פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



23
ועדת החינוך, התרבות והספורט
30/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 447
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), שעה 09:04



סדר היום:
 << נושא >> תקנות הספורט (ביטוח) (תיקון), תשפ"ד-2024 – דיון והצבעות << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון – מ"מ היו"ר


מוזמנים: 
	יואב רם
	–
	מנהל ספורט, משרד התרבות והספורט

	חמוטל זוזוט צדקה
	–
	סמנכ"לית, משרד התרבות והספורט

	דפנה גוטליב
	–
	ייעוץ משפטי, משרד התרבות והספורט

	ד"ר שרון לוי
	–
	מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות, משרד הבריאות

	מיכל שקרג'י
	–
	ייעוץ וחקיקה (ציבורי-מינהלי), משרד המשפטים

	אבי עובדיה
	–
	מנהלת מחלקת ביטוחי בריאות, רשות שוק ההון

	דניאל פרידריך
	–
	עו"ד, יועץ משפטי, מכבי ישראל

	רועי רחמים
	–
	עו"ד, מכבי ישראל

	לאה האריס
	–
	ארגון "אימהות הלוחמים"

	תמר שרייגר
	–
	ארגון "אימהות הלוחמים"

	שמעון אור
	–
	דודו של אבינתן אור החטוף בעזה

	לי סיגל
	–
	אחיו של קית' סיגל ששב משבי חמאס בעזה




משתתפים באמצעים מקוונים:
	נאור גלילי
	–
	מנכ"ל, מכבי ישראל 

	מיכאל וייסמן
	–
	מנהל ענפי ספורט 




ייעוץ משפטי: 
צח בן יהודה

מנהלת הוועדה:
אתי דנן

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> תקנות הספורט (ביטוח) (תיקון), תשפ"ד-2024 – דיון והצבעות << נושא >>


 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

בוקר טוב, 633 ימים שיש למדינת ישראל אחים ואחיות מתחת לאדמה בעזה. אין יום שאני פותח אותו בלי לדבר על החטופים. אני חושב שכל חבר כנסת וכל מי שנמצא בבניין הזה צריך לעשות את זה. אסור לנו לשכוח לרגע אחד שהדבר הכי חשוב למדינת ישראל זה להחזיר את האחים והאחיות שלנו הביתה. 663 ימים זה פשוט מספר שלא נתפס. לפעמים אני חושב שזה לא אמיתי, אבל זו הסיטואציה. 

נמצאים איתנו פה משפחות יקרות, משפחות החטופים. הבנתי שאתם רוצים להמתין.

 << אורח >> שמעון אור: << אורח >> 

מי צריך להגיע?

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

יוסי יגיע יותר מאוחר. הוא בדרך. אני פשוט מתחיל ואחרי זה אני עובר לוועדת הכנסת, אז לרשותכם. אתם רוצים לדבר עכשיו, אחר כך? איך שנוח לכם.

 << אורח >> שמעון אור: << אורח >> 

כשהוא יגיע אני אוכל לדבר?

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

כן, בהחלט. אני לא יודע מתי זה יקרה. זה בידיים שלך.

אנחנו נתחיל את הדיון בנושא של תקנות הספורט (ביטוח) (תיקון), תשפ"ד-2024. כמי שניהל כל כך הרבה שנים ספורט במדינת ישראל, הנושא של הביטוחים עולה כל הזמן. זה אירוע בעייתי, קשה, יקר, מסובך, מסורבל בעיקר לספורטאים מעל גיל 18. עד גיל 18 היה תיקון וכל הספורטאים מבוטחים על פי הביטוח של משרד החינוך, של התלמידים, אבל ברגע שהוא מגיע לגיל 18 העולם מתהפך ולפעמים מגיעים לסכומים של 20,000 שקל ומעלה לביטוח של ספורטאי, מספרים שאי אפשר לדמיין אותם. אף אחד לא יכול לשלם אותם ובסוף מי שצריך לעזור בתשלום של הדבר הזה זה גם משרד הספורט, גם המרכזים. אי אפשר להתמודד עם זה. התיקון הזה בעצם אמור לתקן את הבעיה למרות שאין פה הבטחה חד משמעית של חברת הביטוח. יש רק חברת ביטוח אחת היום במדינת ישראל. מי שלא יודע, זה רק איילון שמבטח ספורטאים. אין עוד חברת ביטוח אחרת, שזה גם כן נושא מוזר מאוד בעיניי. אין תחרות, אין אפשרות להוריד את המחירים. 

עו"ד צח בן יהודה, עוה"ד של הוועדה אמר שיש הרבה דברים שצריכים לדון. זה לא ככה בשלוף ואנחנו נצביע על זה. אני אתן בהתחלה להסביר את כל הנושא הזה למשרד הספורט. מי ממשרד הספורט ידבר?

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

בוקר טוב לוועדה.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

חמוטל היקרה.

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

 שמי חמוטל, אני ממשרד התרבות והספורט.


 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

חמוטל, אל"מ במילואים, מעל 300 ימי מילואים. כל הכבוד לך חמוטל. 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

כמו כמעט 350,000 איש מאזרחי מדינת ישראל, מה-7 באוקטובר, אז אני מרגישה בחברה טובה. ראיתי סטיקר השבוע, "לעזאזל, כמה גיבורים יש במדינת ישראל?", אז התחברתי. 

קודם כל תודה על הבמה. אנחנו במשרד התרבות והספורט מתמודדים ביחד עם המרכזים כמה שנים עם הקושי הזה שמחד המדינה רוצה לשמור על הספורטאים והיא שמה בתוך החוק מגבלה דרקונית שמחייבת ביטוח. מצד שני זה הופך את הספורטאים ללקוח שבוי שהם לא יכולים לבחור בעצמם חלופות, ואנחנו מוצאים את עצמנו לאורך השנים עולים בהיקפים דרמטיים בפרמיות. רק כדי לסבר לכולנו את האוזן, בעונה שבין 2023 ל-2024 העלו את הפרמיה לספורטאים ב-35%, זאת אומרת, אם סך ההוצאה על הביטוחים, רק על 10,000 ספורטאים אני מדברת מעל גיל 18 - - - 

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

מעל גיל 18 ועד שכר מינימום.

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

נכון. זה היה 10,000 ספורטאים. שילמנו 5 מיליון שקלים. תוסיפו על זה 35%. זה כסף שבמקום שיושקע בלפתח את הספורט בישראל, אנחנו משלמים אותם לחברות הביטוח. אין לי בעיה עם זה שחברות הביטוח ירוויחו, אבל בסוף אם אני בן אדם פרטי הולך לעשות ביטוח תאונות אישיות באופן פרטי, זה עולה לי סדר גודל של 150 שקלים, 200 שקלים, לא יותר מזה. אנחנו מגיעים פה באמת לפרמיות של 12,000 ו-20,000 שקל שזה באמת מספרים דמיוניים. גם הגענו למצב שבכיסויים הביטוחיים כפי שהם היום כתובים, שהם דרקוניים ביחס למה שאנחנו שמים בכיסויים לילדים עד גיל 18, ששם יש לנו 100,000 ספורטאים, רק קנה מידה, אז אנחנו רואים גם את כמות התביעות שהופכת את חברות הביטוח לכאלה שאומרות, אנחנו לא רוצות את הפוליסות האלה. 

בשנה שעברה עולם הספורט עמד 48 שעות בלי ביטוח והפסקנו את פעילות הספורט במדינת ישראל, לרבות הליגות בגלל שלא היה לנו כיסויים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו דבר כזה, ולכן במתח הזה שבין לשמור על הספורטאי ושתהיה לו הגנה לבין החקיקה הדרקונית, אנחנו חושבים שבנקודת הזמן הזאת הגענו עם הצעה שהיא עמק השווה. יושבים פה גם החבר'ה מהממונה על הביטוח. עשינו את כל תהליך ההיוועצות. הם בכלל חושבים שאין מקום להטיל חקיקה שמחייבת. אמרנו, רגע, אנחנו לא עושים עכשיו Cut and clear ואומרים, אז לא חייבים יותר ביטוחים. אנחנו באים ואומרים, בואו נלך ונגיד, אם יש לנו ביטוח שהוא טוב היום ל-100,000 ספורטאים, אז הוא טוב גם ל-10,000. אם יש כאלה שרוצים ביטוחים נוספים, אז כמו כל הספורטאים בליגות העל, הם הרי לא צריכים את הפוליסות שאנחנו עושים להם. כולם מחזיקים היום פוליסות פרטיות, אז מי שרוצה רכיבים נוספים ישקיע מכספו וזה בסדר. אני חושבת שזה התפקיד של מדינה לדאוג לסף הנדרש. 

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

שזה בעצם להצמיד את הביטוח כמו של ילדים.

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

בדיוק.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

תסבירי את הנושא של ה-5%.

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

היום בפוליסה של הספורטאים מעל גיל 18, שאת זה באנו לתקן את התקנה, אתה יכול לתבוע היום מהאחוז הראשון של הנכות. אתם יודעים, בספורט 1% של נכות זה לא כנראה עניין קשה, אז כמות התביעות שאנחנו פוגשים מה-1% הראשון עד ה-5% היא כמות בלתי מבוטלת שאומרת לחברות הביטוח, רגע, אבל אצל הספורטאים עד גיל 18 רשאים לתבוע מ-5% נכות. אם אנחנו רק נעשה את השינוי הזה, אז הוא יהיה שינוי משמעותי. 

דבר נוסף. למה איגוד כמו שחמט צריך פוליסה לשיניים? מה הסכנה בשיניים? זאת אומרת אנחנו צריכים רכיבים שיהיו - - - 

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

שזה גם נמצא בתקנות היום?

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

כן. אנחנו צריכים גם רכיבים שיהיו מותאמים לענף, למורכבות שלו, לסכנה שבו, אבל אנחנו קבענו איזו שהיא חקיקה שבאה ואומרת, כולם חייבים את אותו הדבר, אז אנחנו באים ואומרים, לא, אנחנו נשים סף נדרש. כל איגוד כזה או אחר בהתאם לענף שלו ישים את ההחמרות בהתאם לריסק של אותו ענף, ואנחנו פה משאירים את שיקול הדעת וההבנה המקצועית של גופי הספורט שהם הרבה יותר מבינים ממה שאנחנו מבינים בתוך התקנה עצמה. זו ההצעה. בעיקר מה שחשוב להבין, מה שטוב ל-100,000 ספורטאים, טוב גם ל-10,000 ספורטאים. 

בהמשך אנחנו ניכנס לדיון היותר מעמיק ביחד עם הממונה על הביטוח, ביחד עם איגודי הספורט האם בראיה ארוכת טווח נכון שמדינה תקבע חובת ביטוחים במדינת ישראל, בגלל שאנחנו מבינים מה זה עושה במקום העסקי של הדבר ועד כמה זה הופך להיות לא כלכלי לכל גוף במדינת ישראל, וזה לא משנה רק ספורטאים. כשאתה אומר, אתה חייב, באיזו פוזיציה זה שם את המקום העסקי מול אותו גוף שיש לו עכשיו כוח עליו? אתה חייב, אז אני אקבע לך את הסכומים. עם זה אנחנו באים לפה. סיימנו תהליך ריא מאוד ארוך של כמעט שנתיים, כמעט 70 איגודים ואגודות שלקחו חלק בתהליך, כל חמשת מרכזי הספורט. כולם פה אחד מברכים על השינוי ובעד המהלך הזה.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

הבנתי. תודה רבה.

אנחנו נעבור למרכז מכבי. נאור גלילי, מנכ"ל מרכז מכבי בישראל, בזום. רק להסביר, יש שני מרכזים גדלים בישראל. יש את מרכז מכבי, מרכז הפועל. הם בעצם הרוב המוחלט של אגודות הספורט בישראל. הם מייצגים אותם והם גם מימנו בשנים האחרונות חלק ניכר מהפוליסות האלו כדי הספורטאים ימשיכו להתאמן.

 << אורח >> דניאל פרידריך: << אורח >> 

אנחנו גם בעלי הפוליסה הקולקטיבית שדרכה הספורטאים מבטחים. 

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

נאור, בבקשה.

 << אורח >> נאור גלילי: << אורח >> 

בוקר טוב, חבר הכנסת סימון דוידסון, חברים, חברות נכבדים. תיראו, נושא הביטוח זה הדבר הראשון שהתעסקתי איתו עם כניסתי לתפקיד. ניסיתי כל מיני מהלכים. היינו שותפים גם לסיפור הזה של התלמידים, בזמנו עם חבר הכנסת יואל רזבוזוב. ניסינו כל הזמן לייעל את המערכת. ניסינו להוזיל את המערכת אבל מה שקרה בפועל, הגענו למצב אבסורדי שעולם הספורט, האגודות, חלק גדול מהכספים האלה גם הם כספי מדינה. אנחנו משלמים הון תועפות. אין לי טענות לחברת איילון שנשארה בודדה במערכה, אבל אנחנו משלמים סכומים אבסורדיים שאין להם אח ורע. 

פנינו בשנים שעברו גם לממונה על הביטוח. פנינו לכל עולם הספורט, למשרד הספורט, לשרי הספורט למיניהם אבל אף פעם לא נתנו תשומת לב מיוחדת עד השנה וחצי האחרונות שחמוטל נכנסה לעובי הקורה וניסתה להוביל מהלכים על מנת בכלל לייצר איזה שהוא קיום ביטוחי, כי אחרת לא היו בכלל משחקים, ותמיד זה נגרר לרגע האחרון, לדקה ה-90. גם עכשיו אנחנו, אפשר לומר בדקה ה-90. בספטמבר מתחילות הליגות, הביטוח הנוכחי מסתיים.

האבסורד הגדול שגם יש פה עוקף, מה שנקרא, הוראות הביטוח או הגבלות הביטוח למיניהם. יסבירו את זה תיכף גם המומחים אצלנו במכבי, עו"ד דניאל פרידריך ועו"ד רועי רחמים, אבל בגדול אתם מבינים שאנחנו אמורים לשלם פרמיה של 700,000 שקל ואנחנו משלמים פרמיה של 1.2 מיליון שקל כי עשו לנו גם מה שנקרא פרמיית מינימום. אם שחקן עד לפני שנה ומשהו עלה 17,000–18,000 שקלים, היום הוא עולה כמעט 30,000 שקלים. זה אבסורד שאין כדוגמתו. השאלה מה המגבלות שנעשה לחברות הביטוח ואם בכלל ירצו לבטח, שההעלאה הזו של הרף של ה-5% היא זו שתוריד את המחירים, כי אם לא, לא עשינו כלום אם לא עזרנו לכיס הגדול והמנופח של חברות הביטוח, כי ברגע שאנחנו נעלה, הן יקבלו פחות תביעות אבל הן לא יורידו את פרמיית המינימום. צריך להסתכל על זה בהרבה זוויות. 

אני כן חושב שבעולם המודרני והנוכחי מעט השחקנים האלה שנותרו, הם יצטרכו לעשות ביטוח פרטי כמו שכל אחד עושה ביטוחים עם שדרוגים לבית שלו, לרכב שלו, לכל דבר אחר. הם יצטרכו לעשות את זה באופן אישי. אני חושב שבגדול הגיע הזמן לעשות סוף לסיפור הזה, לא למרוח אותו יותר כי זה מיליונים על גבי מיליונים שיורדים לטמיון ולא הולכים בסופו של דבר לפעילות המבורכת של האגודות ושל הספורט בישראל. זה הפתיחה שלי ואני מאוד מודה לכם.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

נאור, תודה רבה. רק לציין שרוב האגודות בישראל הן עניות, בקושי שורדות וזה עול מאוד גדול. זה רגולציה שמאוד מקשה עליהן ושמה אותן במקום מאוד בעייתי, כי הספורטאי לא רוצה לשלם בגיל הזה ואז האגודה צריכה לשלם ואז האגודה פונה למרכזים והמרכזים פונים למשרד הספורט ומשרד הספורט פונה לאגף האוצר, וזה מעגל שצריך לסיים אותו בסוף כי אי אפשר להרוס את הספורט הישראלי בגלל רווחה של חברת ביטוח כזאת אחרת.

 << אורח >> נאור גלילי: << אורח >> 

אנחנו השנה כמרכז מימנו מהכיס שלנו, מה שנקרא, גם ממה שמקבלים מהמדינה, גם מהכנסות שאנחנו מייצרים בעצמנו, חצי מיליון שקלים לטובת הקבוצות לתשלום הזה של הביטוחים. אם היינו צריכים להשית את זה על הקבוצות, הקבוצות היו מתרסקות.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

נכון, חד משמעי. גם ככה הן מתרסקות לצערי הרב. תודה על העזרה של המרכזים וגם למשרד הספורט בנושא הזה, כי אחרת פשוט לא היה ספורט. לא היה בוגרים ובוגרות במדינת ישראל. זה היה נגמר. ברוב הענפים הספורטאים לא מגיעים בכלל למשכורת מינימום. מה הם מקבלים? החזר נסיעות אולי במקרה הטוב. צריך להבין שזה האירוע. אין כסף. פשוט לא קיים כסף. תודה רבה, נאור. 

נעבור לדניאל פרידריך ממרכז מכבי. 

 << אורח >> דניאל פרידריך: << אורח >> 

בוקר טוב לכולם, עו"ד דניאל פרידריך, אני היועץ המשפטי של מרכז מכבי ישראל. אני רק אשלים מעט מהנתונים למה שנאמר כאן. הפרמיות הביטוחיות, מבקשים להעלות אותן עכשיו ב-20% נוספים אבל למעשה הם עולים כל שנה ושנה. אם בדקנו את הנתונים משש השנים האחרונות מאז שהתחילה אותה רפורמה בביטוח, אז הפרמיות במצטבר בענפים מסוימים עלו במעל 1000%. אם בעבר נערה רצתה לשחק כדורעף עד גיל 20, אז הביטוח שהיא נדרשה לשלם היה מעל 160 שקל. היום זה 3,160 שקל. זה עלייה של כמעט 2,000% וזו דוגמת קיצון, אבל יש הרבה דוגמאות נוספות שבשש השנים האחרונות במצטבר עלה ב-300%, 400% ו-500% מחיר הביטוח. הביטוח שבא לעשות טוב לספורטאים, למעשה עכשיו הפך להיות נטל, העלות שלו.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

הרפורמה הייתה טובה. בסוף אתה יודע שעד גיל 18 ילדים לא צריכים לשלם ביטוח. זה דבר מבורך. צריך לברך גם את יואל רזבוזוב שעשה את החקיקה הזאת. זה טוב לרוב הספורטאים. זה פוגע ב-10,000 הבוגרים. 

 << אורח >> דניאל פרידריך: << אורח >> 

לאותם 10,000 שנשארו תחת חובת הביטוח, שזה ספורטאים שהם לא ספורטאי עילית. ספורטאים שמרוויחים עד שכר מינימום. אם אני צריך לשלם 20,000 שקל בשביל לקבל 3,000 שקל, אני לא חושב שהייתי עושה את זה. זה בעצם המצב שנוצר היום. 

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

איך אנחנו מתקדמים, צח?

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

יש לנו כמה שאלות שאפשר לשאול. 

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

אוקיי, אז בוא נתחיל בשאלות.

מיכאל ויסמן, מרכז הפועל. 

 << אורח >> מיכאל וייסמן: << אורח >> 

בוקר טוב, תיראו, אני מטפל בביטוח כבר 20 שנה, מכיר את הכול, כל מה שתשאלו. ישב איתי בחור בשם יואב רם, קיבל את כל הנתונים. מה שקורה בנושא הביטוח זאת שערורייה הכי גדולה. לתת לכם סתם דוגמה? בעונה 2019–2020 כדורגל בליגה א' עלה 1,100 שקלים. שנה אחרי זה ב-2021 הוא קפץ ל-8,145 שקלים. זה גורם לעיוותים גדולים. ההתאחדות לכדורגל מוציאה לקבוצה התחייבות – תודיעו אם יש לכם ביטוח או אין לכם. זה כסת"ח. רובם מודיעים שיש להם ביטוח ופה נגמר כל הסיפור, ואחרי זה מתחילות בעיות. שחקן נפצע, מבקש לקבל. מתברר שלא עשה ביטוח, לא עשה שום דבר. זה בנושא העלויות. זה סכומים אסטרונומיים. 

שמעתי את חמוטל לגבי ביטוח שיניים לשחמטאים או בשש-בש, אז נכון, מה ההיגיון בשיניים? למרות שיש מקרים בענפים האלה של מתח והיו כבר מקרים לא נעימים, אבל מכיוון שזה שחמט אז המחיר של הפרמיה הוא נמוך מאוד. ראשית אני רוצה להגיד שלא קיים היום ביטוח תאונות אישיות פרטי בתחום הספורט. כל חברות הביטוח הורידו את הנושא הזה ולכן כל כדורגלן שרוצה לבטח באופן פרטי, לא יכול לבטח. 

יש לנו עוד בעיה, בין 18 ל-20. הפוליסות מדברות עד גיל 20 ומעבר לגיל 20. עד 18 בדרך כלל זה תלמידים במערכת החינוך שהם מבוטחים. זה גם סיפור גדול, אגב. הפוליסה של תלמידים היא בעייתית. היא מדברת על 90 יום. מבחינת הכיסויים של נכות ומוות לא עלינו, היא יותר טובה מאשר הפוליסה של חוק הספורט, אבל על מנת בכלל להיכנס לביטוח צריך שלושה חודשים השתתפות עצמית שבכל החודשים האלה התלמיד נעדר מבית הספר, וזה לא קיים. ילד שובר יד, חוזר אחרי שבועיים. 

אני רוצה לדבר על התלמידים במיוחד. כל ההליך של למלא טופס תביעה, צריך לגשת למזכירות בית הספר. במזכירות בית הספר זה מתחיל להתגלגל. ישנם עשרות תלמידים שפונים אלינו, שלא מקבלים את המענה בתוך בתי הספר. בין 18 ל-20, איך אנחנו מתייחסים? לפי איזה פרמיה? מעל גיל 20 זה יכול להיות 20,000. מתחת לגיל 20, בין 20 ל-18 הוא חייל. האם חיילים חייבים בביטוח או לא? סימון, זה צריך לבדוק. אני לא יודע מה אומר החוק. אנחנו נתקלים בהרבה בעיות של בין 18 ל-20. 

אנחנו מקבלים המון תביעות בנכויות. הבעיה של חברות הביטוח כמו שחמוטל אמרה, זה לא הביטוח תאונות אישיות. השתתפות עצמית של ימי מחלה, ימי פציעה זה כסף קטן. שחקן יכול לקבל 10,000 שקל במשך כמה חודשים על פציעה. תכפיל את זה בשלושה חודשים, כסף קטן.

בנושא הנכויות חברות הביטוח כמו איילון, שאנחנו יושבים מולם והם עושים לנו טובה והם ממשיכים, והראיתי ליואב רם נתוני תביעות בלתי נתפסים. בעשר שנים היו תביעות של 100 מיליון לעומת פרמיות של 55 מיליון. צריך למצוא פתרון לגובה הפרמיות ואולי כמו שאמרו 5%, אולי אפילו יפתור הרבה בעיות לחברות הביטוח.


 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

תודה רבה. 

מה קורה עם הספורט העממי?

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

הספורט העממי הוא גם כן מוחרג בתקנה והוא לא חייב. תיראו את האבסורד. אם אני עכשיו באה לטריאתלון תל אביב, אני לא חייבת להיות מבוטחת ואני יכולה לרוץ חופשי בטריאתלון או במרתון לילה לבן, לא משנה איפה הוא קורה. זה האבסורד. אם אני רוצה להוסיף מידע לוועדה, בכל העולם אין כזו חובה דרקונית גורפת על כל עולם הספורט לביטוח.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

גם בדיקות רפואיות אין בכל העולם.

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

זה השלב הבא שאנחנו נגיע לפה.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

אני בכלל לא מבין איך אנחנו לא מטפלים בזה. 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

כבר מוכן לך תיכף טיוטה. 

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

בואו נקדם את זה. זה הזיה הדבר הזה. 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

אנחנו רק נסיים את חובת ההיוועצות עם משרד הבריאות ואנחנו מגיעים אליך לוועדה. זה שני דברים שכשאנחנו נעשה, אנחנו נביא בשורה ענקית לעולם הספורט. אנחנו גם נצמצם פערים מול העולם. כמו שבעולם יש ענפים ספציפיים מוחרגים שצריך, אנחנו גם נלך לשם. כמו שאמרנו, אנחנו רגע בדרך לשינוי. זה הצעת הביניים. יש עוד עבודה כדי להביא את הבשורה הענקית, עד כדי לא להסס להוריד חקיקה. 

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

אוקיי. 

נעבור לצח, בבקשה.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

תודה רבה, אדוני. כפי שכבר הוצג כאן, מובאות לוועדה לאישורה תקנות ספורט ביטוח חדשות שיחליפו את תקנות הספורט הקיימות, שבאמת יש בהן הרבה יותר פירוט לגבי פרטי הביטוח וסכומי ביטוח מזעריים. התקנות החדשות הן במובן הזה יותר רזות. קיוויתי שהמשרד אולי יפרט יותר. הכוונה פה היא להשוות את ביטוח הספורטאים שעוד חייבים בחובת הביטוח, לביטוח תאונות האישיות שיש לתלמידים. זה מעלה סדרה של שאלות, מה שנקרא, אלוהים או השטן נמצא בפרטים הקטנים. אני רק אקדים ואומר, גם מהריא שהמשרד הכין לקראת גיבוש הרגולציה הזו, במדינת ישראל יש מאות אלפי ספורטאים וברגע שהתחילו להחריג, אז באמת נשארה קבוצה מאוד קטנה ואז באמת כוח המיקוח - - - 


 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

הלוואי שהיו מאות אלפי ספורטאים. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

לפני הנתונים בריא - - - 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

150,000.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

150 ביום טוב כשהשמש זורחת והרוח הגבית נושבת. 

 << אורח >> יואב רם: << אורח >> 

157,000 נכון לעונת הספורט 2023–2024.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

בדוח ריא היה כתוב שבסך הכול בעונת הספורט של 2022–2023 היו 173,000 ספורטאים. זה בדוח של המשרד. 70% מתוכם, בערך 118,000 זה קטינים שיש להם את ביטוח תאונות אישיות של תלמידים. על דרך השלילה, כל מי שהחרגנו לאורך השנים בתיקון 10 שהיה לחוק, נטען שנשארו כמה אלפים, 6,000, 10,000. זה מאוד הקטין גם את כוח המיקוח. כשמדובר על תלמידים, מדובר באמת על מאות אלפים, אז יותר קל אולי להוציא פרמיה יותר טובה, אבל המשרד בזמנו בחר ללכת בדרך אחרת של החרגה ולהישאר עם קבוצה מאוד קטנה. 

אני אשמח אם המשרד יוכל קצת להסביר את התקנות שהוא הניח, את הכוונה, את המטרות, דברים שדיברנו עליהם וגם אם אפשר להתחיל לתאר טכנית איך ההליך היום של הנפקת ביטוח לספורטאים. המכרז נעשה ממש בפרטים הקטנים. דרך זה יהיה אפשר להבין את הקשיים שעשויים להיגרם בהצמדה או השוואה לביטוח של תאונות תלמידים.

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

אני אומר שלמשרד אין בכלל נגיעה להליך המכרזי. זה לא התפקיד של המשרד למצוא חברת ביטוח לספורטאים. לכאורה המשרד שם חוק ועכשיו הבעיה היא של המרכזים. לא בכדי אמר קודם נאור וגם דניאל שהם בעצם עושים את המכרז הכללי. 

 << אורח >> דניאל פרידריך: << אורח >> 

פוליסות קולקטיביות.

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

בדיוק. מקבלים הצעות מחברות ביטוח ואז עוצמה, אליצור, כולם באים לכאורה על המכרז שעשו מכבי וסוגרים את הפוליסות. אנחנו כמדינה, בניגוד לביטוח התאונות האישיות של התלמידים שמי שעושה את המכרז זה משרד החינוך - - - 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

לא. משרד החינוך לא עושה את המכרז.

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

שלטון מקומי, סליחה. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

חברת בת של מרכז שלטון מקומי. 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

כרגע יש מכרז באוויר. עד ה-15 ביולי יש הצעות להגיש במכרז החדש של ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, וככל שאנחנו נביא את הבשורה הזאת, אנחנו נרצה לרכב על הזוכה החדש שהולך לזכות במכרז שמתקיים בימים אלה לתלמידים, ואז זה יביא אותנו לעונה ב-1 בספטמבר כבר שיש ספק זוכה, ולא עכשיו להתחיל לעשות את כל המכרזים וכן/לא נגיע ל-1 בספטמבר.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

יכול להיות שבכלל כל הסיפור הזה כשהכניסו את התלמידים שקיבלו את האפשרות שיהיה להם ביטוח ספורט על הגב של הביטוח של משרד החינוך, עשה נזק לספורט?

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

אני לא בטוחה כי אנחנו לא רואים מזה תלונות. אנחנו לא רואים עכשיו שיש מי שבא וטוען שיש לנו ספורטאים שנפצעים בגילים צעירים פציעות דרקוניות. אני מזכירה, זה מ-5% נכות. זה לא מ-20% נכות שאנחנו מבקשים להתחיל לבטח ספורטאים. 5% בספורט משמעותי זה גם אם כבר נפצעת, אתה שם.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

אם התקנה הזאת לא עוברת, נגיד סתם סיטואציה רעה, לא שזה יכול לקרות אבל נגיד, מה הפגיעה האמיתית לספורט הישראלי? 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

ב-1 בספטמבר אתה עומד.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

אין ביטוחים.

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

אין ביטוח.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

אין ביטוח, זאת אומרת אין ספורט.

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

אין ספורט, בדיוק כמו שקרה בעונת 2023. עמדנו 48 שעות. אם לא היינו מגיעים לבעלים של איילון בארצות הברית ודיברנו לפטריוטיזם, שם רגע בצד את כל הרווחיות, סגרו איתנו 35% תוספת פרמיה. באנו לממונה על הביטוח, בלע את הדג מלוח עם הרבה מים, כי להעלות 35% פרמיה זה לא קל לממונה על הביטוח, אבל הבעלים של חברת איילון, לא המנכ"ל ולא אף אחד. אם לא היינו מגיעים - - - 

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

המרכז הגיע או המרכזים?





 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

אין לנו 'סיי' כלכלי כמדינה לדבר כזה. המרכזים עשו פה עבודה שבאמת הלכה לפטריוטיזם של האנשים. הוא אמר, אני לא פילנטרופ. אני יודע לעזור שנה אחת. אתם תטפלו במה שצריך לפעמים הבאות, ושם לנו גם ברקס להמשך. 

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

הבנתי.

 << אורח >> דניאל פרידריך: << אורח >> 

נכון לתחילת העונה הקרובה אין לנו הסכם עם חברת הביטוח, אלא אם כן התקנה תעבור.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

אם התקנה תעבור אז יהיה ביטוח.

 << אורח >> דניאל פרידריך: << אורח >> 

יהיה ביטוח.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

יש הבטחה של חברת הביטוח.

 << אורח >> דניאל פרידריך: << אורח >> 

יהיה ביטוח ויתחיל משא ומתן של כמה נוריד את המחיר בעקבות - - -

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

קודם כל יהיה ביטוח.

 << אורח >> דניאל פרידריך: << אורח >> 

יהיה ביטוח.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

ואם לא נעשה תקנה, הם לא מוכנים לבטח.

 << אורח >> דניאל פרידריך: << אורח >> 

או שנכניס את היד עמוק לכיס, כולנו, ונשלם את התוספת שמבקשים. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

זה בהנחה שהביטוח של התלמידים יתקבל, כי הוועדה פה, כל שנה מגיע המשרד. השר יכול מחר להחליט שהפרמיה היא 40 שקלים, מחר 80 שקלים. 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

השר לא מחליט מה גובה הפרמיה.




 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

זה בדיוק העניין. בביטוח תאונות של תלמידים שר החינוך קובע את הפרמיה. הוא קובע שההורים ישלמו 70 שקלים, 71, ופה הוועדה נלחמת על כל שקל. מחר יכול להיות שר חדש שיודיע שהביטוח תאונות של תלמידים יהיה 40 שקלים. 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

הוא לא 30,000. היום משלמים 69 שקלים בביטוח תלמידים?

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

76. 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

אנחנו לא ב-12, 16 ו-30,000. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

זה שהוועדה אישרה את הבקשה של השר אחרי המשא ומתן שהיה פה בוועדה והשר ביקש 76 שקלים, בסופו של דבר זה הוחלט על 73. יכול להיות שכשזה מגיע לשלטון המקומי שמוציא מכרז, אין אף חברת ביטוח שניגשת, לכן השר חוזר לפה, מעלה את הפרמיה, עושים משא ומתן. יכול להיות, וזה קורה, שהמכרז הביטוחי של התלמידים נסגר בסוף אוגוסט, יום לפני פתיחת שנת הלימודים ורק אחרי כן אתם רוצים לצאת למכרז.

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

ממש לא.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

איך תוכלו לרכב על זה? 

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

אני רוצה רגע להסביר. יש ספורטאים עד גיל 18 שהם רוכבים על הגב של הביטוח של משרד החינוך. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

נכון, אבל אנחנו מדברים על ה-10,000 שכבר אין להם.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

ה-10,000 הנוספים, חברת הביטוח היחידה שמבטחת עד היום, איילון, אומרת, אם אתם לא תשוו את הביטוח של התלמידים לספורטאים, קרי מ-5% נכות מתחילים לפצות את הלקוח, אנחנו לא מוכנים לבטח. זה לא משנה כמה זה יעלה למשרד החינוך, 80 שקלים, 90 שקלים, 40 שקלים. הם רוצים את ה-5% מינימום. אני מבין נכון?

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

נכון.





 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

לבוא ולהגיד אנחנו גיבורים, נתחיל להילחם, אין לנו חברת ביטוח אחרת. יכול להיות מצב, אם אנחנו לא עושים את התקנה הזאת, תבוא חברת איילון ותגיד, חבר'ה, תעזבו אותי בשקט, אני לא רוצה אתכם, ואז מי יבטח? אף אחד לא יבטח אותנו. זה האירוע. זו התמונה. 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

דרך אגב, יכול להיות שהשינוי הזה יכניס חברה חדשה לתוך המגרש.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

אבל לא בטוח. 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

אנחנו מאפשרים לכולם להגיש לנו הצעות אל מול השינוי. אנחנו מבינים שחברת איילון היא הראשונה שתבוא ותגיד, מוכנה אני. 

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

אני רגע עוצר. משפחות החטופים, בבקשה. הוא פשוט חיכה ליושב-ראש הוועדה, יוסף טייב. 

 << אורח >> שמעון אור: << אורח >> 

בוקר טוב, שמעון אור, אני דוד של אבינתן אור שנחטף עם נועה ארגמני. ירון הוא אחי התאום. אני חיכיתי להגעה שלך לא מכיוון שאני לא מכבד את חבר הכנסת סימון, אלא מכיוון שבאופן טבעי מי שנמצא בתוך הקואליציה, אני רואה בו יותר אחראי על מציאות שקורית, אז התנצלות על התיעדוף הזה.

קודם כל אני חייב לפתוח, שאני לא מזלזל וגם מכבד וגם מוקיר את מה שקרה במדינת ישראל בשבועיים-שלושה האחרונים, המהלך הזה מול איראן, האומץ שהיה לממשלת ישראל, לראש הממשלה וגם לכם כחלק מהקואליציה, ולמדינת ישראל ולצה"ל ולשב"כ ולכל מי שהיה מעורב במהלך הזה שהוא לקח ריזיקה לא פשוטה, והניצחון משמעותי מאוד, אז קודם כל אני לא רוצה להוריד בכלל מהמהלך הזה והניצחון הזה או לפחות ההצלחה הזאת, אבל אני חייב לומר פה דברים ברורים שקשורים לנושא של החטופים ולא רק של החטופים. 

מי שחשב או שחושב שהמהלך מול חמאס הוא תלוי במה שקורה באיראן, הוא פשוט לא מבין מה זה תרבות, הוא לא מבין מה זה אסלאם, הוא לא מבין כלום. חוץ מזה שהם שיעים והם סונים שזה בכלל סיפור אחר לגמרי, המהלכים לא תלויים אחד בשני ולא משנה שחמאס קיבלו כספים מאיראן. זה לא משנה בכלל. הסיבה היא פשוטה. לחמאס יש חזון שקשור בזה שהוא צמוד אלינו, לארץ ישראל ולמדינת ישראל. החזון הזה אומר שכל מדינת ישראל, סוריה ולבנון זה מקום הקדש שלהם והם רוצים להרחיב את עזה על כל ארץ ישראל, על כל מדינת ישראל. זה לא תלוי באיראן בכלל, והמצחיק יותר הוא שראש הממשלה בחוסר הבנה שלו חושב שהוא דרך הסכמי אברהם יוכל להחיל פתרון על עזה ועל החטופים. 

הסכמי אברהם הם לא הסכמים שקשורים בכלל לאסלאם. בכלל לא. איזה היגיון יש? אם האסלאם מדבר על הרחבה, המקום המקודש לאסלאם, כל הארץ, אז מה, הסכמי אברהם יכולים לבטל את זה? הסכמי אברהם זה הסכמים פוליטיים-כלכליים. אמר לי ראש הפלג הדרומי, הפוסק הראשי, שהסכמי אברהם זה שטויות, זה כלום. זה הכול פוליטיקה, כסף וזהו. מישהו יכול למחוק את הקוראן? אף אחד לא יכול למחוק את זה. ההחזקה של החטופים זה מהכוח של הקוראן, זה לא מהכוח של שום דבר אחר. קצת דעת, קצת להבין תרבויות. 

יושב ראש הממשלה וחושב שאם יש לו הצלחה, הוא יוכל למנף את זה בהסכמי אברהם ואז האמירויות יוציאו לו את הערמונים מהאש. הערמונים זה הכוונה החטופים. זה בחיים לא יהיה. היום הגורם היחידי שמחזק את חמאס כגורם משילותי זה רק בנימין נתניהו ואתה. אתה, כי אתה בקואליציה. ש"ס בקואליציה. איך מחזקים את החמאס? מחזרים אחריהם על עסקה חלקית, אז הוא יודע שיש לו כוח. תסתכלו על מה שמפרסמים היום. חמאס מבין שיש כאוס בעזה. הוא מבין שהוא לא יכול לשלוט שם. הוא מבין שהשליטה מתפוררת. כל הערוצים, גם הכי שרוצים עסקה עכשיו מפרסמים את זה. מי מחזיק את החמאס? זה החיזור של נתניהו על עסקה חלקית. 

יושב זמיר הרמטכ"ל, והכלב מקשקש בזנב של הבעלים. הוא אומר, אני מעדיף שלא תהיה שליטה על עזה. אני מעדיף שתהיה עסקה. אנחנו השגנו את מטרות "מרכבות גדעון". אנחנו עוד מעט שולטים על 80% מעזה. 80% מעזה זה אפס. אין כזה דבר שליטה על 80%. או שאתה גורם משילותי מלא או אתה אפס. זאת המציאות. יושב הרמטכ"ל, מקשקש בזנב והחמאס נשאר במקום, והסיבה היא אותה סיבה מהתחלה. 

בנימין נתניהו לפני עסקת ה-33, אמרנו לו, זה עסקת רצח, אל תעשה את זה. לך על טראמפ, אולטימטום על כולם ותודיע בצורה מפורשת, משילות מלאה, צבאית ואזרחית, ואז הם יבינו שאין עתיד. "ירצחו אותם". זה לא גוף מתאבד. לא מבינים בתרבויות. האסלאם וחמאס זה לא גוף מתאבד. הוא יחכה לפעם הבאה. אבל הוא לא עשה את זה. הוא הלך לעסקת רצח הזאת עם התליין שלו, גל הירש. הוא חושב שהוא הוציא 33. הוא הרג את כל האחרים שנמצאים בפנים והשאיר את החמאס במשילות. מה זה הדבר הזה? 

אני דורש ממך. אני פונה אליך. אני פונה גם אליך באופוזיציה. מה זה להגיד אמן על כל מה שנעשה? חיילים נשרפים חיים בתוך הטנק הזה שנלחמו בו ביום כיפור. למה נלחמים? כי הם בט"ש, ביטחון שוטף. אנשים בטלגרם מפרסמים מהלכים של הצבא דרך הלוויינים. אומרים בפירוש, אין שום תנועה בחודש האחרון. מחכים לעסקה שלא תבוא. אתם שותפים גם בסיכון של החטופים לרציחה שלהם, אבל גם של החיילים. מי שחושב שחמאס ישחרר את החטופים, גם אם יסגרו את המלחמה זה לא יהיה. אני חוזר שוב פעם ואני מבקש שתעביר את זה לממשלה. אין מהלך חצוי. זה לא קורה. שליטה מלאה חייבת להיות צבאית ואזרחית, כן, וזה יהיה שנה וזה יהיה שנתיים כי להביא את החטופים גם המתים, צריך לחפור בידיים בתוך האדמה. זה ייקח שנה וחצי-שנתיים אבל זה יביא אותם. אם אנחנו נעשה חצי דרך, יהרגו חיילים והחטופים לא יחזרו. 

האופוריה הזאת שאני עכשיו הולך להיות איש העולם הגדול, זה לא יהיה. אי-הצלחה עם חמאס בעניין של החטופים יקריס את הכול. כל מה שהיה באיראן ובחיזבאללה, הכול יקרוס, כי מה שקורה לידנו זה מה שיקבע. אני מצטער שאני אומר לך את הדברים הקשים האלה. אתם בתוך הקואליציה. האחריות היא עליך. תודה רבה.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

תודה רבה. 

יוסי, אתה רוצה להגיד משהו? יש עוד מישהו? בבקשה. 

 << אורח >> לי סיגל: << אורח >> 

(מוקרן סרטון, להלן תמלול הדברים:)

"תקופה ארוכה שישראל נלחמת. נלחמת בחמאס, בחיזבאללה, באיראן. נכון, מצד אחד חווינו דברים שלא תיארנו לעצמנו שנחווה. מצד שני יכולנו על כל אויבנו. הצלחנו למוטט את היכולת הצבאית של החמאס. הכרענו את החיזבאללה והסרנו את איום הגרעין האיראני. המשימה לא הושלמה. 50 מאחינו ואחיותינו, בשר מבשרינו עדיין נמצאים בעזה. כולנו – ימין, שמאל, דתיים, חילוניים, כולנו יודעים, חייבים להשלים את המשימה. חייבים להחזיר את כל החטופים והחטופה. רק אז באמת ננצח. מחזירים את החטופים. מפסיקים את הלחימה. נחזיר. נקום." 

 << אורח >> לי סיגל: << אורח >> 

תודה. שמי לי סיגל, למי שלא מכיר. אני גם רוצה להסביר למה חיכינו. זה אותו הסבר כמו ששמעון נתן. לא באנו להלהיט ולא באנו להתעמת עם הקואליציה ולא עם האופוזיציה. לי סיגל, אח של קית', יצא לפני חמישה חודשים אחרי 484 ימים בשבי החמאס. הוא חמישה חודשים בבית. הוא עדיין בעזה. הראש שלו עדיין בעזה. אשתו, גיסתי אביבה יצאה אחרי 51 יום. היא עדיין בעזה. אין חטופים שחזרו חיים שהם לא בראש שלהם עדיין בשבי החמאס, וזה לא ישתנה עד שכולם חוזרים, גם אלה שבחיים וגם אלה שלא, לקבורה ראויה. 

אביבה יצאה בהפסקת אש, הסכם שהביא ליותר מ-100 חטופים חוזרים, הרוב חטופות. קית', הסכם, החזיר חטופים. המלחמה הורגת. אני לא איש צבא. אין לי אסטרטגיות. הניתוח של שמעון, יכול להיות. כל ניתוח יכול להיות אבל אי אפשר להגיד שהחטופים חזרו. לא כל החטופים חזרו והם לא יחזרו בלי הסכם. האויב הוא מר. ניצוצות, אפשר כל מילה להגיד על האויב, אבל על עצמנו אנחנו צריכים להגיד שכן אנחנו באמת מקדשים את החיים וגם מביאים את המתים שלנו לקבורה ראויה. זה הדבר הכי חשוב לעשות עכשיו. מלחמה אפשר לנהל אחר כך. למה המלחמה זה תמיד ברירת המחדל של מדינת ישראל, תמיד, תמיד, תמיד? מה צריכים? הפעם הופתענו, הופקרנו.

אזרחי ישראל עברו תופת כבר 633 יום. חטופים עברו, אין מילה לתאר, ו-50 שהם עדיין בעזה, אנחנו לא יודעים לתאר אבל אין להתכחש לעובדה שהם שם עם הסכמי אברהם, בלי הסכמי אברהם, עם טראמפ, בלי טראמפ. חיסלנו את איראן, לא חיסלנו את איראן, סוריה, לבנון, ירדן, מצרים, קטאר. הכול בלבולי שכל. אנחנו מדינה ריבונית. יש לנו ראש ממשלה. הוא זה שיחליט, ומתוך הקואליציה, המפלגה שלך, חבר הכנסת טייב, איתנו עם חיבוק גדול ואני מודה לך על זה שעשית בשבילי המובן מאליו שהגעת לכיכר החטופים בלי שאתה מחפש שנודה לך. אתה עשית את זה בגלל שאתה יודע, זה דבר נכון לעשות, להיות איתנו בקשר בתקשורת, בקשב, קשב רב אפילו ולהתפלל. אתה איתנו אבל מה לעשות, להיות איתנו לא מחזיר חטופים. גם מהאופוזיציה, להיות איתנו, ואני מעריך מאוד את המילים שפתחת איתן. זה לא מחזיר חטופים. זה לא מסיים את המלחמה.

יש תפילה לחטופים וחטופות ויש עדיין חטופה אחת, ענבר הימן בעזה. תפילה שיצאה מזמן. הרבנות הוציאה. אני אתן לך ולכל מי שרוצה. אפשר למצוא את זה. תפילות חשובות מאוד, אבל להרים אצבע ולהגיד, אני את החטופים מוציא, ואם זה אומר להתנגד לקואליציה שלי, אני אתבטא בפומבי. זה מה שצריך לקרות. לדבר בקול רם, להיות נוכחים בכל מקום. חבר הכנסת טייב, אתה נוכח. אין ויכוח, אתה נוכח. המפלגה מוציאה מילים ואני חוזר על עצמי. מילים לא מספקות. ביחד עם תפילה, מעשים, ומתוך הקואליציה מעשים זה לא להיות חותמת גומי לראש ממשלה שלא מוכן לעשות את הדבר הנכון. תהיו אמיצים. תהיו איתנו, תהיו עם עם ישראל. כולם חיים מסקר לסקר לסקר. זה מנדטים, זה אחוז, זה מספר. כבר הרבה זמן עם ישראל, להפסיק את המלחמה, להוציא את החטופים הביתה, מי שבחיים לשיקום ומי שלא, לקבורה ראויה. תודה. 

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

חד משמעית. תודה רבה.

 << אורח >> תמר שרייגר: << אורח >> 

אני מארגון "אימהות הלוחמים". ביקשתי רשות דיבור.

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

בבקשה.

 << אורח >> תמר שרייגר: << אורח >> 

בוקר טוב, שמי תמר שרייגר מארגון "אימהות הלוחמים". אני אימא לשני לוחמים וחמות ללוחם אחד. אנחנו מברכות ומודות על המבצע המצטיין באיראן, ושוב אנחנו עדים להעברת הסיוע ההומניטארי שמגיע לידי חמאס. הסיוע נותן לאויב להיבנות, להתחזק, והתוצאות לחיילינו מוכרות וידועות. איך זה קורה? אנחנו מתקשים להבין במיוחד נוכח המבצע המצטיין והמבריק באיראן. אנחנו דורשות מראש הממשלה, מכל הממשלה להפסיק עכשיו את הסיוע ההומניטארי. תודה. 

 << דובר >> היו"ר סימון דוידסון: << דובר >> 

תודה רבה.

(היו"ר יוסף טייב)

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני מתנצל על האיחור. בבקשה, צח, יש שאלות?

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

כן. דיברנו טכנית על ההשוואה של הביטוחים, ביטוח תאונות של תלמידים שהלו"ז של הוצאת המכרז של מרכז השלטון המקומי דרך חברת הבת שלו לביטוח תאונות של תלמידים, יש לו את הלו"ז שלו, את התקופה שלו. גם הביטוח נמשך שנה, שנתיים, שלוש. זה משתנה בהתאם לצורך. איך זה אמור להסתנכרן עם הלו"זים של עונות הספורט? כי יכול להיות שיש עונת ספורט שמתחילה באוגוסט ועדיין לא יהיה ביטוח תלמידים באוגוסט. איך אתם תוציאו את זה למכרז ומה יקרה אם איכשהו הצלחתם למצוא ביטוח ספורטאים שבאמת תואם לביטוח תאונות של תלמידים, אבל הביטוח של התלמידים, פתאום באמצע שנה, אחרי שנה חזרו לוועדה, החליטו לשנות את הפרמיה, לצאת לביטוח חדש? עשויה להיות פה אי-הלימה או אי-חפיפה או שינויים באמצע הדרך שיעמיד את הספורטאים בלי ביטוח זהה לביטוח של התלמידים, או בלי ביטוח בכלל.

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >> 

דפנה גוטליב מהלשכה המשפטית במשרד התרבות והספורט. צח, אפשר רק להבין במה מבחינתך המצב הזה שונה מהמצב היום? אתה מתאר איזה שהוא תרחיש שהוא תרחיש אפשרי, שכל תלמידי מדינת ישראל הם בלי ביטוח, לעומת מצב שהוא מצב ריאלי שאנחנו אומרים שאנחנו מתמודדים איתו מידי שנה, שאנחנו מגיעים למצב ששנה שעברה עצרנו פעילות של הספורט כי לא היה ביטוח. הסצנריו הרע שבו אין ביטוח לספורטאים בגלל שאנחנו לא מצליחים להגיע להסכמה עם חברות הביטוח, הוא תרחיש בוודאות ריאלי. התרחיש שבו פתאום לכל תלמידי מדינת ישראל אין בכלל ביטוח נשמע לי כמו תרחיש קצת פחות ריאלי.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

יכול להיות שלא הסברתי את עצמי טוב. לפי המצב כיום הביטוח של התלמידים הוא חי בעולם משלו. הביטוח של הספורטאים הוא ביקום מקביל. 

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >> 

לא לגמרי כי 70% מהביטוחים של הספורטאים הם כמו ביטוח - - - 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא על זה הדיון. הדיון הוא על 10% הנוספים.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

נכון. 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

זה בדיוק מה שאנחנו אומרים. אם המועדים מתאימים בביטוח התלמידים ל-70% מהספורטאים, אז הם גם מתאימים לעוד 30% הנוספים. הרי אם המועדים של ביטוח תאונות אישיות של התלמידים לא היה טוב, היינו אומרים רגע, אבל העונה מסתיימת וכבר אין ביטוח לתלמיד, הוא לא יכול לעלות על מגרש. זה לא מה שקורה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

השאלה היא טכנית. לצורך העניין משרד החינוך יצא עכשיו למכרז. יתכן ואף אחד לא ייגש ואף אחד לא יזכה, ואז יצטרך שר החינוך לחזור לוועדה ולהגיד, תשמעו חברים, אני צריך להגדיל את הפרמיה. זה לא יהיה 5%, זה יהיה 10%. מה יקרה אז? האם חברת איילון תבוא ותגיד, רגע, נכון, אני אז ביקשתי 5% אבל עכשיו מה לעשות שאף אחד לא זכה, ויכול להיות שבמשרד החינוך איילון יזכה והוא יגיד, שם יש לי פרמיה, אני מפעיל אותה רק מ-10% ומעלה. האם אז איילון גם יבוא ויגיד, תשנה גם את תקנות הספורט כדי שזה יהיה מקביל? 

 << אורח >> דניאל פרידריך: << אורח >> 

אני לא יודע לענות בשם איילון, אם אפשר להשיב לשאלה. יש פה שני אפיקים נפרדים. יש את האפיק של המכרז של התלמידים, של מרכז השלטון המקומי. אנחנו בתקווה שבעקבות שינוי התקנות נוכל לחבור למכרז הזה, אבל גם אם לא, אנחנו נהיה במכרז מול חברות הביטוח בתנאי הפוליסה שתואמים את ביטוח התלמידים. כבר פה יש בשורה לעולם הספורט בעקבות פגישות שהיו לנו עם חברות הביטוח, שגם אם לא נצליח או אם המועדים לא יספיקו לשנה הזאת, אז למכרז הבא גם אם לא נצליח לחבור למכרז המשותף, אנחנו ננהל את המכרז שלנו שגם עכשיו הוא שנתי, הוא לא תואם עונת ספורט. גם עכשיו הוא שנתי לפי התנאים המקלים. 

כשישבנו עם חברות הביטוח, אותם 5% שדיברנו עליהם זה חלק מהותי מהיקף התביעות ומאוד מוזיל את העלויות. אנחנו מביאים פה בשורה בשני האפיקים. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

החשש הוא שלא ייווצר איזה שהוא מצב או שחסר אפילו בתקנות איזו שהיא דרישה להמשכיות ברגע שיש איזה שהוא שינוי מהותי בביטוח התלמידים, כי לפי התקנות החדשות שהבאתם יש השוואה של ביטוחי הספורטאים שנדרשים לביטוח התלמידים. 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

אנחנו לא מבקשים שהספורטאים יהיו מחר מבוטחים באותה חברה שמבטחת את התלמידים של מדינת ישראל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא, אותם תנאים.

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

אנחנו רק מדברים על השוואת תנאים. יכול להיות שמחר בבוקר בשלטון המקומי לתלמידים תבטח חברה X, ובמכרז שינהלו המרכזים תבטח חברה Y. אנחנו עכשיו לא רוצים ספציפית רק את החברה שמבטחת את התלמידים. אנחנו רק מדברים על השוואת זכויות בין ספורטאים, בין ה-70% של הספורטאים ל-30%.

 << אורח >> דניאל פרידריך: << אורח >> 

זה 10%. ה-30% זה מי שהוא לא תלמיד. מי שנשארה לו חובת ביטוח זה 10%.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

אבל אין השוואה, כי למשל בתקנות הקיימות היום שאתם רוצים לבטל, יש חובת ביטוח לנזק לשיניו של ספורטאי. בביטוח של תלמידים אמנם זה לא חלק מביטוח תאונות אישיות, אבל קטינים מבוטחים דרך קופות החולים בביטוח שיניים. לבגירים אין ביטוח תאונות שיניים. 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

זה בדיוק מה שאנחנו באים וטוענים, אז למה תלמיד, יכול להיות לו ביטוח כזה שאין לו שיניים בתאונות האישיות, אבל הספורטאי מעל גיל 18, אנחנו אומרים לו, אתה חייב לעשות את זה.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

כי לתלמיד יש ביטוח תאונות לשיניים דרך קופות החולים. 

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >> 

אנחנו קובעים כאן רגולציה שהיא רגולציה על כל ענפי הספורט. כמו שחמוטל נתנה דוגמה קודם, למה שחקן שחמט צריך שמדינת ישראל תכפה עליו שהוא חייב שיהיה לו ביטוח לשיניים? מה בין שחקן שחמט לבין כל אדם אחר, לי יש או אין ביטוח שיניים כאזרחית?

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

בריג', דמקה, למה הם צריכים ביטוח שיניים? 


 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >> 

אנחנו קובעים את הרף המינימלי. ברור שכשיש מתאגרף מקצועי, כנראה שהוא יעשה לעצמו ביטוח שיניים כי הוא חייב את זה, אבל אנחנו בסוף קובעים איזה שהוא רף מינימלי שצריך לחול על כל ענפי הספורט, וענפי הספורט הם דבר מאוד רחב. יש סוגים שונים של ענפי ספורט.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

בחוק לא כתוב שצריך להיות ביטוח אחיד לכל ענפי הספורט. הייתם יכולים להביא תקנות שמפרידות בין ספורט השולחן לבין ספורט המגע הפיזי.

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >> 

אנחנו כמדינה לא חושבים שזה נכון. חמוטל גם אמרה קודם. אנחנו בכלל בחשיבה על ביטול הרגולציה הזאת באופן כללי. זה לא מובן מאליו. אין לזה אח ורע בעולם שיש חובה של המדינה על סוגי הביטוח לספורטאים. אנחנו כרגע באיזה שהוא פתרון ביניים שאנחנו אומרים, אנחנו קובעים איזה שהוא סף מינימלי שהספורטאים, המרכזים, האגודות, האיגודים רוצים לבטח באופן מיוחד ספורטאים מסוג מסוים, שיעשו זאת. מצוין. הם גם עושים את זה. כדורגלנים מקצוענים, אני חושבת שהם מבוטחים כנראה בהרבה מאוד כסף כי זה השוק. שווה להם לבטח את עצמם בהרבה מאוד כסף והם ממש לא בביטוח כל כך מינימלי, גם לא הביטוח לפי החוק היום. השוק צריך לעשות את מה שהוא צריך לעשות בהתאם לסטנדרטיזציה. אנחנו מדברים על איזה שהוא רף סופר דופר מינימלי מבחינתנו שהוא חובה של המדינה. 

בעינינו ביטוח שיניים, כשאתה מסתכל על הסדרה ביטוחית רוחבית לכל ענפי הספורט, הוא לא אמור להיות בסטנדרט המינימלי. האם יש ספורטאים שכן ירצו לעשות ביטוח שיניים ייחודי? בהחלט יכול להיות, אבל אנחנו לא חושבים שזה צריך להיות הרף המינימלי. זה בסוף שאלה של המדיניות שאנחנו מציגים. מה שקבענו עכשיו, מה שיש בביטוח תלמידים, בעינינו הוא רף מינימלי מספק. זה האמירה. הרף שהיה היום בתקנות בעינינו הוא רף הרבה יותר מידי גבוה ולא נכון כסטנדרט מינימלי.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

יש הבדלים מהותיים או נדרשים מאופן טבעה ואופיה של פעילות ספורטיבית. ל-70% קטינים שהם תלמידים יש ביטוח שיניים היום. 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

אתה מדבר כאילו על כל הטיפולים וכאילו אני כהורה, אין לי השתתפות עצמית בדבר הזה. גם כשאני הולכת לטיפולים מורכבים ואני רוצה עכשיו לעשות לילד שלי יישור שיניים, אני משלמת בכללית תוספת. זה לא קורה פה. 

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >> 

מה זה ביטוח השיניים של הילדים? זה משהו סופר דופר מינימלי.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

השארתם ספורטאים אפילו בלי המינימום הזה.

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >> 

ילד ספורטאי שהוא קיבל פציעה בשיניים מהפעילות הספורטיבית ונוצרה לו פגיעה משמעותית, אני בכלל לא בטוחה - - - 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

זה לא יכסה אותו. 



 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לצערנו אתם צודקים. כשזה היה תחת הביטוח ולא תחת קופות חולים זה כיסה גם שתלים לצורך העניין, והיום זה לא קיים. זה עלה בדיון האחרון. אנחנו חושבים שחברות הביטוח וקופות החולים צריכים היום לבטח את הילדים גם בשתלים. ילד שנופל בגיל ארבע או בכיתה ו' על השיניים והלכו שלו שתי השיניים הקדמיות, אין שום סיבה שהוא לא יקבל את השתלים האלה. עצם זה שזה יצא מביטוח החובה וזה עבר לקופות החולים, הכיסוי הזה של השיניים נפגע לתלמידים. אני לא רוצה להגיע למצב שזה שאנחנו מורידים עכשיו את הרף בביטוח של הספורטאים, יפגע בספורטאים. 

 << אורח >> רועי רחמים: << אורח >> 

אני ברשותך אגיד כמה דברים, עו"ד רועי רחמים ממכבי ישראל. את כל מה שאנחנו מעלים פה כבר בחנו. אני אתן לך דוגמה הכי פשוט שיש. לפי דעתי מי שמבוטח הכי טוב כיום זה גילי 18 עד 21 שמרוויחים מתחת לשכר המינימום, למה? כי אם הם מרוויחים 1,500 שקל לצורך העניין, הם יכולים לפנות לביטוח לאומי בתביעה, להיות מוכרים לפי 9,000 שקל בחודש שזה נגיד 80% משכר הממוצע במשק לפי התקנות של ביטוח לאומי, וגם לקבל פוליסת ספורטאים וככה הם נהנים מכמה עולמות ביחד. לעומת זאת אם תיקח סטודנט בן 24 שמרוויח 6,000 שקל, הוא יהיה מכוסה רק בביטוח לאומי ולא יכול לפנות. דרך אגב, גם גילי 18 עד 21 אם הם בצבא, אז הם רכוש של צה"ל, יש להם את הביטוח הכי טוב. דווקא בתקופה הזאת הפגיעה היא מזערית לפי דעתי בספורטאים, וגם הפוליסות לא כאלה שונות, אני אסביר גם למה, כי בפועל מבחינת הסכומים של הנכויות הם די קרובים אחד לשני. אובדן כושר עבודה והנכות הם רוב התביעות בפוליסה. אובדן כושר עבודה בתלמידים, אם אנחנו לוקחים את זה לצורך הדוגמה, יש שם את 55 הימים ראשונים ואז מקבלים 199 שקלים ליום, למגבלה של שישה חודשים. 

יש נושא נוסף שגם צריכים להסתכל עליו וזה ההחרגה בפוליסת תלמידים לתאונות עבודה. בסופו של יום מי שנפגע, ואנחנו אומרים שאנחנו רוצים שהפוליסות יהיו עם אותם תנאים, אז שאותו נפגע שמקבל את השכר של ה-2,000 שקל או 3,000 שקל, שיוכל לתבוע ושחברת הביטוח לא תגיד, אתה כמו בפוליסת תלמידים, אתה אלינו לא יכול לפנות. 

 << אורח >> דניאל פרידריך: << אורח >> 

זה חריג שצריך להסדיר.

 << אורח >> רועי רחמים: << אורח >> 

זה חריג שצריך להסדיר אותו, שהוא חריג שקיים בפוליסת תלמידים כיום. היום לצורך הדוגמה אם תלמידה בת 18 שמקבלת שכר של 2,000 שקל, נפגעת, היא לא פונה לפוליסת תלמידים. עדיף לה לפנות לביטוח לאומי. אם אנחנו מדברים על אותם נתוני תביעה, עדיף לה לפנות לביטוח לאומי ולא להפעיל את הפוליסה. זה מה שקורה היום. אם אנחנו כבר מדברים על הנושא של ההבדלים בין הפוליסות, אין פגיעה לפי דעתי כי גם בפועל אם אתה לוקח את פוליסות הבריאות שקיימות היום, כמובן שיש את החריג של ספורט מקצועני בפוליסות בריאות, אבל זה חריג שאתה פותר אותו בשקלים בודדים. בחדשות לא קיים ההחרגה הזאת מהשקל הראשון. בחנו את כל הנתונים וזה עדיף מאשר שיבואו לפני תחילת עונה ויורידו לנו את השלטר ואנחנו לא יכולים בעצם לעסוק בספורט.

 << אורח >> דניאל פרידריך: << אורח >> 

וכל חסר שכן ייווצר, העלות להשלים אותו יותר קטנה מהעלות של הביטוח הכללי, החובה. זה עלות שפותרים בכמה שקלים ולא ב-10,000 שקל. 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

בשביל זה אמרנו שהמדינה היא לא איש המקצוע כדי לבוא ולהגיד מה כל ענף וענף צריך. בשביל זה לא המדינה עושה את המכרז לחברות הביטוח. מי שעושים את זה, זה המרכזים שהם אנשי המקצוע הטובים ביותר שיודעים מה כל ענף צריך, ומכרז שהם עושים הם כותבים לכל ענף מה ההחרגות שהם רוצים אליו. צריך להשאיר את זה לבעלי המקצוע שינהלו את זה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

כבר העליתם, אז כדאי שכמה מילים פה גם ייאמרו על זה. אנחנו לא ניכנס לכל סעיפי הביטוח של תאונות אישיות של תלמידים, אבל כן יש איזה שהם הבדלים. אנחנו מדברים על תלמידים לעומת אלה שכיום אין להם ביטוח ולמעשה כל הדיון הזה מיועד עבורם. לפי התקנות הקיימות יש כיסוי לצד ג'. בביטוח תאונות של תלמידים אין כיסוי צד ג'. יכול להיות שזה רלוונטי, אין לי מושג, אבל מתאגרף או כדורגלן, כדורסלן שמבצע עבירה על שחקן אחר, פוצע אותו, יכול להיות חשוף לתביעה צד ג'. עכשיו לפי זה למעשה לא. כל הסיפור של כיסויי חו"ל, לתלמידים יש איזה שהוא כיסוי מינימלי לחו"ל כשהם במשלחת מטעם בית הספר. 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

גם כשאנחנו מוציאים למשלחות, המרכזים מממנים את המשלחות והם מבטחים את הספורטאים על כל תחרות. זה לא דרך ביטוח התאונות. 

 << אורח >> דניאל פרידריך: << אורח >> 

אני חושב שאפשר להסכים שזה לא אותו ביטוח.

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

נכון.

 << אורח >> דניאל פרידריך: << אורח >> 

זה חלק מהעניין, שאנחנו רוצים לעשות ביטוח שהוא מינימלי במחיר שאפשר יהיה לשאת פה, כי המצב כרגע פוגע בספורט, ואנשים ישלימו בהתאם לצרכים שלהם. 

 << אורח >> יואב רם: << אורח >> 

צריך להבין עוד דבר. בנוגע למשל למה שאמרת לגבי צד ג', אז נכון להיום בין 70% ל-90% מהספורטאים לא מבוטחים בצד ג' למרות שבתקנות רשום צד ג', למה? כי כולם פטורים על בסיס ביטוח אחר – התלמידים על בסיס ביטוח תלמידים שבו אין צד ג', אמרת, ומי שמבוטח בביטוח לאומי, אז גם שם לדעתי אין צד ג', לכן אנחנו רק משווים את ה-10% הנותרים שמבוטחים בפוליסות האלה לפוליסות של כל 90% הספורטאים האחרים.

 << אורח >> רועי רחמים: << אורח >> 

אני רק אחדד שאני לא מכיר פסיקה שנוגעת בתביעות של צד ג' בין שחקנים. 

 << אורח >> דניאל פרידריך: << אורח >> 

תמיד האגודה.

 << אורח >> רועי רחמים: << אורח >> 

בדיוק. יש אחריות שילוחית והאגודה כן מבוטחת. 

 << אורח >> דפנה גוטליב: << אורח >> 

אני רק רוצה להגיד לגבי אובדן כושר עבודה, שבביטוח תלמידים זה חל על ההורים, על המטפלים של הילדים, ואצלנו כתבנו שזה בשינויים המחויבים, אז זה פשוט יחול על הספורטאים. 

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

כן, אבל במובן הזה כיום הביטוח הוא מהשקל הראשון וברור שיש איזה שהוא חשש לניצול לרעה של הפוליסות. אצל תלמידים זה רק מ-5% נכות, אבל יכול להיות שיש פה גם כן איזה שהוא טווח ביניים שרלוונטי לספורטאי. לצורך העניין, נקע במפרק כף היד של שחקן בריג', יכול להיות גומר לו את הקריירה, אבל תלמיד יכול לבוא עם קביים לבית ספר.

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

אם הוא היה קיים, 70 איגודים ואגודות שלקחו חלק בריא לא היו מצביעים פה אחד בעד השינוי, אבל מעצם זה שאנשי המקצוע הטובים ביותר, 70 איגודים, וישב שם איגוד ההתעמלות וישב שם איגוד הטיפוס שהם מצביעים בעד. אי אפשר להגיד שזה לא ענפים שאין בהם ריסק גבוה. הם מצביעים בעד. האמן לנו שהם מבינים את המשמעות של ה-1 ל-5. 

 << אורח >> רועי רחמים: << אורח >> 

דרך אגב להערה, אם אנחנו מדברים על ספורטאי שנפגע בקרסול ונגמרה לו הקריירה, בסופו של יום ה-5% האלה הם סדר-גודל מינורי של 15,000 שקלים. יותר מזה, גם בתקנות של ביטוח לאומי שזה בעצם הספר שמסביר לגבי איזה איברים מקבלים, איזה אחוזים, כמובן שיש מחצית של סעיפים של 5% אבל הרוב זה פציעות מאוד מינוריות. הפציעות היותר משמעותיות מתחילות ב-10% צפונה ששם הם כן מכוסים. אנחנו מדברים על פחות מ - - -, זאת אומרת שאם הם מקבלים 5%, הם כן מקבלים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יש לי שאלה לגבי סעיף 4, הבחינה התקופתית של התקנות. האם הגדרתם יעדים, מדדים? יש לכם שיטה לבדוק? מה קורה אם בסוף אתם לא מגיעים לאיפה שרציתם? ההסדרה לא הביאה באמת להסדרה רחבה של הנושא, מה תעשו אז?

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

כל מי שאנחנו מנהלים איתו את השיח כולל הממונה על הביטוח, הם בכלל שמים לנו בטווח של חמש שנים להסיר לחלוטין את מגבלת החקיקה. אנחנו רוצים לראות מה קודם כל השינוי הזה עושה לנו, אחד, בהיקף התביעות, שניים, בהיקף התלונות של כאלה שבאים ואומרים, תיראו, זה פגע בי השינוי הזה, מה שאנחנו לא משערים כרגע, אגיד למה. חברות הביטוח היום ב-1%, 2%, 3%, 4%, לא משתלם להן בכלל לעשות את כל החקירות הבריאותיות. יותר קל להן לשלם וזהו. כל המערכת מסביב עולה להן יותר מלשלם את האחוז של כמה אלפים בודדים ולא להעסיק את כל המערכת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אין בעיה. מה הגדרתם לעצמכם? מה היעדים ומה המדדים? מאיזה שלב, מכמה אחוזים אתם אומרים, ההסדרה, זה היה משהו חכם וסידרנו את זה ואנחנו חושבים שצריך ללכת יותר רחוק ולהוציא את זה לגמרי ולתת לאגודות ולמרכזים להסתדר עם זה לבד, ובאחוזים מסוימים תגידו, לא, אנחנו חושבים שההסדרה הזאת לא בסדר וצריכים להחזיר את זה למשרד. 

 << אורח >> חמוטל זוזוט צדקה: << אורח >> 

יש פה שתי אמות מידה, אני חושבת שהן הכי מרכזיות. אחת, שמורידים לנו את מגבלת המינימום ספורטאים, כי היום קבעו לנו פיקס ספורטאי. גם עכשיו בעקבות חרבות ברזל שהיה לנו עזיבה של תושבים את היישובים והאגודות התפרקו וספורטאים לא חזרו וכל הפציעות, הם השאירו לנו את המינימום של הכמות של הספורטאים כמינימום נדרש, אז מבחינתי עצם זה שיורידו לנו את המינימום הנדרש ושאנחנו נראה את הפרמיה מצד אחד לא עולה יותר, בטח שאנחנו מצליחים להוריד אותה ושכל עונה נפתחת בזמן, אני חושבת שזה אמות המידה הכי חשובות לנו בטווח הקרוב. 

 << יור >>היו"ר יוסף טייב:<< יור >> 

יש ממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון?

 << אורח >>אבי עובדיה:<< אורח >> 

אבי עובדיה, רשות שוק ההון. 


 << יור >>היו"ר יוסף טייב:<< יור >> 

עמדתך בנושא התקנות?

 << אורח >>אבי עובדיה:<< אורח >> 

בהתייעצות איתנו אנחנו הסכמנו שהדבר הנכון הוא להשוות את התנאים לביטוח תלמידים, להוריד את הנכות עד 5% בשביל להקל על תנאי הפרמיה ובכך לאפשר את המשך הביטוח.

 << יור >>היו"ר יוסף טייב:<< יור >> 

טוב. עוד שאלות, צח?

 << דובר >>צח בן יהודה:<< דובר >> 

אמנם היושב-ראש פה שאל לגבי הבחינה התקופתית בעוד חמש שנים, אבל אם לא תשיגו את המבוקש, אתם צופים לחזור עוד שנה? יכול להיות שתעשו את הבחינה הזו כבר בשנה הקרובה? 

 << אורח >>חמוטל זוזוט צדקה:<< אורח >> 

יכול להיות שאנחנו נאמץ את העמדה מרחיקת הלכת של הממונה על הביטוח לבטל את חובת הביטוח. בטח לא להחמיר. אתם צריכים רגע להבין. כשעולה עוד 3 מיליון שקל למדינה לממן את הביטוחים האלה, המשמעות היא לא שהאוצר יודע לתת לנו עוד 3 מיליון. הוא אומר, רגע, זה הסל של משרד התרבות והספורט, מאיפה אתם מורידים?

 << יור >>היו"ר יוסף טייב:<< יור >> 

בסדר, אבל העמדה של המדינה, אנחנו מכירים אותה גם מבחינה להוציא את זה להפחתה לגמרי, שההורים ישלמו את הביטוח של התלמידים. המדיניות שלנו, לפחות שלי היא לא מדיניות האוצר. אני חושב שהמדינה הייתה צריכה לשלם מלוא הפרמיה של תלמידי ישראל.

 << אורח >>דפנה גוטליב:<< אורח >> 

בסוף מבחינת משרד התרבות והספורט כשהברירה היא או להשקיע בתשתיות של ספורט, בקידום ספורטאים, בפעילות הליבה של המשרד, או לתת כסף לביטוח, אז מה שאומרת חמוטל, מבחינתנו אנחנו מעדיפים את הסכומים האלה להשקיע בליבה ולא בביטוח שבסוף הוא תוצר לוואי מבחינתנו של פעילות הספורט. יכול להיות שאם האוצר היה אומר, אני צובע סכום רק לטובת הביטוחים, אין לנו התנגדות לזה, אבל בסוף כשזה מתוך הסל שלנו, כמו שאומרת חמוטל, העמדה של המשרד היא שזה לא תפקידו של משרד התרבות והספורט שרוצה לקדם ספורט, להשקיע בלתת את הכסף - - - 

 << יור >>היו"ר יוסף טייב:<< יור >> 

אגודות וארגונים, אתם לא מפחדים שזה שכל אחד יתנהל לבד - - - 

 << אורח >>רועי רחמים:<< אורח >> 

לא מתנהלים לבד. אנחנו קולקטיב.

 << יור >>היו"ר יוסף טייב:<< יור >> 

אני לא יודע איך זה מתנהל מדויק ולכן אני שואל. האם יתכן שיהיה מצב שאם זה יהיה בידי משרד התרבות והספורט, אז ההתנהלות היא התנהלות הרבה יותר רחבה והיא מסה של ספורטאים שאתה בא לחברת ביטוח, המחיר שתשיג הוא שונה מזה שאגודה מסוימת או מרכז מסוים מגיע מול חברת ביטוח?

 << אורח >>דניאל פרידריך:<< אורח >> 

המסה היא אותה מסה כרגע. אנחנו מדברים על העלויות. 

 << יור >>היו"ר יוסף טייב:<< יור >> 

אתם מגיעים לחברת הביטוח, מנהלים משא ומתן קולקטיבי - - - 

 << אורח >>דפנה גוטליב:<< אורח >> 

לא, אנחנו לא מנהלים את המכרז.

 << יור >>היו"ר יוסף טייב:<< יור >> 

לא אתם, אני מדבר אליהם.

 << אורח >>דפנה גוטליב:<< אורח >> 

מבחינת המנגנון אין שוני. השוני הוא רק מה הרף המינימלי שהרגולציה מחייבת אותם שיופיע בפרמיה. 

 << אורח >>חמוטל זוזוט צדקה:<< אורח >> 

כמות המבוטחים שהמשרד יפרסם למכרז זה אותה כמות מבוטחים שהמכרז קולקטיב שמכבי עושה לכל המרכזים, יפורסם, זאת אומרת לא יהיה פה הבדל. 

 << דובר >>צח בן יהודה:<< דובר >> 

כלומר בחזונכם לפי מה שנאמר פה, בסופו של דבר בחמש השנים הקרובות יבחן ביטול חובת הביטוח ותשאירו כל ספורטאי להגן על עצמו. 

 << אורח >>דפנה גוטליב:<< אורח >> 

זה לא עניין של להגן על עצמו. אנחנו לא עשינו עדיין את הבדיקה כדי להחליט, אבל השאלה היא האם המדינה כופה את רכיבי הביטוח, כן או לא. אני רצה עכשיו במרוץ ירושלים או בכל מיני פעילויות של ספורט עממי, אף אחד לא מבטח אותי. אני לא מבוטחת. יש רכיבי ספורט לא מבוטחים. השאלה היא האם זה לא נכון להחיל את זה באופן דומה על עולם הספורט, זו שאלה. 

 << אורח >>חמוטל זוזוט צדקה:<< אורח >> 

נגיד נרצה כמו אחת המדינות שאומרת, רק על הספורט ההישגי/ענפים אולימפיים. נגיד, כל מי שהוא לא ענף אולימפי לא חייב בביטוח. בין מה שאנחנו מציעים עכשיו לבין אפס ביטוחים יש עוד מנעד רחב של רעיונות שאם נבין שהמהלך הזה לא מביא לנו את הבשורה, מה שאנחנו לא שם כי די קיבלנו תחושת ביטחון שאנחנו מסוגלים להכריע אותו בטווח הזמן המיידי עם השינוי הזה, אז אנחנו נחשוב על מנעד רחב שראינו בעולם.

 << יור >>היו"ר יוסף טייב:<< יור >> 

טוב, בסדר. עוד מישהו רוצה להתייחס? מי קורא את התקנות? 

 << דובר >>צח בן יהודה:<< דובר >> 

תקנות הספורט (ביטוח), התשפ"ה-2025

	בתוקף סמכותי לפי סעיף 7(ב) ו-18(ג) לחוק הספורט, התשמ"ח-1988, ולעניין תקנה 4 – 		לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021, לאחר התייעצות עם הממונה על 		הביטוח במשרד האוצר ועם ארגוני הספורט, ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט 		של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

הגדרות		1. 	בתקנות אלה – 

			"ביטוח תאונות אישיות" – חוזה הביטוח שתלמידים מבוטחים בו לפי 			סעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה התש"ט-1949, כפי שהוא מתעדכן מזמן 			לזמן;

			"מקרה ביטוח" – המקרה המזכה בסכומי ביטוח;

			"סכומי ביטוח" – תגמולי ביטוח כמשמעותם בחוק חוזה הביטוח, 				התשמ"א-1981 (להלן – חוק הביטוח);

			"סיכוני ביטוח" – סיכונים כמשמעותם בחוק הביטוח.

סיכוני
ביטוח		2. 	סיכוני הביטוח לכל ענפי הספורט יכללו את סיכוני הביטוח בביטוח 					תאונות אישיות, בשינויים המחויבים ולפי העניין, ובלבד שמקרה 					הביטוח אירע בפעילות ספורט מאורגנת.

סכומי
ביטוח
מזעריים	3.	סכומי הביטוח המזעריים למקרה ביטוח בכל ענפי הספורט לא יפחתו 				מסכומי הביטוח בביטוח תאונות אישיות, בשינויים המחויבים ולפי 				העניין. 

בחינה
תקופתית	4.	בחינה תקופתית ראשונה של תקנות אלה, לפי סעיף 24 לחוק עקרונות 				האסדרה, תתבצע בתום חמש שנים ממועד תחילתן של תקנות אלה.

ביטול		5.	תקנות הספורט (ביטוח), התשנ"ה-1994 – בטלות.

 << דובר >> צח בן יהודה: << דובר >> 

רק שימו לב שבסוף צריך לעדכן את השנה ליד החתימה של השר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב, אנחנו עוברים להצבעה על תקנות הספורט (ביטוח), התשפ"ה-2025. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? 

הצבעה

אושר

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

התקנות עברו ונצא לדרך. תודה רבה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:25. << סיום >>