פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 7 ועדת הכלכלה 20/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 745 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, כ"ד בתמוז התשפ"ה (20 ביולי 2025), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות התעבורה (תיקון מס' 1) , התשפ"ד–2024, בדבר אישור השימוש במערכות מתקדמות ברכבים ועדכון הדרישות לעניין צמיגי הרכב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר מוזמנים: דדי רוזנברג – מנהל תחום בכיר טכנולוגיה וחדשנות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים דוד טמיר – עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רון פולון – עו"ד, ייעוץ וחקיקה (המחלקה למשפט כלכלי), משרד המשפטים נדיר בן משה – אגף שוק ההון, משרד האוצר ציון ג'אן – קצין בוחני רכב ראשי, המשרד לביטחון לאומי אמיר לפשיץ – עו"ד, אגף התנועה, המשרד לביטחון לאומי רוסטיסלב אוסטרובסקי – מנהל הרגולציה חברת אימג'רי, יבואני אוטובוסים ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: מאיר פרץ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות התעבורה (תיקון מס' 1 ) , התשפ"ד–2024, בדבר אישור השימוש במערכות מתקדמות ברכבים ועדכון הדרישות לעניין צמיגי הרכב << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב לכולם. הצעת תקנות התעבורה (תיקון מס' 1 ) , התשפ"ד–2024, בדבר אישור השימוש במערכות מתקדמות ברכבים ועדכון הדרישות לעניין צמיגי הרכב. אני מבין שקראתם. היה כבר דיון אחד פה, כן, אדוני, אנחנו. מכיוון שברוכי הוא לא חבר כנסת, אז אני אמשיך במקומו. איפה אנחנו עומדים פה? << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אני רק אציין שנעשו עוד כמה תיקונים לנוסח. קודם כל, כל החלק של הצמיגים, משרד התחבורה ביקש למחוק אותו מההצעה כרגע, ואנחנו בשיתוף עם משרדי הממשלה עשינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה נשאר לנו פתוח בתקנות האלה? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> צהריים טובים כבוד היושב ראש, דוד תמיר, סגן בכיר ליועצת המשפטית במשרד התחבורה. נמצא איתי דדי רוזנברג, מהנדס ראשי של אגף הרכב במשרד התחבורה, ואנחנו בעצם, מה שנשאר לנו בתיקון זה בעצם המערכות המתקדמות, תיקונים ותקנות 28 ו-74. תקנה 28 בעצם היא תקנה שמדברת על החובה להחזיק את ההגה בידיים. ואנחנו כאן בעצם רוצים לאפשר במסגרת התיקון שלנו לרכבים שיש להם את היכולת הזאת, שעומדים בדרישות התקינה האירופית שמסדירה את הנושא הזה, לבצע בעצם תמרוני חניה באופן אוטומטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הכול רק על החנייה, כל הסיפור הזה? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> רק בנושא של תמרוני חניה. בתקנה 74 אנחנו רוצים לאפשר גם כן הפעלה של מערכות שכבר קיימות ברכבים בישראל, שזה בעצם להדליק, להתניע בעצם את מערכות הרכב מרחוק, ובלבד שהרכב בעצם לא יזוז כתוצאה מההתנעה מרחוק. זה נועד לשם הפעלת מערכת המיזוג ברכב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל המערכות המתקדמות, לאיזה נושאים? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> שני הנושאים האלה. חניה אוטומטית שהרכב יודע לבצע ונושא של מערכות מיזוג שיכולות לפעול ברכב בלי שהרכב זז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. במערכות האחרות אין בעיה מיוחדת, נכון? אז מה הייתה הטענה של רוטמן? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> בדיון הקודם הטענה של חבר הכנסת רוטמן הייתה שככל שאני מביא אותה באופן מדויק, זה למעשה שאם הרכב, המערכת ברכב מבצעת את תמרון החנייה באופן עצמי, אז למה בעצם אנחנו ממשיכים להטיל את האחריות על הנהג, וזה דבר שאנחנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אגיד לך למה, בגלל שהוא מחליט אם להפעיל את המערכת הזאת, ולכן כשהוא מחליט, אז ההחלטה היא שלו, היא לא של האוטו, האוטו לא מחליט לזוז ולחנות. אז הוא יכול להחליט, הוא יכול להחליט להחנות את זה לבד, ולכן האחריות היא עליו כשהוא קובע אם להשתמש בזה או לא להשתמש בזה, אוקיי? אני שואל את השאלה רק, מה קורה כשהמערכת משתגעת ואז זה לא תלוי בנהג? אם זה לא יודע מה קרה, אני לא מומחה על הדבר הזה, אבל אם קרה איזשהו אירוע שהאוטו השתגע, והנהג אין לו שליטה על זה בשום פנים ואופן. זאת לא החלטה שלו. מה קורה במקרה הזה? זאת אומרת, איך אנחנו מגנים על הנהג במקרה שהמערכת השתגעה? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אני אשיב לשאלתך, כבר היום הרכבים בישראל נוסעים בעצם עם מערכות סיוע לנהג, מערכות חצי אוטומטיות שמסייעות לנהג בביצוע פעולת הנהיגה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מדברים כרגע על התקנות האלה. זה שמשתמשים, שישתמשו. יש לנו מצד אחד מערכות שאיתן אין בעיה, מיזוג וכל הדברים האלה, אין נזק, לא יכול להיות נזק בהן. הנזק היחיד יכול להיות בחניה כשהאוטו נוסע לבד, נכון? אז אם הוא מפעיל את הדבר הזה, זו בעיה שלו. הוא צריך שיהיה לו ביטוח על זה וכל מה שצריך. אבל אם המערכת תשתגע, וזה דבר שיכול להיות, אוקיי? אני אתן לך דוגמה, באו האיראנים, עשו מתקפת סייבר והמכוניות השתגעו. אוקיי, אז מה קורה עם הדבר הזה? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> מבחינת הוראות << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר להטיל אחריות מוחלטת, כמו שאנחנו רגילים בתעבורה, כשהמערכת משתגעת ואין לו שליטה על זה בכלל, כשהוא לא אשם בכלל, אין סיכוי שהוא קשור לזה, הוא לא הפעיל שום דבר, אף אחד לא הפעיל במקומו, המערכת עצמה השתגעה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> דיני הנזיקין הכלליים חלים גם בסיטואציה הזאת. זאת אומרת, להערכתי זה ייכנס לתוך הגדרה בעצם של מוצר פגום, שבעצם שנקנה, ואז מה קורה? משרד המשפטים פה. איך אנחנו מגנים על הנהג במקרה שהמערכת משתגעת? לא שהוא הפעיל את המערכת וקרה מה שקרה. אז האחריות היא שלו, אני לא מקבל את הטענות שזו לא בעיה שלו, זה לא נכון. אל תפעיל. אבל מה קורה כשהמערכת עצמה, כי זו מערכת אוטומטית, ממוחשבת, אין לו שליטה על זה בכלל. מה התקנות אומרות ואיך אנחנו מגנים על הנהג? << דובר >> רון פולון: << דובר >> רון פולון משרד המשפטים אני אגיד אני חושב בשיח של המשרד התחבורה לא נדרשנו מפורשות לשאלה של היושב-ראש, אבל אני משער – וחברים ממשרד התחבורה גם יתקנו אותי – בסוף יש הרבה מערכות בכלי רכב שהפעילות שלהם יכולה להשתבש שלא על דעת הנהג. ואני חושב שהן מערכות חנייה אוטונומית כאלה, אני לא בטוח שהן נבדלות בהקשר הזה מערכות רכב אחרות שיכולות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע, אנחנו דנים בתקנות האלה. תביאו לי תקנות אחרות, אני אתייחס אליהן. כיוון שזה מדובר בתקנות שהשר מביא לנו, אני שואל את השאלה הזאת, כי אנחנו צריכים לאשר. מערכות אחרות שיכול להיות מקרה כזה, לא טוב שלא התייחסתם לזה אף פעם. אבל אי אפשר להטיל אחריות מוחלטת במקרה הזה. אנחנו רגילים בתעבורה. תעבורה, תחבורה או משהו, אנחנו מטילים אחריות מוחלטת, גם אם הוא לא אשם, כן אשם. ברגע שהייתה בעיה, הוא אשם. נכון? זה המצב. פה, במקרה הזה, מה אנחנו עושים במקרה הזה? אני אתן לכם דוגמה של מתקפת סייבר. מה, מה, אז הוא אשם? האוטו התחיל לזוז לבד, השתגע. אז מה קורה? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> יגיש תביעה כנגד יצרן הרכב במסגרת דיני הנזיקין הכלליים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעצם גם יש לו אחריות פלילית. אם האוטו פגע במישהו. אם מדובר בנזק לרכוש, אין בעיה, זה הביטוח יכסה אם הוא ידאג לעצמו בסייגים של הביטוח. מה קורה אם יש כאן גם אחריות פלילית? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> מבחינת אחריות פלילית, התקנה משאירה את משטר האחריות הכללית של פקודת התעבורה גם ביחס לתקנה הזאת. האכיפה היא משטרתית. אם הרכב יופיע במסמכי הרכב או בנספחים, שהותקנה מערכת שמסוגלת לעשות חנייה אוטומטית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה נזק יכול להיות בחנייה? אני לא מתייחס לנזק לרכוש, במקרה זה גם אם האוטו השתגעה זו בעיה של הנהג. מה קורה במקרה של נזק לגוף? << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> זה כפוף לחוק הנפגעים בתאונות דרכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה בעיה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אנחנו לא חושבים שיש בעיה. אנחנו חושבים שהשימוש ברכב, גם במצב של מערכת אוטומטית, כפוף לכל הדינים החלים על השימוש ברכב באופן רגיל. אנחנו עשינו בדיקה גם עם נציג של האיחוד האירופאי בישראל, עשינו בדיקה גם מול איטליה למיטב הבנתי, באמצעות איגוד יבואני הרכב, וראינו שגם באירופה ששם בעצם המערכות האלה פועלות מכוח הדירקטיבה האירופאית שאותה אנחנו מאמצים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך הם לא חשבו על השאלה ששאלתי? זה שיש שם את זה, זה לא אומר כלום. אם הפרלמנט בגרמניה יאשר את התקנות, תפנה אליו. אני שואל שאלה פשוטה את משרד המשפטים בעיקר. מה קורה עם האחריות הפלילית? רק אם האוטו השתגע לבד, לא אם הוא לחץ על הכפתור והפעיל את המערכת. זה, עם זה אין בעיה, בסדר? רק אם האוטו השתגע, וזה יכול להיות. מה, זה אוטו, היום זה רובוט, יכול להשתגע, אוקיי? אז מה קורה במקרה הזה? מה, תהיה לו אחריות פלילית? על רכוש אין בעיה, עזוב, פיצוי כספי, אפשר להתמודד עם זה בכל מיני מצבים, אבל מה קורה עם האחריות פלילית על פגיעה באנשים? << דובר >> רון פולון: << דובר >> כמו שאמרתי לאדוני, לא נדרשנו מפורשות לשאלה הזו בשיח שלנו. הכללים הם אותם כללים שחלים בנוגע לתקלות אחרות שיכולות להיות ברכב. אתן לאדוני דוגמא: יכול להיות שיש כלי רכב עם גיר רובוטי, שהוא גם עלול להיות מושפע מתקיפות סייבר, והוא גם יכול לפגוע בפעילות התקינה של הרכב זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתתי את הסייבר כדוגמה, זה לא חייב להיות דווקא סייבר. לא אעכב את התקנות אבל אני מבקש מכם, אנחנו נאשר את התקנות לשנתיים כהוראת שעה. אני מבקש ממשרד המשפטים ומשרד התחבורה, בעיקר משרד המשפטים, תחשבו על הסוגיה של האחריות הפלילית במקרה של פגיעה בגוף. אם תחליטו שאפשר לעשות רביזיה אז תלכו לקראת האנשים. לא יכול להיות מצב שהאוטו ישתגע והוא יואשם בבית משפט אם ייפגע אדם כתוצאה מזה. האחריות המוחלטת הזאת היא לא סבירה פה. נכון, אתם רוצים שתהיה אחריות מוחלטת בגלל שאתם רוצים בבית משפט הכול מהיר. זה לא המצב כאן. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> אדוני, אני אמיר לפשיץ מאגף התנועה. הדיון הקודם התעכב בדיוק בגלל הסוגיה הזו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל פתרנו את הסוגיה. אמרתי שמה שאמר רוטמן לא מקובל עלי ואם אתה מפעיל זאת החלטה שלך. הוא יחליט, אם הוא לא רוצה שלא יפעיל את האפליקציה. לגבי זה, זה נסגר. יש הבעיה של אחריות מוחלטת כשהאוטו משתגע. << אורח >> אמיר ליפשיץ: << אורח >> נחשוב על זה. צריך להבין גם את הקושי שלנו. אם יהיה שינוי במהלך השנתיים תהיה חשיבה על ריביזיה בנושא. הקושי שלנו הוא לחקור את יצרן הרכב. להעמיד לדין חברת רכב זה מעלה קושי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ניתן לכם שנתיים עם אפשרות להאריך לעוד שנתיים, אבל עד אז תחשבו על הסוגיה. רבותי, אי אפשר שאנשים, רק בגלל שנוח למערכת לתת אחריות פלילית מוחלטת, שהם ייפגעו. כולכם נהגים, כולכם יכולים להיות בסיטואציה הזאת. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אבקש שדוד יקרא את נוסח התקנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. << אורח >> דוד טמיר: << אורח >> אקריא את הנוסח שמתואם עם הייעוץ המשפטי של הוועדה. תודה עבור התהליך. טיוטת תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשפ"ה–2025 בתוקף סמכותי לפי סעיף 70 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, אני מתקינה תקנות אלה: תיקון תקנה 28 1. בתקנות התעבורה, התשכ"א–1961 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 28 אחרי תקנת משנה (ב) יבוא - "(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב)(1), לצורך תמרון חניה, הנוהג ברכב רשאי לשלוט ברכב באמצעות מערכת ייעודית, בין אם הוא בתוך הרכב או מחוצה לו, בהתקיים כל אלה: (1) בעת ביצוע תמרון חניה כאשר הנוהג ברכב נמצא מחוץ לרכב, המרחק בין הרכב לנהג לא יעלה על 6 מטר מהרכב, ולא יהיו נוסעים ברכב; (2) בעת הפעלת המערכת הייעודית לא תעלה מהירות הרכב על 12 קמ"ש; בתקנת משנה זו – "מערכת ייעודית" – מערכת שהותקנה ברכב על ידי יצרן הרכב בתהליך הייצור של הרכב או באמצעות עדכון תוכנה מטעמו, שמאפשרת נהיגה עצמאית של הרכב לצורך ביצוע תמרון חניה ופועלת לפי אחת מאלה: (1) הפעלה על ידי נהג הרכב על בסיס זיהוי מיקומו ביחס לרכב; (2) הפעלה על ידי לחיצה רציפה של נהג הרכב על אמצעי שליטה במערכת הייעודית במהלך תמרון החניה; תיקון תקנה 74 2. בתקנה 74 לתקנות העיקריות - (1) בתקנת משנה (ב) אחרי "הוצא מפתח ההצתה" יבוא "אם קיים ברכב"; (2) בתקנת משנה (ב1) הקטע החל במילים "מי שמפעיל מנוף או כלי אחר" עד סופה יסומן "(1)", ואחריו יבוא: "(2) רשאי הנוהג ברכב להניע מרחוק רכב חונה באמצעות מערכת ייעודית שיצרן הרכב התקין ברכב בתהליך הייצור, או באמצעות עדכון תוכנה מטעמו, במטרה להפעיל מערכות ברכב שאינן משמשות לנהיגת הרכב, בהתקיים כל אלה: (1) הרכב נעול; (2) מופעל ברכב מנגנון המונע את תנועת הרכב בעת הפעלתו מרחוק באמצעות מערכת ייעודית כאמור ברישא לתקנת משנה זו; (3) אין ברכב נוסעים.". תחילה 4. תחילתן של תקנות אלה חודש ימים ממועד פרסומן. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> לגבי הוראת שעה לשנתיים זה בסדר, פקודת התעבורה מאפשרת תיקון של התקנות. לא עושים הארכה אחרי שנתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז נעשה שלוש שנים באמצע ונגמור את הסיפור. << דובר >> ורד קירו זילברמן: << דובר >> אפשר להאריך אותן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעשה לשלוש שנים. חברים, עוד שנה, אני כבר לא אהיה פה כנראה, אבל עוד שנה שמשרד המשפטים יעדכן מה החליטו בעניין הזה. טוב, לתת דיווח מה נעשה ומה התקדם. אוקיי, מכיוון שאני לבד אז אני בעד התקנות. בסדר? תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:17. << סיום >>