פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 33 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 01/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 152 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, ה' בתמוז התשפ"ה (01 ביולי 2025), שעה 11:00 סדר היום: << נושא >> טיפול הרשויות במקרי אלימות, התעללות והזנחה במטופלים סיעודיים על ידי עובדים זרים - ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: אירנה ישראלי – ראש תחום לנושא בקרה רפואית, משרד הביטחון נטלי מושקוביץ – ראש תחום אפיות ובקרת השר"פ, משרד הביטחון יריב מן – סמנכ"ל בכיר, ראש מנהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי ורד רוקח – מנהלת שירות אזרחים ותיקים - מסגרות בקהילה, מנהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי רחל בליצר – מנהלת מחלקה, האגף הקונסולרי, משרד החוץ רחל אוברמן – עו"ד, מח' אמנות, משרד החוץ סמדר פרידמן – משפטנית, ייעוץ וחקיקה - משפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים איתמר גלבפיש – סגן מנהלת המחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה גל הרניק בלום – פרקליטות המדינה יאירה מרדכי – מנהלת אגף סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה ערן קהת – מנהל זרוע הרחקה, רשות האוכלוסין וההגירה מירית רובין קדר – עובדת סוציאלית, רשות האוכלוסין וההגירה פקד אוהד טופז – מדור נפגעי עבירה, חטיבת החקירות, משטרת ישראל מירי כהן – חברת ועדת עובדים זרים של לשכת עוה"ד, לשכת עורכי הדין שלמה פרלוב – ראש האיגוד המקצועי הסתדרות הגימלאים בישראל, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל עליזה סויסה – נכה סיעודית אלכס פרידמן – מייסד ויו''ר נכה לא חצי בן אדם, ארגון ''נכה לא חצי בן אדם'' ארז כהן – פעיל חברתי, נכה לא חצי בן אדם משתתפים באמצעים מקוונים: אופירה מוסקוביץ' – יו"ר ועד המטה, מטה מאבק הסיעודיים בישראל מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> טיפול הרשויות במקרי אלימות, התעללות והזנחה במטופלים סיעודיים על ידי עובדים זרים - ישיבת מעקב << נושא >>   << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום לכולם. יום שלישי בשבוע, ה' בתמוז תשפ"ה, 1 ביולי 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא טיפול הרשויות במקרי אלימות, התעללות והזנחה במטופלים סיעודיים על ידי עובדים זרים. הוועדה קיימה חמש ישיבות בנושא ולאחרונה גם קיימנו ישיבה פנימית עם נציגי משרד הממשלה והמשטרה וממשיכה לעקוב אחר פעולות הממשלה והגורמים הרלוונטיים בנושא חשוב זה. ראינו שבמקרים רבים עובדים זרים שחשודים באלימות ופגיעה במטופל, כאלה שמשוחררים בערבות או מחוסר ראיות ולא נעצרים על ידי הליכים ממשיכים לעבוד בישראל, אם באופן לא חוקי, או אצל משפחה אחרת באופן חוקי לחלוטין, כשלמשפחה החדשה אין מושג על עברו של העובד. יש כאן מקום גם לשאול את רשות האוכלוסין וההגירה, כשקולטים עובד זר, איך משפחה יכולה לדעת על העבר שלו? גילינו בדיונים הקודמים שכבר המטופל ומשפחתו הגישו תלונה במשטרה, הם לא מקבלים כל מידע על התקדמות הטיפול, כמו האם העובד זומן לשימוע ברשות האוכלוסין, האם נעצר עד תום ההליכים, האם יגורש מישראל וכולי. במהלך ישיבות הוועדה והפגישות שקיימנו גילינו כי לא קיים נוהל מסודר לסנכרון ולהעברת המידע בין הרשויות והגורמים השונים במקרה של דיווח על התעללות לאחד מהם. הוועדה קראה להכין נוהל מתכלל שינחה את כל הגורמים הרלוונטיים לשיתוף פעולה, תיאום וטיפול במקרים שדווחו. אנחנו מודאגים מאוד מאי-העברת המידע בין הגורמים השונים באופן מסודר. הבנו בפגישה האחרונה שחייב להיות נוהל כתוב ומפורט, שחייב להיות איש קשר לכל גורם, שכל דיווח חייב לעבור לכלל הגורמים: למשטרה, לרשות האוכלוסין, למשרד הרווחה, למשרד הבריאות ועוד. ביקשתי מהמשטרה בפגישה האחרונה לבדוק שההנחיה לכל תחנות המשטרה בישראל שעליהם לדווח לרשות האוכלוסין על כל עובד זר שמגיע לכל תחנה בישראל אכן הופצה וכולם מודעים לכך ומיישמים זאת בפועל. ביקשתי ממשרד הרווחה לזרז את פיתוח המערכת שבה כל דיווח שמתקבל על אלימות, הזנחה וכולי ידווח במערכת עם הפרדה של עובדים ישראלים ועובדים זרים. נתחיל עם רשות האוכלוסין וההגירה, בבקשה, יאירה. את קיבלת מאיתנו שאלות ונתחיל איתן. את רוצה שאלה-תשובה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אפשר, מה שנוח לך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה תלונות קיבלתם על התעללות, הזנחה, אלימות בשנת 2024? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> בשנת 2024 התקבלו אצלנו באגף סיעוד 455 תלונות נגד עובדים זרים בענף הסיעוד שעוסקות בנושא של אלימות, הזנחה, התעללות, נטישה וכיוצא בזה. חשוב לציין שאצלנו באגף יש יחידה סוציאלית שישנם בה ארבעה עובדים סוציאליים שבהכשרתם הם עובדים סוציאליים ומפקחים על הלשכות הפרטיות השונות, על 90 הלשכות הפרטיות. בכל מקרה, בהתאם לנהלי הרשות, כל מקרה שיש בו אירוע חריג של אלימות, של הזנחה, של נטישה, לשכה פרטית מחויבת לדווח לעובדים הסוציאליים שלנו, לדווח באופן מיידי. בהתאם לחומרת המעשים העובדים הסוציאליים שלנו מקיימים התערבות. נמצאת איתי היום עובדת סוציאלית מירית רובין קדר, אחת מארבעת העובדים הסוציאליים שלנו. עובד סוציאלי נכנס אצלנו, מבצע התערבות מיידית באמצעות הלשכה הפרטית, מקיים שיח עם המטופלים הסיעודיים. במקרה שנמצא שיש צורך בהתערבות ובאמת יש ממצאים חריגים, אנחנו באופן מיידי חוסמים את העובד הזר משיבוץ למעסיק אחר ופותחים בהליך של בקרה מנהלית מול העובד הזר. לציין שבשנת 2024 התקבלו 1,243 החלטות במסגרת בקרה מנהלית, מתוכן 60 החלטות התקבלו בקשר לתלונות שקשורות, זאת אומרת, טופלו במסגרת בקרה מנהלית, ונמצאו ממצאים שהראו צורך בהמשך בירור מעמיק יותר. כי שוב, לפעמים זה חוסר הבנה. המטופל יכול לדווח על נטישה, על הזנחה, על אלימות, וכשהם נכנסים ומתערבים, או איזושהי אי הבנה או איזשהו פער, והמשפחה באה ואומרת, המטופל כנראה לא הבין את הסיטואציה, פותחים מצלמות, כל מה שצריך כדי לוודא באיזו דרך בוחרים לסגור את האירוע הזה, או לטפל בו כמובן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עד אז הוא ממשיך לעבוד אצלו? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> שוב, אם מוצאים שהייתה אי-הבנה או שהדברים יכולים להסתדר בצורה של התערבות, של הנחיה נכונה, של מעקב צמוד יותר, וזה בהסכמה מלאה של שני הצדדים, זאת אומרת, אין מצב שהעובד הזר ימשיך לעבוד אצל מטופל כשהוא לא רוצה, המטופל הסיעודי, אלא רק במצבים שבהם יש הסכמה ורצון של שני הצדדים, אזי בהחלט בחלק מהמקרים יש המשך העסקה. אבל שוב, בשנת 2024 בוטלו 121 רישיונות של עובדים זרים נוכח הפרות שנמצאו. מתוך ההחלטות שהתקבלו, ישנן 60 החלטות שהתקבלו בהמשך לתלונות שקשורות לאלימות, הזנחה והתעללות של מטופלים סיעודיים מצד עובדים זרים, ובמסגרתן התקבלו שמונה החלטות על ביטול רישיון של עובדים זרים. זה נכון לשנת 2024. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יופי, תודה. איך אתם מנחים את הלשכות הפרטיות לפעול כשהן מקבלות תלונה ממטופל או מבני המשפחה שלו? יש קורלציה, נכון? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כן. כפי שכבר השבתי, לכל לשכה פרטית יש עובד סוציאלי אחראי שהוא בקשר צפוף מאוד עם העובד הסוציאלי המפקח הארצי אצלנו באגף. כל אירוע, והם יודעים, גם כשיש ספק, וגם אם זה משהו שאחר כך יתברר כמה שנקרא התרעת שווא, עדיין הלשכה הפרטית מחויבת לדווח, וככל שאנחנו בדיעבד מוצאים שהיה אירוע שלא דווח אלינו, אנחנו נוקטים גם מול הלשכה הפרטית עצמה. כן, הן מחויבות לדווח לנו על כל אירוע חריג שמתקיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באופן מיידי. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> באופן מיידי. שבתות, חגים, הכול, אנחנו מקבלים דיווח ראשוני טלפוני, ולאחר מכן מפורט במייל, עם כל הממצאים והעדויות שיש להם, בנוסף לפעילות שאנחנו נעשה בשלב מאוחר יותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. האם בתחילת העסקה של עובד זר המטופל ומשפחתו מקבלים איגרת על זיהוי וטיפול במקרים של אלימות, הזנחה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> א', כן. בנוסף לזה, אנחנו כל חציון מפרסמים תזכורת גם ללשכות הפרטיות כדי שיעבירו שוב למשפחות ולמטופלים הסיעודיים וגם באתר של הרשות אנחנו מפרסמים איגרת. גם הוועדה מכותבת לרשימת התפוצה. פעם אחרונה שהפצנו את הדבר הזה הייתה בתחילת חודש יוני. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. כמה שימועים בוצעו בשנת 2024? התייחסת לזה, לשימועים, נכון? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולכמה עובדים זרים בוטלו רישיונות בשל אלימות גם התייחסת. השאלה הבאה: אם פעלתם מול הרשויות והגורמים הרלוונטיים על כתיבת נוהל מתכלל של תיאום, שיתוף פעולה, דיווח וטיפול בדיווחים שכל אחד מהגורמים מקבל? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> לעניין הזה, כמו שגם דיברנו בישיבות קודמות, זה בתחום, אני מניחה שהמשטרה תרצה, נציג המשטרה ירצה להרחיב על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, בהמשך היא תציג. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> וכמובן גם נציג מנהל אכיפה אצלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מהו מספר העובדים הזרים השוהים כרגע בישראל שהוגשו נגדם תלונות, כלומר, תלונות עבר על התעללות במטופל סיעודי אך לא הורשעו במסגרת הליך פלילי? המשטרה גם? מי יתייחס לשאלה הזאת? << אורח >> ערן קהת: << אורח >> בוקר טוב. אני ערן, ראש אגף זרוע הרחקה, מנהל אכיפה וזרים. אני אציין רק מספר. לגבי הנוהל, כפי שעלה בוועדה הקודמת, המשטרה שוקדת ביחד איתנו, גם היום הייתה לנו שיחה לפני, לגבי מיקסום הליך ההעברה. אנחנו עובדים בצמוד למשטרת ישראל ובצורה, לטעמי יוצאת דופן, טובה, בכל מה שקשור. ברגע שמשטרת ישראל פונה אלינו עם זר שמעורב בפלילים, ולא משנה באילו פלילים, כאשר אנחנו מתמקדים בתקיפות, תקיפות חסר ישע, הוא מועבר אלינו ואנחנו, מה שנקרא סוגרים את התהליך, ומעבירים אותו לשימוע בפני ממונה ביקורת גבולות אצלנו. רק לסבר את האוזן מבחינת נתונים, במהלך שנת 2024 העברנו רק במקרים של תקיפה ותקיפת חסרי ישע, רק ספציפית לעניין הזה, 20 מקרים ב-2024. ב-2025 אנחנו כבר עומדים על 21 מקרים עד היום. זהו. מבחינת נתונים, אין ספק שאנחנו מול משטרת ישראל בצורה יוצאת דופן טובה. כל מה שמופנה אלינו, נסגר המעגל בצורה מלאה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. מהו מספר העובדים הזרים השוהים כרגע בישראל שהוגשו נגדם תלונות על התעללות במטופל סיעודי אך לא הורשעו במסגרת הליך פלילי? והחלק השני של השאלה שקיבלת: בהינתן שכל זמן שאינם מורשעים רישיונם לא נשלל, הם עוברים לעבוד עם מטופל סיעודי אחר, האם המטופל הסיעודי מיודע בדבר התלונות שהוגשו נגדם? אני חושבת שפה יש מקום שהמטופל ידע על העבר שלו, ויש מטופלים שהם לא מקבלים מידע. מה אתם אומרים לגבי הסוגיה הזאת? << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> גברתי, המשפחות יותר מהמטופלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המטופלים אני מתכוונת. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני אשיב שאנחנו מטעמים של צנעת הפרט לא יכולים לפרט למשפחות. זאת אומרת, במקרים שיש בהם עבירות, העובד הזר כרגע חסום במערכת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי תמליצו - - - << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> רגע, הוא חסום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל תמליצו לא לקלוט אותו, לא לעבוד איתו. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> נכון. אוטומטית רשום, "העובד אינו יכול להשתבץ למעסיק", איך שהלשכה מגישה בקשה לרישום, אוטומטית חוזרת הודעה שלא ניתן לשים אותו. מה מהות התלונה? מטעמי צנעת הפרט אנחנו לא יכולים לפרט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, לא להגיד, אבל אתם מיידעים שאין להתקרב. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> חד משמעית. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> גם אם הוא בחקירה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כן, עד תום בירור התהליך אנחנו לא מאשרים לעובד הזר הזה להשתבץ למעסיק חוקי. ולכן פה זה המקום לחזור ולומר: העסקה כדין היא העסקה שיש בה המון מנגנונים שמגינים ושומרים על המטופלים הסיעודיים, ולכן החשיבות כה גדולה. אנחנו כרגע מדברים על העסקה כדין, זה חלק מהאירוע, אבל עדיין, לבוא וללכת ללשכה פרטית ולא לקחת סתם את העובד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, הלשכה הפרטית גם מודעת על העבר שלו, שלא להביא אותו? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> הלשכה הפרטית - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא מתווכת, נכון? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> היא זו שמתווכת בין העובד הזר למטופל הסיעודי ורושמת אותו כדין. וברגע שהיא מנסה לרשום, לשלוח בקשה לציוות של העובד הזר על שם המטופל, ככל שהעובד הזר חשוד או נמצא כמי שהפר את הנהלים ואת תנאי השרות, היא אוטומטית מקבלת מענה חוזר שהעובד הזר הזה לא יכול להשתבץ להעסקה אצל מטופל סיעודי. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> כן, אבל כבוד היושבת ראש, הרבה מקרים שהמטופל מוצא את המטפל בעצמו ועד שהוא מגיע ללשכה הפרטית לוקח זמן. גם אם הוא ידע שיש עבירה, אין לו הרבה ברירות, יש מחסור בעובדים. יכול להיות שאותו מטופל יקח את המטפל גם אם ידע שיש נגדו עבירה, בטח ובטח כשלא מפורט שמדובר בעבירה של אלימות, אלא עבירה בכללי, וזה מצב מסוכן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא צריך לקחת אותו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> שוב, זו המשמעות של להעסיק עובד זר חוקי. עוברים על הנהלים ולוקחים, שוב, אין בעיה למצוא עובד זר שכרגע התפנה מעבודתו ולמהר לבדוק את הרישום שלו באמצעות לשכה פרטית. כל התהליך הזה של ההתקשרות והרצון להמשיך לעבוד איתו באופן שעובדים מאוד מהר מול לשכה פרטית כדין, כי ככה צריך לפעול, חוסך פה הרבה עוגמת נפש לעניין הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> ושוב, אלכס, נכון, יש עובדים זרים, כיום יש למעלה מ-2,300 עובדים זרים שזמינים לעבודה בסיעוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את מדברת על חוקיים? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> על חוקיים, רק חוקיים, אני לא מדברת על הדלתא שממתינים כרגע להוראת שעה, עוד 5,000 עובדים זרים בנוסף. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> את יודעת, אני העברתי לך הרבה מקרים שהיו עובדים בעייתיים שאני לא ידעתי על זה. קיבלתי פניות שעובד לא מקבל ויזה והוא עובד באותו בית ואת כמו תמיד שומרת על צנעת הפרט ואומרת לי זה עובד בעייתי. אבל מצד שני, המטופל אומר לי, אין לי ברירה, אני צריך אותו, אני לא מוצא מטפל אחר. אני פה באמצע, זו סיטואציה נוראית. אני חושב שאם יש מקרה של אלימות, זה צריך להיות מופרד מיתר העבירות, זה צריך להיות מצוין וברור שמדובר באלימות. יש הבדל בין בריחה, נטישה, הלבנת משכורת, לא יודע מה, לבין אלימות, צריך לעשות את ההפרדה. << אורח >> ערן קהת: << אורח >> גברתי היושבת ראש, אני חייב בהמשך למה שמר אלכס אמר. סתם לסבר את האוזן ולתת דוגמה, אתמול פסיקה של המחוזי במקרה של אירוע אלימות, אמנם לא כלפי מעסיק, אבל אלימות היא אלימות באשר היא. אנחנו פעלנו, משטרת ישראל פעלה, ואנחנו המשכנו את הפעילות ועצרנו את אותו אדם והתחלנו בהליכי הרחקה. ובית המשפט המחוזי, כאשר הגיע המעסיק הסיעודי, אני ספציפית עמדתי על דעתי לשמור על צו המשמורת ולהמשיך בהליך הרחקה. ולבקשת המעסיק שנכח באולם הוא שוחרר למעסיק. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> כבוד היושבת ראש, רק אתמול דיברנו על התלות בעניין של הערבויות, פה זה עוד יותר חמור. מטופל מוכן להיות תחת מישהו שמואשם באלימות כי פשוט אין לו ברירות. אם יורשה לי להמשיך, אני אגיד שאנחנו מתארים פה פניות שמטופלות בעקבות תלונות, אבל מה קורה ביום-יום? ארבעה עובדים סוציאליים פלוס הלשכות הפרטיות שבמקרה הטוב מגיעות פעם בשנה, אני לא חושב שזה מספיק. העניין הזה דורש בדיקה מעמיקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פעם בשנה או פעם בחצי שנה? << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אמרתי, במקרה הטוב בפועל הם מגיעים פעם בשנה, במקרה הטוב. אבל צריך להבין פה עוד משהו. אנחנו חיים עם מטפל 24/7, גם כשהמטפל הכי טוב בעולם, קורות סיטואציות, סיטואציות מהחיים, בטח ובטח כשמדובר במקרי אלימות. המטופל, אין לו הרבה ברירה, מה הוא יעשה? יתלונן? יקחו לו את המטפל לבית סוהר, מה הוא יעשה? מה החלופה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> מה החלופה? אני שואל. אני גם אשמח לקבל תשובה מה הנוהל במקרה הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את רוצה לענות? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני אשמח לחידוד השאלה, כי אני לא ממש הבנתי. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> ברשותכם, אני יכול לחדד את העניין. ארז כהן, ארגון נכה לא חצי בן אדם. המצב כרגע הוא שאנחנו מתארים נושא שיש את המטפל, יש את המטופל, כרגע אם אני רוצה להחליף מטפל, וזה אמור להיות משהו מיידי, כי בלי מטפל אין חיים לאדם סיעודי, אין חיים מאותו רגע שהמטפל הולך. זה עניין של דקות, לא עניין של שעות, ימים, עניין של דקות, של שירותים, של כוס מים, של לבוש, רחצה, זה או שיש או שאין. וברגע שלוקחים, המטפל עושה את זה באופן שוטף, או בן משפחה. יש כאלה שאין להם בני משפחה, יש להם מטפל, ורק המטפל נמצא יחד עם המטופל. ברגע שהמטפל הולך, אין מי שיטפל באדם הסיעודי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נקיים פגישה בנושא, פנימית. יש ישיבה ואנחנו מטפלים בנושא. אנחנו נתאם פגישה עם נקש ואיתו. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> אני רוצה לחדד את העניין הזה שכרגע יש הרבה נכים, יש הרבה אנשים סיעודיים שיש עליהם לחץ מנטלי, יש עליהם סחיטה רגשית. אני משתדל לא לקרוא לזה סחיטה רגשית, אבל זה ככה נראה, של המטפלים עצמם, שהם יודעים שאין אפשרות להחליף מטפל באותו רגע, אין מצב כזה של חפיפה, אין מצב כזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה אתה מציע? אתה מעלה את הבעיה – את הבעיה אנחנו מכירים. בוא תיתן את הפתרון, פתרון יצירתי ושהוא ישים, מה ניתן לעשות? << אורח >> ארז כהן: << אורח >> אני אתן פתרון. אני אגיד לך מה, כרגע יש מחסור רב במטפלים ואפשרות להחלפה של מטפלים. אם אני במצב סיעודי קשה רוצה להחליף מטפל, שלא לדבר על אנשים מונשמים, שכאן הטיפול הוא קריטי, הוא קריטי והחיים תלויים בהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מטופלים מורכבים קשה, אנחנו מכירים, אבל מה אתה מציע לעשות? << אורח >> ארז כהן: << אורח >> אני אגיד לך מה, כרגע הפתרון הוא להביא כמה שיותר עובדים זרים זמינים, מוכנים ומתורגלים לעבודה לעבוד עם נכים, זה הפתרון. מכמה שיותר מדינות, כדי שההתאמה תהיה הכי טובה. אנחנו יודעים שהיום אם אנחנו רוצים להחליף רופא שיניים, רופא פרטי, מטפל, גם לאנשים בריאים, זה קשה, קשה להחליף, קשה להתרגל למישהו אחר. אנחנו חיים ביחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, הבנו, אנחנו נקדם את הנושא, אני מבטיחה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אתי היקרה, אני רוצה לחדד את החידוד, אני רוצה להיות יותר חד ויותר נחרץ. אם בן אדם היום חוטף מכות, אין לו שום סיבה לדווח על זה, ייקחו לו את העובד. אין נוהל, ככל שידוע לי, מה קורה באותו רגע. חייב להיות נוהל ברור לאן הוא מדווח, מה קורה באותו רגע עם מטופל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יאירה, תגיבי לטענתו. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כמה דברים. ככל שמדובר בהפרה פלילית, אלימות, דבר ראשון, על המטופל לפנות למשטרה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אוקיי. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> במקביל, יש לפנות לעובד הסוציאלי בלשכה הפרטית שמדווח לרשות האוכלוסין באופן מיידי, שמבצעים ביחד התערבות לבית המטופל, ואנחנו עושים את הדברים האלה ביום-יום כשאנחנו נדרשים אליהם. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> מה קורה בהמשך? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> לא רק במקרה של אלימות, במקרים נוספים, שהעובד פתאום לא מרגיש טוב. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> מה קורה בהמשך? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> הלשכה הפרטית מסייעת במציאת עובד זר הולם אחר לטובת המטופל. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> כמה זמן זה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> דווקא בהתייחס למה שגם ארז אמר. לא מהיום אנחנו רואים את זה כל פעם, הפתרון היום של העסקה של עובד זר בענף הסיעוד לא מתאימה במקרים שבהם אין היעדר תמיכה וסביבה תומכת מלווה ומפקחת. הנושא של הדיון היום מתעסק באלימות, התעללות והזנחה, וגם באגרות שאנחנו מוציאים וכולי אנחנו מבהירים – העסקה של עובד זר באופן סימולטני מחייבת ליווי, פיקוח צמוד מאוד של בני המשפחה. כי שוב, אנחנו מכניסים פה עובד זר, אדם זר הביתה, עם מנטליות שונה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומה אתם עושים אם האדם הוא ערירי, ניצול שואה וזה? הוא לא רוצה בית אבות, הוא רוצה להישאר בביתו. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנחנו מבינים את הצורך והרצון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, מה אתם עושים? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> ובטח כשהעולם שלנו כל כך מתקדם קדימה, להשאיר את הבן אדם בקהילה. אבל מדובר פה כרגע בפתרון שהוא לא אופטימלי במקרים שאין סביבה תומכת, ואנחנו אומרים את זה מהיום הראשון. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> רגע, יש לי שאלה. אם אני, אני אקח דוגמה אותי, את אלכס או רבים שדומים לי, נכים שחיים בקהילה. יש לי בית משלי, אני גר בבית משלי לבד, אני והמטפל. ברגע שאני רוצה להחליף מטפל, זה אומר שאם אני מתלונן עליו, לוקחים את המטפל, נכון? נניח שהוא הרביץ לי, התעלל בי, לוקחים את המטפל. באותו רגע אני חסר ישע, לוקחים אותי או למוסד או לבית חולים. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> במקרה הטוב. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> אין מי שיטפל בי. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אבל אין נוהל. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> הייתי רוצה להגיע למצב כזה שיש ביטחון לאדם הסיעודי המורכב שחי בקהילה שכאשר הוא מתלונן על אירוע של אלימות, של מקרי קיצון, ברגע שהוא מתלונן ויודעים שצריכים לעצור את המטפל, יביאו מטפל חליפי. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני רוצה להגיד עוד משהו. כשאתה מתקשר לדווח למשטרה, צריך להיות חיבור אוטומטי אליכם. אני במצב קיצון לא יכול גם למשטרה, גם לחפש את העובד הסוציאלי, אין לי מושג איך קוראים לו. זה לא אמור להיות ככה. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> אני אגיד עוד משהו. והמטפלים יודעים את זה, הם חיים איתנו, אלה לא מטפלים שחיים פה יום אחד, אלה מטפלים שיש פה שנים על גבי שנים. וזה קרה, הם מכירים מהחברים שלהם, מהדודים שלהם, אני לא יודע. הם יודעים שברגע שהוא הולך, המטופל נשאר לבד, הוא יודע את זה. יש פה לחץ אדיר על המטופל עצמו. אבל ברגע שעם המשטרה יבוא מטפל מחליף, הוא יבין שהוא מאבד את המקום שלו. תחשבי, זה מומנט שאנחנו יכולים להפעיל על המטפלים כדי להיות איכותיים יותר, לשפר את רמת איכות השירות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם צודקים. נעבור לשאלה הבאה כי יש לנו הרבה נושאים. << אורח >> עליזה סויסה: << אורח >> אני רוצה לחדד את זה. עליזה סויסה מנכה לא חצי בן אדם. יש מה שנקרא עובדת רליבר. רליבר, ממלאת מקום אצל משפחות. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> מחליפה. << אורח >> עליזה סויסה: << אורח >> מחליפה זמנית באישור, עם ויזה, עם הכול, חוקי, לעובדים שנוסעים לחופשה לחוץ לארץ. מדוע לנכה לא יהיה פתרון כזה? מדוע? עבור חופשה יש פתרון ועבור נכים במצב כזה אין פתרון? זו דוגמה פשוטה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יאירה, את יכולה להגיב לה? כן? יש לך תשובה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כמו שאמרתי, יש 2,000 עובדים זרים שהם ברי השמה, יכולים להשתבץ כהעסקה קבועה אצל מטופלים סיעודיים, בטח גם כמחליפים, ועוד קבוצה של כ-150 עובדים זרים שיכולים לעבוד בהחלפות. כשיש אירוע קצה, חלק מתפקידי הלשכה הפרטית היא לסייע בלמצוא עובד זר אחר שמתאים לצרכי המטופל. אני מבינה שמדברים פה על מקרה חירום וכולי, צריך לבוא ולחשוב, אולי צריך לתת פה פתרון נוסף גם של התערבות של משרד הרווחה. רשות האוכלוסין אמונה על אספקה של עובדים זרים, אבל צריך גם להגיד את הדברים לאשורם, כשטוענים חוסר בעובדים, חוסר בעובדים, אני לא אומרת, יש מצב שהוא מורכב, יחד עם זאת, יש כניסה מלאה של עובדים זרים למדינת ישראל. אני אגיד את זה בגאווה גדולה שאנחנו עשינו, שינסנו מותניים גם באגף סיעוד, הקצנו לזה גם כוח אדם למרות שהשמיכה היא מאוד מאוד קצרה, אבל תיעדפנו ולקחנו את כל הנושא של הזמנה של עובדים זרים מחו"ל, שמנו את זה בסדר העדיפויות שלנו, תיעדפנו את זה ברמה גבוהה ביותר על מנת לקצר את משכי הטיפול, והיום משכי הטיפול, אני לא מדברת עכשיו על השבוע וחצי האחרון שלא היינו בשל המלחמה, אבל משכי הטיפול עומדים על שלושה ימי עבודה, כשבעבר עמדנו על חודשיים. אנחנו מבינים את הצורך לסייע במקסימום בכניסה של עובדים זרים חדשים לארץ ואנחנו עושים את הפעילות. גם הקצנו לזה את כל המשאבים הדיגיטליים וכוח האדם בהתאם, כך שבן אדם שצריך עובד זר יכול להזמין מחו"ל. אי אפשר להביא לפה עכשיו מטוס של עובדים זרים, לשים אותם פה בארץ ולהגיד, "לכו תעבדו", מהסיבה שבסיעוד אנחנו מבקשים את ההדרכה הספציפית, את ההתאמה בין המטופל, לדרישות שלו, לצרכים שלו לבין הידע של העובד הזר. ולכן זה לא כמו שאני מביאה עכשיו קבוצה של תאילנדים שיבואו ויקטפו, אם לא פלפלים במושב הזה, במושב הסמוך. זה שונה, חייב את ההתאמה הזו. ולכן בכל הנקודות הללו, איפה שאנחנו יכולים לתת את המענה המהיר ביותר, אנחנו באמת נמצאים שם. אני לא פה בשביל להגיד הכול ירוק, הכול טוב, הכול פיקס. יש קושי, יש מורכבות, אנחנו באמת שוקדים על המדוכה הזו כל הזמן כדי להבין איך אנחנו יכולים לייעל ולשפר יותר. מצד אחד, גם את התהליך הזה של ההברקות, אני אומרת, שיפרנו לאין ערוך, באמת, בכל קנה מידה, וכל לשכה פרטית שתשב פה תגיד, וואו, אין דברים כאלה. וגם אני יכולה לבוא ולהגיד, גם מהצד השני, בנושא של בקרה מנהלית, היחידה הכפילה את עצמה. אני יכולה להגיד שעכשיו, בחציון הזה הכפלנו פעילות של שנה קודמת שגם אז הייתה מאוד משמעותית ומבורכת. אנחנו יוצאים עם מבצעים כדי לעודד עובדים זרים להתמיד אצל המטופלים שלהם, כדי להשתבץ להשמות, לא לנצל את 90 הימים עד תום, אלא באמת להשתבץ להשמה באופן מהיר יותר. אנחנו עושים את הפעולות האלה במקסימום. אני מודה, עבודה רבה לפנינו, אבל אנחנו באמת משתדלים ומכוונים הכי טוב שאפשר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה לערן ואחר כך נעבור לפרקליטות. אני שמעתי על עובד זר שקיבל עונש של עבודות שירות, ברגע שהוא סיים את העונש הוא משוחרר והוא הגיש בקשה למקלט. א', למה צריך לחכות כמה שנים עד שתתקבל החלטה בעניין האישור למקלט שלו? למה במקרה כזה, א', נותנים לו עבודות שירות, נותנים לו פרס, וב', למה באופן מיידי דנים בעניין הבקשה למקלט שלו? << אורח >> ערן קהת: << אורח >> אני אענה על החלק הראשון של השאלה, ברשותך. קודם כול, לעניין עבודות השירות, תראי, אנחנו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא התעלל, הוא עשה עבירה מאוד חמורה. << אורח >> ערן קהת: << אורח >> ללא קשר לסוג העבירה. לעניין עבודות השירות, יש גם הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה, בכל מקרה שבו בית משפט שולח לסקירה לפני מתן עונש של עבודות שירות, אנחנו בקשר עם היחידה, יחידת ברקאי אם אני לא טועה, של שירות בתי הסוהר, ואנחנו שולחים מסמך משלנו. אנחנו לא צד להליך, אבל בכל מקרה אנחנו שולחים באמצעות שירות בתי הסוהר מסמך. אני יכול להגיד שבכל המקרים, זה תהליך שהתחיל בשנת 2025 כחלק מכלל יצירות הקשר עם יחידות שונות בחוץ כדי לסגור תהליכים, במיוחד הליכים פליליים. פנינו לבית משפט במסמכים, אני יכול להגיד בשני מקרים שבית משפט התעלם מאיתנו, פשוט התעלם מאיתנו, למרות שאמרנו לו, תשמע, מדובר בשוהה בלתי חוקי, מדובר בעבריין, ואני מבקש שתביא אותו אליי לשימוע לפני ממונה ביקורת גבולות, אני גם רשמתי את זה. בית משפט מתעלם. בהליך הפלילי נכון לעכשיו הוא מתעלם, יכול להיות שבית משפט במקרה האחר. לעניין ההגשה, כאשר הוא מסיים את ריצוי עבודות השירות שלו הוא מגיש בקשה. אני לא מכיר את המקרה, אבל מן הסתם אני לא יכול למנוע ממנו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני יכולה להגיד לך באופן אישי את המקרה. << אורח >> ערן קהת: << אורח >> לא, ברור לי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא מסתובב, למה צריך כמה זמן עד שיקבלו החלטה בעניין הבקשה, יכריעו? היה משהו חמור, שיקבלו את ההחלטה, משהו חריג. בינתיים הוא מסתובב והוא לא עושה כלום. << אורח >> ערן קהת: << אורח >> קודם כול, אני - - - לבדוק מה עשתה היחידה לבקשת מקלט, אבל בלי שום קשר, כאשר הוא מגיש בקשה אני לא יכול למנוע ממנו להגיש בקשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שיגיש, אבל בעוד ארבע שנים? << אורח >> ערן קהת: << אורח >> אני מסכים. ברגע שזה מובא לידינו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם צריכים לזרז את הטיפול, למה לחכות לעוד כמה שנים עד שתתקבל הכרעה בעניינו? << אורח >> ערן קהת: << אורח >> אני מסכים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ובינתיים הוא מסתובב במסעדה, אני יודעת מה? יעבוד בשחור, אני לא יודעת מה הוא יעשה. << אורח >> ערן קהת: << אורח >> אני מסכים, גברתי היושבת ראש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא יעבוד אצל קשישה אחרת, הוא גם יתעלל בה? הוא לא חוקי, אני יודעת מה הסטטוס שלו? << אורח >> ערן קהת: << אורח >> כפי שציינתי, אנחנו מנסים, מה שנקרא, לקשור את הקצוות בכל שלב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, התרשמתי. << אורח >> ערן קהת: << אורח >> כמו שאמרתי לגברתי, אנחנו - - - בהליך הפלילי, ואחר כך במתן גזר הדין בעבודות שירות, ואחר כך כאשר הוא משתחרר. כאשר זה מובא אלינו אנחנו מייד נעביר את זה ליחידת מבקשי המקלט. זה לא ישפיע על ההליך, אבל זה צריך לבוא לידיעתה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, התכוונתי לקבל הכרעה, או לגרש או להרחיק אותו מהארץ. לקבל, לא מתאים. << אורח >> ערן קהת: << אורח >> אני מסכים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בשביל מה הוא צריך להסתובב חופשי? אוקיי, נשאל את פרקליטות המדינה. בדיון קודם נמסר לוועדה כי הפרקליטות צריכה לעדכן את המשפחה בדבר התקדמות וטיפול בתלונות שהוגשו על ידם. האם אתם מוסרים עדכונים למשפחות? אם אתם יכולים לפרט בבקשה. << אורח >> גל הרניק בלום: << אורח >> אני גל הרניק בלום, אני מהפרקליטות. באופן עקרוני, נפגעי עבירה מעודכנים ממערכת מנ"ע, שזאת מערכת משטרתית. כשהתיק עובר מהמשטרה לפרקליטות זו אחריות של היחידה החוקרת של המשטרה לעדכן את נפגע העבירה שהתיק עבר לפרקליטות, אנחנו מעדכנים אותם ברגע שמוגש כתב אישום. לפעמים זה לוקח זמן עד שכתב אישום מוגש. החובות שלנו כמובן מוסדרות בחוק, אנחנו עומדים בחובות לפי החוק. יש גם מוקד נוסף של הפרקליטות שנותן מענה לנפגעי עבירה בתקופה הזאת עד הגשת כתב האישום ויוזם שיחות כדי לעדכן את נפגעי העבירה על הסטטוס, אבל זה כמובן לא נעשה בכל התיקים, זה מעבר לחובות שלנו שנמצאות בחוק, זה מוקד שנותן עוד מענה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באילו תיקים זה נעשה? << אורח >> גל הרניק בלום: << אורח >> אני עכשיו אנסה לברר בדיוק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, בהמשך תדווחי לנו. יאירה, בבקשה, האם יש עובדים זרים שהואשמו בהתעללות ונמצאים בישראל כעובדים לא חוקיים? ואם כן, כמה? ערן? << אורח >> ערן קהת: << אורח >> גברתי, אני יכול לעדכן, כמו שעדכנתי, מה שהועבר אלינו. למעט המקרה מאתמול ששוחרר, הוא מן הסתם יקבל רישיון זמני, אבל למעט המקרה אתמול ששוחרר כל מה שעבר אלינו באירועי אלימות, השלמנו את התהליך והוא הורחק מישראל. זאת אומרת, מה שהמשטרה העבירה אלינו, השלמנו את התהליך, אני חושב בצורה מאוד מהירה ויעילה, והוא הורחק מישראל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> כולם הורחקו? אף אחד לא נמצא בישראל היום? << אורח >> ערן קהת: << אורח >> לא. למעט המקרים שהועברו אלינו, ואני עוד פעם אומר, בשנת 2024 אני מדבר על 19 מקרים ב-2025 אני מדבר על 20 מקרים, כולם הורחקו למעט אתמול בהחלטה במחוזי. ואני רוצה לחדד את מה שנאמר קודם על ידי מר אלכס. אנחנו מאוד משתדלים, אנחנו כגוף אכיפה, ומשטרת ישראל פה לידי, ואנחנו באמת פועלים, כלל התחנות, כמה שאפשר, ומחדדים לפעול כמה שיותר מהר. זאת אומרת, ברגע שיש אירוע אלימות באשר הוא, לסגור מעגל, משטרת ישראל ואחרי זה אנחנו, כמה שיותר מהר. כי אנחנו מבינים את החשיבות, במיוחד בחסרי ישע ובמיוחד בנושאים האלה שאני מבין את המצוקות, אבל בהיבט שלנו חשוב מאוד שהוא פשוט יורחק מהשטח, יורחק ממי שהוא מכה או מי שהוא גורם לו נזק, ולא משנה איזה נזק. ואנחנו באמת משתדלים לקצר הליכים ולעשות את זה כמה שיותר חד ומהר. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> על פי ההליך הפלילי? << אורח >> ערן קהת: << אורח >> משטרת ישראל מתחילה את ההליך הפלילי ומשטרת ישראל מקבלת החלטה כיצד להמשיך. << אורח >> אוהד טופז: << אורח >> אם ההליך הפלילי לא ממשיך, העובד עובר להליך מנהלי. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> אנחנו מחפשים פתרון למצב כזה שצריך להחליף מטפל למטופל באותו הרגע. יאירה תמיד נמצאת ונגישה בשבילנו, אבל אני חושב שאם יש 2,300 עובדים זרים נגישים, לפי מה שיאירה אומרת, הייתי רוצה שהמאגר הזה של 2,300 אנשים, שיהיו זמינים ברגע שיש תקיפה, ומטופל מעז בכלל לבוא ולהתלונן, הייתי רוצה שהמאגר הזה יהיה נגיש אצלכם ולא דרך הלשכה. כלומר, אתם הייתם שולחים באופן מיידי במקרה חירום מטפל יחד עם העובדת הסוציאלית או יחד עם המשטרה, להחלפה מיידית. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> נכון. להחלפה מיידית. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> הרי היום כשאנחנו רוצים להחליף רכב, הרכב שלנו הולך למוסך, הולכים להחליף טלפון, דברים זניחים ובסיסיים, אוטומטית נותנים לנו רכב חליפי, אוטומטית נותנים לנו טלפון חליפי. קל וחומר כשמדובר בחיי אדם, בטיפול בחיי אדם. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני מסכים עם כל מילה. זה בדיוק הנוהל שחייבים לחדד, נוהל טיפול. ואני אוסיף שבלי קשר לזה, כבוד היושבת ראש, אשמח אם רשות האוכלוסין תבדוק את המאגר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נעלה את הסוגיה הזאת בדיון של המחליפים. וגם יש לי פגישה אישית עם אגף רשות האוכלוסין בעניין. ונדווח לכם מה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני יכול להגיד לך מראש, רוב העובדים האלה לא באמת זמינים לעבודה, זה כבר עניין שנבדק בעבר ואני באופן אישי בדקתי לא מזמן את הרשימה של המחליפים. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> במשפט אחד, אני חושב שככל שנגדיל את היצע העובדים הזרים שמגיעים לארץ, כרגע יש הרבה מדינות שהיו שולחות עובדים זרים לישראל, היום הן לא שולחות עובדים לישראל. אם זו הפיליפינים, אם זו נפאל, שבנפאל כבר דיברנו, נפאל שולחת עובדים זרים לטיפול המוסדי, אבל לטיפול הביתי איפשהו זה נתקע. אנחנו דיברנו פעם שעברה עם משרד החוץ והם אמרו שהם מטפלים בזה, הייתי רוצה לדעת איך זה התקדם. זה היה לפני כמה חודשים טובים, הייתי רוצה לדעת אם זה התקדם ואני רוצה שזה יגיע לפתרון. כי ככל שאנחנו נביא עובדים מיותר מדינות, ככה ההתאמה למטופל תהיה אופטימלית. יש כאלה שמדברים ספרדית, הייתי רוצה להביא מטפלים שיכולים לדבר בשפה שלהם, אם זו ארגנטינה או מדינות אחרות שאפשר להביא לפה עובדים טובים, מעולים, ממדינות אחרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה אומר על הבילטרלי, לא על הבאה אישית? << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> גם וגם. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> נכון. תראי, הייתי שמח שזה יהיה גם וגם, שתהיה אפשרות לנכים קשים ומורכבים, מונשמים או נכים קשים, להביא באופן מקביל לבילטרלי, באופן אישי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רחל, אולי את יכולה להתייחס? כי אתמול גם פנו אליי לדיור המוגן, קלטו כמה עובדים נפאלים, ומבחינה פיזית יש כבדי משקל בדיור המוגן. זה לא מתאים, הם דחו את העובדים האלה לקבל אותם, הם אומרים, הם לא מתאימים, איך הם ירימו את האנשים ויעבדו בעבודות פיזיות, הנפאלים? טענתם שיש גם הודים וסינים, אבל צריך להתאים אותם, כמו שהוא גם טוען. אשמח שתתייחסי. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> רחל אוברמן, עורכת דין במחלקת אמנות במשרד החוץ. אני רק רוצה כן להתייחס לנקודה שהעלית על הנושא הזה של המשקל וכולי - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הדיור המוגן דחו את קבלת העובדים והם במצוקה. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> שאחד מתנאי הסף בענף הסיעוד הביתי כן מתייחס גם ליכולת של העובד באמת לטפל במטופלים שצריכים שירימו אותם וכולי, יש התייחסות לנושא הזה. אני לא מכירה ספציפית את המקרה שאת מדברת עליו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני יכולה לתת לך בתום הדיון. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> אין בעיה, אני רק אומרת שבהסדרי היישום - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דיור מוגן בבראשית, הוא אכלס לפני כשבועיים. יריב גם מכיר את זה, הוא גם היה שותף לשיבוץ העובדים. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> לא, בסדר גמור, אני רק אומרת שבהסדרי היישום שיש לנו בענף הסיעוד, ולדעתי זה גם בסיעוד המוסדי, כי עובדים מנפאל מגיעים לסיעוד המוסדי, יש לנו התייחסות לנושא הפיזי בגלל ההבנה שלנו של הצורך של המטופלים. אני לא מכירה את הפרטים הספציפיים, גם פחות בנושא של משרד החוץ, אבל אני רק רוצה להגיד שיש לזה התייחסות וצריך לבדוק את הפרטים לגופם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בתום הדיון אני אשמח לתת לך את הפרטים, כי את יודעת, הם כל הזמן בקשר ואני לא יודעת מה לענות להם. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> אין בעיה. זה יותר במישור של רשות האוכלוסין, אני רק רוצה להבהיר שבמישור ההסכמי יש לנו התייחסות לנושא הזה, זה דבר אחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> דבר שני, באמת עם נפאל יש לנו הסכם להבאת עובדי כוח עזר למוסדות סיעוד, ואלה העובדים שמגיעים למוסדות של משרד הבריאות והרווחה וכולי. אנחנו כן רוצים גם לקדם עם נפאל הסדר, כי כבר יש הסכם מסגרת, אנחנו מדברים על הסדר בנושא של סיעוד ביתי, כרגע זה במגרש שלהם. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> מה זאת אומרת במגרש שלהם? כי אנחנו מחכים, את יודעת, דיברנו על זה פעם שעברה, רחל, דיברתי איתך באופן אישי והבטחתם שתטפלו בזה. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> זה בטיפול, ואני אומרת - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם מטפלים. זה לא בדיון כרגע, יש לנו דיון בעוד שבוע ימים, נעלה את הסוגיה. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> כי כמו שמביאים למוסדי, הייתי רוצה שזה ייפתח גם כן לטיפול הביתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, היא לקחה, הנה, זה בטיפול. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> שוב פעם, הנושא הזה בטיפול מול הצד הנפאלי ואנחנו יודעים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא תעדכן אותנו. תודה. << אורח >> רחל אוברמן: << אורח >> ברגע שיהיה לי משהו - - - << אורח >> ארז כהן: << אורח >> הייתי שמח לדעת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משטרת ישראל אני רוצה, יש לי כאן שלוש שאלות, נתחיל בשאלה הראשונה. האם הופצה הנחיה על העברת מידע למנהל אכיפה ברשות האוכלוסין לכל תחנות המשטרה בארץ והיחידות בשטח? האם וידאתם שכולם מודעים ומיישמים את ההנחיה? << אורח >> אוהד טופז: << אורח >> צוהריים טובים, גברתי יושבת הראש. אני אוהד טופז ממדור נפגעי עבירה בחטיבת החקירות. אכן בחודש דצמבר 2024 הופצה הנחיה, אנחנו מסרנו אותה גם לעיני הוועדה, וההנחיה הזאת הופצה, והמטרה שלה היא שכל עובד זר שנעצר, ולא משנה באיזו עבירה, מהעבירה החמורה ביותר ועד העבירה המינורית ביותר, דבר ראשון, איך שרגלו דורכת בתחנת המשטרה, יועבר דיווח מיידי למוקד של רשות האוכלוסין וההגירה על מנת שבמקביל לטיפול הפלילי, שבשלב התחלתי לא כל כך ברור עדיין מה יהיה העתיד שלו, רשות האוכלוסין וההגירה תדע על אותו עובד זר שעוכב או נעצר ותתחיל את הטיפול שלה במקביל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה. << אורח >> אוהד טופז: << אורח >> כך במצב שבו ההליך הפלילי לא יבשיל, לפחות יהיה כאן טיפול מנהלי ולא נגיע למצב שגם הטיפול הפלילי וגם הטיפול המנהלי לא יוצאים לפועל. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> וידאתם שזה מיושם בכל התחנות? << אורח >> אוהד טופז: << אורח >> כן. כל ההדרכה שלנו, כל יום עיון, כל צינור של העברת מידע בתוך המשטרה, בכל דרך, אנחנו מעבירים למפקדים, גם למפקדי התחנות, גם לראשי משרדי החקירות, באמת לכל גורם שרק אפשר. מעבר לזה, אנחנו עובדים בימים האלה על איזשהו טופס מחשובי של הצהרה של חוקר שמצהיר במחשב שהוא העביר את הדיווח. ככה אנחנו נוכל לדעת וגם לפלח בעצמנו מרחוק שבאמת הדיווח הזה עבר. ובאותם מקרים שבהם לא נראה את הטופס, המערכת תדע להגיד לנו: כאן בתיק כזה לא יצא דיווח, ומבחינתנו, כגורם שמפקח ומבקר, אנחנו נוכל לדעת שלא היה הדיווח ולברר באופן פרטני עם אותה יחידה. זה התהליך של החלחול וההטמעה של ההנחיה, כי משטרת ישראל היא ארגון מאוד גדול וזה לוקח קצת זמן, אלה חבלי לידה. אבל יש לנו חזון שבאמת זה יהיה משהו שיתנהל בילט-אין ויהיה משהו שהוא בכלל בלי לחשוב פעמיים, דיווח באופן אוטומטי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי אתה צופה? << אורח >> אוהד טופז: << אורח >> אני לא יכול לתת צפי כרגע מהסיבה שיש פה קשיים אובייקטיביים שלא תלויים רק בחטיבת החקירות, יש פה את אגף הטכנולוגיות והמחשוב, עניין של תקציבים, של פיתוחים, אבל אנחנו על זה כי אנחנו באמת רואים את הנושא הזה כנושא ראשון במעלה, זה מקנן בנו ואנחנו רוצים באמת ליישם את זה בצורה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. שאלה נוספת, מהו מספר המקרים ב-2024 שבהם הועבר דיווח לרשות האוכלוסין על חקירת עובד זר לרשות האוכלוסין וההגירה? באיזה שלב מועבר הדיווח? << אורח >> אוהד טופז: << אורח >> כמו שאמרתי עכשיו, לנו כרגע בשלב הזה אין אפשרות לדעת כמה דיווחים הועברו כי הדיווח למעשה יכול להיות באמצעות כך שחוקר ירים טלפון למוקד של רשות האוכלוסין כמו שהוא מתבקש בהנחיה, ויהיה כאן איזשהו ואקום, כי לא יהיה על כך דיווח. ולכן אין לי אפשרות מחשובית לבצע את אותו פילוח, אני לא יודע אם אותו חוקר עשה שיחת טלפון או לא, ומכאן הצורך לייצר איזושהי הצהרה מחשובית שתאפשר לי באמצעות שאילתה לקבל את מספר ההצהרות שדווחו למערכת וככה אני אדע בדיוק כמה דיווחים הועברו, אבל כרגע זה עדיין לא באוויר. ולגבי השאלה באיזה שלב אנחנו מדווחים, כבר בהתחלה, וזה מפורט בהנחיה, ואין על זה ויכוחים. זאת אומרת, זה חייב להיות בהתחלה, לא משנה באיזו עבירה, לא משנה מה העתיד של ההליך הפלילי, עוכב או נעצר, דרך בתחנה, יעבור דיווח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. במקרה שהמשטרה סוגרת את התיק, האם העובד הזר מובא על ידי המשטרה למשל"ט מנהל אכיפה ברמלה לטיפול הרשות? << אורח >> אוהד טופז: << אורח >> פה זה משהו שהוא קצת יותר מורכב, כי יש מקרים שבהם חקירה מתנהלת על תקופה של שבוע, שבועיים, חודש, בינתיים העובד הזר משוחרר, כי המשטרה לא יכולה תמיד להחזיק אותו במעצר מתמשך. במקרים האלה, גם אם אנחנו נעביר את הדיווח לרשות האוכלוסין וההגירה, העובד הזר כבר לא יהיה בחזקתנו, לא ניתן יהיה להעביר אותו, זה משהו שהוא בעייתי מבחינה טכנית. אבל כל עוד העובד הזר נמצא בחזקת המשטרה והרשות מבקשת אותו, ההנחיה החד משמעית היא לשתף פעולה עם הרשות ולהביא אותו אחר כבוד לרשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יופי, מעולה. עכשיו נעבור למשרד הרווחה. יריב, בבקשה. אתה רוצה להתייחס או שאני אתחיל עם השאלות שהפנינו אליך? << אורח >> יריב מן: << אורח >> לא, אפשר עם השאלות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לפרט כמה תלונות התקבלו ב-2024 על התעללות, הזנחה של עובד זר במטופלים הסיעודיים? << אורח >> יריב מן: << אורח >> כן. במספרים כלל ארציים, בשנת 2024 היו 5,329 תלונות על פגיעה והתעללות באזרחים ותיקים בכל רחבי הארץ. זאת ירידה לעומת שנת 2023, שם המספר עמד על 6,800, ירידה של בערך 22%. אנחנו לא חושבים שזה בגלל שיש מיעוט ושקרה איזה משהו שפחות מתעללים ופוגעים בוותיקים, אלא פשוט יש ירידה בדיווח בגלל המלחמה וכל הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה. שיעור הפגיעה שנעשתה על ידי מטפלים זרים ירד, הוא עומד על 1%, ואנחנו מדברים על 68 מקרים כאלו לעומת 97 בשנת 2023. עכשיו אני רוצה להגיד משהו. מבחינת מערכת הרווחה, הפגיעה שמבוצעת על ידי עובדים זרים היא 1%. רוב הפגיעות מבוצעות, ואני אגיד את זה עשר פעמים בדיון הזה ובדיונים אחרים, מתבצעות במעגל המשפחתי הקרוב. המשפחה הקרובה היא זאת שפוגעת באזרח הוותיק, היא זאת שמתעללת, גם התעמרות כספית, גם רגשית, גם פיזית. הדיון פה מבחינתנו הוא דיון חשוב, ואני אשמח שאנחנו מקיימים אותו, אבל מבחינת משרד הרווחה, אני רוצה דיון על הסוגיה הגדולה, הסוגיה הגדולה של פגיעות באזרחים ותיקים שמבוצעות במעגל הקרוב, זה הסיפור הגדול. זה לא מוריד לגמרי מזה שצריך למגר כל תופעה, שאסור לקבל אותה וחשוב שאנחנו נהיה פה משותפים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, אתם לא עושים דיון על הסוגיה שהעלית עכשיו? << אורח >> יריב מן: << אורח >> לא, אנחנו מפרסמים את הנתונים האלו, גם בתקשורת, גם מעלים מודעות. מי שראה את הסרטונים שהוצאנו תחת הכותרת שאנחנו קוראים לאזרחי ישראל לחטט. אתה רואה אדם ברחוב שאתה שומע שהבן שלו מדבר איתו ומנסה לקחת לו את הכסף מהאשראי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה אתם לא עושים דיון? << אורח >> יריב מן: << אורח >> אנחנו עושים כל מה ש - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עוד שלושה שבועות מסתיים המושב. << אורח >> יריב מן: << אורח >> גברתי, אנחנו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אבל עוד שלושה שבועות מסתיים המושב, רק בנובמבר מתחיל המושב הבא. << אורח >> יריב מן: << אורח >> הנושא עלה גם בוועדת העבודה והרווחה, שזו הוועדה שבעיקר אנחנו עובדים מולה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, ברור, זה חשוב. << אורח >> יריב מן: << אורח >> נכון. אבל אני אומר שוב, אנחנו שיפרנו את דרכי התקשורת גם עם רשות הגירה והאוכלוסין וגם עם משטרת ישראל בדמות עבודה מול התחנות המקומיות. אנחנו גם משתדלים להעביר את המידע, אנחנו משתדלים לסגור מעגל, והנחתי בפנייך את המכתב שהוצאנו באוקטובר שמיועד לכל 257 המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, להכיר את הנוהל של רשות ההגירה והאוכלוסין, לפנות במידת הצורך, וגם לעדכן אותנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאלה הבאה: כיצד מונחות היחידות והמחלקות של משרד הרווחה ברחבי הארץ לפעול כשהן מקבלות תלונה ממטופל סיעודי על התעללות? << אורח >> יריב מן: << אורח >> הם נדרשים גם לדווח על כך כשאפשר לדווח, לא תמיד, אנחנו היינו פה במספר דיונים שבהם הסברנו את המגבלה שלנו בדיווח, כי מערכת רווחה היא לא מערכת משטרה. לא חלות עלינו אותן חובות דיווח שחלות על גוף משטרתי. אנחנו קודם כול שומרים על הפרטיות של הפונה, אנחנו לא הולכים במקומו להגיש תלונה. האנשים שמולם אנחנו פועלים, ההנחה שלנו, הם אנשים שיש להם כשירות מחשבתית, אנחנו מכבדים אותם ואנחנו לא נוטלים מהם את האחריות לגורלם, גם כדי לא להביא אותם למצב שחס וחלילה מקטין אותם או גורם לנו לקחת אחריות שהיא בתחומם. אבל אנחנו במקרים מסוימים, כשיש בלשכת הרווחה המקומית חשש שיש פה יחסי ניצול, הדבר הזה בהחלט נעשה, אבל במשורה ובצורה שהחוק מאפשר לנו לעשות אותה. אנחנו מעלים את המודעות של העובדים במחלקות. יש לנו כ-120 יחידות למניעת התעללות והזנחה ברשויות המקומיות, אנחנו מדריכים אותם, אנחנו מעלים את הנושא הזה על סדר היום. בעקבות עבודת הוועדה במושב הקודם גם שמנו דגש על הנושא של הטיפול של עובדים זרים והחשש מפני הפגיעה הזאת. כי אני אמרתי, מבחינתנו זה 1%, רוב הפגיעות במשפחה, אני אמשיך לומר את זה. אנחנו פשוט מעלים מודעות ומחברים אותם ומבקשים שיעמדו בקשר עם התחנה המקומית, אנחנו לא נתקלים בבעיה מהבחינה הזאת. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> היחידות יודעות לכוון את המטופל שדיווח לכם על זה שהם צריכים לפנות לרשות האוכלוסין או למשטרה להתלונן? << אורח >> יריב מן: << אורח >> כן, וזה גם הופיע במכתב שהנחנו בפניכם. אבל חשוב לי לומר, ואני מזכיר, היו חברי כנסת שדרשו מאיתנו לדווח במקום, וזה אסור לנו, אנחנו מאוד מאוד נזהרים מהנושא הזה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> כבוד היושבת ראש, אני רוצה להציע, בעקבות הדברים של יריב, אולי לנסות לתאם ועדה משותפת ביחד עם ועדת הרווחה. אני באופן אישי אשמח לפנות לוועדת הרווחה, אבל אני חושב שאפשר לפנות גם ביחד ולעשות דיון דחוף בנושא אלימות בתוך המשפחה. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> אני אוסיף משהו לדברים החשובים שאמר יריב. אני רואה שכולכם באמת רוצים, וגם יאירה וגם המשטרה נותנים יד וכתף כאשר קורה משהו כזה. אני הייתי רוצה, כמו שאתם רואים, אנחנו לא מסונכרנים, והייתי רוצה שכל האנשים הטובים האלה וכל המערכת תעבוד בצורה מסונכרנת. כמו שיש אירוע של תקיפה מינית ודברים מזעזעים, כמו שיש אירוע של תקיפה מינית או חלילה משהו דומה, יש מנגנון שעובד באופן מסונכרן. אם מישהי מתלוננת על תקיפה מינית, שזה משהו מזעזע, באותו רגע נדרכת את המערכת בכלל המכלולים שלה ומשלבים ומייד מגיעה עובדת סוציאלית כדי לבדוק, מגיעה תמיכה, מגיעה עזרה, מגיע ליווי. אותה בחורה שתקפו אותה מרגישה בטוחה. וזה בדיוק מה שצריך לעשות. אני כל כך שמח על כך והייתי רוצה שזה יהיה מתואם ומסונכרן בדיוק עם משרד הרווחה והביטחון החברתי. << אורח >> יריב מן: << אורח >> כבוד היושבת ראש, אני רוצה להתייחס למשהו מדבריו של ארז, ברשותך. קודם כול, אני מקבל את מה שאתה אומר, ואני רוצה להוסיף על זה. ואני אומר משהו פה שמדובר על אזרחים ותיקים, אולי פחות נוגע לאנשים עם מוגבלות. תראו, אני אהיה עדין בדברים שלי, במדינה שבה ערב-ערב עולות פרסומות של חברה מסחרית – ואני לא רוצה לנקוב בשם החברה, שמגחכות על אזרח ותיק ומציגות אותו באור נלעג, באור שלילי, באור שמקטין אותו, שהופך אותו לאידיוט. אומרים לו תיכנס לאתר, הכוונה היא כמובן לאתר מחשובי, אבל הוא נכנס לאתר בנייה. ערב-ערב, אותה חברה, עם שחקן מאוד מפורסם שמצחיק את כולנו, ואנחנו כחברה מקבלים את זה כדבר, זה לגיטימי. אם זה היה קורה ליוצאי עדה מסוימת, אם זה היה קורה לילדים, אם זה היה קורה לנשים, כל המדינה הייתה מתרעמת. אבל כשערב-ערב צוחקים על אזרחים ותיקים בטלוויזיה בפרסומות, ואחר כך מתפלאים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לומר איזו חברה? << אורח >> יריב מן: << אורח >> תפתחו ערוץ 12, 13. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> ביטוח 9. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> גברתי, אנחנו הגשנו תלונה למנכ"ל הרשות השנייה ולא נענינו. פעמיים הגשנו שזו עבירה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תעבירו לוועדה ואנחנו נפנה, ואני אעדכן אותך. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> בסדר. << אורח >> יריב מן: << אורח >> אני אשמח אם תצפי בזה. אני יודע שאין לך זמן ואת עסוקה, אבל אני אשמח אם תצפי בזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ארשום לי. מה שחשוב, אני אצפה, אני אמצא זמן. אנחנו נעבור לשאלה, האם משרד הרווחה מדווח לרשות האוכלוסין על כל תלונה? << אורח >> יריב מן: << אורח >> כן, מתקיים דיאלוג. אני רק אומר שמטה משרד הרווחה לא חשוף תמיד לנתונים שמגיעים מהמחלקות לשירותים חברתיים. אבל מתקיים שיח ומתקיים דיאלוג, אנחנו מנחים אותם לדווח, ולכן כתבנו גם את המכתב ואתם רואים אותו לפניכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם פעלתם מול הרשויות והגורמים הרלוונטיים על כתיבת נוהל מתכלל של תיאום, שיתוף פעולה, דיווח וטיפול בדיווחים שכל אחד מהגורמים מקבל? << אורח >> יריב מן: << אורח >> לא נמצא איתי פה גל שחם שהוא עו"ס ראשי לחוק חוסים אצלנו, אבל יש ועדה בין-משרדית שחברים בה ידידי פה מהמשטרה ונציגים נוספים, ואני יודע שהם עוסקים בנושא הזה והם הביאו את זה לכדי ביטוי, הרבה בעקבות הדיונים החשובים שאתם העליתם פה בכנסת. אנחנו שמים על הנושא הזה של פגיעה שמתבצעת על ידי עובדים זרים דגש, למרות מה שאמרתי קודם, ובדיונים של הוועדה הבין-משרדית הנושא הזה עולה ונוכל לדווח על כך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם התחלתם לעבוד על פיתוח מערכת מחשובית שבה תעודכן כל תלונה בהפרדה של עובדים זרים מול עובדים ישראלים? << אורח >> יריב מן: << אורח >> כן. אגף מערכות מידע של משרד הרווחה עובד על התוכנה הזאת, זה חלק מהכלים שהמשרד נותן לאלימות במשפחה, על דיווחים באלימות במשפחה. אני רק אומר, ואני לא מתנצל, אבל מערכת הרווחה, אצלנו לאגף מערכות מידע יש דילמה, האם לפתח כלי לילדים שנפגעים כתוצאה מהתעללות, האם לפתח כלים לאנשים עם מוגבלות. עוצמת הדרישות היא כל כך גבוהה שכל דבר הוא דחוף וחשוב, ולכן זה יקרה, אנחנו נוודא שזה יקרה, אבל זה עדיין לא מוכן, זה נמצא בתהליכי פיתוח, בתהליכי אפיון, ותהיה מערכת כזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תעדכנו את הוועדה. << אורח >> יריב מן: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שאלה נוספת: האם תוכל לתת פתרון למטופל שעבר אלימות וצריך מטפל באותו הרגע, שהעובד הזר עזב, אולי נופשונית, או שהייה במקום זמני בפיקוח המשרד? << אורח >> יריב מן: << אורח >> אני מייצג את משרד הרווחה, ונמצאת איתי פה ורד מהצוות שלנו, אבל אנחנו בעולם של אזרחים ותיקים יודעים להציע לאנשים נופשונים במימון המשרד, מימון מלא, ויש לנו סמכות בנושא הזה, אנחנו עושים את זה אגב הרבה פעמים דווקא בחגים, לאנשים שלא רוצים להרגיש בודדים. אבל גם עכשיו בחירום, 72 אנשים פינינו אל בתי אבות שלנו. זו קצת סוגיה שאני נשאל והיא קשורה יותר לעבודה של הצוות המקביל אליי, של המנהל לאנשים עם מוגבלות, ואני אשמח לענות על השאלה הזאת אחרי שאני אברר ואוודא את הדברים מולם כדי שאני לא אומר חלילה משהו שהוא לא מדויק, ברשותך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נעלה את הסוגיה בדיון של המחליפים. הסיוע המשפטי, משרד המשפטים, בבקשה. האם קיבלתם פניות לבקשה לייצוג משפטי מצד מטופלים סיעודיים ובני משפחותיהם שהתלוננו על העובד הזר על אלימות, התעללות, גניבה, הזנחה, בשנים האחרונות? את יכולה להתייחס, לפרט? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> - - - לסיוע המשפטי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למשרד המשפטים, לא? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> מהסיוע המשפטי לא הגיעו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד העבודה נמצא פה? צורי, לא? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא של צורי? גם, למה? סיוע משפטי, לא? זה רק משרד המשפטים? אוקיי. מירי כהן. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני חייב להגיד לך, זה פשוט עצוב בעיניי שבנושא כל כך חשוב האולם הזה חצי ריק. לא לשכות פרטיות, לא ארגונים, וגם לא משרדי ממשלה. פשוט עצוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואו נשמע את מירי. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אני מירי כהן, ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין. אנחנו הגשנו את העמדה שלנו. אני חושבת שכל מה שנאמר היום, וכפי שגברתי אמרה בתחילת הדיון, מה שחשוב שיהיה זה נוהל שמתכלל את כל המשרדים השונים. לא יכול להיות, מהנתונים רק שנאמרו פה מטעם הרשות, היו 60 מקרי אלימות בשנת 2024 ו-19 הגיעו למנהל אכיפה. כלומר, יש כ-40 מקרים שקיימים איפשהו במערכת, אבל לא בטוח יודעים עליהם, לא במשטרה ולא במשרד הרווחה ולא הלאה. לכן אני חושבת שחשוב ממש לתכלל בנוהל מסודר שילווה כמובן על ידי יועץ משפטי שילווה את כל התהליך, שמכיר את החוקים ואת הנהלים, והחל משלב הגשת תלונה במשטרה, אחרי זה יש זימון לחקירה, האם זומן לחקירה, לא זומן לחקירה, האם הוגש כתב אישום, לא הוגש כתב אישום, האם הורשע, שוחרר ללא הרשעה? יש המון המון שלבים בהליך הפלילי שצריך בכל שלב לעדכן את כל המשרדים, אני חושבת שזה חשוב. נקודה נוספת שנבקש לציין, שבסופו של דבר, אם עובד זר, הוגשה נגדו תלונה במשטרה והוא עוכב לחקירה ושוחרר ואחרי חצי שנה הוא מעוכב לחקירה אחרת, האם המשטרה בוודאות יודעת שזה אותו אחד? למיטב ידיעתי, לא, כי אין רישום פלילי לזרים. << אורח >> אוהד טופז: << אורח >> זה נכון, למרות שזה לא מדויק. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> ולכן אני חושבת שזה גם משהו שצריך להיות מתכלל במערכת. זה מה שחשוב לי להגיד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אחר כך תתייחס לדבריה. תודה. << אורח >> אוהד טופז: << אורח >> ממש בקצרה אני אגיד שעובד זר שנעצר, זה נכון שהוא לא אזרח ישראלי, יש לו מספר דרכון, אבל כן נפתח לו מספר פיקטיבי במשטרה, וזה מספר פיקטיבי aמלווה אותו כל זמן שהוא נמצא בארץ. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> אם עוד פעם תוגש נגדו תלונה - - - << אורח >> אוהד טופז: << אורח >> בוודאי. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> ואם הוא עשה דרכון חדש? << אורח >> אוהד טופז: << אורח >> לא, המספר הפיקטיבי נפתח לאותו אדם לפי זיהוי פורנזי שלו. זאת אומרת, דבר שהוא - - - << אורח >> מירי כהן: << אורח >> ביומטרי? << אורח >> אוהד טופז: << אורח >> בוודאי. כל אדם שמגיע לתחנת משטרה ונחקר באזהרה, חייב לבצע לו זיהוי פורנזי, זאת אומרת, עם האצבע במסוף של הזיהוי, ואותו מספר פיקטיבי הולך. והמספר הפיקטיבי הזה הוא מספר שבאמצעותו מנהלים את הרישום הפלילי כלפי אותו אדם, ואז גם אפשר לראות את כל התיקים שהיו לו בעברו את כל ההיסטוריה הפלילית שלו, ככה שזה - - - << אורח >> מירי כהן: << אורח >> זה לא תלוי מספר דרכון. << אורח >> אוהד טופז: << אורח >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> שאלה שעלתה באחת הוועדות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> קודם כול שלמה. שלמה, אתה רוצה לומר משהו? << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> כן, בבקשה. א', אני מודה על הדיון, שהוא מאוד מסודר ועקבי וענייני, וכיסה לי 95% מדף השאלות שרציתי להעלות. תודה רבה לך, גברתי. אבל אני רוצה להעלות דבר שהיה באחת הישיבות אצל חבר כנסת רביבו. אני העליתי סוגיה והצעה שחבר הכנסת רביבו אמר שכנראה שזה הפתרון. מה עושים כשהמשטרה מצהירה שאין עניין לציבור והתיק נסגר אבל יש עבירה? יש עבירה, יש התעללות, יש הזנחה, כמו שיריב מן הגדיר. ואז חבר הכנסת רביבו קבע לפרוטוקול שמנהל האוכלוסין או רשות האוכלוסין, רשות האכיפה שלה, העובד הזה יגורש מהארץ. יש שתי סיבות: א', הוא עשה עבירה כלפי חסר ישע, וב', לשכת השירות או מזמין העובד נשאר עם האסמכתה שלו, ועד שהעובד לא מגורש מהארץ הוא לא יכול לקבל עובד חלופי. זה נרשם בפרוטוקול. בפרוטוקול האחרון שאני ראיתי שהיה בסדר היום של הישיבה הסעיף זה לא הופיע. אני רוצה לשאול עכשיו את גברתי האם אנחנו יכולים לחזור, אני לא יודע אם לוועדה יש סמכות משפטית, אבל האם יכול להיות מצב, ושמעתי מנציג - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מערן. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> שיש לזה פתרון. כאשר המשטרה קובעת מסיבותיה היא שאין עילה או אין עניין ציבורי, עניין לציבור, אבל העובד תוחקר, עבר שימוע כדין, האם הוא יגורש מהארץ בכל מקרה. זו העמדה של הסתדרות הגמלאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. ערן ויאירה. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> היושב הראש שלנו מבקש שהעובד הזה יגורש. זה מעיק על לשכות השירות וזה למען יראו וידעו. אתם יודעים שהעובדים ביניהם מדווחים אחד לשני. דבר שני, גם אם זה יעשה, נוצרת פה בעיה כמו שאלכס וארז העלו. כשיש הליך כלשהו כלפי עובד זר, מטפל זר, האם הוא מורחק מהמטופל או לא מורחק? ואם הוא מורחק, צריך לתת פתרון מיידי לסוגיה שהמטופל נשאר לבד עם המצוקה שלו. תודה רבה. << אורח >> ערן קהת: << אורח >> ברשותך, אני אענה כמו שביקשה יושבת ראש הוועדה. כפי שציינתי את התהליך בצורה מסודרת, מי שאמון על הטיפול המיידי זו משטרת ישראל, במקרה של חס וחלילה אירוע אלימות. משטרת ישראל, אני יכול להגיד, יחד איתנו, יש הליך מאוד מאוד מסודר ומובנה. זאת אומרת, אני לא מתחייב על גירוש, זה לא עובד ככה. הוא מתחיל הליך במשטרת ישראל, מועבר אלינו לשימוע בפני ממונה ביקורת גבולות ומתחילים בהליך הרחקה, מתחילים בהליך הרחקה על כל המשתמע מכך, בכל עבירה, במיוחד בעניין של אלימות, ובמיוחד באלימות בחסרי ישע. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> גם אם אין כתב אישום? << אורח >> ערן קהת: << אורח >> כרגע אנחנו לא בשלב של כתב אישום, אנחנו בשלב שמשטרת ישראל עוצרת אותו, מעכבת אותו, ממש בתחילת הליך פלילי. יש איזושהי תחלופה של מסמכים, הליך מסודר מאוד מאוד עם משטרת ישראל, הוא קורה, הוא מתרחש, הוא קורה מדי יום בכל העבירות, ועוד פעם, אני מתמקד מכלל העבירות, המשך בעבירות של אלימות ויתרה באלימות כלפי חסרי ישע. זאת אומרת, זה קורה היום. מה קורה בסוף ההליך? אני לא מתחייב לשום דבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן זה לוקח, ההליך שאתה מדבר עליו? << אורח >> ערן קהת: << אורח >> קצר מאוד. קודם כול, משטרת ישראל, אני לא נכנס לזמן שלה, ברגע שהיא פועלת, היא פועלת על פי שדה הזמן שלה. אנחנו מעבירים את אותו אדם תחת זמן המעצר. זאת אומרת, כשהוא תחת מעצר פלילי, בתוך הזמן הזה, בין אם זו אסמכתה של קצין ואחרי זה הארכות של בתי משפט. אני יוצא מנקודת הנחה שאותו זר שוהה בישראל עם אשרה בתוקף, ואז משטרת ישראל מעבירה אותו אלינו בתוך זמן המעצר ואנחנו מתחילים הליך. זה עניין של - - - << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> ואם אין מעצר, אלא יש חקירה בלי מעצר? << אורח >> ערן קהת: << אורח >> אני אומר, ברגע שהוא מובא, ופה משטרת ישראל נתנה את דבריה, יש הליך שנבנה כרגע והוא מיושם, משטרת ישראל תגיד עד כמה הוא מיושם בצורה מלאה, הוא מיושם על כל כניסה של זר לתחנת משטרה, עיכוב, מעצר, שיחה, כל דבר, מודיעים לנו. ואז מתחיל דיאלוג, ברגע שמודיעים לנו מתחיל דיאלוג, מתחיל תיעוד אצלנו ודיאלוג איתנו. כמובן שיש עוד הרבה אלמנטים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלמה, זה קשה מאוד להרחיק את העובד הזר, זה קשה. << אורח >> ערן קהת: << אורח >> אני חייב להגיד שיש לנו כמה אלמנטים שנדונו הרבה פעמים בוועדות, גם מקומות כליאה. בסופו של יום, אני יכול לרצות מה שאני רוצה. תראה, זה ברור וזה מובן שעבירות אלימות, ובמיוחד אלימות כלפי חסרי ישע, מקבלות מענה מיידי, הן מקבלות מאיתנו את מירב תשומת הלב. אבל בסופו של יום, יש לנו מקומות כליאה שניתנים לנו בפני עצמם, לא לוועדה, אבל היא יושבת, מה שנקרא, בבק-מיינד, ואני יכול לעצור מה שיש לי אפשרות, לא מה שאין לי אפשרות. כי בסופו של יום, אם אני צריך לכלוא את אותו אדם כחלק מהליך הרחקה, זה תהליך. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> איפה הקשר איתם? << אורח >> ארז כהן: << אורח >> למה אי אפשר להשתמש בבית כליאה רגיל של המשטרה? << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> איפה רשות האוכלוסין פה, במקרה הזה? האם היא מזכה את לשכת השירות? << אורח >> ערן קהת: << אורח >> אני יודע להגיד לך על הליך האכיפה. שוב, אני יכול לענות לך על הליך האכיפה, אתה מתחיל לצאת מההליך לכל מיני מקומות נוספים. קיימים גם, כמו שנאמר פה, ברגע שמשטרת ישראל - - - << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> הרגולטור הוא הם. << אורח >> ערן קהת: << אורח >> בסדר. כאשר משטרת ישראל עוצרת, בסופו של דבר, אני צריך להסתכל על הרבה היבטים. אם יש תהליכים אחרים, למשל במנהל האוכלוסין, למשל בכל מיני תהליכים אחרים, אני לא נסמך על מה שאני רוצה באותו רגע, יש הרבה דברים, זה מכלול רחב. אם הוא בתהליך מסוים ואני לא יכול כרגע להעביר אותו להליך מנהלי, יש הרבה הרבה היבטים. אנחנו משתדלים לתת את המענה המהיר והחד, במיוחד בעבירות כאלה, אבל ההיבט הוא היבט רחב של הרבה משתנים כמו בכל דבר. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> אני חושב, גברתי, שחייבים לקשור את מה שהאדון הנכבד אמר, ואמר דברים מאוד חשובים, לבין רשות האוכלוסין, ושיירשם פה כהחלטה, המלצה, אני לא יודע מה הסמכות של הוועדה לביצוע. זה מעיק על לשכות השירות, זה מעיק על המטופל, ואם מי שעשה את מה שעשה, צריך לסגור, זה הקטע שחסר. אחרת, אני אומר לך, גברתי, תהיה עוד ישיבת מעקב על אותו נושא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע את יאירה. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> כי צריך נוהל אחד. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> נוהל אחד. אין נוהל. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני אסביר. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> - - - שעד היום היה ויכוח בין הרשויות על זה לא העביר לי, זה לא השאיר לי. אני חושב שגברתי צריכה פה כרגע, אם לגברתי יש סמכות, להכריע עכשיו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אנחנו נקיים פגישה ונראה מה עם ראש המנהל ויאירה בנושא ונראה מה הוא אומר לגבי הנוהל. אמורה להיפגש איתו שבוע הבא. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> הוא הפתיע אותי מאוד לטובה במה ששניכם אמרתם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ערן והמשטרה. << אורח >> אוהד טופז: << אורח >> אבל אנחנו מיישמים את ההחלטות גם של חבר הכנסת רביבו מדיונים קודמים. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> כן, אני זוכר, אנחנו נפגשנו אז. << אורח >> אוהד טופז: << אורח >> וזה ברור לנו. אני רק אחדד ואני אגיד לך שככל שהעבירה היא יותר חמורה, סביר להניח גם שיהיו כאן ימי מעצר, ובימי המעצר האלה היכולת של המשטרה לעבוד מול הרשות היא הרבה יותר גדולה מאשר מקרה שבו נעצר עובד זר בעבירה מאוד מינורית כמו למשל גניבת מסטיק מהמכולת, שכאן אין עילת מעצר וסביר מאוד להניח שהעובד הזר ישוחרר מייד לאחר החקירה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אוהד טופז: << אורח >> הסמכות גם שלהם, של הרשות, היא מאוד מוגבלת אם לא יהיה כאן המשך מעצר. אנחנו מדברים כאן, והרצון שלנו הוא להתמודד בסופו של דבר עם האירועים החמורים, שכאן סביר להניח שיהיה מעצר. ואנחנו מחמירים עם עצמנו וגם בעבירות מינוריות אנחנו מדווחים להם כי אנחנו רוצים למנוע מקרים בעתיד שעובדים כאלה, גם אם הם לא מועסקים כרגע בענף הסיעוד, שלא יועסקו גם בעתיד. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> אני רוצה להגיד לך שאני ממש מופתע לטובה ואני רוצה לברך אתכם על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפה. עכשיו נעלה עוד גברת בזום, אופירה מוסקוביץ', מטה מאבק הסיעודיים. << אורח >> אופירה מוסקוביץ': << אורח >> צוהריים טובים. אופירה מוסקוביץ' ממטה המאבק הסיעודי. יש לנו גם קבוצה בפייסבוק, הזדקנות בכבוד, שמונה למעלה מ-43,000 חברים, והם הולכים וגדלים מיום ליום, מחודש לחודש. אני יכולה לומר לכם שמאוד מצער אותי שהישיבה הראשונה בנושא הזה התקיימה לפני כמעט שנה, אבל נכון לעכשיו, בישיבה הנוכחית, אני לא רואה שום התקדמות להוצאת נוהל שינחה את הסיעודיים ואת בני משפחותיהם איך עליהם לפעול בדיוק. רק מאז סיום המלחמה נתקלתי בשני מקרים שבהם המשפחה פנתה למשטרה ואמרו להם, תגישו תלונה מקוונת, ולא נשלח שוטר לעצור את העובד. ואני נתקלתי גם במקרים שבהם המשפחה דיווחה ללשכה הפרטית, שלא נדבר על זה שחלקן בכלל לא היו בקשב ללקוחות שלהן במהלך המלחמה, והן לוקחות את הזמן עד שעובדת סוציאלית תגיע. ולכן המשפחה פונה בעצמה לרשות כדי להגיש את התלונה. כל עוד לא יהיה הסבר מפורט, נוהל מפורט, מה צריך לעשות בן משפחה או סיעודי במקרה של התעללות או התנהגות שאינה הולמת, העובדים האלה ימשיכו מבית לבית. ברגע ששוטר לא מגיע ועוצר את העובד, והמידע לא עובר לרשות האוכלוסין וההגירה, ורשות האוכלוסין וההגירה לא מציינת במידע מקוון שהעובד כרגע מנוע מהשמה בבית אחר. לא צריך לציין את הסיבה, פשוט לציין מנוע. ככה גם הלשכה תראה את זה, גם המעסיקים שיכולים לראות את המידע הזה ידעו שאם העובד הזה הגיע לפתח ביתם, הם לא יכולים להמשיך תהליך בכלל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רוצה להתייחס אליהם? << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אופירה יקירתי, ציינה פה יאירה שזה מופיע, ואני דווקא חולק עלייך, אם הסיבה אלימות, צריך לציין את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, מה שמותר לכם על פי חוק. << אורח >> אופירה מוסקוביץ': << אורח >> אבל הרשות טוענת שכל עוד לא בוצע שימוע או העובד זומן לשימוע, הם לא יכולים לציין את זה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אז אני אשמח להשיב, אופירה היקרה. ראשית, כמו שאמרתי, אנחנו מקבלים כל העת תלונות באמצעות העובדים הסוציאליים, בטח כשמדובר במקרים חמורים שהלשכה מדווחת באופן מיידי אלינו. ברגע שאנחנו מקבלים דיווח, חשד לדיווח, אנחנו חוסמים את העובד הזר במערכת, ואני יכולה להגיד שאנחנו, בטח ובטח כשמדובר במקרים חמורים של אלימות, של נטישה, של טיפול רשלני, אנחנו פועלים באופן מיידי. אני יכולה לבוא ולהגיד כבר עכשיו שמשכי הטיפול אצלנו מיום קבלת התלונה ועד עריכת שימוע, שליחת שימוע לעובד הזר, עומדים על שלושה ימים בממוצע, לעתים זה יכול להיות גם יום למוחרת. אנחנו עורכים שימוע בכתב. << אורח >> אופירה מוסקוביץ': << אורח >> יאירה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני רק אשלים את המשפט ואחר כך. << אורח >> אופירה מוסקוביץ': << אורח >> האם זה שקוף במידע מקוון לעובדים זרים? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> המידע על חסימה של עובד זר לעבודה משוקף באופן מיידי ללשכות הפרטיות שמבקשות לרשום את העובד הזר אצל מטופל סיעודי אחר, באופן מיידי. << אורח >> אופירה מוסקוביץ': << אורח >> אבל מי כמוך יודעת שברגע שהעובד יצא מביתו של המטופל המדווח, הוא הולך לחפש באופן פרטי דרך הפייסבוק, לאו דווקא דרך הלשכות, מגיע לבית אחר. המעסיק הבא רוצה לדעת מידע על העובד הזה, וברגע שבמידע מקוון, כשאני מכניסה את הפרטים של העובד לא רשום שם שהוא כרגע אינו בר השמה, המעסיק הבא יכניס אותו. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אופירה, נהלי רשות האוכלוסין וההגירה קובעים שכדי להעסיק עובד זר יש לפנות ללשכה פרטית שלה יש רישיון לתווך, לעסוק ולטפל בעובדים זרים. והצורה הנכונה היא לפנות ללשכה פרטית, גם אם מצאת כרגע עובדת זרה שהתפנתה ואתה מעוניין בה, אתה לא מכניס אותה אליך הביתה, אתה פונה ללשכה פרטית שבודקת את מכלול הדברים. זו יכולה להיות תלונה חמורה וזה יכול להיות גם שהיא לא מתאימה בגלל אזור גיאוגרפי או בגלל השנים שהיא נמצאת פה בארץ. << אורח >> אופירה מוסקוביץ': << אורח >> אבל גם הלשכה הפרטית משתמשת במידע מקוון. עד שהיא לא מגישה את הבקשה, היא לא מקבלת את הפירוט. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני יכול להגיד שני דברים בנושא הזה. אחד, המטופל לא תמיד יפנה ללשכה הפרטית מייד בגלל שאם הוא יפנה, סביר להניח שיגבו ממנו 2,000 שקל על השמה חדשה. הרבה פעמים המטופל מתמהמה בפנייה ללשכה הפרטית. שתיים, אם אנחנו היום יכולים להיכנס לאתר משרד הבריאות ולבדוק רופא כזה או אחר, מה הסטטוס שלו, אין סיבה שלא נוכל לבדוק מה הסטטוס של מטפל כזה או אחר. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> ראשית, על העניין של הגבייה, לשכה פרטית יכולה לגבות 2,000 שקלים על השמה והיא תקפה למשך 12 חודשים. ככל והיא לא השימה עובד זר, המטופל הסיעודי רשאי לקבל את הכסף חזרה. אני מכירה את הפעילות של הלשכות הפרטיות, הן לא ממהרות לגבות את הכסף, ועוד במיידי, עד שאין רישום כדין. בואו נשים את הדברים על דיוקם. שתיים, התהליך הזה של רישום עובדים זרים באמצעות לשכה פרטית הוא לא ממקום של בירוקרטיה, אלא דווקא מהמקום של לשמור על המטופל הסיעודי ולתת ללשכה הפרטית לעשות את התפקיד שלה. על זה משלמים לה דמי השמה, על ההתאמה וכולי. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני לא נגד, אני בעד. אני אומר, בפועל צריך מנגנון נוסף שהמטופל בעצמו יוכל לבדוק אם המטפל שהוא מצא הוא בסדר או לא. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> ממילא ברגע שיש התאמה והסכמה בין המטופל לעובד הזר, יש צורך לפנות ללשכה פרטית, ואנחנו עומדים על זה שהפנייה ללשכה הפרטית תהיה באופן - - - ראשוני, מייד עם התחלת העסקה, ולא רק אחרי ששני הצדדים הסכימו ביניהם. זה לא התהליך הנכון ויש הרבה רציונל בתהליך הזה, שהוא יעבוד בצורה המסודרת הזו. זה לעניין הזה. אני רוצה גם להתייחס למה שאדוני פה אמר לגבי מקרים בהם אין החלטה, אין ראיות, או אין הוכחות חד משמעיות שהיה פה טיפול רשלני, או הייתה פה התעללות או אלימות וכולי. גם במקרים האלה אנחנו קוראים אלינו לעובדים הזרים, הרבה פעמים אנחנו עושים את זה בכתב, לעתים אנחנו משמעים אותם אצלנו באמצעות מתורגמן. וגם במקרים שאנחנו לא יכולים להכריע, כי זו מילה מול מילה, ואין לנו הוכחות ואין לנו עדויות, והתלונה של המטופל הסיעודי האחרון, יש לו המלצות משני מעסיקים קודמים שאומרים שהוא מלאך בדמות אדם, כשלנו כרשות קשה מאוד לקבל החלטה אנחנו עורכים רישום על העובד הזר הזה. זאת אומרת, יכול להיות שהפעם זה יסתיים באזהרה ובבקשה מהלשכה הפרטית לבצע מעקב צמוד על ההעסקה הזו, אבל אם חלילה אני אקבל תלונה נוספת, זאת אומרת, גם אם אז לא יהיו לי הוכחות חותכות, לי כרשות האוכלוסין יספיק עצם זה שקיבלתי על העובד הזר הזה שתי תלונות בגין אותו נושא בשביל לבוא ולקבל החלטה שאני מבטלת את הרישיון של העובד הזה. כמובן הכול נעשה בשיקולים, באיזונים נכונים, לטובת שני הצדדים. אבל אנחנו יודעים גם לנהל את הרישום הזה על העובד הזה ולא משנה כמה דרכונים הוא יוציא, הכול אצלנו מקושר במערכות ואנחנו יודעים לבוא ולנהל את זה כדי לדעת אם יש פה מישהו שהוא סדרתי ולמצות איתו את הדין לעניין הזה. לגבי שחרור היתרים, אדוני טען שלפעמים העובד הזר שסיים העסקה תופס את ההיתר של המטופל הסיעודי. גם לדבר הזה, בעבר היה מדובר בצורך של ועדת חריגים, לקבל החלטה של מנכ"ל רשות האוכלוסין לאשר פינוי של היתר. לפני כשנתיים וחצי היא לנו גם את התהליך הזה, היום זה בפנייה מאוד מהירה של עד 24 שעות, גם ההיתר במקרים האלה משוחרר לטובת המטופל הסיעודי והוא לא כבול דווקא בהעסקה של עובד זר מהארץ, הוא יכול לפעול בהזמנה של עובד זר מחו"ל. אנחנו משתדלים. ושוב אני חוזרת, העסקה באמצעות לשכה פרטית היא לא עניין של בירוקרטיה, יש פה הרבה היגיון מאחורי הדבר הזה, אנחנו רוצים איש מקצוע שיעשה את ההתאמה בין המטופל הסיעודי לצרכים שלו, לדרישות שלו, לבין העובד הזר שנכנס לטפל בו. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> אני אשמח לשאול שאלה, יאירה. השאלה היא אם יש לכם איזשהו מנגנון או איזשהו מהלך שאתם בודקים כמה זמן לוקח מרגע הבקשה של אותו מטופל סיעודי למטפל סיעודי, אם זה דרך הלשכות. השאלה אם יש לכם איזשהו מערך פיקוח או מעקב אחר בקשות וזמן יישום של מטפל אצל מטופל. כלומר, אם מישהו מבקש היום מאחת הלשכות מטפל סיעודי, השאלה אם יש לכם איזשהו מעקב מתי הוא מקבל את המטפל הזה, אחרי יום, אחרי יומיים, אחרי שעה, אחרי חודשיים. יש איזשהו מנגנון כזה או מעקב כזה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני מבינה את השאלה. יש לנו קושי לענות על השאלה הזו כי אנחנו יודעים שיש מטופלים סיעודיים שמוציאים היתרים שלא על מנת לממש אותם, אלא ליום רע, ליום שחור. הם מוציאים היתר, בינתיים הם מסוגלים להסתדר או שיש להם סיוע ממקום כזה או אחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש כאלה הרבה שמוציאים היתר והוא לא מומש. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> את זה אני מבין. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> ולכן אין לי מעקב לדעת מי, מתי. בסדר הגודל שקיים אצלנו היום ברשות ראינו שמרגע שבן אדם הוציא היתר, בממוצע, עם כל אלה שלא מעסיקים בפועל, עד שמעסיקים עובד זר בפועל לוקח כחודשיים וחצי בהערכה גסה, 54 ימים, אפילו פחות. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> השאלה שלי היא יותר האם הלשכות מדווחות לכם שמטופל או בעל אישור כזה או היתר כזה שאתם הנפקתם, ואני חייב לציין שאתם עושים את זה בצורה מופלאה ומהירה, אבל השאלה שלי אם הלשכה מדווחת לכם כאשר בעל היתר מבקש ממנה עובד. כמה זמן לוקח ללשכה ליישם את ההיתר הזה? << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> את הבקשה של המטופל. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אין לנו את זה, כי תיקח בחשבון שיכול להיות שהמטופל הזה פנה לחמש לשכות במקביל והראשונה ביותר תנצח מבחינתו, מי שיביא לו את המענה המהיר ביותר. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> זה מעולה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> לא, אבל אין לנו את הרישום הזה, כי זה משהו שכל לשכה מנהלת בפני עצמה. אין לנו רישום מי נכנס אליהם בדלת עכשיו וביקש את השירות שלהם. << אורח >> ארז כהן: << אורח >> יפה. הייתי רוצה שרשות האוכלוסין - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ארז, תודה. אנחנו חייבים עוד מעט לסיים, יש שאלה למשרד המשפטים. מהי עמדתכם להצעה שעלתה שכל מטופל ומשפחתו יוכלו לראות את סטטוס העובד הזר ועברו כדי שידעו אם הוגשה נגדו בעבר תלונה על אלימות או הזנחה? << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> שקיפות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה העמדה שלכם? << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> שלום, סמדר פרידמן, משרד המשפטים. הכוונה להצעת חוק? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> לא. שבאתר של הרשות - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יוכלו לראות את הסטטוס. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> - - יהיה מאגר של עובדים זרים, והמטופל הסיעודי יוכל להזין את מספר הדרכון ולראות - - - << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> אנחנו צריכים לבחון את זה מול רפרנט פרטיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עד היום לא קיבלתם שאלה כזאת? << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> לא שידוע לי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי את לא, אבל אלה שהגיעו לפה כן קיבלו. << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> אם הוועדה תעביר לנו את זה מסודר, פשוט נבחן את זה אצלנו מול רפרנט פרטיות ונשיב על זה בהקדם. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> שוב, בדומה למשרד הבריאות. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> אני רוצה לתת הצעה פרקטית. את בטח מכירה את זה מעברך בתעשייה האווירית, יש רשם המהנדסים והטכנאים, שלפי תעודת זהות יודעים, כשיר או לא כשיר, בלי לפרסם, וזה פתוח לכל הציבור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, היא תבחן, אנחנו נפנה לה פנייה בכתב ואת תתני לנו תשובה. << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> אנחנו נשיב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מסכמת. הוועדה תקיים סיור ביחידה למניעת התעללות באשקלון בחודש הבא בשיתוף משרד הרווחה. שתיים, נקיים פגישה עם ראש מנהל עובדים זרים על הבקשה שהועלתה בדיון להקצות עובד זר מיידית כשיש דיווח על תקיפה, התעללות, היות והמטופל צריך טיפול מיידי ולא יכול לחכות שהלשכה הפרטית תציע לו עובד זר חדש. נדון בנושא בישיבה שתתקיים ב-9 ביולי בנושא עובדים מחליפים. שלוש, הוועדה מבקשת מנציגי המשטרה לקדם את פרויקט המערכת המחשובית כדי לדעת כמה דיווחים על מעצר עובד זר התקבלו ומעקב אחר התהליך. ארבע, הוועדה תפנה בהצעה לישיבה משותפת לוועדת עבודה והרווחה לקיים דיון על אלימות ותקיפה כלפי אנשים סיעודיים. חמש, הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה לעדכן את הוועדה על התקדמות המערכת המחשובית שבה תעודכן כל תלונה עם הפרדה של עובדים זרים מול עובדים ישראלים. שש, הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין, מהמשטרה וממשרד הרווחה ומיתר הגורמים שתמצא לנכון להיפגש בהקדם ולעבוד על נוהל אחיד ומתכלל לכלל הגורמים כפי שביקשנו בעבר, ולעדכן את הוועדה עד ליום 1 בספטמבר 2025. שבע, הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים את עמדתם לאפשרות המטופל לראות את עברו של העובד הזר לפני העסקתו ואם הוגשו נגדו תלונות על אלימות או הזנחה. תודה, אני נועלת את הישיבה. תודה רבה. אין לנו ישיבה אחרת. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:28. << סיום >>