פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 34 ועדת הכספים 15/08/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 321 מישיבת ועדת הכספים יום שני, י"ח באב התשפ"ב (15 באוגוסט 2022), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> דיון בחינת היערכות הממשלה למתן פיצוי לנזק ישיר או עקיף בעקבות מבצע עלות השחר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלכס קושניר – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק מוסי רז נירה שפק חברי הכנסת: אלון טל מופיד מרעי שלמה קרעי מוזמנים: נתנאל אשרי – רכז מינהל ומיסוי, אגף תקציבים, משרד האוצר מירי סביון – משנה למנהל רשות המיסים, רשות המיסים אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים אלישיב ממן – יועץ לסמנכ"לית תכנון וכלכלה, רשות המיסים מיטל כהן – מרכז נזקי איבה, רשות המיסים אושרה דנוך – רשות המיסים לבקה חלבי חסון – עו"ד, ממונה אזורית על יחסי עבודה, משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה תמר מירסקי – מנהלת תחום בכירה חקיקה ורגולציה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל, משרד הכלכלה והתעשייה גל גלבוע – ראש היחידה לתכנון תורה ותרגילים, משרד הביטחון אירנה ויינשטיין אטינגר – המשנה למנכ"לית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר צביקה כהן – סמנכ"ל השקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל הגר יהב – מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי אמיר גוטמן – מנכ"ל פורום העצמאים, ההסתדרות החדשה ורד ויוי ויץ – מנהלת תחום חקיקה, ההסתדרות החדשה יעל דניאלי – מנכ"ל, התאחדות המלונות בישראל יוני דמרי – מנהל אגף משק חקלאי, תנועת המושבים אורן ברנע – מזכיר בארגון מגדלי הירקות ירון גרימברג – חבר, ארגון מגדלי הירקות ייעוץ משפטי: שלומית ארליך תמר בנתורה מנהל הוועדה: טמיר כהן ליאת קרפטי – מ"מ מנהל הוועדה רישום פרלמנטרי: טלי רם << נושא >> דיון בחינת היערכות הממשלה למתן פיצוי לנזק ישיר או עקיף בעקבות מבצע עלות השחר << נושא >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו ממשיכים בדיוני הוועדה. הנושא השני על סדר-היום הוא המשך דיון שקיימנו ביום חמישי: בחינת היערכות הממשלה למתן פיצויים לנזק ישיר או עקיף בעקבות מבצע עלות השחר. חשוב לי למסגר את הדיון ומה שנקרא לתאם ציפיות. רשות המיסים פרסמה ביום חמישי את התקנות לפיצויים למבצע האחרון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> להערות הציבור. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> להערות הציבור. הערות הציבור הסתיימו. אני מאוד מקווה שנוכל לקבל את התקנות האלה היום לוועדה ואז יש תהליך שלם שאנחנו צריכים לעבור, שזה לבקש מוועדת ההסכמות של הכנסת – כי אנחנו נמצאים בתקופת בחירות – לקיים את הדיון הזה על התקנות עצמן. אחרי שנקבל את האישור של ועדת ההסכמות – אני מקווה שלא יהיו לנו עיכובים – נצטרך לבקש אישור מיושב-ראש הכנסת לקצר זמנים בהתרעה על קיום דיון בוועדת הכספים, גם בגלל שאנחנו נמצאים במהלך תקופת בחירות. כל זאת בהתאם להחלטת ועדת הכנסת שהתקבלה ברגע שהכנסת התפזרה. במידה ושני הדברים האלה קורים, מחר נוכל לקיים דיון לגופן של התקנות עם אותן הערות שבשבוע שעבר ביום חמישי העלינו אל מול רשות המיסים. לכן, הדיון שנקיים היום בעצם יתמקד במה שלא השלמנו בפעם הקודמת שזה אותם נתונים היסטוריים של המבצעים הקודמים – צוק איתן, שומר החומות וחגורה שחורה – שרשות המיסים התבקשה להציג. אני מקווה שאתם מוכנים עם המצגת. רשות המיסים, בבקשה. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> עד שתעלה המצגת אני אגיד כמה מילים. אנחנו התבקשנו להציג נתונים, נציג פה שני דברים. אחד, נציג סדרה של נתונים ממבצע שומר חומות וגם ממבצע צוק איתן, גם לגבי הנזק הישיר וגם לגבי הנזק העקיף כדי שבאמת חברי הוועדה יוכלו להתרשם גם מכמות המקרים שמטופלים, גם מאחוז הטיפול ושיעור הטיפול, אני מניחה שאמיר ייתן הסברים נוספים על המורכבות ככל שיעלו שאלות. אחרי הצגת הנתונים אנחנו גם נשמח להציג בפניכם את הדרך שבה צריך להגיש תביעה כדי שתתרשמו מהתהליך עצמו כי אנחנו עושים מבחינתנו את המיטב כדי שבאמת מי שזכאי לפיצויים יוכל לממש את הזכויות שלו בצורה הכי מהירה. מכאן לאמיר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בוקר טוב. אני אנסה להציג את כל הנתונים שהיו לנו מצוק איתן ומשומר חומות, אלה המבצעים האחרונים שהיו. היה באמצע גם את חגורה שחורה ותקנות של 2019 אבל אלה היו אירועים יותר קטנים. (שקף: נתוני ביצוע נזק עקיף/ישיר – קרן פיצויים). בגדול, בצוק איתן הייתה הצגה שיש תיקים פתוחים, אז אין לנו תיקים פתוחים. טיפלנו סך הכול בכ-25,000 תיקים בצוק איתן במספר מסלולים, זה היה האירוע הכי גדול באזור הדרום. במסלול המחזורים היו 16,000 תיקים, חקלאות אדום, מחזורים מותאם. יש לנו מספר מסלולים כי זה היה אירוע יותר גדול ממה שקיים היום. שולם כמיליארד וחצי שקלים. אני חייב להגיד שזה אחד המבצעים הראשונים שהתקנות אושרו בוועדת כספים תוך כדי המבצע בגלל אורך המבצע. ב-3 באוגוסט כבר אישרנו את התקנות האלה ובעצם כבר במהלך המבצע עסקים הצליחו לקבל פיצויים, אם זה מקדמות על חשבון התביעות, כדי שתזרים המזומנים שלהם לא ייפגע. המבצע היה במשך כמעט חודשיים. יש היום 124 תביעות שמתנהלות בבתי משפט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> של צוק איתן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> של צוק איתן, כשסד הזמנים לא תלוי בנו, הוא תלוי בבית משפט, אנחנו צד לעניין. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> 124 מתוך 25,000 תיקים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן, זה מה שנמצא היום בבית משפט. מתקיימים דיונים בתקופה האחרונה, היו קצת עיכובים של ועדות הערר, זה לא משהו שאנחנו שולטים בו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה יכול לאפיין את הסיבות למה זה הגיע לבית המשפט? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> התיקים שלנו זה כמו שומה של מס הכנסה. כמו שבמס הכנסה מישהו מגיש שומה שנתית ובמס הכנסה מוציאים לו שומה עם צווים ולא מסכימים עם השומה שהוא הגיש וזה מגיע לבית משפט, אותו דבר במקרה הזה. תיקים שהם במסלול אדום זה לדוגמה שומה אמיתית פר אקסלנס שיש בה כל מיני מרכיבי נזק שונים. לא תמיד ההסכמות הן אותו דבר. יש תיקים שהוועדה קובעת בדרך של אומדנה אבל צריך לזכור שיש מקרים שבהם התביעות הן מיליון שקלים, בסוף ועדת הערר קובעת 300,000 שקלים. צריך לזכור שזה שומה, אני לא רוצה להיכנס לפרטים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כל התיקים בבתי משפט זה בדרך מסלולים אדומים. נכון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדרך כלל זה מסלולים אדומים או מסלולי מחזורים של עסקים, שמבחינתנו ראינו שהם סגרו סניפים כי צריך לזכור שירידת מחזורים בין תקופה לתקופה אמורה לשקף את הירידה האמיתית שנגרמה לעסק. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת, אמיר. אין את זה מודפס וגם אין את זה פה. שישלחו בבקשה, אני רוצה לראות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הם שלחו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא מעלים לי כי אין. תשלחו. גם אני לא רואה מהמרחק הזה וגם קחו אותנו, ואנחנו אתכם, ברצינות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בואו נעשה הפסקה של כמה דקות. נחזור אחרי שהמצגת תעלה כמו שצריך וחברי הכנסת יוכלו לראות אותה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:45 ונתחדשה בשעה 09:55.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו רוצים לחדש את הדיון. המצגת בטבלטים. רשות המיסים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אלכס, שאלת על תיקים בבתי משפט. במסלולים אדומים זה הרבה ראשי נזק וזה מאוד מורכב, זה כמו שומה רגילה. במסלול מחזורים, המקרים העיקריים שאנחנו רואים זה אנשים שמחליפים פעילות בין החברה ליחיד ומעבירים מחזורים למקום אחר, במקרים כאלה בעצם לא נגרם לו נזק, או מקרה שבתקופת הבסיס היו לו לדוגמה שני סניפים ולפני תקופת הזכאות הוא סגר סניף אחד, אז ההשוואה היא לא נכונה. אתה משווה תקופה שהיו לי שני סניפים של מסעדה לעומת תקופה אחת. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה אירוע שמגיע לבית המשפט? למה אי אפשר לסגור את זה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש מקרים שמגיעים כי יש גישה של הרבה מייצגים, שלא משנה, גם אם סגרתי את שלושת הסניפים, זה מה שרשום בנוסחה, זה מה שאנחנו צריכים לקבל. בתי משפט קבעו שכל זה מותנה בקשר הסיבתי עדיין, שזה קשור למלחמה, ולא למשתנה אחר. יש הרבה תיקים שאנחנו מצליחים לסגור ולא מגיעים איתם לבתי משפט, ועדיין יש תיקים שמגיעים לבתי משפט. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הבנתי. שומר חומות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לפני, אם אפשר לגבי צוק איתן. אנחנו יודעים שצוק איתן היה ב-2014, אנחנו זוכרים היטב, וזה שעד היום יש עדיין תביעות, אותי מטריד משך הזמן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין תביעות, לנו אין תביעות. התיקים נמצאים בבתי משפט. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, בוא נמצא את המילה הנכונה. ועדיין, אנחנו כאן כמחוקקים, אני כחברת כנסת אומרת – ארוך מדי. אני חושבת שצריך להגביל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל הטענה היא לא לרשות המיסים, הטענה היא לבית המשפט. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני כן אומרת מכיוון שגם אני, ובטח לא אחד ולא שניים כאן חוו בתי משפט, ואנחנו יודעים שכל פעם אומרים – האם אפשר להגיע לפשרות? כן, לרשות המיסים יש כאן say כי אם באים בכל שלב בתהליך לבית המשפט ואומרים, אנחנו מצליחים להגיע להסכמות, אני לא מכירה שופט שיגיד: לא, פרינציפ אני רוצה להמשיך עד הסוף. אני מבקשת לדעת – לא הוצג כאן וביקשתי את זה בפעם שעברה – בסך הכול התיקים, כמה מתוך זה היה תהליכי פשרה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תהליכי פשרה לגבי איזה תיקים? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לגבי התביעות של התושבים או של העסקים ומה קורה עם זה. הרי אתה מגיע לבית משפט כשאתה לא מגיע להסכמות מאחד מהצדדים, או אתם או מי שדורש את הפיצוי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדרך כלל הצד השני. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> מתוך מה שמוצע כאן במספרים, כמה מתוכם אתם לא הסכמתם? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ועדת ערר זה רק הם. אנחנו נותנים מכתב החלטה, קובעים את גובה הפיצוי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, מאה אחוז כאן חושבים שמגיע להם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בוודאי. בכל ערעור זה תמיד ככה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני לא סתם שואלת. מאה אחוז כאן - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תמיד זה יהיה מאה אחוז. ועדת ערר זה תמיד יהיה מאה אחוז שהעורר מערער. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אותי מטרידים כמה דברים. פעם אחת, באמת, אין כאן צד אשם או לא אשם מבחינתי. מבחינתי אני צריכה להסתכל על כל המעגל. אחד, הייתי רוצה לדעת בכמה הפער. אם אתם אומרים, הכרנו רק ב-30%, רק ב-20%, רק ב-80%, שנדע על איזה אחוזים רבים. שנית, האם היו כאן תהליכי גישור לפני, כן או לא. שלוש, גם תוך כדי. בסוף, מה קורה? אנחנו מתישים את האנשים – אני בכוונה לוקחת את האזרח הקטן כי הוא צריך יותר הגנה מאיתנו. ומ-2014 אותו אחד שאולי יזכה או לא יזכה, הוא גם לקח הלוואות ואף אחד לא מפצה אותו על הפחתות ואף אחד לא מפצה אותו על הריביות, שאם הוא לקח במקום אחר אז מה קורה איתן? והמשך הזה מתיש את האנשים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני קודם כול אסביר שלגבי צוק איתן הייתה מקדמה של 90% מגובה התביעה, זאת אומרת כל הזמן הזה הכסף היה אצלם, אז מבחינת נזק, גם באירוע הזה עכשיו שהבאנו את התקנות, שימו לב שיש מקדמה של 50%, אז גם אם יש משהו שמתעכב, קודם כול נמצא כסף אצל אותו ניזוק. אנחנו בגישה תמיד לנסות להתפשר ולהגיע לפשרות – גם אם זה לפני הדיון, גם אם זה במהלך הדיון – הגישה שלנו היא כן יותר להתפשר, וכן, אני יכול להגיד את זה בוודאות, ההנחיה, לפחות שלי בתור מנהל היחידה, ככל שעובר הזמן, גם אם אנחנו צודקים, היתרון הוא אצלם כי בסופו של דבר למשך הזמן יש השפעה וצריך לנסות להתפשר. אבל, היו כאן כל מיני מקרים שהוצגו בחודשים האחרונים, גם תיק שהסתיים לא מזמן בוועדת ערר – ואני לא אכנס לפרטים – אבל תזכרו שגם אם הוועדה קבעה שמגיע לעוסק סכום מסוים, זה היה 50% ממה שהוא תבע. זו תביעה של כמעט מיליון שקלים, כשהוועדה קבעה שמגיע לו סכום הרבה יותר נמוך. בסופו של דבר, גם ועדת ערר, אנחנו לא יכולים להתפשר בסכומים של חצי מיליון שקלים ולתת אותם אם לא מגיע, זאת קופה ציבורית שאנחנו צריכים לשמור. אנחנו כן הולכים בית הלל. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אבל שמענו בישיבה קודמת ממיכאל ביטון בקשה מאוד מפורטת לנתונים כי חוסר שקיפות זה גם מחמיר את תחושת הקיפוח בקרב הנפגעים שם בעוטף. אני הייתי מצפה לפחות לקבל הרבה יותר פירוט, בדיוק כמו שחברת הכנסת שפק ביקשה משום שהתחושה היא שאחרי שמונה שנים, שליש מהפיצויים שכן הגיעו הלכו בסופו של דבר למשפטנים ואותו ציבור ששוב פעם ספג, מוצא את עצמו באמת חשוף ואנחנו לא יכולים להגן עליהם כי אין לנו נתונים. אני חושב שאותן שאלות זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לדעת בתור גוף מפקח. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> מה שאנחנו מציגים כאן זה בדיוק את הנתונים שביקשתם. ביקשתם לראות כמה תיקים הסתיימו וזה בדיוק מה שאנחנו מציגים פה, גם לגבי שומר חומות, גם לגבי צוק איתן, כי שוב, מה שנאמר כאן בוועדה, הייתה תחושה שאולי אנחנו לא טיפלנו בכל התיקים או דברים כאלה, ונתבקשנו וזה מה שאנחנו עושים, להציג את שיעור הטיפול בתיקים ואנחנו מציגים את הדברים. לגבי התייחסות לתיקים פרטניים, הגם שהיינו מאוד מאוד שמחים לשתף אתכם אולי בחלק מהנסיבות שבהן יש לנו תביעות שהן ממש מופרזות ולא מוצדקות, ובעקבות הבדיקות וגם הביקורת משולמים לפעמים סכומים הרבה יותר נמוכים, זה היוצאים מן הכלל, זה לא הכלל, אבל יש כאלה שמציגים תביעות מופרזות ובעקבות העבודה והבדיקות שלנו זכאים לסכומים הרבה יותר נמוכים בעשרות אחוזים, לפעמים חצי, לפעמים שליש מהתביעה המקורית, מסיבות של סודיות אנחנו לא יכולים להציג ולהתייחס למקרים פרטניים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ברור לנו. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> זה מובן. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> מה שאנחנו מציגים כאן וזה מה שנתבקשנו לעשות, אם יש בקשות נוספות אפשר בהחלט, אנחנו מציגים את כמות הבקשות שהתקבלו בקרן – גם בנזק ישיר, גם בנזק עקיף, גם במבצע שומר חומות וגם בצוק איתן. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אתם יכולים להגיד לנו כמה שמאים עוסקים בזה? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> נתייחס. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אם אפשר, אני ביקשתי לראות כמה נדרש וכמה שולם ובאמת חסרה העמודה של כמה נדרש. אני רוצה לדעת, בסוף כשאומרים "מחזורים" או "חקלאות אדום", מספר התיקים הגמורים – 93, אין לנו את השורה הזאת. פירטתם את זה יפה בענפים שונים או באגפים שונים. אני רוצה לדעת כמה נדרש וכמה קיבלו, אני רוצה לדעת מה יכול היחיד מול המערכת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בצוק איתן, התביעות עמדו על 2.4 מיליארד ושולם מיליארד וחצי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בפירוט, אם אפשר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני חייב להגיד שהוצגו כאן הרבה נתונים בוועדה הקודמת. אנחנו לא יכולים לענות על הכול אבל אני חייב לומר שבאמת הרבה מהנתונים שהוצגו כאן הם לא מדויקים והם הוצגו לא בשאלה אלינו, כאילו שמעתי צד וזה מה שנכון. הדברים הם לא מדויקים ואני אומר את זה ממש בעדינות. לא כל הדברים מדויקים, ובסופו של דבר, מתוך ה-26,000 תיקים רק 3% מהתיקים הגיעו לבתי משפט, זה אומר שב-97% מהתיקים היו הסכמות ולא הגענו לבתי משפט. הגיעו 950 תיקים לוועדת ערר מתוך 26,000 תיקים. זה אומר שמכלל התיקים האלה רק 3% הגיעו לוועדת ערר וזה אחוז מצוין. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה למשל משהו שחסר פה, לא כתוב כמה. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> זו אמירה מאוד חשובה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מבחינת כמות השמאים, יש לנו לא שמאי אחד, יש לנו יותר מעשרה שמאים. העובדים שלנו הם שמאים בעצמם, עברו קורסים בנושא הזה, הם שמאים כמו שמאי בחוץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לך עובדים שמאים, זה בסדר, אבל זה לא התפקיד שלהם. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה כן התפקיד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשדיבר מיכאל ביטון בשבוע שעבר על שמאים הוא דיבר על אותו שמאי שצריך בסופו של דבר לראות ולהחליט אבל זה לא אותם אלה שגם יוצאים לשטח. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא. יש את הפרילנסרים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> יש עובדים של רשות המיסים וגם בעת חירום הם מגייסים פרילנסרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שהוא שואל, על אותו גיוס, כמה הגיוס בסך הכול. זה מה שאני שואל, כמה מבחוץ. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בסוף, במדינת ישראל יש רשימה סגורה של שמאים, הכמות היא מוגבלת. כדי להגדיל את הכמות ולהגיע לאירועים יותר גדולים, אם יקרו וחס וחלילה, אנחנו צריכים להיות ערוכים. בחוק לא רשום ששמאי צריך להעריך את הנזק, המנהל צריך להעריך את הנזק. אנחנו באירועים משתמשים בשמאים חיצוניים כעזרה. יש לנו גם 50 עובדים ברשות המיסים שהם שמאים ועושים שומות מא' עד ת'. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שהם גם נמצאים בשטח כשצריך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ברור. בצוק איתן היו לנו עשרה שמאים, לא היה שמאי אחד. בנוסף, עוד שלושה שמאים מתוך המחלקה שליוו את התהליך. לא היה שמאי אחד, זה לא נכון בנתונים. צריך לזכור, הוצג שהשמאים שלנו הגיעו באיחור אבל לא שאלו את אותו חקלאי כמה זמן לקח לו להגיש את התביעה. לו לקח שלושה חודשים להגיש. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> את זה גם אנחנו רוצים לדעת. גם פעם שעברה ניסיתי לשים דברים על השולחן בצורה באמת אובייקטיבית. 1. יש כאן בעיה. אנחנו רוצים לטפל בה, אחרת לא היינו פה; 2. אני מכירה גם חלק מהנתונים שאתה מדבר עליהם רק מהסיבה שקיבלתי פניות ציבור ובחלק מהן הגענו ומצאנו, וחלק מהן, בטיפול ובנתונים שהוצגו ובישיבות שישבתם עם העסקים גם ראינו שחלק מהתביעות לא מוצדקות, זאת אומרת, אני לא אומרת שיש כאן גוף אחד שטורף. בגלל שאני שמה שלמה עם פניות ציבור בנושא, אני חושבת שיש לי קצת ניסיון. אבל כן שני דברים עולים. פעם אחת, השיח עם הפרילנסרים – אני חייבת להגיד את זה – ואתם מכירים את זה. אתם לא שולטים על כל פרילנסר שמגיע וצורת הדיבור שלו ואמירות שהן לא מכבדות, וזה משפיע. ואז מתחיל הבואו נריב, ופה יש לכם משהו לטפל בו כי יותר מדי פעמים, כולל פעמים שאני הייתי אישית בזמן הנפילה, שמעתי שיח שהוא לא מכבד. 2. שלחתי לך גם הקלטות של אנשים שמתקשרים לקבל, והתשובות שנאמרות הן לא טובות, ואני שמחה שבשנייה ששלחתי לך את זה, זה טופל. אתה לא יכול לשלוט על כל אחד בדרך. אותי מעניין לראות אם יש כאן תבנית. אני רוצה לדעת כמה תבעו, והינה אנחנו מגלים כאן שיש מיליארד הבדל, שזה המון, בין מה שנתבע לבין מה שקיבלו. אני כן רוצה ממך פילוח, אני רוצה ממך פילוח על מה. אנחנו רוצים לא את השם, לא את אברם ולא את דינה, אני רוצה לדעת את הפילוח. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין בעיה להוסיף את העמודה הנוספת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ולנתח באיזה תחומים כי אם תגיד לי שמתוך המיליארד הזה שאמרו לא, 600 מיליון היו על חקלאים באדום, אז נדע ששם יש לנו את הבעיה. אתם חייבים לתת לנו, אנחנו מקבלי החלטות, אנחנו צריכים לקבל את הכלי הזה כדי לעבד אותו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין בעיה להעביר את זה אחרי הדיון. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ויש כאן נתון שלא מוסבר לי. בחקלאים אדום כתוב: תיקים גמורים – 93, וסך הכול תיקים – 78. האקסל כאן לא מסודר לי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתמול עבדנו תוך כדי ישיבות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כל השאר מסודר והשורה הזאת לא ברורה, אני מבקשת לתקן ולעדכן אותנו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בסדר. אין בעיה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> וגם, מתי הוגשו, כמה תביעות הוגשו באיחור. יכול להיות שאם הגישו לך שנה אחרי, זה גם משפיע על הזמן. עדיין, מ-2014, זה שזה ממשיך עד עכשיו זה לא נורמלי. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אני גם מבקש לקראת מחר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא לקראת מחר. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אני לוקח מה שהיה לפני שמונה שנים. בואו לא נחזור על אותו סיפור, בואו נלמד לקח, שלא נמצא את עצמנו בעוד שמונה שנים עם תביעות בבית משפט. כלומר נחשוב איכשהו להגביל את זה בזמן, אפשר בחוק לעשות הרבה דברים משום שאני חושב שלא ייתכן שהציבור הזה –Justice delayed is justice denied – גם אתה אמרת את זה כרגע. לכן, בואו נמצא דרך להחיש את זה כדי שגם פנייה לבית משפט לא תהיה שמונה שנים, זה לא סביר בעליל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו לא שולטים בזמנים של בתי משפט ואין לנו דרך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זה לא תלוי ברשות המיסים. אתה גם לא יכול לחוקק חוק שמגביל. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אולי ערר מינהלי לפני בית משפט. אפשר לעשות הרבה דברים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז אתה מוסיף עוד מדרגה בדרך. לא מספיק? גם ככה זה מסובך. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> אבל אתה רואה את התוצאה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אתה רוצה לקצר ובסוף אתה מבקש להוסיף עוד בירוקרטיה לאירוע. להיפך, צריך להגיע לפתרונות פשוטים. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> לא בירוקרטיה, אני חיפשתי סגירה מהירה של כל האירוע, זה מה שאני רוצה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני יכול להגיד בנושא הזה שבהתאחדות התעשיינים במהלך השנים ניסינו. בנזק העקיף יש הרבה שמייצגים, ושכר הטרחה נגזרים כאחוז ממה שהם מקבלים על התביעה. זה לפעמים גורם לתביעות קצת מופרזות. עם התאחדות התעשיינים, שבאמת זה ארגון שמלווה את התעשיינים בצורה מצוינת לטעמי במהלך השנים, ניסינו לעשות הרבה ישיבות והדרכות באזור הדרום לענפי התעשייה. בסופו של דבר יש להם חשבים וסמנכ"לי כספים בתוך החברות שהם יגישו את התביעות בעצמם. התביעות ייצאו אולי לפעמים קצת פחות מופרזות כי אין כאן שכר טרחה שנגזר באחוזים מאותו סכום. עשינו איתם הרבה מהלכים במהלך השנים, ירדנו איתם לדרום כל פעם שהם ביקשו ועשינו ימי עיון מסוימים. אנחנו ננסה להוסיף את זה עוד בתקופה כדי לייעל. אני יכול לתת דוגמה: מישהי מנתיב העשרה שדיברנו איתה על שומר חומות, המייצג שלה, רואה חשבון, הוא הגיש את התביעה במסלול הלא נכון. יצרנו מסלול חקלאות והוא הגיש במסלול שכר. התאילנדים קיבלו הצהרות שעוד מעט נראה אותן שהם לא היו צריכים לקבל במסלול הלא נכון. כשדיברנו איתה היא אמרה: קשה לי להגיש לבד. אתמול היא הגישה לבד אחרי שנתנו לה הסבר, והיא אומרת, לקח לי ארבע דקות להגיש את זה, לא ידעתי שזה כל כך קל. אנחנו כן מנסים להנגיש, כן מנסים כרגע לעשות לומדה במחשב, שבן אדם יוכל להגיש לבד. המטרה היא לנסות להביא את זה כמה שיותר לבעלי עסקים שהם יגישו לבד. באמת גם חבל שלוקחים להם שכר טרחה, יכול להיות שזה גם חלק מהבעיה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני אתן לך דוגמה ממקום אחר. כשהעלינו את מענק העבודה ב-40% קיבלתי הרבה מאוד פניות, זה מסובך להגיש. אני בעצמי נכנסתי לאתר של רשות המיסים בשביל להגיש, לקח לי שתי דקות. שתי לחיצות, והגשתי – לא לעצמי כמובן. << דובר >> אלון טל (כחול לבן): << דובר >> כן ירבו. אני מתנצל, יש לי ישיבת סיעה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה שאלה של אוריינטציה דיגיטלית שלך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה לא אוריינטציה דיגיטלית, זה רק לקרוא וללחוץ על הכפתור. תודה על המחמאה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חבר הכנסת טל, אני מייצג את מיכאל ביטון במקומך. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יש לו סיעה חדשה, אנחנו מברכים, שינו את השם גם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שאני מבין ממך, שנתתם מקדמות בצוק איתן של 90%. נכון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז יכול להיות שהפער שנוצר בין ה-1.578 מיליארד ל-2.4 זה בגלל המקדמות שעוד תצטרכו להחזיר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> המקדמות, בגלל זה באירוע הזה גם הקטנו את זה ל-50%. מהבדיקה שלנו נוצר מצב שהמקדמות ששולמו היו גבוהות מאוד ואז בעצם אנשים נדרשו להחזיר כסף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה לתת להם כמה שיותר מהר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אומר את זה גם בתור אזרח. אנחנו מצד אחד צריכים לעזור בתזרים אבל מצד שני גם, נקרא לזה, באיזה גבול לא לסבך את התיק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, אני מבין, זה גם קרה בקורונה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> צריך למצוא את השילוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק שואל אם יכול להיות כזה פער. עזוב את ה-3% שאמרת שנמצאים עדיין בבתי משפט אבל כשאני מסתכל פה על השורה התחתונה, 1.578 מיליארד לבין 2.4, אנחנו מדברים על כמעט 850. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> התביעות היו מופרזות בהרבה מקרים. נוצרה בעיה עם המקדמות, אני שוב חוזר, המקדמות של ה-90% בוועדה פנימית, אנחנו אמרנו שהמקדמות האלה יוצרות איזושהי בעיה גם מבחינת בעלי העסק כי הם כבר קיבלו את הכסף ומבחינתם התיק עדיין בטיפול, אז צריך למצוא את האיזון באמצע לדעתי ולא לעבור מעבר לזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מביא אותי לשאלה שאולי מתחברת למה שנירה אמרה. אם ככה, כמה אתם דרשתם בחזרה? אולי זה התביעה שנירה אומרת כי יש את הערעור שזה אותו בעל עסק, חקלאי או כל אחד אחר שהוא הלך לתבוע, אבל אם אני מדבר על אלה שלא הגישו ערר כי בעצם אתם דרשתם בחזרה, הווי אומר שזו הדרישה שלכם. כל הטבלה הזאת של המעסיקים ושל חקלאים, של כולם, כמה אתם דרשתם מהם באחוזים בחזרה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> צוק איתן, 200 מיליון שקלים בחזרה בסך הכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שזה קצת פחות מ-10%. 8%. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון. הטיפול היה יחסית מהיר, אז לא כולם הגיעו לתסבוכת עם המקדמה. בשומות שישבנו עם המייצגים הצגנו להם את הנתונים ובוא נגיד ש-95% מהתיקים הסתיימו בהסכמה, למעט בכ-950 תיקים שהגיעו לעררים, לגבי רובם בערר הגענו לפשרות, מעל 500 בוועדת ערר הסכמנו. הוועדה גם יודעת להביא את הצדדים לאיזשהו עמק שווה באמצע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם היה נוהל כמו שאנחנו רוצים פה לעשות כל הזמן ואנחנו אומרים, לא היינו צריכים להגיע לפשרות וגם לא היה לוקח להם הרבה זמן ולא היה לוקח להם בירוקרטיה להגיש את זה, לא בשתי דקות ולא בעשר דקות ולא בשעות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה תמיד יקרה, זה שומה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שגם תוך כדי אחר כך היינו צריכים לשנות את הנוהל אבל אם היה איזשהו נוהל קבוע שאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, מה אפשר לתת, אני חושב שהיו פחות דיונים כמו שאנחנו עכשיו סביב השולחן דנים. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> באמת אפשר להגיד שמצוין זה האויב של הטוב ביותר ואני חושבת שמה שאנחנו רואים כאן לאורך הנתונים זה שיעורי טיפול מאוד מאוד גבוהים ואנחנו רואים שרוב הטיפול ברוב התביעות מסתיים בהסכמה, בחלק גדול מהמקרים גם מאושרות התביעות כפי שהן מוגשות כשהן מוגשות בצורה סבירה. כמו שאמרנו, יש מיעוט מקרים שבהם מתגלעות מחלוקות. הרבה פעמים המחלוקות האלה מסתיימות מאוד מהר, כבר בתוך הליך המשרד, מול העובדים, כשיש להם הנחיה כמו שאמיר אמר לנהוג בבית הלל ואיפה שהדברים לא מופרזים משתדלים באמת איפה שאפשר לפרש לקראת, ללכת לקראת. המקרים שבהם מבחינתנו לפחות אנחנו נאלצים להיגרר לדיונים ממושכים זה מקרים שבהם התביעות הן בהחלט מופרזות ואנחנו חושבים ששוב, גם במקרה הזה אם מישהו מנסה לנצל לרעה את החקיקה הזאת אנחנו צריכים לעצור את זה ולשלם את מה שמגיע, לא יותר ולא פחות, וזה מה שאנחנו עושים לאורך הדרך. אני חושבת שכשמסתכלים על התמונה הרחבה של הנתונים, זה בדיוק מה שהם מראים, הם מראים אחוזי טיפול מאוד גבוהים. בדרך כלל הטיפול הוא די מהיר ואתם גם ראיתם את זה ומכירים. זה לא כדי להגיד שאנחנו אף פעם לא טועים ואין שום מקרה שהדברים מתארכים או שלא קרה מעולם ששמאי אולי התבטא בצורה לא נכונה. זאת לא האמירה. רוב רובם של המקרים מטופלים מהר ובצורה מקצועית ואנשים מקבלים את הפיצוי מהר ובזמן, ואני חושבת שאלה התגובות שגם אנחנו מקבלים, אני חושבת שגם אתם בעיקר מקבלים. כמובן שאנחנו תמיד נשמח להשתפר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה להגיד לך, 3% זה נתון יפה, זה נתון שהוא בסדר, זה נתון שהוא סביר לגבי תיקים שעדיין נמצאים בהליך. יכול להיות שזה לא קשור אליכם אבל כן היה צריך להסתכל. אם היה פה עוד איזה טור בטבלה שהיינו שואלים כמה זמן מהטיפול הראשון או נגיד בתוך שנה כמה תיקים טופלו, שם הייתם נמדדים האם באמת הביצוע הוא ביצוע טוב, האם הוא ביצוע מוצלח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז הינה, אם נעבור לשקף הבא, שומר חומות זה בדיוק שנה אז אפשר לבחון את זה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> שאלה אחרונה. התיקים שבטיפול בבית משפט, כמה סך הכול הדרישה שהייתה, בסך הכול 124 תיקים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין לי נתון לכך. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת אם אפשר לבדוק ולהשלים לנו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה נתון שייקח קצת יותר זמן. אלה מערכות שהיו ממוחשבות בצוק איתן, צריך לעבד את כל התיקים, להיכנס תיק תיק ולהוציא את ההפרשים. אנחנו נעשה את זה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה משהו שהוא טריוויאלי, אנחנו צריכים לדעת על כמה מדובר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מבצע שומר חומות, בבקשה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> (שקף: מבצע שומר החומות – נזק ישיר). שומר חומות, נזק ישיר, אירוע יחסית מאוד מאוד מורכב. לידיעה, מבחינתנו זה האירוע הכי אגרסיבי בנזק הישיר שהיה, יותר ממלחמת לבנון השנייה, ב-12 ימים היו מעל 10,000 נזקים. אקוויוולנטי למלחמת לבנון השנייה, היינו מגיעים ל-30,000 נזקים בנזק ישיר, כשבמלחמת לבנון השנייה היו 26,000 נזקים ישירים. אירוע מורכב, גם מהומות בתוך מדינת ישראל וגם טילים שהגיעו כמעט לכל מקום. אנחנו ברמת ביצוע יחסית גבוהה של 95% מהתיקים. התיקים שנותרו היום בטיפול זה בדרך כלל פגיעות ישירות, שזה תהליך ארוך יותר שאנחנו משקמים את הבתים. יש לנו מקרה כזה באשקלון, באשדוד, בפתח תקווה, הדברים האלה מתעכבים. הדיירים האלה מפונים לדירות שכורות על חשבון קרן הפיצויים כי זה חלק מהחקיקה, אנחנו מלווים אותם אבל להוציא היתרים עדיין זה תהליך טיפה יותר ארוך, והסכמות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תסביר לי את התהליך. בעצם אין לכם ויכוח אל מול הנפגע לגבי מידת הנזק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ברוב המקרים לא. בנזק הישיר אנחנו כמעט לא מגיעים לבתי משפט, יש הסכמות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כשאתה אומר התיק בטיפול, בעצם השיקום לא הסתיים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדיוק, השיקום לא הסתיים, ואנחנו מתחילים. יש נגיד בניין באשדוד שחטף פגיעה והורסים חלק מהבניין, במקרה הזה הוגשה בקשה, תוכנית עבודה לעיריית אשדוד. העירייה עוזרת, מלווה ומקצרת תהליכים אבל עדיין, הליכי התכנון במדינה הם לא תמיד הכי מהירים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא הבנתי. בשביל לתקן נזק צריך היתר בנייה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא. כאן מדובר על הריסה של בניין. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש בניין שאנחנו הורסים כניסה שלמה ובונים אותה מחדש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ובשביל זה צריך היתר בנייה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש הסכמה כמובן עם הדיירים על איך ולמה אבל לזה צריך היתרים כי זה לא תיקון. << דובר >> שלמה קרעי (הליכוד): << דובר >> תוכניות הנדסיות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תוכנית הנדסית זה משהו אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתה כבר משנה שם, זה בניין ישן יותר, אתה עושה שינוי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> במקרה הזה אתה מחדש את ההיתר הקיים וההיתר הקיים גם מחייב ממ"דים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אבל שנה שלמה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש כאן תהליכים. קודם כול צריך להחליט מה צריך לעשות. אתם צריכים להבין שלפעמים להחליט אם צריך להרוס או לא להרוס, יש בדיקות מבניות ויש ישיבות של מהנדסים, אלה תהליכים שקורים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי אתם סיימתם את הטיפול בזה והעברתם את זה לעירייה? אמיר, מתי סיימתם את הטיפול ואמרתם, זה העירייה, זה לא אנחנו? אם עכשיו אנחנו פונים כוועדת כספים לעירייה ושואלים מה קורה עם זה, השאלה שלי מתי סיימתם עם התיק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אתן את הדוגמה של התיק באשדוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אם יש לך את הרחוב, זה מעניין אותי כי אני גר באשדוד ורוצה לדעת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא זוכר. הייתי שם בשבוע שעבר, אני אוכל לשלוח אחרי כן. יש מבנה שהוא בחי"ת עם ארבע כניסות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אלה כנראה מבנים ישנים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כניסה אחת חטפה פגיעה. הייתה כאן שאלה אם צריך להרוס את כל ארבעת הבניינים. בהתחלה הייתה גישה של העירייה, מרחיבה, להרוס את כל הבניינים וכמובן שמי שיבנה זו המדינה. אלה עלויות שאנחנו חשבנו שלא צריך להשית אותן על מדינת ישראל. אחרי המון בדיקות שהיו בשטח, ובסוף גם העירייה יצאה בשאלה לכל הדיירים שם שאמרו, אנחנו לא רוצים שיהרסו את כל הבניינים ויבנו לנו כאן מגדלים, וזה נגמר לפני שבועיים. ברגע שאושר שבסוף תהיה רק הריסה הגשנו את התוכניות, עכשיו זה תהליך שיקרה. יש מקרה בגבעתיים לדוגמה, בניין שהיה לפני תמ"א 38, ממש לפני התוכניות. אין דרך לזרז. היינו אנחנו בשיחות עם ראש העיר עבורם כדי לזרז את התהליך. בינתיים כל הדיירים האלה, צריך לזכור, אנחנו מפנים אותם לדירות חלופיות, אם יש להם הובלה לדירה החלופית אנחנו לוקחים את זה עלינו והובלה חזרה אותו דבר. אלה תהליכים שבסופו של דבר לוקחים זמן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה בעכו באופן יחסי אחוז התיקים בטיפול יותר גבוה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אתן דוגמה על עכו. הנזקים גמורים, אלה שבטיפול. יש בעלי עסקים שלא רוצים לשקם את הנכס, אנחנו מתנים את התשלום בשיקום הנכס. אין לנו שום רצון שיישארו עסקים או בתים הרוסים בתוך ערים ובן אדם ייקח את הכסף ויעשה איתו מה שהוא רוצה. זה לא חברת ביטוח ששילמת איזו פרמיה, יש כאן כסף ציבורי. חלק מהמטרה של קרן פיצויים בנזק הישיר זה החוסן. החוסן זה לשקם, לא להשאיר בתים הרוסים בתוך היישובים. בעכו בכל התיקים סיימנו, יש חוות דעת והסברנו לאזרח, ברגע שתתחיל לשקם, הינה קח מקדמה ותתנהל מולנו. כרגע הם לא רוצים לשקם. אנחנו לא נעביר את כל הפיצוי, אנחנו רוצים שישקמו. אפשר לראות עסקים שהתנהלו בצורה מהירה יחסית, ניקח את מסעדת אורי בורי שקיימת שם והיה לו בית מלון, הכול שוקם והמסעדה עובדת, ודרך קרן הפיצויים הכול היה בהסכמה. אנחנו לא רוצים להשאיר נכנסים הרוסים באף עיר. המטרה שלנו לשקם את כל הנכסים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> גם פה, כמה נדרש וכמה שולם, מאוד חשוב לנו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין נדרש פה. בנזק ישיר אין נדרש. המדינה לוקחת על עצמה להביא את השמאים והמהנדסים. אין נדרש. אנחנו מגיעים לאזרחים, הוא לא מביא שמאי פרטי, אנחנו גם לא רוצים שהוא יביא שמאי פרטי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אמיר, מכיוון שליוויתי כמה בתים והיה הבדל והייתי צריכה להתערב לא פעם ולא פעמיים, כולל בפגיעה הישירה בנחל עוז, אז בואו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין נדרש. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> הרבה אנשים לקחו גם שמאי מטעמם, לא רק מטעמכם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל אלה מקרים בודדים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אז אני שואלת. גם על הבודדים זכותנו לדעת. אתה יכול להגיד לי: נירה, זה בטל בשישים, היו שניים כאלה וטופלו, אבל תן לי מגמה, אני רוצה תשובה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בצוק איתן שילמנו בערך 200 מיליון שקלים על הנזק הישיר, כשהתביעות היו 50,000 שקלים, זה מה שהיה. מי שלא הסתדר לקח מהנדס אבל אין רצון שכל אחד ירוץ וייקח מהנדס ושמאי על חשבונו ויצטרך לשלם. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בשביל זה אנחנו מעסיקים שמאים חיצוניים. בנזק הישיר במבנים יש יותר ממאה שמאים שעובדים איתנו ועוד 50 שמאים של רשות המיסים. אנחנו משתדלים שהאזרח יקבל את השירות הכי טוב ולא יצטרך להוציא כסף מהכיס. אם יש חוסר הסכמה הוא יכול לקחת מהנדס אבל זה באמת הקצה של הקצה ואין לנו שם תביעה של האזרח. אנחנו מגיעים אליו הביתה, עוד לפני שהוא מגיש את התביעה אנחנו מגיעים לשטח ועוברים בית בית, האזרחים ברוב המקרים אפילו לא מתקשרים אלינו לטלפון להודיע על נזק, אנחנו משתדלים להגיע. יש נפילה, יוצאים לשטח עם צוותים, מתחילים לעבור ומבינים את הבעיות שיש. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> דרך אגב, זה לא רק מבנים, זה גם רכבים וכו'? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם רכבים ודברים כאלה. גם ברכבים הם לא לוקחים שמאי מטעמם. זה כמו חברת ביטוח. כשאנחנו עושים תאונה אנחנו לא לוקחים שמאי מטעמנו, בדרך כלל אנחנו לוקחים את השמאי של חברת הביטוח והוא קובע את הנזק. בתור אזרח שעשיתי תאונה אני לא תובע את הביטוח בגובה הנזק, חברת הביטוח מביאה. זה אותו דבר במקרה הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> נזק עקיף, בבקשה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> (שקף: מבצע שומר חומות – נזק עקיף). מבצע שומר חומות, נזק עקיף, בסך הכול הוגשו 7,000 תביעות, לדעתי הרבה מהעסקים הלכו והגישו את התביעות במענקי הוצאות קבועות ומענק סוציאלי ויכול להיות שזה נתן להם פיצוי יותר טוב. האירוע בימים היה יחסית לא ארוך כמו צוק איתן של 50 יום אז הנזקים היו פחות משמעותיים. נכון להיום, אנחנו נמצאים ב-89% גמר טיפול של התיקים. הבעיה העיקרית שלנו הייתה עד היום, והיא עדיין קיימת, במיוחד במסלול שכר. עשינו הרבה עבודה בזמן האחרון. הבעיה העיקרית במסלול שכר שאנחנו רואים היא בעיה שהעובדים לא מגישים את ההצהרה שהם נעדרו מהעבודה או שלפעמים בשיחות שאנחנו מדברים איתם – כי בהצהרה רשום שאסור להצהיר הצהרת שקר – או שהם לא קיבלו את הכסף מבעל העסק או שהם באמת לא נעדרו בימים האלה. בעבר זה היה הצהרות ידניות ואנחנו לא יודעים כמה מההצהרות האלה היו אותנטיות, כן או לא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אז איך זה עובד עכשיו? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יציגו את זה עוד מעט, זה עדיין הצהרה מקוונת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כל אירוע צריך להיכנס ולהצהיר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מקבל סמס. אנחנו נסביר עוד מעט. אנחנו כן מודעים – אני אגיד את זה כמו שמירי אמרה – אנחנו מודעים גם לדברים לא הכי מדויקים. אני חושב שאנחנו כן צריכים לשנס מותניים פה ולסיים את התיקים האלה. התיקים האלה צריכים להסתיים ואני חושב שבחודשים הקרובים אנחנו נסיים את כל התיקים של שומר חומות, זה לא אמור להגיע עד המצב הזה. אבל עדיין, עשינו כאן תהליך שהוא תוך כדי מספר דברים שביחידה אנחנו מטפלים בהם. יש לזכור שכל העסקים האלה, רובם לפחות, קיבלו מקדמות של 50% מסכום התביעה, מעל 30 מיליון שקלים רק מקדמות. יש לנו הרבה תיקים שאנחנו דורשים מסמכים ולפעמים זה קצת מתעכב וזה מעכב את התהליך אבל עדיין, גם אנחנו – אני אומר את זה בוודאות – גם אנחנו צריכים לקדם את התהליך ולסיים את התיקים האלה. זה המצב, הסטטוס שלנו נכון לעכשיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> השאלה אם אתם מגדירים לעצמכם לוחות זמנים, דד-ליינים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ככלל, אנחנו מציגים לעצמנו לוחות זמנים ודד-ליינים אבל באמת, אני לא מנסה לתרץ ואני אומר את זה באמת. היחידה קיבלה לטפל בעצמה – אני יכול להגיד שבצוק איתן, ואפשר לדבר עם עשרות עסקים, הטיפול היה מאוד מאוד מהיר. היה לנו את האירוע של הקורונה והוצאות גבוהות שהיחידה שלנו קיבלה לטפל בזה, וזה היה מעל 500,000 עסקים שטיפלו בפריסה ארצית, אירוע מאוד גדול שרשות המיסים הקצתה המון עובדים לטובת קרן הפיצויים מכל המערכים שיש, אבל עדיין זה היה אירוע שנכנס תוך כדי והוא היה קשה. כן, אנחנו ניתן לעצמנו דד-ליין, לפחות את האירוע הזה לסיים עד סוף שנה ושלא יהיו יותר תיקים פתוחים בשומר חומות. אנחנו כן נגיד שככל שעובר הזמן אנחנו הולכים בית הלל, אפילו יותר, ומבינים שהזמן הוא לרעתנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> ברגע שעובד לא מגיש הצהרה שהוא נעדר מהעבודה אתה בעצם לא יכול לשלם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> צריך להבין שזה לא תביעה. יש לנו המון תיקים כאלה שזה בעצם לא תביעה, התביעה לא מושלמת כי מבחינתנו, נקרא לזה, התביעה היא שקופה כי זה נמצא בהשלמת נתונים. תביעה אמיתית זו תביעה של המעסיק וכל הצהרות העובדים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אם נגיד יש לי עשרה עובדים, וחמישה כן הגישו הצהרה, אתה לא יכול לשלם לחמישה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> חלק מהתהליך – ואני עשיתי בשבוע האחרון הרבה בדיקה – התקשרנו לעובדים האלה לנסות שהם יצהירו את כל ההצהרות, ובתוך המערכת שלנו רשום ממש הודעות משתמש, התקשרתי בתאריך כך וכך. בסוף, השאלה היא האם לחכות שכולם יצהירו או להגיד אוקיי, אני משלם רק את החמישה ונגמר התיק כי לא מצהירים יותר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא חייב לסגור את התיק. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, אתה משלם חמישה ובמידה ויצהירו עוד, אתה תשלם עוד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל התיק צריך להיסגר, אנחנו לא יכולים להשאיר אותו כל הזמן פתוח. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> למה? הוא מבקש כסף לאכול? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא יצטרך להגיש ערר אחרי כן בשלב הבא. אנחנו לא יכולים למשוך את התיקים האלה איתנו כל החיים, אנחנו צריכים להגיע למצב שהתיק נסגר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אומר היושב-ראש שחמישה יסבלו בגלל חמישה אחרים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה מה שחשבתי לעשות עכשיו. מה שהחלטנו לעשות עכשיו, לשלם קודם כול את מי שהצהיר. מי שהצהיר, אנחנו קודם כול נשלם ונראה אחרי כן, אבל התיקים האלה עדיין יכולים להתעכב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בסדר, אבל הרי מה קורה? פה המצב קצת משתנה כי המעסיק פתאום תלוי בהצהרה של העובד. העובד, לא בא לו, לא רוצה, יש אלף סיבות, והמעסיק בינתיים תקוע עם חמישה שכן הצהירו, וחבל, כי את השכר הוא כן שילם. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אבל צריך לזכור גם שהם קיבלו מקדמה 50%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שהוא גם לא עובד אצלו עכשיו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אומר ולדימיר נכון, יכול להיות שהוא בכלל לא עובד אצלו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל אלה מקרים בודדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אתם מיידעים אותם בסמס? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בוודאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומי שאין לו סמס, יש לכם גם הודעה קולית? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני מציעה שנראה את המערכת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני רק אתן דוגמה על המקדמה שמירי ציינה. דיבר איתי מישהו מאחד הקיבוצים, הגישו תביעה מעל 200,000 שקלים ואז הוא אמר לי, תן לי לפי ההצהרות. אמרתי, בהצהרות רשום לך 80,000 ואתה קיבלת מקדמה מעל 100 אז אני לא יכול לתת לך לפי ההצהרות כי ההצהרות הן כבר פחות מהמקדמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היקר מביניהם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו כן נותנים את המקדמה, אז יש איזושהי מקדמה שקיימת. יש לנו הרבה בעיות, דובר גם בישיבה הקודמת על ימי חופשה. כדי שאנחנו נשמור על העובדים שיקבלו את השכר – ועובדים מתקשרים אלינו בצורה אנונימית במיוחד ואומרים, בעל העסק לא משלם את הכסף – רשום בחקיקה, ואני שמח שעשו את זה, גם בוועדה הקודמת ובכל התהליך, שרשמו שהוא צריך קודם כול לשלם. יש לנו הרבה מקרים שהם לא משלמים ומורידים להם יום חופש. אם אנחנו נשלם למרות שניתן יום חופש אנחנו לא נוכל לעקוב, לדעת שהעובד קיבל את הכסף, ועובד שנעדר יומיים או שלושה, לפעמים למעסיק יש הרבה יותר כוח ולעובד יותר קושי להתווכח איתו והוא מוותר על הימים האלה. אני חושב שכן חשוב שזה ישולם קודם ולא בדיעבד. זה המבצע של הנזק הישיר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> עלות השחר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> (שקף: מבצע עלות השחר – נזק ישיר). עלות השחר, בנזק הישיר היו סך הכול 222 תיקים, מעל 60 תיקים כבר שילמנו. לשמחתנו, לא הייתה באירוע מורכבות של תיקים, גם בפגיעות היותר מורכבות הנזקים היו יותר קלים ואני מעריך שתוך חודש אנחנו כבר נגיע למעל 95% תשלום בתיקים האלה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אוקיי. עכשיו תציגו את המערכת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני חייבת לשאול שאלות. אני מחזיקה ביד פניית ציבור של מפעל על שומר החומות, הוא הגיש בקשה לנזק עקיף בנובמבר 2021 – אני לא נכנסת לתוכן, אני מדברת על לוחות הזמנים. רק במהלך יולי 2022, זאת אומרת שמונה חודשים אחרי, קיבל אישור לקבל מקדמה על סך 1.5 מיליון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני מכיר את התיק ואני אשאל את השאלה. בסופו של דבר, המבצע נגמר ב-24 במאי. לעסק לקח שבעה חודשים להגיש תביעה, עסק בודד אחד, כשאנחנו מטפלים בכמות של תביעות. צריך להסתכל גם על הצד של מגיש התביעה. אין כאן תביעה מהירה גם שלו. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני שאלתי ונאמר, הוגש בנובמבר 2021, הקראתי את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נובמבר 21' זה שישה חודשים אחרי שנגמר המבצע, זאת אומרת גם לעסק הבודד לקח זמן לכמת את הנזק שלו. זה לא נזק שהוגש במהירות, תסתכלי מתי זה הוגש. ועוד פעם, זה תביעה במסלול אדום שהיא מורכבת משמונה או תשעה ראשי נזק, כרגע הוא קיבל מקדמה לפי ירידת המחזורים שלו במסלול הירוק. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> נכון. של מיליון וחצי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לקחו את המסלול הירוק של ירידת מחזורים, אם הוא היה מגיש לפי ירידת מחזורים, ונתנו לו את זה כמקדמה. גם לעסק הזה לקח שבעה חודשים להגיש את התביעה, אז גם לנו לבדוק אותה לוקח קצת זמן. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זו בדיוק הנקודה שרציתי להגיד כי לעסק נורא קשה, ולעסק שהוא לא מפעל זה בטח קשה, גם לאסוף את עצמך וגם להתארגן וגם הצרות שעכשיו על הראש. זה שלמישהו זה לוקח הרבה, זה לא אומר, אם לו מותר אז גם לי מותר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא אומר שגם לנו מותר, אבל רק להסביר את הקושי. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, זה לא מה שהוא אמר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אני אומרת, אני רוצה שלוחות הזמנים שלנו יהיו אותו משך תביעה, לא משנה מתי הוא הגיש, ואני יודעת שככל שזה יותר מאוחר זה יותר מורכב אבל מצד שני כבר יש לנו לקח ויש לנו תקנות, דברים שלא היו בהתחלה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה מסלול אדום. במסלול אדום זה שומה עם כל כך הרבה ראשי נזק, דברים חופפים אחד לשני. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ספציפית, מכיוון שאנחנו הרבה בפניות ציבור ביחד אז אנחנו נטפל בדבר הזה לבד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני מכיר את התביעה הזאת ואני גם נמצא אצלם ביום רביעי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> יופי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, יפתח שהיה פה בשבוע שעבר, האם טופלה הבעיה שלו? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> דיברתי איתו, קבענו שניפגש אצלי במשרד. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אני חייבת להתייחס בקטע הזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסתכלתי פה על כולם ואצל כולם על השפתיים ראיתי את אותו דבר. משהו מדהים. אמיר, כל הכבוד. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> אז באמת מגיע לאמיר כל הכבוד. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אמרנו לו. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> בסדר, גם לי מותר להגיד, אבל כן חשוב לי לציין שכשמעלים כאן בוועדה מקרים בודדים, וראיתם את הבקיאות וגם את השירותיות – גם אמיר וגם רוח המפקד של כל הצוות שלו – אני חושבת ששוב, גם בהגינות מול רשות המיסים כגוף מול קרן הפיצויים, אנחנו לא יכולים לפרוס את ההתנהלות שלנו מול כל אחד מהאנשים בכלל, וגם כאלה שמגיעים לכאן. אני אומרת שוב ואני חושבת שזה מה שעולה כאן בדיונים, למרות שאנחנו לא מגיבים לדברים הספציפיים, שהמקרים מטופלים ובצורה הוגנת והגונה ועד כמה שניתן מהירה. זה נכון שלפעמים יש סוגיות מקצועיות מורכבות שצריך לבדוק אותן קצת יותר, אנחנו עושים את זה לא כדי להציק למישהו אלא כדי לוודא שמשלמים מה שמגיע, לא יותר ולא פחות כי גם הכיס הציבורי, כמה שהוא גדול ורחב והלוואי ויישאר ככה, הוא נועד לדברים מסוימים וחשוב שנשלם מה שמגיע ולא יותר. אני חושבת שמה שעולה פה לאורך הדיונים בנושא הזה של קרן פיצויים זה שהקרן עובדת בצורה מצוינת, יש פה טיפול ענייני ומקצועי ויעיל בכמות אדירה של מקרים ומורכבות מאוד מאוד גדולה ובתנאים מאוד מאוד קשים. אנחנו מדברים פה בשנתיים-שלוש האחרונות על שילוב של אירועים ביטחוניים יחד עם משבר קורונה וכל הדברים האלה נעשו ובסך הכול הרבה מאוד עסקים או רוב רובם של העסקים קיבלו פיצויים ומענקים, כל שהגיע להם כדי לשמר את היציבות הכלכלית ולהבטיח את ההמשכיות העסקית של המשק ואני חושבת שזאת התמונה הכוללת שאנחנו רואים כאן. חשוב היה לי לציין את זה, עם כל זה שאיפה שצריך לתקן אנחנו נתקן כמובן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כן, אני רק רוצה לראות את המערכת בבקשה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני רק אגיד, בגלל שרוב התקנות עכשיו בנויות על מסלול שכר אנחנו נציג את מסלול השכר כי פה גם ראינו את הכי הרבה בעיות, הרבה אזרחים חשבו שזה בירוקרטי אז מאוד חשוב לנו להראות כמה בנינו מערכת שהיא לטעמנו קלה ככל שניתן. מיטל תציג, היא אחראית על המערכת בקרן. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> שלום לכולם. זה חלק מדף השירות של קרן הפיצויים, אלה כל האירועים שאנחנו מטפלים בהם. אני אתייחס לתביעה עבור נזק עקיף, מבצע שומר חומות זה המבצע האחרון שהיה, אנחנו כבר נערכים לעלות השחר. יש פה דף של דברי הסבר מסוימים: מה מטרת התביעה, מי יכול להגיש את התביעה, כמה פרטים בסיסיים שמגיש התביעה יכול לקרוא. אנחנו נותנים לו גם קישור להוראת השעה לדברי ההסבר ולהנחיות בדף הזה כדי שיהיה לו נוח וברור מה הוא מגיש. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני חייב להגיד בנושא הזה, שמתם לב שהוא צריך לסמן שהוא קרא. עשרות מייצגים שאני שואל ואני אומר להם, אבל לא הגשתם את התביעה לעסק, מגיע לו יותר פיצוי, למה לא סימנת שקראת? הוא אומר, כן, סימנתי והמשכתי. מאוד חשוב להיכנס, דברי ההסבר והוראת הביצוע. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תעשה וי על כל שורה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה לא יעזור. אנשים חותמים, חותמים, חותמים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בהצהרות עשינו וי על כל שורה, עשינו כל כך הרבה ניסיונות. הרעיון הוא רק להיכנס להוראת ביצוע, אפילו יש דוגמאות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אמיר, יש לי רעיון. תשאיר הודעה קולית ועד שההודעה לא מסתיימת אתה לא יכול להמשיך. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כל כך שבעי בירוקרטיה במדינה הזאת. אני גם חוטאת בזה. הרבה פעמים אני באה לעבור לשלב הבא ורשום לי, לא סימנת וי, אבל אם תהיה שורה באדום לפני. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הינה, יש. תסתכלי. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> א', קשה לראות. אני לא רואה מפה ואין לנו את החומר. אפשר להקריא? << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הגשת תביעה לפיצוי אינה מהווה אישור לעמידה בתנאי הזכאות. הסכום שיופיע בתום מילוי טופס הבקשה מבוסס על הנתונים שיוזנו בו על ידי מגיש התביעה ואינו מעיד על... << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ברמה האישית, הודעה כזאת, איבדתם אותי, אבל אם היו אומרים עצור, ראה הוזהרת, יש כאן דברים שחשובים לך ואתה לא יודע וזה שווה כסף, הייתי קוראת. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> השפה המשפטית היא קשה מדי לאנשים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. תנגישו את זה, תסבירו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה אם אתם עושים את זה בעברית מדוברת או בעברית משפטית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תקרא. לא כזה מסובך. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> זה לא מסובך. זה לא עגה משפטית. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה כמו שאומרים, יש מלא קבוצות ווטסאפ, למה אתה נכנס? מה אתה לא שם בהשתק? את מה שיצא לך מזה משהו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו נעבור על זה להתאים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> שימו משהו במונגש ותגידו: שווה לכם, יכול להיות שיש כסף שמגיע לכם ואם לא תקראו לא תדעו. אני אעצור לקרוא את זה אם יהיה כתוב לי משהו כזה. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> מוצגים כאן ארבעה מסלולים שהיו בשומר החומות, אנחנו מסתכלים על מסלול שכר כרגע. יש עוד תיאור קטן למי נועד מסלול שכר. כאן מגיש הבקשה צריך להקליד חמישה נתונים: מספר תיק במע"מ, מספר תיק במס הכנסה, בנק, סניף ומספר חשבון של העוסק מגיש הבקשה כדי שנוכל להעביר לו את כספי הפיצוי. כשלחצתי "הבא" הגעתי לדף הזה. נתונים שאני יכולה לשלוף אני שולפת, נתונים שאני לא יכולה לשלוף אני לא שולפת. שם העסק למשל זה לא משהו שמתועד אצלנו אז העוסק פשוט יגיש את שם העסק. דואר אלקטרוני זה גם משהו שהוא חייב להקליד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו מתנהלים מול העסקים במכתבים, בהודעות, גם בסמס וגם בדואר אלקטרוני. המערכת שולחת גם הודעות סמס וגם דואר אלקטרוני אז מאוד חשוב שיהיו הפרטים האלה. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> נניח משפחתונים, אם קיימים סניפים בעסק, כן או לא. בואו נניח שכן במקרה הזה, תיק ניכויים כי זה מסלול שכר, אני חייבת לדעת איזה תיק לבדוק כדי לבדוק את מספר העובדים. תיאור פעילות ממש קצר, נגיד משפחתון. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חובה לרשום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא חובה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אם את יודעת מה שם העסק. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> לא תמיד שם העסק מעיד על העיסוק. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא. מספר תיק ניכויים. אתם יודעים. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> לא תמיד. בשותפויות למשל, שותפות רשומה לצורכי מע"מ בלבד ולא מנוהל התיק במס הכנסה, ותיק ניכויים שלה הוא על שם אחד השותפים. אין לי דרך לשלוף. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> ענית לי. תודה. << אורח >> ורד ויוי ויץ: << אורח >> למה לא סימנת אם קיימים עובדים, כן או לא? << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> זה מסומן. אם את מגישה במסלול שכר אז כבר סימנתי עבורך. ברור שקיימים עובדים במסלול הזה. אנחנו פיתחנו את הטופס הזה מתוך ראייה שמה שאפשר אני שולפת ומסמנת עבור הלקוח, ומה שלא הוא צריך למלא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מיקוד חובה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא. אפשר גם 99. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> זה לא חובה. אפשרתי העתקת כתובת עסק כדי שלא יצטרך להקליד פעמיים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם כתובת העסק היא זהה לכתובת הוא רק לוחץ על הכפתור וזה מעתיק. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> כנ"ל לגבי פרטי מגיש הבקשה, זה מתוך ההזדהות. פרטי מגיש הבקשה עולים באופן אוטומטי מתוך ההזדהות של מי שהזדהה כדי להגיש את הבקשה. גם כאן אני מאפשרת להעתיק דואר אלקטרוני ופלאפון מלמעלה, שהוקלדו כבר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> למה יש את ההבדלים? כי יכול להיות שמגיש הבקשה הוא רואה החשבון, ובעל העסק, הפרטים שלו בפנים. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> כאן אני רושמת את סכום התביעה שאני דורשת, נניח 350,000 שקלים, לוחצת הבא. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל זה מסלול שכר. איך אני דורש? איך במסלול שכר אני דורש? << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> לפני כן יש גיליון עזר לחישוב הפיצוי שאנחנו מפרסמים באתר וגם במהלך התביעה. שמנו בכל מיני מיקומים את גיליון העזר הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז הוא מריץ את הסימולציה. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> מתוך תוכנת השכר הם מעתיקים נתונים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> רשום לו למעלה בכחול מה הוא צריך לשים בטופס. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> הם מעתיקים לכאן נתונים, שמות העובדים, מספר טלפון ליצירת קשר נייד, שנוכל לשלוח לעובד סמס כדי שהוא יוכל להגיש אחר כך הצהרת עובד, ימי היעדרות, והפיצוי מחושב להם אוטומטית. אני גם רושמת להם את הערך הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה טופס שהמעסיק ממלא אותו? << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> כן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. לא העובד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם בודקים שהמעסיק נותן טלפונים נכונים? יש להם איך לבדוק את זה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא לא יכול לתת. אותו פלאפון כפול, אם הוא נותן אותו יותר מפעם אחת, הקובץ לא תקין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פלאפון לא תקין? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו מזהים את זה והוא מקבל סמס שהטלפון לא תקין. כאן אנחנו רושמים את הסכום. אני חייב להגיד שזה שקבענו סכום נורמטיבי כבר בעבר, זה מקל מאוד את התהליך כי פעם הוא היה צריך לחשב שלושה חודשים שכר ממוצע. בסוף יש הקלה עם הנורמטיבי, גם בעלי עסקים אנחנו רואים שזה יותר קל להם. זה נוח שיש סכום אחד והוא לא צריך לעשות את כל החישובים שהיו בעבר. בצוק איתן לדוגמה היו חישובים מאוד מורכבים איך להגיע לשכר היומי או החודשי שלו. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> לחיצה אחרונה, אני מעלה את קובץ השכר, לחיצה על הבא, יש שם מספר הצהרות שאתה חייב להצהיר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עשינו גם וי בכל הצהרה, שינינו את זה מהצהרה כוללת – מה שאמרת, ניסינו את כל הניסיונות בשביל שיבינו שההצהרה הזאת היא מאוד חשובה, אבל למרות שפיצלנו את זה עדיין מסמנים לא בדיוק מה שצריך. ואז בעצם מה שקורה, נשלח סמס מאותו אקסל לכל אחד מהעובדים. הסמס נשלח, הוא נכנס לקישור מאוד פשוט, נפתחים לו ימי היעדרות, הוא מסמן שהוא נעדר מהעבודה, זו ההצהרה שלו – הוא צריך להצהיר כי אנחנו לא יכולים שרק המעסיק יצהיר על הצעד הזה. זה תהליך של מספר דקות, גם ערן יעקב רצה לראות אצלנו את התהליך איך הוא מצהיר. לטלפונים כשרים יש גם הודעה קולית. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> איך הם מאשרים? הוא מקבל הודעה קולית ומה הוא עושה? << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> הוא נכנס לקישור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא יכול להיכנס לקישור. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הקישור זה סמס, זה לא ווטסאפ. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> הוא נכנס דרך מחשב במקום העבודה, בבית, לאתר האינטרנט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלומר, הסיפור של הטלפון הכשר שאתם רק מודיעים לו והוא כבר אמור למצוא את המחשב בשביל להיכנס אליו. נכון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> למי שאין טלפון כשר, גם דרך הנייד אפשר מאוד בקלות. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> לגבי הצהרת עובדים, הרי מי שמקבל את הפיצוי זה עבור עובד שבבתי הספר של הילדים שלו הוכרז על ידי פיקוד העורף שאין לימודים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בעלות השחר. עכשיו גם? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה מקרה אחד. יש כל מיני מקרים. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> זה סייג. בשומר חומות. << אורח >> ורד ויוי ויץ: << אורח >> אבל ב-0.7 לא חייב להיות. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> לא, מעבר ל-0.7. איך פה במערכת? << אורח >> ורד ויוי ויץ: << אורח >> יכול להיות בגלל איסור התקהלות. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> לצורך השגחה על ילד. << אורח >> הגר יהב: << אורח >> נגיד ביבנה הוכרז על ידי פיקוד העורף, המערכת יודעת שבגלל שהוא הגיש מיבנה אז הוא יקבל? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מאחורי הקלעים הכול בנוי לפי יישובים, הנחיות פיקוד העורף, רשימה, הכול קיים מאחורה. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> רשימה מסודרת לפי תאריכים ספציפיים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו רואים איפה העובד גר, אנחנו רואים גם את הילדים שיש לו, אלה דברים שהם ידועים. << אורח >> ורד ויוי ויץ: << אורח >> אמיר, רשימת היישובים שתופיע היא כבר לפי היישובים שנכללים באזור המיוחד? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדיוק לפי ההנחיות של פיקוד העורף. אנחנו נצמדים לכל ההנחיות של פיקוד העורף ולפי היישובים והימים שהם קבעו מתי יש בית ספר או אין בית ספר או מתי יש התקהלויות או אין התקהלויות. בגלל זה לפעמים לפתח את המערכת זה לוקח קצת זמן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> מרגע שאנחנו מאשרים את התקנות, כמה זמן ייקח לכם להעלות את המערכת של עלות השחר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כלום, כבר יש להם את זה שם. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> אם אתם רוצים לראות את המשך התהליך. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא, הבנו את התהליך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כמו שהסברתי, יש כאן רשימות יישובים ודברים שאנחנו חייבים להכניס לתוך המערכת, המערכת יכולה לעלות ב-15 בספטמבר אבל אנחנו נשתדל מאוד מאוד שכבר בתחילת החודש היא תהיה. צריך לזכור שבסופו של דבר אלה משכורות שמשולמות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמה זמן מיום אישור התקנות? << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> אנחנו כבר התחלנו לעבוד על זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> זאת לא תשובה. זה לא מה ששאלתי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 30 יום מיום אישור התקנות אנחנו צריכים כדי להעלות את המערכת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, זה באישור התקנות או שכבר התחלתם לעבוד? << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> אנחנו כבר עובדים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> זה לא מאפס. אני מוטרדת גם ממה שהיה בפעם הקודמת שאתה ואני עסקנו במשך חודשיים – המערכת עולה, לא עולה, אנחנו נכנסים שנינו פנימה ומגלים שהיא לא עולה, עוד שבוע, עוד שבועיים. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> אצלנו אף פעם לא היה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אל תגידי שלא היה כי היה. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> הוצאות קבועות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוצאות קבועות, גם בשומר חומות זה עלה ב-1 ביולי כמו שצריך. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> חבר'ה, אנחנו פה עשינו על זה דיונים ועדכנתם אותנו מתי זה נפתח ומתי זה נסגר. << אורח >> מירי סביון: << אורח >> כרגע מה שאנחנו יכולים להגיד זה 30 יום ואם נצליח להקדים נעשה את זה יותר מהר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו עושים את כל המאמצים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> 30 ימי עבודה או 30 ימים? << אורח >> מירי סביון: << אורח >> 30 יום ואם נצליח להקדים, נקדים. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> העליתי בקשה ואני לא ראיתי אותה פה באיזה מענה, אולי זה דרך מענה אחר. עלה כאן, גם על ידי אנשים וגם על ידי, הנושא של ימי חופשה. אני מקבלת מצד אחד שאתם אומרים, אם ניתנו ימי חופשה אז אני לא רוצה לשלם על ימי חופשה, איך אני יודע שהמעסיק ישלם אותם? מצד שני אני באה ואומרת, אנחנו לא כולם גנבים מלכתחילה כי הרבה מעסיקים – גם דיברתי עם עובדים ואחרי הדיון כאן עוד פעם הלכתי לדבר עם עובדים באזור התעשייה בשדרות, שאמרו: כן, הבטיחו. יש לנו מנהלים שהם חנוקים ואמרו לנו, אין לי לשלם לכם, קחו ימי חופש, אני אבקש על זה וברגע שיש, נחזיר. אמיר, זאת התשובה שנתתם בפעם שעברה. מה שאני באה לבקש זה כך. עכשיו אני עסק שנתתי ימי חופשה. אני מבין כי לא ידעתי – לא ידענו מה הכללים, צמודי, סמוכי, מערבית, לא מערבית, איך זה יתגלגל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשומר חומות? << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת על עכשיו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל אם התקנות יעברו בימים הקרובים והמשכורות משולמות בחודש תשיעי אז ודאות קיימת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אני מדברת גם על שומר החומות. אם הגשתי בקשה וקיבלתי תשובה, אני אומרת, אני ביקשתי – מכיוון שאותו בעל מפעל או אותו עסק מבין שהוא כן יכול לקבל כי כבר מבינים היום, להבדיל שהוא הגיש, שמגיע לו, הוא ישלח לכם תלוש שכר שהוא שילם את השישה ימים, את הארבעה ימים, את השמונה ימים, ותיתנו לו. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> אנחנו עושים את זה כבר היום. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אז אני מבקשת שזה ייאמר גם פה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לגבי שומר חומות אנחנו כבר עושים את זה היום. למרות שאנחנו יודעים שהוא עוד לא שילם אנחנו אומרים לו, אתה זכאי ל-X כסף, לך תשלם. יחד עם זאת, אם אנחנו ננסה לעשות את זה בכל אירוע, אחרי זה תשאלו אותנו למה תיקים מתעכבים. ברגע שאנחנו צריכים לחזור לכל תיק מספר פעמים, מה לעשות, אותו מפקח, במקום לסיים את התיק הוא צריך לחזור אליו עוד פעם, אז תיק אחר מתעכב. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אמיר, נשפר את האמון, לא ייקח שנתיים או שנה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ברוב המקרים זה לא לוקח בצורה הזאת. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אז אני אומרת, אנחנו מסתכלים קדימה. נראה לי הגיוני שאם יש לבעל עסק לשלם, שהוא ישלם, ואם הוא לא יכול ויש כאלה שלא יכולים, אז תאפשרו לו את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני חייב להגיד שאנחנו, ברגע שאנחנו משלמים לפי יום חופשה, אין לנו דרך לשמור על העובדים יותר. אני חייב לומר את זה, לנו אין דרך כזאת. יש לנו עשרות פניות של עובדים שאומרים לא שילמו לנו ואנחנו לא יכולים לריב איתו על יומיים כי הוא יפטר אותנו. הדרך שלנו לשמור זה לראות הוכחה שהוא שילם לו בפועל. ברגע שזה יהיה לפי יום חופשה לא תהיה לנו דרך לשמור עליו יותר. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> הסתדרות, בבקשה. << אורח >> ורד ויוי ויץ: << אורח >> אני רוצה להעיר לאור דברי חברת הכנסת שפק שהעניין הוא לא רק המעסיק שילם, זה לא שהמעסיק שילם חופשה. ימי החופשה מנוכים מן העובד. השאלה אחר כך - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> האם הוא מחזיר. << אורח >> ורד ויוי ויץ: << אורח >> - - האם הוא מחזיר אותם. זאת הבעיה שלנו ואני יודעת על מקרים שלא החזירו, וקיבלו פיצוי במסלול שכר. זאת מבחינתנו הבעיה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אז תעבירו לנו פניות ציבור, יש כאן חברי כנסת, ונטפל. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל כרגע זה בכלל לא מתאפשר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אתן דוגמה. גם פה בדיון הקודם היה אזרח שדיבר שהוא עד היום לא שילם את השכר. עקרונית, היה הסכם קיבוצי עם צו הרחבה. זה אפילו עבירה על החוק זה שלא שילמת את השכר. איך אנחנו נדע אם לשלם לו - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל תבדוק באמת ממתי צו ההרחבה. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> לא מאותה תקופה. אמיר, בדקתי את זה, באותה תקופה לא היה צו הרחבה. בדקתי אחרי שדיברנו. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, אנחנו עוד ארבע דקות חייבים לסיים את הדיון כי מתחילה המליאה. בבקשה. << אורח >> לבקה חלבי חסון: << אורח >> עורכת דין לבקה חלבי חסון, ממונה אזורית על יחסי עבודה, מחוז תל אביב והמרכז. חשוב לי להעיר משהו לגבי השכר היומי שמקבל אותו מעסיק לגבי הפיצוי. הוא יקבל לפי התקנות 430 שקלים ליום עבודה, אבל בפועל, מאחר שיש צו הרחבה ויהיה גם במקרה הזה, הוא חייב לפצות את העובד או לשלם לעובד מעבר לסכום הזה כי לפי צו ההרחבה, למשל בשומר חומות, סעיף 8, אני יכולה להקריא: שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר ישולם לו בידי המעסיק אך לא יותר מהשכר המרבי. ההגדרה של השכר המרבי היא מעבר ל-430 שקלים, זה יכול להגיע ל-1,300 שקלים, משהו כזה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> לא הבנתי מה את אומרת. << אורח >> לבקה חלבי חסון: << אורח >> לפי צו ההרחבה, למשל בשומר חומות, השכר יכול לעלות. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל מה הטענה שלך? את רוצה להחזיר את זה אחורה לחישוב שכר ממוצע? << אורח >> לבקה חלבי חסון: << אורח >> הפיצוי שיקבל המעסיק - - - << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אני שואל אותך. את רוצה להחזיר את חישוב הפיצוי אחורה לחישוב שכר ממוצע לכל עסק? זה מה שאת רוצה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמו שהיה בצוק איתן. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> כמו שהיה בצוק איתן? ועכשיו לגרור את המדינה ואת העסקים לבירוקרטיה מטורפת? << אורח >> לבקה חלבי חסון: << אורח >> לא, אבל חייבים להבהיר את זה שהמעסיק, יכול להיות שהוא ישלם מעבר ל-430 שקלים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל יש לו כנראה עובדים גם כאלה וגם כאלה. << אורח >> לבקה חלבי חסון: << אורח >> לי היה חשוב להגיד את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> חברים, אנחנו חייבים לסיים את הדיון. אני אומר ככה מבחינת לוחות הזמנים ומה אנחנו עושים. התקנות צריכות להגיע ממשרד האוצר לוועדת הכספים בזמן הקרוב מאוד. ברגע שזה יגיע אנחנו נגיש בקשה לוועדת ההסכמות. במידה וועדת ההסכמות תאשר את קיום הדיון על התקנות, אנחנו נצטרך לפנות ליושב-ראש הכנסת על מנת לבקש ממנו לקצר את הזמנים כדי שנוכל לקיים את הדיון מחר, מתוקף הבנה שמחרתיים אנחנו כבר לא נוכל לקיים שום דיון עד ה-4 בספטמבר כי הכנסת יוצאת לחופשה מרוכזת. במידה וכל התנאים האלה יתקיימו אנחנו נוכל לקיים את הדיון מחר – עוד פעם, מתוך הבנה של דחיפות האירוע כי בסופו של דבר אנחנו כן רוצים לאפשר לעסקים לקבל את הכסף מהר ככל שניתן במסלול שכר כדי שהתקופה הזאת שהם יצטרכו לשלם את הכסף ואחר כך לקבל אותו, תתקצר ככל הניתן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למרות שלפי רשות המיסים אין לזה נפקא מינה כי עד ה-15 בחודש הם בינתיים עובדים על זה. אני בעד, אני רק אומר את זה כהערת ביניים. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אבל שים לב שברגע שמסיימים את התקנות, רק אז הם יכולים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו בעד, כמה שיותר מהר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> אלכס, יריב תוך כדי, וגם קרעי בהמשך לשיחה בינינו, כבר אישרו את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> אנחנו צריכים קודם כול לקבל את התקנות. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> כבר אישרו את זה. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> בגלל שאנחנו מערכת מסודרת, אישרו זה לקבל אישור, מייל מסודר. << דובר >> נירה שפק (יש עתיד): << דובר >> התקבל בכתב. << יור >> היו"ר אלכס קושניר: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>