פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 13 הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל 15/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 105 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום שלישי, י"ט בתמוז התשפ"ה (15 ביולי 2025), שעה 14:00 סדר היום: << נושא >> יישום הקצאות משרד האנרגיה לשנת 2025 עבור תכניות לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת ביישובים – ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר יסמין פרידמן חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו מוזמנים: עירית הייטנר שעיו – מנהל אגף שלטון מקומי ומיזמים, משרד האנרגיה גיא דקניט – מנהל תחום שלטון מקומי, משרד האנרגיה גיל פרואקטור – מנהל אגף שינוי אקלים מטיגציה, המשרד להגנת הסביבה כינרת דהן גרנית – מנהלת אגף בכיר אנרגיות מתחדשות, חטיבה לאנרגיה מתחדשת, משרד האנרגיה והתשתיות ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהלת הוועדה: נטלי שלף רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת התקציב לשנת הכספים 2025 - סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני פותח שוב את דיוני הוועדה בעניין יישום הקצאות משרד האנרגיה לשנת 2025 עבור תכניות לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת ביישובים – ישיבת מעקב. בבקשה, עירית. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אני מנהלת אגף שלטון מקומי ומיזמים, חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות. במסגרת קרן העושר המשרד קיבל 12 מיליון שקלים לקירוי הסולרי שכינרת הציגה קודם, ועוד שמונה מיליון שקלים לפרויקטים חדשניים לאנרגיה מקיימת, ואנחנו נציג עכשיו את הסטטוס. מאחר שלא היינו תלויים בתקציב של עוד משרדים אז הקול הקורא כבר פורסם ב- 7 במאי. ההגשה הייתה אמורה להיות כבר בתחילת יולי והיינו אמורים להציג לכם אפילו זוכים, אבל בשל המלחמה קיבלנו הרבה מאוד פניות מהרשויות ודחינו פעמיים את מועד ההגשה, ועכשיו ההגשה אמורה להיות ב-27 ביולי. באוגוסט-ספטמבר נדרג, ובספטמבר-אוקטובר כבר יהיו זוכים בהתקשרויות. כאשר נבחרים זוכים בקולות הקוראים שלנו אנחנו מלווים אותם צמוד מאוד. כלומר אנחנו לא רק נותנים את הכסף, אלא גם נותנים הרשאה לכסף. אנחנו עושים מפגשי סטטוס כל שלושה חודשים כדי לראות איך זה מתקדם ואיך אנחנו יכולים לעזור עם חסמים. אנחנו גם מנגישים הרבה מידע כי יש פרויקטים, בייחוד מהסוג הזה שהם פרויקטים יחסית חדשים יותר, ואז אנחנו בונים מדריך שיעזור לרשויות, עושים קבוצות של צוותי עבודה, אנחנו עושים הרצאות, עושים לימוד עמיתים של רשות אחת עם אחרת – אנחנו מלווים מאוד צמוד את הפרויקטים האלה בכל שלבי היישום. היקף התקציב של הקול הקורא – אנחנו עוד לא יודעים כי המשרד עוד לא החליט, אבל זה יהיה תקציב המשרד, למעשה. אז המשרד עדיין לא החליטה על הסכום הסופי. אבל 8 מיליון שקל מוקצים רק לפרויקטים החדשניים שקרן העושר מממנת. הרבה שנים אנחנו תומכים ברשויות במעבר לאנרגיה מקיימת. בדרך כלל אנחנו עושים את זה בפרויקטים של החלפת תאורה או החלפת מיזוג – משהו שעוזר לנכסים הרשותיים. אבל פה מדובר על פרויקטים מסוג חדש יותר שאמור לעזור לרשות לקדם אנרגיה מתחדשת גם במגזרים הלא רשותיים. כלומר אנחנו מאמינים שהרשויות הן אלה שעובדות מול האזרחים - כולנו ראינו את זה גם במלחמה וגם בקורונה – איך הרשויות יכולות להעביר הרבה פעמים תהליכים הרבה יותר טוב מול האזרחים מאשר אנחנו בשלטון המרכזי. בגלל זה מאוד חשובה לנו השותפות שלנו עם השלטון המקומי כדי לראות איך אנחנו מקדמים ביחד ומשיגים את היעדים הלאומיים גם של הפחתת פליטות, גם של אנרגיה מתחדשת. אחד הפרויקטים המרכזיים זה מה שאנחנו קוראים לו מרכז יישום רשותי שהרשות מקימה, והיא עוזרת גם לתושבים וגם לעסקים לקדם אנרגיה מתחדשת. היא עושה את זה על-ידי הנגשת מידע, על-ידי מכרזים שהתושבים או העסקים יכולים להשתמש בהם, על-ידי אסיפות תושבים – כל דבר שהתושבים והעסקים צריכים בשביל לקדם את זה. אנחנו יודעים שהרבה פעמים אנרגיה מתחדשת לא מתקדמת בגלל מודעות; לא מודעים לזה, לא מודעים לכלכליות, לא מודעים לאפקטים של הסביבה על זה וגם אם רוצים כבר לעשות אז מאוד מסובך איך לעשות את זה. המרכז הרשותי הזה אמור להקל על כל התהליכים כדי לקדם את האנרגיה המתחדשת גם בבתי התושבים וגם בעסקים. זאת בחירה של הרשות על מה המיקוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לאיזו תכנית אתם מכוונים? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> לא הבנתי את השאלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו ראינו כל מיני פרויקטים בוועדה, שמענו ראשי רשויות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז שמונה מיליון הם רק לדברים חדשניים ברשויות המקומיות, והיא בדיוק מסבירה. אז הדבר הראשון הוא מרכז רשותי שיעזור לתושבים להבין - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבין, אנחנו לא חזרנו להתחלה. את מסבירה לי כאילו אני ילד שצריך הסבר. יש דברים קבועים שעלו בוועדה. אני רוצה משהו אחר שדיברנו עליו בוועדה אפרופו ראשי רשויות שדיברו על אגירת אנרגיה שזה הפרויקט שדיברנו עליו ועל אתרים פוטו-וולטאיים של הרשות. זה מה שאנחנו כיוונו אליו. בקול הקורא אתם תעשו מה שקשור אלינו, לא רק מה שאתם חושבים. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> ברור. עכשיו אני מציגה ספציפית מה קורה עם התקציב של קרן העושר. אז קודם כול בקול הקורא יש תקציב של המשרד לפרויקטים של אגירה. אני הבנתי שהקרן דווקא כיוונה לפרויקטים חדשניים יותר. אנחנו גם הצגנו את הפרויקטים האלה, אבל מרכז היישום זה בדיוק מה שנועד לעודד אנרגיה מתחדשת. הרשות פשוט מעודדת את התושבים להקים אנרגיה מתחדשת. אז זה לגמרי הולם את הכוונה של הקרן, כמו שאני מבינה אותה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דיברנו על אתרים פוטו-וולטאיים. בדיוני הוועדה הקודמת עם היושבת-ראש הקודמת דיברו על מצפה רמון ועוד ראשי רשויות שדיברו על הגירה, אני לא זוכר אפילו איזה. אנחנו רוצים לעזור להם בקידום הפרויקטים האלה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> כינרת הייתה בדיונים הקודמים אבל ההצעה שלנו הייתה דווקא לפרויקטים כאלה. בכל מקרה מאחר שיש תקציב משרדי בקול הקורא הזה יהיו גם פרויקטים של אגירה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם תקצבו לזה כ-30 מיליון שקל, ומתוכם שמונה מיליון הם מהקרן. פלוס מינוס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היו כמה רשויות. מצפה רמון עוד נדון בוועדה הקודמת לפני שהייתי יושב-ראש. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה מדבר על הפרויקט הענק? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. אז אמרנו שם שאנחנו יכולים לתקצב את הנושא של התכנון – התחלת הקמת הפרויקט. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> יש לנו פה גם תקציבים לתכנון, אני אראה עוד מעט. אז אם ירצו אפשר יהיה גם להשתמש בזה. בכל אופן יש לנו גם פרויקטים למענה עוני באנרגיה. אנחנו יודעים שיש הרבה משקי בית שההוצאה של תשלום על אנרגיה, כלומר על מזגן בקיץ ואמצעי חימום בחורף מאוד מכבידה על התקציב המשפחתי. בגלל זה אנחנו מנסים לעזור באמצעות הרשויות לעזור גם למשקי בית כאלה. זה, כמובן, באמצעות אגפי הרווחה ברשויות שאחראים על איתור המשפחות שמתקשות בתשלום. בפרויקטים האלה אנחנו עוזרים גם על-ידי הכשרת מתנדבים או עובדים סוציאליים שיוכלו להסביר למשפחות האלה איך הם יכולים לחסוך באנרגיה ואפילו על-ידי תקציב לשיפוצים קלים בבתים האלה. אז זה עוד פרויקט שייצא במסגרת הקול הקורא הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתם גם רושמים סיוע בהתקנת מערכות סולריות. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> זה קצת תלוי ברשות – איפה היא תרצה לכוון את זה, כי אנחנו מנסים לתת לרשות חופש וגמישות להחליט. אנחנו בונים מפרטים, ואומרים שלכל פרויקט כזה יש מרכיבי חובה שחייבים להיות בו, יש בו מרכיבי בחירה. אז אם הרשות רוצה ללכת גם למשקי בית חדשים ולעודד אותם לקידום אנרגיה מתחדשת בגגות שלהם זה, כמובן, מבורך, זאת החלטה של הרשות. בנוסף לזה גם בשיתוף פעולה אנחנו מנסים שגם משרד הבינוי והשיכון, והחברות יעשו אנרגיה מתחדשת לבתי הדיור הציבורי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דנו אז וקיבלנו ראשי רשויות שכל אחד אמר משהו. עכשיו אני גם נזכר בעיריית אשקלון שהיה להם פרויקט על הים שהוא מול אסדת גז, ולכן גם לקחנו אותם בחשבון. כל זה בכל מיני סכומים לפרויקטים כאלה. את יכולה לחייך, אבל אני אגיד לך רק דבר אחד: בוועדה הזאת ניהלנו את זה בצורה מאוד מדויקת, ואני אלחם על כל מה שקבענו פה חברי הוועדה יחד כי לקחו לנו חלק מהדברים לכיוונים שלא תכננו. יש רשויות שרוצות לעשות פרויקטים של אנרגיה מתחדשת. אנחנו רוצים פחות ברוחניות של אנרגיה מתחדשת, אלא רוצים לראות בפועל פרויקטים. יש רשויות שדיברו פה על אגירת אנרגיה ועל אתרים פוטו-וולטאיים ויש כאלה שלקחו שטחים וביקשו גם הרבה כסף. אמרנו - - - תכנון, ונתקדם מפה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ניסים, או שאני לא מבינה או לא יודעת כי בסופו של יום כשבאה עיריית אשקלון והציגה את הפרויקט שלה או מצפה רמון והציג את הפרויקט שלו זה לא מה שמשרד האנרגיה הציג. משרד האנרגיה הציג דברים אחרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בוועדה הצגנו הרבה מאוד פרויקטים שאחרים לא הציגו, ואנחנו היינו חדשניים בזה. אחרת אם היינו מחכים שיציגו לנו לא הייתה פה אנרגיה מתחדשת ולא כלום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מבינה. אבל כשהכספים האלה אושרו לא הבנתי שאם אנחנו מאשרים למשרד האנרגיה אנחנו מאשרים את זה לטובת אשקלון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו לא קובעים לאיזו עיר זה הולך. שלא תביני לא נכון. אני אתן דוגמאות לפרויקטים עירוניים בנושא אנרגיה מתחדשת. אני לא רציתי להביא את זה לפרויקט על שמצטרף למשרד למה שהוא עושה בשגרה. אנחנו רוצים לראות איך זה בא לידי מימוש. דרך אגב, זה גם כולל נושא תעסוקה. כי באשקלון אין פרויקט לאנרגיה מתחדשת שכללה תעסוקה בתוכה, ואנחנו רוצים לראות את הדברים האלה גם בנגב. יש רשויות שרוצות לעשות פרויקט כזה וקשה להן. הן רוצות שמונה מיליון שקל לפרויקט, לדוגמה. אני אומר, שאפשר לחלק את זה לשמונה פרויקטים – ככה אני ראיתי את זה בוועדה. אלה ההצעות שהיו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת אם אפשר להכתיב למשרד אם הכסף עבר למשרד האנרגיה - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה הדיון הבסיסי שלנו. גם כשהבאת מישהי לתעסוקה, ואנחנו רוצים שהיא תעשה את זה כי היא עושה את זה במקומות שאנחנו רוצים את התעסוקה שלה אז אנחנו רוצים לעמוד על הדברים האלה ולראות שזה באמת מגיע. את יודעת מה עשו בסוף עם הסכומים – נשארתי בתחומים מסוימים למרות שפיזרנו את החינוך יפה מאוד. עדיין בתחומים מסוימים שרצינו – אנרגיה מתחדשת, תעסוקה בנגב וכל הדברים האלה - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כלום לא קיבלנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קיבלנו. לא לא קיבלנו כלום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מעט מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם את המעט מאוד לא תפזרי לכיוונים אחרים, זה מה שאני אומר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> - - - פרוטות. זרקו לנו עצם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא נחזור לוויכוחים של העבר, יש כרגע מצב נתון. אם את אומרת שזרקו לנו עצם, את העצם הזאת ניתן לנקודות הנכונות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול שאלה מקצועית? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני שמח שיש התייחסות לעוני אנרגטי. השאלה אם הגיבוש של התכנית בשיתוף יחידות הרווחה באמת מתמקדות בשכבות שזקוקות לסיוע הכלכלי הזה במימון עלויות האנרגיה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ובכמה זה תוקצב? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אני רוצה לענות ליושב-ראש הוועדה. אנחנו הגשנו הצעה לקרן ואלה היו הפרויקטים שהיו בהצעה. אז אנחנו מאוד עושים לפי ההצעה שלנו, אנחנו מאוד מדייקים לפי ההצעה. זה לא כסף שהיה מוקצה מתקציב המשרד, זה כסף שציינו גם בקול הקורא שהוא בא מקרן העושר, וברור לנו לגמרי שזה הכסף של קרן העושר. לגבי שדות סולריים שזה מה שאני מבינה שאשקלון אולי רצו – זה משהו שאנחנו לא מתקצבים במסגרות של קולות קוראים כאלה. יש לזה תעריף של רשות החשמל שמתקצבת. אם ירצו לתקציב תכנון זה כן אפשרי במסגרת הפרויקטים האלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כלומר הם יכולים לגשת לכל קול קורא. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> בכל אופן לא קיבלנו הקצאה לשדות סולריים, אני לא יודעת איפה הייתה אי הבנה. מבחינתנו ההקצאה שקיבלנו היא לפרויקטים האלה. ושוב, פרסמנו כבר קול קורא כשזה יחסית מוקדם בעולם ממשלתי – אנחנו עוד מעט לקראת בחירת זוכים – ואלה היו הפרויקטים שעליהם קיבלנו הקצאה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אמרת שהרשויות תוכלנה להכווין את זה, למשל, לתמרוץ של משקי בית חדשים להתקין פנלים סולריים. איך זה עולה בקנה אחד? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> הפרויקטים הם שונים וגם עשינו סקירה מאוד רחבה של כל הפרויקטים האלה – מה קורה בעולם, מה קורה בארץ, ולפי זה בנינו מפרטים. הפרויקט הקודם שהראיתי של מרכז יישום לאנרגיה מתחדשת הרשות מנסה לקדם אנרגיה מתחדשת אצל כלל התושבים בה - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בלי קשר לעוני אנרגטי. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> לא, זה לא פרויקט של עוני אנרגטי, זה לכלל התושבים. שוב, הרשות יכולה להגיד שהיא רוצה להתייחס יותר לאוכלוסייה החלשה שלה או להתייחס לכלל האוכלוסייה; כי, למרבה הצער, כולנו יודעים שרוב משקי הבית לא הקימו אנרגיה מתחדשת בגגות שלהם. לכן זה נועד לעודד אנרגיה מתחדשת באופן כללי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את יודעת למה לא התקינו? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כי זה יקר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז מה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש רק שישה בניינים בארץ, אם אני לא טועה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אנחנו לא מדברים על בתים משותפים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז על מה? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> א', יש 30 בתים משותפים בשלבים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שעוני אנרגטי לא קיים בווילות. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> רגע, יש בלבול בין שני הדברים. אלה פרויקטים נפרדים. יש מרכז יישום, והוא נועד לקידום אנרגיה מתחדשת בתושבים ובעסקים באופן כללי. אם הרשות רוצה להתמקד יותר בבתים משותפים, שזה כמובן מאוד מאתגר או באוכלוסייה חדשה – זאת החלטה שלה. מבחינתנו הם צריכים להראות לנו שהם מקדמים אנרגיה מתחדשת בכלל הרשות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בכמה הוא מתוקצב? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> בערך בכמה מאות אלפי שקלים לרשות שתזכה. אמרנו שיש בסך הכול שמונה מיליון שקלים לפרויקטים האלה מקרן העושר. הרשויות צריכות לבחור עכשיו מבין הפרויקטים ולפי זה נתקצב. אנחנו בכל זאת רוצים גם לתת לרשויות חופש לבחור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון, מאה אחוז. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אז זה מרכז יישום – אנרגיה מתחדשת לכלל הרשות. פה יש מענה לעוני באנרגיה שנועד רק לאוכלוסיות חלשות. הרשות עושה את זה בדרך כלל בשיתוף פעולה של מישהו שהוא יותר בתחום האנרגיה של אגפי הרווחה. הם מאתרים ביחד רק אוכלוסיות מוחלשות, ואז הרשות יכולה להחליט איך היא פועלת. יש מפרט שאומר מה חייבים לעשות, מה אפשר לעשות. היא יכולה לחשוב שהיא מתמקדת רק בבית עצמו בעזרה בשיפוץ יחסית זול כדי להעלות את היעילות באנרגיה של הבית ולצרוך פחות חשמל; היא יכולה להחליט שהיא מתמקדת באנרגיה מתחדשת רק בתושבים חלשים. עוני באנרגיה נועד רק לאוכלוסיות חלשות. הרשות בפרויקט הזה לא יכולה לפנות לכלל התושבים, אלא רק לאוכלוסייה חלשה. אנחנו מקדמים את זה מאוד בצמוד מכיוון שמדובר בפרויקטים חלשים שזה לא כל כך לשכפל ולעשות עוד החלפת תאורה, אלא אנחנו עושים ממש ישיבות סטטוס כל כמה חודשים עם הרשות, רואים איך היא מקדמת ומקבלים את כל התוצרים. אנחנו מאשרים לה תכנית עבודה עוד בכלל לפני שהיא מתחילה – זה בפיקוח מאוד צמוד של המשרד. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> יש שמונה מיליון שאתם תוציאו קולות קוראים ועיר יכולה לבחור מה היא רוצה: או אנרגיה או זה או זה. עכשיו הבנתי. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> כן. אני גם רוצה להדגיש שהקול הקורא עכשיו באוויר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עכשיו הבנתי. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אולי לא הסברתי קודם – במסגרת הקול הקורא שפרסמנו - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כמה רשויות את מעריכה שיוכלו לקבל? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> לקול קורא רגיל שלנו פונות בערך 100 רשויות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, כמה - - - << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> כמה זוכים יהיו בשמונה מיליון של האימפקט של הפרויקטים האלה? הייתי אומרת, בערך 30-20 רשויות. גם התקציב הוא לפעמים לפי גודל הרשות כי יש לנו טבלה כמה כל רשות מקבלת לפי גודלה. לכן זה מאוד תלוי ברשויות שיפנו וברשויות שיזכו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עכשיו אני כותבת לגזבר של באר-שבע. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> שיפנה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לוודא. למרות שאני סומכת עליו שהוא לא פספס. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> יש לנו רשימת תפוצה מאוד גדולה, ואנחנו מגיעים לרוב הרשויות בישראל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא לא פספס. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> יש לנו פרויקט של מערכת ניהול אנרגיה - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תעבירו לנו, בסדר? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> את הקול הקורא? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בטח. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> בשמחה. אבל אני אגיד שאנחנו מגיעים למספר גדול מאוד של רשויות. גם השר מאוד מציג את זה לרשויות כשהוא נפגש איתם. אני לא חושבת שיש הרבה רשויות בישראל שלא יודעות שיש קול קורא. החלטה שלהם אם לפנות או לא. בכל אופן רוב הרשויות לא באמת יודעות מה קורה בתחום האנרגיה שלהן – לא בצריכת האנרגיה, לא בייצור האנרגיה מתחדשת. אלה מערכות משוכללות של נתונים שאמורות לתת לרשות גם לדעת מהו ייצור האנרגיה המתחדשת. הרבה פעמים לרשות יש מתקני אנרגיה מתחדשת, והם לא עובדים או לא עובדים טוב, והם לא יודעים את זה. אז מערכת כזאת משקפת להם את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם יודעים את זה? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> המערכת יודעת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אתם. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> מה עובד טוב ומה לא? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לך מפה של מערכת ניהול אנרגיה לאומית? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אין דבר כזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> השאיפה שלנו שברגע שנצליח לעשות מערכות ניהול אנרגיה רשותיות בהרבה רשויות בישראל וגם באשכולות אזוריים, דרך אגב, ואז זה ייתן לנו יותר רחב, אז נוכל לעשות גם מערכת ארצית שמקבלת את הנתונים. כרגע מאחר שהרשויות לא יודעות מה המצב אצלן אנחנו לא יודעים מה המצב ברמה הארצית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם אני ראש עיר אני לא הולך על זה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> למה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את רשות לאומית ולך אין את זה, אז את באה למכור לי משהו שלך אין? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> קודם כול, יש לנו תמונה כללית של רשות החשמל מה האנרגיה המתחדשת שמיוצרת בכל רשות לפי סקטורים שונים. זה משהו שאנחנו מפרסמים באגף כל שנה ויש לנו נתונים גם בנכסים הרשותיים וגם בכלל שטח הרשות – כמה אנרגיה מתחדשת מיוצרת במגזר הביתי ברשות מסוימת. יש נתונים מרשות החשמל ואנחנו מעבדים את זה ומפיצים לכל הרשויות. אז המדד הזה יש. זה משהו של הרשות. הרשות צריכה לדעת אם בית ספר שלה מפעיל מיזוג בשישי-שבת למרות שאין שם אף אחד; היא צריכה לדעת אם הפנלים הסולריים בגג בית הספר פועלים או מסיבות שונות לא פועלים. כלומר זאת מערכת מקומית של הרשות. ככל שיהיו ליותר רשויות מקומיות מערכות כאלה אנחנו נוכל לדעת גם מה המצב הארצי. אבל כשהרשות לא יודעת מה המצב אצלה אז גם אנחנו לא יכולים לדעת מה המצב ברמה הארצית כי אתה חייב שיהיו לך זימונים, פיקוח וניטור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> טוב. << דובר >> כינרת דהן גרנית: << דובר >> ברשות היושב-ראש, אני מבקשת להתייחס לשאלה לגבי ההקצאה המקורית של הקרן. חשוב להדגיש שהמשרד, כמובן, עוקב באדיקות אחרי המטרות שהקרן הגדירה. דיברנו על פרויקטים חדשניים באנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות. יודגש שכל רשות מקומית שהגיעה לפה או לא הגיעה לפה יכולה לגשת לקולות הקוראים ולקבל בהתאם לתבחינים ובהתאם למה שהגדירה הקרן, שזה הצעת אנרגיה מתחדשת ברשות המקומית – מניעת עוני באנרגיה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> בפרויקטים האלה. << דובר >> כינרת דהן גרנית: << דובר >> צמצום עוני באנרגיה ברשויות מוחלשות. זה מועבר לכל רשות שתפנה, וכל הרשויות יכולות לפנות. אז בהתאם להנחיות המדויקות של הקרן, הקולות הקוראים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אני חושבת שהייתה אי הבנה לגבי הפרויקטים אבל זאת ההצעה של - - -. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה ליהודים והבנה? הכול בסידור. השר חשב להשקיע בכל מיני מקומות אז אני אגיד לו שאם יש בעיה יש בעיה. אבל, לדעתי, אין בעיה כרגע. נגשר על הדברים האלה. אם הרשות רוצה להקים יכול להיות שגם זה חלק מהפרויקט כי אנחנו לא הולכים להשקיע את כל הפרויקט. כמה היה להם מהפרויקט במצפה רמון? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא זוכר מה הפרויקט - - - שהם ביקשו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 20 ביקשו בהתחלה. אנחנו אמרנו להם שאנחנו יכולים לעזור אולי בתכנון של הדברים בהתחלה. אז יכול להיות שדווקא הפתרון שלכם נותן להם את הסטארט-אפ. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואז החלטת שלא עוזרים להם בכלל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה חושב. תבוא לפגישה אישית איתי ואני אסביר לך הכול. אתה לא הבנת, כנראה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ההחלטה לא כוללת את הפרויקט של מצפה רמון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אולי כן. בקיצור, עזוב, אני אראה לך את זה אם אתה רוצה. אני אסביר לך. אתה מחייך מתחילת הישיבה עד עכשיו. מה אתה כל כך מרוצה? זאת ההודעה שראית בלאפ-טופ? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מרגיש שאני נושם סוף-סוף אוויר פסגות. מדברים על דברים טובים סוף-סוף בוועדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מעולה. זאת ההודעה של לפיד ששלח לכם, שהם החליטו לחתום על 61? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, זה קראתי בטוויטר, שהורו להם לחתום. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למי? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ליהדות התורה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם רציתם לפרק - - - בסוף - - - טוב, תודה רבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי עוד שאלות. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> יש פרויקט אחד שעונה למה שהיושב-ראש אמר, שזה פרויקט יותר תכנוני. זה מתחבר למה שאמרת קודם – יש לנו אפשרות גם לפרויקט תכנוני. הרשות עושה תכנון של צריכת האנרגיה שלה וייצור האנרגיה ומה היא רוצה בעתיד, וזה יכול לתת מענה גם לפרויקטים שהזכרת קודם כי במסגרת שמונה מיליון שקלים אנחנו לא יכולים לממן פרויקטים סולריים גדולים מאוד. בשבילי זה יש גם תעריף. אבל את התכנון ואת בניית התשתית – בזה אנחנו יכולים לעזור במסגרת הפרויקטים האלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין חפיפה כלשהי בין העבודה של עמיאל במשרד להגנת הסביבה לבין הקמה של תכניות גם מיטיגציה וגם אדפטציה עירונית? << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אנחנו עובדים מאוד צמוד עם עמיאל. החלוקה בינינו לבין הגנת הסביבה היא שעמיאל מממנים ויוזמים תכניות לאדפטציה, ואנחנו במסגרות אחרות שלנו, לא במסגרת הזאת, מממנים תכניות למיטיגציה. ואנחנו עובדים יפה אחד עם השני ומסתנכרנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> העוני האנרגטי זה לא מיטיגציה, זה אדפטציה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> אנחנו מגדירים עוני באנרגיה כמיטיגציה. נכון, זה ממשק, אפשר להתווכח. אבל ככל שאני יודעת ואנחנו די מסונכרנים, עמיאל לא מתעסקים בעוני באנרגיה – זה נושא אצלנו. אנחנו חיים טוב איתם, ואנחנו מסתנכרנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם עובדים בסינרגיה. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> כן, אנחנו עובדים במשותף מאוד יפה, ואנחנו יודעים כל אחד מה השני עושה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> באמת מרשים מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש מישהו שלא דיבר ורוצה להתייחס? לגבי קירוי של גגות ובניינים משותפים – אני יודע שיש לכם פרויקט, נכון? סתם ככה בסוגריים. כשזה עלה חשבתי שתקפוץ ותגיד, כן, לנו יש פרויקט. השרה דיברה איתי על זה בעבר. << אורח >> עירית הייטנר שעיו: << אורח >> לגבי בניינים משותפים יש לנו מיזם משותף עם עמותת "שמש לכולם" שמקדמת אנרגיה מתחדשת בבתים משותפים. במסגרת המיזם הזה, כמו שיוראי אמר, אין לנו שישה בתים, יש 30 בתים. הנושא של בתים משותפים הוא מאוד מאתגר, ולכן עשינו מיזם משותף עם "שמש לכולם". כינרת יכולה להרחיב על תכנית מאה אלף גגות שאנחנו מנסים להמשיך ולהרחיב בבתים משותפים. << דובר >> כינרת דהן גרנית: << דובר >> תכנית מאה אלף גגות שמה יעד של 100,000 גגות סולריים בבתים פרטיים עד 2030 ומתוכם לפחות יעד של 5,000 גגות בבתים משותפים. גם שם העבודה שנעשתה היא להבין איפה החסמים, למה זה לא קורה ולנסות להסיר אותם. למשל, חסם אחד שעלה זה מס ההכנסה. מס ההכנסה מחושב בצורה שלא מתאימה לבתים משותפים, ואנחנו עובדים מול רשות המיסים ומשרד האוצר כדי להתאים את המנגנון. גם עניין ההנגשה של המידע באמצעות המיזם המשותף שתיארה עירית והעלאת המודעות. אני לא יודעת אם מישהו ראה את הקמפיין שיצאנו איתו: "כשהשמש עולה ההכנסה שלך גדולה". במסגרת הקמפיין גם הבתים שהוצגו הם בתים משותפים; גם באתר שלנו שבו אפשר לחשב את ההכנסה יש אזור ספציפי וייעודי לבתים משותפים. המטרה שלנו היא לשנות תפיסה. מערכות סולריות זה לא מוצר פרימיום של בתים פרטיים, זה מוצר שמתאים לכל בית בישראל, ולבתים משותפים – על אחת כמה וכמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. רצית להגיד משהו? << אורח >> גיל פרואקטור: << אורח >> אני רק אגיד שבאופן כללי בכל הקידום של האנרגיות המתחדשות, כמובן אנחנו במשרד להגנת הסביבה אנחנו עובדים יחד עם משרד האנרגיה. וגם בהקשר של מערכות ניהול אנרגיה, אני אגיד שמפעלים רבים ועסקים רבים, כולל גדולים מאוד, מנהלים את צריכת האנרגיה שלהם. הם מחויבים לזה, לדוגמה, בהיתרי הפליטה – כך למשל מפעלים; זאת פרקטיקה מאוד קיימת ונפוצה במגזר העסקי התעשייתי, ולקדם את זה גם ברמה של רשות מקומית זה דבר מאוד חשוב ומבורך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני נועל את הישיבה. אנחנו ניפגש שוב ב-15:15. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:40. << סיום >>