פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 28 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 07/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 335 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, י"א בתמוז התשפ"ה (07 ביולי 2025), שעה 10:11 סדר היום: << נושא >> דיווח שר העלייה והקליטה, חה"כ אופיר סופר, על פעילות משרדו ותקציבו - על פי סעיף 123(ז)(1) לתקנון הכנסת << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר טטיאנה מזרסקי יבגני סובה חברי הכנסת: משה סולומון מוזמנים: שר העלייה והקליטה אופיר סופר אביחי כהנא – מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה מיכאל דום – רמ"ט השר, משרד העלייה והקליטה צור יגאל יפרח – ראש לשכת השר, משרד העלייה והקליטה אלישבע קולא – יועצת שר, משרד העלייה והקליטה אולגה דדון – סמנכ"לית דיור, משרד העלייה והקליטה אריק מייקלסון – סמנכ"ל עידוד עלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה אלעד זכות – סמנכ"ל אסטרטגיה, תכנון מדיניות ותקציבים, משרד העלייה והקליטה רותם כהן – סמנכ"ל שירות לציבור, משרד העלייה והקליטה אלישבע סבתו – סמנכ"לית רשויות, משרד העלייה והקליטה רינת שפרן – סמנכ"לית פיתוח ומנועי צמיחה, משרד העלייה והקליטה אסתר גלקופ אליאש – יועצת מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה רעות פוגל שיינגורטן – מנהלת תחום חירום, משרד העלייה והקליטה דוד נוריאל – מנהל אגף חירום, ביטחון מידע וסייבר, משרד העלייה והקליטה תאיר ראבוחין – רפרנטית רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר שי פלבר – מנהל היחידה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית מרינה רוזנברג קוריטני – רפרנטית רווחה, אגף תקציבים, ההסתדרות הציונית העולמית מאירה לרנר – מנכ"לית, אמונה רחל רבקה נוי – סושיאל מדיה, אמונה דב ליפמן – ח"כ לשעבר, מנכ"ל יד לעולים סטפני שטראוס – מנכ"לית, ישיבה יוניברסיטי בישראל שמעון אור – דודו של אבינתן אור שחטוף בעזה מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיווח שר העלייה והקליטה, חה"כ אופיר סופר, על פעילות משרדו ותקציבו - על פי סעיף 123(ז)(1) לתקנון הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, בוקר טוב לכולם, ברוכים וברוכות כל המתכנסים. אדוני השר, ברוך הבא, תודה על הגעתך לדיון בוועדה. אנחנו מברכים גם את הנהלת משרד העלייה והקליטה שמלווים לדיון הזה את השר בראשות מנכ"ל המשרד אביחי כהנא. אנחנו נוהגים, אדוני השר, בכל ועדות הכנסת, כאשר נציגי משפחות חטופים או נציגי משפחות שכולות נמצאים איתנו, לאפשר להם לשאת דברים. שמעון אור שמוכר לך ודאי, דודו של אבינתן, יצא לטובת ראיון, הוא יחזור ואז גם נאפשר לו להשמיע את דבריו. אדוני השר, תודה על הגעתך הבוקר הזה. אנחנו מציינים היום את היום ה-640 לאסון שמחת תורה, היום ה-640 למלחמת חרבות ברזל. 50 אחים ואחות אחת עדיין נתונים בידי צר ואויב אכזר ורצחני. כולנו שותפים גם לתפילה וגם לתחושת האחריות והמחויבות להשיב אותם. אין זה סוד שאנחנו מגיעים משני קצוות של הבית הזה ועמדותינו ביחס להמשך המלחמה והאופן שבו צריך להחזיר את האחים והאחות, דעותינו לא שוות זו לזוז, אבל אין לי ספק שהדאגה לחטופים, כמו גם לחיילינו, לחיילי צה"ל, שותפה לך ולי ולכל יושביו של הבית הזה. והלוואי וכל העוסקים במלאכת השבתם של החטופים, תצלחנה ידיהם בקרוב. אני בטוח שגם אתה תתייחס לכך. תקנון הכנסת אמנם מחייב סקירה שנתית מצד שרי הממשלה, ובמובן הזה אני מודה לך שאתה מממש היום את חובת הדיווח של הממשלה לכנסת, אבל חשוב לומר שבמערכת היחסים בין הוועדה הזו לבין המשרד, במיוחד בתקופה שלך, מערכת היחסים הזו היא מערכת יחסים שוטפת. אנחנו לא נדרשים להוראות התקנון על מנת שהוועדה הזאת תוכל גם לבצע את תפקידה כגוף מפקח על הממשלה וגם להיות שותפה באותם מקומות שבהם חברי וחברות הוועדה חושבים לנכון להציף נושאים ודברים. אני מבקש בנוכחותך להביע את תודתנו והערכתנו העמוקה לכל עובדי ועובדות משרד העלייה והקליטה, גם באופן כללי וגם תוך התמקדות באירועי השבועות האחרונים. הוועדה קיימה כבר שני דיונים שעוסקים במענה לציבור העולים סביב האתגרים המיוחדים שנוצרו בעקבות המערכה למול איראן. מטבע הדברים, תמיד ישנם דברים שדורשים עוד טיפול ועוד העמקה, אבל בשני הדיונים אני חושב שכל חברי הכנסת שהשתתפו חשו שהמשרד באמת נחלץ במהירות לעשייה משמעותית שמטרתה להעניק מעטפת ראויה לכל העולים, בדגש כמובן לציבור העולים שנפגע כתוצאה ממטחי הטילים. בישיבה האחרונה קיבלנו את הנתון ש-235 משפחות של עולים חוו פגיעה משמעותית ממטחי הטילים, זה 10% מכלל המשפחות שנפגעו. להערכתי, עם התקדמות המיפוי נראה שהאחוזים גדולים עוד יותר, ואנחנו גם יודעים שההגדרה הפורמלית של מיהו עולה לא תמיד פוגשת את קרקע המציאות, ולפעמים ישנם כאן אזרחים ישראלים שעלו לפני 20 שנה ועדיין כל הוויית חייהם מקרינה את עובדת היותם עולים מבחינת שליטה בשפה, מעטפת תמיכה משפחתית וקהילתית, ולכן אין לי ספק שאחוז או שיעור העולים לישראל שנפגעו ישירות מהמערכה הקשה והחשובה מול איראן הוא אפילו גדול יותר מהנתונים שיש בידינו. ושוב תודה על העשייה שלכם. אנחנו מייד נעביר את רשות הדיבור אליך, השר, ויש מצגת, אבל חשבנו לנכון, גם אני, גם שלומית, שותפתי בניהול הוועדה, חשוב גם שאנחנו, עוד לפני שנשמע את המצגת שלך, נאמר ממש על רגל אחת את הדברים שניצבים בליבת העשייה שלנו כוועדה, איך אנחנו מעצבים את סדר היום של הוועדה הזאת כגוף שעיקר תפקידו הוא לא ביצוע חקיקה, זאת לא ועדה מחוקקת, אלא בעיקר ועדה מפקחת וועדה שמהווה זירה שבה ארגוני עולים, ארגוני חברה אזרחית, המוסדות הלאומיים שהם שותפים נאמנים שלנו, ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, החדר הזה מהווה זירה להצפה של סוגיות ושל נושאים. מטבע הדברים אנחנו התכנסנו לטובת ההצגה שלך, לא ההצגה שלי, אני אקצר, אבל כן חשוב לי לומר - - - << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> ככל שתאריך זה יקל עליי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני יודע, אנחנו מאחלים לך בריאות. לא כדאי שתאמר לי להאריך, כי אני נוטה להסכים לבקשות האלה, עדיף שלא, באנו בעיקר לשמוע אותך. ואני מנצל את ההזדמנות לברך את חבר הכנסת הרב משה סולומון על הצטרפותו לדיון, שותף מלא לעשייה שלנו בתחום העלייה והקליטה כאן בוועדה ואני בטוח שגם אצלכם במפלגה. אדוני השר, אני לא אעשה הצגה ארוכה של דברים, אני רק אומר לך שבמושב הזה, ולהערכתי גם בתקופה שתבוא אחרי המושב, ישנן מספר סוגיות שאנחנו מעמידים במרכז דיוני הוועדה. שלוש סוגיות מבחינתנו נוגעות לליבת המדיניות של משרד העלייה והקליטה ויתר הסוגיות הן סוגיות שבהן אנחנו מאתרים מאמצים משמעותיים של המשרד ואנחנו שואפים לקיים את תפקידנו כגוף המפקח בכנסת. הסוגיה הראשונה שאני בוחר לציין היא סוגיית מדיניות המשרד בכל מה שנוגע לעידוד העלייה. אנחנו בהחלט מברכים את המגמות החדשות של עידוד עלייה מארצות המערב, בדגש של ארצות מסוימות שהשר והמשרד הציבו במוקד תשומת הלב. הדאגה שלנו או המשימה שלנו היא להבטיח שבמקביל לעידוד העלייה החלוצי מאותן ארצות אין פגיעה במאמצי עידוד העלייה מיתר המדינות, ויתרה מכך, ישנו איתור מושכל של מדינות שבהן אנחנו מתמודדים עם אתגר של ירידה בביקוש לעלייה מטעמים שונים ואנחנו מצפים שם להכפלת המאמץ. הדבר נכון גם למדינות חבר העמים, אבל גם למקומות נוספים, ברזיל ואוסטרליה ודרום אפריקה ומדינות נוספות. סוגיה שנייה שמעסיקה אותנו מאוד ומטרידה אותנו מאוד היא היעדר מדיניות ממשלתית ביחס לקהלי הממתינים באתיופיה. וכאן צריך לבוא ולומר שאנחנו נמצאים בעצירה של העלייה וההגעה מאתיופיה. אנחנו מודעים לקשיים שיש גם לזכאי שבות, שלגביהם אין עניין של מדיניות, יש חוק, ולצערי יש קשיים גדולים, ובוודאי כרגע אנחנו במצב שבניגוד לשנים קודמות אין מדיניות של הבאת עולים. אני קורא להם עולים, גם אם הם נכנסים מכוח חוק הכניסה לישראל, עולים מאתיופיה. והסוגיה השלישית שאני רואה אותה כסוגיה אסטרטגית, זכינו לשוחח בקצרה על כך, היא העובדה שמשנת 2011 אין למדינת ישראל מדיניות מוגדרת וכוללת לעידוד חזרה של ישראלים למדינת ישראל. ואני חוזר על העובדה שכבר 15 שנים אין תוכנית אב ממשלתית לעידוד ישראלים חוזרים למעט עניינים באמת זוטרים בתחום המיסוי. ואנחנו חושבים שבשלה השעה לגבש מהלך רחב לעידוד חזרה של ישראלים וצאצאי ישראלים בחזרה למדינת ישראל דווקא בעת הזו. בצד שלוש הסוגיות הגדולות הללו כן חשוב לי לומר שהוועדה עוסקת ותעסוק בשבועות הקרובים במעקב אחרי פעילות האולפנים ומפעלות לימודי העברית. נעשו כאן צעדים חשובים שמטרתם לייצר מנעד רחב יותר של אפשרויות, להגמיש את אפשרויות לימוד העברית, לאפשר שילוב בין עבודה לבין לימודים. אנחנו רוצים לוודא שהפסדנו יוצא בשכרנו ולא להפך, שהתהליכים הללו הם תהליכים באמת שמניבים פירות. וכאן אנחנו נקיים בשבועות הקרובים דיון מעקב אסטרטגי בנושא הזה, כאשר אחד הדברים שמעסיקים אותנו הוא השאלה כיצד מנוצלים החודשים הראשונים לעלייה. כי העמדה, לפחות כאן בוועדה, היא שהחודשים הללו הם בהחלט קריטיים, גם אם עולים עסוקים בענייני התארגנות ולא לימוד, אלה חודשים קריטיים ללימוד העברית. כל הרפורמה שהובלתם בהצלחה בתחום הרישוי של המקצועות, רפורמה חשובה ופורצת דרך, אנחנו מבקשים לוודא שהרפורמה הזאת חלה לא רק מכאן והלאה ביחס לעולים שעוד יגיעו, אלא לעולים שהגיעו לכאן בשנים האחרונות. הנושא קשור גם במתרחש במשרד החינוך וכל הנושא להכרה בתארים, גם כאן הייתה רפורמה חשובה, אנחנו רוצים לוודא שגם בצד של משרד החינוך הדברים פועלים. הרפורמה הגדולה שהובלתם בתחום רישוי מקצוע הרפואה, גם זו רפורמה מאוד מאוד חשובה שאנחנו מברכים עליה. אנחנו רואים חשיבות בהרחבה שלה לעוד מקצועות מעולם הרפואה, גם אל עבר מקצוע הרוקחות, גם אל עבר הנושא הפסיכולוגי, מקצועות הפסיכולוגיה, ופה אנחנו רואים תפקיד מאוד חשוב למשרד בהובלת הנושא. והדבר האחרון שאני אזכיר הוא הרפורמה הגדולה בדיור. המילה רפורמה חוזרת הרבה במשפטים האחרונים שלי מכיוון שאתה באמת הכנסת למשרד וביחד עם אביחי והצוות, לא הותרתם אבן שלא בדקתם מה יש מתחתיה וזה דבר מאוד מאוד מבורך. התפקיד שלנו לוודא שהרפורמות האלה באמת מביאות אותנו למקומות שאנחנו מבקשים. אלה חלק מהסוגיות שאנחנו מתכוונים לעסוק בהן בשבועות הקרובים, אלה שנותרו עד סיום הפגרה, וגם בפגרה אנחנו נתכנס ונעסוק בחלק מהדברים. אבל אני חוזר ואומר, סוגיית עידוד העלייה מכל רחבי העולם, שאלת חידוש העלייה מאתיופיה, וסוגיית הישראלים החוזרים, אלה שלוש סוגיות שאנחנו רואים כסוגיות אסטרטגיות. הצטרפו אלינו חברי הכנסת יבגני סובה, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, שניהם חברי ועדה שעוסקים רבות בנושא העלייה. אנחנו נפתח בהצגת השר ואחרי זה נאפשר את ההתייחסויות של חברי הכנסת. תהיינה שאלות, תהיינה פניות, כמובן נאפשר את הדיון. אנחנו נסיים את הדיון לקראת 11:45. אם השר יצטרך לצאת, כמובן נבין זאת, אבל כפי שציינתי, אנחנו נפתח ראשית בלשמוע את דבריו של שמעון, דודו של אבינתן אור. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> תודה רבה. קודם כול, אני גם ישראלי כמו כולם פה, יהודי ישראלי, אני שמח לשמוע את התשבחות. אני שמח לשמוע את הדברים שסיפרת על השר, יש התקדמות בדברים, וזה יפה. אני בעצמי פניתי לשר, אם אתה זוכר, שחייל שהוא חייל יחד עם בני בגולני רוצה להעלות את המשפחה שלו ואז העוזר שלך עבד איתי, עובד איתי בנושא הזה, תודה רבה. אני בסך הכול חלק ממדינת ישראל. אבל לצערי, אני פה כי אני רוצה לדבר על הנושא של החטופים, על הנושא של אבינתן ושאר החטופים, מכיוון שאתה שר בממשלת ישראל אני רוצה להפנות את זה כלפיך. אני חייב להגיד בצורה אמיתית שאני פשוט מזועזע מהמהלך שעושה בנימין נתניהו, של העסקה הזאת, החלקית. אני לא מצליח להבין מאיפה היא מגיעה, אני לא מצליח להבין איך יכול להיות שאחרי שאנחנו עברנו את מרכבות גדעון ויש כניסה מאוד חזקה של צה"ל בפנים, גם שליטה בתוך המקום, גם יכולת להתנהל בפנים מבחינת שב"כ והכול. אנחנו יודעים ששבעה חללים ישראל הביאה, וזה לא הגיע באוויר, מישהו עבד על זה, מישהו ידע עם מי להתקשר בתוך עזה כדי להביא את החללים הללו. 35 נהרגו במבצע הזה, כולל השבעה שנספחו חיים בפומ"ה. ואני אומר לעצמי, אני אומר לך בתור שר בממשלה, אחרי כל המהלך הזה זה כל מה שיש לכם להציע? לחזור למהלך של מרץ? לחזור למיקום של צה"ל במרץ, כזה או אחר? לחזור חזרה לוויכוח מול חמאס, שחמאס אומר להפסיק את המלחמה ואני נשאר במערכת הצבאית שלי ומדינת ישראל אומרת לא? כל המשא ומתן הזה. ושאלו אותי באחד מהראיונות עכשיו, היום, שאלו אותי, אבל חמאס מתנגד. אמרתי, חמאס מתנגד מכיוון שהוא רואה שיש מישהו שמקשיב לו. חמאס מתמוטט, כל המערכת שלהם של הפיקוד העליון והביניים לא קיימת. אין לו עם מי לדבר בתוך עזה, מדברים עם חמאס חוץ, כל מה שיגידו לו, הוא יקבל. פתאום מגיע בנימין נתניהו ואומר לו, אני רוצה לעשות איתך משא ומתן חלקי. אומר, וואלה, קיבלתי יהלום. אני הייתי מתמוטט, פתאום מגיע לי ראש הממשלה הזה שגמר את איראן, גמר את החיזבאללה, כורע ברך ואומר, אני רוצה עסקה חלקית. הוא מבין שהוא במשילות. וכשהוא במשילות, הוא מעלה את הרף למקום שהכי טוב לו להעלות, לסיום המלחמה. ויש גב של ציבור בארץ שרוצה את זה ויש לחצים מבחוץ, הוא אומר, וואלה, מה יש לי להפסיד? מה יש לי להפסיד? הוא רוצה ממני עסקה חלקית, אחר כך נדבר הלאה, אחר כך נדבר איתם על העשרה האחרים ועוד האחרים שנשארים חללים. זה בלתי נתפס. היום בנימין נתניהו ואתם, אתה, השר, אתה למעשה המחזק היחידי של חמאס, אתה היחידי. למה אתם עושים את זה? למה אתם לא נותנים את האולטימטום הפשוט? כולם מסדרון מילוט, נקודה, זהו. יש היום בתוך עזה אופוזיציה, גם עם נשק וגם בלי, שמתים להשתחרר מחמאס. הם לא מצליחים היום להחזיק את המערכת השלטונית שלהם, הכול מתפורר. ואתה מגיע, אתה בתור שר בממשלת ישראל, ומחזק אותם מהרצפה, מרים אותם מהרצפה, ממש מהרצפה. זה יותר חמור ממה שהיה כשהביאו את אש"ף מתוניסיה, שהעלו אותם מתוניסיה מכלום, זה יותר חמור. חיילים נהרגים. אני מבקש ממך ודורש ממך, אתה חייב להגיד לראש הממשלה, המהלך הזה הוא לא מוסרי בעליל, דגל שחור עליו. הוא הורג חיילים, הוא יהרוג חיילים, והוא יהרוג גם את החטופים. דודי אמסלם אמר לי שהוא אמר בתוך הקבינט שלכם, הוא אמר: יש שניים טובים, אתה דורך על אחד כדי להוציא את השני? אתה דורך עליו, הוא שוקע יותר עמוק, אבל אפשר להציל את שניהם, את כולם. אני מבקש, אם אתה יכול להתייחס לדבר הזה, למה אתם מסכימים? כי יש אלטרנטיבה. אני אשמח לשמוע את הדבר הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. פה זה לא נתון לפתחו של השר. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> כן, אני מבין. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הנוהל שלנו כאן בוועדות שאנחנו מאזינים בקשב רב. לי אין ספק שמכל שרי הממשלה השר סופר בוודאי מצוי בשיח מתמיד עם קהלים מגוונים, גם עם הקהל שאוחז בעמדות החשובות שאתה הצגת, שמעון. אנחנו נודה לך על הדברים. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> רק אני אומר, יש לנו חשש מאוד כבד שיש כאן פחד של הממשלה לקחת אחריות שלטונית, גם צבאית וגם אזרחית, על עזה, דבר שלדעתנו לא יהיה אפשר להתחמק ממנו עד שהחטופים יחזרו. זה יכול להיות חצי שנה, שנה, אולי שנה וחצי. הרי צריך לחפור באצבעות, בציפורניים, להביא את האנשים מאיפה שהם קבורים, אף אחד לא יעשה את זה במקומנו. והמשיכה של הזמן, מה שאנחנו רואים, לא מביאה לנו טוב, בכל הכיוונים. אני מבין את העמדה שלך, וזה בסדר, אני מקבל אותה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אני רוצה להודות לכל מי שהגיעו, אנחנו כולנו, באמת, לא רק בתפילה, אלא בתחושה שזו האחריות באמת של הבית הזה, ובראש ובראשונה של ממשלת ישראל. אולי העמדות והגישות שונות, אבל היעד והמטרה משותפים לכולנו. אלא אם אדוני השר רוצה להתייחס, אבל אנחנו נוהגים בעיקר ובראש ובראשונה להקשיב. אני בטוח שהשר ימצא את ההזדמנות. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> קודם כול, תודה רבה על הדברים, ואני מתנצל על האיחור. אמנם הגעתי מהצפון, הגעתי כמה דקות מוקדם, אבל הייתי צריך טיפה לנוח, אני פחות מרגיש טוב, סליחה על האיחור ואני מתנצל. אנחנו בימים קריטיים, אנחנו בימים משמעותיים, אבל אנחנו גם במלחמה מתמשכת שמתקרבת תכף לשנתיים, מלחמה חשובה, קריטית, מהגורליות שעברנו כמדינה. ובמהלך המלחמה הזו שהתחילה בכישלון גדול ב-7 באוקטובר עם מחיר מאוד מאוד קשה, הן פגיעה בהרתעה הישראלית והן אובדן עצום של חיי אדם, וסוגיית החטופים שמלווה אותנו כאתגר מרכזי במהלך כל המלחמה הזו. ניתן לומר כי חלו שינויים אסטרטגיים דרמטיים בזירות השונות, הייתי אומר בכל הזירות. לא חושב שתמה המלאכה באף לא אחת מהזירות. וגם אם הצעדים הצבאיים היו משמעותיים, יש תהליכים עדינים שצריך להמשיך ולהשלים. אני רוצה להזכיר לכולם, לא חלילה כדי להפחיד, ש-1973 פרצה שש שנים אחרי 1967. זאת אומרת, אנחנו צריכים תמיד להיות נכונים ולדעת שהאתגרים הם בכל הזירות קיימים ויאותגרו, ולפעמים מציאות מסוימת יוצרת מוטיבציית יתר אצל אויבינו. ואני עם אלו שחושבים שסוגיית החטופים היא סוגיה שהיא בליבה נוגעת בביטחון הלאומי של מדינת ישראל, כיוון שהיא נוגעת בסולידריות, בערבות ההדדית, וזה משהו הרבה יותר מההיבט הכמותי וההשפעה של זה היא השפעה לאין ערוך, ואני חושב שאנחנו כמדינה צריכים להיות ומחויבים להשבתם של החטופים כולם, ואני אומר, בדיוק כמו להכרעת חמאס, בדיוק כמו להכרעת חמאס. הכרעת חמאס היא קריטית, וכן, יש דיווחים, אפשר לקרוא הערכות מצב כאלו ואחרות, אבל עושה רושם שנותרה לנו עוד לא מעט עבודה. עדיין אני אומר שאני נהגתי כך מ-7 באוקטובר ועד היום, להביע עמדות כלליות, עקרוניות מאוד, אפילו הייתי אומר עקרוניות מאוד, מאוד כלליות, ופחות ספציפיות לגבי סוגיית החטופים, כי אני מניח שאויבינו תמיד מקשיבים להלך הרוח, ואני יודע שאני אולי יחיד, אולי יש עוד שר אחד או שניים או בכירים אחרים שנוהגים כך, אבל הייתי רוצה שכל ההנהגה לא תדון בפומבי, להקשיב בוודאי, לא תדון בפומבי בסוגיית החטופים. אבל אני משתדל לנהוג כך, וגם מי שנפגש איתי יודע שהתשובות הן פחות ברורות תמיד בהקשר הזה. אני כן מאמין מאוד בדרך שהוביל ראש הממשלה עד כה יחד עם הקבינט. אני חושב שאנחנו מבינים למה היה צריך בעבר לרכז מאמץ בדרום ואחר כך בצפון ואחר כך מול איראן ולחזור שוב פעם לדרום. בוודאי שלא השלמנו את המלאכה, אבל אפשר להצביע על דברים משמעותיים ותמורות חשובות שחלו מאז 8 באוקטובר ועד היום בהקשר הזה. ואין דברים שאינם נשמעים ואין אמירות שהן לא נשמעות, ותמיד צריכים להיות קשובים אליהם. וגם אני בדרכי משתדל להעביר את עמדותיי בצינורות כאלו ואחרים אל הדרג הבכיר של מקבלי ההחלטות, עד לראש הממשלה באופן ישיר. וכאן אולי זה המקום לאחל לראש הממשלה ולמשלחת כולה הצלחה, לקבל החלטות נכונות ומהלכים נכונים, הן בהקשר של החטופים והן בהקשר של עזה והן בהקשר של הסוגיה האיראנית. אני חושב שסביב כל האירועים הביטחוניים, אחד הדברים שאין מחלוקת עליו, שאנחנו צריכים לנהוג כבוד זה בזה, לנהוג מתוך תחושת אחריות ומתוך תחושת שותפות, חרף המחלוקות, והמחלוקות הן כואבות, בוודאי כשהן נוגעות לסוגיות כל כך קשות וכל כך מדממות. אבל אנחנו צריכים כן לזכור את המערכת שקיימת בין דרג צבאי ודרג מדיני, את ההיררכיה, את השיח, את הסולידריות, את האחדות. כל הדברים הללו בסופו של דבר אלו מקומות שאנחנו צריכים למצוא את עצמנו כמדינה חזקה יותר, וזה מה שבעזרת השם יביא אותנו גם כן להחלטות חשובות יותר. אין לי ספק שגם ההישגים הביטחוניים, ובעזרת השם כשנשלים את מלאכת השבתם של כל החטופים, וייצוב באופן טוטלי יותר, ככל שניתן לומר טוטלי, את הסוגיה הביטחונית, זה גם ישפיע ויהיו לכך גם תמורות בעלייה. לאחר 1967 היה גל עלייה, זה לא היה ברגע אחד, אבל בשנים אחר כך עלו עשרות ועשרות אלפי עולים עד לכדי מאות אלפי עולים. אין לי ספק שהדברים האלה, אנחנו נחוש ונראה. אנחנו כבר רואים את המספרים, אנחנו כבר רואים את ההתעניינות במספר פתיחות התיקים, אנחנו רואים, מי שמבקר ופוגש ונפגש עם הקהילות היהודיות בחו"ל, בנקודות מסוימות ביתר שאת, כמו באנגליה ובצרפת, וגם בארצות הברית, את השיח לגבי עלייה. זה נכון שהאנטישמיות מלווה את העלייה הזו, אבל אני חושב שמי שבוחר להגיע לכאן בוחר להגיע קודם כול בגלל השותפות, בגלל הסולידריות, ובגלל התחושה של להיות חלק ממה שקורה כאן. ואנחנו כעם, כחברה, צריכים לדאוג שיהיה להם חשק לבוא לכאן, לא רק עם ההישגים הביטחוניים ולא רק עם כלכלה חזקה, אלא גם עם האווירה שאנחנו נייצר כאן. ודיברתי על סולידריות, אני חושב שהביטוי הכי מרגש של זה והכי משמעותי של זה הוא האנשים שעולים לכאן כדי לשרת בצה"ל, מספרים של מאות חיילים, יותר משנים רגילות, שעולים ומשרתים בצה"ל, עולים בגפם, משאירים את הכול מאחור. אנחנו רואים את זה בגרעין צבר לא מעט וגם בתוכניות נוספות. אנחנו כן שמנו פוקוס על בניית תשתיות חדשות שלתחושתנו באמת, ואמרת, הפכתם כל אבן, זה נכון, הספקנו להפוך הרבה אבנים, אבל יש לי עוד הרבה אבנים שאחרי שהפכתי אותן, אני רוצה להמשיך לעשות. לא הספקנו הכול, אבל כן אני אדבר קצת על מה עשינו. עשינו זה אומר אנחנו עם כל השותפים. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> קודם כול, תודה. אני מבין שאתה לא מונע מעצמך לענות פרטנית, אבל כן מבקש שתעביר את המסר הזה גם לממשלה וגם לראש הממשלה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> ברור. התכוונתי כשאמרתי שכל דבר שומעים וגם כל דבר משפיע, אין דבר כזה שלא. אני מקבל את הבקשה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> אוקיי, תודה רבה לך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה לכל מי שליוו את שמעון. אנחנו נמשיך בסקירה של השר ושל המנכ"ל, והלוואי ונתבשר בשורות טובות בימים הקרובים ממש. חברים, אנחנו ממשיכים בדבריו של השר. בבקשה, אדוני. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> השר, כשדיברת על חיילים עולים, אתה מתכוון לזה שהם עשו עלייה ואז הם נהיו חיילים פה או שזה כמו שיש בני חו"ל כאלה שבאים ועושים שירות? << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> גם וגם. מה שדיברתי עכשיו על צבר אלה חיילים שעושים עלייה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הם באים בלי ההורים, לבד, להתגייס, אבל הם כבר עשו עלייה, יש להם אזרחות ישראלית. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. כשאחת המוטיבציות הרבה פעמים להגעה היא השירות בצה"ל, הם באים לארץ כדי לשרת. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> כן. יש גם מח"ל ויש תוכניות אחרות בנוסף על זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוודאי. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אנחנו יחד עם השותפים, הסוכנות היהודית, ושי, אפשר כבר להגיד את זה בצורה רשמית, עם הסוכנות היהודית ועם המשרד ועם ההסתדרות הציונית העולמית, באמת פועלים בסוגיה הזאת. אני פניתי לשי כי אני חושב ששי הוא אחד האנשים, סמנכ"ל עידוד עלייה בסוכנות, שליווה אותי מהיום הראשון במשרד, ואת כולנו בעצם, נתן לנו ככה תחושה של, בואו, אני אכניס אתכם ואלווה אתכם. ושי עוזב כאן בסוכנות היהודית ועובר לתפקיד בקרן היסוד, אני בטוח שהוא ימשיך להיות לצידנו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> סוף כל סוף כותרת בעמוד הראשון של ידיעות. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> אוי ואבוי אם לזה הגענו בגללי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוא קיבל אישור מהשר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא עוצרים אנשים מלהתקדם. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> היו דיונים בעניין. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא יודע אם אני הייתי מאשר את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לו בוס משלו, מה קשור לשר? << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> שי הוא קודם כול חבר והוא בעיקר חבר ושותף לדרך, ואחד האנשים שזכיתי להכיר בשנתיים האחרונות, או כבר יותר משנתיים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> שש שנים. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> לא, אבל אני שלוש תכף, אולי יותר. אני אומר, שמנו דגש על בניית תשתיות שפחות היו קיימות, ואנחנו מדברים על מדינות המערב, הדגש הזה קיבל משמעות אחרי 7 באוקטובר, התחלנו את זה לפני, אבל אחרי 7 באוקטובר הוא קיבל משמעות גדולה יותר. ואפשר לדבר כאן הן על תוכניות הסטודנטים שאנחנו התחלנו, בנינו 27 תוכניות, התחלנו בהתחלה עם כמה בודדות ועכשיו ההרחבה היא ל-40. זאת תשתית שבסופו של דבר היא מייצרת נורמה שאנשים באים ללמוד בישראל ואחר כך גם כן נשארים כאן. ובסוף במדינות האלו אני חושב שאנחנו צריכים לייצר את הנקודות הקטנות האלו, כי אלה לא מדינות שעולים משם במספרים גדולים. ההרחבה של פעילות צבר, שהיא גם תוצאה של 7 באוקטובר ושל המציאות שאנחנו נמצאים בה. הזכרתם את סוגיית מקצועות הרישוי שבעיניי היא דרמטית, רק אנחנו צריכים, חייבים להשלים את כל מה שקשור למקצועות הרפואה. בהיבט הנפח, בסופו של דבר מדובר על נפח כמעט דומה למקצועות רישוי של יתר המקצועות בממשלה. באמת עשינו עבודה מדהימה עם שמונה משרדי ממשלה, אנחנו צריכים להביא לכדי גמר את הסוגיה במקצועות הבריאות והרפואה בעניין הזה. זו מלאכה יותר קשה כנראה, ובגלל זה גם היה לנו יותר קשה להצליח, אבל זה משהו שהוא בעיניי חשוב. לא בעיניי, הוא חשוב. חרף הקיצוצים בתקציב לא קיצצנו מתקציב הרשויות, אבל כן הסטנו ליותר תוכניות וליותר חופש פעולה בעבודה מול הרשויות, הרבה יותר תוכניות במודל שאנחנו מכירים ממשרד החינוך של הגפ"ן. גם פה יש דברים שדורשים שיפור, העיר לי על זה חבר הכנסת סובה, השארתי לך גם הודעה על זה, ובישיבת פ"ע עם המנכ"ל אחר כך הבנתי שאנחנו קיבלנו קצת רג'קטים כדי לשפר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מדבר על ועדת היגוי, על הנוהל שקשור לוועדות היגוי של העולים, כי תכף אנחנו נתייחס לזה. אתה מכיר את הסוגיה הזו? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זו סוגיה שמאוד מטרידה את הנבחרים ברשות המקומית. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> לא, אני מדבר על כל המקצועות, על כל הסוגיה של הרישוי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא. אוקיי, אני אתייחס לזה. לא, פרויקטורים זה שאתה ממנה במשרד, אני מדבר על אלה שנבחרו ברשויות המקומיות - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> על זה הוא דיבר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> - - קיבלו את התיקים שקשורים לעלייה, ועכשיו הבנתי שלפי הנוהל הפנימי שאתם הוצאתם - - - << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> תכף. אני נותן רקע ואחר כך המנכ"ל יתייחס סוגיה-סוגיה ונדבר על הדברים. אני אומר, לא קיצצנו, בהרבה מקומות אחרים נאלצנו לקצץ, ברשויות היה לנו מאוד חשוב לשמור את התקציב, אבל כן הסטנו חלק מהתקציב ליותר תוכניות ופחות כוח אדם. אנחנו בהחלט יצרנו מנעד יותר משמעותי בסוגיה של האולפנים ולימודי העברית, אבל מצאנו פער משמעותי מאוד בלמידת עברית של ילדים, ועדיין אני חושב שיש לנו עוד הרבה מה לשפר בסוגיית לימודי העברית. עשינו הרבה, אבל אני אומר, יש לנו עוד הרבה ואנחנו עם היעדים קדימה בהקשר הזה של לשפר יותר את התוכניות הללו. יכול להיות שבעבודה עם שיתוף עם הרשויות זה יגיע למקומות טובים יותר. לגבי בני המנשה, יש לנו החלטת ממשלה ואנחנו צריכים לעמול על התקציב. זו סוגיה שהיא לא פשוטה בימים אלו, לארגן תקציב, אבל אנחנו רואים ערך לסגור את הסוגיה הזו כמו שצריך. אני מתכוון לסגור, זה בלי להשאיר קצוות וכן לייצר קוהרנטיות. אני אומר את זה בהשוואה למה שקרה בסוגיית העלייה מאתיופיה, ששם הוועדה של הראל כנפו שהתחילה לעבוד חודשיים לפני 7 באוקטובר, הראל בעצמו אחר כך היה תקופה מסוימת רמ"ט פיקוד דרום, אבל היא כן הצביעה על כיוונים. אני אומר שבעניין הזה, בסופו של דבר, על מנת להתקדם, מבחינתי, על מנת להתקדם אנחנו צריכים להגיע להחלטה קונצנזואלית שאם בקדנציה הבאה שר העלייה והקליטה יהיה גלעד קריב, אנחנו עבדנו בווקטור אחד ולא שעכשיו מגיע שר אחד ואחר כך מגיע שר אחר ומייצר כאן בסוגיה כל כך ארוכת טווח תהליכים שונים. אני אומר את זה כי אנחנו כולנו פוגשים את העוולות וכולנו פוגשים את חוסר ההיגיון שהיה פה במשך שנים. ואני אומר, אני מוכן ללכת כאן לפשרות, אני גם פועל בעניין הזה, ובלבד שיהיה כאן פתרון. היו לנו גם פגישות עם הרבנות הראשית בהקשר הזה, עם הרב דוד יוסף, ניצלנו פה את חילופי הרבנות בהקשר הזה של לנסות להתניע תהליך יחד עם שר הפנים, כולל פגישות עם אנשים גם באופוזיציה וגם בקואליציה כדי להגיע למתווה. אני אומר שאני מאוד פתוח כאן כי זה מסוג הדברים שכדאי להגיע להחלטה משותפת. אני אגיד בצורה אולי קצת מרחיבה, תהא אשר תהא, אבל לעשות את זה בקונצנזוס עם תיקון חקיקה, עם תיקון חקיקה לחוק הכניסה, שזה מבחינתי התנאי, כי בסופו של דבר, אנחנו ככה נסגור את האירוע הזה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> השאלה אם זה תנאי או שזה משהו שכולנו מעדיפים כמובן, להגיע לקונצנזוס. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> זה יכול להיות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הבעיה היא שבסוף יש פה דיני נפשות, יש דיני נפשות. ואני מסכים איתך, אם היה אפשר להגיע לקונצנזוס זה מצוין. השאלה אם זה תנאי או שזו איזושהי יוזמה מסוימת שאנחנו מגדירים ואנחנו אומרים, עד שם ננסה להגיע לאיזשהו קונצנזוס, אם לא הצלחנו - - - << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אני חושב שיהיה מאוד קשה להעביר החלטת ממשלה, בוא נגיד, המחלוקת כרגע היא בעיקר ביני לבין שר הפנים ומפלגתו ופחות לגבי, לא שאר הקואליציה, שאר הכנסת, ולכן אני חושב שזה הכיוון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מכיר, אדוני השר. פה צריך לבוא ולומר שא', אנחנו נתקלים בבעיות ייחודיות במימוש הזכות לשבות, עוד לפני חוק הכניסה לישראל, החיכוך עם רשות האוכלוסין שקיבלה מונופול על הגדרת זכאות רק לגביה הקילה הזו. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> כאן אנחנו עושים מהלך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> פה צריך לראות שהוא יתממש, של הגדלת התקנים, כי כרגע זה עוד לא התממש. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> כאן אנחנו עושים מהלך יחד עם הסוכנות היהודית ובהובלתו של חבר הכנסת סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בירכתי על התפקיד החדש ואני מצר על המימוש של התפקיד הקודם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - לקרן היסוד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לעבור לקרן היסוד. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> נסיים את הדבר הזה בתקופה שאני - - - << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> כן להאיץ את התהליך של הבדיקה, במיוחד לגבי אוכלוסיה שהגיעה מתיגראי. כי שם אנחנו מבינים שהיה פער אחר, כדי לבדוק את הסוגיה של זכאי חוק השבות. אני אגיד שאנחנו יושבים עם חבר הכנסת סולומון תדיר כדי לקדם את הסוגיות האלו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם לא מאותה מפלגה? << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אנחנו מאותה מפלגה, אבל עדיין בסוף ההבנה שלו את הסוגיה הזאת - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מובן מאליו לא? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מכיר מפלגות שדווקא בגלל שאתה באותה מפלגה אתה לא יושב תדיר. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> ההבנה של חבר הכנסת סולומון את הסוגיה הזו היא הרבה יותר עמוקה, ולכן מעבר לחברות ולכל הדברים האחרים, לכן המעורבות שלו היא חשובה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> חשוב לי בעניין הזה, הוועדה רואה את המצב הזה שבו בעצם נסגרו השערים מאתיופיה כדבר שאי אפשר להשלים איתו יותר. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אני לא חושב שהאמירה היא נסגרו השערים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בפועל נסגרו השערים. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> זכאי חוק השבות אנחנו מעלים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> המצב הזה שרק במדינה אחת בעולם רשות האוכלוסין קיבלה לידיה את המנדט להחליט מי נכנס ומי לא על פי חוק השבות הוא מצב שראוי לשים עליו סימני שאלה, מדוע בנושא הזה הופקעה הסמכות מידי הסוכנות. אני אומר עוד פעם, מבחינתי, גם מי שמגיע דרך חוק הכניסה לישראל, זה לא מוציא אותו, אולי משפטית, מהגדרת עולה. המצב שאין איחודי משפחות בדרגה ראשונה, שיש פה משפחות, שיש פה אחים שמשרתים בצבא והורים קשישים ויש אח אחד שנמצא עם משפחתו שם. אני לא מתווכח עם השר בעניין הצורך להביא את האירוע לכדי סיכום ולא למצוא את עצמנו מנציחים פה, אבל יכול להיות שזה צריך להתבצע תוך כדי תנועה. והאמירה הגורפת הזאת או ההתעלמות מזה שדוח כנפו אומר, יש כ-1,300 אנשים שנמצאים שם שבעצם היו צריכים להיכנס תחת הקריטריונים של ההחלטה הקודמת והם בין שמיים לארץ זה לא דבר הגיוני, לפחות היה צריך להתחיל איתם. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> זו לא התעלמות. אני חושב שכנפו מראה על חוסר קוהרנטיות בהחלטות, על המשך של עוולות, אני רוצה לגמור את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אני חושב שהפתרון נמצא איפה שאמרתי ואני לא מסתיר את זה וכולם מכירים וכולם יודעים את זה. אני מקיים פגישות מעת לעת בעניין הזה, ואני אשמח לעזרה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוודאי, בסדר גמור. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אם תשאל את כל האופוזיציה ותגיד, חבר'ה, אנחנו בעד א', ב', ג', ד', ה', כל ראשי האופוזיציה, ואני אביא את כל ראשי הקואליציה, אני חושב שיהיה לנו יותר קל לסגור את האירוע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אני הצעתי את זה דרך אגב לחברת הכנסת - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> פנינה תמנו שטה. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור, אנחנו נשתמש בחדר הוועדה בשביל לנסות לגבש כיוון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אגיד משפט, אם אפשר, סליחה, אני לא אפריע הרבה, אבל רק בהקשר הזה של בדיקת זכאות שבות באמצעות הסוכנות. אני יודע שזו הצעה שהשר כבר אמר לפני כן ואני ממש שמח על כך וזו יוזמה ברוכה וחשובה וטובה. אני חושב שככל שיהיה אפשר לקדם את זה, מבחינת זמנים אני אומר, זה מאוד משמעותי, א', לאור מה שנאמר עכשיו וגם - - - << אורח >> שי פלבר: << אורח >> יש לנו מתווה שאנחנו עובדים לאשר אותו כרגע. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה, יישר כוח. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור, טוב מאוד. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> לגבי חמ"ע, אני אגיד שהנסיעה שלי לבאקו הייתה לייצר - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> התארכה מעט. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> התקצרה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> התקצרה, כן. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> לייצר מודל עבודה לסמינריון לנוער יהודי, מודל שנרחיב אותו למדינות אחרות כדי באמת, בסוף צריך להגיד שזה שרוסיה הייתה פתוחה רק למדינת ישראל והייתה מלחמה, זה היה קטליזטור לעלייה. המלחמה תמה, בסוף תמיד דבר בא על חשבון דבר, אבל אני אומר, זה חלק מהתהליך שאנחנו מתניעים בהקשר הזה, וצריך עוד לפתח אותו. מודל חזרת ישראלים, קיימנו שתי ישיבות בחודש האחרון בהקשר הזה, בהחלט יעד שצריך לתת עליו כעת את הדעת. לא סתם אמרתי לפני כן, באמת עשינו הרבה דברים, אבל יש עוד דברים אחרים שצריך לעשות. אני אתן למנכ"ל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. א', תודה, אדוני השר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לפני שאתה עוזב, אתה עוזב? << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> לא, אני פה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רציתי כמה משפטים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוודאי. גם אתה, גם השר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ביקשו ממני להגיע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. א', אני מבקש לומר תודה, אדוני השר, שעשית את המאמץ לא לדחות את הדיון. אנחנו מאחלים לך בריאות שלמה. אני מבקש לפני שאביחי מציג את המצגת לומר עוד משפט אחד. אתמול בוועדת השרים לענייני חקיקה פעם נוספת הובאה הצעת חוק פרטית לצמצום היקפיו של חוק השבות ולביטול סעיף הנכד. הוועדה לא החליטה על תמיכה ממשלתית בהצעה, אבל היא גם לא זרקה את ההצעה הזאת אל מחוץ לחדר. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> מה היא קיבלה? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עוד דחייה, עוד חודש. כדרך אגב, עוד חודש אנחנו בתוך הפגרה, כולנו מכירים את ארסנל הכלים והטריקים הזה. אבל מבחינתי, עצם העובדה שוועדת השרים לענייני חקיקה לא באה ואמרה שבוודאי בעת הזו, את עמדתי אתה מכיר, אני נגד צמצום כלשהו בגבולותיו של חוק השבות, אם כבר, היית מרחיב, כי אני רואה בכל אדם שמגיע לארץ מטעמים ציוניים, מטעמי זיקה לעם היהודי כהישג גדול של מדינת העם היהודי. אבל בוודאי בעיצומה של מלחמה, לאור כל הדברים שאתה אמרת, עד כמה המשך העלייה בתקופה הזו זה הישג דרמטי של מדינת ישראל ושל התנועה הציונית, בעיניי, העובדה שהממשלה לא אמרה, בוודאי העת הזו, אנחנו לא מותירים את הנושא הזה בכלל על סדר היום, אנחנו מודיעים לאותם חברי כנסת שיוזמים את החקיקה שהיה לא תהיה בשעה הזו, אנחנו אפילו לא נקיים דיון על פגיעה בחוק השבות. ואני פה רוצה לומר בצורה מאוד ברורה שהוועדה הזו תחת הנהגתי תהיה גורם שיילחם בעוצמה ובעוז בכל הכלים הפרלמנטריים והציבוריים שיש לנו נגד כל יוזמה לפגיעה בהיקפיו ובתוקפו של חוק השבות. אני מנצל את הבמה הזו כדי לפנות אליך, גם כשר העלייה והקליטה וגם כאחד מהקולות הבולטים בממשלה ששם את הנושא של הערבות ההדדית, הסולידריות, הפחתת הלהבות בחברה הישראלית, ואני חושב שיש לך הרבה קרדיט בציבוריות הישראלית בהקשר הזה. אני מבקש ממך להעביר את המסר שגם אם ישנן מחלוקות אידיאולוגיות סביב סוגיית מיהו יהודי, סוגיית היקפיו של חוק השבות, ברגע הזה שאין קהילה יהודית ברחבי העולם שלא מתמודדת עם גל של אנטישמיות, שיש לנו רגע של התחזקות הזהות היהודית בכל הקהילות, אנחנו שומעים את זה מכל הקהילות, הרגע הזה הוא הרגע האחרון שבו ממשלת ישראל יכולה אפילו לאותת שהיא מוכנה לדון ולשקול בצמצום היקפיו של חוק השבות. אני מבקש גם שהדבר הזה יהיה לנגד עיניך. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> לא, אני אגיד, קודם כול, זה שלא נדרשתי לכך, זה רק מעיד עד כמה זה היה על סדר היום, לא נדרשתי. אני בוודאי מבין את הרגישות ואת ענייני הסולידריות בהקשר הזה ובעת הזו. ויכול להיות, דרך אגב, שאפשר לחשוב על תיקונים, ואני לא רוצה לפתוח את זה כרגע, כי אני באמת לא חושב שזו העת לפתוח את זה, אבל אפשר לחשוב על תיקונים שבסופו של דבר יטיבו עם תהליך העלייה ולא יפגעו בו. זהו, זה מה שאני רוצה, לא רוצה לפתוח יותר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור, מעריך את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק רציתי להוסיף למה שאמר אדוני היושב ראש. קודם כול, תודה רבה שהגעת, כמובן שאני אשמע את כל המצגת. הסיפור שאמר כרגע גלעד קריב הוא סיפור שנוגע בעיקר לפוטנציאל של העלייה, וגם נוגע לחיים היהודיים בתפוצות. אני חושב שההצעה של חבר הכנסת מעוז, לא רק שהיא מאיימת על הסולידריות היהודית, אני אומר סולידריות יהודית, היא גם מאיימת על הקשר שלנו עם התפוצות, אני אסביר גם למה. אני לא נכנס לראשו של חבר הכנסת אבי מעוז, גם שוחחתי איתו אישית בעניין הזה. אני חושב שיש פה ניתוק מוחלט מהקריאה הנכונה של המציאות, כיצד מורכבת הקהילה היהודית בתפוצות וגם כיצד מורכבים חיי הקהילה בתפוצות. הוא מתעסק עם הנכדים, הוא רוצה לבטל את הזכות לנינים, הוא רוצה להפוך את מדינת ישראל כאילו העולים מקבלים גרין קארד, לך תעשה מבחן היסטוריה, מבחן שפה. אני אומר לך, אדוני השר, אם אתה תעשה מבחן היסטוריה לחלק מהתושבים, הם לא יעברו את המבחן הזה, כך שצריך גם לדאוג פה לנושא הזה. שום מבחן היסטוריה ושום מבחן שפה. מדינת ישראל תמיד, תמיד, במשך גלים שונים של עלייה הצטיינה בכך שהיא יודעת לקלוט ולא להדוף את העולים. במיוחד במלחמה, אתה הגדרת יפה שאנחנו במלחמה קשה, מלחמה קיומית, ואני מציע לכל אחד שחושב לבטל את סעיף הנכד ולשנות את חוק השבות, שדרך אגב לא שונה מ-1970, קודם כול לכו לבתי הקברות הצבאיים ותראו מי נפל על המולדת שלנו בשנה ותשעת החודשים האחרונים. תלכו לשם, לכו למשפחות, לכו לאנשים שנפגעו. מי שיושב בממ"ד, הטיל האיראני לא הבדיל אם אתה יהודי לפי ההלכה או שאתה רק יהודי לפי האבא או יהודי לפי סבא. אנשים היו בממ"ד, כמו שאנחנו אומרים שאתה לא מבדיל מה הלאום שלך בתוך הטנק, גם הטיל האיראני לא הבדיל בין אנשים בתוך הממ"ד. אני מבקש ממך, באמת, אני יודע, אני מכיר אותך לא מאתמול, אני חושב שהאמירה שלך כשר העלייה והקליטה צריכה להיות חזקה וברורה לדחות את זה לשנים, את הנושא הזה. לדאוג לקלוט את האנשים האלה, לדאוג לעשות להם גיור קל, לקרב אותם למסורת ולחיי הקהילה אם מישהו רוצה להתקרב, אבל בטח ובטח לא לחתוך את הקשר שלנו לתפוצות, כי רוב חיי הקהילה בתפוצות, ויושבים פה נציגי הסוכנות, בנויים דווקא על אנשים שהם כבר במה שנקרא המעגל השלישי. יש כאלה שהם נכדים של יהודים ומחזיקים קהילות שלמות. אני אחד מראשי שדולת העם היהודי בכנסת. אני מבקש ממך לדחות את כל ההצעות האלה, כי כל הצעה כזאת שעולה גורמת נזק עצום, נזק עצום. אני קיבלתי פניות, ואני לא קשור לאבי מעוז, ואני לא קשור לקואליציה, ולא קשור לוועדת שרים, אני צריך להסביר לחבריי בחו"ל שהממשלה לא תטפל בחודש הזה בהצעה הזאת. ואני מבקש ממך באמת לתת פה ביטוי. ודבר אחרון, חצי משפט, אני מבקש ממך באמת להתייחס לנושא הזה של ועדת היגוי. אני קיבלתי תלונות מהסגנים, קיבלתי תלונות מחברי המועצה. אני אשב עם המנכ"ל, אני אשמח להיכנס לפירוט. אני לא הצלחתי להבין מה זה הנוהל שאתם רוצים לשנות שמי שעוסק בקליטה ברשות המקומית לא יהיה מהדרג הנבחר. אני מזכיר לך שלפני שנה היו בחירות לרשויות המקומיות, הרבה אנשים נבחרו וחתמו הסכמים קואליציוניים. אני אסביר את זה. חתמו הסכמים קואליציוניים שקשורים בין היתר גם לקליטת העלייה, לאפשרות של לטפל בסוגיות של קליטה. עכשיו אני מקבל מהם מכתבים, גם לכם יש נציגים במוניציפאלי, יש לנו למעלה מ-100 חברי מועצה, סגני ראשי ערים, סגנים, גם ראשי ערים, פתאום אני מקבל מהם מכתבים שאני אומר, בלי שדיברו עם פורום הסגנים, בלי שבכלל התייעצו איתם, בלי שדיברו עם השלטון המקומי, מתפרסמת באתר של משרד העלייה והקליטה, אני לא נכנסתי, רק קיבלתי את זה שלשום, ביום שישי לפני שבת, מתפרסמת הודעה שיש שינוי גדול שלא יאפשר להתעסק בנושא של הקליטה, להיות יושב ראש ועדת ההיגוי ברשות המקומית למי שנבחר, לדרג הנבחר. אותו חבר מועצה, אותו סגן שלפי ההסכמים הקואליציוניים רשום לו שהוא יטפל בנושא של עלייה יחד עם ראש העיר, פתאום אומר, אתה לא יכול להיות עכשיו כי אתה צריך להביא עכשיו דרג מקצועי. אני מבקש ממך לשקול את הדבר הזה, לשבת עם הסגנים, כי זה הפורום שהוא בסוף מבצע את ההנחיות שלך אני לא מדבר על ראשי מחלקות, ראש מחלקה אתה ממנה כשר, אבל יש לך את הוועדות האלה שהן פועלות עם הדרג הנבחר ברשות המקומית. אני מבקש ממך לכנס דיון בנושא הזה עם המנכ"ל, עם הגורמים המקצועיים, וכמובן עם השלטון המקומי, ולקיים שיח בנושא הזה, כי זה יפגע גם בקליטת העולים. בסוף הם אלה שמבצעים את ההנחיות שלך והמדיניות שלך. תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אביחי, בבקשה. אנחנו נשמע ונצפה במצגת של מנכ"ל המשרד ואז נפתח לעוד התייחסויות. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> להרבה מהנקודות שכבר הייתה התייחסות, אני ממש אעבור בקצרה ואוסיף היכן שצריך. אנחנו נתחיל בהתחלה, אני חושב שהחירום הציג והראה בהרבה מאוד אופנים את השיפור של תשתיות הקליטה במשרד כפי שהוא נעשה בשנים האחרונות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, השר ייפרד מאיתנו. מאחלים לך רפואה שלמה, תודה שאתה איתנו. המנכ"ל ממשיך איתנו ואנחנו נתייחס. אופיר, רפואה שלמה ותודה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> טוב, עד שתעלה המצגת, יש כאן מישהו מהטכני של הוועדה? << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> היא שיחררה אותה וחבל. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> בסדר, נעשה את זה פריסטייל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נחזור לימים לפני הפאוור פוינט. הצליחו לנהל מדינה וצבא גם לפני. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> קודם כול, אני כן אגיד בהקשר הזה, אדוני היושב ראש, תודה והערכה גם על פעילות הוועדה. היו לנו גם שיחות וגם פגישה ארוכה שבה הצפתם בפנינו, חלק מהדברים אמרנו לך שמכירים וחלק מהדברים לא הכרנו, ובאמת בשיתוף הפעולה הזה ובעקבות הצפת הנקודות טיפלנו ביותר ויותר דברים. אחד הדברים המשמעותיים שעלו בתקופת החירום היה מידע והסברה, גם הוועדה טיפלה בהקשרים האלה, בשיתוף פעולה גם של חטיבת השירות שלנו. יש ערוצי וואטסאפ מפוארים שהוקמו בחודשים האחרונים במשרד, הם מעבירים הרבה מאוד מידע, וגם הפעילות שנעשתה מול פיקוד העורף הייתה משמעותית ביותר. הרבה מאוד מהעולים לא הבינו את ההנחיות בזמן אמת וזו הייתה ממש הצלת חיים. המשרד יצא ביום ראשון בבוקר למבצע עוטף עולים, מבצע שעשינו בחרבות ברזל, אלא שהפעם הוא היה הרבה יותר משמעותי וגדול ורציני. למעלה מ-21,000 שיחות שהיו לשלושה קהלי יד: לעולים שנמצאים עד שנתיים בארץ, לעולים שנמצאים באזורי פגיעה. בתוך זמן קצר מאוד נעשה שיתוף פעולה עם מפ"י, החמ"ל שלנו ידע איפה יש פגיעה, והכנסנו את מיקום הפגיעה ומפ"י הראו לנו טווח של כמה מאות מטרים ברדיוס מהפגיעה ומערכת העולים שלנו באה ואמרה מי העולים שנמצאים וגרים באזור הזה. נגיד שאפו גם לחטיבת האסטרטגיה בהקשר הזה. ובאמת זה היה בתוך שעות, המשרד היה בשיחות טלפון לעולים באזורים שנפגעו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ביקשנו את זה בדיון הקודם וכל הכבוד לכם, באמת. בדיון הקודם היה נתון של 14,000 שיחות, זה היה - - - << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אנחנו ב-21,000 ומשלימים השבוע. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מגיע לכם שאפו. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אני אספר אנקדוטה. במכולת השכונתית, עולים שעלו לפני שנה ואמרו לי: תקשיב, לא היה לנו דבר כזה שהמשרד מתקשר אלינו ושואל אותנו מה שלומכם והאם אתם צריכים משהו. וגם העובדים אמרו שהיה להם מרגש. הפעם זה היה הרבה יותר מסודר עם דשבורד. אבל החלק המשמעותי, ועמדת עליו, אדוני היושב ראש, הוא הסיפור בטיפול בנפגעים והמפונים. כי להתקשר זה מאוד רומנטי, אבל השאלה היא מה עושים אחר כך. למעלה מ-2,100 בתי אב מפונים הם של עולים חדשים, בחולון, בבת ים, בבאר שבע, בחיפה, אבל בעיקר בחולון, בת ים ותל אביב הרבה מאוד משפחות של עולים. ואנחנו עובדים בשקף הבא בשלושה אפיקים מרכזיים. הראשון הוא בסיוע למס רכוש. אני מבקש להודות לחברי, ראש רשות המיסים, שאגב, גם הרים טלפון תוך כדי כל הבלגן שהיה לו ואמר, יש לי ריכוז של יוצאי אתיופיה בחולון, תביא בן אדם שלך, דובר אמהרית, אני אביא בן אדם שלי, נעשה להם מיצוי זכויות, וזה היה מאוד יפה. אנחנו לקחנו מכרז קיים שיש לנו היום שנותן סיוע לכלכלת משפחות והסבנו את האנשים האלה שנמצאים במ.ט.י בחולון כדי לתת סיוע. אנחנו ממלאים לעולים שפונו את הטפסים של מס רכוש ועוקבים עד לקבלת הסיוע המלא בדבר הזה. אנחנו מפרסמים, אני מקווה היום, אולגה עבדה זה בתוך זמן מאוד מאוד קצר, הוראת שעה מיוחדת. אני התרגשתי לראות איך המשרד, פשוט מנהלי הדיור שלנו, עם מה שיש לנו במקבצים, פשוט נותנים דירות למי שצריך. אנחנו משתפים פעולה גם עם משרד ראש הממשלה, גם עם משרד הרווחה, ונותנים באופן מהיר ומיידי דירות למפונים כדי להוציא אותם כמה שיותר מהר מהמלונות. והסיפור השלישי הוא סיפור הרווחה. כולם מטופלים על ידי העובדים הסוציאליים של המשרד בשיתוף עם מכרז קליטה מיטיבה. זה עוד ארסנל של 30 עובדים סוציאליים שעובדים איתנו באמצעות עמותת בעצמי. אלה דברים, אדוני היושב ראש, שחשוב לי להדגיש. יושבים כאן הסמנכ"לים, קרו לא בגלל שזה קרה בחירום, אלא בגלל שתשתיות הקליטה שלנו, ברוך השם, טובות יותר, ויש לנו עדיין דרך ארוכה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בהחלט. אני רוצה לומר שאני ביקרתי בבת ים וחיפה, גם במקומות אחרים, אבל בבת ים ובחיפה פגשנו את עובדי המשרד, נציגים שלכם שעובדים כדרך אגב עם מחלקות קליטת העלייה המקומיות, מנהל המחוז שלכם בצפון שפגשתי בחיפה. תחושה בהחלט של נוכחות בשטח. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> תודה על זה. אני מדלג ישר כדי לדלג על כל הדברים, אתם מכירים את הנתונים של פתיחות התיקים, של האפשרויות, של ההזדמנויות, אני מדלג לראשונה, חטיבת מנועי צמיחה, כדי להגיע לשם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תחזור. אתה יודע מה לי וליבגני יש לומר על השקופית הזו ועל השקופית הקודמת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. איפה עוד מדינות? זה מה שיש לנו לומר. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אני אשמח מאוד שגם במדינות הנוספות יהיה גידול בעלייה בפתיחות התיקים. יש עצירה בדבר הזה, הייתה עלייה מאוד מאוד משמעותית ודרמטית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל המספרים האבסולוטיים עדיין יותר גדולים ממה שהצגת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אני רוצה רגע, אביחי, בעניין הזה, מכיוון שאני רואה אותו כנושא, והגדרתי את זה בדברי הפתיחה שלי, לפני שהשר דיבר. מבחינתי, בצד הרבה מאוד הסכמות ושבחים, הנקודה הזו היא נקודה שעומדת בין הוועדה לבין המשרד. אני רוצה להתייחס לשתי נקודות בהקשר הזה. כולנו יודעים שהעלייה חסרת התקדים כמעט מאוקראינה, בלארוס ורוסיה - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם רוסיה, רוסיה יותר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> רוסיה, אוקראינה, בלארוס, אני מתנצל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, מבחינת מספרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הכול בסדר, אבל ברור שבארבע השנים האחרונות הייתה עלייה דרמטית מהיקפים של אלפים בודדים, 7,000, 8,000, 9,000, ל-30,000 ו-40,000 בגלל המלחמה. התפקיד שלנו הוא לראות איך הגידול הזה, גם אם הוא לא ממשיך בהיקפים האלה, כי הפוטנציאל של העלייה בגלל המלחמה מוצה, איך אנחנו לא מתרסקים ל-2,000 ו-3,000, אלא אם כבר מצטמצמים, חוזרים ל-10,000 ולא לפחות מזה. אני רוצה לומר בצורה מאוד ברורה, המצב ברוסיה ובבלארוס ובאוקראינה אובייקטיבית מורכב, היבטים משפטיים, מלחמה, הכול ידוע, אבל דווקא בגלל שהוא מורכב אנחנו מצפים לראות אסטרטגיה ייחודית של המשרד לאיך ממשיכים את ההשקעה. אני שמעתי על הביקור של השר בבאקו, אני מברך עליו. אני אומר עוד פעם, אנחנו מוטרדים מסוגיית האוריינטציה. אנחנו מברכים על צרפת ובלגיה וארצות הברית וקנדה ואנגליה. אני אומר לך שזה שבמצגת שאתם מגישים לנו אין שום התייחסות למה המדיניות שלכם דווקא בגלל המורכבות בחמ"ע, למשל בחמ"ע הרבה יותר חשוב להשקיע כרגע בחינוך יהודי מוטה ציונות מכיוון שאי אפשר לעשות קמפיינים ישירים של עידוד עלייה בחלקים הללו של העולם, אם כך, מה התחליף? אם משרד העלייה לא בא ואומר, בגלל שאי אפשר לעשות שמה ירידי עולים בגלל הבעיות הדיפולמטיות, משפטיות, הנה התחליפים שלנו, אנחנו בבעיה, וזאת הציפייה שלנו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גלעד, יש גם זכאי עלייה במדינות הסמוכות שכבר שלוש שנים מחוץ לרוסיה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> במדינות הסמוכות שיושבים שם עם זכאות לא חוזרים לרוסיה, מצד שני גם לא עולים לישראל. אני מדבר על המדינות הסמוכות של חבר העמים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כדי שלא יישמע שאנחנו נושאים את עינינו רק למדינות חבר העמים, ישנה ירידה של קרוב ל-90% בהליכי פתיחת תיקים בברזיל. ברזיל זאת קהילה יהודית של 100,000 איש, היא הקהילה השישית או השביעית בגודלה בעולם היהודי. ברור שצריך לגשת ולממש את הפוטנציאל איפה שהוא נמצא, אבל אם אנחנו רואים הידרדרות בברזיל ובארגנטינה ובמקומות אחרים, הציפייה היא שיהיה שם איזשהו מאמץ מיוחד לאור הנפילה במספרים, שיהיה איזשהו תהליך של בדיקה. ולכן אני אומר עוד פעם, אני מוטרד מהעניינים האלה. וכדרך אגב, מבחינת מספרים אבסולוטיים, בואו, אני מאוד שמח על כל עולה מצרפת ומאנגליה, אבל מבחינת מספרים אבסולוטיים של עלייה, חבר המדינות זה דבר שישפיע דרמטית על כמות העולים שיגיעו לכאן. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אני אתייחס. אני אגיד בהתחלה, יש מדיניות שהשר מוביל ואנחנו מקדמים אותה, אני כן אגיד בהקשרי עידוד העלייה. אני חושב שכן צריך לחלק כאן בין חבר העמים לשעבר לבין אמריקה הלטינית, ושמעתי את שלומית גם אומרת אוסטרליה. אני חושב שאל מול אמל"ט אנחנו כל הזמן מסתכלים ובודקים מה אפשר עוד לעשות. בסופו של דבר, התקציב שלנו הוא תקציב שצריך, ואתה עמדת על זה, אדוני היושב ראש, לראות איפה ההזדמנויות ולראות איפה אפשר להשקיע גם לאורן. אנחנו קיבלנו, והשר הנחה את זה כאמירה ברמת המדיניות וגם הלאה, לא להוריד משום דבר, אלא לראות איך אפשר להוסיף בכל מקום בהקשרים השונים. לפעמים יש דברים מסוימים שהמשרד יותר משקיע בהם באמצעות אופק ישראלי, ויש דברים מסוימים שבסופו של דבר המוסדות הלאומיים או משרדים אחרים משלימים. לדוגמה, כמו בחבר העמים. בחבר העמים, גם אם ההשתתפות של המשרד ירדה, בדיוק כמו שאדוני היושב ראש, אתה התייחסת להיבטים שהם לא נוגעים ממש להכנה לעלייה, ששם המשרד משתתף יותר, אנחנו יודעים שהסוכנות או המוסדות הלאומיים, ולפעמים גם משרדים אחרים שעוסקים בחינוך יהודי בעולם, משקיעים שם יותר. אני חושב שבמשך הרבה, וכאן אני אומר רגע גם ברמת עמדה מקצועית, בוודאי שהיא קשורה גם למדיניות השר, שבמשך הרבה מאוד שנים, לא רוצה להגיד עשרות שנים, אבל במשך הרבה מאוד שנים לא הייתה בכלל התייחסות למדינות המערב. ראינו סטגנציה מאוד מאוד גדולה במדינות האלה, שום תשתית לעידוד עלייה ולפעילות שם. אנחנו יודעים שעלייה זה עניין שגם לוקח זמן, לכן אני חושב שבסופו של דבר, ברמת המיקוד, שם המיקוד. ואני אגיד גם עוד משהו בהקשר הזה. אנחנו משקיעים הרבה מאוד בקליטה. בסופו של דבר, הרבה מאוד מהאנרגיות והתקשורת ויחסי הציבור הולכים לעידוד עלייה, אבל במה היומן שלי ושל ההנהלה עסוק בסופו של דבר 90% מהזמן? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בטיוב הליכי הקליטה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> בטיוב הליכי הקליטה. במה אנחנו עסוקים מבחינה כלכלית? במה המשרד מוציא את הרוב הגדול הגדול הגדול של התקציב שלו? קליטה. אני חושב שגם ביחס למדינות חבר העמים הפספוס הגדול שלנו, ואז אני אמשיך, ברשותך, אבל הפספוס הגדול שלנו לא היה בעידוד עלייה, הוא היה בקליטה. את גל העלייה של רוסיה ואוקראינה פספסנו. כמה נמצאים כאן, ולא רק בגלל כאלה שבאו ורצו לקחת וללכת, אני בעצמי לא קונה את זה, אלא בגלל שלא הייתה עברית ולא הייתה תעסוקה ולא היו פתרונות אמיתיים. היה מענק הסתגלות מיידי, טק, טק, קח, קח ולך, לך. ולכן אני חושב שהשיפור הגדול בתשתיות הקליטה מביא בסופו של דבר גם לעידוד עלייה מהמדינות האלה של מי שרוצה לבוא ולהגיע לישראל, דלתו פתוחה לחלוטין. אני ממשיך רגע בהקשרים האלה וארוץ כדי שגם אפשר יהיה להתייחס. קודם כול, יש פה הזדמנות גם לברך את היועצת המשפטית החדשה של המשרד שנבחרה לאחרונה ממשרד ראש הממשלה, הדס שוגרמן, עורכת הדין. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בואי, תצטרפי אלינו. לפחות היושב ראש אוהב יועצים משפטיים, אני לא יודע אם כולם. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> גם המנכ"ל. לראשונה אנחנו הקמנו את חטיבת מנועי צמיחה, זו הזדמנות מאוד מאוד גדולה. יש לנו שיתוף פעולה יפה עם משרד האוצר, יושבת פה תאיר מאגף התקציבים, אנחנו מקדמים גם החלטת ממשלה בהקשר הזה. זו הזדמנות אדירה, אדוני היושב ראש, למדינת ישראל. הסולידריות והאנטישמיות, מה שקורה בקמפוסים, סגירת הגרנטים. היום אנשים, והיה לי אתמול דיון על זה גם עם היועצת המשפטית, אם אנחנו לא נעודד אותם לעלות לישראל, הם עושים עלייה לפלורידה, הם עושים עלייה למקומות אחרים, הם לא נשארים במקומות שלהם. אנחנו רואים מה שקורה בניו יורק, בראש העיר, בכל מיני מקומות ובכל מיני דברים, רואים מה היה בסופ"ש האחרון במלבורן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי הבחירות לרשות עיריית ניו יורק? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> באזור אוקטובר-נובמבר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקטובר? אבל הבנתי שכן ארבעה מועמדים בסוף, ההוא שהפסיד רץ. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אנחנו מחכים קודם לראות מה יהיה בהסתדרות הציונית העולמית ואז. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה יפה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אבל יש פה הזדמנות מאוד מאוד גדולה. אגב, גם בדרום אמריקה זה יגיע מתישהו. גם ברוסיה אנחנו מכינים תוכניות וזה חשוב מאוד שתכירו את זה. יש תוכניות שאם תהיה הזדמנות גדולה, ואני לא אגיד מעבר לזה כי זה מתאים לדיון חסוי, אנחנו נהיה ערוכים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני השר, אני רק מקווה שהפעם הבאה שאתה פה, בשקף הזה יהיה מיקוד מאמצי העלייה והחזרת ישראלים. כל מה שאמרת עכשיו על מה שקורה בקמפוסים ובערים השונות רלוונטי עוד יותר לדור ראשון של ישראלים ולדור שני של ישראלים, צריך להחזיר אותם לארץ. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אנחנו מאוד מסכימים. אני אומר, זה בסוף יהיה עניין גם תקציבי, אני חושב שזה סופר חשוב, זו צריכה להיות תוכנית לאומית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בשביל זה אמרתי את זה כשתאיר עוד כאן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הייתי ממליץ לך לבנות על תקציב 2026, כי תקציב 2026 כנראה לא יהיה, זה כבר יהיה אחרי בחירות. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> גם על תקציב 2025 שהיה אני לא כל כך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 2025 איכשהו, אבל 2026, לא הייתי ממליץ לך לבנות על התקציב. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אנחנו בונים, אני אגיד משהו בהקשר הזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, סליחה, אביחי, בתיקון של 2025 תדרשו את כל הדברים שתצטרכו אחר כך להשתמש אחת חלקי 12 כי זה לא יהיה ב-2026. עכשיו תדרשו את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תמשיך. זה לא פוליטי עכשיו. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> ההפך, דווקא מבחינה מקצועית אני מציע למנכ"ל, כי יהיו תיקוני תקציב 2025, אי אפשר להמשיך עם זה. תדרשו את התיקונים עכשיו. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אני אתייחס בסוף גם לתקציב. החלטת הממשלה, אדוני, ביקשת עדכונים בכמה דברים. החלטת הממשלה "אף על פי כן" של עלייה בהשקעה והסרת חסמי תעסוקה, אני מדלק לשקף הבא, ממש לתת עדכון. כמעט בכל המקצועות יש ביצוע מלא של החלטת הממשלה במהירות שיא. אנחנו רואים שיש דברים מסוימים שדורשים תיקון תקנות, ידענו שזה יכול לקחת יותר זמן, זה תלוי גם בכנסת, אבל בכל מה שלא דורש תיקון תקנות, ואפשר ממש לראות ברואי החשבון, בעובדים הסוציאליים, גם במהנדסים ואדריכלים כבר בוצעו דברים משמעותיים כבר עכשיו. אבל ברופאים וטרינריים, במהנדסים ואדריכלים ובסוכני הביטוח יש לנו המתנה לחלק מהדברים בתקנות, חוץ מזה הכול הושלם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רק רוצה בהקשר הזה לבקש, המנכ"ל, שהגורם המקצועי במשרד יעביר לנו, לוועדה, את רשימת התקנות שדורשות תיקון. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> מצוין, תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואנחנו ננסה לסייע בתוך הכנסת למול הוועדות. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> וטרינרים, היו ממש בעיות איתם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, הווטרינרים. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> תודה על זה, אנחנו נשמח לסיוע. בהקשר הזה, המשרד תומך לחלוטין, אני יודע שגם זו הייתה עמדת יו"ר הוועדה, להחיל את זה רטרואקטיבית, בהרבה מאוד מקצועות זה קורה. יש טלפונים, אני שמעתי אפילו הקלטה של אדריכל שקיבל, אדריכל אני חושב שזה היה, שהפקטור של חמש הנקודות שהוסיפו שמה שינה לו את הדברים והחילו לו את זה. פשוט האדם ישב ובכה בטלפון כשהתקשרו להגיד לו, בסוף יש לך רישיון למרות שלפני ארבע שנים נכשלת במבחן. כך שאנחנו נמצאים שם. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> כמה שנים רטרו זה יוחל? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> מי שזה רלוונטי אליו, לא קבעו איזה כלל, וזה נורא מתייחס למשרד, השתדלנו לא להיכנס להם. הם התקשרו, למיטב ידיעתי, באדריכלים, חמש שנים אחורה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תהיה ישיבת מעקב בנושא הזה עם כל המשרדים ונבדוק. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> זה מאוד תלוי בכל משרד. באגף להקמת שקילת תארים במשרד העלייה והקליטה, קודם כול, אנחנו מבטלים שם את הדרישה לתרגום נוטריוני, חוסך לכל עולה 3,000 שקלים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, זה נכנס לתוקף כבר, המכרז? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> של שקילת התארים? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> כן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כבר עובד? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> החל מ-1 בינואר 2025 מגישים את הבקשות במשרד העלייה והקליטה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מגישים בקשות, אבל חיכיתם למכרז. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> המכרז הסתיים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> שבוע שעבר. מחכים לפרוטוקולים ועניינים כאלה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אוקיי, אני זוכר, זה מה שאני זוכר מהדיונים. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> אבל יש חברה שזכתה ואנחנו מאמינים שהיא תצליח. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מקווה שאת ההערות שקיבלו פה בדיון הזה, גם תיישמו את זה, כי היו שם הרבה דברים שאנחנו ניסינו להכניס. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> - - - חצי שנה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, גם מבחינת השפות שם. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> הם קיבלו, היה בעצים ובאבנים, מי שהיה צריך, קיבל תשובה. אני בודק את זה ברמה האישית מול השירות, אין שמה אנשים שממתינים לעבודה וצריכים. מי שהיה צריך, יצרנו גם שיתוף פעולה עם משרד החינוך ופתרנו לו את הבעיות אד-הוק. אבל המכרז יוצא לדרך ואני מקווה, אפרופו מה שחבר הכנסת סובה אומר, שגם באיזשהו שלב נוכל לקחת את הרטרו ולהציל את כל אלה שממתינים כבר הרבה מאוד זמן. האגף הזה באמת יהיה בשורה מעבר לפן הטכני, כי הוא יגשר כבר ממש למעסיקים וכולי. לגבי הרופאים, שהוועדה ביקשה עדכון, יש התקדמות משמעותית במיזם. זה שקף דוגמה, אני לא אתחיל לפרט כדי לתת את הזמן לאיך באמת כולם עושים את הכול, אבל נתון מאוד מאוד מעניין, 47% מהמימון של משרד העלייה והקליטה לרופאים עולים עובר לבתי חולים שנמצאים בצפון ובדרום. זה שינוי דרמטי, משמעותי מאוד. יש לנו מודל מימון חדש שבמסגרתו מי שרוצה לעסוק ברפואה פלסטית, מקצוע רווי, באיכילוב או בבית חולים במרכז, לא יקבל, בית החולים לא יקבל אותו דבר כמו אם צריך נוירולוג בזיו בצפון. ולכן אנחנו נותנים יותר לבתי החולים בפריפריה, לא בפריפריה, בצפון ובדרום, במקצועות נדרשים, ופחות במקצועות שלא נדרשים בבתי החולים במרכז. זו לא החלטה שזוכה לעדנה מגורמים שונים שיש להם הרבה מאוד יכולות, אבל אנחנו מאמינים בזה וביחד עם משרד הבריאות אנחנו עושים ומשקיעים את הכסף שלנו נכון יותר. לגבי הרחבת הרפורמה בדיור, יצאנו ממש בימים אלה בקמפיין, נרשים אותך קצת, אדוני היו"ר: (מוקרן סרטון באנגלית, להלן תרגום הדברים:) שימו לב, זוהי הודעה מיוחדת לכל מי ששוקל עלייה לישראל. מדינת ישראל מעניקה לכם סיוע חודשי בשכר דירה של עד 2239 שקלים לשנתיים. המענק יכול לכסות עד חצי משכר הדירה שלכם בערים גדולות רבות ברחבי ישראל. איפה? בחלון הימני אתם יכולים לראות את בית שמש ואפרת, ההטבה שם גם. בחלון השמאלי תוכלו לראות את חיפה ועפולה, נכון, ההטבה תקפה גם שם. וזה לא הכול, ההטבה זמינה באזורים רבים ברחבי ישראל. לעשות עלייה היום זה קל מאי פעם. אנחנו כבר מחכים לכם בבית, בישראל. העולים של היום, העתיד של ישראל, במיוחד עכשיו. לעשות עלייה. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> חיפה ב-1,500 ש"ח, אשדוד ודרומה ב-2,000, חיפה ב-1,500, וצפונה מזה ב-2,000 שקלים. זו בשורה גדולה לעולים שעולים בשנת 2025, ואנחנו מקווים שברמה התקציבית וברמה העקרונית נוכל להמשיך את זה גם הלאה, וזו הרחבה משמעותית של הרפורמה. יש פה שקף אחרון שאני לא אעבור על כולו, אלא רק נעשה אותו במהירות. אבל חשוב לי להגיד, יש הרבה מאוד עשייה. ממש בקטנות, אדוני היושב ראש: בנתב"ג, טרמינל הקליטה, במקום שעולים חיכו שבע שעות מרגע ההמתנה שלהם, בפחות משעה וחצי הם יוצאים לדרך. אנחנו פתחנו מוקד חדש לתכלול השיחות, הרבה מאוד כיתות אולפן חדשות, ואלה הרבה מאוד דברים טובים. אני רוצה להתייחס לשתי נקודות שנראה לי שהן משמעותיות בהקשרים השונים כאן. אחת, השר התחיל להגיד ביחס לעברית, הפעולה הראשונה שעשינו הייתה רפורמה בעברית, היא לא מספיק טובה, יש שמה פער. לראשונה, גם בזכות עבודת הוועדה, היושב ראש הקודם, אנחנו מקבלים נתונים ממשרד החינוך, ואנחנו רואים שאנשים, לוקח זמן עד שהם מגיעים לאולפן והרבה מאוד לא מגיעים לאולפן. יש לנו עבודה גם מול משרד החינוך וגם פנימה בבית לראות איך משפרים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> באולפן הציבורי? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> באולפן הממלכתי. אנחנו התחלנו לעשות עבודה משמעותית. אמרת גם אתה, אדוני היושב ראש, שהוועדה תתמקד בזה. יש צורך מאוד מאוד גדול. יושבת פה גם טירה, בנוגע לחינוך ילדים אני רוצה להגיד משהו חיובי וטוב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טירה ממשרד החינוך. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> טירה ממשרד החינוך. לראשונה, אני חושב שזה קצת לבושתנו, אבל עדיין נתגאה בזה, לראשונה אנחנו קיבלנו כמשרד, ביקשנו וקיבלנו מכל מי שעוסק בעלייה לישראל את רשימות הילדים שמגיעים לישראל בחודשים של הקיץ. הרשימות האלה הועברו למחוזות ולמרחבים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> ביקשנו מהסוכנות היהודית להעביר. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> מעולם לא קיבלו, הרשויות לא ידעו, במודיעין או במקומות אחרים, שמגיע אליהם ילד בקיץ והוא צריך שיבוץ. ועכשיו אנחנו מול הרשויות המקומיות, וכל ילד עד תחילת אוגוסט, כל משפחה אשכרה תדע איפה הילד שלהם הולך ללמוד לפני 1 בספטמבר, וזה דבר משמעותי וגדול. אבל אנחנו חושבים שהילדים צריכים לקבל יותר במסגרות החינוכיות. יש לנו על זה עבודה מול משרד החינוך, הם מקבלים בשנה הראשונה עשר שעות, בשנה השנייה כמעט ולא מקבלים שעות, אנחנו חושבים שצריך שם יותר. ויש עבודה מקצועית של המשרד ביחד עם השותפים במשרד החינוך, וזו בשורה אחת שצריך. החלק השני נוגע לרשויות המקומיות, אומנם חבר הכנסת סובה הלך. יש לנו עמדה שוועדת ההיגוי היא ועדה מקצועית, אנחנו לא מכירים במשרדים אחרים, זו גם הייתה ההנחייה, לא רוצה לחסות תחת עניינים משפטיים או מקצועיים, אבל זו הייתה הנחייה ברורה, היא גם נראית לי נכונה, שיושב ראש ועדת ההיגוי הוא מנהל מחלקת הקליטה. גם במשרדים אחרים ובתחומים אחרים אנחנו לא מכירים שהסגן שמחזיק את התיק הוא יושב ראש ועדת ההיגוי. מנהל מחלקת הקליטה ממונה על ידי הרשות המקומית, נראה לנו נכון שכך יהיה. הייתה רפורמה מאוד מאוד גדולה ברשויות המקומיות, למרות הקיצוצים התקציביים פרסמנו נוהל רשויות כבר בשלב הזה שהוא על אותו סכום כמו שהיה בשנה שעברה, עם דגש מאוד מאוד גדול לפעילות. זה לא דבר שפשוט לרשויות, אבל אנחנו חושבים שהוא מאוד מאוד נכון לעולים ואנחנו עומדים מאחוריו. שוב, יש פה גם היבטים מקצועיים ארגוניים שגם קיבלנו כהנחיות ברורות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זו ועדת היגוי שמתחייבת מכוח תקנות תמיכה, נכון? << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> נכון, והיא בסוף קובעת איזה סוג של פעילות יאושר, לא ברמת הסוג הכולל, היא ממש קובעת האם זה יהיה חוג כזה או חוג כזה, ומי יהיה בו ואיזה סוג של פעילות יהיה בו. לא מקובל, ואני לא מבין איך אושר בעבר שסגן ראש העיר ומחזיק התיק הוא יו"ר ועדת ההיגוי בהקשר הזה. מנהל מחלקת הקליטה, הגורם המקצועי, כמו מנהל מחלקת הרווחה, כמו מנהל מחלקת החינוך, הוא הגורם. אני חושב שבהקשר הזה יש שתי רשויות מקומיות שבגלל זה לא מכנסות את ועדת ההיגוי ומחזיקות את העולים שלהן כבני ערובה, אנחנו חושבים שהדבר הזה לא נכון, וזה תיקון שהיה צריך להיעשות הרבה לפני שאנחנו הגענו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. אביחי, תודה על ההצגה. אני מנצל את ההזדמנות כדי באמת להודות לשדרת הניהול של המשרד. מאחורי כל עמוד כאן נמצא צוות מקצועי. ראשית, באמת תודה לכל מובילי האגפים והתחומים במשרד, אנחנו מאוד מעריכים את העשייה. נמצאת איתנו תאיר, נציגת האוצר, נשמח להתייחסות שלך, ואז אם ישנן עוד שאלות והתייחסויות, בבקשה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני אגיד רק בקצרה שאנחנו תמיד, וגם בתקופה הזאת, עובדים יחד עם המשרד ומאוד תומכים במהלכים, חלק גדול מהמהלכים שנסקרו פה, ורואים את החשיבות בהגעה לפה של אנשים כמו דוגמת מנהלת הרופאים, אבל זו רק דוגמה, וכמובן שיש גם את ההחלטה של הרישוי שכבר נידונה פה. אם יש שאלות ספציפיות, אני אשמח. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> א', אנחנו באמת יודעים שיש שיתוף פעולה פורה. אני שב רק באוזנייך גם, מדגיש את סוגיית התושבים החוזרים. אני חושב שמבחינת האינטרס הכלכלי של מדינת ישראל, שלא לדבר על האינטרס הציוני, הדמוגרפי. << אורח >> אביחי כהנא: << אורח >> הסיפור של הביטוח הלאומי הוא חלק מרכזי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הנושא של הביטוח הלאומי הוא עניין מרכזי, הנושא של המיסוי, ואני גם מרשה לעצמי לומר, זה יישמע קצת מוזר, אבל אנשים נוטים לשכוח שחוק השבות בכוונה לא מדבר על סוגיית האזרחות. אנשים צריכים לזכור שחוק השבות מדבר על עלייה של יהודי ובני משפחתו לישראל, קבלת מעמד של עולה, ואז בחוק אחר, בחוק האזרחות, מדברים על קבלת אזרחות מכוח עלייה. אני אומר את זה מכיוון שמבחינתי, ברמה התודעתית, משפחה ישראלית שלפני 15 שנים עקרה למדינה אחרת וחוזרת לישראל, הם בעיניי עולים. אני לא נכנס להיבט המשפטי כרגע, הצר, אבל כשמתקבלת החלטה אצל משפחה ש-15 שנים חיה בניו יורק או בלונדון לחזור לגדל את הילדים ואת המשפחה בארץ, זה בעיניי לא שונה דרמטית מהחלטה של משפחה יהודית לקום ולעבור למדינת ישראל. ובמובן הזה, הפער שנוצר כאן במהלך השנים, עצם הסיווג הזה שהם רק תושבים חוזרים. הם לא רק תושבים חוזרים. הילדים הם בוודאי עולים חדשים אם הם נולדו שם והתחנכו שם, בעיניי גם המבוגרים. אנחנו חייבים להיכנס, כשיש היום בין חצי מיליון ל-600,000 ישראלים בחו"ל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מיליון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתה יודע, זה רק יתקף יותר את הטענה שלי. אבל מבחינתי, זאת צריכה להיתפס כתפוצה היהודית השנייה בגודלה בתפוצות. אחרי יהדות ארצות הברית, הקהילה היהודית הבאה בישראל זאת קהילה של ישראלים, וככה צריך להתייחס לזה. רוב הסיפור הוא אצלכם, הוא לא אצלם. יש פה הרבה מאוד היבטים של מיסוי, השלכות של ביטוח לאומי. האם בהכרח לא צריך להגיע למצב שחלק מההטבות של סל הקליטה ניתן גם לתושבים חוזרים בהתאם, מי שנסע לרילוקיישן של שנתיים הוא לא עולה, אבל מי ש-20 שנה חי בארצות הברית וחוזר לארץ, האם לא ראוי שהוא יקבל חלק מההטבות של סל הקליטה? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> לדעתי, יש רף מסוים שמעליו כן זכאים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא לסל קליטה, יש היבטי מיסוי. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אולי לא לסל קליטה באופן ספציפי, אבל להרבה מאוד דברים אחרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר, יש היבטי מיסוי, שכדרך אגב - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מהגרים בלבד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר, כמו כל היבטי מיסוי, זה תמיד עוזר למי שחוזר עם נכסים. בקיצור, יתקיים כאן או שבוע הבא או בעוד שבועיים, יהיה דיון בנושא תושבים חוזרים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> יהיה שבוע הבא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבקש ממש שנעשה איזשהו סוויץ' כולנו ביחד סביב הנושא הזה. יש אפשרות, בעיניי פוטנציאל ענק להחזרת עשרות אלפי ישראלים דווקא עכשיו למדינת ישראל, יעזור לכולנו. תאיר, תודה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> תודה. אני לוועדת עבודה ורווחה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לפני שאני פונה רגע לחברים ולחברות כאן, אם יש עוד מישהו מהצוות המקצועי שרוצה. בסדר. מרינה, נציגת המוסדות הלאומיים, בבקשה. חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן, אם תרצה להתייחס, ואנחנו מסיימים. << אורח >> מרינה רוזנברג קוריטני: << אורח >> תודה רבה. אני רוצה לדייק שתוכנית אופק ישראלי לעידוד עלייה, תוכנית ממשלתית, פרויקט ממשלתי, יצאה לדרך ב-2015. עודד פורר שהיה אז מנכ"ל במשרד, הוא הוציא אותה. זה אחת. ומשם התחלנו לפתח את הנושאים והתחלנו לעבוד בעידוד עלייה במדינות שונות, כמו צרפת למשל, אנגליה, ארצות הברית, קנדה. וכמו שאמרת, זה תהליך, לעודד עלייה זה תהליך, זה לוקח זמן. לגבי חוק השבות, חוק השבות יכול לעצור את העלייה, פשוט מאוד. חוק השבות, אם אנחנו מתחילים עכשיו לדבר על זה, אנחנו משנים את כללי המשחק, ופתאום מדינת ישראל הופכת מהארץ המובטחת לסתם איזושהי נקודה במפה. אסור לגעת בדברים האלה. ואתה, אביחי, אתה כל כך מבין את זה, אתה רואה את זה ברחבי העולם. פשוט יש דברים שצריכים להישאר כמו שהם, אחד מהם זה חוק השבות. יש עוד דבר נוסף שמפריע לקבל את ההחלטה לעלות לארץ היום, זה החזרת החטופים. למה מחכים עולים פוטנציאליים בארגנטינה, בברזיל, במדינות אמריקה הלטינית? הם מחכים למה שיקרה פה בארץ. האם אנחנו ניתן להם את האפשרות להרגיש בטוחים בבית שלהם או לא. אם אנחנו עכשיו לא נחזיר את החטופים - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא נסיים את המלחמה. << אורח >> מרינה רוזנברג קוריטני: << אורח >> חלק מהאנשים שכבר יושבים על המזוודות, הם לא יבואו. זה מה שאני רציתי להגיד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, מרינה. אין ספק שיש פוטנציאל גדול, אבל צריך לסיים את המלחמה במובן הזה כדי שנחדש את העלייה במלוא היקפיה. חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן, בבקשה. << אורח >> דב ליפמן: << אורח >> תודה רבה, כבוד היושב ראש. כנציג היחיד של הארגונים, אני רוצה לשבח את השר ואת כל המשרד על הפעילות למען עלייה ושיתוף פעולה עם הארגונים, ובמיוחד השינויים שעשיתם לגבי המימון של הארגונים, באמת הרחבתם את זה ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הצוות. פשוט רציתי להגיד תודה, כי אנחנו באמת מרגישים את השינוי שקרה. תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, דב. אני כן רוצה לומר, אדוני המנכ"ל, אנחנו קרובים מאוד לסיום, שדב מייצג כן קבוצה של ארגונים שעוסקת הרבה במפגש של עולים עם רשות האוכלוסין, וזו נקודה שצריך לעסוק בה. כי תראו, יש עלייה קלאסית לישראל. בסדר, משפחה שבאה, בסופו של דבר משפחה יהודית מוכרת, בין על ידי כל הזרמים, בין אם על ידי חלק מהזרמים, זה היום פחות משנה. ברגע שמשפחה מעורבת בתוך קהילה הרבה מאוד שנים, היא מגיעה לישראל. אבל בכל התפוצות, כולל בצרפת כדרך אגב - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> משני מעמד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ככל שתנקופנה השנים, הכמות של משפחות שתעלינה כשאחד מבני הזוג לא מוכר הלכתית, כמות המשפחות שבן זוג אחד הוא ישראלי ובן הזוג השני הוא לא ישראלי, כך שהם לא נכנסים תחת הקטגורי של עולים הרי על פי פסיקת בג"צ. בן הזוג מתאזרח בישראל, הוא לא במעמד עולה. אבל מה זה משנה? מגיעה לפה משפחה. בחור ישראלי צעיר עזב לאירופה, חי שם 20 שנה, הכיר בת זוג, הם חוזרים לארץ, היא לא מוכרת כעולה. אבל זה לא משנה, המשפחה עולה, הילדים עולים. ופה מתחילה סאגה שלמה עם רשות האוכלוסין. ואני חושב שבשנים הקרובות נצטרך קצת להגמיש את המחשבה שלנו, מה נכנס תחת הכותרת עלייה, ולהבין, ודב מייצג המון, המון, מאות משפחות. << אורח >> דב ליפמן: << אורח >> כן, אבל כבוד היושב ראש וכבוד המנכ"ל, זה לא רק על הסיפורים שאתה סיפרת, אנחנו מדברים על משפחות יהודיות וכל המסלול הזה, ואני יודע שזה לא משרד העלייה, אבל הסאגה של להראות שהם יהודים, ומכתבים מרבנים שאנחנו מכירים ופוסלים אותם, זה מאוד מאוד קשה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רק אומר ואני אעבור הלאה. לפני כמה שבועות ישבנו כאן בישיבה בנושא ההכרה בהליכי גיורים על ידי רשות האוכלוסין. אנחנו נמצאים בתקופה די משעשעת שבה דרכו של גר צדק שהתגייר בקהילה רפורמית למדינת ישראל יותר קלה מגר אורתודוקסי, כל מיני דברים מעניינים. ישב פה תלמיד ישיבה במיר, נכון? << אורח >> דב ליפמן: << אורח >> הוא למד בנר ישראל, איפה שאני למדתי בבולטימור כמה שנים. אחרי זה ישיבות חרדיות פה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תלמיד ישיבה בנר ישראל בבולטימור, עלה, הגיע לישראל, למד פה בישיבות החרדיות הכי, ומדינת ישראל לא מוכנה להכיר בו, כי יש שאלה על איזה בית דין. האיש היום לומד בתוך ישיבה חרדית ולא מצליח להתפרנס עם משפחתו, בסדר? אני אומר, יש פה הרבה מאוד אבסורדים שזו לא האחריות הישירה שלכם, זו רשות האוכלוסין וההגירה, אבל אנחנו צריכים גם להסתכל על העניינים האלה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת שאתה נמצא כאן כדי לומר תודה גם למשרד על נושא חילוץ הילדים מכת לב טהור בגואטמלה. על פניו זה ממש לא הנושא שאתם אמורים להתעסק בו. מה שאנחנו מגלים פה ב-22 הדיונים שערכנו בנושא, שהמשרד הראשון שנחלץ להעניק מעטפת סיוע לילדים שניצלו מהכת זה משרד העלייה והקליטה. אני אזכיר כאן את דוריס קריאף שבאמת עושה פה פעולה של הצלת נפשות. ובמובן הזה אתם נמצאים עשרה צעדים, אם לא יותר, לפני מוסדות ממשלתיים אחרים שהיו צריכים לתת את המענה. זו גם הזדמנות להודות לה ולהודות לכם על העשייה בנושא הזה. מכובדיי, עוד התייחסויות? אדוני המנכ"ל, תודה לך, תודה לשר, תודה לכולם. שיהיו בשורות טובות. תודה. הדיון נעול. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:40. << סיום >>