פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

1

24
ועדת הפנים והגנת הסביבה
09/06/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 379
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"ג בסיון התשפ"ה (09 ביוני 2025), שעה 10:00


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025 (פ/5508/25), (כ/1130), של חה"כ יעקב אשר << הצח >> 

נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר
יוראי להב הרצנו
חוה אתי עטייה
אליהו רביבו


מוזמנים: 
	אבשלום שלומוב
	–
	מנהל תחום מודלים כלכליים, משרד הפנים

	תהילה נתנאלי
	–
	מנהלת תחום בקרת הון אנושי ברשויות מקומיות, משרד הפנים

	מאיר דויטשר
	–
	מנהל תחום הון אנושי ברשויות מקומיות, משרד הפנים

	מרב אמיר
	–
	ייעוץ משפטי, משרד הפנים

	ליאור עמרם-קאהן
	–
	לשכה משפטית, משרד הפנים

	ענת אלבס
	–
	מנהלת יחידת בקרה, מינהל התכנון

	אתי רוזנבלום
	–
	סגנית היועצת המשפטית, מינהל התכנון

	גלעד אלון
	–
	יועץ ראש מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים

	דניאל תור
	–
	רפרנט בריאות, אגף השכר, משרד האוצר

	יצחק מולדבסקי
	–
	מנהל תחום תכנון אורבני, משרד הבינוי והשיכון

	הגר סלקטר
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	הילה זהבי אדר
	–
	מינהל תקציבים, מרכז השלטון המקומי

	מלי טופצ'יאשוילי
	–
	עו"ד לובי 99

	דוד סונינו
	–
	יו"ר הפורום להתחדשות עירונית

	חנה כהן
	–
	דודתה של ענבר הימן, משפחות החטופים

	יוסף אבי יאיר אנגל
	–
	סבו של אופיר אנגל, משפחות החטופים





ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025, פ/5508/25 כ/1130 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה, על סדר היום הצעת חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025, (פ/5508/25) (כ/1130) של חבר הכנסת יעקב אשר, הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

לפני שאנחנו נתחיל, חנה, בבקשה. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

שלום, חבר הכנסת יעקב אשר. זאת ענבר, שכפלתי אותה כי ענבר שקופה בדרך כלל, לא רואים אותה, לא מדברים עליה, אז החלטתי להביא אותה היום פעמיים, אולי היא תבלוט יותר. למה אני אומרת את זה? כי ענבר הייתה צריכה לצאת בעסקה ההומניטרית, עם כל הנשים הצעירות. היא נשארה מאחור. הילדה הצעירה היחידה יחד עם עפרה קידר שנשארה בעזה. למה היא נשארה בעזה? כי החליטו שענבר נרצחה, אבל למה יצאו נרצחים אחרים וענבר לא יצאה? זאת השאלה שנשאלת. אני הגעתי למסקנה שהיא שקופה, אז אני מביאה אותה ככה, אולי יראו אותה יותר, יזכרו אותה יותר, יותר נוכחות. 

אני באתי לפה שוב, 612 יום, לבקש לקבל את הילדה, או מדויק יותר, את מה שנשאר מהילדה. אני רוצה שכל אלה שיש להם ילד, מבקשת, יעצמו את העיניים שלהם וידמיינו שחלילה וחס זו הייתה הילדה שלהם שנרצחה בצורה כל כך אכזרית, נחטפה. 612 יום היא זרוקה בעזה ואנחנו לא מקבלים אותה. קדושת מלכות שזרוקה באדמה טמאה. 

אתה יודע מה אני חושבת לעצמי לפעמים? אולי היא דפוקה באיזה קיר ואנחנו לא יודעים. אני מזועזעת מההתנהלות של הדברים כי אני חשבתי לתומי שמדינת ישראל שהפקירה את ענבר ואת שאר החטופים תדאג להחזיר אותם, מקסימום אחרי חודש. לא האמנתי שיעברו שנה ושמונה חודשים ואנחנו עוד לא מקבלים את הילדה ולא מקבלים אף אחד מ-55 החטופים. עכשיו יש עסקאות שרוצים להוציא אותם בחלקים, בטפטופים, עשרה ועוד 16 חללים, כאילו את מי נקבל? לפי מה נקבע מי ייצא ומי לא? 

אני דורשת, אני כבר לא מבקשת, שענבר ועפרה תצאנה בעסקה והן חייבות לצאת כי הן נשים שהופקרו ולסגור את פעימת הנשים שהיא הפעימה ההומניטרית. אבל איך אנחנו נבחר בין החיים איזה עשרה ייצאו ואיזה עשרה יישארו שם? בין החללים איך אנחנו נבחר? לאיזה מציאות מכניסים אותנו? לאיזה מציאות אכזרית? אנחנו משכפלים את הסממנים של השואה, את הסלקציה, זה לא אמיתי, זה לא יאומן. סבא של ענבר הוא ניצול שואה, ענבר היא דור שלישי והסבא רבא שלה קבור ברומניה בקבר אחים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

ביאש? 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

ברומניה, אני לא זוכרת איזה עיר, אתה תוכל לשאול מחר את האמא, היא תגיע בעזרת ה'. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

סבא שלי גם שם, אם זה אותו קבר אחים ביאש. שם היו 12,000 איש שנהרגו. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

גם הסבא רבא של ענבר ביניהם. ומה תגיד על זה שאנחנו איבדנו את ענבר בעזה? הפחד הנוראי שלנו שזה לא ידפוק שוב על דלתנו האסון הזה. איך אנחנו מונעים את זה? שנה ושבעה חודשים. מה אנחנו עושים, חבר הכנסת אשר? אנחנו נעבור עוד פעם את אותו אסון אצלנו בבית? איך נתמודד עם זה? איך הסבא המסכן, נסביר לו שהנכדה שלו קבורה שם בעזה ולא מוצאים אותה חלילה? מה נגיד לבן אדם ניצול שואה? איך נסביר לו את זה? איך נגיד לאחד שהסבא שלו קבור שם בקבר אחים, נסביר לו שגם הנינה של הסבא הזה קבורה היום אי שם בעזה, שם, איפה שהוא, אולי דפוקה באיזה קיר, כמו שאמרתי, מה נגיד לו? מה נגיד לבן אדם הזה? 

אני לא מבינה, אנחנו מדברים על לקדש את החיים, להציל את החטופים החיים. נכון, הכול יפה, צריך להציל את החטופים החיים, אבל איפה המשפחות של הנרצחים? איפה הם? אתה יודע ששלשום האמא הלכה לבדיקות, זוועה של בדיקות. אני מחר אפרט את זה בוועדת הבריאות, אני אביא את הגיליון של הבדיקות שלה שכולם יראו. מה אנחנו משלמים, חבר הכנסת אשר? מישהו מסתכל על זה? אני באמת שואלת, זה אכפת למישהו מה המשפחה שלי עוברת? 

קיבלנו החלטה, אנחנו הולכים לפי הספר, אמר מר בנימין נתניהו למקסם את החיים, הוא חשב על זה שהוא גומר את המשפחה שלי? הסבתא של ענבר נפטרה לפני שלושה חודשים משברון לב. אמא של ענבר חולה מאוד, גם נפשית, אח שלי גוסס נפשית. אני מסתכלת לו בעיניים, אני רואה את הגסיסה שלו. איפה הנשמה? אל מי עוד אני אדבר? איפה עוד אני אצעק? תגידו לי, תייעצו לי, אולי יש איזה מקום שלא הייתי בו. מה עוד אני יכולה להגיד שלא אמרתי והילדה זרוקה שנה ושמונה חודשים באדמת עזה? 

ואם יחסלו את זה שלקח איתו את הסוד לגיהינום איפה אנחנו נמצא אותם? איפה אנחנו נמצא את הילדים? אתם תכריחו אותי להיכנס לעזה ולחפור שם ולהוציא את הילדה? תגידו לי איפה היא, אני אלך לחפור ולהוציא אותה. אם מישהו יודע איפה הילדה, תגידו לי איפה היא. זה בניגוד לדת, זה בניגוד להכול, בניגוד לערכים שלנו, בניגוד למוסר שלנו כיהודים, כעם יהודי שהיינו אור לגויים, הפכנו לחושך, חושך ואפלה לגויים, לאן הידרדרנו? לאן? 

ולכן אני פה להגיד שהעסקה חייבת להיות עסקה כוללת שתציל את החיים, תחזיר לנו את החללים שלנו שפזורים בעזה לפני שלא נמצא אותם ותנו לנו להתאבל ותנו לנו להשתקם כעם, כי הנה שוב איבדנו את הערכים. שרפו בית כנסת, זה קורה כשהערכים מטושטשים, כבר כלום לא קדוש פה, לא הנרצחים, לא החטופים, לא בתי כנסת, לא כלום, כלום כלום, איבדנו הכול. 

החברה שלנו חייבת להשתקם ואם אנחנו לא נוציא את כולם משם אנחנו נישאר חברה חולה ולא רק שנישאר חברה חולה, זה יילך ויידרדר עוד ועוד ועוד. ואני יודעת, חבר הכנסת אשר, שאתה מסכים איתי, אבל צריך גם להגיד את זה אצל מקבלי ההחלטות, לראש הממשלה שלנו, הוא צריך להיות מודע לעובדה שהוא צריך להחזיר את כולם. כולם יחד הביתה, די, מספיק. זהו, תודה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה, חנה. אני מקווה שתבואי פעם אחת לבשר לנו גם את הבשורות הטובות.

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> 

שלום. 612 ימים עברו מאז שואת ה-7 באוקטובר כש-55 חטופים עדיין שם במנהרות עזה. אבסס את דבריי היום בציטוטים מדברים שאמרתי כאן בוועדות הכנסת השונות ב-10.6.2024, בדיוק לפני שנה.

שמי יוסף אבי יאיר אנגל, חבר קיבוץ רמת רחל, דור שני לניצולי שואה, הסבא של אופיר אנגל שהוחזר משבי החמאס לאחר שנחטף בעת שהיה אצל חברתו בקיבוץ בארי. 248 ימים, היום 612 ימים, מהיום הנורא שפקד אותנו -7.10 על ידי הארגון הקיקיוני שנקרא חמאס ואשר טופח על ידי ראש הממשלה כנכס אסטרטגי, אשר זיהה את השסע שפוקד את המדינה ואיבוד הדרך של ממשלתה, שעות של גיהינום עברו על התושבים התמימים. 

חברי הכנסת, נבחרי העם, צאו החוצה מהמשכן הזה ולימדו את מצב רוחו של העם בכלל ושל משפחות החטופים שעדיין שם. חברי הכנסת, איך אתם מצליחים לישון בלילה במציאות כזאת? איך מאפשרים לאותה ממשלה שגרמה את האסון הנורא הזה ופספסה עסקת חילופין טובה כבר בשבוע הראשון כדברי עורך דין אורי סלונים, להמשיך לנהל את העניינים במדינה המוכה שלנו? 

האם אתם מבינים את המושג ניצחון מוחלט שמפזמים ראש הממשלה ושריו? האם הממשלה או גוף אחר מתוכה ישבו והגדירו את המושג ניצחון מוחלט? למה הכוונה? ומה עם החזרת החטופים שעדיין בגיהינום, איפה הם במשוואה? משבוע לשבוע אני מגיע לכאן, המצב במדינה הולך ומחמיר בכל ההיבטים, כלכלי, חברתי, אחדות העם, ביטחוני, ביחס העולם למדינת ישראל. עד מתי? 

עד כאן הדברים שאמרתי כאן ב-10.6.24 ומה השתנה מאז? רק נהיה יותר גרוע. ראש הממשלה הנמצא בהליך משפטי קורא לעם להפגין נגד בית המשפט העליון ובהפגנת ההמונים שום מילה או אזכור לחטופים. שר המשפטים מכריז שאינו מכיר בנשיא בית המשפט העליון ופועל להדחת היועצת המשפטית שלא כדין ובכל נאומיו הוא לא הזכיר את החטופים ומשפחותיהם. המלחמה בעזה נמשכת בלי תכלית ובלי מטרה, יחד ננצח הפכה להיות סיסמה ריקה מתוכן כי אתם חברי הקואליציה כלל לא מבינים את המציאות כפי שנאמרה כאן גם לפני שנה. 

הנושא המרכזי בדיונים שלכם, איך לאפשר לעשרות אלפי צעירים ישראלים לא לתת יד ולהשתתף בהגנה על המדינה, על זה תקום או תיפול הממשלה. נושא החטופים נדחק לפינה ולא מהווה נושא אצלכם. הסיסמה ניצחון מוחלט והחזרת החטופים בסדר זה כבר 612 ימים לא עומדת במבחן המציאות. אין ניצחון, יש כישלון מוחלט, שעוד ועוד חיילים נהרגים על מזבח מלחמה ללא תוחלת ויעד לאומי ו-55 החטופים עדיין בגיהינום. האם אתם חברי הכנסת באמת לא רואים את מה שקורה? או שכן, אתם רואים, אבל ישנם נושאים חשובים יותר כמו שרידותו של המפקיר הלאומי. 

בשבת התקיים בכיכר החטופים אירוע זיכרון והנצחה מיוחד, אך קשה ביותר, לזכרם של עשרה בני נוער מחברת הילדים בקיבוץ בארי. האירוע אורגן ובוצע בידי חבריהם מהקיבוץ שבמזל נותרו בחיים. חברי הכנסת, אני ממליץ לכם לראות את ההקלטה כדי לנסות ולהבין מה עובר על הדור הצעיר ולנסות להבין את האסון. 

לסיום אני רוצה להודות לחברי הכנסת שנענו להזמנתנו לבקר בכיכר החטופים בתל אביב ולהזמין אתכם. אני יודע, מר אשר, שאתה בשבוע הבא ביום ראשון תגיע לכיכר החטופים, אני מציע לכולם לשמוע את מה שיוסף טייב דיבר היום בוועדת החינוך על הביקור שהוא ערך ביחד איתי ביום חמישי האחרון. אלה שעדיין לא מצאו זמן לכך, הכיכר מייצגת את האמירה של אלי שרעבי לאחר שחזר, לא ימין ולא שמאל אלא ישר, בלי פוליטיקה, מציאות קשה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תודה רבה, שנתבשר בשורות טובות ואני באמת אהיה שם ביום ראשון, אני מאחל לעצמי שאולי עד יום ראשון כבר לא יצטרכו את זה גם כן. מאחל לעצמי ומאחל לכם כמובן. 

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> 

יוסף טייב אמר שגם אחרי שכל החטופים יחזרו את מה שקורה בכיכר חייבים לשמר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זה כבר נושא אחר. תודה רבה. 

אנחנו נעבור להצעת החוק. מאחר שאני המציע אז אני אציג את העיקרון של הצגת החוק. כפי שאתם יודעים אני גם מגיע מרקע מוניציפלי והנושאים האלה נהירים בפניי, מסדרונות השלטון המקומי כמסדרונות נהרדעא, כמו שאומרת הגמרא. שיבשתי את זה בכוונה. 

אחת המטרות הראשוניות שיש לנו כמדיניות לאומית לנושא הזה של הגדלת היצע הדיור שהוא החלק הכי פשוט לפתרון, הכי פשוט לא בביצוע שלו אלא בנוסחה, כשיש הרבה היצע ממילא המחירים אמורים לרדת והדברים משתווים, גם אם הריבית פה ושם יחסית גבוהה, אבל במיוחד כשאנחנו יודעים שחלק מהסיבה שהריבית נשארת גבוהה זה בגלל יוקר המחיה שמתבטא הרבה מאוד גם במדד הדיור, אנחנו מנסים בכל דרך, וחלק מהאנשים שיושבים כאן בכובעם הזה או האחר יודעים כמה אנחנו מנסים להוריד רגולציה בתכנון. 

אני לא יודע אם יש עוד ועדה, אני לא יודע, אסור לשבח את עצמי, יהללך זר ולא פיך, אבל אני חושב שיעידו אנשי מטה התכנון ומינהל התכנון שמבחינתנו אנחנו אומרים רק תביאו עוד דברים, וגם אנחנו כמובן יוזמים, כי אנחנו רוצים לשפר ולהגביר ולהגדיל. 

אחד השחקנים החשובים ביותר בעניין הזה זה השלטון המקומי, כי בסוף היתרי בנייה יוצאים מהשלטון המקומי. אז עשינו כמה סנקציות לרשויות, בנינו את הדבר הזה שאני גאה בו, ואני אהיה גאה עוד יותר אם לא נצטרך להשתמש בו, שלא יהיה צורך בשימוש שלו, ואגב ראינו כבר כמה מקרים כאלה, בנינו בחקיקה, חבר הכנסת יוראי, את הדבר שנקרא רשות רישוי ארצית. לא בנינו אותה, היא הייתה קיימת, רק נתנו לה סמכויות וממילא נבנה גם כוח האדם האפקטיבי לעניין הזה שאם עוברים שישה חודשים ולא מוציאים היתר ליזם אחרי שעבר את מה שצריך לעבור, הוא יכול ללכת לרשות הרישוי ורשות הרישוי יודעת להיכנס לנעלי העירייה ולעשות את זה. 

כראש עיר, הדבר שהכי ראש עיר ומהנדס עיר לא רוצים זה שמישהו ייכנס לנעליים שלהם. לכן אמרתי גם אז, זה אקדח מצוין, שעדיף לא להשתמש בו. אבל חוץ מאקדחים יש עוד דברים, יש תמרוצים והצעת החוק שלי היא לא רק תמרוץ, היא גם תמרוץ, אבל היא גם הרבה יותר מתמרוץ. בוא ניקח רשות מקומית, הייתי מבקש את הדבר הזה, זה כבר יהיה אחרי שאנחנו נצביע בעזרת ה', אבל נתון מעניין, נדידת אנשי מקצוע ברשויות מקומיות, במיוחד מהנדסים. לאן הנדידה הולכת? אין קפיצה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

החוצה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, חוץ מהחוצה, אלה שלא יוצאים החוצה. הנדידה מתחילה ממהנדס עיר שעבד שלוש, ארבע, חמש שנים ברשות מאוד מאוד קטנה והוא טוב, רואים שיש לו את היכולות, אז הוא מקבל הצעה יותר טובה מרשות בינונית, של 50,000 תושבים, ולא עוברות שנתיים-שלוש והוא מקבל הצעה עוד יותר טובה מרשות של 100,000 תושבים. כל מקום כזה, לפי הדרגות ולפי החוק הקיים היום, שאני מתלבש עליו, השכר שלו גדל לפי גודל האוכלוסייה, במדרגות כמובן. רק השנה סיפרו לי על ערים, ההוא עבר לראשון, מראשון עוברים לתל אביב ומעלה, ירושלים, ואחר כך החוצה, אולי. 

ניקח עיר שיש לה היום 10,000 תושבים, 15,000 תושבים ויש לה 2,000 יחידות דיור, היא כמעט הולכת להכפיל את עצמה אם לא יותר, זה לא יש לה יחידות דיור בתכנון במחסנית מה שנקרא. מחסנית זה נחמד, אנחנו רוצים שיחתמו על היתרי בנייה כדי שירוצו מהר ויהיו לנו בניינים ובתים כדי שההיצע יהיה יותר מהביקוש. אז נגיד אותה עיר מציעה 1,000, 2,000 יחידות דיור בשנה, ההיערכות של רשות מקומית להרים פרויקט כזה של הכפלת יישוב היא לא רק הוצאת ההיתר ופיקוח על הבנייה, זה תיאום התשתיות שקשורות לעניין הזה, זה התחלה של שינוי כל מערך האשפה העירוני שיגדל ויהפוך למשהו אחר, זה רפורמה אדירה ושינויים אדירים במערך החינוך, שלא לדבר על ההנדסה עצמה, כל הכול. 

אז הצעת החוק הזאת אומרת דבר אחד, ודייקנו בהצעת החוק, ותיכף ניכנס לפרטים כי דייקנו אותם, יש נוסח מדויק יותר, ברור יותר, חכם יותר מההצעה הראשונית, אבל מה שהיא אומרת זה דבר אחד, אם רשות מקומית חתמה על היתר בנייה, על כך וכך היתרי בנייה ולא רק היתרי בנייה, אלא צו תחילת עבודה, שזה גם היה חסם שהתברר לנו פה, זאת אומרת שאנחנו יודעים שכרגע זה תלוי רק ביזם ובקבלן שצריך לגמור עם זה, אין יזם וקבלן שלא רוצים לסיים מהר את העבודה כי הם מפסידים המון כסף, אנחנו מדברים על טווח של בין שנתיים-שלוש הדירות האלה מאוכלסות, ומה הצעת החוק של חבר הכנסת יעקב אשר אומרת? שבשלוש השנים הללו שהחץ כבר יצא, יעש את ההיתר, יש צו תחילת עבודה, אם נופל באותו זמן הזמן שיש לזה השפעה על כל מיני דברים ברשות המקומית, אם זה שכר בכירים, אנחנו לא מתערבים בשכר בכירים, אנחנו לא הולכים לקבוע כללים חדשים, אמרתי, אני לא נוגע בכלום, אני מתלבש על המנגנון הקיים ואומר רק דבר אחד, אם יש 2,000 יחידות דיור בעיר מסוימת זה נחשב כרגע כאילו גרים בתוך כל היחידות האלה 4,000 איש. למרות שהממוצע הרבה יותר ואם זה עיר חרדית הממוצע הוא הרבה הרבה יותר, ואם זה עיר ממגזר אחר גם הממוצע יותר, אמרתי נלך על שניים, ואז כמובן כשזה יגיע לגמר הם יקבלו תעודת גמר, כמובן שמתאפס הכול וגמרנו.

מה זה נותן? זה נותן לראש עיר להבין שיש לו רשות יותר גדולה ויותר רצינית, הוא יודע להחזיק את האנשים הטובים שלו כי הוא אומר להם הנה, זה לא רק אופק, האופק מתחיל מחר בבוקר, רוצו תקדמו בנייה, אל תחששו. למה שמנהל תברואה יקדם בנייה כשהוא יודע שזה הולך לעשות לו כאב ראש? עד היום הוא פינה אשפה של 10,000 תושבים, זה קלי קלות, אני הייתי ראש עיר שפינה אשפה ל-200,000 תושבים מייצרי אשפה בלי עין הרע, זה אתגר, זה קשה. אני זוכר שפעם עלתה אליי קבוצה של אנשי תברואה ותיקים שעבדו בעירייה, הם באו להתלונן על מנהל האגף, הוא רודה בנו, אמרתי: רודה? בשום אופן, לא, אבל הוא לוחץ אותנו, אמרתי להם: חבר'ה, אל תאשימו אותו, תאשימו אותי, אני לוחץ אותו והוא לוחץ עליכם. קשה מאוד. 

עיר שהולכת להיות מעל 20,000 תושבים והיום היא 10,000, זה עיר אחרת, בטח עיר של 50,000 תושבים שיש לה 4,000-3,000 יחידות דיור והולכת להיות משהו כפול. זה הרציונל של הצעת החוק, לא נגענו, לא בכלי המדידה הנהוגים היום, לא בלוחות הזמנים שנהוגים היום, על פי החקיקה והתקנות הקיימות היום זו הצעת החוק בתמצית. היה חשוב לי להבהיר את זה ומכאן והלאה היועץ המשפטי ייתן לנו את גבולות הגזרה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אני רק אפרט את מה שהיושב ראש אמר עם מעט יותר פרטים. כפי שהיושב ראש אמר ההצעה מתלבשת על מנגנונים קיימים שקובעים עניינים כמותיים שנוגעים לרשות מקומית לפי מספר תושביה. ההצעה לא מתייחסת למנגנון קביעה, כי יש היום לפחות שני מנגנונים שנהוגים, אחד מסתמך על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והשני מתייחס לנתוני מרשם האוכלוסין שהם לא זהים ויכולים להביא לתוצאות שונות של מספרים. ההצעה לא מתערבת במנגנון שנבחר, כפי שנבחר בכל אחד מהעניינים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אנחנו גם דייקנו את זה בנושא של שכר וכו'. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

היא קובעת ארבעה עניינים שבהם מספר התושבים, תהיה עליו תוספת, כפי שהיושב ראש אמר, תיכף נתייחס לנוסחה הספציפית, אבל הנוסחה היא זהה בכל המקרים לכן אני אתייחס קודם כל למקרים. הנושא הראשון זה מספר חברי המועצה, שנגזר ממספר תושבים, הנושא השני זה מספר הסגנים שאפשר למנות לראש הרשות ומספר הסגנים בשכר שניתן למנות לראש הרשות, ובהקשר הזה גם שכרם של אותם סגני ראש רשות שאפשר לתת להם שכר, כל אלה נגזרים גם היום לפי החוק ולפי חוזר מנכ"ל משרד הפנים ממספר התושבים, במקרה הזה גם תהיה אותה תוספת. הנושא הנוסף זה התקן והשכר של נושאי משרה בכירים ברשות המקומית שהיום לפי חוזרי הממונה על השכר - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

התקן והשכר, זה שני דברים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מספר העובדים ומתח הדרגות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מספר העובדים ומתח הדרגות שלהם בהתאם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ככל שזה נקבע היום בכל המחלקות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כן, אני לא נוגע בזה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אם היום אין קביעה לפי מספר תושבים אז זה לא משפיע על זה. בכל המקרים האלה, כפי שאמר היושב ראש, למספר שאליו הגיעו לפי נוסחת החישוב שנקבעה מלכתחילה, שאנחנו לא מתערבים בה, מוסיפים את מספר יחידות הדיור שלגביהן ניתן אישור תחילת עבודה ולא ניתנה עדיין תעודת גמר. מספר היחידות האלה כפול שתיים, כל יחידה נחשבת שני תושבים ולכן מוסיפים את המספר שאליו הגענו באותה נקודת זמן למספר שלגביו מחשבים. 

כמובן שבחלק מהמקרים זה לא ישפיע על הסטטוס של הרשות המקומית כיוון שהמדרגות הן לעיתים מדרגות די רחבות, זה פער של 50,000 תושבים בין מדרגה אחת למדרגה שלאחריה, ואם נניח המדרגה היא 50,000, נניח אפילו נוספים 20,000 תושבים לפי הנוסחה והמדרגה הבאה, כפי שנקבעה מראש, היא 100,000, אז לא יחול כל שינוי. יחד עם זאת אם היא 90,000, במקרה הזה בדוגמה שנתתי, נוספו 20,000, אז היא תעבור למדרגה הבאה. 

שוב, ההצעה לא מתערבת בנוסחה כפי שנקבעה על ידי הגורם המוסמך אלא מוסיפה אליו את מספר היחידות האלה. כפי שאמרתי, זה נוגע למספר חברי המועצה, סגנים ותקן ושכר של בכירים ככל שנקבע. 

הנוסחה שנקבעה, כפי שאדוני היושב ראש אמר, מתייחסת בעיקרון למספר יחידות הדיור שניתן אישור תחילת עבודה. פה יש לנו שינוי ראשון מהנוסח שעבר קריאה ראשונה, אנחנו הוספנו שהמספר הזה יבוא בחשבון רק אם הוא מהווה 5% לפחות ממספר התושבים הקיים ולפחות 1,000 יחידות דיור נוספות. זאת אומרת אם יש פחות מ-1,000 זה לא בא בחשבון. 
 
 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

התוספת לנוסח זה היה 1,000. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בקריאה הראשונה אמרנו את ה-5% והוספנו 1,000. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הוספנו 1,000 כמינימום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כי בעיר כמו תל אביב, עיר גדולה, אם זה 1,000 זה אפילו לא התארגנות של ועד בית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לעומת זאת בעיר קטנה אם זה 5% זה יכול להיות אפילו 200 יחידות דיור, שזה לא הרבה בכלל יחסית. לכן יש פה את האיזון הזה. זה שינוי אחד מהקריאה הראשונה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זה בעקבות ההערות שהיו כאן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אכן. שינוי נוסף נוגע להבהרה שהתבקשה על ידי משרד האוצר לגבי הנושא של שכר של עובדים והובהר שככל שזה נוגע לשכר שנקבע לפי מספר תושבים וטעון אישור של המנהל הכללי של משרד הפנים או הממונה על השכר במשרד האוצר, הדבר הזה הובהר בנוסח. 

הנושא האחרון שיש בו שינוי מהקריאה הראשונה הוא המנגנון לקביעת המספר הזה והמועדים לקביעתו. מוצע כאן מנגנון שקובע הן את המועדים והן את האופן שבו יועבר המידע לגורמים הרלוונטיים. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

יש לי שאלה למשרד הפנים. אני רוצה לדעת נכון להיום, בהנחה שהחוק יעבור כפי שהוא, איזה ערים בישראל יושפעו באופן מיידי מהחלתו מבחינת קפיצת המדרגה מרשות מקומית לעיר, מעיר לעיר גדולה יותר. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אין לנו היום את הנתונים של היתרי הבנייה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אז למי יש? אני רוצה לדעת לפני שאני מצביע איזה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אם תראה את הנוסח של המנגנון, מה שאמר עכשיו היועץ המשפטי, כשבנינו את המנגנון שיוכלו לדרוש את זה, זה חייב לבוא קודם כל באישור של מהנדס הרשות שאומר כמה היתרים, תקן אותי, גלעד, אם אני טועה. זה היה אחד הדברים שעלו גם בפעם הקודמת, אין להם את המידע כרגע, הם צריכים לאסוף את המידע, לכן הם לא יכולים להגיד לך. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה להבין האם מדובר בחוק תיאורטי, כלומר בחוק שאין לו שום השפעה בפועל, כי אין אף עיר היום או אף יישוב בישראל שעומד בפני שדרוג שהחוק מציע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

יש עשרות יישובים במדינת ישראל שחתומים על הסכמי גג, כמה עשרות, משרד השיכון? 

 << אורח >> יצחק מולדבסקי: << אורח >> 

כן, הרבה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אבל הסכמי גג זה לא רלוונטי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זה רלוונטי מאוד. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

זה רלוונטי אם הם מגיעים לשלב של אחרי - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אין לי את הנתון, אני צריך לעשות הצלבה של שני דברים. אני יודע שאתה מחזיק ממני שאני כישרוני, אבל לא עד כדי כך, אנחנו פה - - -

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

דרגי המקצוע הרבה יותר כישרוניים מאיתנו, לכן פניתי אליהם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני מסביר לך, הם צריכים לעשות קומפילציה בין הרשויות שיש להן עתודות בנייה גדולות, הם לא יודעים גם האם הם בשלב של להוציא היתרים או לא, האם באמת אם ראש הרשות ירצה מאוד, כמו שאני רוצה שזה יקרה ויוציא עכשיו, וזה יכול להיות מיידית וזה יכול להשפיע, וגם הם לא מסונכרנים ממילא לגמרי איפה זה פוגש את המדרגה ובאיזה נושא. אז יש את הנושא של סגנים, אני מתאר לעצמי שזה מה שמעניין אותך, ויש את הנושא של שכר, שזה מה שמעניין מאוד את הרשות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

למשל המועד הקובע לעניין שכר ותקנים הוא 1 בנובמבר, זה מה שמוצע. 1 בנובמבר זה מועד עתידי, אנחנו לא יכולים לדעת כמה היתרי בנייה יהיו באותו מועד. אי אפשר לדעת מה יקרה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני אומר אם החוק עובר היום וחל היום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

במידה שהחוק עובר היום וחסרה לי דירה אחת בשביל להגיע לדבר הזה, נגיד, אבל אין לי היתר בנייה אחד שאני הולך להוציא, אז זה נשאר אותו דבר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אין תוכניות. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

ברור לי, אני רוצה לדעת כמה ערים ואיזה ערים יושפעו אם החוק יחול עכשיו, לא בנובמבר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני אגיד לך בגדול, כל מי שבונה וכל מי שכמות הבנייה שלו היא באופן יחסי משמעותית.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא יודע מי הם ולכן פניתי למשרד הפנים שיגידו לי מי אותן ערים שהחוק עלול או עשוי או שהחוק תיאורטי לגמרי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני אשמח שתעשו את העבודה הזאת לאחר - - -

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> 

הצעת החוק קובעת - - -

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

גלעד, אני מבין מה הצעת החוק קובעת, אני שואל על איזה - - -

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> 

עד שלא נקבל את המידע - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

יוראי, מיצינו. אין לי בעיה לבקש מהם להכין את זה אבל זה יהיה לא להצבעה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

לבקש נתונים שעוסקים במה החוק עושה זה נראה לי בסיסי. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

לנו יש היום את הנתונים של מספר התושבים ברשות המקומית, אנחנו יכולים להגיד מה המדרגות שמשפיעות על השינויים, אנחנו לא יודעים כמה התחלות בנייה יש בכל מקום. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

מי יודע כמה התחלות בנייה יש? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זה מה שטענו גם בישיבה הקודמת. 

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> 

הרשות המקומית, והיא צריכה לדווח. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

יוראי, אתה לא מסתכל אליי וזה מטריד אותי, אני אגיד לך למה, כי כשאתה לא מסתכל אליי זה אומר: אני לא מאמין לך. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני מאמין לגמרי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בישיבה הקודמת העלו כאן נציגי מינהל התכנון ואמרו שאין להם מידע סגור, כי לצערי הרב במדינת ישראל אין תוכנה אחת שעובדת וכולם יודעים גם למעלה וגם למטה, ולכן יצרנו בתיקונים, שאמר אותם היועץ המשפטי, גם את התהליך והמנגנון כדי לא להפיל אותם בדבר שהם לא יודעים. לכן גם התשובה לשאלה שלך היא נעלם, אבל יום אחד יידעו. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

איך אני אמור להצביע אם הנתונים הם נעלמים? 

 << אורח >> יצחק מולדבסקי: << אורח >> 

מה עם המועצות האזוריות? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זה חל על מועצות אזוריות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אפשר להקריא, בבקשה? 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

הצעת חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025

	תיקון פקודת העיריות
	1.
	בפקודת העיריות

	
	
	(1) בסעיף 19 – 

	
	
	(1) בסעיף קטן (א), אחרי "והנוגע לתחום העירייה" יבוא "ובצירוף מספר התושבים המתקבל מהחישוב כאמור בסעיף קטן (א1)";

	
	
	(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

	
	
	"(א1) למספר התושבים כאמור בסעיף קטן (א) יתווסף מספר תושבים שהוא מכפלה של שני תושבים לכל יחידת דיור כמספר יחידות הדיור החדשות למגורים באותה עירייה; ואולם לא יימנו תושבים לפי מספר יחידות הדיור אם המספר שהיה אמור להתווסף נמוך מ-5% ממספר התושבים בעירייה באותה העת או אם מספר יחידות הדיור החדשות באותה עירייה נמוך מ-1,000; לעניין זה "יחידות דיור חדשות" – יחידות דיור שטרם ניתנה לגביהן תעודת גמר ובלבד שיש לגביהן היתר בנייה בתוקף כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ואישור תחילת עבודה כהגדרתו בסעיף 157ב לחוק האמור.



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הסעיף הזה נוגע למספר חברי המועצה והוא קובע, כפי שאמרנו, את התוספת ואת הנוסחה לחישוב. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

	
	
	(2) אחרי סעיף 168 יבוא:

	
	
	"קביעת מספר תושבי העירייה לעניינים מסוימים
	168א
	(1) לעניין אישורים של משרד הפנים ושל הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר לשכר של עובדים בעירייה אשר מביאים בחשבון את מספר התושבים בעירייה ולעניין מספר המשרות התקניות בעירייה שנקבעות כאמור וסיווגן, יחושב מספר התושבים בעירייה בצירוף מספר התושבים המתקבל מהחישוב כאמור בסעיף 19(א1).

	
	
	
	
	(2) רשות רישוי, כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, תמסור לגזבר העירייה, לשר הפנים ולשר האוצר את מספר יחידות הדיור החדשות כהגדרתן בסעיף 19(א1), בתחומה של העירייה במועדים אלה:

	
	
	
	
	(1) 30 ימים לפני היום הקובע כהגדרתו בחוק הרשויות המקומיות (בחירות).

	
	
	
	
	(2) 30 ימים לפני כל אחד מהמועדים המנויים בסעיף 15(ב)(2) ו-(3) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם);

	
	
	
	
	(3) ביום 1 בנובמבר בכל שנה.



זה מנגנון הדיווח שבו מוצע שכל רשות רישוי, בין אם זה רשות רישוי של ועדה מקומית ובין אם זה רשות רישוי של ועדה מרחבית, תעביר במועדים קבועים את הנתונים הרלוונטיים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יש כאן שלושה מועדים. המועד האחד הוא המועד שנוגע למועצה, הוא המועד הראשון, המועד הקובע, יש 30 ימים לפני המועד הקבוע. המועד השני נוגע למספר הסגנים בשכר והמועד השלישי הוא פעם בשנה, כיוון שבדרך כלל נהוג על ידי המנהל הכללי של משרד הפנים ומשרד האוצר והממונה על השכר במשרד האוצר לעדכן את טבלאות השכר של הבכירים שנגזרים ממספר תושבים פעם בשנה. פה נקבע מועד קבוע, יש להניח שהמועד שבו מעודכנים החוזרים הוא בדרך כלל מאוחר יותר. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

	תיקון פקודת המועצות המקומיות
	2.
	בפקודת המועצות המקומיות, לפני כותרת פרק ב' יבוא:

	
	
	"קביעת מספר תושבי המועצה לעניינים מסוימים
	9א
	(1) לעניין קביעת מספר חברי המועצה, לעניין אישורים של משרד הפנים ושל הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר לשכר של עובדים במועצה, אשר מביאים בחשבון את מספר התושבים במועצה המקומית, ולעניין מספר המשרות התקניות במועצה המקומית שנקבעות כאמור וסיווגן, יחושב מספר התושבים במועצה המקומית בצירוף מספר התושבים המתקבל מהחישוב כאמור בסעיף 19(א1) לפקודת העיריות בשינויים המחויבים.

	
	
	
	
	(2) הוראות סעיף 168א(ב) לפקודת העיריות יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים."



שוב, זה הפניה לסעיף שמדבר על מועדי ואופן הדיווח.

	תיקון חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)
	3.
	בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, בסעיף 15(ב), ברישה, אחרי "לפי הרשום במרשם האוכלוסין" יבוא "ובצירוף מספר התושבים התקבל מהחישוב כאמור בסעיף 19(א1) לפקודת העיריות, בשינויים המחויבים."



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לגבי המנגנון של העניין הזה, אם יש מחלוקת אם זה 20 במאי, 20 ביוני, אם יש דברים שהם חופפים כרגע, אז המנגנון הזה, אני מבקש לנסח את זה בצורה כזאת שהמנגנון לא יהיה חייב להיות 30 יום אלא יוכלו להגיש - - -

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

שההעברה הראשונה אחרי כניסת החוק לתוקף תתבצע באופן מיידי, זאת אומרת תהיה העברה אחת שתתבצע מיד אחרי כניסת החוק לתוקף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

והיא תחול על המועדים שמיום התחילה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

ושאר הדברים בזמנם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני רוצה לראות גם את זה מתקיים. משרדי ממשלה, נתחיל.

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

יש לנו כמה הערות שהן יותר הערות לא במהות. לגבי קביעת התושבים, כן אנחנו מבקשים שזה יהיה ברור שהקביעה תהיה לפי המידע שהועבר על ידי רשות הרישוי, ככל שהועבר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אם זה לא עבר אין תהליך, אין בקשה. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

נכון, אבל שזה יהיה ברור שזו לא אחריות שלנו, כי אנחנו לא יכולים לעשות את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

ברור, אין להם מידע משל עצמם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זה לא ברור מספיק בנוסח? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה ברור. מה אתם רוצים לכתוב? 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

אנחנו רוצים שזה ייכתב, שזה כפי שנמסר על ידי רשות הרישוי ככל שנמסר. אם לא נמסר זה יהיה לפי המספר האחרון שיהיה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

היא לא רוצה שיהיה מצב שיגידו להם, אתם יכולים לדעת. הם לא יכולים לדעת. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

כן, שזה יהיה ברור שהאחריות על המספרים בסוף – 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זה ניסוח, תתייעצו בנסחות או שתחשבו קודם אתם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה מובא בסעיף קטן (א). אנחנו נוסיף בתיקון לסעיף 19(א), 'כפי שנמסר לפי סעיף 168', הסעיף שקובע את המנגנון. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

צריך לשים את זה ב-(א1). 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

כן, שיהיה ברור שאלה המועדים, כדי שלא פתאום יעבירו לנו יום לפני, יומיים לפני.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

בסדר גמור. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

באופן כללי אנחנו מבינים את ההיגיון של המועדים, אבל אנחנו חוששים שזה קצת מתכון לתקלות. אנחנו עושים את זה, אבל אני לא בטוחה שוועדות הרישוי יכולות לעמוד בתאריכים שהם כל כך משתנים ולא קבועים ושאולי כן נכון לחשוב על מועדים קבועים גם אם זה יוצר איזה שהם פערים בין הנתונים המעודכנים. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

מה זאת אומרת מועדים יותר קבועים? המועדים פה קבועים. 

 << אורח >> ענת אלבס: << אורח >> 

חובת דיווח של פעמיים בשנה. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

בתאריך קבוע, שיהיה ברור. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

התאריכים פה קבועים וידועים, זה שהם כתובים כ-30 ימים לפני תאריך קבוע זה עדיין תאריך קבוע. תעשו להם טבלה והם יידעו להגיד באיזה תאריך קבוע זה יהיה. 

 << אורח >> ענת אלבס: << אורח >> 

אבל יכול להיות כפל דיווחים. יכול להיות מצב שבתוך חודשיים צריכים להעביר שלושה דיווחים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אנחנו נמצאים פה גם במועדי בחירות וכו', אם מועד הבחירות משתנה והוא עכשיו בתאריך אחר כי יש מלחמה ודחינו את מועד הבחירות, אז יכול להיות שיהיה מקרה שזה - - -

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אפרופו, מה מועד הבחירות? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, זה בחירות לרשויות. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

מתי הבחירות לרשות הזאת, המחוקקת? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

פה אצלנו אין בחירות, בוועדה שלנו אנחנו מקיר לקיר. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

ביום רביעי מה? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני לא עושה מסיבות עיתונאים אצלי בוועדה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

זה בינינו, רק אתה ואני פה, אני שואל אותך כדי לדעת איך להיערך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני אזמין אותך על כוס קפה אצלי בלשכה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

סבבה, אבל תזמין. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

המועדים הם מועדים שיש להם תאריך ברור וקבוע. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אפשר לקבוע פעמיים בשנה, זו אפשרות שיש בה נוחות בירוקרטית, אבל זה פחות מדויק. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אם קובעים פעמיים בשנה, יכול להיות שבשלושה חודשים שעברו מאז שהעברתי את המידע, ניתנה תעודת גמר לכל יחידות הדיור שבבנייה ואז יצטרכו לספור פעמיים את - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני מעדיף במועדים הקבועים פעם אחת, פעם אחת למועד. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

בסמוך מאוד לכל מועד שהוא רלוונטי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני מתלבש על המנגנון הקיים. אני אומר לכם עוד פעם, יכול להיות שאם הייתי רוצה עכשיו לעשות רפורמה גדולה והכול אז - - -

 << אורח >> ענת אלבס: << אורח >> 

אם אנחנו נשארים עם הסעיפים כמו שהם נרשמו, אז אנחנו נבקש שיהיה הודעת פרסום על המועדים האלה כי אני חושבת שמאוד קשה - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

גברתי בהחלט מוזמנת לפנות ליועצת המשפטית של מינהל התכנון והיא תשמח לסייע לה לנסח את ההודעה הרלוונטית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מי אמור לפרסם את זה? 

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >> 

הכוונה שלנו שמשרד הפנים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, המועדים קבועים בחוק. אם מינהל התכנון סבור שצריך לעזור לוועדות המקומיות ולרשויות הרישוי המקומיות אנחנו בהחלט נשמח ש - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

תעשו את זה בשיחות פנימיות אצלכם במשרד, אם אתם צריכים מגשר אני כאן תמיד. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

לעניין מספר חברי המועצה, התבקשנו לבדוק עם השר את עמדתו, הוא מתנגד לשנות את מספר חברי המועצה, אבל גם ככל שלא תתקבל עמדתו אז לפחות לעניין חברי המועצה במועצות האזוריות צריך להחריג אותם כי שם המנגנון הוא בכלל אחר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

נכון, זה אני מסכים. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

בפקודת המועצות, בסעיף 9א, צריך להחריג את המועצות האזוריות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

למה?

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

כי שם הספירה היא לפי יישובים ולא לפי - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

יפה, לא לפי מספר תושבים, נכון? 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

כן, אבל לפי התושבים ביישובים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

זה לא לפי מספר התושבים, זה לפי מספר היישובים וגודלם היחסי של היישובים. 

 << אורח >> מרב אמיר: << אורח >> 

ומה הגודל היחסי? זה מספר תושבים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

נכון, של היישובים, לא של המועצה. המועצה יכולה להיות מועצה מאוד מאוד דלילה בתושבים, אבל עם הרבה יישובים ולכן יהיו בה הרבה נציגים המועצה, זה לא כמספר התושבים. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני בכלל חושב שצריך להוציא את הדבר הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני אמרתי בהתחלה שמבחינתי זה דבר שהכי פחות מעניין.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אז זה לא יחול עליהם בפועל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זה לא יחול פיזית על המועצות האזוריות, אבל בסוף אני אומר שאני לא רוצה לשנות סדרי עולם, אני התלבשתי על מה שהיה, רק באלמנט אחד, כמה יחידות דיור. אם אני מתחיל לשחק, אז למה לא נגעת בזה? תיגע בהוא, תלך לשם, תלך ימינה, תלך שמאלה. 

תודה רבה, גברתי, סיימת? מינהל התכנון, מישהו? לא חייבים לדבר, אם הכול בסדר, תמחאו כפיים וזהו. אם יש לשפר, היה לכם גם כמה ימים לשפר עד הוועדה כשראיתם את הנוסח.

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >> 

עקרונית המנגנון מקובל עלינו, רק חשבנו שנכון אולי כן לפשט אותו כי המועדים שנקבעו פה הם מאוד מוכרים אולי בעולם הרשויות המקומיות, פחות מוכרים לנו, אבל כמו שהצעתם, אם לא תתקבל ההצעה של פעמיים בשנה אז אנחנו כן נעשה את זה בינינו. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אני רוצה לחדד לגבי הפעמיים בשנה. ככל שמועד העברת המידע רחוק ממועד הקביעה יכול להיווצר מצב שאנחנו סופרים פעמיים את אותם תושבים. אם עכשיו העברנו בחודש ינואר 1,000 יחידות דיור חדשות, ובחודש מאי, סתם אני זורק, צריך לקבוע נתון מסוים, ויכול להיות שכל היחידות האלה אושרו ואז אנחנו סופרים גם את התושבים שכבר אוכלסו וגם את התושבים של יחידות הדיור. זאת לא הכוונה, הכוונה היא לייצג כמה שאפשר את המספר האמיתי של התושבים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני שלם עם זה במאה אחוז, גם היא הבינה את זה. 

 << אורח >> אתי רוזנבלום: << אורח >> 

הערה טכנית לעניין רשות רישוי, ההרכב שלה קבוע בסעיף 30 לחוק התכנון והבנייה ואין הגדרה של זה בסעיף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אוקיי. מטה התכנון. 

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> 

שני דברים קטנים. לגבי רשות רישוי, כמו שאתי אמרה, כמשמעותה בסעיף 30, בוועדות מרחביות זה יכול להיות אולי טיפה פחות יעיל, אז אולי עדיף דווקא מהנדס ולא רשות הרישוי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אבל מהנדס לא נותן את היתרי הבנייה. 

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> 

מה זאת אומרת? הוא ברשות הרישוי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, הוא לא. מהנדס הרשות המקומית הוא לא ברשות הרישוי. 

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> 

אני מדבר על מהנדס הוועדה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מהנדס הוועדה ויושב ראש הוועדה. 

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> 

אז אמרנו מהנדס הוועדה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא, עם יושב ראש הוועדה. 

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> 

לגבי המסירה, שהדיווח הוא לשר הפנים. זה גם יכול ללכת קצת לאיבוד, יש הרבה גורמים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

ולכן מציע כבודו? 

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> 

או מנכ"ל משרד הפנים או שר הפנים או מי מטעמו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

השר יידע להתאים את הכתובת, אולי הוא יבחר בנתן. 

 << אורח >> ענת אלבס: << אורח >> 

יש לי שאלה קטנה. אם ועדה לא עומדת במינימום הנדרש, אז אולי אפשר לפטור את חובת הדיווח ממנה? אם אין בכלל פוטנציאל למה היא צריכה לדווח שלוש פעמים? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

לא הבנתי, מה השאלה? 

 << אורח >> ענת אלבס: << אורח >> 

אם אין מינימום 5% או תוספת של 1,000, למה ועדה צריכה לדווח? האם אפשר לפטור אותם אם היא לא מגיעה לתנאי הסף הזה? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אם היא כבר עשתה את הבדיקה, מה הקושי?

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

למה הבעיה היא להעביר? בכל מקרה הבדיקה היא אותה בדיקה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הבדיקה נעשתה, נכון? 

 << אורח >> ענת אלבס: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

מה הבעיה לשלוח את המכתב? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אחד הדברים שיצא מהחוק הזה, ולא התכוונתי, לפחות שיהיה לכם דיווח. 

 << אורח >> ענת אלבס: << אורח >> 

יש לנו דיווחים אחרים שאנחנו צריכים, פשוט לא עם אותם נתונים. מעבירים עלינו דיווחים אחרים שאנחנו משתמשים בהם. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

לפי ההצעה שהוצעה פה זה רק יקשה על רשות הרשות, רשות הרישוי תצטרך לבדוק האם זה עומד במינימום הנדרש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

וגם ועדה מקומית תצטרך עכשיו לדעת אם החישוב נעשה לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או מה שרשום במרשם האוכלוסין, היא לא יודעת את הנתונים האלה. 

 << אורח >> ענת אלבס: << אורח >> 

זאת אומרת על כולם תחול החובה לדווח. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

כן. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

הם יכולים לדווח גם אפס, זה גם מספר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

מי שלא ירצה ולא ידווח בסוף בעיה שלו. 

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> 

ועוד משהו קטן, לגבי דירות חדשות, לא כל כך ברור מה קורה בהתחדשות עירונית, איך מתייחסים לזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אותו דבר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אישור תחילת עבודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

רק על הדירות הנוספות. 

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> 

לא כתוב 'נוספות'. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

זה היה הדבר שאמרנו אותו בהתחלה. 

 << אורח >> גלעד אלון: << אורח >> 

לשונית זה לא ברור. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> 

אנחנו נבדוק אם מבחינת הנוסח צריך להבהיר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

להבהיר שזה לא חל על דירות קיימות שנהרסו ונבנות מחדש. זה מקובל על הוועדה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אם יצטרכו להבהיר זה יובהר בנוסח באישור שלנו מראש. 

 << אורח >> הילה זהבי אדר: << אורח >> 

אני לא אדבר על מה שדיברו פה בפעם שעברה, שמעתם מספיק, נראה לי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כן, ואל תבקשי שיפוי גם כן. 

 << אורח >> הילה זהבי אדר: << אורח >> 

כן, שמעת מספיק. דיברנו על עליית הכיתה, אני מזכירה בקצרה שאמרנו שהמשמעות היא שצריך לשלם לפני הזמן והרשות לא מקבלת את ההכנסות. יש מקרים ספציפיים שרשות מקומית נופלת בקפיצה של המדרגה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא בדיוק, היא מקבלת אגרות בנייה, היא מקבלת היטלי השבחה שחלקם הולך למחלקת ההנדסה של העירייה, יש גם את ה-5% שנתנו ל - - -

 << אורח >> הילה זהבי אדר: << אורח >> 

נכון, אנחנו לא נתווכח על זה, אבל רק נגיד שאגרות הבנייה מממנות את אגף ההנדסה, יכול להיות פה סיפור קצת יותר גדול לרשות בינונית או קטנה, אבל כרגע אנחנו לא מדברים על זה. באתי עם עמדה מסודרת מהנהלת מרכז השלטון המקומי, כפי שביקשת. 

אנחנו תומכים בקידום של הצעת החוק ואולם אנחנו מבקשים שני דברים ספציפיים. אנחנו מבקשים שהוועדה תקיים דיונים בסוגיית ההתבססות על רישום התושבים לפי מרשם האוכלוסין ולא לפי נתוני הלמ"ס בכל התחומים שבהם עולה שאלת מספר התושבים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא קשור להצעת החוק הזאת. דיון כזה הוא לגיטימי, אבל אל תקשרו לי את זה עם זה. 

 << אורח >> הילה זהבי אדר: << אורח >> 

אנחנו ביקשנו שזה יהיה בדיונים הבאים. דבר שני, אנחנו מבקשים כהתייחסות למספר התושבים ברשות לצורכי חלוקת מענק האיזון, הם עוברים מהמדינה לרשויות המקומיות, וכן מענקים נוספים שמועברים, שיתבססו אף הם על תוספת התושבים הצפויה לפי מפתח של שתי נפשות בעד כל יחידת דיור ואשר בעדה יש אישור התחלת עבודה אך טרם ניתנה תעודת גמר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אנחנו העלינו את זה אז בזמנו, אני חושב שדיברנו על זה מול משרד הפנים, אם אני זוכר נכון. 

 << אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >> 

לגבי תחשיב מענק איזון, אני רוצה להבהיר, מענק איזון, כמו רוב המענקים במשרד הפנים, זה תקציב מסוים שמחולק לפי נוסחה מסוימת, נוסחה שהיא מאוד מורכבת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

היא מדברת על הנוסחה. 

 << אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >> 

ההצעה פה היא גם לשינוי הנוסחה. מה שיקרה, זה משחק סכום אפס, זה יהיה על חשבון רשויות אחרות, זאת אומרת יכול להיות מצב שיש רשות שיש מספר תושבים תיאורטי, עתידי, ויש רשות - - - 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

דיברנו על זה, זה כנראה בלתי אפשרי וגם עוד דבר, נוסחת מה שהייתה פעם סוארי ועברה להיות גדיש ומגדיש קציר ומקציר לא יודע מה. 

 << אורח >> אבשלום שלומוב: << אורח >> 

היום זה גדיש עדיין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בתקופה שלי זה היה גדיש, היה קשה לקצור את הגדיש אבל קצרנו בסוף, השינויים עד שהם מתמזגים לתוך העניין, זה לא משנה לשנה בדיוק, ההשפעה של זה בתוך זה היא ארוכת טווח. בדקנו את זה, לא שכחתי את זה, אבל זה ירד בעודו באבו. תודה רבה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

התייעצות סיעתית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, להציג את ההסתייגויות קודם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

הוא רוצה התייעצות סיעתית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

קיבלת. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אני לא רוצה לנמק את ההסתייגויות, אני רוצה לשמור על זכותי להסתייגויות במליאה ואז התייעצות סיעתית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אחרי זה התייעצות סיעתית, אוקיי. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אני יכול להצביע על ההסתייגויות, לפני שמצביעים על החוק אני צריך התייעצות סיעתית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

בבקשה, לובי 99.

 << אורח >> מלי טופצ'יאשוילי: << אורח >> 

אני מתנצלת שאני נאלצת להרוס את החגיגה וכן להחזיר אותנו למקומות - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

כל אחד והפרנסה שלו. 

 << אורח >> מלי טופצ'יאשוילי: << אורח >> 

להחזיר אותנו למקומות שאני כן חושבת שהדיון ראוי שיתקיים בהם, למרות שאנחנו בחלק מאוד מתקדם בהצעת החוק. אני נכחתי פה ברוב הדיונים ואני חושבת שמרבית הדיון היה סביב טיב החוק ולטייב אותו ואני חושבת שכן עשו פה עבודה טובה, משרדי הממשלה וגם אדוני, לנסות לטייב את החוק כמה שאפשר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

לא, גברתי, הצוות המשפטי שלי. 

 << אורח >> מלי טופצ'יאשוילי: << אורח >> 

כן, כולם, כל יושבי הוועדה. אבל אני חושבת שמחובתי לנסות ולייצר פה מקום שאנחנו רגע עוצרים ומסתכלים על הדבר הזה יותר לעומק. לקראת דיוני הוועדה, בגלל שנוסח החוק היה קצת יותר ברור וכן היה אפשר להסתכל על איזה רשויות מקומיות שלפי הלמ"ס יכולות להיכנס בגדרי החוק, למרות שאנחנו לא יודעים אם זה התחלות בנייה, אין נתונים רשמיים, אבל עדיין יש נתונים של הלמ"ס שכן אפשר לראות איזה רשויות מקומיות יכולות להיכנס לדבר הזה, אני חושבת שאחד הדברים שאנחנו הגענו למסקנה זה שמאוד יכול להיות שהפתרון הזה של לחזק את ההיררכיה של הרשות המקומית, אם זה ראש הרשות, אם זה המנהלים, לא יפתור בסופו של דבר את הנושא של לעודד את היצע הדיור. אני מרגישה שאין לנו נתונים מספקים להבין מה קורה ברשויות המקומיות שבאמת הפוטנציאל שלהם להיכנס לתוך גדרי החוק הזה. 

אני רוצה לתת לדוגמה סקר בלמ"ס של 2024 שבוחן את החסמים של ענף הבנייה. כשאנחנו מסתכלים על החסמים של ענף הבנייה, אני אמנה רק חלק מהם, הנתונים מראים ככה, שמרבית הקבלנים טוענים שהמצב הביטחוני הוא חסם מהותי, שיש מחסור בעובדים מקצועיים, שיש קשיים בגיוס אשראי, שיש מחסור בקרקע זמינה, שיש מחסור בציוד וחומרי גלם. גם כשמדברים על הנושא של היתרי הבנייה לא מדברים על הרכב השכר של הרשויות המקומיות או מחסור בכוח אדם בתוך הרשויות המקומיות, אלא מדברים על מחסור בכוח אדם שיוציא את היתרי הבנייה האלה. 

אני חושבת שהצעת החוק הזאת לא מבוססת על נתונים מספקים ואולי צריך לבקש ממשרד הפנים, כמו שחבר הכנסת יוראי להב הרצנו ביקש, להבין איזה רשויות יכולות להיכנס, להבין מה המצב בתוך הרשויות האלה. אתם מדברים פה על מענקי איזון למשל, מאוד יכול להיות שחלק מהרשויות האלה לא מקבלות מענקי איזון. אנחנו בכלל לא יודעים באיזה רשויות מדובר. 

אז אני חושבת שגם הנושא של לתמרץ עובדים בתוך הרשות המקומית, אנחנו יכולים לראות רשויות מקומיות שהייתה בהן בנייה מסיבית, כמו שאדוני מציין, שהתשתיות היו בעיה מאוד רצינית, כלומר עצם העובדה שיש לי עובד שמקבל תמרוץ ואני חושבת שכן צריך לחזק את עובדי הרשויות המקומיות, אבל אני חושבת שהמיקוד בבעיה - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

הוא לא רק מקבל תמרוץ, הוא מקבל גם עוד עובד למחלקה שלו אם העיר יותר גדולה. שוב, לפי הקריטריונים הקיימים. 

 << אורח >> מלי טופצ'יאשוילי: << אורח >> 

זה גם כן נתונים שאנחנו לא מספיק יודעים, האם זה באמת מתמרץ, האם זה באמת מקדם. אני חושבת שגם כשבוחנים את העניין של התשתיות, של התכנון, זה גם בעיה מאוד מאוד קשה. כן, אין ספק שצריך להגדיל את היצע הדיור, אבל הבעיה התכנונית בישראל היא לא פחות קשה, אתה רואה רשויות מקומיות שהגדילו את היצע הדיור שלהם, אבל לא היה להם מספיק כיתות, נתקעו בתשתיות, נתקעו בתחבורה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

סגרת יפה ואני אענה לך על זה, אמרתי את זה גם מקודם ברמז. אם הייתי יכול הייתי עושה משהו הרבה יותר רחב והייתי גם קושר את זה עם פיתוח ועם משרד האוצר על הסכמי גג ודברים כאלה, כי אחת הבעיות הגדולות של מדינת ישראל, ואת תסכימי איתי בעניין הזה למרות שיש דברים שאנחנו לא מסכימים, הקורלציה בין כל הגופים הללו ביחד. יש לי חלומות יותר גבוהים מהחוק הזה, אבל הוא קריאת כיוון, הוא נותן פוש ראשוני. אני מסכים איתך שאפשר יותר וצריך יותר וכשניגע ביותר נצטרך גם לפלח את כל מה שדיברת עליו קודם, אבל כרגע זה לא סותר את זה. תודה רבה לך על הדיונים הענייניים. 

אנחנו נעבור להצביע על ההסתייגויות של יש עתיד והמחנה הממלכתי כמקשה אחת. מי בעד ההסתייגויות? ירים את ידו. מי נגד ההסתייגויות? שלושה נגד. הגיעה יושבת ראש ועדת עובדים זרים החרוצה מאוד. אם ככה כל ההסתייגויות נדחו. 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

התבקשה התייעצות סיעתית. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אני חוזר בי מהצורך לקיים התייעצות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אז לא התבקשה התייעצות סיעתית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 

אנחנו רק נבהיר לגבי מה שעלה פה בדיון היום. אחת, לגבי ההערה שהוערה על ידי יועץ ראש מטה התכנון לגבי העניין הלשוני, שיהיה ברור שזה לא חל על יחידות דיור שנהרסות ונבנות מחדש, שהן לא נחשבות יחידות דיור חדשות. הדבר השני לגבי המועד הראשון שקורה מיד עם תחילת החוק, שיהיה ברור שתהיה מסירת דיווח לאחר תחילת החוק, למרות שכאילו לכאורה היה צריך למסור אותה לפני תחילת החוק. זאת אומרת המסירה תהיה תוך 30 יום ממועד תחילת החוק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אם ככה, חברים, אני רוצה להעלות להצבעה את הצעת חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025, פ/5508/25, כ/1130, של חבר הכנסת יעקב אשר לקריאה שנייה ושלישית. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? אין. הצעת החוק עברה. 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 

אני רוצה להודות למשרדי הממשלה על השיח המקצועי והפורה ולהודות למנהלת הוועדה ולייעוץ המשפטי ואני מודה כמגיש ההצעה, לא כיושב ראש. תודה רבה. הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:13. << סיום >>