פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



39
ועדת הפנים והגנת הסביבה
26/05/2025

הכנסת העשרים-וחמש





הכנסת





מושב שלישי


פרוטוקול מס' 371
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ח באייר התשפ"ה (26 במאי 2025), שעה 10:00


סדר-היום:
  << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 43), התשפ"ה–2025 << הצח >>   
<< נושא >> תקנות הכניסה לישראל (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025 << נושא >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר


מוזמנים: 
	אריאל מרנס
	–
	עוזר מנכ"ל, רשות האוכלוסין וההגירה

	אתי לוקצ'ו פלייש
	–
	מנהלת מוקד מידע מקדים נוסע, רשות האוכלוסין וההגירה

	עירית וייסבלום
	–
	לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה 

	שגית אהרונסון
	–
	מנהל פרויקט מרום, רשות האוכלוסין וההגירה

	אלי אלפסי
	–
	תקציבן רשות האוכלוסין וההגירה

	רום בר-אב
	–
	רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

	רוני גנוד
	–
	היועץ המשפטי של מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר

	אנס מזעל
	–
	אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר

	נירה פישר
	–
	מנהלת אגף שירותי תיירות, משרד התיירות

	רחל מורגנשטרן
	–
	קשרי ממשל, ארגון חיים וחסד

	הדס טלר
	–
	מיצוי זכויות, ארגון חיים וחסד

	גנשה בער
	–
	מנהלת מוקד מידע, ארגון חיים וחסד

	פסח פרידמאן
	–
	מנכ"ל ארגון חיים וחסד

	תמר שרייגר
	–
	אימהות לוחמים

	ד"ר חנה קטן
	–
	אימהות לוחמים

	אסתר בוכשטב
	–
	מטה משפחות החטופים

	שמי קלדרון
	–
	מטה משפחות החטופים

	לי סיגל
	–
	מטה משפחות החטופים

	שמעון אור
	–
	פורום תקווה

	אלון שניר 
	–
	משפחות שכולות  

	אפרת בדיחי
	–
	תושבת עוטף עזה 



ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר – היועץ המשפטי לוועדה
גלעד קרן – סגן היועץ המשפטי לוועדה
ליאור אלחזוב – מתמחה בלשכה המשפטית 


מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
ריקי קמחי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> תקנות הכניסה לישראל (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025 << נושא >>   
 << נושא >> הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 41), התשפ"ה–2025,  מ/1845 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה, על סדר-היום: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 41), התשפ"ה–2025, מ/1845 הכנה לקריאה שנייה ושלישית. ונושא נוסף, תקנות הכניסה לישראל (תיקון מס' 3), התשפ"ה–2025. נמצאים איתנו מהארגונים השונים, נתחיל עם שמי קלדרון. בבקשה. 

 << דובר >> שמי קלדרון: << דובר >>   

שלום, אני דודו של עופר קלדרון. שנחטף מניר עוז, יחד עם שניים מילדיו. הם חזרו ואנחנו פה, ואנחנו יודעים מה זה לפני ואנחנו יודעים מה זה אחרי. אבל כשאנחנו שומעים עדויות נוספות, ואתמול שמעתי את העדות של עומר ונקרט שריססו אותו בחומר ריסוס, והיכו אותו במות ברזל, ואני אומר, רגע, זה סרט, זה תסריט, זאת סדרה, מה זה? איך אנחנו יכולים לעמוד בפני האנשים, המשפחות, שהיקירים שלהם שם? איך אנחנו יכולים לעמוד ולהקשיב ולראות את עינב צנגאוקר עומדת וזועקת ורועדת. ומיום ליום אני רואה אותה מרזה ולא כהזדהות עם הבן שלה, איך אפשר לעמוד ככה? לא רואים? אני לא מבין, לא שומעים?

אני יודע דבר אחד שבאחד מספריו של בנימין נתניהו, הוא זעק וכעס, כמו שכולנו כעסנו, איך בנות הברית לא עשו שום דבר במחנות ההשמדה. מה, לא רואים? לא שומעים? מביאים כל מיני דברים לסדר- היום ולא את הדבר החשוב ביותר, שזה החטופים. חלקי לא חלקי, לא יכול להיות חלקי, חבר'ה, לא יכול להיות חלקי, צריך להביא את כולם, את החיים לשיקום ואת מי שימצאו, אני לא יודע מתי, כובשים והורסים. איך יגיעו לאותם חללים שאנחנו לא יודעים איפה הם אולי? שלא ימצאו אותם, מה נגיד למשפחות? יש למישהו אומץ כאן לעמוד מול המשפחות ולהגיד להן משהו?

מדברים איתנו על כפכפים, וששום דבר לא קרה בעין השלושה. איזה ניתוק זה. אנחנו מדברים על אזרחים וחיילים שנחטפו ומי שמקבל את ההחלטות זה אותם חברי קואליציה, ממשלה, קבינט, שאני לא מבין איך הם מקבלים את ההחלטות האלו. מה הם חושבים לעצמם?

אני מזמין גם אותך, חבר הכנסת יעקב אשר, לכיכר החטופים, אני אשמח אם תבוא ותקשיב ותראה את האנשים, תראה את המשפחות. אתה תגיע, כן? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו נגיע. 

 << דובר >> שמי קלדרון: << דובר >>   

אוקיי, בסדר, את זה כבר נתאם אחרת, אבל אני אשמח. ואני מזמין כל אחד מכם, תבואו, תסתכלו למשפחות, להורים שאין להם כבר כוח, הם על אדים. אנחנו שם, אנחנו רואים אותם ואנחנו לא נעזוב אותם. זה לא יכול להיות. לנו נראה שאנחנו בחלום בלאות שלא נגמר. יש כבר ניצחון, והניצחון המוחלט יהיה כאשר החטופים יגיעו הביתה. והם לא צריכים לקבל אישור כניסה לארץ. 

אני פונה לכל אחד ואחד מכם. בואו תראו מה שקורה. תגיעו לכיכר החטופים או לאן שתגיעו, תשמיעו את קולכם, אני מדבר לכל הציבור כאן. כי כולנו רוצים את הדבר החשוב והיחיד שבו צריך לטפל וזה החזרת החטופים. אנחנו מתקרבים ליום ה-600, 600 ימים. יש שם חיילים, חבר'ה צעירים שהם האחרונים, אבל הם הגנו עלינו. מתן אנגרסט, כשאני נושא את תמונתו, עמד ונלחם עד הרגע האחרון, הוא היחיד ששרד בטנק שלו. הוא לא אמר, טוב, אני לא אצליח ויתקפל משם. לא, הוא נשאר ונלחם עד הסוף. הסתכלתם להורים שלו בעיניים, לאחים שלו? לסבא שלו ולסבתא שלו? הם כל הזמן בפעילות, כי אחרת  הם יקרסו. הם חיילים.

אני יודע שהשיעור הטוב ביותר שאני קיבלתי בבה"ד 1 זה לא להפקיר אף אחד מאחור. מה שקורה כאן זו הפקרה וזה יותר חמור כשההפקרה נעשית על ידי אותם אלה שהפקירו אז וממשיכים להפקיר היום. ואני מבקש ממך, אדוני, להפעיל את הלחץ הראוי במקומות הראויים ויש לכם מה לומר. זה לא נעשה מספיק. אף אחד לא יוכל לסלוח למי שמקבל החלטות ולא את ההחלטות הנכונות של פדיון שבויים בעם ישראל. תודה.
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> שמעון אור: << דובר >>   

אני דודו של אבינתן. ירון אור הוא אח התאום, דיצה היא גיסתי. היה לנו שמחה אתמול בתוך העצב הגדול, אמונה, אחות של אבינתן התארסה בערב יום ירושלים. זה אומר שהחיים ממשיכים, אבל אנחנו פה כדי לתת עוגן כדי שהחיים שנמצאים בעזה, גם החיים וגם החללים, יחזרו. אני קצת מסתכל על הנושא של יום ירושלים מבחינה דתית, ואני רוצה לגעת בצורה מאוד קצרה ולומר שמי שמסתכל על הנושא הזה של הר הבית מצד אחד ואל-אקצא מצד שני יודע, שבקונפליקטים בין דתות ובין תרבויות לא יהיו פשרות. אנחנו נקרעים כל יום מהודעות חדשות: מחר יהיה הסכם, מחר נגיע להסכם. טראמפ שעושה עסקים על הגב שלנו במיליארדי ואולי יותר דולרים עם כל הסביבה האסלאמית, הם יודעים מה המערב רוצה, כסף ועסקים, אז הם נותנים לו את זה. לעולם הם לא ייתנו לו את החלום שלהם. 

ולכן אני רוצה במקום שאתה יכול להשפיע. תוריד את בנימין נתניהו מהחלומות שלו להביא עוד עשרה, עוד חמישה, הוא יקבור את כל האחרים מאחור וגם את העשרה, רוב הסיכויים שאנחנו לא נקבל מכיוון שהם יודעים, החמאסניקים יודעים, שברגע שהם יחזירו אותם, הם לא יוכלו להתקיים. וכל הקיום שלהם זה בשביל החזון שלהם. כדי לשלוט ולהחזיר את מקום ההקדש שלהם חזרה לשליטה שלהם, זה המקום שאני ואתה יושבים בו עכשיו. ואני מבקש ממך, כמה שאתם יכולים, לומר לו, רד מזה, רד מזה. אתה חייב ללכת על כולם. על כולם וזה לא יבוא בהסכם, זה יבוא רק אם החמאס יבין שהחלום שלו לא יתקיים בסבב הזה. ולכן הדרך היחידה היא להצהיר ולבצע שליטה מלאה על עזה, צבאית ואזרחית. 

כוח צבאי לא מביא חטופים, כוח צבאי מסכן חטופים. משילות והחלטיות שהעזתים וגם החמאס יבינו שאין להם תקווה בהחזקת החטופים. מצד שני, לתת להם תקווה לעתיד, זה כן יכול להחזיר את החטופים. בינתיים בנימין נתניהו נוקט רק בלחץ צבאי וביד השנייה הוא מחזר אחריהם לעסקאות. זה לא ילך, זה רק יביא הרס לחטופים ולחיילי צה"ל. אני מבקש ממך קצת להכניס לו מושגים של דת, לא שהוא יהיה דתי, אבל שיבין איך הולכת דת כשהדרך היחידה היא דרך לא שעושים בהסכמים קואליציוניים. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה. אסתר, בבקשה. 

 << דובר >> אסתר בוכשטב: << דובר >>   

בוקר טוב. אני אימא של יגב, יגב הבן הבכור שלי נחטף יחד עם אשתו רימון מהבית שלהם, מהבית שלנו בקיבוץ נירים, ב-7 באוקטובר בבוקר, הוא היה מהחטופים הראשונים. רימון שבה אלינו בעסקה הראשונה ביום ה-53, יגב נשאר שם במנהרות החמאס. ב-14 בפברואר, צה"ל החליט להפגיז מנהרה מתוך חשיבה שאין שם חטופים באזור, מה שלא היה נכון, הם היו שבעה חטופים שהיו במנהרה, מתחת, והחוטפים שלהם החליטו להוציא אותם להורג, פשוט הוציאו אותם להורג בירייה בראש. 

אני אומרת את הדברים האלה כדי שתבינו מה עושה לחץ צבאי. יגב, הבן שלי שהיה צריך להיות חי, חזר באוגוסט לקבורה בישראל במבצע צבאי, אבל במבצע צבאי שהוציא אותו מת. ואני רוצה להגיד לכם, שאנחנו ביום ה-598 היום, ואני לא יודעת כמה מכם מבינים מה קורה למשפחות החטופים, החיים והחללים. 598 יום של סיוט, של גיהינום. 598 יום שאין בו לא יום ולא לילה, של פחד, לא חרדה, פחד אמיתי מה קורה לבן שלי, לבן החי ולבן המת, גם לזה וגם לזה. מה עושים להם, מה קורה להם שם? 

בתוך הסיפור הזה יש את הטרור הפסיכולוגי שמלווה את המשפחות מ-7 באוקטובר, וזה לא מפסיק, וזה לא מפסיק גם אחרי שהוא הובא לקבורה, זה ממשיך. ואני אומרת, צריך להבין מה קורה למשפחות שם, מה עובר עליהן, איך הן חיות. אני אומרת, הדאגה הכי גדולה זה לחטופים, צריך להחזיר אותם, אבל צריך להבין שהסיפור הזה חייב להסתיים כמה שיותר מהר לכולם, גם למשפחות החללים וגם למשפחות החטופים החיים. 

כתושבת האזור אני מבינה את הצורך לחסל את האירוע הזה של החמאס, אף אחד לא יכול לספר לי. אני חושבת שאני פה היחידה מעוטף עזה. אני חושבת שאני פה היחידה, אלא אם כן אני טועה במישהו שאני לא מכירה. אני יודעת מה זה לגור בעוטף, ואני יודעת גם שאני כבר מ-8 באוקטובר לא גרה בבית שלי, אני גרה בחדרון של צעירים בקיבוץ אחר. אני מוכנה להמשיך לגור שם גם אחרי שהחטופים יחזרו, כשלצה"ל יהיה זמן לטפל ברצועה, אבל קודם כול תחזירו את החטופים. 

אני רוצה לבקש ממך בקשה אישית כי אני לא רואה פה עוד חברי כנסת. אנחנו כמשפחות חטופים זוכים לרעל מראש הממשלה, וזה רעל, מה שהוא עושה לנו. סיפור של להגיד, היו שם בכפכפים, אני הייתי שם ב-7 באוקטובר בבית שלי, לא היו שם מחבלים בכפכפים מסביב לבית שלי, הם היו מחבלים בצבא. צבא של מחבלים חמוש. אחד הטלפונים האחרונים שקיבלנו מיגב זה שהוא אמר, יש מחבלים חמושים ליד הבית שלנו, אני לא יודעת איך הוא קרא להם, הוא אמר שם אחר, לא ידענו מה זה נוח'בות אז. רימון חשבה שזה חיילים, כי הם היו חמושים בכף רגל ועד ראש. אבל יגב ראה את הסרטים הירוקים וזיהה את זה שהם חמאס. זה לא עזר להם שהם הבינו, המחבלים שברו את הדלת ונכנסו אליהם הביתה.

אני מבקשת ממך, שלא ינרמל את הסיפור. אנחנו היינו שם, לא הוא, לא הוא ולא מדינת ישראל באותו יום. האספסוף שהגיע, הגיע אחרי שאנחנו הופקרנו, אחרי שהצבא לא היה. האספסוף הבין שהוא יכול להיכנס. בבוקר היו מחבלים חמושים כצבא. וכל אמירה כזאת מזלזלת בנו, בתושבי העוטף, שנפגענו.  בחיילים שנלחמו באותו יום שם לבד, באורחים שלנו בעוטף שנפגעו, חוגגי הנובה והמסיבות האחרות, אורחים אחרים שהיו באזור. אנחנו אזרחי המדינה לא יכולים לקבל אמירות כאלה ואתם צריכים לצאת נגד זה. קואליציה, לא קואליציה, אתם צריכים להגיד בקול, אנחנו יודעים שמה שקרה ב-7 באוקטובר זה אסון אמיתי. זה אסון אמיתי והוא חייב להסתיים בהחזרת החטופים והקמת ועדת חקירה ממלכתית שתדבר איתנו ותראה מה קרה באותו יום. 

ראש הממשלה עוד לא היה בעוטף, הוא לא ראה מה היה, הוא מחכה ואני לא יודעת למה הוא מחכה. אני מזמינה אותך אליי הביתה, אני מוכנה לעשות לך סיור באופן פרטי, לא עם מצלמות ולא עם שום דבר, כדי שתראה איפה אנחנו חיים, איפה הבית של הבן שלי על הגדר, איפה אני גרה על הגדר, איפה הבית שאני מחכה לחזור אליו. אבל קודם כול תחזירו את החטופים. ואני באמת מזמינה אותך, גם לכיכר החטופים לסיור שם, שיחות פגישה עם המשפחות, ואני באופן אישי לוקחת על עצמי את האחריות שאתה תתקבל שם כאורח מכובד. וגם אצלי בבית, גם בקיבוץ שלי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא חושש מזה. 

 << דובר >> אסתר בוכשטב: << דובר >>   

אני יודעת שיש חברי כנסת שחוששים, אני מזמינה אותך, יש לי פינה חמה אליך בלב, אתה יודע. על העזרה שלך בתעודת הפטירה שיגב קיבל. אתם מבינים על מה אני מודה, שיגב קיבל תעודת פטירה והצלחנו להעביר חוק שיהיה כתוב שם שהוא נרצח בעזה ולא בקיבוץ נירים, כי זאת האמת. מדינת ישראל כתבה בעוטף עזה, יעקב אשר היה בין האנשים שעזרו לי לקדם חוק שיהיה כתוב את האמת שהנרטיב של הסיפור יהיה אמיתי, לא סיפור בדיה. תודה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ולדורות.

 << דובר >> אסתר בוכשטב: << דובר >>   

לדורות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כמו שאמרנו, שמי, אני אשמח לתאם.

 << דובר >> שמי קלדרון: << דובר >>   

אני אדבר עם העוזרים שלך. אם אפשר עוד הערה קצרה, לא אמרתי, אבל אני מכיר גם משפחה, גם שכנים שבורחים מהדלת, בורחים מהדלת כי חוששים מהבשורה. אני לא יודע אם שמעתם, אבל בשדה הקרב, בשבוע שעבר, שני חיילים היכו אחד את השני ואחד אושפז, שימו לב לאן הגענו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה. תמר שרייגר, בבקשה. 

 << דובר >> תמר שרייגר: << דובר >>   

בוקר טוב, אני מארגון אימהות הלוחמים. אני אימא לשני לוחמים וחמות ללוחם אחד. אני רוצה לפתוח עם ברכת יום ירושלים שמח, יום ירושלים 58 שאנחנו מודים על הנס הזה. אנחנו רוצים להודות על העברת הצעת החוק לתמיכה במילואימניקים שעבר לא מזמן ועל ההעצמה המבצעית בעזה שיצא לפני כמה ימים. 

פרס נותנים הרבה פעמים לילד או למישהו שעושה מעשה טוב, שרוצים שהוא יחזור על זה, כדי לעודד אותו להמשיך ולהתפתח. פרס ללא מחיר וללא תמורה לא נותנים לאויב. והסיוע ההומניטרי שאנחנו נותנים לאויב, זה נותן מסר מאוד לא טוב. זה גם מסכן את החיילים שלנו וזה לא מוסרי. אין שום תקדים למתן סיוע הומניטרי לאויב. אנחנו מציעות לחלק סיוע למהגרים מרצון, על פי תוכנית הנשיא טראמפ גם לטובתם של העזתים וגם לטובתנו. 

הדבר השני שאנחנו רוצות לדרוש זה החלפת הפצ"רית, יפעת תומר ירושלמי. גברת תומר ירושלמי, שותפה מלאה במריחת החקירה בפרשת ההדלפה בשדה תימן, שהביאה נזק עצום לחיילים ולישראל בכל העולם. לאחרונה מנעה חיסול קצין בכיר בארגוני הטרור בעזה, זאת בשל טענה אגבית באופן לא פרופורציונלי. לצערנו, יש אזרחים שנהרגים במלחמות, זה בכל העולם, בכל הזמנים, זה לא ישתנה וזה מצער, אבל זו האמת. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. אלון שניר, בבקשה. 

 << דובר >> אלון שניר: << דובר >>   

אני התאום של סרן לירון שניר, השם ייקום דמו, קצין בסיירת גולני. אני אומר את זה בגאווה גדולה שזכיתי להיות תאום של לירון ולחיות ולהיות לצידו. יש מטרה קדושה וזה להחזיר את החטופים, זה בכלל לא אמור להיות כדיון, זה צריך היה לקרות כמעט מלפני 600 ימים בפעימה אחת כמובן. עם זאת חייבים להמשיך עד הסוף, עד הניצחון, שיותר לעולם לא יהיו משפחות שכולות, שאני לא יכול לתאר לכם בכלל מה זה הדבר הזה שאנחנו עוברים. ושלא יהיו יותר חטופים לעולם ושהנכדים פה שלנו לא יצטרכו למות ב-7 באוקטובר הבא.

אחי התאום לא היה צריך להיכנס לעזה, הוא היה צריך להתקדם לתפקיד סמ"פ בב"ח גולני, והוא הפך את העולם מול המפקדים הבכירים ביותר כדי להיכנס ללחימה. כרמלה מנשה ראיינה אותו כמה ימים לפני שהוא נכנס לעזה, ואני אשמח להשמיע מה הוא ענה לה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> אלון שניר: << דובר >>   

(משמיע לוועדה קטע קול.)

אחי התאום כל כך רצה להיכנס לעזה, להגן על המדינה, להחזיר את החטופים. רבע שעה לפני שהוא נכנס, הוא כתב צוואה לא רק למשפחה, לכל עם ישראל ולכל העולם. ברשותך אשמח להקריא אותה, הוא כותב ככה, ממש רבע שעה לפני שהוא נכנס: "זה סוף סוף קורה, כבר התחלתי לאבד תקווה שניכנס, וברוך השם יש לי את הזכות לקחת חלק במלחמה ולהיות בתוך עזה. להילחם, להחזיר את הכבוד של צה"ל ועם ישראל ובעיקר לדאוג שלעולם לא עוד. מה שהיה זה לא מה שיהיה, ואנחנו חזקים יותר, טובים יותר, מוסריים יותר. ולנו יש את התביעה האמיתית על החיים ועל הקיום שלנו בארץ ישראל. וזה הזמן לומר זאת בבירור לעצמנו ולכל העולם. עם ישראל חזק וכל מי שינסה או ירצה לפגוע בנו, יקרה לו מה שקרה לחמאס. יש עוצמות בעם, יש אחדות וכואב שהקדוש ברוך הוא צריך להראות לנו את זה בדרך הקשה. אני שמח שמתגלים ויוצאים לפועל כל העוצמות ואחדות העם. ועכשיו זה תורי להיות, להילחם, להעז ולפקד על הצוות בעת הזאת במלחמה הזאת. בעוז וענווה אמלא את התפקיד והוביל את הצוות בקרב. אנחנו חזקים ומלאים בעוצמות, שמח על הזכות לקחת חלק. אם חלילה יקרה לי משהו, אני אוהב את המשפחה שלי ובזכותם אני מי שאני. צריך לזכור להיות בגדלות, לאהוב את החיים ותמיד להוסיף טוב בעולם. לשמח אנשים, לראות את החלש ולעזור לו. לחייך לאנשים, לזרוק מילה טובה, להיות טוב זאת השאיפה, טוב לכל, וזה לא עולה לנו כלום. להיות טובים ולעשות טוב. שמח על החיים ועל מה שעשיתי והייתי עבור העם שלי, עבור מי שהיה סביבי לאורך השנים, והצלחתי להשפיע עליו טוב. אנחנו צריכים להיות טובים ולעשות טוב".

כמו שאמרתי, לירון לא היה אמור להיכנס לעזה, וכל הזמן אמרו ללירון, למה אתה מתעקש להיכנס ללחימה, למה אתה צריך את הסיכון הזה, עזוב, תתחיל את התפקיד הבא שלך בראש שקט. ומה שלירון ענה בכל הזמן לאותם אנשים שהיו אומרים לו את זה, וזה גם הסטיקר שלו, הוא היה עונה: "מה זאת אומרת אחי, עם ישראל צריך אותנו". ותמיד עם ישראל צריך אותנו בפרט בימים אלו, צריך פה כל אחד ואחד, זה כבר לא ימין, שמאל, דתי, חילוני, אנחנו פה במלחמה הקיום שלנו, חייבים להיות מיוחדים, חייבים להמשיך עד הסוף, עד הניצחון, שלעולם יותר לא יהיה 7 באוקטובר ושננצח. תודה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. ד"ר חנה קטן, בבקשה. 

 << דובר >> חנה קטן: << דובר >>   

יום ירושלים שמח – זה היום עשה השם נגילה ונשמחה בו". בכוח הרוח הזה של ירושלים, החיילים שלנו יוצאים ללוחמה. אני מייצגת פה את אימהות הלוחמים, בין השאר. לי אישית יש עכשיו שישה ילדים מגויסים, במשך שנה ושמונה חודשים גם אני לא ישנה, לא רק בגלל החטופים, לא רק בגלל הפצועים שאנחנו ממעטים לדבר עליהם, אלא גם בגלל החיילים, ודאי המשפחות השכולות וגם בגלל החיילים שנמצאים שם שעוזבים משפחות. לי יש עשרות נכדים שעכשיו נמצאים לבד, בלי אבא, במשך שנה ושמונה חודשים. הם שמחים ללכת, הם הולכים בהתנדבות, כי זאת זכות, אנחנו בשעות גדולות, אנחנו בשעות לקראת הגאולה השלמה, בעזרת השם. 

אני רוצה להתעכב, שתי דקות בדיוק כדי לא לעכב את שאר הדוברים, על כמה דברים. הדבר הראשון הוא שאת הזכות הזאת אנחנו מצפים שכל עם ישראל ירצה לקחת ולא רק מגזר קטן ולא רק מספר קטן של לוחמים שחוזרים שוב ושוב להילחם. זאת זכות, זאת זכות. והזכות הזאת מגיעה מתוך התורה, היא לא מגיעה ממקום אחר ולכן אני כואבת את כאב התורה אם אין מספיק תחושת שליחות של מי שאינו לומד תורה ולא יכול להגיע ולתרום את חלקו באהבת ישראל. 

דבר שני, לגבי הנושא של אסטרטגיית הלחימה. הלוחמים שלנו נמצאים שם כדי לנצח. כדי לנצח זה אומר, אחד, להביא את החטופים, כולם, בפעימה אחת, על זה אנחנו מסכימים. שניים, להכריע את החמאס, להכריע אותם מבחינה צבאית, להכריע אותם מבחינה מדינית, שלא יהיה יותר חמאס, שלא יהיו יותר פיגועים.

אני אישית שואפת שתהיה התיישבות שם, כמובן שזה לא הקו של הממשלה. את גרה בעוטף? אני גרתי בנצרים, אני מכירה טוב את האזור הזה. לפני 20 שנה גורשנו מהבית שלנו בנצרים, אז גם אני שואפת שהפתרון, שהוא לא נראה בשטח, להכנעת החמאס ולשקט באזור הזה, תהיה התיישבות בעזה, שזה המקום שבו ישבו שם, יהודים טובים, לפני 20 שנה הפריחו את השממה. ובעזרת השם, לקראת זה אנחנו שואפים – שנעשה ונצליח.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. אפרת בדיחי, בבקשה. 

 << דובר >> אפרת בדיחי: << דובר >>   

כמו כולם פה אני ירושלמית, אבל בפועל, אני דור שביעי בארץ, אני גרה ב-51 השנים האחרונות במושב קשת בגולן שזכיתי להיות ממקימיו. משם עברנו בין לילה לכפר דרום, זה אחרי שאוטובוס הילדים של הכפר עלה על מטען. ואנחנו לא יכולנו להחריש ולקחתי ילדים קטנים מאוד מהמקום הכי שליו עלי אדמות ישראל לעין הסערה, מאה מטר מגדר דיר אל באלח הרצחנית. הקמנו בין לילה בית ספר שהילדים יעברו פחות טראומה ויישארו במקום ואחר כך ביקשו ממני להקים את ועד יישובי חבל קטיף, שבשמו אני מדברת אחרי שהייתי פעילה מאוד במאבק על הגולן. 

לצערי, אנחנו מדברים על הדברים האלה בלשון עבר. כעבור חמש שנים להגעה שלנו, הגענו מפרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2020, ובשנת 2025 הממשלה, אולי צריך לומר באופן אישי אריק שרון השמיד במו ידיו חבל שלם. שלח את צה"ל למשימה בזויה, להחריב חבל ארץ פורח ומשגשג. אני רוצה להתייחס רק לדברים שאמרה אימא של יגב, מה שמעך הפרטי? 

<< דובר >> אסתר בוכשטב: << דובר >>   

אסתר. 

 << דובר >> אפרת בדיחי: << דובר >>   

יפה. אני רוצה להגיד לך כשכנה שגרה בעוטף עוטף, אני הייתי יוצאת כל הזמן לבקר את הילדה הצעירה שלנו, שנשארה בגולן ולא יכלה להגיע איתנו. ובכל יום שישי כשהייתי יוצאת, אתם חברי נירים, ניר השלושה, כיסופים, רעים, אבל בעיקר מי שהיו קרובים לצומת גמה, ישבתם עם שלטים בשקט, הערכתי את המסירות שלכם וקראתם לנו אחינו אנשי גוש קטיף, שובו בנים לגבולנו. והייתי נעצרת לדבר איתכם ופעם אחת נסעתי והתפרססתי וחזרתי, אמרו מה קרה? את לא נוסעת לשבת לגולן לילדה? אמרתי לא, אני נוסעת, אני רק עשיתי סיבוב פרסה כדי לשבת איתכם מאותו צד של המדרכה. ואני רוצה להגיד את זה גם כאן, אני בכוונה מתיישבת בין שתי השיטות האלה, כולנו רוצים את כל החטופים, יש לנו מחלוקת עמוקה, איך, אבל לא לשכוח את זה. כולנו ירושלמים, עיר שעושה כל ישראל חברים, אנחנו כולנו מחוברים.

אני חושבת שאנשים רבים מאוד בישראל היום יודעים שההפקרה של גוש קטיף וההחרבה של חבל ארץ משגשג כל כך מבלי להסביר בכלל מה, היא הוכיחה מחדש את העיקרון שכולנו מכירים. אתה בורח מהטרור הוא רודף אחריך בכפל כפליים. היום על הגגות של בתי הכנסת שלנו שחרבו, עומדים ומטווחים את כל הארץ. 

אני מאוד מקווה, אני מאמינה בשיטה שלנו, אבל בכל מקרה שנישאר ביחד זה הכי חשוב מכל. אני רוצה להקריא לכם שורות מאוד מאוד קצרות של אחד מהפוסטים שכותב בני יחיעם, והילד הזה הולך לזכות אותי, בעזרת השם, בנכד ה-15 שלי בקיץ הזה. בזמן שהלידה תתרחש, בעזרת הם בשעה טובה, אבא של הילד הזה יהיה בסבב רביעי של 100 ימים בעזה, ואימא שלו, שהיא כירורגית מוצלחת מאוד בשערי צדק, ודאי לא תהיה יותר מדי בבית. בשביל זה יש משפחה, אנחנו כולנו נטה כתף. אני קוראת שורות אחדות מהפוסט של סוף סבב שלישי שכותב בני יחיעם. 

משמעות, תחת הכותרת משמעות: ברור לי לגמרי למה אני כאן. אני לא מתעסק ברמת האסטרטגיה הגדולה, מה יהיה ביום שאחרי, ואיך אפשר להגיע לניצחון המוחלט. אני כן יודע שעם ישראל נמצא בכזה אירוע מורכב, שיש ביטחון שצריך להחזיר, שיש חטופים שעדיין לא חזרו, וברור שאני אעשה מה שאני יכול בחלקת האלוהים הקטנה שלי, כמוני, כל חברי הצוות, הפלוגה והגדוד. הילד הזה הוא מפק"ץ חפ"ק, מג"ד, גדס"ר צנחנים, הקדוש ברוך הוא ישמור את כולם, ישיב לנו את כולם. על הדסקית המיוחד שלי כתוב: כולם ישובון – חטופים, פצועים לחיים מלאים, חיילים, אבל בשלום וביטחון יחזרו הביתה. הילד שלי שנעקר מקריית שמונה ולא חזר עם חמשת הילדים. כולם ישבון, העיקר שנזכור שאנחנו כולנו ירושלמים, כולנו ביחד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אמן ואמן, תודה רבה. תודה רבה לכולם. 

 << דובר >> שמעון אור: << דובר >>   

תודה רבה לכם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

נעבור לדיון. מי מציג? שם ותפקיד לפרוטוקול. 

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

אני עורכת דין מרשות האוכלוסין וההגירה. הנושא הוא אישור הנסיעה האלקטרוני, פרויקט ETA-IL. פרויקט חיוני ומשמעותי בתהליכי ביקורת גבולות ברשות האוכלוסין וההגירה. ראשית העניין הזה הוא בהחלטת ממשלה מספר 451 מאוקטובר 2020, שבה נקבע שתוקם מערכת מרום. חלק ממנה הוא הפרויקט הזה שנועד לשפר את תהליכי הבקרה בכניסה לישראל. באוגוסט האחרון שר הפנים התקין את תקנה 5(ב) לתקנות הכניסה לישראל. התקנה הזו נכנסה לתוקף מחייב ב-1 בינואר 2025, לפי התקנה הזו, שכאמור מחייבת כבר מינואר, כל תייר ממדינת פטור חייב להגיש בקשה לאישור מסע אלקטרוני לפחות 72 שעות מראש, והוא יורשה להגיע לגבול רק אם קיבל אישור להגיע. גם הבקשה וגם האישור ניתנים באופן מקוון דרך פורטל שפותח במיוחד לעניין הזה. 

בנוסף לתקנה 5(ב) שהזכרתי, נקבעה בתוספת לתקנות הכניסה, אגרה בסך 25 שקלים לשירות הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זו התוספת, זה הנושא השני.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

החלפת התקנה. 

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

והמצב היום הוא שכל תייר ממדינה פטורה מאשרה, חייב להגיש טופס, להגיש בקשה, לשלם אגרה, ורק אחרי שהוא מקבל אישור להגיע לישראל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

גם עכשיו משלמים אגרה.

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

זה המצב היום, נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

האישור של התקנה שהתבקש על ידי השר, כדי להחליף את התקנה לצורך ייעוד הכספים.

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

נכון, כאגרה ייעודית למימון הפרויקט. 

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

המצב היום הוא כבר שתיירים ממדינות פטור מינואר חייבים להגיש את הבקשה ולשלם אגרה. מהבחינה הזאת אין שינוי בהתנהלות. אנחנו רק מדברים על הנושא של להפוך את זה לאגרה ייעודית. וזה במסגרת דיונים עם משרד האוצר, אגף התקציבים, מינהל נכסות המדינה. סוכם שהתקצוב של המערכת יהיה באמצעות אגרה ייעודית לכך, זה משהו שהוא חריג יחסית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה היה התחשיב של זה, לפי מה?

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

אני אכנס לפרטים עוד מעט, אני רק רוצה להשלים שאנחנו מדברים היום רק על הנושא של להפוך את האגרה לאגרה ייעודית, לכן היה נדרש תיקון של חוק הכניסה לישראל כדי שיקבע את זה. זו הצעת החוק הממשלתית שהוועדה היום מכינה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק הזו קובעת שהאגרה עבור אישור מסע אלקטרוני תהיה אגרה ייעודית שתשמש את ראשות האוכלוסין למימון הפרויקט. וגם הסמכה לשר הפנים לקבוע את האגרה הזאת כאגרה ייעודית. יחד עם הצעת החוק, אז אנחנו מביאים לאישור הוועדה נוסח של תקנה.
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הלוואי שזה יקרה בשאר החקיקה הממשלתית שיבואו הצעות חוק עם התקנות כבר. ולא התקנות אחרי שנה.

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

נכון. זה מאוד דחוף לנו. 10 מיליון שקלים כבר שולמו מינואר כאגרות וזה אגרות שלא יכולות להגיע לרשות האוכלוסין ולשמש במימון הפרויקט. ולכן מאוד מאוד דחוף לנו להעביר את זה כדי כבר לקבל את הכספים שמממנים את הפרויקט. מכאן הדחיפות וזה שאנחנו מביאים את זה יחד. אני גם אציין שהנושא הזה קיבל דחיפות. שוב, כאמור, זה לפי החלטת ממשלה מ-2020, אבל הנושא היה חלק מהדחיפה שנעשתה במסגרת הדיונים עם ארצות הברית על פרויקט הפטור מוויזה. זה גם אחד ההיבטים בנושא הזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה לא רק מארצות הברית, זה מאותם המקומות שיש פטור מוויזה, כלומר מעוד מדינות.

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

 כן, נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הבנתי, הבנתי, החלק הזה נכנס.

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

הרעיון הוא שכל תייר מכל מדינה שפטורה מאשרה חייב להגיש את הבקשה הזאת ולשלם אגרה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, אבל יש גם כאלה שיש להם אזרחות ישראלית, והם נמצאים עם הדרכון באזרחות זרה, ואז הם גם צריכים לעבור את התהליך הזה כביכול. 

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

נדבר ונרד לפרטים. אני אגיד גם שהתוקף של אישור מסע אלקטרוני שמקבל תייר הוא לשנתיים. זאת אומרת שברגע שהוא מילא שילם אגרה וקיבל אישור, שנתיים הוא יכול להגיע לגבול על סמך האישור הזה, הוא לא צריך בכל נסיעה למלא את זה מחדש. עם זאת, בגבול עדיין יש את שיקול הדעת לבקרי הגבול לבדוק את התייר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כלומר אם איראן שכרה את שירותו שנה אחרי שהוא הוציא את האישור, הוא עדיין יכול לבוא עם האישור הקודם.

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

אם אנחנו יודעים על זה, אנחנו נבטל את האישור.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם יודיעם על זה זאת לא חוכמה. 

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

המערכת בודקת את עצמה כל הזמן ושולחת ביטולים במקרה שיש איזושהי מניעה ביטחונית או משהו צץ.
 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מיידעים גם את התייר?

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

כן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הוא מקבל ידיעה שביטלו לו? 

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

אני יועץ מנכ"ל רשות האוכלוסין, אם הם שוללים למישהו את היתר, הוא מקבל מייל שההיתר שלו בוטל.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

ומה הוא יכול לעשות עם זה? 

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

הוא יכול או להגיש בקשה חדשה או להשיג על ההחלטה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כותבים לו את זה בהודעה?

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

כן.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כותבים לו שהוא יכול להשיג על ההחלטה? 

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

כן, כן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אוקיי, את רוצה לפרט עוד על המערכת. שאלתי לגבי הנושא הכספי והערכה התקציבית וכו'. האמת היא שזה מעניין אותי ולא מעניין אותי. זאת אומרת, מצד אחד זה נכון שזה צריך ללכת לעניין הזה, אלא אם כן יש עוד משהו להוסיף לגבי החוק או התקנה. הגיעו גם אליי ללשכה וגם לאחרים תלונות. אני לא רוצה לעשות את זה בתור שטף של תלונות, אנחנו גם ביקשנו, נמצאים פה גם אנשים שיציגו, אני רוצה לשפר את הדבר הזה. זאת אומרת, אני לא יודע היום אם יש מוקד, האם הוא קיים, ואם כן, איך הוא קיים, מה השעות שלו? כי מה שקורה זה דבר אחד, כל הסיפור הזה מתנהל בחוץ לארץ, הוא מתנהל אי- שם. 

זה יכול לקרות גם על אזרחים ישראלים, אבל גם תיירים, מסביר פניך לתייר. לפעמים בדברים חלקים לכאורה, המערכת צריכה לקבל את הבקשה, לאשר אותה או לא לאשר, אבל זה אמור להיות מיידי.  מה קורה בדברים שנופלים בין הכיסאות או בבעיות קצת יותר מסובכות? תכף נשמע גם דוגמאות, אבל אני רוצה קודם כול לשמוע מכם מהי ההיערכות שלכם לקראת זה שאתם הולכים לקבל כסף? והכסף הולך להיות מעוד כמה דקות, בעזרת השם, אם לא יהיה לי רוב נגד – לא נראה לי כרגע – אנחנו נאשר את זה, השאלה איך זה הולך לטיב השירות הזה, כי הוא שירות חשוב בסופו של דבר.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

רגע לפני שמנהלת המוקד שלנו תתייחס, רק כמה מילים על הפרויקט. בסוף הסיפור של אשרת מסע אלקטרוני היא סטנדרט עולמי שהולך וצובר תאוצה. בעקבות החלטת הממשלה ובהמשך לדיונים עם ארצות הברית שהציבו את זה פחות או יותר כתנאי לפטור מוויזה, המראנו בתחילת חודש יוני עם פיילוט. בחודש יולי הרחבנו את זה והחל מה-1 בינואר זה נהיה חובה.

אני חייב גם להגיד, שבסוף הנושא הוא לא להגיע לישראל, אלא שמותר לך להגיע לגבול, אחר כך הבקר יכול לסרב אותך, כמו שחברתי נגעה בזה. אנחנו רואים בכלי הזה כלי שמיטיב עם התייר, מיטיב עם חברות התעופה, מיטיב עם כולם, כי בסוף אתה מצמצם חיכוך בגבול. אתה לא רוצה להגיע למצב שמישהו הגיע לישראל שמראש הוא לא יכול להגיע, ולכן אתה מבצע את הסירוב כבר שהוא בבית על הספה שלו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

גם את החיכוך וגם שלא יצטרך לחזור חזרה.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

נכון, ואז אתה חוסך את העלויות לחברות התעופה ואתה חוסך את ההתנגדות ומי צריך לשלם את כרטיס הטיסה וסירוב ואולי מתקן שהייה וכו'. האירוע הזה הוא בסך הכול מיטיב עם כולם. 

קיבלנו גם את המכתב שיושב-ראש הוועדה העביר לנו וגם נתחיל להתייחס אליו ומנהלת המוקד תיגע בזה. חשוב להגיד שבסוף אין שום דבר שהוא תמיד מאה אחוז אטום ואין תקלות, יש. ברמת המספרים הגדולים, אנחנו מדברים פה על מספר מקרים ספורים שכן, כבר נתייחס לאיך אנחנו פותרים אותם ומה המענה הקיים היום, אבל נכון להיום סדר גודל של מעל 400,000 בקשות הוגשו וכמות הבעיות הן באמת ספורות. 

כשאתה מסתכל על מספרים גדולים, אין מה לעשות, זה הכי שולי של השולי, כמובן שכל מקרה זה קשה ומפח נפש לעצמו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אין מה לעשות. 

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

לא זה לא מה שאני אומר, זה ממש לא מה שאני אומר. דיברתי עם העוזר של היושב-ראש, יונה, וניסינו גם לחדד ולזקק את הבעיות. וגם בזמן אמת, הוא ידע להתקשר ולסייע לאותם אנשים שנתקעו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, אבל יש כאלה שנמצאים בחו"ל ולא מכירים את יונה. 

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

כבר ניגע בתשובות ואיך עושים את זה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני רוצה רק לומר דבר אחד, קודם כל על קיצוץ של העניין בכלל. לגבי הנושא הזה, ודאי שאין מערכת שחפה מטעויות לגמרי, זה תמיד יכול לקרות. הפתרון מבחינתי הוא, ואולי כדאי שנשמע את  ההערות שצריך לתקן, שברגע שתהיה נגישות למוקד מסוים בצורה כזו או אחרת, זה אמור לפתור את כל הבעיות. ברור שתמיד יהיה משהו אחד כזה או אחר. 

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

אין בעיה, ברשותך, כבוד היושב-ראש, ניתן למנהלת המוקד להציג. רק הערה קטנה לגבי מה שאמרת לישראלים, בסוף אזרח ישראלי שיש לו מסמך נסיעה איתו יכול להציג את זה או שיש קישור תיקים, אנחנו יודעים לפטור את אותו אזרח.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה לא קורה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

חברות התעופה יודעים את זה גם?

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

חברות התעופה גם יודעים ליצור אותנו קשר מיידי ואנחנו גם יודעים לחבר חלק מהמקרים. יש אצלנו גם הערה, בסדר, נכון להיום עד סוף השנה, ניתן לצאת עם דרכון זר. יש אצלנו הערה באתר, אפשר להסתכל ולראות, שאומרת שמי שיוצא גם צריך לדעת שהוא צריך להציג איתו מסמך, אחרת הוא צריך למלא את ה-ETA. זה משהו שצריך לקחת בחשבון. חד-משמעית אזרחים ישראלים, אנחנו אומרים את זה פה, שיש להם מסמך נסיעה איתם לא יצטרכו למלא. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא הבנתי.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

מה לחדד? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לגבי זה שנוסע עם דרכון זר.  

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

יצאת עם דרכון זר מישראל, זה כרגע משהו שמותר עד סוף השנה, לא יודע אם יאריכו את זה או לא, זה דיון של שר הפנים. אם יש לך דרכון איתך, אתה תוכל להציג אותו.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

איזה דרכון? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הישראלי גם.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מה זאת אומרת? אם יש דרכון ישראלי לא צריך את זה בכלל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, גם אם יצאת עם דרכון זר.
 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

אתה צריך להוכיח שאתה ישראלי, הוכחת שאתה ישראלי, באמצעות מסמך נסיעה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

תקשיב, תקשיב. חברות התעופה רואות דרכון שאינו בתוקף, גם אם יוצא יש לך דרכון ישראלי. דרכון שאינו בתוקף מבחינתם לא קיים, הוא לא מסמך תקף לא קיים.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

הוא כן הוכחה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אבל לא מבחינת חברות התעופה, זה המצב היום.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

צריך לפתור את העניין הזה.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

בסדר, ברשותך, כבוד היושב-ראש, מנהלת המוקד תתייחס, היא גם מטפלת במקרים האלה כל הזמן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הייתי מציע לפני שתתייחסי שנשמע גם את ההערות מהשטח, ואז ניתן לך את כל הזמן שצריך בשביל להגדיר את זה. בבקשה.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

רק חידוד קטן לפני שאתם מתייחסים ברשותכם, אני אומר, גם מול חברות התעופה אין שום דבר שהוא מאה אחוז ולפעמים קורות שגיאות עם אותם פקידים בקצה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה ברור. חבר'ה תקשיבו, אני לא יודע אם אני נראה כזה מפחיד, אני לא כזה מפחיד. אנחנו אוהבים לטייב דברים, אנחנו אוהבים ללמוד דברים, אנחנו בעד הדבר הזה, אנחנו קידמנו את זה, גם אגב, גם קידום החקיקה הראשוני של זה עבר כאן בחלקו דרך הוועדה. אנחנו רוצים שזה יעבוד, זה דבר נכון, ככה הוא צריך לעבוד, הוא צריך אבל להשתפר, לדעתי בשתי נקודות. אני אומר את זה רק מקריאת המכתבים ושמיעה קצת של העוזר שלי. 

נושא אחד זאת נגישות המוקד, לצורך פתרון של בעיות. ואולי חידוד הנהלים מול חברות התעופה, שזה קשה, כי זה המון חברות תעופה, אנשים זרים. אלו שתי הנקודות שאני חושב, אבל בואו נשמע. בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול.
 
 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

בוקר טוב, אני מארגון חיים וחסד במחלקת קשרי ממשל. תודה רבה על קיום הוועדה הזאת. הארגון נוסד לפני כעשור מתוך חזון לסייע בקליטה מיטבית של עולים חדשים, להנגיש שירותים ציבוריים וללוות את קהילת דוברי האנגלית בהתמודדות עם הביורוקרטיה המורכבת בארץ. הארגון מעניק ליווי מקצועי ואישי בכל תחומי החיים, מלידה דרך בריאות, רווחה, חינוך ועד לשלב הזקנה. הסיוע ניתן גם לעולים חדשים, תיירים ותושבים דוברי אנגלית המתגוררים בישראל. לרשות הפונים עומדות מחלקות ייעודיות המספקות מידע תקני ותמיכה מעשית בהתנהלות מול הגופים הממשלתיים, קופות חולים, רשויות, ביטוח לאומי ועוד, תוך שימת דגש על התאמה שפתית, תרבותית ומנטלית.

בחצי השנה האחרונה, טיפלנו למעלה מ-18,000 פניות של מידע וסיוע בנושא של ה- ETA.  מתוך אחריות להיות גוף שמהווה פלטפורמה בין העולים לארץ, נכנסים לארץ, לבין הרשויות כאן, הנגשנו את המידע באתר ואנחנו יכולים לנהל מעקב צמוד.

דבר ראשון, אנחנו מרגישים חלק מאוד אינטגרלי ממה שקורה ומודעים גם למשמעות של הצורך החיוני בדרישה הזאת. לצד זה שאנחנו באמת מרגישים את השטח ומבינים שהמצוקות שעולות הם לא מקרים בודדים והם מלמדים אותנו על תופעה שצריך להתייחס אליה. הקושי המרכזי, דבר ראשון, כמו כל נוהל חדש, נוסעים רבים שהיו רגילים להגיע לארץ ללא האישור הזה מראש, לא יודעים שהיו צריכים וכשמגיע רגע האמת, זה מאוחר מדיי. צריך איזשהו הליך הסברה יותר רחב אולי, צריך לחשוב עליו.

גם אנשים שיודעים, יכולים להיקלע למקרה מצוקה, מקרה דחוף, צריך לטוס מהרגע להירגע, אין את ה-72, ששמעתי רק היום שצריך 72 שעות, לא ראינו את זה קודם. זאת אומרת, כל נוהל שאנחנו מייצרים צריך להיות מענה למקרי חירום ולמקרים דחופים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, לא הבנתי. מה זה ה-72 שעות שאמרת? 

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

זה בתקנה 5(ב) שציינתי, שעודכנה על ידי שר הפנים באוגוסט, כתוב שצריך למלא את הטופס לפחות 72 שעות לפני ההגעה לגבול. וכל המידע נמצא בפורטל, זה לא משהו חדש שאנחנו אומרים היום, זה לא משהו מפתיע, זה משהו שכתוב בתקנה. התקנה מחייבת נורמטיבית, וזה מופיע באתר וזה גם מקובל בעולם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הבנתי, ואם זאת נסיעה דחופה?

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

בסדר, אנחנו נותנים את המענים שאתי מנהלת את המוקד תדבר עליהם. כמובן שיש את הדחופים, ולדחופים צריך להתייחס כאל דחופים, אבל לא כל מקרה שמישהו צריך למלא ETA כי הוא רוצה לטוס לבקר מישהו בישראל, זה דחוף כי לא הצלחתי למלא והמטוס שלי עומד להמריא. 

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

בסוף המטרה היא לא לעשות את זה ברגע האחרון, וזה הסטנדרט ומה שקורה מסביב לעולם. ממלאים את הטופס הזה עד 72 שעות לפני הטיסה. המטרה היא, כמו שאמרתי, היא למנוע את כל החיכוך הזה, זאת המטרה. אנחנו גם צריכים זמן לעבד ולעבוד, ונכון שלפעמים תשובה יכולה להגיע מהר או טיפה להתעכב, אבל בסוף ההמלצה שלנו לאנשים, היא תמלאו את הטופס הזה עד 72 שעות לפני הטיסה. וזה גם מה שכתוב בתקנה, זה כתוב באתר, זה כתוב בכל מקום. ככה גם נהוג במדינות אחרות, אפשר גם לסקור את המדינות האחרות מסביב לעולם, מה הן עושות, זה קיים גם שם, זו ההמלצה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

שאלה, אתם בכל מקרה נותנים תשובה תוך 72 שעות? 

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

אנחנו נותנים תוך דקות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני יודע, אבל במקרים שיש צורך בבדיקות נוספות, תשובה בכל מקרה תינתן בטווח הזמן הזה? 

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

כן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אוקיי.

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

מוקד נוסף שהוא עיקר הבעיות זה טיסות קונקשן. בשדות התעופה הגדולים באמת מכירים את הנהלים, יש להם גם קשר איתכם. אבל היום כשיש מחסור חמור בטיסות, אנשים נוסעים עד מקומות קרובים בטיסות ומשם בשדות תעופה קטנים יותר לא מודעים לנוהל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כלומר, הוא עולה על המטוס במדינת המוצא. מגיע למקום של קונקשן ושם הוא יכול להיתקע. 

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

רוב הפניות שאנחנו מקבלים, זה מקפריסין ומיוון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

למה הוא נתקע שם? יש לו את האישור שלהם?

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

יש לו את האישור, אבל אני אסביר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תמשיכי, תסבירי. זה הזמן להסביר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

תסבירי מה קורה.

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

אנחנו מסבירים. מקרה שקיבלנו, של אזרחית ישראלית שמתגוררת בחו"ל, כתבתי את זה גם בנייר עמדה אני אעבור על זה בקצרה. היא הגיעה לארץ לאירוע לשלושה ימים. היא הגיעה לצרפת, לא מקום כל כך זניח, ואמרו לה שאין לה את ה-ETA והיא לא יכולה לעלות, היא הייתה ישראלית.

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

עם איזה דרכון?

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

עם דרכון זר. נכון, היא חשבה שהיא ישראלית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

היה לה את ה-ETA בטיסה הקודמת?

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

לא היה לה ETA, אבל העלו אותה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

איך היא עלתה במטוס הקודם? 

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

העלו אותה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

היא מתגוררת בצרפת.

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

היא אמרה שהיא ישראלית, העלו אותה לטיסה. זה חלק מהבעיה, למה היא עלתה. אם היא לא הייתה עולה בארצות הברית, באמת לא היינו מדברים על זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני לא מבין מה קרה.

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

היא הגיעה לצרפת עם שני ילדים ונאלצה לפנות לעזרה, היא פנתה לכל העולם, אולי פנתה גם ליונה, היא הגיעה אלינו. פנינו כמעט לראש הממשלה, לא היה מה לעשות כי היא הייתה חייבת להגיש את ה-ETA. היא הגישה את ה-ETA במהירות האור, באמת אתם עובדים מהר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה הבעיה בקונקשן?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא הבנתי מה הייתה הבעיה.

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

הבעיה הייתה שהיא עלתה על טיסה אחת, היא הגיעה לטיסה הבאה, לטיסת הקונקשן, לא נתנו לעלות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מצרפת לישראל.

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

מצרפת לישראל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אז ממלאים את ה-ETA במקום.

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

מי יודע למלא? היא נוסעת לבד עם שני ילדים, אין לה מושג על מה מדובר, עד שהיא הצליחה לברר במשך שעה לפנות למישהו לעזרה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מה זאת אומרת, אמרו לה בחברת התעופה שהיא צריכה להביא את האישור הזה, נכון?

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

נכון, והיא לא ידעה מה זה האישור הזה, כי היא עלתה למטוס בארצות הברית, בלי שאמרו לה שום דבר, לא הייתה לה בעיה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, אז מה הפתרון בדבר הזה? זה מידע. כרגע זאת לא איזושהי תקלה.

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

אני רוצה להציג ברשות היושב-ראש, אנחנו פנינו ללשכת השר וגם ללשכת רשות האוכלוסין, כולם ניסו לעזור, והייתה בעיה במערכת, זה לא השתחרר לה במיידי. עד שזה ישתחרר והבטיחו שיאשרו לה את זה, הטיסה חזור לארצות הברית כבר עזבה והיא נשארה תקועה בצרפת, היא גם לא הגיעה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

למה אי-אפשר היה לשחרר את זה על זה שהיא אזרחית ישראלית? 

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

היה אמור לשחרר את זה, אבל הבעיה הייתה שלא היה לנו למי לפנות באופן ישיר. כמו שאני רואה אתכם עכשיו כאן מעבר לשולחן, אני מבינה שאם יש ערוץ שהוא זמין, 24/6 או 24/7 למקרה חירום, אני לא יודעת, שאפשר לפנות אליו ולהגיד יש מישהו תקוע, כאן ואלה הפרטים, היינו מייתרים את השיחה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זו הציפייה שלי שיהיה. תכף נשמע אתכם, אנחנו עושים את זה לפי הסדר. קודם הבעיות ואחר כך הפתרונות. 

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

יושבת כאן מנהלת של המוקד שלנו בארגון, כשאני רואה את המספר שלה על הצג בצוהריים או בערב, אני יודעת עוד מקרה חירום מגיע. עוד זוג שתקוע. חירום זה אומר שהם חייבים להגיע לארץ עכשיו, אין להם טיסה עד אחרי שבת, הם תקועים עם ילד אחד, שמונה ילדים נסעו חזרה, זה בעיניי חירום. להשאיר אנשים במדינה זרה בלי שיש להם איפה להיות, כשאין טיסות זמינות בעיניי זה חירום.

החוויה של לבוא לארץ הופכת להיות טראומה. אנחנו לא רוצים את זה, אף אחד מאיתנו לא רוצה את זה. וגם אין צורך שזה יהיה, זה בעיקר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

ממה נוצרת הבעיה? אני לא מבין מה הבעיה. הבעיה שהם לא יודעים למלא?

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

אני אתן לך דוגמה נוספת. ביום רביעי האחרון פנה אלינו זוג, המנכ"ל שיושב כאן, קיבל את הפנייה בארצות הברית, הוא היה שם. ויש להם אישור, אני יכולה להראות לכם, יש להם אישור, כתוב סטטוס מאושר והכול בסדר. הם מגיעים לביקורת דרכונים, אומרים להם שהאות A בדרכון לא מופיעה על ה-ETA, אי-לכך ובהתאם לזאת אתם מסורבים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הבעיה היא לתקן דבר כזה.

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

יפה, מבחינתם היו מסודרים, מאורגנים, הוא בן אדם נכבד, הוא מנהל מחלקה רפואית, הוא איש מוערך ויודע להתנהל עם מערכות, לא כל אחד זה אישה עם שני ילדים שלא יודעים שיש ETA. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מה קרה? אמרו לו יש לך סירוב, מה הוא אמור לעשות? 

 << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >>   

אני מנכ"ל חיים וחסד, תודה לכם. הייתי ממש מעורב בסיפור, כמו שגברת מורגנשטרן הזכירה, מדובר ברב חשוב שהוא גם מנהל מחלקה בבית חולים בארצות הברית וגם פרופ' באוניברסיטת יושיבה, אדם בהחלט מושכל.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הלאה, עזוב ייחוס. 

 << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >>   

בנוסף לייחוס הייחוס של ה-ETA שלו שהוא כבר נסע לארץ בינואר עם אותה ETA. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

והיה מאושר. 

 << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >>   

היה בסדר גמור, הוא מאושר. דלתא חזרו לטוס ביום רביעי האחרון, ובדלתא לא מקים את הנהלים. הוא בא עם ה-ETA המאושר, רק שהיום הדרכונים מארצות הברית מתחילים עם אות, יש את האות A, על ה-ETA היה רשום רק את המספר, אני לא יודע למה, ולא נתנו לו לעלות למטוס. 

פנו אלינו ממש אחרי הדקה ה-90, פנינו וקיבלנו באמת מענה מרשות אוכלוסין, בדקו במחשב, הוא מאושר. הגענו ללשכת השר, הבן אדם מאושר. מה הבעיה? הבעיה שהם לא אמורים לשמוע את זה ממני או מאיזשהו ארגון, חברת דלתא חייבת לשמוע את זה מהרשויות בארץ.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

כבוד המנכ"ל, יש לי שאלה, אם מישהו טועה באות בכרטיס טיסה כשעושה booking, חברת התעופה מכבדת אותו?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

התשובה היא לא. 

 << אורח >>אריאל מרנס: << אורח >>   

התשובה היא לא. יש פה איזשהו דיס-אינפורמציה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

רגע, תו לו להשלים. 

 << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >>   

רגע, שאלת אותי שאלה ואני אענה. מספר הדרכון, אתה בטח יודע, לא קובע שום דבר לגבי הכרטיס.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

שאלתי לגבי השם. 

 << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >>   

לא חייב את מספר הדרכון רק השם.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

מעולה, לכן שאלתי את השאלה הזאת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל פה הייתה בעיה במספר ולא בשם. 

 << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >>   

רגע, אבל אתה לא שומע את כל הסיפור, הוא היה באמת מאושר ב-ETA, ישראל היו בסדר, רק לא היה לחברת התעופה מושג. כשאנחנו פנינו לרשויות, הם אמרו הוא מאושר, אוקיי. אני עליתי על הקו עם הנציגה שם ב-JFK ושאלו אותי: מי אתה? אני בן אדם פרטי. אני מעמותה פרטית, אני לא יכול לתת להם הוראות. הם חייבים לפנות להגירה בארץ.

הם אמרו שהם כן פנו, אני לא יודע אם הם כן פנו, או לא פנו, מרחו את הבן אדם, אי-אפשר לדעת. אבל הבן אדם הזה היה בסדר גמור, היה מאושר, וצעקו עלינו מלשכת השר: בן אדם מאושר, מה אתה רוצה? אבל בפועל הבן אדם חסום. זאת אומרת אין הסבר לחברות תעופה, הם לא יודעים את הכללים. וגם במקרים שהבן אדם מאושר, המידע לא מובן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אוקיי. איזה עוד פילוח של נושאים נוספים? לא דוגמאות.

 << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >>   

אני אגיד לך פילוח, למיטב הבנתי, תתקנו אותנו אם זה נכון או לא, אבל זה מה שהיה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כמה מהבעיות הן מול חברות התעופה, וכמה בעיות הן אישיות?

 << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >>   

דיברו קודם על אזרחים ישראלים שנמצאים בחו"ל ואמרת שאם הוא בא עם דרכון שפג תוקף, הם לא מכירים את זה בכלל, הוא גם יכול להגיע עם תעודת זהות ישראלית בתוקף, הוא מוכיח שהוא ישראלי, וזה לא ילך.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה לא יעבור. 
 << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >>   

זה הכי אבסורד כי הוא מוכיח שהוא אזרח ישראלי, משהו קצת שונה מזה, אבל גם לפי התקנון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אגב, פה זה חידוד הנחיות מול החברות.

 << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >>   

מול החברות אבל כשהיה ספק שיהיה להם למי לפנות. דבר אחרון זה בעלי אשרות, אשרות שהייה, ויזות סטודנט וכו' ויש אלפים כאלו. לפי התקנון הם לא נדרשים למלא את זה. נכון? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נכון.

 << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >>   

אוקיי. חוץ מאל-על כמעט כל החברות דורשים מהם. על כן ההוראות שלנו הן שאמרנו לכל מי שיש ויזת סטודנט למלא את זה, למרות שהוא לא חייב, וחבל על הכסף שלו ועל הטרחה, אבל עדיף מלהיות שם. הדברים האלו די ברורים וחייבים שימת לב.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה לחיים וחסד. שאלה של היועץ המשפטי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אלה שיש להם ויזת סטודנט הוויזה הזאת מופיעה להם בדרכון? 

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

כן, יש להם אשרה. 

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

יש להם אינטר-ויזה? 

 << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >>   

לכולם יש אינטר-ויזה, כתוב ר' זה אינטר-ויזה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

חברת התעופה לא יודעת מה זה ר'. 

 << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >>   

ר' זה רב, M זה - - - - וזה מה שמופיע בכל הוויזות, כמעט בכל ויזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, אבל איך יודעים חברות התעופה הזרות יודעות את זה?

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

בגלל זה מנהלת המוקד תתייחס לגבי כל הנהלים וכל חברות התעופה הזרות.
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה לכם ותמשיכו הלאה לעשות דברים טובים למען עם ישראל. בבקשה, מנהלת המוקד, שם ותפקיד.

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

אני מנהלת מוקד מידע מקדים נוסע. קודם כול, קצת על המוקד. המוקד שלנו פועל 24/7, שבעה  ימים בשבוע, כולל חגים, שבתות ואפילו חלק מכיפור. חשוב להבין שאנחנו עובדים עם מערכת מול חברות התעופה. יש ממשק של המערכת שלנו מול חברות התעופה. לחברות התעופה יש אפשרות ליצור איתנו קשר בכל רגע אפשרי. אנחנו מטפלים במאות פניות כל הזמן, בכל רגע נתון מטפלים במקרים שצריך לטפל בהם. קודם כל, המקרים מטופלים. יש אזרחים או זרים בודדים שמרגישים שהם לא טופלו, זה לא אומר שלא כל חודש, רק על ה-ETA אנחנו לא מטפלים ב-25,000 מקרים מול חברות התעופה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה זה מקרים? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אם יש 25,000 מקרים בחודש שצריכים טיפול מוקד, זאת בעיה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה בלתי אפשרי, צריך מוקד של 200 איש. 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

לא, לא, לא. זה לא מול חברות התעופה אלא כשיש איזושהי בעיה מול ה-ETA.  

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

יש בעיה ל-25,000 בחודש. 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

זו לא בעיה, זו דרישה ל-ETA שלא מופיעה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מה זה לא מופיעה?

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

זה אומר שיש דרישה על פי המערכת ל-ETA ואז אנחנו מתחילים בירור. אם מדובר באזרח ישראלי, הוא פטור. עכשיו, נגעו פה בכמה מקרים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, מה זאת דרישה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני לא מבין. אם יש 25,000 בעיות בחודש, זאת בעיה קשה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, לא, רגע. את מדברת על 25,000 בקשות ל-ETA, שזו בקשה רגילה, שמקבלת את התשובה החיובית ובסדר. 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

לא, לא, לא.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אלא מה? דברים שצריכים טיפול נוסף מעבר לרגיל.

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

בדיוק, שהמוקד מטפל בהם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

25,000 בחודש? וואו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה לא יכול להיות. מה זה? 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

אני אסביר לכם למה. אנחנו גם בתחילת פרויקט והמספר הגדול מתוך זה הם אזרחים ישראלים, שמשתמשים בדרכונם הזר. עכשיו, אני יודעת שגם לעורך דין תומר רוזנר, שבדקתי את המקרה שלו.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

בלי סיפורים אישיים. 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

בסדר, סליחה. יש פה עוד מקרים מהוועדה. יש מקרים שבהם האזרחים הישראלים שמשתמשים בדרכון הזר שלהם משתמשים בו בפעם הראשונה מבלי שזה עבר במערכות שלנו. זאת אומרת, שהם נרשמים לצ'ק-אין בפעם הראשונה עם הדרכון הזר, והמערכת לא מכירה את הדרכון הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אתם לא יודעים לסנכרן את זה.

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

אין, המערכת לא מכירה את הדרכון הזה. ואז יש לחברת התעופה יש הנחיה ברורה, לכל חברות התעופה, ליצור איתנו קשר עם המוקד, במקרה ומדובר באזרח ישראלי. עכשיו, אני לא אומרת שאין מקרים חריגים שבהם או שהם לא פונים או שיש טעות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

גברתי, חברת התעופה לא יודעת שאדם הוא אזרח ישראלי, היא לא מכירה, כמו שאף גורם רשמי או לא רשמי, לא התייחס לדרכון שאינו בתוקף שהוא ישראלי. לא יתייחס, מבחינתו זה חספא בעלמא, זה לא קיים.

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

לא, אבל הן יודעות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הן לא יודעות.

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

שנייה, שנייה. חברות התעופה יודעות שאם למישהו יש no go, לצורך העניין, לא להעלות אותו לטיסה, והוא טוען שהוא אזרח ישראלי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מספיק שהוא טוען בעל-פה.

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

כן, הוא טוען והן יודעות ליצור קשר עם המוקד, זה מה שהמוקד מטפל כל הזמן.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אז זו השאלה, השאלה היא אם כל חברות התעופה עושות את זה? או שזה רצון טוב שלהם? 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

עושים את זה, זה מה שאנחנו עושים. זה המהות של המוקד שלנו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם אני הייתי פקיד בחברת תעופה זרה ולא כזה, יש לי ראש קטן.

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

הנהלים האלה רשומים במשהו שנקרא נהלי Timatic . זה לא משהו שהם צריכים לנחש. זה משהו שרשום להם בנהלים של חברות התעופה, שאנחנו דואגים לעדכן כל הזמן. זה שיש דייל, שבמקרה לא יעשה את העבודה שלו כמו שצריך על זה אנחנו לא יכולים לשלוט.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

כבוד היושב-ראש, רק לחדד מה זהTimatic . בסוף יש מאות מדינות, ובכל מדינה יש חברת תעופה ונהלים משלה. לכן אי-אפשר לצפות שכל דייל קרקע בכל חור יכיר את הנהלים של אותה מדינה, לכן פיתחו מערכת בין-לאומית. זאת פשוט לוגיקה, הוא מזין את הפרטים, והמחשב אומר לו מה הנהלים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

המוקד שלכם מחובר למערכת הזאת?

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

בוודאי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יפה. רגע, רגע, שנייה, לפני שאני נותן לכם את הגביע. המוקד הזה גם יכול להיות מחובר גם לאזרח?

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

לא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זאת אומרת, אם האזרח תקוע, אין לו מה לעשות?

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

לא, רגע, יש לו גישה למייל 24/7. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אבל במייל הוא הגיש ונתקע משהו, לא יודע מה.

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

אתה מדבר על הגשת הבקשה של ה-ETA? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא, עכשיו הדייל קרקע מסרב לו ואומר: אני לא פונה לרשות האוכלוסין. 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

הוא יכול לרשום מייל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

ומה? הוא יחכה עכשיו עם המייל? למה?

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

אנחנו עונים תוך דקות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

למה הוא לא יכול להתקשר? 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

באיזו שפה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כולם מדברים אנגלית? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מי שלא יודע אנגלית זה כבר סיפור אחר, אבל בוא נגיד בוא נתחיל מאנגלית. 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

לא, זה לא מוקד לדוברי אנגלית, זה לא רק בגלל השפה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אם הוא יכתוב בפורטוגזית במייל, מה תעשו?

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

קודם כול, יש גוגל translate, זה משהו שהוא הרבה יותר קל.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אז תשתמשי. זאת התשובה? אני לא מבין את התשובה. 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

לא, לא, זה לא.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

אני רוצה לחדד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

יש Chet GPT, תתרגמי סימולטנית את השפה שהוא מדבר, אם את נותנת פתרונות כאלו. 

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

אני רוצה לחדד ברשותך משהו אחד מאוד מינורי, לא לכל אחד יש גישה למייל צריך שיהיה טלפון. 

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

ויש לשיחות בין-לאומיות?

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

כן, לטלפון היום אפשר להתקשר מכל שדה תעופה. אנחנו היינו עדים לעשרות מקרים שהדיילים בשדה תעופה לא הסכימו ליצור איתכם קשר. זה בדיוק האירוע. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

גם לקבל תשובה מיידית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מה קורה לאותו בן אדם שהגיע לדייל אטום לגמרי, אטום. אז זה נכון שזה מופיע במערכות, זה מופיע בכללי וזה מופיע בהכול. מה היא תעשה, היא תתבע את החברה? פה במקרה הזה, מחפשים מישהו מהארץ שיעזור, אז למה שלא יהיה מוקד?

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

כבוד היושב-ראש, אני שואל, על ארבעה מקרים אתה שם מוקד של 30,000 שקל. 

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני לא יודע אם זה ארבעה מקרים. 

 << דובר >> רחל מורגנשטרן: << דובר >>   

זה לא ארבעה מקרים. 
 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אתה יודע מה, יכול להיות שכרגע על יותר מקרים ויכול להיות שעם הזמן המערכת הזאת כבר תסתרן יותר חזק, אז יהיו פחות. אבל בסוף האנשים האלה נופלים בין הכיסאות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה כבר קיים, זה לא מוקד חדש.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, אבל המוקד שקיים להם הוא לא מוקד טלפוני.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

הוא כן.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

הוא לא.

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

מוקד טלפוני לחברת התעופה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נכון, הוא כן טלפוני, החברה יכולה להתקשר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אז מה הבעיה אם יהיה שם for English press. 

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

כי אם יהיו 18,000 פניות ביממה, כמו שמתארים פה או בחודש, המוקד יקרוס ולא יוכל לתת שירות. אני רוצה שנייה להזכיר שאדם לפי התקנה, צריך להגיש את הבקשה 72 מראש, ולכן הוא לא צריך להיות במצב שהוא הגיע לשדה התעופה וצריך תשובה מיידית. אם יש לו בעיה מהבית הוא יכול לשלוח מייל והוא יקבל בדרך כלל תשובה בתוך שעה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, לא, אני לא מדבר על אלה שלא הוציאו את האישורים. 

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

המסודרים, שפועלים לפי החוק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני מדבר על אלה שיש להם אישור, ויש לו כרגע בעיה ואין לו סיוע מחברת התעופה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

אם יש אישור אין בעיה.

 << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >>   

אנחנו מתבלבלים בין ה-72 שעות.

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

אתי בדקה את הנושא של האישה והיא תוכל להגיד מה היה הסיפור. 

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

כבוד המנכ"ל, ביחס לאותו שליח ציבור מניו-יורק, התחלתי להגיד, שכמו שצריך לדייק בשם בכרטיס הטיסה, במערכות האלה צריך לדייק בפרטי הפספורט. והפספורט מתחיל באותיות בארצות הברית, זה משהו חדש אצלם, וכנראה שהוא לא דייק. רק להזכיר את הדברים, בסוף אתי מטפלת ב-25,000 פניות מידי חודש. 25,000 אנשים שמתקשרים למוקד ומציפים את הקו לא ייתן את המענה, אי-אפשר לענות ל-25,000 טלפונים סביב השעון, שמבחינת האדם זה הכי דחוף בעולם והוא תקוע בשער, כשרוב ב-99.9% מהמקרים זה נפתר בתוך המערכות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מה ההבדל, אני לא מבין את התשובה. 

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

אי-אפשר שזה יציף את הקו, זה יתקע את כל הטיפול של שאר האנשים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מר מרנס, התשובה שלך לא ברור. אם הטענה היא שיש 25,000 פניות טלפוניות של חברות התעופה, אז ממילא יש פנייה טלפונית שמטפלים בה. 

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

לא אמרנו שזה טלפוני. זה קופץ במערכת, אני אסביר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

יופי, אז תפלחו את הדברים כדי שאנחנו נדע. 

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

אני מפלח. 25,000 פניות שמגיעות למוקד, מרביתן מטופלות בתוך המערכת. אתי, אחר כך היא תרחיב, תקבל התראה בתוך המערכות שלה. שיש איזושהי בעיה עם מישהו. לפני שמתקשרים, לפני שזה מגיע, היא יכולה לשחרר את אותו בן אדם. היא עושה את זה עצמאית, זה מה שהמוקדנים שלה עושים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

בסדר.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

יש את מקרי הקצה, כמו שדיברנו, כמו המקרים הבאמת ספורים, שלא הגיע פתרון, לא הייתה פנייה, כן קפץ, יש תקלה, במקרים האלה חברת התעופה מתקשרת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כמה כאלה יש? זאת השאלה. כמה פניות טלפוניות יש של חברות התעופה? 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

מאות ביום. מאוד. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אז המערכת היא בעייתית אם יש מאות מקרים שלא נפתרים. יש פה בעיה.

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

לא, זה בירור. זה שיחות בירור. מה זאת אומרת? למה לא? 

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

זה אומר שאנשים מגיעים בלי ETA ואז צריך לעשות בירור. 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

כן, בדיוק, וצריך לברר האם לאשר או לא. כל מי שהוא מ-no go, חברת התעופה צריכה להתקשר ולשאול למה זה no go. כן, למה לא לעשות בירור עם המוקד. המוקד זמין 24/7 בדיוק בשביל זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כל חברת תעופה חייבת ב-no go, מכל סיבה שהיא, ליצור איתכם קשר. 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

היא צריכה במיוחד כשיש מישהו שטוען לצורך העניין שהוא ישראלי, ובנהלים שלו רשום שאם יש מישהו שטוען שהוא ישראלי, אז צריך ליצור קשר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

יופי, אז צריכה להיות יצירת קשר כזאת. 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

אני יכולה להתייחס למקרים, אגב?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא, זה לא עניין אישי. 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

לא, אבל זה חשוב לנו כי לא דייקו פה בפרטים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

זה לא משנה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אם זה משהו חשוב, אני אתן לך לומר, אין לי בעיה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

המצבים שמתוארים בתלונות הם מצבים שבהם חברת התעופה לא פונה. אילו הייתה פועלת לפי הנהלים, היא הייתה פונה, ולכן הייתה לך פנייה טלפונית של חברת התעופה. במקומה תהיה פנייה של האזרח או של התייר. זה לא שתקבלי יותר פניות ממה שהיית צריכה לקבל, אלא תקבלי אותן ממישהו אחר. מה הבעיה? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אני אומר עוד פעם את דעתי, אני לא יודע איזה עוד מוקדים יש ברשות האוכלוסין בדברים אחרים, כי אני חושב שיש והם קיימים. אני בא ואומר, לייצר משהו שלא יהיה במקום העבודה הרגילה, אלא רק במקרים שבהם יש סירוב של חברה זרה לטפל בעניין. 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

אני רוצה לשאול אתכם שאלה, ברגע שיהיה טלפון כזה, אתם באמת חושבים שרק מי שיש לו אירוע חירום יתקשר? זה יהפוך להיות לטלפון שירות. אתם לא מאמינים איזה מיילים אנחנו מקבלים. כתבתי לא נכון את השם של אבא שלי, איך אני ממלא את הסעיף הזה? למה לא קיבלתי אישור? למה כן קיבלתי אישור?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

בסדר, למה שלא יענו לו. 

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

על המיילים עונים. 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

ממשיכים לענות על המיילים. הטלפון הזה יהפוך להיות לטלפונים - - - 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני לא מבין את גברתי. יש מישהו שעונה למייל, נכון? זה לא נעשה באופן אוטומטי, נכון? מישהו קורא את המייל ומשיב לו. אז במקום לקרוא את המייל ולהשיב לו, הוא ידבר בטלפון עם מישהו וישיב לו. מה ההבדל? 

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

זה לא יהיה אותו דבר, כי בטלפון אני אומרת לכם שיהיו הרבה יותר פניות. 

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

אתה סבור שטלפון יקבל מענה יותר מהיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, אני סבור דבר אחד, שאם יגיע מישהו לטלפון, היא קודם כול יכולה להגיד לו, תעביר עכשיו במייל, אני מטפלת בזה מייד. כדי להגיד לו, אל תתפוס את הטלפון. אבל יש כאלה, משפחה, אין להם מייל זמין.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

אני שואל שאלה האם יש לו שיחות בין-לאומיות בשפה שהמוקד מדבר בה, והוא הגיע לנציג? אני שואל שאלה באמת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אני לא מבין את השאלה.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

שאלה מקצועית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא הבנתי.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נניח שיש לו שיחות בין-לאומיות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

שיחות בין-לאומיות להתקשר לארץ יש לו.

<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מה השאלה, אני לא מבין?

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

אני אם נוסע לצרפת, אין לי שיחות לצרפת. אם אני תקוע שדה התעופה בצרפת, אני לא יכול להתקשר לתוך צרפת, וזה לא בהכרח נותן פתרון. יש לי גישה לאינטרנט ואני יכול להוציא מייל.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

מי שיש לו גישה לאינטרנט יכול גם להתקשר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יכול להתקשר.

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

אבל אנחנו מדברים על אלה שלא, אתם מדברים על אלה שאין להם גישה, שלא יכולים לכתוב מייל.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

אני לא יכול להוציא שיחות בין-לאומיות כשאני נוסע לחו"ל, חבר'ה. אני לא יודע, אולי יושב-ראש הוועדה עושה תוכנית מקומית, לוקאלית, אני לא יכול לעשות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

ממה אתה דואג?

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

אני רוצה להסביר, בעיקרון אם יש כמות פניות, 25,000 פניות בחודש, תעשה את המתמטיקה. 25,000 הפניות האלה בחודש, במקום שיטופלו בקצבי זמן מהירים של להתחיל לתרגם, לענות למייל, לפי דחיפות מסוימת, מקבלים מענה, בהתאם לטיפול הדחוף. הם עושים את התיעדופים שלהם, הם עונים. דמיינו ש-25,000 שיחות למוקד טלפון, שלא בהכרח יש מספיק קווים, לא בהכרח יש מספיק מוקדנים, אתה אף פעם לא תצליח לענות. המוקד שלנו היום לא יודע ולא תוכנן לטפל בזה. המוקד שלנו היום נועד לתת מענה לחברות התעופה בטלפון ולאזרחים במייל או לתיירים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

דקה, דקה. אתה רוצה להוסיף עוד משהו לסיום.

 << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >>   

משהו לסיום ותודה לכם באמת. קודם כל אם יש 25,000 תקלות בחודש.

 << דובר >> אתי לוקצ'ו פלייש: << דובר >>   

זה לא תקלות, זה פניות. זה אנשים שלא מילאו ETA וחברת התעופה מתקשרת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בסדר, זה לא תקלות שלכם. לא מאשימים אתכם. 

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

רגע, אני רוצה לחדד, יש לי ניסיון עם מוקד טלפונים ברשותכם, רשות האוכלוסין וההגירה היא גוף שנותן שירות. אנחנו פוגשים בלשכות 2.5 מיליון איש ומקבלים עוד מאות אלפי שיחות בחודש. אני יודע מה זה מוקד טלפוני, תאמיני לי יש לנו מוקד טלפוני חיצוני ופנימי ברשות האוכלוסין וההגירה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

גם כשאתה מחוץ לארץ אתה יכול להתקשר?

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

שנייה, זה מוקד שמטפל בעניינים של מדינת ישראל. לצערי הרב, המוקדים האלה לא יודעים להכיל את כמות שיחות הטלפון הזאת. אנשים מתקשרים אלינו ויכולים לחכות פרקי זמן ארוכים על הקו, או לחלופין בכלל לא יגיעו אלינו וישמעו צליל של ניתוק או אפילו תפוס, כי אין קו פנוי להיכנס אליו למוקד. המוקד שקיים היום לא נועד לזה, הוא לא יודע לעשות את זה. במקום שחברת תעופה תקבל מענה באון-ליין על אזרח שתקוע והוא לחוץ בשער. אנחנו מכירים את זה, יש לחץ, אנחנו לא מזלזלים במקרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הבנתי.

 << אורח >> פסח פרידמאן: << אורח >>   

הדיון בעצם התקיים על הדרישה לייעד את האגרה לאותה תוכנית, כן. זאת אומרת הפכנו את התיירים ללקוחות שמשלמים, ואם משלמים יש בעצם הכנסות, ובאמת חייבים לתת שירות. זאת הדרישה המינימלית, אני לא חושב שיהיו 25,000 בעיות, אם יהיה מוקד שיצטרך לענות, אז ידעו באמת לצמצם את הפערים, באמת לעשות את ההסברה, שאנשים לא יישאו בעול.

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

שמעתי את דברי חברי, אני מבין, זאת הדרך שבה זה תומחר וניתן שירות. אני מבין שלא בהכרח השירות הזה הוא לשביעות רצונו. מה שאתה מציע, אתה תתמחר את זה, זאת אגרה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא, זה לא התפקיד שלו לתמחר את זה. 

 << אורח >> אריאל מרנס: << אורח >>   

אני לא חושב שמישהו הפך תייר פה לאיזשהו כלי מימון. בסך הכול אנחנו מנסים למזער את מפח הנפש למישהו שמגיע לישראל ומסרבים אותו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אוקי, תודה. חברים, יש לנו דיון נוסף. אני אסכם את הדברים ככה, אני לא אעכב את האישור כמובן, זה שירות שצריך לעשות אותו, אנחנו נאשר אותו. אני רק מבקש דבר אחד, אני אומר לסיכום העניין, אני מבקש ממינהל האוכלוסין, משר הפנים, ואני גם אדבר עם רשות האוכלוסין. לנסות, כן, לשבת, שוב איתכם, בעלי המקצוע. קודם כול יישר כוח על הפעלת המערכת ועל הכול, אף אחד לא בא ממקום של תלונות. לדעתי, צריך להשאיר כאן, זה כמו השירות בבנקים שנותנים לך את האפשרות לתקשר במייל, בוואטסאפ וכו', אבל בסוף נשארת לך הכוכבית למקרה שאתה רוצה נציג שירות. אותו נציג שירות בשנייה יכול להעלות על הבעיה, ויגיד לו, תקשיב, הבנתי אותך, אני מטפל בזה, אבל שלח את המייל ותגמור את העניין. 

אני חושב ששווה בדיקה, בטח לתקופה מסוימת, לדעת לעשות את זה גם מסונן. אני מבין את הטענה שאחרת זה יהפוך למשפך של אלף בעיות, בואו תעזרו לי לכתוב את שם המשפחה שלי באנגלית. ברור שלא זו המטרה, ברור שלא זה מה שצריך להיות, אבל אני כן מבקש מהשר ומהמינהל, אני נותן אמון. יכול להיות שיושבי-ראש אחרים במקומי היו אומרים לא מאשר, עד שזה יחזור. אני לא נוקט בשיטות האלה, כי אני חושב שבסוף אנחנו נפגע פה גם באנשים וגם במערכת עצמה. 

הדבר שאמרתי בהתחלה ואמר אותו המנכ"ל גם בסוף, למרות שזה לא תפקידו, הוא אמר דבר נכון, הוא אמר: בסוף האנשים פה הם הלקוח, הם גם הלקוח שמשלם על העניין הזה. מאחר ויש פה את התקצוב הזה, אני לא רוצה, אבל אני יכול להיכנס לדקדוקי הניוד ולהראות כמה עולה המוקד הייעודי רק על זה, כמה עולה, כמה נשאר עודף, עוד האוצר יבוא עם איזה ברינקס לקחת חזרה את הכסף. לכן אני לא נכנס לעניין הזה, אני באמת לא יורד לקטנות, יש לנו מערכת אמון בסיסית מול המשרד ומול רשות האוכלוסין, ואני רוצה שתפתחו אותה הלאה ולא נלך אחורה.

אני כן מבקש מכם לנסות להכין תוכנית איך נותנים פתרון בשעות לא שעות, במיוחד על הקטעים הללו של חברות תעופה שלא משתפות פעולה, או מישהו שנפל בין הכיסאות שלא באשמתכם, זה לא אומר שזה באשמתכם. כי הדברים הללו בסופו של דבר, האנשים האלה באותה שנייה, עם עשרה מזוודות, שלושה או שמונה ילדים, בלחץ בתוך טרמינל כזה או אחר, כרטיס טיסה כן יבוטל, לא יבוטל, יחזירו להם, לא יחזירו להם. באותו רגע חרב עליהם עולמם לאותה שנייה. ולכן אני חושב שכן צריך לעשות מאמץ, וידענו לצאת מהקופסה, גם כשהיה משבר הדרכונים הגדול, ודווקא ברעיון שעלה פה בוועדה, של לפתוח את כל הלשכות בלי תורים, בלי מספרים וכולי, מי שזוכר את זה, בא שר פנים אמיץ והרים את הרעיון הזה. בהתחלה כל אנשי המקצוע התנגדו. תהיה הצפה, הכול ייפול. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

יהיו מכות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

יהיו מכות וכו'. לא היו מכות. היה צפוף קצת, היה קשה, העובדים אני מקווה שתוגמלו על הימים הקשים האלה שהם עבדו ובאמת נתנו את עצמם, אבל פתרנו את המשבר הזה. אחרת היינו עד היום עוד סוחבים את הצונמי של זה. 

אני מבקש מכם, אנחנו נקריא עכשיו את החוק ואחר כך את התקנות, אנחנו נאשר את זה, אבל אנחנו נעשה ישיבת מעקב, גברתי המנהלת, לכתוב את זה בת"ת מה שנקרא, כדי ראות ולשמוע מכם איך הצלחתם אולי לבנות את הדבר הזה. אני אבקש לדבר גם עם השר בעניין הזה, ואני חושב שצריך לעשות את זה במגבלות שדיברתם  עליהם כדי שזה לא יהפוך להיות משהו שמתחיל לעזור לאנשים לעבור את הכביש. בבקשה, בזריזות.



 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>   

הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 43), התשפ"ה–2025

	תיקון סעיף 14
	1.
	בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952,  בסעיף 14(א), אחרי פסקה (4) יבוא:

	
	
	"4(א)
	אגרה בעד הגשת בקשה לאישור מסע אלקטרוני כהגדרתו בסעיף 14א והפטור ממנה;".

	הוספת סעיף 14(א)
	2.
	אחרי סעיף 14 לחוק העיקרי יבוא:

	
	
	"שימוש בהכנסה מאגרה בעד הגשת בקשה לאישור מסע אלקטרוני
	14א.
	הכנסה מאגרה לפי סעיף 14(א)(4א) בעד הגשת בקשה לאישור מסע אלקטרוני, תשמש את רשות האוכלוסין וההגירה לצורך פעולותיה לפי סעיף 14(א)(2); לעניין זה, "אישור מסע אלקטרוני" –אישור הניתן לאדם המבקש רישיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 והפטור מהוראות החוק בדבר חובה של אשרת ביקור מסוג ב/2 עד שלושה חודשים, בהתאם להוראות סעיף 17(ב)."



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זו הצעת החוק? 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>   

כן, יש הסתייגויות של יש עתיד.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אפשרת להם לא להתייצב.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אישרתי להם לא להתייצב. יש עתיד, יש שתי הסתייגויות, נצביע עליהן. יש עתיד שתי הסתייגויות. מי בעד ההסתייגויות, ירים את ידו? 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

אין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נגד?

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

אחד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ההסתייגויות לא אושרו. המחנה הממלכתי יש שמונה, אני מאשר את ארבע הראשונות הסתייגויות. מי בעד ארבע ההסתייגויות הראשונות של המחנה הממלכתי, ירים את ידו? אין. מי נגד? 
 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

אחד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ההסתייגויות לא אושרו. וממילא אנחנו נעלה להצבעה את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 43), התשפ"ה–2025, מ/1845, כנוסח הממשלה – פעם ראשונה שאנחנו לא מתקנים שום דבר – ואנחנו מצפים. יש תיקון שצריכים?

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

לא, מכיוון שרוב הדיון היה על הנושאים של המוקד ופחות הוסבר העניין של הצעת החוק, אז דברי ההסבר כמובן מסבירים את הצעת החוק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

ברור, הסברת את זה בהתחלה.

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

נתתי איזשהו מבוא, ודברי ההסבר הם חלק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

דברי ההסבר הם חלק מהצעת החוק. זה מגיע למליאה?

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>   

אין דברי ההסבר בקריאה השנייה והשלישית.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אוקיי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לא משנה, היא הסבירה את זה בתחילת הדיון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

הסברת את זה מצוין, ואני חושב שכל חברי הוועדה שנמצאים כאן הבינו, לפחות אני.

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

וקראו את דברי ההסבר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אנחנו הבנו. אם כך, לאחר שאושרו כל ההסתייגויות, מי בעד אישור הצעת החוק, ירים את ידו? 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

אחד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נגד?

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

אין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נמנע? גם אין. הצעת החוק אושרה, 

הצבעה
אושרה

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

להקריא, בבקשה, את התקנות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לגבי התקנות, אני רק אעיר משהו, היה בכלל ספק אם יש צורך בתיקון התקנות וכדי לא להיכנס לוויכוח עקר בעניין הזה ולמען הסר ספק. קיבלנו את הבקשה שיש צורך בהתקנה מחדש על התקנות שכבר הותקנו, ולכן מוצעות התקנות שאינן משנות את המהות של התקנות שכבר אושרו בוועדה לפני מספר חודשים, אלא רק בעצם קובעות את התקנות לפי סעיף הסמכה החדש.

אני מציע שכותרת התקנות תחיל גם את סעיף ההסמכה להתקין תקנות הכללי של החוק, ולא רק את סעיף 14(א)(4א), והתיקון השני הוא, לגבי שר האוצר, שזה בהסכמת שר האוצר ולא באישור שר האוצר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אוקיי. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>   
תקנות הכניסה לישראל (תיקון מס'3),  התשפ"ה–2025 
	
	
	בתוקף סמכותי לפי סעיף 14(א)(4א) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב –1952 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

	הוספת תקנה 25א
	1.
	בתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד–1974 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי תקנה 25 יבוא:

	
	
	"אגרה בעד אישור מסע אלקטרוני
	25א.
	בעד הגשת בקשה כאמור בתקנה 5ב, תשולם אגרה בסך 25 שקלים חדשים והיא תשמש כאמור בסעיף 14א לחוק את רשות האוכלוסין וההגירה לצורך פעולותיה לפי סעיף 14(א)(2) לחוק; על אגרה כאמור יחולו תקנות 24(ב), 24א ו–25 בשינויים המחויבים."




 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

התקנות שחלות, עירית, רק תקני אותי על זה, הן התקנות שעוסקות בהצמדת הסכום ובאפשרות לשלם אותו במטבע זר.
 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>   
	תיקון התוספת הראשונה
	2.
	בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, בחלק א', בטבלה, פרט 16 – בטל.

	תחילה
	3.
	תחילתן של תקנות אלה ביום ... 




 כאן אנחנו צריכים את ההשלמה על התחילה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

ביום פרסומן. אין צורך בתקנה הזאת. אישור התקנות על ידי הוועדה הוא בכל מקרה אישור מותנה ובאישור החוק המסמיך, ולכן אין צורך בסעיף התחילה. האישור של הוועדה יכנס לתוקפו ביום פרסומו. 

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

כן, נוותר על התקנה של התחילה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

אוקיי. זה יימחק מהנוסח. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

כמובן שמכתב האישור של הוועדה לאישור התקנות ייצא לאחר שהחוק יפורסם.

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

כשאנחנו נפרסם את התקנה, אז היא תיכנס לתוקף.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

נכון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

בדיוק, בחוק כלים שלובים אחד אחרי השני. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אנחנו פועלים פה בעניין הזה לפי חוק הפרשנות, שבעצם מאפשר להתקין תקנות גם בטרם הושלמה חקיקת החוק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לצורך שיעורי הבית שלכם, אני מתכוון באמת ברצינות לשיעורי הבית שלכם בעניין הזה, אני אומר שיכול להיות שאם מחר יתברר שכדי לעשות את המוקד הזה, יכול להיות שיש עלויות נוספות, ובגלל זה אולי צריך לשקול את שינוי האגרה במשהו זעיר.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

שהיא אחת הזולות בעולם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

שהיא אחת הזולות בעולם, כמו שאומרים כרגע, אז גם זה דבר שאפשר לדבר עליו. 

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

יכול להיות שכדי לתת מענה, צריך.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

כן, רצית משהו בעניין?
 
 << דובר >> רוני גנוד: << דובר >>   

כן. אני היועץ המשפטי של מינהל הכנסות המדינה, ממשרד האוצר. לגבי ההערה לאישור או הסכמה. סעיף 39ב' רבתי לחוק יסוד התקציב קובע שבסעיף קטן (א), הטלת מיסים אגרות תשלומי חובה אחרים משתלמים לאוצר המדינה בשינוי שיעורם טיעונים אישורו של שר האוצר, בנוסף לאישורים דרושים לפי כל דין אחר. לכן סעיף ההסמכה צריך להיות כולל אישור. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

אוקיי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

טוב, זה חזר לנושא.

 << דובר >> עירית וייסבלום: << דובר >>   

שוב זה עלה, ללא הסכמת שר אוצר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

זה חזר לנושא.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>   

לדעתי הם קובעים את הביטוי בהסכמה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

לא משנה, עזבו. ההנאות שלכם, המשפטנים, זה משהו. זאת חדוות יצירה כזאת. אתה תגיד ככה, הוא יגיד אחרת, ואז יבוא משפטן שלישי ויגיד אחרת. אוקיי, אחרי שאמרתי מה שאמרתי, אנחנו עוד לא נצביע, כי אנחנו נשמע קודם כל את לי, בבקשה. לאחר מכן נצביע.  


 << דובר >> לי סיגל: << דובר >>   

תודה. אני גם משתתף בהצבעה, היית בודד בשטח. אח שלי קית', נחטף מקיבוץ כפר עזה ביחד עם אביבה, אשתו, גיסתי. אביבה יצאה אחרי 51 יום, שבוע הפסקת אש, קרי מהלכים דיפלומטיים. קית' אחרי 484 ימים, הפסקת אש, הסכם קרי מהלכים דיפלומטיים. קית' יצא, קית' בבית ואז ראש הממשלה החליט לחזור למלחמה ומאז לא חזרו חטופים – הפרנו הסכם לא חוזרים חטופים. אין להם ETA, הם לא זקוקים ל-ETA, לצערנו. זאת לא המציאות שלהם. הדיון היה דיון מעניין, למדתי משהו. אני לא אגיד שזה תלוש מהמציאות ואני מכבד את זה שמי שרוצה להגיע לכאן צריך להתמודד עם קשיים, גם כשאין טיסות, גם כשיש חרמות, אבל יש 58 חטופים שאנחנו הקול שלהם, אין להם קול אחר. במשכן הזה בקושי שומעים עליהם. אלה מאיתנו. וזאת המציאות המשמעותית והקשה ביותר שאנחנו חווים במדינה ביחד עם 598 ימי מלחמה. אמירות כמו מלחמת נצח, לא משנה באיזה שם קוראים לתמרון, זאת מלחמה. חיילים נהרגים, חטופים עלולים להיהרג, 41 נהרגו בזמן מלחמה, היו בחיים ונהרגו בעזה. אני לא אומר שזה היה בכוונה, חס וחלילה, מלחמה מביאה הרג והרס.

המדינה לא מצליחה להתאושש. המדינה לא תתחיל בתקומה, אח שלי וגיסתי לא יכולים להרשות לעצמם להתחיל להשתקם כל זמן ש-58 חטופים עדיין בעזה. אתם שומעים את זה כל הזמן, אתם שומעים את זה, אני מקווה, בכל מקום, אלו לא מילים ריקות. המפלגה שלך, שחברה בקואליציה, אומרת: אתם איתנו ואתם איתנו, ואתם תצביעו בעד כל הסכם שיבוא. אנחנו רואים שזה לא מספיק להסכים. הצבעתם בעד, אחרי חודש הפרנו את ההסכם וחזרנו למלחמה. להיות איתנו ולהצביע בעד, זה לא מספיק. 

אני לא יודע אם בדיונים קודמים דיברו על זה, אבל המשפחות מעוניינות שתראו אותנו לא רק כאן, אלא בחוץ, בעולם הגדול. אנחנו מוכנים לכל אחד, מי שלא מרגיש או מרגישה בנוח להגיע לעצרת, או למקום הומה אדם, אנחנו מזמינים לשיחות פנים מול פנים למקום רגוע.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

דיברו על זה קודם.

 << דובר >> לי סיגל: << דובר >>   

בבקשה, תבואו, תראו אותנו, תשמעו אותנו. איתי חן, חייל חטוף, מת. לא צריך שרק רובי וחגית יחזירו אותו. נמרוד כהן עוד חייל חטוף, בחיים כמה שידוע לנו, לא רק על ויקי ויהודה להחזיר אותו, ההורים. והמפלגה שלך, עם כל החיבוק, ואני מכבד את זה, ועם הידידות שאני מכבד, תשמיעו קול, יש לכם כוח, יש לכם השפעה, תשמיעו קול. תודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. אני עובר להצבעה על התקנות. מי בעד, אישור תקנות הכניסה לישראל (תיקון מס' 3), ירים את ידו? 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

אחד בעד.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נגד? 

 << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>   

אין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

מי נמנע? אין נמנעים. התקנות אושרו.


הצבעה

אושרו




 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>   

תודה רבה. לקראת סוף המושב נעשה ישיבה שאני אשמח שתבואו, אם יהיו לכם כבר קודם בשורות טובות, אז תגידו, אבל אני חושב ששווה פה חשיבה ומעשה. ותודה לכם, ארגון חיים וחסד, תודה רבה. ישיבה זו נעולה. 

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:53. << סיום >>