פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת 37 ועדת הכספים 04/07/2022 הכנסת העשרים-וארבע מושב שני פרוטוקול מס' 315 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ה' בתמוז התשפ"ב (04 ביולי 2022), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי יעל רון בן משה מוסי רז נירה שפק חברי הכנסת: ג'ידא רינאווי זועבי מוזמנים: עפרי אשל – רפרנטית פיננסים, משרד האוצר תמר צ'ין – רפרנטית בריאות באגף תקציבים, משרד האוצר יובל טלר חסון – רכז מאקרו-פיננסים, משרד האוצר ספיר איפרגן – אגף תקציבים, משרד האוצר ידידיה גרינוולד – אגף תקציבים, משרד האוצר עידן ברנס – אגף תקציבים, משרד האוצר רן דניאלי – כלכלן בכיר, משרד הבריאות טלי ארפי כהן – מנהלת מחלקת פירוקים, משרד הכלכלה והתעשייה רותי לירז-שפירא – ממונה תחום רגולציה ופיתוח, משרד הכלכלה והתעשייה יעל אליאב – ועדת הבחירות מיטל פוירשטיין-עמר – סמנכ"לית, רשות התחרות שמעון גנסבורגר – מנהל יחידת תקציבים ותוכניות עבודה, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הילה לוי << נושא >> שינויים בתקציב לשנת 2022 << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בוקר טוב לכולם, היום ה-4 ביולי 2022, ה' בתמוז תשפ"ב, ואנחנו מתחילים בסדר-היום. חברי הכנסת, יש הצעות לסדר? ינון, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מחירי החשמל שוב עולים. מחירי החשמל בהתייקרות. אמרו לנו שהם יתייקרו, ואף אחד לא האמין שהם יתייקרו בצורה דרסטית כזאת. מדברים על 15%-16%, וזה עוד נדבך ליוקר המחייה. אזרחי מדינת ישראל נמצאים במצב קשה, וזה שלא גומרים את החודש, לא מתחילים את החודש. זה בהמשך לעלייה של הדלק – תבואו ותספרו לנו שוב שכל מדינות העולם מעלות. דיברנו על זה, ואוטוטו נגמרת הנחה של חצי שקל במס הבלו, שהעברנו לפני כמעט שלושה חודשים. עדיין לא הארכתם את זה ולא הגדלתם, והדלק ממשיך להתייקר. אנחנו נמצאים בחודשי הקיץ, וכל עם ישראל יוצא לבלות. יש כאלה שגם יבלו וגם יעבדו, ומס הבלו, שעדיין לא הורדתם ואתם לא מאריכים את ההנחה עליו, יהיה עוד מכה. בנוסף לכך, הלחם התייקר, החלב התייקר. תגידו לי שהחלב זה משהו ישן, והכול טוב ויפה, אבל בשורה התחתונה האזרח מבין שהמשכורת שלו לא עולה, והוא צריך להוציא יותר. זה פוגע במיוחד בשכבות החלשות, במשפחות שמרוויחות שכר מינימום, שלא עלה. יש פתרון לחשמל, ואפשר להסתכל כמה שנים אחורה. אפשר לפרוס את העלייה הזאת. נכון, יש עכשיו משבר עם הפחם, משבר עם אוקראינה, עם הגז וכולי, אבל אפשר לפרוס את ההתייקרות הזאת עד שיגיע זמן שבו נתאזן קצת עם מחירי הפחם בעולם, הם יתחילו לרדת ונחזור לגז. אגב, עם כל התקציבים שעברו, ולמרות כל הכספים שהושקעו מצד המפעלים, מדינת ישראל לא השכילה ולא העבירה את כל המפעלים לגז. יש משבר באוקראינה, וכולנו מבינים אותו, ועדיין אפשר לפרוס את העלייה במחירי החשמל. כשירד מחיר הפחם, הירידה תהיה בהתאמה ולא צריך לעשות את זה בצורה דרסטית. הגיע הזמן שמדינת ישראל – משרד האוצר ומשרד האנרגיה – יחליטו איך אנחנו עושים את הכול, על מנת לעזור לאזרחי ישראל. אנחנו נמצאים בחופש הגדול, לאחר מכן אנחנו מגיעים לחגים, ואי-אפשר לתת לאזרחי ישראל להמשיך להוציא הוצאות כה גדולות על חשבון הלחם והחלב שלהם. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני אתייחס במילה למה שאמר ינון. כמובן, מחירי הפחם עלו בשנה האחרונה ביותר מ-200%, ואין הרבה בררות. אני לגמרי מסכים שאנחנו צריכים לחתור לפריסה של העלאה במחיר. למיטב הבנתי, זה מה שגם יקרה. העלייה הזאת תתפרס, ויש כוונה של הממשלה להיפטר מהתלות בפחם עד 2025. לצערי, אנחנו תלויים עדיין במחירי הפחם ב-25%, אבל אני חושב שהעלייה הזאת צריכה להתפרס על פני מספר חודשים, וזה מה שיקרה. אני לא יכול שלא להתייחס למתקפה המאפיונרית של יואב קיש ושלמה קרעי על היועצת המשפטית לממשלה. אין לי ספק שהרוח הרעה הזאת מגיעה מבית מדרשו של בנימין נתניהו, והמטרה הסופית שלהם היא להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, על מנת לבטל את המשפט של נתניהו. שאלתם מהם כוחות האפל? אלה כוחות האופל, על זה הבחירות ועל זה אנחנו ניאבק. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, היושב-ראש שלך לא אמר מי אלה כוחות האופל. הוא התכוון לכולם, שכל אלה שבגוש הימין הם כוחות האופל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, הוא התכוון, וזה מה שעשיתם. אנחנו לא מתבטאים ככה, וגם יואב קיש הוציא אתמול הבהרה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתבטא ככה, אבל החברים שלך כן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אתה מכיר את הדעה שלי על בית המשפט העליון, ובכלל על מערכת המשפט. בפעם שעברה, כשדיברו על השופטת בבית המשפט העליון, התקשר בנימין נתניהו וגער בדודי אמסלם. הוא עשה שיחה עם השופטת והכול בסדר. הפעם, כשהוא לא הוציא משהו, פתאום אלה כוחות האופל וכולי. כשאדם כואב לו, לפעמים הוא מוציא משהו, והכאב הוא כאב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שלא ישחקו איתנו משחקים. המטרה הסופית שלו היא להחליף את היועצת המשפטית לממשלה, כדי להרוס את מערכת המשפט ולבטל את המשפט. זאת המטרה, זאת המטרה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מודיע לך, לא צריך לבטל את המשפט. המשפט מתפרק לאט-לאט. ראית מה שהולך? הכול יתמוסס, הכול יתמוסס. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אל תדאג, יש שופטים בירושלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברור שיש שופטים בירושלים, הבעיה היא שהשופטים האלה שופטים משהו שאתם לא רוצים לשמוע, אז הם כבר לא שופטים בירושלים. אם יוציאו את נתניהו זכאי, אתם תגידו שזה מרוב פחד, וכוחות האופל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי אמר לך את זה? מי אמר לך את זה? הם רוצים לבטל את המשפט, וזאת המטרה שלהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם לא רוצים לבטל. לאט-לאט זה מתבטל לבד, מתמוסס הכול. תראה את כל העדויות – הפרקליטות תפרה פה תיקים, וזה מה שקורה היום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המתקפה הפראית הזאת לא מקובלת, וחבל שאתה תומך בזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני תומך בדבר אחד – לעשות סדר במערכת המשפט, שיהיה טוב לכולם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא צריך לעשות סדר במערכת המשפט, צריך לשמור על מדינת ישראל כמדינת חוק. את זה אתם מנסים להרוס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כיהודי חרדי מעולם לא קיבלנו סעד מבית המשפט. יש פה חברת כנסת, ואני לא אגיד את שמה משום כבודה – היא לא מהוועדה שלנו. היה לה ויכוח איתי, והיא אמרה לי: אני אביא לך רשימה כמה פעמים קיבלת סעד. היא נכנסה בקדנציה הזאת, עברה שנה שלמה, ואפילו פעם אחת לא הראתה לי איזה סעד קיבלנו ממערכת המשפט. אפילו פעם אחת. אז איך אתם רוצים שיהיה לי אמון במערכת המשפט? לכן אני אומר, שהגיע הזמן לעשות סדר גם בפרקליטות. אם אנחנו רואים שתופרים תיקים לאנשים, שתופרים תיקים לנתניהו – זאת עובדה ולא סתם סיפורים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי תופר תיקים לנתניהו? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, הבנו, בסדר. כל אחד הבהיר את העמדה שלו. מספיק. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו בפאנל פוליטי? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << דובר >> תודה, אדוני. התבשרנו הבוקר שוב על עליית מחירים, והפעם עלייה במחירי החשמל עד ל-16% בכמה פעימות. גם הדלק התייקר לפני מספר ימים ב-36 אגורות, והוא חצה את הרף של 8 שקלים לליטר. מחיר ליטר אוקטן 95 עולה ל-8.29 שקלים, מחיר שיא. גם החלב, גם המים. נכון, מחיר הפחם עלה בעולם, אבל הלחץ על האזרח כבד. יש לממשלה כלים כדי להפחית את המשא הכבד הזה ועליית המחירים על האזרח, והיא לא מצליחה לעשות זאת. לאחרונה, עליית המחירים ויוקר המחייה הם מהגבוהים שהיו בשנים שעברו, ומדובר בעליות מחירים כאלה שהאזרח לא יכול לשאת. זה אחד הנושאים הכואבים ביותר לציבור, וזאת אחת הסיבות שדחפו אותי ואת חבריי להעלות הצעת חוק לשכר מינימום של 40 שקל לשעה, שעברה בקריאה טרומית. זאת הייתה פריצת דרך, ואנחנו נמשיך אותה גם בכנסת הבאה. זה אחד הכלים לפתרון, אבל לבד הוא לא יספיק. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה. נירה שפק, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשנות אווירה, אם אפשר, ולדבר על משהו שהוא לא פחות מהותי וחשוב. ביום שישי הייתי במצעד הגאווה במצפה רמון. הגעתי לשם כי השיח הטריד אותי, לא הנושא. ראינו שגם בג"ץ נדרש לנושא, והחזיר את המצעד למסלול, שראש הרשות שם טרח לשנות, בלי לתת הסברים. אני רוצה לדבר לא על הרע שבזה, אלא על משהו טוב שראיתי בדרך. המצעד עבר בשקט, וטוב שכך. חשבתי על כל השוטרים, השוטרות, הפרשים והמסוקים שהיו באוויר, וכמה אנשים בגלל התלהטות, הסתה והסלמה לא הלכו לעבודה ביום שישי, למרות שהם היו צריכים ללכת לעבודה. עברנו ליד בית, דווקא באזור של הגרעין הדתי במצפה, ושם ראיתי את התקווה. על הבית היו כתובים שני דברים: האחד, אבא ואימא שווה משפחה. והשלט לידו אמר: אוהבים את כולם, חושבים אחרת. מבחינתי, זאת הייתה התקווה כי זה המסר. אני לא מכריחה את כולם לחשוב אותו הדבר. אני חושבת שונה, ואני חושבת שאבא ואימא לא שווה משפחה, ויש עוד דרכים, אבל מקובל עליי שיש אנשים, שהאמונה שלהם מכתיבה להם דרך אחרת. אותו שלט שנתלה וכתוב בו: אוהבים את כולם, חושבים אחרת, אומר שאפשר גם אחרת. אפשר בלי הסתה, אפשר בלי אלימות. הבית שבו זה נתלה שנמצא באזור שלא מקבל את הלהט"בים, נתן לי תקווה. אני באה בפנייה – קחו את השלט הזה. יש לנו עכשיו מערכת בחירות, ואני פונה לכולם. בואו נדאג שהשלט הזה יופיע בכל פעם, לפני שאנחנו פותחים את הפה. אולי נתנהג קצת אחרת. תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה, נירה. יש עוד חבר כנסת? אנחנו נעבור לפניות תקציביות לפי הסדר. הפנייה הראשונה היא של מימון מפלגות – פניות 161, 163, בבקשה. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> אני מאגף תקציבים, משרד האוצר. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 14 – מימון מפלגות. הפנייה התקציבית נועדה לתקצב סך של 282,308 אלפי שקלים בהוצאה עבור היערכות לבחירות לכנסת העשרים וחמש, כפי שמפורט להלן: תוכנית 1420/01 – הוצאות כלליות לבחירות – תקצוב סך של 282,308 אלפי שקלים בהוצאה עבור היערכות ראשונית של ועדת הבחירות המרכזית, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש. הסכום הזה הוא חצי מהתקציב הסופי שהיה לוועדת הבחירות בבחירות הקודמות. בהצעת החוק לבחירות לכנסת העשרים וחמש, נרשם שוועדת הבחירות תתוקצב בסכום ראשוני של מחצית מהסכום בבחירות הקודמות לצורך היערכות ראשונית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איזה פעולות הולכים לעשות בהיערכות הראשונית הזאת, ומתי אתם דורשים את החצי השני? << דובר_המשך >> ידידיה גרינוולד: << דובר_המשך >> נמצאת פה יעל אליאב מוועדת הבחירות, והיא יכולה לפרט. << דובר >> יעל אליאב: << דובר >> מייד עם הכרזת מערכת בחירות, ועדת הבחירות מקימה 19 ועדות אזוריות, שפרוסות מדן ועד אילת. אנחנו צריכים מקומות דיור, הקמה והתקנה של תקשורת, טלפוניה ומחשבים. אנחנו מזרזים את ההצטיידות של כל יתרת הציוד לקלפיות – פרגודים, מגשים, מחיצות וכל מיני פריטים. אנחנו מייד מתחייבים למדפיס הממשלתי להדפיס כל מיני טפסים – את הפרוטוקולים ואת כל חומרי הבחירות. אני מתחייבת למשטרה על אבטחת הבחירות, ולצבא על ניהול הבחירות בצה"ל. אלה דברים שאני חייבת לעשות ממש בימים הראשונים, על מנת להתניע את מערכת הבחירות בכל מקום שצריך התנעה כזאת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מתי אתם מתכוונים להביא תקציב לאישור הוועדה? << דובר_המשך >> יעל אליאב: << דובר_המשך >> אני מניחה שזה ייקח עוד חודש, כי יש עוד הרבה מאוד סימני שאלה. היינו בתהליכי הפקות לקחים, שלא הסתיימו. אנחנו ממש מזדרזים לסיים אותם, וגם המוסדות של ועדת הבחירות – הנשיאות, המליאה – יצטרכו לאשר את התקציב לפני שאנחנו מביאים אותו לוועדת הכספים. אני מעריכה שזה ייקח כחודש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מעדכן את חברי הכנסת, שבמהלך הדיונים בוועדת החוקה על חוק הבחירות, הוכנס שינוי מאוד משמעותי, שמחייב את משרד האוצר להעמיד מקדמה בגובה 50% מהתקציב על שינוייו מהבחירות הקודמות לוועדה, מייד עם ההכרזה על מערכת הבחירות. זאת הפנייה שאנחנו דנים בה, וכחודש לאחר מערכת הבחירות, ועדת הכספים צריכה להביא לאישור ועדת הכספים את התקציב המפורט של הבחירות. אנחנו עוד נתכנס ונדון בתקציב הזה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתם משלמים שכירויות בתקופות האלה? << דובר_המשך >> יעל אליאב: << דובר_המשך >> אנחנו מתחייבים למינהל הדיור, ומינהל הדיור הממשלתי מוצא לנו כתובות בכל הארץ. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר >> יש מפלגות שקיבלו הלוואות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא קשור לזה. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> אני רוצה לשים את זה על השולחן, ואם יש אפשרות, נדון גם בסוגיה הזאת. בגלל שיש שוב בחירות, ביקשו מהמפלגות להחזיר את כל הסכום בפעם אחת, ולא בתשלומים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה לא ככה. זה דיון שהוא לא בסמכותה של ועדת הכספים. זה נדון בוועדת הכנסת בשבוע שעבר. לוקחים את כל ההלוואות, וממחזרים אותן אחרי הבחירות הבאות. אף אחד לא דורש משום מפלגה להחזיר את ההלוואות. זה לא נכון. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני מציעה לך לבדוק, וזה לא ככה. נירה, בבקשה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בדיון שהתקיים כאן על ועדת הבחירות, ניתנו כספים והוצגו כספים להטמעת לקחים. מכיוון שכל הטמעת הלקחים הזאת לא תהיה, וגם אמרתם את זה - - - << דובר >> יעל אליאב: << דובר >> כן יהיה, וכבר היה תוך כדי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לדעת במה השתמשו ובמה לא, כדי לדעת אם כספים שהיו אמורים להגיע לכדי מימוש השנה ולא מומשו, אפשר לעשות מתוכם הסבה? אני לא יודעת. חבל להוציא פעמיים כספים. האם יש בקרה מה ניתן להטמעה ומה מומש, כך שחייבים לעשות את זה? ומה צריך הלאה? זאת הבקרה שלי כחברת כנסת לנושא הזה. << דובר >> יעל אליאב: << דובר >> את מדברת על התקציב השוטף של ועדת הבחירות לשנה רגילה, שניתן לנו ב-1 בינואר – 45 מיליון שקל. במסגרתו היו כמיליון שקל עבור הפקת לקחים. אנחנו באמצע השנה, ופתחנו מעל עשר ועדות הפקות לקחים. עוד לא סיימו את העבודה לגמרי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה תקציב מופרד, שונה. יש תקציב שוטף, שאותו נוכל לבקר בסוף שנת הביצוע, ויש תקציב בחירות, שאת המקדמה שלו אנחנו מאשרים עכשיו. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אני חושבת שזה לא מיליון שקל, אבל את בטח שולטת בנתונים יותר ממני. אני זוכרת אחרת. אני אבדוק, וגם אתם תבדקו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש עוד שאלות לגבי הפנייה הזאת? פנייה מס' 161, 163, מי בעד? הצבעה פנייה 161, 163 – ועדת הבחירות – אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. הפנייה הבאה היא פנייה 144, 145 – משרד ראש הממשלה. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> הבקשה דנה בסעיף תקציבי 04 במשרד ראש הממשלה. הפנייה נועדה לתקצב סך של 69,200 אלפי שקלים בהרשאה, בתקצוב סך של 3,500 אלפי שקלים בהוצאה, בהתאם להחלטות ממשלה. וכן, תקצוב של שלושה תקני כוח אדם ושני תקני צוערים לרשות לפיתוח כלכלי בהתאם לפירוט הבא: תוכנית 0457/03 – הרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים – תקצוב סך של 26 אלפי שקלים בהרשאה, וסך של 3,500 אלפי שקלים בהוצאה, עבור מיזם להגדלת יכולת מיצוי המשאבים ופיתוח כלכלי ברשויות המקומיות הערביות, בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה מס' 550, שעניינה התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית; תקצוב סך של 11,700 אלפי שקלים בהרשאה עבור מחקר, מעקב ובקרה לתוכנית החומש לחברה הערבית, בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית. תקצוב שלושה תקני כוח אדם ושני תקני צוערים ונלוות לרשות לפיתוח הכלכלי; בתוכנית 0463/03 – המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל – תקצוב סך של 6,250 אלפי שקלים בהרשאה עבור גיבוש תוכנית אסטרטגית מיזמי תרבות ופנאי, ופיתוח רובע החדשנות, בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה העתקת מחנות צה"ל לנגב. תקצוב סך של 10,000 אלפי שקלים בהרשאה עבור - - - ברשויות ערביות. תקצוב של 1,000 אלפי שקלים בהרשאה עבור הפעלת חדר מיון קדמי בשדרות, בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי עוטף עזה. תקצוב סך של 14,250 אלפי שקלים בהרשאה עבור מוסדות ציבור, פרויקטים למיתוג תיירות, תמיכה בכפרי נוער והעצמה קהילתית, בהתאם לאמור בהחלטות ממשלה שעניינן תוכנית להעצמה לפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזים בגליל, בכרמל וברמת הגולן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות, חברים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מאיפה מגיע הכסף? << דובר_המשך >> ידידיה גרינוולד: << דובר_המשך >> יש פה תקציב עבור החלטת ממשלה לגבי החברה הערבית, ואנחנו יודעים שהתקציב הוקצה עבורה עוד לפני בניית התקציב. בזמן שההחלטה עצמה הייתה לאחר בניית התקציב, ולכן עכשיו התקציב הוא מתוך אותן תקנות, כדי לתקצב את הפרויקטים הספציפיים בהחלטת ממשלה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> ופיתוח נגב וגליל? << דובר_המשך >> ידידיה גרינוולד: << דובר_המשך >> יש פה תקציבי הרשאה בלבד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד שאלות, חברים? << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אני מברכת על ההתקדמות של החלטת ממשלה 566, הקמת חדר קדמי בשדרות עבור כל עוטף עזה. ההחלטה מנובמבר 2020, וכל הכבוד לממשלה הזאת שמקדמת את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה 144, 145, מי בעד? הצבעה פנייה 144, 145 – משרד ראש הממשלה – אושרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני נמנע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. הפנייה הבאה היא פנייה של משרד הכלכלה – 146, 147, בבקשה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אני מאגף תקציבים. הפנייה נועדה להגדלת תקציב משרד הכלכלה והתעשייה ב-19 תקני כוח אדם, לצורך יישום הרפורמה ביבוא והגברת האכיפה בשווקים, וכן ביצוע שינויים פנימיים בתקציב המשרד, בהתאם לסדר העדיפויות שלו. כמו כן, הפנייה כוללת תקצוב של 1 מיליון שקלים לאגף האיגוד השיתופי עבור תוכנית לשילוב צעירים ממגזרים מוחלשים שונים בתעשייה ובתעסוקה, שהינה במסגרת כספים של הסכמים קואליציוניים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שאלות, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תגיד לי, בבקשה, מאיפה מגיע הכסף, ותקני כוח האדם. נתנו לכם חופש, עכשיו מתחילים לעבוד. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> השינויים בתקציב המשרד פנימיים, ואין שם כסף נוסף. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה אומר שמתוך המשרד – שבעה תקני כוח אדם. מאיפה אתה מביא אותם? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> יש 19 תקני כוח אדם, והתקציב להם, שהוא החלק המהותי שלהם, נמצא כבר בתקציב השכר של המשרד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה זה 19? איפה נמצאים כל ה-19 כרגע? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אני אפרט את התקציב, ואז את התקנים. התקציב נמצא כבר בסעיף משרד הכלכלה, כלומר אין פה הגדלה תקציבית. בתוכנית השכר יש כבר את התקציב הנדרש לצורך העניין. זאת אומרת, שתקצוב עדכני הוא יותר טכני במהותו, ואין לו הגדלה תקציבית. שבעה מתוכם מגיעים מתת איוש שיש באזורי העבודה, ו-12 תקנים הם מהרזרבה הכללית. זאת הקצאה טכנית לטובת זה, בלי התקציב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> משרד העבודה עבר לרווחה, לא? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זרוע העבודה היא תחת שרת הכלכלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עבר? הלך? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> היה בממשלה הקודמת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שם יש שבעה תקנים שכרגע לא מאוישים, ואתה רוצה לאייש אותם? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> הם לא מאוישים, והם יאוישו במשרד הכלכלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא השתמשת עד עכשיו בשבעה תקני כוח אדם, ויש לך פער תקציבי. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> את זה יבדקו בסוף השנה. זה תמיד בסוף מבוסס על איזושהי תחזית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לאן אתה לוקח את התקציב עכשיו? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> לטובת הרפורמה ביבוא. הרפורמה ביבוא עברה בכנסת הזאת, ונכנסה לתוקף ב-1 ביוני. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה מדבר על הרפורמה ביבוא בכלל? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אני מדבר על הרפורמה ביבוא של משרד הכלכלה. יש רפורמה ביבוא במשרד הכלכלה, במשרד הבריאות בתחום של מזון ותמרוקים, ובמשרד האנרגיה בתחום של התייעלות אנרגטית. משרד הכלכלה הוא הראשון שיישם את הרפורמה, והיא נכנסה לתוקף כבר בתחילת חודש יוני. במקור, זה תוקצב ב-27 תקנים, ואחרי שנעשתה עבודה, נבחנו כל הצרכים ונבנתה תוכנית אכיפה, ראינו שנדרשים יותר תקנים, ולכן הם מתוקצבים. << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> אמרת שזה נוגע להסכמים קואליציוניים. של איזה הסכמים? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> של מרצ. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> לא להתנגד, חברים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> 12 תקני כוח האדם הנוספים, מה איתם? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> הם מגיעים מהרזרבה הכללית באופן טכני, אבל התקציב שלהם, שהוא מהותי, נמצא כבר בתקציב המשרד. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הם פועלים כרגע? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> לא, הם לא פועלים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה אומר שנראה אותם באחת הפניות? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> לא, הם כאן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כל ה-19? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איפה נמצאים 12 התקנים? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> כרגע הם נמצאים בסעיף 47 של הרזרבה הכללית. כל ה-19 הולכים לטובת אכיפת הרפורמה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> אמרנו כל הזמן שאם לא יהיה מנגנון בקרה ואכיפה, בעצם נאבד את זה. עצם ההקמה וההבנה שצריך לעשות את זה, ברורות לכולנו. הרי היינו כאן בדיונים אין ספור על החרגות, ולכל הדברים האלה צריך אכיפה ובקרה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אני אחדד מה נעשה. במקור, לפני הרפורמה, היה מישהו במכס ובמכון התקנים, עוצרים כל מוצרים ובודקים. הדבר הזה היה מאוד לא יעיל מבחינת היבואנים, והיה קל מאוד לאכוף את זה, כי אתה נמצא בשער. הרפורמה העבירה את הכול לשווקים, ועכשיו זה עובר ישר בהצהרה לכל החנויות כדי להוזיל את כל הביורוקרטיה הזאת. מצד שני, אנחנו צריכים פקחים שיגיעו לחנויות, ידגמו מוצרים ויבדקו שהם באמת תקינים ויש דאגה לביטחון הציבור, אל מול האיזון של יוקר המחייה. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> בתוכנית מס' 1, הפעולות שמצוינות הן פעולות לעידוד רכישת תוצרת הארץ. בשבוע שעבר היינו מוכנים לקראת קריאה שנייה ושלישית בנושא סימון ארץ המקור של תוצרת חקלאית בתפזורת, ומי שהתנגד לזה היה משרד הכלכלה. << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זה בחקלאות; זה לא כאן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, שרת הכלכלה צודקת. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> אנחנו יושבים בוועדת הכלכלה, ומי שהתנגד היה משרד הכלכלה בגלל חוק הגנת הצרכן או הרשות להגנת הצרכן. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> יעל, אני רוצה לתקן כי בדקתי את זה תוך כדי הדיון. שרת הכלכלה ממש לא מתנגדת. במשרד העלו שני דברים של יכולת בקרה והחרגה. בייעוץ המשפטי של הוועדה הכנסנו את זה, כי יש צדק במה שהם העירו. זה מחכה לדיון נוסף עם הנוסח המתוקן. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> כשמציינים פעולות לעידוד רכישת תוצרת הארץ - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה תיאור כללי של התוכנית. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> אני מבינה. לציין שהתוכנית הזאת כוללת רכיבים מאוד מאוד ספציפיים. לדוגמה, חקלאות שעליה אין ויכוח, דווקא שם היא לא תומכת בזה. << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> לא, היא תומכת, והיא גם אמרה את זה. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> לא דיברתי על השרה. התוכנית שאנחנו עומדים להצביע עליה לא תומכת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מטרות השינוי בסך 50 מיליון – זה מיקור חוץ או מתוך המשרד? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> זה מחולק לשני חלקים: חלק אחד הוא של המכון לייצור מתקדם – 20 מיליון שקלים. המכון לייצור מתקדם הוא חברה שזכתה במכרז של משרד הכלכלה. היא פועלת כמיקור חוץ, אבל ועדת ההיגוי שלה יושבת במשרד הכלכלה, והיא ועדה בין משרדית, שכוללת גם את האוצר וגם את רשות החדשנות. התפקיד של המכון הוא להטמיע ייצור מתקדם בתעשייה, והוא פועל כגוף ייעוץ וגם כגוף של תשתית ידע. כלומר, הוא מקים מרכז הדגמה, ועושה גם קורס הכשרות מובילים לאנשים בתעשייה, שיכירו את הנושא של ייצור מתקדם. החלק השני קשור לרפורמה ביבוא. מכיוון שהעברנו את הדברים להצהרה, יש חשש שהמעבדות בישראל יתקשו לפעול. עד עכשיו היה להן תקציב קבוע, כי הייתה חובת בדיקה, ועכשיו אין יותר. אנחנו רוצים שהיבואנים והיצרנים בישראל לא יצטרכו להגיע לחו"ל בשביל הבדיקות שלהם. במקרים בהם יש חשש שהמעבדות לא יוכלו לפעול בנושאים מסוימים, תהיה איזושהי סובסידיה. זה גם בשביל הממונה על התקינה, שיוכל לעשות את עבודתו. הוא גם צריך את המעבדות האלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> שאלה כללית לאוצר, אני בטוח שבכל הפניות שהבאתם יש דברים טובים. ראינו גם במשרד הבריאות וגם עכשיו, אבל זה בסדר שמעבירים עכשיו בזמן בחירות גם תקני כוח אדם וגם כספים קואליציוניים? תקני כוח אדם הם רפורמות שהיו, התקבלו וכבר התחילו לעבוד, ואתם צריכים אותם. נניח שעל זה אני יכול לקבל תשובה, ובלי שענית לי אותה, עניתי אותה לעצמי. לגבי הכספים הקואליציוניים, נראה לך נורמלי שעכשיו מעבירים? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> בדקנו את הנושא, ויש חוות דעת משפטית, שאומרת שאין מניעה משפטית להעביר את הכספים הקואליציוניים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ממתי חוות הדעת המשפטית שיש לכם? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אני אומר כתשובה כללית של משרד האוצר, ולא לעניין הנושא הזה. אין מניעה משפטית להעביר את הכספים הקואליציוניים, שההחלטה בעניינם התקבלה בהחלטות ממשלה סדורות או בהקראה בוועדת הכספים, ככל שאלה התקבלו קודם להכרזה על יציאה לבחירות. התקציב הזה ספציפית הוקרא בוועדת הכספים ביום אישור התקציב. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תוכנית מס' 3 – יש פה גם כסף קואליציוני? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> אלה מיליון שקלים של מרצ. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה מול ההסתדרות הציונית? << דובר_המשך >> גל ברנס: << דובר_המשך >> יש פה חלק. האגף לאיגוד שיתופי נמצא פה, והוא יכול להסביר. << אורח >> רותי לירז-שפירא: << אורח >> בוקר טוב, אני היועצת המשפטית של האגף לאיגוד שיתופי. חצי מיליון שקלים מיועדים לתוכנית שבה תהיה התקשרות עם ההסתדרות הציונית העולמית, שמיועדת לטפח עסקים קואופרטיבים – גם להקים חדשים, גם להרחיב קיימים. זה מודל תעסוקתי לצעירים ממגזרים מוחלשים, כדוגמת קואופרטיב הניקיון תנדיף, שנמצא בג'סר א זרקה, והתרחב לאחרונה לירושלים. זה מודל מאוד מיוחד, שבו המנהלים הם גם הלקוחות של העסק. העובדים הם המנהלים. המטרה היא לעשות להם הכשרות, גם בהיבט של מנטורינג עסקי, וגם בהיבט של מנטורינג קואופרטיבי. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> העובדים הם הבעלים. << דובר_המשך >> רותי לירז-שפירא: << דובר_המשך >> זה יכול להיות עובדים כבעלים או לקוחות כבעלים, תלוי אם זה עסק של עצמאים או עסק של שכירים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> איך זה נקבע ממגזרים מוחלשים? << דובר_המשך >> רותי לירז-שפירא: << דובר_המשך >> יש תוכנית מפורטת. הכוונה היא גם לפריפריה גיאוגרפית, גם לפריפריה חברתית, גם לצעירים עד גיל מסוים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בחוות הדעת שמונחת לפנינו, לא מוזכרת כלל פריפריה. לא ראיתי, ואולי טעיתי. << דובר_המשך >> רותי לירז-שפירא: << דובר_המשך >> כשאומרים מגזרים מוחלשים, זה לאו דווקא פריפריה גיאוגרפית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש שם גם ציבור חרדי? << דובר_המשך >> רותי לירז-שפירא: << דובר_המשך >> כתוב שהקואופרטיבים יפעלו באזורים גיאוגרפים או נגב גליל, או מדד סוציו אקונומי 4 ומטה. זה כולל גם אוכלוסייה חרדית. << אורח >> טלי ארפי כהן: << אורח >> זה כולל גם את המגזר החרדי. המטרה היא לעודד השתלבות בתעסוקה. אנחנו יודעים שהשיעור של האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה לא גבוה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתם שולחים את זה לנגב גליל ולא לפריפריה החברתית. << דובר_המשך >> טלי ארפי כהן: << דובר_המשך >> זה יהיה גם שם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה יהיה גם בפריפריה החברתית? << קריאה >> נירה שפק (יש עתיד): << קריאה >> נגב גליל ופריפריה חברתית. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני יודע שזה נמצא בפטור ממכרז, ויש חוות דעת של דינה זילבר, שאומרת שרק אם זה כתוב באמנה של ההסתדרות הציונית, מול ממשלת ישראל. לפי מה שאני יודע, כל הסיפור של עידוד העסקים האלה לא תואם את האמנה. לא ראיתי שיש שם קואופרטיב שרוצה לעודד את הצעירים. כשאת מביאה פטור ממכרז, לא ראיתי לזה שום התייחסות. יותר מזה, זה לא עבר את ועדת המכרזים בהסתדרות הציונית. אתם נותנים כסף למשהו, שההסתדרות הציונית עוד לא אישרה בכלל. << אורח >> רותי לירז-שפירא: << אורח >> ההתקשרות נכללת בגדר מטרה ציבורית, שכלולה באמנה בין ממשלת ישראל להסתדרות הציונית. ההסתדרות הציונית עוסקת בפעילות חברתית, ויש שם סעיף מפורש. אין לי כרגע את האמנה מול עיניי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני אקריא לך: המשנה ליועצת המשפטית קבע כי יש לפרש את המונח מטרות ציבוריות - - - הסוכנות בפרשנות מצומצמת. קביעה זו מחייבת את משרדי הממשלה לבחון בקשות לפטור התקשרות עם הסוכנות מחובת מכרז, ולקבל החלטות בעניין על פי הפרשנות המצומצמת הזאת של היועץ המשפטי לממשלה. אני שואל מי נתן לכם להרחיב את הפרשנות, אם דינה זילבר עצמה קבעה במקום אחר, שרק אם זה כן מוזכר באמנה. זה לא מוזכר באמנה, ולכן אני לא חושב שיש אפשרות להביא את הנושא של הפטור ממכרז של ההסתדרות. << דובר_המשך >> רותי לירז-שפירא: << דובר_המשך >> האמנה בין הממשלה להסתדרות לא יורדת לרזולוציה של צעירים מגילאי 20 עד 40 או אשכולות סוציו אקונומיים 4 ומטה, אבל האמנה מדברת באופן מפורש – סעיף 1ז – על זה שאחד מהתפקידים של ההסתדרות הציונית העולמית הוא לייסד ולהרחיב מפעלי פיתוח בארץ, ולהתעסק בנושאים חברתיים. זאת בדיוק המטרה של התוכנית הזאת, כי היא נועדה לעודד קליטה של צעירים ממגזרים מוחלשים, ולהרחיב את התעסוקה שלהם. זה מופיע במפורש באמנה. אני אוסיף שעברנו את ועדת המכרזים המשרדית במשרד הכלכלה, עם חוות דעת של ייעוץ משפטי, שאומרת שזה נכנס לתוך האמנה, ולכן אפשר לעשות את ההתקשרות הזאת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מדגיש ואומר שזה עוד לא עלה על שולחנה של ועדת המכרזים של ההסתדרות הציונית, והיא לא דנה בכך. אני מאוד מבקש לדעת לאן זה הלך, ולראות עד כמה שילבתם את החברה החרדית בזה. אין לי עניין לעכב דברים טובים, אבל אני מבקש לחבר את כולם בנושא הזה, כי זה מאוד חשוב. כשרוצים עידוד תעסוקה גם לציבור החרדי, שזה יהיה בפריפריה החברתית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה. פנייה מס' 146, 147 – משרד הכלכלה – מי בעד? הצבעה פנייה 146, 147 – משרד הכלכלה – אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני נמנע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה הבאה היא פנייה של משרד הבריאות – 142 – בבקשה. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אני מהאוצר. הבקשה התקציבית נועדה לביצוע שינויים פנימיים בתקציב המשרד בתחומי תפעול המטה במשרד. המשך תפעול בדיעבד של בית ספר השדה באוקראינה, תגבור מערך האבטחה בבית החולים וקידום בריאות בחברה הערבית. עיקרי הפנייה התקציבית בחלוקה לתוכניות מובאים להלן: תוכנית מס' 2402/05 – תקצוב סך הוצאה של 44 אלפי שקלים לשלושה דברים: מטרת השינוי, סך של 14 אלפי שקלים עבור תגבור מערך האבטחה בבתי החולים, בהתאם להחלטת ממשלה מס' 1527; סך של 6,700 אלפי שקלים עבור תפעול בית חולים השדה באוקראינה; סך של 30 אלפי שקלים עבור ביצוע פרויקטים ביחידת המחשוב של משרד הבריאות, בהתאם לביצוע. תוכנית מס' 2407/09 – תקצוב סך הוצאה של 22,200 אלפי שקלים. מתוך זה, תקצוב סך של 22,500 אלפי שקלים בהוצאה עבור קידום בריאות בחברה הערבית, בהתאם לאמור בהחלטת ממשלה מס' 550, שעניינה התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אין סיוע לבתי החולים בנצרת? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> לא בפנייה הנוכחית. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> זאת הפעם ה-1,360 שאנחנו דנים בנושא הזה. דיברו גם עם המשרד, גם עם אגף התקציבים, וכל חברי הכנסת עוסקים בזה. למה אין? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> להיכרותי, היה עיסוק בהחלטת ממשלה בנושא. החלטת הממשלה טרם עברה, ועל כן הכספים עוד לא מועברים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> החלטת הממשלה עוד לא עברה, אז איך אתה רוצה שהכסף יעבור? << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> למה צריך החלטת ממשלה מיוחדת על בתי חולים בנצרת, על העברה של 30-20 מיליון שקל? לא צריך החלטת ממשלה, ואפשר להעביר דרך האוצר כמו שאנחנו מעבירים בכל יום. כמו שהעברנו מהבוקר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מהבוקר הכול מגובה או בחוק או בהחלטת ממשלה. אין כסף שעובר בלי החלטת ממשלה, חבר הכנסת טיבי. אני לא מכיר את זה. << קריאה >> אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): << קריאה >> אני מכיר את העבודה ואפשר. הכול אפשר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הכסף שאנחנו מעבירים עכשיו עבר בהחלטת ממשלה? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> כן. הכסף לחברה הערבית, למעט בית חולים שדה באוקראינה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> בית החולים הוקם על ידי משרד הבריאות, והוא פעל במשך חודש. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כלומר, אפשר להעביר משהו שלא בהחלטת ממשלה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אפשר להעביר לבתי חולים גם בלי החלטה. << קריאה >> אחמד טיבי (התנועה הערבית להתחדשות): << קריאה >> אפשר. ולפני רבע שעה נעשו שתי העברות ללא החלטת ממשלה. << דובר_המשך >> תמר צי'ן: << דובר_המשך >> ההחלטה על הכסף לבית החולים נעשתה לפני היציאה לבחירות. עכשיו זאת רק העברה בדיעבד של הכסף. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גם על ה-25 מיליון לבית החולים בנצרת הוחלט לפני היציאה לבחירות, << דובר_המשך >> תמר צי'ן: << דובר_המשך >> להיכרותי, ההחלטה טרם עברה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא, לא. אין צורך בהחלטת ממשלה בנושא הזה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> הייתה החלטה. זה כסף קואליציוני שלנו. << דובר >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << דובר >> יש החלטת ממשלה, והיא לא יצאה לפועל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מה מספר ההחלטה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע שהייתה הצעת מחליטים, והממשלה עוד לא הצביעה עליה. << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> לא, לא. הממשלה אישרה. << קריאה >> אחמד טיבי (התנועה הערבית להתחדשות): << קריאה >> אנחנו יודעים למה הממשלה עוד לא הצביעה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא הצביעה. הייתה הצעת מחליטים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ג'ידא, מה מספר ההחלטה? << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> אני אביא, אין בעיה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אנחנו רואים שיש העברות שעוברות, גם בלי החלטה. הכסף הזה נחוץ לבתי החולים, והוא הובטח להם לפני הרבה הרבה זמן. זה כסף קואליציוני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הכול בסדר, אנחנו לא נעכב את זה בוועדה. צריכה להיות החלטת ממשלה, שהמשרד הממשלתי יעביר את הכסף ואחר כך אנחנו נאשר מהר. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אנחנו נדאג לסוגיה הזאת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לא בטוח שצריך החלטת ממשלה. ההעברה לבית החולים באוקראינה נעשתה בלי החלטת ממשלה. בואו לא נמרח את העסק. יש כספים שעוברים בלי החלטת ממשלה. הסיפור של בית חולים בנצרת, זה לעשות פוליטיקה על החולים. אין שום דבר אחר. אתה רוצה שנשים את הפיל בחדר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שים את הפיל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תקרא ליאיר לפיד. למה לא מעבירים את הכסף לנצרת? בגלל שג'ידא רצתה את הכסף הזה, הבטיחו לה אותו, הבטיחו לרע"ם ובעבר הבטיחו לטיבי. מכיוון שלא מצאה חן בעיניהם הצבעה של ג'ידא בעניין יו"ש, אמרו לה – אין. אז ימותו החולים, ולא משנה אם זה בנצרת או במקום אחר. אני מטפל בבתי החולים הציבוריים, ויעידו על זה אלכס, וגפני שהיה פה. רבתי בשביל אותם בתי חולים גם כשהייתי בקואליציה – גם בנצרת, גם בנתניה, גם בבני ברק וגם פה בירושלים, בשערי צדק ובהדסה. אני לא רבתי פוליטית בשביל אף אחד, וזה לא מעניין אותי פוליטית. כשהייתי בקואליציה, יעיד אחמד טיבי כמה רבנו ביחד על הנושא הזה, נגד שר האוצר דאז ישראל כץ. << קריאה >> אחמד טיבי (התנועה הערבית להתחדשות): << קריאה >> הבטיחו לנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבטיחו אז ולא קיימו. רוצים לעשות פוליטיקה על חברת כנסת, ומה קורה עכשיו? בגלל הפוליטיקה שלך, חולים ימותו. << קריאה >> אחמד טיבי (התנועה הערבית להתחדשות): << קריאה >> אני מבקש לומר לפרוטוקול, ואני מוותר על הקרדיט. הבטחתם לג'ידא? תעבירו. << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> זה לא עניין של קרדיט, ד"ר טיבי. העניין הוא בתי חולים, שצריכים את התקציבים האלה, והם עדיין מוקפאים במסדרונות הממשלה. זה מה שקורה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> ינון, ד"ר אחמד וג'ידא, צריך להעביר כי יש צורך בבתי החולים. שנית, זה לא עניין שהבטיחו לרע"ם. רע"ם שמה כסף קואליציוני בסיפור הזה, 15 מיליון שקל. זאת לא הבטחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא צריך החלטת ממשלה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> יש עוד 5 מיליון לחוסן נפשי ובריאות נפשית, כסף קואליציוני שהוא גם שלנו וצריך לעבור. אנחנו יודעות שהדבר הזה יקרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני רק אומר לך, מה שלא יעבור היום, כנראה לא יוכל לעבור בבחירות. יהיה צורך בוועדת הסכמות, ויהיה בלגאן שלם. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> יש הסכמות לגבי זה. << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> גם כשיש הסכמות, גם כשיש החלטות ממשלה, החלטות ואישורים, הדברים תקועים, לצערי הרב. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> איך אנחנו עושים שזה יעבור היום? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היום זה לא יעבור, כי אין פנייה תקציבית. איך זה יכול לעבור היום? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אם היום לא יעבור, יעבור בישיבה הבאה. נגמרו הישיבות של ועדת הכספים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברגע שתגיע פנייה תקציבית לוועדת הכספים, היא תאושר על פי הנוהל. היועצת המשפטית תבדוק, במשך יומיים זה יפורסם באתר, ואחר כך נבוא ונצביע. צריך פנייה תקציבית, כאילו נולדתם אתמול. אתם לא מכירים? << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> לא שמעת מה אמרתי. היא אמרה שאם זה לא יעבור היום, זה לא יעבור. שאלתי: נגמרו ישיבות ועדת הכספים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, לא נגמרו. עוד שאלות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתוכנית 2402/05, סך 14 מיליון עבור תגבור מערך האבטחה בבתי החולים, בהתאם להחלטת ממשלה. באיזה בתי חולים מדובר? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> עד עכשיו היה מערך אבטחה בשמונה בתי חולים כלליים. החלטת הממשלה מרחיבה את האבטחה לפריסה של 28 בתי חולים כלליים, והתוכנית נבנתה על ידי הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בסך הכול 12 בתי חולים. << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> עכשיו זה יעלה לסך של 28 בתי חולים, כלומר כל בתי החולים הכלליים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בתי החולים הציבוריים לא נמצאים בפנים? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> נמצאים בפנים. יש 28 בתי חולים כלליים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה זה בתי חולים כלליים? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> בית חולים שהוא אשפוזי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> גם של קופות החולים? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> נכון. גם של קופות החולים, גם בתי החולים הממשלתיים וגם העצמאיים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה בגלל כל הסיפור של האלימות שהייתה בבתי החולים? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> דיברו על כך שיקימו נקודות משטרה בבתי חולים. << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> מתנהל דיון המשך על הגברת האבטחה גם בקהילה וגם בקופות החולים. זאת תוכנית שמתגבשת היום בממשלה בשיתוף עם קופות החולים, ותגיע לאישור בהמשך. << קריאה >> אחמד טיבי (התנועה הערבית להתחדשות): << קריאה >> הסכום של תוכנית משרד הבריאות לחברה הערבית הוא 650 מיליון שקל, וזאת החלטה טובה וחשובה. היום מעבירים רק 22 מיליון שקל, למה? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> 650 מיליון שקל הם לתוכנית בפריסה של חמש שנים. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> זה לא אמור להיות במקום הכסף שהמשרד צריך להעביר. << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> נכון. הוא נוסף, זה כסף חדש. << קריאה >> אחמד טיבי (התנועה הערבית להתחדשות): << קריאה >> אבל מעבירים עכשיו רק 22 מיליון. << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> אנחנו מעבירים עכשיו אל מול השימושים שכבר אושרו – הקמת יחידות בריאות ברשויות מקומיות ערביות, פיתוח שירותי מניעה, בעיקר לסוכרת בחברה הערבית. מעבירים את הכסף אל מול התוכניות הקיימות. בהמשך נגיע לאישור שאר הכסף לשנת התקציב 2022. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בית החולים באוקראינה עובד עדיין? הוא מתוגבר? מה המצב שם? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> הוא סיים את הפעילות שלו בסוף חודש אפריל. בינתיים תיקנו אותי שכן הייתה החלטת ממשלה, שהכריזה על הקמת בית החולים, מס' 1277, שעברה בחודש מרס. בית החולים פעל במהלך חודש אפריל, וכל הצוות הרפואי חזר לארץ ב-30 באפריל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בעקבות החמרת הלחימה באוקראינה, אין חשיבה מחודשת לפתוח שם בית חולים? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> להיכרותי, אין תוכניות כאלה של משרד הבריאות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> בתוכנית 2407/09, אני רואה סך של 22 מיליון עבור קידום בריאות בחברה הערבית. לאן הולכים הכספים? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> למספר שימושים, כמו שציינתי. רוב הכסף הולך לבניית תשתית נתונים והקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות הערביות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לקופות החולים? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> לא, ממש בתוך הרשויות. יהיו נציגים שתפקידם קידום בריאות ובעיקר בעולמות מניעת תחלואה. רואים תחלואה מאוד גבוהה ספציפית של סוכרת והשמנת יתר, ותוכנית מניעה יכולה למנוע אותן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש גם תקציב להסברה? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> כן. יש גם תהליך שיתוף ציבור, וארגוני חברה אזרחית יהיו מעורבים בו. מתוכננת הקמת פורטל שיהיה גם בשפה הערבית וגם בשפה העברית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה 136, 137 – משרד הבריאות, מי בעד? הצבעה פנייה 136, 137 אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. הפנייה הבאה – 142. יעל רון בן משה, שימי לב, אחרי חצי שנה של מלחמה שלי ושלך, הינה זה קורה. << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> פנייה מס' 142 – הפנייה נועדה לתקצב סך של 1,500 אלפי שקלים עבור תמיכה בחדר מיון קדמי בקריית שמונה, בהתאם להסכמים שהוקראו בוועדה במהלך הדיונים, לאישור חוקי התקציב לשנים 2021 ו-2022. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני שמח שזה הגיע. דיברנו על זה פה בוועדה עם יעל ואלכס כמובן. לפני שבועיים העלינו את זה שוב. ההחלטה המקורית צריכה להיות על 2.5 מיליון, לא? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> התפעול השוטף הוא 1.5 מיליון. נפנה לרן דניאלי ממשרד הבריאות. << אורח >> רן דניאלי: << אורח >> אני ממשרד הבריאות, אגף תקציבים. ההחלטה הקודמת הייתה על 4 מיליון שקלים, והתפרסה על השנים 2018 עד 2021. היא דיברה על מוקד לרפואה דחופה בקריית שמונה. כרגע מדברים על תקציב של 1.5 מיליון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יש החלטת ממשלה שמסתיימת באוקטובר? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> באוקטובר 2021. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> זה על זה, אבל אני לא יודעת על כמה שנים זה היה בשנים הקודמות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הייתה החלטה שמסתיימת באוקטובר 2022, ודיברו איתי על כך שצריך להאריך אותה ל-2.5 מיליון. זה ידוע לכם? שלא יהיה חסר שם. כמובן, צריך להעביר 1.5 מיליון, אבל האם אתם מודעים לעוד מיליון שקלים שאמורים להיות? << אורח >> רן דניאלי: << אורח >> מגיעים 1.5 מיליון, וכרגע אנחנו מנסים לסכם את השימושים שניתן לעשות ב-1.5 מיליון בקריית שמונה. זה לא מלוא השימושים בשביל חדר מיון קדמי, ואלה לא מלוא המקורות שצריך בשביל חדר מיון קדמי. מנסים לעשות מה שאפשר ב-1.5 מיליון, ואם צריך הערכה מלאה, לחדר מיון קדמי בקריית שמונה, אנחנו - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה עלות שנתית של חדר מיון קדמי בקריית שמונה, כפי שהיה עד עכשיו? המספר הזה נמצא אצלי בראש לא סתם. לפני כשבועיים הייתי אצל ראש העיר אביחי, וזה המספר שהוא אמר לי – 2.5 מיליון שקלים. ההעברה התקציבית אמורה להיות על 2.5 מיליון שקלים. יכול להיות שאתה מעביר 1.5 מיליון שקלים, בלי הארכה של החלטת הממשלה. יכול להיות שתגיע הארכה, ושם זה יהיה על 2.5 מיליון שקלים. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אנחנו לא מכירים את הפרטים של הנושא הספציפי שאתה מדבר עליו, ונחזור בכתב לוועדה. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> מהנתונים שיש אצלי, משרד הבריאות הקצה מיליון שקל בשנה, בשנים 2018 עד 2021. משרד נגב גליל הקצה עוד 6 מיליון שקלים במשך שלוש שנים, וזה מגיע בסך הכול ל-3.5 מיליון שקלים בשנה. << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> יכול להיות ש-2.5 מיליון שאנחנו מדברים עליהם, חלק מהתקצוב הוא של משרד הבריאות, וחלק מגיע מנגב גליל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> פה זה רק של משרד הבריאות. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> נכון, והוא מגדיל את התמיכה. רציתי להתחיל מזה שאני רוצה להודות, עוד לפני ההצבעה, ליושב-ראש הוועדה שדחף את הנושא הזה. הוא דחף להכניס את זה במסגרת התקציב הקואליציוני. אני רוצה להודות לך על זה, ועל הדחיפה מאז ועל התמיכה. אני רוצה גם להגיד לאנשי משרד הבריאות ומשרד האוצר, שזאת טיפה בים. אזור הגליל המזרחי מוזנח ומורעב בכל הקשור לתשתיות בריאות, גם בקהילה, גם במוקדים האלה וגם בכל מה שקשור לבתי החולים. זה אזור שמשרת מאות אלפי אנשים, שחלקם גרים במקום, חלקם חיילים וחיילות, חלקם מטיילים ותיירים שמגיעים לאזור. המרחקים מאוד גדולים, וחלילה לחוות אירוע לב באחד האזורים האלה, ולהיות מפונים לבית החולים זיו בצפת, עם אמבולנס שקיים או לא קיים, ותפוס או לא תפוס. זה ממש סכנת חיים, עניין של חיים ומוות. אני שמחה שנאשר עכשיו את ההעברה התקציבית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> צריך למסד את זה. פעם אחת למסד את זה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << דובר >> אני מסכימה, ואני מקווה שבממשלה הבאה נצליח לדחוף את זה בכל הכוח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> שלא יהיה תלוי בהסכמים קואליציוניים. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> ככה זה צריך להיות בכל בתי החולים. << קריאה >> אחמד טיבי (התנועה הערבית להתחדשות): << קריאה >> יש העברה של 2.5 מיליון שקלים לג'וינט, פטור ממכרז. מה ההעברה הזאת? זה של משרד הבריאות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה בפנייה הקודמת. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> תוכנית הבריאות בחברה הערבית לפי החלטת ממשלה 550, מרוכזת ביחד עם ג'וינט אלתא. מי שמרכז את הצוות זה אנשים מהג'וינט, ולכן זה התקציב שמועבר אליהם לניהול משותף. << קריאה >> אחמד טיבי (התנועה הערבית להתחדשות): << קריאה >> זה משכורות או ניהול? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> ניהול. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה מס' 142, מי בעד? הצבעה פנייה 142 אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן): << קריאה >> תודה לכולם. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> יעל, כל הכבוד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה 149, 150 – רשויות פיתוח. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> בוקר טוב, אני מאגף תקציבים. הפנייה התקציבית נועדה לתקצב 30,054 אלפי שקלים בהוצאה, ו-21 תקני כוח אדם לרשות שוק ההון לביטוח וחיסכון, תוכנית מס' 5436/01. התקצוב נועד לתגבור פעילות הרשות בשלושה מישורים: הראשון, תקצוב של 19.5 מיליון שקלים בהוצאה עבור סיום העברת הפעילות של המחשוב מידי משרד האוצר לידי רשות שוק ההון לביטוח וחיסכון; השנייה, תקצוב של 9,600 אלפי שקלים בהוצאה להרחבת פעילות הרשות בתחום החינוך הפיננסי, פיתוח מערך ההדרכה וגם גידול בפעילות השוטפת של הרשות, ו-21 תקני כוח אדם, כולל 954 אלפי שקלים בהוצאה עבור הרחבת חטיבת נותני שירותים פיננסיים, והרחבת חטיבת ביקורת ומודיעין. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מאיפה נלקחים 21 תקני כוח אדם? מהרזרבה? אין סוף לרזרבות של תקני כוח אדם? << דובר_המשך >> עפרי אשל: << דובר_המשך >> התקינה של כוח האדם הגיעה מהרזרבה, ואני אומר שזאת תקינה שיועדה לרשות כבר בבניית התקציב. עכשיו היא מתוקננת בפועל בהתאם לעמידה של הרשות בגיוס עובדים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה זוכר, אדוני היושב-ראש, שהיה פה פעם ויכוח על חצי תקן במשרד החינוך? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> עד היום לא נפתרה הבעיה, ואנחנו רואים שכל הזמן מביאים עוד תקנים מהרזרבות. אם יש כל כך הרבה תקנים ברזרבות, וביקשנו חצי תקן לאגף מוסדות תורניים במשרד החינוך, אבל נענינו בשלילה. אני רואה שכל הזמן זורמים עוד ועוד תקנים, כלומר לשכת התעסוקה יכולה לעבור לרזרבה. כמה עמוק הבור הזה, שנקרא רזרבה? כמה תקני כוח אדם עדיין נמצאים שם? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> אני לא מכירה את המקרה הספציפי של חצי תקן במשרד החינוך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> את יכולה לפתור לי את הבעיה? << דובר_המשך >> עפרי אשל: << דובר_המשך >> אני אוכל לברר בהמשך. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זאת הבעיה, שאתם הולכים לברר ולא חוזרים. << דובר_המשך >> עפרי אשל: << דובר_המשך >> אני יודעת לגבי 21 תקנים לרשות שוק ההון לביטוח וחיסכון. אלה תקנים שהוקצו לתגבור פעילות הרשות מראש. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> והעלות שלהם 34 מיליון? << דובר_המשך >> עפרי אשל: << דובר_המשך >> לא. עלות התקנים היא 900,054 שקלים. 30 מיליון הם לפעולות נוספות לתגבור הרשות, כפי שפירטתי: מערך המחשוב, חינוך פיננסי ועוד פעולות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה זה חינוך פיננסי? << דובר_המשך >> עפרי אשל: << דובר_המשך >> אני אעביר את רשות הדיבור לתקציבן של רשות שוק ההון. << אורח >> שמעון גנסבורגר: << אורח >> הרשות, יש בה מרכיבים מאוד משמעותיים של חינוך פיננסי, של אוריינות פיננסית, שנוגעים לציבור. ראה ערך דוגמה שהייתה בקיץ לפני שנה, ועלתה לכותרות – כל הנושא של הגבייה על ידי כל מיני אנשים בשוק, של כספי הפיצויים, ומשיכה של סכומים מאוד משמעותיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה היא מה אתם עושים. << דובר_המשך >> שמעון גנסבורגר: << דובר_המשך >> עובדים היום על אתר, שיחליף את הפורטל הפיננסי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מה עשיתם עד היום? איך חינכתם? << דובר_המשך >> שמעון גנסבורגר: << דובר_המשך >> בשנים האחרונות לא היה תקציב בתחום הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עכשיו יש לכם 10 מיליון שקל, וכולם בשביל האתר? מה התוכנית? יש פה תקצוב של 9.6 מיליון שקלים להוצאה, לצורך התאמת תקציב לביצוע עבור תקציב לתפעול, בעקבות גידול בפעילות שוטפת של הרשות, פיתוח מערך הדרכה של הרשות, וגם תגבור של פעילות הרשות בתחום החינוך הפיננסי. זאת אומרת, יש לכם תוכנית. מה התוכנית? << דובר_המשך >> שמעון גנסבורגר: << דובר_המשך >> המיקוד כרגע הוא בפורטל הפיננסי הלאומי. יש צוות שעבד על זה, וכרגע זה נמצא בשלבי אפיון של עיצוב וחוויית המשתמש בפרסונות שרלוונטיים לחינוך פיננסי, כמו אנשים אחרי צבא, משפחה צעירה, לפני פרישה וכל מיני נושאים כאלה. יש העמקה של האפיון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה כסף? << דובר_המשך >> שמעון גנסבורגר: << דובר_המשך >> 2.6 מיליון. 5 מיליון זה לתקורות – תשלומים שאנחנו משלמים בפועל, ויותר גדולים מהתקציב שיש שם בבסיס. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> 2.5 ו-5 מיליון זה רק לתקורות? זה נתון שכדאי לשמוע. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> אני ארחיב. בתוך 9,600 אלפי שקלים, כמו ששמעון אמר, יש 2,600 מיליון שקלים שהולכים לפיתוח מערך החינוך הפיננסי; עוד 2 מיליון שקלים מוקצים למערך הרווחה וההדרכה של הרשות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תסבירי מה זה המערכים האלה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> המשך לשאלה. אני אדם מהשורה, או משקיע. איך זה נוגע אליי? או שזה רק לעובדים? << דובר_המשך >> שמעון גנסבורגר: << דובר_המשך >> זה תחום שלא היה בשנים האחרונות בפעילות, לא היה כמעט בתקצוב, וכרגע מקימים אותו מחדש. יש כל מיני מגעים עם ראש אכ"א, לכך שכל רב"ט בצה"ל יעבור הדרכה מסוימת, לומדה, ומפתחים את התוכן של זה בשיתוף עם צה"ל. כל רב"ט, כחלק מהתפקיד, יצטרך לעבור את הלומדה, וכל מיני אוריינות פיננסית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יכול להסביר לי על רב"טים במשך חצי שעה, ואני עדיין לא מבין איך אתם רוצים 2.5 מיליון, בלי שיש לכם תוכנית. אם יש לכם תוכנית, תביאו אותה, תציגו אותה. אם אין לכם תוכנית, בשביל מה אתם רוצים את הכסף? הבנו ש-2.5 מיליון הולכים לפיתוח האתר. עוד 2 מיליון לרווחה. מה זה מערך רווחה ברשות שוק ההון? << אורח >> שמעון גנסבורגר: << אורח >> יש קורסים פנימיים, בעיקר הכשרות של בעלי תפקידים בתוך הרשות והעמקה בנושאים המקצועיים שלה. אם אתה רוצה, אני יכול לדבר שעות על הנושא. עד לפני כחצי שנה, לא הייתה הדרכה בתוך הרשות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הדרכה של מה? על מה? << דובר_המשך >> שמעון גנסבורגר: << דובר_המשך >> הדרכה של העובדים, הכשרה שלהם למילוי תפקידם בעיקר. קורסים למנהלים, קורסים בכל נושא מקצועי. יש לנו קרוב ל-60 רכזי תחומים, מנהלי מחלקות, וכל אחד זה פרופסיה בפני עצמה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לאן אתם שולחים אותם? אם יש לי חברה, הקורסים הם עבור העובדים שלי? עבור החיילים? << דובר_המשך >> שמעון גנסבורגר: << דובר_המשך >> עבור העובדים שלנו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הקורסים שלכם עבור העובדים שלכם. << דובר_המשך >> שמעון גנסבורגר: << דובר_המשך >> אלה הכשרות פנימיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה היה במערך הרווחה. יש מערך חינוך, שזה לרב"טים בצה"ל. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הרווחה זה לעובדים? << דובר_המשך >> שמעון גנסבורגר: << דובר_המשך >> כן. הנציבות קובעת סל בסיסי לכל עובד מדינה, ועד היום הוא בוצע בצורה חלקית על ידי משרד האוצר. כרגע יש תקן אחד שעושה גם רווחה וגם הדרכה, ויש לה תוכנית עבודה מאוד מפורטת בנושא של הדרכה ורווחה. זה תקצוב שלו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. למה מיועדים עוד 5 מיליון שקל? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> היתר הוא לתקציב התפעול של הרשות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זאת הפנייה היחידה בתפעול? << דובר_המשך >> עפרי אשל: << דובר_המשך >> רשות שוק ההון לביטוח וחיסכון פועלת תחת תוכנית אחת, 5436/01. מתוך 9 מיליון שפירטנו, 5 מיליון הנותרים הם לתפעול השוטף, עם תגבור הפעילות של הרשות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> התפעול השוטף לא קשור לסעיף הראשון? << דובר_המשך >> עפרי אשל: << דובר_המשך >> הסעיף הראשון מדבר על העברת פעילות המחשוב מידי משרד האוצר להפעלה עצמאית של רשות שוק ההון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> זה לא קשור לתפעול השוטף? << דובר_המשך >> עפרי אשל: << דובר_המשך >> זה מתוקצב באופן מובחן כמחשוב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו נצביע על זה, אבל אני אבקש על זה רוויזיה. אני רוצה להבין מה זה חינוך פיננסי, וזה אירוע מאוד גדול וחשוב. << דובר_המשך >> עפרי אשל: << דובר_המשך >> קיימת תוכנית לחינוך פיננסי של הרשות, ואנחנו נעביר אותה לוועדה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר. מי בעד פניות 149, 150? הצבעה פנייה 149, 150 – רשויות פיתוח – אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. אני מטיל עליה רוויזיה. פנייה 165, 166 – רשויות פיתוח. למה זה לא בפנייה אחת? << דובר >> עידן ברנס: << דובר >> כי אלה נושאים שונים. סעיף רשויות פיקוח מכיל המון רשויות. עד עכשיו דיברו על רשות שוק ההון, ותכף נדבר על רשות התחרות. יש גם את מינהל התכנון, הרשות להגנת הצרכן וכולי. זה סעיף שמכיל המון רשויות, גם רפרנטים שונים, והפניות גם לא נעשו באותו זמן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ביורוקרטיה. << דובר_המשך >> עידן ברנס: << דובר_המשך >> אנחנו משתדלים מאוד לאחד את הפניות, ככל שאנחנו מצליחים. הפנייה נועדה להגדלת תקציב התחרות בסך 3 תקני שיא כוח אדם, הנדרשים בשל עומס בהיקף המיזוגים איתם נדרשת להתמודד הרשות. הנושא הוא רק תקצוב תקינה, והשכר נמצא כבר בתוך התוכנית. נמצאת פה גם נציגה מרשות התחרות, אם יש שאלות על היקף הפעילות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה שם לב, באמת מפריע לי העניין של כל תקני כוח האדם. אלה כמויות של תקני כוח אדם. ביקשתי חצי תקן של כוח אדם, שהיה ולקחו. התחננו שיחזירו אותו, ולא החזירו אותו. חצי תקן במוסדות תורניים במשרד החינוך. במוסדות תורניים בעצם נמצא כל תקציב הישיבות. היו שם תקני כוח אדם, וזה תקציב גדול. הורידו חצי תקן ולא רצו להחזיר. אגב, התפקידים האלה היו מאוישים באיזשהו מקום? << דובר_המשך >> עידן ברנס: << דובר_המשך >> לא. הם נלקחו בחשבון בבניית התקציב, כמו שאמרו על רשות שוק ההון. בבניית התקציב לא הייתה ממונה על התחרות, ונעשתה איזושהי הערכה. לאחר שהגיע הממונה על התחרות, נעשה שיח יותר מוסדר, ובהתאם הוקצה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כתוב פה ששלושה תקני שיא כוח אדם נדרשים בשל עומס חריג בהיקף המיזוגים. איזה עומס? תספר לנו מה קרה. << דובר_המשך >> עידן ברנס: << דובר_המשך >> נמצאת פה מיטל מרשות התחרות, והיא תסביר. << אורח >> מיטל פוירשטיין-עמר: << אורח >> אני סמנכ"לית הרשות. קודם כול, אני חייבת להגיד שביקשנו הרבה יותר תקנים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה את רוצה? תגידי. << דובר_המשך >> מיטל פוירשטיין-עמר: << דובר_המשך >> אני רוצה 21. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לאן אתם רוצים את התקנים? << דובר_המשך >> מיטל פוירשטיין-עמר: << דובר_המשך >> למחלקת שווקים, משפטית וחקירות. יש שלושה, וזה לא כל כך הרבה לחלק. מחלקת שווקים בודקת את המיזוגים. הממוצע של בקשות המיזוגים שהוגשו לרשות עד שנת 2021 עמד על 180. בשנת 2021 קיבלנו 269 בקשות למיזוג, והנתונים במחצית 2022 מראים שנהיה במספר הזה, ואולי אף יותר. מלבד זאת, יש גם עלייה בכמות המיזוגים המורכבים שהרשות בודקת. זה מצריך הרבה יותר משאבים של כוח אדם מבחינת הניתוח התחרותי של השוק. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> למה זה קורה? << דובר_המשך >> מיטל פוירשטיין-עמר: << דובר_המשך >> יש ממונה חדשה, יש שינוי מדיניות בבדיקת המיזוגים. יש הרבה יותר מיזוגים שמוגדרים ככאלה שצריך לבדוק אותם בצורה יותר מורכבת. זה מטיל עומס גדול גם על מחלקת שווקים, כמובן, שנדרשת לבדוק, גם על המחלקה המשפטית, שם החטיבה של האכיפה המינהלית מלווה בדיקה של מיזוגים מורכבים ועוזרת בניסוח הנימוקים. תמיד יש עררים על ההחלטות במיזוגים, והם בעצם מלווים גם את כל הליך הערר. בשנת 2021 נבדקו 23 מיזוגים מורכבים, מתוך 269 שציינתי; בסוף חודש מאי השנה כבר היו לנו 30 מיזוגים לעומת 23 בכל שנת 2021. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> ממה זה נובע? << דובר_המשך >> מיטל פוירשטיין-עמר: << דובר_המשך >> משינוי מדיניות. יש ממונה חדשה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> ב-2021 היו 269 בקשות למיזוג, ואישרתם רק 23? << דובר_המשך >> מיטל פוירשטיין-עמר: << דובר_המשך >> לא, ממש לא. כל הבקשות נבדקו. 23 מתוכן הוגדרו כמיזוגים מורכבים, שהצריכו בדיקה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> זה לא אומר על אחוז האישור. << דובר_המשך >> מיטל פוירשטיין-עמר: << דובר_המשך >> לא, לא. אין שום קשר. יש לנו קבועי זמן בחוק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עוד שאלות, חברים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למה יש עכשיו יותר מיזוגים? << דובר_המשך >> מיטל פוירשטיין-עמר: << דובר_המשך >> יש שינוי במדיניות של הממונה על התחרות. יש ממונה חדשה מינואר. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> היא יותר בעד מיזוגים? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא. היא יותר בעד בדיקות. כתוצאה מזה, צריך יותר כוח אדם. << דובר_המשך >> מיטל פוירשטיין-עמר: << דובר_המשך >> יותר כוח אדם, בוודאי. אגב, גם בעניין של האכיפה הפלילית. הרי בסוף אכיפה יוצרת הרתעה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> כמה עובדים יש בסך הכול? << דובר_המשך >> מיטל פוירשטיין-עמר: << דובר_המשך >> שיא כוח אדם בתקן 125.5. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה 165, 166, מי בעד? הצבעה פנייה 165, 166 אושרה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני נמנע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. פנייה אחרונה להיום, פנייה 164, בבקשה. << דובר >> ספיר איפרגן: << דובר >> שלום, אני מאגף תקציבים. הפנייה נועדה לתקצוב של 100,000 אלפי שקלים בהוצאה, עבור מקדמה על חשבון ההסכם ההבראה של חברת דואר ישראל, בתמורה לנכסים שישועבדו למדינה עד לחתימת ההסכם. אני אתן קצת יותר פרטים. חברת דואר ישראל נקלעה לקשיים כלכליים מאוד משמעותיים, שהעמידו את המשך קיומה בסכנה, לא פחות. מכוח זה ומכוח ההבנה של כולנו, ששירותי חברת הדואר הם שירותים חיוניים לציבור הישראלי, וצריך להבטיח את המשך קיומה של החברה, שהייתה ממש בסכנת חדלות פירעון, עד כדי היעדר יכולת לשלם משכורות לעובדים, התחיל לפני כמה חודשים תהליך עם החברה. משרד האוצר עם משרד התקשורת, יחד עם חברת דואר ישראל הגיעו להסכמות על הסכם הבראה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אין הפרטה של חברת הדואר? << דובר_המשך >> ספיר איפרגן: << דובר_המשך >> כן, כן. למעשה, כחלק מההסכמות שהושגו, בין היתר עם העובדים ועם החברה, הוחלט על קידום הפרטה מלאה של חברת הדואר. יש גם החלטה של ועדת שרים לענייני הפרטה בנושא הזה. אלה צירים שמתקדמים במקביל, כלומר מתקדמת הפרטה, אבל זה לא חוסך את הצורך בתוכנית הבראה לחברת הדואר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 100 מיליון שקל? << דובר_המשך >> ספיר איפרגן: << דובר_המשך >> 100 מיליון שקל הם רק המקדמה, ואני אסביר. הסכם ההבראה כולו, כולל הסכם הפרישה עם העובדים, יגיע לסכום של כ-1.6 מיליארד שקלים. כל זה, כמובן, כפוף לאישור ועדת הכספים. אנחנו נגיע לוועדת הכספים עם תוכנית ההבראה המלאה בעוד תקופה לא ארוכה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מתי זה יקרה? << דובר_המשך >> ספיר איפרגן: << דובר_המשך >> בערך בעוד חודשיים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני לא מבין. אתם באים ומבקשים מקדמה, בלי שהצגתם את התוכנית לוועדה, בלי שהסברתם לנו מה קורה שם? אתם מבקשים מקדמה ככה, למה שניתן לכם? תבואו, תציגו תוכנית, נראה אותה ואז נוכל לאשר. אי-אפשר לאשר ככה 100 מיליון שקל. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> זה לא לאשר 100 מיליון. למעשה, זה לאשר 1.5 מיליארד. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בדיוק. << דובר_המשך >> ספיר איפרגן: << דובר_המשך >> צריכים לקרות שני דברים כדי שהסכם ההבראה ייסגר באופן פורמלי, והמדינה באמת תוכל להעביר את התקציבים. ראשית, צריך להיסגר הסכם קיבוצי חדש עם העובדים. להערכתנו, זה ייקח עד אוגוסט. צריך להיסגר הסכם מימון מפורט בהובלת החשכ"ל, ושני הדברים הללו טרם קרו. בגלל שהם לא קרו, במצב דברים תקין בכלל לא הייתי מגיעה לכאן עכשיו. המתווה היה נסגר, והיינו מגיעים לוועדת הכספים לא רק לאישור הפנייה התקציבית, אלא לאישור המתווה כולו כי ועדת הכספים צריכה לאשר תוכנית השקעה מהסוג הזה של הממשלה. החברה פנתה אלינו באמירה ברורה, שהיא לא יכולה להמתין חודשיים עד שייסגרו כלל הפרטים. ההסכם לא סגור, ולכן אין כל כך מה להציג, כי זה פשוט לא נסגר. החברה אמרה לנו באופן ברור, שאין לה יכולות לשלם משכורות החודש. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> זה על המשכורות החודש? << דובר_המשך >> ספיר איפרגן: << דובר_המשך >> זה נועד לאפשר לחברה להתגבר על הפערים התזרימיים למשך חודשיים – יוני ואוגוסט. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> כמה עובדים יש בחברה? << דובר_המשך >> ספיר איפרגן: << דובר_המשך >> כ-5,400 עובדים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בקופת החברה אין היום כסף לתשלום משכורות לחודשיים הקרובים? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> 100 מיליון הולכים למשכורות לעובדים? << דובר_המשך >> ספיר איפרגן: << דובר_המשך >> 100 מיליון הם עבור כל הצרכים התזרימיים של החברה, ובעיקר משכורות. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> החברה לא מכניסה כסף בתקופה הזאת? << דובר_המשך >> ספיר איפרגן: << דובר_המשך >> היא מפסידה. היא מוציאה יותר כסף ממה שהיא מכניסה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> היא חברה כושלת, ואת זה כולנו יודעים. בגלל זה היא עוברת הבראה וכולי. אני אגיד לך את האמת, קשה לי מאוד לאשר את הפנייה הזאת, כי אני לא מבין מה אני מאשר. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> משכורות לעובדים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למעשה, זה לא קשור בכלל לתוכנית ההבראה. זה לפעילות שוטפת של החברה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> זה קשור למחלה השוטפת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> לדואר ישראל יש הרבה נכסים. הם לא מממשים את הנכסים שלהם? ראיתי שהם משעבדים אותם. אם אתם חותמים על הבראה, תתחילו למכור. אם אתם מוכרים את הנכסים, יכול להיות שלא תצטרכו 1.6 מיליארד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לשחרר חלק מחברי ההנהלה? << דובר_המשך >> ספיר איפרגן: << דובר_המשך >> אני מדגישה ואומרת שהמצב הזה הוא מצב חריג, גם מבחינתנו. לא היינו רוצים להעביר אף לא שקל אחד לחברה עד שההסכמים ייסגרו. אנחנו מבינים שיש פה מצב של אין בררה, שהחברה באמת אין לה יכולת לשלם משכורות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני מבין שזאת לא מקדמה על ביצוע תוכנית ההבראה. זה כסף לפעילות שוטפת של החברה. << דובר_המשך >> ספיר איפרגן: << דובר_המשך >> המקדמה הזאת היא למול שעבוד נכסים. למה שעבוד ולא הנכס עצמו? בגלל מגבלות משפטיות, ואני לא אלאה את חברי הוועדה. ברור מבחינתנו וגם מוסכם עם החברה, שכחלק מהסכם ההבראה הכולל, נכסים שנמצאים היום בבעלות חברת דואר ישראל יועברו לידי המדינה. הם ישמשו את המדינה למתן צרכים לציבור ולשימוש המדינה עצמה. ככל שהסכם ההבראה לא ייחתם, אותם 100 מיליון שקלים שבעניינם אנחנו דנים, יחזרו למדינה. זאת המשמעות של המילה מקדמה. אני רוצה להדגיש שוב, בהמשך להערה של חבר הכנסת רז, זה לא שמאשרים עכשיו את כל ה-1.6 מיליארד. ככל שתיסגר תוכנית בהיקף הזה, ומסיבה כלשהי לא תאושר, גם ה-100 מיליון השקלים האלה יחזרו לקופת המדינה. << קריאה >> מוסי רז (מרצ): << קריאה >> איך הם יחזרו לקופת המדינה? << קריאה >> ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): << קריאה >> אם משלמים את זה למשכורות, איך מחזירים? << דובר_המשך >> ספיר איפרגן: << דובר_המשך >> זה למול שעבוד נכסים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ספיר, אנחנו נצביע ואם ההעברה תאושר אני אטיל עליה רוויזיה. אני רוצה להבין מה השימושים של הכסף. תעבירו לכל חברי הוועדה במייל, נבין, ואם נראה שזה מוצדק, נסיר את הרוויזיה. << דובר_המשך >> ספיר איפרגן: << דובר_המשך >> אין בעיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פנייה 164, מי בעד? הצבעה פנייה 164 אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. אני מודיע על רוויזיה. אנחנו עוברים לפניית עודפים נוספת, שמספרה 67004 – משרד הבריאות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2021 לשימוש בשנת התקציב 2022, בסך של 265,192 אלפי שקלים במזומן. מתוכם, סך של 235,192 אלפי שקלים מיועדים להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, וסך של 30 מיליון שקלים עודפי תקציב משרד הבריאות. זאת, כפי שמפורט להלן בתוכנית 6725/03. הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית: פרויקטי בינוי במערכת הבריאות, עליהם התחייב משרד הבריאות בשנת 2021, אך מלוא הביצוע צפוי להתרחש רק בשנת 2022; התקשרות בגין פרויקטי מחשוב שוטפים בבתי חולים; התחייבות לתחזוקה שוטפת של מבני משרד הבריאות לרבעון האחרון של שנת 2021; פרויקטי בינוי לטובת התמודדות עם נגיף הקורונה, עליהם התחייב משרד הבריאות בשנת 2021, שבדיקות ההוצאות שלהם עדיין מתבצעת, והתשלומים בגינם טרם שולמו. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> עבור איזה בתי חולים בינוי ופיתוח? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> כל פרויקטי הבינוי שיצאו לדרך בשנת 2021, ויש מגוון כאלה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> נוכל לקבל את הרשימה? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> כן. משרד הבריאות יוכל להעביר את רשימת הבינוי. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> גם את הבינוי וגם את ההצטיידות. יש פה הצטיידות במחשוב. << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> מערך המחשוב הוא של מחשוב בתי החולים הממשלתיים. ההוצאות ברבעון האחרון של 2021 לא שולמו עדיין, ולכן מועברים בעודפים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> פרויקטים שבוצעו בשנת 2021, ההתחייבות להם עוד לא שולמה. אלה לא דברים חדשים. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תסבירי לי את 4 – פרויקטי בינוי לטובת התמודדות עם נגיף הקורונה, עליהם התחייב משרד הבריאות בשנת 2021. איזה בינוי? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> בינוי מחלקות קורונה, השיפוצים שנעשו בתוך בתי החולים להתאמת המחלקות לקורונה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אני מכירה בתי חולים שעשו את הבינוי, ולא קיבלו את התקציב. << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> אלה פרויקטים שכבר אושרו ובוצעו ב-2021. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מדובר בכל בתי החולים, גם הציבוריים? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> כן. זאת הייתה תמיכה בקורונה לא רק לבתי החולים הממשלתיים. הייחוד לבתי החולים הממשלתיים הוא של מערך המחשוב, כי את זה המשרד מפעיל. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אפשר לראות את הרשימה? << דובר_המשך >> תמר צ'ין: << דובר_המשך >> אנחנו נוכל לבקש ממשרד הבריאות את הפרויקטים שהיו בבתי חולים לקורונה, ונעביר. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> אחרי שנאשר? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם עומדים בהתחייבויות, במיוחד משרד הבריאות. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – רשימת האיחוד הערבי): << קריאה >> בבית החולים האנגלי בנצרת יש בעיה שלמה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם הם מבטיחים למסור מידע לוועדה, זה קורה. חברים, פנייה מס' 67004 – עודפים של משרד הבריאות, מי בעד? הצבעה פניית עודפים של משרד הבריאות, מס' 67004, אושרה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הפנייה אושרה. סיימנו עם הפניות להיום. אנחנו יוצאים להפסקה ונחזור בשעה 12:00 לדיון הבא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:30. << סיום >>