פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



47
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
01/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 154
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, ה' בתמוז התשפ"ה (01 ביולי 2025), שעה 10:02



סדר היום:
 << נושא >> ייצוג נשים ברשויות המקומיות: פערים, כשלים והמלצות למדיניות << נושא >> - לציון יום השלטון המקומי


נכחו:
חברי הוועדה: 
מירב בן ארי – מ"מ היו"ר 
שלי טל מירון
מטי צרפתי הרכבי


חברי הכנסת:
שרון ניר
יסמין פרידמן
נאור שירי


מוזמנים: 
	עידו אבגר
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	ד"ר נלי כפיר
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	אושרה פרידמן
	–
	סמנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה

	מיכל גליק
	–
	חברת מליאה, יו"ר הוועדה הרשותית לשוויון מגדרי, מועצה אזורית לב השרון

	לין קפלן
	–
	ראש מועצה מקומית תל מונד

	גלית שאול
	–
	ראשת המועצה האזורית עמק חפר

	עינב בר כהן
	–
	סגנית ראש עיריית רמת גן

	אלה קאופמן
	–
	סגנית ראש המועצה קדימה צורן

	נורית שכטר
	–
	משנה לראש מועצת שוהם

	לימור ברנשטיין
	–
	חברת מועצה, מועצה אזורית בנימינה גבעת עדה

	עדי לוי סקופ
	–
	עו"ד, ראש הפורום המשפטי וחברת מועצה בכפר סבא

	הדס רגולסקי
	–
	חברת מועצה, עיריית תל אביב יפו

	גייל שורש
	–
	עו"ד, ועד מנהל בעמו וחברת מועצת העיר רמת השרון

	ד"ר לורה ורטון
	–
	חברת מועצת עיריית ירושלים

	מגי סלע וגר
	–
	חברת מועצה, עיריית רחובות

	יעל יחיאלי
	–
	חברת מועצה, מנהלת מיזם, שותפות ושוויון מגדרי 5050

	סתו בן עוז
	–
	מנהלת מדיניות, בונות אלטרנטיבה

	ד"ר אורית רישפי
	–
	עו"ד, כ"ן - כוח נשי לישראל - עמותה לקידום נשים בישראל

	תמר זעירא דביר
	–
	מנכ"לית ומייסדת, פורום שלושים ואחת

	ד"ר מורן נגיד
	–
	יועמ"ש, אמונה

	נעמה זרביב
	–
	מנכ"לית שוברות שוויון

	רן מלמד
	–
	מנכ"ל נקודת מפנה, המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית בישראל

	מורן שמואלוף
	–
	יו"ר פורום מקדמות שוויון מגדרי

	פרלה ניניו
	–
	פני"ם חדשות - פרלמנט נשים מנהיגות

	גילי ליה בר יוסף
	–
	המשמר המגדרי בכנסת, פני"ם - פרלמנט נשים מנהיגות

	שושי כדורי
	–
	פני"ם - פרלמנט נשים מנהיגות

	שרה בלינדר
	–
	פני"ם - פרלמנט נשים מנהיגות

	אנהאר מסארווה אבו הלאל
	–
	יועצת לקידום מעמד האישה, מעו"ף - מרכז סיוע לעסקים קטנים ובינוניים

	נעמה מושינסקי
	–
	מנהלת "קול מקומי" - תוכניות הכשרה לנבחרי ונבחרות ציבור

	הדר צופיוף כהן
	–
	מנכ"לית איגוד הדירקטורים





מנהלת הוועדה:
דלית אזולאי

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> ייצוג נשים ברשויות המקומיות: פערים, כשלים והמלצות למדיניות << נושא >>  


 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

בוקר טוב לכולם, לכולן בעיקר. השתחלו פה איזה שני גברים, בסדר. אני פותחת את הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום ה-1 ביולי 2025, ה' בתמוז תשפ"ה. הנושא הוא ייצוג נשים ברשויות המקומיות: פערים, כשלים והמלצות למדיניות. לציון יום השלטון המקומי. מובילים את היום הזה חה"כ מטי צרפתי הרכבי וחה"כ נאור שירי. אני מברכת אתכם על היום החשוב הזה. אני אחליף את חברתי פנינה, שמחר בעזרת השם, תחגוג לבן שלה בר מצווה, אז נאחל לה מפה מזל טוב. היא בלחץ ובהכנות. אז התגייסנו למשימה ושתמיד יהיה לה בשמחות. 

אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כל, זה יום מאוד חשוב. גם אני התחלתי במוניציפלי. אני חושבת שהמוניציפלי בכלל זו הזירה שמכינה אותך הכי טוב לכנסת. אם היו שואלים אותי הייתי אומרת שכל חבר כנסת צריך לעשות סיבוב במוניציפלי לפני שהוא מגיע לפה. לפעמים גם עדיף להישאר במוניציפלי, אתה תורם שם הרבה יותר, תסכימו איתי. 

אבל אם החלטתם, אז אין ספק שלרוץ במוניציפלי, לעשות קמפיינים, חוגי בית, להיבחר, להיות במועצת העיר, לבצע את התפקיד בהתנדבות. צריך לומר שרוב חברי וחברות המועצה הם מתנדבים. אני חושבת שזה חשוב מאוד. אני אומרת את זה בקול, שאני נמצאת עם נשים, גברים, אני אומרת שאין ספק שמה שמכין אותך לכנסת בצורה הכי טובה זה באמת התקופה במוניציפלי. 

אז קודם כל אני מברכת את כל הנשים הנכבדות שהגיעו. לפני הכול אני אציין שזה היום ה-634 למלחמת "חרבות ברזל". כיוון שזו גם הוועדה לקידום מעמד האישה אני קודם כל אדגיש את ענבר היימן ז"ל, האישה היחידה שהגופה שלה עדיין נמצאת בשבי חמאס, ועוד 49 חטופים. לפחות 20 מהם בין החיים. גם היום אני אומר את מה שאני אומרת כל יום, שיש לסיים את המלחמה ולהחזיר את החיילים ובטח את החטופים שלנו הביתה. 

אני רוצה לציין גם את ארגון בונות אלטרנטיבה ועמותת כ"ן, שני ארגונים שפועלים כבר שנים למען נשים במדינת ישראל. יש כאן הרבה נציגים של החברה האזרחית. יש כאן הרבה נציגות מאוד מכובדות של הרשות, גם ראשי רשויות וגם חברות מועצה. 

מילה אחת על דוח המבקר, שאני גם אתן לממ"מ להציג, אתם מתייחסים לזה גם בדוח שלכם של הממ"מ. 

אנחנו מדברים על ייצוג חסר של נשים בעמדות מפתח. 20% חברות מועצה, 26% מנהלות בכירות. נתייחס גם לעובדים ועובדות בתוך הרשות, גם זה חשוב. מטי ביקשה לציין ראש רשות לשעבר בעצמה. כל שאר הנקודות נראה לי שאתם תתייחסו לזה ואני אתן בעיקר לשטח לדבר. 

אין לי ספק שהבחירות האחרונות עשו שינוי אמיתי בתוך המוניציפלי. הביאו למספרים יפים ומכובדים, בניגוד אגב לעליבות של הכנסת הזאת. ועדיין, עדיין יש הרבה מקום לשנות. מבחינתי זה המצב הכי גרוע לשנים אי פעם. לא מנכ"ליות, לא תפקידים, לא נמצאות בקבלת החלטות. לכן היום לא נדבר על הכנסת, נדבר רק עליכם, על המועצות. 

נתחיל עם ראשת המועצה לשעבר, יוזמת היום, חברתי לסיעה, מטי צרפתי הרכבי. בבקשה גברתי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה גברתי יושבת הראש וגם כמובן לנאור, שהוא שותף מוביל ביום הזה. מצבנו לא טוב. ככה אמרת את זה במספרים, אבל מצבנו לא טוב. אבל עד שלא יהיה שוויון מגדרי הדמוקרטיה שלנו תהיה חסרה, חד משמעית. בסוף ייצוג שווה הוא הבסיס והוא העוגן לכל דמוקרטיה. זה בא לידי ביטוי מאוד מאוד חזק גם בכנסת ישראל, אבל גם ברשויות המקומיות, וזה לא מספיק. 

אני יכולה לומר מניסיון אישי שלי שכאשר אישה עומדת בראש הרשות יש יותר חברות מועצה. נכון לין? 

 << אורח >> לין קפלן: << אורח >>  

וגם יותר עובדות בכירות. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

גם כשאישה עומדת בראש דירקטוריון יש הרבה יותר נשים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

ובדרך כלל דירקטוריון מתנהל יותר טוב. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

נכון. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אני יכולה לומר שבקדנציה הראשונה שלי כשנבחרתי היו בערך רבע נשים חברות מועצה ובבחירות ב-2018, כאשר לא התמודדו מולי, היו 50% חברות מועצה. זאת אומרת, יש משהו בשיח של נשים סביב שולחן קבלת ההחלטות שמעודד עוד נשים. 

לצד זה אני אומר שתפקידנו לקדם חקיקה, לקדם מענים שיעודדו. יש חסמים פסיכולוגיים שנחקרים רבות ובטח ידברו על זה, מדוע מעבר לזה שהעולם הוא עולם גברי ומיזוגיני בפוליטיקה, למה נשים נמנעות ולא נכנסות לתוך הקלחת הזאת. אז גם זה יש על זה הרבה מאוד מחקרים. אבל תפקידנו הוא לנסות ולהסיר את החסמים. 

אני חושבת השנתיים האחרונות הוכיחו לכולנו כמה חשוב שיהיו נשים סביב שולחן קבלת ההחלטות. אני אפילו אחזור לקורונה ולמלחמה ועכשיו ל-12 ימים. נשים יש להן תפקיד מוביל בחיים ברווחת האזרחים והתושבים ובחיי היום יום. והן תמיד יביאו לשולחן תובנות שקצת חסרות בקרב מובילי ההחלטות הגברים. 

אני אומר לשבחו של השלטון המקומי שבאמת הוכיח שהגיע הזמן שהשלטון המרכזי יבזר סמכויות בצורה רחבה, כי מי שעושה את העבודה זה השלטון המקומי. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

גם עכשיו. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

גם עכשיו במלחמה וגם עכשיו במפונים וגם לאורך כל חרבות ברזל וגם בקורונה. חייב לעבור איזה שהוא ניעור של השלטון המרכזי לגבי ביזור הסמכויות לרשויות המקומיות. וזה בטח בחירום. זאת אומרת, זה אפילו מתחדד בחירום וראינו את זה באירועים הקשים. 

אני רוצה לומר שאני מנסה, לא רק אני, עוד חברות כנסת, מנסות כן לחוקק חקיקה שהיא מקדמת שוויון. אבל בכנסת הזאת יש הרבה מאוד תסכול. אם זה ייצוג שווה של נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות ואם זה ניסיון לחוקק חוק שההחזר הכספי כאשר מתמודדים למוניציפלי כשזה אישה אז לא צריך 20% אלא צריך 15% ו-10% בהתאמה בין רשויות מקומיות למועצות אזוריות. 

אנחנו חוות לא רק הדרה, אלא גם השחתה של שלטים והקטנה. קבוצות בחברה הישראלית שמדירות נשים בהגדרה. אני לא חושבת שכנסת ישראל ומדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה שמפלגות, גם בשלטון המקומי וגם בכנסת ישראל, ידירו נשים כעיקרון. וזה חמור מאוד וגם פה אני מקווה שממשלת השינוי הבאה, מירב, אנחנו נעשה בעניין הזה שינוי. לא יכול להיות שמפלגות מדירות נשים בהגדרה. 

אני חושבת שגם בסוף מתוך השלטון המקומי צריך לתת תקציבים מתאימים לעידוד וחיזוק הדרך הזאת שאנחנו עושות. כי אחרת הדרך הזאת תיקח יותר זמן. צריך ללמוד ממדינות העולם וגם פה בטח ידברו על זה הרבה. 

אני חושבת שאנחנו לעצמנו אנחנו לא צריכות להוכיח שום דבר, אנחנו עושות הכול טוב יותר. ובטח לא מוותרות. אז תודה רבה ואני מתנצלת מראש בפני כולכם, כי אני נדרשת לפתוח את ועדת הפנים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה רבה מטי. אני אתן ברשותכם לממ"מ להציג מצגת קצרה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אולי עוד משפט אחד, סליחה מירב, הנושא הוא גם בכל הוועדות גם סביב הנושא של חירום וחוסן בחירום. אז רשויות שמנוהלות על ידי נשים יש להן תפיסת חירום. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אני אתן לכל הנציגות המכובדות כאן להתייחס גם לתקופה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

כן, כן. גם לאספקט של החירום, כי הוא חשוב. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

של החירום ובטח של החודש האחרון. 

כן, עידו, מי מציג? 

 << אורח >> נלי כפיר: << אורח >>  

תודה. בוקר טוב. שמי ד"ר נלי כפיר, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אנחנו נציג בתמציתיות נתונים על ייצוג נשים בקרב עובדי הרשויות המקומיות, לרבות תפקידים סטטוטוריים. מתוך מסמך שנכתב לבקשת יושבת-ראש הוועדה הזו. 

כאמור, מדובר על עובדים ברשויות המקומיות, עובדים ועובדות, ולא על נבחרי ציבור. אנחנו גם נתייחס לנושא של פערי שכר מגדריים. המסמך המלא שלנו הוא כולל גם פילוחים לקבוצות אוכלוסייה שונות: ערבים, יוצאי אתיופיה וכו'. אנחנו לא ניכנס לזה בהצגה כאן היום. וככל שיש שאלות ספציפיות אנחנו כמובן נשמח לענות. 

(הצגת מצגת)

אנחנו מסתכלים, כאמור, על כ-190,000 עובדים שמועסקים ברשויות המקומיות. זה כולל עובדי חינוך, לא כולל עובדי קבלן. לפני שניכנס לנתונים נציין שאמנם יש חובה כללית לייצוג הולם לנשים המועסקות ברשויות המקומיות. אבל אין יעד שקובע מהו הייצוג ההולם. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

נראה לי שהייצוג כאן הולם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ברור, זה שכר נמוך. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

שנייה, למה אתן מקדימות את זמנכם? אבל הייצוג הולם. 

 << אורח >> נלי כפיר: << אורח >>  

זה בשונה מחובת ייצוג בשירות המדינה, שם כן יש יעדי ייצוג מסוימים. לפי נתוני הלמ"ס שאנחנו מציגים אותם כאן, נשים ברשויות המקומיות הן רוב. מהוות מעל ל-70% מהעובדים. כמו שאפשר לראות. זה שיעור גבוה יותר מהשיעור שלהן בשירות המדינה שעומד על 63%. גם שם הן רוב, אבל כאמור זה רוב קטן יותר. 

בנתוני הלמ"ס אין פילוח לפי תפקידים בכירים ולכן נציג כאן נתונים שקיבלנו ממשרד הפנים על תפקידים סטטוטוריים. הרשויות המקומיות מחויבות למנות מספר בעלי תפקידים בכירים לפי חוק, בהם מנכ"ל, גזבר, מהנדס, מבקר, יועץ משפטי ומנהל מחלקת חינוך. ומנתוני משרד הפנים שקיבלנו על 252 רשויות מקומיות, סך הכול מדובר על כ-1,400 משרות, עולה שנשים איישו רק 26% מהתפקידים הבכירים האלו. 

אני מזכירה שכאשר הסתכלנו בגרף הראשון על כלל העובדים, זה ממש תמונת מראה. אנחנו רואים ששיעור הנשים בקרב כלל העובדים הוא 74% ושיעור הגברים הוא 26% ובתפקידים הסטטוטוריים בדיוק הפוך. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

שהשכר בהם הוא גבוה. 

 << אורח >> נלי כפיר: << אורח >>  

כן, ממש תמונת מראה. 
  
עוד על התפקידים הסטטוטוריים אנחנו יכולים להראות בעצם את הפילוח המגדרי לפי סוגי התפקידים. אנחנו רואים ששיעור הנשים במרבית התפקידים נע בין 21% ל-24% בתפקידים הסטטוטוריים. זה בעצם לעומת שיעור גבוה יחסית לתפקיד אחד של מנהלת יחידת חינוך. שם שיעורן של הנשים 48%, שזה עדיין לא חצי, אבל זה גבוה יותר מהשיעור שלהן בתפקידים האחרים. 

בחזרה לנתוני הלמ"ס על כלל העובדים, אני רוצה להציג את פער השכר ברשויות המקומיות שיכול להיות מושפע מסוג התפקיד, מהיקף המשרה וגם מבכירות התפקיד. זה בעצם הנתון שאיתו אנחנו נסיים את המצגת. הקו הכחול שרואים בתרשים מייצג את השכר הממוצע של כל העובדים, גברים ונשים. כאשר אפשר לראות ששכר הנשים הממוצע נמוך משכר הגברים ב-33%. זה פער שכר גדול יותר מאשר במשרדי הממשלה. זה נמצא במסמך, אז לא נציג את זה פה. 

גם אנחנו לא רואים את זה בתרשים כאן, אבל כאשר הסתכלנו על פערי שכר על פני קבוצות אוכלוסייה שונות אז ראינו שפער השכר הגדול ביותר הוא בקרב האוכלוסייה הערבית. נשים ערביות מרוויחות 45% פחות מהגברים הערבים. ולהדגיש עד כמה המגדר משחק תפקיד בפער השכר, נציין שכלל הנשים היהודיות שמשתכרות יותר מכל קבוצות הנשים האחרות דוגמת יוצאות אתיופיה וערביות, אותן נשים יהודיות עדיין משתכרות פחות מהגברים ברוב קבוצות האוכלוסייה. אפשר לראות שעדיין המגדר משמעותי מכל שיעור אחר. 

עד כאן המצגת. היתר מובא בדמות מסמך. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

מחלקת חינוך שולטת. 

התפקיד, הפער בין השכר הוא בין אותו תפקיד או בכלל בעיקרון?

 << אורח >> נלי כפיר: << אורח >>  

בעיקרון. נתוני השכר שקיבלנו הם על כלל העובדים, לא קיבלנו את זה בפילוח לפי סוג תפקיד. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כמו חברה שלי שהתמודדה לרשות המקומית הגיעה לתפקיד בכיר ואז היא ביקשה שכר גבוה, אז סמנכ"ל משאבי אנוש אמר לה 'אבל מה, בעלך לא מרוויח?'. סיפור אמיתי, ברשות רצינית מאוד במדינת ישראל. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

וואו, בסדר, אבל מעניין לראות - - -

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

בסדר, מבחינתך הכול מולבן. נכון? בואי, את לא בזכות דיבור אז אל תפריעי. 

עכשיו אני אתן קודם כל לראשות הרשויות. נתחיל קודם כל עם לין, שהיא גם יו"ר הוועדה לשוויון מגדרי במרכז שלטון מקומי. בבקשה לין. 

 << אורח >> לין קפלן: << אורח >>  

בוקר טוב לכולם, יושבת-ראש הוועדה חה"כ מירב בן ארי. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אל תתחילי לציין את כולן, לא נצא מזה. בגלל זה לא התחלתי, אבל לא צריך אותי. 

 << אורח >> לין קפלן: << אורח >>  

לא כולן. ארגוני הנשים, חברות הכנסת כמובן. קודם כל, אני רוצה לברך על הדיון החשוב הזה ולקוות שיהיה לו גם המשך אופרטיבי. אני מאוד מקווה, למרות הסייג ששמת על הממשלה הנוכחית. 

שנת 2025, תמונת מצב ברשויות המקומיות: 16 נשים בראש רשות בלבד מתוך 257 רשויות. אם נסתכל על הקדנציה, אני לא סופרת את התעשייתיות, זה לא רלוונטי. אם נסתכל על הקדנציה הקודמת, גידול של אישה אחת בלבד, כך שאין פה שינוי דרמטי. 

22% חברות מועצה, זה נתון עדכני, אל מול ה-20% שהצגתם. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אני מתקנת לי. 22%. 

 << אורח >> לין קפלן: << אורח >>  

זה הנתון העדכני. זאת אומרת גידול קטן של 2% בלבד. מגזר יהודי 28% חברות מועצה. מגזר ערבי שואף לאפס. מגזר חרדי אפס. אלה נתונים מאוד חשובים. כלומר, מגזרים גדולים בחברה לא במשחק, פשוט לא במשחק. 

 << אורח >> נעמה מושינסקי: << אורח >>  

24 נשים סך הכול בישראל מהמגזר הערבי הן נבחרות ציבור בשלטון המקומי. 

 << אורח >> לין קפלן: << אורח >>  

זה על פי?

 << אורח >> נעמה מושינסקי: << אורח >>  

זה הנתון. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

מי, מאיפה?

 << אורח >> נעמה מושינסקי: << אורח >>  

סליחה, קוראים לי נעמה מושינסקי, אני מקול מקומי, מנהלת את הבית לתוכניות הכשרה לנבחרי ונבחרות ציבור. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

למה אמרת שואף לאפס?

 << אורח >> לין קפלן: << אורח >>  

אמרתי שואף לאפס. 

 << אורח >> נעמה מושינסקי: << אורח >>  

כן, כן, מספר מאוד נמוך. 24 מתוך כל החברה הערבית זה שואף לאפס. לין צודקת. 

 << אורח >> לין קפלן: << אורח >>  

בחרדי אמרתי אפס. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא צריך להתווכח. 

 << אורח >> נעמה מושינסקי: << אורח >>  

לין צודקת, זה הכול. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

וחרדי אפס. לא שואף ולא זה. 

 << אורח >> נעמה מושינסקי: << אורח >>  

כן. 

 << אורח >> לין קפלן: << אורח >>  

15% בלבד מנכ"ליות ברשויות המקומיות. פה יש לנו את הנתון רק של המקומיות, זה לא כולל את האזוריות. אז זה ככה תמונת מצב שמשלימה את מה שאת הצגת. 

2025, בואו נתבונן בצבא וליתר דיוק על מבצע "עם כלביא", מבצע נועז, מתוחכם ויוצא דופן, הרחק מאדמת ישראל. 16 טייסות ונווטות השתתפו במבצע. אחת מהן סרן י' בת 34, נשואה לנווט והם מגדלים ביחד שני ילדים קטנים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

והיא סגנית מפקדת טייסת. 

 << אורח >> לין קפלן: << אורח >>  

היא גם האישה הראשונה המשמשת כסגנית מפקד טייסת קרב. 

רב סרן ש', סרן ת' ועוד רבות, צוותים שתקפו באיראן וכללו רק נשים. ולצידן עשרות רבות של נשים מפקדות במערכים השונים: מוסד, מבצעים, מודיעין. לנשים היה חלק מאוד משמעותי במבצע ובהצלחתו כמובן. 

מלחמת "חרבות ברזל", ציינתם את זה גם, כבר הסירה את הספקות שעוד נותרו לחלקים באוכלוסייה בעניין תפקוד נשים כלוחמות וכמפקדות במערכים השונים. נשים נלחמו בעוז ובגבורה בשבת השחורה, רבות מהן שילמו בחייהן והן נלחמות במלחמה ארוכת טווח ורב זירתית כמפקדות ספינות, מפעילות כטב"מים ועוד וממשיכות לנפץ תקרות זכוכית אחת אחרי השנייה. 

יאמר לזכות הצבא שהוא מקדם את השינוי הזה ואת השוויון המגדרי כבר שנים רבות. לפעמים בעזרת בג"צים כאלה ואחרים, אבל זה קורה. ואילו בשלטון המקומי מצבנו עגום. זאת המילה, עגום. ייצוג הנשים לא מקודם מספיק ובכנסת ומשרדי הממשלה זה לא הסקופ, נכון, אבל אף הלכנו אחורנית וכדאי לציין את זה. 

רבות דובר על החסמים וכולנו גם יודעים לדקלם אותם, אבל בשביל באמת לפרוץ אותם ולחולל שינוי צריך להעז ולשנות. ונכון שיש פה עניין של טיימינג. המפתחות לטעמי הם חינוך מגיל צעיר, חקיקה, הכשרה ודוגמה אישית. סתם כדוגמה, אני כראש רשות מקפידה מאוד להגיע גם לבתי הספר וגם לגני הילדים שלנו, כדי שילדות והילדים יראו אישה בתפקיד כמשהו שהוא מובן מאליו. וזה מחלחל אפילו בלי יותר מידי מילים. כמובן שכאשר יש דיונים עם בוגרים יותר אז הדיונים הם עמוקים יותר ומשמעותיים יותר. אבל זה מחלחל כבר בגיל שלוש כשהם רואים אישה בתפקיד בכיר. 

והנה הנתונים בתל מונד, אפרופו מה שמטי דיברה על השפעה של אישה כראש רשות. שבע חברות מועצה מתוך 13 חברי מועצה, שתי סגניות שאמנה בקרוב מתוך שלושה סגנים. הבחירות אצלנו פשוט היו רק במאי. כפי שמיניתי גם בקדנציה הראשונה שלי, שתי סגניות מתוך שלושה סגנים. שתי מנכ"ליות מתוך שלושה מנכ"לים במועצה ובגופי הסמך שלה. 70% נשים בתפקידי ניהול בכיר מרמת מנהלת מחלקה ומעלה. וזה לא בגלל העדפה מתקנת, זה בגלל שפתחתי דלת אמיתית ונתתי הזדמנות אמיתית לנשים וזו התוצאה. 

כך שאני מאוד מסכימה עם מה שמטי אמרה, ככל שיכהנו נשים רבות יותר בראש רשויות תיפתח הדלת לנשים נוספות בתפקידי ניהול ברשויות המקומיות וזו בעיניי נקודה מרכזית. 

בעניין ההכשרה, חשוב לי לציין ארגונים אזרחיים ועמותות, כמו כ"ן – כוח נשים, פורום 31 וארגונים נוספים שנמצאים כאן, שעושים עבודת קודש בהכשרה ובמנטורינג של נשים במגזר המוניציפלי. ההכשרה היא מנוף משמעותי מאין כמותו והמדינה צריכה לתקצב את הארגונים האלה בשביל להרחיב את מעגל ההשפעה שלהם. זה מאוד חשוב. אנחנו הנשים אוהבות ללמוד ביסודיות לפני שאנחנו קופצות למים. לכן הכשרה כל כך משמעותית. 

דובר פה על חקיקה. אז אכן החקיקה האחרונה שהייתה יושמה בשנת 2018 וזה תוספת מימון של 15% על ייצוג של שליש נשים בפועל כחברות מועצה. חייבים לקדם את החקיקה בנושא. ראשית, הגיע הזמן להגדיל ל-50%. היום אנחנו מדברים על שליש בחוק הקיים, אין שום סיבה לא להגדיל ל-50%, שיתאפשר כמובן כמו שציינת. במבנה הממשלה הקיים זה כנראה בלתי אפשרי לצערנו. וכן לתת את הדעת על הרשויות האזוריות ועל מגזרים בהם אין כלל ייצוג נשים, כמו שדיברנו קודם, חרדי וערבי. חייבים לשנות את זה. 

בנוסף לחזק את היועצות לקידום שוויון מגדרי ברשויות המקומיות ולתת להן כלים. היום הן חסרות כלים. הקול שלנו, של הנשים, חייב להישמע בכל שולחנות קבלת ההחלטות בכל המגזרים. המגזר המוניציפלי כפי שראינו גם במבצע "עם כלביא" אחראי כמעט על כל נושא הקשור לחיי התושבות והתושבים שלנו ופעמים רבות הוא פועל הרבה יותר מהר ממה שהממשלה מצליחה לפעול ולהגיע. 

חובה עלינו לדאוג לייצוג ראוי של נשים. אני מגויסת לחלוטין למטרה הזאת, ביחד עם חברותיי ראשות הראשויות, וחשוב לי שכל הארגונים פה ישמעו את זה. וביחד עם מרכז השלטון המקומי. אני קוראת לוועדה לנקוט ככל הניתן בצעדים אופרטיביים. אני מזמינה אתכם לראות בי שותפה של ממש לקידום נושא חשוב זה. 

קודם כל תודה רבה. אני אגיד מילה על החירום, כי מטי הזכירה את זה. בחירום כמובן שעשינו את כל מה שנדרש מבחינת חמ"לים וכן הלאה. מה שחשוב לי פה להדגיש זה שנקודת המבט שלי כראש רשות הייתה מאוד חזק על הקהילה. אנחנו לא נפגענו, למזלנו. אבל כל הנושא של משפחות המילואים וכל הנושא של חסרי עורף משפחתי וגיל שלישי וכן הלאה, זה נושא שהיה לי מאוד חשוב כראש רשות לשים עליו את הדגש. ופעלנו מהר גם במיפוי וגם במתן מענים לאוכלוסיות האלה. אני חושבת שזה אחד מהערכים המוספים בניהול נשי, שחי את השטח, שמכיר את השטח. 

אני חייבת לסיים גם בתפילה לחזרתם של כל החטופים וכל חיילינו בשלום. תודה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה רה. יסמין. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >>  

ממש בקצרה. אנחנו היום במרתון של דיונים והם כולם סופר חשובים. קודם כל, איזה כיף להיכנס לחדר שהוא מלא בנשים. כי אנחנו תמיד נאלצות להיכנס לחדר שבו אנחנו המיעוט או ברוב הדיונים האישה היחידה בחדר מלא גברים. אז תודה ככה על רוח גבית כזאת ואנחנו עוברים פה ימים קשים. 

שמונה שנים הייתי חברת מועצה בעיריית באר שבע. דרך לא קלה, לא פשוטה, בלי טיפה של אמונה באף אחד וכל הזמן רק לעודד את עצמנו. השבוע הבן שלי, דיברתי איתו קצת על הנושא הזה. ואז הוא אומר לי 'אמא, אבל מה, את מרגישה שאין שוויון?'. אז אמרתי שאני ארגיש שיש שוויון אמיתי, כמו שאומרים, כשאני אפגוש כל הזמן נשים בינוניות בתפקידים בכירים. כי כרגע אנחנו כל הזמן פוגשים גברים בינוניים בתפקידים סופר סופר בכירים. 

מפה אני הולכת לדיון על כל הבלגן עם הריסות הבתים והמבנים אצל הבדואים. 40 שנה לא מצליחים לפתור את זה. וכל הזמן אני אומרת אלוהים, תנו לנשים. הרי אנחנו נגיע להסכמות, אנחנו נצליח לפתור את זה, אנחנו נצליח לקדם. כל כך הרבה שנים וכלום לא קורה. 

אז רציתי עוד מילה על שיטת הריצ'רץ'. נכון, שיטת הריצ'רץ' היא לא אידיאלית, כי בא לי שנראה שנשים עושות שיטת ריצ'רץ' ומכניסות גברים לרשימות שלהן. אבל עדיין זה איזה שהוא פתרון שכן צריך לחתור אליו במקומות שאין בהן נשים. ממש להכריח את שיטת הריצ'רץ'. זה קיים בבאר שבע. 

זהו, אנחנו שלכן. ומה שאתן צריכות, כל מה שאנחנו יכולות לעזור. תודה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה יסמין. גלית שאול, בבקשה. 

 << אורח >> גלית שאול: << אורח >>  

בוקר טוב. גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר. דלית מכירה אותי כבר הרבה שנים, היא יודעת. קודם כל אני אגיד שכיף להיות בחדר הזה. זו חוויה אמיתית להיות כאן בוועדה הזאת, אחרי שהיא הייתה הבית שלי הרבה שנים כמנכ"לית מרכז רקמן. וצריך להגיד שלבוא לכאן בבוקר הזה כראשת רשות ולעשות את הדבר שהוא אולי לא מובן מאליו בעבודה שלנו כרגע, אבל הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה של כל אחת מהרשויות וכולנו מחויבות לזה. בעיקר כדי לחשוב איך אנחנו פותחות את הדלת לבאות אחרינו. טריה הלונן, נשיאת פינלנד, כבר אמרה את זה מזמן. היא אמרה מה הטעם להישרט עד זוב דם מסדיקת תקרת הזכוכית אם אף אחת לא באה בעקבותייך. והמקום הזה של נשים שיבואו בעקבותינו הוא מאוד חשוב לכולנו. 

אני רוצה דווקא את הדברים שלי לקחת למקום קצת אחר, כי אנחנו באמת נמצאים בתוך הנתונים האלו הרבה מאוד זמן. הם לא משתנים. ואולי דווקא את הבוקר הזה לחשוב איך אנחנו בשלטון המקומי הופכים את המציאות של השלטון המקומי לכזאת שהיא לא תיכבש על ידי נשים כי השכר הוא כל כך נמוך וההתייחסות, וגם את בדברייך אמרת בדרך לכנסת אני חושבת שהשלטון המקומי היום מאפשר כר מאוד משמעותי של עשייה. היא לא מתחרה בכנסת בכלל, היא אולי עשייה שבהרבה מאוד פעמים חיונית לחיים של התושבים והאזרחים במדינת ישראל בדרך שבאמת קשה למדוד אותה. 

אולי אני רק אגיד, אצטט חבר, ראש מועצת שפיר, שהוא היה הראשון להגיע למושב זבדיאל עצמו שנפגע בשבוע הראשון למלחמה עם איראן. והוא אמר יש איזה שהוא רגע שאתה מגיע לשם וכל העולם מצטרף. אבל אחר כך פשוט כולם עוזבים אותך ואתה נשאר לבד. אתה נשאר לבד. הרשות המקומית שלך נשארת לבד עם האתגרים. כל האחרים יכולים להמשיך בחייהם, בעבודתם, אבל אנחנו פה עם התושבים. 

וזה מחייב אותנו לחשוב איזה שלטון מקומי אנחנו רוצים. ואני מסתכלת על הנתונים האלו ואני מבינה למה רק נשים נמצאות שם. המלחמה הקשה שלנו היום, והיא מלחמה קשה, היום במיוחד, על כוח אדם איכותי בשלטון המקומי. ולצערי נשים מתפשרות על שכר הרבה יותר מאשר גברים. ומגיעות נשים, יותר נשים, והדבר הזה לא לכבוד לשלטון המקומי. כי זו לא הדרך שאנחנו רוצים נשים. אנחנו רוצים נשים כמו שלין סיפרה, שהיא מקבלת אותם לתפקידים הבכירים. הן לא נמצאות בתפקידים הבכירים. 

בשלטון המקומי אנחנו יכולים לראות את ההבדל דווקא בהקשר של המועצות האזוריות, יש לנו יותר נשים, יותר נשים שנמצאות כמנכ"ליות, בתפקידים בכירים. אבל אנחנו לא רואים את האפקט שקרה בעקבות החקיקה. במליאות שלנו יש פחות נשים, מיוצגות פחות על ידי נשים. וזה חבל. 

אני מנסה לחשוב איך אנחנו הופכים את השלטון המקומי, שהוא כל כך חיוני, לשלטון מקומי משמעותי ורלוונטי במדינת ישראל. אז כמובן כולם מדברים על לתת יותר סמכויות. זה לא קורה בפועל. השלטון המרכזי הופך להיות יותר ויותר ריכוזי. אנחנו נלחמים על דברים שקשה אפילו להסביר אותם. זה ברמה של החלטות שמנותקות מהשטח. אני אתן אולי דוגמה אחת לאירוע שקרה לנו שבוע שעבר, כי מטי אמרה נדבר גם קצת על המלחמה. 

יום ראשון, נזכיר שיום ראשון זה היה היום שארצות הברית תקפה וכולנו הוחזרנו בעצם חזרה צעד אחורה, כי חשבו שנחזור חזרה למציאות. ובעצם בפועל אמרו חוזרים לחירום. בשעה 15:00 אני מקבלת טלפון מאחד מיישובי קו התפר שלי. עמק חפר היא מועצה אזורית הראשונה שהוקמה בישראל במרכז הארץ. המועצה היחידה שהיא המותניים הצרים בין הים עד קו התפר. בצד אחד יש לנו יישובים, חוף הים, שמונה קילומטר חוף. ומהצד השני של המועצה יש לנו יישובים כמו בת חפר, בחאן, יד חנה, שהם צמודים לטול כרם. 

אני מקבלת טלפון מאחד היישובים, אומרים לי גלית, תקשיבי, בתחילת המלחמה החליטו שמעלים את מספר חיילי הגמ"ר ואת היית איתי שם, ראית מה המשמעות של חיילי הגמ"ר. זה חיילים שמגויסים מהיישוב ושומרים שם. העלו את המספר, כי חשבו שזה חשוב. למספר הרגיל, לא מספר יותר מזה. כי כבר אין חיילי הגמ"ר שנמצאים. אלה היחידים שנמצאים ביישוב. בשעה 15:00 הודיעו להם שבשעה 18:00 ביום הספציפי הזה כולם הולכים הביתה, שולחים אותם. נגמרו המילואים. 

תבינו שהדבר הזה הוא פגיעה כל כך קשה בחוסן. אני כבר לא מדברת על הביטחון עצמו, כן? פגיעה. פתאום עכשיו אומרים להם, ביום שבו החזירו את כולנו רוורס, אמרו לנו כנסו חזרה למצב חירום, כי ארצות הברית תקפה, לא יהיו. יישובים שקרובים לטול כרם. 

מה המשמעות של שלטון מקומי שבאותו רגע אנחנו דיברנו כל ראשי הרשויות של קו התפר, ויש כמה וכמה רשויות שנמצאות סמוך לקו התפר. כולנו הוצאנו מכתב למשרד הביטחון, דיברנו עם האלופים, דיברנו עם המח"טים, דיברנו עם מפקדי האוגדה. עד אני חושבת 19:00 הדבר הזה בוטל. תושבים בכלל לא מכירים את זה, זה לא משהו שמעלים עליו פוסטים. זה לא אירוע שבכלל. אבל זה האירוע שבסוף הוא חלק מהחיים של התושבים. הוא חלק בלתי נפרד מהחיים של התושבים. 

להבין ששלטון מקומי, אף אחד אחר לא ראה את זה. נתנו הנחיה לשחרר. מבחינת המדינה אוקיי, מה הבעיה? זה עוד כוח אדם שהולך הביתה. מבחינת האנשים אלה האנשים היחידים שנמצאים שם בשער, עם נשק, להגן עליהם אם יקרה משהו, ביום הכי מורכב. 

אם אנחנו לא נבין שאנחנו חייבים לחזק את השלטון המקומי, ואנחנו חייבים לדאוג שם לזה שיהיו גם נשים וגם גברים שירוויחו שכר ראוי ויוכלו לכהן בתפקידים כמו שצריך. ויוכלו לעשות את התפקיד שלהם כשליחות. לא כאלו שבאים למשרת ביניים לקבל איזה שהיא התנסות. ותאמינו לי, יש לי שורה של משרות, אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו, כי אין לנו זמן. אבל שורה של משרות שאנשים באים רק כדי להכיר מה השלטון המקומי צריך מבפנים, כמו למשל במחלקת הנדסה, ועוברים אחר כך לתפקידים בשוק הפרטי, כי שם כמובן שמשלמים יותר. 

אבל אני לא רוצה להשוות לשוק הפרטי, אני רוצה להשוות למדינה. כי גם במדינה השכר הוא לא מי יודע מה. אבל עדיין אנשים מגיעים כי הוא יותר טוב. השיאנית של השכר הכי נמוך זה בשלטון המקומי. השיאנית. הרשויות המקומיות זה השיא שלהם בכל המגזר הציבורי. איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות? אני לא רוצה לדבר על שכר של ראשי רשויות, בגלל שהשכר של ראשי רשויות הוא נמוך. אבל אני כן אגיד שמהשכר שלנו נגזר השכר של העובדים שלנו. וכאשר השכר שלנו הוא X כל האחרים עם הרבה פחות. המנכ"ל הוא פחות מאתנו וכל האחרים הם נגזרת של המנכ"ל. והשכר, ראיתם כאן בעצמכם, 9,000-8,000 שקלים לבן אדם שאחראי על מוטת שליטה עצומה. 

אז מה קורה? מגיעות לשם נשים ולא מהסיבות הנכונות. הן מגיעות כי הן מסתפקות בשכר נמוך. והן לא מגיעות למשרות ניהול. והתוצאה של הדבר הזה, שלטון מקומי יותר חלש. ולמי זה טוב שלטון מקומי יותר חלש? לתושבים? לא. אולי למדינה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה. 

 << אורח >> גלית שאול: << אורח >>  

על זה אני רוצה שנתייחס. 

אני כן רוצה לסיים את הדברים שלי בשני משפטים. אחד, לבקש מהחדר הזה כן להחזיר את הנושא של החקיקה גם בשלטון האזורי. כלומר, אנחנו נמצאים עכשיו בזמן שבו אפשר לעשות את השינוי. לקחת את אותה חקיקה שמתייחסת כרגע לנושא של רשימות, להעביר אותה לנושא של השלטון האזורי. יש אפשרות לעשות את זה בכל דרך שהיא. אם לקבוע קווטה, אם להגיד, אין לי שום בעיה באיזה דרך זה יקרה. ויש כבר הצעות חוק. לקחת את הדבר הזה ולשים אותו על סדר היום. זה מספיק זמן לפני הבחירות. 

דבר שני, ואין לי ספר שזה יכול לקרות, שימו לב מה קורה בשלטון המקומי. שכר טוב יותר ישפר גם את המצב של נשים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה רבה גלית. 

עו"ד מורן נגיד, יועצת משפטית. הבנתי שאת גם צריכה ללכת. 

 << אורח >> מורן נגיד: << אורח >>  

כן. תודה גברתי. בוקר טוב, ישר כוח על הדיון היום. בכלל היום הזה של שלטון מקומי ששם במוקד את הזירה המוניציפלית הכול כך חשובה. באמת, נאמרו כאן דברים חשובים. אני לא אחזור, אני רק אדגיש שדוח מבקר המדינה באמת מצייר תמונה די עגומה ומצביע על פערים מגדריים בולטים לרעה במוסדות השלטון המקומי בישראל. הפערים האלה הם מדאיגים. אני כן הייתי רוצה להתמקד במישור של שיעורן הנמוך של נבחרות בשלטון המקומי, כתופעה מטרידה, לטעמי מטרידה ביותר מכמה סיבות. 

את הזכרת את זה שהשלטון המקומי הוא פעמים הרבה המקפצה הנדרשת להיכנס לזירה הפוליטית הלאומית. אנחנו מסתכלים על כמעט שליש מחברי הכנסת הם בעלי רקע מוניציפלי קודם. אז זה לא שהשלטון המקומי פחות חשוב מהשלטון המרכזי, אבל זו בהחלט זירה משמעותית להשפעה ולכן היעדר השפעה בזירה המקומית זה אומר גם היעדר השפעה במרחבים נוספים וכך צריך להתייחס לזה. שזה מעבר לגבולות המוניציפליים. 

כשאנחנו מדברים על השלטון המקומי, שזו הזירה הפוליטית הנגישה ביותר לאזרחים ובעלת ההשפעה הכי משמעותית על מרבית מהזכויות שלנו כאזרחים, אנחנו מבינים ששיעורן הנמוך של נשים במוקדי קבלת ההחלטות האלה ובמגזרים מסוימים וברשויות מסוימות העדרן המוחלט של נשים במוקדי קבלת ההחלטות, זה אומר היעדר שליטה ויכולת להשפיע על מרחב החיים הכי קרוב והכי מיידי. 

כשאנחנו נמצאים באקלים ציבורי שבשנים האחרונות מבין את התפקיד המרכזי שהשלטון המקומי ממלא בחיי אזרחים ויש איזה קריאה ותמיכה ציבורית הולכת וגדלה, להגדיל את המשאבים והסמכויות והתפקיד של השלטון המקומי. אנחנו צריכים להבין שלבנת היסוד של שלטון מקומי משפיע חיוני ויעיל לאזרחים נמצא בדמוקרטיה המקומית. וכאשר הדמוקרטיה המקומית נמצאת בגירעון דמוקרטי מגדרי כל כך חריף אנחנו לא יכולים באמת לצאת בקריאה משמעותית לעשות את זה. זאת אומרת, התיקון חייב לבוא במקביל. חיזוק השלטון המקומי, ביזור סמכויות כלפיו, הפיכתו לזירה הרבה יותר משמעותית לאזרחים בישראל חייבת לבוא עם תיקון מקדים של המקום בתוך המרחבים הנבחרים המקומיים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

איך את מציעה לעשות את זה?

 << אורח >> מורן נגיד: << אורח >>  

אנחנו הגשנו נייר עמדה מפורט. אנחנו חושבות שצריך להתמקד בשלושה מישורים מרכזיים. אחד מהם בעצם חקיקה ובעיקר חיזוק תמריצים כלכליים להצבת נשים בראש רשימות למועצת הרשות וברשימות עצמן. תמריצים הקיימים הם לא מספיק משמעותיים. אנחנו רואים, הדוח מצביע על זה שהם לא באמת הצליחו לחולל שינוי. מזערי, אבל בטח בלתי מספק. 

השני זה חיזוק באמת מעמד והתפקיד של של יועצות לקידום מעמד האישה, כפונקציה שהיא יותר מעורבת בתהליכי קבלת החלטות. וזה יכול להיות תמריץ להביא לתיקון ברשויות שבהן אין נשים בכלל. אנחנו מציעות למשל שבמועצות מקומיות שאין לפחות שיעור של 20% נבחרות יהיה תפקיד סטטוטורי ליועצות שיהיו להן סמכויות להשתתף בתוך ועדות, ועדות הנהלה, בתוך ועדות חובה. וכך בעצם נכפה או נייצר איזה שהוא תמריץ למעורבות של נשים, גם אם זה לא מתרחש בזירה הנבחרת. גם אם זה הוראת שעה, גם אם זה משהו שאמור להיות, זה לא תקין, אבל עד שזה יתרחש אי אפשר להשלים עם העובדה שיש שולחנות מלאים שמקבלים החלטות בתחומים של רווחה, חינוך, בריאות, תכנון עירוני, שאלה נושאים שנמצאים בליבת החיים שלנו, שאין נשים, בכלל לא נמצאות שם. אי אפשר לקבל את זה בשתיקה. עד שהמצב לא יתוקן צריך לחשוב על דרכי ביניים לתיקון. 

במישור השלישי זה כמובן חיזוק המודעות, פעילות בשדה החינוכי והציבורי וליווי ותמיכה כמובן בנבחרות או נבחרות פוטנציאליות. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה. תודה גם על הדברים הפרקטיים. אנחנו ניקח את זה כמו שאומרים מכאן. חה"כ שלי טל מירון, בבקשה. 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>  

תודה גברתי יושבת-הראש. קודם כל תודה ענקית לחה"כ מטי וחה"כ נאור על כינון כל הדיונים החשובים האלה בוועדות ביום המיוחד הזה של השלטון המקומי. 

קודם כל, אני חייבת להגיד, יש לי דז'ה וו. אני לא יודעת אם גם לכם. אבל בשנתיים וחצי שאני פה אני זוכרת הרבה דיונים כאלה. זה לא דבר רע, זה חשוב שאנחנו מעלים את זה על סדר היום. זה חשוב שאנחנו מדברים את זה. ברור שנמשיך לעשות את זה. אבל אני תמיד בודקת יעדים מול השגת היעדים. אתם יודעים, תוכניות עבודה ומה שנהוג לעשות גם בחברה האזרחית ולא בבית הזה. 

לצערי, בתכלס, לא התקדמנו. לא התקדמנו לא בבית הזה, לא בשלטון המקומי ולא בעוד הרבה ספרות אחרות. אני חושבת שהפוך, אנחנו בנסיגה ונסיגה לא טובה. תודה לאל שיש את הנשים המופלאות שיושבות מסביב לשולחן הזה, סליחה מכל הגברים, שעוסקות בזה ביום יום. כי הן באמת רוצות לקדם נשים, אגב, בזכות היכולות שלהן וההישגים שהן מביאות ולא בגלל שום סיבה אחרת. 

רציתי להגיד, אתם יודעים, אתמול ניהלתי פה את הוועדה ודיברתי על ענבר שלנו, שהיא החטופה האחרונה בעזה. אתם יודעים, תואר מפוקפק להיות החטופה האחרונה בעזה מבין ה-50. וכל הזמן חשבתי לעצמי, ואני כל הזמן אומרת את זה ב-634 ימים האחרונים, מה היה קורה אם היו לנו יותר נשים בשולחן מקבלי ההחלטות בנושא עסקת החטופים, בנושא הנשים החטופות שלנו. אלה שלצערנו אינן בחיים, אבל אלה שהיו בחיים. והאם היה אפשר להציל חלק מהנשים שהיו בחיים ואינן יותר בחיים או שעברו אלימות מינית קשה וכו'. ואני חושבת שאחד הדברים שהיו הכי חסרים זה נשים שיישבו בממשלה, בקבינט, בשולחנות מקבלי ההחלטה, שהם מחליטים החלטות כל כך גורליות לחייהן של נשים ואין פרספקטיבה נשית בשולחן. בעיניי זה קודם כל ולפני הכול. 

אני רוצה להגיד בעיקר לנשים שאולי צופות בנו עכשיו, בעיקר אולי נשים צעירות. אני תמיד אומרת את זה בדיונים האלה, שהן חוששות לעשות אולי את הצעד בגלל הרבה חסמים, בגלל הרבה סיבות. שלא יפחדו לעשות את הצעד. חלק מהחיים זה לנסות ולהיכשל, חלק מהחיים זה לנסות ולהצליח. גם אני ניסיתי להיכנס למועצת העיר בתל אביב ב-2018 ולא נכנסתי והיום אני חברת כנסת. אז זה חלק מהתהליך שלנו ולא צריך לפחד. גם אם לא מצליחים, מתחילים את הדרך. פוליטיקה זה עולם מורכב, זה גלגל שמסתובב, זאת רכבת הרים. לפעמים אתה למטה ולפעמים אתה למעלה וצריך סבלנות ואורך רוח. ואני קוראת לנשים לעשות את הצעד ולא לחשוש. אני בטוחה שכל אחת מהנשים בשולחן הזה תשמח ללוות ולעזור ולעודד נשים שיש להן את הספק הזה. שהן מתלבטות אם הן רוצות או לא רוצות. 

אני חושבת שגם בנושא חקיקות, גם בכנסת הזאת, אפילו מטי, שהגישה המון הצעות חוק בהקשר של קידום נשים, של נשים בדירקטורים, כל מיני צעדים שאנחנו מנסים לעשות ולצערי הרב מאוד, ואני אומרת את זה באמת בצער רב, כי בעיניי זה לא צריך להיות פוליטי, הממשלה הזאת לא מאפשרת לנו. היא לא מאפשרת לנו לקדם את החקיקות האלה. ודווקא מהמקום הזה אני חושבת שיש לנו מעט שרות בממשלה הזאת, אבל יש לנו שרה לשוויון חברתי, עם משרד שאמון על התחום הזה. ואני קוראת למשרד הזה להביא חקיקות ממשלתיות לקידום נשים. ראינו בעבר שזה עובד, זה מצליח, שזה פורץ את הדרך ומשם אנחנו ממשיכים קדימה. 

אני רוצה להגיד שאני הייתי קצינה בחיל האוויר שבע שנים. ממש לפני שהתגייסתי, אני לא רוצה לגלות את הגיל שלי, אבל זה די יחשוף, היה את בג"ץ אליס מילר. והיום אני כל כך מתגאה בחיל האוויר שהוא הבית שלי, שירתי שם שבע שנים ומילואים הרבה שנים. בטח אחרי השבועות האחרונים, איזה גאווה ענקית בלב. לראות את כל צוותי האוויר עם הנשים המצוינות האלה ששמענו עליהן פה. אגב, לא רק באוויר, גם על הקרקע וגם בהגנה אווירית ובכל המערכים שראינו במלחמה הזאת. בחץ, בכיפת ברזל ובצוותי התחזוקה ובכל מקום. להגיד שזה אפשרי. זה אפשרי ואפשר לעשות את זה. ואפשר לקדם את זה. צריך לרצות, צריך לעשות, צריך להיות אקטיביים, לא רק לדבר על זה. 

אז אני רוצה להודות על הדיון זה ולחזור שוב, שזה הכול עניין של סדרי עדיפויות. אם הממשלה הזאת תחליט שבסדרי העדיפויות שלה נשים, קידום נשים, שוויון מגדרי ועוד הרבה תחומים שקשורים בנשים, יהיה אפשר לקדם את זה. עד שמקבלי ההחלטות לא שמים את זה בראש סדרי העדיפויות זה לא יקרה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה. יש לי אפס ציפיות מהשרה. היא גם מושעית כל חודש יולי בזכות זה שהיא קראה לי המסטיק שנדבק לסוליה של הרגל שלה. אז סליחה שיש לי אפס ציפיות. לפחות לא בכנסת. 

נמשיך. יש לי כאן כמה ארגונים חברתיים וכמה חברות מועצה, אז אני אשלב כל הזמן. יעל יחיאלי ממיזם 5050. ביקשת, גם את צריכה ללכת. רק אני מבקשת קצר, וכך נוכל לשמוע, יש כאן מלא נשים חשובות שצריכות לדבר. 

 << אורח >> יעל יחיאלי: << אורח >>  

תודה מירב בן ארי. אנחנו ביום ה-634 למלחמה, יש 50 חטופים בעזה ואין דבר יותר חשוב. אני רוצה להגיד עוד משהו על הדיון שהיה פה בכנסת אתמול, על ההדחה של חה"כ איימן עודה. אין מצב שההדחה לא תפגע בנשים ולכן אני קוראת לכל מפלגות האופוזיציה להתנגד לדבר הזה. זה לא ייגמר בהדחה אחת. 

אז קוראים לי יעל יחיאלי, אני ייסדתי את מיזם 5050, יום אחרי הבחירות לכנסת הזאת, כשראיתי את המספרים מתחילים לרדת. אני רוצה קודם להגיד למי שאומר שהמצב נהיה יותר גרוע, התשובה היא שהמצב לא נהיה יותר גרוע. תסתכלו על המספרים. בשלטון המקומי יש עלייה, גם במספר ראשות המועצה, זה אחת, אבל זה עדיין עלייה. מספר חברות המועצה עלה. וגם מספר המנכ"ליות עלה. בסדר? המצב בישראל מעולם לא היה טוב. מעולם לא היו 50% נשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות. אבל זה לגבי העבר ואנחנו עם הפנים קדימה לגבי העתיד. 

שבוע שעבר נפטרה אחת מראשות המועצה הראשונות בארץ. ב-1989 זיוה בן דרור, 1989 היא הייתה ראשת מועצה, אחת הראשונות בארץ. והיא הייתה ראשת מועצה מטעם הליכוד. כי פעם הליכוד קידם שוויון מגדרי, כי זה לא קשור לא לימין ולא לשמאל, זה קשור להיגיון בריא ולשוויון. 

אין שוויון שמגיע מעצמו. אני אגיד עוד משהו לגבי הליכוד. לפני 35 שנה בדיוק חברות מרכז הליכוד ביקשו להטמיע 25% נשים ברשימה. עברו 35 שנה, הבקשה שלהן לא התקבלה ומעולם לא היו 25% נשים בליכוד. כלומר, פעם הליכוד היו מפלגה שמקדמת שוויון מגדרי וזה כבר איננו ככה. 

יש מעט מפלגות שמקדמות שוויון מגדרי. יש לנו בחירות בקרוב, אני מקווה. יש כיום רק מפלגה אחת שבה יש 50% נשים וזאת הדמוקרטים. בכל שאר המפלגות אין 50-50. אז אני פונה כאן לחברות הכנסת במפלגות שלכן, תדאגו שיהיו 50-50 ריצ'רץ'. והשיטה היא לחץ ציבורי על ראשי הרשימות. זה מה שעשינו בשלטון המקומי. הגענו לזה שמאות רשימות היו בפעם הראשונה 50-50 ריצ'רץ' ובאופן לא מפתיע אותם ראשי ערים שהתחייבו ל-50-50 ריצ'רץ' גם חלקם מינו מנכ"ליות ומהנדסות ומספר המנכ"ליות נכון בשלטון המקומי עולה. מספר המהנדסות עולה. כלומר, אנחנו חייבות את הגברים שותפים לנו לקידום שוויון מגדרי. 

גם בחדר הזה, ביום שיהיו כאן 50% גברים אז שוויון מגדרי יהיה יותר חשוב. נשים לא יכולות לבד לקדם שוויון מגדרי. אז בואו נתחייב שאנחנו נצביע רק לרשימות שיש בהן 50-50 ועד אז, ויהיו בחירות, וכאשר יהיו בחירות עד אז אנחנו נשקיע. שוב, כל אחת מחברות הכנסת וכל אחת ואחת כאן למי שהולך להצביע. רק למפלגות שיש בהן 50-50. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה רבה. עכשיו חה"כ שרון ניר, בבקשה. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

תודה רבה גברתי. קודם כל, תודה על הובלת הדיון החשוב הזה. אני רוצה לדבר בכלל על קידום נשים למוקדי קבלת החלטות ועל שוויון מגדרי ולעשות זום אין לתוך השלטון המקומי שהוא כל כך חשוב. 

השלטון המקומי באמת מרכז את כל תחומי החיים. הוא מרכז חינוך, כלכלה, רווחה, חיים ואיכות חיים, שבדרך כלל שם נשים נמצאות בעמדות מפתח, בטח בכל האזורים האלה, בטח במוסדות החינוך אנחנו רואים יותר מורות מאשר מורים. לכן השאיפה היא שדווקא שם אנחנו נראה איזה שהיא התגברות הולכת וגוברת של נשים שממילא מנהלות את תחומי החיים ואת איכות החיים בשגרת היום יום. שם אנחנו צריכים לראות אותן גם מובילות את המדיניות. זה המקום הכי טבעי, בואו נגיד, לקדם נשים. 

לא כל שכן, אני חושבת שקידום נשים לאזורי קבלת החלטות גם ברמה של השלטון המקומי היה לא קל. גם ברמה של הפוליטיקה הארצית ובטח בארגונים, זה צריך להיות אינטרס בכלל של הארגון. זה אינטרס ציבורי, זה לא אינטרס של נשים. קידום נשים למוקדי קבלת החלטות זה לא כדי לקדם נשים, זה כדי לקדם את הארגונים. 

לכן אחד הדברים החשובים שאנחנו צריכים לעשות בהקשר הזה, זה באמת לייצר גם קבוצות השפעה בכיוון הזה. וקבוצות ההשפעה האלה צריכות להיות לא רק של נשים, אלא של נשים וגברים שהם מאמינים במנהיגות נשית. 

אני רוצה לומר שאנחנו כאן בעיקר מהאופוזיציה לצערי מובילים לא מעט יוזמות חקיקה. אני ממש לפני כחודשיים בכנס האחרון העליתי הצעת חקיקה שהיא אומרת רגל בדלת. נקבע שבכל הרשימות בכנסת יהיו 30% נשים בכל עשירייה. כמובן שהיוזמה הזאת לא קיבלה את תמיכת הקואליציה, לצערנו. עדיין רואים בקואליציה מפלגות שאין שם נשים. שלנשים יש רק זכות לבחור, אבל לא להיבחר. זה פשוט אנומליה מובנית שהיא לא סבירה והיא לא נכונה. 

אני רוצה להגיד לכם, אחד הדברים החשובים, אני אומרת את זה מניסיוני כיועצת רמטכ"ל לענייני מגדר בתוך הצבא, זה לייצר קבוצות השפעה ו-networking. אחד הדברים הכי חשובים שבסוף מקדמים נשים זה הקבוצות האלה של המנטורינג, של השפעה של לתווך, לדבר את הנושא הזה לנשים שפתאום נפתחות להן העיניים. אומרים להם רגע, רגע, אתן לא רק תבחרו, אתן תבחרו ותיבחרו ופשוט לגלגל את הבעיה לקדמת הבמה ולעורר את המחשבה גם בקרב נשים. 

קבוצות השפעה כאלה של נשים, מעבר לעובדה שיש להם כוח עצום, כי כאשר נשים מתארגנות בקבוצות השפעה יש לזה כוח עצום. הן בסוף מייצרות גם איזה שהוא סוג של תובנה, תודעה ובהכרח חשיבה של נשים שהן יכולות. שהן יכולות להוציא מהכורח לפועל את המשנה שלהן. שהן יכולות להעז. התעוזה היא לפעמים מה שחשוב. ועוד יותר משמעותי להגיד שהקבוצות האלה מאוד מלחיצות את הגברים שבדרך כלל שומרים על הכוח אצל עצמם. אז כשיש קבוצות כאלה, תסתכלו תמיד על קבוצות כמו מלכת המדבר, networking של נשים, קבוצות העצמה וכדומה, זה מאוד מלחיץ כשיש קבוצות כאלה שנוצרות ובאות לידי ביטוי. 

אני חושבת שאנחנו דווקא בגלל שאתם נמצאים בשלטון המקומי, צריכים לעודד קהילות נשים בשלטון המקומי שחושפים וגם שמים ומדברים על הבעיה ומעודדים גם את הרצון של נשים לבחור, להיבחר ולבוא לידי ביטוי. ואת כל היוזמות הטובות האלה לתרגם לעשייה. 

גברתי, תודה רבה על הדיון הזה. אני רוצה גם להגיד תודה ליוזמי היום החשוב הזה, גם לחה"כ מטי צרפתי ולחה"כ נאור שירי. אני חושבת שאנחנו יש לנו כבר מסה של נושאים שאנחנו נצטרך לעשות בתחום הזה כאשר נבנה פה באמת ממשלה שתעבוד למען הציבור ובשביל הציבור ולמען האינטרס הציבורי. את כל היוזמות הטובות האלה שאנחנו עכשיו מנביטים אנחנו גם נקצור בממשלה הבאה, נקווה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה רבה שרון. אני חוזרת לד"ר אורית רישפי, יו"ר עמותת כ"ן. חזרת, בבקשה. 

 << אורח >> אורית רישפי: << אורח >>  

אתן יודעות, עשו לנו יום לולייני. הנושא הכללי של השלטון המקומי הוא חשוב באותה מידה. אני לא אוסיף על מה שנאמר. נאמרו כאן דברים, אני לא אחזור על מה שנאמר. 

אני רוצה לתת איזה שהוא כיוון אחר. הכיוון שהעמותה כרגע עובדת עליו ואני חושבת שהוא ייתן לנו את ההסתברות הטובה ביותר להתקדם באופן משמעותי. כי התקדמנו. איך אמרה מישהי? התקדמנו באחת. בראש רשות אחת מ-15 ל-16. ואני לא יודעת אם כולן מודעות למאמצים האדירים. קמו ארגונים חדשים שפועלים, נשים התגייסו, כולן יודעות היום ויודעים מה שפעם לא ידענו, המספרים ידועים. 

אז אני חושבת שצריך באמת להתפקס על התוצאות. אז אחד הדברים הוא פשוט להיות נחושות ולא לוותר. ויש לזה מחירים. ישבתי בדירקטוריון ונלחמתי לזכויות נשים, קיבלתי בעיטה. לא קיבלתי את הקדנציה השלישית. אבל בשתי הקדנציות שהייתי עשיתי. 

אז אנחנו צריכות להכשיר את הנשים. יושבת פה הרשות למעמד האישה, שאני חייבת להגיד שיש לנו איתם שיתוף פעולה טוב ואנחנו כן עושות דברים. ומרכז השלטון המקומי, כן נעשים דברים. יש לנו שיתופי פעולה. אנחנו חייבות, כל אחת מאתנו וכל החברות והחברים שלנו, להיות מפוקסות על התוצאות.

בתוצאות זה אומר שכאשר יבואו למכור לנו לוקשים בבחירות הקרובות ויגידו לנו כן, אפילו עשינו רשימת ריצ'רץ', אבל באיחוד בין המפלגות אין ברירה, אז אנחנו צריכות להיות שם, להגיד יש ברירה. זה צריך להיות השיקול. 

אנחנו בתקופה קשה מאוד מבחינה לאומית ומדינית. יש סוגיות מאוד הרות גורל, חיים ומוות, אין ספק. אבל אם אנחנו לא ניקח עכשיו, למה עכשיו? כי עכשיו אנחנו בשאלות. כי עכשיו גם אלו שמסתכלים מסביב הם יודעים שאנחנו יודעות. אז אני חושבת שעכשיו זה הזמן לשים את זה על השולחן ולהגיד שזה הנושא שמכריע. זהו. ולא לחכות יותר. אנחנו עושות צחוק מעצמנו. המחקרים של ה- world economic forum, עוד פעם, יצא עכשיו ה-gender gap החדש של 2025, אז ירדנו מ-148 שנים ל-134 אם אני מדייקת במספרים. עושים מאתנו צחוק, מושכים אותנו באף. 

אז לא, אני חושבת שאנחנו צריכות, ויש לזה מחירים, נכון, יש מחירים. כל אחת צריכה להסתכל לעצמה גם במראה בבית ולהגיד יש לזה מחירים. פחות נחמדה, פחות אוהבים אותך לפעמים בדירקטוריונים, פחות הבעלים של החברות לפעמים לא כל כך שמחים שאת באה לארוחת ערב. השכנה ממול אמרה בעלי לא רוצה לראות אותך יותר. בסדר. אבל זה הדבר, אני חושבת שכל מה שכולנו פה עשינו, ועשינו ועושות, ובאמת עובדות קשה. עכשיו זה לשים מקום ראשון, זה הדבר שלנו. וכל השאר ממילא אנחנו לא מצליחות כרגע לפתור. אבל את זה ואנחנו נגיע. 

אני רוצה להזכיר, מדינת ישראל מחויבת ל- 50-50 by 2030. המדינה הרימה יד יחד עם כל המדינות החברות באו"ם וכשאני מדברת על ה-SDG, Sustainable Development Goal אז קיבלתי כמה פרצופים לא, זה משעמם, זה לא זה. זה זה. כמו שכולן יודעות איך אנחנו בעניין של איכות הסביבה, איך אנחנו בנושא של צמצום פלטות CO2? כולם יודעים להגיד. אנחנו לא משהו. אנחנו בפער כזה וכזה. אז גם אנחנו בדיוק מאותו מסמך, מאותם 17 יעדים של האו"ם, אנחנו גם בפער כזה. ואת הפער הזה צריך לתקן. 

אז לא להתבייש, אני באמת אני באופן אישי בוודאי, בעמותות שאני פעילה, גם את עמותת כ"ן ואני אציין גם את פורום אח"מ שמכשיר חברי וחברות מועצה כבר הרבה מאוד שנים כדי שיהיו באמת חברי וחברות מועצה טובים, עם דמוקרטיה. אני לא אחזור באמת על מה שגלית אמרה ומה שלין אמרה, שהשלטון המקומי הוא חשוב. אז אני חושבת פשוט ללכת הביתה ולהחליט שעכשיו זה הזמן. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה. 

 << אורח >> אורית רישפי: << אורח >>  

משפט אחרון, להזכיר לעצמנו האלף השלישי הוא האלף הנשי. ככה התחיל המילניום הזה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

טוב מאוד. תודה. מבונות, את רוצה להמשיך? כי נייר העמדה שלכם משותף. סתו?

 << אורח >> סתו בן עוז: << אורח >>  

כן, תודה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אוקיי, אז תמשיכי את מה שנאמר. 

 << אורח >> סתו בן עוז: << אורח >>  

כמו שהצגנו בנייר עמדה, כאשר נשים מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות כל המערכת פגומה. זה גם המעמד של היועצות לקידום מעמד האישה שיורד וזה גם היעדר נשים בדרגי ניהול. ואנחנו באמת רואות שבשנה האחרונה אנחנו ערכנו סקר בקרב 50 חברות מועצה שנבחרו לכהן ברשויות המקומיות והאזוריות מכל הארץ. ושאלנו אותן מה הן צריכות. בעיקרון חזרו אותם דברים שנאמרו פה: מנטורינג, קהילה, הכשרות. וזה גם לא צריך להיות בהכרח רק הכשרות מאוד מאסיביות, אלא גם בהתאם למציאות המשתנה. יש עכשיו מצב חירום, אז הרשות לקידום מעמד האישה יכולה להוציא הכשרות שיעזרו להן לקדם נשים במצב חירום. יש עכשיו העברת תקציב, זום על העברת תקציב ומה הכלים שהן צריכות. ובאמת להנגיש להן את העבודה ברשויות המקומיות כדי שהן יוכלו להנגיש הלאה. אז הן מחפשות גם את המידע וגם את הקהילה, יד ביד. זה מאוד חשוב לנשים וזה גם הדרך לקדם נשים במוקדי קבלת החלטות. 

מעבר לזה, כתנועת שטח, יש לנו קהילה של משקיפות. שאלה נשים שמתעניינות ברשות המקומית שלהן ואיך מתקבלות ההחלטות. הן מגיעות לישיבות מועצה והן יושבות שם עם חולצה אדומה ומשקיפות על הנעשה. ואנחנו רואות שכאשר הנוכחות שלהן בחדר, כשהן נמצאות בחדר, כשיש נוכחות שלהן בחדר ההחלטות משתנות. אנחנו רואים שפתאום שמים דגש על נושאים מגדריים שבדרך כלל נשארים מחוץ לחדר. אנחנו רואות שפתאום מגיעים לדבר איתן, לשמוע מה התושבות צריכות. וזה עושה הרבה אימפקט. גם אם אנחנו לא במוקדי קבלת ההחלטות, עצם זה שאנחנו בקהילה, בוועד הורים, בנוכחות, במה קורה סביבנו זה משפיע. נוכחות של נשים בחדר משפיעה בכל דרך. 

אז יש פתרונות והם ברורים לכולנו. אנחנו יודעות מה צריך לעשות כדי לקדם נשים בפוליטיקה המקומית, אבל אין תקציבים. וזאת הבעיה. שאין תקציבים לא מהמדינה וגם עמותות נשים מאוד מתקשות לגייס תקציבים לנושאים האלה ולא רצים לתרום. 

אני חושבת שזו לא גזירת גורל, זו מדיניות מכוונת. וצריך לשים פה את הדגש, לשמוע את הרעיונות החשובים שעלו פה בוועדה ולהקצות לזה משאבים ותקציבים, גם מרשות לקידום מעמד האישה וגם ממשרד הפנים. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אני רוצה להגיד לך רק, שלי, אני גם אתן לך את זה. שלי אמרה, אני דווקא חושבת שיש שינוי. ואני חושבת שאחד השינויים זה ארגוני החברה האזרחית. גם אם בכנסת את צודקת ובממשלה. אני חושבת שמה שארגוני החברה האזרחית וגם בונות, בעיקר הכניסה שלכן בשנתיים האחרונות, מאוד משמעותי. אני לא אתערב לכם, אני רק באתי להקשיב. אבל אני חייבת להגיד לך שאתמול חזרתי ב-23:00 מהמליאה וראיתי את הכתבה על טאיסיה. הגעתי, הטלוויזיה הייתה דלוקה והראו אתכן מלוות אותה שם בהפגנה בהופעה של אייל גולן. סתם, אני אידחף ואני אגיד לכן כל הכבוד. אני חושבת שהכניסה שלכן לחיים הציבוריים מאוד משמעותית. 

אני אגיד עוד משהו גם, שראיתי שם נשים צורחות עליהן. אני לא יודעת מי מכן ישבה וראתה את זה אתמול. זה היה בתוכנית של גיא פינס, אבל הטלוויזיה הייתה פתוחה. וראיתי שם נשים צורחות עליהן. ותקשיבו, כמה שאני שנים בתחום, קיבלתי אגרוף לבטן. 
 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

טאיסיה מדהימה. גם הייתה פה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, אבל הייתה ילדה שהתראיינה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מיקה, הילדה בת תשע שדיברה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כן. אבל הנשים שם שעמדו, באמת, אני לא יודעת, בטוח שהמשפחות שלהן, חברים שלהן, ראו אותן. פשוט גועל נפש. גועל נפש, אין לי מילה. כאילו, את בת. לפחות, סליחה שאני קצת, פשוט תסתמי. מה? את עוד הולכת וצועקת על טאיסיה? בסדר, את לא מתחברת. אבל ללכת? בושה וחרפה, הייתי חייבת להגיד. פשוט ראיתי את זה אתמול בלילה. כל הכבוד על העבודה הזאת. באמת. 

 << אורח >> גלית שאול: << אורח >>  

לכן הסיפור של החינוך המגדרי הוא מאוד חשוב. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

נכון. אבל את יודעת, עוד יותר, אני מסכימה איתך. גם לדעתי גברים שצרחו שם זה גועל נפש. אבל לראות נשים שם. לא משנה, היה לי חשוב, כי באמת. אושרה, אני אתן לך בסוף להתייחס, כי יש פה כמה דברים שעולים ואחרי זה אנחנו נשמע אותך. 

נעמה זרביב משוברות שוויון. 

 << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>  

תודה רבה מירב. אני רוצה להגיד כמה נקודות: אחת, יש לנו שוויון הזדמנויות מזמן ושוויון בתוצאות פוגע בנו. כל החוקים האלה פוגעים בנו בשני דברים: גם הם מכניסים נשים פחות מקצועניות, פחות מקצועיות. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

איזה חוקים? על מה את מדברת?

 << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>  

כשאנחנו מחייבים 50%, 30%, 20%. כשאנחנו שואפים וכשאנחנו מנסים להגיד 50-50, תבחרו רק מי שהיא מתחייבת ל-50-50 אנחנו גורמים להכנסה של או נשים פחות מקצועיות. 

 << אורח >> גייל שורש: << אורח >>  

את מעליבה. את מדברת כאן דברים - - -

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

גייל, אני ראיתי שהוועדה קצת מנומנמת. תכף כולכן תתעוררו, אני מבטיחה לכן. 

 << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>  

סליחה, נראה לי שמותר לדבר כמו שדיברו פה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

בטח שמותר, אני גם שומרת על זכותך. 

 << אורח >> לין קפלן: << אורח >>  

מותר. אבל אם אפשר לבסס את הדברים על משהו. זה מבוסס על משהו?

 << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>  

בוודאי שזה מבוסס. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

שנייה, תנו לנו, היא בזכות הדיבור שלה. 

 << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>  

בואו נגמור. אני אגיד כמה משפטים ואז אפשר לשאול שאלות או לעבור למישהו הבא בתור. אני מצפה שיהיה פה כבוד ותודה מירב על זה. יפה מאוד. 

אז קודם כל זה גם פוגע במקצועיות וגם מכניס צל של שריון. לא מאישה אחת ולא משתיים שמעתי את הדבר הזה שגם אני, שהייתי מנהלת הרבה מאוד שנים עדיין מנהלת, וחסר למישהו שהיה אומר אה, קיבלו אותה כי היא אישה. זה פשוט מקטין אותנו, זה לא נכון. אלה הנקודות העקרוניות. 

הדוגמאות שאני רוצה לתת כאן זה רק שתי דוגמאות מתוך מה שעלה עד עכשיו. למשל יש לנו את אורית סטרוק בקבינט. ולא שמעתי שבח על זה שהיא נמצאת בקבינט. אז כשאנחנו לא רצים לפי אישה או איש, אנחנו רוצים לפי מקצועיות. ואורית היא מאוד - - -

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>  

יש נשים רעות. 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>  

אם היה לנו משהו לשבח על היותה בקבינט, היינו משבחים. אבל אין לנו מה לשבח על היותה בקבינט. 

 << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>  

רגע. אמרנו שלא - - -

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>  

היא לא מחזירה חטופים, מתנגדת לעסקאות ומתנגדת להחזרת נשים חטופות למדינת ישראל. 

 << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>  

סליחה, סליחה. 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>  

אז שבח לא תשמעי פה. 

 << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>  

סליחה, בבקשה. אני מבקשת לדבר. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

רק לשלי. 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>  

לי מותר להגיד מה שאני רוצה, כי אני חברת כנסת, עם כל הכבוד. 

 << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>  

יפה שמותר לך. סבבה. 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>  

חברי כנסת. 

 << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>  

יפה. אז בדיוק מה שאמרתי. אורית מייצגת מדויק את דעתי. ואם אנחנו רוצים נשים זה לא רק נשים שחושבות כמוך, גברת חברת כנסת. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, לא, גברת נעמה. שיבחת אותי על זה שזה, אני מבקשת ממך. 

 << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>  

צודקת, לא ככה, בכבוד. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא מתאים. 

 << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>  

יפה. אז קודם כל, לא שמעתי שבח לאורית סטרוק. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

את גם לא תשמעי, את יכולה לעבור לנקודה הבאה. 

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>  

לא תשמעי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

על מה שבח?

 << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>  

כי זה חוזר. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אבל נעמה. את אמרת, העלית נקודה. ציפית. לא יהיה כאן דברי שבח ואת יכולה לעבור לנקודה הבאה. 

 << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>  

סבבה. אז אני אומרת שזה חוזר על הצביעות. כי כאשר אומרים לקדם נשים לכאורה היו אמורים לשמוח בכל קידום של נשים. אז זה בדיוק הנקודה. 

עוד נקודה, כאשר אומרים לבחור 50-50, זה הדיון שלנו מול 50-50, דיון מוכר. כאשר אומרים 50-50 אני מאוד מקווה שאנשים יבחרו לכנסת או לאן שצריך לבחור מפלגות אך ורק לפי האידיאל שלהם ולא לפי 50-50. כי שוב, זה מקטין, זה מכניס נשים לפעמים פחות מתאימות. אני רוצה שמי שתיכנס תהיה חזקה בדעות שאני מעוניינת לייצג אותן. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תנשמו. 

 << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>  

תודה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אנחנו אנשים ליברליים ודמוקרטיים, אז עד הסוף. 

 << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>  

בקיצור, סיכום. יש שוויון הזדמנויות, העולם פתוח. השוויון בתוצאות פוגע בנו, נקודה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה רבה. ועכשיו אני אגיד לך, נעמה, משפט אחד. אם לא הייתי בריצ'רץ' בשריון, לא, אם כחלון לא היה מקפיד שאני אהיה בריצ'רץ' לא הייתי נכנסת לכנסת. על כל מקום שלי התמודדו קרוב ל-500 גברים. אם לא ההתעקשות שלו לעשות ריצ'רץ' של 50-50 לא הייתי כאן. אני מודה שהלוואי ויום אחד אישה תחליט לעשות ריצ'רץ' בין גברים לנשים. אבל כל עוד אין שוויון במדינת ישראל, כל עוד היא מחכה לגט שלה והיא מסורבת גט וכל עוד בכל מקום במדינת ישראל, בכל מקום, אין שוויון, כולל במקום שאת יושבת בו, אז כן, אנחנו נקפיד לקדם נשים. 

ואת יודעת מה? אני בטוחה, אגב, שהיו 100 גברים מצוינים על המקום שלי. אבל הייתי לא פחות טובה מהם. אבל בגלל ההתעקשות של משה כחלון להכניס ולעשות ריצ'רץ' ובכוונה לפיד וכל השאר, בני גנץ, ההתעקשות שהוא הקים מפלגה, בגלל זה אני יושבת פה היום. ויש בי הכרת הטוב, אבל אני גם זוכרת שבלי הנשים המופלאות האלה בכלל הוא לא היה בוחר בי. כי אין מה לעשות, נשים נחמדות לא עושות מהפכות. 

שמרתי על זכותך לדבר כי אני אדם ליברל, אבל אני לא מסכימה עם שום מילה שלך. עכשיו אני אעבור לדוברת הבאה. 

 << אורח >> נעמה זרביב: << אורח >>  

לענות אני יכולה?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, אבל הקשבתי. אפילו דיברתי נראה לי בצורה מכובדת גם למה שאמרת. גייל, בבקשה, מפורום דבורה. גייל שורש גם התמודדה לרשות המקומית ברמת השרון, כל הכבוד על זה, זה חשוב מאוד. 

 << אורח >> גייל שורש: << אורח >>  

שלושה דברים קצרים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

גם את מפורום דבורה. 

 << אורח >> גייל שורש: << אורח >>  

נכון. אני חברת הוועד המנהל של פורום דבורה. אני מדברת כאן בשני כובעים: אחד כובעי כחברת הוועד המנהל של פורום דבורה, שעוסק בהגדלת הייצוג של נשים במוקדי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות בעולמות הביטחון ומדיניות החוץ. שרון ניר שהייתה כאן לפני מספר דקות הייתה יושבת ראש הוועד המנהל בשלב מסוים, רבות וטובות. 

שלוש הערות: אחת, נאמר פה, אני אחזור על זה עוד פעם. ייצוג נשים, ייצוג שוויוני של נשים הוא לא בעיה של נשים. הוא אתגר ערכי, חברתי, כלכלי של כולנו, גברים ונשים. העובדה שאין פה חבר כנסת אחד, העובדה שכמעט ואין פה חברי מועצה גברים, העובדה שרק נשים משמשות יועצות למעמד האישה היא בעיה. היא אחד החסמים ליכולת שלנו לשפר בצורה ניכרת יותר את המצב. כאשר זה רק שלנו זה פחות מצליח. למה? כי אנחנו כורתות את הענף שעליו אנחנו יושבות, 50-50.

וצריך להגיד עוד דבר, כאשר גברים לא נמצאים סביב השולחן נעדרים מהשולחן מוקדי כוח כלכליים, פוליטיים, ארגוניים. אנחנו צריכות את המשאבים האלה כדי להגיע, כולנו צריכים, להגיד לייצוג שוויוני. אי אפשר לשחק כדורסל על חצי מגרש. 

הנקודה השנייה: חינוך לאוריינות מגדרית. העלאת המודעות לחסמים המגדריים היא המפתח לדורות הבאים לאפשר לנו שכל הילדים והילדות במדינת ישראל יבינו ויגדלו לתוך הדבר הזה. עצם העובדה שב-2025 עדיין אין שיעור חובה באוריינות מגדרית בסמינרים למורים, בקורסי פיקוד, בקורסי הניהול של המגזר הציבורי, יש פה בעיה. אנחנו צריכים, ברגע שמרכיבים את המשקפיים המגדריים, כבר מאוד מאוד קשה להתעלם מהם. 

הדבר האחרון, חקיקה דקלרטיבית. אנחנו רואות שלאורך השנים רוב המכריע של החקיקה שעסקה בייצוג שוויוני או לא שוויוני של נשים היא ללא סנקציות וללא מנגנוני אכיפה ופיקוח. מתיקון מס' 6 לחוק שכר שווה ועד הסיפור של מנכ"ליות. הייתה לי הזכות להיות בפורום דבורה שהגיש יחד עם שדולת הנשים ונעמ"ת את בג"ץ המנכ"ליות. אין סנקציה. ארבעה ימים אחרי פסק הדין החריף של בג"ץ מונו ארבעה גברים. לפני מספר ימים מונו עוד שני גברים כמנכ"לים של משרדי ממשלה. 

אבל הסיפור הזה של חקיקה בלי סנקציה, חקיקה דקלרטיבית, שעושה מראית עין שמדינת ישראל באמת מתקדמת, לפחות בתחום החקיקה, היא בעיה. הפסיקה לבדה אינה יכולה לשנות את המצב. 

לסיכום: אחד, להוסיף גברים, לקחת אותם כשותפים שלנו. שתיים, חינוך לאוריינות מגדרית. שלוש, אכיפה וסנקציה. תודה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה רבה גייל. אני אתן לתמר זעירא מפורום 31. 

 << אורח >> תמר זעירא דביר: << אורח >>  

שלום לכולם, תודה על הדיון החשוב. גם ברגעים כאלה להמשיך להציף את זה, זה חשוב וזה קריטי. אני תמר זעירא, מנכ"לית מרכז לראשונה במכון גולדה מאיר. מייסדת את פורום 31. 

אני רוצה לקחת אתכן רגע לתמונת עתיד שקורה עכשיו, כדי לתת לנו רוח במפרשים. בבחירות האחרונות לא רק שעלינו מ-15 ל-16 נשים בראש רשויות מקומיות. אגב, עלינו מ-14 ל-16, כי מטי כבר לא הייתה. נבחרו שמונה נשים חדשות לראשות רשויות מקומיות. שמונה נשים חדשות. אני אישית ישבתי איתן ברגעים של ההתלבטות אם לגשת. אנחנו ליווינו אותן בתקופת מלחמה. זה נשים שהילדים שלהן התגייסו לעזה, אלה נשים שבני הזוג שלהן התגייסו, שהן בעצמן יצאו למילואים. נשים, לצערנו, שמחבלים צרו להן על הבית. בשנת בחירות. 

אנחנו איבדנו את תמר קדם ז"ל, שאנחנו ממשיכות לשאת אותה ברוחנו, חברת הפורום. והנשים האלה, שניהלו מערכת בחירות בתקופה מכוערת, עם קמפיינים ביטחוניים שטחיים ומכוערים נגדן, נשים שזכו. ולא רק שהן זכו, עכשיו הן יושבות בלשכת ראש העיר, ראש המועצה, והן מנהלות את השנה הזאת. שנה ראשונה, עם שלושה חירומים אחד אחרי השני, בצורה מופתית. 

ואני רוצה להגיד שזה לא רק, אנחנו מדברות על הכלה ועל מסגרות החינוך, אני רוצה להגיד שגם ברמה הביטחונית, לנהל את החירום, לדעת לנהל שיתופי פעולה. הרשויות שמנוהלות על ידי הנשים היו הראשונות לאמן את כיתות הכוננות, לפתוח מקלטים, להשיג נשק, להשיג מערכות קשר. היכולת לשתף פעולה במצבים מורכבים ולהילחם כמו לביאה על הרשות שלך. זה דבר שיש לו ערך בראש ובראשונה ביטחוני. 

דבר שני, לא לשכוח את החירום. אני דיברתי עם ראשת מועצה מכהנת ביום השלישי למלחמה הזאת. היא אמרה לי אני עולה למשרד החינוך, כי בזמן שהמקלטים שלי כבר פתוחים והכול עובד, אני דואגת לבתי הספר של שנה הבאה. וזה מה שאנחנו רוצות, בשביל זה אנחנו נאבקות. והדבר הזה קורה, הדבר הזה קורה ומתקדם. 

אני אגיד, במרכז "לראשונה" אנחנו מיפינו 573 תפקידים של נשים במספרי אחת בכל המערכות הציבוריות: בממשלה, ברשויות המקומיות, בשירות הציבורי, במערכת המשפט, אלופות במטכ"ל, יו"ר חברת חשמל, המוסדות הציוניים, חברות ממשלתיות. בכל הרשויות האלה, אני אתחיל בנתון הקשה, עדיין השלטון המקומי, ראשות רשויות, עדיין תקרת הזכוכית העבה בישראל. רק 6%. ואני אגיד שמתוך 573 תפקידים כאלה יש רק 65 נשים. 11%. אנחנו בשנת 2025. 

והמצב הזה קודם כל מראה שאנחנו צריכות לא לוותר בשלטון המקומי. וכל החקיקה החשובה שאתן מקדמות, חברות הכנסת, להמשיך ולקדם אותה, כי חסמי הכניסה הם חזקים, במיוחד לראש רשות.

אבל אני תמיד אומרת נתון משמח ליד הנתון הגרוע, ואני אגיד שהשלטון המקומי מכל המערכות האלה בשנתיים האחרונות יש לנו נסיגה דרמטית. זו המערכת היחידה שיש בה עלייה. ב-2024 אנחנו ראינו עלייה במספר הנשים במספרי אחת וזה גם בזכות ראשות הרשויות שנבחרו וגם בזכות העלייה במינוי של מנכ"ליות. לראשונה יש ארבע נשים שמונו מבין מנכ"ליות 15 הערים הגדולות. וזה אי, מספרית, זה אי של יציבות. זה אי של מנהיגות. 

אני רוצה להגיד תודה לראשות הרשויות המכהנות, הוותיקות, שמראות את הדרך. וקריאה אחרונה, תודה, כי את כל הניהול הזה של החירום, של השגרה, ואת כל הליווי בשטח, הן עשו. הנשים שפועלות למען נשים. אנחנו דיברנו כאן על נשים שלא פועלות למען נשים. אני רוצה להגיד לכן, מנהיגות, ותודה לחה"כ מירב בן ארי, נשים שפועלות למען נשים אחרות. 

אני רוצה להגיד לכל מי שיושבות פה, חברות מועצה, ולכל מי ששומעות את זה בבית. הזמן להתחיל את מערכת הבחירות הבאה מתחיל במערכת הבחירות הקודמת. אנחנו פה בשבילכן. אנחנו הצלחנו להגדיל את מספר ראשות הרשויות בשנה הכי קשה בישראל ואנחנו נעשה את זה שוב. תודה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה רבה. אני רוצה רגע לתת לחברות מועצה, אני לא יודעת מי כאן. אסתר כהן, סגנית ראש עיריית קריית אונו פה? מירה בן ארי פה? דנה אורן מהרצליה. שאני לא מפספסת. יעל עבוד. יש לי קודם כל רשימה. אז אלה קאופמן, סגנית ראש מועצה קדימה צורן. בבקשה אלה. 

 << אורח >> אלה קאופמן: << אורח >>  

שלום לכולם. אני אלה קאופמן, סגנית ראש המועצה בקדימה צורן. אני סגניתה של קרן גרין, ראש המועצה בקדימה צורן. שלום לכל השכנות והחברות. אני רוצה לתת נקודת אור חיובית, כי אני חושבת שאנחנו מהוות דוגמה מהשטח לאיך דברים מתנהלים נכון וטוב. 

אני שומעת את כולכן, אני תומכת בכל מה שנאמר פה ואני חושבת שאנחנו דוגמה לאיך דברים כן יכולים להיראות. הדיונים שלנו, ניהול המועצה וכל מה שכרוך בכך נעשה בצורה נטולת אגו, ככל שאפשר, עניינית מאוד, מקצועית מאוד. ואני רוצה להודות לקרן גרין ראש המועצה שלנו ולחזק את כל כמי שכאן ואת כל מי ששומע אותנו מחוץ לכאן. לא לוותר, להתמודד. זה לא פשוט, אני שנה וחצי חברת מועצה, לא עשיתי את זה קודם, ואני חושבת שזה המקום שצריך להיות בו. אז תודה לכולם ובהצלחה לכולנו. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה. תמסרי לה גם ד"ש מאתנו, היא מגיעה הרבה פעמים לכנסת. לימור ברנשטיין, חברת מועצת קריית מוצקין. 

 << אורח >> לימור ברנשטיין: << אורח >>  

קודם כל תודה על היום ועל ההזדמנות. אני חברת מועצה חדשה, מכהנת שנה וחצי. לצערי, מצאתי את עצמי באופוזיציה. כאישה, כמובילת שינוי, 18 שנה פעילה חברתית הצלחתי להשפיע הרבה יותר מאשר כאישה במועצה. לדאבוני, אם אתה לא בצד הקואליציוני אז אתה ממודר ודווקא על ידי גברים ולא על ידי נשים. הם רואים בנו, חשבתי שזה מוקד לקבלת החלטת שוויוניות, אבל הם רואים בנו כאיזה בובה. 

זה מאוד חורה לי, כיוון שלאף חבר מועצה שהוא גבר לא מציעים כל הזמן בואי תעברי לצד שלנו. הם חושבים שבהיותי אישה אפשר להשפיע ולהזיז אותי לקואליציה ולקנות אותי באיזה שהוא תיק כזה או אחר. אני חושבת שההזדמנות הזאת, גם יעל דיברה ב-50-50 וגם כ"ן לכוח הנשי, ולבונות אלטרנטיבה, נחוצה לנו כנשים עדיין. וגם לפורום הזה, כדי שבאמת ישמעו את קולנו. זה לא פשוט, במיוחד כשאת בתחילת הדרך. ושם זה המוקד של ההשפעה אמנם במוניציפלי.

אני שוב אומרת, אם תחזקו אותנו ובאמת נפעל כשוויון מגדרי תהיה לנו את היכולת להשפיע. ותודה על ההזדמנות. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה רבה לך ובהצלחה גם. זה לא פשוט איפה שאת נמצאת אני מתארת לעצמי. הדס רגולסקי, חברת מועצת עיריית תל אביב יפו, בבקשה. באיזה רשימה? 

 << אורח >> הדס רגולסקי: << אורח >>  

חוזה חדש, מר"צ. ראשית, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני רוצה להגיד דווקא אחרי אלה שדיברה פה. אנחנו בחוזה חדש, ואני הייתי מנכ"לית חוזה חדש, קבענו כללים. וזה אולי היה הבסיס להכול. קבענו ריצ'רץ'. וקבענו מראש שיהיו ראשות וראשי רשימות ופשוט הגשנו 26 רשימות, מחציתן היו עם גברים, מחציתן היו עם נשים בראש. וכך גם היו בנויות הרשימות. זה עניין של החלטה. 

אני אגיד יותר מזה, בעיריית תל אביב יפו, ששם לצערי אנחנו 10 נשים מתוך 31. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

גם כשאני הייתי המצב היה על הפנים. 

 << אורח >> הדס רגולסקי: << אורח >>  

את יודעת, בוודאי. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

זה כאילו תל אביב וזה. 

 << אורח >> הדס רגולסקי: << אורח >>  

כן. וגם בתל אביב אנחנו שליש. אבל בעיריית תל אביב כן עברה החלטה, והיא החלטה משמעותית, של 50-50. לכל הטקסים העירוניים, לכל הדירקטוריונים העירוניים, לכל התפקידים הניהוליים בעיר. לכל ההצגות שהתיאטראות בעיר מייצרים, מחציתם מבוימות על ידי במאיות נשים. זה עניין של החלטה. והדבר הזה, צריך להגיד, מחלחל. כי כאשר יש חצי מהיושבות סביב שולחן ההנהלה בתל אביב נשים כראשות מינהל חינוך ומינהל רווחה ומינהל קהילה והנדסה ואחרות, זה משפיע. 

זה משפיע על קבלת החלטות. זה משפיע אחר כך כאשר בדירקטוריונים מחציתם מנוהלים על ידי נשים. וכך בכל תחום ותחום שבו אנחנו מצליחים כשלטון מקומי לייצר הנהגה נשית מקומית. נכון, אולי לא מספיק, בוודאות לא מספיק סביב שולחן קבלת ההחלטות של מועצות העיר. אבל כאשר אנחנו מצליחים לקדם נשים לתפקידי ניהול ולתפקידי קבלת החלטות במנגנונים העירוניים אחר כך הם יצמחו ויגדלו להיות מנכ"ליות, כמו שאמרו פה, וגם בתקווה ראשות ערים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

זו החלטה מצוינת. באמת, אני לא יודעת כמה כל שאר הרשויות מכירים את זה. 

 << אורח >> הדס רגולסקי: << אורח >>  

זו החלטה של תל אביב והיא החלטה שמשפיעה רבות על כל מה שקורה גם בעיר, אבל גם מה שמקרין החוצה. כי כאשר מישהי מגיעה אחר כך לראות הצגה בעיר שלנו שהיא של הקאמרי, הבימה או בית לסין, חצי מההצגות יהיו מבוימות על ידי נשים. יש לזה השפעה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

נכון. חשוב מאוד. יש לי את עדי לוי סקופ, חברת מועצת עיריית כפר סבא ועמותת כ"ן. 

 << אורח >> עדי לוי סקופ: << אורח >>  

בוקר טוב. תודה רבה על הדיון החשוב, מירב, ולכל חברותיי הנכבדות. אני עדי לוי סקופ, חברת מועצת העיר כפר סבא, שבע שנים, יו"ר ועדת ביקורת כרגע. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

את באופוזיציה?

 << אורח >> עדי לוי סקופ: << אורח >>  

נכון. הייתי גם בקואליציה וגם באופוזיציה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כשהכרנו לדעתי היית בקואליציה. 

 << אורח >> עדי לוי סקופ: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אני זוכרת, כן. 

 << אורח >> עדי לוי סקופ: << אורח >>  

מירב ואני למדנו ביחד בבינתחומי. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

נכון. 

 << אורח >> עדי לוי סקופ: << אורח >>  

מירב הייתה יו"ר האגודה הנהדרת שלנו. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

התמודדתי מול ארבעה גברים. 

 << אורח >> עדי לוי סקופ: << אורח >>  

וניצחת. וזה היה לפני 23-24 שנים, בלי להסגיר את הגיל. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תסגירי, לא אכפת לי. אני זוכרת שאמרו לי בקמפיין תשתמשי בנשיות שלך. אמרתי להם מה, מה זה?

 << אורח >> עדי לוי סקופ: << אורח >>  

אני זוכרת היטב, ישבנו ביחד, כשהגעת לשיעורים ישבנו ביחד. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

נכון. 

 << אורח >> עדי לוי סקופ: << אורח >>  

הייתה תקופה נהדרת וישר כוח. 

אני גם ראש הפורום המשפטי של עמותת כ"ן. אני מדברת כאן מניסיוני גם כחברת מועצה וגם כראש הפורום המשפטי של עמותת כ"ן. ואני גם השתתפתי במחקרים רבים שנעשו בנושא הזה. מבחינתי שלוש הנקודות הקריטיות קשורות רובן ככולן לתקציב מימון וסבסוד. ותכף אני אקשר את זה למה שחברתי הדס אמרה כאן. 

מבחינת חקיקה, מה שאפשר לנו להגיע ל-22% חברות מועצה זה חד משמעית הגורם העיקרי לטענתי - - -

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

עכשיו את מדברת כעמותת כ"ן. 

 << אורח >> עדי לוי סקופ: << אורח >>  

אני מדברת גם כחברת מועצה. אלה הדברים שאני אמרתי גם כשהשתתפתי - - -

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אז 22% חברות מועצה זה בכפר סבא?

 << אורח >> עדי לוי סקופ: << אורח >>  

לא, לא. אני כרגע נמצאת בסיעה שמתוך שישה חברי וחברות מועצה אנחנו ארבע חברות מועצה ושני חברי מועצה. זאת אומרת, אנחנו למעלה מ-50%. אני מדברת מניסיוני גם כחברת מועצה וגם כראש הפורום המשפטי, ואני אומרת שמה שלטענתי וגם המחקרים תומכים בזה, הוביל אותנו ל-22% חברות מועצה במדינת ישראל זה המימון של ה-15%. חד משמעית. ומה שיוביל אותנו ל-50% זה מימון של 30%. חד משמעית. זאת הנקודה הראשונה. 

הנקודה השנייה שתסייע לנו להגיע ל-50% זה תגמול לחברי וחברות מועצה, מאחר ומלכתחילה אנחנו מופלות בהיבט של השכר זה ישפיע הרבה יותר על כניסה של חברות מועצה מאשר על חברי מועצה. ולא, בהמשך לשיחתי עם לין, ראשת המועצה, ולא להטיל את העלויות על הרשויות, כך שהרשויות בסוף יינזקו מהנושא הזה, אלא שהמימון יהיה כמובן מהמדינה ולא יוטל על הרשויות, חד משמעית. 

הנושא השלישי הוא סבסוד ההכשרות שנעשות לחברי וחברות מועצה. ושוב, זה משפיע הרבה יותר על חברות מועצה. עמותת כ"ן מובילה את נושא ההכשרות. כרגע נכנסו לכאן עוד עמותות והכול מבורך, קול מקומי עושות עבודה גם נהדרת. אבל חלק מההכשרות האלה, מאחר ואין סבסוד, זה כרוך בעלויות. אפילו הכשרות של המרכז המקומי כרוכות בעלויות. זאת אומרת, לא מספיק שאני כיום כחברת מועצה לא מקבלת מימון לשום דבר, אני מוציאה כסף מכיסי. אני הוצאתי הון עתק מכיסי על מנת לממן את ההתנדבות הזאת. הכול, אין לנו מימון לשום דבר. לשום דבר. גם הלמידה היא מכיסנו. 

שלא לדבר בכלל, אני רצתי לראשות העיר כפר סבא, עד שחברתי למועמדת נוספת. שלא לדבר על העלויות הכרוכות במרוץ עצמו. ושוב, אנחנו כנשים נפגעות הרבה יותר. הדברים צריכים להיות ברורים ועל השולחן. 

אז אני מתחברת לכל ההמלצות שנאמרו כאן וחברותיי כאן, בחיי שכל אחת ואחת מהיושבות כאן יכולה בעצמה להיות חברת כנסת, שרה וראשת עיר. חד משמעית. אבל בסופו של דבר כאשר סופרים את הכסף במאני טיים, ללא שלוש הנקודות האלה של הגדלת המימון ל-30%, של מימון לחברי וחברות מועצה וסבסוד של ההכשרות אנחנו נמשיך לשבת ולדבר פה בעוד ועדה ועוד ועדה. ולכן אני מצפה שזה יהיה האזימוט שלנו. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אני אגיד לך שהחוק של הסבסוד של חברי מועצה כבר הונח. הוא כבר היה אמור להיות בטרומיות, אם לא החרם שיש על הקואליציה. החוק פשוט לא מתקדם כי אין שום הצעת חוק בטרומית. אבל החוקים מוכנים, זה של קואליציה ואופוזיציה. כרגע לא ניתן לקדם בגלל שאין שום הצעת חוק בטרומית, בגלל החרם של החרדים. 

אני אתן רגע לד"ר לורה ורטון, חברת מועצת עיריית ירושלים ואז עידו. אני אתן לך, רן. ראיתי שכמה חברות מועצה כאן. 

 << אורח >> לורה ורטון: << אורח >>  

רציתי קודם כל לומר שבאמת חשוב שעם כל הכיף לזה שיש בעיקר נשים, חשוב באמת לרתום את הגברים וגם להצטרף לקריאה - - -

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תכף אני נותנת לשני גברים לדבר. 

 << אורח >> לורה ורטון: << אורח >>  

מצוין. דבר שני, לגבי הרשימות. באמת, אני מסכימה עם יעל, דיברתי איתה על זה, חשוב ללחוץ עכשיו, זאת אומרת לפני הבחירות, שלמפלגות יהיו יותר נשים. רצוי 50-50 כי אחרת באמת אין כבר מה לעשות כאשר מגיעות הבחירות. 

רציתי גם להתייחס לחמש נקודות פרקטיות שאני חושבת שכדאי לחשוב עליהן. אחד זה עניין של סגנים בשכר. בירושלים כבר כמה שנים יש שמונה סגני ראש עיר בשכר, על פי חוק. שבעה מהם באופן קבוע הם גברים ורק אישה אחת. זה דבר שבאמת נתון להחלטה של ראש העיר. ואני חושבת שצריכים ללחוץ על ראשי עיר, לא משנה מה המספר סך הכול, אבל שימנו סגני ראש עיר נשים. ייתן להם הרבה כוח. וזה גם משנה בצורה דרמטית אני חושבת השפעה של נשים במועצה. 

דבר נוסף ועדות. יש ועדות חשובות בערים שקובעות מדיניות, שמשפיעות. אני בזמנו לפני כמה שנים תבעתי את ניר ברקת על זה שלא היו מספיק נשים בוועדות המועצה. הם ניסו לנמק שאין מספיק נשים במועצה כדי להכניס אותן. השופט קבע, וזאת עתירה, אני אשמח לשתף את פסק הדין עם כולם, שזה לא סיבה, כי אפשר להכניס נציגות ציבור. אפשר להכניס עובדות עירייה ואפשר להגיע לכך שיהיה ייצוג הולך מה שנקרא, שנדמה לי נקבע 40% בוועדות המועצה. חשוב ללחוץ על הנקודה הזאת, כי זה באמת משפיע. זה מכניס עוד נשים לתודעה ולעבודה של המועצה. 

דבר שלישי שאני ממליצה באמת לבדוק זה התקציבים. הנוכחות של נשים גם בוועדות וגם בכלל מאוד משפיעה ורואים את זה. אפשר לראות את זה בתקציב. אני מציעה שניעזר יותר בנתונים היבשים על תקציבים. בעיריית ירושלים מאוד קל לראות את האפליה לטובת גברים בכל מיני נושאים. למשל דברים שלא מובנים מאליהם שכדאי לבדוק. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אולי כדאי שתיקח את ההחלטה של תל אביב, זה נראה לי יכול, צריך networking ביניכם. 

 << אורח >> לורה ורטון: << אורח >>  

כן. אני מסתכלת על התקציבים. התקציבים למשל לשיפוצים בבתי ספר לבנות מול בנים או השקעה של עירייה בכל מיני תוספות בכל מיני תחומים, כאשר רואים את ההבדל זה מאוד משפיע. הפעילות של המתנ"סים, רואים כמה חוגים לבנים ולבנות וכמה יש אפליות. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

זה אבל קצת יותר, פחות אני רוצה להיכנס לבעיות של עיריית ירושלים. 

 << אורח >> לורה ורטון: << אורח >>  

לא, אני נותנת את הדברים האלה כדוגמאות. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

נורא חשוב לי. רק משפט אחרון ואני אתן לעידו. 

 << אורח >> לורה ורטון: << אורח >>  

עוד שני דברים. אחד, דיברו קצת על יועץ לקידום מעמד האישה, או יועצת. אני חושבת שנורא חשוב לשנות את ההגדרה וסמכויות של התפקיד הזה. כי כל עוד היועצת כפופה לראש העיר היא חלשה. נורא קשה לצאת נגד ראש העיר כאשר האישה היא מינוי שלו. אפשר לשנות את זה ולתת לה מעמד כמו שיש ליועץ משטי. ששם הם כפופים נגיד ליועץ ראש ממשלה או מקום אחר. כי כל עוד שהם כפופים לראש העיר כוחם מוגבל. 

דבר אחרון שרציתי לציין זה לא לגבי נבחרי ציבור, אבל לגבי עובדי עירייה והנתונים המאוד מעניינים והחשובים של הממ"מ. אני חושבת שאנחנו לא מספיק נעזרים בוועדי עובדים ומשאבי אנוש. בסופו של דבר קובעים מי יהיה המנכ"ל ומהנדס העיר והכול בוועדות מכרזים. וצריך לדבר, ללחוץ שם שהם יהיו מודעים לקביעות ולהעדפה המתקנת או העדפה שיש שם. אז תדאגו לוועדי עובדים, אני חושבת שזה יכול מאוד לשפר את המצב. קצת הצלחנו בעיריית ירושלים בעניין הזה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה רבה. עידו, רצית להתייחס. עידו מהממ"מ. 

 << אורח >> עידו אבגר: << אורח >>  

תודה רבה גברתי. עידו אבגר, אני ראש צוות במרכז המחקר והמידע של הכנסת. ממש בקצרה. אנחנו באמת לא ניתחנו את הנתונים אחרי הבחירות האחרונות, אבל כן עסקנו בנושא באריכות בעבר ואני רוצה להציג רגע שתי נקודות ממש בקצרה שחשובות לדיון, על רקע דברים שעלו פה. 

הנקודה הראשונה, דובר פה הרבה על חשיבות של להציב נשים במקומות ריאליים. דובר על ריצ'רץ'. אז רק כדי לסבר את האוזן, בבחירות 2018 מחצית הסיעות שנבחרו למועצות המקומיות היו סיעות יחיד. ויותר משלושת רבעי מהסיעות לא מנו יותר משני חברים. אז מאוד חשוב להבין שכאשר מדברים על השלטון המקומי, מקומות ריאליים זה המקום הראשון והשני. 

 << אורח >> תמר זעירא דביר: << אורח >>  

עידו, יש נתונים כמה מהן נשים, מראשי סיעות יחיד?

 << אורח >> עידו אבגר: << אורח >>  

לדעתי כן. אני מצטער, אני לא זוכר כרגע. 

 << אורח >> תמר זעירא דביר: << אורח >>  

לא, לא, אני אבוא אליך אחר כך אם יש. 

 << אורח >> עידו אבגר: << אורח >>  

יש לנו את זה במשרד. כאמור, אלה הנתונים של הבחירות הקודמות, זה לא נתונים מעודכנים. המקרה של סיעה של שישה חברים, כפי שהציגה פה חברת המועצה מכפר סבא הוא יוצא מן הכלל, שלצערנו מעיד על הכלל. 

 << אורח >> לין קפלן: << אורח >>  

אצלנו שבעה, רק אומרת. ובראשותה אישה, יש להגיד. 

 << אורח >> עידו אבגר: << אורח >>  

שוב, מכלל הסיעות, מעל 1,200 סיעות שנבחרו, כמחצית היו סיעות יחיד ושלושת רבעי סיעות יחיד או שניים. 

נקודה שנייה לגבי תיקון 12 לחוק, מימון עודף לסיעות ששליש מחבריהם נשים. אני רק רוצה לציין שאנחנו בדקנו את היישום של התיקון הזה. בעצם המנגנון הקשיח שקובע שליש נשים, בגלל שהסיעות הן סיעות קטנות המשמעות שלו היא מאוד שונה עבור סיעות בגודל שונה. אז סיעה שיש בה שלושה חברים, כדי לקבל את המימון העודף היא צריכה נציגה אחת אישה. אבל סיעה שיש בה שני חברים צריכה גם כן אישה אחת, וסיעת יחיד גם היא צריכה אישה אחת וכולם יקבלו את אותו מימון, אין פה איזה שהיא דיפרנציאליות. 

אז כאשר מדברים לצורך העניין על הגדלה של 15% ל-30% כדאי אולי גם לחשוב על המנגנון שלפיו קובעים מי בעצם, איזה סיעה עומדת ברף. זו סוגייה משמעותית. ואכן ראינו שסיעות שמתחלקות לשלוש יש יותר סיעות כאלה, זכאיות למימון. אז רואים עלייה עד שלוש ואז ירידה ועלייה שוב עד שש. 

אלה שתי נקודות שהיה לי חשוב לציין. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה עידו. רן, רצית להתייחס גם. בבקשה. 

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>  

כן, תודה. הדיון הזה מאוד חשוב מבחינתי, כמי שעובד רוב חייו עם נשים ותחת נשים ועבור נשים. הפוליטיקאית הראשונה שעבדתי איתה הייתה שולמית אלוני. היא לימדה אותי ערכים של שוויון וצדק ואיתם אני הולך קדימה ואיתם הלכתי כאשר עזרתי לאימהות חד הוריות לצעוד לירושלים בשנת 2000 כי פגעו להן בקצבאות ולהגיש למעלה מ-4,000 תביעות לביטוח הלאומי, לבית משפט, כי פגעו להן בקצבאות. 

אני חייב בהקשר הזה להגיד שתמיד שאלו אותי בארגון שניהלתי למה יש לנו כל כך הרבה נשים. היו לנו 120 עובדים ושלושה גברים, מרמת המנכ"לית למטה. אני הייתי מנכ"ל משותף. אני אמרתי נורא בפשטות 'כי הן טובות יותר'. אז תפיסת העולם שלי, שאני חושב שצריכה להיות כוללת היא שלכל תפקיד אפשר למצוא אישה שטובה לפחות כמו גבר שמציג את המועמדות שלו, אם לא יותר. וזאת צריכה להיות לדעתי תפיסת העולם שלנו. 

אותו דבר גם בפוליטיקה. אגב, מבחינתי המפלגה שעשתה הכי הרבה בכנסת כמפלגה בנושא של שוויון מגדרי ונשים זה "יש עתיד". ויסלח לי משה כחלון שהביא את מירב. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, אני רק אמרתי על איך הגעתי. אני לגמרי מסכימה על העניין. 

 << אורח >> רן מלמד: << אורח >>  

לא, אני אומר, אני חושב ש-"יש עתיד" עשתה ועבדתי בקדנציות הראשונות מול אנשי "יש עתיד" ורואים את זה. אבל אני חושב שיש כמה נקודות שצריכים לשים אותן על השולחן בהקשר הזה. יש נשים שטובות לנשים ויש נשים שרעות לנושא וצריך לזכור גם את הדבר הזה. זה שיש לנו שרה או שתיים בקבינט זה לא אומר שההחלטות שמתקבלות הן החלטות, אני אקרא להן 'שפויות' בכלי כחל וסרק. 

אבל אני חושב שמול זה, אם אנחנו נדבר על החוק של חובת ייצוג, רק לתת תמריצים למי שמגיע לרמה הנדרשת אני חושב שזו טעות. צריך לשלול תקציבים למי שלא מגיע לרמה הנדרשת. זה אחד התיקונים שצריך להעביר בחוק. שלילת תקציבים למי שלא עומד ב-30%. ואפשר להעביר את זה בחקיקה. 

הנקודה השנייה שאני חושב שלא התייחסו אליה מספיק בהיבט הפוליטי זה הנושא של האכיפה על ההדרה והאלימות הפוליטית כלפי נשים שמתמודדות ברשויות מקומיות ובכלל. הדבר הזה לא בא לידי ביטוי, לא בפסיקה מספיק, לא בענישה, לא בקנסות שניתנים למי שמשחית מודעות על אוטובוסים בירושלים או בכל מקום אחר והנושא הזה צריך לבוא לידי טיפול על ידי הכנסת, בין השאר גם פה. 

צריך לעשות, גברתי, הבחנה מהותית לדעתי בין נבחרי ציבור או נבחרות ציבור שרצות לבין תפקידים מקצועיים. אם מישהו ייכנס עכשיו לספר הטלפונים של מרכז השלטון המקומי ויראה את כמות הנשים המקצועיות שמנהלות שם מחלקות בדרגות שונות, צריך להסיר את הכובע. אני אומר לכם דוגרי. תיכנסו כרגע לספר הטלפונים של מרכז השלטון המקומי ותסירו את הכובע בפני מנהלות המחלקה, סגניות מנהלות המחלקה, היועצת המשפטית וכו' וכו'. 

והדבר הזה לא הולך למקום אחר. אבל בינו לבין נבחרות ציבור המרחק הוא גדול והוא בין השאר תלוי תקציבים, ולא רק תקציבים להכשרות, אלא גם תקציבים להתמודדות. אני לפני 12 שנה פיתחתי קורס עם עמותת כ"ן שיועד לסייע לאימהות חד הוריות ונשים מעוטות הכנסה להשתלב בפוליטיקה. היום עדיין הבעיה שרוב הנשים שמגיעות לפוליטיקה יש להן גב כלכלי מאחוריהן. זה אומר שאחוז לא קטן מהאוכלוסייה הנשית לא מיוצג. ואני חושב שזו גם נקודה שצריך לדבר עליה. אולי אין לה פתרונות מיידיים, אולי אין לה פתרונות בכלל. אני סבור שיש. 

והנושא שנאמר פה על שיתוף גברים. יש גברים שישמחו להיות שותפים לעשייה הזאת. אני, אגב, לא חושב שצריכים להיות גברים בתפקיד יועצי ראש העיר לקידום מעמד האישה. מה לעשות? כמו שאני חושב שחובתה של השרה לשוויון מגדרי זה לשים מנכ"לית, לפחות לשים מנכ"לית בתפקיד במשרד שלה. 

אבל אני חושב שמה שצריך לעשות עכשיו זה כן לעשות, ואני בזה אסיים, סדרה של תקנות וחקיקה שאפשר להביא אותה לשולחן. אפשר להביא לה גברים שיתמכו בה. כי תזכרו, אתן רוצות להוביל שינוי והשינוי הזה בעצם יגרום לזה שמישהו בצד השני יפסיד משהו. וכדי שזה יקרה צריך לשכנע אותו שזה כדאי לו. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה רבה. עו"ד עינב בר כהן, סגנית ראש עיריית רמת גן. והיועצת פה מערערה, בואי, את מדברת אחריה. 

 << אורח >> עינב בר כהן: << אורח >>  

קודם כל שלום לכולם. האמת שגם לראות שולחן של הרבה מאוד שותפות זה דבר מדהים, אז כל הכבוד לך על זה. אנחנו כמעט לא נפגשות. לפעמים אתה מרגיש שאתה כל כך לבד. אז זה גם מאוד חשוב, ואני חושבת שזו אחת הנקודות המרכזיות. את, כמונו, התחלת בשלטון המקומי, אז את מכירה את זה היטב. 

האמת שאני גאה להיות חלק מעיריית רמת גן, כי באמת אצלנו יש הרבה מאוד נשים מובילות גם עמדות המפתח: גזברית, מהנדסת, יועמ"שית, דוברת, ראש מטה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לפני שהגעת לכאן הייתה מצגת מצוינת, שאת יכולה לראות כמה המצב גרוע מאוד מבחינת תפקידים בכירים ברשויות של נשים. 

 << אורח >> עינב בר כהן: << אורח >>  

אני יודעת. לכן אני גם מציינת את זה, כי אני יודעת שזה אג'נדה ושאפשר לעשות את השינוי. בסוף כאשר מדברים על השינוי צריך גם להראות מקומות שבהם זה מצליח כדי שגם אנחנו נייצר לעצמנו הבנה שאנחנו בדרך. שיש כבר רשויות שמקדמות את זה ואנחנו נמשיך לעשות את זה בעוד ערים. 

אני גם אומרת את זה ברמה האישית, כי אני יודעת כמה זה מורכב להיות לבד בחדר. אמנם אני סגנית וממלאת מקום יחידה, אבל גם במועצה המצב שלנו מצוין ויש לנו הרבה מאוד נשים. אני הייתי חלק מרשימה שבה היה 70% נשים בעשירייה וגם נכנסו שישה מנדטים, כמו שאמרו פה חלק. יש גם דוגמאות טובות. אז באמת גם לי יש המון שותפות ואני חושבת שזה מאוד חשוב. 

אני רגע גם הערה על המלחמה האחרונה, כי היא לא פחות חשובה, עם איראן. אנחנו עדיין לא סיימנו אף מלחמה. אבל אחת אפשר להגיד באמצע עם איראן סיימנו. ואני חייבת להגיד ששם ראו הרבה מאוד עובדות מסורות שנמצאות בשטח, עובדות סוציאליות של הרווחה. אצלנו זו גם מנהלת אגף. ויש שם הרבה נשים מדהימות. ראיתי את הביקורת ברמה הארצית על הניהול של המלחמה והמערכה והשותפות. 

אני חייבת להגיד שבשלטון המקומי זה אחרת לחלוטין. ראיתי גם בתל אביב, אנחנו הרי מסתובבים בין המפונים. גם החבר'ה של תל אביב, גם בת ים, הרבה מאוד נשים שפשוט נתנו עוגן לתושבים בתקופה המאוד מורכבת הזאת. ואני חושבת שצריך רגע לשים גם עליהם את הזרקור. אמנם הן לא נבחרות ציבור, אבל גם שם נעשתה דרך מאוד יפה בשלטון המקומי וזה בזכות גם יותר נשים שמגיעות לעמדות השפעה. אבל בעיקר בזכות הרוח של השלטון המקומי שהוא מחובר לשטח ואנשים מרגישים רצון אמיתי להשפיע על המרחב שקרוב אליהם. 

אני אגיד שלאורך השנים אני תמיד ראיתי המון נשים מדהימות בוועדים, במתנ"סים, בוועדי שכונה. ותמיד כשבאתי לשאול אותן למה הן לא עושות את הקפיצה, התקשיתי מאוד. אגב, גם אני ניסיתי הרבה מאוד נשים לשכנע אותן לעשות את הקפיצה לפוליטיקה. ואני חושבת שעל זה אנחנו צריכות לדבר. על היכולת הזאת לשכנע אותן לעשות את המעבר הזה ביחד. ובאמת, בגלל זה אני אומרת שלשבת כאן עם הרבה מאוד נשים זה גם מעודד אותי. כי בשוטף וביום יום לפעמים את נורא מרגישה לבד. אבל אני חושבת שהיכולת הזאת לאגד כוחות ולדבר רגע על שותפות בין אנשים, בין חברות המועצה, בין ראשות הרשויות שאני רואה כל הזמן את הפורום המשותף שלהם וגם בקשר צמוד עם חלקם. אני חושבת שזה בסוף מה שיצליח להעביר את הנשים האלה מפעילות באמת אינטנסיבית, להיות בוועד של גן, אני לא יודעת אם כולכן יודעות כמה זה מורכב, אבל לפעמים זה בלתי אפשרי. זה לא פחות הנהגה מלהיות חברת מועצה או סגנית ראש עיר. אני חושבת שאת הנשים האלה אנחנו צריכות לחשוב ביחד איך אנחנו מצליחות להביא אותן לשולחן ואיך אנחנו בסופו של דבר מייצרות כאן שותפות שתכניס יותר ויותר נשים לשלטון המקומי. 

אחד הדברים שמקשים מאוד זה באמת השכר. אמנם היום אני מקבלת שכר, אבל אני כבר הייתי עשור מתנדבת בעצמי. יש לי שלושה ילדים, אחת בת תשעה חודשים. זה מאוד קשה לעשות את זה במקביל. אני התחלתי את התפקיד הציבורי שלי הראשון, הייתי רווקה. לא היו לי ילדים, לא היה לזה משמעות. מקסימום זה היה במקום בירה עם חברים. התחלתי בגיל 24. היום יש לזה משמעויות כבדות. גם היכולת לשלב את זה, גם היכולת להיות עם הילדים בבית. גם האיזון והאינטנסיביות של השלטון המקומי, שאתה מרגיש ממש את התושבים פונים אליך בלי סוף ואתה רוצה להיות שם. 

אני חושבת שלנשים זה קצת יותר מורכב. וגם על זה צריך לדבר. על השכר, על כמה שזה מאוד בעייתי ומורכב. וגם על המנגנון שיאפשר לנו לג'נגל ביותר קלות. על השעות לפעמים של הוועדות, על הקושי הזה להיות גם וגם. ומי שחוותה את השלטון המקומי כאמא או כצעירה, יודעת את זה בעצמה עד כמה זה לפעמים כמעט על גבול הבלתי אפשרי. 

אז אני חושבת שיש דברים פרקטיים שאפשר לעשות. אבל הראשון זה באמת הדבר של השכר. הדבר השני זו השותפות. ברגע שיהיו יותר נשים ויותר פורומים שיעבדו ביחד. ותודה לך שוב, מירב, על הכינוס הזה, כי זה באמת מרומם. אנחנו נצליח לעשות את זה יותר טוב. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה רבה שבאת בתקופה מורכבת. הייתי ברמת גן, ראיתי גם את האתר ומה שהעירייה עושה. לחזק אותך. 

 << אורח >> עינב בר כהן: << אורח >>  

עיריית רמת גן, לצערנו, שלוש זירות בפחות משבוע. זה לא היה בחיים בהיסטוריה של מדינת ישראל, כן? לא רק במלחמה האחרונה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

מטורף. אני רוצה לתת לאנהאר מסארווה, יועצת לקידום מעמד האישה, מועצה מקומית ערערה. בבקשה. 

 << אורח >> אנהאר מסארווה אבו הלאל: << אורח >>  

קודם כל, תודה לך חה"כ מירב על הישיבה. אני יועצת לקידום מעמד האישה במועצה המקומית ערערה. הייתי בשתי קדנציות באיגוד היועצות הארצי. שתי קדנציות בהנהלה. פעם הייתי גם סגנית יושבת ראש איגוד היועצות. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

יועצות למעמד האישה, כן?

 << אורח >> אנהאר מסארווה אבו הלאל: << אורח >>  

קידום מעמד האישה. אני כבר 14 שנים בתפקיד הזה. אני ברבע משרה כל הזמן. לא היה אכפת לי במשך הרבה שנים לקחת חלק. הייתי מנהלת היחידה לקידום שוויון מגדרי בגבעת חביבה 21 שנים. בגלל הקורונה פיטרו אותי. אחר כך הייתי מנהלת ליווי ליזמים ובעלי עסקים במעו"ף, משרד הכלכלה. בגלל המלחמה האחרונה גם פוטרתי. ועדיין נשארת ברבע משרה הזאת במועצה. 

לא היה אכפת לי קודם שאני רבע משרה, כיוון שיש לי עוד תפקידים שאני מתפרנסת מהם וגם רואה את עצמי ואני רואה שאני נותנת שליחות להעצמת נשים, להעצמת החברה. זה היה מספק אותי. אבל כרגע, במיוחד בתקופה האחרונה, המלחמה האחרונה עם איראן, אומרת איפה אנחנו היועצות? למה אנחנו צריכות לשרוד כל הזמן עם רבע משרה או חצי משרה? למה אין לנו תפקיד להיות בוועדות חירום. למה לא מזמנים אותנו לישיבות. למה אין לנו תפקיד נורמלי שניקח את חלקנו לשרת את האוכלוסייה שאנחנו אמורות לשרת אותה? 

וגם למה צריכות כל הזמן להתנדב, למה צריכות כל הזמן רק לתת וכשיש משהו רציני באמת שאת חייבת לתת את כולך לשם ואת ההשפעה שלך ואת היכולות שלך ואת המומחיות שלך, את שקופה, לא נמצאת שם. 

 << אורח >> גלית שאול: << אורח >>  

רק להגיד אולי, לחזק את הדברים שלך ולהגיד שגם זה נמצא על ראש הרשות. אצלי למשל הייתה יועצת בנוסף על תפקידה שקיבלתי ובניתי יחידה חדשה, ממש מנהלת מחלקה, שהיא מאה אחוז מהמשרה שלה הוא בנושא הזה. ראש רשות שנותן רבע זה מעט. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

נכון. 

 << אורח >> אנהאר מסארווה אבו הלאל: << אורח >>  

אני רוצה להמשיך בבקשה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כן, בבקשה. 

 << אורח >> אנהאר מסארווה אבו הלאל: << אורח >>  

אני חושבת, אני פונה אליכן, לחברות הכנסת, לקדם, אנחנו הגשנו בעזרת האיגוד והרשות לקידום מעמד האישה לשנות את החוץ. שיהיה שהיועצת תהיה כמו הייעוץ המשפטי, כמו שהזכירה לפניי הגברת שם, אני לא זוכרת את השם שלה, סליחה. שתהיה משרה מלאה, שיהיה לה תקציב, שיהיה לה כוח עזר. אנחנו לא צריכות כל הזמן להיות במאבק איך אני יכולה להעצים את הנשים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

בסדר. יש כאן את הנציגה של המשרד לקידום מעמד האישה, אני רוצה שהיא תתייחס גם לדברים האלה. 

 << אורח >> אנהאר מסארווה אבו הלאל: << אורח >>  

אם אנחנו היועצות עצמנו מסובכות ומתוסכלות ואין לנו יכולות באמת ואין לנו שיניים, איך אנחנו יכולות להשפיע? איך נביא נשים לעמדות מפתח? למוקדי הנהלה? איך לקדם אותן בעמדות של מנהלות ולהיות מיוצגות מבחינה פוליטית. להיות אנשים אקטיביים. איך אנחנו יכולות להעצים את האנשים שזה התפקיד שלנו, בלי שאנחנו בעצמנו נהיה במקום ראוי?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

בסדר גמור. אני אבקש אחרי זה התייחסות. אני נותנת לעוד שתי חברות מועצה אחרונות ואני עוברת למשרד. יש לי את נורית שכטר, משנה לראש מועצת שוהם. בבקשה נורית. 

 << אורח >> נורית שכטר: << אורח >>  

שלום, תודה על הזכות. כל הכבוד על הכינוס הזה. אני מקווה שהוא גם יישא פרי, כי בין דיבורים למעשים צריך להיות פער נמוך יותר. 

אני משנה לראש מועצת שוהם. אני חייבת לציין שאצלנו במועצה שבע חברות מועצה, אנחנו רוב נשי, עם ראשת מועצה, דפנה רבינוביץ'. כך שבקטע הזה אנחנו דווקא עושות טוב. אבל אני מרגישה כחברת מועצה שקשה לי לבוא, כי אני בסופו של דבר מנהלת עסק, עסק פרטי. בזמנו הובלתי את מחאת אני שולמן, ואני מרגישה שכל פעם אנחנו בסוף נהיים השולמנים. אנחנו צריכים גם כחברי מועצה לבוא ולעשות את הדברים בעצמנו, לבדנו. לבוא ולגייס את המשאבים שלנו. אלה משאבים כספיים, משאבים של זמן. 

אני חושבת שברמת המדינה אין לנו הכשרה. אנחנו נכנסנו לתוך התפקיד הזה עם הכשרות עצמיות. אני באופן עצמי נכנסתי לתוכנית של קול מקומי וההסתדרות הציונית העולמית. כאן נמצא דרור מורג, שהם עשו תוכנית מדהימה למובילות בשלטון המקומי. ואני יכולה להגיד שבשבילי זו הייתה כניסה מעולה לתוך הדבר הזה שנקרא שלטון מקומי. 

אני חושבת שחייבים ברמת המדינה ולא לתת לגופים וולונטריים לבוא ולעשות את ההכשרות שלנו. אלא שההכשרות יהיו גם לא מתוך המועצה, כי לא תמיד יש אינטרס מועצתי לבוא ולהכשיר את חברי המועצה. כשיהיו חברי מעוצה שהם פחות מיומנים זה בסופו של דבר לא בהכרח משרת את המועצה עצמה. אני חושבת שזה תפקיד של המדינה לבוא ולקחת אחריות. 

מה גם שאני חושבת שחברות מועצה עושות המון. אם אנחנו מסתכלים על מחקרים, כשמגישים קורות חיים אז הרבה פעמים נשים לא יגישו קורות חיים אם הן לא ימלאו את כל הצ'ק ליסט שנמצא בקורות חיים. כך המחקרים מראים. לעומת זאת, גברים מספיק 30%, 40%, 50% והם כבר מגישים. אני יכולה לפחות להעיד שאצלנו חברות המועצה הן פשוט תותחיות אחת-אחת. תארים מפה עד להודעה חדשה וקליבריות גם בעבודה הפרטית שלהן. 

לכן אני חושבת שיש כאן מקום גם להעצים את הנשים, גם ליצור את הפורומים, שאלה יהיו פורומים מובנים. שלא נצטרך כל פעם אנחנו כחברות מועצה לבוא ולחפש מה לעשות, עם מי להתקשר, איזה תוכניות הכשרה. זה משהו שאני חושבת שהוא מאסט. 

הדבר השני, העשייה של הנשים היא הרבה פעמים עשייה משמעותית אך שקטה. לא כולן יודעות לבוא וליחצן את עצמן. זה גם הרבה מאוד משאבים, גם משאבי נפש, גם משאבים של אינסטגרם, טיק-טוק, פייסבוק וכאלה, שלא כולן מוכשרות בזה. אני חושבת שאלה כלים שצריך להכשיר ולתת ולאפשר בכלל לחברי מועצה, קל וחומר לחברות מועצה. 

יותר מזה, לתת את המשאבים לבוא אפילו ברמה רבעונית לחייב מועצות דוח על עשייה. מה נעשה. אני חושבת שזה משהו שאם תהיה מדידה של מה נעשה ברמת המועצה, מה נעשה ברמת חברות מועצה, חברי מועצה, עד שיגיע העניין של תגמול ועניין של שכר ומשאבים שיהיה אפשר לתת לחברות מועצה, אני חושבת שזה משהו שהוא ממש קריטי. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה רבה. קודם כל, הצטרף אלינו נאור שירי, אחד היוזמים של היום המיוחד. הזכרנו אותך בהתחלה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לטובה?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לרעה הזכרתי אותך. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

טוב מאוד. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

מגי, חברת מועצה מרחובות. 

 << אורח >> מגי סלע וגר: << אורח >>  

שמי מגי סלע וגר, אני חברת מועצה ברחובות. אני רוצה להגיד ממש בקצרה בפתיחה שנמרוד כהן, תושב רחובות, חייל חטוף, שאמא ואבא שלו ממש לא יודעים מה קורה איתו ברגע זה. וכנ"ל לגבי עוד 49 חטופים וחטופות. אז אנחנו ממש רוצים שהם יחזרו. 

אני חברת מועצה חדשה, קדנציה ראשונה. אני ממשיכה את חברת הכנסת שקראה בהתחלה לנשים להעז ולהתנסות בפוליטיקה ובתפקידי מפתח. אני רוצה להשלים את זה, להשלים אותה ולהגיד שמשהגענו לתפקידים אז תעזרו לנו גם להישאר שם. באמת, התפקיד הוא קשוח. אנחנו לא מתוגמלות כלכלית. אני באופן אישי אמא לשני ילדים עם צרכים מיוחדים. בן זוגי הוא המפרנס היחיד. ובאמת האתגרים שאנחנו מתמודדים איתם גם ברמה הציבורית וגם בתוך המערכת הם לא פשוטים. 

אני אתן דוגמה, באמת, אני מורידה ממש לשטח מהניסיון האישי שלי. כמות ההודעות שאנחנו מקבלים מהציבור, שהן הודעות בוא נגיד לא מכבדות, תוקפניות ואגרסיביות, באופן גורף הרבה יותר בכמותן הרבה יותר גדולות מאשר חבר הסיעה הגבר שלנו. אני לא יודעת למה, אבל זה באמת, זו פשוט עובדה. 

אני לא מתלוננת, וזה חלק מהתפקיד ואנחנו מתמודדות איתו ואנחנו חזקות. אבל כמו שאוהבים להגיד במדינת ישראל כשיש מלחמות ונפצעים, העורף חזק, העורף חזק. אז נכון, העורף חזק, אבל לא לאורך זמן. אז אני בעצם מה שאני רוצה לבקש ולהציע גם מראשות הוועדה וגם מראשי מרכז השלטון המקומי באמת לחשוב. אין לי באמת איזה שהיא הצעה אופרטיבית, אבל כן הייתי רוצה שתהיה חשיבה על איזה שהוא מודל שהמטרה שלו היא באמת בניית החוסן של נבחרות ציבור. משהו שבאמת יחזיק אותנו קצת יותר זמן בתפקיד. 

וכמובן לכרוך אותו עם איזה שהיא תוכנית שבאמת מעודדת יותר נשים להתמודד לתפקידי מפתח ולתפקידים ציבוריים, כי זה באמת דברים שהולכים ביחד. וזהו, תודה רבה על הזמן. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אני אגיד לך, על כל העניין גם דיברנו על העניין הכלכלי, שהוא דרמטי בעיניי. גם ההחזר על הוועדות. אמרתי שיש חוק שבאמת נמצא כאן בסדר היום של הכנסת, כבר נומק. הוא פשוט מחכה להצבעה. רק בגלל המצב כאן בכנסת הוא כרגע עומד. אבל זה חוק שבאמת שותפים לו רבים. ואני חושבת שחייבים לסייע לחברי וחברות מועצה בכל מה שקשור להוצאות. גם עדי דיברה על זה. כולן מדברות על זה כאן, זה חשוב מאוד. 

אני אתן עכשיו למשרד. יש כאן חברת מועצה שלא דיברה, שפספסתי אותה? כי אני רוצה לעבור. 

 << אורח >> הדר צופיוף כהן: << אורח >>  

אני ביקשתי להגיד משהו. מאיגוד הדירקטורים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אוקיי, ממש בקצרה, כי אני רוצה לתת לאושרה וכמובן לנאור. 

 << אורח >> הדר צופיוף כהן: << אורח >>  

שלום לכולם, שמי הדר צופיוף כהן, מנכ"לית איגוד הדירקטורים. יש לנו לא מעט נשים פה מתוך השולחן שנמצאות גם בפורום הדירקטוריות שלנו. יש לנו פורום דירקטוריות שמונה מעל 1,000 נשים. וב-10 ביולי אנחנו משיקות ועדה שתקדם נשים, נוכחות נשים בזירה הציבורית. זה הספתח כדי להבין את הרקע. אנחנו מאוד אקטיביות. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

חשוב מאוד. 

 << אורח >> הדר צופיוף כהן: << אורח >>  

אני רגע רוצה לדבר ברמה האישית ולהגיד שאני הייתי מס' 2 בבחירות האחרונות אצל אלברט טייב בכפר יונה וחוויתי, פרשתי כמובן באיזה שהוא שלב. אבל חוויתי את הקושי של נשים אימהות צעירות, שאגב לדעתי הערך המוסף שלהן לזירה המקומית הוא מאוד גבוה. כיוון שהן אימהות הן נמצאות במוקדים שבהם משתמשים. אם זה החוגים ואם זה בתי הספר ולהיות בוועד וכל הסביבה המאוד יום יומית של הציבור. 

הקושי הוא עצום. אנחנו משלמות מחירים הרבה יותר גדולים מגברים, בכל העניין הזה. להיות בפוליטיקה המקומית אומר שבעצם צריך לעזוב את הילדים ליותר שעות. וכאן לרשות המקומית יש יכולת להקל, בין אם זה בצהרונים, בין אם זה בפתרונות יצירתיים. ובין אם זה אומר שהרשות המקומית גם יכולה להביא יותר קורסי דירקטורים, דירקטוריות, העצמות כאלה ואחרות. למשל עיריית רמת גן עשתה לא מעט קורסי דירקטוריות ברמת גן. 

מה שמביא נשים ליכולת לחלום בכלל. נשים לא נמצאות היום בתודעת אפשרות לפרוץ את משרת אם. הן חושבות להתפרנס, הן חושבות 8:00-16:00 ולא כולן מגיעות לאותו פורום של 1,000 נשים, כי הן בכלל לא חושבות שדבר כזה קיים. ולרשות המקומית יש חשיבות מאוד גדולה להנגיש את החלום. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אז מה, איך את עוזרת להם, לרשות המקומית?

 << אורח >> הדר צופיוף כהן: << אורח >>  

קודם כל להנגיש את החלום הזה. 

 << אורח >> עינב בר כהן: << אורח >>  

אנחנו עשינו קורס דירקטוריות, אני יזמתי את זה במימון מאוד סמלי. ואז יש לך תאגידים עירוניים. ויש נבחרי ציבור. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

איך אתם אבל תכלס מסייעים? 

 << אורח >> הדר צופיוף כהן: << אורח >>  

קודם כל בכנס יש ועדה. אמרתי שיש ועדה ב=10 ביולי. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

למי שייך איגוד הדירקטורים בישראל?

 << אורח >> הדר צופיוף כהן: << אורח >>  

מה, להתחיל לדבר על האיגוד?

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, זה שייך למדינה? 

 << אורח >> הדר צופיוף כהן: << אורח >>  

איגוד הדירקטורים זה גוף שהוקם על ידי מספר מייסדים, ביניהם פרופ' גרוס. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

התנדבות כזה. 

 << אורח >> הדר צופיוף כהן: << אורח >>  

זה גוף סוג של וולונטרי. אנחנו גוף מקצועי, חלק ממערכת בין לאומית שנקראת GNDI שזה גוף גלובלי שמייצג איגודי דירקטורים מקבילים בעולם. ובעצם אנחנו מקדמים את מעמדו של הדירקטור. מספטמבר האחרון אנחנו גם מקדמים נשים ושמנו את הדבר הזה קצת יותר בתעדוף ציבורי. ובאמת הפורום צבר תאוצה ואני חושבת שיעידו גם החברות פה לשולחן על הפעילות הענפה שאנחנו עושות. כנסים כל חודשיים. גם היינו במשרד אצל מירב. וגם כמובן נשמח להזמין גם אותך, מירב, לכנס. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אין בעיה. 

 << אורח >> הדר צופיוף כהן: << אורח >>  

יש לנו כנסים מאוד אינטנסיביים, עם המון networking. ושוב, לדעתי צריך להנגיש את החלומות. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

ה-networking הוא חשוב מאוד בעיניי. בסדר גמור. אנחנו חייבים להתכנס לסיכום. 

 << אורח >> הדר צופיוף כהן: << אורח >>  

אני רק רוצה להגיד שלגבי התמיכה נשים צריכות יותר תמיכה עם הילדים. נקודות זיכוי זה נחמד, זה לא מספיק. ברגע שאישה רוצה לפרוץ את תקרת הזכוכית הזאת זה אומר שהיא צריכה לעשות המון הקרבות בבית ואין מה לעשות, לא לכולנו יש אמצעים. צריך לתת איזה שהוא תמריץ נוסף מעבר לנקודות זיכוי, בתחזוקה השוטפת של הבית. כדי שנשים שרוצות לצאת לקדמת הבמה לא ירגישו שכל המערכת, הבק אופיס שלהם מה שנקרא, מתפרקת. ובעיניי זו נקודה שמאוד חשוב לשים עליה את הדעת. וברגע שזה יקרה נראה יותר ויותר נשים. תודה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה. רצית להתייחס. 

 << אורח >> מיכל גליק: << אורח >>  

תודה רבה. שמי מיכל גליק, חברת מליאה ממועצה אזורית לב השרון. לא תכננתי ואני אעשה את זה ממש קצר. אני מאוד מתחברת למה שנאמר פה שאנחנו צריכות את הגברים איתנו. אני התגלגלתי להיות חברת מועצה, לא תכננתי, דחפו אותי לשם גברים. וזאת הסיבה שאני נמצאת פה היום. ואם בעצם הסיבה שביקשתי את רשות הדיבור, אני הגעתי למסקנה בשנה וקצת שאני מכהנת בתור חברת מליאה, שבוועדות החשובות אצלנו במועצה אין ייצוג נשי. שזה ועדת מכרזים, ועדת כספים ותכנון ובנייה אני נמצאת בה, גם במקרה התגלגלתי אליה ואיכשהו הבנתי שהגעתי למקום הנכון. אם לא הייתי עושה את זה לא הייתה חברת מליאה. 

ואם יש בקשה שרציתי לנצל את הבמה, זה לקדם איזה שהיא חקיקה שתדאג לכך שבכל ועדה יהיו משני המינים משתתפים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש. 

 << אורח >> מיכל גליק: << אורח >>  

לא בכולם. זה לא בוועדות שמורכבות רק מחברי מליאה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

המנגנון במועצה אזורית הוא פשוט שונה. כיוון שבמועצות אזוריות לא מתמודדים ברשימה ולכן כל הדיון על הריצ'רץ' ועל הדברים הללו הוא אחרת בנוגע למועצות אזוריות, שם יש מכל יישוב. ואין דרך להבטיח בכלל את הנושא של הייצוג ההולם ברגע שיש רק נבחר אחד מכל יישוב. 

החשיבה על מועצות אזוריות צריכה להיות אחרת. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

הבנתי. 

 << אורח >> מיכל גליק: << אורח >>  

אז אם יש בקשה, זו הבקשה. אלה ועדות מאוד חשובות. אני מוצאת את עצמי מתעסקת בדברים ואז פתאום אני מבינה מה קורה בוועדת כספים ואני אומרת איפה אני שמה את הזמן שלי. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה. חה"כ נאור שירי, אחד מהיוזמים של הדיון, בבקשה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה. אני מצטער שהגעתי באיחור, לכן אני אמנע מהמשפט האלמותי 'אני לא אחזור על דברים', כנראה שאני אחזור על דברים. 

אני רוצה לפתוח, גם חברותיי חברות הכנסת, באיחולי מזל טוב למנכ"ל משרד התיירות החדש, יצחקוב מיכאל. אני מאחל לו בהצלחה, כמובן. הוא חלק מכאדר ה-42 המינויים למנכ"לי משרדי הממשלה בקדנציה הזאת, שמתוכן היו שתי נשים. כיום במנכ"לי המשרדים, לא סתם אני אומר מנכ"לי המשרדים, יש אפס מנכ"ליות. לצערי הרב, יש ארבע שרות, אף אחת לא מצאה לנכון חלק מהאג'נדה ובעיניי גם תרומה לשולחן קבלת ההחלטות, לייצר איזה שהיא התייחסות ל-52% מהאוכלוסייה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

חמש שרות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

חמש שרות. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

גילה, סילמן, מאי גולן, רגב וסטרוק. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

שכחתי את סילמן. אני מנסה מכל מה שזה להדיר אותה מהזיכרון. 

אני אגיד שאנחנו הרבה פעמים מדברים על השלטון המקומי וכאילו מנסים לייצר פתרונות קסם. אני חושב שאנחנו צריכים קודם בראש ובראשונה בבית הזה לייצר פתרון קסם לכך ששתי מפלגות באופן מוצהר מדירות נשים מהיכולת בכלל להתמודד. עזבו שוויון, ריצ'רץ' וכל מיני מה שנקרא דובדבן שבקצפת. מונעות מנשים להתמודד בישראל 2025. ואנחנו מקבלים את זה בשלוות נפש. וזה נראה לנו טבעי לחלוטין. 

ואז אנחנו מתפלאים ומסתכלים על שולחן מקבלי ההחלטה ואנחנו רואים איך מקבלים החלטות בלי שום היגיון. כשאני כאבא לשני ילדים קטנים מתסכל ואני מבין איך אף אחד לא חושב עליי. כי יושבים בחדר אנשים בני 70 פלוס, גברים, ויש להם אפס יכולת הבנה לגבי העולם האמיתי שבחוץ. אז זה בא לידי ביטוי בטח בכנסת במפלגות שמדירות נשים ואז זה מתגלגל לשולחן מקבלי ההחלטות במנכ"לי המשרדים וכך אנחנו נמצאים במרחב ציבורי שלא מהווה איזה הוא פקטור או מראה לגבי מה שקורה במדינה. 

זה בזמן שאבי מעוז וחבר מרעיו, לצערי אני מדבר פוליטיקה, כי מה לעשות, אנחנו במבנה שהוא מבנה פוליטי. אבי מעוז וחבר מרעיו מנסים להדיר נשים מכל תפקיד משמעותי. בוא בזמן שנשים אלו שמנהלות את המבצע באיראן וטייסות ונווטות אלו שמפציצות. זה בסדר גמור, זה אחלה וסבבה. אבל חס וחלילה שתהיה מנכ"לית משרד ממשלתי בישראל 2025.

אז קודם, אנחנו צריכים לעשות המון תיקונים בשלטון המקומי ואנחנו כולנו מודעים לכך, בטח. אבל השלטון המרכזי צריך להיות פה דוגמה. ובבחירות הבאות לא יכולה להיות רשימה שתדיר נשים באופן מוצהר, על השולחן. שיהיה לנו בהצלחה. תודה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

תודה רבה. אושרה יוסף פרידמן, סמנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה. שמעת פה דברים. נשמח גם להתייחסות שלך ובכלל של המשרד. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

בשמחה רבה, של הרשות לקידום מעמד האישה. קודם כל, אני מברכת ומצטרפת לברכות של היום הפלא הזה שעוסק בכל כך הרבה גוונים של נושאים מעניינים. אני בהזדמנות הזאת רוצה גם להצדיע, ברשותכם, ליועצות לקידום מעמד האישה שנמצאות אי שם בשטח ועושות עבודה כל כך נאמנה בכל שדה שאפשר לחשוב ועכשיו הן גם מתמודדות עם אוכלוסייה של מפונים ומפונות ומתן מענה הולם בהקשר הזה. ובו זמנית להודות גם על שיתוף פעולה מאוד רחב שיש לנו עם איגוד היועצות לקידום מעמד האישה, מרכז שלטון מקומי, מרכז שלטון אזורי, ארגוני חברה אזרחית ומשרדי ממשלה. 

אני רוצה למקד את הדברים שלי לאור הדברים ששמעתי. אני לא אגלוש לכל נייר העמדה שהגשנו ואני דווקא אתייחס לנקודות ספציפיות בהקשר לנושאים שהועלו כאן.

אחד, האתגרים הבולטים ביותר זה סוגיית היועצות לקידום מעמד האישה. באמת, המעמד שלהם, התפקיד שלהם, האחריות שלהם. נשים הן הראשונות להיפגע, האחרונות להשתקם בעת חירום, שלא לדבר גם בעת שגרה. מה שלא עובד בשגרה כנראה לא יעבוד בחירום. ואם התפקיד שלהן לא יציב ולא מתוגמל בהתאם אז הן גם לא יוכלו לעשות את העבודה שלהן נאמנה. 

יתרה מזאת אני אגיד, מרביתן לא נמצאות בשולחן מקבלי ההחלטות בעת חירום, שזה בכלל גרוע. מצד שני אני אגיד, גם להטיל עליהן עוד תפקיד בנוסף לכל כך הרבה תפקידים שהם נושאות על עצמן, זה סוג של רגע להכניס לעצמנו גול שהוא לא באמת שער ניצחון בהקשר הזה. 

אז פה אני אגיד שאנחנו, לפחות בחלקת האלוהים הקטנה שלנו ברשות לקידום מעמד האישה, גם בשיח עם משרד הפנים ועם השותפות שמניתי בעניין סוגיית חוק היועצות ומיצוב התפקיד שלהן, הוצאנו למשרדים הרלוונטיים ולראשי רשויות על תפקידה של היועצת בעת חירום ובעת שגרה. וכמה חשוב שהיא תהיה במקום הזה. לצד זה גם פיתחנו מודל עבודת חירום שאנחנו מנסות להטמיע אותו בקרב הרשויות המקומיות כדי לסייע להם. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

יש ניסיונות לתקן את החוק הזה של היועצות?

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

כן. יש שיח. יש שיח שהתחיל להבשיל. יש שיח שהוא נמצא בתהליך חשיבה עם משרד הפנים, ביחד איתנו ועם שותפים אחרים. זה נמצא כרגע בדיאלוג. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

כמה החברה האזרחית היא שותפה?

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

היא תהיה שותפה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

חייבת שהם יישבו. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

אנחנו בעד שיתוף ציבור ואנחנו בעד התגייסות של כולם. לא כל התורה נמצאת רק אצלנו, היא נמצאת גם אי שם בחוץ ולהיפך. אנחנו בחלק הזה יודעות לעשות את זה נאמנה. 

אני רוצה להתייחס רגע לסוגייה הנוספת, שדובר פה על הנושא של משאבים תקציביים. הרשות לקידום מעמד האישה בשנתיים האחרונות משקיעה משאבים אדירים ברשויות המקומיות. הדרך שלנו לחזק את היועצות ולתת להן כלים לעשות את העבודה שלהן נאמנה זה באמצעות קולות קוראים שונים שאנחנו מתקצבים אותם בהיבטים האלה. ספציפית בהתייחס לנושא של נשים וייצוג נשים ברשויות המקומיות, אז ביחד עם עמותת כ"ן פיתחנו פה תוכנית של "קדימה אחרייך" לקראת הבחירות האחרונות. 370 נשים עברו הכשרה מקצועית לאורך כל השנה, ללא השתתפות ועלויות של הרשויות המקומיות. נטו של הרשות לקידום מעמד האישה. אגב, מתוכן גם 11 נכנסו. זה דורש תהליך. תהליך עבודה מאוד מאסיבי וכולם דיברו פה על האספקט הזה. 

הנושא השני זה נושא של קמפיין. יצאנו עם קמפיין "הקול בשבילך" שעושה שני דברים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

איפה הקמפיין?

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

הקמפיין בכל הרשויות המקומיות, הוא רץ בבחירות האחרונות בכל שדה אפשרי, שקורא לעשות שתי פעולות: אחד, את כאישה, לכי תבחרי. מי המועמדות, על מה זה יושב, האם זה מתאים לך, לא מתאים לך. מצד שני, קומי ותצביעי. תבחרי, תממשי את הזכות הזאת, בהקשר הזה. אגב, אותו דבר כל מי שחושב שיש מישהי שהיא מועמדת ראויה, שידחפו אותה לעשות את התהליך הזה. 

פה באמת אני חייבת להודות ששיתוף הפעולה גם עם הרשויות המקומיות, ארגוני חברה אזרחית, לצד פעולות מקבילות שקורות בארגונים אחרים, אני חושבת שזה עשה, לא את ה-game changer המאוד גדול שאנחנו מצפות לו, אבל זו קריאת כיוון שצריך להמשיך אותה לאורך כל הדרך. 

השנה אנחנו פועלות ב-42 רשויות בפיילוט של תוכנית שנקראת "מחוברות". שאחד הדברים שלמדנו על בשרנו הם אחד, אם אין תוכנית אסטרטגית לקידום שוויון הזדמנויות, לקידום שוויון מגדרי ברשות המקומי יהיה מאוד קשה להסתכל ברמה הרשותית מה ההתחלה ומה הסוף ולאן אנחנו רוצים להגיע ומה אנחנו רוצות לקדם. אם זה חינוך, ספורט, תרבות, כל תחומי החיים שרוצים. 

הדבר השני, במקומות שיש בהם מקום להקים מועצת נשים, פורום נשים, שייתנו גב גם ליועצת אבל גם דחיפה באספקט הזה, אז גם זה חלק מהפעילויות לצד רכיבים נוספים. זה פיילוט ראשוני לחלוטין, מאוד חדשני ואני מאוד צופה לו גדולות בהקשר הזה. כן, 42 מתוך 258 רשויות זה לא הרבה, יש כאלה שיטענו. אבל לעומת זה שהיינו עושים פיילוט של מעט רשויות המספרים האלה משמעותיים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

מתי זה?

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

זה רץ עכשיו. 42 רשויות עם הסכמים בידיים. זה בהקשר הזה. 

הדבר האחרון שאני ארצה להתייחס אליו בסוגייה הזאת זה הנושא של רגע גם מתן כלים. מתן כלים אמיתיים. ופה אנחנו נגיד רגע שאנחנו בונות גם קיט ליועצות, גם איזה שהיא פלטפורמה שתסייע להן בתהליך הזה. אבל זה מתחיל הרבה לפני. ופה, מעבר לדברים שכתבנו אני רוצה רגע להתייחס לשני דברים שמשום מה לא דיברו עליהם, אבל דיברו עליהם במסגרת גדולה. 

כאשר מדברים על ייצוג נשים בתוך אוכלוסיית ייצוג הנשים יש עוד אוכלוסיות ייצוג שהן לא באות לידי ביטוי. אז כאשר מדברים במספרים בואו נדבר רגע על אלה שלא נמצאות כאן וצריך לדבר עליהן וצריך לראות איפה הן. בואו נשתדל שהצבעים יהיו מספיק מגוונים כדי שהקולות יהיו מספיק מגוונים. בשביל לתת את השירות האמיתי לתושבים ולתושבות. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא הבנתי. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

אני אגיד. התייחסתם במספרים לגבי נשים בתוך הרשויות המקומיות. אין פה נתונים לגבי האוכלוסייה הערבית, האוכלוסייה האתיופית, האוכלוסייה החרדית. באיזה לבל של דרגות הן נמצאות. איזה game changer הן יכולות לעשות. יש נגיעות והממ"מ התייחס לזה במספרים שלו, אבל כאשר מדברים על רגע לשים ולדחוף, אז גם מי שכבר מתמודדת ועושה פעילות בתוך הרשות המקומית שתיתן לזה את ההיבטים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אני אתן לך, אם את רוצה להגיד משהו. אבל הדיון שלי הוא על נשים. זה שהממ"מ הביא עוד, ואני מדברת עכשיו על נשים. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

אני מתייחסת לנשים בתוך נשים. קבוצות נשים בתוך נשים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

שנייה. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

אני אסביר למה אני מתכוונת. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אני הבנתי אותך. אבל בואי נתחיל קודם כל לצמצם את הפער של נשים. ברגע שתצמצמי את הפער של נשים הרי שתצליחי לסייע גם לאותן נשים שהן יותר מוחלשות. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

לא בהכרח. בו זמנית את גם מגדילה את הפערים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אבל בואי נתעסק במה שאנחנו, - - - גם את דיברת על זה כשהצגת את הממ"מ. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

אני רק אומרת שצריך לתת את הדעת. אני רק אומרת שבהקשר הזה גם צריך לתת את הדעת. אני לא באה להכתיב פה את הצעדים באיזה צורה צריך להתייחס. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, היא יכולה להתייחס רק מהממ"מ. 

 << אורח >> נלי כפיר: << אורח >>  

נגיד שהמסמך שלנו כן כולל חלוקה לקבוצות אוכלוסייה. אנחנו לא מצאנו הבדלים משמעותיים מבחינת ייצוג הנשים בקרב העובדים ברשויות המקומיות בתוך כל קבוצה. שיעור הנשים הוא יחסית דומה. אנחנו כן הסתכלנו על שיעור הנשים מכל קבוצה בתוך אוכלוסיית הנשים. וכפי שגם עלה במצגת, הנשים היהודיות הן כן נמצאות באיזה שהוא ייצוג יתר ביחס לקבוצות אחרות. 

 << אורח >> מורן נגיד: << אורח >>  

סליחה יו"ר הוועדה, אני רק מחדדת שהם דיברו על עובדים והיא מדברת על נבחרות ציבור. אלה שני דברים שונים. ברור שבקרב העובדים יש ייצוג לכלל האוכלוסייה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

יש ייצוג עודף בגלל המשרות של החינוך, אז זה מייצר תמיד איזה סטייה. 

 << אורח >> מורן נגיד: << אורח >>  

לכן אני אומרת שלדעתי יש כאן תגובה לא בהלימה - - -

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

את הצטרפת אחרי המצגת. אני מבינה, לא. 

 << אורח >> מורן נגיד: << אורח >>  

לא, לא, דווקא ראיתי את המצגת, פשוט הייתי בחוץ. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, אני מבינה מה את אומרת, מורן. על העובדות והיא מדברת על הנבחרות. 

 << אורח >> מורן נגיד: << אורח >>  

לא, זה בסדר. שתיהן צודקות, רק שזה אין הלימה בתשובה. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

ברשותכם אני אעשה את ההבחנה. אני מדברת רגע על הנבחרות, שגם שם צריך. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

בסדר, אבל זה לא רלוונטי. אני רוצה שתתמקדי, התחלת יפה אז תמשיכי. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

לא, לא, אני רק אגיד, אני רק אסיים את הדברים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

בנושא של הנשים. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

אין בעיה, אני אחדד ואני אסיים את הדברים שלי. אני רק אומרת שגם בסוגיית הנבחרות צריך לתת את הדעת. כי בסוף מי שנבחרת ולא רואה את פלח כלל האוכלוסייה ונותנת תעדוף אז גם לא תראי את ייצוג הנשים בתפקידים בכירים בסופו של דבר באותה רשות. אני רק שמה את זה רגע ככוכבית, לא בהכרח כנושא שצריך לתת עליו רגע את הדעת. 

הנושא האחרון שאני רוצה להתייחס אליו, חירום היא סוגייה שמעסיקה את כולנו ואנחנו כנראה מדינה שלצערנו הרב נמשיך לחוות את ההקשר הזה לאורך זמן. להגיד בהקשר הזה דבר אחד חשוב בעניין הזה. 50% מהאוכלוסייה שהיא נשים ההחלטות לגביה בענייני חירום מתקבלים על ידי גברים. ואם השולחן הזה לא יורחב, אז כל שיקול שיהיה למי עובד חיוני, לא עובד חיוני. האם חוזרים למשק, לא חוזרים למשק. איפה יהיה המיגון, האם הפינוי לוקח בחשבון את עניין המוגנות או לא מוגנות ומיליון ואחד דברים אחרים, הם בכלל לא שיקול. ופה אני אומרת גם היועצות, אבל גם נשים נוספות שיהיו בשולחן הזה הוא בעיניי מאוד קריטי. 

דבר אחר שאני רוצה להתייחס אליו, ופה דיברו על חינוך, חינוך, חינוך. אני חסידה גדולה של חינוך. הכשרה מגיל צעיר למוביליות ומנהיגות מקומית. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אבל זה התפקיד של המשרד. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

אז אני אומרת, אנחנו עתידות לפעול. ברשותכן, אני לא אתן רגע פירוט עד שהדברים לא ייסגרו. אבל כן, דווקא מהמקום הזה על להכשיר מגיל צעיר מוביליות ומנהיגות מקומית, כי התורה תצא משם. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אבל מתי?

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

כן, אנחנו נפעל בנושא. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

את יודעת, היא כבר שנתיים וחצי במשרד. למה מחכים? שהם יעשו את זה?

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

שוב פעם, שנתיים, אני קודם כל שבע שנים בתפקיד, אבל כרשות אני אגיד בשנתיים האחרונות - - -

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

מה הבעיה לעשות הכשרות? עושים הכשרות על כל כך הרבה דברים. מה הבעיה לחנך?

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

תקציבים, משאבים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

בסדר, היא לקחה את כל הכסף של כולם. חבל לא עשתה עם זה. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

אז אני אומרת שבהקשר הזה דווקא היו תוכניות ויעשו תוכניות. ואני חושבת, אני אומרת את זה גם מראש. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אבל את יודעת, אני שנייה חייבת להגיד לך משהו. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

לא, לא, תהיה לנו תוכנית עוד השנה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

שתינו מגיעות מהמערכות של חינוך. אם את רוצה להטמיע דבר כזה היית צריכה לבוא לפה, אנחנו בחודש יוני, ולהגיד בספטמבר אנחנו נכנסים לבתי הספר או פיילוט של כמה בתי ספר. ומדפיסים תוכנית. אגב, יש לך כאן עמותות מעולות שגם יודעות ומוכשרות לדברים האלה. לעבוד איתם, לסייע להם. כי גם ככה אין להם כסף. זאת אומרת, אני לא יודעת למה אני צריכה להגיד את את זה. אבל כמו שעשינו את זה עם ארגוני הלהט"ב, שמנו את איגי וחושן בבתי הספר, שיש להם את הניסיון. יש כאן עמותות נפלאות שעובדות שנים בתחום של לקדם נשים. לתת להם את הסיוע ואת המימון ולעשות פיילוט בכמה בתי ספר. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

אז אני אגיד שאת מתפרצת לדלת פתוחה וברשותך אני בכוונה לא פורטת כאן את התוכניות שאמורות לקרות השנה, כי יש פה רגישויות וצריך לסגור פה דברים. אז אני חושבת שזה גם משהו שאפשר לכבד אותו. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

איזה רגישות? מה, זה משהו חסוי?

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

לא עניין של חסוי. אבל את יודעת, את רוצה שהדברים - - -

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אני, באים אליי לוועדה משרדי ממשלה. אני שואלת עשיתם, אתם אומרים לי שאין. אז אני אומרת מה דעתי. אגב, גם מה אמרתי? באתי ואמרתי לך שיש כאן עמותות מעולות שאפשר להכניס אותם להכשיר. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

את צודקת לגמרי, רק יש מוקש אחד גדול, בסדר? בהקשר הזה. לרשות לקידום מעמד האישה אין מבחני תמיכה. הדרך שלנו לתפעל את הפרויקטים שלנו בשלב הזה, בקונסטלציה הנוכחית, זה דרך הרשויות המקומיות בקולות קוראים. וכך אנחנו פועלים. 

יש פה לא מעט עמותות שפועלות ביחד עם היועצות כדי להוציא את התוכניות לפועל, ואין מניעה. יש פה לא מעט עמותות שעושות את זה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

יש הרבה משרדים שאין להם מבחני תמיכה. בואי, את יודעת שזה תחום שאני שולטת בו. יש הרבה אפשרויות אחרות. אפשר לתת לרשות המקומית. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

אנחנו עושות את זה. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אפשר לשבת עם היועצות ולקחת בתי ספר. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

אנחנו עושות את זה. גם היום אנחנו עושות את זה. 

 << אורח >> מורן נגיד: << אורח >>  

יש היום את עמותת שוות שגם עובדת עם המשרד. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

בבתי הספר אין כלום. 

 << אורח >> מורן נגיד: << אורח >>  

בבתי הספר. אני גם משתתפת פעילה.

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

יש תוכניות, שנייה מורן, את לא הנציגה של המשרד. יש תוכניות בבתי הספר לקידום נשים בדברים האלה של הרשויות המקומיות? 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

אני לא יכולה לענות בשם היחידה לשוויון בין המינים של משרד החינוך ואני חושבת שזה כן נושא שהם צריכים לענות. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

לא, זה קשור אלייך. 

 << אורח >> אושרה פרידמן: << אורח >>  

אנחנו הרשות לקידום מעמד האישה. בשלב הזה אין לנו תוכניות בתוך בתי הספר ומערכות החינוך הפורמליות. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

בסדר. אני רוצה לסכם את הדיון הזה. 

קודם כל, אני רוצה להודות לחברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי ונאור שירי, באמת על היוזמה של היום החשוב הזה. וכל הזמן להמשיך ולעלות את הנושא של השלטון המקומי. אני רוצה להודות לראשות הרשויות, בעיקר גלית שהיית כאן לאורך כל הדיון. תודה רבה לכל הנציגות. אני רוצה להגיד תודה לכל חברות המועצה שנמצאות ולארגוני החברה האזרחית שפעילות, באמת, עמותת כ"ן שכל כך הרבה שנים כבר נמצאת בכנסת. באמת, אורית, עבודה טובה. שיבחתי גם את בונות אלטרנטיבה וכמובן כל ארגוני החברה האזרחית שפועלים למען קידום נשים. 

אני אגיד בקצרה, אני חושבת שכל דיון כזה הוא אפשרות ל-networking בין מי שנמצא בשולחן. זה גם יום כזה שכל הכנסת סביב השלטון המקומי. לכן זו כבר הזדמנות טובה. 

דבר שני בעיניי, מעבר לשיתוף הפעולה ולהצפת הבעיות, יש כאן כמה דברים שאנחנו ניקח איתנו. אמרת את זה לדעתי, גלית, על העניין הזה של החקיקה. שגם אם בכנסת הזאת אי אפשר לקדם, בהחלט אפשר לעבוד על מתווים. עבדנו על זה את ואני עם מרכז רקמן שהיו דברים שחיכינו ובסוף כן הצלחנו לקדם. גם רן כאן שהיה גם הצלחנו לקדם. 

אין לי ספק שאנחנו נמצאים בתקופה הכי קשה בעיניי לנשים במדינת ישראל. אין לי מילה אחרת. גם הצעות החוק שהגיעו לפה הצלחנו לטרפד אותם. זה היה ניסיון לחסל את הרשות לקידום מעמד האישה, טורפד בטרומית. הפרדה מגדרית באקדמיה טורפד בקריאה ראשונה. ואנחנו נילחם כל מה שאפשר. לא רק שאין שום חוק שהוא בעד נשים, כל החוקים שמביאים גם חוקים גרועים לנשים. 

גם ג'רבי, שאני באופן אישי מכירה אותו, המנכ"ל של המשרד לעניינים אסטרטגיים, הוא היה איתי בצבא, הוא בן אדם מאוד ראוי. זה אפרופו שיחתנו. אבל יש לפחות 100 נשים ראויות לא פחות ממנו. וזה מטריף אותי, שלמרות שיש בג"ץ ולמרות שיש חמש נשים, אף אחת לא אומרת לא, אם אתן לא ממנות מנכ"לית אחת. איזה מן דבר זה? 

היה עכשיו את ההחלטה של הסרת המגבלות של פיקוד העורף. אני כתבתי לא רק בטוויטר, גם פניתי לכמה חברי קואליציה שאני עובדת, ואמרתי להם תדאגו שאם אתם מסירים לבתי הספר לא ב-24:00. וזה קורה רק בגלל שאין נשים. כי אם היו נשים לא היו מסירים הגבלות ב-24:00 פעם שעברה. הפעם הסירו ב-20:00. 

 << אורח >> גלית שאול: << אורח >> 

אז הודיעו ב-20:00, בדיוק. ולנקות את בתי הספר ואת הגנים היינו צריכים למחרת ב-7:00 בבוקר. התחלנו ב-9:00, כולם כעסו. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אני יכולה להגיד לך שמהצוהריים הייתי בקשר עם שר החינוך, אצלנו התחילו ב-11:00. אין לי ספק שכאשר אין נשים זה משפיע על כל אחד ואחד מאתנו. לא רק על נשים. ואני בתקופה באמת, אני בן אדם שמהיום שהגעתי לכנסת זה הדגל שלי. אני באמת מנסה לעשות את מה שאפשר ובאמת, אני לא זוכרת תקופה כזאת חשוכה בהיסטוריה. 

 << אורח >> גלית שאול: << אורח >>  

אבל הכי חשוך לפני עלות השחר, אז בואו נהיה אופטימיים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

זה גלית, כן, אין ספק, זה נכון. ואני עכשיו אגיד את המשהו האופטימי. כי אני בן אדם אופטימיסט מטבעי, בגלל זה גם אני נמצאת בכנסת. אם לא הייתי אופטימית לא הייתי יושבת פה. 

בתוך התקופה הזאת אנחנו מנסים באמת לדלות, ואני חושבת, אושרה, לא בציניות, שכל מיזם שאתם מביאים מהרשות לקידום מעמד האישה הוא מבורך. וכל פיילוט הוא חשוב. וזה שיש 42 רשויות זה טוב. לכן כן היה לי חשוב לבוא ולהגיד כל דבר כזה. וכל דבר שתצטרכי גם מבחינת חקיקה שמאפשרת, הרי שאת יודעת שיש כאן עם מי לעבוד. גם עם יושבת-ראש הוועדה פנינה וגם אנחנו, כל דבר. 

אתמול, ואני אתן בזה את הקלאוז'ר. היה אתמול אמש במליאה, הגיע חוק של איסור צריכת זנות. גם הוא קשור לנשים מוחלשות. ובאמת החוק הגיע מהקואליציה. והייתה מטרה להפוך את זה להוראת קבע, את מכירה את זה. התיישבנו מול יו"ר ועדה אטום, אין לי מילה אחרת, שלמרות שיריב לוין שר המשפטים, לא אני, בא ואמר לו זה צריך להיות הוראת קבע. לא הסכים, שמחה רוטמן. ואתמול הצבענו עוד פעם על הוראה לחמש שנים. 

אז למה אני אופטימית? אחד, כי יש הוראה לחמש שנים וזה טוב. וזה אומר שצריכת זנות אסורה במדינת ישראל. וזה אומר שנמשיך לסייע לנשים מוחלשות, לא רק למנוע מהם את התעסוקה שלהם, אלא גם לתת להם שיקום ורווחה. אז לקחתי את מה שיכולנו והארכנו. הוא רצה שלוש שנים, התעקשתי איתו לחמש שנים. ובאמת החוק התארך. וצריכת זנות במדינת ישראל אסורה בחוק. רציתי הוראת קבע, אבל הסכמנו. אז אנחנו עובדים עם מה שיש, מנסים ליצור מהלימון לימונדה. 

לכן גלית, אני אומרת לך, כל דבר שיכול להביא ושאנחנו יכולים לסייע כאן, מעבר לשמוע אתכם, לדבר אתכם, להגיד לכם שהחוק לשכר לחברי מועצה על ועדות, החזר נסיעות, נמצא. שהאופוזיציה שותפה לקדם כל מה שאפשר. וכל מקום שבו אפשר לקדם בתוך מסגרות החינוך, יש גם הרבה דברים שהרשויות יכולות לעשות. בטח בכל מה שקשור ליועצות. הנה, גלית נתנה כאן דוגמה מצוינת על איך לקחה יועצת והחליטה שזו משרה ושמה. 

לכן אני גם פונה מפה לראשי הרשויות, ואנחנו נפנה אליהם, זה אפרופו גם מה שאת אמרת. 

 << אורח >> גלית שאול: << אורח >>  

אגב, גם בוועדות, לייצר רוב, זה תלוי בממנים. 

 << יור >> היו"ר מירב בן ארי: << יור >>  

אני יכולה להגיד לך שאנחנו כוועדה נפנה אליהם. ואם צריך אני אבקש מפנינה שנקיים פגישה אפילו עם פורום ה-15 או פורום רחב יותר, כדי לבוא ולראות כיצד ראשי הרשויות מחויבים לקידום נשים בתוך המועצה. גם מועצות מקומיות שעלה פה, גם מועצות אזוריות. וכמובן גם בתוך הרשויות. 

אנחנו כוועדה נפנה. לקחתי גם את אמונה, את ההצעות שהיא הביאה, גם את מי שהביא לנו דפי עמדה. לנסות לקדם את זה כחקיקה ולהמשיך לפעול. כל דבר שאתן צריכות את הסיוע שלנו אנחנו לרשותכם. 

בלי קשר, אני מברכת אתכן על העשייה שלכן בתוך הרשויות. ובאמת, העבודה יחד לקדם נשים כן עשתה שינוי בבחירות המוניציפליות. ולא דומות הבחירות האלה לבחירות שהיו כאן ב-2018. אני יודעת, התמודדתי. גם ב-2013 לא דומה. לא דומה. יש שינוי, אנחנו על גרף. הוא קצת איטי אבל אני חושבת שאנחנו בהחלט עושות שינוי. 

אין לי ספק, אגב, ואני בן אדם אופטימיסט, אמרתי את זה, שגם הכנסת הבאה תיראה אחרת מבחינת שרות ומבחינת מנכ"ליות ומבחינת חברות כנסת. הירידה שראינו בכנסת הזו, היא כמו שאמרת, היא בהחלט תביא לנו בכנסת הבאה הרבה יותר נשים במוקדי קבלת החלטות. 




אני מודה לכולן, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:32. << סיום >>