פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וארבע הכנסת 24 ועדת הפנים והגנת הסביבה 28/06/2022 מושב שני פרוטוקול מס' 161 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, כ"ט בסיון התשפ"ב (28 ביוני 2022), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 36) (מנגנון שבת למשאבת מים), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת יעקב אשר << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ווליד טאהא – היו"ר חברי הכנסת: יעקב אשר מוזמנים: נועה סרברו – ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים נועם כהן – מתמחה במחלקה למשפט אזרחי ייעוץ וחקיקהי, משרד המשפטים יניב בנימין – מתמחה יועמ"ש, כב"ה, המשרד לביטחון פנים לירון ינקוביץ – רע"ן תשתיות לאומיות, כב"ה, המשרד לביטחון פנים תומר חזות – יועץ משפטי, אגף הגנה מאש, הרשות הארצית לכבאות והצלה תהל ברנדס – סגנית בכירה ליועצת משפטית, רשות המים איתי שגיא – מנהל אגף פיתוח משק מים וביוב עירוני, רשות המים סמי ישראל – יועץ משפטי, אגודה לתרבות הדיור ראובן צדוק – מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור, אגודה לתרבות הדיור אריאל כהן – מנהל מחלקת משאבות, ארגון הרבנים דניאל שנשינסקי – מנהל צוות טכנולוגי, מכון צומת שמואל הרבסט – סמנכ"ל משמרת השבת יהודה הינריך – מחקר ופיתוח משמרת השבת קרול יעקב – מתקין מערכות מוזמנים באמצעים מקוונים: יהודה סיסו – יו"ר תאגידי מים וביוב ייעוץ משפטי: רעות רוזנטל בינג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: חבר המתרגמים והילה מליחי << נושא >> הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 36) (מנגנון שבת למשאבת מים), התשפ"ב–2022, פ/3758/24 << נושא >> << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בוקר טוב. הדיון שלנו היום הוא על הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 36) (מנגנון שבת למשאבת מים), התשפ"ב–2022, פ/3758/24, של חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב. אני רוצה לתת ליעקב לומר כמה מילים על החוק שלו, ואחר כך ניתן לרעות מהייעוץ המשפטי לומר כמה דברים, ואז נעבור לאורחים. בבקשה, יעקב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> קודם כל, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הנושא שאנחנו מדברים עליו היום הוא אומנם תחת הכותרת של חוק המקרקעין, זה כדי לנסות ולהסדיר את הנקודה הזאת, ואני אסביר במה מדובר. אנשים שהם שומרי שבת – גם אם הם לא חרדים, הם יכולים להיות דתיים או מסורתיים. בשנים האחרונות הנושא הזה של משאבות מים שמתקינים אותן בבתים – במיוחד בבתים גבוהים שבהם צריך שיהיה פוש למים כדי להגיע לקומות ולתת את השירות הנכון לתושבים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה לא מדבר על בית פרטי. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> על בית משותף. בית משותף. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה מדבר על בתים משותפים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בבית פרטי – בן אדם עושה מה שהוא רוצה בבית שלו. אני מדבר על בית משותף, במיוחד על מגדלים או בניינים מרובי תושבים, מה שנקרא בנייה רוויה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> קבוצה של דיירים. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון. כרגע הצעת החוק שלי מדברת על בתים קיימים, זאת אומרת, לא על בתים חדשים. יש איזושהי הצעת חוק בנושא הזה של בתים חדשים. בשנים האחרונות יש מכונים – יש גם את מכון צומת, גם את המכון הטכנולוגי, גם משמרת השבת – שמצאו פתרון לבעיה, ואני אסביר לכם מה הבעיה כי לא כולם מכירים את הבעיה. איך פועלת המשאבה? הרי משאבה פועלת ברגע שאתה פותח את הברז ושואב מים – חוזרים לשאיבה של פעם – המשאבה נדלקת ונותנת את הפוש למים כדי שיגיעו לדירה שלך או לשאר הדיירים, כל אחד בזמן שלו. מבחינה הלכתית זה חשש גדול, או יותר נכון, חילול שבת, שאתה מדליק את המשאבה על ידי זה שאתה פותח את המים. יכול להיות שיש כאלה שמקלים, אבל אני לא מכיר הרבה. אני מכיר סיפור, ונמצאים פה אנשים ממשמרת השבת, על אדם שקנה דירה ברמת גן בבית משותף, אדם דתי, לא חרדי אפילו. כשנודע לו שיש את הדבר הזה, לקח לו הרבה מאוד זמן עד שהוא החתים את כל השכנים ועד שהוא הגיע להסכמה עם כל השכנים. והשכנים, זה לא שהם לא רצו, אבל יש כאלה שלא מבינים מה זה, לא יודעים – אל תיגע, כן תיגע. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> ומה אתה מציע לעשות? כאשר פותחים את המים בשבת, מה צריך לקרות? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> מה שקרה, אדוני היושב-ראש – אני מסיים. אני מסיים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני רוצה להביא אותך לתכל'ס. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני רוצה קודם כל את הדבר הערכי, האמוני, ואתה מבין אותי, הרי אתה - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לגמרי. לגמרי מקובל. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> יפה. ואותו בן אדם במשך ארבעה חודשים עד שהוא הצליח לסיים את הפרויקט הזה, בארבעת החודשים האלה הוא גר בבית שלו בימי חול, ובשבת הוא נסע בכל פעם למקום אחר כדי לא לחלל שבת. יש מתקן שמתקינים כמו שיש בחשמל, כמו שיש מעליות שבת. יש היום מתקנים – המכון הטכנולוגי, מכון צומת, משמרת השבת – שהוא מנטרל כביכול – ותיכף יסביר את זה כאן מהנדס – שהפעולה שלך לא היא הפעולה שפותחת את המשאבה, אלא המשאבה עובדת בצורה רנדומלית. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כמו שעון שבת? << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> משהו כזה. זה מתקן, לא בונים את הכור האטומי החדש, ולא עושים משהו מאוד מאוד גדול. כל הרעיון של הצעת החוק שלי הוא קודם כל לקבוע – אם יש הוצאות נוספות על ההתקנה הזאת, שזה יחול על הדייר שרוצה את זה, כמובן, הוא לא יכול להשית את זה על השכנים שלו, ולגבי ההליך, שההליך יהיה קצר ושיוכל לעשות את זה. ואם יש למישהו עדיין בעיה בעניין, יש לנו – כל אחד שהיה בתחום הזה, אני הייתי ראש עיר, וכולנו מכירים, אפשר לפנות למפקח על בתים משותפים אם יש איזושהי בעיה למישהו. אבל הכוונה היא להסדיר את זה. הנוסח שעבר בוועדת השרים שונה בימים האחרונים בהתייעצויות עם הייעוץ המשפטי ועם משרד המשפטים. כל הנוסח נמצא כרגע בפניכם. אני לא ניסיתי לנהל על זה משא ומתן, אלא באמת לשים אותו כמו שהוא עם התיקונים. ולהזכיר לכולם, כרגע אנחנו בקריאה ראשונה, ועד שזה יגיע לקריאה שנייה ושלישית יהיה אפשר לשייף עוד דברים או להסביר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> להוסיף, לתקן, לשפר. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> נכון. אבל הרעיון הוא להסדיר, לאפשר לבן אדם שנמצא – לא לגרום לכך שאנשים לא יכולים לבחור דירות במקומות מסוימים בגלל האמונה שלהם, בגלל שהם לא רוצים לחלל שבת. וזה קורה, קורה, קורה. תודה רבה אדוני. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יעקב אשר. אני רוצה לעבור לרעות רוזנטל מהייעוץ המשפטי. רעות, תגידי מה שרצית לומר על הצעת החוק, ואחרי זה תקריאי את הנוסח. אחרי שאת מסיימת להקריא, אנחנו נשמע את הצדדים. בבקשה, רעות. << דובר >> רעות רוזנטל בינג: << דובר >> אני רוצה לפתוח בכמה מילים כלליות על החלק שעליו אנחנו מדברים בחוק המקרקעין, ואז נסביר ממש בקצרה את הצעת החוק, נקריא, וכמובן נשמע את ההתייחסויות. חוק המקרקעין, החלק שאליו אנחנו מתייחסים הוא חלק שעוסק בבתים משותפים, והוא קובע שהרכוש המשותף באותם בתים משותפים שייך לכלל בעלי הדירות, כך שאם מישהו רוצה לבצע פעולה ברכוש המשותף הוא צריך את ההסכמה של כל בעלי הדירות. לכלל הזה יש יוצאי דופן, יש חריגים שקבועים גם בחוק, שביחס אליהם נדרש אחוז הסכמה נמוך יותר או אפילו לא נדרשת הסכמה בכלל. העיקרון שקובע את שיעור ההסכמה שנדרש ביחס לכל אחת מהפעולות הוא שככל שהפעולה היא יותר חיונית ופחות פוגענית, אחוז ההסכמה שנדרש הוא נמוך יותר, וכלל שיש בפעולה איזושהי פגיעה או פוטנציאל פגיעה משמעותי יותר בשאר בעלי הדירות, נדרש אחוז הסכמה גבוה יותר, כשיש איזשהו מדרג – אני אתן דוגמה כדי שנראה איפה אנחנו ממוקמים. למשל התקנת מעלית, שיש בה פוטנציאל פגיעה שהוא גדול יותר, היא ברף הגבוה ונדרש אחוז הסכמה של שני-שליש מבעלי הדירות. לעומת זאת, תאורת שבת, לא נדרשת בכלל הסכמה כי אין בה פגיעה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רק להסביר שהפגיעה שמתכוונת אליה היועצת המשפטית היא שמעלית שבת עובדת יותר לאט. זאת אומרת, זו פגיעה בשירות עצמו. << דובר >> רעות רוזנטל בינג: << דובר >> אני דיברתי על התקנת מעלית בכלל, אבל כן, גם על מעלית שבת, זה איפשהו בתווך. הפעולה שעליה אנחנו מדברים בהצעת החוק הזו היא, כפי שהסביר חבר הכנסת יעקב אשר, התקנה של איזשהו מנגנון שמפעיל את משאבת המים באופן אוטומטי. להבנתנו, וכמובן נצטרך להבין כאן בדיון, מדובר בפגיעה שהיא ברף הנמוך. כלומר, לא אמורה להיגרם פגיעה לבעלי הדירות האחרים, או שהפגיעה שאמורה להיגרם היא מאוד מאוד מצומצמת, ואת זה נצטרך לשמוע, כי זו ההנחה של ההצעה בנוסחה הנוכחי. הנוסח שמונח בפניכם קובע שביחס לפעולה הזו לא נדרשת הסכמה של יתר בעלי הדירות, בכפוף לכמה תנאים. אני אגיד את רשימת התנאים ואז גם נקריא ונוכל לפתוח את הדיון. התנאי הראשון שאותו מעט שינינו מהנוסח שפורסם, בעקבות הערות גם של משרד המשפטים הוא שבעל הדירה שמבקש להתקין צריך למסור הודעה לכל בעלי הדירות. לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות לפחות 30 יום לפני ההתקנה. פרק הזמן הזה יאפשר לאותם בעלי דירות שמתנגדים או שיש להם הסגות לפנות למפקח ככל שיש צורך בכך. התנאי השני הוא שיש התחייבות של בעל הדירה שמתקין להשיב את המצב לקדמותו אם המנגנון אינו נדרש יותר. התנאי השלישי הוא שהפעולה לא מייצרת פגיעה או מטרד. התנאי הרביעי, שגם נוסף בעקבות הערות של משרדי הממשלה, שהתקנת המנגנון תיעשה בהתאם לחוק החשמל כשהכוונה היא שבעל מקצוע שמוכשר לבצע את הפעולות האלה לפי חוק החשמל ושמוסמך ומחזיק ברישיון לבצע את הפעולות הוא זה שיבצע את ההתקנה וכך מבטיחים שההתקנה תיעשה בצורה בטוחה ובצורה שלא אמורה לפגוע במשאבה עצמה. העיקרון האחרון הוא שהמתקין נושא בעלויות הן של ההתקנה והן של האחזקה והתפעול. בתוך האחזקה והתפעול הכוונה היא גם לעלויות נוספות של חשמל ומים, אם יש כאלה, וגם לנושא של בלאי של המשאבה. אנחנו הכנסנו סעיף שמאפשר לשר המשפטים לקבוע תקנות בעניין הזה, כשהתקנות אמורות לקבוע עקרונות של חישוב כדי למנוע סכסוכים. אני מבינה שיש הערות גם על הסעיף הזה, וכמובן נשמע את כל ההערות. אני אקריא את הנוסח. אני כבר אומרת שיש כאן שינויים קלים מהנוסח שפורסם, ואני אקריא אותם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אפשר לרשום הערות לפי סעיפים, ונתייחס לזה בהמשך. << דובר >> רעות רוזנטל בינג: << דובר >> "הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מנגנון שבת למשאבת מים), התשפ"ב–2022 – הוספת סעיף 59ח1 1. בחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, אחרי סעיף 59ח יבוא: "התקנת משאבת מים בלא חילול שבת 59ח1. (א) בעל דירה רשאי, בלא הסכמת בעלי הדירות האחרים, להתקין, על חשבונו, מנגנון המאפשר הפעלה אוטומטית של משאבת מים בלא חילול שבת (בסעיף זה – המנגנון) ברכוש המשותף והוא יישא בהוצאות החזקתו של המנגנון והפעלתו, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) בעל הדירה מסר לא יאוחר משלושים ימים לפני מועד ביצוע ההתקנה הודעה בכתב לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות בבית המשותף אודות הכוונה לבצע את התקנת המנגנון ואם שימש המנגנון רק חלק מבעלי הדירות, לאותם בעלי דירות; ההודעה לבעלי הדירות תימסר בדרך שבה נמסרת הודעה על כינוס אסיפה כללית של בעלי דירות לפי תקנון הבית המשותף; ההודעה תכלול פרטים בדבר סוג המנגנון שבכוונתו להתקין ואופן ההתקנה; (2) ניתנה התחייבות מצד בעל הדירה להשיב את המצב לקדמותו ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך אם לא יהיה עוד צורך במנגנון; (3) אין בהפעלת המנגנון משום פגיעה או מטרד בבעל דירה אחרת; (4) התקנת המנגנון תעשה לפי חוק החשמל, התשי"ד–1954. (ב) שר המשפטים בהתייעצות עם שר האנרגיה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת יקבע בתקנות הוראות בעניין חלקו של בעל הדירה שהתקין מנגנון כאמור בסעיף זה, בתשלום הוצאות ההחזקה וההפעלה של משאבת המים שבה הותקן מנגנון כאמור, בהביאו בחשבון את שיעור הגידול בהוצאות אלה שנגרם לבעלי הדירות האחרים כתוצאה מהפעלת המנגנון.". אני רק אגיד עוד מילה, שהעקרונות האלה הם העקרונות שקבועים גם ביחס להתקנה של תאורת שבת, עם שינויים מסוימים בהתאם לשוני במנגנונים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה, רעות. רשות המים נמצאים כאן, נכון? אז רשות המים, עורכת הדין תהל ברנדס, סגנית בכירה ליועצת המשפטית. רשום לנו גם איתי שגיא, מנהל אגף פיתוח ומשק מים וביוב עירוני. מה אתם חושבים על הרעיון? יעקב יצירתי או שהוא יוצר לכם בעיות? << אורח >> תהל ברנדס: << אורח >> אדוני, מכיוון שאין לנו מידע על המנגנון הספציפי שבו מדובר, אין לנו יכולת לומר אם יש פה עלויות נוספות ומה משמעותן, ואם יש השפעה על המערכות הפנימיות. ככל שירצו שאנחנו נתייחס לדברים לגבי מנגנונים ספציפיים, אנחנו נוכל להתייחס בהמשך או בהמשך תהליך החקיקה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אבל אתם מכירים את הרעיון. << אורח >> תהל ברנדס: << אורח >> לא מכירים את המערכות האלה, לא משהו שאנחנו - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא מהנהן בכן, ואת אומרת שלא. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יעקב, אז הוא מכיר והיא לא, מה הבעיה? הוא יגיד מה הוא מכיר. << אורח >> תהל ברנדס: << אורח >> אם זה כך, מיד אני אפנה את הזירה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אסור לך להפעיל לחץ פיזי לא מתון. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני לא מנחה את העדה. << אורח >> איתי שגיא: << אורח >> ברשותך, אני אתקן. אנחנו מכירים מנגנונים כאלה, אנחנו לא יודעים על מה מדובר בהצעה הזו, ולכך תהל מתייחסת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אחרי כל ההסברים של יעקב ורעות, אתם עדיין לא יודעים מה מוצע כאן? אפילו אני ידעתי. << אורח >> איתי שגיא: << אורח >> לא מוצג בשום מקום המפרט של המנגנון ומה הוא כולל וכולי. מכירים את הקונספט של סחרור מים ומשאבות וכולי, ולכן הנהנתי, אבל מה שעורכת הדין ברנדס אמרה - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הבנת יעקב? הוא הנהן על זה, לא על זה שהוא מכיר מערכת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה הנהון טוב. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הסתפקתם בדברים, נכון? << אורח >> תהל ברנדס: << אורח >> בהחלט. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מי מייצג את משרד המשפטים? עורכת דין נועה. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> נועה סרברו ממחלקת ייעוץ וחקיקה, משפט אזרחי. בוקר טוב. בימים האחרונים היינו בשיח עם הלשכה המשפטית, ואני חושבת שהרבה מההערות שלנו, כמו שרעות הציגה, הוטמעו בנוסח. יש עדיין סוגיה שהיא בליבת ההצעה, בהמשך לדברים שרשות המים העלו, זו הייתה האינטואיציה שלנו כשקיבלנו את ההצעה, שהתכלית שלה היא בהחלט ראויה, ויש מקום לבחון הסדר בנושא הזה שיקל על הציבור, בסוף זה שירות בסיסי וחיוני, ואנחנו רוצים לבחון איך אפשר להקל ולשפר את המצב. נקבעו מנגנונים מאזנים בהצעה הזאת, השאלה היא אם האיזון הזה הוא באמת האיזון המתאים אל מול המערכת שעליה מדובר. גם אנחנו פנינו למשרדי הממשלה וגורמי המקצוע בשביל לשמוע מה עמדתם המקצועית, וכמו שאתם מבינים, לא הצלחנו עדיין לקבל עמדה אם המנגנון הזה יכול לפגוע בפעילות המשאבה, במערכת החשמל, מה העלויות שלו, מה הסיכון לבעלי הדירות האחרים אם אותו מתקין לא יישא בהוצאות ואם הוא מתחבר למערכת הציבורית של הבניין הכול יושת על בעלי הדירות כולם. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לגבי אחוז המסכימים – לא ראיתי שבנוסח יש אחוז מסכימים, אבל איך זה יופעל? אני פגשתי את עניין אחוז המסכימים בכל מיני נושאים פה בוועדה. זה לא דומה, אבל למשל התחדשות עירונית – היה שני-שליש, הורדתי את זה ל-66%. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הורדנו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> נכון, הורדנו. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> גם רעות הציגה את זה שדיני הבתים המשותפים מנסים לייצר את האיזון כי יש כאן - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז כמה יהיה פה? << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> זאת ההתלבטות. אם אנחנו נשמע - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כי אם הבניין הוא בניין שגרים בו אנשים שלא מעניין אותם שכאשר הוא פותח את הברז נפתחת איזושהי משאבה, מבחינה דתית לא מעניין אותו, לבין אלה שכן מעניין אותם, אפשר להיכנס לפלונטר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לכן אדוני, בהצעת החוק שלי – ואני גם חושב ככה – לא צריך להגיע לאחוז. זו דעתי, אני אגיד את זה עד הסוף. זה לא קרוב בכלל לא לבנייה ולא לתמ"א או לכל הדברים הללו. זה לא משהו שמשנה את אופי הבניין ואת הכול, אבל ככל שנתקדם בחקיקה – ונמצאים פה מהנדסים שיציגו – אם יצטרכו, אז יכול להיות שיצטרכו למצוא את ההגדרה איך פועל המנגנון. אם יתברר בחוכמת השולחן בוועדה שיש כל מיני השלכות, אז נחשוב ביחד על איזה אחוז – אם 30%, 10% או בכלל לא. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש לי שאלה מקצועית. שאלה אחרת, גם בבית משותף אפשר להתקין את זה באופן פרטי לבית יחיד בתוך הבית המשותף? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא. לא, לא, המשאבה היא לכל - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז המשאבה היא בקו הראשי בחוץ. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כדאי שנשמע את - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בסדר, נשמע, אבל אני מקדים את המאוחר קצת. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> אם אפשר להשלים עוד משפט לגבי הסכמת הדיירים, היום בחוק יש את מנגנון התאורה בשבת שעל בסיסו נוסחה הצעת החוק הזאת, ויש גם את מנגנון פיקוד שבת למעלית, ששם, לצורך ההשוואה, נדרש רוב של בעלי דירות כדי להתקין - - - << אורח >> סמי ישראל: << אורח >> כשאין מנגנון. כשאין מנגנון. כשיש מנגנון - - - << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> כן, כן. - - - מנגנון פיקוד שבת למעלית למקום שבו אין – בבניינים החדשים, כשיש שתי מעליות, חובה להתקין את המנגנון, זו סוגיה אחרת, אבל אם יש מעלית שבה אין מנגנון בבית משותף שיש בו מעלית אחת או יותר, נדרשת הסכמה של רוב בעלי הדירות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל לא בתאורה. בתאורה לא נדרשת הסכמה. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> נכון, זה פשוט כדי לתת את שני הקצוות. << דובר >> רעות רוזנטל בינג: << דובר >> אני חושבת שהשאלה היא איפה על הציר הזה זה ממוקם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק, איפה זה על הציר הזה. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> מעלית שבת, אין ספק שהיא משפיעה על כל בעלי הדירות – צריך לעצור בכל קומה, וזה יכול להפריע לבעלי הדירות שלא צריכים את זה, זה מעכב להם את השימוש במעלית, יש כאלה שטוענים שזה מרעיש. ההוצאות גם שם מושתות רק על מי שמשתמש. תאורה בשבת זה משהו שהוא הרבה יותר פשוט ופחות משפיע על בעלי הדירות האחרים, ולכן השאלה, כמו שכבר עלה כאן, מה ההשפעה של המנגנון הזה, גם מבחינת עלויות וגם מבחינת תפקוד המערכות. אני רק אוסיף עוד נקודה בהקשר הזה – רשות הכבאות נמצאים כאן אתנו, כי עלתה גם שאלה על ההשפעה על אמצעי בטיחות אש, כי בחלק מהמקרים המשאבות האלה משמשות גם את מערכת כיבוי האש, ולכן זו סוגיה שהיא בהחלט משמעותית. עוד נקודה אחת לגבי ההצעה של הוועדה, ששר המשפטים יקבע תקנות בעניין אופן הנשיאה בהוצאות – זו נקודה שאנחנו נרצה להמשיך לחשוב עליה, כי אני לא בטוחה שהתקנת תקנות בנושא הזה תהיה כל כך פשוטה, ויכול להיות שהיא רק תסרבל את הנושא הזה, כי שוב, אין לנו כרגע גורם ממשלתי שיודע לתת לנו תחשיבים לגבי ההוצאות. אם נשמע שכן, יכול להיות שזה יותר ריאלי, אבל הייתי חושבת – שוב, אחרי שנשמע את הנתונים - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אולי בהמשך הדרך נוכל ליצור תקנות - - - << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> המנגנון שקיים היום לגבי הנשיאה בהוצאות של מעלית שבת, נראה לי שאפשר לאמץ אותו על פניו גם בהקשר הזה, כלומר, שהוא פשוט קובע את העיקרון – וצריך להוסיף בהצעה שאלו גם עלויות ההתקנה, לא רק ההפעלה – מי שמתקין ומי שמשתמש, הוא זה שנושא בהוצאות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תיכף נדע אם יש אומדנים של עלויות של התקנה של המכשיר, של כל הדברים האלו. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> אני רק אוסיף שאנחנו בדקנו עם המפקחים על רישום מקרקעין, שהם אלו שדנים בסכסוכים בין בעלי דירות בבתים המשותפים, אם מגיעים אליהם, כי זה היה החשש שיהיו המון סכסוכים על נושא ההוצאות. לגבי מעליות שבת, הם לא מכירים, או שמגיעים אליהם סכסוכים בודדים בנושא הזה של השתתפות בהוצאות, ואין היום תקנות לגבי איך מתחשבנים. אז אפשר אולי ללמוד מזה, אבל שוב, צריך לקבל עוד נתונים ולראות אם זה מקביל או לא. << דובר >> רעות רוזנטל בינג: << דובר >> אני רק אגיד שהסעיף הזה של התקנות, בגלל שיש כאן היבטים מסובכים בחישוב של בלאי ושל עלויות נוספות, אז היה נראה לנו נכון שזה לא יגיע בסוף לדיירים שיצטרכו ביניהם להכריע בסוגיות שהן טיפה יותר מורכבות, ויהיה - - - << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> למרות שגם במעלית שבת יש אלמנט של בלאי בגלל שהמעלית עוצרת יותר פעמים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> ושם זה בתקנון, או שם החוק - - - << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> שם החוק קובע את העיקרון, ומסתבר שלא מגיעים על זה הרבה סכסוכים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אז יכול להיות שבמהלך הדרך, אם תהיה לנו ברירות יותר סופית אולי נצליח בקריאה השלישית, שזה יגיע אחרי הבחירות הבאות - - - << אורח >> סמי ישראל: << אורח >> אגב, זה לא כל כך מורכב. אפשר את ההפרש. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> עוד מעט תדבר, הפרוטוקול לא מכיר אתכם, ועל כן אתם סתם מדברים. הפרוטוקול לא מכיר אתכם. כל מי שהפרוטוקול לא מכיר אותו, כאילו לא דיבר. אז לא כדאי. תודה רבה. יהודה סיסו, תאגידי מים וביוב. הוא בזום. יו"ר תאגידי מים וביוב. יו"ר של מי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יו"ר של פורום המנכ"לים. << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> יהודה סיסו, מנכ"ל תאגידי מים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה אתה חושב על ההצעה של יעקב אשר? << דובר_המשך >> יהודה סיסו: << דובר_המשך >> בוקר טוב. השם המלא הוא יהודה סיסו, מנכ"ל תאגיד המים מעיינות העמקים ויושב-ראש מנכ"לי תאגידי המים. לכאורה לנו כתאגידי מים אין נגיעה למה שקורה בתוך בניין. אנחנו אחראיים עד הכניסה לבניין ומשם המנגנון הוא באחריות של הדיירים. עם זאת, אני לא מכיר את המנגנון, כמו שאיתי אמר, ולכן קשה מאוד להתייחס למשהו שטכנולוגית הוא עוד לא כל כך ברור, אבל צריך לזכור שבניין – במיוחד בניינים רבי קומות – היום זו עיר קטנה. מדובר פה על מערכת שהיא מערכת הגברת לחץ לקומות הגבוהות, מערכת לכיבוי אש, כמו שנאמר פה, ופה בהתייחסות אתם מתייחסים רק לנושא של חוק החשמל ואיך לחבר את אותה משאבה או את אותה מערכת שכן תעבוד רצוף או לא תעבוד רצוף. צריך להבין איך זה משפיע על מערכת המים של הבניין. אני חושבת שחייבת להיות שם הערה שמתייחסת למתכנן מים, שייקח את זה בחשבון איזו השפעה יש לזה על מערכות הלחץ של הבניין בשגרה, בטח ובטח לחירום ונושא כיבוי אש. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כיושב-ראש אתה בוודאי יכול להתייעץ עם דוד צלניק, שהוא מנכ"ל התאגיד, והוא מכיר את זה בבני ברק קצת יותר טוב. << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> אני בטוח, כי בבני ברק - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל ההערה שלך בסדר. << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> יש פה שוני גדול מאוד בין בניין של שמונה קומות, שזה מנגנון מסוג אחד, לבניינים היום של עשרות קומות, שיכול להיות שהפתרון צריך להיות מובנה כבר בתוך הבניין, זה הרבה יותר פשוט מאשר להיכנס לכל מיני שינויים הנדסיים אחר כך בבניין. << דובר >> רעות רוזנטל בינג: << דובר >> אני רק אשאל, מתכנן מים – מה הרגולציה שחלה? בוודאי שכל החקיקה והוראות כל דין קיימות והן חלות גם על המצב הזה. השאלה היא – כי מתכנן מים זה משהו שלא מוגדר כרגע בחוק הזה, והוא קצת זר - - - << אורח >> יהודה סיסו: << אורח >> היום כשבניין מוקם ומתכננים את המערכות הסניטריות שלו – על זה איתי יכול לדבר – יש תהליך מאוד ארוך שבסופו של דבר יש מתכנן מים שמתכנן את המערכות הסניטריות, הן עוברות בדיקה ואישור שהן עומדות בתקנים והן נותנות מענה לכל מערכות המים, גם הסניטרי, וכמובן גם למערכות כיבוי האש, ומקבלות אישור, ואז הבניין נבנה בהתאם לאותה תוכנית. נראה לי שלעשות שינוי בתוך בניין – זה חייב להיות בעל מקצוע מעבר לחשמלאי שמכניס מנגנון כזה או אחר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה. אני חוזר לוועדה. נמצאים אתנו נציגים של המשרד לביטחון פנים, כבאות והצלה. אני רוצה לשמוע מכם אם הרעיון הזה יכול להפריע לפעילות שלכם באותו בניין. במה זה יכול להפריע לכם? << דובר >> תומר חזות: << דובר >> בוקר טוב אדוני, תומר חזות, יועץ משפטי של אגף הגנה מאש, הרשות הארצית לכבאות והצלה. כמו שנועה אמרה קודם, אנחנו מדברים על שלושה סוגים עיקריים של משאבות – משאבה שהיא רק למי שתייה, משאבה שהיא רק לכיבוי אש ומשאבה שהיא משולבת למי שתייה ולכיבוי אש. לגבי המשאבה שהיא רק לכיבוי אש, נראה לי שגם חבר הכנסת אשר יסכים להחריג אותה באופן ברור מההצעה - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חד משמעית. << דובר >> תומר חזות: << דובר >> - - כי זה לא העניין, זה פיקוח נפש, ואין על מה לדבר פה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נכון. << דובר >> תומר חזות: << דובר >> לגבי משאבה שהיא רק של מי שתייה, זה לא מענייני כרשות הכבאות, אז גם עליה אני לא מדבר. מה שאנחנו צריכים לדון עליו כרגע - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> המשאבה לא משליכה על - - - << דובר >> תומר חזות: << דובר >> משאבה שמתעסקת רק במי שתייה היא לא משליכה. יש משאבה משולבת – מי שתייה וכיבוי אש, יש שלושה סוגים, אדוני, כמו שאמרתי. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אבל בית משותף שיש בו דיירים, למה זה יהיה לצרכים נוספים? << דובר >> תומר חזות: << דובר >> אמרתי, יכולה להיות משאבה שהיא משולבת גם לכיבוי אש וגם למי שתייה, ויכול להיות שיש הפרדה, שיש אולי מאגר מים משותף, אבל תהיה עליו משאבה אחת שפועלת למי שתייה ומשאבה אחת שפועלת לכיבוי אש, אלו דברים שקורים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אלו דברים קיימים. << דובר >> תומר חזות: << דובר >> לגבי המשאבות המשולבות, העמדה שלנו היא אותה התנגדות נחרצת כמו לגבי המשאבות לכיבוי אש, כיוון שהמוצר הזה, כמו שאמרו חבריי פה קודם, לא מוכר לנו, לא ברור לנו וזה לא המקום להכיר לנו אותו מכיוון שמדובר בעניין של פיקוח נפש. צריך שהוא יהיה מתוקנן בתקן ישראלי 1596 ובתקן ישראלי 1928, שהם התקנים המחייבים לעניין התקנה ותחזוקה של משאבות כיבוי אש. ברגע שמוצר כזה יהיה חלק מהתקן ויהיו מעבדות מאושרות שיכולות לאשר – אפילו אנחנו ברשות הכבאות לא בודקים בעצמנו את המשאבות האלו, יש מעבדות שבודקות וסומכות את ידיהן שאין פה אפילו ספק ספיקא של פיקוח נפש, אז אפשר יהיה להתקדם. אני סמוך ובטוח שכל מי שיושב פה מסביב לשולחן לא מעוניין להיכנס אפילו לא לספק פיקוח נפש, ולכן העמדה שלנו היא שאנחנו נבקש להחריג מההצעה באופן ברור ומפורש כל משאבה שמשמשת לכיבוי אש או גם לכיבוי אש. << דובר >> רעות רוזנטל בינג: << דובר >> בהקשר הזה, מה ההיקף של אותן משאבות משולבות פחות או יותר? << דובר >> תומר חזות: << דובר >> ניסינו בסד הזמנים המאוד קצר לאסוף נתונים על הנושא הזה, שוחחנו גם עם דרגי השטח שלנו וגם עם אנשים במכון התקנים. להבנתנו, יש מספר לא זניח של משאבות משולבות, זאת אומרת, זה לא משהו שאפשר לפתור אותו בקלות, אבל בהחלט יכול להיות שרוב המשאבות הן נפרדות. זאת אומרת, יש משאבות מי שתייה ברוב הבניינים, יכול להיות שמשאבות מי השתייה נפרדות מהמשאבות של כיבוי האש, אבל זה ראשוני מאוד, קשה לי לסמוך את הידיים ולהגיד אלו 100% הנתונים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה. אני חוזר אליך, איתי, רצית לומר משהו? << אורח >> איתי שגיא: << אורח >> רציתי רק להמשיך את מה שיהודה סיסו ציין לגבי הביצוע. כמובן, מתייחסים שם רק לחוק החשמל, אבל צריך גם מהנדס אינסטלציה או הידראוליקה יהיה שותף לעשייה, וצריך לוודא מי מפקח על הביצוע, אם זה אחרי ההשלמה של העבודה, יודעים שזה בוצע כמו שצריך. כמו שחברינו בכבאות ציינו, הנושא של התקינה, צריך להבין מה המנגנון לניתוק המערכת בכל המקרים האלו, איזו בקרה יש לנו, וגם מה התחזוקה השוטפת שנדרשת. הדברים האלה צריכים להיות ברורים לציבור שהולך להתקין את זה כדי המערכת תהיה אמינה ותיתן שירות טוב. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה. נמצאים אתנו פה מהנדסים שמכירים את הדבר הזה, יודעים להסביר אותו – עלויות, פעולה? אתם מזמינים אחד את השני? אז קדימה, שאחד יקבל תעוזה וידבר. יציג את השם והתפקיד לפרוטוקול, ויסביר לנו מה יעקב אשר רוצה מהחיים שלנו. << אורח >> יהודה הינריך: << אורח >> יהודה הינריך, מחקר ופיתוח במכון משמרת השבת, זה גוף כשרות שנותן מענה למכשירים טכנולוגיים בהקשר הלכתי. עיקרון הפעולה של המערכת שמוצגת הוא הדבר היחיד שהחוק מתייחס אליו. החוק לא מתייחס ליישום בפועל, וכמו כל מערכת, יש הרבה דרכים ליישם אותה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> את זה הבנו, אבל ממך רצינו עזרה על הדבר הזה בעצמו, מה הדבר הזה. << אורח >> יהודה הינריך: << אורח >> במשאבה קיימת בלי מצב שבת יש חיישן שמרגיש לחץ בקו מי שתייה, גם במשאבות משולבות. מעבר לפרסוסטט שקיים בקו כיבוי אש, יש חיישן לחץ שמרגיש את הלחץ בקו מי שתייה ונותן הוראות לבקר איזו מהירות נדרשת ממנו, או אם בכלל נדרשת ממנו עבודה, והוא מפעיל את המשאבה. ברגע שאנחנו נכנסים למצב שבת, המערכת מתעלמת מקריאת החיישן וקובעת מהירות לפי הערכה של המתכנן בהתאם לביקוש הצפוי בקו מי שתייה. במערכות משולבות של מי שתייה וכיבוי אש בקו כיבוי אש יש חיישן נוסף, פרסוסטט לחץ, שנותן למערכת אינדיקציה על ביקוש בקו כיבוי אש. ברגע שהמערכת מקבלת אינדיקציה על ביקוש בקו כיבוי אש, בין במצב שבת ובין במצב חול, זה לא משנה, המערכת מתעלמת מכל מה שהיא קוראת בקו צרכני, בקו מי שתייה, ועוברת לעבוד לפי הגדרות שקבעו לה בביקוש של כיבוי אש. המנגנון שאנחנו מוסיפים פה על המערכת הוא מנגנון מזערי, ואני לא מתפלא שרשות המים ומערכת כיבוי אש לא התייחסו אליו בעבר כי הוא מנגנון שולי מכל ההיבטים שקשורים ביניהם. מעבר לכך, לגבי מה שציינו פה קודם על רמת המטרד שיש לשכנים, אם נשווה מעלית שבת או תאורה – מעלית שבת, כמו שאמרנו, קשה לשכנים לשאת את זה, תאורה זה דבר שקל. כשאנחנו מדברים על מנגנון של שבת במשאבות, הרבה מאוד חברות משאבות מכינות מראש את המערכת עם אופציה, מתג, שמעביר אותן למצב שבת וזה מגיע כך מראש ועובר את כל מערכת התקינה - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה אומר שלא מרגישים את זה בכלל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה עובר את כל מערכת התקינה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> רק בכיס ירגישו את זה. << אורח >> יהודה הינריך: << אורח >> אני אשלים את המשפט. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא הם. לא הם. << אורח >> יהודה הינריך: << אורח >> ירגישו, זה קיים, אבל אף דייר לא ידע אם שכן שומר שבת ייגש למערכת ויעביר את המתג למצב שבת אם המתג הוכן מראש. המתגים המוכנים מראש קיימים במערכות שעברו את כל השלבים הנדרשים לפי חוק. במצב ששכן בא להוסיף את זה בדיעבד, כמו שציינו כאן קודמיי, להיכנס למערכת בדיעבד ולהוסיף, החוק מתייחס לזה, גם בחוק החשמל. לעשות שינוי בלוח חשמל קיים – אסור לחשמלאי לעשות שם שינוי. כמובן שההצעה לא באה לשלול שום חוק קיים בשום תחום שהוא לא בחשמל, לא בכיבוי אש, ואני התפלאתי לראות את זה כתוב בחוק, את המשפט על חוק החשמל כי זה אומר שאם לא רשמנו את זה, אז אנחנו פטורים מחוק החשמל. אין ספק שכשאדם נכנס למערכת קיימת, מערכת גדולה ומורכבת, ועושה בה שינוי, ולו הקטן ביותר, מישהו צריך לקחת אחריות על השינוי. זה ללא כל ספק, זה חוק קיים, זה לא קשור לחוק הזה, אם הוא ייכתב או לא ייכתב. החוק לא בא לשלול משום הוראת חוק אחרת. אני מסכים, יש מורכבות, כשנכנסים למערכת קיימת, מערכת מורכבת וגדולה עם המון היבטים, השינוי הכי קטן שנעשה שם – מישהו צריך לקחת אחריות. על זה אני מסכים ללא כל ספק. אבל אני לא רואה שהדרישה הזאת מונעת מלהעביר את החוק בלשונו כיוון שהחוק לא בא לשלול הוראה של כל חוק אחר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה. ביקשת לדבר קודם. שם ותפקיד לפרוטוקול, בבקשה. << אורח >> ראובן צדוק: << אורח >> בוקר טוב. ראובן צדוק, מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור. ראשית, אנחנו מברכים על הצעת החוק, אני חושב שזה דבר שהוא מתבקש. אלינו, לאגודה לתרבות הדיור, למוקד, מגיעות לא מעט פניות בנושא הזה. במסגרת סל השירותים של האגודה יש ייעוץ שנקרא ייעוץ הלכתי – יש לנו רב שנותן פתרונות הלכתיים, לא רק חוקתיים, כפי שציינו פה שניתנים על ידי המפקחים על הבתים המשותפים. יש לנו מישהו שהוא גם רב וגם עורך דין, הוא נותן את הפן ההלכתי לאותם אנשים. דרך אגב, זה לא רק למגזר החרדי, זה גם לציבור המסורתי שמגיע אלינו. כולם פונים, הרבה אנשים פונים אל הערוץ הזה כדי לשאול מה ההלכה אומרת בסוגיות כאלה ואחרות, גם צומת המליץ לנו בנושא הזה. אני חושב שההקבלה הכי טובה לעניין הזה היא פיקוד שבת של מעלית במעליות שאין בהן את זה. זו ההקבלה הכי טובה. אני שמח שיש 30 יום לאנשים להתנגד, וכך גם לא צריך את ההסכמה כמו בפיקוד שבת. גם את העניין של ההתחשבנות אפשר בהחלט לפתור כמו שעושים בפיקוד שבת: לוקחים את העלות, מה הייתה העלות, ואם יש תוספת, אז מי שנהנה מאותו חיישן – דרך אגב, הוא יכול לעזור במידת הלחץ, להזרים בשעות קבועות וזה יעשה דווקא טוב לאנשים בכל הבניין – הוא יישא בעלויות האלה בדיוק כמו בפיקוד שבת במעלית שבת, זה כבר מאורגן אז אין פה מה לשנות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה. יש לנו פה נציג של ארגון הרבנים? יש לנו נציג של ארגון הרבנים? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, זו משמרת השבת, הם אנשי מקצוע. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי, תודה רבה. את רוצה לשאול שאלה? אז נשמע אותך, תציג את עצמך לפרוטוקול – שם ותפקיד בבקשה. << אורח >> סמי ישראל: << אורח >> סמי ישראל, יועץ משפטי, האגודה לתרבות הדיור. אני רוצה, ברשותכם, להתייחס קצת לפן החוקי של הצעת החוק. קודם כל, הרעיון ללא הסכמת בעלי הדירות הוא רעיון שקיים בחוק בסיטואציות מסוימות, למשל התנתקות ממערכת חשמל, ממערכת לחימום מים והסקה. זו מערכת שמוכרת. אני חושב – ואני אומר את זה עם כיפה על הראש ובצניעות מסוימת – צריך להבין שלא צריך לפגוע בזכויות קנייניות של בעל דירה דתי. זאת אומרת, אם אתה לא נותן לו את האפשרות, פגעת במידה מסוימת בזכות הקניינית שלו, הוא צריך ליהנות, כמו כולם, מהמים ולא לחלל את השבת. אם אתה לא נותן לו את האפשרות הזאת, פגעת בזכות קניינית שלו, זו גם נקודה שצריך לקחת אותה בחשבון, כי כשאנחנו קונים נכס אני זכאי ליהנות מכל הזכויות שזכאי להן כל אדם אחר ולעולם לא ניצור עקרון שוויון אחיד בבית המשותף. זאת אומרת, תמיד יהיה מישהו שייהנה – זה שגר על הגג ויש נזילה בגג ומתקנים את הגג, מי שנהנה מזה בעיקר הם בעלי הדירות העליונות. זו נקודה אחת, ולכן אני חושב שגם הנקודה הזאת של הזכויות השוות צריך לקחת בחשבון. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כי הם גם אלה שניזוקים לעתיד, בעלי הדירות העליונות, אז הם נהנים מהתיקון, מן הסתם. << דובר_המשך >> סמי ישראל: << דובר_המשך >> נכון. נכון. לגבי הוראת סעיף קטן (1), העניין שדי בהודעה, זה תואם את מה שאנחנו קוראים לו חוק הפרגולות, שדי במסירת הודעה לעניין ההיתר, ככה שגם החוק מכיר את הסיטואציה הזאת. אני רוצה לומר שבבית המשותף כדאי לקדם את העיקרון הזה כי בסופו של דבר לפעמים אתה פונה לקבל תשובה ואתה לא מקבל, ואנשים צריכים להבין – בעיקר הנציגות צריכה להבין – שאם אתה פונה, יש להם פרק זמן שהם צריכים להשיב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא קיבלת - - - << אורח >> סמי ישראל: << אורח >> בדיוק, זו נקודה נוספת. לגבי העניין של השבת המצב לקדמותו – אני מסופק אם זה כדאי משום שאם יש מנגנון כזה, למה אני צריך להשיב את המצב לקדמותו? איפה כדאי להשיב את המצב לקדמותו? בסיטואציה שהתקנתי מעליון ואני נכה ואני צריך שתהיה לי נגישות, אבל במצב הזה זה בסך הכול עניין של להזיז מתג. למה אני צריך להחזיר את המצב לקדמותו? אני סתם מסבך את העניינים. זה מיותר לחלוטין. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הערה נכונה. << אורח >> סמי ישראל: << אורח >> אני גם שותף לתחושתו של חברי לעניין הפעלת המנגנון תיעשה לפי חוק החשמל. יש סיטואציות שלא צריך להגיד. החוק הזה קיים. אני אזכיר אותו או לא אזכיר אותו, הוא הרי קיים, אני אצטרך לפעול על פיו. זה כמו שאתה אומר אנחנו צריכים לפעול על פי החוק. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יכול להיות שכאן התכוונו לבטיחות של ההתקנה. << אורח >> סמי ישראל: << אורח >> אז תציין. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בסדר, אז מה? למה לא? איפה הבעיה להזכיר את זה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> - - - דיון בנוסף יהיה עכשיו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> צריך לנהוג לפי כללי הבטיחות גם? << אורח >> סמי ישראל: << אורח >> זה בסדר, אבל פה כתוב לפי חוק החשמל, שהוא ממילא קיים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יש בחקיקה הרבה פעמים את זה. << דובר >> רעות רוזנטל בינג: << דובר >> זה ברור שכל החוקים חלים ביחס למצב הזה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי, תתכנס. << אורח >> סמי ישראל: << אורח >> הערה אחרונה במשפט אחד, לגבי שר המשפטים בהתייעצות יתקין תקנות – אגב, הנורמה הזאת חוזרת בחוק המקרקעין הרבה פעמים, אני לא ראיתי שהתקינו תקנות. זה קיים לעניין הפעלת - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז הוא מניח לך, אז מה אתה רוצה? << אורח >> סמי ישראל: << אורח >> אני אומר שאם אתה כותב כזאת הוראה - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בסדר, כותב למקרה הצורך. << אורח >> סמי ישראל: << אורח >> בגדול, אני חושב שהמגמה היא נכונה כדי ליצור איזשהו איזון בין הציבור. תודה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה. למי רצית שנפנה, יעקב? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שאלת אם יש נציג הרבנים – אין נציג הרבנים, אבל יש נציג – רקע, בשתי מילים. נציג משמרת השבת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי, מי שירצה להוסיף על הדברים שלו - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נמצאים פה גם משמרת השבת, גם המכון - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> - - יבקש זכות דיבור, ניתן לו, כי אנחנו מתכנסים לסיום. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו מסיימים תיכף. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> רגע, רעות רוצה לשאול שאלה, בבקשה. << דובר >> רעות רוזנטל בינג: << דובר >> אני רק רוצה לוודא בהיבטים הטכניים כדי שנראה שהאיזון שנקבע כאן הוא האיזון המתאים. כשמתקינים את המנגנון הזה בדיעבד, כלומר, לא מלכתחילה, שאז זה פועל עם כל המערכות, האם יש לזה איזושהי השפעה על הדיירים שגרים בקומות העליונות? למשל, האם בין פעימה לפעימה יש לחץ אחר של מים שהוא יחסית מורגש? << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> האם יפחית לחץ או לא יפחית? << דובר >> רעות רוזנטל בינג: << דובר >> במשך כמה זה מורגש? << דובר >> קרול יעקב: << דובר >> קרול יעקב, מתקין מערכות. אני מתקין את המערכות האלה בהרבה בניינים, בערך 100-50 בחודש. זה לא משפיע על הדיירים האחרים, הלחץ נשאר קבוע, וגם המערכת יודעת לזהות שהמשאבה עובדת בשבת ובחגים בלי הפסקה ומשווה את שעות העבודה של המשאבות האחרות אליה, המערכת סופרת את שעות העבודה של המשאבה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה אומר שאתה מתקין את זה 100-50 פעמים בחודש? << דובר_המשך >> קרול יעקב: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז תגיד לי כמה עולה המנגנון הזה. << דובר_המשך >> קרול יעקב: << דובר_המשך >> אם לקחת את הכול, בין 6,000 ל-8,000 שקל. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> וכמה עולה לתחזק אותו? או שאתה משלם את הסכום הזה באופן חד פעמי וזהו? << דובר_המשך >> קרול יעקב: << דובר_המשך >> זהו. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> זהו, 8,000-6,000 שקלים ואתה לא חוזר לשלם על תחזוקה? << דובר >> קרול יעקב: << דובר >> מי שמזמין תחזוקה, מערכות מים, זה כולל גם אחזקה של שבת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא אומר שזה נכנס בתוך התחזוקה הקיימת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בתוך התחזוקה הקיימת של הבניין? << דובר >> קרול יעקב: << דובר >> בטח. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, לכל משאבה יש תחזוקה. ברגע שזה בילד-אין - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש לה אחריות, ואחרי זה אתה משלם. << דובר >> רעות רוזנטל בינג: << דובר >> השאלה מה ההוצאות העודפות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> בדיוק, לכמה דירות המנגנון הזה יכול להיות טוב? << דובר >> קרול יעקב: << דובר >> לכל הבניין. לכל הבניין. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> מה זה כל הבניין – ל-50, ל-10, לשמונה? << דובר >> קרול יעקב: << דובר >> עכשיו עשיתי בנתניה – יש 100 דירות בבניין. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אוקיי, המנגנון עצמו יכול להיות טוב גם עד 100 דיירים. << דובר >> קרול יעקב: << דובר >> 34 קומות. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> ואז צריך משהו משופר יותר, למעלה מ-34? << דובר >> קרול יעקב: << דובר >> אותו דבר. אין שום שינוי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא רוצה להוסיף משהו. אני עוזר לך פה, זה הכול. << אורח >> דניאל שנשינסקי: << אורח >> שלום, אני דניאל שנשינסקי ממכון צומת. רציתי להוסיף רק – לא בטוח שהיה ברור כאן – המערכות לא משתנות, המשאבות הן אותן משאבות, אותם סוגים של משאבות, הבקרים הם אותם בקרים, רק התוכנה שונה. המערכת לא משתנה. אז אם יש מערכת שכבר תוכננה על 100 דירות, 34 קומות, היא תהיה אותה מערכת, היא רק תפעל קצת שונה בגלל התוכנה. זאת אומרת שגם התחזוקה ורוב הצריכה, שהיא במשך השבוע ולא בשבת, היא תהיה כמעט באותה רמה של צריכה, זה כמעט לא משתנה, זה משתנה יום אחד בשבוע, וביום האחד בשבוע זה הופך להיות במקום לפי צריכה – למשל בניין של 100 דירות, אני מניח שברוב הזמן המשאבות ממילא עובדות. השינוי הוא לא גדול. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני לא מוצא קשר בין הצריכה לבין הדבר הזה. פה מחפשים שיטה איך לעשות את זה כשר, אבל מה הקשר לצריכה – משתמשים פחות או יותר במים בגלל זה? אני לא מוצא קשר. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> אני חושבת שהכוונה היא שהיום כשאין את המנגנון, המשאבות פועלות רק לפי צריכה. למשל בלילה, כשכולם ישנים - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אבל המשאבה פועלת רק כאשר פותחים את הברז, כי אז זה לא השתנה, הצריכה היא אותה צריכה. << דובר_המשך >> נועה סרברו: << דובר_המשך >> אבל כשהמנגנון פועל, המשאבה תפעל - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כן, עכשיו שאלה מקצועית: לפי הבנתי, אתה מחבר פה שני דברים – גם מכשיר לצינור המים הראשי, וגם מערכת חשמלית, נכון? << אורח >> יהודה הינריך: << אורח >> ההתערבות היא בעיקר בלוח החשמל, ההתערבות במערכת האינסטלציה היא לבחור רכיב מסוים במקום רכיב אחר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז איך תנווט את זה לקו המים בלי מכשיר? מה זאת אומרת התערבות רק בחשמל? אתה הולך להתקין מכשיר בקו המים הראשי? << אורח >> יהודה הינריך: << אורח >> לא, אני לא מתקין מכשיר, האלמנטים קיימים, אני רק נותן הוראה לבקר - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> עוד שעה של דיון אני אהפוך למהנדס של הדבר הזה. תסביר לי איך אתה מתקין מערכת חשמל שתעשה את העבודה הזו שמדברים עליה ללא משאבה. << אורח >> יהודה הינריך: << אורח >> יש בקר שמפעיל את המשאבה. הבקר מקבל אינדיקציה - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יש משאבה? << אורח >> יהודה הינריך: << אורח >> יש משאבה, היא קיימת, אותה משאבה - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> למה צריך להניח מראש שהיא קיימת? אולי יש בניין שמקבל מים ללא משאבה? יש לו לחץ מים טוב, הוא לא צריך את המשאבה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הצעת החוק שלי לא מדברת על בניין כזה. בניין של ארבע קומות, חמש קומות, שיש לחץ מים טוב, תאגידי המים יודעים - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> ואז - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אין כלום. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הכול בסדר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הכול בסדר – פותח ברז, יוצא. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הבנו. אני רוצה להתכנס להצבעה על המערכת של יעקב, על הצעת החוק של יעקב. מה אתה רוצה להוסיף? תחזור על השם. << דובר >> תומר חזות: << דובר >> תומר חזות. תודה, אדוני. שתי הערות קצרות – אחת לעניין ההזכרה של חוק החשמל. אני חושב שחשוב מאוד לציין את זה גם בחוק שעוסק בזכויות - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> ציינו. ציינו את זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני הסכמתי שזה יצוין כאן. << דובר >> תומר חזות: << דובר >> החובה שלפני - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> חברים, אני לא אביא דבר שחלילה, יש בו סכנה או סכנת נפשות. פיקוח נפש דוחה שבת ויום כיפור ויום כיפור שחל בשבת. << דובר >> תומר חזות: << דובר >> בסדר. בהקשר הזה אני רוצה להשלים שלעמדתנו המשפטית, כל ביצוע פעולה שעלולה לפגוע ביעילות סידורי בטיחות האש בבניין היא פעולה שהיא בלתי חוקית כבר היום – גם לפי חוק הכבאות וגם לפי חוק התכנון והבנייה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תכניס אותנו לקשר עם הצעת החוק הזו. << דובר >> תומר חזות: << דובר >> אמרתי שאם נוגעים במשאבות כיבוי האש - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> את זה אמרו. << דובר_המשך >> תומר חזות: << דובר_המשך >> - - זו פעולה שהיא לא חוקית כבר היום. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הסוגיה הזו תידון בהמשך. אם הצעת החוק תקבל עכשיו דין רציפות, היא וההצעה שלי, בקדנציה הבאה אני ויעקב נדון בשתיהן כאן ונציין את הנקודה שאתה מעלה, אנחנו מבטיחים לך. << דובר >> תומר חזות: << דובר >> תודה, אדוני. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שעד אז יכירו קצת. אחת הבעיות שאני רואה פה היא שלא מכירים. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> גם אז יעקב יהיה באופוזיציה ואני אהיה בקואליציה, בעזרת השם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איך אומרים? חלום טוב חלמת. אבל אנחנו מסתדרים. אני מסתדר בכל מקום. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> למה? אתה חלמת חלום אחר? אתה חלמת חלום יותר טוב? << דובר >> תומר חזות: << דובר >> רק עוד הערה אחת קצרה, אדוני. השיח ההנדסי צריך להתקיים בפורום המתאים, בוועדת תקינה במכון התקנים עם כל גורמי המקצוע. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כמו שהתקיים עכשיו ביני לבין יעקב, שיח הנדסי. << דובר_המשך >> תומר חזות: << דובר_המשך >> דומה. תודה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה. שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> אריאל כהן: << אורח >> אריאל כהן, מנהל מחלקת משאבות במשמרת השבת. המשפט שלי יהיה יותר קצר מההצגה שלי. אני פה בשם מאות אנשים שסובלים מהבעיה הזאת, שגרים בכל מיני מקומות מעורבים, בעיקר אחרי שיש מחיר למשתכן והרבה חרדים גרים היום במקומות מעורבים וסובלים מזה. יש כמה אנשים שאני מכיר אישית בשנים האחרונות שלא נמצאים בבית בשבת. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אתה שם לב שכולנו פה בשביל זה, לא? לא רק אתה, אפילו אני פה בשביל זה. תודה רבה. מישהו מאגף ימין שלי לא דיבר ורוצה לדבר? אין לנו כזה. היה שינוי בנוסח? << דובר >> רעות רוזנטל בינג: << דובר >> לא היה שינוי בנוסח. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> כי זה חשוב לנוסח ההצבעה. << דובר_המשך >> רעות רוזנטל בינג: << דובר_המשך >> הנוסח שהוקרא זה הנוסח, להבנתי, להצבעה. יש מספר נקודות שעלו שיצטרכו לדון בהן - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני מסכים שבדברי ההסבר – את יודעת לעשות את זה - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> יעקב, איפה האנשים שמצביעים אצלך? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני יכול להצביע במקום. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הוא יכול? << קריאה >> לאה קריכלי: << קריאה >> הוא יכול. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני בעצמי אומר את זה, כי אני עובד מול משרדי הממשלה – בדברי ההסבר אפשר בהחלט להוסיף שהועלו נקודות מסוימות שאנחנו - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אבל אם בינתיים לא ערכנו שינוי ספציפי על הנוסח, אפשר להצביע על הנוסח, ובהמשך – את ההערות שמענו, יש הערות שאולי ייכנסו לנוסח הסופי בהמשך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> נכון. נכון. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני אומר את זה לגבי הנוסח שמצביעים עליו עכשיו, הוא הנוסח - - - << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> חשבתי אולי להציע שהתקנות, מאחר שאנחנו עוד רוצים לבחון אם יש בהן צורך והתועלת בהן עולה על הסרבול, להפוך את התקנות - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אז אפשר לעשות את זה בהמשך. אם באמת אין בהן צורך, אז אפשר להסיר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק. להוריד יותר קל מאשר להוסיף. << אורח >> נועה סרברו: << אורח >> חשבתי אולי לכתוב שאלו יהיו תקנות רשות ואז אנחנו נוכל - - - << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> לא, מבחינה טכנית ואחרת, תמיד אפשר להוסיף על הנוסח, להוריד מהנוסח, לשנות בנוסח, הכול בסדר. עכשיו ההצבעה תהיה הצבעה בקריאה ראשונה. אחרי הקריאה הראשונה החוק מגיע הנה עוד פעם, ואם צריך להוסיף – מוסיפים, להוריד – מורידים. זו לא התחייבות, זו לא חתונה קתולית. ההצבעה בקריאה ראשונה היא לא חתונה קתולית, אפשר לחזור בה, הכול בסדר. על כן הנוסח לא השתנה מבחינתי. << דובר >> רעות רוזנטל בינג: << דובר >> הנוסח שהוקרא. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> הנוסח שהוקרא, כן. אנחנו ניגשים להצבעה על הצעת חוק המקרקעין (תיקון) (מנגנון שבת למשאבת מים), התשפ"ב–2022, פ/3758/24, של חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב. היות ולא הוגשו הסתייגויות - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> פעם ראשונה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> - - בדרך כלל יעקב מגיש הסתייגויות, עכשיו אני הייתי צריך להגיש הסתייגויות, אבל אני אעשה את זה לקראת הקריאות הבאות. לא רמזתי שאני במקום שלך דהיום, זה ימשיך להתקיים בנוסח הקיים. אני מעלה להצבעה את הצעת החוק כפי שהיא הוקראה. מי בעד הצעת החוק? מי נגד הצעת החוק? מי נמנע? הצבעה בעד – רוב נגד – אין נמנעים – אין אושר. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> אני קובע שהצעת חוק המקרקעין (תיקון) (מנגנון שבת למשאבת מים), התשפ"ב–2022, פ/3758/24 עברה בקריאה ראשונה. תודה רבה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, לצוות שלי, לצוות הוועדה, לצוות המשפטי ולכל האחרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ווליד טאהא: << יור >> תודה רבה לכל אלה שבאו והשתתפו, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>