פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 1 27 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 03/06/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 147 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, ז' בסיון התשפ"ה (03 ביוני 2025), שעה 10:02 סדר היום: << נושא >> הפליית חיילי צה"ל בהקצאת קרקעות ובמחיריהן << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר יסמין פרידמן חברי הכנסת: טלי גוטליב לימור סון הר מלך מוזמנים: גיל בלולו – השמאי הממשלתי הראשי, משרד המשפטים נועה מושייף – משרד המשפטים רות אפריאט – מנהלת החטיבה העסקית, רשות מקרקעי ישראל ויאם סעד – החטיבה העסקית, רשות מקרקעי ישראל יאסר ג'דבאן – ראש המועצה המקומית כסרא סמיע, ויו"ר פורום ראשי רשויות הדרוזים והצ'רקסים מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> הפליית חיילי צה"ל בהקצאת קרקעות ובמחיריהן << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בוקר טוב לכולם, מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, היום ה-3 ביוני 2025, ז' בסיוון התשפ"ה, זה היום ה-606 למלחמה, כבר 606 ימים ועדיין 58 חטופים נמצאים במנהרות החמאס. במלחמה הזאת נפלו ולצערי גם הבוקר התבשרנו על נפילה נוספת של לוחמים. זה לא סוד שכרגע חצי ממדינת ישראל מגויסת, מי בסדיר, מי במילואים. והמטרה שלנו באמת לדאוג קודם כול למשרתי המילואים. זה בעצם סוג של דיון שני שאני מקיים בנושאים דומים, אבל אני הולך ונחשף לנתונים חוזרים ונשנים של אפליה של חיילי צה"ל וחיילי המילואים, בעצם ביכולת שלהם להנות מקרקע מסובסדת בעיקר בנגב ובגליל. האתגר שיש למדינת ישראל בגליל ובנגב הוא עצום, הוא פשוט בלתי נתפס. אבל כשאני נחשף לנתונים שאם אני אקח זוג צעיר באום אל פאחם והם יצליחו להגיע לדירה מלאה, אני מדבר אחרי הוצאות קרקע, פיתוח, בנייה, הכול, דירה מפתח הם מקבלים, ב-800,000 שקלים, ונלך קו אווירי של כמה קילומטרים, בערך 10 קילומטרים ליישוב קציר, רק הקרקע פלוס פיתוח לפני עלות בניה 1.3 מיליון שקלים, למי ששירת בצה"ל, נכה צה"ל, כל מה שתרצו. הדבר הזה הוא לא סביר בעליל, הוא לא יאפשר לנו ליישב את הנגב והגליל. כשאני מסתכל על זה שהוצאנו 900 מכרזים למגרשים לחיילים משוחררים, אני רוצה לדעת בכמה המכרזים האלה פורסמה חוברת מכרז, ואיפה? ומה בסוף היו הוצאות הפיתוח באירוע הזה? לא יכול להיות שלא מסבסדים את הוצאות הפיתוח לחיילים ולחיילי המילואים ובסוף דרך שם מרחיקים אותם מהיכולת לקבל את המגרש. בסוף הם מגיעים אולי לאיזושהי הנחה של 100,000 שקלים באירוע הזה. זה הנושא של הדיון, יש שתי כתבות כאלו שאני ראיתי שפרסמו, שפרסם העיתונאי עקיבא ביגמן באתר מידה, הנתונים שם מפחידים. אני אשמח להתייחסות של רשות מקרקעי ישראל. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> שמי רות אפריאט, אני מנהלת החטיבה העסקית ברשות מקרקעי ישראל, אני מודה על ההזדמנות לבוא ולשטוח באופן בלתי אמצעי גם את המדיניות שלנו וגם את מה שאנחנו עושים בפועל, משום שאנחנו רואים חשיבות עליונה – ויש פה בעצם התלכדות של שני וקטורים שבעינינו סופר חשובים – אחד זה ההתיישבות בנגב ובגליל, והשנייה הטבות ותמרוץ חיילי מילואים, ובעצם המדיניות שלנו משקללת ומתכללת את שני הווקטורים האלה גם יחד. אם אפשר, אני אומר כמה מילים לפתיחה ואז אפשר גם לדבר על הנתונים. בסופו של דבר, המדיניות שלנו באזורי הנגב והגליל מתבססת, אפשר לומר, על שלושה עוגנים. האחד, מתן הנחות בקרקע לפי מפת אזורי העדיפות, כאשר מטבע הדברים כאשר רוצים לתמרץ להגיע לאזורי סמוכי גדר, אז ההנחה שם באזור קו עימות היא יותר משמעותית, כך גם ביחס לאזור עדיפות א' ואזור עדיפות ב'. זאת אומרת שיש דיפרנציאציה בשיעור ההנחה הניתנת לפי הקרבה לגבול ולפי מפת אזורי עדיפות שהיא מפה שנקבעת על ידי הממשלה והחלטות המועצה נסמכות עליה. בקו עימות זה אפס, באזורי עדיפות לאומית א' הבסיס הוא 31%, תכף אני אראה איך לחיילי מילואים אנחנו מגיעים כבר לשיעור הנחה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מבקש לא לדבר איתי באחוזים, דברו איתי במחירים, כמה ישלם חייל מילואים על המגרש? כמה הוא ישלם על הדירה? אני את הפטנט של האחוזים כבר למדתי. מספרים, מחיר. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אני יכולה לתת דוגמאות של מספרים, אבל אני כן אשמח רגע בשתי מילים להביא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כשעושים שם מהות גבוהה פי ארבע כי מוציאים רק ארבעה מגרשים לציבור הכללי, בערך, ואז המחיר של המגרש מטבע הדברים, עולה. הרי אם אני אוציא 1,300 יחידות דיור או אני אוציא שש, אז ברור שהמחיר יעלה. כשהמחיר עולה ואתם אומרים לי: נתנו 90% הנחה, ואחר כך אני רואה את עלויות הפיתוח בהיקף של 800,000 שקלים – אני רוצה לדעת מספרים. החיילים, אלה שמשרתים עכשיו, הם לא יודעים 90%, 70%, ה-90% מה-90%, ה-80% מה-80%, הם יודעים דבר אחד: כמה יעלה להם? תגידי להם כמה יעלה להם המגרש כולל הוצאות פיתוח או כמה תעלה להם בסוף יחידת הדיור? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אוקיי, אבל חשוב רגע לומר, הוצאות הפיתוח שנגבות הן לא מגיעות לרמ"י, הן בסופו של דבר מועברות למועצות האזוריות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הכול בסדר. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> משום שגם בכתבות שאדוני מציין - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי עושה את הפיתוח? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> על פי רוב המועצה האזורית או משב"ש שגם אנחנו יכולים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי קובע את עלויות הפיתוח? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> על פי רוב זה המועצות האזוריות ואישורים של משב"ש או של רמ"י. יש לך באזור הגליל שיפויים, יושב לצידי מר גילי בלולו, השמאי הממשלתי הראשי, והוא בוודאי יוכל להרחיב. אבל בסופו של דבר אם אנחנו רוצים שהיישובים האלו יהיו בסטנדרט פיתוח ראוי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בשביל מה אנחנו מדברים הרבה? בואי תדברי איתי במספרים, לא אחוזים. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אז אני אתן לאדוני דוגמאות להקצאות שנעשו, זאת אומרת עסקאות בפועל ששולמו. אם ניקח רגע את אזור הצפון, אזור עדיפות לאומית א', אלומות, טפחות, ומעוז חיים, שווי קרקע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה מגרשים יצאו שם? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אדוני, רגע, אתה רוצה מספרים ואחר כך אני יכולה להסביר על המדיניות על איך משווקים את המגרשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה מספרים, זה מתחיל ממספרים, לא אחד. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אני אגיד את המספרים. אלו עסקאות בפטור ממכרז, זאת אומרת שזה לא מכרזים שיוצאים בשיווק כי משום שביישוב הכפרי עכשיו אנחנו מתחילים לקדם מהלכים של הרשמות והגרלות. אדוני דיבר על קציר, יש חוברת ל-300 מגרשים תלויה ועומדת ומפורסמת באתר רמ"י ל-300 מגרשים לקציר. השבוע בעזרת השם יעלו עוד חוברות לעוד מתחמים. עכשיו, כשאנחנו מדברים באזורי עדיפות, על פי רוב, כל העסקאות שנעשו עד עתה היו עסקאות בפטור ממכרז, אז אנחנו בעצם מקצים בהתאם לבקשות שמוגשות ולפי זה יש שומת שמאי ממשלתי ועל בסיס זה יש את ההנחות. אני אמשיך את הדוגמאות, באלומות שווי קרקע 825,000, התמורה לתשלום 85,000, שיעור הנחה 90,000. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה הוצאות הפיתוח? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אין לי פה את נתוני הפיתוח, אפשר להוציא אותם. אבל שוב, אדוני, בסוף אפשר לסבסד הוצאות פיתוח. יש גם שיעור של סבסוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם אני לא טועה, אתם מסבסדים גם הוצאות פיתוח ביישובים מסוימים, נכון? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> יש שיעור מסוים, זה יכול להגיע, לדעתי, עד 50,000 שקלים לפי אזורי עדיפות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> באזורי עדיפות? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אני אוודא את זה. אבל צריך רגע לומר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם אני מסתכל על עלויות הפיתוח. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> לא, רגע, עלויות הפיתוח גבוהות יותר, אבל ההחלטה על סבסוד זה לא בהחלטות מועצה אלא בהחלטות ממשלה וזה כסף תקציבי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ממה שאני רואה, עלויות פיתוח באום אל פאחם 500,000 שקלים. תושב אום אל פאחם שמשרת בכוחות הביטחון, לא בצה"ל, נניח בכיבוי אש או במשטרת ישראל, זכאי להנחה וישלם על המגרש פחות 200,000 שקלים. זאת אומרת שהוא ישלם על אותו תא שטח 300,000 שקלים. עלות פיתוח ליחידה. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> הייתה החלטה שפגה שהגדילה משמעותית את הסבסוד במסגרת האצת נדל"ן והיא ניתנה לתוכנית מחיר למשתכן. אני לא יודעת אם אדוני מדבר על המכרזים של המחיר למשתכן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מדבר על עכשיו, לא על לפני 100 שנים. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אבל אדוני, סבסוד הוצאות הפיתוח זו מדיניות ממשלתית שנקבעת בהחלטות ממשלה, הן לא מתוקצבות בהחלטות מועצה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז אני רוצה להבין, ממשלת ישראל היום מסבסדת עלויות פיתוח רק ביישובים הערבים בהיקפים כאלה? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> לא, יש גם סבסוד שניתן גם באזורי נגב-גליל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז אני רוצה לדעת כמה יעלה המגרש בסוף. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> איפה אדוני? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בכל מקום שאתם אומרים. הוצאנו מגרשים למילואימניקים, אמר ראש הממשלה: קרקע חינם למילואימניקים. אני רוצה לדעת איך החינם הזה נהייה 1.3 מיליון ביישוב מבודד – קציר – שמוקף כולו ביישובים ערבים, אני רוצה לדעת איך זה יוצא? איך האירוע הזה מתכנס שהקרקע חינם למילואימניקים ב-1.3 מיליון שקלים. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> הפיתוח זה כסף שנקבע כדי לייצר תשתיות ליישוב שניתן יהיה לגור בו בסטנדרט ראוי לבינוי. אנחנו לא מדברים על מדרכות מזהב וגם לא על צינורות מזהב, אבל בסופו של דבר, בטח בגליל כשיש שיפויים וצריך להוביל, ואם אנחנו מדברים על פיתוח נגב וגליל ואנחנו רוצים להגדיל דמוגרפית את האוכלוסייה, יש היבטי פיתוח. שוב, רמ"י לא מקבלת לכיסה וקופת המדינה לא מקבלת שקל על הוצאות הפיתוח, אלו כספים שנגבים ומועברים למועצות האזוריות על מנת שהם יפתחו וידאגו לתשתיות עבור הרשויות. צריך להגיד, הפחתה של הוצאות הפיתוח, שאנחנו כמובן תמיד בודקים שאין כאן הגזמה. צריך להבין, הוצאות הפיתוח בעצם נגרעות מהכסף על הקרקע. זאת אומרת, בסופו של דבר יש כאן משחק סכום אפס, ככל שהוצאות הפיתוח גבוהות יותר אז ערך הקרקע ירד בהתאמה, ואז אתה צודק שגם שיעור ההנחה נשחק, אבל יש כאן בסוף עלויות שנדרשות לצורך פיתוח בר קיימא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז אני רוצה לדעת כמה זה עולה בסוף? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אנחנו נשמח שיינתן לזה סבסוד. חלק מהדיונים שיש לנו עם האוצר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גברתי, נחזור עוד פעם למספרים? עלויות הפיתוח הן חשובות וזה חשוב וזה חשוב. אני רוצה לדעת, בסוף אם אני מסתכל – שני יישובים סמוכים, אני רוצה להבין למה בטובא זנגריה עלויות הפיתוח הן 130,000 שקלים? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אדוני, הוצאות הפיתוח בעניין הזה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 50% סבסוד. עלות פיתוח 130,000 שקלים לצמוד קרקע בטובא זנגריה. למה זה לא ככה ביישובים היהודים? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אין הבדלים בהוצאות בין היישובים במדיניות, זה פשוט היבטים פיזיים של הנדסה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא יודע, זה מה שקורה. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אני יכולה להגיד לך שאנחנו עכשיו קבענו, המועצה ביישוב במשגב, כשבתוך אותו יישוב יש אזור שהוא עם שיפועים מאוד גדולים ושם הוצאות הפיתוח היו גבוהות יותר, מאשר אזור אחר באותו היישוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה הנחה ניתנת על הוצאות הפיתוח ביישובים האלה? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> לדעתי אנחנו מדברים – אני כבר אומר לך – לדעתי על סביב ה-50,000 אבל אנחנו נבדוק שוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם הוצאות הפיתוח הם 800,000 שקלים ואת נותנת 50,000 שקלים הנחה, זו לא הנחה. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אבל על הקרקע אתה נותן 100%. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הכול אתם נותנים 100%, בסוף זה עולה מיליון שקלים, ורק ביישובים היהודים. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> לא, אדוני, אני פה בשם רשות מקרקעי ישראל ואני מסבירה את מדיניות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני פה בשם אזרחי ישראל. בסדר, נו מה זה? אני לא מצליח להבין, תסבירי לי, למה יחידת דיור באום אל פאחם למי ששירת בכיבוי אש תעלה 800,000 שקלים, ואם אני אקח קרקע ביישוב קציר ליד, לפני עלויות בניה, רק הקרקע תעלה 1.3 מיליון. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> כשאנחנו מדברים על הבדלים בשווי בקרקעות, אפשר לדבר על ג'סר א-זרקא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה מרחק של עשרה קילומטרים. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> גם בין קיסריה לג'סר א-זרקא יש פער מאוד קטן ואני מניחה שאנחנו מבינים שערכי הקרקע שם הם לא אותו דבר. אדוני, בסופו של דבר. והנה, גיל אם אתה רוצה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 800,000 שקלים עלות הפיתוח בקציר, למה רק 300,000 בזה? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> עלויות פיתוח נקבעות בעיקר על ידי המועצה האזורית בהתאם לצרכים של הפיתוח וזה תלוי האם צריך קו ביוב חדש והאם צריך כבישים חדשים ומה תשתיות המים? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת שהמחיר נקבע בלי קשר לעלות הקרקע? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת שביישובים הערבים עלויות הפיתוח זולות יותר? לא צריך שם קווי ביוב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין, האם יש קשר בין עלויות הפיתוח לערך הקרקע? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> בוודאי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איך? מה ההבדל? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> ערך קרקע מפותחת כוללת שני היבטים. כשאנחנו בודקים כמה קרקע מפותחת שווה, יש את ערך הקרקע ואת הוצאות הפיתוח וזה משחק סכום אפס. ככל שהוצאות הפיתוח גבוהות יותר, ערך הקרקע נשחק – וגילי, השמאי הממשלתי פה, תרגיש חופשי לתקן אותי בכל עת – זאת אומרת, אנחנו לא מסתכלים על שתי הנתונים האלו במבודד, כשאנחנו בודקים את המוצר הסופי שהוא ערך קרקע מפותחת, היא מורכבת משני ההיבטים. במקום שבו יש שיפועים מאוד גדולים ויש קרקע שקשה יותר לחפור בה ונדרשות תשתיות מים וביוב מההתחלה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה משהו אחר, את זה אני מקבלת. אבל אני מנסה לשאול האם המחיר נגזר גם מערך הקרקע לפני הפיתוח? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כי זה מה שאתם אומרים. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> בסופו של דבר אם את מסתכלת מה צריך לשלם בסוף קרקע פלוס פיתוח, אז זה חיבור של שני האלמנטים האלה. הם לא מבודדים כי ככל שהוצאות הפיתוח גבוהות יותר, ערך הקרקע נמוך יותר. המדיניות של ההנחות של מועצת מקרקעי ישראל חלה על היבטי הקרקע. הוצאות הפיתוח – ככל שיש מדיניות סבסוד ויש מדיניות סבסוד ותמיד אפשר להגדיל אותה – היא מדיניות של ממשלת ישראל והיא נקבעת בהחלטות ממשלה. התקציב הוא תקציב שניתן מתקציב ממשלה, זה לא ממומן דרך הקרקע. הוצאות פיתוח שמועמסות על הקרקע – אני הסברתי שזה מופחת מערך הקרקע – הן ממומנות בדרך הזאת. אנחנו גובים את הוצאות הפיתוח, הן מועמסות על הקרקע, ערך הקרקע יורד בהתאמה, והכסף הזה הולך למועצה משום שהיא בדרך כלל, על פי רוב, עושה את עבודות הפיתוח. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שאנחנו רואים בשטח. לא, עודד? תקן אותי אם אני טועה. כי היא אומרת שכמה שעלויות הפיתוח יותר גבוהות, ככה זה יתקזז עם עלויות הקרקע. אבל בפועל, בשטח, זה לא מה שאנחנו רואים. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אין בדרך אחרת, זה בדיוק מה שנעשה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> בוקר טוב, גיל בלולו השמאי הממשלתי הראשי, אני אסביר את זה מהאספקט שלי, יכול להיות שרותי תוסיף על הדבר הזה. בסופו של יום אנחנו כשמאי הממשלתי אחראים על קביעת שווי הקרקע כולל פיתוח בהקצאות בפטור ממכרז. כשיש לי מכרז אז השוק מדבר – מי שמרבה במחיר הוא זוכה כמובן לפני הנחות ולפני כל הטבות, אבל אם יש לנו הקצאות מפטור, אנחנו עורכים שומות, אנחנו קובעים את ערך הקרקע כולל פיתוח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה קובע את ערך הקרקע גם בשומות? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> האם יש משמעות למספר המגשרים שהוקצו לציבור הכללי, ומספר המגרשים שהוקצו לציבור לבני מקום וכו'? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לא. אני קובע את ערך הקרקע כולל פיתוח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הרי ביישוב מסוים אם הציעו רק ארבעה מגרשים, נניח, ולא 40, מטבע הדברים המחיר של הקרקע, המחיר של מגרש עולה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לא בהכרח, כי אני מסתכל על עסקאות המקרקעין באזור, זו בעיה של כל מדינת ישראל, כמובן שככל שהביקוש עולה וההיצע יורד, זה משפיע במאקרו על שווי המקרקעין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז אני אשאל אותך עכשיו: אם אני אקח יישוב באזור עדיפות א' ואגיד שיש לי פה 30 מגרשים, 10 לבני מקום, 15 למילואימניקים, המנהל אומר שאת החמישה הוא מוציא במכרז כללי, אז יוצאים למכרז הכללי רק חמישה מגרשים. מטבע הדברים המחיר שלהם במכרז יעלה או ירד? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לא, את המחיר במכרז אני לא קובע – שווי השוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני יודע, אבל המחיר במכרז ישפיע על השומה שלך? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> רגע, אדוני, כדי לדייק את הנתונים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני מבין אותו. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> לא, צריך להגיד שגם כשאנחנו מוציאים מכרז באזור נגב גליל זה מכרז מיוחד, הוא מכרז הרשמה והגרלה. מכרז הרשמה והגרלה זו בעצם אותה קביעה של ערך קרקע כמו מגרשי הפטור, על גבי זה ניתנות ההנחה שהן משתנות בהתאם - - - דירה או בעל דירה, בני מקום או מילואימניקים. זאת אומרת, יש לנו מדיניות של תעדוף וקדימויות. הקדימות באה לידי ביטוי ביכולת לזכות במגרש וגם בבחירה שלו, ובעצם זה לא מכרז רגיל של כל המרבה במחיר, ולכן אותה קביעה שמאית שמתייחסת גם למגרשי פטור וגם להרשמה והגרלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בנגב ובגליל אין מכרז למחיר? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> המדיניות היא לפי הרשמה והגרלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בנגב ובגליל אתם לא מוציאים מגרשים? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> כל המכרזים שיצאו באזורי עדיפות יצאו בהרשמה והגרלה מתוך רצון גם לבוא ולתת את התיעדופים וגם את ההנחות. אדוני, עוד משפט בבקשה על מה שאמרת שאנחנו מוציאים רק ארבע. המדיניות שלנו, וחלק מזה זה שאנחנו רוצים להוציא כמה שיותר מגרשים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תורידו את המחיר, גם בנגב אי אפשר לקנות מגרשים. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> גם המדיניות של החלטת המועצה ביקשה לקרוא. אז אני אומר, בוודאי גם בנגב. שוב אני אומרת, למדיניות ההנחות יש שלושה עוגנים, האחת היא שגודל ההנחה גדל ככל שאת יותר סמוכה לגדר, זאת אומרת לפי אזור קו עימות זה אפס, אזור עדיפות א' הנחה משמעותית יותר ואזור עדיפות ב' - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל כשאתם מוציאים מגרשים למילואימניקים במרכז הארץ? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> במרכז הארץ זה משהו אחר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את נורא נסערת. עד לרגע זה עדיין לא הצלחתי לראות את הנתונים, אגב גם ביקשתי בדיון הקודם טבלאות שעדיין לא הועברו לוועדה. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> כתבתם לנו שלושה שבועות ואנחנו עובדים על זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אומר עוד פעם, אם אני מסתכל כשאתם מוציאים – עוד פעם אני הולך לנתונים שפורסמו – ביישובים כמו משמר איילון רק חמישה במכרז פומבי, נניח 15 למשרתים ועוד חמישה למכרז פומבי. אני שואל את השמאי, החמישה שבמכרז הפומבי, המחיר מהם יגזור על המחיר שאתה תקבע ל-15 למילואימניקים? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ואז נוצר מצב שאתם מרימים את המחיר וממנו גוזרים את ההנחה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> שניה, אדוני. זה נכון, בסוף אנחנו מסתכלים על שווי השוק. בוא נעשה הפרדה בין המחיר לבין השווי. המחיר מגלם את התשלום בפועל אחרי הנחות. הנחות על עלויות הפיתוח, הנחות על אזורי עדיפות, הנחות למילואימניקים. הנחות כאלה ואחרות, זה בסוף המחיר שבסוף האדם מוציא את השיק ורושם את המחיר, זה המחיר. יש את השווי הבסיסי שאותו אני אחראי לקבוע וממנו על גביו מתחילים לעשות את ההנחות וממנו בסוף נגזר המחיר. עכשיו לגבי השווי, אדוני שואל שאלה תיאורטית. נניח ויש לי שני יישובים סמוכים שהם זהים. באחד מוציאים חמישה מגרשים ובשני מוציאים חמישה מגרשים. האם ערך הקרקע באותם מגרשים בין ה-50 לבין החמישה מגרשים יהיה ערך שונה מבחינת שווי השוק? כי אני כשמאי ממשלתי ראשי אמורים לשקף את שווי השוק? אדוני שואל את השאלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, אם אני אקח את היישוב בית עובד למשל, שהוא יישוב במרכז הארץ, פורסמו בו 56 מגרשים למשרתי מילואים ונכי צה"ל בהנחה. ביחד עם 56 האלו באותו יום פרסמו למכרז פתוח ארבעה מגרשים בלבד. עכשיו, מה קורה כשאתה מוציא רק ארבעה מגרשים באזור ביקוש מרכזי לצמוד קרקע? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> המחיר שלהם קופץ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> המחיר קופץ, והמחיר הזה משליך על ה-56 האחרים. אמת או לא? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני לא בטוח שאם לא היו מוציאים מגרשים – יכול להיות שאדוני צודק. אבל בסוף אנחנו מסתכלים לא רק על תוצאה של מכרז כזה או אחר, אנחנו מסתכלים על כל מחירי המקרקעין באותו יישוב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אין קרקעות למכירה שם בבית עובד, לא תמצא. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נכון, אז זה משקף את שווי השוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז אתה מוציא רק ארבע, ועל הארבעה האלה אתה גוזר מחיר של 56, וממנו אומרים: נתנו הנחה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה לשאול שאלה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אבל בסוף, אדוני, אנחנו לא רק מסתכלים על מחירי קרקע ספציפיים כאלה ואחרים, אתה מסתכל על כל נתוני השוק. אתה מסתכל על כמה מוכרים בתים ואתה רואה כמה יוצאת הקרקע. אם העסקה הזאת היא עסקה מיוחדת או לא מיוחדת. בסוף התפקיד שלי כשמאי ממשלתי לשקף את שווי השוק. שווי השוק מושפע, בין היתר, מסכים, מהיצע וביקוש. ככל שיש לנו היצע יותר נמוך המחיר יעלה. אבל זה מטבע הדברים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר בעצם שהתפקיד שלך לשמור. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הרשות למקרקעי ישראל מוציאה 7,500 יחידות לציבור החרדי בלבד באזור קריית גת, ושם המחיר ירד. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> לא בהכרח, לא ראיתי שהמחירים ירדו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא יודע, ראיתי שם 2,500 שקלים קרקע ליחידת דיור. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אפשר להשיב רגע? כי נטענות כאן טענות קשות, אני חושבת, ושלא בצדק. אז אם אתם רוצים להקשיב לתשובות אני אשמח. אדוני מדבר על מכרזי מחיר מטרה. במכרזי מחיר מטרה המחיר הוא ממילא הוא מחיר פיקס של הטבה שניתנת למשתמש הקצה, לרוכש הדירה. גם במכרזים שיוצאים בסיווג של צביון חרדי, כל אדם יכול להירשם להגרלה. זאת אומרת, המכרז יוצא בצביון חרדי כדי ליידע שהשכונה כאן היא שכונה חרדית, יכול להיות שהכבישים יהיו סגורים, הפרוגרמה לצרכי ציבור תהיה גבוהה יותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לציבור חרדי. זה לא מתאים לכל המילואימניקים, מה לעשות. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> זה לא רק מילואימניקים. בהגרלות שנעשו זכו מעל ל-5,000 מילואימניקים במכרזי מחיר מטרה, ואני אומר לאדוני שהיה לנו דיון מאוד קשה במועצה האחרונה, היינו במחלוקת מאוד גדולה עם משרד האוצר שביקש והצליח לצמצם את תוכנית מחיר מטרה וחלק מהטענות שאנחנו טענו נגד צמצום תוכנית מחיר מטרה שזה יצמצם את יחידות הדיור למילואימניקים. אמנם הגדלנו במועצה האחרונה – וזה עדיין טעון חתימת שר אוצר – את התיעדוף למילואימניקים ב-50% אבל צמצמו את כל התוכנית במרכז הארץ, מה שיצמצם משמעותית את יחידות הדיור שיוצעו למילואימניקים. אלו מאבקים שאנחנו מנהלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ומלמעלה קטמתם גם את ההנחה. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> זה לא אנחנו אדוני, כל השינויים שנעשו במחיר מטרה הובלו על ידי משרד האוצר. ואם אדוני ראה, אנחנו התנגדנו בתוקף. אנחנו טענו שצריך להמשיך את התוכנית הזאת בכל הארץ. אנחנו חשבנו שבהיעדר תוכנית אחרת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ובמגרשים שאתם מוציאים בהנחות למילואימניקים לא במחיר מטרה, אתם לא קוטמים את המחיר מלמעלה, של ההנחה? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> כשאנחנו מדברים על אזור נגב גליל יש תקרת הנחה. תקרת הנחה למחוסרי דיור היא 900,000 שקלים, ולבעלי דירה 500,000. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת אם עכשיו אני מוכר את הדירה שלי בפתח תקווה והחלטתי לעבור לגליל, אני נחשב מחוסר דיור? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> לא, מחוסר דיור יש תקופה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בטח עשר שנים כמו בדיור הציבורי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה זה לא עובד כמו ברשות המיסים? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> כי העניין הוא לא להחזיק בשתי דירות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל העניין הוא שאני רוצה להביא אוכלוסייה לגליל. מאיפה היא תבוא לגליל? אני רוצה אותה מפתח תקווה, מרחובות. אני אומר לו: תשמע, תמכור את הדירה שלך ברחובות. אתה מחזיק דירת מגורים יחידה, תמכור אותה ותעבור לגליל. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אבל השאלה היא בסוף - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה הנחה המילואימניק הזה יקבל? המקסימום? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> עד ל-500. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה שהוא ימכור את הדירה בפתח תקווה. הרי אם הוא ימכור אותה המחירים ירדו – אם ימכרו את הדירות ויעברו לגליל. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אדוני, אתה רוצה לתת הנחה גדולה יותר לאוכלוסיות שא' באות רחוק יותר מבחינת קווים באזור עדיפות ולמחוסרי דיור. מחוסרי דיור שאין להם את המשאב ואין להם דירה ולא עזרו להם בלקנות דירה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש לכם פילוח מי עונה להגדרה של מחוסרי דיור? מי האוכלוסיות? מי האנשים האלו בסוף? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> בסוף הם זוגות צעירים. הרצון הוא גם לסייע בסוף לאוכלוסייה שאין לה דירה וזה בדרך כלל זוגות צעירים שאנחנו רוצים לתעדף אותם, ושם שיעור ההנחה הוא גדול יותר. בסוף אם אתה מייצר flat אתה בא ואומר: אדם שיש לו דירה ויכול למכור אותה ב-2-3 מיליון אז שיעור ההנחה שהמדינה מספקת לו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את יודעת כמה עברו מהגליל בשנה האחרונה? מהגליל, לא לגליל. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> כמה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עכשיו אני לא מצליח להבין, אנחנו רוצים להביא אנשים ממרכז הארץ לגליל. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אדוני, אתה יודע שאחד המאבקים הגדולים שיש לנו זה כדי להגדיל את היצע המגרשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו רוצים להביא אנשים ממרכז הארץ לגליל. לא משנה, את אומרת מחוסר דיור 900. אם זה מילואימניק בן 30 עם שני ילדים שאמר: וואלה, אני רואה עכשיו ערך, אני רוצה לבוא לגור בקו עימות. אני אמכור את הדירה שלי בפתח תקווה, בעלי, ביצהר, לא משנה, אני רוצה לעבור לגור בקו עימות. מקסימום ההנחה שהוא יכול לקבל הוא מקסימום עד 450,000 שקלים נכון? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> למה 450? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כי הוא לא מחוסר דיור. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אז זה 500, וגם יש עוד הנחה. חוץ מזה יש כמה הטבות שניתנות למילואימניקים. אחד זה הגדלת ההנחה בהיקף הזה ובהחלטת המועצה גם נתנו הנחה נוספת ללוחמים. השני זה קדימות, והדבר השלישי זה עוד הנחה נוספת שיכולה להגיע עכשיו ל-150. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש עכשיו קדימות באמת? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז כמה הנחה הוא יכול להגיע מערך המגרש? המקסימום? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אז מעבר להנחות האלה שאמרתי שיכולות להגיע – דיברנו על 90-95 אחוזים לפי ההחלטה החדשה אם יש לו דירה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בכסף כמה? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> שוב, אדוני, זה תלוי בערך המגרש. מה זה בכמה כסף? תלוי כל מגרש ואיפה הוא נמצא. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו נשמח לשמוע דוגמאות. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אני יכולה להגיד לך שברוחמה בדרום באזור עדיפות ב' הגענו ל-84% הנחה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז כמה זה יוצא? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> הוא שילם 97,000 שקלים על הקרקע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> וכמה הוא שילם פיתוח? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אמרתי לך , אדוני, בפיתוח אין לנו. הפיתוח מבחינתנו הוא נתון. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> על פי רוב עלויות פיתוח למגרש צמוד קרקע אם אין הוצאות חריגות זה באזור ה-300,000-400,000 שקלים או פחות, אני אומר מספר אצבע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת אחרי הנחה הוא הגיע בערך לחצי מיליון שקלים. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה אתם לא נותנים הנחה על הפיתוח? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אדוני, הנחות על פיתוח לא ניתנות על ידי מועצת מקרקעי ישראל. זו מדיניות ממשלתית שנקבעת בהחלטות ממשלה ומתוקצבות מתקציב המדינה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה הן ניתנות בטובא? למה הן ניתנות באום אל פאחם? למה הן לא ניתנות ב-? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> זה אותו דבר, גם שם. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כמה עלויות פיתוח בטובא? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אדוני, שאלת ואני אומרת. יש באזור נגב גליל הנחות בבנייה רוויה, סביב 65,000 ו-55,000 באזור ב', וכרגע זה עוד לא בתוקף, יש עוד דיונים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנחות על מה? על הפיתוח? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> הפיתוח. שוב, אדוני הפיתוח מוסדר בהחלטות ממשלה והן מתוקצבות משום שמשרד האוצר בא ואומר לנו כרשות מקרקעי ישראל שזו לא סוגייה שנוגעת לקרקע וזה צריך להגיע מתקציב מדינה. ולכן אני אומרת שזה נתון, זו לא מדיניות שנקבעת במועצת מקרקעי ישראל. עכשיו, אני יודעת שגם בהחלטה 550 יש תקצובים שניתנו שם, אבל שוב זה לא חלק מהמדיניות הקרקעית שנקבעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זאת אומרת, את אומרת שיש את השטח ויש את הפיתוח. הפיתוח הוא בעצם החלטה ממשלתית. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> נכון, דרך תקציב מדינה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז אני לא מבינה את האירוע הזה. איך יכול להיות שהממשלה לא מתעדפת את הלוחמים בסוגיות הפיתוח? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> בהחלט אפשר לקבוע, כמו בהנחות בקרקע, שמילואימניקים זוכים ל - - - גבוה יותר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תסביר לי רק משהו שאני לא מבינה. אם יש הנחה משרד האוצר מסבסד את ההנחה? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> לא, ההנחה היא מערך הקרקע. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, נגיד על הפיתוח שיש. ה-50,000 שקלים שאמרת שיש? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> זה כסף שאנחנו מקבלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מאיפה? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> מתוקצבים מתקציב המדינה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מדהים. עכשיו יש לי רעיון מטורף בשבילכם איך תקבלו עוד כסף, כדי לעשות עוד יותר הנחות. הנה, אתה השמאי שאמור לשמור על ערך הקרקע: למפעלי ים המלח יש 240,000 דונמים. אתם יודעים כמה את גובה לו? את, מנהלת מקרקעי ישראל? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> דווקא זה לא אני. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה רמ"י. את לא רמ"י? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> רע מאוד להיות זאת שגובה, ההתקשרות היא עם חברות ים המלח, זה במסגרת זיכיון - - - משרד האוצר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת. רמ"י אמורה לגבות. אתה יודע כמה גובים להם על דונם אחד? 75 לירות, לירות. 240,000 דונם, הם לא גובים את הכסף משנת 1961. מיליארדים שיכלו להיכנס לקופת המדינה. 11 שקלים זה יוצא. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> את יודעת את השער של הלירה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, עשינו חישוב כמה זה שווה 75 לירות היום. אז הנה רעיון מאיפה להביא את הכסף. סתם, למה ים המלח מקבלים כאלה הנחות, בן אדם פרטי שבכלל את המיסים שלו משלם באנגליה ואנחנו צריכים לבוא ולהילחם בשיניים על עוד כמה גרושים בשביל מילואימניקים שנמצאים שנה וחצי בעזה? זה מה שמתסכל אותי, ככה המדינה הזאת מתנהלת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך אתם קובעים את מספר המגרשים שאתם מוציאים? << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו, אדוני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני כאיש מקצוע, אני לא ממונה על מדיניות ולא על הנחות, פשוט כאיש מקצוע שגם עשה המון מילואים מתחילת המלחמה, למעלה מ-300 ימים, כל האחים וכל בני המשפחה שלי מילואימניקים. אני אומר שבסוף, ערך המקרקעין במדינת ישראל זו לא רק בעיה של מילואימניקים, זו בעיה מאוד כללית. ואם דירה ממוצעת באזור המרכז עולה סביב 3 מיליון שקלים, כמה הנחות שאתה לא תעשה, בסוף זה המון כסף. זאת אומרת שערך המקרקעין זו מדיניות דיור של הממשלה שהיא מדיניות מאוד גדולה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים פה על נגב וגליל, זה לא תל אביב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ערך המקרקעין נגזר מההיצע של המקרקעין. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> נכון, מהמון גורמים, מההיצע, מהכול. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אדוני, אתה יודע מי המתנגד העיקרי היום להוצאת מגרשים בנגב גליל? היישובים. משום שהם מעדיפים לשמור את המגרשים לבנים שלהם, והילדים שלהם במקרה בגילאי 15 או 16 ובינתיים אין עניין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם מעדיפים לשמור על צביון היישוב. יושבים פה גם ראשי רשויות דרוזיות שגם הם רוצים לשמור על צביון היישוב וזה לגיטימי לחלוטין לשמור על צביון היישוב. ביישובים היהודים בגליל ברגע שאת מוציאה את זה למילואימניקים – את מאפשרת לשמור על צביון היישוב. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> לכן אנחנו היינו בעד הגדלה למילואימניקים. חוק ועדות קבלה שהורחב – התכלית שלו זה לשמור על הקהילתיות ועל הצביון. אבל בסופו של דבר, אדוני, אני יכולה להגיד לך שאנחנו גם מקבלים תלונות מתוך היישובים עצמם שמתעדפים, ואנשים אומרים: אני אישה חד הורית וכשאני מתקשרת לבקש מגרש לא נותנים לי. למה? כי לא מתאים להם. ולא רוצה להגיד לך מה דעתם על אנשים ממוצא מסוים ובטח כשיש הטבה מאוד גדולה ורוצים לשמור את זה לבנים. בסופו של דבר, רשות מקרקעי ישראל – כל מגרש שהיא רוצה להוציא היא מוציאה. השיח היותר מורכב שלנו זה אל מול היישובים עצמם שמעדיפים לשמור את זה לבנים ולמקורבים ועל זה המאבק שלנו. אנחנו רוצים לתת הנחות כמה שיותר גדולות, אבל חלק מזה זה לייצר את תנופת הפיתוח. תנופת פיתוח זה על ידי הבאת מסה של אנשים. עדיין צריך לשמור על קהילתיות ולכן יש את חוק ועדות קבלות, ואנחנו רוצים לתת תיעדופים ואנחנו נותנים תיעדופים, עכשיו הגדלנו ל-50% תיעדופים למילואימניקים ולבני מקום יש ב-40 ו-50 אחוזים באזורי נגב גליל, כל הדברים האלו נותנים מענה לחששות. ועדיין אנחנו יודעים שהקונפליקט הגדול ביותר שלנו זה אל מול מי שלא רוצה לפתח, ומי שלא רוצה לפתח הם היישובים עצמם והמועצות. אז אדוני כשמדבר למה אנחנו מוציאים רק ארבע? אנחנו מוציאים כל מה שרק אפשר. זה נכון לבניה רוויה ומדובר גם על צמודי קרקע. אדוני, אנחנו לראשונה הצלחנו להוציא עכשיו מכרזים במהלך הגדול שהוצאנו למילואימניקים במרכז הארץ. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> בגלל המדיניות הזו שנה וחצי לא שווק מגרש אחד בכל היישובים הדרוזים. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> יאסר מכיר היטב את עמדתנו, יש את הסוגייה של 100% בני מקום. זה נמצא בשיח פנים ממשלתי גם אצל המשנה ליועצת המשפטית לממשלה וגם בדיון עם משרד ראש הממשלה, אנחנו הבאנו הצעה למועצה להגדיל, בעצם הייתה הוראה של 100% בני מקום ביישובי מיעוטים, היא פגה, יש כרגע שיח על האופן שבו ניתן להאריך אותה. אני חושבת שהעמדה שלנו בעניין הזה היא גם ידועה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, מי עוד רוצה להתייחס פה? בבקשה. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> בוקר טוב, שלום לכולם, יאסר ג'דבאן, ראש המועצה המקומית כסרא סמיע ויושב-ראש פורום ראשי רשויות. קודם כול אני רוצה לברך על הישיבה, כבוד יושב-הראש עודד. אבל אני רוצה להגיד לכם באמת, אני מרגיש שאני חי במדינה שונה. אני רוצה להגיד לך, יושב-הראש, שאני שמעתי את הפתיחה, 606 ימים למלחמה, 58 חטופים וחללים בעזה, ואתה יודע, חלק מהלוחמים והנלחמים בעזה וגם בחזיתות, בני העדה הדרוזית והצ'רקסית. וכאן כשמדברים על מחירים ואיך ששמעתי את יושב-הראש אומר שאיש מילואים ימכור את הדירה במרכז ויעבור לגליל. אני רוצה להגיד לך שאנחנו גרים בגליל, אנחנו שמרנו על הגליל גם מול חיזבאללה, ואני רוצה להגיד לך ששנה וחצי, מה-1 בינואר 2024 מגרש אחד לא שווק לחיילי העדה הדרוזית ולא לאנשי מילואים. מה שדיברו כאן על הוראת השעה, ליישובים הדרוזים יש צביון חברתי, דתי, מסורתי. האם מקובל עליך שחייל מילואים יבוא לגור בכסרא סמיע? האם מקובל עליכם שדרוזי יגור בבני ברק או במאה שערים? למה לשנות את ההוראה? הייתה 100% עד 31 בדצמבר 2023. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שר האוצר הקודם, אביגדור ליברמן, חתם על האפשרות לחיילים ביישובים הדרוזים לבוא לבני מקום. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> אני רוצה להגיד לכם, באמת, כשאתם מדברים על אנשי מילואים, זה כולל אנשי מילואים בני העדה הדרוזית? או רק חוק הלאום היהודים? אני שמעתי כאן כל הזמן, גם יושב-ראש, יהודים-יהודים. הדרוזים נלחמים, שילמנו מחיר ונמשיך להילחם ונמשיך לשלם מחיר במלחמות. לא יעלה על הדעת שבשנה וחצי העדה הדרוזית דורכת במקום. אנחנו לא יכולים לגור בעיר, לא יכולים לעבור רחוק מהמשפחה. אני שירתי בצאלים, שירתי בעזה. החברים שלי היהודים הביאו את האישה והילדים אליהם לקיבוץ, אני לא, היא נשארה בבית. כבוד יושב הראש, באמת אני חושב, רמ"י יחד איתנו במהלך רוצים 100% ומי שמתנגד זה הכנסת, זה השרים מהממשלה מתנגדים. חבר'ה איפה אנחנו חיים? שנה וחצי מגרש אחד. ואני רוצה להגיד לך עוד משהו, בהחלטת ממשלה יש כסף, תקציב צבוע לסבסוד, על חשבון הרווחה, על חשבון החינוך, על חשבון הרבה דברים. הכסף הזה נמצא עדיין באוצר, בהחלטת ממשלה 1975 וההחלטה הנוכחית הכסף נמצא במגירות, למה לא להשתמש בזה? למה לא לפתוח? בושה. אני אומר לכם, זה הורס אותנו, הורג אותנו. מה אתם רוצים שהדרוזים יעשו? יעברו לסוריה? יגורו במרכז? איפה? אני רוצה להגיד לך יושב-הראש, כמו שאתה יושב-ראש הוועדה נגב וגליל, הדרוזים נמצאים בגליל. איפה היחס לדרוזים? איפה הוא? אני מתבייש שאני עושה שש שעות בחג על מנת להעלות את זה ואומרים לי ארבע ישיבות נעשו כאן, פעם אחת לא דובר על הדרוזים, מה קרה? מה קורה כאן? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה לא דיברו על הדרוזים? << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> כאן בישיבה הזאת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא נכון. אני קיימתי בעצמי כמה ישיבות על הדרוזים דווקא בעניין הזה. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> יושב-הראש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אל תוציא פה את דיבתנו רעה. אנחנו בעניין הזה נאבקים לצד העדה הדרוזית גם על היכולת לתת לבני מקום בדיוק בהיבט הזה. בדיוק כמו שידע אביגדור ליברמן לחתום על בני מקום, יכול גם בצלאל סמוטריץ' לחתום על בני מקום. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> שלא יגידו בני מיעוטים. אני לא בן מיעוטים, אני דרוזי ישראלי טהור, שאני נלחם כתף אל כתף ושבהלוויות כולם באים לחבק, אבל אחרי ההלוויות כולם שוכחים אותנו, כולם שוכחים אותנו. ראיתי אותם שבאו ביקרו וחיבקו אבל אחרי זה נעלמו. חלקה לחלל יודעים לתת לי, אבל מגרש לחייל לא נותנים לי. מה זה בן מיעוטים? אתם משווים אותי לאום אל פאחם? אתם משווים אותי לסכנין? למה? אני בן 18 גיוס חובה, שם אין גיוס חובה. למה להגיד לי בן מיעוטים? למה? אני ישראלי ואמשיך להיות ישראלי. זה מרגיז. אני אומר לך כבוד יושב-הראש, הגיע הזמן שמישהו יקדם את בני מקום כמו שהיה עם ליברמן ועם אחרים ועם בני בגין ועם שרון, מה קרה? ראש הממשלה ביבי הנחה ב-9 במרץ בני מקום לעדה הדרוזית והצ'רקסית, מה קרה עד עכשיו? יושב-הראש, שום דבר לא קרה. אני רוצה להגיע שיפתחו מכרזים, רותי, לפתוח מכרזים לעדה הדרוזית זה לא מקובל וזה לא מכובד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מסכימה עם הדברים שהוא אמר, אני רק חושבת שכל הלוחמים שלנו צריכים לקבל את 100% הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חד משמעית. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בלי הבחנה. כל מי שנלחם עבור מדינת ישראל ועבור כולנו ונמצא שם, ובאמת העדה הדרוזית היא שותפה אמיתית לקיום וללחימה על הקיום שלנו פה. אני גם מסכימה להגיד שבני מיעוטים זו ממש לא ההגדרה, אבל אני חושבת שאנחנו צריכים לדרוש שזה יהיה לכל הלוחמים שלנו בלי הבחנות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, לפני הסיכום. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא רוצה להעיק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש פה שני סיפורים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני ראיתי, מסוכם לי הכול. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אתן לך. אחד, לא הקצו מספיק להוציא 900 מגרשים שמתוכם כמה פורסמו? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> יש מודעות של 1,300 מגרשים, זה יגדל במאות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה חוברות מכרז יש לכם עד עכשיו? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> מכרז יצאו 300 והשבוע יעלו עוד מגרשים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז מה זה? בעצם כלום. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> יש 5,000 יחידות דיור שהוקצו במסגרת המחיר למשתכן, והמספרים גדלו, זאת אומרת התיעדופים גדלו בהחלטת המועצה האחרונה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה זה התיעדופים גדלו? מה זה הסיסמאות האלה? אתה יכול בבקשה לדבר אליי בשפה שאני אבין? אני לא מבינה כלום. - - - ואף צפיתי בזה ואני אומרת לך... << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> א', הוציאו מעט מידי מגרשים. ב', יש את פטנט עלויות הפיתוח. בסוף בעלויות הפיתוח אומרים לו: לא, נתנו לך הנחה שם. א' קטמנו אותה. למה ההנחה היא רק עד 450,000 שקלים ולא 900,000 שקלים? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מאיפה זה בא? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לפני 20 שנים זה היה 400,000 שקלים. כאילו הגדלתם את ההנחות אבל קטמתם אותם . << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> על יסוד מה זה ניתן, אפשר לדעת? אפשר קצת מסגרת חוקית של הדיון פה, חבר'ה, במקום סיסמאות? אפשר לשאול כמה שאלות, אדוני היו"ר? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה, כן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הייתה החלטה להקצאת קרקעות, נכון? לחיילי מילואים? לא קבעו כמה אדמות ולא קבעו כמה קרקעות, פשוט נתנו החלטה עקרונית. מי קבע את המספרים? תודה. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> מועצת מקרקעי ישראל בישיבה בראשותו של ראש הממשלה נקבעה מדיניות הנחות מיטיבות מאוד שבמסגרתה הוגדלו ההנחות לקרקע באזור הנגב והגליל. בתוך זה הוגדלו שיעורי הקדימויות למילואימניקים בהחלטת המועצה האחרונה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה זה קדימויות? אפליה מתקנת או קדימות או נקודות בתוך זה? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> קדימות זאת אומרת שאם יוצאים מכרזי הרשמה והגרלה, המחיר הוא מחיר פיקס ועל זה הנחות, זאת אומרת המכרז הוא לא על כל המרבה במחיר. יש קדימות שניתנת לקבוצה של מילואימניקים. זה טעון חתימה של שר אוצר, זה גדל ל-50%. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה 50%? למה? על יסוד מה אתם מגדירים את ה-50% הזה? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> מה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה שאני מפריעה לכם, בגלל זה אני רוצה מסגרות חוקיות. מי החליט על ה-50%? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> זה באזור הנגב והגליל משום שרוצים גם לתת תיעדופים לבני מקום. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז אני לא רוצה. רק רגע אחד, אני שוב שואלת מסגרות משפטיות כדי לדעת מי אחראי? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> מועצת מקרקעי ישראל. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זו עבודה שלכם, יפה. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> לא, רגע. יש מועצת מקרקעי ישראל ויש רשות מקרקעי ישראל. במועצת מקרקעי ישראל יש חברים שמורכבים ממשרדי ממשלה ומקק"ל, משרד ראש הממשלה חבר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל החלטת הממשלה. << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> זה בעקבות החלטת הממשלה. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> בעקבות החלטת הממשלה נקבע 50%. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> החלטת הממשלה דיברה רק על 50%? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אנחנו לא ממציאים המצאות. החלטת הממשלה נתנה טווח עד 50%, והחלטת המועצה יישמה את זה על הצד הגבוה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יפה, אז קודם כול אני רוצה לתוך הפרוטוקול, בגלל זה אני שואלת את השאלות הללו, אני רוצה להבין מה קורה פה. האם הממשלה החליטה שזה עד 50%? אני איכשהו לא ראיתי את זה, אז אם את אומרת לי אני מקבלת את זה. לא צריך, אני מאמינה לנציגי המשרדים, אז יש לנו פה החלטה שהיא עד 50%, ואני קודם כול רוצה לשאול באמת את נציגי הממשלה למה הם חשבו שבעת הזאת צריך לתת עוד תיעדופים במקום לתת תיעדוף מלא לאנשי מילואים? זה קודם כול. אני רק רוצה להבין, את ה-35% או את הטווח של עד 50%, מי קבע שזה יהיה 35% ולא 50%? המועצה? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> ניתן 50%, בסוף זה הושם על הצד הגבוה של החלטת הממשלה. החלטת הממשלה זו החלטת מדיניות שהתקבלה על ידי השרים. נועה מושייף, משרד המשפטים. החלטת הממשלה, כפי שוודאי כולנו מכירות, זו החלטת מדיניות שניתנת על ידי השרים ומועברת בישיבות הממשלה. החלטת הממשלה עברה ודיברה על טווח של 35-50 אחוזים, היא יושמה במועצת מקרקעי ישראל על הצד הגבוה. זאת אומרת, ממש עד 50%. לצורך העניין המועצה יכלה גם פחות, אבל היא יושמה עד הצד הגבוה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לסכם את הדיון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רק נשאל עוד שאלה אחת ברשותך, חבר הכנסת פורר. הייתה החלטה שאני מנסה להבין אותה, של 90% הנחה בעוטף ובעוד מקומות. מישהו יודע לומר לי על זה משהו? מה קורה עם זה? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> כן, דיברנו על זה. זו גם מדיניות שנקבעה בהחלטת המועצה. ההחלטה נקבעה אז אחרי עבודת מטה עם משרד ראש הממשלה. ראש הממשלה בעצמו הגיע לישיבת המועצה ובמסגרתה גם עוגנו התנאים. בגדול, יש שלושה עוגנים להחלטה הזאת. אחת, דיפרנציאציה בין אזורי עדיפות. יש קו עימות אזור עדיפות א' אזור עדיפות ב'. ככל שמתקרבים לאזור סמוכי גדר, מטבע הדברים גובה ההנחה גדול יותר. יש הנחה גדולה יותר למילואימניקים על הנחת הבסיס, ויש גם דיפרנציאציה בין מחוסרי דיור למי שמחזיק דירה מתוך הנחה שמי שמחזיק דירה שיעור ההנחה שהוא מקבל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ויש גם סכום מקסימום להנחה. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> 900,000 למחוסרי דירה ו-500,000 לבעל דירה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אוקיי. אני רוצה להבין נאמר עכשיו, בעוטף, הוקצו קרקעות למכירה? בעוטף עצמו. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> העוטף הוא קו עימות, זה בכלל ניתן באפס. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה זה אומר ניתן באפס? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> הקרקע באפס אין תשלום, רק הוצאות פיתוח. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל איפה יש לך את זה? באילו אזורים יש קרקעות לקניה? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> יש בקיבוצים ובקיבוצים אין קרקעות שיוצאות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני שואלת פרקטית, אל תכעסי. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> יש בשדרות מגרשים שהולכים לצאת במכרזי הרשמה והגרלה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ומי שרוצה לא לגור בעיר, אלא לגור בקיבוץ או להקים קיבוץ חדש בעוטף? << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> דיברנו על זה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא ראיתי. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> חלק מהמורכבות זה מהמגרשים האלה, דווקא ההתיישבות הרבה פעמים שומרת ולא מאפשרת את המכרזים האלה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל אלו אדמות מדינה. אז אני אסביר ואומר שדיברתי עם לוחמים רבים, מילואימניקים רבים, בכללם הבן שלי שעבד ועובד בבארי וגר במפלסים בשכירות כמובן. והבנו מהם שהם חלוצים ואכן רוצים להקים יישובים חדשים לא בשדרות ובאופקים שהן ערים קיימות, אלא להקים יישובים סמוכי גדר בקו העימות הראשון, יש הרבה חלוצים כאלה למען ביטחוננו וחסדנו, אלא שהם לא מקבלים מהמדינה שום אדמה פוטנציאלית. לכן אני אומרת פה, עם כל הכבוד, כל העוטף זה אדמות מדינה. למה החלוצים האלה צריכים לגור? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אבל הקמת יישוב חדש זה יותר מלהקצות קרקע. הקמת יישוב חדש בסוף מחייבת עבודת ממשלה, החלטת ממשלה, זה לא להקצות קרקע ולהקים קיבוץ. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הממשלה לא החליטה שהיא רוצה להקים יישובים חדשים? << אורח >> נועה מושייף: << אורח >> אני רק אומרת שזה לא רק קח קרקע ותקים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא ברור. קודם כול תקשיבי טוב, המדינה הזאת קמה בשנייה תוך ככה בחומה ומגדל, לו היינו עושים את זה אגב, בעוטף, היינו במקום אחר היום. אפשר לעשות משהו ככה כשאתה רוצה לשים אחיזה בקרקע. זה לא כזה מסובך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לסכם כי זה לא דיון אחרון. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> אנחנו בעד הקמת יישובים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גם אני. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> ואנחנו עושים עבודת מטה עמוקה לדבר הזה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אין כמו זה. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> יש יישובים גדולים בנגב, לא בעוטף, גם מלאכי וגם תילה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש גם החלטות מדינה על הקמת יישובים שעדיין לא בוצעו. כולל החלטות מהממשלה הקודמת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בעוטף עצמו יש צורך גדול ויש שטחים ענקיים. אני מסתובבת שם כל הזמן. זה אזורים אדירים בגודלם ויש המון חלוצים שרוצים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, תודה. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> הערה של משפט אדוני, אפשר? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, משפט. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> אני מבקש שאם יתקיימו דיונים נוספים בנושא הזה ואדוני רוצה לשאול אותי על מחירים, אז פשוט להגיד לי מראש אילו יישובים? דיבר אדוני על יישובים באזור המגזר הערבי או יישובים יהודיים, פשוט תגיד לי מראש ואני אברר את המחירים ואני אבוא ואציג את התמונה המלאה של ערכי הקרקע בכל אזור ואזור שאתם חפצים לשמוע לגביו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> רות אפריאט: << אורח >> יכול אדוני גם לזמן נציג אוצר משום שהוצאות פיתוח זה מדיניות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תהיה הפסקה לפני הדיון הבא? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שתי דקות הפסקה, לא מעבר לשתי דקות כי אנחנו מוגבלים בזמן, אנחנו צריכים לשחרר את האולם. סליחה, טלי, אני רוצה לסכם את הדיון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה אדוני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אחד, הוועדה קוראת לממשלת ישראל לתקן את החלטת הממשלה, הנחה של 100% ללוחמים, בין אם זה מילואימניקים, סדירניקים, זה בכלל לא משנה – לתקן את ההחלטה ל-100%. שתיים, לקטום אותה במחיר יותר גבוה מהמחירים הקטומים כרגע, זאת אומרת כרגע זה קטום ב-900 ו-500, זה חייב להיות במחירים גבוהים יותר שמתכתבים גם עם מחירי השוק היום. שלוש, לתקן את זה ולאפשר מדרגה גם לבעלי דירת מגורים יחידה שעוזבים את המרכז ועוזבים לנגב או לגליל. זה שיש מילואימניק בן 30 עם משכנתא על דירת שלושה חדשים במרכז הארץ, אני רוצה לעודד אותו לעבור לנגב ולגליל, אני רוצה לאפשר לו את ההנחה המלאה ולא להתייחס אליו כאוליגרך בגלל שהוא מחזיק דירה שהוא קנה אותה בשיניים. לקבוע סבסוד מלא להוצאות הפיתוח בנגב ובגליל, 100% סבסוד ללוחמים הוצאות פיתוח בנגב ובגליל. לא יכול להיות שדרך הוצאות הפיתוח המחירים עולים למחירים לא הגיוניים. אני מבקש משר האוצר לחתום על תקנת בני מקום, בדיוק כפי שחתם שר האוצר הקודם, כדי לאפשר ליישובים גם במובן הזה לקבל את בני המקום. בטח כשאנחנו מדברים על היישובים הדרוזים. זה ברור לחלוטין, זה צריך להיות goes without saying בעניין הזה. אני מבקש דיון נוסף לתאם, שבו גם נקבל רשימה של דוגמאות שבהם יצאו מכרזים. המנהל הוציא הודעה על 900 יחידות דיור שהוא הוציא למכרזים. אני מבקש לקבל איפה פורסמו המכרזים? כמה יצאו בכל ישוב ובהתאם לזה את ההערכות של השמאי הממשלתי. אני כבר אומר מראש, ביישובים בנגב ובגליל אני אבקש מהשמאי הממשלתי את ההערכה ביישובים סמוכים בטווח של 10-15 ק"מ. זאת אומרת שזה צריך להתכתב עם היישובים הסמוכים ליד, אלו גם הנתונים שאנחנו נחפש. אני אומר את זה מראש. הדבר הזה הוא בנפשנו. מחירי הדיור הגיעו למחירים בלתי הגיוניים באופן כללי בגלל הספסור בקרקע, כשאנחנו מדברים על היכולת שלנו היום ליישב את הנגב והגליל הדבר הזה קופץ פי כמה. לא יכול להיות שלוחם שחוזר הביתה – בטח אם נסתכל על היישובים הדרוזים – והוא לא יכול לבנות את ביתו, זה הדבר הכי בסיסי. אם אנחנו אומרים לו להגן על הבית – שגם יהיה לו בית. תודה רבה, הישיבה הזאת נעולה, בעוד שתי דקות אני פותח את הישיבה הבאה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:53. << סיום >>