פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



39
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
15/07/2025


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 224
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, י"ט בתמוז התשפ"ה (15 ביולי 2025), שעה 13:00



סדר היום:
 << נושא >> שירות חרדים בצה"ל - דוח ביקורת שנתי 62  << נושא >>    


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיקי לוי – היו"ר
מטי צרפתי הרכבי


חברי הכנסת:
ולדימיר בליאק
סימון דוידסון
מאיר כהן
שרון ניר
אלעזר שטרן
נאור שירי


מוזמנים: 
	חזי טל עיני
	–
	עוזר למנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, משרד מבקר המדינה

	שי טייב
	–
	ר' חטיבת תכנון וכוח אדם - תומכ"א, צה"ל

	ענבר גולדנר
	–
	רמ"ד עצורים, אכ"א, צה"ל

	טל שטיינסקי
	–
	ע' יועמ"ש תומכ"א, צה"ל

	נועה טל
	–
	רל"שית רח"ט תומכ"א, צה"ל

	ליהיא קטלן
	–
	ע׳ דוברות אכ"א, צה"ל

	מאיה שגיא
	–
	צה"ל

	רום בר-אב
	–
	רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

	דן הראל
	–
	סגן הרמטכ"ל לשעבר

	ריקי שפירא
	–
	עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

	אורן שביל
	–
	מוביל "אחים ואחיות לנשק"

	בתיה כהנא דרור
	–
	מובילת ארגון "אימא ערה"

	עדי אשכנזי
	–
	מילואימניק

	עוז בן נון
	–
	מוביל ארגון "דור במיל'"

	שירה אמסילי
	–
	חברת הצוות המנהל ב"שותפות לשירות"

	שבות רענן
	–
	אשת מילואים

	לילך חיים אידלברג
	–
	צוות הובלה, "אל הדגל"

	מיכל ברקאי ברודי
	–
	מייסדת "המתמרנות"

	חנניה בן שמעון
	–
	"כתף אל כתף"






מנהלת הוועדה:
פלורינה הלמן לוין

רשמת פרלמנטרית:
רויטל יפרח


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> שירות חרדים בצה"ל - דוח ביקורת שנתי 62  << נושא >>  


 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

צוהריים טובים. תודה רבה שבאתם. היום יום שלישי, י"ט בתמוז התשפ"ה, היום ה-648 למלחמה. 893 חללי צה"ל; 963 אזרחים שנרצחו; 78 חללי משטרה ושירות ביטחון כללי; 50 חטופים עדיין בשבי מפלצות החמאס. נקווה שישובו במהרה ויהיה הסדר.

אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: שירות חרדים בצה"ל – דוח ביקורת שנתי 62 – ישיבת מעקב. בראשית דבריי, בשמי, בשם הוועדה וברשותכם, בשם המוזמנים, אני שולח תנחומים למשפחותיהם של חללי צה"ל – סמל שלמה יקיר שרם ז"ל, סמ"ר שהם מנחם ז"ל, סמל יולי פקטור ז"ל, שנפלו בפעילות מבצעית ברצועת עזה. יהי זכרם ברוך!

אני מרשה לעצמי להגיד משהו הוא חצי פוליטי או משהו שבא מתוך הלב, שמה שהיה אתמול בכנסת, קידום חוק ההשתמטות על-ידי הממשלה, כאשר היה ידוע לראש הממשלה ולשאר המטפלים האחרים ולסיעות חברי כנסת – היה ידוע להם שיש ארבעה נופלים. שלושה ואחד שהתאבד, השלישי החודש. ובכל זאת, במקום לדחות את כל הנושא הזה, הפוליטיקה גברה גם על העניין הזה. פשוט חרפה, ואני מתבייש בזה. אין לי מילה אחרת. אני מתנצל שאמרתי את זה.

בשבוע שעבר פורסם כי צה"ל צפוי לשלוח עד סוף החודש כ-54,000 צווים – תת-אלוף שי, תודה רבה שבאת. אני מאוד מעריך את זה למרות שרציתי שראש אכ"א יהיה פה. אבל מפאת כבודו של האלוף, ויש לי כבוד, נמנעתי והתפשרתי על זה שתבוא, ואמרתי שלא אוציא צו הבאה כי לא יאה שהוועדה תוציא צו הבאה לאלוף בצה"ל. ובאמת, יש לי הערכה רבה לכל קציני צה"ל, אני יודע בדיוק מה אתם עושים. אז תודה רבה שבאת עם הצוות.

בשבוע שעבר פורסם כי צה"ל צפוי לשלוח עד סוף החודש כ-54,000 צווים ראשוניים מתוך בריכה של 80,000 מקבלי פטור בגילאי 18-26. השאלה שעולה היא מה יכול צה"ל לעשות עם בחור שמועמד לגיוס בגיל 25? מה אפשר לעשות איתו? הוא נשוי ויש לו כבר לפחות בין ילד אחד לשלושה. לוחם קרבי כנראה הוא כבר לא יוכל להיות, ואני בספק אם הוא יוכל להוריד את העומס, אולי אפילו הפוך – צה"ל יצטרך לטפל בו יותר מאשר מה שהוא יכול לתרום ולשלם לו שכר חודשי של כמה אלפי שקלים, כ-8,000 שקלים.

אני שואל ותוהה, והוועדה מבקשת לקבל תשובות מדוע לא להסתפק ולהתרכז במי שאנחנו כן יכולים לגייס? להוציא צווים לבני 17, 17.5, 18, 18.5, טרם גיוסם. ואז מי שמקבל צו ראשון בגיל 16.5, וכולנו קיבלנו, יכול לא להתייצב. אתה לא רודף אחריו. אתה מתחיל לרדוף אחריו בצו השני. כמו כן, רק חלק מתייצבים וחלק לא מתייצבים. אנחנו התייצבנו בצו הראשון כמו ילדים טובים. כמו כן, שמענו שצה"ל מתכוון להחמיר את האכיפה ואף מדובר על הקמת מחסומים, שיתופי פעולה הדוק יותר עם רשות האוכלוסין ועם המשטרה ועוד כהנה וכהנה.

השאלה שנשאלת – למה רק עכשיו? כבר תקופה ארוכה צה"ל מדווח על אחוזי התייצבות נמוכים מאוד, ונצטרך לשמוע בבקשה כמה התייצבו מתוך כמה צווים שנשלחו? השחיקה של הסדיר והמילואים בלתי ניתנת לתיאור, פשוט אין מילים, ורק עכשיו מתכוונים להגביר את האכיפה.

אני שמח על ההחלטה שלמדתי ממנה מהתקשורת. הכוונה הייתה להאריך בשנה נוספת את שירותם של היחידות המיוחדות. לפי התקשורת לפחות, הרמטכ"ל הקפיא את ההחלטה הזאת. אני לא יודע אם לשמוח או להיות עצוב, אם יהיה לו או לא יהיה לו חיילים. כמו כן, הוועדה מעוניינת לשמוע בפירוט על הצעדים שמתכוונים לנקוט כנגד המשתמטים או מה התחדש לעומת פעמים קודמות. 

אנחנו מודעים לכך שעדיין אין סנקציות אישיות, אנחנו מבינים את הקושי. גם שמעתי אותך לא אחת ומאוד מאוד הערכתי את זה שאמרת ש"צריך סנקציות אישיות, בלי זה יהיה קשה". זה רשום בפרוטוקול של הוועדה שלי. זה מה שאמרת ואני תומך בך. בהחלט צריך סנקציות אישיות, לפחות על-פי מה שאני למד מהתקשורת ומהחברים שלי בוועדת החוץ והביטחון. אני מאוד מקווה שזה ילך לכיוון הזה.

אז שוב, תודה רבה שבאת. אני מאוד מאוד מעריך את זה. לא נוותר על זכותנו ביום מן הימים להזמין את האלוף לוועדה, שתתאים את עצמה לזמנו של האלוף. אתמול הוא אמר שהוא בפגישה עם הרמטכ"ל, היום הייתה לו פגישה עם ראש הממשלה, לא נכנסתי לעובי הקורה אבל כיבדתי את זה. מה שאומר אלוף בצה"ל, ראש אכ"א – מבחינתי חקוק בסלע. אז באמת תודה רבה שבאת, אני מאוד מעריך.

נציג משרד מבקר המדינה, אתה רוצה לומר משהו? קצר וקולע.

 << אורח >> חזי טל עיני: << אורח >>   

ממש קצר – אז הדוח הקודם באמת פורסם בשנת 2012, היו בו שלושה נושאים - - - בתחום גיוס חרדים, המדיניות לתכנית שח"ר וסוגיות במימוש המדיניות. כיוון שהדוח הוצג בדיונים קודמים, אני ממליץ, אדוני היושב-ראש, לעבור ישר לדיון.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

תודה רבה. בקשה, תת-אלוף שי.

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

צוהריים טובים. קודם כל, לכבוד הוא לי להיות פשרה שפותרת מחלוקת. מעמד מכובד נתת לי - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

אנחנו כמעט יכולים לסגור את הדיון, אבל לא.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אני מברך על זה, באמת. כבוד גדול.

אני אתייחס פה לכמה דברים, אני אסקור את הפעולות שמתבצעות, את תמונת המצב. אני אשתדל גם לענות לכמה מהשאלות ששאלת על הגילאים ועל האכיפה וכן הלאה.

אז ראשית, אני רוצה להגיד חמישה דברים מרכזיים בתחילה. קודם כל, אנחנו ממשיכים לפעול על-פי החוק ועל-פי הוראות או הנחיות הייעוץ המשפטי בכל מה שקשור בהוצאת הזימונים לכל מי שהיה בבריכה, ותכף אפרט את המספרים כדי לנסות לעשות פעם נוספת סדר על איזה מספרים אנחנו מדברים ועל הגילאים וכן הלאה. התכנית הייתה מלכתחילה, בכל שנת הגיוס 2024 שזה עתה הסתיימה, תכנית מתפתחת. אני מזכיר: מ-3,000 ל-7,000 ועוד 14,000, שזה בסך הכל אותם 24,000 מפורסמים - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

שזה אומר החוק?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

לא. אמרתי שאנחנו פועלים בהתאם לחוק והייעוץ המשפטי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אז אתה פורץ את החוק.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אני לא יודע. אני יודע שהייעוץ המשפטי זה הפרשן המוסמך של החוק, ולכן זה לא פורץ את החוק.


 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אז הוא נותן את המספרים האלה? הייעוץ המשפטי?

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

אנחנו הצגנו תכנית. אני חושב שכדאי שאני אגיד הכל - - 

<< יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

בבקשה, תנו לו לדבר. תרשמו מה שאתם רוצים.
 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

נתקעתי באמצע המשפט הראשון, אז...

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

הנה, אני עכשיו מגן עליך.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

לא, הכל בסדר ב"ה.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

לא, אני בדרך כלל לא מרשה "להיכנס" בקציני צה"ל וגם לא בפעילי ציבור.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

לא נכנסים, הכל בסדר. אני חושב שכשאני אסביר את הכל אז יהיה בהיר יותר, ואם לא אז אני אחדד ואבהיר. אז אני אומר שוב – זה בסך הכל אותם 24,000 זימונים שמוכרים לכולם. במקביל אליהם, צריך לומר שהוצאנו גם צווים למי שהוא היה בעבר באותה בריכה אבל הספיק להשלים לפני פקיעת החוק את כל התהליכים. זאת אומרת, יש כאלה שעשו צווים מכל מיני סיבות – זה עוד כ-2,000 אנשים בסך הכל. וזה מותיר בסך הכל באותה בריכה של אנשים שהיו במעמד כ-54,000 מלש"בים שאמורים להיקרא בחזרה לצו ראשון להשלים תהליכים כדי להכין אותם לקראת גיוס. המספר הוא מספר דינאמי - -

 << אורח >> אורן שביל: << אורח >>   

המתמטיקה לא מסתדרת.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

לא, אדוני. אני קיימתי כמה דיונים בחיים שלי. אם נתחיל פינג-פונג, לא נצליח לסיים. תרשום, אני מבטיח שאני נותן לכם זכות דיבור. בבקשה, להמשיך.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

24,000 ועוד 2,000 זה 26,000 ועוד 54,000 זה כ-80,000. אמרתי שהמספר משתנה – יש אנשים בתוך הקבוצה הזאת שמקבלים פטור. יש אנשים שעוד לא קיבלו את הצו וכבר מתגייסים. סך הכל הבריכה בסדר גודל של 80,000. לא נתתי מספר מדויק, הסברתי. ואם מישהו רוצה אחרי זה לקבל מספרים מדויקים כדי שזה גם יסגור – אני אתן. 

אז התחלתי להגיד שזה עוד 54,000 זימונים. בהקשר ל-54,000 זימונים האלה, כמו שהתפרסם, אנחנו, בהנחיית הרמטכ"ל, שולחים את כל ה-54,000 זימונים או קוראים להתייצבות במהלך השנתון הקרוב. זאת אומרת, מ-1 ביולי ועד 30 ביוני – זה השנתון, אנחנו קוראים לכל ה-54,000 להתייצב בלשכות הגיוס להשלים תהליכים כדי להכין אותם לגיוס.

איך אנחנו שולחים את הצווים? החודש הזה כבר חלק גדול מתוך ה-54,000 כבר יצא החוצה, הזימון הראשון. אנחנו שולחים במהלך החודש הזה את כל ה-54,000 זימונים, מדורגים קדימה לכל שנת הגיוס. זה מהלך שני מרכזי.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>   

שי - - -

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

כן, זה הרבה אלפים כל חודש. זה מאות בכל יום, בכל יום שהוא יום עבודה בלשכות הגיוס – זה מאות זימונים. בנוסף לזה, אנחנו מבצעים, וזה מהלך שסוכם גם עם הגורמים המשפטיים בצבא וגם הוצג ליועצת המשפטית לממשלה ואפרט עליו קצת יותר אחרי זה, על צמצום משמעותי של תהליך ההכרזה על אי שיתוף פעולה ומה שנקרא על השתמטות בקצה, שזה המונח החוקי של הדברים. אחרי זה אני אגיד כמה מילים על התהליך הזה. זה תהליך שלאור הלקחים והפסיקות לאורך הרבה מאוד שנים, הוא תהליך מאוד סדור וקצוב. זאת אומרת, אתה קורא למלש"ב פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית. אחרי זה, שולח לו מכתב התראה, מה שנקרא "פקודת מעצר", ואחרי זה מוציא לו צו 12, שזה הצו שמחייב אותו בגיוס, ואם הוא לא מתייצב זו השתמטות. זה תהליך שלוקח זמן גם בגלל הדינמיקה של ההתראה שאתה צריך לתת, ואולי החשוב יותר מזה, וזה השינוי הגדול, הוא לוקח זמן כי על-פי הנוהג והפסיקה אתה חייב לוודא שיש מודעות של הפרט לזה שהוא ידע וקיבל וכן הלאה.

התהליך, שאנחנו שינינו אותו, הוא תהליך שהופך את כל התנועה הזאת לתנועה אוטומטית יותר. זאת אומרת, אנחנו נעשה את הבדיקות, שהן בדיקות מיכוניות לפני זה, אבל מרגע שהתחלנו את הוצאת הזימונים ועד צו 12, באופן עקרוני חובת ההוכחה חלה על הפרט, ולכן קצב ההכרזה וההגעה למעמד של אי שיתוף פעולה והשתמטות צפוי לעלות במספרים מאוד מאוד משמעותיים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כמה זמן זה בערך?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

התהליך הוא כזה – 14 יום הוצאה לזימון ראשון, עוד 14 לזימון שני, עוד 14 לזימון שלישי. כמובן זה אל מול ימים בלשכות. 30 יום להוצאה של מכתב התראה, פקודת מעצר - -

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>   

72 יום מהתחלה עד עכשיו.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

רגע, עוד שניה.

 << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

שלוש פעמים 14 ועוד 30.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

45 ועוד 30 זה 75, ועוד 45 ימים לצו. התהליך הזה היה יכול להיקטע הרבה פעמים, ואני אתן דוגמה: הוא יכול להיקטע אם לפני שאתה מכריז או שולח צו 12, אתה חייב לוודא שהבן אדם בוודאות קיבל את הצו כי אחרת, אי אפשר יהיה להביא את התיק לדיון ואי אפשר יהיה להוכיח. התהליך הזה, שמדובר על אנשים שלרוב לא ישתפו פעולה, הוא תהליך מאוד קשה ויכול לארוך הרבה זמן. 

ולכן, השיטה עכשיו אומרת ואפרט אותה קצת יותר מאוחר – השיטה אומרת באופן עקרוני שקראתי לך, שלחתי לך צו רשום, עכשיו חובת ההוכחה עליך. השגתי אותך או לא השגתי אותך – אתה נמצא בסך הכל במדינה - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אם סירבתי לחתום על המכתב הרשום?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

זה לא קשור.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הוא שלח, זה מחייב.

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

זה לא קשור. אתה נמצא בסביבה, במדינה שאתה יודע שמקבלים צווים, אתה יודע שאת החלק מהעניין הזה. יש פה רמה מסוימת, לא מושלמת של מודעות אבל היא מאפשרת לפחות לפי הייעוץ המשפטי לעשות תהליך הרבה יותר משמעותי.

המרכיב הבא זה פעולות אכיפה מוגברות. נציג המשטרה הצבאית ידבר על זה יותר מאוחר, מה פעולות האכיפה המעשיות. אגב, חשוב לומר בהקשר הזה שגם התהליך הזה של קיצור תהליכי השתמטות וגם התהליך של אכיפה, נוגע לכל מלש"ב. הוא לא נוגע למלש"ב ממגזר כזה או ממגזר אחר, וזאת נקודה חשובה.

הדבר האחרון, המהלך האחרון שאנחנו נעשה – האמת שתכננו לעשות אותו כבר ביוני ובגלל הנסיבות שכולנו מכירים דחינו לספטמבר. אנחנו נאפשר גם לחלק מהאנשים, ותכף אסביר מה זה "חלק", שכבר הגיעו אליהם בעבר וגם עכשיו הם במעמד של משתמטים – להתחיל מחדש. זאת אומרת, לבוא ולהגיד: הבנתי, אני מבין שצריך אותי עכשיו. חששתי מלהיכנס לכלא, חששתי ממה יקרה לי, חששתי מזה שלא יקשיבו לי. ראיתי שהצבא ערני ופתוח, ונאפשר להם לבוא ולהתחייל. למה אני אומר "חלק"? זה רק מי שיבוא ויגיד: רוצה אני להתגייס. לא מישהו שיבוא ויגיד: אני מביא לך מסמכים עכשיו כדי שתפטור אותי.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל בהקשר הזה קיבלנו כמה פניות מרח"ט תומכ"א, של אנשים שבעבר הלכו בעבר לקב"ן לדוגמה, וקיבלו  אי כשירות כזו או אחרת ועכשיו אומרים שהם רוצים. זה אפשרי?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

כן. קודם כל, זה אפשרי אבל זה יותר מורכב ואני אסביר למה, משני טעמים מרכזיים: קודם כל, כי קב"נים זה משאב שיש עליו עומס - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל יש הערכה נוספת.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

נכון. יותר חשוב מזה, זה תלוי מאוד מתי הוא קיבל את ההערכה הזאת ומתי הוא בא בחזרה. אם עבר הרבה זמן, אז הבן אדם כבר הוכיח את עצמו. אבל בן אדם קיבל ויש לו מכתב שאומר שהוא סכיזופרן או משהו כזה, זה לא על אוטומט. זה לא יכול לספק אותי שהוא יגיד: תשמעו, לא אמרתי אמת. לכן, התהליך הזה קיים, חזרו הרבה מאוד אנשים במהלך השנתיים האחרונות, אבל הוא תהליך שיש לו את האחריות שצריך לגלות בו.

אז עד כאן לגבי העניין של איפה אנחנו עומדים מבחינת התהליכים שלנו. אם אני מסכם את זה עד לכאן – ביחס ל-24,000 זימונים, אנחנו כבר בתוך התהליך והוא מתקדם. אני כן יכול להגיד נתונים שאני מעדכן אותם מפעם לפעם והם מתקדמים בקצב שלהם, שעד היום התייצבו במהלך התהליכים האלה כ-1,200 מלש"בים מתוך 24,000 כמובן, שיש לזה את הזמן שלו. בפעימות הראשונות, שהן הפעימות עם התבחינים, ההתייצבות כמובן יותר גדולה, אנחנו נמצאים שם על 738 מתייצבים. בפעימה השנייה, הפעימה של ה-7,000, עומדים על 582 מתייצבים. ובפעימה השלישית, שהיא הפעימה של ה-14,000 והיא הכי מאוחרת, אנחנו עומדים על 219 מתייצבים. אלה פחות או יותר המספרים. נדמה לי שזה הגיע ל-1,200, אני אחשב אחרי זה - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה השנתון הנוכחי?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

זה הזימונים של ה-24,000 שהסתיימו.

 << אורח >> אורן שביל: << אורח >>   

לצו ראשון.

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

כן, לצו ראשון.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כמה זה באחוזים?  חמישה אחוז.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

לא, לא, יש לי בעיה אתכם אבל אני אגדיר בדיוק איך אני מנהל את הדיונים אצלי: הם היחידים ויש להם חסינות, שאני לא יכול לעשות להם שום דבר, אז הם פורצים לי את הדיון מפעם לפעם. אבל השאר, אני מבקש לשמור על סדר אחרת לא יקרה ולא להפריע לו. הם היחידים שיכולים להפריע, ויש לי בעיה איתם.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>   

מיקי, אני אתן דוגמה: שי, אם אתם מקבלים עכשיו הוראה לחזור בכם מכל הצווים, אתם יכולים לעשות את זה?

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

זה לא יהיה חוקי.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

זה לא חוקי, זה לא במגרש שלי. 


 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

משפטית זה לא יהיה חוקי. חשבתי שתשאל אחרת – למה לא להתעסק עם בני ה-17-18.5? עזבו אותי מהשאר, הם לא יבואו. הם עם חמישה ילדים ושלושה ילדים, זה לא מעניין.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>   

מיקי, אני שואל בדיוק כי אני יודע מה הדרישה שהייתה אתמול ב-23:00 בלילה, אז אני שואל. אז אני שומע – לא חוקי, בסדר.


 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

הבנתי. זה לא חוקי.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אני תכף אתייחס גם לסוגיית הגילאים כי הצגתי אותה כבר בוועדת המשנה אצל חבר הכנסת שטרן, אז אעבור על זה גם כאן ואתייחס גם קדימה.

אני כן רוצה להגיד שמתוך הפעימות ומתוך ה-24,000 האלה, יש כ-3,700 שהם תחת צו 12. זאת אומרת, הם נקראו כבר לגיוס – 700, וכ-1,300 משתמטים.

אני רוצה להגיד שאותו תהליך שתיארתי ביחס להשתמטות – אנחנו עושים את ההתאמות כיוון שתהליכי הכרזת אי שת"פ והשתמטות על ה-24,000 האלה כבר החלו במתכונת הקודמת עם אותה מודעות שדיברתי עליה, אנחנו עושים עכשיו התאמה איך גם עליהם להפעיל את המודל הזה, שהוא מודל יותר אוטומטי.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

רק תעשה לנו סדר עוד פעם במספרים: ה-24,000 זה שנתון 2024, וה-54,000 זה שנתון 2025? מיוני עד יוני?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

כן. אני אעשה את הסדר, שיהיה ברור. מ-1 ביולי 2024 עד 30 ביוני 2025 זה שנתון 2024. השנתון נקרא לפי איפה שהוא מתחיל. זה 2024, זה 24,000 זימונים לצו ראשון ועוד 2,000 צווים שהתייחסתי אליהם. מ-1 ביולי 2025 ועד 30 ביוני 2026 – 54,000 זימונים, זו הבריכה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

זה דחויי השירות.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

זה כל דחויי השירות. זהו, נגמרו דחויי השירות.

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

54,000.

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

חברים, אני רוצה להסביר – עד 31 ביולי, עד סוף חודש יולי, לא יהיה יותר מישהו שהיה בעבר דחוי שירות ולא קיבל קריאה - - -. זהו, זה סיים את הבריכה.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

השאלה אם לגבי שנתון בני 18 שנת 2024, שנת 2025 כיסית את כולם? כי אומר פה היושב-ראש בצדק - -

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

זה בדיוק המשפט הבא שהתכוונתי להגיד. כל מה שהתייחסתי, כשאני מתייחס לבריכה, לאותו סדר גודל של 80,000 אנשים, מתייחס לאנשים שביום שפקע החוק הם היו בסוג של מעמד. שם אותם בצד, כולם יהיו תחת זימונים, כולם נכנסים לתוך המערכת הזאת של זימון. אני מקווה שהם ישתפו פעולה כמובן ויתייצבו וכן הלאה אבל כולם נמצאים במערכת הזאת, ואני אפרט עוד מעט גם על האכיפה וכן הלאה.

עכשיו, אני חוזר לכל מי שהוא בן 16.5, הוא לא היה במעמד. אמרתי את זה גם בוועדה הזאת וגם בוועדות אחרות, ואני מדגיש שוב ושוב ושוב – כל בן 16.5, מאז פקע החוק, מקבל זימון רגיל ללשכה מלא ונדרש לבצע תהליכים מלאים. מה ההבדל בין זה לבין המצב שהיה לפני שפקע החוק? לפני שפקע החוק הוא היה מקבל זימון ללשכה, אבל הוא יכול להגיש דיחוי. אין היום מעמד של דיחוי, ולכן כשהוא היה בא להגיש דיחוי, הוא היה עושה תהליכים רישומיים רק. הוא היה נרשם: אני, שי טייב, זו תעודת הזהות שלי, אני תקין, מקבל דיחוי. זו הסיבה שנוצרה בריכה מאוד גדולה של אנשים שלא עשו צו ראשון. כל אלה, כל האנשים האלה, אין אבחנה בין חרדי ללא חרדי – כל מי שחייב גיוס מקבל מאז שפקע החוק זימון, ולא מקבל דיחוי.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

נגמר הסיפור של דיחוי.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הוא לא מקבל דיחוי, מקבל זימון, צו.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אני רוצה להתייחס עכשיו לשאלה שעלתה פה, שקשורה לתמהיל הגילאים. אז קודם כל, אין דיון על הצעירים. הצעירים זה גילאים צעירים, אז על זה בוודאי אין דיון. אני רוצה להתייחס פה לסוגיה שעלתה פה לגבי הפריסה של הגילאים, גם על ה-24,000 וגם על ה-54,00: קודם כל, לגבי ה-54,00 יותר קל לענות – כולם צריכים לקבל זימונים. אגב העניין הזה של לפעול על-פי החוק, לא קבע שאני יכול לשחרר מישהו בן 24 ולקרוא דווקא למישהו בן 22. אני יכול לקבוע סדרי עדיפויות או למינהלה שהוצאתי לכולם את הזימונים, אני כבר מוציא במכה אחת. השאלה של הגילאים הייתה אולי קשורה במקומות שבהם לא הוצאנו לכולם, כמו שנשאלתי. 

ופה אני גם חוזר ואפרט את מה שפירטתי בעבר ואני חוזר רגע לאופן שבו פעלנו בעניין הזה. אנחנו אמרנו מראש שאנחנו רוצים לייצר פוטנציאל מספק של מלש"בים שיוכלו להתגייס לתפקידי לחימה ותפקידי תומכי לחימה. ולכן כשקבענו את העקרונות לאיך מוציאים, מעבר לעניין שבפעימות הראשונות עבדנו גם עם תבחינים אבל גם ברגע שהפסקנו לעבוד עם תבחינים שקשורים בעבודה וסטודנטים וכן הלאה, המשכנו לשמור על עיקרון הגיל. ועיקרון הגיל אמר: 50% בין גיל 18-20, 40% בין גיל 21-23 ו-10% מעל גיל 24, שאלה אנשים שכבר ידעו שיש להם תפקידים שיכולים לשרת את הצבא. 

הצגתי את זה בוועדת המשנה אצל חבר הכנסת שטרן, גם את הפילוח המדויק של ה-24,000 כי נשאלה שאלה בזמנו, כמה בני 17.5-18.5, 18.5-19.5 וכן הלאה. נתתי את הפירוט ואני יכול לחזור עליו לצורך העניין - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

כן, אני רוצה אותו בפרוטוקול של הוועדה.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אין בעיה. חילקתי את זה ככה, ואפשר לחלק בכל חלוקה אחרת - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

לך על החלוקה שהכנסת לאקסל.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

לא, אני הכנסתי חלוקה אחרת לאקסל. אני התבקשתי על-ידי הוועדה של חבר הכנסת שטרן לחלק לפי 17.5-18.5 וכולי. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

בסדר, נלך על זה.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

זה לא מה שאני הכנסתי לאקסל. בין 17.5-18.5 – 1,192; בין 18.5-19.5 - - 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

- - - 

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

זה מתוך ה-24,000. אני מסביר. ביקשו לדעת את החלוקה. אני אמרתי שהחלוקה העקרונית שלנו הייתה 50% עד גיל 20. מ-18-20 ועד בכלל מה שנקרא. אז עכשיו, אני מחלק את זה בפרוסות קצת יותר דקות כי ככה התבקשתי. אפשר לעשות כל חלוקה אחרת שרוצים. בסך הכל, זה כן בטבלת אקסל איך לחלק את זה. הין 17.5-18.5 – 1,192 אנשים; בין 18.5-19.5 – 3,670 אנשים; בין 19.5-20.5 – 4,926 אנשים; בין 20.5-21.5 – 3,350 אנשים. אם תרצו, אני אמשיך הלאה. אני אגיד את הסוף – המבוגרים, בין 25.5 ומעלה, היו בסך הכל סדר גודל של 1,200 אנשים פחות או יותר. בגיל 24.5-25 זה 728, זה התכנס לאותם 10% שדיברנו. אז אם יש איזה שהן שאלות על הדבר הזה, שאמרתי לא ברור - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

אני אביע את דעתי - -

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

רגע, רק עוד משפט אחד, ברשותך: ברגע שכל הצווים נמצאים בחוץ – אני גם רוצה להגיד ככה: תשערו בנפשכם, יש פה צעירים, לצורך העניין, מתוך ה-24,000, 50% זה כ-12,000 ועוד כל השנתון שקיבל צווים, זה עוד כ-14,000. היה פוטנציאל משמעותי. אני לא מתייחס להתייצבות, אתם רואים שההתייצבות היא דלה. זו הערה ראשונה.

הערה שנייה זה שברור שהיעד של הצבא זה קודם כל לחימה ותומכי לחימה ביחידות הקצה, וברור שכאשר יש מישהו שמצבו המשפחתי מורכב יותר או יש לו גם התחייבויות משפחתיות ואגב, כמו עם חיילים אחרים ומתגייסים אחרים, זה מטיל עלינו מגבלה בשיבוץ. יחד עם זאת, אני רוצה להגיד שהצרכים של צה"ל בהקשר הזה מחייבים כוח אדם במגוון רחב של בסיסים, גם במקומות שבהם משרתים חיילים עורפיים, ובוודאי אפשר לדמיין בסיסי אט"ל – אגף טכנולוגיה-לוגיסטיקה, ימ"חים למיניהם, אבטחה שעלתה מאוד חזק גם בבסיסים עורפיים. זה לא שכל התפקידים נגמרים רק באזור הקרבי אבל כמובן, ההטיה חייבת להיות יותר לאזור הקרבי.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מתוך ה-24,000, כמה התייצבו?

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

26,000.

 << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

כן, מתוך ה-26,000, כמה התייצבו?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אני מחלק את זה לשניים: ה-24,000 זה זימונים, אמרתי קודם ופירטתי את זה לפי שלישונים, אולי לא דייקתי במספר.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

1,200, באיזה גילאים?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אני יכול לפלח את זה אחרי זה. לא פילחתי את זה כאן.

 << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אבל מרביתם מהצעירים?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

החלק העיקרי. קודם כל, הרוב שיצאו זה הצעירים, החלק העיקרי מהצעירים ואני לא רוצה להגיד סתם מספר. אז אם תרצי...

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בסדר. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>   

זה חשוב.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה חשוב כי זה אולי יכול להיות ללוחמים. אני מחפשת איזה שהוא מזור.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>   

זה ממש בקטנה.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

זה בקטנה, כן. ושוב, ברגע שמוציאים את הזימונים לכולם, זה מייתר את העניין. ממילא כולם חייבים להתייצב.

עכשיו, אני רוצה להתייחס ברשותכם לעוד שניים, שלושה דברים, ואם יהיו שאלות וגם השאלות שכבר עלו: אז  התייחסתי לסוגיה של מה עושים עם החבר'ה המבוגרים. אני רוצה לפרט מעט על סוגיית האכיפה שאנחנו משנים בה את התהליך. תראו, המספרים של כמות האנשים שלא משתפים איתנו פעולה הולכים וגדלים באופן טבעי, בגלל שאנחנו רואים דרך ההתייצבות, וכמובן שכל אחד שלא מתייצב, אנחנו מפסידים אותו כמשרת אבל מקבלים אותו כמי שלא משתף פעולה, ולכן זה מכביד על התהליך באופן מאוד משמעותי. אם התהליך ואי שיתוף הפעולה יימשך בקצב הזה, אנחנו מעריכים שנגיע לעשרות-אלפי אנשים שאינם משתפים פעולה בקצב זמן מאוד מאוד מהיר, במיוחד לאור קיצור התהליך.

 << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >>   

למה?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אני אסביר: כי אם יש עכשיו 24,000 זימונים בחוץ שיש מיעוט ששיתפו פעולה, נניח שייקח עוד קצת זמן לחבר'ה שקיבלו אחרוני, נניח ש-10% ישתפו פעולה לפי איך שזה מתנהג כרגע. אז מ-24,000, 2,400? יישארו פה 21,600 שלא משתפים פעולה. ה-21,600 האלה ימשיכו לקבל צו ראשון, צו שני, תהיה פקודת מעצר, צו 12 והשתמטות. הם לא משתפים פעולה. אליהם יצטרפו ה-54,000, שאני מקווה שהם ישתפו פעולה, אני מקווה שפעולות האכיפה יעבדו וכולי, אבל זה עלול ליצור בריכה מאוד גדולה, ככה זה נראה, לפי ההתנהגות של חוסר שיתוף הפעולה. ולכן אנחנו צריכים בעניין הזה לפשט תהליכים ולייצר גם תהליכים שממצים דין עם מי שלא מגיע. חלק מהם, אמרתי כבר בכמה ועדות, שאנחנו יודעים שמי שסנקציה פוגשת אותו – אני מדבר על בן אדם שנקרא לצו ולא מילא את חובתו כמובן - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתה רואה דפוס התנהגות אצל - -


 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

כן, אני רואה.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כמו מה?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אני אסביר: אני רואה שאדם שמצוי באיזו סיטואציה של אי התייצבות מסכנת משהו עבורו – הוא לא יכול לטוס לחו"ל, הוא לא יכול ללמוד באוניברסיטה, הוא לא יקבל רישיון עריכת דין וכן הלאה כי הוא יהיה פלילי, אז הוא בא להסדיר את מעמדו ולמצוא את המסלול שמתאים לו. יכול להיות שיש הרבה אנשים שהעניין הזה לא פוגש אותם, זה מה שדיברתי על סנקציה. אני מניח שיש לא מעט אנשים ובכלל אנשים בציבור, שלא מעניין אותם לטוס לחו"ל והם גם לא ייעצרו על-ידי המשטרה באופן אקראי כי רובנו לא נעצרים על-ידי המשטרה באופן אקראי.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

אבל בטח מעניין אותו מעונות ילדים.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אני מתייחס למה שאנחנו רואים, שמי שיש משהו שפגש אותו בעניין הזה, אז הוא... ויש כאלה שזה לא מעניין אותם.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה לשאול: כמובן שקיימת האופציה של האכיפה האקטיבית, שאני מניחה שכוח האדם דל מלהכיל את כמות אלה שלא משתפים פעולה, וזה ערוץ אחד שבטח נשמע תכף מהמשטרה הצבאית. ויש את הערוץ שיגביר מוטיבציה באמצעות אותן סנקציות שאמרת שיכולות לפגוש אותו, אבל אני שואלת האם יש גם תכניות של הסברה, של חינוך - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מוטיבציה חיובית.   

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

ראשית, אני שמח על השאלה.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אנחנו מאוד רוצים להיות במקום הזה, כולנו.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

קודם כל, הוותיקים פה מכירים את התכניות אבל אני מאוד שמח על השאלה כי אני הלכתי ישר לעניין האכיפה. צריך להגיד שיחד עם הדבר הזה יש גם מאמץ של רתימה מאוד מאוד משמעותי - -

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>   

- - - לבבות.

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

גם - - - לבבות, גם יצירת אמון, גם פתיחת יעדים ומסלולים. אני חושב, באופן אישי, אני לא נותן לעצמנו ציון, לא באתי להתהדר ולהתפאר אבל אני סבור ככה, בתור מי שמנהל את העניין הזה, את עבודת המטה המלאה בעניין הזה, שגם מי שבעבר אמר מהציבור החרדי "אני לא יכול לשרת בצבא כי אין לי מקום מתאים, כי אין לי יעד מתאים, כי אני מעדיף ללכת לשירות הביטחוני-אזרחי", אני חושב שהאנשים האלה יכולים לשרת בצבא. אני חושב שהצבא פתח ופותח - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

יש פלטפורמה מתאימה והם צריכים לדעת בזה.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

כן, יש מספיק פלטפורמות כמו קדקוד בחטיבת חשמונאים ודת"ק חרדי ושירות בארגונים ביטחוניים כחיילים כמובן במסגרת צווי השירות המוכר, ועוד הרבה דברים אחרים. ואני אומר לכם שהצבא, צה"ל, המפקדים בצה"ל, לא אני באופן אישי, מחויב לזה על מלא. ולכן העניין הזה של הרתימה הוא עניין מאוד חשוב, ואנחנו עוסקים גם בעניין של הסברה ונגישות באינטרנט וחוברות ומוקדים והעברת התהליך עצמו. ואגיד אפילו כך – גם התאמת תהליכים. תיארתי לדעתי גם בוועדה הזאת ובוודאי בוועדות אחרות דברים פשוטים כמו זה ששינינו את מבחן הדפ"ר לחרדים כי הרבה מהם לא באים מלימודים ליב"ה, והיום עושים במבחן הדפ"ר של חרדים unseen על גמרא, ועושים כמובן ראיונות של גרים. עושים הרבה פעולות בהקשר הזה, שהן פעולות בציר של לייצר את האמון ולהוריד את החומות.

אנשים הם חייבי גיוס ואנשים מקבלים צווים, והם צריכים להתייצב, וזה לא פוסל את זה. אנחנו מחויבים למאמץ של הרתימה ולמאמץ של מילוי החוק והאכיפה. 

אני רוצה להגיד מילה על ההשתמטות - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

רגע, לא דיברת על ה-54,000, איך תחלק אותם.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

מוציא את כולם. אין לי מה לחלק אותם, אני מוציא את כולם.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא, את הפילוח של הגילאים.

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

זה כולם, כל מי שהיה.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

מ-2026 זה יחידה אחת.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

טוב, אין לך כנראה...

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

מ-2026 זה קבוצה אחת.

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

לא, עד 2026.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

עד 2026.

 << אורח >> דן הראל: << אורח >>   

השאלה היא האם תיעדפתם צעירים שיכולים להיות לוחמים מקבוצת המזומנים הראשונה?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

כן, הוא אמר 50%.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

ב-24,000 הסברתי את הלוגיקה. ב-54,000, מרגע שכולם יצאו ואנחנו מצמצמים ועושים מאמץ לצמצם את הקצב, הם יוצאים באופן אקראי כל ה-54,000.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זאת אומרת, זאת תמונת הראי של מה שלא אמרת ב-24,000.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

- - - 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

לא, גברתי, לא אצלי. אין פינג-פונג. בבקשה להמשיך, שי.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

בסדר גמור. אני רוצה להתעכב על סוגיית תהליך ההשתמטות. אני רוצה להתייחס לתהליך שהיה עד היום. בעצם התהליך שהיה עד היום, אחרי שלושת הזימונים הראשונים, ושלושת הזימונים הם חשובים כי גם בציבור הכללי לא כולם מתייצבים בזימון הראשון, והרבה מתפכחים ומגיעים, אז אחרי שלושת הזימונים הראשונים נדרשנו לבצע בדיקת מודעות, כמו שתיארתי אותה קודם. ממש להשיג את הפרט או את הוריו ולבצע בדיקות מחייבות נוספות כדוגמת האם הבן אדם נמצא בחו"ל? האם חל שינוי במצב שלו בביטוח לאומי? האם יש אינדיקציות כמו שכול או רישום פלילי? או אינדיקציות מסוג אחר. אחרי הדבר הזה, וזה על-פי הנוהג בייעוץ המשפטי, שלחנו את אותו מכתב התראה, פקודת המעצר, ולפני שהוצאנו צו 12 ביצענו שוב בדיקת מודעות, ולכן התהליך הזה, אם הוא הולך "נקי", הוא יכול לקחת אותם ימים שדיברנו ובעצם הוא התארך והאט את קצב ההכרזות.

מה שאנחנו עושים בתהליך הנוכחי, ואני רוצה גם להגיד מילה על הסיכונים שיש בו – יש בו שני סיכונים מרכזיים ותכף אתייחס אליהם. מה שאנחנו עושים בתהליך עכשיו, לפני ששולחים את הצו הראשון, אנחנו עושים בדיקה שהנתונים שיש לנו הם נתונים עדכניים כמובן, מול משרד הפנים, בקובץ הכתובות הכללי ומול ביטוח לאומי, ואין לנו שום פער בעניין הזה. שולחים את הזימונים ראשון, שני ושלישי והכרזת פקודת המעצר באוטומט לפי הזמנים המינימאליים שתיארתי קודם. ואחרי זה, אנחנו מוציאים צו 12 ברגע שהאדם הגיע לגיל 18 כמובן, כי לא מוציאים לפני גיל 18, אבל פה אנחנו לא עוסקים באנשים בני 18 אז אין בעיה. אנחנו מוציאים אותו בדואר רשום ומפעילים גם מה שנקרא חייגן לקריאה טלפונית שאומר: קיבלת צו, תדע שעליך להתייצב. הגיב או לא הגיב, אם הוא לא יתייצב ליום הגיוס שלו בצו 12, למעשה הוא יוצא לתהליך של הכרזת השתמטות. זה תהליך שאמור לקצר באופן מאוד מאוד משמעותי את הקצב ולהעלות את המספר של אי שיתוף הפעולה. 

חשוב לי להגיד שהמטרה שלנו היא לא לייצר אי שיתופי פעולה, המטרה שלנו זה לגייס. אבל תיארתי קודם את העניין הזה כרכיב אחד בתוך הדבר הזה. מה הסיכונים בהקשר הזה?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

סליחה, לפני הסיכונים – קודם אמרת ש-1,200 התייצבו מתוך ה-24,000, אבל כמה מתוכם התגייסו בסוף בפועל?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

מתוך ה-1,200 התגייסו עד כה, כי הרי בסוף אדם יכול להשלים תהליך אבל לקבל צו גיוס... מתוך ה-1,200 עד כה התגייסו 422 אנשים.

 << אורח >> דן הראל: << אורח >>   

כמה לוחמים?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

92 לוחמים ועוד חלקם יעברו למסלולי לחימה כי הם באים דרך מסלולים אחרים. זה 25% כמעט.

 << אורח >> אורן שביל: << אורח >>   

איך 25%?

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

זה 98 מתוך 400.

 << אורח >> אורן שביל: << אורח >>   

רק 200 התייצבו - - - בסוף זה 98 לוחמים. בואו, מתמטיקה אנחנו יודעים.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אמרתי שמתוך אלה שהתגייסו - -

 << דובר_המשך >> אורן שביל: << דובר_המשך >>   

סטטיסטיקה זה שקר מוכר.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

לא, אני יכול לנהל כך, אני נורא מצטער. בבקשה להמשיך. 

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - -

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   


אמרתי, מתוך אלה שהתגייסו. אתה רוצה לחשב מתוך 24,000? אין בעיה, נוציא מחשבון. אני יכול לחשב כל מספר - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אני שאלתי מתוך ה-1,200.

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

אפשר מתוך ה-1,200, אפשר לעשות מה שרוצים. אני נותן את כל המספרים, איש הישר בעיניו יעשה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

שי, אבל לא סיימת את התהליך לגבי הגיוס. דיברת על נושא של שיחת טלפון? מה קורה ברגע שאין התייחסות?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אמרתי, ואני מזכיר את התהליך – מי שלא מתייחס, כולל פקודת המעצר, מקבל צו 12. צו 12 זה צו לפי סעיף 12 לחוק שירות ביטחון. המשמעות של הצו הזה היא שנקבע לך תאריך גיוס בלי שעשית שום תהליכים. אם לא התייצבת לתאריך הזה, נפתח עליך הליך של השתמטות מהנקודה הזאת. ברגע שנשלח אליך צו 12, השם שלך מועבר גם לרשות האוכלוסין וגם למשטרת ישראל, ואז אם תעבור בנתב"ג ידעו שאתה תחת צו 12, ואם תעצור אותך משטרה אזרחית, ידעו שאתה תחת צו 12. אחרי הדבר הזה גם תגיע להשתמטות, שהשתמטות אומרת שתעמוד בפני דין פלילי וכולי. לא ניצלת את כל ההזדמנויות שהיו לך עד הרגע שהיית צריך להתייצב.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

יש עוד תחנות של סנקציות?

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

זה מסלול רגיל כמו כל אחד?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

ברור. כל אכיפה, וגם התהליך המותאם והמקוצר מבחינת הזמנים שלו שאנחנו עושים עכשיו, אמרתי קודם שהוא חל על כל המלש"בים. זה לא קשור אם הוא חרדי או לא חרדי.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

ברישיון נהיגה זה תופס?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

לא, לא תופס. אמרתי ששתי הסנקציות - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

אמרתי ששתי הסנקציות אישיות.

 << אורח >> דן הראל: << אורח >>   

אדוני היושב-ראש, אפשר לשאול שאלה על הנתונים עד כאן?

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

עוד רגע, שי יסיים. בבקשה, אדוני.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אני רק רוצה להעיר שתי הערות לגבי העניין של התהליך המקוצר. הערה ראשונה – מכיוון שאנחנו מורידים חלק מ - - - של המודעות, יכול להיות שחלק מהאנשים שנגיע איתם להשתמטות ולתיקים – לא נצליח להביא את זה לכדי הוכחה. זה יותר עניינים של התביעה הראשית הצבאית ופחות שלי. אנחנו מבינים את הסיכון, זה נראה לנו סיכון סביר. שוב, לאור זה שאנחנו יודעים שבן אדם יודע שהוא חב גיוס, שיש שיח תקשורתי ער על הדבר הזה וכן על סיכון סביר - -

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>   

- - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

צריך שהוא יפגוש סנקציות, אדוני. זה החוק שצריך לחוקק.
 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

הוא מחכה לחוק.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אני מביא את זה להוכחה.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

אבל אין סנקציות בתוך החוק, יש חוק גיוס. יש חוק גיוס שווה לכולם, לא צריך להמציא חוק גיוס חדש, מה שעושים עכשיו בוועדת החוץ והביטחון, אבל ניחא. מישהו רוצה? בסדר. אבל שבתוך זה יהיו גם סנקציות.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אני רק עונה לשאלה של חבר הכנסת מאיר כהן: אני אומר שאנחנו מעריכים שרוב האנשים, בפעולות שעשינו כבר נדע די בוודאות שהם כאלה שלא מילאו את חובתם, ויהיה אפשר להוכיח את אשמתם. עדיין, חלק ממה שהתפתח, של בדיקות מודעות לאורך השנים, היה כי קרו מקרים שפתאום מישהו אמר: רגע, עברתי כתובת. בסדר, יכולים להיות מקרים כאלה - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

אבל ההסתברות היא כמו לכל מלש"ב.

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

בדיוק, זאת הסתברות שנראית לנו סבירה בעניין הזה.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מעניין אותי לגבי הציבור הכללי, לגבי האכיפה שלכם?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אמרתי, אותו דבר.

 << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

ברור לי שתהליך האכיפה הוא אותו דבר, אבל ארוך טווח. זה גם לא פוגש סנקציות. זאת אומרת, אני אומרת שבסוף זה לא פוגש מחיר למשתכן, אם בן אדם משתמט בציבור הכללי. אני חושבת שמה שנצטרך לעשות זה לתת את הדעת כמדינה, איפה אנחנו נותנים לזה... כמובן שפה זה יחסית באחוזים נמוכים. אני חושבת שכל משתמט, בין אם הוא מהציבור הכללי ובין אם הוא מהמגזר החרדי, זה בדיוק השלב הבא שאנחנו צריכים לתת להם כלים.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

תגבשי חבילת סנקציות ושלום על ישראת.

 << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

בדיוק. זה אנחנו, אדוני, זו האצבע אלינו, וזה מאוד נכון.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

זה עלינו. בבקשה להמשיך.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

הדבר השני שרציתי להגיד זה שחלק מבדיקות המודעות האלה מציף לנו מקרים שהם מקרי פרט. זאת אומרת, שיש איזה מישהו שעבר עליו משהו, עבר אליו איזה אירוע וכן הלאה. יש לנו חשש מסוים, אנחנו נעשה את הבדיקות האפשריות שהן בדיקות מיכוניות כמו מה קיבלנו מביטוח לאומי וכן הלאה, אבל עצם זה שלא הרמת טלפון לבן אדם ושאלת אותו: תגיד, מה קורה איתך? והוא מספר לך איזה סיפור שאי אפשר לראות אותו דרך הנתונים, עלול ליצור מצבים לא נעימים בענייני צבא-חברה, בוא נגיד את זה בצורה כזאת. זה שני סיכונים שאנחנו מבינים את המשמעות שלהם אבל שוב - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

הם מידתיים.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

הם מידתיים בעינינו, כן. ושוב, בגלל שהכמויות הן כמויות מאוד משמעותיות, אז זה סיכון שנצטרך לקחת ולנהל ולנטר אותו באופן קבוע.

מפה, אני רוצה, ברשותכם, להגיד כמה מילים על סוגיית האכיפה עצמה. ראשית, אני רוצה להתחיל מהעניין של אותו מבצע שדיברתי עליו – "מתחילים מחדש". למה אני מציין אותו? כי לכאורה הוא "גזר". ב"מקל והגזר" הוא "גזר", אבל הוא גם חלק מהאכיפה. למה? כי גם מי שיבוא למבצע הזה, לא יהיה פטור מעונש ויצטרך לעמוד לדין ויצטרך להיות תחת עונש על תנאי. זה מנגנון שקיים היום בצבא שנקרא "בית דין משלב", שבו אתה מכניס בן אדם שעשה איזו שהיא עבירה לשירות יחד עם ליווי ופיקוח, אבל משאיר את עונש התנאי כדי שאם הוא יפר אותו, זה לא ישמש לו כדי לברוח ממה שקרה לפני.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>   

כשאני התגייסתי זה היה משהו דומה, שילדים או נוער בסיכון - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

קוראים לזה תיק פלילי או משהו.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

"על תנאי" אתה מתכוון. אז בעצם הרעיון של הדבר הזה הוא לקיים תהליך של מחילה וזה יהיה בהוראת שעה, חשוב להגיד. אני אומר שאנחנו בשידור מה שנקרא, ונכריז על מבצע בהוראת שעה חד-פעמי. זו לא מדיניות קבועה, זה לא - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה בהוראת הצבא? זה סמכות הפוקד לעשות מבצע שהוא - - - יש לך את זה בסמכויות? זה חשוב.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

כן. זה לא רק הפוקד, זה הפוקד יחד עם המפצ"ר והפצ"ר כי זה בסוף עניין של מדיניות אכיפה. מדיניות אכיפה היא לא אצל הפוקד, היא אצל הפצ"ר ואצל התביעה הצבאית הראשית. אבל כן, זה בסמכויות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

זה גם תמריץ.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זאת הזדמנות. בעיקר הזדמנות.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אמרתי שזאת הזדמנות, זה תמריץ, אבל זה חלק מהאכיפה כי אתה קורא לבן אדם ומטיל עליו עונש. שוב, זה לכל הציבור כולו. ביום הזה לא יבואו רק ממגזר אחר אלא יבוא כל מי שרוצה בעניין הזה, לפי קריטריונים שאנחנו קובעים. ההסדרה הזאת תהיה אפשרית - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

עשיתם את זה בעבר?

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אני לא מכיר. אני רוצה להגיד שהייתה פה עבודה מאוד רצינית כדי לראות שאנחנו עושים פה תהליך שהוא אפשרי מבחינת חוקית והוא גם פותח הזדמנות אמיתית.

אני רוצה בהקשר הזה שזה לגל המשתמטים לזמן קצר וגם ל"משתמטים פרקליטותיים" מה שנקרא. "משתמט פרקליטותי" זה משתמט שאי אפשר לשפוט אותו בבית דין משמעתי כי הוא כבר עבר 540 יום בהשתמטות, ואז הוא צריך ללכת לבית דין. אני לא אפרט את זה פה עכשיו כי חבל על הזמן. יש נוהל שהוא טיפה שונה. באותו יום שנביא את האנשים בתוך המבצע הזה, נשלים להם גם את הליכי הגיוס, והרעיון המרכזי הוא שהשיבוץ והפינוי יהיה באותו יום להתייצבות. זאת אומרת, זה לא שהלבנתי את עצמי ועכשיו אני לא יודע מתי אני חוזר.

הדבר האחרון, כמו שאמרתי – המבצע הזה ייועד רק לאנשים שמעוניינים לבוא ולהתגייס לצבא. זאת אומרת, לא יהיה שולחן פתוח ביום הזה להגשת מסמכים רפואיים לקבלת הפטור. זה לא יהיה בשביל זה. אם אתה בא להגיש מסמכים לפטור, תתייצב רגיל וכל מה שקשור בעניין הזה. אז זה מבחינת יצירת נתיב חזרה, שיאפשר גם את הרחבת היקף המשרתים - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הוראת השעה הזאת חייבת להיות הוראת שעה תקפה לאורך זמן, לא רק לשנה. צריכים להיות ממש ימים מרוכזים כאלה. אני רק אומרת את זה כי אם הצבא כבר יצר כזה מנגנון, הוא צריך להיות בהוראת שעה.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אבל צריך לגלות פה זהירות כי אם מישהו ידע שכל שנה יש יום כזה - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא לתת מראש את הגשר.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

- - או יומיים כאלה או שבוע כזה, הוא יגיד: אוקי, בוא נחכה לשנה הבאה שנבוא. דווקא בעניין הזה צריך להגיד: תשמע, זה קצוב וזאת ההזדמנות שלך. אני לא רוצה להגיד מה יהיה בעוד עשר או חמש שנים אבל בוודאי שאי אפשר לייצר מזה מנגנון - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

חברת הכנסת ניר, תני לו לנסות לדבר כי אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לנוכחים.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אני רוצה להתייחס לסוגיה האחרונה שלא התייחסתי בסקירה המפורטת הזאת וזה לסוגיית האכיפה של המשטרה הצבאית בהקשר הזה. בהקשר הזה, אני רוצה להגיד כמובן שהעבירה של ההשתמטות היא עבירה שמבחינתנו היא חמורה וצריך למגר אותה. המשטרה הצבאית עוסקת לא רק במשתמטים, היא עוסקת גם בעריקים בסדיר ובמילואים, וזאת התמונה השלמה.

ולפני שאעביר פה את השרביט, אני רוצה להגיד כך ואני רוצה להזכיר כי זה נשאל בשאלות שלך, היושב-ראש, לגבי מה שקורה עכשיו. אני מזכיר שהמשטרה הצבאית, במשך השנתיים האחרונות, עסוקה במגוון רחב של משימות מבצעיות וגם משימות כליאה, שלא היו במסגרת המשימות של המשטרה הצבאית, והיא עושה אותן עם אלפי חיילי מילואים שהיא מפעילה אותם, וכמובן של הסד"כ הסדיר מופעל. אני אגיד את זה שכדי לקיים מבצעים – לפני זה אגיד: אנחנו חידשנו את מבצעי המשתמטים באוגוסט האחרון, אחרי שבתחילת המלחמה לא היו בגלל האילוצים האלה. גם הם היו מבצעים ממוקדים וסמוכים לגיוסי הלחימה בלבד. ובהקשר הזה, אגיד שאנחנו משקיעים משאבים לא מעטים כדי להגביר את היכולות של המשטרה הצבאית. המשאבים האלה הם גם משאבים של פעולות אכיפה כמובן, וגם הם יהיו משאבים שקשורים בלהגביל יכולות בכלא הצבאי. צריך להגיד שהמספרים בכלא הצבאי לא הולמים את המספרים שאנחנו עלולים לראות פה באי שיתוף פעולה. ולכן חייבים להיות גם רכיבים משלימים מדינתיים, שדיברנו עליהם קודם.

דבר נוסף שאני רוצה להגיד בהקשר הזה – אנחנו עשינו פה תיאומים גם עם רשות האוכלוסין וגם עם משטרת ישראל כי חלק מהפעולות האלה הן פעולות שיתבצעו במרחב האזרחי, מן הסתם, ואי אפשר לבצע אותן, ומי כמוך בוודאי יודע, בלי שיתוף פעולה ובלי הודעה מוקדמת ובלי הסדרה נכונה של הכוח של הסד"כ, שהוא בהתאם להערכת המצב המבצעית.

אליה, סוגיית האכיפה של משטרה צבאית בהקשר הזה. בהקשר הזה, אני רוצה להגיד שהעבירה של ההשתמטות היא עבירה שמבחינתנו היא חמורה וצריך למגר אותה.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

בבקשה, ענבר גולדנר, מהמשטרה הצבאית.

 << אורח >> ענבר גולדנר: << אורח >>   

צוהריים טובים. אז באמת, בהמשך למה שרח"ט תומכ"א אמר, בימים האחרונים סוכמה תכנית להגברה משמעותית של האכיפה כנגד אוכלוסיית המשתמטים והעריקים בכלל. אני כן אפרט את עיקרי התכנית בכמה משפטים. בראש ובראשונה, אנחנו מגבירים את האכיפה בנתב"ג, ולא רק בנתב"ג אלא גם ביתר מעברי הגבול. אנחנו מגבירים את זמינות הצוותים של המשטרה הצבאית. כבר עכשיו, בנתב"ג שולשה כמות הצוותים שנמצאים שם לטובת מעצר של משתמטים ועריקים. 

בהקשר של התיאום עם משטרת ישראל – אז באמת סיימנו כרגע תיאום משלים בהקשר הזה. סוכם שמי שיעלה כעריק או משתמט במסופים של משטרת ישראל יעוכב, יתקבל דיווח למשטרה הצבאית, ואנחנו נשלח צוותים תוך זמן קצר למקום וכמובן נבצע תהליך של מעצר.

אני רוצה להגיד שאנחנו מנסים לבנות איזו שכבה נוספת של אכיפה מעבר לאכיפה המסורתית – אכיפה חכמה, שתבוא לידי ביטוי גם כמו שנאמר קודם, במחסומים ובמעברים ובמקומות אחרים, וכמובן שזה בתיאום עם משטרת ישראל.

ככלל, אני אומרת שבשגרה אנחנו מגבירים את פעולות האכיפה ואת היקף הצוותים שאנחנו מקצים לטובת המשימה. אנחנו כמובן נצא למבצעים משמעותיים יותר אל מול מה שנעשה עד כה.

אני כן רוצה להגיד שהמהלך המשלים לפעילות האכיפה היא כמובן גם הגדלת מקומות הכליאה בכלא הצבאי. כבר עכשיו הקמנו פלוגה נוספת בכלא הצבאי לטובת מקומות כליאה נוספים.

בהקשר למה שנאמר בהתחלה – למה רק עכשיו? אז חשוב לי להגיד שהמשטרה הצבאית באמת הייתה מתוחה עד קצה גבול היכולת שלה. עוסקים במשימות מבצעיות רבות, כשהראשונה היא כמובן החזקת עצורים מרצועת עזה, ואנחנו מסייעים לשירות בתי הסוהר במשימה הזאת.

חשוב גם לציין, ואולי זה המשפט הכי משמעותי בהקשר הזה, זה שהאכיפה הצבאית היא באמת טיפה בים. שמעתם פה את המספרים הגדולים, כמויות המשתמטים והעריקים - -

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

היא לא הפתרון.

 << דובר_המשך >> ענבר גולדנר: << דובר_המשך >>   

נכון. ולכן הסיפור של סנקציות אזרחיות הוא דרמטי בהקשר הזה. וכן חשוב לי להגיד עוד משפט אחרון. נאמר פה: האם ראיתם שמשתמט שנעצר בנתב"ג או שנמנעה ממנו הזכות לצאת מחוץ לגבולות המדינה זה משהו שהשפיע עליו? אז אני יכולה להגיד שלא פעם ולא פעמיים אנחנו מזהים משתמטים שמתייצבים בכלא ואומרים: זהו, אני - -

 << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >>   

את יכולה לתת מספרים?


 << דובר_המשך >> ענבר גולדנר: << דובר_המשך >>   

אני מתייחסת לאוכלוסיית המשתמטים - -

 << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >>   

כי לא פעם ולא פעמיים, זה יכול להיות...

 << אורח >> ענבר גולדנר: << אורח >>   

לא, אני אומרת שזה משהו שהוא משפיע, אין לי מספרים כי אני מתייחסת פה לאוכלוסיית המשתמטים בכלל, לא רק - -

 << דובר >> קריאות: << דובר >>   

- - - 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

לא, לא.

 << אורח >> ענבר גולדנר: << אורח >>   

אני רק אגיד שזה משפיע, זה מאוד משמעותי עבורם.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>   

זה מרתיע.

 << אורח >> ענבר גולדנר: << אורח >>   

מרתיע, נכון. זהו.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

תודה רבה לך.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה לשאול אותך: לי נראה, מבלי לפגוע במשטרה הצבאית חס ושלום – לי נראה שזה קצת שטחי מה שאת אמרת כי זה ה"אישו" החשוב ביותר היום בחברה הישראלית. וכנראה שהולכים באמת, והיה ויממש את החוק, הולכים לעימות גדול מאוד. והיות ופעם, בצעירותי, הייתי מדריך במאה שערים, אני לא רואה רבע פלוגה או ג'יפ עם ארבעה חיילים נכנסים בכדי לאכוף משהו. האם אתם, במשטרה הצבאית, יושבים ביחד עם תומכ"א ודואגים לייצר מצבים ותגובות לאירועים שהם הרבה יותר דרמטיים מבשגרה או עם חבר'ה אחרים שלא באים? עם החרדים, אנחנו צריכים לשים את זה על השולחן, זה יהיה אחרת לגמרי. אתם נערכים לזה?
 << דובר_המשך >> ענבר גולדנר: << דובר_המשך >>   

אז כן, זה מה שאמרתי קודם: אנחנו מנסים כן לייצר שכבה של אכיפה אחרת, שהיא לא האכיפה השגרתית שלנו. אני לא אפרט פה את השיטות אבל אנחנו כן מנסים לייצר אכיפה חכמה יותר, שלא תגיע לתוך שכונות. בסוף, המטרה של כולנו זה לגייס אותם. אנחנו לא רוצים לעצור, זו לא המטרה המרכזית. ולכן, אנחנו לא רוצים להיכנס לחיכוכים מיותרים ואנחנו עובדים כרגע על פעולה של אכיפה שונה וחכמה והיא יוצאת מהקופסה - -

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>   

חכמה, שונה ואפקטיבית כי אם היא חכמה ושונה ולא אפקטיבית, לא עשינו דבר.

 << דובר_המשך >> ענבר גולדנר: << דובר_המשך >>   

אנחנו מאוד מקווים שהיא תהיה אפקטיבית. אני לא רוצה לפרט אותה כאן כמובן.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>   

הבנתי. 

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

אני רק רוצה להוסיף, ברשותך, אני לא יודע אם זה הוזכר, לא שמתי לב, שהעניין הוא יחד עם משטרת ישראל. ראש אכ"א עצמו נפגש עם ראש האגף של משטרת ישראל בכל העניין הזה וגם מה המשמעויות של הערכת מצב מבצעית, דסק מודיעין וכל מיני פעולות אחרות.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

אלעזר, אתה רוצה? 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

כן, רק לנקודה הזאת. אגב, אני שמחתי לשמוע עכשיו את ההערה של שי, שבכלל הזכרת בשוליים את משטרת ישראל. על פניו, אדוני היושב-ראש, אני חושב שזו לא הייתה אמורה להיות משימה של הצבא, ועד כמה שאפשר להוציא את זה היום מהצבא כי מי שחייב לעשות את זה, זה משטרת ישראל. כשחסר לצבא כסף, לא אומרים לצבא: לך לעבוד, וכשחסר לו כוח אדם, לא צריך להגיד לצבא: לך תביא אותם אתה. זו צריכה להיות המדינה שצריכה לתת, ובהקשר הזה, מי שצריך לעשות את זה באמת, ואני לא יודע איזו פגישה עשיתם עם המשטרה אבל הדומיננטיות שלה צריכה להיות הרבה יותר גדולה מאשר של המשטרה הצבאית. הם בנויים לזה, הם ערוכים לזה. 

הדבר האחרון – אני לא יודע איזה הפתעות יש לכם על האכיפה. אני בונה יותר על כל האמצעים האחרים מאשר על המעצרים בהקשרים האלה, וזה מה שצריך לעשות, בעיקר אם אתם בונים עוד פלוגה בבית כלא – לצערי, זה לא יספיק - -

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

אמרתי את זה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

לא, זה לא יספיק ואני יודע שאתם בונים.

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

אמרתי שזה לא יספיק.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

ולכן, היצירתיות שהזכרתם, ואולי עוד צריך לדבר על זה פה, אני לא יודע מהי, אבל אני חושב שזה אתגר של המדינה פי אלף יותר משהו אתגר של הצבא. ואם המדינה, יחד אתכם, שתתנו את הנתונים הנכונים, תאכוף את כל שלילת ההטבות שדובר עליהן, אז זה המעצרים שיהיו, אבל זה יהיה פחות אפקטיבי. תודה.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

אלך לפי הסדר. הצד הזה מוכר לי, ובאמת בישיבה של 10 דקות אפשר לסגור את זה בין שני שרים. שר אחד בעייתי, אבל בסדר, יכולים לסגור את זה.

האלוף דן הראל, סגן הרמטכ"ל לשעבר, בבקשה.

 << אורח >> דן הראל: << אורח >>   

יש לי שלוש שאלות ואני מבקש התייחסות. שאלה ראשונה: שי, זה אליך. עוד יחשבו שאני "גרופי" שלך כי אני רודף אחריך - -

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

"גרופי" שלי? אי אפשר לחשוד בך. לא נראה לי שאתה "גרופי" שלי.

 << דובר_המשך >> דן הראל: << דובר_המשך >>   

למה אתם לא מוציאים בין ה-54,000 צווים, קודם כל צווים למחזורים הראשונים של ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, רק של צעירים? כי חסרים לנו לוחמים. מישהו בן 25 הוא לא לוחם. זו שאלה אחת.

שאלה שנייה – אני התבלבלתי מהנתונים שנתת ואסביר לך למה. אני אומר את זה לא בציניות. אמרת ש-50% מהצווים של שנת 2024-2025 היו צווים לצעירים - -

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

18-20.

 << אורח >> דן הראל: << אורח >>   

סליחה, 18-20.

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

לא כולל את אלה שהם בני 16.5 שקיבלו צו.

 << דובר_המשך >> דן הראל: << דובר_המשך >>   

לא, עזוב. אני מדבר על בני 18-20, אמרת 50% מהצווים. הוצאת 24,000 צווים, זאת אומרת שהיו צריכים להיות 12,000 זימונים. אבל אתה אמרת שבין 17.5-18.5 הוצאת 1,192 צווים, בין 18.5-19.5 הוצאת 3,670. זאת אומרת, ביחד זה 4,800, וזה מה שאני לא מבין כי היו צריכים להיות 12,000 לפי מה שאמרת.

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

אני אחזור על זה עוד פעם.

 << דובר_המשך >> דן הראל: << דובר_המשך >>   

בסדר. נקודה שלישית – יצא לי להיות בצבא, אני בניתי מחנה אוהלים במקום שלא היה בו מחנה, בשלושה שבועות ל-15,000 איש. אז חבל לבנות מתקני כליאה משוכללים וכולי. אני מכיר כמה מקומות במדבר יהודה, אתה שם מחנה אוהלים, וכל מי שמשתמט ילך לשם.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

מי שעשה אימון חורף מכיר את המקום.

 << דובר_המשך >> דן הראל: << דובר_המשך >>   

ונקודה אחרונה: אני רוצה לומר משהו לטובת האנשים שנמצאים פה, בעיקר לחברי הכנסת. תראו, הצבא שלנו קטן מדי. היום הוא קטן מדי על בעיות הביטחון של מדינת ישראל. זה הוכח ב-7 באוקטובר, שהיו שני גדודים וחצי סביב רצועת עזה, ואחרי יציאות חג ושבת נשארו 500 איש שעליהם התנפלו 5,000 איש. זה הוכח על זה שחטפנו בצפון תשעה חודשים של הפגזות, ולא היה לנו את מי לשלוח, לא היו אוגדות בשביל לשלוח לצפון ולפתח שם גם התקפה. ומדינת ישראל, לפחות בתרחישים של צה"ל, מדברת על שתי חזיתות בעת ובעונה אחת, שיהיו מספיק כוחות לטפל בשתי חזיתות, גם בהגנה וגם בהתקפה. פעם זה היה ככה. צבא מאוד קטן. הצבא של היום לעומת הצבא של שנת 1974 – בשנת 1974 היו במדינת ישראל 3.3 מיליון איש והצבא של היום, עם 10 מיליון איש, הוא פחות מחצי ממה שהיה בשנת 1974. אני לא רוצה להגיד כאן מספרי אוגדות - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

לא צריך, לא נגיד.


 << אורח >> דן הראל: << אורח >>   

- - אבל הוא פחות מחצי. אין לנו סד"כ לוחם. אני אומר את זה גם בתור קצין בצבא שהיה מפקד, היה סגן רמטכ"ל, טיפל בכוח אדם, היה מנכ"ל וטיפל בכוח אדם – אין לנו מספיק כוחות. ואני ישבתי עם גרשון הכהן ואמרנו מה צריכים להבא, איך אנחנו רואים את ההמשך כי המצב הכללי שלנו רק הורע, הוא לא נהיה יותר טוב. יש לנו הרבה יותר זירות לטפל בהן. ואם אנחנו לא נייצר למלחמה עוד שלוש אוגדות שיאפשרו לנו להגיב בשתי חזיתות בו-זמנית, זה לא אליך שי, אני מדבר על תפיסה מבצעית, שמהשלוש אוגדות אחת תהיה סדירה והיא תזין עוד שתי אוגדות מילואים. אוגדה סדירה, רק שתבינו, זה שתי חטיבות חי"ר, שתי חטיבות שריון, אגד ארטילרי או היום זה חטיבת אש ואגד תחזוקה. מדובר על עשרות-אלפי אנשים. באוגדה שאני פיקדתי עליה היו 15,000 איש, והיא לא נחשבה אוגדה גדולה.

זאת אומרת, שלחירום אנחנו צריכים 15,000 איש סדירים, שאחרי זה יזינו שתי אוגדות מילואים, ויהיו לנו עוד שלוש אוגדות למצב מלחמה. לא היום, בעוד ארבע, חמש שנים. ובמצב השגרה שלנו, הבט"ש, שאנחנו צריכים לשים כל-כך הרבה כוחות לאורך הגבולות כי הבעיה עם לבנון לא נפתרה עד הסוף. היא במצב סביר אבל לא נפתרה עד הסוף. מול רצועת עזה, לא נפתרה ולדעתי האישית היא לא תיפטר עד הסוף, זה לא יהיה גבול של שלום. גבול מצרים – לא יכול שיהיה בו גדוד אחד, ואני לא אגיד מספרים. חייבים לתגבר בגבול מצרים, גבול הערבה, בקעת הירדן ובטח בסוריה, שאנחנו מחזיקים שם היום שתי חטיבות לפי מה שפורסם בתקשורת. אין לנו חיילים, ואני לא מדבר על חיילים בתוך היישובים. זה בין היישובים. ב-7 באוקטובר לא הייתה לנו עתודה כי העתודה עלתה לאיו"ש ביום חמישי לפני הטבח. גדוד אגוז עלה יום וחצי לפני הטבח, העלו אותו בבעיות באיו"ש.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

הבן שלי היה שם, הנה ההוכחה.

 << דובר_המשך >> דן הראל: << דובר_המשך >>   

אז אני עשיתי על זה מחקר אבל זו לא הנקודה פה כרגע.

מבין בוגרי החינוך הממלכתי, 88.4% מהגברים ו-88.5% מהנשים מתגייסים לצבא. כל השאר, אכ"א פוסל אותם בגלל מבחנים שהם לא עוברים. נפשי, רפואי וכולי. אין מאיפה לקחת עוד. בחינוך, חמ"ד – חינוך ממלכתי דתי, 84.5% מתגייסים מהגברים, ומהנשים 86%, בעיקר לשירות הלאומי. הבנות הולכות לשירות לאומי בעיקר. 60% הולכות לשירות לאומי. אפילו הדרוזים מתגייסים בשיעורים של 70% ומשהו. אין לנו מאיפה להביא חיילים. אז הצבא לא יכול להיות נונשלנטי.

תראו, אנחנו איבדנו במלחמה הזאת עד היום כמעט 900 חיילים ועשרות-אלפי פצועים. לא 5,000 כמו שמישהו אמר היום אלא עשרות-אלפי פצועים בגוף ובנפש.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

13,000.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

20,000.

 << אורח >> דן הראל: << אורח >>   

קודם כל, אכ"א אמר לפני חצי שנה 15,000 פצועים, ואני במגע עם אגף משפחות במשרד הביטחון ואני יודע מה אני אומר. אני אומר לכם, עשרות-אלפים. וכשישב פה דדו ודיבר על זה שצריכים 10,000 חיילים, זה היה לפני כמעט שנה. מאז המצב רק נהיה יותר חמור.

עכשיו, הצבא הסדיר שחוק, מותש. כל ההכשרות קוצצו, ואמרתי את זה פה, בחדר הזה. כל הכשרות הבסיס קוצצו, שולחים אותם ללחימה. הם מותשים ברמה שאתם רואים את זה רק לפי התאונות המבצעיות של החודש האחרון. אתם יודעים כמה מהנופלים הם מתאונות מבצעיות? ודרך אגב – צבא המילואים מותשים ברמה שפוגעת גם בשגרה המבצעית, פוגעת גם במבצעיות שלהם. הם לא עושים אימונים. 21 חודשים אין אימונים לגדודים סדירים בצה"ל והם נפגעים מבחינה מקצועית. ויש ירידה אתית, אני לא אפרט את זה. ואנשי המילואים, מערך המילואים, באמת על סף קריסה. משפחות נהרסות - -

 << אורח >> עדי אשכנזי: << אורח >>   

הכל קורס.

 << דובר_המשך >> דן הראל: << דובר_המשך >>   

- - משפחות נפגעות. אני בעמותה שמטפלת במשפחות מילואימניקים. אתם לא יודעים איזה רמה של הרס יש שם. משפחות נהרסות ועסקים קורסים, והם עושים 300 ו-400 ימים. עד לאן אנחנו רוצים לקחת את זה? אני לא מתייחס פוליטיקה, אני מדבר נטו. אנחנו צריכים לגייס עשרות-אלפי אנשים. הצבא מקים עכשיו אוגדה מזרחית, זה על בסיס שלושת רבעי מתנדבים. 

אני אומר לכם, חברי הכנסת, חבר הכנסת שטרן, אני אומר לכם, לכל חברי הכנסת, צבא ההגנה לישראל לא יחזיק את הביטחון של מדינת ישראל. שני אנשים שהגיעו מהצבא – הם לא מקשיבים לי.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

הוא הרים להנחתה, הוא אומר צבא ההגנה לישראל, תגיד את המשפט הזה עוד פעם.

 << דובר_המשך >> דן הראל: << דובר_המשך >>   

צבא ההגנה לישראל לא יעמוד בבעיות הביטחון של ישראל אם הוא לא יקבל זריקת תגבורת עצומה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אז מה רוצה האלוף דן הראל שאני אגיד, שאמרתי את זה גם הבוקר, לפני שלוש שעות. תגיד, אנחנו לא יודעים את זה?

 << דובר_המשך >> דן הראל: << דובר_המשך >>   

זה חשוב לי. אני רוצה להגיד את זה "און רקורד".

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

אתה צודק.

 << דובר_המשך >> דן הראל: << דובר_המשך >>   

צבא ההגנה לישראל לא יעמוד במשימותיו בשנים הבאות. אין לנו מספיק חיילים בשביל בט"ש, לא בשביל מלחמה. המילואימניקים יצטרכו לעשות 100 ו-150 יום בשנה רגילה, אחרי שהודיעו על - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>   

סליחה, האלוף דן הראל, כיוון שפנית אלי, אני רוצה לדייק אותך אם תרשה לי. אני חושב שזה שצה"ל עכשיו עומד כבר במשימות שלו, זה במחיר של מה שאמרת קודם, פירוק משפחות של מילואים ושל לוחמים. ולכן לא צריך לחכות שנים. יגיע הזמן או יכול להיות שאם אתה או אני היינו שם, היינו אומרים את זה גם היום, שלמשימות שמוטלות היום על צבא ההגנה לישראל אין כוח אדם אלא אם כן אתה גומר משפחות של מילואים ושל לוחמי חובה וגם במידה מסוימת את - -

 << דובר_המשך >> דן הראל: << דובר_המשך >>   

תראה, גם המשאב הזה ייגמר במלחמה הארוכה בהיסטוריה של מדינת ישראל. ולכן אני לא מקבל את הנונשלנטיות שהצבא מגייס את החרדים, לא עושה תיעדוף לאנשים צעירים. יש לך 54,000 צווים, למה אתה מזמין אנשים בני 27? זה לא הגיוני. אני לא מבין מה קורה פה, ואני מעריך מאוד את הצבא, הוא עומד במלחמה הכי ארוכה. מגלה יצירתיות, כובש, נלחם, מכריע. אין לי שום טענה אבל למה אנחנו לא מגייסים את האנשים שאנחנו יכולים לגייס? זאת הבעיה.

כל מחזור חרדי היום זה 25% מהנוער הישראלי. 25% אנחנו לא מגייסים, אנחנו לא מנסים לגייס. בעוד 10 שנים זה יהיה 30% ומשהו. איך נמשיך לשרוד ככה? 

למה אני נזעק? כי זו ההזדמנות האחרונה. אם אתם לא הבנתם, מה שיקרה פה זו ההזדמנות האחרונה. בעוד שנה, שנתיים, שלוש, אחרי הבחירות הבאות, אי אפשר יהיה לעשות שום שינוי.

אני אודה לקבלת הסבר לגבי ה-12,000.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

תשובה בבקשה, שי, לאלוף הראל.

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

כן. הצגתי פה חלוקה שהיא לפי הגילאים שביקש ידידו של האלוף הראל, תת-אלוף עמינח, בוועדות אצל חבר הכנסת שטרן. הוא בחר איזו חלוקה של 17.5-18.5 וכן הלאה, שהיא לא בדיוק לפי החתכים שאני התייחסתי אליהם קודם – 18-20. אז כיוון שאני אומר 18, כי זה גיל הגיוס, אז אלה האנשים שהיו בתוך המעמד עצמו. אז מ-, 18, 18 ויום עד סוף 18, 19, 19 ויום עד סוף 19, 20 עד סוף 20. ולכן אמרתי קודם את המספרים: 1,192 ועוד 3,670 ועוד 4,926 – זה עד גיל 20.5, ויש עוד חצי שנה שמתחלקת בשתיים, וזה אותם 12,000 שדיברתי עליהם קודם. האמן לי, שברגע שקבענו את ה-50% האלה, הקפדנו עליהם קלה כבחמורה, וברגע שקבענו את ה-24,000, הקפדנו שזה יהיה לפי המספרים האלה אחד על אחד. אם תרצה, הטבלה פה לפני, אני אפרט אותה.

 << דובר_המשך >> דן הראל: << דובר_המשך >>   

ולגבי השאלה השנייה – למה אתם לא מגייסים - -

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

הוצאנו זימונים בקצב הכי גדול שאנחנו יודעים לעשות, כל ה-54,000. יש פה עוד דברים שנכנסים – לפני זה אני אגיד: אף אחד לא פטור מה-54,000. כולם יוצאים תוך שנה. אני לא תיארתי את זה פה אבל גם הדבר הזה, יש לו היערכות בלשכות, בפוקדים וכן הלאה אבל החלטנו להוציא את הכל במכה אחת.

יש עוד דבר אחד חשוב להגיד אותו, שבתוך העניין הזה שלמי אתה מוציא צו, יש את תקפות החוק, מה שנקרא סעיף 20. אני מזכיר שבג"ץ הקפיא את סעיף 20. סעיף 20 קובע עד מתי אפשר עדיין לגייס בן אדם, כי יש נקודה בזמן שבו הזמן מתחיל לספור לאחור וכבר אין עליו חבות חוקית, אז בג"ץ הקפיא את זה וזה נגמר, אם אני זוכר נכון, בדצמבר 2025, זכרתי נכון. ולכן כששמנו את כל הקבוצה במכה אחת עם תיעדוף לסעיף 20 וחילקנו אותם לפי לשכות, לא כולם לאותו מקום. חילקנו את זה כיוון שהכמות מאוד גדולה וצמצמנו בזמן במכה אחת לכולם. עכשיו נתעדף, וכמובן שזה לפי התכניות. יש תכניות לחימה מסוימות לשלישון א', ב' ו-ג', ולפי זה אנחנו פועלים.

 << דובר_המשך >> דן הראל: << דובר_המשך >>   

אני מציע לצה"ל לגייס את הצעירים. האנשים מקדימה מתמוטטים.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

תודה רבה. סגן-אלוף שביל, תורך, אבל אני לא יכול להתגבר על חברי הכנסת אז אני מתנצל.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני אהיה קצר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה על הדיון. האלוף הראל דיבר על ההיבטים הביטחוניים, אני רוצה לדבר על ההיבטים הכלכליים.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

רציתי להעיר שהמדינה לא תחזיק מעמד - - -

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

דיברו על זה הרבה לפני המלחמה כי עכשיו זה הפך לאתגר ביטחוני מאוד משמעותי והיום גם עבורי. גיוס החרדים זה גם מסלול של החרדים לצאת לשוק העבודה. היום קרוב ל-50% מהגברים החרדיים לא עובדים. כמה אנחנו מאבדים על זה היום? משרד האוצר כאן וחלק מהנתונים יצאו גם מראש אגף התקציבים. מ-25-54 מיליארד שקל בשנה, זה אובדן התוצר כל שנה, שנה אחרי שנה. סיימנו את 2023 עם גירעון של 4.2. לפי הערכות של קרן המטבע הבין-לאומית, שנת 2024 הסתיימה עם גירעון של 8.3, וגם השנה אנחנו כנראה בדרך לשישה, שבעה, שמונה אחוז גירעון. השנה אנחנו משלמים על הריבית 11 מיליארד שקל יותר ממה ששילמנו בשנת 2024. אם אנחנו בשנים הקרובות - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

כמה זה במצרפי?

 << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

בסך הכל, יחד עם הקרן, זה ריבית בסביבות 55 ועוד סכום לא מבוטל על חשבון הקרן – סך הכל מעל 200 מיליארד שקל החזר חובות כל שנה. אם אנחנו בשנים הקרובות, אבל ממש בשנים הקרובות לא נשנה את המגמה הזאת, אפשר לסגור את האירוע. אין היתכנות לקיום כלכלת ישראל כפי שאנחנו מכירים אותה היום, והמפתח זה גיוס החרדים. זה מתחיל מהגיוס וזה גם יהיה מסלול ליציאה לשוק העבודה. אם לא נעשה את זה, זה פשוט נגמר. תודה.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

אני מודה לך. את רוצה משהו קצר? בבקשה.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אדוני, קודם כל אני רוצה להגיד שאני רואה איזו שהיא נקודת אור בדיון הזה כי סוף סוף אנחנו רואים איזו שהיא תכנית לביצוע ולמימוש החוק הקיים של גיוס חרדים ולא לחוק השתמטות, שלצערי נדון בחדרי-חדרים בחדרים אחרים כאן.

תראו, בסוף את התכנית הזאת לא צריך להפוך לאיזה שהוא סוג של מפעל להוצאת צווים אלא לתכנית למימוש, לביצוע, ובפועל, בקצה, לגייס דרכו חרדים כי ברור לנו לחלוטין שאם רק נוציא צווי גיוס וזה יהפוך להיות איזו שהיא אות מתה, זה לא יביא את הבשורה ובטח לא ייתן מענה לאותם צרכים של צה"ל, לחיילים שנפצעו, לפערים שנוצרו כתוצאה מזה שנהרגו חיילים, למשפחות של המילואימניקים שכבר הרוסות וגם למשפחות הסדיר. אני כל פעם אומרת לעצמי: חייל ששנתיים נמצא ברצועה ושורקים לו כדורים מעל לראש, אז צריך באמת להבין שמישהו צריך להחליף אותו, לתת סוג של כתף בהקשר הזה.

ולכן אני אומרת שהשלב המשלים, צריך להגיד ביושר, זה בדיוק לצד השני של השולחן, זה לא לצבא. זה לייצר סנקציות אישיות משמעותיות, ואת זה צריך להכניס למרכיב לחוק הקיים מבחינתי. סנקציות אישיות משמעותיות שפוגשות את הפרט, וזה החל מסנקציות קיימות של מעצר במשטרת הגבולות וסנקציות פליליות אבל לא רק זה – סנקציות של הטבות כלכליות, ואני מדברת על הטבות כלכליות שהיום כל מי שמשתמט, ולא משנה מאיזה מגזר הוא, צריך לראות בקצה סנקציות כלכליות, וזה חובה עלינו כחברי כנסת. בסוף צריך להגיד ביושר – סוף סוף - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

סכמי, אני רוצה לתת לכולם לדבר.

 << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

- - סוף סוף הצבא יצא למהלך שבו הוא מקיים את החוק ככתבו וכלשונו ומתייחס לבריכה כפוטנציאל קיים, ויצאנו עם זה לדרך. החכמה היא באמת להפוך את זה לאיזו שהיא תכנית עשייה. אני חושבת שנצטרך מהנקודה הזו לגשת לחקיקת חוק גיוס אחד לכולם. זו הציפייה שלי. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

תודה רבה. סגן-אלוף במילואים אורן שביל, בבקשה אדוני.

 << אורח >> אורן שביל: << אורח >>   

שלום. אני מארגון "אחים ואחיות לנשק". ביוני 2023, אני אישית הגשתי את הבג"ץ הראשון בענייני הגיוס. מאז הייתי פה עשרות פעמים בוועדות, פגשתי אותה, שי, עשרות פעמים ואת נציגי אכ"א, אבל אני חייב היום להוריד את כל מסכת ה"פוליטיקלי קורקט". יש לצה"ל משימה, לאכ"א. אתם לא מתקנים טנקים, אתם לא דואגים לאוכל, אתם צריכים לדאוג לחילוף של כל אותם אנשים שעכשיו הוזכרו. זה התפקיד שלכם. ואתם, במשימה שלכם נכשלים, ואני חייב להגיד – אני מלווה כל ועדה, אנחנו יושבים ומנתחים כל מילה שנאמרת כאן אחר-כך – אתם נכשלים בכוונה. ולמה אתם נכשלים בכוונה? כי להוציא היום צו ראשון ודרך אגב, לא ציינת, כל המספרים שדיברת – מדובר בצו ראשון. צו ראשון הוא לא מחייב. להוציא היום צו ראשון למישהו בעוד שנה, זאת אומרת שבמקרה הטוב, אם הוא באמת הגיע ועשה את התהליכים ובא להתגייס, הוא יחליף את החייל בעוד שנתיים או שנתיים וחצי. כשאתה מוציא היום צו ראשון ליוני 2026, אתה אומר: בעוד שנתיים, שנתיים וחצי, אם הכל יעבוד, אני אדאג למחליף. וזה להכשיל את המשימה שלכם בכוונה. לפי החוק, על-פי החלטת בג"ץ, על-פי פסיקת היועמ"שית, יכולים להוציא מחר בבוקר צווי 12, דהיינו צווי גיוס להתייצב בבקו"ם לכמה אלפי צעירים ובגילאי 18 כדי לייצר לוחמים.

וכל המריחה הזאת, צווים ראשונים על שנה ו"יבואו" ו"נשלים", וכל הרגישויות שאתם מגלים בכל דבר, זו פשוט הונאה של הציבור. סליחה שאני אומר, אני לובש מדים כמוכם, פשוט הונאה של הציבור. על-פי חוק אתם יכולים להוציא מחר בבוקר כמה אלפי צווי 12 לבקו"ם, להתגייס ולעלות על מדים כדי שבעוד חצי שנה יגמרו טירונות, למרות שהיום שולחים חיילים באמצע טירונות לעזה. אבל בעוד חצי שנה, יגמרו טירונות ויהיו לוחמים.

הרגישות שאתם מדברים – תגלו אותה לשלושת המתאבדים של השבוע. הם היו צריכים חילוף. אתם לא דאגתם להם לחילוף. אתה דיברת על הרגישות שמישהו יקבל צו והוא לא מופיע בביטוח לאומי. איפה הרגישות לאותם שלושה מתאבדים? הם היו צריכים חילוף, זה התפקיד שלכם. זה נורא להגיד את זה, הלב שלי נקרע אבל אתם מכשילים את המשימה. אתם מורחים כל דבר, אני שנתיים וחצי בתהליך הזה. עוד דיון ועוד דיון וישב פה מר שטרן וכולנו כבר מכירים אחד את השני. אתם עושים הכל למרוח זמן. החובה שלכם להוציא מחר בבוקר אלפי צווי 12, דהיינו צווי גיוס להתייצבות בבקו"ם לחבר'ה צעירים, לגייס אותם להיות לוחמים. לא כדי שבעוד שנתיים וחצי הם יואילו בטובם ואולי נצליח לייצר לוחם.

אני חייב להגיד דבר נוסף – אנחנו מנתחים כל מספר - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

נא לסיים בבקשה.

 << אורח >> אורן שביל: << אורח >>   

- - אנחנו מנתחים כל מספר. אתם מוליכים שולל את הציבור במספרים. אנחנו יושבים אחרי זה עם טבלאות אקסל. אני מבקש מכם – כבדו את המדים, דייקו במספרים. אתם מוליכים שולל את הציבור. גלו את הרגישות שגיליתם - -

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

אין לי מושג על מה אתה מדבר, והקשבתי לך - -

 << דובר_המשך >> אורן שביל: << דובר_המשך >>   

אני אוכיח לך מספר אחרי מספר.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

רק שנייה, אני לא רוצה לנהל ויכוח - -

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

אני מוכן לקבל כל ביקורת, אבל לא ביקורת כזאת. יש גבול למה שאני מוכן לקבל.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

אורן, דקה. אני מכבד את לובשי המדים ואת הנתונים שהם מביאים אבל אני נזהר בהכפשתם. אפשר לבוא ולהגיד שהנתונים לא מדויקים, יש לנו נתונים אחרים. עם כל הכבוד, הם טועים, הם לא כליל השלמות אבל אין לנו צבא אחר. אני לא אתן לפגוע בהם.

 << אורח >> אורן שביל: << אורח >>   

אני מסכים, אני חלק מהצבא הזה. אבל אני מבקש שתעמדו בחובתכם.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

כשבא תת-אלוף בצה"ל, ראש תומכ"א, ונותן נתונים – מבחינתי זה נתונים. זה נרשם גם בפרוטוקול ויש לזה מעמד משפטי. תמשיך. משפט לסיום בבקשה.

<< דובר_המשך >> אורן שביל: << דובר_המשך >>   

אני מבקש מכם, את כל הרגישות הגדולה שגיליתם לתנאי מעצר ולאיך נקרא להם ואיפה נפגוש אותם, ובמקרה יקבל מישהו צו גיוס שבביטוח לאומי הוא לא בדיוק הוגדר, את אותה רגישות גלו לעשרות-אלפי לוחמים. לא רק מילואים, גם את אנשי הסדיר. הבן שלי קיבל בשבוע שעבר בשורה ב-YNET – קיבלת עוד שנה. אף אחד לא דיבר איתו, לא המפקדים שלו באו ואמרו לו. הוא קיבל את זה בשורה ב-YNET – עוד שנה בלי למצמץ. גלו את אותה רגישות ללוחמים שלנו. תודה.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

תודה רבה לך. בתיה כהנא, שלוש דקות. אני עכשיו מקפיד כי אני רוצה לתת לכולם לדבר.

 << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >>   

אני מ"אימא ערה". אני הגשתי עתירה בשם "אימא ערה" על נוהל 77. נוהל 77 זה הארכת שירות בצורה לא חוקתית לחיילים סדירים, ללא חופשת שחרור. ברגע שהם גמרו את ה-2.8, אחרי שהממשלה לא הצליחה לחוקק את החוק להארכת שירות לשלוש שנים, אז ראש אכ"א חתם על פקודה גורפת להארכת שירות בארבעה חודשים, שזה גם כמו שאמר קודמי, הפתעה גמורה. מדובר על חיילים שבחלקם כבר שנה וחצי בתוך לוחמה, ואז כשהם רוצים ומחכים לשחרור הזה, בלי חופשת שחרור מחזירים אותם לתוך עזה לעוד ארבעה חודשים.

זו בדיוק דוגמה למה שדיבר קודמי, שיש פה עזרה. זאת אומרת, צה"ל עוזר לממשלה לא לפתור את הבעיות של כוח אדם. אני חייבת להגיד שאני מאוד מכבדת את הדברים שנאמרו פה. אני חושבת שצה"ל הגיע לקצה גבול היכולת שלו בהוצאת צווים, 54,000, בהוצאת צווי 12. הגיע, עושה מאמצים, מוציא את הצווים אבל יש גבולות, כמו שאמר חבר הכנסת שטרן. זה לא תפקידו של צה"ל, זה תפקידה של המשטרה לאכוף. אבל צה"ל משתף פה פעולה בזה שהוא ממסך. הוא לא בא מול הדרג המדיני ואומר: רגע, סליחה, אין לי לוחמים או שיש לי לוחמים והם שחוקים לחלוטין - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

דווקא הוא אומר.

 << דובר_המשך >> בתיה כהנא דרור: << דובר_המשך >>   

רגע, אני מדברת מהבית, אני מדברת מהשיח של האימהות. מגיעים אלינו באמת סיפורים איומים ונוראיים. אנחנו יודעים על יחידות שמתפרקות, אנחנו יודעים על דברים מאוד מאוד קשים בשחיקה של החיילים, ובדבר הזה אין בכלל הנכחה. במובן הזה, זה שיתוף פעולה עם הדרג המדיני, שלא נותן סנקציות אישיות. 

אנחנו יודעים שכל הגורמים המקצועיים – היועצת המשפטית לממשלה, הרמטכ"ל. הרמטכ"ל אמר שעד שהסנקציות האישיות לא יפגשו את החייל, לא יגיעו - - - עם כל הכבוד לכל הצווים האלה שמוצעים כרגע. אנחנו יודעים שכרגע האינסנטיב - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

תודה.


 << דובר_המשך >> בתיה כהנא דרור: << דובר_המשך >>   

לא, זה חשוב לומר - - 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

אז תתמקדי.

 << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >>   

אני אסכם: אז על השחיקה אני לא ארחיב, דיבר על זה באריכות האלוף הראל. 

אנחנו יודעים שהמאגר הזמין וההכרחי זה כמובן המגזר החרדי. כבודו, אני באמת מאוד מכבדת אבל לבוא ולומר: "אני מאמין שזה יביא אותם להתגייס"? הרי אתה ישבת פה לפני מספר חודשים ואמרת לנו: "לא עמדנו ביעדים, לא הצלחנו". אז למה שעכשיו נצליח, כשאנחנו יודעים שהחוק לא מאפשר להטיל סנקציות אישיות - -

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

מה הטענה, לא הבנתי?

 << דובר_המשך >> בתיה כהנא דרור: << דובר_המשך >>   

למה אתה אומר שאתה מאמין שמה שאתם עושים זה יגייס? למה אתה אומר את זה?

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

תודה רבה, גברתי. לא, אני לא רוצה ויכוחים. מאמין או לא מאמין, זה לא תורם לי לדיון.

 << דובר_המשך >> בתיה כהנא דרור: << דובר_המשך >>   

רגע, אני חושבת שהצבא צריך לבוא לדרג המדיני ולומר שיש נסיבות שאנחנו לא יכולים לעשות כי אין לנו חיילים. למה לא אומרים את זה? למה עכשיו, כשיש דיון על עיר הומניטרית, לא אומרים - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

לא, גברתי. על השולחן שלי כרגע אין את הנושא של כן הומניטרי, לא הומניטרי. גברתי, אני עוסק בגיוס חרדים. משפט לסיום, מתוך זה שאני מכבד אותך.

 << דובר_המשך >> בתיה כהנא דרור: << דובר_המשך >>   

המשימות שלנו גדולות על צה"ל בנסיבות שאין חיילים והן לא הגיוניות. הצבא צריך לבוא ולהכריע בדבר הזה בצורה כנה ואמיתית ולא למצוא כל מיני פתרונות של ארבעה חודשים או שנה.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

כולנו באותה דעה. תודה רבה. מיכל ברקאי ברודי, בבקשה.

 << אורח >> מיכל ברקאי ברודי: << אורח >>   

שלום מיקי. אני מדברת פה יחד עם חבריי לקואליציית המשרתים, ובאמת רועד לי כבר הקול כי אנחנו יושבים פה שבוע אחר שבוע, יושבים עם תת-אלוף טייב, יושבים עם ראש אכ"א, יושבים עם כל הגורמים שנדרשים וזועקים את זעקתנו. אני ישבתי פה, בוועדה הזאת, לפני שנה, ודיברתי על כך שפורום נשות המילואימניקים הוציא סקר שמדבר על כך ש-10% מנשות המילואימניקים שקלו לפגוע בעצמן. הנתון נכון להיום הוא 20%. 20% מנשות המילואימניקים בישראל שקלו לפגוע בעצמן כי החיים שלנו הפכו להיות בלתי אפשריים.

ישבתי קודם בוועדה לזכויות הילד – מדברים על כך שהילדים שלנו, הילדים של האנשים הכי חזקים, חוד החנית של מדינת ישראל, הופכים להיות ילדים שמקבלים מענה מהרווחה. המשפחות שלנו קורסות. אתה מסתכל לי בעיניים, אני מעריכה את זה. זו אני, זו התינוקת הזאת שנולדה לתוך מציאות בלתי אפשרית. זה התינוק שלי, בן שנה וחמישה חודשים, שנולד לתוך המלחמה הזאת. זה הילדים שלילך, שחלקם כבר משרתים בצבא. נכון לעכשיו, 41% מהמשפחות מודיעות שהילדים שלהם לא יתגייסו לצה"ל אם יעבור חוק גיוס שהוא חוק השתמטות.

אתם מבינים? אנחנו יושבים פה עם נתונים שהופכים לי את הבטן, ואני לא הצבא. אני לא מבינה – כלכלית, ביטחונית, רגשית, חברתית, מכל כיוון אנחנו שומעים שאנחנו מוכרחים לדאוג לעוד משרתים. ואנחנו באים ומתחננים ומבקשים ומאיימים ועושים כל מה שאפשר. הדבר היחידי שלא נעשה, אנחנו לא נפורר את צה"ל כי אנחנו מרגישים שהעתיד לא רק של מדינת ישראל, של עם ישראל, נמצא על הכתפיים שלנו, אבל הכתפיים שלי לא יכולות להמשיך להחזיק את זה. הן לא יכולות. העסק שלי איבד 100,000 שקל מהסבב האחרון של בעלי. אני לא מקבלת משכורת כדי להיות פה ולעמוד ולייצג את המשרתים. 

אתמול באחת בלילה הגעתי לוועדת החוץ והביטחון. יושבים שם נציגי העסקנים עם אדלשטיין בחדר סגור, ואני יושבת שם כמו מטומטמת מחוץ לדלת, ודופקת על הדלת ודופקת על הדלת ואף אחד לא פותח לי. אנחנו מגש הכסף. אין לנו יותר יכולת להחזיק את הדבר הזה לבד.

אתם חייבים להתחיל לדאוג לנו כמו שאנחנו דואגים ולא מפסיקים אבל הילדים שלי לא יהיו ילדי רווחה. הם לא יהיו. זה לא יהיה.


 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

תודה רבה. ל"מחסנית" הזאת אפשר להכניס גם את הנכדים שלי. נראה לי שכולנו שוחים באותה בריכה.

 << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >>   

אם אפשר, רק משפט אחד קטן.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

משפט קטן.

 << דובר_המשך >> לילך חיים אידלברג: << דובר_המשך >>   

אני אימא לשני חיילים, אחד קצין ואחד בדרך, שניהם בוגרי ישיבות גבוהות של הציבור הדתי לאומי. כל אחד מהם הלך ולמד על חשבון זמנו הפרטי וחשבון הבנק ל אימא שלו כי את הישיבות האלה לא מסבסדים. למד שלוש שנים לפני שהתגייס למסלול ארוך. האחד מגויס לחמש שנים, השני לעשר. אין שום סתירה בין ללמוד תורה ללחבוש את ספסלי בית המדרש לבין ללכת ולשרת את העם שלנו, כשאנחנו צריכים אותו, בטח ובטח במלחמת מצווה. והילדים שלי, הבן שלי, צריך חילוף.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

אנחנו מסכימים איתך במאה אחוז. כולנו חייבים. אפשר ללמוד ואפשר לשרת. אפשר ללמוד תורה ואפשר לעבוד. חייבים, כי החיים שלנו בארץ הזאת תלויים בנו, במשרתים, בילדים שלנו – זה מגש הכסף. אחרת אין לנו זכות קיום במדינה הזאת ואנחנו לא ניכנע ולא נרים ידיים עד שנמצה את כל ההליכים למיצוי חוק שווה. אגב, יש חוק שווה לכולם, צריך לתת לו סנקציות אישיות ובזה לסגור את האירוע.

 << דובר_המשך >> לילך חיים אידלברג: << דובר_המשך >>   

המתווה של המשרתים – אפשר לשדרג אותו קצת עם סנקציות אופרטיביות.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

תודה רבה. יעל זרח, בבקשה.

 << דובר >> יעל זרח: << דובר >>   

אני נציגת "אימהות בחזית". אנחנו, ביחד עם ארגון  אחים ואחיות לנשק, היינו אלה שהגישו את הבג"ץ שזכינו בו לפני שנה. אני יושבת פה בוועדות כבר מעל שנה וחצי, ואני רוצה לחזק את אורן בדברים שלו. שנה מאז פסיקת בג"ץ, ורק היום יושב פה שי טייב, שאני מאוד מכבדת אותך וכל לובש מדים שהוא, ומספר לנו שרק עכשיו יצאו הצווים. הילדים שלנו, הלוחמים, אני אימא ללוחם קומנדו, אני נשואה לטייס, אני מייצגת תנועה עם עשרות-אלפי אימהות. הילדים שלנו חייבים חילוף אתמול, לא עוד שנה ולא עוד שנתיים. הם חייבים חילוף אתמול. יש 20,000 פגועים בגוף ובנפש.

אני רוצה להגיד עוד משהו לצה"ל: מה שציינה פה חברתי מארגון נשות המילואים – יצא היום סקר: 41% מהאנשים שנשאלו האם יגייסו את ילדיהם לצה"ל בכלל אמרו שלא. 45% אמרו שאם יגייסו, זה לא יהיה ליחידות לוחמות. זה מה שאנחנו רוצים שיקרה? אנחנו, האימהות המגייסות, יש לנו עוד ילדים בבית, ולפי היחס וההפקרה שאנחנו חווים כלפי הלוחמים שלנו, אני שואלת את עצמי האם נשלח עוד ילדים להיות לוחמים? תשאלו את עצמכם את השאלה הזאת. אנחנו כולנו צריכים את צה"ל לעוד משימות עתידיות, ואם זה ימשיך ככה, לא יהיה מי שיילחם. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

בעניין הזה אני חלוק. אנחנו נמשיך לשלוח את הילדים כי אין לנו לאן ללכת, אין לנו ארץ אחרת. חזרנו הנה אחרי אלפיים שנות גלות, אני לא מוכן להיכנע ולא מוכן לאבד את המדינה הזאת. לא מוכן, גם אם אצטרך להילחם פוליטית על כל מי שמסרב ללכת – לא מוכן להיכנע.

חנניה, בבקשה.

 << דובר >> חנניה בן שמעון: << דובר >>   

תודה רבה. שאלה אחת פרקטית: מתי אנחנו נדע כמה חרדים התגייסו בשנת 2024? יש הערכות וכולי אבל זה מספרים חשובים לדעת כי זה אמור להיות מספר שיא. אני אשמח לקבל על זה תשובה, אם לא פה אז בהמשך.

בנוסף, לא הרבה מכירים אותי. אני גר במעלה אדומים, אני בן 24 מארגון המילואימניקים "כתף אל כתף". כשסיימתי את המילואים שלי בשריון, אחרי ארבעה חודשים נסעתי לעבודה שלי עם אימא שלי ונקלעתי לפיגוע ירי. ניטרלתי את המחבל, המחבל ירה בי בדרך. המחבל ירה בי לא ב"קארלו", המחבל ירה בי ב-M16. הוא ירה בי מהמרחק שדן ואני נמצאים בו. אז מ-M16, הוא ריסק לי את הרגל, וה-M16 הזה בלבד – עזבו עכשיו, אנחנו מדברים על נשקים שעשו שבירת מערכה. ה-M16, הבנו שהוא שובר מערכה. ומאיפה הוא מגיע? הוא מגיע מהערבה ומירדן.

אני לא שותף להערכות של חוסר הערכה לצה"ל. צה"ל עשה עבודה מאוד מאוד טובה בשביל לגייס את גדודי דוד, אבל כשדיווחו פתאום שיש פה חטיבה שלמה חדשה, אוגדה ששומרת על ירדן, שהוקמה בין לילה, הלכתי לבדוק והתברר שזה גדודי דוד, זה לא סדירניקים. זה לא 10,000 סדירניקים. וכשאני נוסע לפה כל יום על כביש 1, אני עובר כל פעם ליד המקום שירו בי, ואימא שלי, כל פעם שהיא נוסעת על אותו כביש, היא מקווה שלא יעצור לידה שוב רכב. 

אני תוהה לעצמי מי הולך לשמור עלי? אני לא יכול יותר, אני בקושי יכול לרוץ כרגע. אני לא יכול לשמור. חברים שלי, 24,000 פצועים מהמלחמה, 18,000 מהם לוחמים, הם לא יכולים. ודיברנו פה על זה שצה"ל עושה את כל מה שהוא יכול במסגרות העבודה שלו. 

עכשיו זה התור של האופוזיציה והקואליציה ביחד. דיברנו פה שצריך להוסיף עוד סנקציות. האופוזיציה, חברים, תעבירו את החוק הזה. החרדים הבינו שהם כבר לא באירוע. הבנו אתמול שהם כבר לא באירוע, והקואליציה אולי גם לא באירוע כולה אבל לפחות תחשקו אותם. תניחו על השולחן את החוק הזה.


 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

תודה. הלוואי ויכולנו, אנחנו 52. נשאר לנו להילחם כי אין לנו מספיק כוח פוליטי ולכן אני צריך בחירות. 

עוז, בבקשה. שלוש דקות אדוני.

 << אורח >> עוז בן נון: << אורח >>   

שלום. לחמתי בסדרי ביחידת אגוז, קפצתי לעוטף ב-7 באוקטובר, נלחמתי בעוטף. חמישה לוחמים מהמשפחה שלי במילואים. אח שהשתחרר מעזה אחרי שנה וחצי ברציפות שם, אלפי ימי מילואים במצטבר. בוגר ישיבה, גדלתי בגוש עציון. אני הייתי פה כמו מיכל - -


 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

כמו הסיפור הישראלי.


 << דובר_המשך >> עוז בן נון: << דובר_המשך >>   

- - אני הייתי פה כבר לפני שנה. יש סרטון שלי שמדבר פה ביוני לפני שנה, שאומר: חברים, זה לא יכול להימשך. ולכן האירוע הזה הוא אירוע ביזארי, שאנחנו ממשיכים להוציא מילים וכאילו אנחנו מאמינים שדברים יקרו, והם לא קורים.
אני כן רוצה להפנות שאלות לשי טייב, עם המון כבוד והערכה. בגלל שאני פה יותר מדי זמן מהחיים שלי, מבחינתי הברומטר הוא צווי 12 לצעירים. זה הברומטר. זה מתי שמי שמצפצף על המדינה נתקל בקיר. אני רוצה להבין כמה אנשים בני 17.5-18 כי אתה לא יכול לקבל לפני 18, אבל 18-19 קיבלו צווי 12. זה לא תלוי ברצון הטוב שלהם, זה לא תלוי בכמה הם מוכנים לבוא לקראתנו. זה אפילו לא תלוי באם הם מתייצבים – כן או לא. כמה צווי 12 - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

שאלתי גם אני את זה באופן אישי.

 << דובר_המשך >> עוז בן נון: << דובר_המשך >>   

אבל אני רוצה גם לחדד למה? כי הקצב פה לא מתקבל. לא יכול להיות שאנחנו שנתיים באירוע, 24,000 צווים כבר יצאו מזמן. 54,000 קרה עכשיו, שזו שערורייה גדולה. הלוחמים לא יהיו מגילאי 25,26, אנחנו יודעים את זה, אבל מה אכ"א עשתה מהצד שלה כדי לשים את הקיר מול מי שמצפצף עליה? ולכן זאת השאלה ואני רוצה לקבל תשובה. אני חושב שזו שאלה מדויקת וחדה.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

תודה רבה. שי, למרות שכבר אמרת את זה, תגיד את זה פעם נוספת בבקשה.

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

אמרתי את זה לא בחלוקה לגילאים. אמרתי קודם, ואחרי זה אני גם יכול לעשות את זה בחלוקה לגילאים, שמתוך כלל הפעימות, 3,732 תחת צו 12 ועוד 1,300 משתמטים. גם החלוקה של ה-24,000, הסברתי קודם את אורך התהליך שיש בעניין הזה, לא כולם יצאו. יצאו 3,000, 7,000, 14,000. 14,000 להכי צעירים ולכן לא כולם הגיעו לשלב הזה. הסברתי בפתיחה של הדברים באריכות למה התהליך של צו 12, עד הגעה לצו 12 היה כרוך בעוד בדיקת בריאות ועוד בדיקת - - - וזה מה שאנחנו מצמצמים. גם אמרתי שהתהליך המצומצם יחול גם על האחרים.

לכן - -
 
 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

לא, אתה לא מפריע ולא מנהל כאן דיון.

 << דובר_המשך >> שי טייב: << דובר_המשך >>   

ולכן אני אומר שאנחנו מודעים לזה שאנחנו צריכים להגביר את הקצב הזה ושצוואר הבקבוק להגברת הקצב קשור בתהליכים עצמם, ולכן גיבשנו את התהליך הזה, שהוא תהליך שמוריד חלק גדול מהדברים שחייבו אותנו להשיג את הבן אדם בשביל לעשות את זה. 

 << דובר_המשך >> עוז בן נון: << דובר_המשך >>   

כבוד היושב-ראש, שאלה אחת, שאלה חשובה: בגלל שאנחנו פה יותר מדי פעמים ואנחנו מכירים את התהליך ואיך הוא עובד, מה הצפי –  אני בכוונה אומר פר גילאים כי אלה הלוחמים. מה הצפי לעוד חודשיים? כמה צווי 12 אמורים להיות לצעירים בני 17.5-19 עוד חודשיים. אם עוד חודשיים לא מתאים אז עוד שלושה חודשים?

 << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >>   

18-20


 << דובר_המשך >> עוז בן נון: << דובר_המשך >>   

18-20, צווי 12 עוד חודשיים. מה הצפי? אמור להיות צפי כזה.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

תודה.

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

אני אעשה הערכה, בסדר? אני לא יודע לדייק את זה פה בשאלה מול הדבר הזה, ויהיה אפשר להעריך. 18-20 שעברו את כל מדרג הזימונים עד צו 12 – בסך הכל הגיעו כבר לצו 12 מכל הקבוצה, זה 3,700 אנשים ועוד 9,200 הם כאלה שיקבלו. הם כבר עברו את כל המדרג והם הולכים לקבל צו 12 - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >>   

שנייה. אפשר להתאפק עד שאשלים את התשובה?

 << אורח >> אורן שביל: << אורח >>   

אפשר גם לדייק. 3,200 קיבלו - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

לא, אל תפריע לו, הוא מתעסק עם מספרים עכשיו, הוא יטעה. בבקשה.

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

אמרתי שעד עכשיו היו 24,000 זימונים. אמרתי שהזימונים יצאו בהדרגה, הפעימה הראשונה קטנה יותר, השנייה בינונית והשלישית גדולה. ולכן אם אני מסתכל על כל האנשים שעברו את כל המדרגים עד צו 12, אנחנו מגיעים לכ-12,000 אנשים שכבר הגיעו למדרג הזה ולכן הם אוטוטו יקבלו את הצווים, ברגע שאנחנו מפעילים את התהליך הזה, שלא צריך לייצר בדיקת מודעות. מתוך הקבוצה הזאת, עד גיל 21 פחות או יותר, יש סדר גודל, אני אומר באופן גס, של בערך כמעט 4,000 - -

 << אורח >> דן הראל: << אורח >>   

4,000 מהגילאים הצעירים שקיבלו צו 12?

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

18-21.

 << אורח >> שי טייב: << אורח >>   

הוא שאל פה כמה יקבלו בחודשים הקרובים צו 12. אחרי זה אני אדייק את זה, רק נשאלה פה השאלה לאור השינויים בתהליך, כמה יהיו בחודשים הקרובים מאוד צווי 12? אז נתתי את התשובה לדבר הזה, חוץ ממי שכבר הוכרז כמשתמט.


 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

תודה רבה. עורך דין אשכנזי בבקשה, אחר-כך שירה וזהו כנראה.

 << אורח >> עדי אשכנזי: << אורח >>   

שלום לכולם. אני רוצה לחזק את פורום המילואימניקים שבאים וזועקים את זעקתם כי בסופו של דבר, אנחנו מבינים ששירות המילואים קורס. הוא לא צפוי לקרוס, הוא פשוט קורס, ואנחנו חייבים מענה כמה שיותר אפקטיבי.

כשאני מנסה למצוא איזה שהוא פתרון אפקטיבי לדבר הזה, עולים לי דברים של תומאס הובס, פילוסוף פוליטי שחי במאה ה-17, שאמר שמלחמה זה לא רק עניין של קרב או פעולה לחימה אלא משך הרצון להיפגש בקרב. ולכן אני שואל מה המדינה מתכוונת לעשות עם אותם מנהיגים רוחניים שלוקחים את התורה הקדושה שלנו והופכים אותה - -
 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

אבל זה לא לשי, זה דווקא לפוליטיקאים.

 << דובר_המשך >> עדי אשכנזי: << דובר_המשך >>   

לא, אני שואל את זה בפורום, לחברי הכנסת ולכולם.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

אני אתייחס לזה בדברי הסיכום שלי.

 << אורח >> עדי אשכנזי: << אורח >>   

בגלל זה, אני רוצה להבין איך המדינה הולכת להתמודד עם אותם מנהיגים רוחניים, שפשוט לוקחים את התורה הקדושה ורומסים אותה. מפרידים בינינו, מפלגים בינינו. מפה זה מתחיל. חוק – הכל טוב והכל נחמד, הוא מאוד מאוד חשוב אבל חשובה ההבנה איך אנחנו בונים את זה בינינו כי חוק, אנחנו יודעים טוב שזה נועד לאזן בין חירות הפרט לאחריות קולקטיבית, וכרגע מה שקורה זה ששום דבר מזה לא בא לידי ביטוי. הלכה למעשה, איפה אנחנו רואים את עצמנו מבחינת סד"כ בעוד שנה מהיום, בלי מספרים. איפה אנחנו רואים את האחים שלי למילואים – איפה אנחנו רואים אותם?

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

אם לא יחוקק חוק השתמטות, נראה את זה אחרת. הנה, אני אומר לך בצורה חד-משמעית. הוא יכול לתת לך את המספרים, הוא לא יכול לתת לך את הצפי, עם כל הצער שבעניין.

עוד משהו, אדוני? תודה רבה לך. אני מודה שבאת. שירה, בבקשה שלוש דקות.

 << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >>   

שלום לכולם. אני מ"שותפות לשירות". כמו חבריי לקואליציית המשרתים, ואני בכוונה אומרת "המשרתים" ולא המילואימניקים. בעלי עדיין מילואימניק אבל הבנים שלנו לוחמים. אנחנו מופיעים פה שוב ושוב. אני חושבת שאני יכולה כבר להציג את המספרים במקום רח"ט תומכ"א כי אני מכירה אותם בעל-פה, והוא מכיר בעל-פה את הדברים שאני שואלת אותו. אני חושבת שהנימה האקדמית שבה הדיונים האלה ממשיכים להתנהל, כמו שאמרו חבריי: המילים שממשיכות להיאמר, לא תואמת את מה שקורה בחוץ. אני חושבת שאת השיא ראינו אתמול עם המופע הציני, שבזמן שהטנק בוער בעזה, מה בוער לראש הממשלה ולחבר מרעיו לעשות עם החרדים.


 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

שמעת את הפתיחה שלי?

 << דובר_המשך >> שירה אמסילי: << דובר_המשך >>   

שמעתי את הפתיחה. אני רק רוצה לומר שבטנק הזה בערו ביחד שלמה הי"ד שגר באפרת שהם הי"ד שגר בירדנה ויולי הי"ד, שם מאוד סמלי, שגר בראשון לציון. כל החברה הישראלית, ההתנחלויות, ההתיישבות העובדת והערים עולות ביחד, בוערות ביחד בטנק, ויש רק ציבור אחד במדינת ישראל שלא בוער לו כלום. לא בוער לו כלום. בישיבת הסיכום של ועדת החוץ והביטחון ניסיתי להיות רבעונית – אני פעולה גם ב"רבעון הרביעי", לא רק ב"שותפות לשירות", ולדבר מדם ליבי, תחפשו את זה ביוטיוב, אל יעקב אשר וינון אזולאי ולהגיד: לא יכול להיות שאתם שליחי ציבור ואתם לא שמים לב.

אני חושבת שאתמול, סופית, כל מי שחשב - -


 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

שניהם לא שירתו, זה קל.

 << דובר_המשך >> שירה אמסילי: << דובר_המשך >>   

אבל אמרתי: תלכו ותגידו להם, תהיו יהושע, תהיו כלב, בואו לעזור כי אנחנו קורסים ועולם התורה יקרוס איתנו. אין הקשבה. 

אני חושבת שאתמול בערב, המופע הציני שכולנו ראינו, הראה סופית שכל מי שחלם על חוק בהסכמה של נציגי החרדים, שפתאום יבואו ויגידו: באהבה וברוך. אין אהבה, אין רוך כשהמדינה בוערת. מי שלא קפץ שנתיים, לא יקפוץ מחר.

ולכן אני פונה אליך, שי, יש לנו פז"ם ארוך ביחד. אני מתחננת, תצא מפה לדדו ותגיד לו: שעת פציעות. וסוף סוף הוצאתם את הרכבת מהתחנה, אתם שולחים צווים. אני מתחננת בשם המשרתים, בשם המדינה – תאירו פה קודמי, אני לא צריכה לחזור על זה – קורס המערך הסדיר. קורס מערך המילואים. אנחנו רואים את זה על הילדים שלנו, הם משלמים את זה בבריאות נפש, הם משלמים את זה בבריאות פיסית, הם משלמים בחייהם ממש.

יש משפט שאומר: אימפריות קורסות לאט אבל אז הן קורסות מהר מהר. לפני שנה, כשעוז ואני ואחרים דיברנו פה, כשהאלוף דן הראל דיבר את הדברים הנכוחים שלו לפני שנה, זה היה ב"לאט לאט". אנחנו כבר נמצאים ב"מהר מהר". ואם לא תביאו לנו לוחמים מהר מהר, צה"ל יקרוס, מדינת ישראל תקרוס, ואפשר לספר לחרדים שגם עולם התורה יקרוס. לך אליו ותגידו לו לא משנה, תלכו ישר, שימו סכי עיניים, תתעלמו  מרעשי הרקע, תתעלמו מהעסקנים הפוליטיים, תתעלמו מהדילים, תתעלמו מהשטיקים ומהטריקים. לכם יש תפקיד, אתם צה"ל. אל תתנו לאף אחד להוריד את הרכבת הזאת מהפסים. תביאו צווים, תביאו לוחמים עכשיו. יש לכם את הזכות - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

לא, אני קצת אגן עליהם, הם ממש תלויים בפוליטיקאים, עם כל הצער.


 << דובר_המשך >> שירה אמסילי: << דובר_המשך >>   

לא, הם לא תלויים בפוליטיקאים. כל עוד הם - -

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

לא גברתי, את כבר מדברת שמונה דקות. תודה רבה לך.

בבקשה, גברתי שבאה עם התינוקת, את אחרונה.

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>   

תודה. אני אשאל שתי שאלות קצרות. אני רק אמחיש את השיברון שכל חבריי אמרו. האיש שלי כרגע בעזה. אתמול, כשהייתה שמועה על תקרית, אנחנו כמה שעות נאלמנו דום, יצאנו מתפקוד מדאגה, ויש אנשים שדאגו בבית הזה לדברים אחרים.

אבל אחרי שראינו אתמול שמי ששלח אותנו לחזית, כממשלה, נוטש אותנו מהחזית, אני רוצה באמת לבקש: אנחנו ביחד עשינו למעלה מ-400 ימי מילואים. גם אני התגייסתי במלחמה הזאת, כשלב ב', להגן משפטית על חיילי מילואים. האירוע לא מתכנס. השאלה האפקטיבית היא מה אתם מתכננים לעשות כשאנחנו באמת נקרוס, כי אני יכולה להעיד על עצמי ששבועיים אחרי לידה צור קפץ, כולם אמרו לי: מה את משוגעת? מה את נותנת לו ללכת עם תינוקת חמישית? איך הוא יכול ללכת? אמרתי: מה נעשה, ננסה. צו 8 צריך אותנו. הוא הלך, הבית קרס. הייתי צריכה להחזיר אותו לכמה שבועות, אגרתי כוחות והוא שוב הלך כי אנחנו כל-כך מסורים, ואתם מנצלים את המסירות הזאת. אתם וגם הפוליטיקאים מנצלים אבל אני מרגישה שגם הצבא מנצל אותנו כי אתם יודעים שנבוא שוב ושוב גם בלי ידיים ובלי רגליים כי כל-כך אכפת לנו מהמדינה ואתם מנצלים את זה ולא עושים פעילות אפקטיביות גם ברמת החזרות מפטור, הכשרות, דברים יצירתיים יותר וגם ברמת גיוס סדירים בצורה הרבה יותר מהירה.

עכשיו, בכנות, יכול להיות שזה קשה וגדול, אז תגידו: גדול עלינו. אנחנו צריכים מינהלת קורונה, קורונה – זה האירוע, חברים. אנחנו בווירוס שהולך להרוג את המדינה. אנחנו צריכים מינהלת חיצונית, תנו לנו אנשי מקצוע, תגידו מה אתם צריכים כדי לעשות את זה מהר כי אחרת תתחילו להגיד לנו מה תעשו כשנקרוס? ואני אומרת את זה הכי בכאב אבל אתם לא יכולים להמשיך לבנות על הטוב לב כי בסוף לא נצליח.


 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

תודה רבה לך. אני אחזור על מה שאמרתי בראשית הדברים שלי, בפתיח של הוועדה, שבשמי ובשם הנוכחים פה אנחנו שולחים תנחומים למשפחות של סמל שלמה יקיר שרם ז"ל, שהם מנחם ז"ל, יולי פקטור ז"ל, שנפלו בפעילות מבצעית ברצועת עזה. יהי זכרם ברוך!

אני עוד פעם את מה שאמרתי, שאני מרשה לעצמי להגיד שמה שהיה אתמול בכנסת, קידום חוק ההשתמטות והסדרים אל מול המפלגות החרדיות על-ידי הממשלה, כאשר היה יודע כבר שהיו ארבעה נופלים, הוא חרפה לבית הזה שלא תמחק, ואני אומר לכם שזה ילווה אותנו הרבה זמן.

הדיון הזה הוא דיון זעקה, גם של האנשים שהשתתפו בו, זעקה למקבלי ההחלטות – אל תקבלו חוק השתמטות. אי אפשר להמשיך ככה, המדינה לא תחזיק מעמד. ריבוי גזרות הלחימה, העומסים על הסדיר ועל המילואים, שחיקת החיילים שנושאים בנטל – הוא עצום, והצבא זקוק לחיילים חדשים.

אין ניגוד לתפיסת העולם שלי ולמי שישב פה, לפחות היום, בין לימוד התורה לבין מצוות ההגנה על הארץ. מאוד יתכן שמצוות ההגנה על הארץ אפילו קודמת כי אם לא נגן על הארץ ולא תהיה מדינה, גם לא יהיו לומדי תורה, חס וחליל. אלה ואלה, שני הנושאים האלה כנראה דרים בכפיפה אחת האחד עם השני.

אני פונה אליך, תת-אלוף שי – יש עשייה. באמת, הצבא מתאמץ אבל היא אינה מספקת. היא אינה מספקת ואני אומר לך – יש לגייס את הצעירים. לפחות מבחינת אלה שישבו פה היום, בני ה-24, 25, 26, עם ארבעה ילדים, לא יכולים לבוא ולשרת שלוש שנים עכשיו. ושהצבא גם ישלם להם – רגע, שכחתי את האוצר, אתה לא תברח. אני מתנצל. שכחתי אותו, התחלתי לדבר על הכסף והיית סגן שר האוצר. אז עוד שנייה אני פונה אליך. יש לגייס את הצעירים בני ה-18, הם ירכיבו את הגדודים והחטיבות בעוד שישה, שבעה חודשים, וזה כשהצבא יעשה מאמץ בהכשרה מהירה ומטורפת כי אי אפשר להכשיר בחצי שנה. ואנחנו יודעים שההכשרות קוצצו ונשלחו לוחמים לחזית שההכשרה שלהם קוצצה. וזה בסופו של דבר מביא לתשלום כבד בשטח כי ההכשרה אינה מספקת. כל אחד מאיתנו יודע את זה.

אני אומר לך, תעביר לראש אכ"א, אני אשלח מכתב לרמטכ"ל – צריך לתת לצווי 12 עדיפות בטיפול, אין לנו ברירה, ולהתרכז בגיוס 17-20, זה מה שאמרת. אלה כרגע מי שימלא את השורות. אלה החשובים ביותר. אני אשתמש בתיאור מעולם הכדורגל, מעולם הכדורסל – לחץ על כל המגרש. לחץ על כל המגרש. אין לנו מאיפה. אמר לי דן הראל פעם באיזו שיחה אישית: אין, יתרות הבנק נגמרו, זו היתרה האחרונה. אין יותר יתרות בנק.

סנקציות אישיות זה עלינו. אני לא יודע מה יהיה עם חוק ההשתמטות, אני מאוד מקווה שהוא לא יעבור. אסור שהוא יעבור. אם הוא יעבור, אין לנו עתיד במדינה הזאת. אני אומר דברים קשים בכאב לב, כמי שאיבד חברים, כמי שאיבד משפחה, ואין לנו לאן ללכת. שלא יהיו לכם אי הבנות, חזרנו לכאן אחרי אלפיים שנות גלות – אין לנו לאן ללכת. תראו מה קורה עם האנטישמיות בחוץ, מוטב שנגן על עצמנו פה כי פה הכי טוב עבורנו. אז סנקציות אישיות, אני לא יודע מה יעבור עם החוק הזה. ראש הממשלה כנראה לא מצליח ללחוש על אוזנו אבל אם הוא לקח לערוך את החוק, אנחנו בבעיה קשה, לפחות אנחנו, הפוליטיקאים, הנושאים באחריות. אני לא מגלגל את זה אליכם – אנחנו נושאים באחריות. אתם תעשו את מה שאתם יכולים, את המרב והמיטב בנושא הגיוס על-פי חוק כי יש חוק גיוס, חסרות לו סנקציות אישיות, ואני מסכים עם העניין הזה.

אלה הדברים שלי, אבל לפני שאני סוגר, אני מבקש לדעת מה הנזק הכלכלי של אי גיוס מחזורי החרדים כרגע למשק? המיליון וחצי לאורך השנים לא מעניין אותי. מה כרגע? האם יש לכם חישוב?

 << אורח >> רום בר-אב: << אורח >>   

אני אסביר, כן. דובר פה בהרחבה על צורכי כוח האדם של לצה"ל, על זה שהם מקבלים מענה במידה רבה באמצעות משרתי מילואים, לא צריך להזכיר את זה. ביחס לשאלה ששואל היושב-ראש, אז משרתי מילואים מתאפיינים בשיעורי תעסוקה ושכר מהגבוהים במשק, הם מהווים עמוד תווך בשוק העבודה. ובעבודה שבוצעה באגף הכלכלן הראשי במשרד שפורסמה כבר בשנה שעברה, תואר שם שהעלות הכלכלית בעבור חודש של שירות מילואים בגין משרת אחד בודד עומדת על כ-50,000 שקלים. זאת אומרת, זו העלות לחודש אחד למשרת אחד.
 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

במצרפי כמה שילמנו? כמה זה עלה לנו? אל תגיד את מספר המילואימניקים.

 << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >>   

אני לא יודע להתייחס למספר המדויק של משרתי המילואים אבל כשאנחנו מדברים על עשרות או מאות-אלפים של משרתי מילואים במשך עשרות ומאות ימים בשנה, אנחנו בוודאי מגיעים למיליארדים בעלות משקית בשנה.

 << אורח >> בתיה כהנא דרור: << אורח >>   

איך זה שאין לכם נתון?

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

יש נתון. מיליארדי שקלים. זה מיליארדים על מיליארדים. 

כמה אובדן יש למשק מזה מאי גיוס החרדים?

 << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >>   

אז שוב, האובדן הזה נובע מזה שמי שממלא את השורות שנדרשות כיום – אלה משרתי מילואים. ככל שיהיו משרתי חובה שישחררו את משרתי המילואים לשוק העבודה, בוודאי שהעלות הזאת תופחת במידה משמעותית.

 << אורח >> דן הראל: << אורח >>   

מהערכות שאני שמעתי זה בין 100-150 מיליארד שקל לשנה. זה הנזק שהם לא מתגייסים, מה שיורד מהתל"ג ומה התשלום החליפי לאלה שבמקום לעבוד נמצאים בצבא.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

תם ולא נשלם. אנחנו ננסה לעקוב, שי. אני אתכבד להזמין אתכם בעוד כמה זמן עוד פעם, לפי ההתקדמות. אנחנו נשמח אם תיתן לוועדה בעוד שבוע, שבועיים או חודש, אנחנו ניצור אותך קשר, אם תוכל להגיד לנו לגבי צווי 12 ומספר המתגייסים - -

 << דובר_המשך >> דן הראל: << דובר_המשך >>   

הצעירים.

 << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >>   

הצעירים, בין 18-20, כמה הצלחנו? אני מאוד אודה לך. אם תביא את זה אפילו ביוזמתכם, יש לנו קצינת קשר שאני סומך עליה והיא דיירת קבע אצלי בוועדה, אז תרשמי לך את זה. תעבירי לנו בעוד שבועיים, שלושה, חודש אפילו, אפילו בשתי פעימות – אנחנו מאוד נודה לך כי זה הנתון החשוב. מבחינתנו, זה הנתון החשוב, אלה ימלאו את השורות בתוך שישה, שבעה חודשים, אם נצליח להביא אותם.

אני רוצה להודות לך שבאת, אני יודע שעקרו אותך מאיזה סיור, צר לי על העניין הזה. אולי בפעם הבאה אנסה לתאם אם ראש אכ"א, שיכבד אותנו בנוכחותו, אנחנו נשמח.

תודה רבה לכל מי שבא, לכל מי שתרם לדיון הזה.

ישיבה זו נעולה.

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:02. << סיום >>