פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
30/06/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 113
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שני, ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), שעה 12:10


סדר היום:
 << נושא >> מוגנות ילדים ונוער במלונות ובמתקני הקליטה << נושא >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
אליהו רביבו – היו"ר
דבי ביטון
מיכל שיר סגמן


מוזמנים: 
	מיכל גולד
	–
	עו"ד, המתאמת הממשלתית לזכויות ילדים ונוער, משרד המשפטים

	רפ"ק טלי יוגב
	–
	ראש אגף בכיר מניעה, טיפול ושיקום ברשות לביטחון קהילתי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק סיוון שחר
	–
	ר' חו' חסרי ישע קטינים, משטרת ישראל, המשרדש לביטחון לאומי

	אילן אביטן
	–
	מנהל תחום פ"א - ילדים נפגעי כת "לב טהור", משרד הרווחה והביטחון החברתי

	אורית רופא
	–
	רת"ח תכנון, רח"ל, משרד הביטחון

	קרן רוט איטח
	–
	מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, שפ"י, משרד החינוך

	ד"ר דינה צימרמן
	–
	מנהלת המחלקה לאם, ילד ומתבגר, משרד הבריאות

	בנטיהון יעקב
	–
	מנהל מערך החירום, מפונים, משרד התיירות

	שירה אבני
	–
	מנהלת מחלקה בכירה לשילוב וקידום תעסוקתי, עיריית ירושלים, מרכז השלטון המקומי

	לירון כרמלי
	–
	מנהלת אגף חינוך, רווחה וצעירים, מרכז השלטון האזורי

	נעם וילדר
	–
	עו"ד, יועמ"שית המועצה הלאומית לשלום הילד

	יעל טל פואה
	–
	מנהלת מטה החינוך וההסברה, איגוד מרכזי סיוע לנפגעים ולנפגעות תקיפה מינית

	מיכי רוזנפלד אשכנזי
	–
	רכזת חינוך, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעים ולנפגעות תקיפה מינית

	רבקה ליאון זדה
	–
	רכזת מדיניות חברתית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

	מורן זר קצנשטיין
	–
	מייסדת הארגון, בונות אלטרנטיבה

	ענבר בזק
	–
	חכ"ל, מנכ"לית החברה הכלכלית, מועצה אזורית גליל עליון

	ד"ר חנה קטן
	–
	רבנית, יו"ר תנועת נשים תקומה, אימהות לוחמים

	אייל קלדרון
	–
	בן דוד של עופר קלדרון שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 484 ימים

	שמי קלדרון
	–
	דוד של עופר קלדרון שהיה חטוף בעזה ושוחרר לאחר 484 ימים



ייעוץ משפטי: 
שמרית גיטלין שקד

מנהלת הוועדה:
תמי ברנע

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> מוגנות ילדים ונוער במלונות ובמתקני הקליטה << נושא >>  


 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בוקר טוב, ברוכות וברוכים הבאים. ברוכה הבאה חברתי הטובה. מראש אני מודיע שמתקיים דיון בקידום חקיקה שלי בוועדת חוקה. יתכן שאנחנו נזכה להגיע להצבעות. לכשכן אני איאלץ לצאת לרגע ואני אשמח אם את תהיי פה ותוכלי להחליף אותי. במקביל לזה אנחנו בוחנים עוד הגעת מחלפים אחרים. אם לא, אנחנו נאלץ לצאת להפסקה קצרה. 

לפני שנפתח בדיון בנושא מוגנות ילדים ונוער במלונות ובמתקני הקליטה של המפונים, מהסבבים מאז ה-7 באוקטובר, אנחנו נזכור ונזכיר ביחד שגם בחלוף 633 ימים מאז פרוץ הטבח הנורא, כש-50 חטופות וחטופים נמצאים עדיין במרתפי החמאס דאעש. כולנו נישא תפילה להשבתם המיידית ללא שום שיהוי. 

לפני שנעבור לדיון אנחנו נאפשר הקרנת סרטון שהתבקשנו להקרין. לאחר מכן ד"ר קטן מקבלת רשות דיבור ונתחיל בדיון. בבקשה. 

(מוקרן סרטון)

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בבקשה ד"ר קטן. 

 << אורח >> חנה קטן: << אורח >>  

מדברת ד"ר חנה קטן, מאימהות הלוחמים. קודם כל אני רוצה לברך את יושב-הראש על קיום הדיון החשוב הזה. וכמובן לאחל החזרה של כל החטופים היקרים שלנו. 

אני רואה את התמונות ולא קל לי, כי יש לנו, באימהות הלוחמים אנחנו אימהות עם לוחמים שנלחמים כבר כמעט שנתיים. חלק גדול מהם מגיעים הביתה לעיתים מאוד רחוקות. חלק גדול המשפחות מאוד גדולות. אבל זו מלחמה מאוד צודקת. אנחנו בתהליך של התקדמות קדימה להכריע את אויבינו צעד אחר צעד. רואים את זה בחוש. אני רוצה להרים את הרוח, שהרוח תהיה רוח של ניצחון ושל גאולה ושל התקדמות קדימה. ושעם ישראל סוף סוף מראה את הצבעים הנכונים שלו. 

בשביל זה כדאי וצריך להילחם, למרות המחירים, למרות החיילים שנופלים, למרות הפצועים שבאמת סובלים ומשפחותיהם. ועם כל הקושי של האימהות שלא ישנות והילדים שנמצאים בלי אבא. אנחנו מדברים פה על המוגנות, על הילדים. ילדים שנמצאים בלי אבא. אימהות שלוקחות את הילדים לממ"ד או למקלט, שבעה-שמונה ילדים לבד, כאשר הבעל מגויס. 

ועם כל זה, זו מלחמה צודקת. אנחנו מברכים על הממשלה שלנו. הממשלה היקרה שלנו שעושה כל שביכולתה כדי לנצח אותה. איך לנצח יש על זה ויכוח גדול. גם אני הקטנה לא יודעת להכריע מה הנכון, מה הדבר הנכון. אני רוצה כן לומר שחשוב שאנחנו נזכור כולנו שאנחנו כולנו עם אחד. כולנו יש לנו אותן מטרות, לכולנו יש אותם חיילים, אותם חטופים. אף אחד פה הוא לא נגד השני. יש לנו דעות שונות. וכשם שפרצופיהם שונים גם דעותיהם שונות. אבל האחדות זה הדבר שאנחנו צריכים להילחם עבורו, כי האויב בחוץ רואה אותנו. לכן חשוב שלא יהיה פילוג, שנהיה מאוחדים, שהשפה שלנו תהיה שפה של כבוד ושל איחוד ושל הכלה. ובעזרת השם נעשה ונצליח. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה רבה על דברייך. חשובים. ישר כוח גברתי. מי ייתן וירבו כמותך וכמו ילדינו, שמוסרים נפש תמיד ובפרט מאז ה-7 באוקטובר. מי ייתן ובעזרת השם כולם יושבו הביתה בריאים ושלמים, כשידם על העליונה. 

מכבד אותנו בנוכחותו אייל קלדרון, בן דוד של עופר. מבקש לומר כמה מילים, בבקשה. 

 << אורח >> אייל קלדרון: << אורח >>  

שלום לכולם. היום ה-633. גם היום לצערנו תהיה הלוויה של גיבור, גיבור ישראל, לוחם יקר, ישראל מרעננה, לוחם שנפל אתמול מיחידה 601, הנדסה קרבית. ואנחנו משתתפים בצער המשפחה ובצער 20 משפחות נוספות שהצטרפו למעגל השכול בחודש האחרון. 

כמו שאנחנו כאן 633 ימים זועקים לשחרר כבר את האחים והאחות שלנו שעוד נמצאים פה, את 50 האחים והאחות שלנו, כך גם אנחנו רוצים שלא תהיה עוד דפיקה בשום דלת, בשום בית במדינת ישראל. צריכים לסיים את זה. 

וצריכים לסיים את זה כאשר אנחנו נמצאים במצב בו ניצחנו באיראן, ניצחנו בלבנון, בו ניצחנו כבר בעזה ואנחנו צריכים לשמר את הניצחונות האלה ולהיות עם יד על הדופק, כל הזמן, כדי שהדבר הזה לא יחזור בשום גזרה, בשום מקום. אבל עם זאת, לדעת מתי לסיים. בלבנון ידענו מתי לסיים, באיראן ידענו מתי לסיים. ובעזה משום מה אנחנו לא מצליחים לסיים. 

אני לא מבין למה, הציבור לא מבין למה, אפילו טראמפ לא מבין למה. ואני מקווה מאוד שראש הממשלה, שאתמול בשעה טובה, החליט להציב את נושא הצלת החטופים במקום הראשון בתעדוף, אני מקווה שהוא מבין שהגיע הזמן לסיים את הסיפור הזה, להחזיר את המדינה הזאת למסלול. תוך כמובן שמירה על כל האינטרסים הביטחוניים של המדינה ושל האזרחים כמובן. אבל לסיים את הסיפור. 

אם אין מניעה ביטחונית לחזור ולהתיישב ביישובים, בקיבוצים סמוכי הגבול, אז אין מניעה לסיים את הסיפור שם ולהחזיר 50 חטופים וחטופה ועשרות אלפי חיילים הביתה. די, די, די. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה רבה אייל היקר. 

אנחנו ברשותכם נפתח בדיון. 

 << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >>  

סליחה, אני מבקש גם לומר דברים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בבקשה. רק אם יהיה אפשר, ברשותך, בעד המאמץ הרב של הנוכחים להגיע לדיון, אנחנו גם רוצים לקיים דיון. 

 << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >>  

אני אעשה את זה קצר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אם יהיה אפשר, אתה יודע מה, אני רוצה לומר לך משהו. זה יכול להיות אפילו קצת יותר ארוך מקצר. אם יהיה אפשר שדובר לא יחזור על דברי הדובר השני. בסדר? 

 << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >>  

מאה אחוז. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בבקשה אדוני. 

 << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >>  

בעצם לעניין של החטופים, אני דודו של עופר קלדרון, שחזר אחרי 484 ימים. חזר ולא חזר. במסגרת 12 הימים הקשים שכולנו עברנו ישבנו כשהיה צריך במקלטים, בממ"דים, וספרנו את הדקות שאנחנו יכולים לצאת. ואז ירד לי האסימון ואני אומר כמה דקות החטופים במנהרות סופרים. ואת זה אני רוצה שאנחנו נזכור ולהשמיע. 

מעבר לכך, אני אתמול לא יכולתי לחזור הביתה ונסעתי בערב לכפר יונה. אני לא יודע אם אתם מזהים, זה סגן מתן שי ישינובסקי, שהוא נפל ברכב של השבעה. הוא היה המפקד שלהם. אני לא הכרתי לא אותו ולא את המשפחה שלו. הקשר היחיד שלי איתו זה שאני גם בוגר 601, הנדסה קרבית. אבל אמרתי אני אסע, כי לא יכולתי פשוט להיכנס הביתה ונסעתי למשפחה, לניחום האבלים. 

כאשר נכנסתי פנימה לדירה ראיתי משפחה אצילה, משפחה שהבנתי מאיפה מתן קיבל או מה קיבל. שוחחתי ארוכות עם האמא. האמא שהייתה עם חיוך רפה, סיפרה לי שמתן היה חדור מטרה, היה בטוח שהוא עושה והם עושים את הדבר הנכון ביותר. ומתן בעצם קצין ארבעה חודשים בלבד, סיים קורס קצינים לפני ארבעה חודשים. 

הכאב הוא כאב גדול כמובן על כל אחד שנופל. אבל לפעמים יש תחושה מרה, אני לא אמרתי את זה לאמא, אולי היא יודעת, אבל לא דיברנו על זה, שזה יכול היה להימנע. שתי סיבות: סיבה אחת הפומה, כלי הרכב שהוא לא מתאים לשטח הזה. והדבר השני, אנחנו יודעים שאנחנו היום, צה"ל היום נמצא בעזה במקום. אין לחימה בתנועה. נלחם היום במקום נגד גרילה. וזה זורק אותי למלחמת ההתשה. אני לא יודע אם כולם יודעים, אבל הייתה גם מלחמת ההתשה בשנות ה-70. אני ישבתי בקו הר לב. שם המצרים הפגיזו אותנו. התחבאנו בבונקרים. הקומנדו שלהם ניסה להתקיף אותנו, התגוננו. לא הייתה ברירה, זה היה הקו. 

היום יש ברירה. הרמטכ"ל אומר דברים וצריך רק להקשיב לו כדי לקבל החלטות שפויות. זה מה שאנחנו מבקשים. אנחנו, אני מדבר לא רק על משפחות החטופים, אני מדבר על הציבור הישראלי. רוצים לחזור לשפיות, רוצים לחזור לשקט שמגיע לנו. עם הפסקת המלחמה, החזרת החטופים, החזרת חיילי המילואים הביתה בתקווה שהילדים שלהם יזהו אותם. והחיילים הצעירים, שיחזרו למקום שהם צריכים להיות ולהגן עלינו. תודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה רבה אדוני, מר קלדרון. 

ברשותכם, אנחנו נתחיל בדברי סקירה לנושא הדיון שלמענו התכנסנו. כידוע, מאז ה-7 באוקטובר, מאז היום המר והנמהר, מדינת ישראל משכנת במלונות ובמרכזי קליטה, לא רק שם אבל בעיקר שם, אזרחים שפונו מבתיהם. במבצע "עם כלביא" נפגעו מרכזי אוכלוסייה עירוניים רבים ומלונות ומרכזי קליטה אשר שיכנו עד לא מזמן את תושבי הצפון וחבל תקומה, החלו לטפל בתושבים אשר ביתם נפגע באותו סבב עצים ומוצלח. 

בסיוריי הרבים שקיימתי במרכזי מפונים שמעתי לא פעם אחת על הסכנות האורבות לילדים ולבני נוער במרכזים אלו. כחודש לתוך פרוץ הטבח קיימתי סיור בבתי מלון בתל אביב. המלצתי בחום לתושבים שפונו לשם שפשוט יעזבו את בית המלון ויעברו לדיור. הנחתי שמדובר בסיר לחץ משפחתי, שהסמכות ההורית נפגעת, שהמרחב הפרטי האישי מתבלבל עם הציבורי. שאנשים זרים הופכים להיות קרובים, לכאורה לפחות. התרעתי מפני הסכנה הזאת עוד לפני שעסקתי בתחום. הגעתי בנסיבות אחרות בכלל. 

אין לנו למי לבוא בתלונות. זו מציאות שנכפתה עלינו. ובתוך זה אני אבקש לשמוע על גורמי הסיכון והמענים בארגונים השונים ומשרדי הממשלה. אנחנו זוכרים את החלטת הממשלה 1786 מ-27 במאי 2024, החלטה אשר הטילה הממשלה על משרד הבל"מ ושר הבל"מ, באמצעות הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, לתגבר מענים לאוכלוסיית המפונים. אלה שמתגוררים בבתי מלון ובמרכזי קליטה. בכל הנושא בתחומי שמירה על מוגנות ילדים ונוער. 

הם לטובת העניין קיבלו באותה החלטה הקצאת משאבים לטובת העניין. בתאריך 26 במאי 2025 ערכנו דיון בנושא שעסק בקיצוץ בתקציב הרשות לביטחון קהילתי, בו נוכחנו לצערי לגלות כי על אף התפקיד החשוב אותו ממלאת הרשות רוב תקציבה קוצץ. אנחנו כמובן לא יכולים לשכוח את הבטחתו של שר הבל"מ שהצהיר והתחייב על תוספת של 100 מיליון שקלים אשר יוסטו לטובת עבודת הרשות, בוודאי לנוכח האתגרים הרבים שנוספו לה. 

בחומר שלמדתי על הנושא עלו לי כמה שאלות ותהיות לעניין הדיווח והמעקב והרציפות. הרציפות הטיפולית עליה דיברתי גם כן בדיון הקודם שעסקנו בנושא. עוד מעט אנחנו נרחיב על זה, בעזרת השם, קצת יותר. אני אפנה כמה שאלות לרשות לביטחון קהילתי. אני אתן לכם אותם. בזמן שאתם תתארגנו אני אתן לאחת מהנוכחות את רשות הדיבור שתפתח את זה, תסייע לנו. 

אני מבקש סקירה מספרית של המפונים נכון להיום במלונות ובמרכזי הקליטה, בחלוקה למפוני נגדיר אותם "עם כלביא", כל מי שפונה בעקבות הסבב, להבדיל ממי שפונה בסבבים הקודמים. וכל מי שפונה בסבבים הקודמים יכול להיות במצרף אחד כמותי. אני מבקש לדעת האם יש היקשים מהטיפול במפוני ה-7 באוקטובר, אלה שהטמעתם בטיפול במפוני "עם כלביא". האם אתם מצליחים ליישם את כל ההנחיות הכתובות במדריך לשיפור מוגנות ילדים ונוער במתקני הקליטה מ-24 במאי 2024. האם יש לכם מעקב אחר דרכי הטיפול, גורמי הטיפול, המשכיות הטיפול במקום שאליו הם חזרו, חלק לא קטן מהם חזר לביתם הקבוע. 

עד שאתם תענו אנחנו נשמח לתת את רשות הדיבור לנציגת משרד המשפטים, עו"ד מיכל גולד. ברוכה הבאה. 

 << אורח >> מיכל גולד: << אורח >>  

נעים מאוד. שמי מיכל גולד, אני המתאמת הממשלתית לזכויות ילדים ונוער במשרד המשפטים. אני מודה על הדיון בנושא המאוד חשוב הזה. כפי שתיאר אדוני, חודש לתוך תחילת המלחמה של 7 באוקטובר באמת נושא המוגנות היה ברור כנושא שמצריך טיפול. בעצם שבוע לאחר ה-7 באוקטובר כבר התכנס שולחן רב מגזרי שהובלנו משרד המשפטים יחד עם המועצה לשלום הילד, תחת השולחנות של משרד ראש הממשלה. והסוגייה של המוגנות ממש עלתה כאחת הסוגיות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אולי רב זרועי. 

 << אורח >> מיכל גולד: << אורח >>  

זה רב מגזרי, כי יושבים גם גם משרדי ממשלה, גם שלטון מקומי וגם חברה אזרחית. כ-200 חברים. אחת הסוגיות שעלו זו באמת סוגיית המוגנות. אנחנו פיתחנו מסמך של דגשים והמלצות ברמה הרב מגזרית בנושא והדברים הובאו לוועדת המנכ"לים הקבועה לזכויות ילדים ונוער. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

המסמך הוא אותו מדריך שאני מדבר עליו?

 << אורח >> מיכל גולד: << אורח >>  

לא, אלה דגשים והמלצות שעשינו ברמה הרב מגזרית. הבאנו את זה לוועדת המנכ"לים. ועדת המנכ"לית ראתה את חשיבות הנושא ואת הדחיפות לטפל בו ולכן הקימה צוות ממשלתי שהתוצר שלו זה בעצם אותו מדריך מוגנות. בצוות הממשלתי סיירנו במלונות, שמענו על מודלים שונים שמטפלים בנושא. למדנו את הדברים ובאמת המדריך הזה גובש בשיתוף פעולה של כל המשרדים פה מתוך התובנות של כולם. ובאמת החלטת הממשלה שציינת היא תוצר של אותה עבודה. 

אני אגיד רגע אולי מילה על נתונים ששאלת. מבחינת הנתונים של, אני לא יודעת אם אפשר לחלק את זה ככה, אבל של "חרבות ברזל" יש עדיין כ-1,200 ילדים במלונות. מבחינת נתוני "עם כלביא" חברתי פה ממשרד החינוך יש שם את הנתונים אני חושבת הכי מדויקים על תלמידים שפונו. אנחנו כן ביקשנו, ויש עדיין עבודה על פילוח גילאי של מחוסרי קורת הגג, אבל היא עדיין לא הושלמה ולכן זה נראה לי הנתון הטוב ביותר כרגע. 

אני חושבת שבעצם זה נושא, זה המונח של רח"ל. אני מדברת לפי המונחים שלימדו אותנו. אני חושבת שבעצם זה היה נושא שהתחיל בלי אבא ואמא שהם ברורים. ובאמצעות העבודה הממשלתית באמת, ותודה לרשות לביטחון הקהילתי שלקחה את זה על עצמה וכרגע יש כתובת לדבר הזה. אבל כמובן כולנו אתכם. עד כאן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אנחנו נעבור לרשות לביטחון קהילתי, גב' טלי יוגב. ברוכה הבאה גברתי. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אנחנו מקשיבים קשב רב. הצטברו לא מעט שאלות. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

אני מקווה שאני אוכל לעמוד בציפיות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עושה רושם שכן. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

אני חייבת לומר, ברגע שמיכל דיברה ישר אמרתי לה שלי יש מספרים אחרים על המפונים שנשארו במלונות מ-"חרבות ברזל". אנחנו מדברים על מאות, שזה בעיקר מבוגרים, לא כולל ילדים. אני לוקחת על עצמי לבדוק מחדש את הנתונים. המיקוד שלהם הם בתל אביב, אילת וטבריה. וצריך לקחת בחשבון שלתל אביב ולטבריה היו פינויים גם עכשיו. אז זה כאילו אחד על גבי השני. 

אני אתחיל עם העבר, עם מה נעשה בעבר ואיפה אנחנו נמצאים עם זה היום. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא גברתי, אני מתנצל. ברשותך, בסדר? 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני צריך את זה באופן סדור קצת יותר. תל אביב, אילת וטבריה, אלה שלושה מיקודים מרכזיים שבהם?

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

יש עדיין מפונים של "חרבות ברזל", בעיקר מצפון הארץ. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. אני מבקש לדעת, ברשותך, בתל אביב כמה לא בגירים מפונים. כמה מהם מאז ה-7 באוקטובר, כמה מהם מאז פרוץ "עם כלביא". 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

אז אני אמרתי, לגבי מ-7 באוקטובר אין לי כרגע את הנתונים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מצטער, אני לא מקבל את זה. בסדר?

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז בואי נעצור רגע. תקשיבו, לא נתקלנו ברחוב. זומנתם לדיון חשוב מאוד בנושא שאמור להיות שליפת מספרים מדויקת באמצע השינה. אני לא מקבל את זה. זה נושא הליבה של הטיפול בכל הפרויקט זה בעקבות החלטה 1786. בסדר? לא יכול להיות, להבדיל, אם שואלים בן אדם, יש לו מפעל, כמה עובדים יש לו בהנהלת חשבונות. הוא אומר 'בערך, בין שניים ל-30'. לא יכול להיות. הוא יודע בדיוק. הוא משלם להם שכר והם אמורים לטפל לו בהנהלת חשבונות. לא יכול להיות. 

לא יכול להיות שזה מה שאתם עושים ואתם לא יודעים כמה ילדים יש לכם, באיזה סטטוס. כי אני הולך לרדת לרזולוציות יותר נמוכות. אז ביקשתי, בתור התחלה, פשוט כמה יש בתל אביב שאינם בגירים ונחלק אותם עד מבצע "עם כלביא" וכתוצאה ממבצע "עם כלביא". אחרי כן אנחנו נצטרך לרדת ולבחון את זה בעוד זוויות נוספות: כמה מהצפון ובאיזה בתי מלון, באיזה גילאים, מה המסגרות שיש. האם הטיפולים הם טיפולים קבוצתיים ו/או פרטניים. לא עונים 'בערך. אנחנו מחזיקים במספרים שונים'. זה לא קריפטו, זה ילדים. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

אני מבינה. אני מתחייבת להעביר את כל הנתונים שאנחנו נצליח לקבל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, לא. לא 'נצליח לקבל'. אתם אמורים למסור, לא אתם אמורים לקבל. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

שנייה. אני חייבת להגיד, אני מבינה את מה שכבודו אומר. אבל הנושא הזה לא באחריות בלעדית שלנו כמשרד. האחריות שלנו זה לייצר את המענים בתוך המלונות. ועם זאת, יש מערכת ממשלתית שאמונה על המספרים והמערכת הזו, וזה בדיוק מה שדיברתי עם מיכל. לנו יש מספרים שונים מהמספרים שיש במערכת אמון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

גברתי. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

אז אנחנו נבדוק את הפער הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא מקבל. לא מקבל. אם כל הדיון יצטרך להיות נסוב סביב האחריות והבקיאות, כי הבקיאות מספרת לי על עומק התהליכים. אם כל הדיון יצטרך להיות נסוב סביב זה הוא יהיה סביב זה. אם תצטרכי לצאת החוצה לקפיטריה לשתות כוס קפה ולהשיג נתונים ולהביא לי אותם, בדיל ויעבור. 

תקשיבי, החלטת ממשלה 1786, ההחלטה המרכזית שלה בעצם ההקמה היא גם לתת את השרביט ביד המשרד לביטחון לאומי. זה לא גם, זה למשרד לביטחון לאומי. השר התחייב על תוספת תקציב. בניתם תוכנית, כתבתם מדריך, התכנסתם בפגישה רב זרועית ורב מגזרית כדי להביא איזה שהוא תהליך מובנה שיהיה אפשר גם כן למדד אותו, גם כן לעקוב אחר קצב הטיפול בילדים. גם כן לראות עם מי זה לא תופס ואולי לתת לו טיפול קצת יותר פרטני. וגם כדי לטייב תהליכים לסבבים הבאים, כמו שקרה לנו בעקבות מבצע "עם כלביא". 

אני לא מקבל 'בערך'. יש לי עוד הרבה שאלות שהתשובה לאף אחת מהן לא יכולה להיות 'בערך'. אף אחת. ועצם העובדה שאתם לא בקיאים בנושא זה כבר ממש מרתיע אותי, ממש מדאיג אותי. אם תוכלי לגייס את זה במהלך הדיון נצטרך רגע לבדוק איך זה שאת לא מונחת בזה. אבל אם גם בסוף הדיון את לא תדעי לענות לי זה אומר שהמערכת לא נמצאת באירוע ואני לא מקבל את זה. לא הוגן. לא כלפי כל מי שהגיע, אבל קודם וקודם לא כלפי הילדים וההורים שלהם שבטוחים שבתוך כל הכאוס שהם נמצאים בו וכל הטלטלה שהם עוברים בכל זווית אפשרית המדינה תדע להגיד להם 'תהיו רגועים, בנושא הזה אנחנו כאן'. 

100 מיליון שקלים התחייב השר. מה עשיתם איתם?

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

100 מיליון שקלים זה היה לתפעול השוטף ולסגירה של כל העבודה ברשויות המקומיות. זה לא קשור לאירוע הזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא קשור לאירוע הזה? הבנתי. תראי, השר הודיע שהוא מקצה הסטה של 100 מיליון שקלים כתוצאה מהאחריות שהטילו עליו בעקבות אותה החלטת ממשלה. זה מה שהיה. לא? 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

אני חוזרת לדיון שהיה במאי על הקיצוץ בתקציב. הקיצוץ בתקציב היה על כל תקציבי הרשויות המקומיות. לא קשור לנושא של "חרבות ברזל" ושל ההחלטה שציינת אותה של "שחר צפוני". היא הייתה על הפסקת הפעולות בכל הרשויות המקומיות, ללא קשר לזה. הנושא הזה תוקצב בזמנו על ידי "שחר צפוני" ואכן ביצענו את מה שהוטל עלינו. 

אני מקווה מאוד שעד סוף הדיון יהיו בידיי המספרים המדויקים, כפי שאדוני ביקש. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי. אז בואי תרשמי לך מה אני צריך בבקשה. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

אני מדברת על המספרים של 7 באוקטובר. כי על התקופה הנוכחית יש לנו מידע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה. תרשמי לך ככה: אני מבקש לדעת כמה מפונים שאינם בגירים פונו בסך הכול מאז ה-7 באוקטובר. כמה בסך הכול באופן מצרפי עדיין מפונים. כמה מהם בתל אביב, כמה מהם באילת, כמה מהם בטבריה וכמה בשאר הארץ שהם לא באזורים אורבניים, שהם לא ביישובים קהילתיים שנקלטו. כמו לדוגמה בקריית גת. גם בזה צריך לטפל, כמובן. אבל לפחות כאשר בן אדם נמצא בבית שלו, גם אם הוא זמני, הוא נמצא בתא משפחתי אורגני. הוא לא מתבלבל שבבוקר במקום ללכת לבית ספר הוא יורד לבריכה להפעלה. 

הנתונים הבאים יעסקו אך ורק באותן קבוצות, כתוצאה מפינוי שהגיע בעקבות מבצע "עם כלביא". לא מבצע, מלחמת 12 הימים. אני מבקש לדעת האם היו היקשים בעקבות הטיפול בפינוי הגדול ואם הם יושמו בעקבות המפונים החדשים. והאם הוצאתם איזה שהיא עבודה מחקרית שבהסתמך עליה אתם מתאימים ומטייבים את תוכנית הטיפול. 

שנייה לפני שאני ממשיך איתך, מי גברתי? 

 << אורח >> יעל טל פואה: << אורח >>  

יעל טל פואה מארגון מרכזי הסיוע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז שנייה. 

 << אורח >> יעל טל פואה: << אורח >>  

לא, רק רציתי לציין שיש גם מלונות בירושלים, שלא צוין. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

עכשיו. 

 << אורח >> יעל טל פואה: << אורח >>  

אוקיי, בסדר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

היו גם כן בעקבות ה-7 באוקטובר. אני יודע על כאלה שפונו מהצפון הרחוק. לא רק להרצליה. גם לדוגמה למלון יהודה, ללאונרדו פלאז'ה. 

 << אורח >> שירה אבני: << אורח >>  

אני מעיריית ירושלים, היו 16,000 מפונים. נשארו עדיין, אבל ממש ספורים. 

 << אורח >> יעל טל פואה: << אורח >>  

ויש להם ילדים? 

 << אורח >> שירה אבני: << אורח >>  

לא שאני יודעת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לחלקם יש, מן הסתם. 

מי מחברות הכנסת מבקשת רשות דיבור? 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

קודם כל אני רוצה לברך, אדוני יושב-הראש, על הדיון הכול כך חשוב הזה. ואני חושבת שכל פעם שיש דיון בוועדה לזכויות הילד אנחנו גם מבינים עד כמה הוועדה הזו, אמרתי את זה גם כשהייתי יושבת-הראש ואני אומרת את זה שוב היום. זו הוועדה הכי חשובה בכנסת. כי זו הוועדה היחידה שרואה את הילדים ב-360, בלי להסתכל על משרדי ממשלה כאלה ואחרים. ומצליחה לראות ולחבר את כל משרדי הממשלה ואת כל הגופים סביב הילדים. מה גם שהעבודה המבורכת של מיכל גולד נולדה מתוך הוועדה הזאת ומתוך החקיקה שהוועדה הזו קידמה וזה מבורך. 

אני מאוד אוהבת את הגישה שלך, אדוני יושב-הראש. שהיא מאוד לא מתפשרת. והלוואי והיינו יכולים להיות כאן נחמדים ורכים יותר, כי מטבענו אנחנו אנשים כאלה. אבל שנתיים של מלחמה, עוד מבצע, ילדים נמצאים בבתי המלון. מידי פעם יוצא ככה לתקשורת עוולות, פגיעות מיניות, פגיעות של אלימות, פגיעות בתוך הבית, הורים שקרסו לתוך עצמם והילדים הושפעו מזה. מערכת החינוך שלקח לה הרבה מאוד זמן להיכנס. אני מדברת על ההתחלה של ה-7 באוקטובר. להיכנס אל התמונה בכלל ולייצר מסגרות. חלק מבתי המלון יותר טוב, חלק מבתי המלון פחות טוב. 

בסוף הילדים הם אלו שנפגעים. והעובדה שאנחנו נמצאים פה היום ועדיין, עם האנשים החכמים, הנבונים, המוצלחים והמקצועיים שיושבים פה סביב השולחן אנחנו לא מצליחים לקבל פילוח מדויק כמה ילדים יש, כמה ילדים היו, באיזה גילאים, אילו צרכים, כמה פניות נעשו, אלימות מינית, אלימות מילולית, אלימות פיזית, פגיעה בלימודים. אפילו אתה יודע מה? אני אשמח אפילו לקבל גיליון ציונים. למה? כי ממוצע של ציונים בדרך כלל זה גם השלכה ישירה של מה עובר על הילד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

האם היו חרמות חברתיות. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

בדיוק. יש כל כך הרבה שאלות וכל כך הרבה זמן לעשות ולהשיג את המידע הזה. ולהגיע לכאן ולקבל את הנתונים הכול כך בסיסיים, כי אנחנו בסוף נמצאים בוועדה לזכויות הילד, אנחנו לא בוועדה אחרת בכנסת, זה נראה לי בסיסי. 

אני הגעתי לכאן, אגב, כדי לשמוע סקירה, אני חייבת להודות. באמת, כדי לשמוע סקירה ואז משם להתחיל את הדיון. והעובדה, אדוני יושב-הראש, שהשעה 12:45, אנחנו 45 דקות אחרי תחילת הדיון ועדיין הדיון לא התחיל, כי אנחנו לא דנים בדבר היחיד שחשוב כאן שזה הילדים, זו תעודת עניות, באמת, מאוד מאכזב. פשוט מאכזב כחברת כנסת וכאזרחית במדינת ישראל וכאמא אני אומרת את זה. אז אני אשמח. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את צודקת לחלוטין. אני מודה לך. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

לכן אני אומרת, אני מאוד מודה לך על היד התקיפה. אני נשמעת תקיפה ולפעמים קצת אולי לא נעימה. אני חברת כנסת מהאופוזיציה, אני עומדת מאחורי יושב-הראש במאה אחוז בגישה שלו ובתקיפות שלו. צריך אפילו יותר. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה רבה. על כך נאמר חוסך שבטו שונא בנו. בסדר? זה לא שום דבר אחר. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

ואגב, אני חייבת להודות שאולי, אולי אם אין לנו נתונים לבסס אותם, ואני אומרת את זה בזהירות, אולי כדאי כבר עכשיו לבוא ולומר חבר'ה, אי אפשר לדבר על כלום. בואו נתכנס לכאן, יש לכם הסכמים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני יותר קרוב לשם מאשר רחוק. מודה. בסדר? בכל זאת, אבל יש קבוצה מאוד גדולה של אנשים שהטריחה את עצמה והתארגנה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל גם לארגוני חברה אזרחית יש מה להציע. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני חס עליהם. אוקיי, בבקשה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

כבוד יושב-הראש, האמת שאני מצדדת בכל מילה, גם שלך וגם של חברתי חה"כ מיכל שיר. אנחנו נמצאים בכזה כאוס. כמי שהייתה חמישה חודשים מפונה לתל אביב וראתה מראות מאוד קשים של קטינים שלא פעם אפילו הרמתי טלפון לשר הרווחה והיו צריכים לשלוח כל מיני עמותות. וילדים שאפילו אלימות במעלית. אז אתה יודע, אני אומרת אוקיי, אצלנו לפחות חזרו. מה קורה שם עכשיו? 

חברים, אתם צריכים לדעת, ההורים במצב קשה. אנחנו יודעים שכאשר אין עוגן אז אנחנו עוד יותר מאבדים. וההורים, כאשר גרים בחדר אחד ויכולים להיות עם שלושה ילדים, כאשר אין יחסי אישות ואין זוגיות וזה. כל המתח הזה בסוף יש לנו את הקורבנות שיושבים למטה ובדרך כלל צאו החוצה, תעזבו את החדר, לכו תחפשו. ואז מתחילים כל הדברים שיכולים לפגוע בהם. 

זה באמת קצת מזעזע שעכשיו אנחנו לא יודעים כמה ילדים. נכון, אני מתייחסת ל-7 ול-8 באוקטובר. אז אני יודעת שלפחות הקיבוצים הם עברו לקהילות מסודרות ויש להם גם בתים, אז זה מרגיע אותי, כי כל אחד חזר לתא המשפחתי שלו, לבתים נפרדים. כפר עזה ברוחמה, החבר'ה בחצרים. זה כבר חלק שירד. אבל אלה שלא ילכו, אני אומרת לך חברים, מה שנפספס עכשיו יעלה לנו כל כך יקר אחר כך. ואמנם קצת תקציב וזה הזמן לטפל בהם. מה שנפספס עכשיו אנחנו נקבל חברה כושלת, ילדים שלא יוכלו ללכת לצבא והם לא יסלחו לנו. ולא יסלחו לנו. 

אנחנו בוועדה הזאת, הם לא שקופים. זה המקור של הוועדה, זו הסיבה שאנחנו כאן. ובאמת חבל לי נורא שאין את הנתונים. אני ציפיתי לוועדה הזאת, אולי מהמקום שהייתי חלק מאירוע וגם פגשתי כאלה וליוויתי בני נוער בבתי משפט. לכן אני חושבת שאסור לנו, באמת, אפס סבלנות. הנתונים צריכים להיות מהר. להעביר לנו לוועדה ולהתכנס הכי דחוף שאפשר. שלא נדבר אחר כך, כבוד יושב-הראש, על מה שיקרה עכשיו עם הילדים שיושבים בבית אחרי המבצע האחרון שהיה, שגם כן לא חסר. שזה יהיה כבר דיון בפני עצמו. זה יהיה מסגרות חינוך עכשיו ושישו ושימחו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

צודקת לחלוטין. בבקשה אדוני. 

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

שלום רב, אני בנטי, מנהל הפינוי ממשרד התיירות מה-7 באוקטובר. אני רק אציין לגבי הנתונים. קודם כל, כל הנתונים מה-7 באוקטובר נמצאים במערכת יחד. נכון לבוקר זה סך הכול יש לנו 4,237 וילדים 1,270. אלה הנתונים נכון להיום עדכניים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ברשותך. לבושתי אני צריך לקבל ממך את הנתונים, אבל שנייה. 

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

משרד התיירות אמון בעיקרון על ההתקשרות בין מתקני אירוח לבין המפונים. בסדר? 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן, כן. 

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

אנחנו לא יורדים עכשיו לרמה של הפרט. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז בוא תן לי רגע מספרים ברשותך. 

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

המספרים נכון להיום: סך כל המפונים מה-7 באוקטובר נמצאים 4,237. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

4,237?

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

כן. הרוב, אגב, זה מקריית שמונה, שאני יכול להגיד לכם את הנתון כי לא מזמן שלחתי אותו למנהלת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה יודע לחלק לי את זה לערים?

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

קריית שמונה עומדת על 3,154. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, תכף. לאן מפונים, חלוקה לאן מפונים. 

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

ברור, ברור, לפי יישובים, לפי מתקנים. ברור, יש לי את הנתונים האלה. יש לי פה כרגע קובץ ששלחתי אותו שבוע שעבר, עיריית קריית שמונה ביקשה ממני חתך. ואני שלחתי לה חתך של כל המפונים שלה. לפי יישובים ולפי בתי מלון. 

לכן הנתונים מה-7 באוקטובר באמת יש תמונה מלאה ואפשר להוציא את זה. ואם תצטרכו את עזרתי אז אני אשמח לסייע בעניין הזה. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

פנו אליכם לקבל נתונים?

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

בוודאי. פונים אליי. המועצות פונות אליי. למשל קריית שמונה פנתה אליי, שלחתי לה בווטסאפ, ברמת המאקרו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אתה יכול בבקשה לומר לי כמה מפונים נמצאים היום בתל אביב?

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

ביום בתל אביב? אני יכול להגיד לך, אני צריך לעשות סכמה. לא הבאתי את הנייד, אבל אפשר, ברור. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

מתוכם אפשר גם לעשות חתכים. אני אבדוק את העניין הזה יותר לעומק. ילדים לפי יישובים. זאת אומרת, אפשר לעשות גם לפי יישובים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

4,237 מפונים. 

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

מתוכם 1,270 ילדים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

וזה נכון למפוני 7 באוקטובר. 

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

רק 7 באוקטובר. 

 << אורח >> מיכל גולד: << אורח >>  

אני אגיד רגע מילה. בעצם היו שלבים מוקדמים יותר שהיה לנו ממש גם דשבורד, גם הצגנו אותו פה בוועדה. שבכל מלון ידענו להגיד איזה גילאים יש, איזה מלון יש איזה ילדים ואיזה גילאים. הכול מוזן ממערכת יחד. שזה בעצם מערך הדיגיטל פיתח מערכת שהיא משותפת לכל משרדי הממשלה וגם חברי פה מציג נתונים מאותה מערכת. 

אנחנו נבדוק רגע, היו לנו מחשבות על למה פער. אבל זה אותו מספר שאמרתי 1,200. זה בעצם הנתונים שנכונים ל-7 באוקטובר, הם מוזנים גם ממשרד התיירות וגם ממשרדים נוספים. הם נמצאים פה מולי בדשבורד שממש מפולח מאיפה הגיעו ולאן הגיעו וכו'. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עו"ד גולד, סליחה, אני רוצה להקשיב לך קשב רב. רק מתוך זה אני גם שומע את המנגינה בתוך המילים, בסדר? בעבר היה לנו וידענו והיה דשבורד פעיל. 'היה' זה לשון עבר. הילדים עדיין נמצאים. 

 << אורח >> מיכל גולד: << אורח >>  

אז אני אגיד על זה שני דברים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני אומר שאני חייב לקבל דין וחשבון גם כלפי אלה שכבר לא נמצאים בבתי מלון והם שבו לבתיהם או לדירה שכורה שההורים החליטו. אני לא יודע מה, אבל אני רוצה לדעת איך המשך הרציפות הטיפולית והמעקב אחריהם. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

יש לי רגע עוד שאלה גם נוספת, סליחה אדוני יושב-הראש, שאני לא אשכח, זה חשוב. מה נוהל הפינוי עבור ילדים? זה אומר שאם מחר אנחנו פותחים ב-"עם כלביאה". 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נגד לוקסמבורג. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

או אם יש חס וחלילה רעידת אדמה או כל דבר אחר, כי החיים קורים. היה לנו קורונה כבר. אנחנו הרי על המקרים הראשונים עם הילדים שמענו עוד במלוניות הקורונה. זה לא פעם ראשונה שאנשים מפונים בישראל וגם לא פעם ראשונה שראינו מחדלים שקורים מול הילדים, פגיעות וכו'. ראינו את זה עוד במלוניות הקורונה. 

לכן אני שואלת מהו הנוהל? מה הפקת הלקחים ומה הנוהל גם לעתיד? זה גם כן חשוב. ואני שוב אומרת, אולי שווה לעשות דיון המשך שאז זה יוצג בצורה שהיא מסודרת וסכמתית לוועדה. 

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

אני רק אשמח אם אני אוכל לסיים וגם אני אתייחס למה שאת אומרת. כיוון שבאמת ברמה התפעולית היום יומית אנחנו חשנו את זה. אנחנו הפכנו להיות פסיכולוגים, עובדי רווחה. בעצם ניהלנו קהילה. זו האמת, ניהלנו קהילה. 

משרד התיירות בעצם הרגיש ממש מדיניות של גמישות וחשיבה לקבילה ואפשרנו גם להורים למשל, אני אתן לכם דוגמה, ילדים להורים גרושים. אז אפשרנו להם להיות בשני מתקנים במקביל, במימון המדינה, שזה לא מובן מאליו. היו לי מקרים שסבים טיפלו בנכדים שלהם, שזה לא קרבה ראשונה ואנחנו גם פה נתנו את האפשרות הזאת. 

עבדנו בשיתוף פעולה גם עם משרד החינוך, גם עם עובדי הרווחה של העירייה ועשינו את המקסימום כדי ליצור תא משפחתי בדומה למה שהיה. וזה אני יכול להגיד לכם, מעבר לזה שברמת החתכים או ברמה הטיפולית הפרטנית זה אנחנו לא ירדנו. אבל משרד התיירות הראה באמת גמישות, כמה שניתן, בעניין הזה של קורת גג. גם אם זה עולה טיפה יותר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה רבה. רצית לסיים?

 << אורח >> מיכל גולד: << אורח >>  

כן. אז שוב, אותם נתונים עדיין נמצאים במערכת. זה לא שזה היה בעבר. אני כן אגיד על "עם כלביא", אנחנו מתחילת המבצע מבקשים שיהיה פילוח גילאי. זה עדיין בטיוב נתונים ולכן הנתונים, זה מה שאמרתי בהתחלה, לדעתי הכי מדויקים כרגע הם של משרד החינוך, של תלמידים שפונו. זה כרגע. וכמובן בהמשך יהיו נתונים מטוייבים גם יותר. 

אני אגיד שלקחי המלחמה היו כמה: דבר ראשון, שאנחנו בעצם מפתחים דשבורד של השלכות המלחמה. שיש שם, אנחנו גם נציג את זה בהמשך לוועדה. זה צריך להיות מוצג קודם כל לוועדת מנכ"לים. אבל כל המשרדים פה שותפים לנתונים כדי לבחון את השלכות המלחמה, שהן השלכות מתגלגלות, כי אנחנו כל רגע צריכים עוד דבר שיש לו השלכות. אבל במונחים, בהיבטים מסוימים שאותם אנחנו שמנו. 

גם בהקשר של העברות מידע בחירום כן היה לנו צוות שבעצם ממפה איזה העברות מידע צריכות להיות ממש בתחילת האירוע ואיך עושים את הדברים פשוטים יותר. אנחנו עדיין עובדים על זה. זה גם יוצג בפני ועדת המנכ"לים שתתכנס בסוף יולי. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

אוקיי, זה דבר שהוא מבורך ומאוד חשוב לנתח את זה. זה שייך לדיון אחר שאולי אפשר לעשות כאן. השאלה שלי היא שוב, מה נוהל הפינוי עבור ילדים למקרים בעתיד ומי אמון על הנוהל הזה כדי לדעת שהוא אכן ינוהל?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

נוהל הפינוי הוא לא לילדים. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

לא, מי אמון, לא נוהל פינוי לילדים. מי אמון למשל, ילדים, מערכת חינוך, בריאות, מוגנות, מי שומר עליהם, איך שומר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

השיבוץ והתפעול, לא הפינוי.

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

אני באה ושואלת את השאלות על הילדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה, אוקיי. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

אני אגיד לך למה. כי כאשר מגיעים המקרים האלה, בא משרד החינוך, ובצדק, ואומר אני חינוך. אני יודע לספק להם מורים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הרשות לביטחון קהילתי תחת משרד הבל"מ היא זו שאמונה על תכלול האופרציה, בטיפול ואבחון הילדים, בשיתוף כלל המשרדים הרלוונטיים. עכשיו אנחנו מגיעים לשם. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

משרדי הממשלה כאן אומרים שזה לא נכון. ואז זה אומר שבפועל המציאות - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני רוצה שהם יגידו לי לא. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

הם אומרים לא. אז במציאות עצמה, הנה הרגע שבו הילדים נופלים בין הכיסאות, הנה הרגע. 

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

אני יכול להגיד לכם רק דבר אחד פה. קודם כל, בעניין הזה של ה-7 באוקטובר משרד התיירות לקח את הנושא הזה מקצה לקצה. שאנחנו לקחנו את זה מקצה לקצה אז עשינו שיתוף פעולה גם עם משרד הרווחה, גם עם משרד החינוך. יש לי מיילים ויש לי באמת עבודה משותפת ויש לי צוות ייעודי למשרד הבריאות, למשרד הרווחה, למשרד החינוך יש לי התקשרות. היום אני יכול להגיד לך, אני רואה את זה מהשטח, אין גורם שמתכלל את זה מקצה לקצה ברמה אופרטיבית. 

נכון לרגע זה שמשרד התיירות לקח עליו מה-7 באוקטובר אנחנו עכשיו בונים נוהל. משרד התיירות בונה נוהל לאומי על בסיס הידע הקודם והתשתית הארגונית שאנחנו פיתחנו, כדי שהנוהל הזה יהיה נוהל לאומי, לא משנה איזה משרד ייקח את זה. זה לא משנה באיזה משרד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ישר כוח. אפשר להאריך את זה עוד, זה לא תפקידכם. אבוי לנו שהגענו למצב שאתם צריכים - - -

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

היום אנחנו, מהניסיון שלנו אנחנו מכירים שיש פה פער. יש פה פער ענק, באמת לא בשום מקום. אנחנו למדנו את זה ואנחנו עכשיו מפתחים באמת נוהל עם גורמים חיצוניים מקצועיים על חשבון משרד התיירות, על מנת שביום מן הימים נבוא ונשים את זה על השולחן ונגיד הנה הנוהל, הנה הניסיון שצברנו והנה תיקחו, תשתמשו בו. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

בכלל או לילדים?

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

קודם כל, בקטע של ילדים, התקשרה אליי ביום שבת מישהי בכירה ממשרד הבריאות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

סליחה, סליחה, בואו נעצור את זה רגע, אני מתנצל. תעצור רגע. 

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

לא, אני רק אגיד נקודה אחת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא רלוונטי כרגע, בסדר? הדיון לא שם. בדיון שעוסק במפתח חלוקה לחדרים לזכאי הפינוי אני לא אשאל את משרד החינוך, אני אשאל אותך. נכון? לא, לא, לא 'אז', זה לא דו שיח פרטי. שנייה. כפי שאמרה חה"כ שיר, בצדק רק, אנחנו כבר שעה לתוך הדיון ברוטו, עוד לא התחלנו אותו באמת. 

אני מבקש לקבל נתונים, חלק נמצאים כרגע בעימוד לצערי, חלק אחר אני מבקש לדעת קודם כל פרקטית, כאשר מפונה משפחה לבית מלון, היא נרשמת במערכת. השאלה אם נפתח תיק לכל שוהה, בטח שהוא לא בגיר, במערכת יחד? האם מוזנים הנתונים של אותו מפונה מה הגיל, מאיזה מוסד, מה היה הטיפול פני כן, אם היה. מה הטיפול שהותאם לו, מה המעקב. תיק עבודה על כל אחד. האם יש כזה?

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

אצלי יש את זה היום. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, עזוב, בו, אני מצטער. 

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

כרגע אין לך, נקודה. כרגע אין לך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בוא, בוא תקשיב. תקשיב. בוא נעשה את זה פשוט. אתה מציג דברים בחן, יש לכם מסירות נפש גדולה. רואים שזה מגיע לך מהדם. זה לא התפקיד שלך. 

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

לא. נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בסדר? זה לא התפקיד שלך. יש פה משרדים שהם אמונים. כי אם אתה לא תעשה אני לא יכול לבוא אליך בתלונות. אם הם לא עושים יש לי מה לבוא אליהם. בסדר? תודה. 

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

קרן רוט איטח, מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, משרד החינוך, שפ"י – שירות פסיכולוגי ייעוצי. 

אני אתחיל ואומר שלשאלתך הנתונים מוזנים במערכת יחד. כל משפחה שנקלטת במרכז פינוי, כל תלמיד שמגיע לשם מוזן. אני יכולה לציין כרגע את הנתונים שיש לנו מ-"עם כלביא" אם אתה מעוניין. אני יכולה את סך כל התלמידים שיש לנו מוזנים במערכת. 4,201 מפונים, מתוכם 656 ילדי מעונות. 

זה מערכת, ביחד של מערכת החינוך. אני מדברת על ילדים מפונים, על תלמידים. ילדים ותלמידים מפונים. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

מאיזה גיל?

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

מילדי מעונות. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

בני שנתיים לא נכנסים. 

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

לידה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ילד, פעוט בן שנתיים לא במערכת. 

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

לא, הוא כן במערכת. גם ילדי המעונות. אמרתי, ילדי המעונות, 656 ילדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה. "עם כלביא", בסדר? את מדברת איתי כרגע על מפונים שאינם בגירים. 

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כמה?

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

4,201. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זה מה שפונה או זה מה שיש היום?

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

זה מה שיש היום במערכת. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

רגע, זה "עם כלביא" ו-7 באוקטובר ביחד?

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

סליחה, סליחה, פונו. פונו 4,201. כרגע יש 2,716. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מתוכם כמה ילדים?

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

ילדי מעונות 656 ילדים. ו-3,545 תלמידים. שזה אומר גני ילדים עד י"ד. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מצטער, רק רגע. אז 4,201 זה שאינם בגירים, זה לא בסך הכול. 

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

לא, לא, אני מדברת כרגע מערכת החינוך כרגע נתונים שיש לי זה נתונים של לא בגירים. על קטינים, על ילדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

4,201 פונו, שהם 656 ו-3,545. 

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. כמה היום?

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

היום: 2,716 שוהים במרכזי קליטה. מתוכם 2,640 תלמידים וילדי מעונות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא. קודם חילקת לי את זה. 

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

נכון. ועכשיו אין לי את החלוקה הזאת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי. 

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

הילדים נמצאים, הם לומדים - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, רק רגע, סליחה. 2,716 היום נמצאים. 

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

2,640 תלמידים משובצים, תלמידים וילדי מעונות ו-76 ילדים שהם לא משובצים. תלמידים כאלה שהם בחינוך ביתי וכל מיני כאלה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אה-אה, 76 לא משובצים. 

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הבנתי, עכשיו סגרת לי. את יודעת לחלק לי אותם לבתי מלון?

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

יש לנו את החלוקה. אין לי פה כרגע זמין, אבל יש לנו את החלוקה, כן בוודאי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

האם תהליך הטיפול בהם הוא על פי איזה שהן דפ"עות שגובשו וטויבו בעקבות הפינוי המאסיבי הקודם?

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

אני חייבת לומר שבעקבות גם הלמידה הקודמת מאוד מהר התארגנו עם הקמת מרכזי יחד במלונות. מרכז יחד זה בעצם מרכז למידה במלונות שיש בהם מעל 10 תלמידים, שזה ממש בית ספר דמי. שלטובת העניין ממש גויסו אנשי חינוך ומהר מאוד הייתה עבודה של אנשי חינוך ולא מתנדבים. אם ב-7 באוקטובר ראינו את מרכזי היחד פועלים, מבוססים על מתנדבים עד שהמערכת התניעה, במקרה הזה זה ישר פעל על ידי עובדי מערכת החינוך. זה היה ממש שינוי ולמידה מה-7 באוקטובר. 

לצד זה אני יכולה לומר שגם הגיעו פסיכולוגים מהשירות הפסיכולוגי ייעוצי. קרוב ל-7,000 פסיכולוגים שהגיעו ונתנו מענה באופן פיזי או מקוון נתנו מענה. הגיעו 1,174 פסיכולוגים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

החלוקה של השירות הפסיכולוגי החינוכי, היא חלוקה על פי כמות או על פי אזור או שלוחים של אותה רשות שמהם פונו?

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

בדרך כלל מי שאחראי על המענה זה הרשות האורגנית. רשות המקור היא שאחראית על המענה של אותה משפחה, על מנת באמת לייצר רצפים ועל מנת שבאמת יהיה איזה שהוא רצף טיפולי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זאת אומרת שאם יש קב"סית שהייתה מטפלת ב-100 ילדים והיום 100 ילדים פזורים בשישה מרכזים, היא אמורה לעבור בין ששת המרכזים. 

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

כן. בעיקרון כן. ורק לומר שיש גם קשר בין בית הספר הקולט לבית הספר המזין. זאת אומרת שילדים שהגיעו למלונות בתי הספר, המקור שלהם, שאליהם הם היו שייכים, יש קשר עם היועצת, עם הפסיכולוג, עם המחנך. אני רק מזכירה שגם הייתה תקופה של למידה, אז למדו גם בזום, התחברו ללמידה של הכיתות האורגניות שלהם. ניסינו לשמור כמה שיותר על רצף לטובת הילדים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ואותם נציגי השירות הפסיכולוגי בכל רשות עמדו בקשר עם בעלי התפקידים שאמורים לסייע בעניין מוגנות?

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

הנושא של המוגנות גם עלה על הפרק. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא 'גם עלה על הפרק'. אני שואל, זה או שהם אחראים על זה או שיש - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין אחריות בלעדית. הסיפור של המוגנות זה משהו שהוא מתפזר על כמה גורמים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תראי, כמו שאני מבין, כהדיוט, בבית מלון X בעיר מסוימת יש Y מפונים ילדים. שאינם בגירים, לא ילדים. או שממונה מישהו שאחראי על מוגנות. נפגש איתם, מדבר איתם, עושה בריף לבעלי התפקידים, מוודא שלא מתכנסים באזורים שהם לא מצולמים, משוחח עם ההורים, תולה מודעות, מקרין סרטונים. אני לא יודע מה. 

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

זה מה שעשו החברים שלנו מהרשות לביטחון קהילתי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. והם עמדו בקשר עם אותם קב"סים ואמרו תשמעו, אני דיברתי עם הילד ההוא, אני קולט משהו, שים עליו עין?

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זאת אומרת, יש רציפות כזאת?

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

אני, כן. בנינו את הרציפות. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. אני מבקש לקבל - - -

 << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >>  

זה לא המידע שאנחנו מכירים מהשטח. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מבקש לקבל עשרה תיקים מזמנים שונים ממרכזים שונים. 

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

תיקים שמה?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תיקים שמגיע גורם שמאבחן, זיהה פוטנציאל או זיהה פגיעה, או חרם, ודיווח על כך ליועץ החינוכי או בית ספרי או לנציג השירות הפסיכולוגי של אותה רשות. כי את אומרת שמי שהגיע, אין איזה שהוא ארגון או משרד שאומר יש לנו קפסיטי של X פסיכולוגים ואנחנו משגרים אותם על פי צורך או על פי חלוקה או על פי עומס. כל רשות שולחת את השירות הפסיכולוגי שלה לכל מקום שאליו פונו מהיישוב שלה. אם זה אחד או עשרה. 

את אומרת שבמקביל לזה כן יש מי שזיהה וטיפל במוגנות, בכאלה שאינם בגירים, ודיווח לאותם פסיכולוגים. אני רוצה לקבל עשרה מקרים כאלה. 

 << אורח >> קרן רוט איטח: << אורח >>  

טוב. אם היו. 

 << אורח >> שירה אבני: << אורח >>  

אני יכולה להעיד שעיריית ירושלים במלונות בירושלים זה קרה בדיוק כך. ברגע שעלו דיווחים היה גם נציג. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא ברגע שעלו דיווחים. שנייה. 

 << אורח >> שירה אבני: << אורח >>  

לא, לא, הגורמים הגיעו. קודם כל מרכז יחד נפתח יום אחרי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שם ותפקיד?

 << אורח >> שירה אבני: << אורח >>  

אני שירה אבני, אני מעיריית ירושלים. אחראית על המלונות, חלק מהצוות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה התפקיד שלך בשגרה?

 << אורח >> שירה אבני: << אורח >>  

התפקיד שלי בשגרה אני מנהלת מחלקה של תעסוקה, של קידום תעסוקתי. זה לא קשור, אבל יש לי תפקיד בחירום שעשיתי עוד ב-7 באוקטובר וגם היום אני עושה, במקביל לתפקיד בשגרה. ואני אגיד שספציפית יש בירושלים כמה מלונות וזה עבד. מרכז יחד בכולם נפתח יום אחרי שהמפונים הגיעו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ב-8 באוקטובר. 

 << אורח >> שירה אבני: << אורח >>  

ב-8 באוקטובר זה לא עבד ככה. עכשיו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את מדברת על "עם כלביא". 

 << אורח >> שירה אבני: << אורח >>  

על "עם כלביא". ממש יום אחרי שהם הגיעו, זה היה מאוד מסודר. אני אגיד שאנחנו כעיריית ירושלים התבקשנו לתגבר בפסיכולוגים את השפ"ח כי באמת הם לא עמדו בזה. אז הבאנו פסיכולוגים שלנו, שעבדו בצמוד לפסיכולוגים. בעצם קיבלו מקרים שלדעת הפסיכולוגים היה נכון להפנות לגורם להתערבות חד פעמית. ילדים שהיה צריך התערבות יותר ארוכה טופלו על ידי הגורם המטפל מהעיר המקורית. 

אני אגיד שגם הנושא של המוגנות עלה מאוד חזק. היו אספות הורים במלונות שאנחנו נמצאים שבהם הוצג הנושא של מוגנות, הוצג ההסבר. אני אגיד שזה לא פותר את כל הבעיות. זה חשוב להגיד. הסיטואציה היא קשה. הסיטואציה במלונות היא לא פשוטה. 

גם אם עושים את העבודה הכי אידיאלית בסוף יש סיטואציה של משפחות שלא מצליחות להחזיק את הילדים. יש ילדים שמסתובבים. 

 << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >>  

אבל יש פער שנעשה. לא נעשית היום עבודה לא אידיאלית. לא נעשית. לא בביקורת כמובן, לא בביקורת אלייך, אבל לא נעשית עבודה ואני חושבת שכן צריך לדבר על העניין. אני מורן זר מבונות אלטרנטיבה. 

אני מור זר קצנשטיין, ותודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני רגע אגיד שבונות אלטרנטיבה כבר חמש שנים מלווה את הנושא הזה של המפונים. זה התחיל עם ירין שחף, אם אתם זוכרים את הבעילה אסורה בהסכמה, שהוא אנס, בחור בן 21 אנס ילדה בת 13. זה היה במלוניות הקורונה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יש פסק דין לכך?

 << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >>  

זה עכשיו בתהליך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אל תקבעי פה מסמרות. 

 << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >>  

לכאורה, אוקיי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בסדר?

 << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >>  

זה היה מקרה מאוד מוכר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, תקשיבי. אני לא מכיר, יש כאלה שלא מכירים. אם עדיין אין פסק דין חלוט בנושא אל תקבעי לי במסמרות ואני אצטרך להנהנן מתוך נימוס ואני חלק מביצוע עבירה. בסדר? 

 << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >>  

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז תהיי מדויקת בנתונים שאת מוסרת. 

 << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >>  

זה כן במשפט. אוקיי? אז גם אם הוא לא הורשע, אבל יש משפט נגדו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא שייך. בן אדם זכאי בדין עד שאין הרשעה חלוטה בעניינו. 

 << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >>  

אוקיי. וזה המשיך למלונות המפונים בקורונה. ממש זמן קצר אחרי ה-7 באוקטובר היינו פה כדי להתריע ולא נעשה דבר. 

כמו שכבר נאמר, מלונות המפונים הפכו למקום בו מתגוררות מאות משפחות, חלקן זה ממש תחליף לבית. ואני רגע מציינת נתונים של משרד הרווחה שבמלחמת "חרבות ברזל" דווחו על 75 מקרים של תקיפות מיניות, 93% בקרב קטינים. בקורונה היו 116 מקרים של תקיפות מיניות. אני רוצה לשתף שהגיע אלינו כבר דיווח, אני תושבת העיר חולון. והגיע אלינו דיווח על ילדה שהוטרדה מינית, תושבת חולון, במלון בירושלים. זה מוכר. 

אנחנו כאן כדי לדבר לא על הטיפול של אחרי, אלא על המניעה. ובאמת, שמענו שיש תוכנית ממשלתית וזה באמת מאוד שימח אותנו ואני באמת מברכת על הדשבורדים, אבל לפי מה שאנחנו רואות ולפי הנתונים שלנו בשטח, כי אנחנו מדברות, בסוף בונות זה ארגון שטח וזה מה שאנחנו עושות. בדקנו עם עובדות סוציאליות ובדקנו עם נשות השטח שלנו שיש להן תפקידים והן לא מכירות את התוכנית הזאת. אז זה שיש תוכנית זה דבר אחד, אבל היא לא מיושמת. וזה משהו שהוא חייב להיות מיושם. 

האם ממנים רכזי מוגנות בכל מלון? האם יש בקרה על זהות המתנדבים? אנחנו יודעים שהרבה מאוד פדופילים משתמשים בפרקטיקה הזאת של התנדבות. כרגע נשות המקצוע מדווחות לנו שהן לא מכירות את התוכנית. ואני רגע באה להגיד את זה לא ממקום, אני באה להגיד את זה ממקום רותם. 

אנחנו הכנו תוכנית, בונות אלטרנטיבה. תוכנית שהכינה אותה דוקטור למיניות ומגדר. שגם, כמו שאמרת, לעשות את הפלאיירים. אפילו עשינו אפליקציה כזאת של מוגנות לילדים. יש לנו מתנדבות שרוצות לעשות את זה. לי זה לא משנה אם זה התוכנית של בונות או של הממשלה, באמת אם אתם צריכים ידיים עובדות, אם אתם צריכים עזרה ליישם את זה. אם אתם רוצים שנעזור לפרוס את הדבר הזה, אנחנו נמצאות ב-80 ערים ברחבי הארץ. מה שצריך לעשות. אותי לא מעניין התיקים של הדיווחים של אחרי. זה דיני נפשות. אנחנו פה כדי לעזור, כדי ליישם את התוכנית הממשלתית. זה הדבר הכי חשוב בעולם. 

אני אומרת, אני לוקחת את זה עליי כי במלוניות הקורונה לא הצלחנו למנוע ובמלוניות של אחרי ה-7 באוקטובר לא הצלחנו למנוע ועכשיו אנחנו חייבות לעשות את זה ביחד. תודה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה רבה. בבקשה. 

 << אורח >> יעל טל פואה: << אורח >>  

יעל טל פואה, מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. אני רוצה להגיד שהדאגה של כבודו במקומה. אני שותפה לדיונים בוועדה הבין מגזרית ובכלל לנושא הזה כבר שנים רבות. אני רק רוצה לספר לכם מחוויותינו בשבועיים האחרונים. בעצם יש תשעה מרכזי סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. לכל אחד מהם יש מחלקת חינוך והסברה, שהמומחיות שלנו זה בעצם מניעה ומוגנות. 

נכנסות לתוך המלונות, מקטטות רגליים, נכנסות, דופקות בדלת, אומרות 'היי, שלום. הבנו שאמור להיות אחראי מוגנות. רכז מוגנות'. ואין כזאת חיה. כלומר, בתיאוריה יש רכז מוגנות וזו ההמלצה שגם מיכל גולד דיברה עליה, אבל אין לה שום יישום. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

על סמך מה את אומרת את זה? כי זה הפרק הבא שאנחנו הולכים לדון בו. על סמך מה את יודעת שאין? ואם יש, אז אין. 

 << אורח >> יעל טל פואה: << אורח >>  

מהעובדות, מהרכזות שלנו בשטח, שהלכו לבתי המלון. נכנסו, אמרו 'שלום, אנחנו רוצות להיכנס להציע מהר סדנאות, הדרכות, להורים, לנוער, לצוותים במלונות, מה שצריך. כי אנחנו יודעים איך מתלקחת שם האלימות המינית'. אמרו אנחנו לא יודעים מה להגיד לכם, אין לנו גורם מתכלל. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

למי פנו?

 << אורח >> יעל טל פואה: << אורח >>  

פנו. נכנסים למלון. 

 << אורח >> יעל טל פואה: << אורח >>  

למי? למשק הבית, למלצר, למנכ"ל? למי?

 << אורח >> יעל טל פואה: << אורח >>  

מגיעים למלון. 

 << אורח >> מיכל גולד: << אורח >>  

יש עו"סית בכל מלון, אז אפשר לפנות אליה. 

 << אורח >> יעל טל פואה: << אורח >>  

יש עובדת סוציאלית, פונים אליה. כלומר, בכל מלון יש פונקציה אחרת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה, שנייה. המלון הוא האכסנייה, תרתי משמע. עדיין יש רשויות רלוונטיות שהן אמורות למנות את הרכזים ולפקח עליהם ולהטיל עליהם משימות. פנית אליהם? 

 << אורח >> יעל טל פואה: << אורח >>  

מה, אם אנחנו פנינו לרשויות? לא. אז רגע, אני רוצה רגע כן להגיד משהו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כן או לא? לא גברתי, שנייה. כן או לא?

 << אורח >> יעל טל פואה: << אורח >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, אז יופי, תעצרי רגע. 

 << אורח >> יעל טל פואה: << אורח >>  

לא, אבל חשוב לי. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא חשוב. בסדר, תאפשרי לי להחליט מה חשוב ומה פחות. במדריך שאני מחזיק בידיי ועליו דיברתי בתחילת הדיון, שנכתב ב-24 ביולי 2024 גובשו המלצות, חולקו תפקידים, עם משימות ואחריות. בסעיף 5 במדריך מופיע שבן היתר, בעקבות החלטה 1786 כפי שסקרתי בתחילת הדיון, הטיל המשרד, הטילה ועדת המנכ"לים בעקבות החלטת הממשלה על משרד הבל"מ, באמצעות הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, לתגבר מענים לאוכלוסיות המפונים המתגוררים בתי המלון בתחומי שמירה על מוגנות ילדים ונוער. ואף הוקצו משאבים הנדרשים לכך. 

אז א', אני מבקש לדעת האם תגברתם? אם כן, בכמה? איך חולקו המשאבים. אני מדלג בינתיים הלאה לסעיף 6(2), בכל מלון/אזור, חשוב שיפעל פורום עבודה בין מקצועי. חשוב זה מומלץ, זה רצוי, זה עדיף, זו הוראה, זה הכרחי? זאת השאלה הבאה. 

ואני עובר לסעיף 6(3) "עוד יפעל הפורום לתיאום המערכות הקיימות מחוץ למתקן הקליטה ולשמירה ככל הניתן על הרצף החינוכי טיפולי בין הרשות המפונה לקולטת ובין הגורמים הרבים הקיימים". אז נקבע שיעלו סוגיות סוגיות רוחב עקרוניות המצריכות טיפול ממשלתי. וב-4(2) שוב פעם מדובר על אחד מתפקידיו המרובים של רכז המוגנות. שרכז מוגנות אמור להתמנות בכל מלון או אזור. והוא אמור לתכלל את זה כמנהל אזור, כנציג. 

א', מי אחראי לקלוט אותו, למפות אותו, לתדרך אותו ולמדד את פעולותיו. ב', כמה כאלה גויסו? ג', האם היה להם מקום קבוע בבית המלון וימים קבועים שבהם הוא היה מטפל? ד', האם הוא היה מקבל פניות מהורים, מילדים או שהיה יוזם אבחון בעצמו ורתימת כלל הגורמים, בין היתר של המרכז שאת מייצגת אותו, כדי לבנות תוכנית מקיפה יותר ופרטנית?

בואו תענו לי על זה, אחרי זה נמשיך איתך. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

אני אענה לגבי החלטת ממשלה שאדוני מצטט. בעקבות החלטת הממשלה הזאת הפעלנו 42 רכזי מוגנות אזוריים שנתנו מענה למעל 250 בתי מלון בכל רחבי הארץ. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

450 ל-250?

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

250 בתי מלון ברחבי הארץ. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

450 רכזים?

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

45 רכזים אזוריים. כן. כי היו מלונות שהיו מאוד קטנים, שהיה בהם מספר מאוד קטן של מפונים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אין בעיה, אני רוצה רגע להבין. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

42 רכזים אזוריים שנתנו מענה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מתי הם נקלטו?

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

הם נקלטו, למיטב זיכרוני באוגוסט, אחרי שהחלטת הממשלה עברה. אושרה על ידי המשרד שלנו. הפעלנו את זה יחד עם אשכולות גליל מערבי ומזרחי ומרכזי החוסן. ונתנו מענה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוגוסט, הם עדיין שם?

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

2024. היום יש שבעה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עד מתי ה-42 המשיכו לעבוד, כל ה-42?

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

עד סוף מרץ 2025. וגם לא כל ה-42 כי היה פייד אאוט כל הזמן, בגלל חזרה של אנשים לקהילות. ככל שמספר התושבים פחת במלונות פחת מספר הרכזים. חלקם גם המשיכו ללוות את הקהילות אחר כך. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

שנייה. כמה ילדים מפונים היו ב-7 באוקטובר? 

 << אורח >> מיכל גולד: << אורח >>  

כ-50,000. קצת פחות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. זאת אומרת, שלכל רכז. תחת כל רכז הייתה אחריות של למעלה מ-1,100 קטינים. 

 << אורח >> מיכל גולד: << אורח >>  

לא, באוגוסט כבר היו פחות. באוגוסט היו הרבה פחות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

כי גם באוגוסט הורדתם פחות. 

 << אורח >> מיכל גולד: << אורח >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אוקיי, הבנתי. כמה היו פחות? 40,000 באוגוסט? לא יכול להיות שהיה פיזור של יותר מ-10,000 בני נוער באוגוסט וילדים. לא יכול להיות. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

צריך לקחת בחשבון שבתקופה שהתקבלה החלטת הממשלה, זאת החלטה "שחר צפוני" היא עסקה במפונים של הצפון, כי מרבית היישובים בדרום כבר חזרו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, זה לא נכון. את אומרת דבר לא נכון. אבסולוט את אומרת דבר לא נכון. אמנם אני יושב-ראש השדולה למען תושבי ויישובי הצפון, אבל אני מבקר חדשות לבקרים בדרום. וגם את מפוני הדרום. את לא יכולה לומר לי שביולי רוב תושבי הדרום חזרו. את לא יכולה להגיד את זה. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

אוקיי. מה שאני מנסה להסביר זה שהפיזור של הרכזים - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מבין מה את רוצה להסביר לי, גברתי. אני מבקש לדעת כמה זכאי שירות היו באוגוסט 2024? זה 10 חודשים אחרי הטבח, תראו כמה זמן לקח לכם להבין שאתם צריכים רכזים. 10 חודשים. אז בואו תגידו כמה היו באוגוסט? תראו, איזה שהיא תשובה בסוף אני אצטרך לקבל. נתון אחד, אתם צריכים להגיד לי הנה, זה אצבע. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מתי הוחזרו תושבי זה?

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

15 באוגוסט. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הוחזרו תושבי שדרות? תודה. גברתי יודעת לענות לי?

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

על כמה היו באוגוסט? לא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא יודעת. זאת אומרת, מיניתם 42 רכזים על פי מפתח מסוים. את אומרת יש לי X לקוחות, יש לי Y מטפלים. זאת אריתמטיקה, ככה זה עובד בדרך כלל. למה לא מיניתם רק 12? כי צריך. לפי מה צריך? לפי הכמות. מה הכמות שהייתה באוגוסט?

 << אורח >> בנטיהון יעקב: << אורח >>  

באוגוסט אני יכול להגיד לך כמה היו בבתי מלון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

זו בושה שהוא עונה לי את מה שאתם אמורים להגיד לי. חשוב שתדעו. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

לא, אני יכולה לקחת את המחשב ולחפש את הנתונים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני צריך לדעת, כשאתם ציוותם 42 רכזים, על פי איזה מפתח?

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

המפתח היה לפי המלונות ומספר המלונות הגדולים והקטנים והפיזור של הקטנים. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, לא, תראי, בחרתם 42 ולא 100. וגם לא 10, כי הייתה כמות שחולקה באזורים מסוימים, בהיקפים מסוימים כמו שגברתי אומרת וצודקת. אני צריך רק לדעת כמה מטופלים היו ל-42 רכזים. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

אני אפתח את המחשב. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תודה. העוגן המרכזי של המדריך, העוגן המרכזי של המדריך זה הרכזים ועבודתם. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

אני יכולה להציע, אדוני יושב-הראש, הכנסת בסוף יולי אמורה לסיים לפגרה. אני הייתי מציעה לעשות דיון המשך לקראת סוף יולי שבו משרדי הממשלה יעשו מצגת: חינוך - כמה ילדים, כמה השתתפו בפועל. כלומר, לא רק כמה ילדים, כמה השתתפו בפועל, ציונים וכו'. שנוכל לראות רגע גם מדדים אמיתיים. משטרה וביטחון - כמה תלונות היו, בגין מה, ילדים וכו'. הארגונים שיש להם המון, כי פנו אליהם האזרחים לעזרה, כמה הם קיבלו ומהם החתכים. ונוכל לקבל סקירה שמראה לנו תמונה אמיתית, לא רק מספרית, אלא גם של תוכן אמיתי. ואז משם נוכל לקבל, באמת, לחלק לשניים: אחד טיפול ובקרה. איך טיפלו או איך מטפלים. אולי ילד נפגע ורק עכשיו שנה אחרי הוא מתלונן? או רק עכשיו מתחילים לעלות שקרה משהו. זה גם לוקח זמן ולאו דווקא באותו הרגע.

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז אני אתחיל מהסוף, בסדר?

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

וגם הנוהל בכלל. מחר בבוקר, חס וחלילה, השבר הסורי אפריקאי יחליט להיפתח להיפתח עלינו. אני לא יודעת, אנחנו חיים במדינה קצת משוגעת. אז להבין איך הנוהל, מי אמון, מי מנהל את האירוע, מי הגורם המתכלל וכו'. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חה"כ שיר, אני אתחיל מהסוף ואז אני אעבור להתחלה. קודם כל, הצעתך מקובלת. אבל תשכחי רגע את מה שעניתי לך. את למעשה אומרת לי בוא ניזום דיון בסוף יולי, שלקראתו יארגנו את מה שהיה אמור להיות עכשיו פה. לא רק במצגת, פה. זה מה שאת אומרת. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אז תפשטי את זה. היום הדיון הזה נועד כדי לקבל את הדיונים האלה במצגות האלה. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

כן. אני חושבת שאם אנחנו לא נפרט את זה אנחנו לא נקבל את זה גם בפעם הבאה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אבל תקשיבי, זה חלק, לא נעים לי לעשות אינטרפרטציה לדברים יבשים. אבל זה כמו שלבן אדם יש ניהול מלאי במחסן שלו. הוא צריך לדעת בכל זמן נתון איך הוא מזמין סחורה בהתאם למה שיש לו. בסדר? אותו דבר. 

לא יכול להיות שלא יודעים את המפתח לכמה מטופלים יש את ה-X רכזים. מזה אני ארצה לדעת, אם זה באמת הצדיק את עצמו והכמות באמת מכבדת, אני רוצה רגע לדעת באמת השחרור היה מקביל ושזה מה שגויס בעקבות פרוץ מלחמת 12 הימים. זה מה שאני מבקש. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

אולי אנחנו נגלה שמתנדב של משטרה, לצורך העניין, שמסייר בבתי המלון, הוא נמצא שם כל הזמן כחלק מפיקוח ובקרה? 

 << אורח >> מורן זר קצנשטיין: << אורח >>  

יש לנו ממש סט של שאלות שאנחנו נשמח לעזור בהן. האם קיימת מערכת מעקב שוטפת שמוודאת יישום בפועל של ההנחיות? כמה רכזי מוגנות מונו בפועל וכמה מהם עברו הכשרה מתאימה? כי זה לא אותו דבר אם אתה לוקח מישהו מתנועת צופים, וזה לא דוגמאות שאני ממציאה, ואתה אומר לו אתה רכז מוגנות – זה לא נחשב. האם ההכשרות המתקיימות מותאמות לגיל הילדים והנוער? הם עובדות סוציאליות או אנשי מקצוע אחרים מעורבים בפיתוח התכנים? האם מתבצעת בקרה סדורה על זהותם והכשרתם של צוותים ומתנדבים הפועלים בקרב הילדים? 

יש ממש סט, אנחנו ממש נשמח לעזור בזה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

טוב. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

אני רגע אפשט, אם זאת הייתה חברה פרטית היא הייתה פושטת רגל. רק במקרה הזה מדובר על הילדים שלנו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חד משמעית. 

זה לא חלק מהדיון וזה גם לא קרוב מועד. כי מי שפונה, רוב מי שפונה אין בית. אז כאשר המדינה תתארגן על עצמה בהתאם למצב הנכס, אם הוא להריסה או לשיקום יחליטו אם משכנים אותם בדירה קבועה או חלופית כמגורים. אבל זה גם לא, לצערי זה לא רלוונטי כרגע לדיון. כי אני עוד לא הצלחתי לקבל אריתמטיקה של התנהלות המערכת על "חרבות ברזל". אז עוד אי אפשר להתקדם איתי ל-"עם כלביא". 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

צריך לצפות מהמערכת שיהיו טובות לפחות כל הטייסים שלנו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

הגזמת. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

נגיד אם הם היו מתפשרים על איזה משהו, בקטנה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אני מנסה, תראי גברתי, המשרד לביטחון לאומי. הצלחת להעלות נתונים?

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

לא, זה לא מתחבר. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא. אז אני אספר לך, בסדר? במאי 2024, שלושה חודשים לפני שמיניתם את הרכזים, 92% מחבל תקומה הוחזרו לבתיהם. בסדר? הם כבר לא בבתי מלון. זאת אומרת שכמות הילדים ל-42 רכזים לא רלוונטית. צריך לעדכן את הכמות. את מסכימה איתי?

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

אני אמרתי מראש שזה היה לפי המפונים הצפוניים ולא לפי המפונים הדרומיים, כי זאת החלטת ממשלה של "שחר צפוני". 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

ומה קורה עם תקומה?

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

הם נתנו מענה לכל מי שהיה שם. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא, מה זאת אומרת? 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

גם אם הוא היה מהדרום. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

בואי תראי. היו אזורים שמפוני הצפון לא הגיעו אליהם והיו שם רק מהדרום. אז מה, אז הם היו חשופים? הם נשארו ללא רכזים? 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

אני עוד פעם אומרת, היו מלונות כמו למשל באילת, בתל אביב, בנתניה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

היו. אבל היו גם כאלה שלא, גברתי. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

אני לא חושבת, אני אבדוק את זה. אבל אני אומרת שהחלוקה שלנו הייתה לפי מספר מפונים במלונות ולפי - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

אבל את אמרת שהמפתח הוא על פי הצפון. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יופי. זאת אומרת, את אומרת ככה: אני סופרת כמה ילדים אני צריכה לילדי הצפון ואני נותנת אותם גם לדרום. זה מה שאת אומרת. יופי. אבל את אומרת שזה לילדי הדרום שכבר נמצאים עם ילדי הצפון. ואני שואל מה עם אלה שלא נמצאים עם ילדי הצפון? מה שבא, בא. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

לא, זה לא מה שבא בא. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מה זה לא? תסבירי לי. אני הולך על פי הדרך שאת מתווה לי וזה בסדר. בסוף אבל יש סופיות. את אומרת לי אנחנו קבענו מפתח על פי מפוני הצפון. הם נשלחו לטובת ילדי הצפון. אבל ילדי הדרום שכבר פונו לאותם מקומות שגם ילדי הצפון פונו אליהם קיבלו מענה. אני אומר ומה עם אלה שלא פונו למקום שהיו בו ילדי הצפון? לא קיבלו מענה?

 << אורח >> מיכל גולד: << אורח >>  

אני מניחה - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לא 'אני מניחה'. אני לא צריך שאחד יעזור לשני. 

 << אורח >> מיכל גולד: << אורח >>  

נתון. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תנו לה, היא עובדת בכירה, היא יודעת מה היא עושה ויש לה את הנתונים. המדריך, המדריך הוא לא מדריך ל-"שחר צפון". 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

בסוף הסתמכנו על המערכות שהיו ועל המידע שהיה לנו. בתקופה הזאת, עוד פעם אני אומרת. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

מתי הסתמכתם?

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

כשבנינו את ההקצאה למלונות. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

על מה הסתמכתם? על המידע שהיה? 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

על הנתונים שהיו לנו בדשבורד הממשלתי. כן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

וזה היה רק מהצפון?

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

בסוף לא. אבל אני עוד פעם מדגישה את זה. התקציב שהתקבל היה מ-"שחר צפוני". המחויבות שלנו מול החלטת ממשלה הייתה מול "שחר צפוני". אנחנו משכנו מזה גם לתושבי הדרום. אבל ספציפית אני עונה לגבי מתודת ההקצאה הייתה לפי מספר המפונים והחלוקה שלהם במלונות מתושבי הצפון. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

העלית את הקריאה הזאת למישהו למעלה, לבוא ולהגיד חבר'ה, בירוקרטית מה שאתם עושים לא עובד? או שפשוט ניסיתם לעשות טלאי על טלאי?

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

ניסינו למתוח את השמיכה שהייתה קצרה. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל למה לא פשוט לבוא ולהגיד חבר'ה, יש כאן משהו שלא עובד. הבירוקרטיה לא עובדת. אין צפון מול דרום מול מרכז. אנחנו מדינה שלמה שכל אחד מפונה כל אחד בזמנו שלו. למה זה מרגיש לי חלם? למה אי אפשר לבוא ולהגיד, לא לנסות למתוח או לעשות טלאים. למה אי אפשר לבוא ולהגיד חבר'ה, אי אפשר למתוח את היריעה של הצפון, כי זה לא יעבוד לדרום וזה לא יעבוד למרכז. בואו נשנה את זה. אז מעלים את זה למעלה ורואים איך אפשר לשנות את זה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

את רוצה שאני אחמיר יותר? אני אחמיר יותר. אני מניח שידוע ויש מחקרים על כך. ככל שתא משפחתי עובר טראומה יותר גדולה הפגיעות של מי מתוך התא המשפחתי היא גבוהה יותר. אני מניח שזה לא משהו שצריך להיות מדען בשביל לדעת אותו, או חוקר. 

ביולי התקבלה החלטת ממשלה, אמנם זה מופיע באיזה שהוא סעיף קטן, אבל סביב הצורך במתן מענה למפוני הצפון. ביולי. שזה תשעה חודשים אחרי שילדי הדרום, גם בצפון, אבל פונו, שהם פונו מלב התופת לא מחשש שתהיה פגיעה, אלא בעקבות פגיעה. זאת אומרת, משפחה שעברה זעזוע כל כך עצום, שכמעט ואין מישהו שלא מכיר מישהו שנטבח או נחטף או נפצע, כמעט ואין, אז הם אמורים לקבל טרמפ באוגוסט כשרובם כבר חוזרים, על החלטה שהתקבלה לטובת ילדי הצפון. הבנת?

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

זה הזוי. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

אדוני, אני מבינה ואני מבקשת להדגיש משהו. המשרד שלנו, אחרי שאף משרד ממשלתי לא הסכים לקחת את האחריות על זה. ופה יושבים חבריי, גם מהרווחה, גם מהבריאות וגם מהחינוך. לקח את האחריות על נושא של מוגנות במלונות. זה היה במאי. אנחנו נכנסנו, עשינו את המיטב שיכולנו, בנינו יש מאין בעקבות התדריך שאני הייתי שותפה אליו והצוות שלנו היה שותף לבנייה שלו. הכשרנו את הצוותים, נתנו את המענים בתוך המלונות. ממשיכים לתת את המענים האלה גם עכשיו במקומות שעדיין נמצאים בהם מפונים. 

אבל אדוני מאשים אותנו בכל הבעיות שקיימות במדינה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

חלילה, ממש לא. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל ברגע שלקחתם את זה תחת אחריותכם, אתם צריכים לוודא שזה קורה. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

קודם כל, אם לקחתם - - -

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

לקחנו אחריות בתקופת זמן מסוימת אחרי - - -

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

לקחתם, צל"ש טר"ש. שתיים, אני חושב שבאמת היה מיותר שאתם הייתם צריכים לקחת את זה. בסדר? הנה, אני אומר לך. לקחתם, שאו באחריות. שלוש, לפני לשאת באחריות ולקבל את תעודות ההוקרה, אתם לא מונחים בחלק אפילו לא קטן מהפרטים. אני מצטער. כל דבר הוא בערך או לקבל תשובה בהשאלה מאחד מהחברים האחרים כאן. 

אני רוצה תשובות. שוב פעם, אני מזכיר לך גברתי, הגעת לדיון כדי לתת מענה על השאלות האלה. עכשיו לגבי חלק מהנתונים שאני דרשתי גם קיבלתם בקשה ממנהלת הוועדה החרוצה שלנו. תתארגנו לקראת זה. אנחנו נרצה לקבל את התשובות על זה ועל זה. יושבים פה אנשים שעות רבות, מכינים עבודה, מכינים חומר, עושים שיעורי בית, מסתייעים בצוות המדהים של הממ"מ והייעוץ המשפטי. כל צוות הלשכה שלי מגויס לטובת העניין. אני עושה שיעורי בית. אני מטריד את הגברת הזאת מאוחר בלילה בשביל לשאול אותה שאלות הבהרה. היא מעבירה אליכם דרישות, תכינו את התשובות. היא לא צריכה לעשות את זה. 

ועם כל זה, אתם מאוד מופתעים כמעט על כל שאלה ששאלתי אתכם. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >>  

וזה עוד לפני שנכנסתי לתוכן. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

עוד לא התחלנו. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

אני מתנצלת, אני באמת אומרת שאת המספרים של "חרבות ברזל" הם לא איתי, כי אני לא הבנתי שאני צריכה לבוא עם רזולוציות מספרים כזו. אם הייתי יודעת, הייתי מגיעה עם זה. הרזולוציה של המספרים מצויה אצלנו במה שעשינו עכשיו. אוקיי?

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

תראי גברתי, בואי אני אסביר לך רגע משהו. המדריך הזה נכתב בעקבות החלטת ממשלה בלי שום קשר ל-"עם כלביא". בלי שום קשר. אתם על הבסיס של המדריך הזה מגיעים היום לדיון. נאמר ולא היה "עם כלביא", בואי נאמר וקיימנו את הדיון הזה מלפני שלושה שבועות. אין "עם כלביא". עוד לא בא לעולם. יש את המדריך הזה. הוחלט על הקמת פורומים? הוחלט על קליטה ומיפוי רכזים? הוחלט על עבודה, הוחלט על מעקב? הוחלט על יוזמות? תגידו לי מה מהם עשיתם. אבל תשפכו לי את זה על תשתית שתגידו לי מי קהל הלקוחות שלכם, מאיפה מגיע, כמה זמן, באיזה גילאים, באיזה מלונות. זה כל הדיון, נו באמת. זה כל הדיון. 

כל רגע להגיד לי לא נערכנו ל-"חרבות ברזל" כי נערכנו ל-"עם כלביא". אני יש לי תחושה, עם כל הצניעות, לא בלתי מבוססת, שגם ב-"עם כלביא" אין לכם תשובות מספקות למה שאני צריך. אבל נאמר ועוד לא הגיע "עם כלביא", המדריך הזה הוא לא תוצאה של "עם כלביא". המדריך הזה הוא תוצאה של חרבות ברזל. באמת. באמת, חבר'ה. 

אני מבקש תשובות. תגידו אין. 

 << אורח >> טלי יוגב: << אורח >>  

יהיו. 

 << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >>  

יהיו? תודה רבה. אוקיי, אני עובר לדברי סיכום. 

הוועדה קבעה להיום דיון המשך, שנדחה לאור מלחמת "עם כלביא", שאמור לעסוק במנגנון מוגנות ילדים ובני נוער בבתי מלון ומרכזי קליטה אליהם פונו החל מה-7 באוקטובר 2023. חרף העובדה שנושא הדיון היה ידוע לכול ואף הגדילה מנהלת הוועדה ודאגה לשלוח שאלות ממוקדות לבעלי התפקידים אשר אמורים לספק את הנתונים הרלוונטיים לדיון, וזאת כדי שהוועדה כוועדה מפקחת על זכויות הילד, תוכל לאמוד את דרכי הטיפול, המשאבים הניתנים, תהליכי טיוב ותיקון ויישום. 

בסיס הדיון הסתמך והוא תולדה של החלטות שהתקבלו במדריך שפורסם ב-27 ביולי 2024. למרבה המבוכה כמעט ולא ניתנו תשובות המגובות בנתונים ועבודה מקדימה, חרף העובדה שכאמור רוב השאלות נשלחו כשאלות מקדימות כהכנה לדיון. 

הוועדה רואה בחומרה חוסר מוכנות, שמבטאת חוסר שליטה בנתונים. ומצפה מכל בעלי התפקידים שעוסקים בתחום להיות בקיאים בכל הנתונים הרלוונטיים כפי סמכותם ותפקידם. יחד עם זאת, ולאור העובדה שטובת ילדי ישראל עומדת בראש מעייני כל היושבים סביב השולחן הזה, נאותה הוועדה לקצר את הדיון כדי לתת זמן שהות לבעלי התפקידים, כדי שיגיעו ערוכים ומוכנים בהתאם לפרוגרמה שהציגה במצוינות חה"כ מיכל שיר. 

תודה רבה, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:40. << סיום >>