פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 83 ועדת הכלכלה 10/06/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 697 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, י"ד בסיון התשפ"ה (10 ביוני 2025), שעה 13:30 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס) (תיקון מס'..), תשפ"ה- 2024 בדבר תעודות רפואיות לעובדי הטיס << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אליהו ברוכי – מ"מ היו"ר יבגני סובה משה פסל חברי הכנסת: ינון אזולאי מוזמנים: רון שלמה סולומון – ייעוץ וחקיקה (המחלקה למשפט כלכלי), משרד המשפטים ד"ר שרון לוי – מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות, משרד הבריאות הילה עמר – לשכה משפטית, משרד הבריאות ד"ר ערן שנקר – רופא, רשות התעופה האזרחית גבע שטרן – מנהל מחלקת רגולציה, רשות התעופה האזרחית יבינה זכאי בראונר – מחלקה משפטית, רשות התעופה האזרחית רעות אלון – מנהלת תחום רגולציה, רשות התעופה האזרחית פרופ' אמיר אלעמי – רופא תעופתי מוסמך בכיר, רשות התעופה האזרחית אסף בן מיכאל – סמנכ"ל למבצעים בפועל, רשות שדות התעופה אדוה אדיב – מנח"ט תעבורה אווירית, רשות שדות התעופה מידן בר – יו"ר האיגוד הארצי לטייסי נתיבי אוויר בישראל אפרת פוקס – מנהלת קשרי ממשל, חברת אל על ייעוץ משפטי: נעמה דניאל מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)(תיקון מס'..), תשפ"ה-2024 בדבר תעודות רפואיות לעובדי הטיס << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> צוהריים טובים. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת כלכלה, י"ד בסיון תשפ"ה, 10.6.25, הצעת תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), תיקון מספר, תשפ"ה-2025. מי מציג את הנושא? << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> אני יבינה זכאי בראונר, אני מהמחלקה המשפטית של רשות התעופה האזרחית, לצדי ד"ר ערן שנקר, רופא הרשות, וגבע שטרן, מנהל מחלקת תקינה, והיינו צוות שעבד על התקנות האלה לאורך תקופה מאוד ממושכת. בגדול אנחנו מתואמים עם הציבור בעל העניין, היו פה הערות של רשות שדות התעופה, של חברות תעופה, של משרד הבריאות, שאת רובם קיבלנו, אבל יכול להיות שיש כאן נציגים נוספים שרוצים להעיר, ואנחנו נשמע. אני אגיד שמדובר בתוספת לתקנות הרישיונות. תקנות הרישיונות זה תקנות שעוסקות ברישוי אישי של עובדי הטיס, טייסים, פקחי טיסה וכדומה, שבגדול אומרות שאדם לפני שהוא מקבל רישיון או בצמוד לרישיון הוא צריך תעודה רפואית, צריך לוודא שהוא כשיר להטיס מטוס, לעמוד במגדל, מה שזה לא יהיה. הסטנדרטים הבין-לאומיים של ארגון התעופה הבין-לאומי, קרי אמנת שיקגו לטובת העניין הזה, מכונסים בנספח אחד לאמנה. מה שעשינו, עשינו עבודה של התאמה של התוספת הראשונה ברישיונות דהיום לעומת נספח 1 לאמנה, ובמקום שגילינו פערים ניסינו עד כמה שאפשר להשלים אותם, לתקן נוסח קיים, כדי שזה יהיה יותר מדויק וכדומה. בגדול יש תעודות משלושה סוגים. הסוג הראשון הוא לטייסים מסחריים, הסוג השני לטייסים פרטיים, כלומר כאלה שפחות מטיסים נוסעים מאחורה אז הדרישות פחות חמורות, ופקחים שעומדים במגדל ומווסתים את התנועה האווירית שהרבה פעמים דווקא ההוראות לגביהם, בפרט בראייה ושמיעה, הן מחמירות כמו טייסים מסחריים, כלומר סוג 1 וסוג 3 יהיה הרבה פעמים דומה וסוג 2 פחות חמור. בנוסף משהו שחייבים לדעת אותו לפני שמתחילים לדבר על המסמך הזה זה שישנו רופא רת"א, כאן לצידי, שהוא האוטוריטה בהקשר של נושאים רפואיים שקשורים לעובדי טיס, הוא גם זה שייתן בפעם הראשונה את התעודה הרפואית לאדם שרק כרגע מבקש רישיון לראשונה בחייו. לאחר מכן התקנות אומרות, וכך זה בכל העולם, שטייס מזמן לזמן, כל פעם שאני אומרת טייס אני מתכוונת לכל עובדי הטיס הרלוונטיים, אבל אני אגיד רק שם גנרי טייס, נבדק בדיקות ביקורת, בדיקות תקופתיות, לא שולחים אותו לדרכו וזהו. וישנם כ-60 או 40 רופאים תעופתיים בקהילה. רופא תעופתי הוא רופא לפי פקודת הרופאים, משרד הבריאות נתן לו רישיון, אבל הוא עבר איזה שהיא הכשרה ומכיר את הסטנדרטים שלנו והם בודקים את הטייסים מזמן לזמן, לא רופא רת"א, אבל הם כן נדרשים, ואנחנו נקרא את זה ובמסמך זה עולה, לדווח אם יש איזה שהוא ממצא, להתייעץ וכו'. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה בעצם רופא מוסמך ורופא מוסמך בכיר. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> נכון מאוד כשהפער הוא באמת הוותק, רופא מוסמך בכיר הוא ותיק יותר מרופא מוסמך. בכל פרק שאנחנו נקרא יש דרישות כלליות ודרישות ספציפיות בנושאים של ראייה ושמיעה, ככה בנויה התוספת. במהלך הקריאה אנחנו יכולים להיכנס לרזולוציות היותר מדויקות של זה, אבל דברים מאוד עקרוניים שהם בעיניי הדברים החשובים פה במה שאנחנו מביאים לוועדה, זה שתי הקלות מאוד גדולות ברגולציה דהיום. אחת, תקנה 68 שדנה במקרים מיוחדים כשיש בשטח הרבה מאוד וריאציות של ליקויים, מחלות פגמים, כי מה לעשות כולנו בני אדם, ועדיין זה לא אומר שהאיש לא יכול לתפקד כמו שצריך, כטייס או כפקח טיסה, אולי עם מגבלה מסוימת, ערן יכול לומר, הטייס יכול לטוס רק ביום, אבל הוא יכול לטוס. זה מקום שאנחנו מדברים על עיסוק של בן אדם ועל פרנסה, אז כמובן שהיד לא קלה על ההדק בלקיחת התעודה הרפואית, שוקלים בכובד ראש ונתנו פה סמכויות לרופא הרשות לתת גם במקרים המיוחדים האלה, שבהם אין התאמה מלאה לסטנדרטים בתוספת, קרי לאמנה. זו הקלה ראשונה. הקלה שנייה, שהיא גם מאוד חשובה בעיניי, זה שנכון להיום במקרים מאוד מיוחדים ערן נדרש להתייעץ עם ועדה רפואית מייעצת כחובה, התייעצות חובה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מי אלה חברי הוועדה? << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> חברי הוועדה הם רופאים תעופתיים שהשר הגדיר אותם כרופאים תעופתיים שרשאים להיכלל במותב של ועדה רפואית מייעצת חובה, זה מפורסם ברשומות. אני אישית נתקלתי בשניים או שלושה מקרים שנדרשנו לכינוס הוועדה הזאת וזה מאוד קשה ומסורבל, כי יש מעט רופאים, כי הרופאים האלה כשלעצמם זו רשימה מצומצמת מתוך כלל הרופאים. סתם לדוגמה אם הבעיה היא של הטייס היא בעיה לבבית וצריך קרדיולוג, אבל בוועדה אין קרדיולוג, אז נדרשת עוד התייעצות נוספות והבעיה היא לעניין משך הזמן שמתקבלת החלטה בעניינו. זאת אומרת ההכבדה הרגולטורית היא בעיקר עליו, כי הוא נדרש להמתין להחלטה, הוא יושב בינתיים בבית, הוא לא יודע מה קורה איתו. אז הפכנו את כל הנושא הזה בעידן המיילים והאינטרנט והעובדה שערן יכול להרים טלפון לקולגה שהוא קרדיולוג וכו' ולא צריך באמת את הסרבול הבירוקרטי הזה, הפכנו את זה מוועדה חובה לוועדה רשות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אבל ההתייעצות שלו היא חובה? << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> ההתייעצות שלו היא חובה במקום שיש בעיה ספציפית. אנחנו נקרא את זה, אנחנו נבין באיזה נסיבות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ביטלתם את הוועדה, כי היה קשה לכנס אותה וכו' וכו', אבל עדיין צריך לתת למישהו להתייעץ על הנושא הזה. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> ברגע שהטייס עומד, זה שזה פעם ראשונה, אז לי יש את הסמכות לתת לו, אבל הוא עומד, זאת אומרת תיאורטית גם פקיד או AI היה יכול לעשות את זה. כאשר הוא לא עומד, ובוא נגיד שיש לו בעיה אורתופדית ואני לא אורתופד, יש לו בעיה קרדיולוגית ואני לא קרדיולוג, אז אני זה שמתייעץ על מנת לשמוע מהקולגות שלי, לא זה שבדק אותו וממליץ או לא ממליץ, יכול להיות שהוא לא ממליץ ואני חורג מזה ואומר בכל זאת התייעצתי וחשבתי אז כן. התשובה היא, הרופא של רת"א מתייעץ על מנת בטח לאשר כשזה לא עומד בתקנה עצמה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעבור להקראה. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> הצעת תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס) (תיקון מס'...), התשפ"ה- 2025 אנחנו לא יודעים עדיין לומר את מספר התיקון. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6(ב) ו-(ג) לחוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן - החוק) ובהתאם לסעיף 197 לחוק, לפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי סעיף 168(ב) לחוק, בהתייעצות עם שר הבריאות לפי סעיף 6(ב) לחוק, לעניין תקנות 6א ו-8 – לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה: תיקון תקנה 60 1. בתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981 (להלן - התקנות העיקריות), בתקנה 60 – (1) במקום ההגדרה "בדיקת ביקורת", יבוא: ""בדיקת ביקורת" – בדיקה רפואית שמבצע רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר או רופא הרשות, שאיננה בדיקה ראשונית ואיננה בדיקה תקופתית ומטרתה לברר אם חלף, באופן מלא או חלקי, השינוי במצב בריאותו של הנבדק, שבשלו נרשמה הגבלה בתעודה הרפואית או בוטל תוקפה;"; (2) בהגדרה "בדיקה ראשונית", במקום "בדיקה רפואית יסודית" יבוא "בדיקה רפואית שמבצע רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר או רופא הרשות," ובמקום "לקביעת" יבוא "לשם קביעת"; (3) בהגדרה "בדיקה תקופתית", אחרי המילים "בדיקה רפואית" יבוא "שמבצע רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר או רופא הרשות," ובמקום "לקביעת" יבוא "לשם קביעת"; (4) אחרי ההגדרה "טופס בדיקה רפואית" יבוא: "פסיכולוג" – כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז–1977; נסביר בגדול שהיה צורך בדיוק במונחים האלה בהגדרות גם במובן של הסמכויות. לא היה לגמרי ברור מה עושה רופא מוסמך, מה עושה בכיר, מה עושה רופא הרשות, אז התאמנו את הסמכויות לסוג הבדיקה והוספנו את המונח פסיכולוג משום שבסעיף של ההיוועצות, שנגיע אליו, שרופא הרשות יידרש לו, כאמור במקרים המיוחדים, כמו שהסברנו קודם, יכולה להיות גם התייעצות עם פסיכולוג. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה החלק הכללי של התקנות שעוסק באופן כללי בסמכויות של הרופא, של רופא מוסמך בכיר ובהמשך אנחנו נגיע לתוספת שבה מפורטים התנאים הבריאותיים. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> והשנה הנושא של הפסיכולוג, לכאורה לפני זה היינו צריכים לעצור את הטייס, להגיד לו שהוא לא יכול להיות באל על יותר כי היה לך איזה שהוא אירוע כזה או אחר במהלך המילואים, אתה גם במילואים וגם טייס, אז עכשיו שישה שבועות נשלח אותך לייעוץ ולא תטוס. הצלחנו בגלל המצוקות - - - << אורח >> מידן בר: << אורח >> זה רק אם הוא דיווח. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> נכון. יש ארגון רעות, אפרופו יושב ראש של איגוד הטייסים המקצועיים מנתיבי האוויר, ובתוכו יש ארגון רעות שמדווחים במהלך הטיסות והם מגיעים ואנחנו מאפשרים להם להמשיך לטוס כאשר הם בתהליך פסיכולוגי שאין סכנה לבטיחות בטיסה, סכנה לו, סכנה לנוסעים ולא אומרים לו שהוא פסול כי רק הלכת לייעוץ זוגי בטעות במהלך התקופה האחרונה. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> תיקון תקנה 61 1א. בתקנה 61 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א)(2)(ב), במקום "פרק 1 לתוספת" יבוא "התוספת"; (2) בתקנת משנה (ב)(2)(ב), במקום "פרק 1 לתוספת" יבוא "התוספת"; (3) אחרי תקנת משנה (ד) יבוא: "(ה) רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר או רופא הרשות, רשאים לקבוע בתעודה רפואית מגבלה הנחוצה לשם הבטחת הפעלה בטוחה של הזכויות לפי רישיונו והגדריו של הנבדק.". נאמר במילה ששוב ההפניה הייתה פה שגויה, לא מדובר רק בהפניה לפרק 1 לתוספת, שהוא פרק כללי אגב, אלא לכל התוספת ויש פה תיקון לשם הדיוק. בנוסף, שוב, היה עירוב תחומים בתוך הפרק השמיני לתקנות שהוא הפרק שמעגן, כמו שאמרה נעמה נכון, את הסמכויות עוד לפני שמגיעים לתוספת שהיא מאוד מקצועית, זה הסטנדרטים הרפואיים כשלעצמם, לא היה ברור, בשטח היה ברור, אבל בתקנות כעניין פרשני לא היה עד הסוף ברור מי מוסמך לעשות מה. יש פה הוראה שאומרת כל רופא תעופתי, גם המוסמך, גם הבכיר, גם רופא רת"א רשאים לקבוע מגבלה. אני רק אחדד שזו מגבלה רפואית בתעודה הרפואית, זה לא מגבלה ברישיונו של הטייס. יכול להיות שהיא תתורגם גם למגבלה ברישיונו של הטייס, אבל זו סמכות של רשות הרישוי, כלומר מחלקת רישוי עובדי טיס ברת"א ולא סמכות רפואית, זו סמכות מנהלית. תיקון תקנה 63 2. בתקנה 63 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א) – (1) בפסקה (1), במקום "ובלתי מטעה" יבוא "ומדויק"; (2) בפסקה (2), במקום "ובלתי מטעות" יבוא "ומדויקות" ואחרי מגבלה אחרת" יבוא "שלו, ואם המחלה תורשתית – גם של בני משפחתו"; זה היה בעבר בפרט 1.2 בתוספת והפרט נמחק בהקבלה והועבר לכאן. (3) במקום פסקה (3) יבוא: "(3) יחתום על כתב ויתור על סודיות רפואית, לפי הנוסח בטופס שיפורסם באתר האינטרנט של הרשות"; << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> פה אנחנו בכוונה העלינו את זה לציבור, כי ויתור סודיות רפואית זה דבר חשוב מאוד, בעצם מוותר על הונו האישי הרפואי וזה היה משפט קצר, 'מוותר על סודיות רפואית', ואנחנו החלטנו למען הסר ספק להסביר לטייס, לעובד הטיס, על מה הוא מוותר ועבור מה מותר לרשות המדינה לבקש את המידע. זה לא לכל דבר, זה לא לכל רופא, זה רק לפעילות הזו. ואיך אנחנו גם מגדירים מי חשוף, לא כל עובדי רת"א יכולים, אלא רק המחלקה הרפואית ורק תחת חיסיון רפואי בין הרופאים. הפעם זה תחת משרד הבריאות וחטיבת הבריאות, וגם חוק ניוד המידע הרפואי, להבין איך אנחנו מצליחים בצורה הדיגיטלית החכמה להקטין כמה שיותר את המידע אנחנו כרשות מבקשים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה יפורסם באתר האינטרנט? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הכתב עצמו. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> בשביל שזה לא יהיה מילים קטנות כשהוא בא לרופא ואז 'תחתום כזה' כמו בביטוח ולא קראת, אז העלינו את זה, כל טייס יכול להיכנס, לקרוא, להבין על מה הוא בעצם חותם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> המידע לא יפורסם? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> המידע לא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל מי יהיה נגיש למידע? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> רק המחלקה הרפואית של רת"א והרופאים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> והיום אין לכם בעיה להגיש לתיק הרפואי? אני רוצה להבין, כשהטייס מפקיד בידי רת"א את המידע הרפואי, שלא יחשוש שהדבר הזה עלול למנוע אחר כך ממנו להתקדם, שזה לא יזלוג לגוף כזה או אחר. אם בן אדם אומר, אם אני עברתי משהו ואני לא רוצה שאתם תדעו, כי זה יכול להיות גם סיבה לעיכוב בקידום שלו, לא משנה באיזה תפקיד. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> נכון, אבל זה בא דווקא לכיוון האחר, כשטייס מגיע לחדר מיון, עובר התקף לב או בעיה אחרת ואז אנחנו רוצים לקבל את המידע על מנת להחזיר אותו לכשירות כמה שיותר מהר. עד היום, כשלא היה את חוק ניוד המידע או לא היה לנו, אז היינו מעכבים אותו הרבה מאוד ושולחים אותו כמו פעם, טופס 17, לך תביא, לך תחזיר, לך לקופת חולים, תוריד לי, תשלח לי. היום הדברים האלה בצורה דיגיטלית הרבה יותר מהירים, אבל גם ממודרים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מבחינת הטייסים אין התנגדות לדברים האלה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רק אציין, להשלים את התמונה, שהסמכויות הכלליות קבועות בחוק הטיס שנחקק בשנת 2011. בסעיף 6(ו)(1), הסעיף אומר שרופא הרשות, רופא מוסמך או ועדת ערר רפואית רשאים לדרוש מכל אדם לרבות ממטפל וממוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה למסור להם מידע או מסמך המצוי בידם לגבי מצבו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> עם זה אין לי בעיה, מה שראיתי באדום, שזה יפורסם באתר, בגלל זה שאלתי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק הטופס. זו הוראה שלא היה צריך כל כך לקבוע אותה בתקנות, היא כבר קבועה בחוק, כי כתוב: המבקש תעודה רפואית או את חידושה יחתום על כתב ויתור סודיות רפואית לגבי מידע או מסמך, והיה צריך רק לקבוע איך זה ייעשה. ורק להשלים, החוק קובע שהרופא לא יכול להעביר הלאה מידע, כלומר רופא הרשות, רופא מוסמך או ועדת ערער לא ימסרו מידע או מסמך שהגיע לידיהם לפי הוראות סעיף קטן זה, אלא למי שהוסמך לכך על פי דין או לפי צו של בית משפט << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זו תקנה שגם בזירה הבין-לאומית קיימת? כלומר גם טייסים במדינות אחרות מוותרים? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> מוותרים כולם, אבל אנחנו יותר הגבלנו. התקנה גם ב-FAA בארה"ב היא מאוד רחבה. למשל אם אתה טייס אל על בדרך לשדה התעופה ובמקרה עבר ינשופון ונמצא עם רמת אלכוהול אז הוא מעוכב גם בטיסה כי זה אותו משרד תחבורה. בארץ יש הפרדת רשויות וזה לא בהכרח קורה עדיין. דווקא אנחנו מאוד ממדרים בין משרד למשרד בממשלה, זה לא עובר לכל הממשלה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם טייס בדרך לטיסה יעוכב על ידי משטרה וימצאו רמת אלכוהול שמבחינת המשטרה היא יותר גבוהה, אז יצטרכו לבחור טייס? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> לא, תיאורטית רת"א לא תדע על זה. ייקחו לו את האוטו, עצרו אותו - - - ו << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא יכול לעלות למטוס לפי זה. << אורח >> מידן בר: << אורח >> בארה"ב שוללים לו את כל הרישיונות של משרד התחבורה, טיסה, נהיגה, ספינה, הכול, על אותה בדיקת ינשוף. אבל השאלה של עורכת דין דניאל דווקא חשובה. אני שואל שאלה אחרת, האם המידע הזה, ויתור על סודיות רפואית כתנאי לקבלת רישיון, האם הוא יכול בסוף לעבור לחברות ביטוח במקרה של אירוע? כי תיכף נדבר על זה, יש פה סוגיות ביטוחיות לא פשוטות, כי חברת ביטוח היא גוף שהוסמך. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> התשובה היא לא, כי האדם מול חברת הביטוח קובע מה הוא מעביר לו. חברת ביטוח היא לא גוף רפואי לצורך העניין, היא גוף מימוני פיננסי. << אורח >> מידן בר: << אורח >> היא לא גוף שהוסמך? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> לא, ולכן אתה לא מעביר. רת"א לא מעבירה לשום גוף, גם לא לגופים אחרים. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> אני רק רוצה לציין שצריך להסתכל על התקנות האלה באספקלריה קצת הפוכה מהגישה פה. זה לא העניין של הטייס, יורשה לו לעלות עכשיו על המטוס, כן או לא, בסוף יש פה אינטרס ציבורי, רת"א היא גוף ממשלתי שעיקר מעייניו באינטרס הציבורי שכשאני עולה לטיסה או כל אחד מאיתנו, הטייס בקוקפיט הוא טייס שכשיר להטיס את המטוס מבחינה רפואית, הוא לא חלילה אחד שיקרה לו אירוע רפואי. << אורח >> מידן בר: << אורח >> מה זה בניגוד לגישה? איזה גישה? << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> הגישה פה שחלילה זה יעצור את הקידום של הטייס, או שזה יפגע ב - - - << אורח >> מידן בר: << אורח >> זה לא קשור לטייס, אנחנו מדברים פה על זכויות פרט של בן אדם, חיסיון רפואי היא זכות יסוד. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> נכון, אבל התקנות מנסות להסדיר פרוצדורה של כיצד רופא רת"א יקבל את כל המידעים שרלוונטיים למצבו הרפואי של הטייס, או רופא תעופתי, לאו דווקא רופא רת"א, והוא יודע לשקול ולומר, לאור המידע שיש בפניו, אם הטייס הזה כשיר להטיס מטוס או לא כשיר. זה לא רלוונטי לשאלה, ואני גם לא מצליחה לראות איפה אתם קוראים את זה בנוסח, שהמידע חלילה יזלוג לחברות ביטוח. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה אני שאלתי. אני אחדד את השאלה, אני שאלתי כי אנחנו לא תמימים כולנו וצריך לשמור, כמו שאמר מידן בר, גם על הפרטיות של אדם. זו שאלה לגיטימית לגמרי כי לא כל אחד פה מבין את הדברים שמתנהלים, ובטח כשאתם מבקשים לאשר על ידי ועדת הכלכלה תקנות אז השאלה היא לגיטימית לגמרי, והשבת לשאלה הזאת, הכול בסדר. צריך לקחת בעירבון מוגבל גם את השאלות של הח"כים ששואלים, אז הכול בסדר. יש הרבה דברים שאנשים חוששים שהמידע הפרטי שלהם יכול להימצא במקומות שלא צריכים להיות במקומות האלה. בוועדת הפנים שנים דנים על המאגר הביומטרי וחוששים שאנשים יגנבו ממאגר ביומטרי בשביל להשתמש בזהות. אותו דבר פה, אם מישהו ייקח את מצבו הרפואי של הטייס ועלול לפגוע בו בקידום, לא דווקא טייס בחברה אחרת, אולי הוא מחר יתקדם לתפקיד אחר, אני לא יודע, זו שאלה לגיטימית לגמרי. השבתם, אתם אומרים שזה לא יזלוג, בסדר, בוא נקווה שזה המצב ולא ייצא מעבר לרת"א שאמור לדעת את כל הדברים. ואין לי ספק, אני לא מתווכח, אתם צריכים לדעת על מצבו של כל טייס, זה בסדר, אני רק שואל על ביטחונו של המידע הזה, זה מה שאני שואל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> טוב, הלאה. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> תיקון תקנה 64 2א. בתקנה 64 לתקנות העיקריות – (1) בתקנת משנה (א), אחרי "רופא מוסמך," יבוא "רופא מוסמך בכיר"; (2) בתקנת משנה (ד), אחרי "רופא מוסמך" יבוא ",רופא מוסמך בכיר"; (3) אחרי תקנת משנה (ד) יבוא: "(ה) רופא מוסמך או רופא מוסמך בכיר ידווח לרופא הרשות על כל ממצא רפואי שמצא לגבי מבקש תעודה רפואית שבדק, גם אם הממצא הרפואי אינו יכול להוביל לדעתו לסכנה לבטיחות הטיסה.". ערן אולי יכול לתת דוגמאות, ואני רק אומר שוב שזה כבר קיים היום בפרט 1.3 לתוספת, פשוט הפרט נמחק והועתק לפרק השמיני בתקנות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מבקש כאן זה גם מי שמבקש חידוש על תעודה רפואית? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> כן. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> תיקון תקנה 66 3. בתקנה 66 לתקנות העיקריות - (1) בתקנת משנה (ב), אחרי "יפקע" יבוא "עד לחידושה כאמור בתקנת משנה (ד)"; (2) בתקנת משנה (ג), אחרי "על כך" יבוא "לרופא מוסמך, לרופא מוסמך בכיר או", ואחריה יבוא: "(ד) רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר או רופא הרשות, רשאים, לאחר בדיקת הביקורת ולפי תוצאותיה, לחדש את תוקפה של התעודה הרפואית, לכלול בה מגבלה הנחוצה לשם הבטחת הפעלה בטוחה של הזכויות לפי הרישיון של עובד הטיס או הגדריו, או לא לחדשה." אנחנו מדברים על תיקוני נוסח שקשורים, כמו שאמרתי קודם, בנושא של הבהרת הסמכויות, בדיוק, כל הסוגיה של איזה רופא היה רשאי, מתי, להכניס איזה מגבלות רפואיות. זה לא היה לגמרי מגוהץ עד הסוף בנוסח הקודם. רשמנו את זה למען הדיוק. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אין חובה לטייס או לעובד הטיס להודיע לרופא הרשות על איזה שהוא שינוי בתנאים הרפואיים שלו? או לגורם אחר ברת"א? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> יש כמה תקנות, כל רופא בישראל לפי חוזר של חטיבת הבריאות חייב לדווח הוא בעצמו לרשות כאשר מגיע אליו טייס, והוא חושב, הוא לא רופא תעופתי, אבל מתוך רופא סביר, שאחרי שהוא עבר מחלה כזו או אחרת, אשפוז כזה או אחר, שבר כזה או אחר, שהוא לא כשיר זמנית. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מאיפה הרופא שלי יודע במה אני עובד? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> למשל טלפונים שכיחים שאני מקבל זה מהמחלקה הסגורה בבית החולים הנפשי שמגיעים אנשים ואומרים שהם טייסים, אז ברוב הפעמים הוא לא טייס ולכן הוא נמצא במחלקה הזו, כי הוא אומר שהוא טייס. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה משהו חדש, עוד לא שמעתי. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> אבל מקרים אחרים הרבה יותר שכיחים, שמתחילים טיפול תרופתי שהוא בניגוד לתקנות הטיס. רופאים יודעים על תרופות נפשיות או תרופות שמרדימות, כשבן אדם לא ישן אומרים לו תיקח, אבל אם אתה טייס אז אנחנו נדווח. למה שאת אמרת, כן, התעודה הרפואית פגה לטייס, לעובד הטיס, זה גם פקח טיסה וגם מטיס רחפן, ברגע שיש אוסף של דברים שקורים, כמו למשל אשפוז בבית חולים או כמו תאונה או כמו מחלה ארוכה, ואז הוא חייב לא לדווח לרת"א, הוא הולך לרופא וזה נקרא חידוש. רוב הבדיקות הן חידוש, יש מעט טייסים חדשים ורובם, כל הקאדר של הטייסים, מדי חצי שנה או שנה צריכים לחדש, או שפג להם בגלל תפוגת הזמן, או שהם חלו או צברו מחלה חדשה שמצריכה התייחסות. מתוך אלפי בדיקות שאנחנו עושים, אחוז האנשים שלא מקבלים תעודה כשהם מדווחים הוא פחות מ-1%, זאת אומרת 99% שדיווחו מקבלים את התעודה הרפואית בלי מגבלה. יש כאלה שעברו ניתוח, אז אומרים להם, טוב, שבועיים תמתין ואז תוכל לחזור. אלה רוב הדברים שהם הסעיף הזה שנקרא חידוש. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רק אציין שזה מוסיף כמובן על הכלל שקבוע בחוק עצמו בסעיף 6(א)(2) שאומר שעובד טיס לא ימלא את התפקיד שלו אם חל ממועד מתן התעודה הרפואית שינוי במצב בריאותו שעלול לפגוע ביכולתו למלא את תפקידו בהתאם לרישיון או להגדר, ועובד הטיס יודע שהוא עלול לפגוע במילוי תפקידו. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> תיקון תקנה 67 4. תקנה 67 לתקנות העיקריות – בטלה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה צריך להיות ביטול, נתקן את זה בנוסח. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> תקנה 67 לתקנות העיקריות בטלה. היא התייתרה כי הסדרנו את כל נושא הסמכויות בכל מה שהקראתי לעיל וכל מה שאני אקריא בהמשך, מצאנו ש-67 חוזרת על הכול ומיותרת. החלפת תקנה 68 5. במקום תקנה 68 לתקנות העיקריות יבוא: "מקרים מיוחדים 68. (א) במקרים שבהם המבקש אינו עונה על הדרישות הרפואיות כאמור בתוספת הראשונה לתקנות אלה במלואן, רשאי רופא הרשות לתת למבקש תעודה רפואית, אם שוכנע, על בסיס חוות דעת רפואית כאמור בתקנת משנה (ב), ובהתחשב בידע המקצועי, הניסיון והמיומנות של המבקש, כי מצבו הרפואי של המבקש לא יקשה על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה. (ב) חוות דעת רפואית כאמור בתקנת משנה (א) תתבסס על בחינת ההיסטוריה הרפואית של המבקש, ועל בדיקה רפואית של המבקש בהיקף הדרוש כדי לקבוע כי מצבו הרפואי לא יקשה על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה בידי רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר, או רופא הרשות, ואם רופא הרשות מצא בכך צורך – גם על התייעצות של רופא הרשות עם ועדה רפואית, רופא או פסיכולוג; ובלבד שאם התייעץ רופא הרשות עם רופא או פסיכולוג כאמור בתקנה זו, שלא בדק את המבקש, לא יעביר לו פרטים מזהים של המבקש כאמור.". זו תקנה חשובה. הסיפה כאמור עוסקת בשמירת הפרטיות וזו התקנה שדיברתי עליה בראשית דבריי, שמקלה רגולציה ומאפשרת תעודה גם במקרים שאין תאימות מלאה. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> הסיפה עונה לך לגבי טייסים. טייס עבר ניתוח להוצאת אבנים והסתבך, אני יכול לצלצל ולדבר עם אורולוג ועם נפרולוג בלי לספר את סיפור הטייס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בלי לספר את הסיפור עם הפרטיים האישיים שלו. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> בדיוק, זה מה שהיה לו, זה הסיבוך שהיה לו, פלוני אלמוני, מה היית חושב יכול להיות וכו'. זו עוד דוגמה שאני מתייעץ, כן מדבר על חריגים שתיאורטית לא יכול לתת לו, עבר ניתוח, צריך להיות מקורקע, אני מסיים את זה בלי לחשוף כי אין סיבה לחשוף את שמו של אותו טייס. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה משהו שאנחנו הערנו בייעוץ המשפטי לוועדה כי הטרידה אותנו שאלת החיסיון הרפואי שלא חלה, להבנתנו, יש פה נציגי משרד הבריאות, אנחנו שמחים שהגעתם, אבל להבנתי היא לא חלה אם הרופא לא בדק את הנבדק. כלומר מתקשרים להתייעץ איתו, אבל הוא לא בדק את הנבדק באופן אישי. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> אנחנו קראנו והערנו על כל המסמך ומבחינת משרד הבריאות כל ההערות שאנחנו הערנו התקבלו. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> תיקון תקנה 69 6. בתקנה 69 לתקנות העיקריות - (1) בתקנת משנה (א) - (א) אחרי פסקה (2) יבוא: "(2א) להחליט כי ממצא בבדיקה של רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר, או ועדה רפואית, הוא שגוי, מוטעה, או שקיים לגביו ספק, או שהחלטה סופית של רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר או ועדה רפואית, היא שגויה, מוטעית או שקיים לגביה ספק, ובשל כך להורות על בדיקות רפואיות מחודשות או נוספות, על התייעצות עם ועדה רפואית, רופא או פסיכולוג, על מתן תעודה רפואית למבקש, עם מגבלה או בלעדיה או על התלייתה של התעודה הרפואית, ובלבד שנתן לבעל התעודה הזדמנות להשמיע טענותיו טרם ההחלטה על התליה כאמור. "; (א1) בפסקה (5), אחרי "בתעודה" יבוא "הרפואית" והסיפה החל במילים "רפואיות שיירשמו" – תימחק; (ב) אחרי פיסקה (6) יבוא: "(7) לבטל או להתלות תעודה רפואית אם מצא שניתנה על סמך מידע שגוי, מוטעה, או שקיים לגביו ספק , ובלבד שנתן לבעל התעודה הרפואית הזדמנות לטעון טענותיו טרם הביטול או ההתליה כאמור, והודיע לו בכתב על החלטתו, בצירוף נימוקיו."; << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> לא בגלל כתב הרופאים, כי היום זה דיגיטלי, התוקף של התעודה משתנה בין סוג התעודה וגיל. זה קשה, אתה כבר בן 50, לא בן 50, בן 60, לא בן 60, ולעתים אנחנו מקבלים שהרופא טועה, בשוגג, ונותן במקום שנתיים תעודה לחמש שנים תעודה. פה הרופא יכול להשיג ולהגיד שהוא מצר את התעודה משום שזה לא עומד בתקנות. בדוגמה אחרת, יכול להיות שהרופא דווקא מחמיר ואומר שהוא נותן, כמו שאמרנו, רק ביום, והוא מזמין אותו לבדיקה ואומר, נכון, לפי סף התקנות אתה לא עומד אבל עשינו לך בדיקות ממוחשבות, בדיקות מתוחכמות, ואכן בראיית לילה אתה גם יכול לטוס. או אפילו עיוור צבעים. חזרתי מארה"ב הבוקר ושם נושא עיוורון הצבעים הפך להיות מאוד ליברלי, זה לא עיוור צבעים יותר, זה ליקוי ראייה, כמו שאנחנו מרכיבים משקפיים אז יש לנו עזר לראייה, עזר לשמיעה, אז אותו דבר גם ראיית הצבעים בגלל הגלאס קוקפיט, נהפכת לדבר שהוא הרבה יותר - - - << אורח >> מידן בר: << אורח >> גלאס קוקפיט זה שהמחוונים מוצגים לך לא בשעונים, כמו פעם, כמו באוטו, אלא במצג מחשב שכל השעונים מוטבעים בהם, אז יש לך שעונים ועמודות שעולות ויורדות, ראיית הצבעים קצת מתייתרת. זאת הסיבה. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> פעם היה לך באוטו אדום, צהוב, שמן, חום מנוע, היום כשהכול במסך אז יש שיטות אחרות להתריע לך מאשר רק אם זה צבע אדום או ירוק, לכן בעקבות החוקה הבין-לאומית אני יכול להגיד שאנחנו גם מקלים ומאפשרים ויש בחברות התעופה היום טייסים שטסים שפעם הם לא היו יכולים לטוס בגלל מגבלה של ראיית הצבעים למשל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> היו לי שתי שאלות כאן. מדובר על סמכויות רופא הרשות, לחברי הכנסת יש נוסח משולב, אתם יכולים לראות את התיקונים מוטמעים בנוסח, התקנה עוסקת במה רשאי רופא הרשות לעשות. בפסקה (2א) שנוספה, בסופה יש תנאי שצריך לתת לבעל התעודה הזדמנות להשמיע טענות לפני שמתלים אותה, השאלה אם לא נכון גם כאן לקבוע שרופא הרשות יודיע לו על ההחלטה בצירוף נימוקיו. זה נקבע בפסקה (7). << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> המילה התליה, לרופא הרשות כמעט אין סמכות שכזו אלא ראש רשות התעופה, זאת אומרת אני יכול לתת תעודה, אני יכול להצר את התעודה, אבל אם אני רוצה לקחת תעודה מסיבות מסוימות אני חייב להתייעץ עם אחרים ואפילו לפעמים גם עם הלשכה המשפטית וכדומה. אנחנו לא מודיעים למישהו: רק להודיע לך, הבוקר לקחנו לך את התעודה. לדוגמה בשיחת הבוקר הראשונה שהייתה לי זה: אני רוצה לזמן אותך, אני רוצה לבדוק אותך, אני רוצה להסביר לך מה אני חושש, אני עוד לא החלטתי, אז הוא כמובן או עם המסמכים הנוספים שאני שולח אני מנמק מה החששות שלי בדרך כלל ואם המומחים מביאים לי מסמכים שתומכים בחששות שלי אז הוא לא מקבל. אני יכול לתת דוגמה אחרונה, אפילו עצובה, מפקד טייסת בגיל מבוגר, בעל מטוס, המצב הקוגניטיבי שלו פחת ואני מזמין אותו אליי ואנחנו עושים מבחן פשוט, אני לא נוירולוג או פסיכולוג, והוא לא עומד בזה. והוא אומר לי: צר לי בתוצאות שאני רואה כי אני מבין את הסיפור. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> זאת לא השאלה, שואלת נעמה אם אתה מסכים עם הסיפה להוסיף הוראה, שהיא ממילא לדעתי קיימת, בפרקטיקה שכאשר אתה מודיע לטייס על מתן התעודה, עם מגבלה, בלעדיה, התלייתה וכו', כל אחת מההחלטות האלה, אתה תוסיף כמובן נימוקים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק לגבי התליה. הסמכות להתלות תעודה רפואית היום היא לא קיימת, נכון? זה משהו שאתם מבקשים להוסיף עכשיו. את יכולה להתלות רישיון? את יכולה להתלות תעודה רפואית היום? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> כן, אנחנו יכולים בשיחת טלפון להגיד: התעודה שלך לא תקפה, בגלל טעות, בגלל הרבה סיבות. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> זה קיים היום, רק כמו שאמרתי קודם, יש עמימות בכל הנושא של הסמכויות, מי רשאי מה, זו הסיבה שניסינו לעשות פה סדר ולתת באמת לערן את האפשרות גם להתלות, שוב, לא את הרישיון, את התעודה הרפואית. אלה שני מסמכים שונים, אם כי כמובן הם כרוכים זה בזה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בעצם כשהוא מתלה את הבדיקה הרפואית אז הרישיון אוטומטית כבר – << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון, כשהוא מתלה את התעודה הרפואית עובד הטיס לא יכול להשתמש ברישיון שלו ולכן גם קבענו שהוא ישמע את טענותיו של בעל הרישיון לפני כן. מה שאני שואלת זה אם הוא צריך להודיע לו על ההחלטה לגבי ההתליה ונימוקיה. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> שוב, בהיבט של משפט מנהלי, כמובן אנחנו כפופים לכל כללי המשפט המנהלי, כולל חובת הנמקה, כולל זכות טיעון, כולל פרטיות, שנשאלנו פה, הכול ברור ומובן ובעיניי וזה goes without saying, אבל נורא תרצו לכתוב את זה בבהירות? אנחנו לא יכולים להתנגד. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני חושבת שכדאי להוסיף את זה כאן, גם מאחר שזה מופיע בפסקה (7). אנחנו ננסח את זה ככה, שאחרי שמיעת הטענות רופא הרשות יודיע למבקש על ההחלטה בצירוף נימוקיו, כפי שמקובל, ונעשה תיקון דומה גם בפסקה (7), שלאחר שמיעת הטענות תודיע לו בכתב על החלטתך. האם הוועדה מקבלת? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן, ודאי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> שאלה נוספת, פסקה (5) אחרי התיקון תאמר שרופא הרשות רשאי לקבוע בתעודה רפואית מגבלות. השאלה אם צריך להוסיף מגבלות הנובעות ממצבו הרפואי של המבקש. זה חזר בכמה מקומות בתקנות, השאלה אם אתם חושבים שצריך להוסיף את זה. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> בגלל שהמגבלות רחבות ורק עכשיו ראינו פה נציג של ועדה אחרת על כיסא גלגלים שהוא גם טייס, שם המגבלות הן לא בדיוק רפואיות, הן לאיזה מזרן שצריך להיות לו וכדומה. לפעמים אנחנו כל כך יצירתיים שהן לא תמיד רפואיות בלבד. אז אני לא חושב שיש צורך להגביל את זה. יש מגבלות מאוד מוזרות, שהן לא תמיד רפואיות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אבל תמיד ברקע של זה יהיה איזה שהוא מצב רפואי, זה ברור, נכון? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> כן, כי זה רק רפואי בסופו של דבר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי שאלה. באיזה סעיף מדובר על נטילת תרופות ללא מרשם? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 1.6 לתוספת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה הכוונה ללא מרשם? אם טייס לוקח תרופה ללא מרשם, יש כדורים אדומים קטנים שלוקחים נגד נזלת, נגד אלרגיה או משהו כזה, זה ללא מרשם, אבל יש כאלה שלוקחים את זה באופן קבוע, זה עלול להגביל אותו? או אקמול פשוט? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> זו דוגמה נהדרת, גם נזלת, ואני אקח שינה ספציפית. כשבן אדם רוצה לקחת תרופה, לאור זה שהוא או קיבל את זה מרופא המשפחה או ללא מרשם, רכש את זה לבד, אנחנו יוצאים מתוך הנחה, לאחר שבדקנו את הנתונים, שהוא לא יודע שהוא לוקח תרופות שהחומרים בהם אסורים לטיס, כי הוא לא יודע, הוא אומר נזלת. בחלק מהתרופות לנזלת יש חומרים שמרדימים ואסור לטוס איתם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, אותם כדורים אדומים מרדימים. מה טייס צריך לעשות? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> לכן הוא צריך להרים טלפון לרופא התעופתי ולהגיד: אובחנתי עם נזלת עונתית, אלרגית, ואז הרופא אומר יש שלושה סוגי כדורים, זה אסור לך, זה אסור לך ואני רוצה שתיקח את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה כרופא תעופתי מה אתה אומר לו? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> אני אומר שכל עובד טיס שנותנים לו אפילו מרשם לתרופת לא מרשם, שהוא יכול לקנות אותה, למשל מלטונין, באמריקה אתה יכול לקנות מלטונין חופשי כמה שאתה רוצה, אתה צריך לדעת שזו תרופה מרדימה, מרדימה לי את המוח, לא מרדימה, כשאני אעלה לטיסה אני עם השפעה שלה או בלי השפעה. בסך הכול מה אנחנו אומרים? תרים טלפון לרופא - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מחייב אותו להרים טלפון? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> אני מחייב אותו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז בתקנות אתה מחייב אותו להרים טלפון? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> כן, אבל אני מעלה עבודה נוספת לטייס. לשאלת רש"ת, האם על אקמול צריך להרים טלפון? לא. האם כששמת פלסטר עם יוד צריך? לא. האם לקחת תרופת לא מרשם של ממרח כשיש לך פצעים? לא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אפשר להוסיף את זה. << אורח >> מידן בר: << אורח >> אני אגיד לכם דבר מאוד פשוט, קודם כל במקרו, וגם להערתה של יבינה, טייס או שני טייסים שלוקחים 300 איש עכשיו שליש מהעולם, הם לא צריכים רופא, הם בסוף אחראים על המטוס והם רוצים להיות בריאים. אנחנו צריכים לעזור להם להיות בריאים וכמובן לדווח, למה? כי יש דברים שהם לא יודעים, אבל יש דברים שהם יודעים. אני יודע למה דיברנו על מלטונין, כי יש בעיה של עייפות, ואולי גם בנזלת, כי יש בעיה של סינוסים, אבל חבר'ה, לפי הסעיף הזה, טייס הוא אדם שמדווח, אם על כל אקמול הוא יצטרך, כמו שאמר יושב ראש הוועדה, לדווח או להרים טלפון, אחד משני הדברים יקרו, הוא ייקח את האקמול והוא לא ירים טלפון. זה יתחיל באקמול, זה ייגמר במלטונין וזה יעבור לנזלת. חברים, אנחנו מתעסקים פה קודם כל באנשים, זה שהם טייסים, מה שנקרא צערם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז מה ההצעה שלך? << אורח >> מידן בר: << אורח >> אני חושב שאי אפשר לאשר סעיף כזה בלי ספציפיקציה מסוימת. אם יש למשל תרופה שיש לה השפעה על הטיסה, כמו למשל צינון, סינוסים, או תוסף שמתעסק בהורמון השינה, לגיטימי, אבל אני לא רוצה לייצר את האפקט ההפוך. גם ככה רמת הדיווח היא לא גבוהה, אני לא רוצה שסעיף כזה רק יהפוך אותה ליותר לא גבוהה. זה חוטא למטרה שלי, זה חוטא למטרה שלך. רק דבר אחד שחשוב שתכירו, כל טייס וטייסת לפני טיסה צריכים לחתום על טופס שנקרא Fit to fly, זאת אומרת אחרי כל הבדיקות וכל החידושים וכל הטלפונים וכל עורכי הדין והתרופות לנזלת, אני מגיע למטוס וצריך לחתום על נייר שאני כשיר לטיסה, בין אם זה רפואה, בין אם אני לא מוטרד מהמילואים ואם הילדים שלי בעזה. כמות הרגולציה היא מאוד גדולה. אנחנו רוצים לעזור, אנחנו לא רוצים להקשות. אני חושב שהסעיף הזה הוא סעיף בעייתי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז צריך להשאיר לדעתי בסעיף הזה רק תרופות מרשם, זה הכול. תרופות ללא מרשם זה לא רלוונטי לפי מה שאתה מסביר, כי אתה אמור לדעת מהי ההשפעה של תרופה ללא מרשם על התפקוד שלך כטייס. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> אני מציע לעשות את מה שהאמריקאים עושים, ואנחנו בתהליך של שקיפות מלאה לתרופות שמותר ואסור לטייסים. אנחנו לא רוצים כל היום שיעסקו במותר לי נורופן, אסור לי נורופן, מותר לי טיפות, אסור לי טיפות. אם אני אומר, שזה לא נכון לדעתי, תרופות ללא מרשם אל תגידו לי כלום, אני מסכן את עולם כלי הטיס כי יש בתרופות ללא מרשם סכנות. אם אני מעלה באתר של רת"א את שתי הטבלאות שהן התרופות שמותרות והתרופות שאסורות, מרשם ולא מרשם, אז אם מצאת את התרופה והיא מופיעה בטבלה שאתה לא צריך אישור, נהדר, אם היא אסורה, אז תדבר עם הרופא. ואם היא לא מופיעה לא פה ולא פה כי לא נשים הרי את כל - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא אסורה, הכוונה שצריך ליידע אותך בנטילת התרופה הזו. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> אז זה לא ליידע אותי כי אני רוצה לדעת, זה לתשאל אותי אם מותר או לא. איך אנחנו רוצים להקל? להעלות לאתר האינטרנט את כל התרופות שמותר ואז לא תצטרך ליידע אותי. << אורח >> מידן בר: << אורח >> אז זה חייב להופיע בסעיף. כי בסוף בן אדם צריך להבין, יש מרשם, יש תרופה רשומה ויש תרופה שהיא לא במרשם ולא רשומה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אבל זה כמו שהוא אמר, אם לא יהיה משהו מסודר זה יגרום שיפסיקו לדווח. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> אני חושבת שלא כצעקתה, כי בסוף 1.6 הוא סעיף כללי, הוא לא סעיף שעוסק כרגע בחובת דיווח, לא של הטייס ולא של אף אחד, הוא אומר באופן מאוד כללי ברישה של פרק, שאחר כך נכנסים לרזולוציות של סוגי הליקויים, שלמבקש תעודה רפואית לא יהיו אחד מהבאים העלולים לפגוע בכושרו להפעיל בבטחה כלי טיס. << אורח >> מידן בר: << אורח >> אבל מתי אנחנו נעדכן את התקנה הזאת עוד פעם? עוד 30 שנה, בוא נעשה את זה כמו שצריך. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> מדובר פה באופן כללי על פגמים גופניים, נכות פעילה או בלתי פעילה, תופעות לוואי של פציעה, חבלה, ניתוח וגם השפעה של תרופות, בין אם תרופות מרשם ובין אם לא. בהוראה כל כך כללית שלא נכנסת לרזולוציות של מתי למה כמה, כל מה שאומרים לך כטייס, ואני מניחה שטייס הוא מספיק אחראי, כמו שאמר פה נציג הטייסים, שכשהוא מרגיש שהוא לא מסוגל או אולי עלול להרגיש חלילה לא טוב בקוקפיט אז הוא לפני כן מתייעץ. אפילו אני אגב, ואני ממש לא טייסת, מתייעצת לפני שאני לוקחת תרופה אם יש לה איזה שהן השפעות ותופעות לוואי. יאמר לו הרוקח, האנטיהיסטמין הזה נורא מרדים, אז אני מניחה שהוא יקרקע את עצמו או ישאל. זה לא סעיף שנכנס לאיזה שהן רזולוציות מאוד מאוד דקדקניות של אקמול מותר לו ונורופן לא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני דווקא מקבל מה שאמר ד"ר ערן, לפרסם את הרשימה. לדעתי זה פתרון אולטימטיבי, לפרסם רשימה באתר ואז כל טייס – כי המטרה זה לא להפוך טייסים לסוג של מסתירים את המידע. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> נכון, אנחנו סומכים עליהם באופן כללי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בוודאי שצריך לסמוך, אבל העניין הוא אחר, אם אתה לא דיווחת, אם חס וחלילה קורה משהו, בסוף יתחילו לגלות, רגע, לקחת משהו נגד נזלת, זה הרדים אותך וזה לא עלינו חלילה פגע בתפקוד שלך כטייס. זה לא חייב להיגמר בדבר הכי נורא. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> הסעיף הזה הוא לא בדיווח, הוא אומר לך: תדע שאם אתה לוקח משהו תבדוק בעצמך, אם זה לדעתך מסוכן או לא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אחרי שהוא בדק? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> איך תבדוק? אני צריך לדעת איך לבדוק. אז אנחנו נגיש גם לפקחים, גם לרש"ת, גם לחברות התעופה בנגישות איפה לבדוק ואם מצאת שמותר אז יופי, ואם מצאת שלא אז תבקש להחליף, ואם לא מצאת, כי לא יהיה הכול, אז תצלצל. << אורח >> מידן בר: << אורח >> ערן, על כל תרופה בוודאי כשהיא לא במרשם, שאתה יכול לרכוש, אני לא רופא גם לא תפקידי להבין מה הם מרכיביה, מה השפעותיה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בשביל זה הוא מציע רשימה. << אורח >> מידן בר: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו כללי, אני מאוד מעריך את העבודה שאתם עושים, וערן מכיר את זה, אבל פה יש משהו, כל הסעיפים הקטנים, סעיפי הסל, הלכאורה לא חשובים, חבר'ה, אלה הסעיפים הכי בעייתיים, ולמה? כמו שערן אמר באמריקה. העבודה שלנו היא פשוטה, זה באמת low tech, תגדירו לנו. מרשם אני מבין, תרופה רשומה אני מבין, תרופה ללא מרשם אני מבין. כמו שאמר יושב ראש הוועדה, תעשו את זה פשוט כי עושים את זה פעם אחת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מידן, חבל על הוויכוח, באמריקה יש גם חוקה, מה שאין לנו. יש רשימה, תבדקו אם אפשר להכניס את זה ושזה לא סותר את שאר החוקים, שיבוא לידי ביטוי בתקנות שאתם מאשרים, תוסיפו משפט, תבדקו עם היועצת המשפטית ואם אפשר לעשות את זה, אדרבא, הכול בסדר. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> אני רק רוצה לומר, אין לנו תרופה שאסור לקחת. ציפרלקס גם מותר, הבעיות שלנו זה לא התרופה, זה תופעות הלוואי של התרופות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון, אתה גם מעלה את המודעות של הטייסים, יכול להיות שיש כאלה שלא מודעים לזה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ויכול להיות שאתה תגיד, זה מותר לך לקחת ואל תדווח, זה מותר לך לקחת ותדווח. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מסכים, אני חושב שזה גם מעלה את המודעות של אנשים. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> צריך לחבר את שניהם, זה משהו כללי שתדע שלא כדאי שתיקח, ואיך תדע את זה? בעזרת מידע שייצא. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אפשר לתקן את סעיף קטן (ד) ב-1.6. למבקש לא יהיו אחד מהבאים העלולים לפגוע בכושרו וכו', '(ד) השפעות או תופעות לוואי של כל תרופה, לעניין זה תרופה טיפולית, אבחנתית או מונעת, בין שמחייבת מרשם רופא ובין שלא', כפי שפורסם ברשימה באתר האינטרנט של רשות התעופה האזרחית? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בדיוק. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק אם אתם יכולים גם להתייחס לסטנדרט הבין-לאומי ואם זה עומד בו. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> כן, זה עומד בו, בדקנו. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> אני רוצה להפנות לרישה של התקנה הזאת, סעיף 1.6, היא מתחילה ב'מבקש תעודה רפואית', זאת אומרת זה לא חל על הבדיקה, האם התרופה במרשם משפיעה או לא משפיעה, זה מתייחס באותה פעם בחצי שנה שהוא מבקש את התעודה. זה לא הסעיף הרלוונטי למה קורה באמצע לטייס שהוא עומד לעלות לטיסה כרגע. << אורח >> מידן בר: << אורח >> אני חושב שמה שאמר חבר הכנסת יבגני סובה זה העיקרון, אני פחות מתעסק במספרי הסעיפים, העיקרון בסוף צריך להתבטא במספרי הסעיפים ולא ההיפך. העיקרון שלנו, בכדי לעזור לכולנו לעשות פה תעופה יותר בטוחה ומדווחת וכמו שצריך, והטייסים פה, בוא נגיד את האמת, 99% מהם עושים מילואים, אף אחד לא בודק אותם והם עושים את זה טוב והם אנשים מאוד מאוד צייתנים. אל תהפכו אותם לעבריינים, זה נורא קל. ככה אני רואה את זה, אני בסוף משתמש בזה, זה אני מגיש את התעודה הרפואית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מקובל עליכם מה שהציעה היועצת המשפטית? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> זה מחזק את מה שאתה אומר, אנחנו מאפשרים לטייס - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אז פתרנו את העניין. לדעתי פשוט תמצאו את הנוסח המתאים ותכניסו את זה ותצביעו, אין פה התנגדות לדברים. יש דברים יותר מסובכים כאן בוועדה שלא מוצאים הסכמות לגבי ניסוחים בתקנות, זה המקרה הקל. אני מתנצל, אני יוצא, מבחינתי אני תומך בשאר הדברים, בהצלחה. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> אני רוצה להציג את פרופ' אלעמי, אחד מהרופאים התעופתיים הבכירים שיש לנו, אולי הוא גם ירצה להגיד כמה מילים על הערות שהוא חשב. כך שיש לנו גם מהטייסים, גם מהרופאים ואני שמח שגם מחברי הכנסת. ומשרד הבריאות פה, שעבדנו ארוכות מאוד להגיע לנוסחים. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> אנחנו אכן עברנו כבר לפני שנה, מנהל המחלקה דאז של קידום בריאות העובד, והוא עשה עוד סבב אתמול בהתייעצות מולי, הוא כבר יצא לפנסיה, ואנחנו אכן עברנו וגם ראינו שהתקנות עומדות בהמלצות שנתנו. << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> אפשר מספר מילים? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> קודם כל תודה שהגעתם, זה חשוב לנו. אם יש לך הערות חשובות אנחנו רוצים לשמוע. << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> בעיניי הן חשובות, אתם תחליטו כמה. אני לא יודע אם זה קשור למה שיוקרא בהמשך או למה שנאמר עד עכשיו. אני עוסק בטיסה 55 שנה, עוסק ברפואה כ-50 שנה. יש לי ניסיון בשני התחומים, אני חי בשני העולמות. עד עכשיו תוארה תמונה שהיא קצת, או נאיבית, או של עולם אידיאלי, שהנבדקים באים, מספרים את כל האינפורמציה הרפואית ומה שנותר לרופא התעופתי להחליט זה רק אם הם כשירים או לא כשירים, בכפוף גם לאישור של ערן, זה נהדר. כמו שהבנתם, התעודה הרפואית היא תנאי קריטי לזה שבן אדם יוכל לעשות שימוש בזכויות הטיסה שלו, בלי תעודה רפואית אין תוקף לרישיון. יש אוכלוסיות שונות של טייסים, אלה אוכלוסייה של טייסים מסחריים שהם מאוד ממושמעים ומצייתים ומדווחים והם גם טסים בצוות אז תמיד יש גיבוי בצוות, אבל בעולם התעופה הפרטית יש אוכלוסיות של אנשים שהשאיפה שלהם זה לטוס וליהנות מהטיסה והם פחות ממושמעים ברמה של מסירת האינפורמציה. מתי אנחנו עומדים על זה? לצערי ברגע שמתפרסמים דוחות של חקירת תאונות ותקריות בתעופה וכשחוקרים לעומק את הרקע הרפואי למשל של אנשים שנהרגו בהתרסקות של כלי טיס מגלים הרבה בעיות רפואיות שהיו להם ושלא דווחו ולא התגלו, לא בבדיקה ולא בדיווח. מטוס כזה יכול להתרסק בשדה חקלאי ולא לגרום נזק לאף אחד, אבל הוא יכול גם ליפול על גן ילדים או על בריכת שחייה והסכנה לציבור היא לא נמוכה. איך אפשר להתגבר על התופעה הזאת? אני לא בטוח שהתקנות נותנות מענה לעניין הזה. << אורח >> מידן בר: << אורח >> אבל אלה רישיונות אחרים, אפשר לחבר בין התעודה לסוג הרישיון, כי יש רישיון מסחרי, רישיון נתיבי אוויר ורישיון תעופה ספורטיבית או תעופה קלה ואפשר לחבר בין הדברים. << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> אבל לא כל כך ברמת התקנות כפי שהן הוקראו עד עכשיו ואולי גם יוקראו בהמשך, ברמת העברת האינפורמציה. למשל דובר פה על מידע רפואי שהוא לכאורה נגיש, בין היתר כתוצאה מזה שבן אדם חתם על טופס ויתור על סודיות רפואית. אני יושב במרפאה, בא אליי נבדק, איך אני ניגש לאינפורמציה הרפואית שלו? אני יכול להגיד לכם יותר מזה, בבית החולים שאני נכנס למערכת אופק שמחברת בין כל מערכות הבריאות הציבוריות בארץ ולכאורה אני יכול להקליד מספר תעודת זהות של אדם ולראות את כל האינפורמציה הרפואית, לא נותנים לי, רק אם אני מטפל בו. בתור רופא בבית חולים, אני מנתח לב וחזה, אז אני יכול לגשת רק למטופלים שלי. אם אני רוצה לבדוק אינפורמציה לגבי אדם שהוא לא במערכת של קופת חולים ושהוא לא רשום כמטופל שלי, אני נחסם, ואז אני פונה לקצין הבטיחות של בית החולים ואני אומר לו שאני צריך אינפורמציה לגבי אדם זה וזה ומבקש שישחרר לי את הגישה לתיק. זה לא מעשי בשעה שבא אליך נבדק ואתה רוצה ללמוד על הרקע המלא שלו. חשבנו בזמנו שמן הראוי שאדם שבא לבדיקה יביא איתו תעודה רפואית קצרה שהרופא בקופת חולים מנפיק ברגע, רשימת אבחנות ורשימת תרופות, בלי כל המלל הרפואי, רק במברק. ועדיין, גם אם זה היה מבוצע בצורה כזו, זה עדיין לא היה נותן מענה מלא, מפני שטייסים, ואתה לא הדגשת את זה מספיק, מידן, משתדלים להסתיר בעיות שיש להם כדי לא לאבד את זכויות הטיס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בתחילת דבריך אמרת שהטייסים שהוא מייצג אותם פה הם לא כאלה שמעלימים מידע. << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> איתם אין בעיות, אני מדבר בעיקר על אוכלוסייה - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האם אתה חושב שאותם הטייסים האלה שמסתירים מידע, יש דרך לגרום להם כן לבוא לדווח? אם יהיה כתוב בחוק שהם צריכים לדווח אז הם ידווחו? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זו תהיה עבירה פלילית. << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> התולדה של ההסתרה היא באשמתנו למעשה. אולי היסטורית זו תולדה של רתיעה מהחשש שלא ייתנו להם תעודה רפואית. כמו שערן כבר אמר, השאיפה שלנו כרופאים תעופתיים זה מצד אחד לשמור על בטיחות הטיסה, שלא יהיו אירועים קטלניים בטיסה, מצד שני למצוא כל דרך אפשרית, הכי יצירתית שיש לאפשר לכל אחד לטוס, כמעט לכל אחד בלי יוצא מן הכלל. אני מצפה מהנבדק שישתף איתי פעולה ואנחנו נמצא ביחד פתרון איך הוא יכול להמשיך ליהנות מזכויות הטיסה שלו בלי להעלים ממני מידע מצד אחד ומבלי לפגוע פוטנציאלית לפחות בבריאות הציבור. אני יכול לתת לכם דוגמה של שלוש תאונות קטלניות מהשנים האחרונות שלמזלנו ההתרסקות הייתה בשדות פתוחים ולא מעל קהל, גני ילדים, פארקים וכך הלאה. אנחנו רוצים להגן גם על הציבור, לא רק על זכויות הטייסים. אם התקנות יכללו חובה להביא תעודה כזאת מרופא המשפחה עם רשימת האבחנות ורשימת התרופות זה מאוד יקל עלינו. יהיו כאלה שיילכו לרופא פרטי שלא מחובר למערכות המידע ויעקפו אותנו, לא לכל דבר יש פתרון. יש חובת דיווח, ערן התייחס לזה קודם, סעיף 66(ד), כמה מהרופאים בארץ, גם אם הם יודעים שיש להם עובד טיס עם בעיה רפואית, יודעים שהם צריכים לדווח לערן או לי או לכל רופא תעופתי אחר? כמה מהם בכלל יודעים שמי שבא אליהם לטיפול הוא עובד טיס? מישהו אמר להם? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שאלתי מקודם, הרופא שלי, היום הוא יודע, אבל בהתחלה הוא לא ידע שאני חבר כנסת, אז מאיפה הוא יידע שהוא טייס או במה הוא עובד? << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> אנחנו הצענו בזמנו שתועבר רשימה חסויה לגמרי, רק תעודות זהות, לרופאים בקהילה, לרופאים ראשוניים, שיידעו אם הם נתקלים במקרה במישהו שמופיע ברשימת עובדי הטיס, שיידעו להתייחס לזה במקרה הצורך. זה לא בוצע. בקיצור יש בעיה שהתקנות כפי שהן כרגע, וזה מצוין, עשו התאמה של התקנות, באמת עבודה יפה, קראתי את זה מהתחלה עד הסוף, התאמה לדרישות הבין-לאומיות, גם בנושא ההגהה, גם בנושא המושגים וגם בביטול או הכללה של תקנות חדשות, אבל הבעיה הזאת היא בעיה מאוד משמעותית ביום יום שלנו כרופאים תעופתיים. לך תדע מה מסתירים ממך ואחר כך כשאתה קורא דוח תאונה אתה אומר, וואי, אולי זה אחד שאני בדקתי והוא התרסק ונהרג, מזל שהוא לא נהרג על ילדים, אבל יכולנו למנוע, יכולתי לגלות את זה. אילו הוא היה מדווח לי הייתי מוצא איתו דרך לתת לו לטוס, אבל בצורה שבה זה נעשה כרגע זה לא קורה. לא מדובר על הטייסים של החברות המסחריות, מדובר בעיקר על אוכלוסייה גדולה של מאות רבות של טייסים פרטיים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> של בעיקר ספורט ופנאי? << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ששם ברמת המקרו אני לא חושב שיש בעיה להכביד את התנאים מה שנקרא. << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> זה לא מכביד, אנחנו נמצא דרך בשביל כל אחד כמעט - - - << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> אנחנו רוצים להתמקד בהצעה הזו של תעודות רפואיות. במקביל בעזרת משרד התחבורה ומשרד הבריאות עבר בנובמבר חוק ניוד המידע הרפואי. רת"א היא חלק מהמענה הזה, הוא אמור להיות בקריאה שנייה ושלישית, ובו יהיה לך כפתור אופק שנקרא ניוד מידע רפואי, שכשיגיע אליך טייס שלא ראית, לא הכרת, או שאתה מכיר, אתה תלחץ עליו גם במרפאה הפרטית שלך, תתחבר לרת"א, לאתר שמשרד הבריאות יכין לנו במשותף בשנים הקרובות, זה לא משהו לשנה, ואתה תוכל לקבל בדיוק את משאלת ליבך שהזכרת, לדעת את האבחנות, את התרופות ואת האשפוזים האחרונים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הרופא התעופתי יידע את זה? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> כן, זה כבר בתהליך, זה בקריאה שנייה ושלישית, לא קשור לחוק הזה. זה תמיד בא רק בהסכמה של הטייס, שוב בשביל לשמור על חיסיון. הרי הוא בא לבקש תעודה, אז כשהוא בא לבקש תעודה הוא מסכים שאנחנו בלחיצת כפתור נוכל לקבל את הכול. זה במקרה היה בוועדה סמוכה פה, בוועדת הבריאות, זה אושר בנובמבר ורת"א נכנסת אליו כאשר היישום הטכנולוגי ייקח מספר שנים. פרופ' אלעמי, זה בדיוק מה שכולנו רוצים והוא בתהליך שנכנס, כך שגם אתה במרפאה תוכל סוף סוף לקבל את כל המידע בזמן אמת, מה שאני ואתה רוצים כל כך על מנת לקבל את המידע. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> הוספת תקנה 329ב 6א. אחרי תקנה 329 לתקנות העיקריות יבוא: << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 329א. טעית. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> נכון. "בחינה ראשונה לפי חוק עקרונות האסדרה 329א. המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021." << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה לא קשור ישירות לתקנות האלה, אז רק הסבר כללי. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> נכון. חוק עקרונות האסדרה אומר שאתה צריך מדי, יש שם שתי אפשרויות, חמש שנים או עשר שנים, אנחנו בחרנו באפשרות היותר מחמירה, בעוד חמש שנים, לבדוק את עצמנו מחדש, לעשות עדכון של תיקון התקנות אל מול הסטנדרטים הבין-לאומיים. המנהל יפורסם שזה יבוצע לאחר חמש שנים ויש הוראה לקראת סוף המסמך שאומרת שזה אחרי חמש שנים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה על כל התקנות, לא רק על מה שאנחנו מתקנים עכשיו, על כל תקנות הטיס, שזה מאות תקנות. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> תיקון התוספת הראשונה 7. בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות – (1) בסעיף 1.1 – (א) בסעיף קטן (א), במקום "Assesment" יבוא "Assessment"; (ב) בסעיף קטן (ב) – (1) במקום הרישה יבוא: "דרגת בריאות סוג 2 למחזיקי רישיונות או הגדרים או מבקשי רישיונות או הגדרים אלה:"; (2) אחרי פיסקה (8) יבוא: "(9) הגדר מכשירים."; ב-(1) ו-(2) זה פשוט דיוקי נוסח באנגלית ועברית וכו'. (9) היא תוספת מהותית, הגדר מכשירים. משום מה, לא הצלחנו להבין מדוע, הוא הגדר מאוד חשוב והוא נשמט עד כה מההוראה וביקשנו להוסיף אותו כמילוי לקונה. (ג) בסעיף קטן (ג), במקום "Assesment" יבוא "Assessment"; (2) סעיף 1.2 – בטל; (3) סעיף 1.3 – בטל; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק הנוסח באנגלית, סוג 2 לפרוטוקול, Class II Medical Assessment. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> אני רק אעיר ש-1 ו-2 בטלים משום שהם התווספו בפרק השמיני, כמו שהסברנו תוך כד שהקראנו. (4) בסעיף 1.4, אחרי "לחידוש תעודה רפואית" יבוא "בכל דרגות הבריאות"; במקום "פרט למקרים חריגים שצוינו במפורש" יבוא "בהתאם לסוג ולתדירות הבדיקות המפורטים בפרק 11 לתוספת זו" וסעיף קטן (ד) - בטל; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה עלה קודם, העניין של התרופות, הסעיף 1.4, ציינתם קודם שהדרישות למבקש ולמחדש תעודה רפואית הם לא תמיד אותן דרישות, אבל לפי הסעיף הזה הדרישות הרפואיות לחידוש תעודה רפואית זהות לאלה שנדרשו בעת הבדיקה הרפואית הראשונה. השאלה אם גם 1.6 חל, כי זה לפי סוגים ו-1.6 הוא לא בדיוק בתוך סוג. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> לא הבנתי את השאלה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> קודם דיברנו על תיקון לסעיף 1.6, שהוא לא תחת שום סוג של תעודה רפואית. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> שהוא מאוד כללי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השאלה אם הדרישות האלה גם נדרשות כשמבקשים לחדש תעודה רפואית. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> אני חשבתי שבגלל שהוא כללי, אז כמו עץ החלטות, הוא גם יושב על הכול. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני גם הנחתי, אבל רק לוודא איתכם. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> אולי 1.6 מצריך תיקון, לא 1.4, שזה יהיה למבקש או למחזיק תעודה רפואית. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נוכל לבדוק, אבל כל עוד ברור לנו שזה אמור לחול גם על מבקש וגם על מחזיק. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> כן, זו המטרה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו נבדוק ב-1.6 אם צריך לחדד. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (5) בסעיף 1.6 - (א) במקום הרישה יבוא: "למבקש תעודה רפואית לעובד טיס לא יהיו אחד מהבאים העלולים לפגוע בכושרו להפעיל בבטחה כלי טיס או להקשות על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה"; (ב) בסעיף קטן (ג), המילים "העלולים לפגוע בכושרו להפעיל בבטיחות כלי טיס באוויר בכל גובה שהוא בטיסה ממושכת או בטיסה קשה" – יימחקו; (ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) השפעה או תופעות לוואי של כל תרופה; לעניין זה, "תרופה" – טיפולית, אבחנתית או מונעת, בין שחייבת במרשם רופא ובין שלא."; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כאן אנחנו נוסיף, לבקשת הוועדה, 'הנכללת ברשימה שפורסמה באתר האינטרנט של הרשות', או משהו בסגנון הזה ונוודא שזה חל גם על מבקשים וגם על מי שמחדש תעודה רפואית, אם צריך חידוד בנוסח, לא בטוח. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> אז התיקון יהיה ב-(א). << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (6) סעיף 2.1 – בטל; (7) סעיף 2.2- בטל; (8) במקום סעיף 2.3, יבוא: "ליקוי נפשי 2.3 למבקש אין היסטוריה רפואית או אבחון קליני באחד מהבאים, העלולים למנוע מהמבקש לבצע שימוש בזכויות לפי הרישיון או ההגדר שהוא מבקש או מחזיק, באופן המבטיח את בטיחות הטיסה: (1) הפרעה נפשית אורגנית; (2) הפרעה נפשית או התנהגותית בעקבות שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, כולל תסמיני תלות בעקבות שימוש באלכוהול או חומרים פסיכו-אקטיביים אחרים; (3) סכיזופרניה, הפרעה סכיזוטיפאלית (כחלק מהפרעות אישיות), הפרעה דלוזיונלית (מחשבות שווא); (4) הפרעת מצב רוח (דיכאון, הפרעה דו קוטבית וכדומה); (5) הפרעות נוירוטיות המקושרות לדחק (הפרעות חרדה, OCD, הפרעה דיסוציאטיבית, הפרעת דחק פוסט טראומטית, וכדומה) או סומטיות (הפרעה סומטית וכדומה); (6) תסמונת התנהגותית המשויכת להפרעות פיזיולוגיות או לגורמים פיזיקליים; (7) הפרעת אישיות או הפרעת התנהגות, במיוחד אם באה לידי ביטוי בהתנהגות גלויה באופן חוזר ונשנה; (8) מוגבלות שכלית; (9) מוגבלות התנהגותית פסיכולוגית (הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות, אוטיזם, דיסלקציה, מגבלה שכלית וכדומה); (10) מוגבלות התנהגותית או רגשית שהתחילה בתקופת הילדות או ההתבגרות (הפרעת התנגדות, הפרעת התנהגות, הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות וכדומה); (11) הפרעה נפשית אחרת."; (9) בסעיף 2.4 - (א) בפסקה (1), במקום "להפעיל בבטיחות ובביטחון את כלי הטיס" יבוא "להפעיל בבטחה את כלי הטיס או להקשות על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה."; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רק אציין שצריך להוסיף כאן למבקש. זה תיקון נוסח. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> כן, ופה חשוב, בחוק הטיס דיברנו על עובדי טיס וטייסים, אבל יושבים פה פקחי טיסה, בקרים, מטיסים ולכן בכל מקום פה הוספנו עובד טיס. זאת אומרת יש את הטייסים, אבל עובד טיס הוא המילה הרחבה וזה יחזור לאורך כל אחד מהסעיפים. עוד דבר אחד שנקרא עמדה, בפיקוח יש עמדת טיס, להבדיל מתא טיס, אז גם שם יש את ההבדל הקטן הזה שמדובר על כמה שעות אתה יושב בעמדה או כמה אתה עובד, כמו בשעות טיסה זה שעות עמדה, השינוי היחידי בין פקח טיסה לטייס ולרחפן לצורך העניין או מטיס. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (ב) פיסקה (4) - תימחק; (ג) אחרי פיסקה (4) יבוא: "(5) מחלה או התנהגות הגורמת לישנוניות יתר יומית (excessive daytime sleepiness) שאינה מטופלת בהצלחה."; << אורח >> אסף בן מיכאל: << אורח >> אנחנו חייבים לצאת. אנחנו עברנו על כל הדברים והערנו עליהם, אין לנו הערות נוספות למה שהעלינו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה שהגעתם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יבינה, לגבי כל סעיף תגידי במה הוא עוסק. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> 2.4 עוסק במחלת כיפיון, מחלת כיפיון זה אפילפסיה ומערכת העצבים. ב-(א) היו דיוקי נוסח. בפסקה (4) במקור היא הפרעות במערכת העצבים ולא מצאנו לזה סטנדרט מקביל בנספח 1 ולכן מחקנו. (5) הייתה לבקשת ד"ר רוזנברג ממשרד הבריאות ונענינו להערה שלו והוספנו את זה. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> זו תופעה שהיום מדברים עליה של הרדמה בשעות היום, זה משהו שכמובן לא נרצה אצל טייסים. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (10) בסעיף 2.5, במקום "להפעלה בטוחה של כלי הטיס" יבוא "למבקש להפעיל בבטחה כלי טיס או להקשות על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה."; שוב, יש פה דיוקי נוסח. (11) סעיף 2.6 - (א) בסעיף קטן (א), במקום "להפעלה בטוחה של כלי טיס" יבוא "להפעיל בבטחה כלי טיס או להקשות על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה;"; (ב) סעיף קטן (ב) – בטל; (ב1) בסעיף קטן (ד), בפסקה (3), אחרי "הרופא" יבוא "המוסמך או הרופא המוסמך הבכיר"; (ג) בסעיף קטן (ה), במקום "קליניות משלימות" יבוא "נוספות"; (ד) אחרי סעיף קטן (ה), יבוא: "(ו) לא תינתן תעודה רפואית למבקש שעבר ניתוח מעקפים או צנתור, עם או בלי תומכן, התערבות קרדיולוגית אחרת, התקף לב או הסובל מהפרעה אחרת לפעילות הלב העלולה להביא לאי ספיקת לב, אלא אם כן מצבו הלבבי הוערך ונמצא שאין בו כדי להפריע לשימוש בטוח בזכויות שלפי רישיונו או כל הגדר שבו, באופן שלא יפגע בכושרו להפעיל בבטחה כלי טיס ולא יקשה על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה."; << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> פרופ' אלעמי, אתה רוצה להוסיף משהו בקשר ללב או לריאות? << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> למרות שיש הוראות מאוד ברורות בעניין הזה בהנחיות שיש לרופאים התעופתיים, איך להתייחס לאנשים שעברו אירוע לב, בין אם זה התקף לב ובין אם זה ניתוח מעקפים או צנתור טיפולי וכך הלאה, אני מעריך בזהירות שמעט מדי מהרופאים התעופתיים מבצעים את הבדיקה הרפואית באופן המלא שנדרש. ברמה האישית שלי לפני 13 שנים ניסיתי למות, היה לי התקף לב בבית, פיניתי את עצמי לבד לבית החולים. זו טעות גדולה, מזל שלא עלתה לי בחיים שלי, עברתי צנתור ובצנתור מתתי, עשיתי מה שנקרא פרפור חדרים ונתנו לי שוק חשמלי, החזירו אותי לחיים והכול בסדר, הכול טוב. מאז כל שנה כשאני מחדש את רישיון הטיס שלי, ביוזמתי אני הולך להיבדק בצורה מלאה, או אקו לב במאמץ, או סתם אק"ג במאמץ, אבל אתגר ללב כדי לראות שהוא באמת לא סובל מחוסר אספקת דם וכך הלאה. לא כל הרופאים התעופתיים עושים את זה לאנשים שיש להם היסטוריה כזאת ואני חושב שאנחנו צריכים להקפיד יותר. כמו שאמרתי קודם, יש פערים בין מה שהתקנות מוקראות לנו ברגע זה לבין מה שקורה במציאות ביום יום. איך פותרים אותם? יש פה את האחראי ואנחנו צריכים לחשוב ביחד. << אורח >> מידן בר: << אורח >> אבל, פרופ', אני חייב להוסיף משהו על מה שאתה אומר, בסוף במטוסים הגדולים בטיסה מסחרית, אני חושב שכל אירוע כזה מחייב פרוצדורה וגם בדיקה אחרת בעתיד. אתה מדבר כרגע על אוכלוסיית הטייסים שבדרך כלל טסים טיסה בודדת במטוסים קלים, אני טועה? << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> לא, אבל יש אצלכם גם בטיסה בצוות, אני מכיר כמה מהחברים שלך, שעשו אירועים כאלה בשנה האחרונה אפילו והם צריכים להיבדק ברמה המחמירה ביותר. << אורח >> מידן בר: << אורח >> אני מבין, אבל אנחנו מדברים על תקנות. אם יש דרישה רפואית על סמך מחקרים רפואיים זה דיון אחר, האם להחמיר. << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> התקנות מאוד מפורטות בהנחיות שאנחנו כרופאים תעופתיים מחויבים לעבוד על פיהן. לא כולנו מקפידים על זה. << אורח >> מידן בר: << אורח >> אבל אנחנו לא יכולים להקשות יתר על המידה ולהנחות ולהגדיר בתקנה מה יעשה כל אחד שהיה לו חס וחלילה אירוע לבבי או צנתור כי אני לא חושב שזה מעניין התקנה. אם הרופאים לא מקיימים את זה, זה סיפור אחר, אני חושב שמשרד הבריאות צריך לפתור את זה, אבל לא רת"א. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> בתקנה שאנחנו קוראים פה נותנים לזה מענה, אלא אם כן מצבו הלבבי הוערך ונמצא שאין בו כדי להפריע, הגיידליינס קיימים, הסטנדרטיזציה בקרב הרופאים התעופתיים באמת - - - << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> נכון, הדגש הוא על המילה הוערך. אם עושים הערכה מלאה אין בעיה להחזיר את כולם לטוס, ובלבד שנעשית הערכה כפי שצריך. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> אין ספק. דווקא מחלקת הרגולציה והרישוי, יש תקנות אחרות שאנחנו לא נוגעים בהן היום, שהן הפיקוח על הטייסים, הבקרה על הטייסים, איך רופא רת"א עובד, שם נכנסים לבקרה מאוד טובה, גם הכנסים שלנו וכדומה. זה לא מופיע בתקנות האלה כי אלה תקנות הגיידליינס איך צריך לעשות. איך לבקר, זה בתקנות שגם משרד הבריאות ואנחנו ישבנו ביחד ויש נהלים וביקורת במרפאות. אם אתה שואל אותי אישית האם אנחנו צריכים להסב יותר תשומת לב? כן, אני חושב שאתה צודק, אין ספק, על מנת שלא נצטרך להגיע לתאונות בדיעבד אלא נוכל למנוע אותן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו תיקנו כאן, זה ממש טכני, אני מתנצלת מראש, בסוף סעיף קטן (ו), באופן שלא יפגע בכושרו להפעיל בבטחה כלי טיס ולא יקשה על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה. מה שאמרתם קודם, יכול להיות שזה צריך להיות 'או', נבדוק את זה ונעשה האחדה של הנוסח, כי לפעמים יש שימוש ב-ו', פעמים ב'או'. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> אני חושב שזה צריך להיות 'או', כי זה או כלי טיס, או פקח טיסה ורחפן בייחוד, זה לא גם. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> מי שמפעיל את כלי הטיס הוא בדרך כלל הטייס וכשאנחנו מדברים על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה בדרך כלל מדברים על האוכלוסייה של הפקחים שנמצאים על הקרקע. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> אבל את צודקת שהייתי רוצה שמילוי תפקידו של עובד טיס יהיה גם לטייס. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> אבל זה צריך להיות ו' החיבור. אם הוועדה תסמיך אותנו אנחנו נעשה את התיקונים האלה בנוסח אחרי הדיון. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> תשובה כללית לפרופ'. מה שעשינו בקובץ הזה, פשוט לקחנו את נספח 1 לאמנה והתאמנו את הסטנדרטים הבין-לאומיים, הקובץ הזה מדבר יותר על מה הסטנדרט הרפואי. כל השאלות של איך זה יבוצע, מתי זה יבוצע, תדירויות, דרך העבודה שלכם של רופאים תעופתיים זה יותר עניין להנחיות של ערן מולכם ואם אני מבינה, הוא מעבד את זה יחד איתכם ולא מנחית. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> יש נוהל. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> כן, בכנסים והשתלמויות וכו'. פה אנחנו עוסקים יותר בתיאוריה של זה, לא במעשי. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> הוא עושה לו את כל מה שצריך, אבל השאלה, הרי מה קורה? אתה עושה מראש עד רגל, אבל עכשיו הלב לא בסדר, אז האם כשהלב לא בסדר אתה ממשיך לעשות את הבדיקות שכדאי שתעשה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הרופא, יש רשימה של בדיקות, הוא יודע שאם עבר ניתוח לב, צנתור, צריך לעשות בדיקת מאמץ והוא לא עושה את זה, אז אם הרופא לא עושה מה יש לנו לצפות מטייסים של פנאי וספורט? << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> ההנחיה היא לרופאים, ההערה היא לרופאים, לא טייסים. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> רק להרגיע את ציבור הנוסעים, הרופאים התעופתיים עושים עבודה נהדרת, עבודת קודש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה רופא תעופתי חריג שיש לו גם רישיון טיס? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> לא, לכן אני שמח שפרופ' אלעמי נמצא, שהוא גם מדריך טיסה, גם טייס וגם רופא מוסמך בכיר ולכן הוא מייצג את כל המכלול. גם אני טייס ורופא ויש בינינו גם אחרים שהם מדריכי טיסה ויש גם טייסים מנתיבי אוויר שהם רופאים תעופתיים שיושבים גם בחברות אל על וארקיע והם גם הרופאים של רת"א, אז יש את כל המכלול. רובנו עושים עבודה טובה, כמי שמנהל את כל הקבוצה הזאת. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (12) בסעיף 2.7, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) המבקש אינו נוטל תרופות לוויסות לחץ דם גבוה, למעט תרופות, שלפי קביעת רופא מוסמך או רופא מוסמך בכיר אין בהן כדי להפריע לכושרו להפעיל בבטחה כלי טיס או כדי להקשות על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה."; 2.7 זה סעיף של לחץ דם ומחזור דם והתיקון המרכזי פה זה הפיכת המילה סמים לתרופות, זו פשוט מילה יותר אלגנטית. (13) בסעיף 2.8, המילה "משמעותית" – תימחק, ובסופו יבוא "המשפיעים בצורה משמעותית על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה."; שוב תיקון נוסח. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 2.8 עוסק בכלי דם. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (14) במקום סעיף 2.9 יבוא: "הפרעות בית החזה, דרכי הנשימה ואסתמה 2.9 (א) המבקש חופשי מליקוי תפקודי כרוני או ליקוי תפקודי חד וממחלה פעילה של הריאות, הבינה (Mediastinum) או הצדר (Pleura); בכל מקרה של ספק, על הרופא הבודק להיעזר בבדיקת הדמיה לצורך האבחנה, ולחזור על בדיקה זו מזמן לזמן, לפי הצורך. (ג) לא תינתן תעודה רפואית למבקש הסובל מאחת ממחלות דרכי הנשימה או מהתופעות המפורטות להלן: (1) פגם נרחב בדופן החזה עם תמט בית החזה; (2) ירידה בנפח הנשימה בגבהים בעקבות מצב שלאחר ניתוח ריאה; (3) גנחת הריאה (Pulmonary Emphysema); (4) אסתמה העלולה להפריע לו במילוי תפקידו; (5) דום נשימה חסימתי או מרכזי בשינה (obstructive or central sleep apnea) וכן מצבים אחרים היוצרים ישנוניות יתר יומית (excessive daytime sleepiness), אשר אינם מטופלים בהצלחה. (ד) לא תינתן תעודה רפואית למבקש העושה שימוש בתרופות למניעה או לטיפול באסתמה, אלא אם כן השימוש בתרופות אינו עלול להפריע למבקש לבצע שימוש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו באופן המבטיח את בטיחות הטיסה."; << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> רצית להזכיר את צילום החזה. << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> התייחסת קצת לדרכי נשימה וכך הלאה. אתם תופתעו לשמוע שאדם בקריירה התעופתית שלו כולה עושה צילום חזה פעם אחת. בפעם הראשונה שהוא בא, הביא צילום חזה, בחור בין 18-17 נגיד, צילום ריאות תקין, ועכשיו הוא יטוס 60 שנה. יש מחלות ריאה שמתפתחות באיטיות ולא נותנות סימנים, אבל הן עלולות לתת סימנים מאוד מסוכנים שיכולים גם לעלות באובדן תפקוד פתאומי בטיסה או בירידה בכושר הטיסה, לדוגמה גידולי סרטן. סרטן הריאה זו המחלה הגידולית הכי שכיחה בגברים ובכלל היא מאוד שכיחה. הגידול הזה גדל בתוך רקמה ספוגית, אם פעם ראיתם ריאה, ויכול לגדול ולגדול ולגדול בלי לגרום לסימפטומים עד שלבים מאוחרים של המחלה, כשהוא כבר שולח גרורות וכך הלאה. הדרך לגלות את זה היא לעשות צילום פעם ב-. אין אפשרות בסטטוסקופ לשמוע ממצאים בהאזנה שיכולים להחשיד שקיים כזה משהו בתוך בית החזה. חלק מהגידולים האלה, בסרטן הריאה למשל, עושים מה שנקרא תופעה פארא נאופלסטית, תופעה שבה הגידול לא רק שהוא מתפשט הוא גם מפריש כל מיני חומרים שהם אקטיביים, שהם יכולים להשפיע על לחץ הדם, יכולים להשפיע מבחינה הורמונלית, אלה תופעות שאם לא מגלים אותן מוקדם זה עלול לעלות בסיכון. יש גידול בבית החזה, במרכז החזה, שנקרא תימומה שאמורה להתנוון לאחר הלידה אבל לפעמים היא ממשיכה להתקיים וגם לפתח גידול. בהרבה מהמקרים האלה יש גם מחלה נוירולוגית שנקראת מיאסטניה גרביס שמתפתחת בד בבד עם התימומה ואנשים מאבדים את כוח השרירים שלהם ולפעמים זה יותר גרוע בערב מאשר בבוקר, אז הם לא מודעים כל כך, אבל בסוף היום הם עייפים, תשושים, ובצילום חזה רגיל אפשר לגלות את הדברים האלה. אין שום דרישה לעשות צילום פעם בחמש-שש שנים כדי לראות שאנחנו לא מפספסים משהו שיכול לפגוע באופן קיצוני בטייס שטס בשמים. אז זה נהדר לתרגם את כל ההנחיות של IKO וכך הלאה, אבל אפשר גם להוסיף קצת משלנו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ברור שאפשר להוסיף, השאלה למה זה לא נדרש. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> היום בין 1,000 אנשים שאנחנו עושים להם צילום חזה, האנשים שבהם אנחנו מוצאים את המחלות המסוכנות, שהם ימותו בלי קשר לטיסה, הוא נמוך מאוד. כשחשבנו עם משרד הבריאות האם יש צורך להגדיל את החשיפה של טייסים בריאים פעם בחמש שנים לבין הסטנדרטים העולמיים שאומרים כזה דבר, לא הכרת את הטייס תעשה לו צילום, בגיל 18 ובצבא, אחרי זה רק כאשר יש את הסימפטום, יש לו קושי בנשימה. האם אנחנו מפסידים אולי גידול מוקדם של אחת מהמחלות? ייתכן, אבל הסיכון של הריסק בנפיט בין הסכנה לצילומים עודפים באוכלוסייה בריאה, גם בכנסים הבין-לאומיים וגם הסטנדרט אומר שלא צריך. התקנות האלה לריאה אומרים שאם יש לך חשש, אם יש סימפטום, אם הבן אדם בא עם איזה שהיא בעיה נשימתית אין ספק שתכניס אותו ל-CT, MRI וצילום חזה. אני חושב שזה נכון, הוא העלה פה נקודה חשובה שהיא גם במחלות אחרות, דרך אגב, יש לנו היום אוסף אדיר לבדיקות גנטיות שאפשר לעשות וכדומה, והרגולטור אמר שהוא מפחית, אבל מאפשר ספציפית למי שצריך לעבור לכל פאנל הבדיקות החדשות שיכולות גם אולי לסכן אותו מבחינת חשיפה לקרינה מייננת. << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> הערה לגבי החשיפה לקרינה, היד שלנו מאוד קלה על ההדק כשאנחנו רוצים CT scan. CT scan שקול ל-500 צילומי חזה. אני לא רוצה 500, ערן, מספיק חמישה-שישה צילומים בקריירה של 50-40 שנה. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> אין ספק. זה דיון רפואי בין קבוצת הרופאים, זה לא פה בתקנה, אבל אני רק אגיד - - - << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> אתה מדבר פה על שחפת, מתי ראית שחפת פעם אחרונה? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> אבל זה לא ישנה את הסעיף לתקנה של הסטנדרט. << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> יש שחפת פה ושם, אבל גידולי סרטן, אני כרתי סרטן לעשרות אם לא מאות חולים במשך הקריירה, זו מחלה הרבה יותר שכיחה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בתחום של הטייסים גם נתקלת, או שהם חלק מהציבור? << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> אני לא בטוח ששכיחות העישון בקרב טייסים היא הרבה יותר נמוכה מאשר באוכלוסייה הכללית, זה גורם סיכון מאוד מרכזי בהתפתחות של גידולים סרטניים בריאות, וגם היום אנשים חוטפים סרטן מחשיפה לעשן של אוטובוסים ולכל מיני דברים אחרים וצריך לגלות דברים כאלה לפני שמגלים אותם בחקירה של תאונה. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> לכן אנחנו כותבים אם יש ספק, אם יש ספק אז אכן יהיו בדיקות נוספות, אבל לא לכולם בשביל לא לחשוף את כולם. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> רשום במפורש, במקרה של ספק הרופא הבודק, כלומר רופא תעופתי אפילו מוסמך, ייעזר בבדיקת הדמיה לצורך האבחנה. איזה בדיקת הדמיה, כמה, למה, זה שיקולכם המקצועי. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> יש לנו 29 עמודים, לצערי, אז ננסה להתקדם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אתה הערת את ההערה שלך לפני הדיון על הצילום? << אורח >> אמיר אלעמי: << אורח >> לא, לא יצא לי לתקשר איתו לפני הדיון. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> סעיף 2.10, סעיף שמדבר על שחפת. (15) בסעיף 2.10 - (א) בכותרת השוליים המילים "פעילה ובלתי פעילה"- יימחקו; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "בהיעדר תסמונת קלינית המטילה" יבוא "אם קיים"; ובמקום "מחלה, ליקוי או פגם" יבוא "מחלה, או אם קיים ליקוי, כאמור בסעיף קטן (א)"; (ב1) במקום סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג) לאחר שלושה חודשים ממועד הבדיקה בה נתגלו המחלה או הליקוי כאמור בסעיף קטן (א), תיערך למבקש בדיקת הדמיה נוספת; אם בבדיקה הנוספת לא נמצאו שינויים בהשוואה לבדיקה הקודמת ולא נתגלו סימנים המעידים על התפשטות מחלה או על ליקוי כאמור בסעיף קטן (א), ניתן לתת למבקש תעודה רפואית שתעמוד בתוקפה למשך שלושה חודשים". (ג) במקום סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד) רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר או רופא הרשות, רשאי לקבוע כי המחלה או הליקוי כאמור בסעיף קטן (א) נרפאו, או כי הם בלתי פעילים, לאחר שבמספר בדיקות הדמיה רצופות, כפי שיקבע לפי שיקול דעתו המקצועי, לא נמצאו שינויים בהשוואה לבדיקת ההדמיה שבה נתגלו המחלה או הליקוי כאמור בסעיף קטן (א), ולא נתגלו סימנים המעידים על התפשטות המחלה או הליקוי כאמור."; (16) במקום סעיף 2.11 יבוא: "מחלות מעיים קיבה ובקע 2.11 (א) המבקש אינו סובל מליקוי בתפקוד של מערכת הקיבה והמעיים, המקשה על כושרו להפעיל כלי טיס בבטחה או על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה. (ב) המבקש לא עבר התערבות ניתוחית ואינו סובל ממחלה במערכת העיכול, ובפרט מעצירות שמקורה בהיצרות או שינוי נפח במערכת העיכול, העלולות לגרום לאובדן פתאומי או קבוע של כושר הטיסה. (ג) למבקש אין בקע במפשעה או במקום אחר."; (17) בסעיף 2.12, אחרי "רופא" יבוא "מוסמך, רופא מוסמך בכיר או רופא", המילים "כפי שהומצאו לו מטעם בית החולים בו בוצע הניתוח" – יימחקו, אחרי "פתאומי" יבוא "או קבוע", ובסופו יבוא "או להקשות על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה"; התיבה, 'כפי שהומצאו לו מטעם בית החולים בו בוצע הניתוח' הייתה לפי המלצת יועמ"שית הוועדה משום שלא באמת משנה לנו מאין הגיעו המסמכים, בין אם זה בית החולים, בין אם זה כל מקום אחר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> התוספת עוסקת בדרישות מהמבקש ולהטיל כאן חובה על בית החולים זה קצת זר לתקנות, אבל כמו שראינו זה גם נמצא בחוק ואפשר לדרוש מידע מכל מיני גורמים. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (18) בסעיף 2.13, אחרי "תזונתיות" יבוא "או הורמונליות,", ובמקום "להפעלה בטוחה של כלי טיס" יבוא "להפעיל בבטחה כלי טיס או להקשות על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה."; 2.13 מדבר על הפרעות מטבוליות והשארנו אותו כמעט כמות שהוא, רק הוספנו את המילה 'הורמונליות'. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מה זה הפרעות מטבוליות? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> מעיים ובעיות של איזונים. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (19) במקום סעיף 2.14 יבוא: "סכרת 2.14 מבקש עם סכרת מאוזנת שאינו מטופל בזריקות אינסולין – ייחשב ככשיר מבחינה רפואית, אם אין חשש כי מצבו עלול לפגוע בכושרו להפעיל בבטחה כלי טיס או להקשות על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה."; << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> פה חשוב להזכיר, זה עבור מידן, אנחנו מאפשרים היום לטייסים עם סכרת שיש להם משאבת אינסולין ויש להם איזה ניטור גם להיות טייסים והרחבנו יותר כי כל אחד פה מזריק לעצמו זריקה להוריד שומן וכדומה, לכן שמנו את האינסולין בלבד. פעם זה היה אם אתה עושה איזה שהיא זריקה לסכרת אתה לא יכול, היום כל זריקה אתה יכול מלבד האינסולין. אנחנו אפשרנו והרחבנו את האפשרות לטוס עם סכרת מאוזנת ואני חושב שגם הנושא הזה בעתיד, ולכן לקחנו אותו, יאפשר לנו תחת אותה תקנה לאפשר ליותר ויותר טייסים מאוזנים שיש להם סכרת ובעבר לא יכלו לטוס. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (20) במקום סעיף 2.16 יבוא: "מחלות מערכת הדם או הלימפה 2.16 המבקש אינו סובל ממחלות כרוניות של מערכת הדם או הלימפה, אלא אם כן רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר, או רופא הרשות, לאחר שערך בירור רפואי, קבע כי מצבו הרפואי של המבקש אינו עלול להפריע לו להשתמש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו באופן המבטיח את בטיחות הטיסה."; (21) בסעיף 2.17, במקום סעיף קטן (ב), יבוא: "(ב) למבקש אין מחלה בכליות, בדרכי השתן או באיברי המין, אלא אם כן בבדיקת רופא בעל מומחיות מתאימה נמצא כי אין במחלה כאמור כדי להפריע למבקש להשתמש בבטחה בזכויות שלפי רישיונו והגדריו."; (22) בסעיף 2.18 - (א) בסעיף קטן (א), במקום "בהצרה או בלחץ" יבוא "בהיצרות או בעליית לחץ"; (ב) בסעיף קטן (ב), בסופו, יבוא "אם אין חשש שיפגע ביכולתו להפעיל כלי טיס בבטחה או יקשה על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה."; (ג) בסעיף קטן (ג), במקום "רופא הרשות" יבוא "רופא מוסמך או רופא מוסמך בכיר", המילים "כפי שהומצאו לו מטעם בית החולים בו בוצע הניתוח" – יימחקו, ואחרי "פתאומי" יבוא "או קבוע"; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק תגידי במה זה עוסק ויש לי כאן הערה. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> 2.17 זה מחלות כליות ודרכי השתן, 2.18 זה טיפול כירורגי בכליות. שוב, יש פה בעיקר תיקוני נוסח, הנושא של השמטת מסמכים שהגיעו דווקא מבית החולים, בהתאם להצעת הוועדה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השאלה אם לא צריך פה בסוף סעיף קטן (ג) להוסיף גם 'ולהקשות על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה' כמו שנוסף בסעיפים המקבילים האחרים. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> אני אשמח. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז אנחנו נוסיף. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> סעיף 2.19, שמדבר על עגבת. (23) בסעיף 2.19, במקום "רופא הרשות" יבוא "רופא מוסמך או רופא מוסמך בכיר"; סעיף 2.20 מדבר על מחלות נשים בהיריון ומצאנו שהוא מעט ארכאי אז מחקנו אותו וכתבנו במקומו סעיף חדש של היריון ולידה. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> היריון ולידה זה לא מחלה, זה מופיע פה כאילו אוסף המחלות, אבל לציין היריון הוא לא מחלה ולידה היא לא מחלה, ולכן המבנה, למרות שהוא משפטי, בא ואומר שאישה בהיריון יכולה להיות טייסת עד שבוע מסוים ויותר מזה, אישה בהיריון תקין, שזה סיכון נמוך, אין לה שום בעיה להיות טייסת. רק אם יש היריון מסובך שהוא במשמרת וכדומה אז צריך את מעורבות רופא הנשים. כך שזה חידוש, ואני שמח שגם באל על יש יותר ויותר טייסות, גם בארקיע, ובקרוב גם בחיפה, על מנת שהמין הנשי ייקח גם חלק בנתיבי אוויר, אין שום סיבה, גם אם הוא בהיריון, זה לא צריך להפריע להיות טייס או טייסת. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (24) במקום סעיף 2.20 יבוא: "היריון ולידה 2.20 מבקשת או בעלת תעודה רפואית בהיריון, שנמצא כהיריון בסיכון נמוך ללא סיבוכים לפי חוות דעת של רופא נשים המבצע מעקב אחר היריונה - כשירה לקבל או להחזיק בתעודה רפואית, לפי העניין, עד סוף השבוע ה-26 להיריונה, וכן החל משישה שבועות אחרי הלידה אם רופא נשים קבע כי היא רשאית לשוב לעבודה וכי הוא סבור שתמלא את תפקידה כעובדת טיס בבטחה."; << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> הדיוק להיריון, כי יש נשים שיש היריון פונדקאי, זה היריון שלה, אצלה, לא אצל מישהו אחר. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> סעיף 2.21, שמירה והפסקת היריון, סעיף שקיים, אבל, שוב, עדכנו אותו בהתאם גם לסטנדרטים. (25) במקום סעיף 2.21 יבוא: "שמירת והפסקת היריון" 2.21 לא תינתן למבקשת תעודה רפואית ולא תחודש תעודה רפואית של בעלת תעודה רפואית לאחר שמירת היריון או הפסקת היריון, אלא לאחר שרופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר או רופא הרשות, בדקו ומצאו אותה כשירה לשמש בתפקידה לפי הרישיון וההגדרים שבידיה, לפי המלצת רופא נשים כי היא רשאית לשוב לעבודה וכי הוא סבור שתמלא את תפקידה כעובדת טיס בבטחה."; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אולי לא צריך פה 'ולא תחודש' כי אמרנו מקודם שכל הדרישות שחלות על מבקש חלות גם על מי שמבקש לחדש את התעודה. אנחנו נבדוק את זה בנוסח. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (25א) בסעיף 2.22(ב), בתחילתו יבוא "על אף האמור בסעיף קטן (א)"; זו הערה שלכם, משרד הבריאות, כי הייתה פה הערה של ד"ר רוזנברג שהסעיף לא לגמרי ברור, מה הכלל ומה החריג, אז הוספנו את 'על אף האמור'. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני הסכמתי איתו. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> נעמה הסכימה איתו, אז בכלל לא יכולנו להגיד כלום. מחלות עצמות ושרירים, יש כלל ויש סייג ואנחנו מקווים שהכול ברור עכשיו. (26) במקום סעיף 2.23 יבוא: "אוזניים 2.23 (א) המבקש אינו סובל מכל אחד מאלה, אלא אם כן הם אינם עלולים להפריע לו להפעיל כלי טיס בבטחה או למלא את תפקידו כעובד טיס בבטחה: (1) מחלה חדה או כרונית של האוזן הפנימית, התיכונה או החיצונית; (2) נקב של תוף האוזן שלא נרפא; מבקש הסובל מנקב יבש או בודד ממקור שאינו מידבק - לא ייפסל בהכרח מלקבל תעודה רפואית, כל עוד נשמרת היכולת של האוזן הפנימית של המבקש לאזן לחצים, בשינוי לחץ אוויר מדוחס במהלך טיסה, והרופא המוסמך, הרופא המוסמך הבכיר או רופא הרשות שבדק את המבקש סבור שהמבקש יפעיל בבטחה כלי טיס או ימלא את תפקידו כעובד טיס בבטחה; (3) סתימה תמידית של חצוצרות השמע (תעלות אוסטסיוס); (4) הפרעות תמידיות של מנגנון שיווי המשקל. (ב) מצבי הפרעה זמניים עשויים לפסול את המבקש באורח זמני בלבד."; << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> פה ביקשנו רק להוריד, במקום שזה תיכון או פנימי אז פשוט להגיד אוזן ולא צריך להגיד איזה חלק מהאוזן על מנת שזה יהיה ברור גם לטייס. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> זה בעקבות הערה של ד"ר רוזנברג. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כל עוד נשמרת היכולת של האוזן של המבקש לאזן לחצים. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> בדיוק. << אורח >> מידן בר: << אורח >> כבוד היושב ראש, תודה רבה, אין לנו התנגדויות יותר מטעם איגוד הטייסים, תודה לכם גם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מקודם עלה פה נושא של צילום חזה. << אורח >> מידן בר: << אורח >> אנחנו לא בעד להחמיר, כי רפואה היא דבר אין סופי, זה כמו אמונה, אין לזה סוף, אתה יכול לעשות את זה גם כל יומיים, אבל - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אמונה עושים כל יום לפחות שלוש פעמים ביום, מתפללים. << אורח >> מידן בר: << אורח >> מה שאני רק אומר, בסוף אנחנו מייצרים תרבות, תרבות מייצרת בטיחות ומה שאנחנו עושים פה זה לכמת את זה לשפה פשוטה. בסוף טייס הוא רק טייס, זה כמו כל דבר אחר, זה רק מקצוע. זה שיש לנו רגולציה, נחיה איתה, אבל היא חייבת להיות פשוטה, מובנת. מה שדיברנו בנושא תרופות מרשם, זה סופר קריטי כי אנחנו לא רוצים לייצר את האפקט ההפוך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה שהגעת. << אורח >> מידן בר: << אורח >> אני רוצה להגיד לכם תודה רבה ובאמת עבודה יפה. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> אני אגיד דבר אחד, לגבי עישון נכנס CT נמוך למעשנים קבועים וזה מקום שלדוגמה גם בקרב כמובן טייסים תהיה אפשרות דרך קופות החולים לוודא שיש ביצוע של CT. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מה זה CT נמוך? << אורח >> שרון לוי: << אורח >> זה בדיקה לקראת יכולת של סרטן ריאות שעושים את הבדיקה הזו ייחודית בקרב אנשים שהם מעשנים קבועים. אם יש דאגה ספציפית למעשנים קבועים בקרב קהל הטייסים, כמו הקהל הרחב, אז יש יכולת שלכם פנים ארגוני, כחלק מהתהליכים של הבקרה שאתם עושים, לדוגמה לבקש את זה עבור מעשנים קבועים וזה ייתן מענה מסוים לחלק מההערות שהערת על נושא הזה. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (27) במקום סעיף 2.24 יבוא: "אף וחלל הפה 2.24 למבקש אין אחד מהבאים, אלא אם כן מצבו הרפואי אינו עלול להפריע לו למבקש להשתמש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו באופן המבטיח את בטיחות הטיסה: (1) כניסת אוויר חופשית דרך האף בשני הנחיריים; (2) עיוות צורה משמעותי או ליקוי רציני, חד או כרוני, של חלל הפה או של דרכי הנשימה העליונות."; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הנוסח כאן לא לגמרי ברור, כי הנוסח פותח בכך שלמבקש אין את אחד מהבאים ואז פסקה (1) אומרת כניסת אוויר חופשי דרך האף בשני הנחיריים, אבל זה אנחנו דווקא כן רוצים שיהיה למבקש. אנחנו נעשה תיקון נוסח בהתאם, אם זה מקובל עליכם ועל הוועדה אנחנו נכתוב משהו בסגנון שלמבקש יש כניסת אוויר חופשית דרך האב בשני הנחיריים ואין לו עיוות צורה משמעותי או ליקוי רציני, חד או כרוני, של חלל הפה או של דרכי הנשימה העליונות, והכול אלא אם כן מצבו הרפואי וכו'. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (28) אחרי סעיף 2.24 יבוא: "ליקוי בדיבור 2.25 המבקש אינו סובל מליקוי בדיבור או מגמגום שחומרתם פוגעת ביכולת התקשורת שלו. איידס 2.26 מבקש שהוא נשא של נגיף האיידס יוערך כבלתי כשיר, אלא אם כן מצבו הרפואי אינו עלול להפריע לו להשתמש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו באופן המבטיח את בטיחות הטיסה"."; אני עוברת לפרק 3, של דרישות רפואיות של כושר ראייה. (29) בסעיף 3.2 תתווסף כותרת שוליים: "שדות הראייה"; (30) במקום סעיף 3.3 יבוא: "חדות הראייה 3.3 (א) חדות הראייה של המבקש למרחק תהיה 6/9 לפחות בכל עין בנפרד, ו- 6/6 לפחות בשתי העיניים, כך שיהיה מסוגל לקרוא תרשים במרחק 6 מטרים; (ב) חדות הראייה של המבקש לקרוב תהיה 6/12 לפחות בכל עין בנפרד, כך שיהיה מסוגל לקרוא תרשים N5 CHART או תרשים שווה ערך, במרחק 30 עד 50 ס"מ; (ג) חדות הראייה של המבקש לטווח בינוני תהיה 6/12 לפחות בכל עין בנפרד, כך שיהיה מסוגל לקרוא תרשים N14 CHART או תרשים שווה ערך, במרחק 100 ס"מ; (ד) בדיקת חדות ראייה תבוצע בתנאי תאורה התואמים תאורת משרד מקובלת (LUX 30-60) באמצעות טבלאות SNELLEN או בבדיקה שוות ערך, מסוג שאישר רופא הרשות."; את רוצה לומר על זה משהו? << אורח >> שרון לוי: << אורח >> אני אומר על זה, כי לצערי אני חייבת לצאת. זו באמת ההערה האחרונה שיש לנו שלא טופלה לפני כן, שזה ה-30 עד 60 שאנחנו הסכמנו שאפשר להשמיט. כל יתר ההערות שהיו לנו בעבר וגם שוב אחרי מעבר נוסף ביומיים האחרונים טופלו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אולי תסבירו לוועדה למה חשבתם שצריך להשמיט את זה. << אורח >> שרון לוי: << אורח >> כי אנחנו רוצים לוודא שהמדדים שניתנים של התאורה בתקנות, שלא תהיה איזה שהיא טעות, ובמקום זה זה יופיע בהערות שלהם בבקרה שהם עושים אל מול הרופאים. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> הערכים שונו בעבר, היום אנחנו יודעים - - - << אורח >> שרון לוי: << אורח >> כן, הערכים האלה הם משהו שנקבעים מחוץ, עדיף שזה לא יהיה כתוב בתקנה ושזה יהיה בהתאם לנדרש. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> שוב תודה רבה על שיתוף הפעולה לאורך זמן. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> אז הסוגריים (LUC 30-60), אנחנו מוחקים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (31) במקום סעיף 3.4 יבוא: "שימוש בעזר ראייה 3.4 (א) מבקש הנזקק למשקפיים או לעדשות לתיקון הראייה (להלן בסעיף זה – עזר ראייה), בין בשל לקות ראייה למרחק ובין לקרוב, שהוערך ככשיר לפי דרישות פרק זה, ייכללו בתעודה הרפואית שלו תנאים המבטיחים כי בכל עת שהוא עושה שימוש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו: (1) הוא משתמש בעזר הראייה; (2) יש ברשותו עזר ראייה חלופי מתאים וזמין. (ב) מבקש העושה שימוש בעדשות לא יוערך ככשיר לעמוד בדרישות פרק זה, אלא אם כן התקיימו בעדשות כל אלה: (1) הן אינן לתיקון ראייה לקרוב בעין אחת, ולתיקון ראייה לרחוק בעין השנייה; (2) הן שקופות ולא צבועות בגוון; (3) ניתן להרכיבן בנוחות לאורך זמן."; (32) במקום סעיף 3.5 יבוא: "זיהוי צבעים 3.5 (א) המבקש יוכיח את יכולתו לזהות בקלות צבעים שזיהויים הכרחי לשם שימוש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו, באופן המבטיח את בטיחות הטיסה, באמצעות בדיקה. (ב) הבדיקה לזיהוי צבעים כאמור בפרט משנה (א) - (1) תהיה מסוג בדיקת אישיהרה (ISHIHARA PLATE TEST) או באמצעות בדיקה שוות ערך מסוג שאישר רופא הרשות; (2) תבוצע באור יום או תוך שימוש במקור אור המדמה אור יום, בטמפרטורת אור של 6500K; (ג) מבקש שעבר בהצלחה בדיקה לזיהוי צבעים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) – יוערך ככשיר; (ד) מבקש שלא עבר בהצלחה בדיקה לזיהוי צבעים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) - יבצע מבחן מעשי לזיהוי צבעים בהם נעשה שימוש בטיסה, וכן אורות צבעוניים שנעשה בהם שימוש בתעופה; עבר מבחן כאמור - ייחשב ככשיר."; << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הבנתי שנושא הצבעים ירד, לא? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> הוא לא ירד, פה זה כתוב טוב. פעם זה היה אתה לא רואה צבעים אז ניחא, פה זה אומר לא, יש לנו עוד שיטות ועוד שיטות בצורת מחשבים על מנת לאפשר לך. זאת אומרת תתי הסעיפים מאפשרים לנו לשקול ולבחון את הליקוי שיש. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> זה לא רק בדיקת אישיהרה אלא בדיקות נוספות שיאשר רופא הרשות וגם סעיף קטן (ד) מאפשר למי שלא עבר את הבדיקה לעבור איזה שהוא מבחן מעשי בטיסה שהוא מקביל לו. (33) במקום סעיף 3.6 יבוא: "ניתוח המשפיע על הראיה 3.6 מבקש שעבר ניתוח המשפיע על מצב השבירה של העין, לרבות קוצר ראייה, רוחק ראייה ואסטיגמציה- יוערך כבלתי כשיר, אלא אם כן הוא אינו סובל מהשלכות העלולות להפריע לו להשתמש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו בבטחה. ראייה כפולה או אסטנופיה 3.7 למבקש לא יהיה ליקוי בראיית עומק או במיקוד, או פזילה, הגורמים לראייה כפולה או לאסטנופיה, אלא אם נבדק בידי רופא שלו מומחיות הנוגעת לעניין, ונמצא כי אין בהם כדי להפריע לו להשתמש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו, באופן המבטיח את בטיחות הטיסה."; אלה שני סעיפים חדשים לגמרי שלא קיימים היום בתקנות והוספנו אותם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה מגיע מהבין-לאומי? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> כן. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (34) בסעיף 4.2- (א) בסעיף קטן (א), במקום "למבקש" יבוא "בבדיקת אודיומטריה נמצא שלמבקש"; (ב) בסעיף קטן (ב)- (1) ברישה, במקום "יכול להיחשב ככשיר מבחינה רפואית" יבוא "יוערך כבלתי כשיר מבחינה רפואית", ובמקום "אם" יבוא "אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:"; (2) במקום פסקה (2) יבוא: "(2) המבקש עבר בהצלחה מבחן שמיעה בתא הטייס של כלי טיס שלמבקש יש לגביו רישיון והגדרים תקפים." ; (3) סעיף קטן (ג) – בטל; << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> גם נושא השמיעה, אנחנו יודעים טוב, אנחנו משתמשים באוזניות, באוזניות אנחנו יכולים לעשות noise cancellation ולהתמקד יותר, לא תמיד הטייס צריך לבוא עם עזר השמיעה, הוא יוכל לבוא עם אוזניות שהן אלה שנותנות לו את הפיטץ' הנכון ועושות את השקט מסביב. כך שהנושא הזה, בצורה שהוא כתוב, יאפשר לטכנולוגיות להתקדם ולא נצטרך לשנות את התקנות. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> זה כל הדרישות הרפואיות שרלוונטיות למבקש תעודה סוג 1, שזה הטייסים המסחריים. 5 ואילך, עד סעיף 8 אנחנו מדווחים על דרישות רפואיות למבקש תעודה סוג 2. גם כדי לא לשעמם את עצמי, זה בעצם היינו הך, ממש אותו דבר, למעט הסעיף של הראייה. השאלה אם ניתן לדלג. אני צריכה לקרוא שוב את הכול? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו בדקנו את זה, צריך להקריא, בגלל שזה דרישות שמשפיעות על היכולת של אנשים לעסוק בעיסוקם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בדרך כלל להקראות האלה אבישי היה מגיע. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> אבל זה באמת אותו דבר. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> אנחנו יכולים לשנות את הסדר, להגיע לסעיף הזה ואחר כך להמשיך את הסעיפים שהיו? << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> זה אותו דבר, נעמה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא, תקראי. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> טוב. אני עכשיו בדרישות כשירות, שימו לב, לתעודה סוג 2, שזה הטייסים הפרטיים. כל ההערות מבחינתנו זהות, יש שינוי בהקשר של ראייה. (35) סעיף 5.1 – בטל; (36) סעיף 5.2- בטל; (37) במקום סעיף 5.3 יבוא: "ליקוי נפשי 5.3 למבקש אין היסטוריה רפואית או אבחון קליני באחד מהבאים, העלולים למנוע מהמבקש לבצע שימוש בזכויות לפי הרישיון או ההגדר שהוא מבקש או מחזיק, באופן המבטיח את בטיחות הטיסה: (1) הפרעה נפשית אורגנית; (2) הפרעה נפשית או התנהגותית בעקבות שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, כולל תסמיני תלות בעקבות שימוש באלכוהול או חומרים פסיכו-אקטיביים אחרים; (3) סכיזופרניה, הפרעה סכיזוטיפאלית (כחלק מהפרעות אישיות), הפרעה דלוזיונלית (מחשבות שווא); (4) הפרעת מצב רוח (דיכאון, הפרעה דו קוטבית וכדומה); (5) הפרעות נוירוטיות המקושרות לדחק (הפרעות חרדה, OCD, הפרעה דיסוציאטיבית, הפרעת דחק פוסט טראומטית וכדומה) או סומטיות (הפרעה סומטית וכדומה); (6) תסמונת התנהגותית המשויכת להפרעות פיזיולוגיות או לגורמים פיזיקליים; (7) הפרעת אישיות או הפרעת התנהגות, במיוחד אם באה לידי ביטוי בהתנהגות גלויה באופן חוזר ונשנה; (8) מוגבלות שכלית; (9) מוגבלות התנהגותית פסיכולוגית (הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות, אוטיזם, דיסלקציה, מגבלה שכלית וכדומה); (10) מוגבלות התנהגותית או רגשית שהתחילה בתקופת הילדות או ההתבגרות (הפרעת התנגדות, הפרעת התנהגות, הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות וכדומה); (11) הפרעה נפשית אחרת."; (38) בסעיף 5.4 - (א) בפסקה (1), במקום "להפריע להפעיל בבטיחות ובביטחון את כלי הטיס" יבוא "להפריע למבקש להפעיל בבטחה כלי טיס, או להקשות על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה"; (ב) פסקה (4) – תימחק; (ג) אחרי פסקה (4), יבוא: "(5) מחלה או התנהגות הגורמים לישנוניות יתר יומית (EXCESSIVE DAYTIME SLEEPINESS) שאינה מטופלת בהצלחה."; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה סעיף שמדבר על מחלת כיפיון ומערכת העצבים, כמו שהוסבר קודם. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (39) בסעיף 5.5, במקום "להפעלה בטוחה של כלי טיס" יבוא "להפעלה בבטחה של כלי טיס או להקשות על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה"; (40) בסעיף 5.6 יבוא: (א) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "או להקשות על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה."; (ב) סעיף קטן (ב) - בטל; (ב1) בסעיף קטן (ד), בפסקה (3), אחרי "הרופא" יבוא "המוסמך או הרופא המוסמך הבכיר"; (ג) בסעיף קטן (ה), במקום "קליניות משלימות" יבוא "נוספות"; (ד) אחרי סעיף קטן (ה), יבוא: "(ו) לא תינתן תעודה רפואית למבקש שעבר ניתוח מעקפים או צנתור, עם או בלי תומכן, התערבות קרדיולוגית אחרת, התקף לב או הסובל מהפרעה אחרת לפעילות הלב העלולה להביא לאי ספיקת לב, אלא אם כן מצבו הלבבי הוערך ונמצא שאין בו כדי להפריע לשימוש בטוח בזכויות שלפי רישיונו או כל הגדר שבו, באופן שלא יפגע בכושרו להפעיל בבטחה כלי טיס ולא יקשה על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה."; (41) בסעיף 5.7 – (1א) בכותרת השוליים, במקום האמור בה יבוא "לחץ דם, מחזור דם וכלי דם"; (א) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) המבקש אינו נוטל תרופות לוויסות לחץ דם גבוה, פרט לאותן תרופות שלפי חוות דעת רופא מוסמך, או רופא מוסמך בכיר, אין בהן כדי להפריע לכושרו להפעיל בבטחה כלי טיס או למלא את תפקידו כעובד טיס בבטחה."; (ב) במקום סעיף קטן (ג) יבוא: "המבקש אינו סובל מהפרעה במבנה או בתפקוד של מערכת כלי הדם המשפיעה בצורה משמעותית על תפקודו כעובד טיס."; (42) בפרט 5.8 – (א) בסעיף קטן (א), אחרי "תפקודי" יבוא "כרוני או ליקוי תפקודי" ובמקום "רנטגן" יבוא "הדמיה"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "בדיקה רדיוגרפית" יבוא "בדיקת הדמיה"; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הנוסח הזה לא תואם את סעיף 2.9 והשאלה אם צריך להתאים אותו. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> לדעתי כן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז נעשה את זה. זה סעיף שעוסק בדרכי הנשימה. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (43) במקום סעיף 5.9, יבוא: "הפרעות בית החזה, דרכי הנשימה ואסתמה 5.9 (א) מבקש הסובל מאחת ממחלות דרכי הנשימה או מהתופעות המפורטות להלן ייפסל מלקבל תעודה: (1) פגם נרחב בדופן החזה עם תמט בית החזה; (2) ירידה בנפח הנשימה בגבהים בעקבות מצב שלאחר ניתוח ריאה; (3) גנחת הריאה (Pulmonary Emphysema); (4) אסתמה העלולה להפריע לו במילוי תפקידו; (5) דום נשימה חסימתי או מרכזי בשינה (obstructive or central sleep apnea), וכן מצבים אחרים היוצרים ישנוניות יתר יומית (excessive daytime sleepiness), שאינם מטופלים בהצלחה. (ב) לא תינתן תעודה רפואית למבקש העושה שימוש בתרופות למניעה או לטיפול באסתמה, אלא אם כן השימוש בתרופות אינו עלול להפריע לו לבצע שימוש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו באופן המבטיח את בטיחות הטיסה"." ; (44) במקום סעיף 5.11 יבוא: "מחלות מעיים, קיבה ובקע 5.11 (א) המבקש אינו סובל מליקוי בתפקוד של מערכת הקיבה והמעיים, המקשים על כושרו להפעיל כלי טיס בבטחה או על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה. (ב) המבקש לא עבר התערבות ניתוחית ואינו סובל ממחלה במערכת העיכול, ובפרט מעצירות שמקורה בהיצרות או שינוי נפח במערכת העיכול, העלולות לגרום לאובדן פתאומי או קבוע של כושר הטיסה. (ג) למבקש אין בקע במפשעה או במקום אחר."; (45) בסעיף 5.12, במקום "רופא הרשות" יבוא "רופא מוסמך או רופא מוסמך בכיר", המילים "כפי שהומצאו לו מטעם בית החולים בו בוצע הניתוח" – יימחקו, אחרי "פתאומי" יבוא "או קבוע", ובסופן יבוא "או להקשות על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה."; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה סעיף שמדבר על מצב לאחר ניתוח מעברי המרה או מערכת העיכול. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (46) בסעיף 5.13, אחרי "מטבוליות" יבוא ", הורמונליות,", ובסופו יבוא "או להקשות על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה."; (47) במקום סעיף 5.14 יבוא: "סכרת 5.14 מבקש עם סכרת מאוזנת שאינו מטופל בזריקות אינסולין ייחשב ככשיר מבחינה רפואית, אם אין חשש כי מצבו עלול לפגוע בכושרו להפעיל בבטחה כלי טיס או להקשות על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה."; (48) במקום סעיף 5.15 יבוא: "מחלות מערכת הדם או הלימפה 5.15 המבקש אינו סובל ממחלות כרוניות של מערכת הדם או הלימפה, אלא אם כן, רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר, או רופא הרשות, לאחר שערך בירור רפואי, קבע כי מצבו הרפואי של המבקש אינו עלול להפריע לו להשתמש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו, באופן המבטיח את בטיחות הטיסה."; סעיף 5.16 דן במחלות של כליות, דרכי שתן וטיפול כירורגי בכליות. (49) בסעיף 5.16 – (1א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "וטיפול כירורגי בכליות"; (א) בסעיף קטן (ג), במקום "מעברי" יבוא "דרכי"; ובמקום "מחלה זמנית תביא לפסילה זמנית בלבד" יבוא "אלא אם כן מצבו הרפואי אינו עלול להפריע למבקש להשתמש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו, באופן המבטיח את בטיחות הטיסה"; (ב) בסעיף קטן (ד), במקום "הצרה או לחץ" יבוא "בהיצרות או בעליית לחץ"; (ג) בסעיף קטן (ה), בסופו יבוא "אם אין חשש כי יפגע ביכולתו להפעיל כלי טיס בבטחה או יקשה על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה"; (ד) בסעיף קטן (ו), במקום "רופא הרשות" יבוא "רופא מוסמך או רופא מוסמך בכיר", המילים "כפי שהומצאו לו מטעם בית החולים בו בוצע הניתוח" – יימחקו, אחרי "פתאומי" יבוא "או קבוע", ובסופו יבוא "או להקשות על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה."; << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (50) בסעיף 5.17 במקום "רופא הרשות" יבוא "רופא מוסמך או רופא מוסמך בכיר"; (51) סעיף 5.18 – בטל; (52) במקום סעיף 5.19 יבוא: "היריון ולידה 5.19 מבקשת בהיריון, שנמצא כהיריון בסיכון נמוך בלי סיבוכים לפי חוות דעת רופא נשים המבצע מעקב אחר ההיריון - תוערך ככשירה עד סוף השבוע ה-26 להריונה, וכן החל משישה שבועות לאחר הלידה, ובלבד שהתקבלה המלצת רופא נשים כי היא רשאית לשוב לעבודה וכי הוא סבור כי תמלא את תפקידה כעובדת טיס בבטחה."; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כאן יש אי התאמות קלות לסעיף 2.20, אני חושבת שבעיקר נוסחיות, השאלה אם אתם רוצים להתאים. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> להתאים. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (53) במקום סעיף 5.20 יבוא: "שמירת היריון והפסקת היריון 5.20 לא תינתן למבקשת תעודה רפואית ולא תחודש תעודה רפואית של בעלת תעודה רפואית לאחר שמירת היריון או הפסקת היריון, אלא לאחר שרופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר, או רופא הרשות, בדקו אותה ומצאו שהיא כשירה לשמש בתפקידיה לפי הרישיון לפי המלצת רופא נשים כי היא רשאית לשוב לעבודה, וכי הוא סבור כי תמלא את תפקידה כעובדת טיס בבטחה."; (53א) בסעיף 5.21(ב), בתחילתו יבוא "על אף האמור בסעיף קטן (א)"; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אותו תיקון שנערך לתעודה סוג 1 בעניין מחלת עצמות ושרירים. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (54) במקום סעיף 5.22 יבוא: "אוזניים 5.22 (א) המבקש אינו סובל מכל אחד מאלה, אלא אם כן הם אינם עלולים להפריע לו להפעיל כלי טיס בבטחה או למלא את תפקידו כעובד טיס בבטחה: (1) מחלה חדה או כרונית של האוזן הפנימית, התיכונה או החיצונית; (2) נקב של תוף האוזן שלא נרפא; מבקש הסובל מנקב יבש או בודד ממקור שאינו מידבק - לא ייפסל בהכרח מלקבל תעודה רפואית, כל עוד נשמרת היכולת של האוזן - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו נמחק את המילה 'הפנימית' ואני אבקש גם מהוועדה להסמיך אותנו למחוק אותה בכל מקום מקביל. - - - של המבקש לאזן לחצים, בשינוי לחץ אוויר מדוחס במהלך טיסה, והרופא המוסמך, הרופא המוסמך הבכיר או רופא הרשות שבדק את המבקש סבור שהמבקש יפעיל בבטחה כלי טיס או ימלא את תפקידו כעובד טיס בבטחה; (3) סתימה תמידית של חצוצרות השמע (תעלות אוסטסיוס); (4) הפרעות תמידיות של מנגנון שיווי המשקל. (ב) מצבי הפרעה זמניים עשויים לפסול את המבקש באורח זמני בלבד."; (55) במקום סעיף 5.23 יבוא: "אף וחלל הפה 5.23 למבקש אין אחד מהבאים אלא אם כן מצבו הרפואי אינו עלול להפריע למבקש להשתמש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו באופן המבטיח את בטיחות הטיסה: (1) כניסת אוויר חופשית דרך האף בשני הנחיריים; (2) עיוות צורה משמעותי או ליקוי רציני, חד או כרוני, של חלל הפה או של דרכי הנשימה העליונות."; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כאן אנחנו נתקן בהתאם לסעיף 2.24, מה שאמרנו על זה שבעצם אחד התנאים הוא חיובי ואחד שלילי, אז נתאים את זה. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (56) אחרי סעיף 5.23 יבוא: "ליקוי בדיבור 5.24 המבקש אינו סובל מליקוי בדיבור או מגמגום שחומרתם פוגעת ביכולת התקשורת של המבקש. איידס 5.25 מבקש שהוא נשא של נגיף האיידס יוערך כבלתי כשיר, אלא אם כן מצבו הרפואי אינו עלול להפריע למבקש לבצע שימוש בזכויות רישיונו והגדריו באופן המבטיח את בטיחות הטיסה"."; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כתוב לי כאן שאת הנוסח צריך להתאים ל-2.26, אבל אני חושבת שזה ממש תיקוני נוסח. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> 2.26 ו-5.25 הם העתק-הדבק בעיניי. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> תבדקו. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (57) במקום סעיף 6.1 יבוא: "דרישות כושר ראייה וחדות ראייה 6.1 (א) פעולת העיניים תהיה תקינה. (ב) למבקש לא יהיה ליקוי פעיל או בלתי פעיל או ליקוי כרוני בכל אחת מעיניו העלול להפריע לפעולה תקינה עד כדי סיכון לבטיחות הטיסה או לביצוע בטוח של תפקידי המבקש בטיסה. (ג) שדות הראייה של המבקש יהיו תקינים. (ד) חדות הראייה של המבקש למרחק תהיה 6/9 לפחות בכל עין בנפרד, ו–6/6 לפחות בשתי העיניים, כך שיהיה מסוגל לקרוא במרחק 6 מטרים. (ה) חדות הראייה של המבקש לקרוב תהיה 6/12 לפחות בכל עין בנפרד, כך שיהיה מסוגל לקרוא תרשים N5 CHART או תרשים שווה ערך, במרחק 30 עד 50 ס"מ. (ו) בדיקת חדות ראייה תבוצע בתנאי תאורה התואמים תאורת משרד מקובלת באמצעות טבלאות SNELLEN או בבדיקה שוות ערך, מסוג שרופא הרשות אישר. "; מחקנו פה את LUX 30-60. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> באיידס זה לא רק מבטיח את בטיחות הטיסה, אלא שוב עובד הטיס במילוי תפקידו, הפקח. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אם זה לא כתוב בשום מקום צריך להגיד את זה לפרוטוקול. זה כתוב ב-2.26? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> בגלאס 2 זה לא פקח כי זה רק טייס פרטי, לכן זה ספציפי לפה. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> תעודה סוג 2 ניתנת רק לטייסים, לא לפקחים. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> רציתי להדגיש למה פה זה לא מופיע, כי זה רק לטייסים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז לא צריך לתקן פה? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> לא צריך, גם ב-1 זה לא מופיע כי זה רק טייסים. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (58) במקום סעיף 6.2 יבוא: "שימוש בעזר ראייה 6.2 (א) מבקש הנזקק למשקפיים או לעדשות לתיקון הראייה (להלן בסעיף זה – עזר ראייה), בין בשל לקות ראייה למרחק ובין לקרוב, שהוערך ככשיר לפי דרישות פרק זה, ייכללו בתעודה הרפואית שלו תנאים המבטיחים כי בכל עת שהוא עושה שימוש בזכויות לפי רישיונו והגדריו: (1) הוא משתמש בעזר הראייה; (2) יש ברשותו עזר ראייה חלופי מתאים וזמין. (ב) מבקש העושה שימוש בעדשות לא יוערך ככשיר לעמוד בדרישות פרק זה, אלא אם כן נתקיימו בעדשות כל אלה: (1) הן אינן לתיקון ראייה לקרוב בעין אחת ולתיקון ראייה לרחוק בעין השנייה; (2) הן שקופות ולא צבועות בגוון; (3) ניתן להרכיבן בנוחות לאורך זמן."; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אמרתם שדרישות הראייה בעניין הזה שונות קצת מהדרישות בתעודה סוג 1? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> חדות הראייה. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> בתעודה סוג 2 אין הוראה בנספח 1 לגבי הנושא של טווח ראייה בינוני ולכן יש הוראה כזאת בהוראה המקבילה לגבי תעודה סוג 1 ואין פה. וגם בנושא של זיהוי צבעים, כשנגיע לתקנה ונקרא אותה יש קצת שינויים לעומת תעודה סוג 1. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> זה בשביל להתאים לתקנות הבין-לאומיות בין הסוגים השונים. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (59) במקום סעיף 6.3 יבוא: "זיהוי צבעים 6.3 (א) המבקש יוכיח את יכולתו לזהות בקלות צבעים שזיהויים הכרחי לשם שימוש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו, באופן המבטיח את בטיחות הטיסה, באמצעות בדיקה. (ב) הבדיקה לזיהוי צבעים כאמור בפרט משנה (א)- (1) תהיה מסוג בדיקת אישיהרה (ISHIHARA PLATE TEST) או באמצעות בדיקה שוות ערך, מסוג שאישר רופא הרשות; (2) תבוצע באור יום או תוך שימוש במקור אור המדמה אור יום, בטמפרטורת אור 6500K; (ג) מבקש שעבר בהצלחה בדיקה לזיהוי צבעים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) – יוערך ככשיר. (ד) מבקש שלא עבר בהצלחה בדיקה לזיהוי צבעים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) – יוכל לקבל תעודה רפואית לדרגת בריאות סוג 2 ובה מגבלה כי היא תקפה בשעות היום בלבד; ואולם, אם הוכיח את יכולתו לזהות בקלות צבעים שנעשה בהם שימוש בטיסה ואת יכולתו לזהות נכונה אורות צבעוניים שנעשה בהם שימוש בתעופה בבדיקה מסוג שאישר רופא הרשות שנערכה לו - הוא יוכל לקבל תעודה רפואית סוג 2 בלא מגבלה כי היא תקפה בשעות היום בלבד כאמור; לעניין זה, "יום" – כהגדרתו בתקנות ההפעלה."; << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> זה השוני. בתעודה סוג 1 הוא צריך לעבור מבחן אישיהרה ואם הוא לא עובר אותו הוא צריך לעבור מבחן מעשי בטיסה, עבר עבר, לא עבר לא כשיר. פה יש עוד אפשרות בכל זאת, בגלל שזה תעודה סוג 2, שהוא יוכל לקבל עם מגבלה. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (60) אחרי סעיף 6.3. יבוא: "ניתוח המשפיע על הראיה 6.4 מבקש שעבר ניתוח המשפיע על מצב השבירה של העין לרבות קוצר ראייה, רוחק ראייה ואסטיגמציה, יוערך כבלתי כשיר, אלא אם כן הוא אינו סובל מהשלכות העלולות להפריע לו להשתמש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו בבטחה. ראייה כפולה או אסטנופיה 6.5 למבקש לא יהיה ליקוי בראיית עומק או במיקוד, או פזילה, הגורמים לראייה כפולה או לאסטנופיה, אלא אם נבדק בידי רופא שלו מומחיות הנוגעת לעניין, ונמצא כי אין בהם כדי להפריע לו להשתמש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו, באופן המבטיח את בטיחות הטיסה."; סעיף 7.2 עברנו לשמיעה. (61) בסעיף 7.2, האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא: "(ב) מבקש שאובדן השמיעה שלו חמור מהמפורט בסעיף קטן (א) יוערך ככשיר, אם עבר בדיקת כושר שמיעה באמצעות בדיקת אודיומטריה, ונמצא בבדיקה כי אין לו אובדן כושר שמיעה, בכל אוזן בנפרד, העולה על 35 דציבלים בכל אחת מהתדירויות 500, 1000 או 2000 הרץ, או העולה על 50 דציבלים בתדירות של 3000 הרץ."; (62) אחרי סעיף 7.2 יבוא: "בדיקת שמיעה להגדר מכשירים 7.3 המבקש הגדר מכשירים נדרש לתעודה רפואית סוג 2, אך בכל הנוגע לדרישות הרפואיות לשם בדיקת כושר השמיעה - עליו לעמוד בדרישות הקבועות בפרק 4 ובתדירות הבדיקות המצוינת בטבלה בפרק 11, החלות על מבקש תעודה רפואית סוג 1."; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אתם רוצים להסביר, מה זה הגדר מכשירים קודם? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> פה טייס פרטי בן 18 יכול להתחיל ללמוד על ססנה, מטוס קטן, שני אנשים, והוא יטוס בתנאי ראייה שרואים את השמים, את הקרקע ואת הים וההרים והוא קיבל טייס. עכשיו הוא רוצה לטוס גם מעל העננים או בלילה, גם בלי לראות שום דבר אלא רק בעזרת מכשירים, טיסת מכשירים זה מה שעושים בטיסות טרנסאטלנטיות ומשתמשים לא בראייה, כי אתה לא יכול לדעת איפה אתה, אלא במכשירים מתקדמים. אפילו להתחיל את הלימוד אנחנו אומרים רגע, למרות שאתה טייס פרטי להגדרת המכשירים אנחנו רוצים שיהיו עוד כמה תכונות בריאותיות, לכן יש פה, אם אתה רוצה לעשות הגדר מכשירים מה אנחנו רוצים שתעמוד בהם. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> זה סטנדרט בין-לאומי שאומר שלגבי המכשירים צריך לעמוד ברף המחמיר יותר של שמיעה. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> בדיוק. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (63) סעיף 8.1 - בטל; (64) סעיף 8.2 – בטל; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> עברנו לדרישות רפואיות לסוג 3. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> סוג 3 זה לפקחים ובקרים ומטיסי הרחפן או כטב"ם. זה אנשים שלא עוזבים את הקרקע ולכן הם יותר קרובים לנגישות לבית חולים, הם לא נמצאים מעל האוקיינוס, הם לא נמצאים בשמים, לכן אנחנו יכולים להקל במידה מסוימת בדרישות הרפואיות שלהם ולהחמיר בנקודות של ראייה, כי פקח טיסה צריך לראות, לשמוע, אותו דבר גם מטיס צריך לראות מרחוק. אז בשתי הנקודות האלה אנחנו מחמירים לעומת טייס פרטי בדומה לטייס מסחרי ובנקודות אחרות אנחנו מקלים. יחד עם זאת אנחנו לא מאפשרים להם בגיל צעיר לחמש שנים תעודה אלא רק לארבע שנים, זאת אומרת בכל זאת אנחנו רוצים לראות אותם תדיר יותר בייחוד בגלל פקחי הטיסה. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (65) במקום סעיף 8.3 יבוא: "ליקוי נפשי 8.3 למבקש אין היסטוריה רפואית או אבחון קליני באחד מהבאים, העלולים למנוע מהמבקש לבצע שימוש בזכויות לפי הרישיון או ההגדר שהוא מבקש או מחזיק, באופן המבטיח את בטיחות הטיסה: (1) הפרעה נפשית אורגנית; (2) הפרעה נפשית או התנהגותית בעקבות שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, כולל תסמיני תלות בעקבות שימוש באלכוהול או חומרים פסיכו-אקטיביים אחרים; (3) סכיזופרניה, הפרעה סכיזוטיפאלית (כחלק מהפרעות אישיות), הפרעה דלוזיונלית (מחשבות שווא); (4) הפרעת מצב רוח (דיכאון, הפרעה דו קוטבית וכדומה); (5) הפרעות נוירוטיות המקושרות לדחק (הפרעות חרדה, OCD, הפרעה דיסוציאטיבית, הפרעת דחק פוסט טראומטית וכדומה) או סומטיות (הפרעה סומטית וכדומה); (6) תסמונת התנהגותית המשויכת להפרעות פיזיולוגיות או לגורמים פיזיקליים; (7) הפרעת אישיות או הפרעת התנהגות, במיוחד אם באה לידי ביטוי בהתנהגות גלויה באופן חוזר ונשנה; (8) מוגבלות שכלית; (9) מוגבלות התנהגותית פסיכולוגית (הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות, אוטיזם, דיסלקציה, מגבלה שכלית וכדומה); (10) הפרעה התנהגותית או רגשית אשר התחילה בתקופת הילדות או ההתבגרות (הפרעת התנגדות, הפרעת התנהגות, הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות וכדומה); (11) הפרעה נפשית אחרת."; (66) בסעיף 8.4 - (א) בפסקה (1) במקום "להפעיל בבטיחות ובבטחון את תפקידיו" יבוא "להפעיל בבטחה כלי טיס או למלא את תפקידו כעובד טיס בבטחה"; (ב) פסקה (4) – תימחק; (ג) אחרי פסקה (4) יבוא: "(5) מחלה או התנהגות הגורמת לישנוניות יתר יומית excessive daytime sleepiness)) שאינה מטופלת בהצלחה."; (67) בסעיף 8.5 במקום "לביצוע בטוח של תפקידיו" יבוא "להפעיל בבטחה כלי טיס או למלא את תפקידו כעובד טיס בבטחה."; (68) בסעיף 8.6 - (א) בסעיף קטן (א), במקום "לביצוע בטוח של תפקידיו" יבוא "לביצוע תפקידו כעובד טיס בבטחה"; (ב) סעיף קטן (ב) – בטל; (ב1) בסעיף קטן (ד), בפסקה (3), אחרי "הרופא" יבוא "המוסמך או הרופא המוסמך הבכיר"; (ג) בסעיף קטן (ה), במקום "קליניות משלימות" יבוא "נוספות"; (ד) אחרי סעיף קטן (ה), יבוא: "(ו) לא תינתן תעודה רפואית למבקש שעבר ניתוח מעקפים או צנתור, עם או בלי תומכן, התערבות קרדיולוגית אחרת, התקף לב או הסובל מהפרעה אחרת לפעילות הלב העלולה להביא לאי ספיקת לב, אלא אם כן מצבו הלבבי הוערך ונמצא שאין בו כדי להפריע לשימוש בטוח בזכויות שלפי רישיונו או כל הגדר שבו, באופן שלא יפגע בכושרו להפעיל כלי טיס בבטחה ולא יקשה על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה."; (69) בסעיף 8.7, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) המבקש אינו נוטל תרופות לוויסות לחץ דם גבוה, פרט לאותן תרופות אשר לפי דעת רופא מוסמך או רופא מוסמך בכיר, אין בהן כדי להפריע לביצוע בטוח של תפקידיו כעובד טיס.". (70) במקום סעיף 8.8 יבוא: "כלי דם 8.8 המבקש אינו סובל מהפרעה במבנה או בתפקוד של מערכת כלי הדם המשפיעה בצורה משמעותית על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה."; (71) במקום סעיף 8.9 יבוא: "הפרעות בית החזה, דרכי הנשימה ואסתמה 8.9 (א) המבקש חופשי מליקוי תפקודי כרוני או ליקוי תפקודי חד וממחלה פעילה של הריאות, הבינה (Mediastinum) או הצדר (Pleura); בכל מקרה של ספק, על הרופא הבודק להיעזר בבדיקת הדמיה לצורך האבחנה, ולחזור על בדיקה זו מזמן לזמן, לפי הצורך. (ג) לא תינתן תעודה רפואית למבקש הסובל מאחת ממחלות דרכי הנשימה או מהתופעות המפורטות בפרט 5.9. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני חושבת שזה צריך להיות 5.9(א). סעיף 5.9(א)? עוסק במחלות דרכי הנשימה ותופעות מסוימות. שאר ההוראות בסעיף 5.9 כבר נכנסו בתוך הסעיף הזה באופן מפורש. אנחנו נוסיף (א). << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (ד) במקרה של אפיזודה ריאתית לא תינתן למבקש תעודה רפואית אם קיימים ממצאים קליניים העלולים לסכן את בטיחות הטיסה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה לא מה שנשלח לוועדה. תקריאו את הנוסח שנשלח לוועדה ואז תעשו תיקונים. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> (ד) במקרה של אפיזודה ריאתית לא תינתן למבקש תעודה רפואית רק אם קיימים ממצאים קליניים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כאן הייתה הערה של משרד הבריאות. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> יש פה הערה של משרד הבריאות, ד"ר רוזנברג. << דובר >> קריאה: << דובר >> הגורם המקצועי לא כאן. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> אז הבנתי מכם שד"ר רוזנברג חושב שזה לא ברור, האמת שיכול להיות שהוא צודק. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> איך אתם מבקשים לתקן? << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> להבנתי, לא תינתן למבקש תעודה רפואית במקרה של אפיזודה ריאתית עם ממצאים קליניים העלולים לסכן את בטיחות הטיסה. (ה) לא תינתן תעודה רפואית למבקש העושה שימוש בתרופות למניעה או לטיפול באסתמה, אלא אם כן השימוש בתרופות אינו עלול להפריע למבקש לבצע שימוש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו באופן המבטיח את בטיחות הטיסה"." (72) בסעיף 8.10 - (א) בכותרת השוליים, במקום האמור בה יבוא "שחפת"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "בהיעדר תסמונת קלינית המטילה" יבוא "אם קיים"; (ב1) בסעיף קטן (ג), בכל מקום, במקום "הבדיקה הרדיוגרפית" יבוא "בדיקת ההדמיה"; (ג) בסעיף קטן (ד), במקום "שבשמונה בדיקות רדיוגרפיות רצופות אשר בוצעו בפרקי זמן קבועים של שלושה חודשים" יבוא "שבמספר בדיקות לפי שיקול דעת מקצועי של רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר או רופא הרשות" ובמקום "לבדיקה הרדיוגרפית" יבוא "לבדיקת ההדמיה""; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> פה היו לי שאלות. שאלתי אם צריך להתאים את הסעיף לסעיף 2.10, אמרתם שלא, זה מצבים שונים. הסעיף עוסק בשחפת. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> לשחפת אמרנו לא להתאים? לא. אמרנו את זה בהקשר אחר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז אני כותבת שזה יותאם לסעיף 2.10. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (73) במקום סעיף 8.11 יבוא: "מחלות מעיים, קיבה ובקע 8.11 (א) המבקש אינו סובל מליקוי בתפקוד של מערכת הקיבה והמעיים, המקשים על כושרו להפעיל כלי טיס בבטחה או על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה. (ב) המבקש לא עבר התערבות ניתוחית ואינו סובל ממחלה במערכת העיכול, ובפרט מעצירות שמקורה בהיצרות או שינוי נפח במערכת העיכול, העלולות לגרום לאובדן פתאומי או קבוע של כושר הטיסה. (ג) למבקש אין בקע במפשעה או במקום אחר. "; (74) בסעיף 8.12, אחרי "מטבוליות" יבוא "הורמונליות" ובמקום "להפריע להפעלה בטוחה של תפקידיו" יבוא "להפריע לביצוע תפקידו כעובד טיס בבטחה"; (75) במקום סעיף 8.13, יבוא: "סכרת 8.13 מבקש עם סכרת מאוזנת שאינו מטופל בזריקות אינסולין ייחשב ככשיר מבחינה רפואית, אם אין חשש כי מצבו עלול לפגוע בכושרו להפעיל בבטחה כלי טיס או למלא את תפקידו כעובד טיס בבטחה". << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> צריך להיות 'או להקשות על מילוי תפקידו'. אינו עלול לפגוע בכושרו להפעיל בבטחה כלי טיס או להקשות על מילוי תפקידו כעובד טיס בבטחה. זאת התיבה שהשתמשנו בה. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> כן, להתאים את זה למה שמה שנאמר אחרי. (76) במקום סעיף 8.14 יבוא: "מחלות מערכת הדם או הלימפה 8.14 המבקש אינו סובל ממחלות כרוניות של מערכת הדם או הלימפה, אלא אם כן, רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר, או רופא הרשות, לאחר שערך בירור רפואי, קבע כי מצבו הרפואי של המבקש אינו עלול להפריע לו להשתמש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו באופן המבטיח את בטיחות הטיסה."; (77) בסעיף 8.15(ג), במקום "מעברי" יבוא "דרכי", ובמקום "מחלה זמנית תביא לפסילה זמנית בלבד" יבוא "אלא אם כן מצבו הרפואי אינו עלול להפריע למבקש להשתמש בזכויות רישיונו והגדריו באופן המבטיח את בטיחות הטיסה."; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף העוסק במחלות כליות ודרכי השתן. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (78) בסעיף 8.16, במקום "בהצרה או בלחץ" יבוא "בהיצרות או עליית לחץ"; (79) בסעיף 8.17, במקום "רופא הרשות" יבוא "רופא מוסמך או רופא מוסמך בכיר" וסימון סעיף קטן "(א)" – יימחק; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף שעוסק בעגבת. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (80) אחרי סעיף 8.17 יבוא: << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> פה יש הבדל בשבוע ההיריון. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> "היריון ולידה 8.17א. מבקשת בהיריון, שנמצא כהיריון בסיכון נמוך בלי סיבוכים לפי חוות דעת רופא נשים המבצע מעקב אחר ההיריון – תוערך ככשירה עד סוף השבוע ה-34 להיריונה - - - << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> להסביר לה, היא לא באוויר, היא יכולה להגיע מהר לבית חולים ולכן מאפשרים לה כמעט עד סוף ההיריון, שבוע 34. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> - - - וכן החל משישה שבועות לאחר לידה, ובלבד שהתקבלה המלצת רופא נשים, כי היא רשאית לשוב לעבודה וכי הוא סבור שתמלא את תפקידה כעובדת טיס בבטחה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> פרט לעניין הזה היו עוד כמה תיקוני נוסח שעשינו בסעיף 2.20. את תיקוני הנוסח אנחנו נתאים בשני המקומות, אבל השבוע יישאר שונה, כמו שהסברת. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> הפסקת היריון ושמירת היריון 8.17ב לא תינתן למבקשת תעודה רפואית ולא תחודש תעודה רפואית של בעלת תעודה רפואית לאחר שמירת היריון או הפסקת היריון, אלא לאחר שרופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר, או רופא הרשות, בדקו אותה ומצאו אותה כשירה לשמש בתפקידה לפי הרישיון וההגדרים שבידיה, לפי המלצת רופא נשים כי היא רשאית לשוב לעבודה וכי הוא סבור שתמלא את תפקידה כעובדת טיס בבטחה".; (80א) בסעיף 8.18, בסעיף קטן (ב), ברישה יבוא "על אף האמור בסעיף קטן (א),"; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה הסעיף שעוסק במחלות עצמות ושרירים. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (81) במקום סעיף 8.19, יבוא: "אוזניים 8.19 (א) המבקש אינו סובל מכל אחד מאלה, אלא אם כן הם אינם עלולים להפריע לו להפעיל כלי טיס בבטחה או למלא את תפקידו כעובד טיס בבטחה: (1) מחלה חדה או כרונית של האוזן הפנימית, התיכונה או החיצונית; (2) נקב של תוף האוזן שלא נרפא; מבקש הסובל מנקב יבש או בודד ממקור שאינו מידבק - לא ייפסל בהכרח מלקבל תעודה רפואית, כל עוד נשמרת היכולת של האוזן התיכונה של המבקש לאזן לחצים, בשינוי לחץ אוויר מדוחס במהלך הטיסה והרופא המוסמך, הרופא המוסמך הבכיר או רופא הרשות שבדק את המבקש סבור שהמבקש יפעיל בבטחה כלי טיס או ימלא את תפקידו כעובד טיס בבטחה; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> המילה 'פנימית' תימחק. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> במקום 'פנימית' קראת 'תיכונה'. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הם ביקשו למחוק את שניהם. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> פשוט האוזן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסיפה נצטרך לדייק, אלא אם כן הרופא שבדק את המבקש סבור שהמבקש יוכל להפעיל בבטחה כלי טיס או למלא את תפקידו כעובד טיס בבטחה. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (3) סתימה תמידית של חצוצרות השמע (תעלות אוסטסיוס); (4) הפרעות תמידיות של מנגנון שיווי המשקל. (ב) מצבי הפרעה זמניים עשויים לפסול את המבקש באורח זמני בלבד."; (82) במקום סעיף 8.20 יבוא: "אף וחלל הפה 8.20 למבקש אין אחד מהבאים, אלא אם כן מצבו הרפואי אינו עלול להפריע למבקש להשתמש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו באופן המבטיח את בטיחות הטיסה: (1) כניסת אוויר חופשית דרך האף בשני הנחיריים; (2) עיוות צורה משמעותי או ליקוי רציני, חד או כרוני, של חלל הפה או של דרכי הנשימה העליונות."; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> גם כאן אנחנו נעשה את התיקון כמו בסעיף 2.24 שהם הולכים בין החיובי לשלילי. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (83) בסעיף 8.21, בסופו יבוא "שחומרתם פוגעת ביכולת התקשורת של המבקש."; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סעיף שעוסק בליקוי בדיבור. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (84) במקום סעיף 8.22 יבוא: "איידס 8.22 מבקש שהוא נשא של נגיף האיידס יוערך כבלתי כשיר, אלא אם כן מצבו הרפואי אינו עלול להפריע למבקש לבצע שימוש בזכויות רישיונו והגדריו באופן המבטיח את בטיחות הטיסה."; (85) במקום סעיף 9.1 יבוא: "דרישות כושר ראייה וחדות ראייה 9.1 (א) פעולת העיניים של המבקש תהיה תקינה. (ב) למבקש לא יהיה ליקוי פעיל או בלתי פעיל או ליקוי כרוני בכל אחת מעיניו העלול להפריע לפעולה תקינה עד כדי סיכון לביצוע בטוח של תפקידיו כעובד טיס. (ג) שדות הראייה של המבקש יהיו תקינים. (ד) חדות הראייה של המבקש למרחק תהיה 6/9 לפחות בכל עין בנפרד, ו- 6/6 לפחות בשתי העיניים, כך שיהיה מסוגל לקרוא תרשים במרחק 6 מטרים. (ה) חדות הראייה של המבקש לקרוב תהיה 6/12 לפחות בכל עין בנפרד, כך שיהיה מסוגל לקרוא תרשים N5 CHART או תרשים שווה ערך, במרחק 30 עד 50 ס"מ. (ו) חדות הראייה של המבקש לטווח בינוני תהיה 6/12 לפחות בכל עין בנפרד, כך שיהיה מסוגל לקרוא תרשים N14 CHART או תרשים שווה ערך, במרחק 100 ס"מ. (ז) בדיקת חדות הראייה תבוצע בתנאי תאורה מתאימים התואמים תאורת משרד מקובלת (LUX 30-60) באמצעות טבלאות SNELLEN או בבדיקה שוות ערך, מסוג שאישר רופא הרשות."; אנחנו נמחק את ה-LUX 30-60. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז LUX 30-60 יימחק בהתאם להערות שנשמעו. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (86) במקום סעיף 9.2 יבוא: "שימוש בעזר ראייה 9.2 (א) מבקש הנזקק למשקפיים או לעדשות לתיקון הראייה (להלן בתקנה זו– עזר ראייה), בין בשל לקות ראייה למרחק ובין לקרוב, שהוערך ככשיר לפי דרישות פרק זה, ייכללו בתעודה הרפואית שלו תנאים המבטיחים כי בכל עת שהוא עושה שימוש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו: (1) הוא משתמש בעזר הראייה; (2) יש ברשותו עזר ראייה חלופי מתאים וזמין. (ב) מבקש העושה שימוש בעדשות לא יוערך ככשיר לעמוד בדרישות פרק זה, אלא אם כן נתקיימו בעדשות כל אלה: (1) הן אינן לתיקון ראייה לקרוב בעין אחת ולתיקון ראייה לרחוק בעין השנייה; (2) הן שקופות ולא צבועות בגוון; (3) ניתן להרכיבן בנוחות לאורך זמן."; (87) במקום סעיף 9.3 יבוא: "זיהוי צבעים 9.3 (א) המבקש יוכיח את יכולתו לזהות בקלות צבעים שזיהויים הכרחי לשם שימוש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו באופן המבטיח את בטיחות הטיסה, באמצעות בדיקה. (ב) הבדיקה לזיהוי צבעים כאמור בפרט משנה (א) - (1) תהיה מסוג בדיקת אישיהרה (ISHIHARA PLATE TEST) או באמצעות בדיקה שוות ערך, מסוג שאישר רופא הרשות; (2) תבוצע באור יום או תוך שימוש במקור אור המדמה אור יום, בטמפרטורת אור 6500K. (ג) מבקש שעבר בהצלחה בדיקה לזיהוי צבעים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) – יוערך ככשיר. (ד) מבקש שלא עבר בהצלחה בדיקה לזיהוי צבעים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) - יוערך כבלתי כשיר, אלא אם כן הוכיח את יכולתו לזהות בקלות צבעים בהם נעשה שימוש במסגרת תפקידו, ואת יכולתו לזהות נכונה אורות צבעוניים שנעשה בהם שימוש בתעופה; הוכיח את יכולתו כאמור, יוכל לקבל תעודה רפואית לדרגת בריאות סוג 3 ובלבד שתיקבע בה מגבלה כי היא תקפה בשעות היום בלבד; לעניין זה, "יום" – כהגדרתו בתקנות ההפעלה."; (88) אחרי סעיף 9.3 יבוא: "ניתוח המשפיע על הראייה 9.4 מבקש שעבר ניתוח המשפיע על מצב השבירה של העין, לרבות קוצר ראייה, רוחק ראייה ואסטיגמציה – יוערך כבלתי כשיר, אלא אם כן הוא אינו סובל מהשלכות העלולות להפריע לו לעשות שימוש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו בבטחה. ראייה כפולה או אסטנופיה 9.5 למבקש לא יהיה ליקוי בראיית עומק או במיקוד, או פזילה, הגורמים לראייה כפולה או לאסטנופיה, אלא אם נבדק בידי רופא שלו מומחיות הנוגעת לעניין, ונמצא כי אין בהם כדי להפריע לו להשתמש בזכויות שלפי רישיונו והגדריו, באופן המבטיח את בטיחות הטיסה."; (89) בסעיף 10.2 - (א) בסעיף קטן (א), במקום "למבקש" יבוא "בבדיקת אודיומטריה נמצא שלמבקש"; (ב) בסעיף קטן (ב) - (1) ברישה, במקום "יכול להיחשב ככשיר מבחינה רפואית אם" יבוא "יוערך ככשיר אם נתקיים אחד מאלה:"; (2) בפסקה (1), במקום "בתא הטייס בשעת טיסה" יבוא "בסביבת העבודה האופיינית של המבקש בעת שהוא עושה שימוש בזכויות שלפי רישיונו או הגדריו"; (3) במקום פסקה (2), יבוא: "(2) המבקש עבר בהצלחה מבחן שמיעה מסוג שאישר רופא הרשות, שבוצע בסביבת העבודה האופיינית של המבקש בעת שהוא עושה שימוש בזכויות שלפי רישיונו או הגדריו."; (ג) סעיף קטן (ג) - בטל; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> למה סעיף קטן (ג) בטל? זה סעיף שעוסק בכושר שמיעה, אתם רוצים להסביר אותו? או שזה כמו ההסברים הקודמים? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> כן, זה בדיוק, זה צורך של שמיעה תחת אודיומטריה. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> האודיומטריה נדרשת במפורש בסוג 1 והיא לא נדרשת בהכרח בסוג 2 ו-3. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> מה שקרה, פרק 11 זו טבלה שמדברת על סוגי בדיקות, יש שם בדיקה גופנית, בדיקת ראייה, בדיקת שמיעה וכו'. באודיומטריה הוספנו בראש העמודה בדיקה שוות ערך מסוג שאישר רופא הרשות, כלומר פתחנו את זה לבדיקות נוספות. כמו שאתם זוכרים בתוכן הטקסט שהקראנו היה בדיקה מעשית בקוקפיט למשל, אם הוא לא עבר אודיומטריה וכו', אז כדי שזה יופיע גם בטבלה. ולגבי הגדר מכשירים, כמו שהקראנו למעלה, כזכור הגדר מכשירים הוא הגדר מיוחד שגם אם אתה מחזיק בתעודה רפואית סוג 2 או סוג 3 או לא יודעת מה, עדיין רק לגבי דרישות שמיעה והגדר מכשירים אתה נדרש לדרישות המחמירות כמו בתעודה סוג 1, כמו בטייס המסחרי. כל זה התווסף בגוף העמודה שרלוונטית לדרגת בריאות סוג 3. לא יודעת למה מישהו עם דרגת בריאות סוג 3 יבוא לבקש מכשירים, סוג 3 זה כטב"ם ופקח, אבל ברמת התיאוריה, שזה יהיה מכוסה מכל הכיוונים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ורק לוודא, דיברתם על בדיקות מעשיות, בדיקות שכפופות לאגרה, זה מופיע בתקנות האגרות שלכם? << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> כן, תקנות האגרות מדברות על אגרה בעד מבחן מעשי עם טבלה שמפורטת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> והמחלות, שצריך להוכיח יכולת שמיעה שהיא מתאימה? << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> בדיקת שמיעה לא כפופה לאגרה, מבחן מעשי לשם מעבר הגדר מכשירים הוא כשלעצמו כפוף לאגרה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אבל אמרתם שאם המבקש לא עובר את הבדיקות אז הוא יוכל לעבור מבחן מעשי. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> מבחן מעשי בקוקפיט, זה אגרה אחרת, זה לא האגרה של המבחנים. 24א בתקנות האגרות שהיא ספציפית, היא אומרת: הנבדק בדיקת כשירות פעולות לשם הוכחת מיומנות מקצועית במידה השקולה כנגד אי כושר בריאותי. ספציפית למבחנים המעשיים שעובר אדם אם הוא לא עובר את המבחנים הרגילים בהקשר של אי כושר בריאות. יש שם אגרה ספציפית של 980 שקלים. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> (90) בסעיף 11.1 - (א) בעמודה "אודיומטריה" אחרי "אודיומטריה" יבוא "או בדיקה שוות – ערך מסוג שאישר רופא הרשות"; (ב) לצד דרגת בריאות סוג 3, במקום האמור בעמודה "אודיומטריה או בדיקה שוות – ערך שאישר רופא הרשות", יבוא: "לגבי מבקש הגדר מכשירים – חובה בבדיקה ראשונה ; בכל חמש שנים עד מלאת 40 שנים למבקש; בכל שנתיים אם מלאו למבקש 40 שנים; לגבי מבקשי תעודה סוג 2 ביתר הרישיונות וההגדרים - לפי שיקול דעתו של הרופא הבודק."; << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> סיפה שהיא מיותרת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לגבי מבקש תעודה סוג 2? << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> כן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> והרישה נמצאת במקום הנכון? << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> התכיפות של האודיומטריה, חמש שנים עד 40. << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> אבל אני חושבת שהיא צריכה להופיע גם בדרגת בריאות סוג 2. אם מבקש הגדר מכשירים נמצא בדרגת בריאות סוג 1, אז ממילא חלים עליו כל ההוראות של סוג 1, אבל אם הוא מבקש בדרגת בריאות סוג 2 או 3, כל הרעיון הוא להפנות אותו לדרישות של סוג 1. אז זה צריך להופיע גם בעמודה שלפני. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> לא בטוח, יש פה, נראה לי, שני מקרים שונים. לגבי מבקש הגדר מכשירים זה התדירות, לגבי מבקש סוג 2, התדירות נקבעה - - - << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> אבל הוספנו את זה בטבלה במשולב, פה בדרגת בריאות סוג 3, וזה צריך להיות גם פה, גם לגבי בריאות סוג 2. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז המילים לגבי מבקש הגדר מכשירים, חובה בבדיקה ראשונה, בכל חמש שנים עד מלאת 40 שנים למבקש. בכל שנתיים אם מלאו לבקש 40 שנים, השאר נמחק, והמילים האלה יופיעו גם בדרגת בריאות סוג 3 וגם בדרגת בריאות סוג 2? << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> כן. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> בחינה לפי חוק עקרונות האסדרה 8. הרשות תבצע בחינה ראשונה של תקנות אלה לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, בתום 5 שנים מיום תחילתן. הסברנו את הנושא הזה בתחילת הדיון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אבל תסבירו למה פסקה (91) נמחקה. היה שם איזה תיקון שלא נדרש, נכון? << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> כן, כי מצאנו שזה בנבו ולא ברשומות. היה תיקון, כשקראנו את הנוסח בנבו חשבנו שזה טעות, אבל כשפתחנו את הנוסח הרשמי ברשומות הבנו שאין טעות ולכן חזרנו בנו מהתיקון. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> זה טעות בנבו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ורק כי זה עלה כאן, יש כאן בפרק 11 גם התייחסות לצילום חזה, כתוב שבבדיקה ראשונה לדרגות בריאות סוג 1 ו-2, ולסוג 3 בכלל לא צריך, כי זה פקחים? << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> נכון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בחינה לפי חוק עקרונות האסדרה הקראת, אתם רוצים להסביר? << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> הסברנו את זה בתחילת הדיון, לפי חוק סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה כל מאסדר שקובע רגולציה חייב לבחון אחרי תקופה מסוימת, חמש או עשר שנים, א', האם הרגולציה השיגה את מטרותיה, ב', האם היא עדיין נדרשת. אנחנו נערוך בחינה כזו בעוד חמש שנים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הוספנו את זה לתקנות הכלליות ואתם תערכו בחינה כזאת גם לגבי התיקון הזה הספציפי. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> כן, ברור. תחילה 9. תחילתן של תקנות אלה 90 ימים ממועד פרסומן (להלן – יום התחילה). << אורח >> יבינה זכאי בראונר: << אורח >> זה לצורך היערכות, גם שלנו וגם של הרופאים, הנבדקים, החברות וכו'. << אורח >> גבע שטרן: << אורח >> הוראת מעבר 10. תעודה רפואית שניתנה לפני יום התחילה, בהתאם לתקנות העיקריות כנוסחן ערב יום התחילה, תמשיך לעמוד בתוקפה עד למועד פקיעתה, אלא אם כן שונתה, בוטלה או הותלתה לפי החוק. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רק אבקש מהוועדה להסמיך אותי לעשות תיקוני נוסח, גם אם עשינו תיקונים שצריך באופן רוחבי לעשות אותם בתקנות וגם תיקוני נוסח נוספים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> את מוסמכת. מאה אחוז. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תודה רבה. התקנות אושרו. << אורח >> ערן שנקר: << אורח >> תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:20. << סיום >>