פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



36
ועדת הכלכלה
02/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 717
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ו' בתמוז התשפ"ה (02 ביולי 2025), שעה 9:00



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות)(הוראת שעה), התשפ"ה-2025 << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
שלום דנינו – מ"מ היו"ר 
ששון ששי גואטה



מוזמנים: 
	אביתר גוטמן
	–
	מנהל תחום בכיר רגולציה, משרד התקשורת

	גדעון שיטרית
	–
	מנהל אגף בכיר רישוי, משרד התקשורת

	אורנן שטיינברג
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד התקשורת

	ראיה אנגל
	–
	רפרנטית תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר

	טל ויינברג
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה כלכלי, משרד המשפטים

	ישכר וייס
	–
	עו"ד, עוזר משפטי, לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי

	ניצב ניר כרמלי
	–
	רמ"ח כיתות כוננות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק משה אלפרנדי
	–
	עו"ד, מדור אג"מ, ייעוץ משפטי משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	עמית רויף
	–
	קמ"ש, ע' יועמ"ש פיקוד העורף, משרד הביטחון

	סא"ל לוי יטח
	–
	מז' זירת הרתעה וטכנולוגיות, משרד הביטחון

	רס"ן ענאן סרחאן
	–
	יועמ"ש פיקוד העורף, אמ"ץ, משרד הביטחון

	רס"ב עידו שפינקה
	–
	רמ"ד תקשוב להתיישבות, משרד הביטחון

	אמיר פרידמן
	–
	מנהל אגף חירום וביטחון, עיריית חולים, מרכז השלטון המקומי





ייעוץ משפטי: 
נעמה דניאל 

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות)(הוראת שעה), התשפ"ה-2025 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

בוקר טוב חברים. אני פותח דיון בנושא הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025. 

מי פותח, נעמה? כן, משרד התקשורת?

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

בוקר אור, שמי אורנן שטיינברג, נציג הלשכה המשפטית של משרד התקשורת. ראשית אני אבקש להודות למ"מ יו"ר הוועדה וגם לוועדה על קיום הדיון היום. 

בעצם היום אנחנו מבקשים את האישור שלכם לנושא של מתן פטור מאגרה למכשירי קשר שמשמשים כיתות כוננות. בהזדמנות זו גם נרצה להודות לייעוץ המשפטי של הוועדה. לסיוע שלהם בהבאת התקנות. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

לפני התודות בוא נראה שאנחנו עושים את זה לרוחכם. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

לא, על ההכנה. בוודאי שאחר כל יהיו תודות. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אז נשאיר את זה בסוף. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

בסדר. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

בוא ניגש לתקנות. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

אני אתן טיפה על רגל אחת רקע, איפה התקנה הזאת ממוקמת. הפעלה של מכשיר אלחוטי או תחנת אלחוט מצריכה רישיון וגם מועדת תדרים והקצאתם. הכול לפי פקודת הטלגרף האלחוטי. בנוסף, מתן רישיון והקצאת תדרים כרוכה בתשלום אגרה, מכל מיני טעמים. התקנות שאנחנו עכשיו מציעים לקבוע רוצות להעניק פטור מאגרה לשני סוגים של מכשירים אלחוטיים: מכשיר קשר לכיתות כוננות. שתיים, תחנת ממסר שנותנת שירות למכשירי קשר לכיתות כוננות. 

אני אסביר שנייה מה זה תחנת ממסר, כי זה לא ברור. תחנת ממסר זו תחנת אלחוט שהמטרה שלה בעצם זה להגדיל טווח קליטה של מכשירים אלחוטיים מסוימים. למשל אם ניקח מכשירי קשר, בעוד שטווח הקליטה של מכשיר קשר אחד לשני הוא פחות או יותר חמישה קילומטרים, אם המכשיר הזה מקבל שירות מתחנת ממסר, מאותו מגדיל טווחים, אז בעצם מכשיר קשר אחד יכול להיקלט במרחק של 40 קילומטר. זה הסוג השני של מכשירי הקשר שאנחנו רוצים לתת להם את הפטור. 

לעניין האגרה, אמרנו שאנחנו רוצים לתת פטור מאגרה. לפי התוספת הראשונה לתקנות הטלגרף האלחוטי סכום האגרה בעד הגשת בקשה לרישיון להפעלת מכשיר אלחוטי ובעד הקצאת תדרים להפעלתם הוא 315 שקלים לשנתיים. סכום האגרה בעד הגשת בקשה לרישיון להפעלת תחנת ממסר, הרישיון עצמו, הוא 680 שקלים לשנה. וסכום האגרה בעד הקצאת תדרים לצורך הפעלתה היא 15,000 שקלים לשנה לכל תדר. בדרך כלל מוקצים שני תדרים, אז זה יוצא 30,000 שקלים לתחנת ממסר. זו האגרה עבור הקצאת תדרים. 

אני כן אעיר פה, וזה חשוב, שברגע שיש תחנת ממסר שנותנת שירות למכשירי קשר, אז מכשירי הקשר האלה לא צריך לשלם גם עליהם וגם על תחנת הממסר, אלא זה גלובל כזה. משלמים את אגרת הממסר, לא משנה כמה מכשירי קשר פועלים בתחנת הממסר. 

זה היה רקע. אני אשמח להעביר את רשות הדיבור למר גדעון שטרית, מנהל אגף בכיר תכנון והנדסה ורישוי במשרד. הוא ייתן קצת רקע על התכליות והצורך בתקנות האלה. 

<< אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

בוקר טוב. שמי גדעון שיטרית. ליישובים יש מכשירי קשר שמשמשים אותם לתפעול. התהליך זה המוכר לנו, הוא לא חדש. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

שיטרית, נעמה היועצת המשפטית תדרכה אותי אתמול פחות או יותר במה מדובר. אבל כשאתה אומר היישובים משתמשים, אני הבנתי שזה לטובת כיתת הכוננות, מבחינה צבאית. על זה אנחנו מדברים, לא על משהו אזרחי. שימוש ביטחוני. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

ברור לחלוטין. קודם כל, ברור לחלוטין. אני אחזור, אני אתן את הסקירה כדי שנבין איפה אנחנו במרחב. כי יש כמה שימושים והמטרה היא גם להבדיל בין השימושים האלה. לכן יש תצהירים ופעילויות שאומרות 'רגע, אתה לא מקבל על הכול, אלא רק על מה שצריך באמת'. מה שהתכוונו לתת פטור באמת. לכן יש פה תהליך. 

כמו שאמרתי, ישנם מכשירים ביישובים שמשמשים לשירותים שונים, שהם שוטפים. בא ה-7 באוקטובר והדגיש את השימוש בכיתות כוננות. היישובים קנו לעצמם, בגלל שהיה פער, קנו לעצמם, קיבלו, לא משנה איך, מכשירים. ולמעשה תגברו את המצבות הקיימות. בחלק מהמקומות לא היה בכלל, אז גם פקע"ר הוסיפו ונתנו. ואנחנו עומדים במצב שבו היישובים צריכים לשלם עשרות אלפי שקלים, תלוי בגודל של היישוב. הוא אומר כרגע שאין לנו תקציב בשביל זה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

מי חתום על הצל"מ הזה של מכשירי הקשר ותחנת הממסר?

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

זה לא צל"מ, זה ציוד. צל"מ זה ציוד מסווג, זה ציוד. החתימה היא חתימה אישית של האפסנאות של היישוב, נקרא לזה ככה או כל יישוב ואיך שהוא קורא לזה. אנחנו לא אחראים על המכשירים. המסגרת פה היא לתת או לחסוך את התשלום עבור התדרים. כלומר, המכשירים יכולים להישבר, להיגרד, להתפרק, אנחנו לא נוגעים בזה. אם עכשיו נשבר מכשיר זה לא נוגע אליי. אני לא נמצא בשום תהליך של חידוש, של ריענון, של תשלום אחזקה על המכשיר עצמו. יתכן ומכשיר יש לו תקלה, אני לא שם. אנחנו כמשרד או כמדינה בנקודה הספציפית הזאת מדברים רק על הפטור לתשלום על תדר. 

הטיעון הוא שאם עכשיו יש צורך אז אנחנו צריכים לתת איזה שהיא הקלה כדי שהם יוכלו לתפקד בנקודה הזאת. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

זה התשלום על תדר ורישיון בעצם. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

התדר זה ההוצאה הכבדה. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

מה שאנחנו גובים. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

לא, לא, רגע, שנייה. אני רק אחדד. תלוי איפה. באמת בתחנת הממסר אתה צודק מאוד. בסלולר שאנחנו בכלל לא מדברים על זה, זה באמת מיליונים, עשרות מיליונים. אבל דווקא במקרה הזה מכשירי הקשר הם האגרה שלהם היא ביחד, רישיון פלוס תדר. ולכן פה אי אפשר מבחינת התקנות להפריד. דווקא מספר מכשירי הקשר מגיע, המספר הזה, האגרה הזאת, סכומה במקרה הספציפי הזה הוא הרבה יותר גבוה מאשר הסכום שצריך לשלם על תחנות הממסר. הפטור שאנחנו רוצים לתת לתחנות הממסר. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

אני אשלים. כמו שנאמר פה, על המכשירים הבודדים יש אגרה אחת שהיא רק אגרה על המכשיר, על השימוש במכשיר. ועל תחנות הממסר יש לנו עוד שתי אגרות. אנחנו לקחנו ושוחחנו גם עם פקע"ר וגם משטרת ישראל כדי להבין מה הפער. במסגרת השיחות האלה ופגישות או סיורים ביישובים הבנו, מיפינו את כל הצורך או את השימוש, מתודולוגיית השימוש. 

הבנו שלמעשה אנחנו צריכים לתת פטור או יותר נכון לחסוך תשלום, זה לא פטור, זה לחסוך תשלום, רק על מכשירים שהם משמשים ישירות לכיתות הכוננות. ישירות למשימות של כיתות הכוננות. והם נוספו מעבר למה שהוקצה על ידי גורמי הביטחון המוסמכים. אין פה עכשיו, הכמות פה שנקבעה והיא תוקרא בהמשך, היא נקבעה על מנת בדיוק למסגר את הדבר הזה. 

לכן מי שחותם על התצהיר זה או ראש הרשות או אחד הסגנים שלו, זה לשאלתך בהתחלה. והתצהיר הזה אומר אלה המכשירים שיש לי לכיתת הכוננות, שמשמשים למשימות כיתת כוננות. לא מכשיר שכתוב עליו "כיתת כוננות" והוא לאבטחה בגן. יכול להיות שגם זה משימה חשובה, או לא לאבטחה בגן, אלא פעילות אחרת של העירייה, תפעולית. יכול להיות שזו משימה חשובה, אבל אנחנו לא מתכוונים להיות שם. 

מניעת התשלום או חיסכון תשלום הזה הוא רק, כי אני לא רוצה לקרוא לזה פטור, כי זה לא פטור למעשה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

ואתם מבקשים לאיזה זמן?

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

שנתיים וחודשיים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

מאיזה תאריך?

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

מה-7 באוקטובר, ב-8 באוקטובר יום ראשון, חלק מהיישובים כבר קיבלו מתרומות ממש באותו יום כבר קיבלו. אנחנו עבדנו סביב השעון כדי להקצות להם תדרים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

מה היה המעמד הקודם לפני 7 באוקטובר?

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

כל אחד שילם לעצמו. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

שילמו לפני ה-7 באוקטובר?

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

שילמו, אבל אלה לא היו כמויות גדולות. כי הצורך היה יותר. נקרא לזה כך: המכשירים הוגדרו כמכשירים תפעוליים שהשתמשו בהם גם לביטחון. כלומר, השומר בשער של היישוב היה לו מכשיר. אבל המכשיר הוגדר כמכשיר תפעולי, לא מכשיר ביטחוני. ואם זה היה אחד או שניים זה לא הכביד על הרשויות, לפחות לפי מה שהם אמרו. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אני מבין שההוצאה הכבדה זה תדרים, על זה משלמים. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אז מה זה משנה אם היו שלושה או עכשיו עשרה?

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

לא, אז כמו שאמרתי, זה לא על תדרים. זה תדרים לגבי תחנות ממסר. אבל יישוב שלא משתמש בתחנת ממסר אז משלים פר מכשיר. אז אם עכשיו יישוב קנה 20 מכשירים ב-8 באוקטובר - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

והיו לו 10 קודם, מה קורה?

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

אז הוא משלם על כל מה שיש לו. אלא אם כן אנחנו מדברים על המכשירים שהוא קיבל מפיקוד העורף או מהמשטרה, שעל זה יש פטור גורף. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

ממילא. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

כן. אני אגיד את המספרים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

מאיזה סמכות, אם אנחנו באמת כבר עושים דיון בעניין, מאיזה סמכות יש לצה"ל או המשטרה את הפטור? נעמה? מאיפה מקור הסמכות שלהם לא לשלם?

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

סעיף 4 לפקודת הטלגרף האלחוטי בעצם מכילה פטור על מכשירים המוחזקים או מופעלים בידי כוחות הביטחון או נמצאים בפיקוחם. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אז למה אנחנו בעצם לא עושים תקנה יותר פשוטה של לשייך אותם לאותה תקנה 4(א)?

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

אני אסביר. אנחנו גם על חשבנו, זה הפתרון הטריוויאלי המתבקש. אלא שהשיוך הזה, שזה לא באמת תחת האחריות של גוף הביטחון, יוצר פה מכשירים שאין לנו שום פיקוח עליהם. אנחנו לא יודעים מיהם, לא יודעים כמה יש, לא יודעים למה הם משמשמים. כלום. ככה אנחנו יודעים שיש לנו עוד 10-20, במקרים האלה זה סדר גודל של 10-15 מכשירים ליישוב, שאנחנו יודעים שהם קיימים, אנחנו יודעים שהם פועלים. אנחנו יודעים באיזה תדרים הם משדרים, כך שלא צורבים או לא משתמשים בתדרים אחרים שיכולים להפריע. אנחנו שמים את המכשירים ומגדרים את הפעולה שלהם כדי לדעת שהם קיימים וכדי למנוע הפרעות לאחרים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

האמת שאני לא, כך אני מתרשם, שזה לא סידור טוב מה שאתם מציעים פה, לייצר שתי משפחות, שתי קטגוריות. אם הצבא מורשה לתת אותם, אפשר להביא אותם תחת הפיקוח של אנשי המדים ולסיים את זה. למה הבלגן הזה? ואתם עושים את זה בהוראת שעה ואנחנו נתכנס פה עוד כמה חודשים ונתחיל להאריך אל זה. מה הבעיה לעשות את המעבר הזה?

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

ראשית, התדרים הם לא אותם תדרים. כלומר המעבר הזה הוא מלאכותי יחסית. התדרים הם לא אותם תדרים, אלה מכשירים - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

ולפני ה-7 באוקטובר גם היו תדרים אחרים?

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

היו שונים, כן. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

מה זה משנה? אני לא מבין במהות מה אתם רוצים. אם יש תקנה שפוטרת ומשחררת את כל השימוש הצבאי, הביטחוני, במכשירי הקשר הזה, תחת פיקוד העורף, אני לא יודע מי בדיוק הגורם שמטפל בזה. אז זה באחריותם, עכשיו זה עניין של פרוצדורה איך לרשום את המכשירים האלה. ותחנת הממסר והם ימשיכו לפקח גם על זה. לכם יש התנגדות לקחת את זה תחת אחריותכם? 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

אני יכול להתייחס, אדוני יושב-הראש?

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

כן. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

בוקר טוב, שלום לכולם. ענאן, ייעוץ משפטי של פיקוד העורף. קודם כל, ברשותך אדוני, אני אפתח בכמה דברים שהם עקרוניים, כדי שנבין גם את המטריה שעליה אנחנו מדברים. 

אני מתכוון יותר ספציפית למושג שנקרא אחריות לביטחון פנים. אחריות לביטחון פנים למעשה זה ביטחון אזורי, שממשלת ישראל מטילה על גופי הביטחון שזה משטרת ישראל וצה"ל. הממשלה מחליטה בהחלטות ממשלה ייעודיות מי הגוף שיהיה אחראי לביטחון הפנים באזורים מסוימים במדינה. התקבלו החלטות ממשלה מאז שנת 1975 עד 2006 למעשה שמחלקות את האזורים בין אחריות צה"ל לבין אחריות משטרת ישראל. 

בשורה התחתונה, פיקוד צפון, פיקוד דרום ופיקוד מרכז הם באחריות ביטחון הפנים של צה"ל ומרחב פיקוד העורף הוא באחריות ביטחון הפנים של משטרת ישראל. ההגדרה של המושג היערכות לביטחון הפנים היא נקיטת פעולות ביטחוניות כדי לשמור על גבולות המדינה, על אזרחיה ותושביה מפני איומי פח"ע וטרור. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אוקיי, הרקע הזה מוכר. עכשיו בוא ניגש למה שעומד על השולחן. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

הקומה השנייה, אדוני יושב-הראש, זה חוק השמירה. יש חוק במדינת ישראל נקרא חוק השמירה, חוק המועצות המקומיות (הסדרת השמירה) שממנו למעשה הצבא מפעיל כיתות כוננות בתוך המרחבים שלו, שזה פצ"מ ופד"מ. בתוך פקמ"ז יש צו אחר של מפקד הצבאי, צו בדבר הוראות השמירה. 

אחרי שבנינו את כל המטריה הזאת הצבא מקים כיתות כוננות שמוכפפות לחטיבה המרחבית, להגנה מרחבית ולמפקד הפיקוד. כיתות הכוננות האלה, האחריות לבניין הכוח שלהן היא של זרוע יבשה בתוך הצבא. פיקוד העורף הוא מחלק מכשירים כסף, DMR נקרא, בהתאם למה שנקרא מרכיבי ביטחון. מכשיר הקשר עצמו מהווה מרכיב ביטחון ואחריות פיקוד העורף לחלק אותו לכיתות הכוננות ולרבש"צים שעושים בו שימוש. כל המסגרת הזאת היא בפיקוח בהתאם לצורך של כיתות הכוננות ובהתאם לתחומי העשייה של פיקוד העורף. הנציגים המקצועיים פה ירחיבו תכף מבחינת החלוקה בשטח. 

לגבי משטרת ישראל אין לי מושג איך זה קורה בפועל, יש פה נציג משטרתי שיכול להתייחס לחלוקת המכשירים בתוך המשטרה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

עכשיו לשאלה. אני מבקש, באמת, בואו נתמקד, שנבין את העיקרון ונראה לאן הולך הדיון הזה. אוקיי? זה יכול ללכת לכיוון שמשרד התקשורת מבקש ותכף נקרא ונאשר ונעביר – מה שלא נראה לי. ומצד שני, אני רוצה להבין האם אתם יכולים באיזה שהיא דרך לקחת אחריות שכל הציודים האלה, כמו הקודמים, כמו לפני 7 באוקטובר, כמו האחרים שאתם מספקים, שאפשר להעביר את זה לאחריותכם ואתם תפקחו שהשימוש הוא באמת ביטחוני ועושים שימוש נכון בזה ולא לגני הילדים. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

עלה פה הנושא של השימוש במכשירים בתוך הרשויות המקומיות. השימוש במכשירים למעשה שהצבא נותן הוא אך ורק לצרכים של כיתות כוננות, לא לצרכים אחרים של הרשות המקומית. אנחנו לא יכולים לפקח על הדברים האלה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

הבנתי. אני שואל שאלה מאוד מדויקת: האם המכשירים הנוספים שהגיעו ליישובים בתרומות, במתנה, ברכישה, האם אתם יכולים לקחת על זה את האחריות, על המכשירים האלה?

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

מה שאנחנו מכירים בתחום המקצועי, קודם כל לא נעשה תיאום מלא על הנוסח של התקנות, לכן זה קצת יתעכב. אבל מבחינה מהותית כן היה שיח מסוים, תכף יציגו פה הנציגים המקצועיים במשרד התקשורת. וסוכם שאנשים או כיתות כוננות או רשויות או כל דבר שמבקש להוסיף עוד מכשירי קשר צריך לפנות לפיקוד העורף כדי שפיקוד העורף יחלק לו למעשה את המכשירים האלה תחת תחום אחריותו. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אוקיי. מה הבעיה עם זה? משרד התקשורת. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

אני רק רוצה להגיד שני דברים: אחד, המכשירים האלה הם און טופ במספר אופנים: התדר שלהם הוא תדר אחר. אנחנו היינו בשיח כדי לתגבר ואז הסתבר שהמערכות של פיקוד העורף ספציפית, משטרת ישראל זה סיפור אחר. המערכות של פיקוד העורף יש להם בעיה לשאת ולהכיל את תוספת המכשירים הזאת בהיבט היכולת לתת להם שירות. זאת אומרת, אם עכשיו יש X מכשירים על תדר מסוים, צפיפות המכשירים עלולה לגרום למצב שאתה תלחץ PTT ותקבל תפוס. כי בסוף זה כמו שאנחנו כולנו נמצאים - - --

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אני לא מדבר על הצד הטכני ועל הצפיפות וכמה מכשירים. אני מדבר מבחינה נוהלית. אם פיקוד העורף אחראי על סדרת ציודים, אחד מהם זה אותם מכשירי קשר, שממילא את חלקם הם מספקים. אתם מדברים על החלק הנוסף. אני באמת לא מבין את ההיגיון בתקנה הזאת. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

אז אני אסביר, אני אתן את התוספת. התוספת היא גם שהתדר הוא תדר שונה. הוא לא תדר של פיקוד העורף. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אז מה?

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

אז מה? אז פה הציבור, שאר המשתמשים פה עלולים להיפגע מכך שיהיו מכשירים שאנחנו לא מכירים אותם או לא יודעים לתכנן את השימוש בתדר במרחב ואף אחד לא ידבר בסוף ברגע האמת, לא המכשירים האלה. אם פיקוד העורף ייקח גם את התדר אליו וייתן במסגרת התדר שלו, שזה מה שאמרתי קודם, שבדקנו את זה וזה מאוד בעייתי עבורם, אז יותר קל. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

מה זה בעייתי עבורם? אני שואל אותם עכשיו, האם יש לכם בעיה עבורכם? 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

אז שני דברים, אדוני יושב-הראש. קודם כל, איך שאמרתי קודם, פיקוד העורף והצבא יכול לערוב לפעילות כיתות כוננות. אנחנו לא נוכל לפקח על מה הרשות המקומית עושה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אנחנו לא רוצים. הוא גם אומר שהמכשירים האלה נועדו רק לצורך ביטחוני ומהסיבה הזאת הם מבקשים לתת להם פטור מתשלום. חיסכון מתשלום, לא פטור. אז אני שואל אתכם, זה לא נראה לי הגיוני שחלק מהציוד יהיה באחריותכם, חלק לא. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

כמובן כל ציוד הקשר הוא של צה"ל. הצבא צריך לספק אותו לכיתות הכוננות ולצרכים של כיתות הכוננות. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>  

אבל יש כיתות כוננות, יישובים שקנו את מכשירי הקשר, לא?

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

אנחנו בעצם מדברים על מכשירי קשר, אם אני מבינה נכון, ותקנו אותי משרד התקשורת. מכשירי קשר שקנה חבר כיתת כוננות באופן פרטי. השאלה, כמו שאני מבינה - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

היישוב. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

היישוב קנה. אבל השאלה, כמו שאני מבינה אותה, זה בעצם האם זה נכנס לגדר סעיף 4 בפקודה. כלומר, האם זה מכשיר שמפועל בידי כוחות הביטחון או נמצא בפיקוחו או לא?

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

אני רק רוצה להוסיף, מבחינת צה"ל, מה שנכתב גם מהגורמים המקצועיים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

סליחה, תקשיבו למה נעמה ממקדת אתכם, לגבי הסעיף. היא שואלת שאלה נוספת, גם משפטית. היא אומרת מעבר למה שאני שואל, היא אומרת שימו לב לסעיף 4(א), האם הדבר הזה הוא תחת הסעיף הזה? אם כן, אז באמת - - -

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

נכון. זה השיח שהיה לי גם עם משרד התקשורת. ולהבנתי המכשירים האלה לא נכנסים תחת הסעיף. אבל יש כאן נציגות של הגורמים הקונקרטיים. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>  

אני יכול לעלות עוד נושא, שלום?

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

בוא רק נסיים את הנקודה הזאת, כי לדעתי לאיפה שאני נוטה זה להחזיר להם את התקנה הזאת ולא לדון בה. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>  

לא, אבל יש עוד נושא ששלחו לי ראשי רשויות אתמול בלילה. 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>  

אני מבקש כמה מילים. שמי אביתר גוטמן, אני ממינהל כלכלה במשרד התקשורת. משאב התדרים של מדינת ישראל הוא משאב מוגבל, אין לנו מספיק כדי לתת לכולם. היסטורית כל התדרים, כל משאב הספקטרום נוהל על ידי המדינה ועל ידי גורמי הביטחון. אנחנו בשנים האחרונות, מאז שקמו למשל רשתות סלולריות לפני 40 שנה פועלים על מנת לשחרר תדרים מניהולה של המדינה וגורמי הביטחון לצורך שימושים אזרחיים. אנחנו פועלים במנגנונים יחד עם אגף תקציבים על מנת להצליח ולהתייעל בשימוש במשאב הזה לרווחת הציבור כולו. 

יש לצה"ל הרבה מאוד תדרים גם היום שנמצאים בשימושו, לצרכים שלו, ועל זה הפיקוח שלנו הוא לא אותו פיקוח כמו שיש לנו על התדרים שמוקצים לשוק האזרחי. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

סליחה, אתם מתעקשים. באמת, אני לא מבין את זה. 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>  

אין לנו רצון - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אבל אתם מתעקשים לדון בשאלות אחרות. 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>  

לא, לא. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אני שואל שאלה מאוד ספציפית. נעמה מפנה אתכם - - -

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>  

אני מנסה לענות. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

לא, אתה לא מנסה. אתה נותן עכשיו הרצאה על מצוקת התדרים וכמה הם צפופים בין האזרחי לבין הצבאי. 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>  

אנחנו לא מעוניינים לתת תדרים ששייכים לשימוש אזרחי. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אני לא ביקשתי שתעשו את זה. אני אומר מה שקיים היום ואתם טוענים שזה לשימוש ביטחוני. אומרת לכם נעמה שימו לב, האם זה נופל - - -

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>  

זה לא נופל שם. ואם תרשה לי להשלים עוד שני משפטים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אז תתחיל איתם. 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>  

ב-7 באוקטובר נוצר צורך מיידי להציל חיים באמצעות מכשירי קשר. כתוצאה מזה כיתות הכוננות לא קיבלו ככל הנראה מענה בפרק זמן שהם חשבו לנכון והם הלכו וקנו מכשירי קשר שמשתמשים בתדרים ששייכים לאזרחים. ולכן פה יש הוראת שעה, זמנית, לשנתיים וחודשיים וחצי, מה-7 באוקטובר עד ה-31 בדצמבר כדי להגיד אנחנו את שלנו עושים. מדינת ישראל לא עושה קופה מתדרים ששימשו לצורך הצלת חיים ב-7 באוקטובר ובכמה חודשים שלאחר מכן. 

לכן זו הוראת שעה לשנתיים ואחרי זה התדרים הללו חוזרים להיות תדרים אזרחיים לטובת הציבור. ועד אז צהל ינהל את האירוע. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אז אתה עוד מחמיר את העניין בעיניי ועכשיו הדיון, עכשיו אני באמת יותר מתעקש להבין את זה. כי אם הצורך הוא צבאי, תחת סעיף 4(א) אז למה להפסיק את זה עוד שנתיים?

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>  

אנחנו נכנסנו בפער של הצורך המיידי לתת מענה בחירום ואנחנו לצורך הפער הזה נותנים הוראת שעה לשנתיים שבה אנחנו מצמצמים את הפער הזה כדי לא להטיל נטל על יישובים ולשלם אגרות תדרים על מכשירי קשר שהם קנו על מנת להציל חיים. בסוף דצמבר 2025 תתכבד מערכת הביטחון, תקצה תדרים לכיתות הכוננות והתדרים ששייכים לאזרחים ולא למערכות הביטחון יחזרו לשימוש. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

ואז מה יעשו עם המכשירים? יאפסנו אותם? מה, אני לא מבין את העניין, באמת. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

רוב המכשירים יכולים לעבוד גם בתדרים של מערכת הביטחון. מערכת הביטחון או יותר נכון פקע"ר במקרה שלנו, זה פשוט להקצות את התדר, לאפשר שימוש של המכשירים האלה או הכנסת המכשירים האלה לתוך הרשת הרגילה של היישובים. זה העניין. 

אבל זה מה שהסברתי בהתחלה שטכנית יש עם זה בעיה. לכן אנחנו באנו לפתרון הזה. נתנו פתרון ואמרנו אוקיי, עכשיו היישובים, עכשיו המצב חם, כאשר יהיה זמן למצוא פתרון. כרגע זה הפתרון שקיים. אנחנו רוצים לתת מענה למצב הקיים. המענה הוא זמני. יכול להיות שיעשו עבודה על פי מה שייצא מכאן ויגידו אוקיי, אי אפשר. אז או שימשיכו את זה או שילכו לפתרון אחר. אבל כרגע המצב הוא קיים. אנחנו רוצים לתת מענה למצב הקיים שנוצר בגלל הצורך הדחוף שהיה בתקופה שאחרי ה-7 באוקטובר. נוצר צורך דחוף, מה שהיה בסל נתנו. מה שהיה בסל זה על חשבון האזרחים. 

אנחנו חשבנו על הרעיון הזה, זה היה הרעיון המתבקש, היה פותר את הבעיות לכולם. אלא מה? שההשפעות על זה וההיערכות לזה היא ארוכת טווח. לכן לפחות לתקופה הזאת לא מתאפשר לבצע את זה. לכן היות והתדרים הם תדרים של האזרחים, תדרים הם לטובת האזרחים ואנחנו צריכים להחזיר אותם לאזרחים. לכן אני לא יכול להגיד אוקיי, עכשיו אלה קבוע הולכים למערכת הביטחון ואני לא שולט בהם. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

ובתום הוראת השעה אתם תוציאו אותם? 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

בתום הוראת השעה היישובים יצטרכו לשלם ויחליטו האם הם עכשיו ממשיכים עם אותה כמות. כי הרי המצב בארץ משתנה, כאשר יש מתח מתגברים מערכות ביטחון. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

בשביל זה הפתרון הוא לא פתרון יסודי. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

אדוני, הפתרון היסודי הוא שמערכות הביטחון יספקו את התדרים ואת הציוד הנדרש לכיתות הכוננות. משרד התקשורת נכנס פה לתת מענה על חשבון האזרחים - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

ומה הבעיה לעשות את זה עכשיו?

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>  

זה אני רוצה להגיד משהו שראשי המועצות שלחו לי. תקשיב, אני פה, אני לא מכיר את הנושא. לא הכרתי אותו גם, אז אני גם ככה מקריא לכם הודעה של כמה ראשי מועצות שהם שלחו לי. 

 << אורח >> עידו שפינקה: << אורח >>  

איזה מועצה, סליחה?

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>  

איזה מועצה? עמק הירדן למשל. אתה מכיר?

 << אורח >> עידו שפינקה: << אורח >>  

לעמק הירדן חולקו מכשירים שבוע שעבר מקצה לקצה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

שלכם. 

 << אורח >> עידו שפינקה: << אורח >>  

שלנו, שלנו. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

עם ערוצים. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>  

אבל תקשיב מה הוא שלח לי. אין לו טענות לפיקוד העורף, הטענות שלו למשרד התקשורת והבנתי, הוא במקרה מייצג את הנושא הזה גם. בגלל זה יש הרבה זה, אבל עידן מייצג את זה עכשיו. עידן כותב לי: "כותב לך בשתי מילים. בגדול, במהלך המלחמה מאז ה-7 באוקטובר משרד התקשורת עודד את המועצות ואת היישובים לרכוש מכשירי קשר לצוותי חירום. הוצאה חד פעמית, תוך הבטחה שאת התשלום החודשי על התדרים משרד התקשורת יכסה. זה עבד יפה במשך לא מעט חודשים, אבל לאחרונה הודיע משרד התקשורת שהוא מפסיק לממן וכל יישוב וכל מועצה ישלמו תשלום חודשי. מדובר בכמה עשרות אלפי שקלים למועצה, שזה עוד איכשהו סביר. אבל באלפי שקלים ליישובים והם לא ישלמו את זה". התחושה שמשרד התקשורת השאיר אותם מאחור. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

איך אתם פתרתם את הבעיה בעמק הירדן?

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

אני אגיד רק שני משפטים ואז אני אתן לזה. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>  

אז אתה מכיר את הבעיה. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

מבחינת צה"ל, אדוני יושב-הראש. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>  

הוא מכיר את הבעיה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

בשביל זה הם באו. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>  

על הכסף. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

לפטור את כולם, על זה הם מדברים. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>  

יופי. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, קודם כל אני שמעתי בקשב רב מה שאמר אדוני חבר הכנסת. לא נוכל להתייחס לטענות כלפי משרד התקשורת, כי זה לא מענייננו. אבל מבחינת צה"ל, בשנה וחצי האחרונות הושלמה בניית רשת בהתאם לתוכנית עבודה סדורה ולפי סדר עדיפות ואזורי הלחימה. מבחינת צה"ל אין היום צורך נוסף בחלוקת מכשירי קשר נוספים. זו העמדה של צה"ל. 

דבר נוסף, אני מבקש שאנשי המקצוע פה יתייחסו. חשוב לשמוע אותם, להבין איך פיקוד העורף מסתכל על כל התפיסה הזאת. מה שנאמר פה שמעודדים לרכוש ובסוף הצבא יסדר - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

לא, לא חשוב, בואו, אל תיכנסו לרכילויות האלה, הן פחות מעניינות אותי. אני רוצה לראות שיש הסדר מסודר תחת אותו סעיף 4(א) ולא צריך עכשיו עוד ניירת ועוד תקנות ועוד חוקים. איך אתם מתארגנים מול התדרים האלה?

 << אורח >> לוי יטח: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, לוי יטח, מפקד זירת התרעה וטכנולוגיות. אני אתייחס לעניין כך: קודם כל, פיקוד העורף באמצעות זרוע היבשה קובע תקינה לכל כיתת כוננות בהיבט כמותית, כמה מגיע לכל כיתה לפי גודל היישוב וכל מיני פרמטרים מהסוג הזה ויחסים. אל מול זה יש תהליך סדור שבו במשך שנה וחצי אם לא שנתיים כל התוכנית ממומשת. מכשירים חדשים, ממסרים חדשים, תחת התקנה של 4. 

אני גם יכול להגיד שלמרות שיש תקינה, כל גורם ביישוב שקונה מכשירים שעומדים בתקינה הטכנולוגית, באופן עצמאי, ויודע להתחבר לתוך התדרים שפיקוד העורף מעמיד על פי התקנה בחינם, הוא מקבל צריבה, נכנס לרשת ולא משלם. הבעיה פה נראה לי קשורה יותר לתדרים של אלה שקנו לבד והם לא מתאימים למכשירים של פיקוד העורף ורוצים עכשיו להקים לעצמם איזה ממסר ורשת אחרת. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אני בלי להבין את מה שהסברת עכשיו פחות או יותר זה מה שהבנתי באינטואיציה שלי. אני מבקש לכם, נעמה, אם את חושבת משהו אחר אז תגידי. אבל אני חושב שצריך להחזיר להם את התקנה הזאת. הם צריכים לשבת עם פיקוד העורף, לצרוב את מה שמתאים. מה שלא מתאים שייצא החוצה. העניין הזה לא יכול להיות דרך הכנסת, דרך הוראת שעה ולהתחיל עכשיו לייצר פה מערכת נוספת שלכאורה היא תחת 4(א) אבל היא באמת לא 4(א). 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

אדוני, זה לא אמור להיות קשור ל-4(א). משרד התקשורת נתן מענה לצורכי חירום לטווח זמן המיידי. 






 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

המיידי נגמר. אני לא רואה עכשיו. 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>  

זו המטרה, זו המטרה פה. המטרה פה לתת מענה לתקופת ביניים של המלחמה, עד שפיקוד העורף מתארגן על עצמו. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

הוא התארגן על עצמו. הוא התארגן, הוא מאורגן. 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>  

אתה רוצה לגבות אגרות מכיתות הכוננות עכשיו?

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

לא, אני לא רוצה, אתם תגבו. אם אתם חושבים. אם זה תחת 4(א) שיבואו עם המכשירים ויצרבו אותם. ואם לא, שיאפסנו אותם ופיקוד העורף ידאג לספק להם. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

ההתייחסות שלנו היא רלוונטית לפיקוד העורף, לא למשטרת ישראל. אנחנו לא יודעים מה קורה שם. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אני מדבר על החטמ"רים, כיתות הכוננות שתחת החטמ"רים. המשטרה הם לא פה. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

מה-7 באוקטובר במשך כמה חודשים אנשים או רשויות קנו מכשירי קשר באופן פרטי לשימוש כיתות הכוננות. אבל מה זה אומר?

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

לא, לא. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

לא, לא, אבל מה שזה אומר, אם עכשיו פיקוד העורף לא יבוא או המשטרה, לא יבואו וייקחו, יצרבו את כל המכשירים האלה זה אומר שבסוף מכשיר שלא נצרב חובת התשלום תהיה עליו. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

נכון. נכון. אז תראו מה אני מציע. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

זה יכול להגיע למיליון שקלים. אם הם לא מצליחים לצרוב, זה אומר מיליון שקלים רק חשבון החיבור. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

חברים, אי אפשר פה לבנות מערכת מקבילה. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

אבל פיקוד העורף בזמן הזה וגם כוחות הביטחון, במשך חצי שנה, לא היה מענה. היישובים נתנו לעצמם מענה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אני שומע. אוקיי, זה מה שהיה. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

רגע, תן לי בבקשה לסיים. המדינה נתנה, אמרה, באו היישובים, באו אלינו למשרד, אמרו קנינו מכשירים, תצרבו, תנו לנו תדרים. נתנו תדרים. זה היה הצלת חיים ברגע. אף אחד אחר לא היה מסוגל - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

תודה רבה, מעריך את זה מאוד. 

אין לי על זה שום טענה. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

הדבר הזה מדבר על לאחור, הוא לא מדבר על קדימה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אז אני רוצה לסכם, מר שיטרית. זה בדיוק העניין. אנחנו לא הולכים להאריך את זה עד מתי שאתם רוצים. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

לא, זה עד לדצמבר הקרוב. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

עד סוף השנה. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

זה מוגבל לדצמבר הקרוב. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

זה בדיוק העניין. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

זה פתרון נקודתי. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

זה פתרון נקודתי. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

ומתלווה לזה בתקנה שכל המכשירים מדצמבר מה שקשור לסעיף 4(א) ייצרב ויינתן על ידי המערכות הצבאיות?

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

זה ברור מאליו. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

היישובים צריכים לדאוג לעצמם החל מה-1 בינואר 2026. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

מה יש לנו עד דצמבר? כמה חודשים?

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

שישה. זה בדיוק העניין. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אז אנחנו נסתפק בשלושה חודשים, בסדר? זהו. ובשלושה חודשים האלה תסיימו את העבודה. זה יהיה, בואו נאריך את זה בשלושה חודשים. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

עכשיו רגע, שלושה חודשים, טוב, השאלה אם נוכל לחשב את האגרות שלושה חודשים. בסדר, מה שאמרת. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אוקיי. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

עד סוף ספטמבר בעצם? 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

כן. והדבר הזה צריך להיות ממוסד. אתם לא יכולים לבוא עם רעיונות לפצל פה את השירותים הביטחוניים האלה. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>  

מה עם המועצות?

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

הם מממנים. מ-7 באוקטובר עד סוף ספטמבר. והמועצות צריכות להיות מסודרת. 

 << אורח >> עידו שפינקה: << אורח >>  

עמק הירדן, ספציפית. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

הוא נתן לך דוגמה של עמק הירדן. 

 << אורח >> עידו שפינקה: << אורח >>  

עמק הירדן שבוע שעבר. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

כבר סידרו את זה, צרבו את המכשירים. הם לא צריכים להיות ברמה שעושים להם טובה. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

כשפיקוד העורף אומר תקן והתקן שלו לא לכל חבר כיתת כוננות. זה אחד לשניים. נכון? פיקוד העורף, תקנו אותי. 

 << אורח >> עידו שפינקה: << אורח >>  

אבל אתם מתערבים - - -

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

אני לא מתערב. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

אתם מתייחסים לדברים מבצעיים שהם באחריות הצבא. מה קשור משרד התקשורת לדברים האלה?

 << אורח >> עידו שפינקה: << אורח >>  

בגלל שראש העיר רוצה יותר?

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

יש פה גיבוש של צורך מבצעי שצריך לבוא מהצבא, לא ממשרד התקשורת, בכל הכבוד. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

אני מסכים איתך לחלוטין. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

יפה. 

 << אורח >> עידו שפינקה: << אורח >>  

אבל אתה מכניס פה כל מיני אמירות לא נכונות. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

"לא נכונות" אני יכול להתווכח. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

לא, זה עניין של הגנת היישוב. קשה לי עם הגישה הזאת. 

 << אורח >> אמיר פרידמן: << אורח >>  

בוקר טוב. אני אמיר, אני מנהל אגף חירום וביטחון בעיריית חולון ואני מטעם השלטון המקומי פה. אני חושב שיש פה פספוס. יש פה הסתכלות רק על כיתות הכוננות, אבל פספסתם פה בענק את הסיפור של הרשויות המקומיות, שבשעת החירום, אני הייתי בטוח שאתה הולך לשם. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

תגיע למה שאתה רוצה להגיד. 

 << אורח >> אמיר פרידמן: << אורח >>  

גם לנו יש סט של מכשירים בחירום בלבד לטובת יחידות חילוץ שיש לנו, לטובת אבטחה של מתחמים בחירום, למשל מקלטים או בניינים שנהרסו עכשיו כמו אצלנו בחולון. הקפצת כוחות בחירום, שטחנים שנמצאים בגורמי חירום. יש תדרים, יש ממש, תדר החירום הזה הוא עורק משמעותי שיש לנו. ואנחנו משלמים עליו. אני לא בא מייצג עכשיו את עיריית חולון, שאתה יכול להגיד 'בסדר'. אני מדבר דווקא על הרשויות הקטנות. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>  

החלשות. 

 << אורח >> אמיר פרידמן: << אורח >>  

והחלשות, שצריכות לשלם 30,000 שקלים בשנה על תדר חירום? ופה זה הפספוס. יש כאן הסתכלות רק על כיתות הכוננות. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>  

זה מה שאמרתי. 

 << אורח >> אמיר פרידמן: << אורח >>  

מעולה. אנחנו מסתכלים, ואני לא מקבל מפיקוד העורף. 

 << אורח >> עידו שפינקה: << אורח >>  

נדייק אותך, כי מועצה אזורית עמק הירדן, אחריות פיקוד העורף, חולון זה אחריות בט"פ. 

 << אורח >> אמיר פרידמן: << אורח >>  

לכן אני בא ומבקש, יושב-ראש הוועדה, שכן תהיה פה התייחסות דווקא לנו לתדרים שלנו. ואני לא מדבר פה על מוס"ח או על מוסדות חינוך שאנחנו לא משתמשים בזה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

מי הספק של הערוצים ברשויות?

 << אורח >> אמיר פרידמן: << אורח >>  

זה דרך אותו דבר, שאנחנו קונים את המכשירים, שקנינו פה בעיקר במלחמה, גם הכפלנו את עצמנו בגלל הצורך, ואנחנו על בסיס אותם תדרים שאנחנו משלמים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

ומי מקצה לכם, משרד התקשורת? אז אתם גובים מהם כסף, מהרשויות?

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

כמו כל אזרח. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

כמו כל אזרח. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

כמו כל גורם שרוצה, כמו תחנת מוניות. 

 << אורח >> אמיר פרידמן: << אורח >>  

וזה נטו, יושב-ראש הוועדה, זה נטו לטובת חירום. ממש יש סטים. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

גם המדינה משלמת על זה, על התדרים. 

 << אורח >> אמיר פרידמן: << אורח >>  

אני מייצג כאן את כל החברים שלי והמקבילים שלי. לכולם יש סטים בחירום, אנחנו לא נוגעים בהם בשביל שזה לא יתפזר ושיהיה בכשירות למצב חירום. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

זו שאלה, טוב שאתה מעלה את זה. ועל זה צריך לעשות דיון בנפרד, לא הדיון הזה. איך לוקחים ברשויות את כל החירום שלכם, איך הוא עובד תחת 4(א), כן או לא. כי אני חושב שזו נקודת המוצא. 

 << אורח >> אמיר פרידמן: << אורח >>  

אני מסכים איתך, אבל אנחנו כרגע כבר שנתיים משלמים ואלה סכומים מטורפים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

שילמתם גם 50 שנה קודם. 

 << אורח >> אמיר פרידמן: << אורח >>  

בדיוק. אבל עכשיו הצורך הוא במיידי והמון. ואני חושב שזה הזמן לעשות את התיקון. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

לא, הצורך לא השתנה. אתה אומר, אנחנו מפעילים אותו בחירום, הם ארוזים, סגורים, מאופסנים. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>  

כן, אבל בתקופה האחרונה יש מלא אירועי חירום. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

השימוש יכול להיות היום יותר אינטנסיבי, אבל המכשירים והערוצים הוקצו להם. 

 << אורח >> אמיר פרידמן: << אורח >>  

צריך להגיד שהיו הרבה רשויות שבגלל המלחמה באמת הלכו ורצו לקנות את זה, מה שלא עשו לפני כן. ואני לא חושב שהם צריכים לבחור אם צריכים לרכוש או לא לרכוש. זה צריך להיות תדר חירום שהמדינה מספקת אותו. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אוקיי, זו שאלה אחרת באמת. טוב שאתה מעלה את זה במסגרת הזאת, אבל זה לא מה שעכשיו עומד לפנינו על השולחן. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>  

המועצות יקבלו?

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

כיתות הכוננות, הסיפור הוא כזה, ששון. 

 << אורח >> לוי יטח: << אורח >>  

אני רוצה לדייק משהו מקודם. מועצה אזורית עמק הירדן, כדוגמה, זה מועצה שמחולקת ליישובים תחת אחריות צה"ל, פיקוד העורף, וחלק תחת אחריות בט"פ. זה אומר שאני לכל היישובים שתחת הבט"פ לא קיבלו מצה"ל פתרון. זאת אומרת, בתוך מועצה אזורית עמק הירדן מי שתחת צה"ל קיבל את המכשירים. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >>  

איך יודעים? למה יש חלק ככה וחלק ככה?

 << אורח >> לוי יטח: << אורח >>  

יש את המל"ל, המל"ל נותן תשובות, נותן אחריות איזה יישובים תחת צה"ל ואיזה יישובים לא תחת צה"ל. תחת החלטת ממשלה. יש כ-430 יישובים כאלה. 

 << אורח >> אמיר פרידמן: << אורח >>  

אני כן רוצה שתבחנו אולי כן להכניס אותנו תחת מה שהגדרתם עכשיו לפחות להוראת השעה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

לא, לא, זה לא הבקשה של משרד התקשורת. וההיפך, אני מנסה רגע למצוא איזה סידור אחר שממסד, מגדיר, מדייק את העניין הזה של 4(א). מי כן, מי מטפל במכשירים. ומי שייפול תחת 4(א) הוא יהיה פטור לתמיד, לפני 7 באוקטובר, אחרי אוקטובר השנה. ומי שלא, לא. אוקיי? אז אתם לצערי לא במסגרת הדיון זה ובטח משרד התקשורת לא ביקש לשחרר אתכם מהתשלום הזה. 

אבל זה שווה דיון ואני חושב שזה צריך להיעשות דווקא בוועדת ביטחון פנים הסוגייה הזאת. ההגדרה המבצעית של זה, ההפעלה, צריכה להיות בוועדת בט"פ שידונו בזה. לא עובד ככה. אז אפשר מה? ועדה משותפת?

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

לא, זה חקיקה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

חקיקה. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

להשתמש בכלים ובידע המקצועי שאתה גם מפגין. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

טוב. בואו נעבור על זה, שגם נייצר היום את מה שהם מבקשים ונעשה את זה עד סוף אוקטובר. בסדר? מנהלת הוועדה, ד"ר חנוכה, ממליצה שזה יהיה עד סוף אוקטובר בגלל החגים ובזכותה הרווחתם חודש. יאללה. אבל תסיימו את זה. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

הערת נוסח, רק מבחינת הנוסח של התקנות. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

לא, לא, על התקנות אנחנו נקרא ולמי שיהיו הערות שיעיר בסעיף. מי קורא? 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

רגע, המשטרה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

המשטרה, אתה רוצה להוסיף לנו משהו?

 << אורח >> משה אלפרנדי: << אורח >>  

בוודאי. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

כי שמעתי אותך בהנהון הראש. 

 << אורח >> משה אלפרנדי: << אורח >>  

אתה הבנת את האירוע בשנייה. כי אי אפשר שיהיה במדינת ישראל חוץ מצבא ומשטרה עוד גורמים שמפעילים כוחות. כוחות ביטחוניים. כיתות הכוננות במשטרה הם מתנדבי משטרה שעובדים תחת המשטרה. חילקנו להם מכשירי קשר סלולריים, נכון שאולי בתחילת המלחמה היו פערים והרשויות רצו מהר כסירת מנוע ועשו. לכן טוב שהיה כך. אבל היום הדבר מוסדר. קיבלו כולם מכשירי קשר. יותר מזה, יש לנו מערכת שו"ב משותפת לנו ולצה"ל שנכנסת לכל כיתות הכוננות שלא יהיה מצב שבאותו שטח יש גם כאן וגם כאן. המחבל נכנס ולא יודע מה זה בט"פ צה"ל, מה זה בט"פ משטרת ישראל. לכן המדינה התקדמה עם זה. 

אסור שבריבונות האלה ייכנסו רשויות ויפעילו כוח. לא יכול להיות שאותו איש כיתת כוננות יהיה עם מכשיר אחד משטרתי ואחד של המועצה. לכן כל מכשיר שלא יהיה, אם הוא הצליח לעבור שיטור או חיול הכול טוב. אם לא, יוצא מהמשחק. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אני מסכים איתך במאה אחוז. 

 << אורח >> משה אלפרנדי: << אורח >>  

במה שאמרת, אולי להגן עליהם באמת, לאפשר רטרואקטיבית אחורה שיקבלו את זה. ולשים סוף פסוק לזה. ואיפה שיש פער צריך לנקוב אותנו, את הארגונים הביטחוניים, ולא לבזר את הכוח. בסוף האזרח יופעל נגדו כוח בלי שנדע. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

צודק במאה אחוז. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אני מסכים במאה אחוז. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

זו המטרה. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

מה שאפשר להבין ממה שאומרים גם נציגי המשטרה וגם נציגי פיקוד העורף הוא שהיום לא אמורה להיות בעיה. כלומר כל המכשירים שמחולקים לכיתות הכוננות צריכים להיכנס תחת סעיף 4 ולא אמורים להשתמש במכשירים. 

 << אורח >> משה אלפרנדי: << אורח >>  

אנחנו חילקנו. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

לצרכים ביטחוניים בלבד, לא צרכים של המועצה. כיתת כוננות זה אך ורק לאיומי פח"ע. 

 << אורח >> משה אלפרנדי: << אורח >>  

מה שהאדון הזה העלה, הוא אומר דבר חכם. כי בסוף יש גם דברים רכים מעבר לטיפול של כוחות הביטחון. בסוף העירייה נותנת מעגלים נוספים, הרשויות נותנות מעגלים נוספים והם נכנסים למקום שיש וואקום בו, אין מי שיטפל בזה. לכן להם צריך לתת את זה, לרווחה, לדברים האלה. להקפיץ אותם. כי יהיה נפילות קשר, יהיו דברים, והם צריכים את זה גם. 

 << אורח >> אמיר פרידמן: << אורח >>  

יותר מזה, שבסוף לא יהיה מצב שיש רשות שיש לה כסף אז כן תוכל לנהל את זה בצורה טובה ורשות שאין לה לא תנהל את זה בצורה טובה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

יש לי חדשות בשבילך, ככה זה בכל התחומים. בחינוך ברעננה משקיעים 700 ובירוחם 300 שקלים בתלמיד. זה הרבה יותר חמור ממכשירי הקשר. 

 << אורח >> אמיר פרידמן: << אורח >>  

לפחות בחלקה שלנו נטפל בזה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אין מה לעשות עם בעיות העושר והעניים פה. נעבור להקראה?

 << אורח >> ישכר וייס: << אורח >>  

אפשר מילה אחת? ישכר וייס מהלשכה המשפטית של המשרד לביטחון לאומי. החשש הובהר. יש לנו עוד חשש שאם זה יהיה הוראת שעה קצרה, אז עוד שלושה חודשים יבקשו להאריך את הוראת השעה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אני מודיע לכם שאנחנו לא מאריכים, אוקיי? נקודה. מי שיש לו מכשירים שיאפסן אותם, ימכור אותם, יגרוס אותם. אוקיי? העניין המבצעי פה הרבה יותר חשוב מהערך של זה. בבקשה, אז מי קורא?

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

אני. אני מתחיל את ההקראה. 

	
	הצעת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (הוראת שעה), התשפ"ה-2025

	
	
	בתוקף סמכותי לפי סעיף 13(א)(1) ו-(1א) לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב–1972 (להלן – הפקודה), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 13(ב) לפקודה, אני מתקין תקנות אלה: 

	הוראת שעה 
	1. 
	על אף האמור בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז–1987, בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), יראו כאילו בתוספת הראשונה לתקנות האמורות –



 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

פה אני מבינה שהוועדה בעצם מבקשת לקצר את הוראת השעה, כך שהיא תסתיים ב-31 באוקטובר 2025. סוף אוקטובר. 
 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

אני ממשיך. 

	
	
	1. 
	בחלק א' -

	
	
	
	
	1. אחרי ההגדרה "הספק מורשה מחוץ לרוחב פס" בא:

	
	
	
	
	
	""כיתת כוננות" – כוח הגנה יישובי שהוקנו לחבריו סמכויות מכוח פרק רביעי1 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971, או חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א–1961, ופועל תחת פיקוד משטרת ישראל או פיקוד העורף, לפי העניין;".



פה אני רוצה רק להעיר שבהמשך לשיח עם הצבא, אנחנו מבקשים לשנות פה מפיקוד העורף לצבא הגנה לישראל. 

	
	
	
	
	(ב)	אחרי ההגדרה "תדר משותף" בא:

	
	
	
	
	
	""תצהיר תחנת ממסרים לכיתות כוננות" – תצהיר הכולל את כל אלה: 

	
	
	
	
	
	
	

	
	
	
	
	
	
	(1)	מספר החברים בכל כיתת כוננות שתחנת ממסרים לכיתות כוננות כמוגדרת וכמתוארת בפרט 2א לחלק ב' נותנת להן שירות;



בעצם הפסקה הזאת זה מספר חברים. אנחנו כן רוצים להעיר שבהמשך לשיחה שלנו עם הייעוץ המשפטי של הוועדה אנחנו רוצים להוסיף פה אחרי "מספר החברים בכל כיתת כוננות", "כפי שאושרו על ידי משטרת ישראל או צבא הגנה לישראל, לפי העניין". שיהיה מתואם איתם. 

את פסקה (2) אני לא אקריא את זה, בהמשך להתייעצות עם הייעוץ המשפטי של הוועדה. אנחנו מבקשים למחוק את הפסקה. אין בה צורך. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

בסדר גמור. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

	
	
	
	
	
	
	(3)	הצהרה לעניין מספר התחנות מהמתוארות בפרטים 1 עד 4 ו-6 בחלק ד' שמשמשות בפועל רק כיתות כוננות, שתחנת ממסרים לכיתות כוננות כמוגדרת וכמתוארת בפרט 2א לחלק ב' נותנת להן שירות, ושרק לגביהן תחול האגרה לפי הפרט האמור;



זה בעצם מספר מכשירים הקשר לכיתות כוננות שנרכשו לא דרך המשטרה או הצבא. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

רגע, יש לי פה רק הערת נוסח. אני חושבת שלא צריך בהתחלה את "ההצהרה לעניין", כי זה הכול במסגרת תצהיר ובעצם מי שחותם על התצהיר אמור להצהיר בעצם על כל הפסקאות שעכשיו אתה מקריא. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

נראה שמשרד המשפטים אולי ירצו להתייחס?

 << אורח >> טל ויינברג: << אורח >>  

זה מתואם ואני מסכימה. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

בסדר, אז אנחנו נמחק את המילים "הצהרה לעניין". 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >> 

	
	
	
	
	
	
	(4)	מספר התחנות המתוארות בפרטים 1 עד 4 ו-6 בחלק ד' שאינן משמשות בפועל רק כיתות כוננות ושתחנת ממסרים כמוגדרת וכמתוארת בפרט 2א לחלק ב' נותנת להן שירות;



שזה בעצם שאר מכשירי הקשר שתחנת הממסר נותנת להם שירות אזרחי ולא לצורכי כיתות כוננות. 

אני ממשיך להגדרה הבאה. 

	
	
	
	
	
	"תצהיר רשת תחנות לכיתת כוננות" - תצהיר הכולל את כל אלה: 

	
	
	
	
	
	
	

	
	
	
	
	
	
	(1)	מספר החברים בכיתת הכוננות;



פה גם, בדומה למה שאמרנו קודם, נבקש להוסיף "כפי שאושרו על ידי משטרת ישראל או צבא הגנה לישראל, לפי העניין". 

פסקה (2), אנחנו נבקש גם פה למחוק את זה. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

זה מקביל בעצם לתיקון בהגדרה הקודמת. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

נכון, בהתאם לתיקון שבהגדרה הקודמת. 

וסעיף (3), אני מקריא בלי "הצהרה לעניין", כי עכשיו סיכמנו שאין צורך. 

	
	
	
	
	
	
	(3)	מספר התחנות מהמתוארות בפרטים 1 עד 4 ו-6 בחלק ד' שמשמשות בפועל רק את כיתת הכוננות, ושרק לגביהן תחול האגרה לפי פרט זה.



שוב, זה מספר מכשירי הקשר לכיתת הכוננות שנרכשו שלא דרך המשטרה או צה"ל. זה לגבי ההגדרות והתצהירים. 

אני ממשיך ל-(2). 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

רק חשוב לי להגיד שההגדרה לעניין כיתת כוננות, פשוט קיבלנו על זה גם הערות פה בתוך הכנסת, היא בעצם הגדרה לצורך הספציפי הזה שנוצר. אם אתה רוצה להגיד על זה כמה מילים. כלומר, זו לא הגדרה כללית של כיתת כוננות. לא משהו שמוגדר באופן כללי בחקיקה. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

נכון. זה אמור לשרת אך ורק את הצעת התקנות האלה. זה אמור להיות אך ורק לעניין הפטור מאגרה או החיסכון באגרה חלקי. מבחינת המשרד אנחנו לא חשבנו, לא יודע אם בתוכנו, בתקנות האלה, לקבוע השלכות רוחב לגבי הגדרה כללית של כיתות כוננות. 

	
	
	1. 
	בחלק ב' - 

	
	
	
	1. 
	אחרי פרט 2 בא:



אנחנו בעצם מסבירים שזה תחנת ממסרים שמשמשת רשות מקומית לעומת תחנת ממסרים שהיא חברה פרטית. 
	
	
		סוג הרישיון
	הגדרה ותיאור
	האגרה לשנה אחת בשקלים חדשים

	
	
	בעד רישיון לכל תחנת קשר בעסק
	בעד הקצאת תדרים ברוחב פס של 12.5 קילו-הרץ, לכל תדר

	"2א. תחנת ממסרים לכיתות כוננות 
	על אף האמור בפרט 2, לעניין עסק ממסרים כמוגדר וכמתואר בפרט 2, שלא למטרת רווח, המשמש בין השאר לכיתות כוננות, ובלבד שבעל הרישיון הגיש למנהל תצהיר תחנת ממסרים לכיתות כוננות חתום בידי ראש הרשות המקומית, או בידי מנהל כללי או סגן מנהל כללי ברשות המקומית שהוא הסמיך לעניין זה
	 -
	סכום האגרה לעסק ממסרים בעד הקצאת תדרים ברוחב פס של 12.5 קילו-הרץ, לכל תדר, כפול z .
 



z – גילום ההנחה;
 - מספר התחנות מהמתוארות בפרטים 1 עד 4 ו-6 בחלק ד' המשמשות רק כיתות כוננות, ושתחנת הממסרים לכיתות כוננות נותנת להן שירות, כמפורט בתצהיר תחנת ממסרים לכיתות כוננות; בכל כיתת כוננות מספר התחנות שייספרו במניין כאמור, לא יעלה על מספר החברים באותה כיתת כוננות כמפורט בתצהיר כאמור; 
- מספר התחנות מהמתוארות בפרטים 1 עד 4 ו-6 בחלק ד' שאינן משמשות כיתות כוננות ושתחנת הממסרים לכיתות כוננות נותנת להן שירות, כמפורט בתצהיר תחנת ממסרים לכיתות כוננות".





פה אני אתן לאביתר להסביר את הנוסחה הזאת. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

למישהו לא ברורה הנוסחה?

 << אורח >> משה אלפרנדי: << אורח >>  

כן. לי יש שאלה. יש פה ספק. מה שקורה כרגע אנחנו מנציחים שבשלושה חודשים הקרובים יש ממסרים אחרים, גלים אחרים, שיש כיתות כוננות משטרתיות וצה"ליות שיש להם את הקשר שלהם. ויש פה ממסרים אחרים שהם ממשיכים בשלושה חודשים האלה לעבוד בהם בצורה אחרת?

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

מה שקיים היום ימשיך להיות. בעוד שלושה חודשים כל מה שאנחנו דנים פה זה שהם יצטרכו לשלם. אנחנו לא נכנסים להפעלה מבצעית שאתה מדבר עליה ואני מבין אותה ואני מסכים איתך במאה אחוז. ברור לי. אבל אני מניח שאותו לחץ כספי יביא אותם או לאפסן את המכשירים או להתחבר אליכם. אבל זה לא בתקנות. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

פה בעניין הספציפי הזה, אדוני, חשוב גם לשמוע את העמדה שלנו, כצה"ל. שאין צורך מבצעי לעשות את הדברים האלה. אין פה צורך מבצעי מבחינת הצבא שאותם ממסרים ואותה רשת מקבילה תמשיך להתקיים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

מסוף אוקטובר הם יעברו למשרד התקשורת. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

בסופו של דבר יש תפיסה בתוך הצבא מה זה הגנת היישוב. יש תפיסה סדורה, יש גם חלוקה של תחומי אחריות. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

לא, אני מסכים אתכם, חברים. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

לכן הדבר שמאפשרים קיומה של מערכת מקבילה ככיתת כוננות צדדית או משהו, קבוצה כלשהי, בתוך מועצה מקומית שלא מתואמת עם חטמ"ר היא תפיסה בעייתית. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אני מסכים עם זה. ולפחות מה שעומד היום על שולחן הוועדה זה הפטור מתשלום לחבר'ה האלה. אז אני אומר, עד אוקטובר, מי שעוד מחזיק ואתם מכרסמים לאט לאט במכשירים שלא מוסדרים מבצעית מבחינתכם. ומה שיישאר אחרי זה או שזאת תהיה שאלה שבאמת צריך להביא לוועדת הפנים והביטחון על הפעלת כוחות באמצעות רשתות שונות. ואני מניח שהתשלום הגבוה יוריד אותם מזה. כך אני מאמין. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

זה עניין של משרד התקשורת, לא של הצבא. כל העניין של הפטור מתשלום מאגרות זה לא עניין של צה"ל. כי הצבא אומר אין לנו פערים מבחינת חלוקת מכשירי הקשר ואנחנו לא רוצים את זה. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

הבעיה לא של משרד התקשורת, הבעיה של התושבים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אוקיי. בואו נמשיך. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

יש לי רק כמה שאלות. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

לגבי נוסח, אני רוצה להשלים, אם לא צריך להסביר אז אני רק אשלים משהו. ב-Y שהרעיון הוא שכל מכשירי הקשר של תחנת הממסר נותן להם שירות, משם נגזור אך ורק את מכשירי הקשר שמשמשים כיתות כוננות ולא חורגים מעל מספר מסוים שנתנו. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

זה ברור. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

לא, צריך להוסיף לנוסח, כי משהו פה חסר. צריך להוסיף ב-y הזה שזה כל שאר המכשירים, שזה כולל לא רק מכשירים לשימוש אזרחי, כמו שאמרנו, גננות ומה שזה לא יהיה, של העירייה, אלא גם אותם מכשירים שמשמשים כיתת כוננות, אבל שחורגים מהתקן שאנחנו קבענו. צריך להוסיף את זה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

ברור. נעמה, זה בסדר מבחינתך?

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

זה דיוק של הנוסחה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

כן, ברור. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

בעצם היו לי כמה הערות קטנות כאן אני חושבת. אחד, דיברנו רק על z גילום ההנחה שאולי עוד שם נתקן קצת את הנוסח, לא מבחינת הנוסחה, אלא מבחינת איך אנחנו קוראים ל-z הזה, זה משהו ממש טכני. 

רק אורנן, אם אתה יכול להסביר איך בעצם, מי עושה את החישוב הזה ואם צריך להגיש בקשה נפרדת או שבעצם ראש הרשות המקומית הוא זה שמגיש את התצהיר ואז המשרד הוא זה שעושה את החישוב. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

בדיוק. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

החלופה השנייה, בדיוק. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

אוקיי, בסדר. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

אז אני ממשיך. 

	
	
	1. 
	בחלק ד' -

	
	
	
	(ה)	אחרי פרט 4 בא:

	
	
	
	
		סוג הרישיון
	הגדרה ותיאור
	אגרת רישוי והקצאת תדרים ברוחב פס של 12.5 קילו-הרץ בשקלים חדשים לשנתיים

	"4א. רשת תחנות חד-מגמיות לכיתת כוננות
	על אף האמור בפרטים 1 עד 4 ו-6, 

	






פה היינו רוצים להוסיף במקום "כל המפורטים להלן", "רשת תחנות חד מגמיות כמוגדר בתקנה (1) המשמשת כיתת כוננות", ואני ממשיך. 

	
	
	
	
		סוג הרישיון
	הגדרה ותיאור
	

	"4א. רשת תחנות חד-מגמיות לכיתת כוננות
	ובלבד שבעל הרישיון הגיש למנהל תצהיר רשת תחנות לכיתת כוננות חתום בידי ראש הרשות המקומית, או בידי מנהל כללי או סגן מנהל כללי ברשות המקומית שהוא הסמיך לעניין זה, וכמפורט בתצהיר. וכל זאת לעניין מספר התחנות המתואר בפרטים (1) עד (3) ו-(6) הפועלות ברשת האמורה ומשמשות כיתת כוננות שמספרן כפי שמפורט בתצהיר אינו עולה על מספר חברי כיתת הכוננות, לפי העניין. 

	






 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

יש לכם בעיה?

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

יש פה תיקוני נוסח. 

 << אורח >> משה אלפרנדי: << אורח >>  

כן. אני רואה פה משהו, המסמך כתוב כאילו עתידי, מה הולך להיות. אבל ברגע שיש הקפאה כל הסעיפים האלה מיותרים. צריך להנציח את מה שהיה עד עכשיו בשלושה חודשים, לא להכניס שום דבר שעכשיו ראש מנהל יאשר וכו'. מה שקיים, אחרת מה עושים פה? הוא בעוד חודש יפנה אליו הוא יחתום לו למה? לחודש? תעצרו, נגמר. עצרנו את זה, גדענו את זה. אז לא צריך את כל הדברים העתידיים. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

הרעיון הוא רטרואקטיבי. 

 << אורח >> משה אלפרנדי: << אורח >>  

אז תכתבו את זה עבר, לא עתיד. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

לא, אבל זה מה שכתוב. כתוב שכל התקנות האלה חלות מה-7 באוקטובר ועד כפי שהציע יושב-הראש. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

סוף אוקטובר. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

התצהיר הזה אמור לשמש את העבר. בעיקר את העבר. אבל כמובן אם עכשיו יהיה מישהו חדש. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אבל חשוב מה שהוא מעיר. אם אפשר לתת איזה התראה לכל המשתמשים האלה שאתם הולכים לתת להם פטור, כי אתם מכירים את הרשימה. ולהביא לידיעתם בצורה ברורה שעד סוף אוקטובר הם יהיו זכאים. מסוף אוקטובר אין יותר דו שימושי. ואז לא לרכוש מכשירים ולא לקבל בתרומה, כי הם ישלמו עליהם. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

בסדר גמור. אני רק רוצה להגיד שהנוסח הזה, כמו שהקראתי אותו עכשיו, הוא נוסח שהוא קצת שונה. צריך לעבוד עליו. אבל מה שהיה חשוב לנו להדגיש בו זה שבעצם בתור רשת תחנות כיתות הכוננות, בעצם הפטור לא חל על כל המשתמשים, כל המכשירים, אלא שוב, רק על מספר קצוב ומוגדר של משתמשים. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

אתה יכול רק להקריא שוב, לאט, את הנוסח כפי שהקראת אותו עכשיו? כי הוא קצת שונה ממה שמופיע לכם בנוסח. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

נכון. אז אני קורא אותו שוב: "על אף האמור בפרטים (1) עד (4) ו-(6), רשת תחנות חד מגמיות כמוגדר בתקנה (1) המשמשת כיתת כוננות, ובלבד שבעל הרישיון הגיש למנהל תצהיר רשת תחנות לכיתת כוננות חתום בידי ראש הרשות המקומית או בידי מנהל כללי או סגן מנהל כלכלי ברשות המקומית שהוא הסמיך לעניין זה. וכל זאת לעניין מספר התחנות מהמתואר בפרטים (1) עד (3) ו-(6) הפועלות ברשת האמורה ומשמשות כיתות כוננות שמספרן כפי שמפורט בתצהיר אינו עולה על מספר חברי כיתת הכוננות, לפי העניין".

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

אוקיי. ובעצם רק לחדד. מי שמגיש את התצהיר הוא ראש הרשות המקומית או אחד מסגניו או מנהל כללי. זה מידע שיש ברשותם המידע שהם אמורים למסור בתצהיר?

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

הם יודעים כמה חברי כוננות מורשים?


 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

פיקוד העורף אומרים לו שמע, יש לך תקציב לעשרה אנשים, אין לך תקציב ל-20 אנשים. אנחנו נעשה בירור, אנחנו לא נקבל את ההצהרה כמו שהיא, אנחנו נעשה תיאום מול הגופים. 

 << אורח >> משה אלפרנדי: << אורח >>  

לא, זה לא בדיוק. משטרת ישראל אומרת זה מה שצריך, זו החליפה. ואז באים ועושים לחצים זרמים תחתיים ואומרים רגע, זה שנתתם אחד ושתיים, אנחנו רוצים אחד ואחד. משטרת ישראל לא באה ואומרת לרשות אני לא יכול לתת לך - - -

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אני דווקא חושב שבנוסח הזה שהם מציינים כמה מותר להם באופן אוטומטי על כל הנוספים הם יצטרכו לשלם. 

 << אורח >> משה אלפרנדי: << אורח >>  

בסדר. אני רק אגיד את המצב כזה, אין מצב כזה, המשטרה היא לא מאכערית ולא הצבא מאכער שאומר לרשות שמע, אני יכול לתת לך רק עשרה, אתה תשלים את העשרה הבאים. כשאנחנו בונים את המצב אנחנו יודעים להגיד מה בתפיסה צריך. אנחנו יודעים להגיד את החלוקה שצריך. כשאנחנו מכניסים עכשיו עוד מערכת אנחנו יודעים גם לצמצם את מערכות הקשר כדי לא להקשות על המדינה בתקציבים. זה הסיפור. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

לא, אני חושב שזה משתלב. אתם מגדירים את ההגדרה כמה חברי הכוננות. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

אנחנו כאשר נקבל את הדוח נשלח לגופים המוסמכים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

לראות כמה מתוכם הם רשאים. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

נקבל מהם אני מקווה, כי לא קיבלנו עד עכשיו, את המספרים האמיתיים ולפי זה נחשב. אנחנו לא עובדים באוויר. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

הכוונה שלו היא שאתם תתבססו על הנתונים שהם הגדירו. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

יאשר לי. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

זה מוסכם. אוקיי. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

אמרתי מקודם, אדוני, לא נעשה תיאום מקצועי בדבר הזה. והיה מצופה בכלל שיתקיים שיח מקצועי לפני שמניחים את הטיוטה הזאת. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

עזוב, אני לא רוצה לפתוח את זה פה. בסדר? אני מצטער שאני קצת נסער. אני לא רוצה לפתוח את זה פה, בוא נעצור. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

כי בסופו של דבר - - -

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

עזוב, עזוב, עזוב. אל תוסיף. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

לא, אבל שנייה, אני לא מתייחס לנושא הזה. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

אני התחננתי - - -

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

אני כן אוסיף, אתה לא תגיד לי - - -

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

התחננתי, לוי לידך. התחננתי לשיח מקצועי. אז אם שני גופים - - - אף אחד לא ענה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

חברים, כאשר נסיים פה את ההצבעה, יש פה כורסאות, תמשיכו שם. בסדר?

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

אני אמרתי אני רגוע. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

מאה אחוז. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

המעמד מחייב. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

ויש קפיטריה טובה, תשבו. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

יש לנו עוד עבודה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

נעמה?

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

רק העמודה האחרונה, אורנן. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

	
	
	
	
		סוג הרישיון








	הגדרה ותיאור
	אגרת רישוי והקצאת תדרים ברוחב פס של 12.5 קילו-הרץ בשקלים חדשים לשנתיים

	
	
	-";







 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

רק להבהיר ולחדד, אני שאלתי גם את משרד התקשורת. בעצם מדובר באגרות שלא שולמו, נכון? כי אני שאלתי אם צריך לקבוע הוראה של החזר אגרות ונאמר לי שאין צורך. 

 << אורח >> אורנן שטיינברג: << אורח >>  

מה שהמשרד עשה זה מכוח סמכות המנהל לפי תקנות הטלגרף האלחוטי מיד או סמוך לאחר ה-7 באוקטובר הוא בעצם הפעיל את סמכותו ודחה את מועד תשלום האגרה והמשיך את הדחייה הזאת במקביל להתקדמות הליך החקיקה. 

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אנחנו באמת פה התעסקנו בעניין כספי. אבל בעצם זה נושק באמת להפעלה מבצעית. ואני מקווה שהטיפול בעניין הכספי עד סוף אוקטובר גם יפתור את הבעיה המבצעית שהעלו פה גורמי הביטחון. כולם צריכים לדעת את זה.

אנחנו נצביע?

 << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>  

כן, עם כל התיקונים. אני גם אבקש מהוועדה שתסמיך אותנו לתקן תיקוני נוסח, ככל שיהיה צורך. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

הוסמכתם. מי בעד? מתנגדים אין. פה אחד. 

הצבעה

אושר.

תודה רבה חברים. 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, המשרד בזמן חירום נכנס, כל העובדים על הרגליים, עושים כל מה שצריך כדי לעזור להציל חיי אדם. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

מצדיע לכם. 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>  

זה מה שהניע את המשרד. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

מצדיע לכם. אבל לא תמיד הכוונות הטובות באמת תורמות. שמעת את זה קצין המשטרה מהבט"פ שאומר חלילה - - -

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>  

אנחנו פשוט לא יכולים לעמוד מנגד. פשוט כולם נכנסים תחת האלונקה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

הבנתי. אבל תקשיב טוב למה שהוא העיר. 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>  

הוא צודק. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

אני הייתי ראש מדור במחלקת מבצעים ודאגתי למוצבי שליטה וכתבתי את הנהלים ואני מבין מה שהוא אומר. הוא אומר הכוח של מכשיר הקשר הוא להפעיל כוחות ולא תמיד אתה רוצה שיהיו שניים שיפעילו כוחות. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

הוא צודק. לכן קבענו את זה לשנתיים, לא עד אין סוף. 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>  

ב-7 באוקטובר לא היה זמן להסתכל על בירוקרטיה. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

ברור לי. 

 << אורח >> אביתר גוטמן: << אורח >>  

היה צריך להציג חיים, דבר ראשון. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

זה לא היה עניין של בירוקרטיה, זה מה שאני מנסה להגיד לך. יש לזה היבט אחר. 

 << אורח >> גדעון שיטרית: << אורח >>  

לא היו מכשירים. 

 << יור >> היו"ר שלום דנינו: << יור >>  

תודה רבה חברים. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:17. << סיום >>