פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



19
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
10/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 149
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, י"ד בסיון התשפ"ה (10 ביוני 2025), שעה 14:02


סדר היום:
 << נושא >> יישום סעיפים 5 ו- 6 בהחלטת הממשלה מס' 1442 "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר לשנים 2022 - 2026 ותיקון החלטת ממשלה << נושא >>  
ישיבת מעקב

נכחו:
חברי הוועדה: 
עודד פורר – היו"ר
יצחק קרויזר

מוזמנים: 
	נעם מוזס
	–
	מנהל אגף חקלאות מים, משרד החקלאות וביטחון המזון

	יובל ליפקין
	–
	ראש מינהל ביטחון המזון, משרד החקלאות וביטחון המזון

	ד"ר עמית סויה
	–
	מרכז פיתוח פרויקטים חקלאות ימית, משרד החקלאות וביטחון המזון

	שרון חצור
	–
	סמנכ"לית, אגף תכנון, מדיניות ואסטרטגיה, משרד האנרגיה

	נויה סעדיה
	–
	מרכזת מעקב ובקרה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

	אוראל פיין
	–
	רפרנט תמ"ס וחקלאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

	אלון אטקין
	–
	ראש אגף כלכלה ופרויקטים רש"פ וירדן, המשרד לשיתוף פעולה אזורי

	יואל אבני
	–
	מנהל תחום דעת חקלאות ומפקח על החוות לחינוך חקלאי, משרד החינוך

	שרונה אזולאי
	–
	מנהלת אגף פיתוח אסטרטגי מחוז דרום, רשות מקרקעי ישראל

	מיקי זיידה
	–
	מנהל אגף בכיר תכנון, רשות המים

	דנה גרוסמן
	–
	עו"ד, אחראית קשרי ממשל, חברת החשמל

	שלום בוחבוט
	–
	מנהל אגף ירושלים, חטיבת רשת, חברת החשמל

	אלון זס"ק
	–
	מנכ"ל, חקר ימים ואגמים לישראל

	נועה אופיר פרוביזור
	–
	דוברת ומנהלת קמפיינים, עמותת אנימלס



משתתפים באמצעים מקוונים:
	אלי לנקרי
	–
	ראש עיריית אילת

	אהוד גת
	–
	מנהל תחום חקלאות ימית, עיריית אילת




ייעוץ משפטי: 
ורד קירו זילברמן

מנהל הוועדה:
אמל ביבאר

רישום פרלמנטרי:
ליאור ידידיה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.


 << נושא >> יישום סעיפים 5 ו- 6 בהחלטת הממשלה מס' 1442 "תוכנית רב-שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות כמוקד לאומי ובין-לאומי לייצור מזון מן הים ומהמדבר לשנים 2022 - 2026 ותיקון החלטת ממשלה << נושא >>  


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

צוהריים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. היום ה-10 ביוני 2025, י"ד בסיוון תשפ"ה, 613 ימים מאז טבח ה-07 באוקטובר. 55 חטופים עדיין נמצאים במנהרות חמאס, והדבר הכי חשוב כרגע זו החזרה שלהם לכאן. אני חושב שזו המשימה העליונה שצריכה להיות לממשלת ישראל, שתחתה אירע הטבח הנורא הזה ואותם אנשים נחטפו, ומאז הם נמקים בשבי – חלקם, לצערי, כבר אינם בין החיים.

אנחנו בישיבת מעקב על ישיבת מעקב על החלטת הממשלה 1442 לגבי חבל אילות ואילת. אני ביקשתי כמה דברים בישיבה הקודמת – בחלקם אולי הצלחנו יותר ובחלקם פחות. תכף נשמע עדכונים, גם על הקשר עם המשרד להגנת הסביבה – הם נמצאים פה? מה זאת אומרת שלא הגיעו?

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

אפשר להגיד שהסעיפים שנקבתם לא כוללים את הסעיף שקשור להגנת הסביבה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה לא משנה. הם הוזמנו לדיון, והיו צריכים להודיע שהם לא מגיעים. אני יכול להגיד לך שמשרדים שהרגישו שהם לא קשורים למה שבהכרח יהיה בדיון ביקשו שחרור וגם קיבלו. אם הם היו מבקשים – הם לא היו מקבלים, אבל נשמע את הטענות של המשרד להגנת הסביבה מהנוכחים כאן. לא נשמע את עמדתם. 

אני מבין, אלון, שאתה צריך לצאת באיזה שהוא שלב. אתה רוצה לעדכן לפני כן?

 << אורח >> אלון זס"ק: << אורח >>  

כן, רק לעדכן. בפעם הקודמת דיברנו על הכנה של טיוטת החלטת ממשלה בנדון, סגירה של הסוגיות אל מול חקלאות, אוצר, אנרגיה ואילת. יש טיוטה של החלטת ממשלה – חקלאות עברו עליה, האוצר עבר עליה ואנרגיה עברו עליה. 

הטיוטה אומרת: אנחנו מעדכנים את החלטות הממשלה; מלח"י, בשיוך הארגוני, נשאר בחקר ימים ואגמים; הכספים שיועדו בהחלטת הממשלה לטובת תשתיות וכו' – עוברים מאנרגיה במקום מוולקני; הכספים והעלויות של השכר, שעוברים היום דרך וולקני בצורה כזו, אליי, עוברים מאנרגיה. אפילו הצלחנו לייצר מצב כזה שעל עלויות השכר לא יחולו פלאטים, ברמה של - - -, כי אנחנו מציאותיים. 

תוקם ועדה מקצועית, שבה יהיו חברים שניים או שלושה מחקלאות, ממדע, מהגנ"ס, מאנרגיה וכו'. היא תהיה Board, כמו שאני עושה בכנרת, למעבדה לחקר הכנרת, עם רשות המים ומשרד הבריאות, שהיא תסתכל על תוכנית העבודה ותאפשר את כל - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אז איפה עומדת החלטת הממשלה? 

 << אורח >> אלון זס"ק: << אורח >>  

ההחלטה מוכנה. לדעתי, אפשר להגיש אותה בטווח הזמן של - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מי מגיש אותה? שר האנרגיה או שר החקלאות?

 << אורח >> אלון זס"ק: << אורח >>  

אנרגיה. ככל שאני יודע – אנרגיה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יש איזה שהוא חסם כרגע לעניין הזה?

 << אורח >> אלון זס"ק: << אורח >>  

לדעתי אין שום חסם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. חקלאות?

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

גם משרד החקלאות עבר על ההחלטה ואישר אותה. עשינו את זה בזמן קצר מאוד כדי לקדם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

חשוב מאוד שהיא תעבור. אז מה מונע מזה להיכנס למעטפה מחר, למשל? 

 << אורח >> אלון זס"ק: << אורח >>  

מבחינתי – שום דבר. אפילו כבר כתבתי את זה בפורמט החלטת ממשלה. זה מוכן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אצל מי זה? זה בלשכת השר כרגע?

 << אורח >> אלון זס"ק: << אורח >>  

זה יושב בלשכת שר האנרגיה. דיברתי אתמול עם המשנה למנכ"ל אנרגיה, ומבחינתו הם מגישים את זה באופן מיידי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני לא חושב שהם נמצאים פה בזום.

 << אורח >> אלון זס"ק: << אורח >>  

אני יודע שהם אמורים לעלות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יש פה בזום את משרד האנרגיה, אמל?

 << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >>  

אנחנו על זה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. אני רוצה לשאול אותם לגבי החלטת הממשלה.

 << אורח >> אלון זס"ק: << אורח >>  

אני חושב שהיא פה פיזית. היא בדרך לפה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

טוב. חקלאות, אתם רוצים להוסיף משהו לעניין הזה?

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

בנושא הזה? לא. בנושא הזה, עבדנו במשותף, נפגשנו יותר מפעם אחת, עברנו על ההחלטה ואישרנו אותה. כרגע זה בידיים של אנרגיה. רק נתנו את האישור כדי שזה יתקדם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. מה לגבי התוכנית האסטרטגית? ראיתי את המצגת ששלחתם לפני חצי שעה.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

אני אגיד מילה ברשותך, אדוני היושב-ראש. אנחנו מתקדמים מאוד עם התוכנית האסטרטגית לאילת-אילות. נעם ואני היינו לפני כחודש-חודש וחצי בעיר אילת, נפגשנו גם עם ראש העיר וגם עם ראש מועצת אילות, והסרנו הרבה אבק מכל מיני דברים שאנחנו רוצים לקדם ולהתקדם איתם. 

אם אפשר להציג את התוכנית עצמה, אדוני היושב-ראש, ולתת לך את עיקרי הדברים – נעם יוכל להציג אותה. נעשה את זה בקצרה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בבקשה. מי יציג את התוכנית החינוכית הבית-ספרית?

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

אודי גת אמור לעשות את זה. אני מקווה שהוא בזום.

 << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >>  

הוא בזום.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הוא בזום. אוקיי, בבקשה, נעם.

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

(הצגת מצגת)

אנחנו נעבור על שלושה-ארבעה שקפים בסך הכול. התוכנית מוגדרת בהחלטת ממשלה כתוכנית לאומית; לא של אילת-אילות בלבד. אנחנו התחלנו לעשות אותה והיו עיכובים למיניהם. אנחנו ממש בחלק האחרון; עשינו הרבה מאוד שלבים – ניתחנו, עשינו מודלים כלכליים, עשינו שיתוף ציבור, וכרגע אנחנו בטיוטה האחרונה של המסמך המסכם. 

התוכנית, בעיקרה, היא תוכנית כלכלית עם לא מעט פרקים. היום אנחנו עושים את השלב האחרון, של השלמת פרק סביבתי – אנחנו בקשר עם המשרד להגנת הסביבה. בהחלטת הממשלה, יש הגדרה של ועדת היגוי שצריכה ללוות את זה. התחלנו לשבת על זה לפני המלחמה, והעסק הזה לא חזר לעבודה. אנחנו רוצים להשלים עכשיו גם את החלק הזה ולקבל התייחסות של אותם משרדים שמצויים בהחלטת הממשלה.

אם אפשר לעבור לשקופיות האחרונות – יש את הסטטוס ואת היעדים. אני לא אכנס לפרטים האלה. ברשותך, אני רוצה לדבר על ההיבטים שמופיעים גם בתוכנית וגם בהחלטת הממשלה, בנושאים שהזכרת קודם. הרי, בהחלטת הממשלה, אנחנו מנסים לקדם - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני כן רוצה שתעבור בקצרה על היעדים.

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

אוקיי, אז אולי נעלה קצת למעלה. מטרות העל של התוכנית הן, בראש ובראשונה, הגדלה של שיעור הייצור המקומי של דגים. בשנים האחרונות ירדנו בייצור המקומי והייבוא עלה. היום, מדינת ישראל מייבאת דגים בערך בהיקף של 2.5-3 מיליארד שקלים. ברור לנו שלא נוכל למלא את כל הכמות הזו, אבל אנחנו רוצים לספק לפחות את החלק הטרי, בהמלצת משרד הבריאות.

היעד השני הוא הגדלת כדאיות הענף, הגדלת התרומה שלו לתמ"ג וחיזוק הפריפריה, ואנחנו מציעים כל מיני מהלכים שישפרו את הכדאיות של הגידול. היעד השלישי: לישראל יש הרבה מאוד יכולות בתחום המחקר והפיתוח. אם אני לא טועה, יש מעל 15 מכוני מחקר ו-100-150 חברות סטארט-אפ בתחום של Aqua Culture. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני חושב שהסדר היה צריך להיות הפוך.

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

שמה?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני חושב שנושא הטכנולוגיות והמו"פ היה צריך להיות הרבה מעבר לשיעור הייצור המקומי. הרי, ברור לחלוטין שמבחינת שיעור הייצור המקומי, מדינת ישראל היא גם לא תחרותית באירוע הזה. איפה היא תחרותית? היא תחרותית בטכנולוגיות; היא תחרותית במחקר והפיתוח.

אני חושב שאפשר להגדיל את שיעור הייצור המקומי, אבל להגיד שמטרת העל של התוכנית האסטרטגית של הפיכת אילת וחבל אילות למרכז מחקר בין-לאומי למזון מהים והמדבר היא הגדלת שיעור הייצור המקומי – בעיניי זה לא האירוע. אני אומר לכם את האמת.

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

אנחנו חושבים שללא פלטפורמה של ייצור מקומי – לא תהיה פה חדשנות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני מסכים, אבל היא לא מטרת העל.

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

תראה, אנחנו עובדים גם במסגרת - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

עוד פעם, המשרד קובע, אבל אני רק אומר לכם שמבחינת העמדה של הוועדה – כרגע אני מייצג את כל הוועדה, אבל גם כמי שמכיר את מה שעמד מאחורי החלטת הממשלה הזו – הגדלת הייצור המקומי הייתה מטרה של משרד החקלאות גם לפני החלטת ממשלה 1442. אמת או לא?

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הייתה. אין פה איזה Breaking News. אין פה איזה אירוע שמצריך פה שיתופי פעולה בין-משרדיים. אין פה איזה אירוע שהוא משנה מצב מבחינת מדינת ישראל. תפיסת העולם שעומדת – הגדלת שיעור הייצור המקומי.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

אם אוכל לומר משהו, חבר הכנסת פורר, אנחנו מתדיינים בכל הדבר הזה בתוך מסגרת שהיא מסגרת-על – לפחות מבחינתנו, כמשרד: אנחנו בונים כרגע את התוכנית הלאומית לביטחון המזון של ישראל ל-2050, 25 שנים קדימה. 

אנחנו הצגנו את ממצאי התוכנית – אני יודע שזה לא ממש קשור לוועדה, כי אנחנו טיפה עושים Zoom Out, אבל אנחנו מסתכלים 25 שנים קדימה. מעולם משרד החקלאות לא ביצע איזו שהיא תוכנית קדימה ל-25 שנים, בהסתכלות שהיא הסתכלות הוליסטית.

העבודה הזו נעשתה יחד עם משרד הכלכלה; המשרד להגנת הסביבה; המל"ל; משרד האוצר; משרד האנרגיה ועוד משרדים שונים, במטרה לתת איזה שהוא מענה הוליסטי כדי שהמדפים יהיו מלאים. כמו שאתה יודע, חבר הכנסת פורר, האוכלוסייה הולכת לגדול ב-2050 לכ-16-17 מיליון תושבים, ואנחנו רואים מה קורה עם האקלים ומזג האוויר. יש לנו הרבה מאוד אתגרים ואנחנו צריכים לעמוד בהם, ובסוף – אנחנו מדינת אי.

נאמר במשפט אחד שייצור מקומי הוא לא מטרת-על, מבחינתנו, לפחות. אנחנו רואים מה קרה עם ענף המדגה, ענף הדגים – את הירידה המשמעותית מאוד שחווינו בשני העשורים האחרונים, אז זו לא באמת הייתה מטרת המשרד.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כמה מהווה ענף הדגים הישראלי מכלל הצריכה?

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

8% בערך.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כמה הוא יהווה אחרי שתצליחו הצלחה פנומנלית בתוכנית שלכם?

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

כ-30%.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה האירוע?

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

זה לא האירוע. זה אחד הדברים. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני שואל אותך: אנחנו דנים עכשיו בהחלטת הממשלה על הפיכת אילת וחבל אילות למרכז מחקר בין-לאומי. זה האירוע?

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

לא. זה חלק מהאירוע.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אתה מדבר איתי עכשיו על החלטת ממשלה - - -

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

אתה דיברת על ייצור מקומי. אני אמרתי שזה חלק מהאירוע. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יובל, אני במקרה מכיר גם את מי שהקים את האגף לביטחון במזון במשרד החקלאות, בדיוק בגלל שלא הייתה תוכנית כזו. אל תטיף לי על החשיבות של ביטחון המזון – אני חושב שהלוואי שהמשרד היה עושה רבע מההמלצות שנוגעות בעניין, כולל הנושא של מלאי החירום. כבר היינו בוועדה לביקורת המדינה על זה – על הפוילעשטיק שנמצא שם ועל העובדה שאין באמת מלאי חירום למדינת ישראל בתחום החיטה. 

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

לומר שאין מלאי חירום, אדוני היושב-ראש, זה - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני מוכן לעשות על זה דיון שלם.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

אני מציע לך לעשות על זה דיון שלם, ולא לומר דברים כאלה במסגרות כאלה שהן פתוחות ופומביות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הבדיחה הזו של המלאי התפעולי, שמציגים לך את המלאי של המספוא כאילו זו חיטה למאכל – נשים את זה בצד. אנחנו דנים עכשיו - - -

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

אתה היית השר, אדוני.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

סליחה, יובל, אנחנו דנים עכשיו על החלטת ממשלה שמדברת על העיר אילת וחבל אילות כמרכז מחקר בין-לאומי. אם היית אומר לי: "תשמע, עכשיו, בהחלטת הממשלה לגבי ביטחון במזון, הגדלת שיעור הייצור המקומי מסך אספקת הדגים הטריים זו מטרת העל" – הגיוני. הייתי מתווכח איתך אם זה בהכרח הדגים, הפירות או החיטה. זה דיון אחר.

אתם באים ומציגים פה את התוכנית האסטרטגית הלאומית לכלכלה כחולה, בעצם, שנובעת מתוך החלטת ממשלה אחרת. עוד פעם, להגיד שמטרת העל היא הגדלת הייצור המקומי, תפנה אתכם, גם מבחינת המשאבים, לא למקומות הנכונים. זו דעתי. עוד פעם, המשרד חושב אחרת. זה פשוט לעסוק באותו הדבר ממקום אחר. 

אני אחזור למה שאמרתי גם בהתחלה: הסדר, בעיניי, צריך להיות הפוך, מהסיבה הפשוטה שגם בתוכנית האסטרטגית שלכם – לא תגיעו לכך שתספקו את כל הצריכה המקומית.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

אמת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ולכן, בכלל, תפיסת העולם אומרת: אני לא יכול לגדל עבור כל העולם את הדגים; אני כן יכול ללמד את כל העולם איך מגדלים דגים בתנאים מסוימים, ולא רק דגים – מזון מהים, באופן כללי. זה לא רק דגים. זה המחקר והפיתוח, ועל זה אני חושב שצריך להיות הדגש במה שנוגע להחלטה הזו, כי ההחלטה הזו נוגעת לא רק לגבי זה שיצליחו לייצר כאן יותר בורי או סלמון בבריכות הדגים ליד בית שאן. 

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

אני חושב שאנחנו רואים, בתקופה האחרונה, שאנחנו לא מצליחים לפתח, למשל, את החקלאות הימית בים. זה בכלל בים התיכון. הדבר הזה משליך ישירות על אילת, כי באילת יש מכון רבייה שמייצר דגיגים. אם לא תהיה חקלאות מים וחקלאות ימים במדינת ישראל - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אין מחלוקת על זה.

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

- - גם למכון המחקר לא תהיה עבודה; גם למכונים שיש שם. זו הסיבה שגם התעקשנו על ועדת היגוי משותפת, כדי שגוף המחקר באילת יכוון למטרות הלאומיות, ולא רק המקומיות. בלי זה – זה לא יעבוד. 

אם אני רוצה לחזור לחסמים שעלו בדיונים הקודמים, אנחנו חוזרים לנושא של אילת-אילות, ומדברים על מספר אתרים. אני אדבר על שני חסמים בלבד.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

שנייה, סליחה, נעם – יש עוד משהו שתרצה לציין לגבי ההחלטה? אני חושב שיכול להיות שיעלו פה סוגיות אוצריות, אבל אני לא בטוח.

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אני יכול להגיד כמה מילים על ההסכמות שהגענו אליהן מול משרד האנרגיה בנוגע למלח"י.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הוא יסיים ואז נפתח את הנושא הזה של מלח"י בחזרה יחד איתכם. בסדר גמור. בבקשה.

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

אני אדבר על שני חסמים. האחד זה החסם שהמשרד להגנת הסביבה מציב בנושא של הזרמת חנקן. היה דיון, בעקבות ההנחיות שלך, ומשרד הגנת הסביבה הציע איזה שהוא פתרון סטטוטורי שלא מקובל עלינו. בעצם, הוא מציע שאת התב"עות הנוכחיות אנחנו נעשה למתקנים שלא מזרימים לים, ושרק במהלכים בשנים הבאות, כשטכנולוגיה לטיפול בחנקן תוכח, יעשו תוכנית נוספת. 

אנחנו מתנגדים לזה. אנחנו חושבים שיש טכנולוגיות מוכחות של טיפול בחנקן, כך שאין מה לדחות שום דבר לשנים הבאות. צריך לאפשר את השלמת התב"עות. אתה דיברת על זה גם - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מי מכריע בעניין?

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

הוועדה המחוזית דרום. אנחנו לא נתנצח עם המשרד להגנת הסביבה. מנהל היחידה להגנת הסביבה הימית הוציא מכתב, ואנחנו התחלנו שלא להתחיל להתנצח אלא להעלות את זה לוועדה מחוזית. יש לנו נימוקים, יש טכנולוגיות, ואין שום סיבה לדחות דברים לעתיד. צריך להתקדם כבר עכשיו.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אם הייתי יודע, הייתי מבקש שיושב-ראש הוועדה המחוזית יגיע לפה. אולי לדיון הבא.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

מעולה. רעיון טוב.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

נזמין את יושב-ראש הוועדה המחוזית של מחוז דרום.

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

אנחנו עברנו את הוועדה המקומית של אילת-אילות בדיוק על הסיבה הזו. הם הבינו שאין פה צורך לעכב.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מצוין. שיבוא לסיום. אגב, אני חושב שכדאי, אולי, עוד גורמי מקצוע מהוועדה המחוזית. ככל שאתם חושבים מי נכון שיהיה שם – תגידו לנו כדי שנזמין אותם, כי יכול להיות שהוא ספציפית לא יוכל. שיהיה אולי מתכנן המחוז.

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

אני אברר ואגיד לך. החסם השני לפיתוח אותם אתרים – העליתי את זה כי הבנתי שגם מיקי זייד, סמנכ"ל תכנון ברשות המים, נמצא פה – הוא הנושא של אספקת מי ים לאותם אתרים. חברת מקורות, ביחד עם רשות המים, עשו תוכנית לאספקת מים בשני שלבים – אחד עד הסבחה, מתקן ההתפלה. 

זו תוכנית שכבר נמצאת בביצוע מתקדם; חלקים שלמים כבר הושלמו. אולי מיקי יכול לעדכן אותנו. אני חושב שיש כבר קו עד הסבחה. אומנם אין מתקן התפלה ד', אבל כל התשתיות לאספקת מים קיימות.

לשלב השני שכתוב פה, מסבחה צפונה, נעשה תכנון בלבד, ויש מקום לקדם את זה ביחד עם רשות המים. איך יובל אמר לי? "אתה תגמור את התב"עות אבל לא יהיו לך מים", אז כדאי לעשות את זה במקביל ולקרוא לרשות המים, ביחד איתנו, לקדם את הנושא של השלמת התכנון ומציאת הדרכים להניח את התשתית של צנרת המים לאותם אתרים שהראיתי בשקופית הקודמת. זהו.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. יפה.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

אדוני היושב-ראש, כמו שאמרתי קודם, נעם ואני היינו באילת, אצל ראש העיר. ראש העיר הביא את מהנדסת העיר. הוא הודה לנו שבאנו וניקינו את האבק, שמבחינתו היה קיים לא מעט זמן. הייתה פגישה עם מהנדסת העיר – נעם יוכל לספר עליה – כדי לקדם, לעשות את זה מהר, ולראות את זה בחודשים הקרובים; לא לחכות עכשיו כמה שנים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אז תנצלו את הוועדה, ואת סיור הוועדה שיהיה ב-26 ביוני. הוועדה מקיימת דיון וסיור באילת, כולל ביקור במלח"י. 

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

גם את רשות המים. בהחלט. כל הגורמים הרלוונטיים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

את מקורות יש צורך, או שהם לא חסם היום?

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

כדאי להזמין גם אותם. הם חסם באספקה של מים לקיבוצי דרום הערבה בגלל אותה בעיה של חנקן. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. תגיד, גם מקורות ייזום וכל יחידות המחקר שלהם לא יודעים להציע פתרונות בהקשר של החנקן? 

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

לא.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אתם מכירים מקומות אחרים?

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

משרד החקלאות הביא פתרון. עשינו פיילוט בתוך השטח של סבחה, ועשינו גידול אצות. הבאנו פתרון, והם עכשיו מתחילים לתכנן פתרון מלא בהיקף מלא. 

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

קיימנו גם דיון השבוע, גם עם רשות המים וגם עם מקורות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מה העמדה של מקורות בעניין הזה אל מול רשויות התכנון, בהקשר של החנקן?

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

יש מכסה של 22 טון בשנה של חנקן שהגנת הסביבה אימץ לו – לדעתי בצורה לא מוצדקת, אבל זה המספר. מקורות מזרימים 21 טון. כל הגדלה של התפלת המים תגרום להם לעבור את המכסה המותרת, והגנת הסביבה יושבים ולוחצים אותם למצוא פתרונות. 

הם ניסו כל מיני פתרונות שונים ויקרים. אנחנו באנו עם הפתרון של גידול אצות – הפתרון הזה עובד, ועכשיו - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

גידול האצות מצמצם את כמות החנקן במים?

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

כן.

 << אורח >> אלון זס"ק: << אורח >>  

האצות יכולות לקחת 50% או אפילו 70% מהחנקן.

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

כן. יש שקופית על זה אם אתה רוצה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יש לך מפעל של אצות בקטורה. הוא משתמש במים מאיפה?

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

הם משתמשים במים מקומיים. בקטורה הם מייצרים אצות חד-תאיות, ואנחנו מדברים על אצות רב-תאיות, כמו חסה, שקל מאוד להפריד אותן מהמים כדי להוזיל עלויות. זו שיטה שעובדת, ואנחנו מקווים שאפשר יהיה להעמיד מתקן מלא מהר. אנחנו מוכנים לעזור במימון של זה בכספי החלטת ממשלה – יש לנו שם סעיפים של תשתיות. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אגב, אני לא יודע כמה העניין של הזרמת חנקן מעניין את הירדנים, אבל מתקן כזה, עם שיתוף פעולה אזורי, שיוצב גם בירדן סביב הדברים שלהם – זה לא משהו?

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

אני אגיד לך. אחרי שהיה את הסיפור של הכלובים, בזמנו, הייתה ועדה בין-לאומית שהצביעה עליהם כגורם שמשחרר זרחן למים – נהייתה תקרית דיפלומטית, והם החליטו שהם לא מאשרים בכלל הזרמת חנקן למפרץ.

עקבה זו עיר של 200,000 תושבים – פי 3 מאילת – והם לוקחים את כל הקולחין שלהם צפונה למט"ש, משחררים מים לפי הרגולציה הירדנית, שמופיעה באינטרנט, ועם המים האלה משקים את הנוי של המלונות.

אנחנו יודעים לעשות חשבון – אנחנו הערכנו את זה באיזה 200-300 טון – פי 10 ממה שמשרד הגנת הסביבה שלנו בכלל מאפשר. המים האלה מושקים באזור החוף ואין להם מקום אחר ללכת אליו אלא למפרץ אילת, בתת-קרקע. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הירדנים לא מתפילים מים?

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

הירדנים עכשיו נכנסים למתקן התפלת מים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

והוא לא ישחרר חנקן?

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

לא, כי אם שואבים מים מהים – אין בהם חנקן. אם שואבים מים מקידוחים, כמו שעושים מקורות - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

המתקן המתוכנן של מקורות אמור לשאוב מקידוחים?

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

המתקן הקיים שואב מקידוחים שיש בהם מים מהים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אבל ההרחבה המתוכננת? אז אין בעיה של חנקן. 

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

נכון, אבל זה יקח עוד כמה שנים טובות, וגם אז, הם עדיין נותנים תוספים, והם לא רוצים לוותר על הקידוחים, כי התפלה של מי ים יקרה יותר, כי המליחות גבוהה יותר. מקורות הם בהחלט שחקן, לשאלתך, וכדאי שהם יהיו בסיור הזה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. משרד האנרגיה, וגם האוצר, הוצגה פה הטיוטה של החלטת הממשלה שתוותר על העברת מלח"י לוולקני, ותשאיר אותו במשרד האנרגיה תחת המכון לחקר ימים ואגמים. מה עמדתכם בעניין?

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אני לא חושב שזה ממקומנו להגיד משהו ברמה המקצועית. אנחנו כן חושבים שבעולם נכון ומסודר – הדבר הזה היה קורה, והיה קורה טוב, והחלטת הממשלה הייתה מבוצעת. יש פה סיטואציה שהכלה לא רוצה את הבעל והבעל לא רוצה את הכלה.

בהינתן וזה המצב, ברור שתקופת המעבר הזו, שכבר נמשכת מספר שנים, לא יכולה להימשך, שבה התקצוב ניתן דרך סעיף 33 למשרד החקלאות אבל הפעילות בפועל מבוצעת דרך משרד האנרגיה. ישבנו עם כל הצדדים, ראינו גם ראש המכון הנכנס לא מעוניין לפרוס את חסותו על מלח"י, והחברה לחקר ימים ואגמים מעוניינת גם להמשיך ולפעול במתכונת החדשה, אז אנחנו, באוצר, אמרנו שמבחינתנו – כמובן בכפוף להסכמה של משרד האנרגיה – לא נמנע.

כן חשוב לציין שזו הזדמנות מצוינת לאנשי משרד האנרגיה כן להיכנס לאירוע ולשאול שאלות נוקבות על טיב המחקר שנעשה במכון, ועל טיב התועלות שאנחנו מקבלים מההשקעות הממשלתיות שאנחנו שמים בו. 

כמו שבימים האלה אנחנו עושים במכון וולקני – זו הייתה הזדמנות מצוינת לכך שנעשה את הכול ביחד, אבל אנחנו נכנסים למכון וולקני Big Time בימים אלה, בכוונה לעשות רוב ולהחזיר אותו למסילה. אני חושב שההזדמנות שבה מעבירים את הפעילות חזרה למשרד האנרגיה, ולצורך העניין, עכשיו נכנסים לאיזה שהוא תלם חדש – זו הזדמנות גם לעשות את זה במלח"י.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

משרד האנרגיה?

 << אורח >> שרון חצור: << אורח >>  

שרון חצור, סמנכ"לית אסטרטגיה, תכנון ומדיניות, ואחראית גם על נושא התקציב. אנחנו נתנו את הסכמתנו גם להחלטה הקודמת, כמובן, ולאורך כל הדרך – להבנתנו, לפחות – ראינו את התועלת בהעברת מלח"י למשרד החקלאות. 

בחצי השנה האחרונה אנחנו מבינים שמכון וולקני פחות מעוניין בזה, וברורות לנו התועלות של הפעילות הזו לעיר אילת. כבוד היושב-ראש, אתה דיברת על זה מספר פעמים. לכן, אנחנו עשינו שני דברים: א', עשינו בדיקה שהתקציב אכן תואם את הפעילות, ושזה יאפשר לעסק הזה להתקדם, וגם וידאנו, ביחד עם אגף תקציבים, שהתקציבים של כוח האדם מספקים ויישמרו. 

מעבר לזה, כבר שלחנו את טיוטת המחליטים למשרד החקלאות. להבנתי, לפחות – יש פה נציגים – זה מוסכם, ולכן ברגע שסיימנו את הסיפור עם אגף תקציבים – הוא צריך להסתיים היום או מחר במשהו רשמי, אבל יש הסכמה עקרונית – אנחנו יכולים להכניס את זה למעטפה בהקדם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אתם יכולים, לדעתי, להעביר את זה אפילו ב-19ב.

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אפילו היום.

 << אורח >> שרון חצור: << אורח >>  

 לדעתי אין צורך. יש הסכמות.

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

שוב, השנה כבר התקציב - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

למה פנייה תקציבית? הפנייה התקציבית לוועדת כספים, אבל אני מדבר על החלטת הממשלה קודם כול.

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

החלטת הממשלה היא משהו נפרד, אבל בנוגע לתקציב, כמובן שבבניית תקציב 2026 הבא, כאשר הוא יגיע, נתקן את זה בבסיס התקציב.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אבל לגבי החלטת הממשלה?

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

בהחלטת הממשלה, למעשה, יש שני חלקים לתקציבים שצריכים לעבור: יש את התקציב הפרמננטי, של תקציבי השכר של חוקרי המכון וכל עובדי המעטפת, ויש את תקציב - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא משנה. אתה חייב את החלטת הממשלה הזו. אתה לא תוכל בלי להעביר אותה.

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

ברור שאנחנו מעבירים את החלטת הממשלה תחילה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

אתה יכול להעביר את זה ב-19ב לדעתי.

 << אורח >> שרון חצור: << אורח >>  

אני לא בטוחה שצריך את 19ב, אבל זו פרוצדורה. יש הסכמה של כולם - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני מדבר על הקצב.

 << אורח >> שרון חצור: << אורח >>  

אני מבינה. יש הסכמה של כולם. יש הסכמה מאגף תקציבים – רק נקבל אותה באופן רשמי - - -

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

כבר קיבלתם אותה באופן רשמי.

 << אורח >> שרון חצור: << אורח >>  

בסדר, אנחנו רק נמסמך אותה, ונפעל במהירות. אנחנו על זה. 

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

אני לא יודע מה צריכים. אנחנו צריכים את האישור – האישור הועבר. 

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

יש איזו מחלוקת שצריך לבאר – 300,000 שקלים שלא היה ברור - - -

 << אורח >> שרון חצור: << אורח >>  

זו לא בעיה לשולחן הזה. עזוב את הבעיה הזו, כבוד היושב-ראש. האירוע מאחורינו.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יש לי שאלה: הוועדה תהיה בסיור באילת בעוד שבועיים וקצת. האם זה יהיה אחרי קבלת החלטת הממשלה?

 << אורח >> אוראל פיין: << אורח >>  

אגף התקציבים לא יהווה חסם.

 << אורח >> שרון חצור: << אורח >>  

אני מאמינה שיהיה אפשר להפיץ אותה בהקדם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תבואו לסיור כבר אחרי שאתם לפחות תחת - - -

 << אורח >> שרון חצור: << אורח >>  

אני מעבירה את המסר. בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני חושב שדרך המלך הייתה במכון וולקני. מכיוון שגם מנהל מכון וולקני גם דיבר איתי על זה, והוא לא חושב כמוני – הוא מנהל מכון וולקני; לא אני – כמו שאמר האוצר, עדיף לפחות שהעסק יעבוד, ויעבוד בצורה מסודרת, ולא בדרך פתלתלה. אז שכבר יעבוד – זה המצב.

 << אורח >> שרון חצור: << אורח >>  

בסדר גמור. אנחנו על זה. אני אלחץ.

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

אם אפשר לתת שתי נקודות: א', בהחלטה 1442 יש 20 מיליון שקלים - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

זה בפנים, נעם.

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

אז אם זה בפנים – זה בסדר. דבר שני, אני שוב מדגיש – אוראל לא התייחס לעניין המקצועי. בעניין המקצועי, אנחנו חושבים שמדובר פה על מכון לחקלאות ימית, ולכן חשוב שהמעורבות של משרד החקלאות תהיה ברורה ומובהקת, כדי שנוכל לכוון את כל התקציבים האלה לפיתוחים שאנחנו מסמנים ככיוונים בתוכנית האסטרטגית.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

סליחה, עוד פעם, נעם?

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

אני אומר שמבחינה מקצועית, חשוב שזה יהיה מחובר לתוכנית האסטרטגית של משרד החקלאות בנושא של חקלאות ימית.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בוודאי, אבל זה ועדת ההיגוי בהחלטת הממשלה, לפי מה שהבנתי. 

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

נכון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לכן החלטת הממשלה הזו חשובה – כי היא מייצרת פה עוד איזה שהוא מנגנון שישאיר אתכם שותפים בתוך התהליך. אני חוזר ואומר: דרך המלך הייתה במכון וולקני לטעמי. אני חושב שמנהל מכון וולקני טועה פה בהחלטה שלו, אבל כבר זה לא בסמכותי.

 << אורח >> יובל ליפקין: << אורח >>  

כפי שאמר אוראל, החתן לא רוצה את הכלה והכלה לא רוצה את החתן. אנחנו רוצים את הכי טוב שאפשר. אני מסכים איתך, אגב, אבל זה המצב. אנחנו צריכים פשוט להתקדם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

נמצא איתנו ראש עיריית אילת. נעלה אותו בזום – הוא גם לא נמצא בארץ. בבקשה, אלי לנקרי.

 << אורח >> אלי לנקרי: << אורח >>  

אדוני היושב-ראש; מכובדיי כולם שם. קודם כול, תודה רבה. אני אכן לא נמצא בארץ – אני נמצא במוסקבה ליומיים וחצי כדי להביא את התיירים הראשונים מרוסיה ישירות לרמון ביום חמישי, מוחרתיים. אני יכול לספר לכם שזה הולך יפה מאוד כאן, בתקווה להביא, כמו בעבר, מאות אלפי תיירים מרוסיה לאילת. עד עכשיו זה עובד טוב, אז אני מקווה מאוד שנביא בשורה לעיר, וגם למדינה, בכל מה שקשור לתיירות חוץ.

אני מתנצל שהצטרפתי לדיון באיחור בגלל שאני נמצא כאן, אבל שמעתי את הדברים העיקריים. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, גם על קביעת הדיון החשוב הזה; גם על קבלת ההחלטות ששמעתי עד עכשיו – זה עולה בקנה אחד עם מה שאנחנו רוצים וצריכים לעשות, וכבר היה צריך לעשות מזמן, אבל עכשיו אני שומע שהוסרו כל ההתנגדויות ויש הסכמות, אז לפחות נוכל להתקדם בנושא החשוב הזה.

אני מצפה לכולכם, כמובן – לחברי הוועדה ולכל מי שיבקר בסוף החודש באילת – כדי להמשיך ולקדם את אחד הנושאים שהם קריטיים לעיר בכל מה שקשור לגיוון ולהרחבה של מקורות התעסוקה, וגם, צריך לומר, במאמץ הגדול שלנו לגשר על הפערים בכל מה שקשור לימים קשים שיש באילת.

בכל משבר ידוע שאילת היא העיר הראשונה להיפגע, בגלל ההישענות הקיצונית על תעשיית התיירות, וגם בדרך כלל האחרונה להתאושש. המאמץ הזה הוא גדול מאוד, וחשוב לנו להפוך את אילת למרכז עולמי לחקלאות ימית ולביוטכנולוגיה ימית. יש לזה פוטנציאל ענק.

אני גם רוצה לשוב ולהודות לך, אדוני היושב-ראש, על כך שהיית זה שהביא את החלטת הממשלה החשובה הזו, ואני מקווה שנוכל ליישם אותה במלואה כדי להצעיד את אילת קדימה בנושא הזה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה רבה. אודי גת נמצא איתנו בזום לגבי התוכנית החינוכית הבית-ספרית?

 << אורח >> אהוד גת: << אורח >>  

צוהריים טובים לכולם, שלום. כאמור, אנחנו חתמנו עם המשרד לשיתוף פעולה אזורי את ההסכם על 250,000 השקלים שמיועדים לנושא הזה. ניסינו בעבר למצוא בית ספר במרוקו ואז התחילה רעידת האדמה ואז המלחמה. אנחנו בקשר, והפרויקט הזה ייעשה עם קפריסין – בית ספר בלימסול.

זו רשת של בתי ספר בקפריסין שקוראים לה "פסקל". כבר הייתה לנו ישיבה שלישית; השתיים הראשונות ארגוניות והשלישית ביחד עם מורים משלושת בתי הספר – בתי ספר מאילת, בית ספר בחבל אילות ובית הספר בלימסול – והתוכנית יוצאת לדרך.

הרעיון של התוכנית – השנה הראשונה מיועדת לכתיבה של תוכנית, של סילבוס לתלמידי בית ספר תיכון, שיהוו פיילוט להמשך, כדי שנוכל אחר כך להפיץ את זה לבתי ספר אחרים בארץ ובכלל. זה בדרך. האם יורשה לי, היושב-ראש, לדבר מילה על האקדמיה?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כן.

 << אורח >> אהוד גת: << אורח >>  

באחד מהסעיפים – עבדנו על זה קשה מאוד בזמנו בכתיבת התוכנית – יש 20 מיליון שקלים שמיועדים לאקדמיה. זה סעיף 6ב בתוכנית הממשלתית. 10 מיליון מתוך 20 המיליון השקלים האלה נלקחו על ידי הות"ת והועברו ל-IOI, שזה חשוב בפני עצמו – זה המכון הבין-אוניברסיטאי באילת. 

זה חשוב וטוב מאוד, אבל לא זו הייתה כוונת המשורר בתחילת הדרך, כי אנחנו רצינו שה-20 מיליון ילכו לטובת תואר ראשון בלימודי Sea Tech בקמפוס בן גוריון באילת, וזה קצת התמסמס. 10 מיליון השקלים הנוספים פעם אחת קוצצו, במסגרת הקיצוץ הכללי שכל התקציבים קוצצו, וחולקו לשנתיים – 3 מיליון ומשהו יגיעו השנה, ב-2025, והשאר ב-2026. 

ביחד עם Matching של בן גוריון, אנחנו מתחילים במהלך שאני מקווה שיתחיל את זה שילמדו Sea Tech בקמפוס בן גוריון באילת לתואר שלם של שלוש שנים בתחילת אוקטובר 2026. עד אז יהיו שלבי ביניים ואבני דרך, אבל לצערי התקציב קוצץ מאוד, ולכן אי-אפשר היה לעשות את מה שרצינו שיקרה כשכתבנו את הסעיף הזה בתוכנית. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מה רציתם?

 << אורח >> אהוד גת: << אורח >>  

אנחנו רצינו ש-20 מיליון השקלים, ביחד עם Matching שנשיא אוניברסיטת בן גוריון, הפרופסור דניאל חיימוביץ' התחייב – כ-30 מיליון שקלים ביחד, 20 מהחלטת הממשלה ועוד 12 אפילו מבן גוריון – ילכו לטובת Sea Tech בלוח הזמנים שנקבע בהחלטת הממשלה. זה כבר היה צריך לקרות, אבל זה לא קרה בגלל הסיבות שאמרתי. 

אולי זה יקרה, לפחות חלקית, כבר באוקטובר בשנת הלימודים האוניברסיטאית הקרובה, ב-2025, אבל כמו שאמרתי, חלק גדול מהתקציב הזה נשתה לטובת דברים אחרים שלא היו חלק מהתוכנית המקורית.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. תודה. התייחסויות – מי רוצה?

 << אורח >> אלון אטקין: << אורח >>  

כן. אלון אטקין מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי. כמו שאודי אמר, עשינו הסכם עם עיריית אילת והמועצה האזורית אילות לגבי הפרויקט החינוכי. זה לקח די הרבה זמן, כמו שאודי אמר. כרגע זה מתקדם בצורה יפה. 

נתנו הארכה לזה כדי שיוכלו לממש את זה, למרות שהתוקף נגמר, אבל הארכנו את זה כי אנחנו רואים בזה חשיבות גדולה מאוד, ואנחנו מעוניינים מאוד לראות את שיתוף הפעולה הזה קורה. שוב, אחרי תקופה ארוכה מאוד – נראה שזה מתקדם בצורה טובה ושבאמת יהיה אפשר לצאת עם זה לדרך בקרוב. 

לגבי הנושא עם הירדנים שעלה, צריך לקחת בחשבון שיש בכל נושא המים וההתפלה רגישויות גדולות מאוד למפרץ אילת. מאז שירד מהפרק הפרויקט המשותף של תעלת הימים, שהיה אמור לקחת בחשבון את הרגישויות האקולוגיות, קיימים חששות גדולים לגבי השלכות אפשריות של מתקן התפלה עצמאי של הירדנים. הצורך שלהם ברור, אבל נצטרך לראות איך זה מתקדם. יש השלכות לא פשוטות למתקן התפלה כזה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ברור. תודה. כן.

 << אורח >> יואל אבני: << אורח >>  

יואל אבני ממשרד החינוך, מפמ"ר חקלאות. ברגע שיש תוכנית חינוכית, נשמח שתעבירו אלינו לאישור.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אתם לא שותפים בתוך התהליך הזה?

 << אורח >> יואל אבני: << אורח >>  

מוגדר בהחלטה שהם אמורים להעביר לנו את התוכנית שהם בונים. אני אשמח לעמוד בקשר.

 << אורח >> אלון אטקין: << אורח >>  

התוכנית נבנתה על ידי המועצה והעירייה ביחד. נדבר על זה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

שלא בסוף תתחילו את התהליך מההתחלה עוד פעם, מול משרד החינוך.

 << אורח >> אלון אטקין: << אורח >>  

אנחנו עובדים בסדר עם משרד החינוך.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. עוד מהנוכחים כאן רוצים להתייחס? משרד החקלאות, אתם רוצים להוסיף משהו?

 << אורח >> נעם מוזס: << אורח >>  

אולי רק בעניין של הכספים שאודי דיבר עליהם, של התוכנית של ות"ת – יש שם גם את ה-IOI וגם את אוניברסיטת בן גוריון. אני מציע שאולי נכלול את זה בסיור, כדי שנוכל גם לראות מה קורה עם זה ואולי לעזור לכוון את זה כמו שאנחנו חושבים שהייתה רוח החלטת הממשלה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. אם אין פה עוד מישהו שרוצה להוסיף משהו – אתה רוצה להגיד משהו לפני שאני מסכם?

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

כן, אני אשמח, מעבר לברכות על הדיון ועל המעקב – זה נושא שטיפלנו בו ביחד בהמשך להחלטת ממשלה נוספת על המכון הלאומי לחקלאות ימית שנמצא באילת והעברת הסמכויות - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בזה בדיוק עסקנו בהתחלה – זו החלטת ממשלה מוכנה. כל המשרדים הגיעו לסיכומים כדי לסגור את כל האירוע הזה, והיא פשוט צריכה להיכנס למעטפה כמה שיותר מהר. לפחות אני שמעתי כאן קצת התחייבות לכך שאולי ב-26 ביוני כבר נהיה אחרי זה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >>  

הלוואי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה המצב. 

אני רוצה לסכם את הדיון, וראשית, להוקיע את העובדה שהמשרד להגנת הסביבה בחר שלא להגיע לדיון הזה. הוא הודיע על כך עם תחילת הדיון, אחרי שהם גם נרשמו לדיון, בנושא שהוא קריטי – משרד הגנת הסביבה היה קריטי לדיון הזה. אני רואה את זה בחומרה רבה. אני מבקש ממנהל הוועדה להכין לי מכתב ליושב-ראש הכנסת, עם העתק לשרה להגנת הסביבה, בעניין ההתחמקות של נציגי המשרד להגנת הסביבה מהדיון.

שנית, בהקשר הזה, ובהקשר של אישור והאישורים הנדרשים לתוכנית באותו פארק תעשיות מדובר, אני מבקש להזמין לדיון שיתקיים באילת גם את נציגי ועדות התכנון הרלוונטיים, החל מיושב-ראש המחוז ועד לגורמים התכנוניים הרלוונטיים בנושא, יחד עם הגורמים הרלוונטיים גם ממקורות וגם מרשות המים. 

לגבי החלטת הממשלה, כפי שצוין כאן על ידי משרד האנרגיה, משרד החקלאות, משרד האוצר ומנכ"ל מכון לחקר ימים ואגמים, אני מבין שמשרדי הממשלה הגיעו לכלל הסכמה לגבי השארת מלח"י במכון לחקר ימים ואגמים, עם מתן מעורבות של משרד החקלאות, כדי לוודא שמלח"י מבצע את המטרות המקצועיות בהקשר הזה. 

ככל שזה הפתרון הממשלתי, אני חושב שהעדיפות הייתה שמלח"י תהיה בוולקני, אבל מכיוון שכרגע מנהל מכון וולקני לא מעוניין לקלוט אותם – עדיף לחזור למצב הנורמלי. בתוך זה, אני חושב שהחלטת הממשלה המיועדת היא הרע במיעוטו, ולכן אני מקווה שהיא תקודם. היא צריכה להיות מקודמת בהקדם האפשרי. מכיוון שהגיעו לכל ההסכמות – אני לא רואה סיבה שזה לא יקרה.

לגבי התוכנית האסטרטגית, ראשית, אני שמח שהדבר הזה מתקדם. אני כן חוזר ואומר שהמלצתי, בכל אופן, היא להפוך את סדר המטרות העליונות. זאת אומרת, הגדלת הייצור היא בהחלט מטרה, ומטרה חשובה בתוך האירוע הזה – אני לא רואה בה כמטרה העליונה של החלטת הממשלה. היא מטרה שהיא נגזרת של החלטת הממשלה.

זאת אומרת, ההחלטה המרכזית היא להפוך את אילת וחבל אילות לאזור מחקר ופיתוח בין-לאומי למזון מהים והמדבר. זו, בסוף, מטרת העל בתוך כל האירוע הזה, וכשאנחנו מדברים על הים באופן כללי – כי התוכנית האסטרטגית צריכה להתייחס לא רק לאילת; התוכנית האסטרטגית מתייחסת גם לים התיכון, ומדברת באופן כללי על היכולות שלנו לחקר הים, המחקר והפיתוח ממנו – המחקר והפיתוח צריכים להיות מטרת העל. 

הנגזרת היא גם הגדלת הייצור המקומי – גם כשדה מחקר וגם כחלק ממטרות אחרות של המשרד שקשורות בביטחון המזון ונושאים אחרים – אבל היא בוודאי לא מטרת העל של האירוע בעיניי. אני לא מוריד מחשיבות הייצור המקומי בהקשר הזה, אבל זו דעתי, ואני קורא למשרד לשקול – אני לא יודע אם התוכנית הזו כבר חתומה ויצאה לדרך – לעשות על העניין הזה חשיבה מחדש.

לגבי התוכנית הבין-לאומית הבית-ספרית, אני שמח, לפחות, שהנושא הזה, בתוך המגבלות הקיימות, מצא את היכולת לייצר שיתוף פעולה עם בית ספר מקפריסין, מלימסול. אני חושב שיש חשיבות גדולה מאוד לכך שיש איזה שהוא שיתוף פעולה בין-לאומי ברמה החינוכית, הבית-ספרית, כשאנחנו מדברים גם על דור ההמשך. 

מכאן אני גם מגיע למה שעלה פה בסעיף 6ב בתוכנית הממשלתית, וזה נושא לימודי ה-Sea Tech. אני חושב שזה חשוב מאוד וקריטי להצלחה פה שיש איזה שהוא רצף שכולל לימודי תואר רלוונטי באילת. 

אני שמח שיתחיל מהלך כזה באוקטובר 2026, אבל אני בהחלט שב וקורא לשר החקלאות לפעול בעניין הזה מול שר החינוך ושר האוצר, ולראות איך משלימים חזרה את התקציבים למה שיועד לטובת התואר הזה ב-Sea Tech. בעצם, מעבר לקיצוצים הנוספים, נשתו מההחלטה הזו 10 מיליון שקלים שהיו מיועדים לנושא אחד ועברו לנושא אחר, ואני חושב שחבל. 

מלבד זאת, הוועדה תקיים דיון ב-26 ביוני 2025 באילת, במסגרת סיור שלנו בעיר, כולל ביקור במלח"י, ואני ארצה לראות שם גם את הגורמים הרלוונטיים וגם לראות שישנה התקדמות עד לדיון הבא. אני מברך על ההתקדמויות שהושגו עד עכשיו.

אני אסיים במה שפתחנו בו, וזה המשרד להגנת הסביבה שלא הגיע לכאן. היום, הנתיב הזה הוא הנתיב הקריטי של החלטת הממשלה. הסוגיות התכנוניות האלה צריכות לרדת מהשולחן; צריך להכריע בממשלה על הנושא הזה, ואני מקווה שההכרעה תתקבל ככזו שתוכל להוציא את הפרויקט הזה לדרך.

תודה לכולם. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:49. << סיום >>