פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
ועדת החינוך, התרבות והספורט
30/06/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 448
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), שעה 10:41



סדר היום:
 << נושא >> סקירת שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש' לפי סעיף 123 (ז)(1) לתקנון הכנסת << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
יסמין פרידמן



מוזמנים: 
השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש
	שמעון אלבום
	–
	מנכ"ל, משרד ירושלים ומסורת ישראל

	כרמית הרוש
	–
	מנהלת מחוז ירושלים, משרד החינוך

	יובל וורגן
	–
	ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	גל ינובסקי
	–
	רכז פיתוח מדיניות, עיר עמים

	חנה קטן
	–
	נציגה, ארגון "אימהות הלוחמים" ועמותת "נשות תקומה"

	מור שמלי
	–
	אשתו של אלון שמלי ז"ל שנרצח במצרים ב-8.10.2023

	יוסף אבי יאיר אנגל
	–
	סבו של אופיר אנגל ששב משבי חמאס בעזה





מנהלת הוועדה:
אתי דנן

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> סקירת שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש
לפי סעיף 123 (ז)(1) לתקנון הכנסת << נושא >>


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא סקירת שר ירושלים ומסורת ישראל, הרב מאיר פרוש, לפי סעיף 123 (ז)(1) לתקנון הכנסת. לפני שאנחנו נשמע את הסקירה של השר, משפחות החטופים, מטה החטופים, בבקשה. 

 << אורח >> מור שמלי: << אורח >> 

שמי מור שמלי. אתם רואים אותי כאן. אני נראית חיה אבל האמת היא שהחיים שלי נעצרו ב-8 באוקטובר. מאז אני מתהלכת בעולם חיה-מתה, לא מסוגלת לעשות שום דבר חוץ מלהנציח את בעלי שדרך אגב, היה איש חינוך, מורה, וגם אני מורה לחינוך מיוחד. הייתי. אני מנסה להשיג עבורו מעט צדק. 

אתם יודעים מה קרה ב-8 באוקטובר במצרים? כי לצערי האירוע הזה הוא תוצאה ישירה של ה-7 באוקטובר, אך הוא אינו נכנס לנרטיב ואני כאן כדי שלא תשכחו את 16 הישראלים שהיו בטיול מאורגן במצרים עם חברת פגסוס כשאירועי ה-7 באוקטובר החלו, ובעיקר שכולם יזכרו את שלושת הנרצחים, אלון שמלי, חגי אפרת ואמנון בצלאל. אלוני הוא בעלי, בן 34 לנצח, והסיפור שתשמעו עכשיו הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה הנוראה הזו שקרעה את חיינו.

ב-7 באוקטובר שמענו על מה שמתרחש בארץ וראינו בחדשות בטלוויזיה המצרית ובטלפון את הכול ללא סינון וצנזורה. אלון ואני דאגנו לאחיו שנמצא עם אשתו ובנותיו בממ"ד במושב ישע, ולשאר המשפחה שלנו במרכז. בכינו כל הלילה ודיברנו מה יקרה אם אחד מאיתנו ימות. לא ידעתי שבעוד כמה שעות זה באמת יקרה. אמרתי לאלון שאני לא אחיה דקה בלעדיו. 

נאמר לנו מחברת הטיולים לאחר שהם ביררו עם הגורמים הרלוונטיים, שנמשיך בטיול עם הגברה של אבטחה. הגענו בסביבות השעה 22:00 לאתר עמודי פומפיוס באלכסנדריה. עברנו בידוק ביטחוני, אך המאבטחים שהיו אמורים לשמור עלינו נשארו בחוץ משום מה, ואז המאבטח של האתר עצמו שידע שאנחנו ישראלים וחשב שישראל נכבשת בידי חמאס, הוציא את נשקו האישי וירה עלינו מטווח אפס. הסתכלתי לו בעיניים. אני חושבת שהוא לא ירה בי כי אני אישה. בכדור השני כולם רצו לכל כיוון והיה בלגן. ניסיתי לברוח אבל נפלתי. קמתי רק לאחר שהייתה דממה. 

המחבל סיים את הכדורים במחסנית, התיישב על הרצפה והרים ידיים. כל המאבטחים מסביב לא עשו שום דבר. כשקמתי ראיתי את בעלי ירוי, מת, עם עיניים פקוחות. במשך שעה שכבתי בוכה וצורחת ליד הגופה שלו עד שהגיע אמבולנס. כל הזמן הזה התחננתי שיירו בי גם, כי אין לי מה לעשות פה בלעדיו. ניסו להפריד בינינו אבל אני ברחתי והצלחתי להיכנס בכוח לאמבולנס בזמן ששאר הקבוצה נסעו לשדה התעופה. נסענו לבית החולים הצבאי באלכסנדריה, שם הפרידו אותי ממנו בכוח. 

סגרו אותי בחדר במשך 12 שעות. עברתי התעללות נפשית. עבדו עליי שהוא חי ומטפלים בו. אני ידעתי שזה שקר כי ראיתי אותו לפני זה, אבל 12 שעות מנסים לשכנע אותי שהוא עובר טיפול. עבדו עליי שייקחו אותי לראות אותו, אם רק אני אעשה מה שהם אומרים לי. ככה הם גרמו לי לשתות כל מיני כדורים ותרופות שהם רצו שאני אקח כדי להירגע, אבל לא נתנו לי לראות אותו. התחננתי לדעת מה הם עושים עם הגופה שלו. ביקשתי לקבל את הבגדים שהוא לובש אבל הם אמרו לי, תפסיקי להגיד שהוא מת. הוא לבוש. בדיעבד אני יודעת שבשעות האלה ביצעו בו נתיחה ללא רשותי. גיליתי זאת רק כשהגענו לארץ, באבו כביר. 

כשביקשתי באבו כביר שיבדקו את הגופה ויגידו לי מה המצרים עשו לו, נאמר לי שיש הוראה שאסור לגעת בגופה שלו, רק לקחת לקבורה. הדבר לא נתפס בעיניי ומקומם את התחושה שאולי אני לעולם לא אדע גם. מהיום הראשון אני פניתי למשרד החוץ. התחננתי, תעשו הכול על מנת שימצו את הדין עם הרוצח. 

התחננתי לקבל את הבגדים שלו. זה לא עניין של רכוש אלא זה שבריר מהאדם שאני אוהבת. ביקשתי כמובן שישיגו את דוח הנתיחה. נאמר לי שזה ייקח זמן, והיום שנתיים אחרי אומרים לי שעבר כבר הרבה זמן, אז קשה להשיג את הדברים האלה. נאמר לי כי הרוצח יישפט במשפט צבאי באשמת בגידה. זה לא קרה. סיפרו לי שנשלחו אגרות רשמיות למצרים, אך המצרים אינם משתפים פעולה עם ישראל ולא עונים להם. איזה מין תשובות אלה? 

עברו כמעט שנתיים, אבל אצלי הזמן נעצר. מעל חמש פעמים אני ניסיתי להתאבד ואני אמשיך לנסות. עד אז אני רוצה תשובות, לדעת שמדינת ישראל תתחקר את האירוע. למה אף גורם לא יוזם פנייה לשתף אותי מה עושים למעננו, אם בכלל? אני רוצה לקבל צילומים מהאבטחה של אותו היום. אני רוצה לדעת שהרוצח ייענש בפומבי, לא בשקט דיפלומטי, במלוא החומרה, ושמדינת ישראל לא מותירה את דמיהם של שלושה אזרחים שנרצחו, ביניהם בעלי. 

בקשה אחרונה, שיתקנו את החקיקה שאלון יוכר כנרצח בדיוק כמו אלו ב-7 באוקטובר, שהמשפחה שלו תקבל את מלוא הזכויות. 

לסיום אני רוצה לספר כמה שורות קצרות על אלון, הבעל שלי והחבר הכי טוב שלי בעולם. אנחנו יחד מהצבא, 13 שנים וחצי, מתוכם שמונה שנים נשואים. אלון היה אדם משפחתי, צנוע, מצחיק, אופטימי, מלא שמחת חיים. מעולם לא התלונן על שום דבר. הוא היה איש חינוך מעורר השראה, מורה לחינוך גופני ומדריך כדורגל. היו לו כל כך הרבה חלומות לעשות טוב בעולם. היו לנו כל כך הרבה חלומות יחד כמשפחה והכול נמחק ברגע. נכון, שום דבר מהדברים שאני מבקשת לא יחזיר אותו ולא יקל על הכאב, אבל התשובות שאני מבקשת הן המעט שמגיע לבן אדם כמו אלון. בבקשה, תעזרו לנו. תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

יוסף, בבקשה.

 << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> 

מילה אחת על מה ששמענו עכשיו. חגי אפרת, אחד משלושת הנרצחים במצרים, בן רמת רחל, בן הקיבוץ שלי שאביו נהרג במלחמת השחרור ב-22 במאי 1948 בעת הנסיגה מהקיבוץ. בתו עבדה יחד איתי במשרד התיירות בשנות ה-90'. 

חברי הכנסת, 633 ימים עברו מאז האסון הגדול שפקד אותנו מאז הקמת המדינה, ו-49 חטופים וחטופה אחת עדיין אי-שם קילומטרים בודדים מגבולה של המדינה, ואין מושיע. את החיזבאללה ניצחנו, את סוריה סידרנו, את איראן ניצחנו ב-12 ימים מפוארים שצבא העם, ימין ושמאל, ואת החמאס – כלום.

 דברים שאמרתי כאן לפני שנה ושנה וחצי, אותם דברים נכונים גם היום ואולי היום הן נשמעות הזויות וקשות יותר. איך אתם, חברי הכנסת עדיין מאמינים שאפשר יהיה קודם לנצח את החמאס ואחר כך להחזיר את החטופים? מה זה לנצח את החמאס? 633 ימים הצבא הטוב בעולם נלחם בכנופיה "חמאס הוא נכס", שנבנתה בעזרת כספים רבים שהועברו בהסכמה מלאה של המפקיר ואנשי לשכתו הנתמכים על ידי קטאר במשך שנים. גם היום מועברות מאוד משאיות של מזון, ומי יודע מה עוד בתוכן, לעזה ישר לידיהם של הארגון הקיקיוני שמשתלט עליהן, והכול בסמכות וברשות המפקיר וממשלתו. 

האם מי מכם באמת מאמין שניתן יהיה לחסל את הארגון הקיקיוני ולאחר מכן לשחרר את החטופים? חברי הכנסת מהקואליציה מצהירים כבר חודשים רבים שאתם בעד החזרת החטופים כמשימה לאומית הראשונה בחשיבותה, אך פרט לאמירה החשובה והנכונה האם עשיתם משהו קונקרטי שזה יקרה מאז ה-7 באוקטובר הנורא? כלום. דיבורים בעלמא ללא כל תכלית. כנראה שחוק ההשתמטות וההפיכה המשפטית חשובים יותר. על אלה תקום או תיפול הממשלה. לפני ימים מספר אמר מנהיג ש"ס, אריה דרעי, "טבח 7 באוקטובר הציל את עם ישראל. קיבלנו מכה לא פשוטה, אבל זו הייתה בסוף התעוררות שלנו". נו, באמת. "טבח ה-7 באוקטובר הציל את עם ישראל", וכאן בבית הנבחרים שקט. 

נכדי, אופיר, נחטף באותו יום נורא מבית חברתו בבארי יחד עם יוסי שרעבי. הגיהינום שעבר אופיר באותם 54 ימים עד ששוחרר, לא ניתן לתאר. ממש נס. יוסי שרעבי שהיה איתו כל אותם ימים, הושאר שם ונהרג מאש כוחותינו אחרי 97 ימים, וגופתו עדיין אי-שם בחורבות עזה. נס גדול. 41 חטופים נהרגו בניסיונות שונים לחלצם. נס. 49 חטופים וחטופה אחת כבר 633 ימים שם בגיהינום ואין מושיע. ממש הצלת עם ישראל. מעל 800 חיילים נפלו על קידוש הנס שקרה לנו בעזה, ומעל 900 אזרחים תמימים נרצחו ונאנסו באותו יום שהציל את עם ישראל. כל כך הזוי. 

חברי הכנסת מהקואליציה, הגיע הזמן שתתעוררו ותבינו את המציאות הקשה שנאמרה כבר כל כך הרבה פעמים ב-20 החודשים האחרונים. מר הפקרה לא מעוניין לסיים את הסאגה האיומה המסכנת את קיומה של המדינה, וסיבותיו עימו. האמונה שניתן יהיה לחסל את החמאס ורק אחר כך לחלץ את החטופים, לא תתקיים. היה ברור אז וברור גם היום. האם זה הגיוני שנצטרך לסמוך רק על נשיא ארצות הברית כדי שיבנה את הנוסחה המתאימה לשחרור החטופים, סיום המלחמה והצלחת המפקיר ממשפטו? מה קורה לנו במדינה האהובה שלנו? 

לסיום, עם קשר או בלי פנו אליי אימהות של תצפיתניות המשרתות היום בצה"ל, ביודען שאני מגיע לכאן מידי שבוע, וביקשו ממני שאתריע בפניכם, חברי הכנסת, על המצב בהן הן ממלאות את תפקידן, כאילו ששום דבר לא נלמד מה-6 באוקטובר 2023 בכל ההיבטים. תודה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה. 

ד"ר חנה קטן, בבקשה.

 << אורח >> חנה קטן: << אורח >> 

שלום, אני מדברת בשם "אימהות הלוחמים" ו"נשות תקומה". אני רוצה להביע צער גדול על כל מה שנשמע פה. עם ישראל הוא עם אחד ואנחנו כולנו כואבים את הכאב של כל יהודי ויהודי. אני רוצה לומר שמדינת ישראל היא לא מדינה ארורה. היא ראשית צמיחת גאולתנו, ובגלל שהיא ראשית צמיחת גאולתנו, בגלל שאנחנו נלחמים על נצח ישראל, על ארץ ישראל, על עם ישראל ותורת ישראל שאחד הם, וירושלים שהיא טבורו של עולם, יוצאים להילחם במשך כמעט שנתיים לוחמים רבים מאוד. חלק גדול הם צאצאים שלנו ושל כל הקבוצה שלנו. זה לא פשוט. זה מורכב אבל זה זכות מאוד מאוד גדולה. 

אנחנו כן רואים את המהלך הזה כמהלך גדול, כמהלך אלוקי. כל מה שקורה הוא לא סתם. אנחנו יודעים שגם לב מלכים ורוזנים בידי השם. כל הדברים האלה הם מלחמות חשובות למען גאולת ישראל מיד צר. איך עושים את זה? איך מחלצים את החטופים? איך מכריעים את האויב? בזה אנחנו חלוקים, אבל כולנו רוצים שכל יהודי ויהודי ינצל, שיגיע לקבר ישראל. זה דבר הכי קדוש והכי חשוב שיכול להיות, לכן הבנים שלנו נלחמים שם. 

בתור אימא זה לא פשוט. אני לא ישנה בלילה כבר באמת 21 חודשים. אני יודעת לקחת כדורים. אני רופאה במקצועי. זה לא עוזר לי. אני לא ישנה, ועם כל זה אני גם מאוד גאה במה שהם עושים. אני מאוד חדורה באמונה שהם עושים את הדבר הנכון, ואני כואבת את כל הכאבים גם של החטופים, גם של החיילים שנפלו, גם של הפצועים. אני מאמינה שהמדינה הנפלאה שלנו, לא הארורה שלנו, עם ההנהגה הנפלאה שלנו, לא הארורה שלנו, תביא אותנו בעזרת השם בקרוב לבשורות טובות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה.

מור, אחרי הדיון אני אדבר איתך. אנחנו נקדם את הדברים שביקשת בצורה כזו או אחרת. עם השר ננסה לקדם את זה. 

 << אורח >> מור שמלי: << אורח >> 

תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אדוני השר, בבקשה.

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

מכובדי, יושב-ראש הוועדה, מכובדיי כולם. בפתח דבריי ולפני שאני אגש לנושא שלשמו זומנתי לוועדה, אדוני היושב-ראש, אני אתייחס לדבריהם של המשפחות היקרות שהלב של כולנו אתכם. ראשית, כפי ששמענו פה בכאב, מלחמת חרבות ברזל גבתה מחירים כבדים לא רק בעוטף עזה, שם נטבחו כ-1,200 איש ונחטפו יותר מ-200, אלא גם במצרים כפי ששמענו כאן, וכולנו מזדהים עם הכאב שלך. מה שאת מספרת הוא חמור מאוד, וככל שתרצי בכך, כמו שהיושב-ראש אמר ואני אשמח יחד איתו, אני אבקש גם מהצוות שלי לתאם פגישה ביחד עם היושב-ראש כדי שנוכל לבדוק כיצד ניתן לסייע בעניין החטופים.

ברצועת עזה מוחזקים עדיין 50 חטופים חיים וחללים. הם נחטפו באכזריות על ידי ארגון הטרור חמאס, ונמצאים בשבי כבר 633 ימים. יש לנו מחויבות מוסרית וערכית לעשות ככל שניתן כדי להשיב אותם הביתה, את כולם עד האחרון שבהם. המאמצים להשבתם נמשכים על העת וזה נעשה בתיאום מול ארצות הברית ועוד מדינות שמתווכות. מאז מתקפת הטרור ביום שמחת תורה תשפ"ד, ה-7 באוקטובר, הושבו וחולצו מרצועת עזה 205 בני אדם, 148 מהם בחיים ו-57 חללים. נכון לעדכון שקיבלנו ביממה האחרונה, ארגון הטרור חמאס לצערנו ממשיך לדבוק בסרבנותו להגיע למתווה להשבת חטופינו. בעוד שראש הממשלה הסכים למתווה של וויטקוף המעודכן, כמו שאומרים, חמאס עדיין שוב מסרב לקבל את ההצעה של השליח האמריקאי. כפי שהממשלה התחייבה, מערכת הביטחון תמשיך לפעול למען השבת חטופינו ולהכרעתו של ארגון הטרור חמאס. הממשלה שבה ומתחייבת כי המלחמה תימשך עד להשגת מטרותיה שהם שחרור כל חטופינו, החיים ולצערנו החללים, חיסול היכולת השלטונית והצבאית של חמאס והסרת איום הטרור מרצועת עזה. 

באופן אישי אני אומר כאן, ומי שמכיר ודאי יודע. בהוראת מועצת גדולה התורה, כשר בממשלה תמכתי פעמיים, בפעמים הקודמות בממשלה, במתווים לשחרור חטופים. איני יודע איך להתייחס לדיווחים לגבי ההצעות שעולות, אבל בוודאי כאשר תהיה כזו אני שוב אשאל את רבותיי, ואני אמרתי בדיוק איך הם אמרו לי לנהוג. אנחנו יודעים שהצדדים לכאן ולכאן הם מאוד מורכבים וסבוכים. זעקת המשפחות והחטופים מצד אחד, זעקת המשפחות והחטופים מהצד השני, זעקת המשפחות השכולות. ליבנו עם כולם וכולם מחויבים גם לשמוע את הקול שלכם ולהשמיע אותו הלאה בחדרים הסגורים היכן שמקבלים את ההחלטות. 

כעת במעבר חד ובלב כבד אני עובר לנושא שלשמו התכנסנו. בהתאם לסעיף 123 לתקנון הכנסת, אני מתכבד להופיע כאן בפניכם היום לדווח על פעילות משרד ירושלים ומסורת ישראל יחד עם היושב כאן מצד שמאל, מנכ"ל משרדי, שמעון אלבום. מנסיבות שונות לא יצא לנו לעשות את הסקירה הזו מתחילת הקדנציה, ועל כן ננסה לתת פה מבט יותר מקיף כפי שגם המנכ"ל יציג תיכף בהרחבה ויצלול לנתונים. 

חוק יסוד ירושלים בירת ישראל קובע כי הממשלה תשקוד על פיתוחה ושגשוגה של ירושלים ועל רווחת תושביה על ידי הקצאת משאבים מיוחדים. לירושלים, כתוב בחוק, יינתנו עדיפויות מיוחדות בפעילויות של רשויות המדינה לפיתוחה של ירושלים בנושא משק וכלכלה ובנושאים אחרים. עוד נאמר בהחלטה הזו, הממשלה תכונן גוף או גופים מיוחדים לביצוע סעיף זה. לצורך יישום האמור הוקם לפני 35 שנה, בשנת תשנ"א-1990 על ידי ראש הממשלה דאז יצחק שמיר, הוא הקים את המשרד לענייני ירושלים. 

במהלך השנים הועברו לאחריות המשרד גם הגופים המרכזיים הפועלים לשם יישום חוק יסוד ירושלים, בהם הרשות לפיתוח ירושלים, מה שקרוי הרל"י, החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים. בהתאם לשלושת הגופים מתחלקים גם שלושת עיקרי הפעילויות המרכזיים של המשרד. אחד, פיתוח כלכלי במערב ירושלים; שני, ההשקעה הממשלתית באגן העיר העתיקה; שלישי, צמצום פערים במזרח ירושלים. 

בהרחבה: אמרתי בסעיף ראשון פיתוח כלכלי במערב ירושלים. לפני 20 שנה אישרה הממשלה את תוכנית "הצמיחה", תוכנית לחיזוקה של ירושלים. משם התקדמנו לתוכנית ששמה "מרום". לאחריה זה הוחלף ל"יובל" וכיום אנחנו מובילים את תוכנית "לביא" בהיקף תקציבי של 645 מיליון שקלים. התוכנית מתמקדת בתעסוקה, תיירות, פיתוח, תשתיות ועוד. במסגרת זאת המשרד באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים, מה שקוראים הרל"י, משקיעים תשומות ענק כפי שנפרט בהמשך כדי להניע את ירושלים קדימה. זה כמובן כולל השקעה מגוונת בדרכים שונות בהענקת כלים לתושבי העיר להתפרנס בכבוד. זה כולל עידוד חברות הייטק לעבור לירושלים. זה כולל חיזוק התיירות בעיר שמייצרת הכנסות לתושבים ככלל, ועוד פעולות רבות ומגוונות. כך למשל במסגרת היעד להגדלת חברות טכנולוגיות בעיר, המשרד מפעיל נוהל מענקים מיוחד. נוהל מענקים מיועד לעידוד השמת כוח אדם מקומי וחיזוק הקשר בין החברות לקהילה המקומית, ונכון לשנת 2024 פועלות בעיר 600 חברות טכנולוגיות. 

אנחנו פועלים להגדלת מספר העובדים בתחום הטכנולוגיה בעיר, זאת במטרה לעודד גידול במספר המועסקים בתחום הטכנולוגיה. המיזם מעניק מענקים לחברות עבור העסקת עובדים במקצועות השירותים בהייטק ובביוטק, כגון מחקר ופיתוח ותוכנה, ונכון לשנת 2024 מונים העובדים בתחום הטכנולוגיה בעיר 19,000 עובדים. אנחנו פועלים גם להגדלת מספר לינות התיירים בירושלים. לא תמיד הזמן מתאים לפעולות האלו, אבל במסגרת תוכניות הפיתוח הכלכליות של התיירות בירושלים המשרד מפעיל מדיניות שיווק מקיפה להגברת מאמצי השיווק של העיר כיעד תיירותי בשש מדינות עיקריות בעלות פוטנציאל תיירותי גבוה. 

הגדלת מספר הכנסים בירושלים. אנחנו מעודדים יזמים ומארגני כנסים מקומיים לקיים כנסים בירושלים. בשנת 2024 הוענקו מענקים שהביאו כנסים לעיר. במשרד גם פועל עם הרל"י להגדלת מספר הכנסים הבין-לאומיים בירושלים. כל אילו ועוד תורמים רבות לכלכלת העיר ופיתוחה. אם נסתכל במבט צופה פני עתיד, לירושלים יש בהחלט את הפוטנציאל להיות איתנה כלכלית. מרחבי המסחר מתרבים בעיר והשקעה בדורות הבאים נותנת לנו את האופק העתידי למצב שונה, למצב בו ירושלים כבר לא תלויה כל כך בטובות של אחרים. 

סעיף 2 אמרנו, ההשקעה הממשלתית באגן העיר העתיקה. אגן העיר העתיקה מהווה מוקד בעל חשיבות יהודית היסטורית מהמעלה הראשונה. משרד ירושלים ומסורת ישראל פועל לחיזוק המקום. העמקת ריבוי המבקרים, חיזוק התשתיות והנוכחות היהודית באזור רגיש זה, תוך שימור המסורת היהודית והנכסים ההיסטוריים שבו. במסגרת פעילות המשרד באגן העיר מקודמות תוכניות רב-שנתיות לפיתוח פיזי, תשתיתי ותודעתי הכוללות בין השאר פיתוח ושיקום תשתיות בדרכי גישה, שימור אתרים היסטוריים ועתיקות בעלי משמעות לאומית, פרויקטים להנגשת אתרי הר הזיתים והעיר העתיקה לציבור הרחב, כולל תיירות פנים וחוץ. בנוסף לכך פעולות תודעה וחינוך לקידום ההיכרות עם חשיבותה ההיסטורית והרוחנית של האגן, תוך שיתוף פעולה עם מוסדות חינוך, גרעיני תודעה ותוכניות העשרה. 

המשרד מוציא אל הפועל זו השנה ה-17 את תוכניות אגן העיר המתכללות את כל ההשקעה הממשלתית באזור כדי לקדם את שימור המסורת היהודית במקום וקידום התיירות הישראלית והבין-לאומית במקום. במהלך שנת 2024 השקיע המשרד בפועל למעלה מ-76 מיליון שקל בתוכניות אלו. זו השקעה חסרת תקדים שממחישה את מחויבות המדינה לעיר העתיקה ולסביבתה. גם בשנת 2025 בעזרת השם, ממשיך המשרד בהשקעה עקבית מתוך תפיסה כי נוכחות אזרחית, פיתוח תיירותי וחיזוק הקשר למקום הם נדבכים הכרחיים לעתיד ירושלים. 

צמצום פערים במזרח ירושלים. לפני כשנתיים הבאתי לאישור הממשלה את תוכנית החומש לשנים 2024–2028 לצמצום פערים חברתיים וכלכליים, פיתוח כלכלי במזרח ירושלים בהיקף תקציבי של למעלה מ-3 מיליארד שקל. גם כאן קדמו לה תוכניות קודמות החל משנת 2014. התוכנית עוסקת בחינוך, הכוון תעסוקתי ועידוד תעסוקה, תעסוקה בפריון גבוה, פיתוח כלכלי, כבישים תומכי תחבורה ציבורית, אנרגיה וחשמל, ביוב, תכנון סטטוטורי, מבני ציבור, בריאות, רווחה קיימות, מרחב ציבורי, תרבות, קהילתיות ופנאי, ביטחון אישי ויוזמות מקומיות. מדובר לדעתי באחת ההחלטות המקיפות ביותר שישראל ראתה, שהיא מפורטת על פני עשרות עמודים בפרטי פרטים, את המחויבות של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים להשקעה במשימה החשובה הזו. עבדנו על התוכנית הזו חודשים ארוכים כדי לטייב ולדייק אותה. 

בעיניי עיקרון השוויון הוא ערך משמעותי ומרכזי מאוד, וכשאני בא לשרת את אזרחי ישראל בכלל ואת תושבי ירושלים בפרט, ההשקעה במזרח ירושלים היא לא עניין של ימין או שמאל אלא של שוויון. במסיבת העיתונאים עם ראש הממשלה להצגת התוכנית אמרתי את הדברים הבאים: "העובדה היא שישראל ריבונית במזרח ירושלים, ואם כך היא, אנחנו חייבים לתת את השירותים האלה לתושבים. הצעד הזה של הבאת תוכנית מיוחדת לפיתוח ירושלים", אמרתי, "מגלה את מידת האחריות של כולנו לכל מי שנברא בצלם אלוקים". זו מידה יהודית בסיסית. כל ילד בירושלים הוא ילד שמגיע לו להיות שווה בין שווים. זה נכון ביחס לחובה שלנו לצמצם פערים בין מערב לעיר למזרח העיר, שם כאמור אנחנו משקיעים יותר מ-3 מיליארד שקל, וזה נכון גם ביחס לפער בין ילד חילוני לילד חרדי, שם לצערי אני אומר, הפער גם גדול ולא משקיעים בו סכומים כאלו, אם בכלל. 

במהלך השנים האחרונות לציון יום ירושלים קיימנו ישיבות ממשלה ייחודיות שריכזו והובילו להרבה מאוד השקעה של כלל המשרדים בירושלים. בין שלל ההחלטות הללו קיבלנו בשנה שעברה החלטה מדינית חשובה להעמיד בירושלים חלופות לשירותים שאונר"א נתנה בעיר, ובכך בעצם יצא לדרך המהלך המדיני הכולל להוצאת אונר"א מחוץ לחוק בירושלים וגם ביהודה ושומרון ובעזה, מהלך שהושלם, אם כי לא הכול מושלם, לאחר חקיקת החוקים בנושא. עבדנו ואנחנו עדיין עובדים עם עיריית ירושלים להעמיד את החלופות האלה בתחום הבריאות, החינוך והניקיון. ככל שזה תלוי בנו, הגיע בהחלט הזמן לזרוק את אונר"א מירושלים. 

לצד ענייני ירושלים, אדוני היושב-ראש, משרדי קיבל עם הקמת הממשלה את האחריות על הילולת רשב"י במירון בל"ג בעומר, וזה כולל יישום המלצות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון. האסון הנורא בהר מירון בל"ג בעומר תשפ"א טלטל את כולנו. הוא חשף מציאות כל כך כואבת של הזנחה ממושכת, ריבוי גורמים ללא גורם אחראי אחד, וחוסר מובהק במבנה ניהולי שיכול להבטיח את שלומם וביטחונם של מאות אלפי העולים למירון. באסון הזה שילמנו כידוע מחיר כבד מנשוא, ובד בבד קיבלנו חובה מוסרית שאין ממנה דרך חזרה, האחריות למנוע הישנות. דווקא מתוך ההכרה בעומק הכישלון, החליטה הממשלה בהתאם להמלצות ועדת החקירה כי יהיה משרד ושר אשר יהוו הגורם האחראי המרכזי לניהול הילולת רשב"י במירון, בהתאם להמלצות הביניים של ועדת החקירה הממלכתית, והוטלה עלינו המשימה לתכנן, להוביל ולהוציא אל הפועל את ההילולא באופן מבוקר, מתואם, חוקי, בטוח וגם שמח וקדוש. 

לקחנו את האחריות הזו מתוך חששות, בלב כבד אך בלב שלם. הקמנו אגף ייעודי בתוך המשרד. גייסנו את מיטב אנשי המקצוע. עבדנו בשיתוף מלא עם משטרת ישראל, עם גורמי החירום, עם משרדי הממשלה ועם הציבור החרדי כדי לבנות מתווה חדש שמבוסס על השילוב המנצח שהפך גם לסלוגן של ההילולא, "בשמחה ובבטחה". 

ההילולא הראשונה לפני שנתיים, שזה בעצם תשפ"ג, שהיא הייתה תחת אחריות המשרד – התקיימה באופן היסטורי וחסר תקדים עם השילוב המנצח הזה. 200,000 איש עלו למירון, התפללו, שמחו, רקדו וחזרו הביתה בשלום. באופן תקדימי בתשפ"ג יותר מ-130,000 איש ואישה הצליחו להיכנס לתוך הציון הקדוש ללא דוחק וסכנה. שנה לאחר מכן, בתשפ"ד, כולנו זוכרים, במהלך המלחמה בצפון קיימנו לצערנו את ההילולא באופן מצומצם בתיאום מלא עם הג"א, משטרה, צבא בגלל סכנת נפשות ממשית. השנה, תשפ"ה, לפני כחודשיים החזרנו עטרה ליושנה ושוב קיימנו את ההילולא ברוב עם הדרת מלך בהשתתפות רבבות עמך בית ישראל מכל העדות והחוגים, בשמחה ובבטחה. 

כחלק מיישום ההמלצות אנחנו פועלים היום להנחת תשתיות קבע פיזיות במירון, ניהוליות וחוקיות שיבטיחו את קיומה התקין של ההילולא גם לדורות הבאים. ביצענו ואנחנו מבצעים גם בימים אלו עבודות תשתית מתמשכות לאפשר את קיום ההילולא בשמחה ובבטחה. בימים אלו אנו מנהלים תהליך להפקת לקחים מההילולא המוצלחת שהתקיימה השנה, ומתחילים כבר לעבוד על החוק והמתווה לשנה הבאה כיוון שעד היום, בשלושת השנים האחרונות הצעת החוק על מירון כפי שמתבקשת בוועדת החקירה הממלכתית, היא בינתיים הוראת שעה. 

כאן המקום להזהיר ולהתריע. בשלוש השנים האחרונות נדרשנו למאבקים קשים ומרים להסדרת תקציב ההילולא, שהובילו כמעט לסכנת חיים ופגיעה בהיערכות. אני מבקש כאן לומר, אדוני היושב-ראש, ברשותך לפרוטוקול, בפני הגורם המפקח, ראו, הוזהרתם. אם התקציב להילולא לא יוסדר במהלך הקיץ, אם לא נקבל את התקציבים לביצוע תשתיות קבע נוספות כפי שנדרש מהמלצות ועדת החקירה הממלכתית, אם גם השנה ניאלץ לעשות את ההילולא במדיניות של הרגע האחרון, הדבר יהיה הפרה בוטה של המלצות ועדת החקירה, והפרת החוזה בין המדינה לאזרחיה. אני מתריע ומבקש בכל לשון של בקשה, לא בשבילי אלא בשביל עמך בית ישראל, אנא שלא נחזור על הטעות הזו. מירון הוא לא רק מקום. הוא סמל. הוא סמל לחיבור בין חלקי העם, סמל למסורת היהודית שנמשכת מזה דורי-דורות. האחריות שקיבלנו, כשר האחראי לשליחות, הצלחנו להוכיח שניתן לנהל את מירון אחרת, ובעזרת השם נמשיך לשמור ולהבטיח שהילולת רשב"י תתקיים כל שנה בשמחה ובבטחה ובסייעתא דשמיא.

לגבי מסורת ישראל, עם הקמת הממשלה האמנתי ואני עדיין מאמין שלמדינה יש מחויבות עמוקה להשקיע בחיזוק הקשר של העם היהודי למסורת ישראל, לחגי ישראל ולתנ"ך כספר הספרים הנצחי של העם היהודי. ראיתי בכך יעד לאומי ממעלה ראשונה שראוי לו שיזכה למשאבים משמעותיים ולהובלה ממשלתית כוללת. לצערנו המציאות שהכתיבה עלינו המלחמה שפרצה בשמחת תורה לפני קרוב לשנתיים, חייבה את הממשלה כולה ואת משרדנו בתוכה להתאים את סדרי העדיפויות לסיטואציה של שמיכה קצרה, ואז נדרשנו לצמצם תחומים ובעצם נלקחו מאיתנו הכספים שהיו מיועדים לטובת הסוגיה הזו של מסורת, לטובת התגייסות כוללת של המדינה למערכה. 

כחלק מהתאמה זו הועברו מרבית התקציבים שיועדו לתחום המסורת, לצרכים דחופים של ביטחון, שיקום וחירום. יחד עם זאת בחרנו לשמר בתקציב מקוצץ שתי תוכניות ליבה שהן בר ובת מצווה ו"ארץ נחלה" שגובשו עוד לפני פרוץ הלחימה. את התוכניות הללו התאמנו למצב החדש הן בתכנים והן בהטמעה שלהם לאוכלוסיות שנפגעו במיוחד במערכה, תושבי הצפון והדרום. אנחנו מאמינים שדווקא באזורים שעברו טלטלה קשה, חיבור לערכים, למסורת ולשייכות הוא מרכיב חיוני בשיקום הרוח ובחיזוק החוסן האזרחי. זו היא דרכנו לומר, גם בעת משבר אנחנו לא מוותרים על הזהות שלנו. 

אני רוצה להודות מכאן לצוות המשרד, לשכת השר, לשכת מנכ"ל, אגפי ירושלים ומירון, החברות המלוות. אני רואה פה את הרל"י, אני רואה פה את פיתוח מזרח ירושלים, לשכה משפטית, חשבות, רכש, תקציבים, כל אחת ואחד שמאפשרים את העבודה הבאמת חשובה מאוד. 

אני אבקש ברשותך היושב-ראש, שהמנכ"ל מר שימי אלבום יציג בפניכם בהרחבה את פעילות המשרד לעומק. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה רבה.

בבקשה, שימי.

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

(הצגת מצגת)

תודה. כבוד השר, אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני אקצר כי השר נתן סקירה מקיפה על נקודות בפעילות המשרד. המשרד הוקם ב-1990 במטרה לממש את חוק יסוד ירושלים שנותן לעיר ירושלים עדיפויות מיוחדות בעיקר בנושאי משק וכלכלה לאור הצרכים, הגיוון שגר בעיר בהיותה עיר בירה וסיבות נוספות. המשרד מקדם תוכניות רב-שנתיות בשלושה תחומים. תחום אחד הוא תחום במערב העיר שמהותו הוא בפיתוח כלכלי של העיר, יצירת מקומות תעסוקה, השקעות עירוניות, חברות תעסוקה ברמה גבוהה של הייטק, ביוטק ודומה, תוכניות חומש לחיזוק ומיצוב אגן העיר העתיקה, שמתקדמת בעיקר בהשקעה בעיר העתיקה בתיירות ותשתיות תיירות, ותוכנית חומש לצמצום פערים חברתיים וכלכליים בפיתוח כלכלי במזרח ירושלים. 

המשרד מונה שלושה אגפים מקצועיים מלבד המחלקה המשפטית וחשבות. זה אגף ירושלים, אגף ההילולא במירון ואגף מסורת ישראל. החברות שמתחת למשרד, שלוש חברות. אחת – הרשות לפיתוח ירושלים שהיא תאגיד סטטוטורי שהוקם על פי חוק בשנת 1988. התאגיד עוסק בכל הפן הכלכלי של פיתוח כלכלי של ירושלים, ומעבר לפעולות המשרד גם בהתחדשות עירונית ודברים נוספים. שנייה – החברה לפיתוח מזרח ירושלים, פמ"י, שהיא חברה ממשלתית שהוקמה לפני 1967, שתפקידה לפתח את מזרח ירושלים. היא מתעסקת בעיקר בפיתוח אתרי תיירות, ניהול נכסים שבבעלותה, שכונת ימין משה, משכנות שאננים, ומבצעת עבור המשרד והעירייה פרויקטים מסוימים וניקיון של כל מזרח העיר. שלישית – החברה לשיכון ופיתוח הרובע היהודי שזו חברה שהוקמה במטרה לשקם את הרובע אחרי שהוחרב ולפתח אותו כאתר לאומי, דתי, היסטורי ותרבותי. החברה אחראית על מימוש וביצוע פרויקטים ותשתיות ברובע, משמשת גם כחברה משכנת. באמצעות החברה ובתפקידיה היא מקיימת סיורים, אירועים ומפתחת אתרים היסטוריים רבים.

תוכניות החומש, אתן עליהן סקירה קצרה. תוכנית החומש מזרח ירושלים, תוכנית החומש האחרונה שהעברנו באוגוסט 2023, 3.2 מיליארד שקלים.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

שזה עלייה של מיליארד, נכון? 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

זו כמעט הכפלה. היה קיצוץ קטן בסוף 2023 לאור המלחמה בחלק מהתחומים. תוכנית החומש "לביא" שמבוצעת באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים, כ-625 מיליון שקלים עם הרחבות נוספות, ותוכנית לפיתוח בניין העיר העתיקה בכ-475 מיליון שקלים. תוכנית "לביא" עוסקת בעיקר בתחומים שהם תחומי החוזקות של ירושלים. התמקדנו בנושאים האלה שהם המוסדות האקדמיים שנמצאים פה, אתרי התיירות הייחודיים ובתי החולים שיש פה מוסדות רפואה מגוונים. 

בתחום האקדמיה, הפעולות, יעודן הן למקד את ירושלים ולבסס את המעמד של ירושלים כמרכז של מצוינות וחדשנות אקדמית.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אפשר לשאול לגבי האקדמיה? קודם כל אני אגיד כמה מילים לפני, כי התוכניות הן מאוד מרשימות וגם מאוד אהבתי את הדברים של השר לגבי שוויון. אני מתייחסת לתוכנית החומש של מזרח ירושלים. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

אני אגיע לזה בהמשך.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

על האקדמיה. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

זה מערב העיר.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

סליחה. זה רק של מערב העיר. זה בנפרד.

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

נכון מאוד.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

הבנתי.

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

הפעולות במסגרת תוכנית החומש, מטרתן להוסיף כמובן סטודנטים באקדמיה בדגש על אקדמיה בתעסוקה ברמה גבוהה של הייטק, ביוטק ודברים מעין אלו.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

איך זה מתבצע?

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

אנחנו ניתן בהמשך ממש דוגמאות על קצה המזלג. המטרה היא למקד את ירושלים בגלל המוסדות האקדמיים שלה, כמרכז מצוינות וחדשות, שילוב עם התעשייה. 

בתחום התעסוקה המטרה היא להביא חברות לירושלים, חברות ברמה גבוהה שיבואו וישתכנו פה, יעסיקו פה עובדים ויתרמו לכלכלת העיר בדגש על כך שירושלים, יש לה ייחודיות כמו תחום הביוטק בגלל מוסדות הבריאות פה, שירותים סביב העיר, המוסדות הממשלתיים שנמצאים פה. 

מבחינת התיירות, פעולות לחיזוק מעמדה של ירושלים כבירת תיירות בין-לאומית, להביא תיירות מחו"ל ותיירים מהארץ. עיר ממשל, המטרה היא למתג את ירושלים כעיר בירה שסוחפת לתוכה גופים נוספים שלא קיימים פה היום סביב מוסדות הממשלה, סביב המוזיאונים הייחודיים, סביב האקדמיה, סביב החוזקות שלנו פה.

סעיף חדש שנכנס בחומש הזה זה פיתוח תשתיות תומכות לכל הפעולות האלה, הרחבת מוסדות אקדמיים ותשתיות תיירות ועוד דברים כאלה ואחרים. 

אני אתן עכשיו כמה דוגמאות לשאלתך. בתחום האקדמיה, הגדלת מספר הסטודנטים בתעסוקה איכותית. נעשות פעולות כבר משלב החינוך לחבר את התלמידים עם תוכניות שונות כדי שישאפו ושיחקרו, לעניין אותם בהמשך, להכווין אותם לכיוון אקדמיה בתעסוקה גבוהה. הם מקבלים כבר נקודות בתיכון, או מורים חוקרים מהאקדמיה שמגיעים לחטיבות הביניים, פעולות להביא סטודנטים יהודים מחו"ל. 

פרק נוסף מדבר על חיבור בין האקדמיה לתעשייה. המטרה היא שהתעשייה תיעזר באקדמיה והתעשייה גם תתחבר עם הסטודנטים, להשאיר אותם בעיר ולהעסיק אותם. בנוסף אנחנו מפעילים גם באותה תוכנית פרק מיוחד שמדבר על תוכנית לשילוב חרדים. נעשות פעולות רבות גם כן מבחינת הקניית חוסרים ודברים נוספים שנדרשים התאמה ייחודית.

בתחום התעסוקה מקימים חממות דיגיטליות שישאירו פה יזמים צעירים, שיהיה להם יכולת להשתמש במה שהם לומדים ונחקר באקדמיה, ומה שהעיר פה יודעת לתת מבחינת החברות. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

האם מקימים גם חממות חדשות?

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

כן, בוודאי, אקסלרטורים שונים. הרבה מאוד פעולות נטוורקינג לחבר בין מעסיקים למועסקים ובין חברות לחברות B2B של צרכים שונים ואחרים. 

עובדים בתחום הטכנולוגי בעיר – יש מגוון שלם של מענקים וקולות קוראים למענקים לחברות להעסקה של עובדים ירושלמים, ומגוון נוסף של מענקים לחברות שיגיעו לירושלים. מענק "ברוכים הבאים" ועוד מענק לחברות הייטק שיעברו לפה, לירושלים. 

בנוסף אנחנו מפעילים במסגרת התוכנית הזאת ועוד פעולות לחיזוק, בתי החולים שבחלקם מאבדים רופאים טובים בעיקר לאזור המרכז. המטרה היא לשמר אותם. אחרי בחינה של פעולות רבות הוחלט להתמקד בפלח הזה כדי להשאיר אותם בבתי החולים בירושלים, תקציב גדול מאוד למחקרים. יש ועדה שמתכנסת ומאשרת מימון למחקרים. כך למשל ביום ירושלים האחרון המשרד היה שותף עם משרד הבריאות להעביר החלטות לחיזוק מערכת הבריאות בירושלים, כמו מגדל אשפוז חדש בשערי צדק, קידום רפואה בירושלים והכשרות רופאים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

טוב, לא לקחת לנו רופאים מבאר שבע. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

לבאר שבע יש תוכניות מצוינות. לצפון ולדרום. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

מי שבבאר שבע שיישאר בבאר שבע ויכולים לקחת גם מתל אביב, אבל לא מירושלים.

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

המטרה היא שבאר שבע לא תיקח לנו. 

יש תוכנית של "אילנות" של משרד הבריאות שנותנת מענה לדרום והצפון. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה 32 סטודנטים. זה לא בדיוק מענה. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

אנחנו נרצה לעשות עוד תוכניות בירושלים. 

הגדלת מספר לינות התיירים בירושלים. אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת מאוד – מלחמה, הפסקות אש, אין טיסות, אין ודאות. הרבה מאוד פעולות נזקקות כל הזמן לבחינה מחדש, שינוי כיוון והרבה מאוד שיווק בחו"ל בשיתוף גם עם משרד התיירות ועוד. מתמקדים גם בתיירים בארץ לאור המצב. במסגרת הפעולות האלה אנחנו עושים אירועים של תרבות וספורט בין-לאומי. למשל מה שאנחנו רואים פה זה תחרות שחמט, ספורטאים מ-50 מדינות, שעשינו בכיכר העיר מתחת לעירייה. פעולות למשוך כנסים בין-לאומיים שיתקיימו בירושלים. 

המשרד מפעיל מרכז כנסים באמצעות הרל"י שמתמודד על כנסים בין-לאומיים וגורם להם לבוא לפה, אם באמצעות מענקים וסבסודים וסיועים נוספים. מדובר על נושאים מקצועיים שמביאים אנשים מכל העולם. המטרה היא לגרום להם לבחור בירושלים. המחקרים מדברים על כך שתייר שמגיע לפה במסגרת כנס כזה והנסיעה שלו ממומנת, אז הוא מוציא פה הרבה יותר, הוא משקיע פה הרבה יותר. בנוסף אנחנו נותנים מעבר, לוקחים אותם לסיורים במקומות שאנחנו חושבים שנכון להם כדי שיפיצו הלאה את הייחודיות של ירושלים, את הייחודיות של ישראל. 

נישה נוספת שאנחנו שמים עליה דגש זה יצירת הנגשה לבעלי מוגבלויות. חלק גדול מהאתרים ההיסטוריים של מדינת ישראל, עקב היותם שחזור של אתרים היסטוריים לא מונגשים לבעלי מוגבלויות. הדבר הזה, אנחנו חושבים שהוא צריך תיקון ואנחנו פועלים בעניין הזה הן בפן התשתיתי ליצור מעלונים ומעליות ודברים כאלה, ובנוסף פעולות ממש של הנגשה, של סיורים מונגשים לנכים ודברים כאלה. זה קהל שהיה חסום מלהגיע ולטייל בעיר. 

במסגרת התשתיות התומכות של התוכנית אנחנו פותחים מוסדות אקדמיים, משדרגים אזורים שלמים סביב מוסדות תרבות, שיגרמו לאנשים יותר להכיר למקום ולהיות שם; פיתוח מתחם מסחרי בבית צפפא; מוזיאון איינשטיין שאנחנו מקימים כרגע באוניברסיטה העברית.

חומש אגן העיר העתיקה – המטרות העיקריות של תוכנית החומש שהיא תוכנית החומש הרביעית הן לבסס את מעמד אגן העיר העתיקה ברמה של החיבור ההיסטורי של העם היהודי לאגן העיר העתיקה. רוב התקצוב הולך על פעולות תשתיות ועידוד הגעת מבקרים למרחב. מתמקדים בהבאת תיירות, הסדרת דרכי גישה ככל שניתן. יש שם מוגבלות. אי אפשר להזיז כל דבר. ניקיון ותחזוקה של העיר העתיקה שייראו כמו שהמקום הכי חשוב לעם היהודי צריך להיראות; פיתוח כלכלי ועסקי בתוך העיר העתיקה ושחזור, שימור של אתרים כמו נחל קדרון, גנים לאומיים שנדרשים טיפול. בין היתר במסגרת ההחלטה המשרד מתקצב את שחזור ובניית בית הכנסת תפארת ישראל. מדינת ישראל שיקמה את בית כנסת החורבה שהירדנים הרסו אותו. אלה שני בתי הכנסת החשובים ביותר ברובע היהודי שהירדנים הרסו כדי שליהודים לא יהיה לאן לחזור, ואנחנו משקמים אותו.

פרויקט "מעלית הכותל" – פרויקט שהתחיל ב-2014, הרבה מאוד שנים, הרבה מאוד מורכבות. מי שמגיע מכיוון הרובע היהודי וצריך להגיע לכותל, זה גובה מאוד משמעותי שלא ניתן לגשר עליו באמצעים שגרתיים. התנועה מאוד קשה. לא רק בעלי מוגבלות, גם קשישים מתקשים בהגעה לשם. המטרה היא להנגיש את הרובע היהודי ואת הכותל. בימים אלה ממש מסיימים את החפירה של 26 מטר. את האנכית סיימו ובימים אלה מסיימים את החפירה האופקית איפה שתיכנס המעלית. אנחנו מתכננים להבקיע את זה ממש בקרוב. בנוסף, המשרד שותף לשדרוג תשתיות ועידוד ביקורים ברחבת הכותל במסגרת החלטות ממשלה ודברים נוספים, סיורים וכן חפירות משמעותיות שנעשות מתחת לכותל. מי שמכיר ויודע, יש הרבה מאוד פעולות. שחזור של האתרים ההיסטוריים והחשובים ביותר לעם היהודי. 

דוגמאות נוספות של דברים שנעשים במסגרת תוכנית החומש זה מסלולים והארת מונומנטים. זה מבנה ברובע היהודי, מי שמכיר. אנחנו מיפינו את כל האתרים המשמעותיים במרחב, ובמסגרת תוכנית העבודה מאירים אותם ומנכיחים. זה פרויקט מסלולים. מחדשים רחובות שלמים. הנה דוגמאות נוספות מדברים שבוצעו – טיילת ארמון הנציב, מופע לייזרים שמושך תיירים מידי ערב; חניון חדש בסמוך לקבר שמעון הצדיק בירושלים; שער העיר הקדום ודברים נוספים שביצענו במסגרת תוכנית אגן העיר. פרויקטים נוספים – מערת צדקיהו, רובע בתי הכוהנים, הקרדו. זה הדמיה של הקרדו הסגור שמתוכנן בקרוב להתחיל להשקיע בו. 

בין היתר אנחנו פועלים להגדלת מספר המבקרים בהר הזיתים, לעודד את הציבור להגיע לשם וכתוצאה מכך תחושת הביטחון תגבר. במסגרת זה אנחנו עושים פעולות רבות, בין היתר קולות קוראים לתמרץ קבוצות לעידוד קיום אירועים בהר והגעה של המונים; תוכנית הנגשה של נקודות עניין רבות שישנן בהר הזיתים, שהציבור פחות מכיר, וכן אנחנו בימים אלה משלימים תכנון של דרגנועים שיסייעו בתנועה למבקרים במקום. 

בנוסף, אירועים רבים למשך כל השנה, מותאמים בהתאמה למקום, לעונות השנה, לתנאי מזג האוויר, לקהל רחב, בעיקר סביב שבוע ירושלים. נעשית ממש פעולה מדויקת להביא אנשים למקומות שהם פחות מתויירים. בין היתר אנחנו מנגישים בשביל הצפון וזרוע מערבית ועוד דברים שאנשים לא כל כך מכירים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אחרי ההחלטה שלכם אני מאמין שחדר המצב של משרד החינוך ייתן סוף-סוף לתלמידי ישראל לעבור בשביל הצפון בצורה מסודרת.

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

הבנתי שזה אושר. 

 << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> 

זה נמצא בתהליך. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

הבנתי שבאמצעות תוכנית גפ"ן. 

 << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> 

התוכנית החדשה של ה"שורשים" בגפ"ן.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אוקיי.

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

האירוע הגדול ביותר שנעשה במדינת ישראל בקבר שמעון הצדיק שנמצא באגן, בהובלת המשרד. 

חומש מזרח העיר שבמהותו צמצום פערים חברתיים וכלכליים במזרח ירושלים. מטרתו של החומש מעבר לצמצום הפערים הכלכליים והחברתיים, בשביל להגיד שאנחנו בעלי הבית במזרח ירושלים. בשביל להחיל ריבונות גם צריך לתת. לא יתכן שיהיו פערים משמעותיים כאלה. זו החלטת חומש שהעברנו, כאמור באוגוסט האחרון, עוסקת בעיקר בחינוך והשכלה, תעסוקה, פיתוח כלכלי, תשתיות וסביבה, בנייה ותכנון. בנוסף דברים נוספים במסגרת ההחלטה כמו תרבות ורווחה, ביטחון אישי ופעולות קהילתיות. נרוץ על כמה דוגמאות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

האם תקציבים כבר הועברו בנושאי חינוך לירושלים, ותחלופות לסיפור הזה של אונר"א?

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

אני אעשה סדר בין הדברים. במסגרת ההחלטה יש את 880. יש פרק חינוך. הוא פרק גדול. במקור הוא 800 מיליון שקל ומתבצעות פעולות בעניין הזה כבר שנה שנייה. יש במסגרת החינוך את סיפור אונר"א, והנושא השלישי שעליו אתה גם מדבר זה נושא הכשרת המורים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

לא דיברתי על זה. אל תרים להנחתה. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

במסגרת אונר"א אנחנו בימים אלה חותמים חוזה עם העירייה על שתי פעולות בתחום הבריאות ובתחום החינוך. אני מעריך שבמהלך השבוע זה ייחתם. אנחנו תוקצבנו בעניין הזה. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

מבנים ניידים. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

נכון, שמיועד למבנים יבילים או ארעיים.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

האוצר כבר העביר את הכסף מבחינתו?

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

אנחנו קיבלנו את הכסף והעברנו גם טיוטת חוזה לעירייה. זה ממש בהליכים אחרונים כולל התקדמות של הפרויקטים וזה יגמר, אני מעריך שבשבוע הקרוב.

 << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> 

אפשר להגיד משהו בעניין? כרמית הרוש, מנהלת מחוז ירושלים. כדי להקל ממילא הם צריכים לבצע בינוי של בית ספר יביל במתחם במ"פ, והסעות והצטיידות, אז הצעתי לפני כחודש למשרד שתעבירו את זה דרך תקנות ישר לחינוך ואז לא צריך אולי הסכם. לפחות לכל החלק של חינוך. בריאות אני מניחה שכן, אבל זה יכול להקל על המערכת כי ממילא הם לא יכולים לבנות בלי הרשאה משרדית וזה יכול לקצר. אני אגיד שלהורים שם שאנחנו נפגשים זה חובה מבחינתם. הם לא יוציאו את הילדים מחוץ למ"פ.

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

אני רק אגיב בעניין הזה כי אני מכיר את ההצעה הזאת. העניין במנגנונים, בביורוקרטיה, הכסף המדובר, שני הסעיפים האלה, בריאות וחינוך ואונר"א מגיע מפריון גבוה שהוא נמצא אצלנו. אם אני מעביר בתוך החלטה 880, צריך החלטת ממשלה חדשה. זה תיקון החלטת ממשלה וזה לא מקל על העניין.

 << אורח >> כרמית הרוש: << אורח >> 

לא, לא, אז המטרה הייתה להקל, לא לסרבל. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

זה בהחלט היה מקל אם זה לא היה נדרש. 

אנחנו נעבור בזריזות. חיזוק איכות של מערכת החינוך כבסיס לקידום תעסוקה איכותית בסופה. המטרה היא גם להעביר אותם לתוכנית ישראלית כדי שהם פחות חומרי הסתה ישאבו, וגם שזה יקדם אותם לתחומי העסקה רלוונטיים שיוכלו להתקדם בתארים ובהשמה. כנ"ל גם פעולות בתחום התעסוקה באמצעות מרכז ריאן שהוא כאן, מרכז הכוון שמתעסק בקידום תעסוקה בעיקר לנשים במזרח העיר, עם הצלחות מאוד גדולות. הרבה מאוד פעולות שנעשות בצורה יוצאת דופן יחד עם הקהילה.

פעולות של מאיצים לקידום עסקים קטנים. הקמנו מרכז יזמות סטארט-אפ במזרח ירושלים ועוד מאיצים כאלה ואחרים. דרכי גישה ותחבורה ציבורית זה סעיף מאוד משמעותי בחומש. תוקצב כ-350 מיליון שקל עבור כבישים תומכי תחבורה ציבורית, שיש פער מאוד משמעותי בעניין הזה. בנוסף מחלפים, מחלף עיסאוויה, החיבור שלו עם כביש מספר 1 בעלות של כ-156 מיליון שקל. מחלף עטרות, כביש הטבעת המזרחית שחשוב מאוד, למי שמכיר, ושדרוג עניין מסופי התחבורה הציבורית המזרח ירושלמית במעבר רחל, במעבר זיתים. 

המשרד הוביל שילוב של הסדר כרטיס רב-קו עם התחבורה המזרח-ירושלמית לתחבורה במערב, תיאום משמעותי שבוצע. פרק נוסף ומשמעותי זה מבני הציבור, ניקיון וביוב, חשמל. במסגרתו אנחנו מנקים שבעה פארקים, שטחי פנאי, שדרוג של 20 רחובות ושטחים שבהם אנחנו נפנה פסולת בניין ונשקם את האתרים אחרי זה. 

החלטות נוספות בתחום המשרד – אונר"א שדיברנו עליהם, העברת יחידות ארציות של הממשלה לירושלים, החלטת ממשלה ותיקה שמתקדמת עם הזמן. המשרד מתכלל את זה ויש ועדה יחד עם כל השותפים למעקב אחרי העניין הזה. מתבצעות פעולות משמעותיות. כולכם רואים את רובע הכניסה לעיר ואת מיליון המטרים, פחות או יותר עד 2032.

תוכנית אנרגיה מתחדשת, פעולות רבות בתחום האנרגיה בירושלים, מתחנות טעינה להחלפות תאורות רחוב חכמות ועוד. מוזיאון איינשטיין, דיברנו עליו, הקמת מוזיאון איינשטיין; העברת סיוע עם משרד החוץ; העברת שגרירות לירושלים; חיזוק מערך הרפואה שדיברנו עליו קודם; רובע חדשנות בירושלים סביב האוניברסיטה פה בגבעת רם; מעלית הכותל; מגדל אשפוז, דיברנו, והסדרת ההחלטה שהעברנו עכשיו ביום ירושלים האחרון, מעמד חכירה של רוכשים בחברות ממשלתיות. 

הילולת רשב"י במירון – במסגרת האחריות של המשרד, בהקמת הממשלה נקבע כי על פי מסקנות ועדת החקירה ימונה שר אחראי, והשר מונה לאחראי. במסגרת תפקידנו אנחנו מנהלים את ההילולא ומיישמים במקביל את החלטות והמלצות הביניים והקבועות של ועדת החקירה. המשרד כמו שהשר ציין, קיים בתשפ"ג הילולא בטוחה ושמחה על פי הנחיות הביניים של ועדת החקירה. בתשפ"ד המשרד נערך כמובן לקיים אירועים מלאים. המשרד פרסם מכרזים, התקשרויות, ובפועל לא הייתה הילולא בסופו של דבר, וקיימנו מתווה שימור יחד עם המשטרה.

בתשפ"ה-2025 קיים המשרד הילולא. הייתה שנה מאתגרת. הפקנו לקחים מתשפ"ג-2023 ושיפרנו דברים. קיום ההילולא ביום שישי, סוף השבוע, בדומה ליום שבו היה האסון, מצמצם את האנשים, והמטרה הייתה להביא את המקסימום בבטחה ובשמחה. המשרד נערך לחקיקה קבועה והפקת לקחים. במסגרת יישום המלצות ועדת החקירה, המלצה משמעותית שמדברת על שיפור תשתיות והסרת מפגעי בטיחות. המשרד קיבל תקצוב וביצע פעולות רבות. אלו פעולות התשתיות הנוספות שנדרש לעשות בטווח הקרוב. התכנון לעשות אותם עד להילולא הקרובה. 

המלצה נוספת משמעותית בוועדת החקירה היא פיזור. בשנת האסון היה אירוע אחד והמטרה היא לפזר ולהרחיב את אירועי ההילולא. זו ההמלצה העיקרית. המשרד הקים מתחם חדש למרגלות היישוב מירון, מתחם הילולא מורחב ובו קיים רצף שלם של אירועים והדלקות. המלצה נוספת של ועדת החקירה היא סדרנות מותאמת קהילה. ועדת החקירה חוזרת על זה מספר פעמים. לראשונה עשינו מודל כזה והוא צלח בצורה יוצאת דופן.

במסגרת הפעולות של האגף קדימה, יישום שאר ההמלצות של ועדת החקירה כולל אימוץ של חלק מהמסקנות הקבועות, קידום חקיקה קבועה, גיבוש מתווה קבוע, הכנת תוכנית ממשלתית כוללת על כל התשתיות בהר על פי התב"א החדשה והעדכונים הנדרשים, וסמכויות ניהול בציון הרשב"י כמו שוועדת החקירה אומרת.

בתחום מסורת ישראל, בקצרה אגע בשלוש תוכניות. תוכנית "בר ובת מצווה", תוכנית "ארץ ונחלה" ותוכנית "שורשים בירושלים". "בר ובת מצווה" היא תוכנית שבמהלך שנת הבר או בת המצווה עוברים הנערים והנערות מפגשים שבהם מכוונים אותם ואת המשפחה לשרשרת של הדורות, שמסתיים באירוע שיא בירושלים. תוכנית "ארץ ונחלה" פתוחה לכלל הציבור הרחב למסעות סביב ארץ נחלה כפי שמופיע בתנ"ך, לחבר את העם לשורשים שלו. אני רק רוצה להגיד שהתוכניות האלה שהתקדמו ובקרוב יתחילו לעבוד, הן יהיו, ואני אומר את זה בצניעות הנדרשת, התוכניות הראשונות שמופעלות לפי החוק החדש של תקומה שבו נדרש לתת תעדוף לחבל התקומה. חוק שיקום נרחב לחבל התקומה מצביע על כך שצריך מיקוד לאומי, והתוכניות האלה יתמקדו באזורים האלה. עד כאן. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תודה. 

הממ"מ, בבקשה, יובל. 

 << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> 

תודה, אדוני היושב-ראש, יובל וורגן, ראש צוות במרכז המחקר והמידע של הכנסת. אפשר לחזור לשאול לגבי נושא של מזרח ירושלים. אנחנו הוצאנו מסמך קצר בנושא תקציבי החלטות הממשלה, שתי תוכניות החומש האחרונות בדצמבר, ולאחר מכן התבקשנו על ידי ועדת המשנה לנתח יותר לעומק את פרק החינוך בהחלטה 880, בהחלטה האחרונה. מכיוון שהמשרד הוא המשרד האחראי על ניהול ותכלול היישום של ההחלטה הזאת, פנינו למשרד כמה וכמה פעמים כשלמעשה התשובות האחרונות שקיבלנו הן שהמשרד ממתין לקבלת דיווחים מהמשרדים השונים המבצעים ומהעירייה, לכן לא ניתן בשלב הזה לקבל את כל המידע שביקשנו. עכשיו אנחנו נמצאים קרוב לשנתיים מאז ההחלטה. לפי ההחלטה עצמה המשרד צריך להציג לוועדת ההיגוי העליונה סטטוס התקדמות אחת לשנה. עולה השאלה איך המשרד מציג סטטוס התקדמות אם אין לו את הדיווחים על הביצוע כפי שאנחנו ביקשנו לקבל? 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

פרק החינוך ופרקים נוספים בהחלטה מבוצעים על ידי המשרדים השונים. המשרד חבר בוועדת ההיגוי, באישור תוכניות העבודה והפרטים, והוא נדרש לקבל מהם פירוט על הביצוע והשגה של היעדים. חלק מהנתונים נמצאים אצלנו. חלקם עדיין לא קיבלנו. במקביל אנחנו בתהליך של הקמה של מינהלת יועצים שתפקידה בין היתר יהיה לראות בשטח, כולל בקרה שהיא לא תלויה בדיווחים כאלה ואחרים, וזה קורה בקרוב. 

 << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> 

תודה. אני מציע, אדוני היושב-ראש, אם יש משרדים או גופים שמקשים, אולי הוועדה גם יכולה לקרוא להם למסור את המידע הנדרש.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב. שימי, אני רואה במסמך של הממ"מ, מ-2018 עד 2023 ביצוע נמוך במספר נושאים ביניהם השכלה, תעסוקה ומקרקעין. יש לזה סיבה מסוימת, משרד שלא משתף פעולה?

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

אני אתחיל רגע מהסוף. תחום המקרקעין הוא תחום שלוקח זמן, בטח במקומות שבהם כל הנושא התכנוני והבעלויות והסטטוטורי הוא מורכב מאוד. יש עכשיו כ-100 מיליון שקל שיש בפרויקטים, חלקם בביצוע וחלקם בטרום ביצוע בתשתיות ומבני ציבור במזרח העיר. זה לוקח זמן. יש פארקים שרצינו לעשות ומתברר שהבעלות עליהם היא לא תהיה עירונית ולכן זו הדרך. אני לא מכיר פערים מאוד משמעותיים חוץ מזה, ולכן אנחנו בטיפול כולל פגישה דו-חודשית אצל ראש העיר לסטטוס בינוי במזרח העיר עם כל הגורמים. מביאים את כולם לשולחן.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

תעסוקה, מתוך 201 מיליון בוצע 49%, 98 מיליון. 

 << אורח >> יובל וורגן: << אורח >> 

זה החומש הקודם.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

אני מדבר על החומש הקודם. אני גם לא בא אליו בתלונות כי הוא לא היה שם, אבל אני אומר, כמנכ"ל, אם אתה מכיר את האירוע ואם הייתה בעיה, האם היא תוקנה? לתשומת ליבך, גם בהשכלה גבוהה, מתוך 275 מיליון 151 מיליון יצאו לביצוע, 55%. נעביר לך את המסמך של הממ"מ. שוב, זה לא דברים שהם קשורים אליכם באופן ישיר. זה החומש הקודם, אבל אם באמת היו בעיות והן תוקנו, נשמח לדעת באיזה אופן הם תוקנו, ואם יש היום סעיפים מסוימים שאתם רואים מתוך החומש העתידי, העכשווי, משרדים שתוקעים את הביצוע בצורה כזו או אחרת, לא מדבר על בעיות מקרקעין שכמובן אנחנו לא נוכל לפתור את זה פה בוועדה, אבל אם זה בהשכלה גבוהה או בחינוך או בתעסוקה, דברים שהוועדה מתעסקת בהם. אם נוכל להיות לעזר, אז בשמחה. 

אני מקבל סקירות ממספר שרים. יאמר לזכותך, אדוני השר, באמת סקירה מנומקת. המנכ"ל שלך, לא בגלל שאני מכיר אותו מהעבר, אבל באמת מקצועי, נכנס לפרטי פרטים, עושה באמת עבודה נהדרת ואנחנו רוצים רק לאחל שהמשרד יזכה להמשיך בעשייה הברוכה, כפי שאמרת, בשוויון מלא, לדאוג לכלל המגזרים בירושלים. ירושלים עיר הבירה של ארץ ישראל, מדינת ישראל. 

לאור זה שהיא עיר הבירה אנחנו צריכים גם לדאוג שאכן תקציבים נוספים יגיעו לכאן. אני מצטרף לקריאה של השר לגבי התקציבים שמיועדים להכנת ההילולא לשנת תשפ"ו, שהם יועברו באופן מיידי כדי שבאמת המשרד יוכל לבצע את השינויים לרווחת המגיעים ולביטחונם של המגיעים בצורה הטובה ביותר, המקצועית ביותר. כמי שמגיע למירון מזה עשרות שנים מאז הגעתי לארץ כעולה חדש, השנה בפרט ראינו את השינוי באמת המהותי בפרט במתחם 89 שהוריד את כל המסה הגדולה ואת הלחץ למטה. מי שרצה להתפלל, יכול היה להיות למעלה בצורה מסודרת, ואנחנו מקווים שמכאן זה רק ילך ויפרח ויעשה בצורה טובה. 

יש עוד מישהו פה בחדר שרוצה לשאול שאלות? בבקשה. 

 << אורח >> גל ינובסקי: << אורח >> 

גל ינובסקי מעיר עמים. אנחנו עוקבים אחרי יישום תוכנית החומש למזרח ירושלים מ-2018. זה נאמר כבר כאן, אני אחזור על זה. החומש הקודם, פורסמו בו כל שנה תוכניות סטטוס מאוד ברורות שאפשרו מעקב אחר הביצוע של החומש. החומש הזה עבר באוגוסט 2023. השאלה נשאלה ומענה ניתן, אבל לתחושתי, המענה, קשה לקבל אותו כי בעצם יש את סעיף ד(3) לתוכנית שאומר שאחת לשנה יציג משרד ירושלים לוועדת ההיגוי העליונה סטטוס התקדמות, ויש את ד(9) שאומר שהמשרד ידווח לממשלה על יישום החלטת הממשלה אחת לשנה בסמוך ליום ירושלים. למשרד היה שנה ותשעה חודשים לקבל מידע מהמשרדים השונים. להגיד אחרי שנה ותשעה חודשים שלא קיבלתם מידע ושהמשרדים האחרים לא בסדר, אני תוהה. אנחנו גם עומדים בקשר עם אנשים מחלק מהמשרדים, אם המשרד ביקש, אם המשרד ביקש בזמן, אם המשרד ביקש לקראת סיום השנה הראשונה את המידע הזה? אנחנו בעצמנו הוצאנו בקשת חופש מידע למשרד, אדוני בטח יודע, וקיבלנו בינתיים בקשות להארכה. אני אשמח למה אחרי כל כך הרבה זמן המשרד, אין לו את המידע מהמשרדים השונים? הוא זה שאחרי על תכלול ההחלטה, אז הוא אמור לקבל אותה. 

בהמשך לזה, בדיון ב-9 בדצמבר שהתקיים בוועדת המשנה לוועדת חינוך אמרה סמנכ"לית המשרד כך, אני מצטט אותה: "צר לי להגיד ש-880 נמצא בשנה השנייה שלו, אבל הפרק היחיד שהתקדם ותוקצב קצת זה פרק החינוך. שאר הפרקים לא התקדמו ואנחנו בדיונים מול אגף תקציבים לקבל את התקציבים". זה ציטוט מדויק מה-9 בדצמבר 2024, זאת אומרת שנה וארבעה חודשים אחרי שהחלטת הממשלה עברה. אני אשמח להבין לגבי השאלה הזאת, בגלל שאין מסמכי סטטוס ואין שום דרך לקבל מידע, כמה תקציבים הועברו למשרדים? אתה בטח לא יכול לתת פירוט כאן במסגרת הדיון כרגע, אבל בגדול למשרדים השונים. כמה תקציבים מומשו על ידי המשרדים השונים עד רגע זה? מה קורה מבחינת עמידה ביעדים? כרמית אומרת דברים בישיבות שקשורות לחינוך, אבל בפרקים אחרים של ההחלטה? נשמח לקבל תשובה על השאלה הזאת מבחינת מימוש של הכספים ועמידה ביעדים. 

נאמרה כאן קודם איזו מילה על הכשרת מורים, וכבוד יושב-ראש הוועדה אמר שאתה מרים להנחתה. אני רוצה לדעת לגבי השאלה הזאת. כמו שאנחנו כולנו יודעים, ועדת המשנה ואחריה ועדת חינוך מקדמת כאן את מה שהם קוראים "סור מרע", למנוע ממורים בעלי הכשרה באקדמיה הפלסטינית ללמד בישראל, כשבמקביל אמור להיות איזה שהוא מהלך של "עשה טוב" שיאפשר למורים פלסטינים ממשרד ירושלים או בכלל להיכנס לאקדמיה הישראלית כדי לתת מענה. נציגה של עיריית ירושלים אמרה פה באחד הדיונים שהעירייה תהיה בבעיה עם גיוס של מורים בעקבות המהלך שמקודם. אנחנו יודעים שלקראת יום ירושלים ההחלטה הייתה אמורה לעבור. היה אמור להיות תיקון לתוכנית החומש. אנחנו יודעים שזה לא קרה. כבוד השר התראיין בעניין הזה, אז אני מניח שכולם כאן יודעים במה מדובר. אשמח להבין איפה הדברים עומדים כי בינתיים החוק מקודם. מורים שלמדו באקדמיה הפלסטינית לא יוכלו ללמד, אבל המהלך המקביל הוא לא מתקדם, הוא תקוע, כך זה נראה. 

שאלה נוספת. איפה החקיקה של ה"עשה טוב" עומדת? 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

זה לא שאלה למשרד.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

נעשה סדר. הייתה הצעה של חבר הכנסת בוארון לנסות דרך הפריון לקחת חלק שלא מומש ולהעביר אותו לנושא הזה. 

 << אורח >> גל ינובסקי: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

חבר הכנסת בוארון, מה לעשות שסמכות המשרד לא בידו. הוא הביא הצעה וההצעה כרגע לא התקבלה על ידי השר בצורה כזו או אחרת. אם השר ירצה להתייחס, יוכל.

 << אורח >> גל ינובסקי: << אורח >> 

לגבי התקשרויות עם יועצים אמרת על זה משהו קודם. אנחנו יודעים שלפמ"י היה צוות יועצים בחומש הקודם, שעבד, אם אני זוכר נכון, עד מרץ 2024 ואז פוטר או לא האריכו את החוזה שלו. הצוות הזה היה מאוד דומיננטי, אפשר לומר, ויש לו הרבה זכויות בקידום ההחלטה הקודמת ובקידום של ההחלטה הנוכחית או הנוסח שלה. מאז עושה רושם שדברים זזים בקצב איטי. כשהצוות פוטר או הופסקה העסקתו, המשרד אמר שהתוכנית זה להביא צוות חדש ממש במיידי, אולי אפילו להעסיק אותם מחדש. אשמח לדעת למה זה לא קורה יותר משנה, כמעט שנה וחצי ואיפה הדברים עומדים? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב. 

בבקשה, שימי.

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

אוקיי, אז רק אני אדייק את דבריך כי ציטטת אותי. 

 << אורח >> גל ינובסקי: << אורח >> 

לא אותך. 

 << אורח >> שמעון אלבום: << אורח >> 

באיזה שהוא שלב בתחילת השאלות אמרת, לא קיבלנו נתונים מהמשרדים. חלק מהנתונים, גם אמרתי את זה במדויק, יש נתונים חסרים. באנו עם נתונים לא מלאים. זה צריך לדייק. יש בידנו נתונים רבים, לא מלאים. זה אחד. 

לגבי האמירה, 9 דצמבר 2024, מה שאתה כותב, אני לא מכיר נתון כזה. אני מכיר נתונים רבים של משרדים, פעולות רבות שתוקצבו. במסגרת הדיווחים הנדרשים על פי חוק תקבלו את הנתונים ככל ויהיו בידנו את מלואם. אם לא, את חלקם. 

לגבי סיפור המורים. הצעת החוק לא באחריות המשרד. חוק בעניין המורים, אתה קורא לזה "סור מרע". המשרד ועמדתו המקצועית מתנגד כרגע להסטה המבוקשת מפרק פריון גבוה. 

לגבי סיפור מינהלת פמ"י, ובזה אני אסיים וזה חלק מהתשובה גם לשאלה הראשונה. המשך פעולתה של המינהלת נתקל בקשיים משפטיים סביב מרץ המדובר. נעשו פעולות רבות כדי להקים חלף מינהלת, דברים דומים, דברים אחרים ולא צלחו. אני חושב שבימים האחרונים אנחנו צולחים את זה משפטית בעזרת הייעוץ המשפטי בין היתר, שנמצא פה, וזה יוקם ומהר. זה אכן חלק מהעניין. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> 

טוב. אוקיי, אנחנו ברשותכם נסיים את הדיון. אנחנו נפגשים, מי שרוצה ובא לדיון הבא בוועדת כספים, דיון משותף עם ועדת כספים בנושא פערי בינוי, בשעה 12:00. 

 << דובר >> השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: << דובר >> 

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>  

ברשותכם, אני נועל את הדיון. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:03. << סיום >>