פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
ועדת הכספים
11/06/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 673
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ט"ו בסיון התשפ"ה (11 ביוני 2025), שעה 10:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024 << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יצחק פינדורס – מ"מ היו"ר
ולדימיר בליאק
אלי דלל
נאור שירי


מוזמנים: 
	יוסף זינגר
	–
	יושב-ראש רשות לניירות ערך

	ענבל פולק
	–
	מנהלת מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

	מאיה גרטי גלבוע
	–
	מנהלת יחידת פיתוח חדשנות פיננסית, רשות לניירות ערך

	חנוך הגר
	–
	ראש מטה יו"ר לניירות ערך

	רוני בקמן
	–
	עו"ד, רשות לניירות ערך

	לינור בוקובזה
	–
	עו"ד, רשות לניירות ערך

	ספיר יהב
	–
	עו"ד, רשות לניירות ערך

	יראת דומנוביץ' פומסון
	–
	עו"ד, מחלקה למשפט כלכלי, משרד המשפטים

	הילה פרץ
	–
	מנהלת מחלקת מיזוגים ופיצולים, רשות המיסים, משרד האוצר

	רותי לירז שפירא
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המיסים, משרד האוצר

	תומר גמזו לטובה
	–
	מנהל תחום, רשות המיסים, משרד האוצר

	ענת פילצר סומך
	–
	עו"ד, היועצת המשפטית וסמנכ"לית, איגוד החברות הציבוריות

	אלה תמיר שלמה
	–
	עו"ד, תחום רגולציה פיננסית, לובי 99, חברה לתועלת הציבור

	עודד אופק
	–
	עו"ד, שדלן, פירון עורכי דין, איגוד בתי השקעות

	דניאל משה קצ'לניק
	–
	עו"ד, שדלן מטעם Block Rock, משרד הרצוג פוקס נאמן





ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם המבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, מ/1773 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים היום ט"ו בסיון תשפ"ה. על סדר היום הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024. הכנה לקריאה שנייה ושלישית. על החלק הראשון דיברנו בישיבה הקודמת ועכשיו אנחנו בחלק השני.

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

רשות לניירות ערך. אני אתן רקע קטן לתיקון.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

יש הצעות לסדר?

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

תעשה את זה ב-11:00.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אני אוותר על הצעה לסדר אם תענה לי על שאלה. מה ההצבעה היום? 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

ככל שזה תלוי בי ומבחינתי עד לרגע זה, אין שינוי.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מצביעים על וגם אני מצביע על?

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

לא מצביעים על פיזור הכנסת. אני אומר את זה בזהירות. גם גפני אמר לי שהוא לא יודע על שינוי.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מה אומר בבצ'יק?

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אני חושב שמיצינו את ההצעה לסדר.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

כן. מיצינו. 

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

אנחנו עוסקים כאן בתיקון סעיף 46(ב) לחוק ניירות ערך שעניינו תיקון לעניין הסדר הרישום הכפול. אני אתן קצת רקע על הסדר הרישום הכפול. הסדר הרישום הכפול הוא הסדר שתכליתו העיקרית הייתה לעודד חברות ישראליות שרשומות בבורסות בחוץ לארץ לבוא ולהירשם גם בבורסה הישראלית. ועדת ברודט שמונתה לבדוק בדיוק את ההקלות שניתן לתת לחברות כאלו קבעה שיש נדידה של חברות ישראליות לרישום במסחר בארצות הברית שהותירה את השוק הישראלי במצב של סחירות נמוכה. לכן ההסדר שהוצע וחוקק הוא הסדר שהדיווחים של אותן חברות, הן יוכלו לבוא ולהירשם כאן בישראל בצורה מקלה וידווחו לפי הדין הזר שחל עליהן. ההנחה היא שהחברות לא יסכימו ששתי הוראות דינים יחולו עליהן, לא מבחנת שפת הדיווח, מועדי הדיווח, תכני הדיווח ולכן יתאפשר להן לדווח לפי הדין הזר.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אתם מגבילים את זה למדינות מסוימות או כל מדינה?

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

נכון. זה חלק מאוד מרכזי בתוך ההסדר. מצד אחד הם מדווחים לפי הדין הזר.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

לא התייעצתי עם משרד החוץ אבל אני לא בטוח שאנחנו רוצים לקבל את החוק של ונצואלה למשל. 

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

נכון. אנחנו מגבילים מאוד את הבורסות בהן ההסדר הזה אפשרי. זה הסדר שחוקק כבר בשנת 2000 והתוצאות שלו היו מצוינות. כבר היום יש בערך 50 חברות שרשומות בהסדר הרישום הכפול, חברות ש-27 אחוזים מהיקפי המסחר בבורסה בישראל מבוצעות על ידן, הסדר מאוד מוצלח והוא בעצם מתבסס מצד אחד על ההגנות שיש בדין הזר ובעיקר מהעובדה שהבורסות היחידות שאפשר להירשם בהסדר הרישום הכפול הן בורסה מהשורה הראשונה. אנחנו מדברים כאן על שתי הבורסות הגדולות בארצות-הברית, בורסות לונדון, באמת הבורסות הגדולות ביותר, ולעצם ההנחה וההסתמכות כאן היא שאיכות דרישות הגילוי בבורסה הזרה. האיכות של הפיקוח הזה ומשמעת השוק מספקות הגנה מספיקה גם למשקיע הישראלי. מה שטוב למשקיע האמריקאי, יהיה טוב גם למשקיע הישראלי כאן.

אם כן, קרוב לשני שלישים מחברות הרישום הכפול באמת לא נסחרו בבורסה לפני הסדר הרישום הכפול והצטרפו אליה במסגרתו ומבחנה זאת, זאת הצלחה גדולה.

יש את סעיף 46(ב). הסעיף הזה שנחקק בשנת 1990 סוג אחד של מניות, One share One vote . לפני התיקון הייתה בעיה בבורסה של חברות שהנפיקו כמה סוגי מניות ונוצרה תופעה בעייתית במסחר ובהגנה של ציבור המשקיעים. לכן הוחלט לחוקק אותו בשנת 1990. יש לזה שיקולים לכאן ולכאן. יש כאן עניין של הגינות מצד אחד, פתרון לבעיות נציג שהן אולי הבעיות העיקריות בדיני חברת ולעודד תחרות על שליטה וסחירות של המניות אבל גם היות מיד שיקולים לצד הנגדי כמו חופש הקניין, חופש החוזים, אבטחה של כוחם של יזמים שזאת נקודה שהיום מאוד נדונה באקדמיה בכל העולם, איך אנחנו בחברות טכנולוגיה, שיש איזה יזם עם רעיון גדול שיכול להזניק חברה להיות יוניקורן, איך אנחנו נותנים לו את הכוח האמיתי לשלוט בחברה ולהביא אותה לטווח הארוך לאותם הישגים.

בבורסות הגדולות בעולם יש אפשרות מלאה או חלקית להנפיק חברה עם סוגי מניות. בארצות הברית זה פתוח לחלוטין ואנחנו רואים מגמה מאוד מאוד ברורה של בורסות נוספות כולל כאלה שנכללות בהסדר הרישום הכפול בצורה מוגבלת יותר כן לאפשר גם סוגי מניות.

בישראל אנחנו לא מתכוונים לשנות ת העיקרון הכללי של One share on vote אבל אנחנו רוצים ליצור חריג נוסף לגבי סוגי מניות ביחס לחברות הרישום הכפול. כלומר, גם סוגי מניות ילכו אחרי הדין הזר. כמו שהדיווח הולך אחרי הדין הזר והאחריות הולכת אחרי הדין הזר, גם חברה שנרשמה למסחר בארצות הברית בשני סוגי מניות, גם זה ילך לפי הדין הזר.

אנחנו מציעים זה חריג לחברות הרישום הכפול ולהסמיך את הרשות לקבוע כללים שאם היא תראה שיש צורך לייצר איזשהן הגבלות והגנות נוספות למשקיעים, היא תוכל לעשות אותם.

אני חושבת שזה מאוד עולה מהדברים שלי למה אנחנו רוצים את ההסדר הזה אבל אני אעלה שוב את הנקודות האלה. אנחנו רוצים לעודד יותר חברות ישראליות להירשם למסחר בבורסה הישראלית. בעשורים האחרונים, כולנו יודעים, ישראל הפכה להיות מעצמת טכנולוגיה ויותר ויותר חברות ישראליות הולכות ונרשמות למסחר בארצות הברית, פונות להנפקה לציבור. אנחנו מדברים על כ-200 חברות שיש להן זיקה לישראל ורשומות למסחר בארצות הברית. מתוכן יש בערך 11 שאנחנו עשינו איזושהי בדיקה ויש להן יותר מסוג מניות אחד. אנחנו רואים שהמגמה הזאת של סוגי מניות הולכת וגוברת גם בארצות הברית, כך שמבחינת הפוטנציאל של להביא חברות ישראליות כאלה לישראל, אם אנחנו נצמצם את ההסדר ונחיל את 46(ב) על החברות האלה, הפוטנציאל של מאגר החברות שיכולות לבוא ולהירשם בהסדר הרישום הכפול יל ויצטמצם וחשוב לנו מאוד לשמר את ההסדר הזה כי הוא כל כך חשוב לסחירות בבורסה לישראל.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אולי אני שואל שאלת בור ואולי שלומית תשאל את השאלה יותר טוב. מה שאת אומרת זה שאת גורמת לחברה מראש להירשם בארצות הברית ולא בישראל כי אז היא אומרת שהיא עוקפת אחרי 46(ב). במקום לבוא לישראל ולהירשם ולהסתבך, היא תירשם בארצות הברית ואז יש לה את העוקף. אז את בעצם הופכת את 46(ב) כמעט לאות מתה.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

הפתרון הוא לאפשר את זה גם לציבוריות שנסחרות רק בארץ ולא לדואליות בלבד. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

זה מה ששאלתי. תודה.

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

אני אסביר למה בתיקון הזה אנחנו לא רואים כסיכון סביר או ממשי. צריך להבין איך אתה נרשם למסחר בבורסה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

למה בסוף לא היית מבטלת את 46(ב)? אם בסוף יש דרך עוקפת, למה לא לבטל את זה?

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

אני אסביר. אני כן אתחיל באותו מובן. איך אתה נרשם למסחר בארצות הברית, בנאסד"ק, בניו יורק, בניו יורק סטוק אקסצ'נג. איך אתה עושה את זה. אתה צריך ללכת ולשכנע את המוסדיים, את השחקנים הגדולים בארצות הברית להשקיע בך. השחקנים הגדולים האלה, אם אין לך פוטנציאל, הם לא ישקיעו בך. אתה צריך לעשות רוד שאו. אתה צריך להחיל עליך את הדין הזר. אתה צריך לקחת את כללי הבורסה המקומית שם. מדובר בעניין שלא כל חברה יכולה לעשות ובאמת צריך המון השקעה והמון החלה של רגולציה עליך בשביל להצליח להיכנס לנאסד"ק או לניו יורק סטוק אקסצ'נג ולכן אנחנו לא רואים את הסיכון הזה כסיכון משמעותי.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

בכוונה התחברתי לזה. אני אלך הפוך. אם את רואה ש-46(ב) לא כל כך נצרך, בעצם את אומרת שאם היא באה מחוץ לארץ, היא לא כל כך נצרכת, ולכן למה היא נצרכת לחברה ישראלית?

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

אני אסביר. זה לא נכון. אנחנו חושבים לחלוטין ש-46(ב) הוא עקרון נכון לישראל. ההסתכלות על הדין הזר בארצות הברית למשל, זאת הסתכלות כמכלול. בארצות הברית יש משקיעים מסודיים חזקים מאוד שבלעדיהם אתה לא יכול בכלל להיכנס לבורסה. בארצות הברית יש אכיפה אזרחית - - -

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אני רוצה להבין. אני מחדד. אם אני מבין נכון את אומרת שבארצות הברית יש לי הגנה אחרת.

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

המוסדיים.

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

לא רק המוסדיים.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

בישראל אין לי את ההגנה הזאת ולכן אני צריכה את 46(ב).

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

אני רוצה לחדד. יש שאלה מאוד גדולה האם נכון לפתוח לחלוטין את 46(ב) ולאשר שתי סוגיות. יש בהחלט שאלה אקדמית שנמצאת כבר הרבה שנים. אנחנו לא בעד לעשות את זה. אני חשוב שנקודת האיזון בארץ היא טובה. שני סוגי מניות מאפשרים הרבה כוח למעט שחקנים וזה משנה את העוגה ביותר מדי דברים לפני שאנחנו יכולים לראות מהדבר הזה איזושהי תועלת אמיתית כאן ועכשיו לפחות.

ביחס לדואליות המצב הוא אחר. זה לא שאני חושב שבאים ואומרים לי זה טוב אבל זה סוג של איזון. כלומר, אנחנו יודעים שאם נאפשר את זה, יש לנו פוטנציאל לקבל הרבה מאוד חברות מאוד טובות. חברות ישראליות גדולות בינלאומיות ומהצד השני מה שאנחנו מפסידים הוא מגודר, הוא קטן, ויש את כל ההגנות שרוני דיברה עליהן. לכן, אם אנחנו לוקחים את המאזניים ואומרים מה בצד אחד אנחנו יכולים להרוויח, שזה באמת את החברות הישראליות הכי טובות שיבואו להיסחר גם כאן. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

רק ניסיתי להבין מה קו המחשבה ההגיוני שאומר שאם אני בא מארצות הברית אני לא צריך את 46(ב), אם אני בא מישראל אני צריך את 46(ב). בסוף, בשורה התחתונה., יסית לומר שיש לי הגנה אחרת.

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

בוודאי. נכון.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

ההגנה האחרת היא המוסדיים. אני מאמין שיהיה לך מה לומר על זה וזה בסדר.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אגב, אפשר לראות בזה גם הפרה של האיזון. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אני מחפש הגנות.

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

לחשוב שחברה תבוא להיסחר מחוץ לארץ רק בשביל לקבל כאן את ההגנה של 46(ב), זה קצת הזנב מקשקש בכלב. כלומר, אם חברה ישראלית יכולה להיסחר בנאסד"ק, זה שווה הרבה והיא תעשה את זה. אנחנו חושבים הפוך, איך לגרום לה, למרות שהיא נמצאת שם, גם לבוא אלינו ולהיות דואלית. לכן התהליך הוא לא כך אלא הוא ישר.

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

אני חושב שזה היה עיקר העניינים. מהבחינה הזאת אנחנו כן רואים איזון. אני חושבת שאפשר היה לשאול את אותה שאלה גם בכללי הדיווח אבל אנחנו באמת מאמינם שהמכלול של ההגנות שנוצרות בארצות הברית - - -

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

כללי הדיווח, אני מבין. לכל מדינה יש את כללי הדיווח שלה. 

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

וכללי אחריות. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

כאן אתה מדבר על משהו עקרוני בסיסי שהוא משמעותי.

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

גם כללי אחריות לעניין הזה, גם הם משמעותיים. הם שואלים מה כללי האחריות אבל גם כאן כדי לעודד את החברות האלה ולאפשר להן להגיע לישראל בלי הנטל לקיים שני דינים במקביל.

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

היועצת המשפטית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות. אני אפתח ואומר שאנחנו כמובן מברכים על ההקלה שבקנה. אנחנו חושבים שהיא ראויה וחשובה. אנחנו פשוט לא מבינים את האיפה ואיפה שאדוני היושב-ראש רמז עליה בין חברות ציבוריות שנסחרות רק בישראל לבין חברות שהן דואליות. אנחנו חושבים שאם השוק הישראלי בשל לפגוש שני סוגי מניות – ואנחנו חושבים שזה המצב, ואני סבורה שגם אתם סבורים אם העברתם את התיקון הזה – אין שום סיבה להפלות לטובה רק חברות שהן דואליות ולא לתת את השי הזה או את העידוד הזה או את הגזר החיובי הזה גם לחברות שהן רק ציבוריות בישראל.

באשר לשני הארגומנטים שהעליתם כאן, הראשון הוא הרגולציה. אזהרה שחברה מחילה על עצמה בעצם הרישום לבורסה בחוץ לארץ, משתמע מזה שאתם בעצם מזלזלים ברגולציה המקומית שחלה על חברות ציבוריות. אני קצת מתקשה לומר. אם אני מאמצת לעצמי את חוק ניירות ערך הישראלי, משטר הדיווח הישראלי הוא פחות מזה שבנאסד"ק? אני חושבת שזה הפוך. מהיכרותי העמוקה עם משטר הדיווח לפי חוק ניירות ערך הישראלי ומשטר הדיווח לפי חוק ניירות ערך האמריקאי אני סבורה שדווקא הרגולציה המקומית היא משמעותית גבוהה יותר ומכבידה יותר.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

היא אמרה את זה.

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

לא. היא אמרה הפוך. אם היא אמרה שאם אני מאמצת אל עצמי.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

רגע. בואי נתמודד עם מה שהיא אמרה ואני אנסה לזקק. היא אמרה משהו אחר. היא אמרה שיש לה עוד משהו בחברה שנסחרת בנאסד"ק ושאין לה בארץ. יש לה את המשקיעים המוסדיים שהזיקה שלהם היא ... לא הפיקוח.

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

אני אענה גם על זה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

זאת הייתה התשובה שלה, אם הבנתי אותה נכון.

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

אני אתמודד גם עם זה. זאת הנחת עבודה שבטעות יסודה. זה אולי היה נכון לומר את זה לפני 10 או 15 שנים בעידן של לפני חוק הריכוזיות שהיו בעלי שליטה דומיננטיים בישראל והגופים המוסדיים שיחקו איזשהו תפקיד שולי וזניח. היום, וזה חד חד-ערכי, ורשות ניירות ערך גם אומרת את זה בעצמה, הגופים המוסדיים בישראל הם חזקים, הם דומיננטיים, הם אומרים את דברם.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

השאלה אם באותה חוזקה.

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

אולי אפילו יותר כי השוק הוא קטן יותר ולכן יש מעט מאוד גופים מוסדיים יחסית שיש להם יכולת לשלוט ביותר חברות. אין היום מחלוקת, ואני חושבת שרשות ניירות ערך לא תוכל לסתור אותי, שהגופים המוסדיים במדינת ישראל היום הם חזקים שבחזקים והם יודעים לעשות שימוש - מושכל או לא מושכל, זה כבר עניין לדיון אחר. בכוחם - באסיפות כלליות.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אני שואל אותך באמת את מייצגת חברות. היכן יותר קל להיכנס לשוק, כאן או בארצות הברית?

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

זה לא עניין של מוסדיים. זה עניין של וליואציה. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

עזבי מוסדיים. הפלוס שלי הוא שאני לא בא מהאקדמיה. אני שואל שאלה פרקטית. אני יזם, אני רוצה להקים חברה, איפה יותר קל לי להיכנס, לשוק בנאסד"ק או לכאן?

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

אני לא מתחמקת. אני אענה על זה. קודם כל, הנאסד"ק הוא לא השוק היחידי והבורסות שכלולות בתוספת לחוק ניירות ערך, זה לא רק הנאסד"ק אלא יש גם בורסות אחרות.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

איזה?

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

אני אענה. המענה הוא שאם אתה שואל אותי לעניין וליואציה, בוודאי שקשה יותר לחדור לשוק האמריקאי ולא בגלל הרגולציה ולא בגלל מבחנים כאלה ואחרים אלא בגלל גודל השוק. בוודאי שחברה שיכולה להיכנס כאן למדדים המובילים בבורסה בתל אביב, יהיה לה קשה יותר לזרוח בנאסד"ק האמריקאי. על כך אין חולק. זה לא עניין של רגולציה או משטר דיווח אלא זה עניין של גודל השוק וגודל השוק הוא לא פרמטר רלוונטי לעניין התחולה של 46(ב). אם אני חיה במדינת ישראל במשטר הדיווח שחל עלי מכוח חוק ניירות ערך ותקנותיו פלוס העיניים של הגופים המוסדיים שמושתות עלי באמת בצורה מאוד דומיננטית, יש להם יכולת לשלוט גם על שכר מנכ"ל, גם על עסקאות בשליטה, וגם על מינוי דירקטור, ואנחנו יודעים את זה ואנחנו מנהלים תיקים כאלה בבתי המשפט על תקיפה של המעורבות הזאת. אז בסוף אתם אומרים לי שאני גם אוכל את הדגים המסריחים וגם מגורשת מהעיר? אני גם נשארת כאן בארץ, אני גם לא בורחת החוצה ובסוף מה שאתם מעודדים זה לא אותי? זה לא מתכנס למסר הזה. רשות ניירות ערך, אנחנו בסוף רוצים לעודד את שוק ההון המקומי. 

עניתי לאדוני?

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

כן. הבנתי. 

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

בהינתן זה, אני רוצה להתייחס למה שאמר ספי, יושב-ראש רשות לניירות ערך. לעניין הזנב המקשקש בכלב. אם בסוף אתם חושבים שההטבה של 46(ב) לא תגרום לחברות לנצל לכאורה את פתח המילוט המניפולטיבי הזה של להיסחר בחוץ לארץ כי זה כאילו לא כבד משקל מספיק, אזי אני אומרת ממה אתם חוששים? אז תעניקו את ההטבה הזאת שהיא לא כזאת כבדת משקל, אם הזנב לא מקשקש בכלב, גם לחברות ציבוריות שנסחרות רק בישראל. למה לעודד חברות להירשם קודם בחוץ לארץ? זה באמת חבל. שלא ישתמע מזה שאני לא מברכת על ההקלה. אני מברכת עליה מאוד.

עוד משהו אחד קטן. זאת אולי הערה לסדר. בזמנו היה ניסיון של רשות לניירות ערך להוביל חוק שנקרא רום מקינג פאוור, שזה ניסיון של הרשות לעקוף את ועדת כספים ולהנחיל הטבות והכבדות על החברות בלי לעבור כאן בחדר הזה. אנחנו חשבנו שזה מסוכן. אנחנו מזהים לאחרונה מגמה גוברת והולכת של הרשות להכניס מה שנקרא סעיפי רום מקינג פאוור פרטניים בכל אחד מדברי החקיקה לרבות בדבר החקיקה הזה. אני חושבת שכמעט בכל סעיף שקראתי כאן בהצעת החוק הזו יש מה שנקרא רום מקינג פאוור בייבי. מיני רום מקינג פאוור. לא יודעת איך לכנות אותו. ניסיון של הרשות לקבוע שהתנאים בפועל של איך אני מחילה את העיקרון הזה הם אצלי, הם רק בשדה שלי, אני לא עוברת כאן בחדר הזה, אני לא צריכה לשמוע ציבור, אני לא צריכה לקבל את הנחיות יושב-ראש ועדת כספים אלא אני עושה מה שבא לי. בסופו של דבר אלוהים אצלי בפרטים הקטנים.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

השטן נמצא בפרטים הקטנים.

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

השטן. סליחה. אני מתנצלת. צודק. אני מתקנת את עצמי. שיימחק מהפרוטוקול. אם השטן נמצא בפרטים הקטנים, בסופו של יום, אם רשות לניירות ערך ביום א' מחליטה שהיא הורגת את ההטבה הזאת, היא יכולה לעשות את זה והיא לא שואלת את יושב-ראש ועדת הכספים. אם היא מחליטה שהיא מצ'פרת את החברות ומקדמת את ההקלה הזאת, כי כיום יושב-ראש הרשות הוא עם איזושהי אג'נדה מסוימת ובעוד 10 שנים יהיה יושב-ראש רשות אחר עם אג'נדה אחרת, אז אין כאן את השולחן הזה שהוא סוג של באפר או חי לפני מה שרשות ניירות ערך רוצה לקדם. בעינינו זו מגמה מסוכנת.

אני חושבת שוועדת הכספים צריכה להיות ערה למגמה הזאת. היא צריכה לקרוא בשבע עיניים, הייעוץ המשפטי של הוועדה צריך לקרוא בשבע עיניים כל סעיף כזה ולהבין את המשמעות שלו. אנחנו מזהים את זה כמגמה חוזרת לרבות בתוך החוק הזה. אולי צריך לכתוב שרק ההקלות לא תצטרכנה לעבור ועדת כספים וככל שיהיה מדובר בהכבדות שתצרנה את צעדי החברות, זה כן יהיה חייב לעבור ועדת כספים וקולו של הציבור יצטרך להישמע.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

לא בטוח שהקלות לא. גם הקלות. בסוף מישהו צריך לשמוע את הציבור. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

עד כמה שאני מכיר את האג'נדה של יושב-ראש הוועדה הנוכחי והנצחי, הוא בעד שכל דבר יבוא לשולחן הוועדה. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

לא. כאן יש משהו. אני מזכיר לך דיונים שיש לנו ברשות אחרת שהיא לא דומה ואני לא רוצה להשוות אותה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

איזו רשות?

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אנחנו מגלים שהיא לא עושה את עבודתה מספיק טוב בשביל זה. היא עושה דברים לבד ולא באה לוועדה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

איזו רשות? אני לא יודע.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

ראה פרשת סלייס. בסוף כשאין לך כלים ציבוריים לפקח, אתה בבעיה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

בוא נודה על האמת, גם כשיש לנו כלים ציבורים לפקח, זה לא ממש עוזר.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

כן, אבל בסוף יש איזושהי עין ציבורית שרואה את התקלה. לדיון הזה בסוף יש משמעות. הדיון הוא פתוח, הדיון הוא משודר, הוא דיון שבאים נציגי ציבור, באים אנשים, באים בעלי עניין ואומרים את דבריהם. אני מסכים שיש לזה משמעות. 

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

אחראית תתום רגולציה פיננסית בלובי 99. התפקיד של רשות לניירות ערך הוא להגן על המשקיעים. זה כתוב בחוק וזה הרבה לפני שהיא דואגת להיקף המסחר בבורסה. עצם זה שהציגו כאן נתונים על 100 ומשהו חברות שמתוכן רק ל-11 חברות יש את הדואל קלס ועליהן בכלל הדיון הזה. זה מראה שיש מספר לא מבוטל של חברות שזה לא מה שמונע מהן להירשם למסחר בבורסה הישראלית.

אם הרשות מחליטה שהנה צריך את הדבר הזה במיוחד כדי למשוך את אותן 11 חברות שיבואו להירשם כאן, אין בעיה, שתתכבד ותקבע מראש את הכללים שהיא רוצה כדי להגן על המשקיעים כי בסופו של דבר הרשות בעצמה, בדברי ההסבר כאן, מציינת ש"הנפקה של סוגי מניות מעוררת שורה של קשיים וסיכונים לציבור המשקיעים ובהם סיכונים למשקיעים שיחזיקו בסוג המניות הנחוץ, סיכון לקיומה של שליטה בתאגיד וכולי".

מה יש כאן? יש כאן סמכות ברשות שאולי יום אחד היא תפעיל והיא תקבע כללים כדי להגן על המשקיעים. זה הפוך ממה שאנחנו רואים שנעשה באנגליה, בתהליך ארוך מאוד של שיתוף הציבור שבסופו באמת אתה רואה שהרשות ניסחה כללים כדי שהיא מאפשרת את ה-דואל קלס, היא רוצה למשוך את החברות האלה אבל היא קובעת מראש כללים. בכלל הטענה הזאת שאולי בעתיד הם יקבעו את הכללים, זאת פגיעה ממשית בוודאות במשק כי איזו חברה תסכים לבוא ולהירשם כאן למסחר בבורסה, אותן 11, ואולי בעתיד יקבעו להן כללים. ובכלל איזה כללים יקבעו כאשר החברות האלה כבר נסחרות? מה יגידו להן? שעכשיו זה לא מוצא חן בעיניי, בואו, תימחקו מהבורסה, תלכו מכאן?

אני רק אומר לך שאנחנו ראינו משברים אחרים בשוק ההון הישראלי, אפרופו מה שאתה ציינת ברשות שוק ההון. חס וחלילה המקרה לא דומה אבל הבעיה היא שאם אתה קובע כללים בדיעבד, זה אחרי שיש נזק. עד שמישהו לא יפסיד את הכסף וייפגע, ויילקחו הזכויות מהמשקיעים, הרשות לא תבוא - - -

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אני בכנות רוצה להבין את העמדה שלך. אני מנסה להבין אותה. באה רשות שוק ההון ואומרת שהיא רוצה לפתוח את זה לחברות. כדי לפתוח לחברות, לתת דיווח כפול, לעמוד בסטנדרטים, זה מורכב מאוד.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

זה כבר קיים.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אנחנו חושבים שעצם זה שהם נסחרים באנגליה – עזבי את הנאסד"ק - מה שעבר את כל מה שאת אמרת, את כל שיתוף ציבור, את כל ההליך הזה, מבחינתנו זה מדד. אלא מה, יש לנו חשש עתידי שאולי יקרא משהו בעתיד, אבל מבחינתנו זו המטרה וזה מה שאנחנו רוצים לעשות.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

זה הסדר שקיים. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

איזה כללים את מצפה שהם יעשו מראש?

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

אני אסביר. קודם כל, אנחנו גם בקשר עם הרבה אנשים מהאקדמיה שפרסמו שורות של מחקרים על פני השנים על כללים לדוגמה שאפשר לקבוע במצב כזה והראו שגם התועלת למשקיעים שנובעת מה-דואל קלס, היא פוחתת על פני השנים ויש עוד כל מיני סוגים של הגבלות. אתה יודע איך אני יודעת את זה? הרשות בעצמה צירפה נספח ב' לסקירה שלה ואלה תנאים אפשריים שהרשות תוכל לקבוע לחברות רישום כפול שיבקשו להירשם למסחר בבורסה בישראל. זאת אומרת, הרשות כבר ניסחה רשימה, אנשים מהאקדמיה מסכימים עם העמדה שלנו, חושבים שצריך לקבוע את ההגבלות מראש. זה בסך הכול פשוט. אתם רוצים לאפשר את זה, סבבה. שבו, תנסחו את הכללים, את ההגבלות, מראש ולא בדיעבד ולא אם תרצו. לדעתי אתם כוועדת הכספים לא יכולים לתת לתיקון הזה לעבור מבלי שקודם כל מראש אתם מוודאים שההגנות שרשות ניירות ערך מציעה למשקיעים הן מספיק חזקות.

אני יכולה להגיד לך שיש מחקר שעומד להתפרסם של פרופסור מורן אופיר שהיא פרופסור שמפרסמת עשרות מאמרים בתחומי שוק ההון - וכמובן שברשות ניירות ערך מכירים אותה – יחד עם חוקר נוסף מארצות הברית והם הראו שכל מה שרשות ניירות ערך אומרת לנו תסתמכו על יעילות השוק, תסתמכו על הדיווחים בארצות הברית, זה במידה מאוד מאוד גדולה לא נכון. התמחור של המניות נעשה בישראל. אלה חברות שקודם כל בגלל הזיקה שלהן לישראל, מי שמסתכל עליהן, אלה קודם כל המשקיעים הישראלים. לבוא ולומר לי תסתמכי על מה שהמוסדיים יעשו בחוץ לארץ, זה לא מספיק טוב בשבילי.

אני כאן בשביל לייצג את הציבור. אותי זה לא מעניין מה קורה אחרי זה אם החברה נרשמת או לא נרשמת. יש משקיע ישראלי מוסדי או משקיע קטן. הוא רוצה להשקיע במניה. ברגע שיש שני סוגי מניות, אני, הרשות, פוגעת בו. אם כן, שהרשות קודם כל תתכבד, תגן עליו ואחר כך בוא נראה אם אפשר לרשום אותם. על מה אנחנו מדברים? על 11 חברות שאולי. אין בעיה, שבו, קחו את הנספח שלכן, תעשו שיתוף ציבור על הנספח, אקדמיה, ועדה מסודרת עם אקדמאים, עם אנשים מהשוק, משוק ההון האמריקאי, יש מספיק ישראלים שמכירים את שוק ההון האמריקאי טוב מאוד ותנסחו את הכללים. מה זה אולי רשאית לקבוע כללים? מתי?

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

11 החברות כרגע רשומות. אנחנו רואים את הפוטנציאל הגדול שיש כאן של 200 חברות עם זיקה לישראל, חברות שרשומות בחוץ לארץ.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

שהתועלת למשקיעים מ-11 חברות.

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

הפוטנציאל זה העלייה ברישום של סוגי מניות.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

היא אומרת שכרגע יש 11 והיא מאמינה שיש יותר.

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

אנחנו רואים את העולם שבו הכלי הזה הופך להיות נפוץ יותר בארצות הברית ואתה רואה את זה כי היום כבר 20 אחוזים מהחברות שמנפיקות בארצות הברית מנפיקות עם שני סוגי מניות.

בנוגע לכללים. אנחנו רצינו לצבור ניסיון לפני קביעה של כללים ולזהות אם קיימת בעיה. אבל כיוון שהתפיסה העקרונית היא לקבל את המצב של בורסה זרה, אנחנו לא מתנגדים שהכללים האלה ייקבעו לפני שההסדר הזה ייכנס לתוקף.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

ויובאו לחקיקה כחלק מהתקנות כדי שבעתיד לא ניתן יהיה לשנות אותם בהינף קולמוס בלי לבוא לוועדת כספים.

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

אני רוצה לומר עוד משהו. אם נקבע כללים שלא דומים לאופן בו חברות מתנהגות בחוץ לארץ, יצאנו קירחים מכאן ומכאן. אנחנו רוצים להגיד לחברות שנסחרות לצורך העניין בארצות הברית בואו לישראל ולא יהיה לכם עוד נטל. לצורך העניין אנחנו עכשיו נקבע כללים שלא מתאימים. אולי הם מגינים כאן מאוד יפה אבל הם לא מתאימים למה שיש שם ואז מה עשינו? הם עדיין לא יבואו כי עדיין יש פער. לכן יש איזשהו משחק של איזון עדין בין מה שעושים ומה שמקובל לבין מה שאנחנו רוצים להביא לכאן. נכון לעכשיו אין לנו טיוטה עדכנית של כללים אבל אנחנו בהחלט יכולים לקראת הדיון הבא להציג להיכן אנחנו מכוונים. כמו שרוני אמרה, אם הוועדה חושבת שנכון יותר שזה ייכנס לתוקף רק אחרי שייכנסו הכללים לתוקף, זה גם בסדר.

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

אנחנו באמת פרסמנו את הרשימה אבל כמו שהבנתי שציינת את כאן את הדין באנגליה, למשל הסנקציות שהם הציעו בהתחלה, אחר כך הם ירדו מהרעיון הזה וכל אחד הולך לכיוונים אחרים.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

במידה מסוימת הוא נשאר.

אנחנו סומכים על רשות ניירות ערך שהיא יודעת להבין וכמו שיושב-ראש הרשות ציין, אפשר ללמוד איך חברות מתנהלות. אפשר לקיים על זה דיון מקצועי. אנחנו בטוחים ואנחנו סומכים ב-100 אחוזים על העמדה המקצועית שלכם שאתם יכולים לנסח כללים שמצד אחד יאפשרו את מה שאתם מציעים ואי אפשר לעצור את זה, ומצד שני יאפשרו מידה מסוימת של הגנה.
 
כבוד היושב-ראש, חשוב לי להדגיש שהיום כל אחד מאיתנו - אנחנו בכל זאת בשנת 2025 – יכול לרכוש מניות של חברות ישראליות ולא ישראליות שנסחרות כמעט בכל בורסה. זה אפשרי. המחשבה שאם לא נאפשר את זה, יש פגיעה במשקיע הישראלי שמאוד מאוד רוצה להשקיע במניה. בנספח שהצגתם יש מובילאיי ואם אתה רוצה להשקיע במובילאיי, אתה יכול להשקיע כבר היום במובילאיי. המוסדיים, אם הם חושבים שמובילאיי זו חברה מצוינת, הם יכולים להשקיע. אם כן, אנחנו לא מדברים כאן על דלתא.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אל תתבלבלי. אני לא רשות שוק ההון. אני מייצג את אזרחי ישראל. יש לי גם אינטרס שישקיעו את זה בבורסה בישראל. יכול להיות שלרשות שוק ההון לא, כי היא צריכה רק להגן על המשקיעים וזה בסדר. הבנתי מה שאמרת אבל עכשיו אני אומר לך כוועדת כספים. ברור לך שלי יש אינטרס שהבורסה כאן תצליח ושנאסד"ק לא ינגוס בה ושיבואו לכאן כמה שיותר משקיעים במקום שיצאו החוצה. זה האינטרס שלי ולכן אני כן צריך לראות איך אני עושה את זה גם במסגרת ההגנה על המשקיעים. 

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

אני רוצה לציין שזה רגע חסד נדיר שהחברות הגדולות אומרות אותו הדבר.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא קורה הרבה.

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

זה כמעט ולא קורה. אנחנו אומרים דברים דומים לגבי הצורך שהכללים יעוגנו במסגרת התקנות ויעברו את ה-באפר של ועדת הכספים. לא חשוב שכל אחד וטיעוניו עמו.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אמר את זה חבר הכנסת נאור שירי.

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

את זה לא אמרתי. שיהיה בפרוטוקול שאני לא אמרתי את זה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

קשה להאמין שעם יושב-ראש ועדת הכספים הנוכחי יעבור חוק כאשר התקנות לא עוברות את ועדת הכספים. מאז הוא יושב-ראש ועדת כספים, זו המדיניות שלו.

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

מצוין. אדוני היושב-ראש, רק שיובהר לפרוטוקול. הנוסח הנוכחי שהונח על שולחן הוועדה והדיון בו כרגע מתקיים, לא מתכנס עם העקרון הזה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

חזקה על שלומית שזה מה שיהיה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

גם בדיון הקודם כשהתייחסנו לכללים הייתה התייחסות לגדר את שיקול הדעת של הרשות. 

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

איך אפשר לגדר אם בסוף היא אמונה? הרשות היום יכולה להוציא עמדה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אני אומר שחזקה על שלומית שבחוק זה מה שבסוף יהיה. 

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

הדרך היחידה לגדר את זה היא פשוט לקבוע את העקרונות ואת הסטנדרטים במסגרת החקיקה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

יש מרחק בין זה שוועדת כספים קובעת את זה או לקבל את העמדה שלהם שזה ייקבע עם החוק, אחרי החוק, אחרי תקופת מעבר. לא יודע. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לראות את ההסדרה.

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

במסגרת תקנות שיעברו את אישור ועדת הכספים. אין בעיה. אני חושבת שכדאי לעשות את זה כבר עכשיו. חבל, זו הקלה ולכן למה לעכב את זה עוד? בואו נשים את זה כאן ונאשר את זה באותו זמן שמאשרים את העקרון.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

נאור, רצית להתייחס.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לא. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אני חושב שיש כאן נקודה שאולי אפשר איכשהו כמיטב המסורת של הוועדה הזאת להגיע להסכמות. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

נכון. גם אני חושב כך. אני רואה שהמרחקים הם לא גדולים. כמעט כמו שהצגת את זה, אני לא רואה שיש כאן פערים גדולים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אולי זה לא טוב לפרוטוקול אבל זה לא נראה שהפערים כאן גדולים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

לאפשר מרחב הסכמה בין כל החלקים של הוועדה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אין פערים גדולים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

כמו היום במליאה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אני מקווה שאתה צודק.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מכיוון שגפני הטיל עלי את האחריות, אני מעדכן אותך. בן גביר בהר הבית. אני יודע שזה לא קשור להון או לשוק.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אשתי לא עדכנה אותי. היא לא ראתה את זה מהמרפסת.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

שהיא תצא החוצה. זו האלטרנטיבה שלכם. 

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

אני אתייחס בקצרה לגבי הדרך, זה נכון שיש לנו מגמה לנסות להעביר דברים יותר מקצועיים לקביעה של הרשות. אני חושב שכבר די הרבה זמן אנחנו מנהלים דיון על זה עם שלומית. אני בטוח שגם כאן אנחנו נדע למצוא את נקודת האיזון. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

די הבנתי. הפערים כאן לא גדולים.

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

לא גדולים.

הדבר השני. עלתה כאן טענה שזאת כאילו אפליה לחברות הישראליות. כאן אני כן רוצה להתייחס. בסוף אנחנו לאורך כל הזמן מנסים, וזו מגמה לא של החוק הזה אלא זו מגמה של 20 שנים, להביא לארץ חברות ישראליות טובות שהלכו לחוץ לארץ. אנחנו כן עושים, לאורך כל הזמן את אותו הדבר. מנסים לגרום להן שתהיה להן רגולציה עודפת בזה שהם מגיעים לישראל. זה בחובות דיווח, זה בממשל תאגידי כאשר לפני כשנה עברה בוועדת החוקה סדרה של תקנות שנותנות הקלות בממשל תאגידי. בסוף גם זה סוג של הקלה בממשל תאגידי. לכן אין כאן משהו חריג או משהו שונה אלא זה באמת חלק מקו ארוך שפשוט בא לנסות ליישר את המשטח ויאפשר לחברות הטובות ביותר שלנו לבוא להיסחר גם בישראל.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

מה שעלה כאן זה שהנושא של התקנות צריך להיות לפני החקיקה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא, הוא מדבר על הטענה שעלתה לגבי יצירת אפליה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

זה עלה כמה פעמים והם ענו על זה. אני רק אומר שבחלק הזה הנושא של התקנות, האם הוא יבוא לפני או תוך כדי, בזה תצטרכו לשכנע אותנו למה לא ולמה כן. אבל ברור מאליו שזה יצטרך לעבור בוועדת כספים וזה לא יהיה משהו שיקרה באיזשהו חדר אצלכם. 

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

אנחנו נרצה להסביר לכם את העקרונות אבל כן להשאיר לנו גמישות.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אמרתי. את החלק הזה, האם אנחנו מדברים על עקרונות הסדרה כשאנחנו יודעים מה תקופת המעבר, תצטרכו לשבת עם שלומית ולהתכנס למשהו. אני מסכים עם שתי העמדות, גם של איגוד החברות וגם של לובי 99 שבסוף צריך איזשהו חזון לאן אנחנו הולכים, יציבות וחברות שידעו לאן אנחנו הולכים וזה צריך להגיע לוועדת הכספים. שני הדברים נכונים. אולי תאמרו למה אי אפשר להביא מראש.

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

אני חושב שאנחנו כן נוכל להביא מראש את העקרונות לאיזה סוג כללים אנחנו רוצים. אני חושב שנוכל לנסות להביא, אני מקווה, אפילו ברמה יותר קונקרטית אבל אנחנו כן נבקש שגם במסגרת החוק תהיה לנו גמישות בתוך הכללים האלה כי אני חושב ששווקים משתנים, משתנה איך שהעולם מתנהג ומה שמקובל בעולם משתנה ונצטרך כל הזמן להתאים את עצמנו.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אבל אם אתה מביא תקנות באישור ועדת הכספים, הגמישות נשארת לך. אם אתה רואה אחרי שישה חודשים שאתה רוצה לשנות, אתה בא לוועדת הכספים ומשנה את התקנות. אלה תקנות. זאת לא חקיקה בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית.

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

אני מזכיר לאדוני את הזמן הממוצע שלוקח להעביר תקנות. אם זה עומד על שישה חודשים, אני חותם עכשיו. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

במי זה תלוי?

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

אלה תהליכים ארוכים.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אתה גם יכול לומר כמה זמן לוקח להעביר תקציב.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אני לא יודע את זה אבל בשנה שעברה אישרנו ארבעה תקציבים.

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

ספי, זה לא ארגומנט מספיק לייתר את התפקיד של ועדת הכספים. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

לא. הדיון היה האם להביא אותן מראש או להביא את העקרון ולומר שנחכה שלושה חודשים או שישה חודשים ונראה איך זה הולך ועל בסיס זה נסגור את זה.

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

אבל זה יעבור ועדה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

כן. 

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

אם ההסדר ייכנס לתוקף לפני שרשות לניירות ערך תפרסם או תקבע את הכללים – ואני חייבת להגיד שלא הבנתי מה הבעיה שרשות ניירות ערך תקבע את זה בעצמה – נראה לי שממה שאני ראיתי בעולם, גם שם הרשות שמסדירה את זה קבעה את זה. יש מקומות שזאת אפילו הבורסה קובעת את זה. אם כן, כמו שאמרתי אני לא שותפה לעמדה הזאת.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

לא, זאת העמדה של ועדת כספים.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

בסדר. אבל אני חושבת שההסדר צריך להיכנס לתוקף אחרי שנוסחו הכללים והתקנות. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זה כדי להרגיע את ההתלהבות מאחידות העמדות.

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

לא, זה לא טוב לה לפרוטוקול מה שאמרתי.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

לא. אני ממש לא מוטרדת. שוב, הנקודה החשובה לי היא שההסדר ייכנס לתוקף אחרי שנכנסו תוקף הכללים, התקנות, איך שלא נקרא לזה, כי גם זה יוצר את הוודאות וגם אנחנו, הציבור, נוכל לוודא שהמסגרת שבה הדבר הזה נעשה מספק מספיק הגנה למשקיעים לפני ומראש.

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

לאורך כל הצעת החוק הזאת יש הרבה מאוד דברים שאנחנו רוצים להעביר לכללים. עשינו את זה גם בהצעת חוק קודמת. הייתי רוצה שנעשה איזושהי תמונה כוללת, מה הדברים שהוועדה רוצה לפקח עליהם.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

צריך להבין שכמו בהצעת חוק קודמת של הקרן הכספית, גם שם צומצם מאוד מרחב שיקול הדעת הבלעדי של הרשות ונכנס פיקוח ועדת הכספים. צריך להבין שבסופו של דבר ההבחנה נחתכת בין הדברים הטכניים יותר במהות שלהם, שבאמת מאפשרים את הגמישות היום יומית ואת הצורך של הרשות לשנות את הדברים לבין העקרונות המהותיים, בהיבטים של הסדר רישום כפול, אנחנו נגיע לסעיף ונדבר עליו, בגדול. כאן יש איזושהי סמכות שהיא מורכבת יותר, שאתם מבקשים לעשות אותה בלי פיקוח. לכן אני לא בטוחה שבמקרה הזה – ושוב, עוד ניכנס לעומק ההסדר ונדבר – שכאן להביא מראש עקרונות, זה דבר מספק, גם של ברמה של להביא את התקנות עצמן. אני חושבת שכמו שאנחנו דורשים במקרים אחרים, גם להביא מראש את התקנות ולא ברמת עקרונות אלא ברמת כללים או תקנות שכבר נכתבו וגם בסופו של דבר שבנוסח יופיע באישור ועדת כספים כדי שכל שינוי בסופו של דבר יחזור בחזרה לוועדה.

שוב, צריך לראות ולעשות את ההבחנה בין הדברים המהותיים לבין - - -

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

כן, אני מציע שנעשה כאילו דיון נפרד ולא כל סעיף וסעיף כי פשוט כך לא נתקדם. נעשה איזשהו דיון ונעבור.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא. זה יהיה גם במסגרת הסעיף.

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

בסדר, בסופו של דבר צריך לפרוט את זה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בדיון הקודם הקראנו את סעיף 1 פסקאות (1) ו-(2). עצרנו בפסקה (3) שמתייחסת להסדר הרישום.

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >> 

(3)	בסעיף 35יז, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב)	היה לתאגיד חוץ יותר מסוג מניה אחד, תרשום הבורסה למסחר, לפי סעיף קטן (א), את סוג המניה אשר מחזור המסחר שלו בבורסה בחו"ל, ב-12 החודשים שקדמו לרישום האמור, הוא הגבוה ביותר ביום מחזורי המסחר שלכלל סוגי המניות של תאגיד החוץ הנסחרות בבורסה בחו"ל".

הסעיף הזה עוסק ברישום למסחר של ניירות ערך של תאגיד חוץ. הוספת סעיף קטן (ב) היא למעשה השלמה לתיקון המוצע לסעיף 46ב שאני אקריא אותו: מוצע לקבוע שאפשר לרשום למסחר חברה ברישום גם אם יש לה יותר מסוג מניות אחד, אך סוג המניות שיירשם למסחר הוא הסוג הסחיר ביותר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

קבעתם תקופה שלך 12 חודשים. למה תקופה של 12 חודשים? האם זאת תקופה שמשקפת מספיק 
טוב את הבחינה?

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

זה הרצון שלנו שתהיה חברה שיש לה ביסוס בבורסה בחו"ל. זה לא משהו שלפני רגע היא נרשמה.

 << אורח >> לינור בוקובזה: << אורח >> 

	(4)	בסעיף 46ב, במקום סעיף קטן (א1) יבוא:

"(א1)	הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רישום למסחר לפי הוראות פרקים ה'3 ו-ה3א, ואולם רשאית הרשות לקבוע בכללים, דרך כלל או לעניין סוג מסוים של תאגידים או ניירות ערך שהפרקים האמורים חלים לגביהם, תנאים שרק בהתקיימם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א). אין בהוראות סעיף קטון זה כדי לגרוע מהאפשרות לקבוע בכללים לפי סעיף 46 מגבלות או תנאים נוספים".

תיקון סעיף 46ב מציע להחריג חברות דואליות שחל עליהם הסדר הרישום הכפול מתחולת סעיף 46ב כך שיוכלו להירשם למסחר בבורסה בישראל גם אם בבעלותם יותר מסוג מניות אחד. בנוסף מוצע להסמיך את הרשות לקבוע בכללים תנאים ומגבלות אחרות כדי לוודא שיירשמו חברות איכותיות וכדי למנוע מקרי קצה.

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

אני רוצה להבין. זה לב הסעיף. זה ה-רול מקינג פאוור בייבי לעניין סעיף 46ב. מה אנחנו עושים איתו? אנחנו מחייבים את הרשות לחזור עם תשובות? אנחנו קובעים דיון המשך בדיון הבא? מה אנחנו עושים כאן בדיון? מה ההכרעה לגבי הסעיף הספציפי הזה?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

קודם כל אנחנו מתחילים בהסבר שלהם למה הם כיוונו כאן ובעצם למה הרשות צריכה את הסמכות לקבוע בכללים תנאים שבהתקיימם לא יחולו ואיך זה לא עוקף את הוראות החוק.

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

אני רוצה לומר מה שספי התחיל להגיד וגם נאמר כאן. בסופו של דבר הסמכות הזאת בדרך כלל ניתנת או לבורסה או לרגולטור ניירות ערך בחו"ל. אנחנו ראינו שבפועל דברים שנקבעים הם מהסוג של רק חברות גדולות במיוחד או הסנקשן פרוביזן שלא התקבל דווקא בעולם למרות שהוא קיים בסביבה האקדמית. נגיד לייחד את זה רק לתחום הטכנולוגיה שאותו אנחנו רוצים לעודד, אנחנו רואים שחברות ישראליות טכנולוגיות, הן אולי החלק העיקרי שנרשם.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

למה לא להביא את זה בחקיקה?

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

אני חושבת שכל היכולת להגיב למקרי קצה בחו"ל, וראינו דברים כאלה גם בתחומים אחרים, באופן מהיר להביא את זה לחקיקה, בוודאי לא בחוק ראשי אבל גם בתקנות, ייקח זמן והדברים, אם ייכנסו לתוקף, יקרו לפני שאתה תוכל להגיב. זה יכול ללכת לשני הכיוונים, גם החמרה וגם הקלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא. האם אנחנו מדברים רק בנקודות שהן מקרי קצה כמו שאמרת? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

מה זה מקרי קצה?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בדיוק. אי אפשר להגדיר את זה. בסוף זה לא מה שנכתב. 

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

רשות ניירות ערך אמונה על הגנה של המשקיעים. מבחינה זאת, מקרי קצה, המטרה היא למנוע פגיעה במשקיעים. 

 << אורח >> יראת דומנוביץ' פומסון: << אורח >> 

משרד המשפטים. אנחנו אחראים על חוק החברות וזה חוק שהוא עיקר העקרונות של ממשל תאגידי והגנות על משקיעים בהיבטים נקבעות בחוק החברות. אנחנו מסתכלים על ממשל תאגידי כסוג של עסקת חבילה. הרבה פעמים הגנות מסוימות שנתקעות בהיבטים מסוימים מפצות על דברים אחרים. 

הסדר הרישום הכפול אותו אנחנו מתקנים בתיקון הזה, בחריג הזה, ל-46ב, בעצם מסתכל על אותו דבר. הוא אומר שאנחנו רואים ששם בבורסות מסוימות שהרשות ישבה ובדקה יש חבילת ממשל תאגידי שמפוצה על אותם מקומות של 46ב בהם אנחנו מוכנים ללכת אחורה ולכן אנחנו מייבאים את זה לכאן, רק ספציפית לחברות שנסחרות שם והגנות של מרשם תאגידי שם חלות עליהן. אותן הגנות של ממשל תאגידי שהן חלק מעסקת החבילה שם נקבעות לרוב במה שנקרא וול מקינג. יושבים הרגולטורים הפיננסיים שם וקובעים את הדברים בהוראות כאשר זה תהליך שקורה מאוד מהר.

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

את רוצה לתת לנו כמה דוגמאות? ככל שאני מכירה, זה הרבה יותר קשה להיסחר כאן ולהחיל על עצמי את חוק החברות הישראלי.

 << אורח >> יראת דומנוביץ' פומסון: << אורח >> 

תני לי לסיים את הדברים ואני אשמח לתת לך דוגמאות. הרגולטורים הפיננסיים שקובעים את ההגנות שם, קובעים אותן הרבה פעמים, במרבית הפעמים, בהוראות. מה שקורה זה שיכול להיות שתגיע סיטואציה שישב רגולטור שם וישנה את הכללים שקשורים לזה בהוראה ורשות ניירות ערך תצטרך להגיע ולתקן את זה כאן בתהליך הרבה יותר ארוך. לכן אנחנו נשאיר כאן איזשהו טווח של חשיפה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אבל זה לא להשאיר טווח של חשיפה.

 << אורח >> יראת דומנוביץ' פומסון: << אורח >> 

טווח של זמן עד שהדברים קורים כאן. אני חושבת שהרשות והייעוץ המשפטי יצליחו להגיע למקום של לחדד ולסגור את הפערים ואולי להשאיר כאן איזשהו שיקול דעת שכן יאפשר במקומות בהם צריך ובמקומות שבהם יש שימוש.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מה בדיוק צריך? כמו שזה מנוסח כרגע, זה לא מדבר על מקרי הקצה וזה גם שונה מהסמכות למשל שהרשות לקחה לעצמה בסעיף (1) ו-(2) ששם באמת אפשר אולי למצוא את הפן הפחות מהותי ולא זה שמשנה דרך כללים את ההוראות שבסופו של דבר ייקבעו בחקיקה. 

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

אני אתן דוגמה לדברים שקיימים בעולם. נגיד עסקאות בעל שליטה. יכול להיות שנכון יהיה להחריג עסקאות בעל לשיטה שנעשה בחברות, גם עם דואל קלס שבה בעל השליטה מחזיק במניות עם זכויות הצבעה עודפות, אז בעסקאות בעל שליטה, בעסקאות בהן הוא צד נגדי של העסקה, יהיה נכון לא להחיל את שני סוגי המניות וכן לאפשר One share one vote . זה למשל יכול להיות מקרה קצה שאנחנו רוצים למנוע פגיעה במשקיעים.

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

את לא יודעת את זה היום?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

האם זה לא משהו שאת יכולה לקבוע אותו לטווח ארוך יותר? זאת אומרת, האם במצב כזה למשל את צריכה את הגמישות כדי להיות מסוגלת לשנות את זה? אם זה משהו שאת כבר צופה אותו מראש והעמדה בו לא צפויה אולי להשתנות ודווקא כאן לא צריך איזושהי גמישות יוצאת דופן לרשות כדי לשנות או לקבוע משהו שאי אפשר לחזור אחר כך לוועדה ולבקש את האישור שלה.

 << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 

קשה מאוד להגיד היום מה יבוא, איזה חברות יבואו, מאיזה סוג של ממשל תאגידי הן יגיעו לכאן. חופש החוזים בהקשר הזה בארצות הברית הוא מלא. אין שם שום הגבלה. ההגבלה מגיעה מהשוק. היא מגיעה מהלחץ של המשקיעים, מהלחץ של המוסדיים. משם מגיעות רוב ההגבלות איך חברה נכנסת למסחר בבורסות הגדולות. להגיד לך שהיום אני יודעת להגיד בדיוק איך הן יגיעו ומה יהיו ההגבלות שקיימות אצלן ומה נרצה להגביל כדי למנוע סיכונים מיותרים למשקיעים ישראלים – אני לא יודעת להגיד את זה היום. שוב, אנחנו חזרנו על העניין הזה של התקנות, שהיכולת להגיב תוך שנה למשהו שקורה הוא מאוד מקשה בהקשר הזה להגן על המשקיעים.

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

לפחות עכשיו הכוונה שלנו, בטח בהתחלה, היא לא לעשות מגבלות. אנחנו מקווים לאשר את זה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

יש דברים שאתם יודעים כבר עכשיו.

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

אני לא חושב שבשלב הזה שכאשר אנחנו רוצים, אנחנו רוצים להחיל אותו בינתיים, בטח לפחות בהתחלה, בלי מגבלות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא הבנתי. רוצים להחיל מגבלות?

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

כן. בלי מגבלות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בלי מגבלות.

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

כן. בלי מגבלות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אם כן, מה קורה במצב כזה?

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

מבחינתנו אפשר להחיל אותו בלי מגבלות, כמו שהוא עכשיו, שייכנס בלי מגבלות. אז השאלה שבעיניי עולה היא מה קורה אם פתאום מגיעה חברה שהיא מאוד מאוד בעייתית או איזושהי מגמה בשוק שהיא מאוד מאוד בעייתית ואנחנו נחשוב שכן צריך להטיל מגבלות. ייכנס מחר לתוקף, לצורך העניין בעזרת השם אחרי שתאשרו, בלי מגבלות.

כעבור שנה פתאום נראה תופעה בעייתית וכאן בעיניי יש שתי אופציות: האחת, שאתם תגידו לנו שאנחנו צריכים לחזור אליכם לוועדה ולאשר. נעשה את זה. אני רק אומר שמהניסיון ומההיסטוריה הדבר הזה הוא לפעמים ארוך ולפעמים ארוך מאוד. ככה זה. אלה החיים. החלופה השנייה שבעינינו היא יותר נכונה היא שכאשר אנחנו נראה בעיה, כן תהיה לנו סמכות להטיל מגבלות כי אני חושב שאז אנחנו כן נרצה שההגנה על הציבור תהיה יחסית יותר מהירה ונוכל להגיב לדברים בזמן אמת.

בסופו של דבר אם הוועדה תחשוב שהיא רוצה שכל מגבלה תהיה באישור ועדה, אני מבין מה היתרון של זה, זה פיקוח פרלמנטרי, אבל המחיר של זה הוא שזה יכול לקחת הרבה מאוד זמן. זו האמת. גם כאשר אנחנו עושים, אנחנו נעשה את זה עם בשיתוף.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אתה יכול להביא את זה לכנסת בהגבלה של זמן?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא. אתה לא יכול להגביל את הכנסת.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

כן. צריך למצוא לזה איזשהו פתרון.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

למה? את כן מגבילה את הכנסת. יש לך עודפים והעברות תוך 21 ימים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה לא אותו דבר. בחקיקת משנה אנחנו לא מגבילים את הכנסת.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לא להגביל במובן הזה אלא לתת לה את הזמן שלה. נגיד 21 ימים, סתם אני זורק מספר, שאם לא מאשרים – ראה כאושר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא. זה לא מה שכתוב בחוק.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מה כתוב?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אחרת. זה איזשהו הסדר שהגענו אליו אבל בסופו של דבר אנחנו בחקיקה, בכל מה שנוגע לחקיקת משנה, לא מגבילים את הכנסת בלוחות זמנים. כמובן שאם יש דחיפות, חשיבות או צורך בהגדרה מהירה, יושב-ראש הוועדה מעלה את זה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא איזשהו תקדים. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זה תמיד נתון לשיקול דעת של היושב-ראש הוועדה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אני שואל לגבי משהו ביניים, דומה למה שעושים ברשות המיסים. הוא יכול לעצור את זה ל-60 ימים אבל הוא צריך להביא.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הוא אומר שהם יכולים להכניס את ההסדר כמו שהוא עכשיו אם בטווח של שנה, תקופת זמן של שנה, הם יבחנו את הדברים וימצאו שצריך להביא תיקונים, אז בתקופת זמן של שנה – אפשר גם להגיע אחרי 11 חודשים ולאפשר לכנסת לדון ולבחון את הנושא הזה בחודש האחרון.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

לא. הוא אומר משהו אחר.

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

אני מדבר על משהו אחר. אני מדבר על עוד שלוש שנים פתאום השוק בארצות הברית נהיה מאוד מאוד פרוץ ונראה לנו שזה מוגזם. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסוף אתה לא מבקש לבוא ולעשות תיקוני חקיקה בשלוש קריאות, שזה באמת תהליך שהוא ארוך יותר. בסופו של דבר כאשר מדובר בחקיקת משנה, יכול לקחת פרק זמן, אם אנחנו נמצאים במעברים בין פגרות וכולי.

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

זה לא פרק זמן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה פרק זמן. הרבה מאוד חקיקת משנה עוברת כאן במהלך השנה.

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

אני יכול לבקש שנשאיר את ההכרעה בשאלה הזאת לדיון שנעשה בחדר עם שלומית?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מבחינתי אין בעיה אבל אני אומרת שוב שבנקודות כאלה שהן עקרוניות והן יכולות לשנות את המשמעות של מה שנקבע בחקיקה, בעצם לאפשר לרשות להכניס חריגים שיכולים להפוך כאן את - - -

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

לאיין את החקיקה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא להסדיר את זה במסגרת הצעת החוק. אני אומרת שוב שאני חושבת שאת הדברים ואת המקרים שהם מקרי קצה שאתם יודעים לזהות אותם היום ולתחום אותם היום, אפשר גם להכניס כבר בתוך החקיקה עצמה אבל את זה נעזוב כרגע בצד. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

האם יש אפשרות שהם מזהים משהו שמבחינתם הוא בעייתי והם יוכלו לעשות איזושהי תקנה שתוקפה הוא ל-60 ימים? כמו במיסים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אתה מתייחס לחקיקת מיסים עקיפה לצווי תעריף המכס.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

נכון.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הפרוצדורה הזאת היא פרוצדורה מאוד ייחודית בנוף הישראלי. חקיקת משנה מגיעה בדרך כלל מראש לאישור ועדה ולא בדיעבד. במקרה הזה, וזאת חקיקה משנות ה-50, נקבע הסדר כזה כדי לאפשר מצב שבו לא ייווצר מלאי. לכן נדרשה איזושהי דחיפות של הכנסת ההוראה לתוקף ורק אחר כך אישורה בתוך תקופה של חודשיים. שוב, אין תקדים לדבר הזה בחקיקה אחרת, בחקיקת משנה אחרת. הוראות חקיקת משנה מגיעות קודם כל לאישור ועדה. גם כאן אלה לא דברים שייפלו אם לא יגיעו תוך חודשיים ראשונים. יש כאן איזשהו חשש, ויכול להיות שהוא מוצדק ויכול להיות שהוא לא מוצדק, מהתארכות הליכים והימשכות הליכים בכנסת, אבל זה לא שונה מדברים אחרים שנדרשת להם חקיקת משנה ועוברים לאישור ועדת הכספים. אין כאן איזושהי דחיפות יוצאת דופן.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לסיכום. ידונו בזה בכנסת הבאה.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

יש כאן שתי שאלות נפרדות ואני מרגישה שקצת פספסנו את השאלה השנייה. השאלה הראשונה הייתה אם זה יהיה בכללים או בתקנות. השאלה השנייה היא האם זה יהיה מראש או בדיעבד. השאלה של האם זה יהיה מראש או בדיעבד, בעיניי זה לא יכול להיות שאתה מאשר את זה - - -

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

התייחסו לזה בפרוטרוט. הם אומרים שהם מבחינתם לא רוצים כלום. הם אומרים שיש להם חשש עתידי. את מתעלמת מהתשובה. זה בסדר את אומרת את העמדה שלך.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

אני לא מתעלמת מהתשובה.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

העמדה שלהם היא שהם לא רוצים לעשות כללים.

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

קודם הם אמרו שאין להם בעיה לקבוע מראש את ההגבלות. הם פרסמו נספח ואנחנו רואים בעולם שזה גם מה שנעשה. אני לא מבינה איך העמדה פתאום השתנתה אחרי רבע שעה. לפני כמה דקות נאמר שהם כן יכולים להביא את ההגבלות מראש, שהם כן יכולים לעשות את הדיון הזה. יש נספח עם אפשרויות ויש דברים שהיו בעולם ואם זה ייקבע בדיעבד, עם כל הכבוד זה אחרי שכבר יהיה את הנזק ויתגלה שכבר נפגעו המשקיעים. כך זה עובד. ראינו את זה גם ב-סלייס.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אמר ראש רשות שוק ההון שהוא חושב שבכלל לא צריך כללים אלא אם כן - - -

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

תשאל את רשות ניירות ערך אחרי כמה זמן היא מצליחה לפרסם דוח ביקורת על משהו שקורה בחברה ציבורית. אחרי כמה זמן הם פונים לחברה ציבורית שהדיווח שלה הוא לא נכון. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

שמענו את עמדתך ואת עמדתם. את אומרת שלא התייחסו לשאלה אבל הם התייחסו. 

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

אני חושבת שאתם כוועדת הכספים, לא הגיוני לאשר דבר כזה כשאומרים אולי אנחנו נקבע הגבלות כשנראה שיש בעיה. ראינו מה קורה כשאולי קובעים הגבלות אחרי שיש בעיה. הגבלות צריך לקבוע מראש ולא לתת לשוק לעשות מה שבא להם ועובדה שגם באנגליה עשו את התהליך הזה ממש לפני כמה חודשים וסיימו עם הגבלות. למשל, כדוגמה, בעסקאות בעלי עניין או בעל שליטה או בדילול, לא מאפשרים את הזכות הנחותה. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

באנגליה גם הגבילו את שר האוצר. 

 << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> 

אין קשר בין שוק ההון לבין מה שקורה במשרד החוץ. אולי גם אפשר להגיד שבאנגליה אין ממשל תאגידי תקין. 

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אני מקבל את עצתך. תמשיכו את ההתדיינות. צריך למצוא לדברים פתרון. ברור שבסוף הוועדה תרצה פיקוח. צריך למצוא פתרון לדברים שהעלית.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

יש לנו שאילתה לשר האוצר.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אני סוגר את הדיון. אנחנו הולכים לשאילתה לשר האוצר. גם לי יש שאילתה אצלו. בטעות הפכו את זה לשאילתה דחופה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

השאילתה של פינדרוס היא תקלה חוזרת באתר רשות המיסים. 

 << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> 

אנחנו לא רשות שוק ההון לא רשות המיסים.

 << אורח >> ענת פילצר סומך: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, אני מבינה שהדיון יתקיים כאן בחדר הוועדה בנוכחות הרגולטור ולא בנוכחות הציבור.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

לא. הדיון לא ייערך כאן.

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

לא. אנחנו ננסה לדון ברעיונות שיבואו לשולחן הוועדה. אין כאן דיונים חסויים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:59. << סיום >>