבי כתבי האישום, הנוסח הזה היה סוג של פשרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בין מי למי? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בינינו לבין המחלקה הפלילית במשרד המשפטים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה הייתה עמדתכם? מה הייתה המחלוקת? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו חשבנו שצריך גם בעיסוק הזה את המעקב הפלילי המלא, כולל כתבי אישום. זה לא היה פלילי – זה היה חוקתי; הסדרת העיסוקים. עלתה שם טענה שזו פגיעה גסה מדי בחופש העיסוק, ואין לזה הצדקה. בסופו של דבר, הפשרה הייתה: הרשעות – כן, כתבי אישום – לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק אזכיר שלגבי המתקינים של המונים כן יש דרישת כתב אישום. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן. שם, הצורך ביושר ובאמינות היה יותר צועק. אנחנו טענו שרכב שכור יכול להיות כלי לשמש עבריינות, ואפילו טרור, ולכן חשבנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת, אתם הייתם בדעה שלו? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אז אנחנו נתקן את זה לכתב אישום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> להוסיף? אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלאה, להמשיך לקרוא. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ומה ההבדל בין הרשעות לפלילי? זאת אומרת, הרשעות – כן, פלילי – לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתב אישום. לא פלילי. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא הרשעות – כתבי אישום. כתב אישום זה חזקת החפות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כתבי אישום בעבירות חמורות מסוימות. זה לא כל עבירה, כמובן, אלא רק עבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה – המבקש לא ראוי לעסוק בהשכרת רכב. אז אם יש מבקש שיש נגדו כתב אישום בעבירה – למשל, עבירת תעבורה חמורה – אולי לא ראוי לרשום אותו במרשם העוסקים להשכרת רכב לדעתי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז אתם רוצים - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> להוסיף את הסמכות הזו. לא להתייחס רק להרשעות חלוטות, אלא גם בכתבי אישום בעבירות חמורות מאוד הרלוונטיות. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), מבקש שהוא אזרח או תושב ישראל שרשומים על שמו עד 19 כלי רכב שישמשו להשכרה ומתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב)(2) עד (8), המפקח על התעבורה ירשום אותו במרשם לפי סעיף זה בסיווג כמשכיר זעיר . כאן אנחנו אומרים שעד 19 כלי רכב – לא חייב להיות תאגיד. קודם אמרנו שתנאי לעסוק בהשכרה ולהיכנס למרשם זה להיות תאגיד, ועד 19 כלי רכב – לא חייב להיות תאגיד. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה זה עניינו של משרד התחבורה, חוה, אם זה רשום כתאגיד או בעלים פרטי? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> באופן כללי, בעיסוקים כלכליים משמעותיים, הדרישה המקובלת היא דרישת התאגדות של - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה זה נותן? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כן, אבל בהתאגדות – האחריות מוסרת. הפוך, בתאגיד, ככל שאני פרטי – כך האחריות עליי היא יותר גדולה. ככל שזה תאגיד – זו ישות משפטית בפני עצמה, והאחריות היא פחות חזקה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה באמת עניין של ניהול חשבונאי. כל אחד בוחר איך כדאי לו לנהל את העסק. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה מבנה שיש לו השלכות משפטיות בכל מיני כיוונים - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איזה? תני דוגמה מתי החובה של תאגיד תורמת משהו לנושא, לתכלית. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זו הפרדה חשבונאית בין עולמו הפרטי לעולמו העסקי. זה מיקוד עיסוק. יש עליו חובות מפני החברות ודיני המס למבנה ארגוני מסוים. ולכן, אלה כמה דוגמאות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כי את יודעת שזה לא בהכרח גודל העסק - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> עסק רציני לא מתנהל מחשבון הבנק הפרטי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כעוסק מורשה. נכון. מצד שני, כעוסק מורשה, יותר אחריות רובצת עליי. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> ולכן, בעסקים הקטנים, אנחנו מאפשרים את - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל זה בהכרח עסק קטן. זו טעות לחשוב שעסק שהוא לא תאגיד הוא עסק יותר קטן מבחינה פיננסית. הרבה פעמים אנשים רוצים לשמור על הפרטיות שלהם; רוצים לנהל את העסק הזה כבעלים, כמובן עם עוסק מורשה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בחברה פרטית, ולא ציבורית, לא צריך לפרסם תשקיפים; לא צריך לפרסם דוחות לציבור. הפרטיות נשמרת. רק חברה ציבורית מחויבת בפרסום מידע פיננסי לציבור. אבל יש מערכת שלמה של דינים שמבנה את ההתנהלות שחלה על חברות ושלא חלה על פרטיים. כשאנחנו מדברים על מתן רישיון לעסק בקנה מידה גדול, של שירות ללקוחות ורכישת כלי רכב – אנחנו חשבנו שצריך את כל המבנה הזה. אם מדובר בעד 19 כלי רכב – אנחנו מסתפקים במבנה הקטן יותר; שיהיה עוסק מורשה. לא צריך - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> את מדברת על מעל? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> רק מעל 19 צריך להיות תאגיד. זו הקלה שאנחנו נותנים מתחת ל-19. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לנו רק שאלה קטנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשאלו את השאלה ואני אסיים את הדיון. כן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש לנו שתי שאלות לגבי הסעיף הקטן הזה. ראשית, נקבע כאן שמבקש שרשומים על שמו עד 19 כלי רכב שישמשו להשכרה יירשם כמשכיר זעיר. איך מי שרושם אותו ידע שהרכבים מיועדים להשכרה? הוא צריך להגיד לו שהרכבים האלה מיועדים להשכרה? זו השאלה הראשונה. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> מי צריך לדעת? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מי שרושם את העוסק, או את האדם הפרטי. כלומר, איך המפקח על התעבורה, שמנהל את המרשם - - - << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> זה נכון גם לגבי החברה. זה קצת ביצה ותרנגולת – לא רק במשכיר זעיר, אלא באופן כללי – כי הוא לא יכול לרשום אותם כרכבי השכרה עד שהוא לא רשום כחברת השכרה, והוא לא יכול להירשם כחברת השכרה עד שהוא לא מראה כלי רכב. הוא צריך להראות את ההיצע של כלי הרכב, ואחר כך, בהמשך, יש לו חובה לדווח לרשות הרישוי, בתקשורת, על מספרי כלי הרכב, ולהזין לגביהם את העובדה שהם רכבי השכרה. זו חובה שמוטלת עליו, ונגיע לזה בהמשך. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז יכול להיות שצריך לעשות פה רק איזה שהוא חידוד נוסח. << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >> אני אדייק את זה, ברשותכם. עקרונית, במשרדי המפקח על התעבורה יש חיבור למחשב של הרישוי. הפקידות עצמן, שמקבלות את הבקשה, יכולות לשנות את הייעוד של הרכב מפרטי להשכרה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> והוא יכול לאגד 19 רכבים של אנשים שונים, או שכל הרכבים חייבים להיות על שמו? << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >> לא. בתקנה פה כתוב שבבעלותו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> שהוא הבעלים? << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >> נכון. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> סליחה, אחרי התקנות האלה, גם חברת השכרה גדולה תוכל לקנות רכבים משומשים, או שרק זעירים? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> כולם. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כולם? כשזה לא המצב היום? << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> אנחנו לא מגבילים את גיל הרכבים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הייתה לנו עוד הערה כאן לגבי המשכיר הזעיר. בעצם, ההקלה היחידה שהמשכיר הזעיר מקבל היא שהוא לא חייב להיות תאגיד. יש סיבה לציין את זה במפורש במרשם? זה הדבר היחיד, בעצם. לא חלים עליו כללי רגולציה יותר מקלים. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> לא, אבל ההקלה היחידה שהכמות הזו - - -. זה ההבדל היחיד. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> גיל 10 נגיד. הגיוני. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> בכפוף למה שנאמר פה, יש את היכולת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> להגביל את גיל הרכב. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> - - - לעניין קצין הבטיחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רונן, מה אתה אומר? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לגבי גיל הרכב, בשביל למנוע מקרים קיצוניים שבהם מישהו אוסף איזה 10 גרוטאות - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> נגיד, גיל 10 – נשמע לך סביר? << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> נראה לי ש-10 זה קצת ותיק מדי בשביל רכב השכרה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני חושב שחמש. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> זה רכב השכרה שיוצא והולך, שיוצא והולך – עדיף עד חמש שנים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> עד חמש שנים, שזה גם מוכר כפחת במס הכנסה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> גם כך הם נוסעים 60,000-100,000 קילומטר בשנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נגביל את זה לחמש שנים. יש פחות בעיות ברכבים. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> שוב, ההגבלה לחמש שנים היא לקניית רכב כשרק פותחים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כן, ברור. אנחנו רוצים למנוע מקרים קיצוניים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, גמרנו. בשביל מה ההסברים? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> לא הצלחתי להבין: זו רק הקנייה של חמש שנים, או שהוא מתופעל חמש שנים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. שאתה חמש שנים על הכביש. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת, גם אם קניתי אותו אחרי ארבע שנים – מותר לי להשתמש בו שנה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חמש שנים, ואחר כך אני יכול להחזיק אותו 100 שנה? אני לא התכוונתי לזה. התכוונתי שהרכב נמצא בהשכרה לא יותר מחמש שנים. זה הכול. זאת אומרת, גם הגיל וגם התקופה. << אורח >> אסי סוזנה: << אורח >> אחרי חמש שנים – תפוג היכולת שלו להיות מושכר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מושיקו צודק. אי-אפשר להשכיר מחברת השכרה - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> דוד, אולי אפשר שתהיה יותר גמישות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פחות בעיות מכניות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זו בעיה של החברה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. זו לא בעיה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> דוד, אולי שבע-שמונה שנים. זה גם יוריד את המחיר לצרכן, כי ברגע שאתה קונה רכב - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע אם זה מוריד. המחיר הוא מחיר – זה לא שייך לשאלה אם הוא רכב חדש או ישן. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> הבעיה זה הקילומטראז' וההשכרות הקצרות. << אורח >> חוה ראובני: << אורח >> הם לא מחזיקים רכבים - - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הם לא מחזיקים כי היום הם לא יכולים. היום זה שלוש שנים, לא? << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> לא. ככלל, רכב השכרה מחזיק עד שנתיים בדרך כלל. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> יקירי, אני משכיר באירופה הרבה רכבים, ונוסע ברכבים שהם גם ארבע וחמש שנים על הכביש. מה זה "מחזיק שנתיים"? << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני מנסה להדגיש את ההבדל בין השכרה לליסינג. בדרך כלל, חברות השכרה מוכרות אחרי שנתיים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, רבותיי, רכב לא יכול להיות יותר משש שנים בחברת ההשכרה. זה הכול. זאת אומרת, הגיל שלו הוא עד שש שנים – בין אם הוא משכיר או קנה, זה לא מעניין אותי. הוא יכול לקנות רכב שהוא שלוש שנים על הכביש ולהפעיל אותו עוד שלוש שנים. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> צריך להחריג את רכבי האספנות – שכן יהיה מותר לעשות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כי זה משהו מיוחד – אם בן אדם רוצה רכב אספנות לחתונה או משהו כזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צודק. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> אני לא יודע, אני לא בקיא בתחום, אבל לעניין קרוואנים – אני לא יודע מה הגיל שלהם, וזו יכולה להיות מגבלה. צריך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תעשו בירור עד לישיבה הבאה. אנחנו פתוחים בעניין הזה. זהו, הסתיימה הישיבה. הישיבה הבאה היא ב-04 ביוני. עד אז, תשלימו את הכול, כדי שנוכל להצביע ולסיים, כולל הכול. כמה זמן נתנו לזה? נראה לי ששעתיים זה מספיק. 10 דקות הפסקה ונתחיל את הישיבה הבאה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:05. << סיום >>