פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 41 הוועדה לענייני ביקורת המדינה 01/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 218 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי, ה' בתמוז התשפ"ה (01 ביולי 2025), שעה 10:30 סדר היום: ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעתות חירום, דוח הביקורת על השלטון המקומי 2011 נכחו: חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר מטי צרפתי הרכבי חברי הכנסת: קארין אלהרר סימון דוידסון משה טור פז אלון שוסטר נאור שירי מוזמנים: שי מזרחי – מנהל אגף לביקורת השלטון המקומי, משרד מבקר המדינה ברק משה – רע״ן רשויות - פקע"ר, צה"ל ענאן סרחאן – יועמ״ש פקע״ר ואמ״ץ, צה"ל אלינור שטיינברג פנחס – רמ״ד הנדסה, צה"ל מאיה שגיא – ממונה על המענה לביקורת החיצונית, צה"ל אבי מישרים – ר' היח' לביקורות ברח"ל, רשות החירום הלאומית - רח"ל אליהו רגב – מנהל מינהל החירום, משרד הפנים קרן אופיר פולק – מנהלת תחום (פיקוח- מכלול אוכלוסייה בחירום), משרד הרווחה והביטחון החברתי לימור מוסייל – מנהלת שירות, השירות לעבודה קהילתית, משרד הרווחה והביטחון החברתי מיכל לרר – מרכז המחקר והמידע של הכנסת אלון ביטון – ראש תחום בטחון, מרכז השלטון האזורי מוסא אבו רומי – ראש העיר, עיריית טמרה נטע בוחבוט – חברת מועצה, עיריית חיפה עמית ריינגולד – ראש מטה החירום, עיריית באר שבע עידו אטיאס – חבר מועצה, עיריית באר שבע אייל כוכבא – חבר מועצה, עיריית הוד השרון מיטל להבי – עיריית תל אביב אלרון פנחס – עיריית חולון טלי מולנר – סגנית ראש העיר, עיריית נתניה קטי פיאצסקי – משנה לראש העיר, עיריית בת ים תל אביב וידריך דידיו – חברת מועצת העיר, עיריית רמת גן קרן לביא מזרחי – מנהלת תחום ההתנדבות, עמותת נגישות ישראל רעות קלינברגר – מנהלת קשרי ממשל, המרכז להעצמת האזרח תמר באום – מנהלת המחלקה המוניציפלית ופניות הציבור, התנועה לאיכות השלטון בישראל חן ברדה – ארגון חיים וסביבה איריס שפירא – ארגון אימהות בחזית בקי קשת – עו"ד בפורום למאבק בעוני יוסי שמעונוביץ – עמותה להנגשת מידע לנפגעי נפש מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: הילה מליחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעתות חירום, דוח הביקורת על השלטון המקומי 2011 << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוקר טוב לכולם. תודה רבה שבאתם. היום יום שלישי, ה' בתמוז התשפ"ה, היום ה-634 למלחמה. 880 חללי צה"ל, 963 אזרחים נרצחו, 78 חללי משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי, 50 חטופים עדיין בשבי מפלצות החמאס. לא נשקוט, לא ננוח ונמשיך להזכיר את הנתונים האלה בכל יום מחדש עד שכולם יחזרו הביתה. אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעתות חירום, דוח ביקורת על השלטון המקומי. הדיון מתקיים במסגרת יום השלטון המקומי המצוין היום בכנסת ביוזמת חברי הכנסת עם ניסיון רב בשלטון המקומי – מטי צרפתי ונאור שירי. נאור, תודה רבה לך. בעת מצב חירום אמורה הרשות המקומית לפעול על מנת לספק לתושביה את מרבית הצרכים המגיעים להם בתחומי אחריותה של הרשות. בחמש השנים האחרונות הרשויות המקומיות ידעו לא מעט אתגרים בדמות מגפת הקורונה, אירועי אוקטובר 2023, מלחמת חרבות ברזל, וכעת המלחמה האחרונה, מלחמת עם כלביא. הדוח אשר העלינו כאן כבסיס לדיון פורסם אמנם בשנת 2011, בסמוך לסיום מלחמת לבנון השנייה. המבקר בדק אז את ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעתות חירום בנושא מיגון ומקלוט והתיאום בין הגופים הממלכתיים המופקדים על טיפול באוכלוסייה – רח"ל, פיקוד העורף ומשרד הפנים. וכמו תמיד, לצערי, כמעט בכל דיון של הוועדה, כאשר אנחנו צוללים אל תוך הדוחות, בין אם פורסמו לפני 20 שנה, עשר שנים, ובטח אם פורסמו לאחרונה, עולה תמונה מאוד מטרידה וברורה של חוסר מוכנות ותכלול. והמילים אין גוף מתכלל חוזרות כמעט בכל הדיונים של הוועדה לביקורת המדינה. השלטון המקומי בכל אחד מהאירועים אשר הזכרתי – הקורונה, חרבות ברזל ועם כלביא – יודע להרים את הגופים המוניציפליים ולספק מענים כמעט מידיים. איפה שהמדינה לא נמצאת ולא מתואמת, לא ערוכה ולא מוכנה, השלטון המקומי, ראשי הרשויות שם, למען התושבים. אבל הם לא יכולים לבד, המדינה חייבת לתת מעטפת וסיוע. אני חושב שעד היום חלק מהרשויות עדיין לא קיבלו את הסיוע הכספי שהובטח להן. ב-13 ביוני החל מבצע באיראן, מבצע הרואי, מבצע היסטורי, מבצע מוצדק שאין כמותו, שמערכות הצבאיות, הביטחוניות והמדיניות התכוננו אליו לא מהיום. הסכנות לעורף האזרחי ותרחישי הייחוס היו ידועים. התחזיות דיברו על מספרי נפגעים הרבה יותר גדולים ממה שהיה בפועל, למזלנו. ההיערכות והמוכנות של המדינה בהיבטים האזרחיים אינה מספיקה עד אינה קיימת לעתים. כתוצאה מהפגיעות בין 19,000-13,000 איש מ-17 רשויות מקומיות נותרו ללא קורת גג ראויה למגורים. 11,000 מהם שוכנו בבתי מלון ברחבי הארץ, בעוד שהאחרים מצאו פתרונות אחרים. מי שדאג למציאת פתרונות שיכון זמניים אלו הייתה כל רשות ורשות לעצמה. אם בחרבות ברזל משרד התיירות קיבל על עצמו את האחריות לשיכון בבתי מלון של המפונים, הפעם לא הוחלט מראש על גורם מדינתי שכזה, וכל ראש עיר נאלץ לדאוג לבד לתושביו שאיבדו את בתיהם. שוב אני חוזר, כמו תמיד: מי מתכלל את האירועים האלה? למי ראש העיר צריך לפנות על מנת למצוא פתרונות מגורים לתושבים – רח"ל? פס"ח? משרד ראש הממשלה? משרד הפנים? משרד הרווחה? מי? מי נותן את התשובות? מי זה שיודע להרים מיד צוות בין-משרדי ביום שמוכרז מבצע, או חלילה, קורה אירוע רב נפגעים ומתחיל לראות מלמעלה ומלמטה שכל הנושאים מטופלים ויש תאום מלא בין המערכות? למעשה מנכ"ל משרד ראש הממשלה אמור לתכלל את כלל משרדי הממשלה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה אינו קיים, יש לו מחליפה בדמות מנכ"לית ממלאת מקום שאמורה לתכלל את כלל משרדי הממשלה. מישהו לוקח אחריות על האזרחים שצריכים להמתין עד שיבנו מחדש את בתיהם? זה הדבר השני שאני מתריע מפניו שנים, ובטח מאז שנכנסתי לשמש כיושב-ראש הועדה הזו. הפגיעות בגוף וברכוש שספגו מספר רשויות בפעם הזו הן כאין וכאפס לעומת מה שעלול לקרות חלילה במצב של רעידת אדמה. הערכת פיקוד העורף הן בין 9,000-7,000 הרוגים וכמה אלפים קבורים מתחת להריסות של בניינים שקרסו. מה עוד צריך לקרות בשביל שבניינים ישנים שנבנו על פי תו ישן יחוזקו על פי תו התקן החדש – התקנות מקלטים ומיגונים או הריסה ובנייה מחדש אם צריך? ואני שואל שוב, מה עוד צריך לקרות? בין המבנים הזקוקים לחיזוק, מלבד הבתים הפרטיים, הם בתי הספר ובתי חולים. שוב, בדוח מבקר המדינה הופיעו מספר בתי חולים ובתי ספר שבעקבות רעידת אדמה הם הראשונים שיתמוטטו. חשבו בנפשכם אם זה יקרה בבוקר ותלמידים יהיו בבית הספר, מה יקרה להורים – איזה כאוס, איזה ריצה מטורפת של מי שלא נקבר מתחת להריסות ביתו ורץ להוציא את הילדים. ושוב, המדינה כושלת פעם אחר פעם בחיזוק המבנים. אני כבר אמרתי שכנראה חיזוק המבנים לא יקרה, והמדינה צריכה לעשות מעשה, ואת הנושא של פינוי בינוי לא לגרור 15 שנים עד לקבלת רישיונות או עד שכל השכנים יחתמו, אלא צריך לאכוף את זה ולגמור את הסיפור של פינוי בינוי בתוך שנה-שנתיים, כאשר בניין מסומן ככזה, אחרת נשלם בהרוגים ברעידת אדמה. שוב, אני חושב שראשי הרשויות עושים עבודה מצוינת באירועים חריגים וקשים, ואני מתפלל שלא יהיו עוד רבים כאלו במדינת ישראל. ועוד פעם אני שואל – אבל איפה המדינה? איפה הממשלה? למה הפער בין היכולות הצבאיות הביטחוניות, הביצועים המדהימים שאנחנו קוראים עליהם, לעומת החלמאות, הבלגן וחוסר הטיפול בלקונות, אבל בעיקר בחוסר התיאום התמידי בין הגורמים? ושוב, מי הגורם המתכלל? ראשי הרשויות עושים כמיטב יכולתם. בעיניי הם גיבורים הרואיים. הם עושים את הבלתי יאומן ודואגים לתושבים שלהם. מדינת ישראל יודעת לאלתר בשעת לחץ, זה נכון. תמיד יימצא הפתרון המהיר שייתן מענה רגעי למצב מורכב. אבל לא כך צריכה להתנהל מדינה מתוקנת. חייבות להיות תוכניות מגירה מסודרות, חייב להיות תאום. נמצאים אתנו הרבה נציגי מועצות מקומיות, גם באולם וגם באופן מקוון. אני מודה לכל אלה שהגיעו לכאן, אני אשתדל לתת לכולם אפשרות לדבר. אני רוצה להודות גם לממ"מ של הכנסת, שאספו נתונים בזמן קצר והוציאו מסמך די מפורט על מבצע "עם כלביא". חבר הכנסת שירי, אתה רוצה לפתוח, או אחרי הממ"מ? מה שנוח לך. אחרי הממ"מ. << אורח >> שי מזרחי: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש. בוקר אור לכולם. אני שי מזרחי, מנהל אגף ביקורת השלטון המקומי במשרד מבקר המדינה. אני אסקור בקצרה את הגופים המבוקרים ואת פעולות הביקורת, הנושאים שנבדקו וליקויים והיבטים נבחרים בדוח של היערכות ומוכנות של הרשויות המקומיות לעתות חירום. בין הגופים המבוקרים העיקריים מצויות עיריות אופקים, אור יהודה, הוד שרון, טמרה, יבנה, קריית מלאכי, וכן המועצה המקומית מג'ד אל-כרום. בדיקות השלמה נעשו אז באגף לחירום וביטחון במשרד הפנים ברשות החירום הלאומית, רח"ל, ובפיקוד העורף; כאשר תקופת הביקורת היא מאוגוסט 2010 ועד מרץ 2011. הדוח עצמו פורסם בדצמבר 2011. בין הנושאים העיקריים שנבדקו היה אופן חלוקת הסמכויות בתחומי האחריות של גופים שלטוניים, גופים ממלכתיים לעניין הכנת הרשויות המקומיות לעת חירום, היערכות הרשויות המקומיות לטיפול באוכלוסייה, הקמה וארגון של מערכים תפקודיים לשם הטיפול באוכלוסייה, תרגול של עובדי הרשויות המקומיות וביקורות שנעשו ברשויות בנושא ההיערכות, ומצב המקלוט והמיגון ברשויות. מבין הליקויים וההמלצות – שוב, אנחנו מדברים על מועד סיום הביקורת, אז במרץ 2011, וזה היה כמעט חמש שנים אחרי תום מלחמת לבנון השנייה, עדיין לא הוסדר באופן מחייב וחד משמעי נושא חלוקת תחומי האחריות בין משרד הפנים, פיקוד העורף ורח"ל להכנה ולהיערכות של הרשויות המקומיות לעתות חירום; ואני עוד אשוב לליקוי הזה בהמשך הדברים. גם אז, עד מועד סיום הביקורת, פיקוד העורף הכין תרחישי ייחוס כלליים בלבד, וכמעט אחידים לכלל הרשויות המקומיות בלי דיפרנציאציה שנדרשת לפי כל רשות ולפי כל אזור. גם במועד הביקורת רח"ל טרם גיבשה את המדדים שלפיהם היא תוכל להעריך כיאות את מידת המוכנות של הרשויות המקומיות לעת חירום. בתוכנית השנתית שהכין אז האגף לחירום במשרד הפנים לא נקבעו הצרכים וסדרי העדיפויות שלפיהם יחולק הסיוע לרשויות המקומיות, בין היתר, בהתבסס על מאפיינים, קרבת הרשויות לאזור עימות, מספר התושבים, גודל ודירוג חברתי כלכלי. בסוף שנת 2010 עדיין לא היו ל-27 רשויות מקומיות מכלל 256 הרשויות המקומיות כמספרן דאז – אתם יודעים שכיום יש 259 רשויות מקומיות – לא היו מרכזי הפעלה. משרד הפנים לא עשה באותה שנה, 2010 ביקורות מוכנות לעת חירום ב-85 רשויות מקומיות. נמצא אז שבפיקוד העורף אין נתונים מרוכזים של כלל הרשויות המקומיות בנוגע למידת כשירותם של מקלטים ציבוריים בתחומי השיפוט שלהם ואין נתונים על המקלטים הפרטיים ועל מקלטים בבתים משותפים. בפועל עלה שחסרים מקלטים ציבוריים, מקלטים פרטיים ומקלטים במוסדות חינוך ובמוסדות ציבור, וגם שהרשויות לא הכינו מחסות ציבוריים או מיגון אחר שיותאמו לבעלי מוגבלויות. גם לליקוי הזה אני עוד אתייחס בהמשך. אנחנו מצאנו אז ליקויים במצב המקלטים הציבוריים – חלק מהמקלטים הציבוריים לא היה מחובר לרשת החשמל, בחלק מהמקלטים הייתה רטיבות ודברים נוספים, גם לזה אני אתייחס בקצרה בהמשך, וחלק מבתי הספר לא היו ממוגנים כנדרש. אנחנו אז ראינו שיש היעדר של מערך – דובר על מערך ממוחשב, אבל איזשהו מערך לניהול מעקב אחר אוכלוסייה שמתפנה גם לצורך קבלת המספרים עצמם, שהם חשובים לכל ניהול של אירוע מהסוג הזה, וגם לצורך יצירת קשר עם אותם מתפנים. עוד ליקוי מהותי שאני אזכיר בהמשך בהקשר של המצב היום. היה אז איזשהו ממצא רחב לגבי ליקויים על ההיערכות להפעלת כל אחד מאותם מכלולים בתוך הרשויות המקומיות במצבי חירום. על זה אני כבר אומר שאנחנו רואים, לפחות בכל מה שקשור לרשויות הקולטות, מאז אוקטובר 2023 איזשהו שיפור בעניין הזה, אני אומר את זה במלוא הזהירות. אנחנו עוברים עכשיו לליקויים ולהמלצות. אחד הדברים שאנחנו מתבקשים מתוך הליקויים שאתם ראיתם, קודם כל, העניין שגוף אחד אחראי, כמו שאמר היושב-ראש, מתכלל. דיברנו על רח"ל, בהיות הגוף המוביל והמנחה, על הצורך, היא נדרשת להיות מעורבת יותר באיסוף מידע על מידת המוכנות של הרשויות. למשרד הפנים יש תפקיד חשוב למלא בנוגע לתפקוד הרשויות בתחומים בהתאם להנחיות המחייבות וגם איזשהו תפקיד שיורי, איפה שלא נכנסות רשויות אחרות. יש את העניין של קבלת מידע שוטף בזמן אמת, בעיה שחוזרת כל העת, והעניין של תחזוקת המקלטים, המצב של המקלטים. אני רק אומר כמה דברים, אנחנו מאוד מאוד מוגבלים במה שאנחנו יכולים לומר על המצב היום. אנחנו כן ראינו מתוך הביקורות שנעשו במשך השנים – אדוני היושב-ראש גם הזכיר חלק מהדברים – למשל הדוחות על השריפה בכרמל, היערכות לשריפות, מיגון ומקלוט ודברים נוספים, ואנחנו עומדים לפרסם שורה של דוחות בעקבות מלחמת חרבות ברזל. מטבע הדברים, שוב, אני יכול לומר את הדברים רק בזהירות רבה מאוד. חלק מהליקויים טרם תוקנו, ביניהם משמעותיים. אני אתייחס לשניים: אי הסדרת תחומי אחריות, דבר שכבר נאמר כאן, בין משרד הפנים, פקע"ר ורח"ל; והיעדר מערכת ממוחשבת לניהול המידע על אודות המפונים. גם מערכת שהוקמה לא תפקדה. יש גם את עניין מצב המקלטים, דבר שראינו מאז אוקטובר 2023. אנחנו במשרד סקרנו מאות מקלטים ברחבי הארץ ומצאנו עוד לא מעט ליקויים, וגם הנושא של היעדר מיגון. אני גם חייב לומר שחלק מהדברים שתוקנו, אנחנו מצאנו שלא תמיד נעשו. זאת אומרת, גם במקומות שבהם לא היו למשל הנחיות ונקבעו הנחיות בזמן אמת, כשהדברים נבחנו, לא פעלו על פי ההנחיות האלה. אני אוסיף גם שאנחנו עומדים לפרסם ממש בעוד שבועיים מספר דוחות, שגם הם נוגעים בצורה זו או אחרת למלחמה ויש להם השלכות גם על הדוח הזה. שוב, הדוח הזה, כשלעצמו, עם הממצאים הקונקרטיים הספציפיים שלו, לא נעשתה בו ביקורת מעקב. לכן כל דבר שאני אומר על תוקן או לא תוקן הוא בזהירות רבה, אבל אנחנו כן ראינו שיש שורה – חלק מהדברים אני הזכרתי שעדיין לא תוקנו אחרי כל השנים במדינה שהיא למודת מצבי חירום. בין היתר, אנחנו נעסוק בכוח אדם בעת חירום ברשויות המקומיות, טיפול הרשויות המקומיות שלא פונו באוכלוסיות מיוחדות בשעת חירום, ופעילות השירות הפסיכולוגי החינוכי למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל. אלה הדברים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. 2011 – אתם מבינים? מה השתנה? בסיכום אני כבר אגיד שהוועדה תדרוש מכם לעשות ביקורת מעקב שוטפת. חלפו 15 שנים. עברנו שנה קשה מאוד בנושא מלחמה, אבל את זה אני משאיר לסיכום. הממ"מ, בבקשה. תודה, מיכל, אני כבר אומר, על הזמן הקצר שעשית את הדוח. << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> בשמחה. בוקר טוב, מיכל לרר ממרכז המידע והמחקר של הכנסת. אנחנו ניסינו בתוך זמן קצר לתת איזושהי תמונה לגבי אחד ההיבטים שמדברים על מוכנות הרשויות לעתות חירום, וזה כל הסיפור של הטיפול בתושבים שהבתים שלהם נפגעו באופן כזה שהשאיר אותם ללא קורת גג. גם כאן אני אסייג, כמו נציג המבקר, שהמידע הוא ראשוני ותמונת המצב כל הזמן משתנה, אז צריך לקחת את הדברים בזהירות הראויה. מבחינת נתונים אני רק אגיד – הערכה לגבי מספר התושבים שנשארו ללא קורת גג נעה בין 19,000-13,000 מ-17 רשויות מקומיות. 11,000 מתוכם משוכנים כבר בבתי מלון, 100 בתי מלון, והיתר כנראה שמצאו פתרונות דיור באופן עצמאי. הרשויות עם הכי הרבה תושבים שנותרו ללא קורת גג הן תל אביב, רמת גן, בני ברק, באר שבע, בת ים, חולון ופתח תקווה. יש לנו נתוני מס רכוש: נכון לאתמול, הוגשו 45,730 תביעות פיצויים למס רכוש בעקבות נזקים שנגרמו במהלך המלחמה. רובן המכריע עסקו בנזקי מבנים, יש גם נזקים לרכוש אחר. עכשיו נגיד משהו על איך התהליך הזה מתנהל ברגע שקורה אירוע חירום. במקרה הזה העורף ספג פגיעות של טילים ויש איזשהו נוהל שהיה עוד לפני חרבות ברזל, שעבר איזשהו עדכון במהלך החודש האחרון. וזה מתחיל כך – התושבים שפונו מהדירות שלהם משוכנים באופן זמני במרכזי משפחות שהוקמו על ידי הרשויות המקומיות, שזה משמש כסוג של נקודת קליטה ראשונית לספק את הצרכים המידיים של אותם אנשים שפונו. הרבה מהם פונו בפיג'מה בלי שום ציוד חיוני, ולכן יש מענה ראשוני לדבר הזה. משם הרשויות מפנות את התושבים למלונות למשך תקופה שקבועה באותו נוהל שהזכרתי. במהלך התקופה שהם נמצאים במלונות הם כבר נדרשים לאתר דירה חלופית להשכרה וגם להציג את סכום השכירות לאישור קרן הפיצויים. זו נקודה מאוד חשובה שתכף אני ארחיב עליה מעט. אני רק אגיד שבגלל שמבצע עם כלביא הוא ייחודי, אם אנחנו מסתכלים בהשוואה לכל מה שהיה עד היום במסגרת חרבות ברזל, גובשה ב-18 ביוני החלטת ממשלה 3153, מתן מענה לתושבים שביתם ניזוק ואינו ראוי למגורים, ושם כל מיני גופים קיבלו משימות אד-הוק לטיפול באותם תושבים שנשארו מחוסרי גג. קודם כל, רח"ל קיבלה מטלה לתאם את עבודת המטה הממשלתית כדי לתכלל את המענה הכולל לתושבים שהבתים שלהם ניזוקו והם כבר לא ראויים למגורים. רח"ל גם קיבלה הנחייה להקים צוות להסרת חסמים שעולים במהלך אותו טיפול ממשלתי כולל. אותו נוהל שהזכרתי נדרש להתעדכן ועדכנו אותו כבר פעמיים במהלך החודש האחרון. משרד הפנים נדרש לתקצב את הרשויות המקומיות פר סכום לכל תושב שנשאר ללא קורת גג, ויש גם תקצוב נוסף של משרד האוצר. בקשר לנתונים, מה שנציג המבקר הזכיר, מערך הדיגיטל נדרש לפתח דף מידע שיעסוק רק באותם מפונים שנשארו ללא קורת גג בעקבות מבצע עם כלביא. והסעיף האחרון באותה החלטת ממשלה הוא לגבש תוכנית לפתרונות דיור ארוכי טווח. שוב, היה לרשותנו זמן יחסית קצר לבדוק את היישום של החלטת הממשלה, אבל אני אגיד כמה דברים על מה אנחנו יודעים שכבר יושם. אותו מנגנון תיאום שהיה צריך לקום כדי לתאם את העבודה הממשלתית בין הגורמים שמטפלים באותם תושבים הוקם. הוקם גם צוות בין משרדי שאמור לטפל באותם חסמים שעולים במהלך הטיפול הממשלתי. הנוהל עודכן פעמיים. שני עדכונים נוגעים לכך שמצד אחד פרק הזמן לשהייה במלונות – אם קודם הוא היה 15 יום, הוארך ל-30 יום. השאלה אם זה מספיק, תכף נגיד על זה משהו. הדבר השני הוא משהו שנוגע לכל מיני העברות תקציביות למשרד הרווחה ולמינוי של נציגים עובדים סוציאליים למיפוי צרכים שעולים בשטח. מערך הדיגיטל הקים דף מידע ייעודי במסגרת מערכת יחד. זו מערכת שהוקמה בתחילת חרבות ברזל כדי לעקוב אחר המענה האזרחי לתושבים שנפגעו במהלך מלחמת חרבות ברזל. אז יש במערכת יחד דף ייעודי שמבחין את אותם תושבים שנשארו מחוסרי קורת גג מכל אותם מפונים שהיו במסגרת חרבות ברזל עד כה, והנתונים מתחילים לזרום מהרשויות המקומיות, מהמלונות, אבל יש עדיין עוד הרבה עבודה של טיוב ודיוק הנתונים, כך שהם לא יכולים עדיין לשמש ממש כבסיס לקבלת החלטות, אבל זה הולך ומתקדם ככל שהזמן עובר. אני רוצה להעלות כאן כמה שאלות שלדעתי חשוב לעסוק בהן במסגרת הדיון הזה. שלוש שאלות מרכזיות לפי שלושה טווחי זמן. קודם כל, ברמה המידית, הסיפור הזה דורש בעיקר שיתוף פעולה של מס רכוש והרשויות המקומיות. כמובן שיש עוד שחקנים, אבל אלה שני העיקרים. השאלה היא איך שיתוף הפעולה הזה נראה, האם יש קשיים שעולים במהלכו, ומי מטפל באותם קשיים. בנוגע להמשך, כרגע אמרנו שהתושבים נמצאים במלונות ויש להם 30 יום למצוא דיור חלופי. השאלה היא אם 30 הימים האלה מספיקים בהתחשב בזה שאותם תושבים בחלקם – האם יש להם את הפניות הנפשית להתחיל לחפש דירה חלופית כשהם לפעמים נשארו חסרי כל? לא יודעת אם יש להם את הפניות הנפשית או החומרית. ועוד אתגר ל-30 הימים האלה זה המצב של שוק השכירות, שאנחנו לא יודעים מה מצבו של מלאי הדירות להשכרה, במיוחד באזורי ביקוש. השאלות האלה מקבלות משנה תוקף כשמדובר באוכלוסיות מוחלשות, אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. למשל, למצוא דירה מונגשת עבור אדם עם מוגבלות שפונה במסגרת האסון, זה אירוע אחר לגמרי. ובמבט קדימה, כשחושבים על השלב של החזרה לבתים, בין אם מדובר בשיקום הדירות שניזוקו, או בין הקמת דיור חלופי, צריך לראות אילו צעדים ננקטים כדי להבטיח חזרה מהירה ויציבה, ואם הופקו לקחים מהתמודדות עם אירועי עבר. אנחנו יודעים שהמדינה שלנו לא חסרה באירועי עבר כאלה, ויש הרבה לקחים שיכלו להיות מיושמים, השאלה היא אם הם מיושמים. זהו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. תודה רבה לך על האינפורמציה. אני רוצה לומר לפרוטוקול שיש פניות של תושבים אליי. הפיצוי על תכולה של דירה הוא בין 120,000-100,000 שקלים. זה לא מספיק. מי שמבוטח בביטוח פרטי – ביטוח פרטי אינו מכסה נזקי מלחמה. זה דורש פתרון. זה מה שהאוצר מקצה, זה לפי מספר בני זוג, מספר ילדים זה יכול לנוע עד 130,00-120,000 שקל. אף אחד לא מודע לזה עד אשר ביתו נפגע והוא מוצא את עצמו בפני שוקת שבורה ונושא התכולה שלו הלך לאבדון, דברים שנאספו או נרכשו במשך שנים. המדינה צריכה לתת את דעתה על זה. אין לי פתרון, אני אומר את זה לפרוטוקול כדי שזה ייצא החוצה. חבר הכנסת שירי, בבקשה, יוזם הדיון. בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. מזל שלא ביקשתי לדבר לפני הממ"מ ונציג מבקר המדינה. כי אז עוד הייתי חושב בטעות שיש סדר וארגון במדינה. אני אסביר. לצערי, לא הספקתי לקרוא את הדוח של הממ"מ, אבל מדברים על החלטת ממשלה - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מיכל, מה החלטת הממשלה? שהוא ירשום. << דובר >> מיכל לרר: << דובר >> 3153. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה. 3153, שמדברת על התמודדות עם מצב אסוני. הדוח האחרון היה לפני 15 שנים, אז שיהיה לנו בהצלחה. אני רוצה להפנות אותך למשהו שאני מדבר עליו בשבועיים האחרונים, על עוד החלטת ממשלה, בעקבות עבודה מעמיקה שנעשתה בממשלת ישראל על ידי אגף חברה ותיאום במשרד ראש הממשלה. אני לא יודע אם נציגי הממשלה מכירים, אבל החלטת ממשלה 1701. התקבלה באפריל 2024 האחרון בעקבות עבודת רקע שנעשתה בעקבות החלטת ממשלה של ממשלת השינוי להתמודדות עם רעידות אדמה ואסונות בעולם. אתם מכירים? משרדי הממשלה, אני מסתכל עליכם לאיזה אישור. אני אקריא לך את החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בגלל שאין מישהו ממשרד ראש הממשלה שמתכלל את האירוע. אין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תקשיב, זה יותר מצחיק מזה. אימוץ עיקרי הדוח לשיקום ארוך טווח אחר רעידת אדמה והקמת תשתית ארגונית לשיקום טווח ארוך אחר אסונות. עבודת מחקר והשוואה אמיתית ויסודית שנעשתה, 267 עמודים בדוח מקינזי לדעתי, שדיבר ואמר וסקר והלך ועשה השוואה עולמית בנוגע לאירועים מז'וריים. אני קורא את הדוח ואני אומר איזו עבודה מקצועית. האמת, באמת קראתי את הדוח. לא את כולו, אבל בטח ובטח את החלקים העיקריים בו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משרד הפנים חושב שהוא לא קשור לאירוע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא, הוא לא. סתם אנחנו מנסים לקשור אותו. אבל אני אמשיך. תשתית ארגונית, בינוי ארגוני, שיקום אדם וקהילה, סביבה ותשתיות לאומיות, כלכלה פיננסית וריאלית, שמדבר על חסמים בירוקרטיים. אפילו חשבו שם על פינוי פסולת בניין, אתרים לפינוי פסולת בניין, הכול. אתה מסתכל על העבודה ואתה אומר וואלה, כל הכבוד. בייחוד מה שהפתיע אותי זה שממשלת השינוי עשתה את העבודה, והממשלה הנוכחית יצרה מילת גנאי בפוליטיקה הישראלית – רציפות שלטונית ומקצועית. היא אישררה את ההחלטה הזו, שדיברה בכלל על אסונות, רעידות אדמה וכולי, ואז אתה מסתכל ואומר הנה, יש החלטה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה עשו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עשו? יפה. מה שעשו זה הטילו על מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, – אתה ציינת את זה דאז, לפני 90 יום – לתכלל עבודת ממשלה שתקים את הגוף הזה, כי כבר הקימו איזה גוף כזה בעבר, נכון? אני קורא את השלט שלך – מה שלומך? – נציג רח"ל, שפלוס מינוס משיקה לאותה תכלית. אמרו נקים גוף חדש. ואז אתה מגלה, אדוני היושב ראש, ששום דבר לא נעשה. כלום. למרות העבודה, למרות ההשוואה, למרות העבודה המקצועית, למרות הרציונל הברור שמדינת ישראל היא מדינה רוויית אסונות, לצערי הרב, גם ביטחוניים, אבל בטח ובטח רעידת אדמה. בהקשר ישיר לשלטון המקומי, בהנחת היסוד שהחליטו, אבל לא החליטו לעשות – כמובן לא נעשה שום דבר במשרדי הממשלה. אני רוצה גם לומר שבדיונים אחרים שהעליתי את הנושא בשבועיים האחרונים, כי במדינת ישראל מתי אנחנו מתעוררים? אחרי האסון, לא לפני. חס וחלילה שנתכונן. בואו לא נתכונן, בואו נפעל יום אחרי, ואז ניזכר לעשות תיקוני חקיקה וקיצורים בירוקרטיים. אבל לא משנה. כשהזכרתי את זה למשרדי הממשלה הם אשכרה לא ידעו על זה. אבל אני שם את זה בצד, אנחנו בכל זאת בממשק עם השלטון המקומי. לשלטון המקומי יש תכונה מאוד טובה, שאני לא יודע אם הוא מודע לה, אבל הוא תמיד נכנס בדלתא הזו. תמיד כשאין ממשלה, כשאין מדינה, כשאין משרדי ממשלה, שם אתה רואה את נבחרי ונבחרות הציבור המקומיים, ובטח את הארגון היעיל – אין מה לעשות, בעיניי, בטח במובן השלטוני – היעיל ביותר במדינת ישראל. ושם גם ראית את ראשי הערים, וראית את הסגנים, ואת חברי המועצה, מגיעים לאתרי האסון, לאתרי הנפילות, דואגים לתושבים, לא מסתכלים על שום הוצאה, לרוב גם לא מחזירים להם את ההוצאות. זה בא לידי ביטוי בפינוי הפסולת, בעזרה בפינוי הבתים, בשיכון המפונים, בהקצאת מאבטחים על מנת למנוע ביזה, כל התהליכים האלה. שם תמיד אתה רואה את השלטון המקומי, זה קרה גם בקורונה, זה קורה גם בתפעול מערכות החינוך. תמיד אתה רואה את זה. ותמיד השלטון המקומי מגיע ונכנס בוואקום ולוקח לעצמו סמכויות שאין לו. למשל, גם בפתיחת מערכת החינוך – אין פה נציגים ממשרד החינוך, נכון? גם בפתיחת מערכת החינוך, יום לפני ההודעה על החזרה – כי תמיד משרד החינוך צריך לחכות ל-20:00 או 24:00 בלילה להודיע להורים שמחר יש גנים, ולילדים, אחרי שבועיים של תוהו ובוהו חינוכי, אבל זה אני שם בצד כהורה לילדים קטנים. הרשויות המקומיות נערכות יומיים לפני, כי הם כבר מריחים את האירוע, הם מריחים שהולכת להיות חזרה, אז מכשירים גנים, מביאים את הצוותים, מכינים את ההורים, יוצרים את המסגרות, יוצרים את ההתאמות. תמיד שם. אז קודם כל תודה לנציגי ונציגות השלטון המקומי שנמצאים פה. אני הייתי שמח אם הוועדה תוכל לא רק לעשות דוח, אלא גם לקרוא לממשלה לקיים את ההחלטות שהיא עצמה החליטה. נראה לי שזה יהיה נחמד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מוזגם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שלפעמים אני מגזים, פה אני חושב שזו החלטה ממש צנועה, א', כי יש רציונל, ב', כי באמת הדוח הזה – אני מזמין אתכם לקרוא – הוא דוח מעולה שמייצר קונסטרוקציה של מדינה שיודעת להתמודד עם אסונות והיא מקדימה את זמנה. וזה נעשה כלקח ממקומות אחרים בעולם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נעשה את זה אחרת. ההצעה שלך היא בהחלט הצעה רצינית, ואני מתייחס אליה ברצינות. אני מבקש מהממ"מ לקחת את דוח מקינזי, להכין הערות שוליים בדוח מנהלים, ואנחנו נקיים דיון. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> אני רוצה להגיב למה שהוא אמר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני נותן לרח"ל, אל תדאג. אני יודע, אני יודע. אני אתן לך, ואנחנו ננסה לקיים דיון על פעולות עתידיות של הממשלה באשר היא כהכנה לאירוע אסון מהסוג הזה. חבר הכנסת שירי, זהו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן, תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לפנים משורת הדין אני אתן לרח"ל, אבל קצר וקולע כי יש לי ראשי ערים ומועצות. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> שמי אבי מישרים ואני מרח"ל, ראש יחידת הביקורות. בעקבות מה שאתה אומר, אני רוצה לדייק את הדברים. הייתה החלטה שנאמרה, אמרת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אבל בסוף זה עבר למנכ"ל משרד הביטחון, שעשה עבודה מקיפה מאוד בנושא של - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אייל זמיר? הוא היה המנכ"ל. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> נכון עשה עבודת מטה להביא הצעת מחליטים בנושא של השיקום ארוך הטווח, עבודה מקיפה מאוד. הייתה מתוכנן להעלות את זה לוועדת השרים לעורף, ראש הממשלה הנוכחי עצר את הדבר הזה. זה היה עם שר הביטחון הקודם. זאת אומרת, הייתה עבודה מקיפה שנעשתה. גם ועדת ההיגוי הבין משרדית לרעידות אדמה, יחד עם משרד ראש הממשלה וגופים אחרים. יש הצעה, רק לא העלו אותה לקבל את ההחלטה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סליחה ומחילה, אני צריך ללכת לוועדות אחרות. אני מדבר על ההחלטה 1710. קראתי את ההחלטה פלוס המסקנות. לא כתוב על מנכ"ל משרד הביטחון, שאז זה היה באמת – לא משנה. בקיצור, האירוע הזה לא מתקדם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האירוע שאתה מדבר עליו הוא דוח על רעידות אדמה. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> לא הדוח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התמודדות ושיקום לאחר אסונות. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> שיקום ארוך טווח. עבודה מקיפה מאוד שנעשתה – גם רח"ל, גם משרד ראש הממשלה ומשרדי ממשלה אחרים. זה היה מתוכנן לעלות לוועדת השרים לעורף, וראש הממשלה עצר את הדבר הזה, אולי בדברים בינו לבין יואב גלנט, זו הרכילות. מחכים ששר הביטחון הנוכחי ירים את הכפפה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו יש לך קידום, אותו מנכ"ל משרד הביטחון הוא עכשיו הרמטכ"ל, אז בטח יש לו איזה סיי בלשכת רוה"מ. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> אני יודע שנעשתה עבודה מקיפה מאוד בדבר הזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא נוגד את מה שאמרתי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא נוגד את מה שהוא אמר. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> לא, הוא אמר שלא נעשה שום דבר. אני אומר שכן נעשה, יש משהו מוכן, צריך להעלות אותו לממשלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בביצוע לא נעשה שום דבר, זה מה שהוא אמר. הוועדה מבקשת מרח"ל להמציא לה את המסמך. הוועדה תפנה למנכ"ל משרד הביטחון הנוכחי כדי שתוכל לקבל תשובות. בבקשה, אל תלך אחר כך, תשב, ובסיום תעזור לנו להכניס את הפרטים למכתב שהוועדה תשלח, כי אתה מצוי בחומר יותר טוב. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> זה לגבי מה שחבר הכנסת אמר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא משנה, אנחנו מנסים לוודא שמישהו יעשה פה משהו במדינה הזאת. את רוצה עכשיו? אולי אחרי טמרה, כי הוא הרבה זמן על הטלפון? בבקשה, אדוני, ראש העיר טמרה. אתה שומע אותנו? אדוני ראש העיר? אנחנו לא שומעים אותך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שאני אדבר בינתיים? תודה רבה, אדוני יושב-הראש, גם על קיום היום הזה. זה יום מאוד חשוב, אנחנו נעים מדיון לדיון, יום השלטון המקומי שיזם חבר הכנסת נאור שירי, ואני הצטרפתי אליו בשמחה. הייתי בוועדה למעמד האישה, שם דיברנו על ייצוג שווה של נשים ומקומן סביב שולחן קבלת ההחלטות וכמה תרומה יש לייצוג נשים ברשויות המקומיות, אבל לא רק, כי גם כנסת ישראל וגם משרדי הממשלה לוקים בחסר. הייתי בוועדת הפנים, שמדברת על הכשרה של חברי המועצה ולעשות עבודתם במסגרת הגדרת התפקיד שלהם, והכול ככה בהילה של סוגיות החירום. למי שלא מכיר אותי קוראים לי מטי, אני חברת כנסת ביש עתיד ואני הייתי 12 שנים ראש רשות. השיעור הראשון ב-2011 כשנבחרתי, וקיבלתי ממשרד הפנים איזה מנטור ראש מועצה, השיעור הראשון שקיבלתי, הוא אמר לי: בעת חירום את לבד. כי אנחנו רשות מאוד מאוד קטנה ובמרחב כפרי, ואם חלילה, נופל טיל לצורך העניין בבת ים או באיזה שדה, אז את לבד. והוא הדפיס לי על נייר – אם אין אני לי מי לי. וזה ליווה אותי 12 שנים כראש מועצה. אז אירועי החירום – אם זו הקורונה, ואם זו המלחמה, ואם אלו הטילים מאיראן – הוכיחו שוב את תפקיד הרשות המקומית בחוסן האזרחי והחוסן הקהילתי, ואת החשיבות של הביזוריות של הסמכויות מהשלטון המרכזי למקומי; מה גם שהאמון של האזרחים גדול פי 3 אני חושבת ברשות המקומית מאשר במשרדי הממשלה. לרשות המקומית יש תפקיד מתכלל בכל עולמות התוכן – חינוך, רווחה, חירום – וכל הדברים יחד הם אלה שמאפשרים את החוסן. אני רוצה לומר שתפיסת החוסן הרשותית בשגרה – בכלל, כל תפיסת החוסן, גם בניהול התשתיות, גם ברווחה, גם בחינוך, גם בכול – תפיסת החוסן בשגרה, אם היא עובדת בשגרה, היא תעבוד בחירום. ואת זה אני יודעת על בשרי, ולכן רשות מקומית מגדירה לעצמה את תפיסת החוסן גם בשגרה וגם בחירום, ותפקיד השלטון המרכזי הוא לוודא שתקציבים רלוונטיים מגיעים ויש את ההכשרות, וגם תרחישי הייחוס. אני לא בטוחה שתרחישי הייחוס לרשויות המקומיות עודכנו טרם המבצע באיראן, כי אני זוכרת איזה תרחיש ייחוס אני קיבלתי. היכולת של הטיטאניק הזה לעדכן תרחישי ייחוס, אני לא בטוחה שזה היה תרחיש הייחוס של בת ים או של באר שבע, ופה התפקיד של השלטון המרכזי. פה נדרש מערך התכלול. אז שוב, יש תפיסת חוסן קהילתי שהיא בשגרה, שבשגרה זה יכול להיות צוות מוגנות מינית ואלכוהול וסמים ועבריינות ושיטור קהילתי וכיבוי אש וכולי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם את זה הממשלה לא - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל זו איזושהי תפיסת חוסן בשגרה, ואז כשנכנסים למצב חירום, נכנס רובד נוסף של כיתת הכוננות, או צוותי החירום היישוביים, או המתנדבים במדים, כל מערך החירום שנמצא, לי היה גם צוות חירום רפואי וסע"ר, סיוע עצמי ראשוני, והיו לי לוחמי אש. זאת אומרת, הרשות המקומית יודעת הכי טוב להתארגן. פה אני חושבת שהמדינה צריכה להגדיר מה המנעד או מה הביזוריות שהיא נותנת לרשות המקומית, מה התקציבים, מה תרחישי הייחוס. זה תפקיד המאקרו. ובתפקיד המיקרו – לתת לרשויות המקומיות לעשות עבודתן בלי להפריע. אני חושבת שעכשיו בחרבות ברזל וגם במלחמת 12 הימים קיבלנו את ההוכחה עד כמה הרשויות המקומיות צריכות את החוסן הזה ועד כמה, לצערי, הממשלה כושלת שוב ושוב. זה לא נפל בהפתעה, העניין האיראני. לי אולי כן, אבל בטח לא לממשלת ישראל, ואם לוקח שבוע ימים לפרסם את הנוהל של השבת האזרחים הישראלים מחו"ל, זה רק אומר שלא היו מוכנים עם תוכניות פעולה. תודה רבה על הדיון, ויש הרבה לשמוע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אדוני ראש עיריית טמרה, אתה שומע אותי? אני פותח בזה שהוועדה לביקורת המדינה משתתפת בצערו של היישוב, בצערם של התושבים, על האסון הגדול שפקד אתכם. בבקשה, אדוני. << אורח >> מוסא אבו רומי: << אורח >> תודה רבה לכם, קודם כל. בטמרה הייתה פגיעת טיל ונהרגו ארבעה אנשים: שתי אימהות מורות בבית ספר ושתי הבנות שלהן ממשפחה אחת. 104 בתים ניזוקו, 432 תושבים פונו. פינינו אותם למשפחה קולטת, אף אדם מטמרה לא פונה לבית מלון. אנחנו דאגנו שהשכונה שנפגעה, נחזיר אותה לחיים. פינינו את כל ההריסות, הערנו את השכונה מחדש, ניקינו את הכול ופתחנו מרכז חוסן ארעי שבו טיפלנו בערך ב-600 אנשים, ילדים, נשים, גברים, צעירים מטמרה. ואני חושב שגלי הפגיעה מבחינה נפשית עדיין קיימים ואנחנו צריכים להמשיך לתת את הטיפול לצרכים של התושבים. דאגנו לתושבים לאורך כל התקופה, אפילו אם הם נמצאים בבתים, פונו למשפחות קולטות, אנחנו מבקרים, מספקים צרכים ודואגים להם. מבחינת המקלוט בטמרה – ברוב הבתים, ביותר מ-60% מהבתים תמרה, אין מקלט תקני או חדר מוגן תקני. אנחנו פתחנו את כל בתי הספר ומוסדות הציבור לצורכי המיגון. אנשים פנו לבתי ספר, נכנסו למרחבים המוגנים הציבוריים, ואז נוצר לחץ על העירייה שאנחנו צריכים לספק גם את הצרכים, אם זה שמירה, אם זה שירותים, אם זה מזרונים, אם זה אוכל, מים, גם במקלטים הציבורים. זה אומר עוד על העירייה, שהיא בכלל נמצאת בקשיים תקציביים שנוצרו אחרי המלחמה. עד היום אנחנו מטפלים בתוצאות, ואני מקווה שאנחנו נצא מזה. מילה טובה – פיקוד העורף תפקד איתנו בצורה מאוד טובה. מס רכוש עושה עבודה מהממת, אנחנו בשיתוף פעולה מלא עם מס רכוש, אבל בכל זאת היינו חושבים שצריך מידית להקים מרכז חוסן קבוע שיטפל באנשים שנפגעו מפוסט טראומה אחרי פגיעת הטיל. אני חושב שהייתה צריכה להיות חבילת סיוע מידית, סיוע חירום מידי לעיריות בלי להתחשב – קודם כל נותנים את הכסף, הכסף שצריך לטפל מידית בתוצאות הפגיעה, אחר כך מתחשבנים, אחר כך מקזזים את זה, מוצאים דרך להסדיר את העניין. אבל חבילת סיוע הייתה צריכה להיות מידית לעיריות שנפגעו כי אנחנו חייבים לתת את המענה לתושבים. מבחינת המקלוט – אני חושב שאם המדינה לא תבנה מקלטים ציבוריים, צריך במבני ציבור חדשים שמממנת הממשלה או משרדי הממשלה, שתהיה תוספת אחוזית למקלט ציבורי רחב שישמש בשגרה לצרכי השגרה, ובעת חירום ישמש לחירום. ואז אנחנו חוסכים המון כסף למדינה, אבל גם מייצרים מרחבים מוגנים בשכונות או בכל רחבי העיר, אם הדבר הזה יעשה. אני מקווה שהמלחמות יפסקו ואנחנו נחזור לשגרה, לחיי שלום, אינשאללה, ושלא תהיה פגיעה כמו שהייתה בטמרה. אמרת, אדוני היושב-ראש, הבית שנפגע בטמרה נחשב כארמון בטמרה, לא סתם בית. גם מס רכוש, איך הוא יפצה את האנשים האלה, אם התכונה של הבית היא במיליונים, ואנחנו מדברים על 120,000 שקל? אז האנשים האלו נפגעו לא רק כשאיבדו את יקיריהם, אלא גם איבדו את מה שחסכו בחייהם בתוך הבית הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו מבינים את מה שאתה אומר, ואמרתי גם בתחילת דבריי שיש איזו לקונה של משרד האוצר שאין כיסוי לחפצים ולדברים שנרכשו. אנחנו נפנה למשרד האוצר כדי למצוא פתרון לעניין הזה. לי אין פתרון כי הביטוח המלחמתי הוא כ-100,000 שקל. לציוד פרטי זה לא מספיק. אני שמח על הדברים שלך, שנתת לפיקוד העורף ולמי שמלווה אותך. ברור לי לחלוטין שהאוצר עדיין לא במיטבו ולא נותן, ומס רכוש, ידיו מלאות עבודה ואין תשובות לכל. נושא הסיוע לאזרחים אחרי פוסט טראומה – גם בעוטף עזה חלק ניכר הוא על הצד ההתנדבותי, זאת אומרת כל מיני עמותות כאלה או אחרות שעשו. ובכל זאת אנחנו ננסה לפנות למשרד הרווחה כדי לנסות לסייע לפחות בשלב הראשון לתושבים בטמרה. אני רוצה להודות לך על הדברים שאמרת, דברים מאוד מאוד חשובים. אנחנו נפנה בשמך למשרד הרווחה. תודה רבה לך, אדוני, ונקווה לימים שקטים וטובים יותר. חברת הכנסת אלהרר, בבקשה. קצר קולע, יש לי רשימה ארוכה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. קודם כל אני אתנצל על זה שהגעתי באיחור, הייתי בדיון בוועדה מקבילה. אני רוצה בראשית הדברים להודות לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, חבר הכנסת נאור שירי, על קיומו של יום מיוחד בנושא הרשויות המקומיות; וגם לך, על קיומו של דיון חשוב מאין כמוהו, בטח בעת הזאת. אדוני, אנחנו דיון אחרי דיון בוועדה, ולפעמים נדמה לי שלא צריך לכתוב מחדש נקודות לדיון, כל מה שצריך לעשות זה לפתוח פרוטוקולים של ועדות קודמות, לחזור לדוח מבקר המדינה, ואנחנו מוצאים על פי רוב את אותם כשלים, אותן בעיות, אותן אזהרות. מה השתנה? התאריך. והאיום כמובן תמיד משתכלל. זה לא סוד שהחזית האמיתית, גם במלחמה, גם בקורונה, הן הרשויות המקומיות. את מי פוגשים שם האזרחים? את ראש העיר, את העובדים הסוציאליים שנמצאים ברשות המקומית, נציגי החינוך ברשות המקומית. הם אלה שנותנים את המענה הראשוני, והרבה פעמים גם מענה הרבה יותר מתקדם לתושבים. כמה דברים קרו מאז 2011? מלא. אמרתי: קורונה, מלחמות, אחת אחרי השנייה, המתקפה האיראנית. ועוד לא נמצאה הדרך להסדיר את האירוע הזה. עם כזה מוכשר, עושה מבצעים מסמרי שיער מעבר לקו האויב, ואת זה לא. מה הבעיה העיקרית בעיניי? ברשויות מבוססות ראשי הרשויות מגרדים מימין, משמאל, יש להם לפעמים טיפה עודפים, נותנים מענים מלאים לאזרחים, לתושבים שלהם. מה קורה ברשויות שאין להן? אתן לך דוגמה. אחרי המתקפה האיראנית הסתובבתי בין מלונות המפונים, וראיתי רשויות שיש להן – אז הם ניקו את המקלטים קודם, סידרו אותם, נתנו יותר, נתנו אקסטרות, עזרו לתושבים לפנות את ההריסות, לעשות כל מיני דברים. ברשויות שאין להן, פשוט אין להן. עכשיו אנחנו רואים עדיין את פערי המקלוט. פעם דיברו על רח"ל, היום זה נעלם. איפה רח"ל? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל לוקחים לו סמכויות. פעם היה ארגון שנתנו לו הרבה סמכויות, שלא באו לידי מימוש עד הסוף אף פעם, אבל עכשיו שמו אותם בצד. אז מי האבא והאימא של האירוע? מה משאיר את הרשויות שעומדות בפרץ? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את פספסת אותי, אמרתי: מי מתכלל את האירוע? מנכ"ל משרד ראש הממשלה היה אמור לתכלל את כלל משרדי הממשלה בישיבה שבועית או דו שבועית, אבל לא עשו כלום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני אומרת את זה בצער גדול, זה אירוע שהוא כחוט השני בהתנהלות הממשלתית. מה הטרגדיה של אזרח? שהוא צריך לדפוק על כמה דלתות. במקום שנהיה שירותיים לאזרח, שאזרח ידפוק על דלת אחת ויקבל את כל המענים שמגיעים לו, כי זה החוזה בין האזרח למדינה, שהמדינה תדאג לו, והוא יהיה אזרח שומר חוק, משלם מיסים, משרת – איפה הדבר הזה? למה זה לא מתבצע באופן כללי, ולמה זה לא מתבצע במיוחד בעת חירום? זה הדבר שצריך לתת לו מענה. משרד מבקר המדינה כתב את הדוחות, וחזר וכתב אותם, וחזר ואמר אותם. השאלה היא מה עושים? לצערי, לא הרבה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני, יש קבינט חברתי-כלכלי שהפעם האחרונה שהוא התכנס הייתה בסוף 2023. קבינט חברתי-כלכלי. מה יותר נכון לטפל בו מיוקר המחיה? קבינט חברתי-כלכלי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מקום שני באירופה ביוקר המחייה, ב-OECD. תודה רבה. אתה רוצה עכשיו? אבל קצר וקולע. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, תודה. אני חייב לגשת לוועדה אחרת. אני אומר כאן בעיניי ההחלטה להעביר אחריות וסמכות לרשויות המקומיות היא החלטה מדהימה. שני דברים לא עשינו – אחד, אנחנו לא מצליחים לפצות על הרשויות המוחלשות, או אלה שאין להן תקציבים, וזה תפקיד המדינה. דבר שני, בתוך הרשויות – יש פערי מיגון בשכונות מוחלשות, ואז אנחנו לא יכולים לומר לעירייה תבחרי. יש לך שני ילדים, תחליטי את מי את ממגנת ואת מי לא כי יש לנו כסף רק לאחד. המדינה צריכה לקחת אחריות על הפערים החברתיים. האירוע הזה הציף יותר מכל דבר את אלה שיש להם, את אלה שאין להם, את אלה שדאגו מראש ויש להם ממ"ד, את אלה שעכשיו רצים למקלט הציבורי, ואת אלה שאין להם לא את זה ולא את זה. ואני קורא כאן לא לזרוק את זה על הרשויות המקומיות. הן צריכות לנהל את האירוע, אנחנו צריכים לתת להן את המשאבים בשביל זה. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני אלך, ברשותכם, לרשויות שנפגעו – באר שבע, ולאחר מכן תל אביב וחיפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ורמת גן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שלוש דקות, קצר, קולע, אם אפשר בבקשה. את עיקרי הדברים, אני מודה לך. << אורח >> עמית ריינגולד: << אורח >> צהריים טובים, נעים מאוד, עיריית באר שבע, אני ראש מטה החירום מזה 15 שנה, כך שיש לי גם פרספקטיבה על הדברים שנעשים בעבר. אני רוצה לחזק את עיקרי הדברים שנאמרו על ידי הנציגים השונים, לרבות נציג מבקר המדינה. עיקר הקושי של עיריית באר שבע הוא לתחזק 262 מקלטים בשגרה, כאשר, להזכירכם, מ-7 באוקטובר רוב המקלטים האלה פתוחים וסובלים מבעיות ונדליזם רע. אני רוצה לחזק את מס רכוש. הקשר עם מס רכוש באירועים האחרונים שקרו בבאר שבע בשבוע שעבר הוא טוב מאוד. חוליות פוקדות את מאות הבתים, ואנחנו מצליחים להגיע להבנה ברוב המקרים. מצב שוק השכירות – ואני עובר לנושא השלישי במהירות הבזק – בכי רע בבאר שבע, גם עקב חוסר בהיצע וגם עקב עליית המחירים. אנחנו מנסים להגיע לפתרונות מוסדיים עם קבלנים שהם בשלבי סיום של דירות. אנחנו רוצים לומר שתפיסת החוסן בשגרה אכן משפיעה על מידת המוכנות שלנו, במיוחד למערכה האחרונה בעם כלביא. אנחנו התחלנו בתפיסה הזאת שבה נושא החירום הוא חלק משולחנו או מסדר יומו של כל עובד בעירייה כבר אחרי עמוד ענן, דרך צוק איתן ודרך כל המערכות הקודמות. אנחנו משתדלים אחרי כל אירוע כזה להחזיר מצב לקדמותו תוך שעות. הפרחים בערוגות יישתלו וכל שברי זכוכית יוצאו על מנת שהמרחב הציבורי ימשיך לעבוד. בינתיים אנחנו מחזקים את החוסן הנפשי, ואכן מרכז חוסן רחב גם בבאר חסר בשגרה, ומן הראוי לפתח אותו. והדבר האחרון, חניונים תת-קרקעיים בקניונים ופתיחת כל בתי הספר היסודיים בשכונות ותיקות נתנו מענה לא רע בימים האחרונים, תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כל הכבוד לעיריית באר שבע. אני מודה לך על הדברים. נמצא כאן חבר מועצת העיר שלך, מר עידו אטיאס. שתי דקות בבקשה, אני חייב לתת לכולם לדבר, זה הנוהל שאני רוצה לעמוד בו. << אורח >> עידו אטיאס: << אורח >> תודה רבה, יושב-ראש הוועדה. תודה רבה ליוזמי היום. תודה רבה גם לעמית על הדברים שהציג ועל העבודה המסורה בשבועות הקשים האלה. שמי עידו אטיאס, חבר מועצת העיר ומנהל תחום דת ועיר במרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן. העיר באר שבע ספגה פגיעות רבות וקשות עם שלוש פגיעות ישירות ועוד טיל מצרר עם כמה וכמה זירות, וגם את הפגיעה האחרונה של המערכה, שהייתה הקטלנית והקשה שבהן. הגעתי לכל הזירות, בכל הזירות הראשונים להתייצב היו הזרועות של הרשות המקומית. הרשות המקומית, כפי שנאמר כאן, זה קו החזית של העורף, זו הייתה הזרוע שמתכללת, דואגת מהרגע הראשון. התושבים צריכים פינוי? הרשות דואגת לפינוי. התושבים צריכים מענה נפשי? הרשות דואגת. הקשר שלנו עם מס רכוש מהיר ומצליח לעבוד טוב מאוד. אני חושב שהמדינה צריכה לחזק את זה עם העברת סמכויות, וסמכויות מגיעות גם עם תקציב ומשאבים. נושא המיגון זה פער שעולה שוב ושוב. אנחנו הגענו למערכה הזאת אחרי מלחמה ממושכת, ועדיין שליש מתושבי ישראל חסרי מיגון. המצב הזה קשה בכל הארץ, וקשה גם בנגב ובחברה הבדואית, שגם לזה אנחנו מחויבים. נושא ההתחדשות העירונית לא יכול להישאר רק בידי יזמים, גם כאן המדינה צריכה להכניס את היד לכיס, גם פה, דרך הרשויות המקומיות, זה יהיה הדבר הנכון שמתאים לצרכי הציבור. עוד לציין שסורוקה ספגה פגיעה ישירה. לא יכול להיות שיש רק בית חולים אחד שנותן מענה לכל כך הרבה אוכלוסייה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש החלטה, אתה לא תשנה אותה ברגע הזה, מכיוון שהייתי סגן שר האוצר, לעבות את בית החולים, ולא להקים בית חולים נוסף. עזוב את זה, זה לא בכוחי לעשות פה. << אורח >> עידו אטיאס: << אורח >> אז צריך גם לחזק את סורוקה כבית החולים המרכזי, נכון שיש עוד בית חולים נוסף שמתוכנן. אני רוצה להתייחס, אפרופו מיגון, גם בכובע שלי כמנהל תחום דת ועיר במרכז ליהדות ומדינה מבית מכון הרטמן, תופעה שנתקלנו בה שוב ושוב, שמקלטים הוסבו לשימושים אחרים לכל מיני עמותות, בתי כנסת, אבל גם לא רק – חדרי כושר - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני בא אליכם בטענות. אתם נושאים באחריות. אתם תפנו לבתי המשפט. אתם תפנו את זה כי אתם נתתם את זה. לא נכנסה עמותה בלי אישור. כולנו שותפים לעניין הזה. התופעה הזו היא בכל הארץ וראוי לעקור אותה. << דובר_המשך >> עידו אטיאס: << דובר_המשך >> גם לא רוצה להגיד שצריך לחלוטין, שזה משהו רק רע, יש פה עניין של שימוש גם בשגרה שגורם למקלט להיות נעים יותר בחירום, אבל זה קודם כל מקלט. לפני הכול, בזמן חירום זה הצורך שלו. לא יכול להיות שנשים מקבלות הערות על זה שהן צריכות להגיע צנועות יותר או לעבור לעזרת נשים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עזבו, חבר'ה, זה לא בחלקת האלוהים הקטנה שלי. זה בחלקת האלוהים הקטנה של ראש העירייה, הוא נושא באחריות לגבי העמותות, לגבי המקלטים, לגבי הניקיון שלהם. זה שאתה אומר לי לא יכול להיות שיעירו על הצניעות שלהן, איך הן מופיעות – אני לא יכול לפתור את זה גם אם אני רוצה. אז אם יש לך עוד משהו להגיד בנושא חירום, אני אשמח מאוד. << אורח >> עידו אטיאס: << אורח >> זה בנושא המקלטים. שוב, אני אומר שיש בזה גם יתרון, כי המקלט נעים יותר בחירום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא נכנס לנעליו של ראש העיר, קטונתי, אתם תחליטו. ראיתי את תזוזת הראש של אנשי פיקוד העורף שאומרים זה מקלט, זה לא משהו אחר. אתם תחליטו אם רוצים לתת פינה במתנ"ס או לא יודע מה עבור בית הכנסת. ואני לא נגד בתי כנסת, אני בא מבית דתי. << דובר_המשך >> עידו אטיאס: << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים בכמה משפטים לזכרה של נעמי שאנן, אחת ההרוגות מהפגיעה האחרונה בבאר שבע, שהייתה פעילה קבועה אצלנו במטה החטופים. יממה לפני הפגיעה שלה היא עדיין עמדה במשמרת החטופים, וזו גם הדרישה שלה וצוואתה ממש. החטופים – גם כאן אנחנו לא יכולים לשכוח אותם. אם המדינה הראתה שהיא מסוגלת להגיע לכל מיטה של מדען באיראן, היא חייבת ומסוגלת להגיע גם לכל חטוף במנהרות בעזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין לי אתך ויכוח, כנראה שפספסת את הפתיחה. << אורח >> עידו אטיאס: << אורח >> אני מעריך מאוד את הפתיחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין ישיבה שאני לא מכה את מי שצריך להכות על זה שהחטופים עדיין שם. זה בנפשי. אני אישית לא שם עניבה, לא נוסע לחוץ לארץ, לא הולך לתיאטרון ולא הולך לבתי ספר מזה שנה וחצי. אני נמצא בכל פעם במקומות האלה, אבל תודה על ההערה, אתה בהחלט צודק. תודה לך. אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לסגנית ראש העיר תל אביב, ואחר כך חברת מועצת העיר. אם אפשר בבקשה כל אחת שלוש דקות, אני רוצה להספיק את כולם. << דובר >> מיטל להבי: << דובר >> נשתדל. אני מייצגת את עיריית תל אביב יפו. מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו לתחבורה וקהילה גאה. אנחנו עברנו מספר אירועי פיגוע, או טיל ממוקד – גם בצפון העיר, גם בלב העיר, גם במרכז העיר, גם ביפו, גם על מגדלים, גם על בנייה ותיקה, גם על בנייה לפני פינוי, כל הסוגים וכל המינים. פיקוד העורף היה אצלנו והתייצב בשיא המהירות בשטח, ויש לציין שעושים עבודה מצוינת, אבל העבודה שלהם מסתכמת בבדיקה של חיי אדם, חילוץ ניצולים ובדיקה של יציבות המבנים. מאותו רגע זה נשאר בידי הרשות המקומית. אני חייבת לציין שהרשות המקומית של תל אביב-יפו מאורגנת היטב, וזה בדיוק מגדיל את הפערים בין מה שדובר פה קודם ביחס לרשויות פחות מבוססות. במהירות הבזק אני חושבת, יום אחרי כבר, הכבישים היו נקיים, העצים היו מנוקים והוצאו מהשטח, הבור שכרה הטיל כוסה כבר. רשות שיש לה אמצעים ויכולה להפעיל חברות עירוניות, ארבע במספר – על כל אירוע חברה אחרת, היא רשות שיש לה יכולות. אבל צריך לשאול מי אחראי על סוגיה כזאת במקומות שהרשויות הן פחות מבוססות, והיכולת שלהן להקצות כוח אדם מאסיבי כדי לפנות את הנזקים היא קטנה יותר. אני חושבת שאנחנו צריכים להסתכל גם על מה שקרה במלחמה הזאת כשחברות אזרחיות נכנסו לתוך השטח והכשירו חניונים ענקיים, כמו אחים לנשק, שנכנסו למקומות שהיו בלתי סבירים בעליל כמקלטים, למשל המקלט של התחנה המרכזית הישנה אצלנו, ואני חושבת שזה שיעור שאפשר ללמוד אותו כעשייה לאומית שצריכה לבוא מהממשלה, איך בקלות רבה לוקחים מקום שלא ראוי והופכים אותו למקום ראוי ונגיש, ובמיוחד באזורים שהם אזורים מוחלשים. עוד דבר אני אגיד, שיש 200 מגוניות שרוצים לחלק אותן ברחבי הארץ. השאלה היא – והזכירה את זה קארין – מהם הקריטריונים? ואני רוצה להגיד שיש רשויות שלא רוצות את המיגוניות האלה, זה פוגע להם באסתטיקה המקומית ולכן אולי צריך להחליט בהחלטת מדינה להפנות אותם דווקא ליישובים בדואים. נכמר ליבי בסרטון באיזה ערוץ שראיתי בטלוויזיה, איך הם רצים מתחת למכל דלק. אומרים להם: אבל זה דליק, והם אומרים: אבל זה המחסה היחיד שיש לנו. זאת אומרת, הם הולכים לתפוס מחסה שהוא מחסה תיאורטי בהיעדר מחסה ממשי, ואולי את כל מאמץ המיגוניות צריך להפנות לאזורים עם אפס מיגון. הדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה שאנחנו צריכים להסתכל לעתיד. ואני לא מדברת רק על העתיד של השיקום של המבנים, שצריך לעשות את זה בצורה מרוכזת, במכרוז מתחמים כדי שחברות קבלניות גדולות יוכלו להיכנס. אני לא מדברת גם על האכלוס של המפונים במלאי הדירות שקיים היום במדינה באמצעות תמרוץ ומענקים. אני מדברת על זה שיש אזורים משוללי מיגון, יש תמ"א 40א1(1), שלכאורה מאפשרת מיגון ללא מעורבות של הרישוי, ללא תוספת זכויות, ללא תוספת צפיפות. ואני מגלה שהרשויות המקומיות לא בהכרח אוהבות את הפתרון הזה, כי הוא פתרון שפוגע בקווי בניין אחורי-צדי, כי הוא פתרון לא אסתטי והן חוששות שאם לאיזה בניין יהיה מיגון, אז הוא לא ילך להתחדשות עירונית כי המיגון יהיה קיים. אני חושבת שהמדינה צריכה לאכוף את התוכניות שאושרו במועצה הארצית ושמאפשרות מיגון מידי בלי תוספת צפיפות ובלי תוספת זכויות בנייה. אם יש אזרח שמוכן להוציא מכיסו 200,000 או 300,000 שקל כדי למגן את דירתו, ומתוקף תוכנית מתאר ארצית מותר לו לעשות את זה, אני לא חושבת שיש זכות לאיזה רשות לעצור אותו. ואני חושבת שאתם צריכים להתערב בדברים האלה ולהכריע על כך שחיי אדם קודמים לכל שאלה תכנונית, כדאיות כלכלית עתידית, ואלף ואחת שיקולים שנמצאים על השולחן, ושהוכח שבמדינה שחיה על חרבה – ולצערי, כשמאלנית אני רואה שזה לא עומד להיגמר – אז אנחנו צריכים לקדש את סוגיית המיגון, כי אחרת אנחנו נפסיד הרבה מאוד אזרחים שיעזבו, מי שיכול. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. שתי הערות – אחת, קיימתי כאן דיון בנושא המיגון של החברה הבדואית. אין שם כלום ושום דבר, וראוי שהמדינה תיתן את דעתה. היה פה גם פיקוד העורף. יש פתרונות שפיקוד העורף הביא, פתרונות מהירים, ויישר כוח על העניין הזה. איך אתם קוראים לסגנון החדש הזה? << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >> מיגון אסקו אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא הצלחתי לקלוט את זה. אז עושים, לא מספיק. אני לא פותח דיון, אני מתנצל. אני אומר לראש העיר תל אביב, אני אומר לראש ראשי הרשויות, לצערי, נציג משרד הפנים החליט שהוא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא נכנס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכנס? ברוך הבא. אני קורא למדינה עצמה – דיברתי על אסון גדול שיהיה פה ברעידת אדמה. את כל השיכונים שהמדינה לא חיזקה, בתי חולים שעלולים לקרוס, בתי ספר, לצמצם פערים, שלא ייקחו רישיונות בין 20-15 פינוי בינוי, לא צריך את האישור של כולם, הורסים-בונים במתכונת החדשה, אחרת זה לא יקרה. לא יקרה. השלטון המקומי חייב ללחוץ על השלטון המרכזי. אני אומר עוד משהו שאמרתי בהתחלה, לא יאהבו את זה פה אצלנו, בהיעדר שלטון מרכזי, ממשלה, יש את השלטון המקומי שהוא ממלא את הצרכים של התושבים הרבה יותר טוב מכל שלטון פדרלי שקיים במדינה. לקח לשלטון הפדרלי חודש ימים עד שהוא התעשת, לצערי. יש עוד מישהו מאצלכם, חברת מועצה? << דובר >> מיטל להבי: << דובר >> אפשר משפט אחרון כעיר חזקה? מותר משפט אחד? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אני נותן להדס. איננה? יצאה. אני מבקש לתת לפקע"ר, צה"ל, ואחר כך אחזיר לבת ים. << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, שלום, אני ענאן, היועץ המשפטי של פיקוד העורף. ברשותכם, אתייחס לכמה דברים. תחילה ביחס לנקודה שהועלתה בדוח מ-2011 לעניין חלוקת תחומי האחריות, שלא הייתה קיימת אז. אציין שבשנת 2018 התכנסה ועדה בראשות האלוף מזרחי, כתבה דוח פנימי בתוך מערכת הביטחון שכל העיסוק שלו הוא לחלק את תחומי האחריות והתפקידים בין פיקוד העורף לבין רח"ל כגופים שעוסקים בהכנת המרחב האזרחי לחירום. עצם החלוקה שנעשתה בפועל חילקה את התפקיד של פיקוד העורף ברמה המקומית מול הרשויות המקומיות והכנתן לחירום, והטילה על רח"ל למעשה את האחריות להכנת המרחב הלאומי, כל מה שקשור למשרדי הממשלה ברמה הלאומית, לרבות כתיבת תוכניות אופרטיביות ומבצעיות. מאז החלוקה הזאת פיקוד העורף גם הקים מכללה, המכללה לאיתנות, שבתוכה עושים אימונים לאנשים ספציפיים בתוך הרשות המקומית. יש שם שמונה מכלולים, למיטב זיכרוני, שקיימים בתוך הרשות המקומית במצב חירום. כלומר מהתחלתו של מצב חירום המכלולים האלה נכנסים לפעולה. הם מאומנים ברשויות המקומיות בשגרה לפי תוכניות ותיקי יסוד שנכתבים בתוך מחלקת אוכלוסייה. תיכף חברי ירחיב. רח"ל אחראית גם על האימון של משרדי הממשלה ברמה הלאומית. זה לעניין חלוקת התחומים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול, החלוקה הזאת מביאה לפעולה הראשונית. נשאלת השאלה מי אחראי מהקצה אל הקצה, מתחילת האירוע ועד סופו. כי אתם מגיעים ממש בקרות האירוע, ורח"ל, אני מבינה שיש לה תפקיד רחב יותר, שהוא יותר ממעוף הציפור. אתם בתכל'ס בקרות האירוע. בנקודה המאוד קצרה אחרי, אתם כבר לא נמצאים ואז זה עובר לרשויות המקומיות. האם זה מוסדר גם? << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >> ברשותך, גברתי חברת הכנסת, כל המנגנון הזה בנוי על תפיסה שהרשות המקומית היא לבנת היסוד לטיפול במצבי חירום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וזה כתוב בדוח? << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >> זה כתוב בדוח, אכן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> והדוח אומץ על ידי הממשלה? << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >> כן, בהחלט. יש דיון מ-2018, למיטב זיכרוני, אחרי שהושלמה כתיבתו של הדוח, זה הוצג גם לשר הביטחון. אימצנו את העקרונות של הדוח הזה, ומכוחם אנחנו פועלים מאז. כמו שאמרתי, כל התפיסה של הדוח - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה כולל תקציב? << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >> כל התפיסה של הדוח מבוססת על זה שהרשות המקומית היא לבנת היסוד בהתאם לחוקים – פקודת העיריות, צו המועצות המקומיות וצו המועצות האזוריות, שהרשות המקומית אחראית למתן המענה והצרכים לתושביה בכל מה שקשור למשק חיוני. ולכן זו התפיסה שהתקבעה. נכתבים תיקי יסוד לעניין ההכנה בשגרה לאנשי המכלולים, ולפי זה אנחנו מאמנים את - - -, כולל אנשי משרדי הממשלה, שהאחריות לאימונם מוטלת על רח"ל. בעניין הנוסף שרציתי להתייחס אליו, כל מה שקשור למיגון. כל מה שקשור למיגון, אדוני. הייתה עתירה אחת מ-2014, בג"ץ אבו עפאש, ושתי עתירות נוספות שהוגשו לבית המשפט העליון במהלך חרבות ברזל, בג"ץ אורית כהן ובג"ץ אבו קוידר שקשור לחברה הבדואית. שם הגשנו את תגובת המדינה בעניין חלוקת האחריות והסמכויות של פיקוד העורף לעומת האזרח. בפסק הדין נכתב שהאחריות להקמת מיגון פרטי במבנים פרטיים מוטלת על האזרח בפועל, ועל הקמת מיגון אזרחי ציבורי מוטלת על הרשות המקומית. פיקוד העורף כאן פועל כגורם מסייע לגורמים האלה, ואנחנו מקימים מיגון או מציבים מיגוניות בהתאם להחלטות ממשלה ייעודיות שמתקבלות בממשלת ישראל עם תקציב ייעודי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> המיגוניות שאתם מקימים מתאימים לירי מאיראן? הבוטקות האלה שאתם שמים על הרצפה, זה מתאים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בפגיעה ישירה לא, זו התשובה. זה מגן מפני רסיסים, מפני הרבה דברים. << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >> חבר הכנסת, אנחנו תמיד מצהירים שהמיגוניות לא בנויות לפי המפרטים של המיגון שכתובים בתקנות המפרטים. זה מיגון מתפרץ שנועד לתת מענה מידי לאזרח במרחב הציבורי שאין שם מיגון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> פגיעה ישירה של 500 קילו – אלוהים ישמור. תודה לך. סגן אלוף ברק, אתה רוצה להוסיף? בבקשה אדוני. << אורח >> ברק משה: << אורח >> אני שמח להיות כאן, כבוד היושב-ראש. שתי התייחסויות קצרות, הראשונה לגבי תרחיש הייחוס, זה צוין לגבי הדוח ב-2011. ב-2022 הנגיש ומסר פיקוד העורף לרשויות המקומיות את תרחיש הייחוס, ובשונה מכפי שנכתב בדוח, שהוא גנרי, אלא הוא פרטני לכל רשות. הוא כולל בתוכו כמות נפגעים, כמות אירועי הרס בתרחישים שונים ש- - - לצפות או להתרחש במרחב הרשות. אני אגיד שבמרץ 2024 נכתב גם תרחיש ייחוס משקי על ידי רח"ל, שנמסר גם למשרדי הממשלה, גם לרשויות הייעודיות וגם לרשויות המקומיות, שהוא גנרי. לגבי כל הסוגיה של מתנדבים, כבוד היושב ראש, פיקוד העורף משנת 2016 מכשיר את יחידות החילוץ ההתנדבותיות של הרשויות המקומיות. אנחנו מאוד מאמינים במתנדבים. אנחנו ראינו אותם במהלך המלחמה, גם ב-12 הימים למול איראן, כוחות חילוץ מתנדבים של הרשויות המקומיות שפועלים כתף אל כתף עם כוחות פיקוד העורף, גם בתל אביב, גם בבת ים. אלו יכולות חילוץ מעולות שפועלות ומוכשרות על ידי פיקוד העורף וגם מאומנות בשגרה במסגרת גנט האימונים. תודה. << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >> ברשותך, אדוני היושב-ראש, רק שתי הערות נוספות בקשר למה שאמרה פה חברתי מעיריית תל אביב. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, יחד עם מנהל תכנון, קודמו הקלות רגולטוריות מסוימות בעניין הקמת ממ"דים בתוך בתים פרטיים. יש היום הוראת שעה שפוטרת את מי שרוצה להקים ממ"ד בתוך הבית שלו מכל ההליך הארוך של קבלת היתר בנייה, והאישור היחיד הנדרש הוא אישור של פיקוד העורף כרשות מוסמכת לפי החוק, ובכך משפרים משמעותית את קצב הקמת המיגון. << דובר >> מיטל להבי: << דובר >> אלא אם כן זה יותר מקומה אחת. << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל זו בשורה, אין ויכוח. אני פשוט קיימתי דיון על המקלוט, אז אני מכיר את זה. << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >> הערה נוספת ביחס למה שנאמר פה מחברי מעיריית באר שבע, האחריות של התחזוקה והקמת המקלוט הציבורי, כפי שציינתי מקודם, היא הרשות המקומית. יש חוקי עזר שהרשות המקומית יכולה לאמץ בתוך המרחב המוניציפלי שלה שמאפשרות לה למעשה לאכוף את כל מה שקשור לעניין הניקיונות והתחזוקה של המקלטים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת שוסטר, אתה רוצה עכשיו או אחרי בת ים? << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אגיד מילה. ראשית, תודה על המעקב. פניתי למזכיר הממשלה, והוא עסוק, להורות על כינוס ועדת השרים לחירום לעורף. לא זכור לי שהיא התכנסה ולא זכור לי שהיא זאת - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ב-2023 פעם אחרונה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מעריך שלמרות דוח מזרחי ואימוץ חלקי בפרקטיקה, והחלוקה הזו העקרונית, פיקוד העורף מול הרשויות, רח"ל מול משרדי הממשלה עם ממשק ביניהם, הנושא לא מוסדר סטטוטורית, וזה נכון. זה נכון קודם כל עקרונית במדינה מסודרת, וזה נכון משום שכל אחד מאיתנו מכיר את הסיטואציות שבהן לא יודעים למי לפנות. עזבו שלמי שפונים לא תמיד יש תשובה. אנחנו צריכים להסדיר – הברדק מתקיים ממילא, בואו נתכנן את העניין. שתי הערות קונקרטיות – אחת, בישיבה קודמת אחרת, דיברנו על נושא המועד הקובע. אני פונה אליכם, חברים מפיקוד העורף, הזכרתם, בצדק, שבאוקטובר 2023 הוחלט על מתן פטור – נדמה לי שזו תקנה זמנית – עבור ממ"דים, הקלה בירוקרטית. אני חושב שאותו תאריך היה צריך להיות התאריך הקובע בכל הארץ, לא מה שהוחלט בעד 5 ק"מ בגבול הצפון שנה אחרי כן. המועד הקובע, כדי לשחרר את החסם. היום יש תמריץ שלילי שהמדינה מעבירה מסר לתושבים – אל תבנו בעיקר בקווי העימות, כי יש סיכוי שתקבלו סיוע מהמדינה, מגן לצפון, או כל סיוע אחר בדמות סבסוד, ערבות כזאת או אחרת, הורדת מע"מ. אני מניח שמשהו מזה יקרה, אנחנו סוף סוף נעשה מהלך שיעודד את הציבור על חשבונו בסיוע ממשלתי כזה או אחר, תקציבי ורגולטורי. אבל דבר ראשון שצריך לעשות – ואני מנסה לבדוק את זה גם באוצר, אני אומר גם לכם, אני אומר לרח"ל – להחליט עכשיו, רטרואקטיבית, מהיום שבו נפל לנו האסימון שאנחנו צריכים לתת את הפטור מתכנון לממ"דים, אותו רגע זה התאריך הקובע, ומי שבנה מאז, בוודאי מרגע זה, את הממ"דים, אנחנו נתחייב שאם יהיה תקציב ואם יגיע לו משהו, הוא יקבל. כל כך פשוט. ככה כל אחד מאיתנו היה עושה בקהילה שלו, במשפחה שלו. דבר אחרון, אני משוכנע שצריך להתכנס. אני פונה לאלי, למשרד הפנים, אולי להוביל, אולי מהיחידות האחרות, אולי רח"ל. זה ברור שיש לנו היום עוד ניסיון, לצערנו, בשנה וחצי האחרונות, פלוס 12 הימים של המלחמה בתוך המלחמה, של מה רשויות מקומיות צריכות כדי לשפר את היכולות שלהן, מה חליפת הסמכויות הייחודיות שמואצלות עליהן בזמן חירום. זה לבנייה וקליטה ורכש וכולי וכולי. ואני פונה אליכם בפנייה נרגשת מפני שאנחנו צפויים לעוד אירועים מסוגים שונים, מטבע ומידי אדם ומיקרובים, נא לצייד את כולנו בתובנות איך נכון להיות ערוכים לאסונות מסוגים שונים. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה, עיריית בת ים בבקשה. אם אפשר, שלוש דקות. << אורח >> קטי פיאצסקי: << אורח >> אני אשתדל. קטי פיאצסקי, משנה לראש עיריית בת ים, בין היתר מחזיקת תיק הרווחה. אני רוצה להגיד לכם תודה, פיקוד העורף. אני הייתי בשטח, ואתם עשיתם עבודה מדהימה. אני רוצה להגיד שאנחנו מדברים פה על היערכות ומוכנות. הרשויות המקומיות ופיקוד העורף – אף אחד לא היה מוכן לאירוע בסדר גודל כזה, בהיקף כזה – הגיעו מוכנים כמה שאפשר לאירוע. קצת על הנתונים של בת ים: מפגיעה ישירה בבניין אחד נפגעו כ-160 דונם, למעלה מ-150 מבנים, רובם בניינים ישנים, בני שלוש-ארבע קומות משנות ה-50'. אנחנו פינינו קרוב ל-2,000 תושבים לבתי מלון. יש לנו הרבה יותר תושבים ותושבות שנפגעו להם הבתים. העיר בת ים היא העיר המבוגרת בארץ, 40% עולים עם פערי שפה ופערי תרבות. לראיה, רק 150 מ-2,000 המפונים הם ילדים מתחת לגיל 18. אנשים שנשארו בלי כלום. אנשים מבוגרים. אנחנו הגענו, פתחנו את מרכז המשפחות המפונות תוך פחות משעה מרגע נפילת הטיל. אני לא אלאה בחוויה שלי משם, אבל זה היה האירוע הכי קשה בחיים שלי, אפוקליפסה של ממש. פיקוד העורף היו שם – אתם ראיתם את האנשים יוצאים מתוך ההריסות. אז אני רוצה לדבר רגע לא על המיגון, שהוא מאוד מאוד חשוב, ובת ים העיר מובילה בהתחדשות עירונית, שחלק מהתנאים אלו המרחבים המוגנים. אבל גם מי שיש לו ממ"ד בבית ואין לו בית לחזור אליו, נמצא בבעיה. אנחנו מדברים פה על קרוב ל-10,000 אנשים במדינת ישראל, מתוכם 2,000 בבת ים, זה למעלה מאחוז מאוכלוסיית העיר. למעלה מאחוז שנפגע מפגיעה אחת של טיל. מהצד שלנו כרשות מקומית – ואני רוצה לתת כאן מילה טובה גם לראש העיר שלי, גם למנהלים, לראש מינהל הרווחה שלי, שהעובדים הסוציאליים התאבדו על האירוע הזה, וכולנו יודעים מה מצבם של העובדים והעובדות הסוציאליים וכמה קשה לגייס אותם לעבודה. מי שלא הגיע מוכן לאירוע הזה זו מדינת ישראל. אני שומעת את החדשות שרבים על קרדיט מי תכנן את התקיפה באיראן, איזה רמטכ"ל היה, מי היה ראש ממשלה, מי היה שר ביטחון. זו בושה וחרפה, הם לא נערכו להשלכות של התקיפה הזו ואנחנו מתמודדים כרגע – אם דיברו כאן על ממ"דים, יש כאן אסון הנדסי בסדר גודל בכל הארץ, ואסון חברתי בעיר כמו בת ים, שהיא באשכול חמש במדד הסוציו-אקונומי, עם אנשים שרובם נתמכים על ידי קצבאות מהביטוח הלאומי, שהגיעו לכאן בלי הרבה דברים, ונשארו היום בלי כלום. בלי כלום. יש בתים שמההדף פשוט הופשטו לחלוטין. הופשטו לחלוטין. ואני רוצה להגיד משהו גם על נבחרי הציבור ברמה הלאומית. הרבה מאוד הגיעו להצטלם באתר ההרס כי זה מצטלם מאוד יפה. אני יכולה לספור על יד אחת את מספר נבחרי הציבור שהגיעו למרכז המשפחות והסתכלו לאנשים האלה בעיניים, אנשים שנמצאים היום בבית מלון ולא מקבלים תשובות, ופונים אליי כמחזיקת תיק הרווחה וכחברת מועצת עיר. לי אין תשובות, כי המדינה לא נותנת תשובות. אלה אנשים שלא ידעו מה יהיה איתם מחר, ומה יהיה איתם בעוד שבוע, ומה יהיה איתם בעוד חודש. המדינה לא הגיעה מוכנה, הרשויות המקומיות הגיעו מוכנות ככל הניתן – היו הרבה תרגילים, פיקוד העורף היה מעורב בתרגילים ברשויות המקומיות, היו צוותי חירום מוכנים. כולם ידעו מה התפקיד שלהם, חוץ מממשלת ישראל, חוץ ממשרדי הממשלה, ששוב מפקירה תושבים ותושבות במדינת ישראל, וזה לא משנה אם זה במנהרות חמאס או בבתי מלון עכשיו. זאת שערורייה, הממשלה הזו היא מחדל אחד גדול. הם יודעים לייצר אסונות ולא יודעים להתמודד עם האסונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. נראה לי ששמעת אותי אומר במקום שאין מדינה וממשלה, יש רשות מקומית. << דובר_המשך >> קטי פיאצסקי: << דובר_המשך >> וסליחה שאני נסערת, זה פשוט אסון בלתי נתפס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את צודקת. את צודקת. זה אסון בלתי נתפס, ועדיין לא מאוחר שמשרדי הממשלה ייקחו על עצמם איפה שאזל כוחן של הרשויות המקומיות – גם תקציבית וגם כוח האדם. << דובר_המשך >> קטי פיאצסקי: << דובר_המשך >> וגם כוח האדם שמותש ושחוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אומר גם תקציבית וגם כוח האדם, ראוי שמישהו ממשרד ראש הממשלה – הוועדה תוציא מכתב למשרד ראש הממשלה שבו היא תבקש גורם מתכלל. אין גורם מתכלל שאומר מה עושים, לאן מפנים, איך בונים, מי אחראי. אין. אין. אז כוחי מוגבל, אבל אנחנו ננסה לעשות את המרב בעניין הזה. במקום שאין מדינה, יש ארגונים חברתיים, ויש עיריות מוניציפליות, ומזלנו שזה כך. גברת בוחבוט, בבקשה. << אורח >> נטע בוחבוט: << אורח >> תודה רבה. אני נטע בוחבוט, אני חברת מועצה בחיפה, אני רוצה להודות לחברת הכנסת מטי צרפתי וגם לנאור שירי על ארגון של היום הזה. חשוב לי בהזדמנות הזו להודות גם לעובדים של עיריית חיפה שעבדו בצורה מטורפת ובמסירות רבה כדי לוודא שכל תושב ותושבת יקבלו מענה. אני רוצה לחזק את דבריה של אלהרר, שציינה מקודם את הנושא של העברת סמכות לרשות מקומית במובן הכי קונקרטי של המילה. מי שיצא לו להיות בזירה של נפילה ויודע איך נראה הכאוס הזה של משפחות שמפנות את הדברים שלהן מהרחוב, ומכוניות שרופות – אני לא אלאה יותר בפרטים, אבל יש נקודה אחת שנראית מסודרת בתוך הכאוס, וזה מה שהרשות המקומית יודעת להעמיד, אותו גזיבו של פניות ציבור שנותן מענה לתושבים, ברגע שהם באמת באמת חסרי אונים. והם צריכים לרדוף אחרי מס רכוש, שהיו מתוחים לגמרי וניסו לתת מענה ככל שניתן, אבל אם הכול היה ממוקם במקום אחד, התושבים מקבלים מענה יותר טוב ולעירייה הייתה יכולת גם לשלוט איפה ומתי הם יכולים לקבל את המענה. זו דוגמה אחת כמה חשוב להעביר את אותה סמכות לרשות מקומית בתכלול אירוע של חירום. הדבר השני זה הנושא של שכונות מחולשות ופערי המיגון האסטרונומים שיש באותן שכונות, שבהן גם הרבה פעמים אוכלוסייה של אנשים שהם מעוטי יכולת וגם עם קשיים בהליכה, בתנועה, קשישים, שמעדיפים לא לצאת מבתיהם למקלט משום שהם עלולים להיפגע בדרך. אז הם תמיד בוחרים להישאר בבית ולא להגיע למקלט, למרות שהעירייה מעמידה ככל שניתן מקלטים קרובים לבתיהם, בבתי ספר ובכל מוסד אחר שניתן. הפתרון היחיד שהוצע בהקשר הזה הוא סיוע ממשרד השיכון. לטעמי קיבלנו כ-12 מיליון שקלים לשיפוץ מקלטים פרטיים, שזה כבר נושא מורכב לביצוע משפטית, ערכית, איך שתרצו לקרוא לזה, אבל זה הדבר היחיד שיכול לתת מענה לאותם אנשים מסכנים. ופה אני שואלת גם את משרד הפנים, גם את משרד האוצר, מה מתוכנן לעשות כדי לעזור בנקודה הכי כואבת, אותם אנשים שלא יכולים לצאת מהבית ולא יכולים להתמגן, ופינוי בינוי זה אירוע שהוא רחוק מהם כרגע? זה משהו שאני רוצה לשמוע עליו היום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. הנה, אני כבר מנסה לעשות את זה. אני אתן לרח"ל, ולאחר מכן נציגי הממשלה. אני מפנה את תשומת לבם של נציגי משרדי הממשלה שהגיעו לכאן לזעקת העיריות והגורמים המוניציפליים. תעבירו את זה לשרים שלכם. אנחנו נוציא דוח על כל הישיבה הזו, ושוב, אין גורם מתכלל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם רמת גן פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אתן לה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רח"ל, ולאחר מכן עיריית הוד השרון – הייתה שם נפילה? רמת גן. אני אתן, אני אנסה ללכת בין הטיפות, זה לא פשוט. בבקשה, רח"ל. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> שוב, שמי אבי מישרים, ואני מרח"ל. אני רוצה לומר כפתיח לכל הדיונים שאתה מקיים בתקופה האחרונה, יש תמיד את הראייה הזאת שרח"ל היא כאילו המתכלל הלאומי, ורח"ל היא לא זאת. חסר את הגוף הזה במדינת ישראל, ולרח"ל יש - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אני לא באתי אליכם בטענות כמתכללים. זה היה לפני הרבה מאוד שנים, נטלו מכם את האחריות הזו. אני בא בטענות לראש הממשלה ולממשלה – אין גורם מתכלל. מי שהיה אמור לתכלל את האירוע מבחינת משרדי הממשלה זה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. בהיעדרו יש ממלאת מקום, אותי זה לא מעניין. אין גורם מתכלל, אצלכם זה משרד הביטחון, הדוח יצא, ומשום מה אין קבלת החלטה, ראש הממשלה עצר אותו. אנחנו יודעים לנסות לטפל בזה. אותו דבר עם רעידות האדמה, שם המצב יהיה הרבה יותר חמור. הכאוס והאסון של בין 9,000-7,000 הרוגים – כאילו אני מדבר לקירות שנתיים. שנתיים, 9,000 הרוגים. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> גם בהקמת רח"ל לא ראינו את עצמנו כגוף המתכלל הלאומי, ועובדה שהמיקום שלנו הוא בתוך משרד הביטחון והכפיפות היא לשר. גם בהקמת רח"ל, גוף שהוקם בתוך משרד הביטחון, הוא לא הגוף המתכלל הלאומי, כי הכפיפות היא לשר הביטחון. והגוף הזה חסר היום. אתה אומר ראש הממשלה, יש כל מיני דעות איפה צריך להיות גוף כזה והיכן הוא צריך להימצא. אני רוצה להתייחס לכמה דברים שעלו פה על ידי - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אני לא אומר משרד ראש הממשלה. אני אומר שתפקידו של מנכ"ל ראש הממשלה הוא לשבת עם המנכ"לים של משרדי הממשלה השונים ולגבש צעדי פעולה. זה תפקידו של המנכ"ל. לצערי, הוא לא עשה את זה גם אחרי 7 באוקטובר. אולי בגלל זה הוא הועבר להיות שגריר. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> קצין פקע"ר דיבר על ועדת מזרחי. ועדת מזרחי עשתה בתוך מערכת הביטחון את הסדר מה פקע"ר ומה אנחנו, והחלטה של שרי הביטחון בזמנו, כשאימצו את החלטות ועדת המזרח, אמרה שרח"ל יותר לא נמצאת ברשויות המקומיות. הדבר היחידי שאנחנו עושים עם הרשות המקומית יחד עם ועדת המל"ח המחוזית – בעצם משרדי הממשלה המחוזיים מבצעים ביקורות מעת לעת לראות את הנושא של הרציפות התפקודית של הרשויות המקומיות במוכנותם לחירום. כל ההיערכות והמוכנות לחירום זה על ידי פיקוד העורף. רח"ל עשתה את זה כשהיו לה מחוזות, שהייתה גוף גדול יותר. כיום אנחנו לא עושים את הדברים הללו. לכמה דברים שעלו פה, נדמה לי על ידי הממ"מ, אני רוצה לומר – כמו בחרבות ברזל, כל הנושא של המענה למפונים אז, ועכשיו לחסרי קורת הגג, רח"ל לקחה את זה על עצמה כי משרד הפנים לא לקח את זה על עצמו. משרד הפנים ערוך לדברים הללו, הם אמרו שאין מערכת מחשוב שתומכת את הדברים הללו. יש לה מערכת, שהשקיעו בזה לא מעט כסף. שוב משרד הפנים לא לקחת את האחריות, ולכן רח"ל תוך כדי מלחמת עם כלביא לקחה את זה על עצמה בפעילות הזאת אל מול משרדי הממשלה. בימים אלו הקמנו משל"ט, מרכז שליטה, לטובת הדבר הזה, לתת את המענה לאותם חסרי קורת גג במלונות. בימים אלו אנחנו שוקדים יחד עם ממלאת מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה איך אנחנו מעבירים את האחריות להמשך המענה לאותם חסרי קורת גג למשרד ראש הממשלה. יש על זה עבודת מטה, ואנחנו נמשיך לשאת בחלק הזה, לאור החלטת הממשלה שהתקבלה, שאנחנו בפעילות מול המשרדים לטובת אותם חסרי קורת גג. אמרו פה נוהל מס רכוש. נוהל מס רכוש התעדכן לפני המלחמה, או ביום הראשון של המלחמה, איך מס רכוש נותן את המענה לרשויות המקומיות. להבנתי, הדבר הזה עובד טוב. כפי שנאמר, המליצו על צוות להסרת חסמים, זה תפקידה של ממלאת מקום מנכ"ל ראש הממשלה, להסיר את החסמים הללו, וזו גם פעילות שנעשתה בשוטף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה רואה שאני מחייך. בכאב אני מחייך. << דובר_המשך >> אבי מישרים: << דובר_המשך >> אני אומר את הדברים הללו. דבר נוסף שעלה פה על ידי אחד מחברי הכנסת, לא זוכר בדיוק מי, שאמר שיש אירוע, פיקוד העורף מגיע בתחום של הצלת החיים, ואחרי זה לא נמצא יותר ברשות המקומית. פיקוד העורף, בעקבות ועדת מזרחי, מוביל את ועדת המל"ח המחוזית כדי לתמוך את הרשות המקומית יחד עם משרדי הממשלה ברמה הזאת, ובעצם הוא לא אמור. לא אמור. עשיתי את שלב הצלת החיים ואני הולך אחורה, אלא להמשיך ולתמוך את הרשות המקומית יחד עם משרדי ממשלה, כל משרד - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא גם עוסק בהכשרה במכללה לאיתנות, נכון? כך זה נקרא? הכשרה שוטפת של הרשות - - -תפקיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> של מנהלי המכלולים, כן. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> הוא עושה הכשרה למנהלי המכלולים ברשות המקומית, אבל כל הפעילות של משרדי הממשלה זו הכשרות שרח"ל עושה, וזה התפקיד שלהם. התפקיד של ועדות המל"ח בשגרה הוא להכין את הרשויות המקומיות בתחומן – חינוך, רווחה, בתחומים האחרים, ובעת אירוע לתמוך אותן בדברים הללו. רח"ל, גם בתחילת חרבות ברזל וגם לפני, לדעתי במהלך חודש אפריל, עדכנו תרחיש ייחוס למלחמה, ספציפית לעימות עם איראן. משרדי הממשלה קיבלו את התרחיש המעודכן, לאורו היו צריכים לעשות ניתוח שלו, להבין את המשמעות כדי להיערך היטב בזמן הקצר שניתן להם. פיקוד העורף לקח את זה והעביר את זה לרשויות המקומיות כדי שגם הן תהיינה מוכנות לדבר הזה. התרחיש שפרסמה רח"ל בחודש אפריל לקראת כל הפעילות שעשינו אל מול משרדי הממשלה, להיות מוכנים טוב יותר אם יהיה עימות, חלילה, והעימות הזה, צפינו שיהיה מאוחר יותר, אבל התממש מתי שהתממש; היו צריכים לעשות גם אל מול הרשויות המקומיות כדי להכין אותן, ובזמן הקצר שהם יכולים לעשות, לעשות את המרב. כמובן שלא תתחיל עכשיו לשפר מיגון או לעשות דברים שדורשים גם תקציבים גדולים וגם פעילות ארוכת טווח. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, התפקיד שלהם הוא להראות את התרחיש, ומישהו אחר צריך לעשות את הביצוע ולהביא תקציב. כשאתם מעבירים לרשויות תרחיש, מה אתה רוצה שהם יעשו עם זה? כתוב בתרחיש: צריכים גנרטורים וצריכים וצריכים וצריכים. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> אתה נותן את המענה, אני אומר שרח"ל, לפי החלטת ממשלה שהקימה אותה אמונה על כתיבת התרחיש הלאומי לארבעה מצבי חירום: רעידת אדמה וצונאמי, פנדמיה, סייבר ומלחמה. אתה כותב את התרחיש ובתאם כל גוף וגוף, כל משרד ממשלתי מנתח אותו. דרך אגב, אנחנו מתבססים על התרחיש של הגופים המוסמכים. צה"ל כותב בתחום המלחמה, וגופים אחרים כותבים על אחד בתחומו, ואז המשרד הממשלתי, ואותו דבר, הרשויות המקומיות מנתחות מה יקרה להן בדבר הזה, ולצורך כך הוא צריך לתת את המענה. אם אמרנו למשל שיכול להיות שתהיה עלטה כתוצאה מהעימות עם איראן, צריך לנתח את הדברים האלה, מה אתה יכול לעשות עכשיו. כמובן, לא תתחיל עכשיו לעשות פעולות ארוכות טווח שדורשות הרבה משאבים בזמן הקצר שיש את הדבר הזה, אבל היערכות. תרחיש הייחוס אמור לתת את הכלים לגופים השונים לבניין הכוח ולהיערך לדברים הללו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> במקרה של רעידת אדמה, כמה נפגעים אתם מעריכים שיהיו? כמה הרוגים? << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> 7,000. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 7,000 מה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 7,000 הרוגים. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> ציינת בדבריך שתרחיש ייחוס לרעידת אדמה זה פיקוד העורף. לא, זו החלטת ממשלה, היא אישרה את תחריש הייחוס לרעידת אדמה, שאני מניח שנצטרך לעדכן אותו בימים הללו כי האוכלוסייה גדלה וחלק מהמבנים - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז תעדכנו את זה, כי הנתונים האלה לא מתאימים למה שעלול לקרות ולאור האירועים הקשים מאיראן. אתם חייבים לעדכן את זה. סיימת, ואני יותר מודאג ממה שהתחלת. עוד הפעם אני חוזר על זה שאין יד מתכללת. זה נהדר – תרחישי ייחוס ותרגילים, בסך הכול בסוף התושב שלה, שלה, שלו, רוצים פתרון, ואין פתרון. בהיעדר רשות מקומית, המדינה בפשיטת רגל. אני אגיד את זה עשר פעמים, למרות שאני שייך למדינה, ואני מכה על חטא בעניין הזה. אין גורם מתכלל באירוע רב נפגעים. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> אני רק רוצה, ברשותך, להזכיר למשתתפים וגם לך, היושב-ראש, לפני מספר שנים הקימו את המשרד להגנת העורף, שזה הכיוון בעינינו, כיוון נכון לעשות את זה, והמשרד נסגר מהסיבות שהוא נסגר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה אני יכול לעשות? למה יש 36 שרים, אם אינני טועה? נכון, חבר הכנסת דוידסון? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש גם סגנים. יש שני שרים במשרד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חוץ מסגנים. אני רוצה להודות לך. הטענות הן לא אליך ברמה האישית, הטענות הן למדינה שאין גורם מתכלל, חד משמעית. עיריית רמת גן בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> עכשיו אני קורא את זה, אם ראש עיר מקבל את התרחיש שלהם, הוא חותך ורידים, הוא לא יודע מה לעשות. מה הוא עושה עם זה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> חד משמעית. בבקשה, גברתי. << אורח >> תל אביב וידריך דידיו: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש, ותודה לפיקוד העורף, מגיע לכם שאפו גדול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> היה כדאי לכם להגיע, אין אחד שבא בטענות היום. << אורח >> תל אביב וידריך דידיו: << אורח >> כהוקרה עיריית רמת גן אפילו קראה על שמכם רחוב בעיר, רחוב פיקוד העורף. אני תל אביב וידריך דידיו, אני חברת מועצה ברמת גן, אני עובדת בעיריית תל אביב. אני עוסקת במוכנות לחירום ובמענה למפונים ובמלונות. כולם מדברים על שגרה, אבל אנחנו ממש לא שם. כפי שאמר ראש עיריית רמת גן, נוספו לו ולעיר בין 5,000-4,000 ילדים. הם המפונים ויש לנו אחריות עליהם, כל אחד מהם, ואנחנו כאן בשבילם, בליווי ובסיוע. הרשויות המקומיות מכירות את המציאות ואת המפונים, את התושבים הכי טוב, יותר טוב מכל גורם אחר. למשל, לפי ההנחיות של רשות החירום הלאומית התבקשנו להשיב משפחות לבתים גם אם החלונות ניזוקו, אבל איזו משפחה עם ילדים תחזור לדירה שבמרפסת שלה אין זכוכית? רמת גן קיבלה החלטה מידית לפנות למלונות ולקהילה. אנחנו רואים ומעריכים מאוד את המאמץ הרב של מס רכוש, שבאמת יוצא מגדרו, אבל בכמות נפגעים כזו גדולה ומידית נדרש תגבור. לרמת גן יש מפונים מהעיר שפרוסים כיום מנתניה ועד אשקלון. אנחנו נדאג לילדים להגיע גם לקייטנות עם החברים שלהם, כך שברור שתקציב של 1,500 ש"ח לעיר על כל מפונה לא מכסה את הצרכים. צריך פתרון כולל גם לתקצוב, גם להכנסות שצפויות להיעדר מארנונה שלא תשולם לעיר, וגם בקיצור הליכים רגולטוריים שיאפשרו לרשויות לפעול מהר וביעילות בתכנון ובנייה למשל. רמת גן היא רשות חזקה שהייתה ערוכה לחירום גם תקציבית, אבל אי אפשר להסתמך רק על חוסן מקומי. המדינה חייבת להיערך מראש, לא בזמן שריפה, רעידת אדמה או טיל, אלא הרבה לפני. אני מבקשת להזכיר את אתי כהן אנג'ל, זיכרונה לברכה, שנרצחה מטיל שפגע בלב שכונת מגורים ברמת גן. זאת טרגדיה שמזכירה לכולנו את גודל האחריות. כל המתנדבים, וחשוב לציין גם את צוותי העיר שעושים עבודה חשובה, מקצועית ומסורה, לא רק בשעת החירום, אלא גם עם מבט קדימה לבנייה לעתיד. מתוך ההרס אנחנו נקים מחדש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. מרכז השלטון – מה זה האזורי? רק שנייה, חבר הכנסת דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. יש פה נציגים של הרשויות. אין לי מילים שאני יכול להעביר ולהגיד את תודתנו כמדינה לשלטון המקומי. היינו בכל המקומות, זה נכון שבאנו והצטלמנו ודיברנו והיינו עם המפונים, ואנחנו נשתדל פה בוועדות להזיז דברים, ונעשה את זה. אני פשוט מוריד את הכובע בפני הרשויות, ראשי העיר וכל הצוותים שאני ביקרתי והייתי – אם זה באר שבע, אם זו בת ים, ואם זה חולון, ואם זה רמת גן, ולראות את הכמויות של המתנדבים והעשייה למען אותם אזרחים שנפגעו. פעם אחת באמת בטרגדיה הנוראית שלהם, ואיך מקבלים אותם ואיך דואגים להם. ופעם שנייה, אותן רשויות שלא נפגעו, יש גם כאלו, אני גר בעיר כזאת, נתניה, אבל חברי המועצה וראש העיר, ופתיחת כל המקלטים והדאגה לזה שלכל אחד יהיה מקום, ולשים שם עובדת סוציאלית ושומר, ולדאוג לכל אחד שיהיה לו איפה להיות, זה גם דבר שהוא לא מובן מאליו. אז יישר כוח לשלטון המקומי. אנחנו רואים שוב ושוב – ראינו את זה בקורונה, וראינו את זה אחרי 7 באוקטובר, ואנחנו רואים את זה עכשיו – השלטון המקומי זה הכוח האמיתי. אתם יודעים להפעיל יותר טוב מממשלת ישראל ברגע האמת. אנחנו צריכים, אדוני היושב ראש, פשוט לעורר את משרד האוצר ומשרד הפנים וכל המשרדים. הרי יש – אנחנו מכירים תוכניות, צריכים ללחוץ על הכפתור. כמו שדאגנו עכשיו לפיצויים לעצמאים, יש תוכניות, צריכים ללחוץ על הכפתור ולהפעיל אותן. אנחנו כבר היינו באירועים האלו, אנחנו מכירים מה צריך לעשות. ואני מקווה מאוד שהממשלה הזאת תתעורר, ותתעורר מהר, כי אי אפשר להפיל את הכול על ראשי הערים, אי אפשר להפיל את הכול על הרשויות, גם תקציבית וגם תפעולית. הם לא בנויים לנהל את האירוע הזה למשך זמן ארוך, הם צריכים עזרה מהמדינה, ובסוף זה כסף. מה לעשות? זה כסף, זה תקציבים. אי אפשר להפיל הכול על הרשויות. זה מה שרציתי להגיד. אנחנו אחרי זה צריכים להתחיל עם תוכנית עבודה ולהתחיל לעבוד למען כל אלה שנפגעו ולעזור להם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 130 מיליון שקל לאורית סטרוק יותר חשוב כנראה. אני מתנצל, לא שלטתי בעצמי לרגע. השלטון האזורי בבקשה. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> תודה רבה, אדוני. קוראים לי אלון ביטון, אני מנהל את החירום והביטחון של השלטון האזורי. לשאלתך, השלטון האזורי זה המועצות האזוריות, כ-1,020 וקיבוצים בכל הארץ, 85% מהשטח הגיאוגרפי של המדינה, אחוז הרבה יותר קטן של אוכלוסייה. קודם כל, אני רואה זכות עצומה, וגם חובה נעימה, לפרגן לראשי וראשות המועצות בכלל, ולמנהלי החירום והביטחון, שזה שם שאף אחד אף פעם לא מזכיר בשום תרחיש. לצד צה"ל וארגוני החירום, ובטח פיקוד העורף והמשטרה, ניהלו בפועל את מצב החירום, דרך אגב, לא מהיום, 360 יום מחרבות ברזל, מ-7 באוקטובר, וביתר שאת ב-12 ימי המערכה נגד איראן. במיוחד אני אציין את אדיר נעמן, שגר במועצה אזורית שפיר. במושב זבדיאל נפל טיל, פגיעה ישירה בבית. ברוך השם, הממ"ד שם הציל חיים. אני רוצה להקריא קטע של ארבע שורות מתיק אב לרשות מקומית, שזו ההסדרה. הרשות מוגדרת כלבנת היסוד לטיפול בעורף. הרשות משמשת כגורם המרכזי בהיערכות ובטיפול באירועי החירום בתחומה המוניציפלי, זאת לאור היותה הגורם השלטוני המצוי בממשק ישיר מול האוכלוסייה שבגזרתה, ומכיוון שהיא מספקת לאוכלוסייה את צרכיה השונים – נעצור כאן. אני רוצה לומר, כולם משתמשים בסיסמה הזאת – הרשות המקומית כלבנת היסוד. פיקוד העורף אומר אותה, רח"ל אמרו ואומרים אותה, משרדי הממשלה אומרים אותה. אבל חוץ מזה, מלומר אותה – ואני מוציא החוצה את פיקוד העורף, שעושה עבודת קודש, פיקוד העורף, ובעיקר המכללה לאיתנות ומערך היקל"ר שנבנה, עובד מעולה, אין שום מילה רעה לאף אחד בארץ לדעתי; אבל כל השאר זה הרבה סיסמאות. הרשות המקומית כלבנת היסוד – סבבה. אבל כדי לעשות בלבנת היסוד האלה פעולות, בעולם הפיזיקלי שבו אנחנו נמצאים, שטילים נופלים, ששריפות מתרחשות, אתה צריך כסף, משאבים. אמר פה חבר הכנסת גנרטורים, אני אוסיף: גרורי כיבוי, גרורי חילוץ, וכן הלאה וכן הלאה. כשאתה אומר לרשות כמו תל אביב תעשו את זה, אז הם עושים את זה. אנחנו מהדיונים על השיטור העירוני, אז סל"ע זו אימפריה בתל אביב, אבל רגע, מה קורה עם קיבוץ, מושב קטן ולמועצה אזורית שאין את התקציבים לזה? יש לי איזה ארבע-חמש נקודות. ציינו לשבח את המכללה הלאומית לאיתנות של פקע"ר. למה זה ציון לשבח? כי המועצה האזורית, כמו רשות מקומית, עובדת במכלולים. יש שם הרבה מאוד מכלולים – מרווחה, חינוך, הנדסה, ביטחון, דוברות, וכן הלאה, וכן הלאה. כל המכלולים האלה כפופים לראש הרשות, והתפקיד שלהם בחיים זה לתת מענה רוחבי, מצרפי על כל דבר שקורה ברשות, ועושים את זה נהדר. לומדים את התורה בפיקוד העורף, וזה מעולה. יש עוד דבר בשלטון דו רובדי, וזה הייחוד שלנו במועצות האזוריות, בשלטון דו רובדי, בגלל השטח הטריטוריאלי הגדול ובגלל שהפו"ש, הפיקוד והשליטה, הוא מאוד מבוזר, לפעמים 50-40-30 יישובים תחת ראש רשות, אי אפשר להגיע לכולם בזמן אמת, ובטח לא באירוע שהוא אירוע שקורה בשני מקומות במקביל. אי אפשר פיזית. לכן יש קונץ פטנט ישראלי, ברח"ל זה היה פעם, ועכשיו זה במשרד הרווחה – צוותי חירום יישובים, צח"י. כשאומרים צח"י, זה שם קצת מצחיק, אבל זה לא משהו שהוא nice to have. זו הדרך של ראש רשות במועצה האזורית לנהל את המושב ואת הקיבוץ, להגיע לנקודה. אין פתרון אחר. הפתרון הזה רחוק מלהיות מוסדר בצורה טובה, וצריך עיון. הדבר השלישי בלבנה הזאת זה תקן כוח אדם רלוונטי. מועצה אזורית מחזיקה באגף חירום וביטחון שניים-שלושה, אולי ארבעה אנשים. זו בדיחה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אי אפשר להחזיק כל הזמן חירום. << דובר_המשך >> אלון ביטון: << דובר_המשך >> אבל זה לעג לרש, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בתפיסת העולם הזו אני צריך לשלש בכל מקום את כוח האדם. אני רוצה לתת גם לאחרים, אז קצר וקולע בבקשה. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> אני מתכנס. לא יכול להיות שלא יהיה כוח אדם מספק כדי להיערך לחירום. אנחנו במצב חירום כבר 630 במלחמה, וגם לפני כן היינו בכמה מבצעים שאני יכול לנקוט, ואנחנו לא שם. כולם מתחזקים, משרדי הממשלה, רח"ל, פיקוד העורף, הכול מתחזק, והרשות המקומית, המועצה האזורית, נשארת עם תקן המצבה המצחיק הזה. והדבר האחרון שאני אגיד, צריך פעם אחת ולתמיד להסדיר את המעמד החוקי והמשפטי של אגפי החירום במועצות האזוריות. אי אפשר שנהיה שיוריים לכל דבר. זה התחיל ברבש"צים, זה עובר לקב"טים. אי אפשר שנהיה מודרים מרשת הקשר הלאומית בחירום, וזה מה שקורה, אנחנו מודרים ממנה. אי אפשר שאנחנו נקפוץ ונמלא כל - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי יכול לתת תשובה לגבי הקשר? << דובר_המשך >> אלון ביטון: << דובר_המשך >> אף אחד. תאמין לי, אני עוסק בזה חמש שנים, אף אחד. תשובה אמיתית – אף אחד. למה עושים את זה? לא יודע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה זאת אומרת אף אחד? רגע, יש כאן ראש מועצה לשעבר. אתה מכיר את זה, שוסטר? תחזור על הסיפור של קשר החירום הלאומי. << דובר_המשך >> אלון ביטון: << דובר_המשך >> הוחלט שיש קשר לאומי, ניצן, משרד הפנים תקנן לרשויות המקומיות. קנינו ב-24,000 שקל מכשירי קשר, ניצן. מה שמשטרת ישראל עשתה זה לארגן את האירוע מחדש, ומידרה את כל מי שהוא לא שוטר מרשת הקשר הלאומית. היום כשכבאי נכנס לשטח, הוא מקבל ממני כקב"ט רשות, או מהעמיתים שלי כקב"ט רשות, טרקטור, שופל, דיסקוס, מחרשה, צוותי כיבוי וכן הלאה, והוא מדבר איתו בטלפון. זה לא רציני. לא כבאי, לא שוטר שנכנס, לא איש חירום. הנה, רח"ל אולי יודעת. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי מכיר את זה? רח"ל מכירה את זה? << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> אני יודע שרח"ל בהקמתה התעסקה בנושא של הרדיו הלאומי, יש שם החלטת ממשלה. מי שעוסק בזה היום, בעבודת המטה שנמשכת כבר זמן רב, זה המל"ל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרת. כמה שנים – שבע-שמונה-תשע? לא יאומן. << אורח >> אלון ביטון: << אורח >> יותר, יותר, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מדינה שמסוגלת לתקוף עם מטוסים 2,200 ק"מ מפה לא מסוגלת לארגן מכשירי קשר או את הרשת. תודה רבה. משרד הפנים. אתם מה זה קשורים לנושא, כי בהתחלה אמרת לי אולי, לוועדה, אנחנו לא מבינים. מה אתם פיבוט מרכזי – משרד הפנים, משרד הרווחה, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה. אם אתם לא מבינים, אז המדינה בפשיטת רגל. ושהשרים שלכם אולי יבינו, אין לי טענות אליכם כשומרי סף, יש לי טענות לשרים שלכם ולמנכ"לים שלכם. אתם לא באירוע. אם יושבים כאן ראשי מועצות ונציגי ציבור – סליחה, אני לא מתכוון במושג של בוכים, אני מתנצל על המילה, אין לי מילה אחרת, בוכים, תעזרו לנו, יש גבול ליכולות שלנו, והם נכנסו לאירוע כשאתם לא נמצאים. המדינה לא נמצאת באירוע, בבקשה אדוני. << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> שלום, תודה על ההזדמנות, אדוני היושב-ראש. שמי אלי רגב, אני מנהל את מינהל החירום. כדי לתת תמונה יותר מאזנת, בעברי הייתי גם ראש רשות, אז אני מכיר את זה גם מהצד השני, אז בואו נתקדם בהקשר הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזו רשות? << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> הייתי בירכא יושב-ראש ועדה קרואה למעלה משנתיים. הייתי גם ממונה מחוז, ואני מכיר את כל הדברים מכל הכיוונים. הרשויות המקומיות – ניקח רק את בת ים כדוגמה. בת ים לא יכולה הייתה לנהל את האירוע הזה אם משרד הפנים לא היה בונה לה את מרכז ההפעלה, לא היה בונה לה את מחסני החירום, לא היה מתקצב לה את כל הציוד שיש לה, ולא היה מאמן אותה באמצעות פיקוד העורף, שמתוקצב מאתנו במסגרת הזאת ב-200 מיליון שקל בכל שנה כדי לאפשר את הפעילות מול הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גברתי מבת ים שומעת? << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> בואו נשאר בפרופורציות. << אורח >> קטי פיאצסקי: << אורח >> זה שהכינו אותנו – הרי היו הרבה מאוד היערכויות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה קורה אחר כך? << אורח >> קטי פיאצסקי: << אורח >> אחר כך. הכנתם אותנו השארתם אותנו באוויר מול אלפי תושבות ותושבים שאין לנו תשובות. << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> ממש לא. << אורח >> קטי פיאצסקי: << אורח >> זה לא אתם, זה לא המשרד שלכם. << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> ברשותך, אני אשלים. קודם כל, התפקיד המרכזי שלנו הוא לעסוק בבניין הכוח ולהכין אותם. עושים את זה גם באמצעות פיקוד העורף וגם באופן ישיר מול הרשויות המקומיות, בבניית מרכזי הפעלה והמוקדים, ומחסני החירום והציוד, ומינוי הקב"טים וכולי. עבודה יומיומית שגרתית בקשר יומיומי עם הרשויות המקומיות. בדקה של האירוע היינו שם בבת ים, כולל בערכת מצב. ובערב, איך שקרה האירוע דיברתי עם ראש הרשות. ולכן אני אומר שאנחנו בקשר ישיר. החלטת הממשלה הראשונה שיצאה, יצאה ביוזמת משרד הפנים כדי לתמוך. ורק כדי להבין – נאמרה פה איזושהי אמירה לגבי היקף הסכום. הכסף הזה נועד לשתי מטרות: אחת, לתת איזשהו מענה ראשוני למפונים עצמם כדי להתארגן, והחלק השני, 1,500 שקל לכל רשות על כל מפונה, רק לצורך של אותם יומיים-שלושה שהם שהו, ההוצאות שהיו בגין העניין הזה, כי מאותו רגע הם עברו לקרן הפיצויים ולהמשך העבודה במסגרת מה שכתוב בחוק. להגיד עוד כמה מילים בהקשר הזה. משרד הפנים באופן ממוקד – אדוני נגע בנושא הרעד, נושא חשוב מאוד. אני רק אתקן דבר אחד, 7,000 הרוגים זה לא תרחיש ייחוס, זאת מסגרת להיערכות. מסגרת להיערכות, בשונה מתרחיש ייחוס, היא איזושהי החלטה מינהלית. אני לא בטוח שזה יהיה המספר. ההערכות של מומחים הן שהמספרים יהיו גדולים יותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גדולים יותר. << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> גדולים יותר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אמרתי 9,000-7,000. << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> אדוני, עבדך הנאמן הוביל עבודה בין משרדית, הצגתי אותה לממשלה אני, בעניין הזה. יש למעלה מ-2,000 מבנים בעשר רשויות שממוקדות בסיכון מיוחד, שבהם טיפלנו באופן ממוקד להקשר הזה. והממשלה סיכמה שהיא תשים עשרה מיליארד שקל כדי לטפל בחיזוק המבנים ובטיפול בעניין הזה. המלחמה, גם חרבות ברזל, תפסה אותם ממש על הרגע הזה, ואני מניח שיהיה המשך להקשר הזה, אבל הייתה החלטה עקרונית על העניין הזה. מעבר לזה, כדי לקדם את המענים, אני יכול להגיד לך, אדוני היושב-ראש, גם בבית שאן וגם בטבריה וגם בצפת, אותן רשויות מועדות לפורענות, וגם באילת, אנחנו עושים להם התקדמות במונחים של שנות אור בשלוש או ארבע השנים האחרונות בתקציבים שנתנו לעניין הזה של אותן רשויות. כנ"ל אנחנו עושים עכשיו – וחבר הכנסת שוסטר מלווה אותי יום-יום בהקשר הזה – על עבודת קו התפר, שאני מוביל את הוועדה הזאת, ועכשיו סיימנו גם את הוועדה הזאת. אותו דבר, קו עימות, אותו דבר עשינו לעוטף עזה. ולכן המשרד כל כולו עוסק ברשויות המקומיות. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> רק שאלה, אלי, אני רוצה לשאול אותך בעניין הזה, כדי שיהיה ברור. הרי ב-7, 8, 9 באוקטובר הוחלט שמשרד התיירות עוסק בפינוי, וגם עכשיו רח"ל. << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> לא, סליחה, אני אתקן אותך. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תחדד. << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> ב-7 באוקטובר החל מהדקה הראשונה מי שהוביל את זה היו אני וראש רח"ל כדי לפנות את האנשים למלונות מבארי ומכפר עזה וכולי. אנחנו שמנו אותם. אני שמתי את כל כפר עזה בשפיים. אני טיפלתי בזה, בניגוד לשום הנחייה שהייתה – הנה, יושב פה מבקר המדינה שעשה ביקורת על העניין הזה. ב-15 באוקטובר התקבלה החלטה להעביר את זה למשרד התיירות. רוב האנשים, גם בצפון, מ-28 יישובים, וגם מהדרום, כבר היו ממוקמים בבתי המלון בשעה שהעברנו את המקל על פי אותה הנחיה שהייתה. לא משנה מה הסיבות, אבל הייתה הנחיה, ביצענו את ההנחיה, העברנו את זה למשרד התיירות. אבל משרד התיירות קיבל תוצאה שבה רוב האנשים – 28 יישובים מהצפון כבר פונו, וכל היישובים בדרום כבר פונו. פה זה סיפור אחר, זה חוק אחר, זה אירוע אחר, משום שיש פה את העניין מקרות האירוע ועד שמעבירים אותם לבתי המלון, זה עניין שבו הרשות המקומית טיפלה – וטיפלה באמת באופן ראוי לכל שבח, כל הרשויות המקומיות, ללא יוצא מן בכלל, אבל - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להבין אם זה אירוע חירום מסוג אחר, התקיפה בדרום - - - << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> לא, לא, זה אירוע שיש לו תשתית נורמטיבית אחרת, זה מה שאני מנסה להגיד. אז התשתית הנורמטיבית האחרת היא שקרן הפיצויים, מס רכוש, נכנס מאחר שמישהו שנפגע רכושו כתוצאה מפעולת איבה, יש חוק לעניין הזה ויש משאבים שנועדו לעניין הזה, וקרן הפיצויים עובדת במסגרת הזו. אבל אנחנו מבינים שעד שזה קורה יש יום-יומיים שצריכים לשלוח אותם לבית ספר ליום-יומיים להתארגן. הקימו מרכז משפחות נפלא בבת ים, וביומיים האלה צריך לתמוך את התושבים, צריך לתמוך את הרשות המקומית, ואת זה עשינו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק רוצה לחדד. ההבדל בין עוטף עזה לבין בת ים הוא שלא היו מחבלים בשטח, שלא היה אירוע צבאי. << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> לא. לא. לא. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להבין למה יש תשתית נורמטיבית שונה. << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> אני אומר עוד פעם, התשתית הנורמטיבית לגבי האירוע הזה שקרה היא תשתית נורמטיבית קבועה בחוק. יש אנשים שהם חסרי קורת גג, ולכן מובילים אותם. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה אומר שיש להם בית - - - << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> רק שנייה. בעוטף עזה חלק מהתושבים, או החלק הגדול של התושבים, פונה כדי להעביר אותו למקום בטוח, וזה שונה. פה פשוט אין לו בית, ולכן החוק - - - << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להגיד את הדבר המובן מאליו. החידוד הזה – אני לא רוצה להגיד פלפול – מובן. אני מבין, יש מס רכוש עם המון כסף, יודע לשלם, אבל הבעיה ברגע הראשון היא לא של הכסף, לא של התקציב. הבעיה ברגע הראשון הוא בדיוק המומחיות שלכם, של כל מי שעסק בפינוי בדרום ובצפון, עצם הקשר האישי, לראות בעיניים, לדעת לאן לפנות, אחר כך יש כסף ומס רכוש. לכן אני מרגיש שצריך לחדד את זה. << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> לא כל הדברים מושלמים, אני מסכים. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רעידת אדמה – מה עכשיו נלך למס רכוש, מה הם קשורים לעסק הזה עכשיו? הם לא יודעים לנהל את המהלך הזה. << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> לא, מס רכוש לא ייכנס ברעידת אדמה משום שזו לא פעולת איבה, זה אסון טבע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רעידת אדמה - - - אני מדבר לפני. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה דבר שלישי. << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> כן, נכון. מה לעשות, לא אני קבעתי את החוקים. בעיקרון, אני מסכים לחלוטין – וליבי עם האנשים, ואת חלקם אני מכיר באופן אישי – שנשאו חסרי קורת גג, בהקשר הזה שעכשיו צריך לטפל בהם. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> היושב ראש, זה בדיוק מחדד את הצורך בניהול מרכזי, כי מה זה משנה מה התשתית הנורמטיבית? זה משנה מאוד בהקשרים אחרים, אבל בשטח הבן אדם צריך לראות את אותם אנשים, מה זה משנה למה הוא צריך ללכת מהבית? << אורח >> קטי פיאצסקי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה לסייג את מה שאמרתי כדי שלא ישתמע – התלונות שלי הן לא כלפי הפקידים במשרדים הממשלתיים. יש לי תלונות אחרות למשרד הפנים שלא קשורות לאירוע הזה. אתם עשיתם את עבודתכם מצוין. הבעיה שלי היא עם מקבלי ההחלטות ומתווי המדיניות, ולא עם גורמי המקצוע, חשוב לי להגיד את זה. << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> יש לי עוד משפט אחד, ברשותך. אני מסכים לחלוטין שאי הוודאות שנתונים בה האנשים עכשיו היא בעייתית מאוד. גם בגלל הקושי של מס רכוש וגם בגלל שמס רכוש לא מכסה הכול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל מכסה 95%, היום לא מכוסה. ההכנות טרום – בסדר, בקרות האירוע – פשיטת רגל. << אורח >> אליהו רגב: << אורח >> אדוני, אני יכול לתת לך דוגמה אחת. ב-2019 נשרף יישוב שלם במדינת ישראל, היישוב מבוא מודיעין. אני טיפלתי בו מהשנייה שזה קרה ועד שסיימנו את כל הטיפול בו. אני באופן אישי – החל מלתת 2,500 שקל, אז נתנו 2,500 שקל לכל תושב, כדי להתארגן. אני הלנתי אותם במלונות, ואני טיפלתי בהם ודאגנו להם להסעות מהמקום שבו הם לנו כדי שהילדים יחזרו למסגרות החינוך וכולי. אני מסכים שגוף אחד מטפל רואה את הדברים יותר טוב. אני טיפלתי בזה יחד עם המועצה חבל מודיעין, וזה עבד בצורה מצוינת. אני חושב שפה צריך להיכנס לעניין הזה כדי להסיר את אי הוודאות מהתושבים, כי חלק מהאנשים, אפילו שהועתק המקום שלהם – לצורך העניין, אם הוא בבאר שבע ולא מצאו לו פתרון במלון לאונרדו בבאר שבע, אז עכשיו יש לו בעיה גם עם מקום התעסוקה שלו, ועוד כל מיני כאלה אחרים, מסגרות חינוכיות וכולי. עכשיו חופש גדול, אחד ספטמבר זה כבר סיפור אחר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. חברת מועצת נתניה, טלי. לאחר מכן משרד הרווחה. בבקשה גברתי, שלוש דקות. << אורח >> טלי מולנר: << אורח >> אני סגנית וממלאת מקום ראש עיריית נתניה ומחזיקה את תיק הביטחון והחירום. אחרי 12 ימים שבהם לא ראינו את הבית, היינו שקועים בתוך החמ"ל, אני כאן כדי להגיד מספר דברים. אני רוצה לתת לכם דוגמה שתמחיש עד כמה הרשות שמוגדרת כלבנת יסוד – וזה בסדר שיש את התו"ל של פיקוד העורף. אגב, לא רק שאין מילה רעה להגיד על פיקוד העורף, אני לא יודעת איך רשות מקומית הייתה מסתדרת בלי פיקוד העורף – החל מההכשרות במכללה לאיתנות, החל בליווי של היקל"ר ומפקד הנפה. אבל ברגע שמסתיימת פעולת החילוץ והצלה בתוך אתר ההרס – איך אמר מפקד מחוז ירושלים, אמיר בן דוד? הוא אומר למנכ"ל העירייה: סיימתי, אני הולך ועכשיו אתם לבד. הרשות המקומית כלבנת יסוד פועלת בצורה מופתית בעזרת פיקוד העורף, בעזרת כוחות החילוץ והצלה. אגב, יחידת סע"ר, אתם מתדרכים אבל המימון המלא על הרשות המקומית, הציודים כולם נקנים בכסף של הרשות המקומית, אז גם כאן אין לנו עזרה מהמדינה. אני רוצה לתת לכם דוגמה אחת שתמחיש הכי טוב את הניתוק של משרדי הממשלה ממה שקורה בשטח, וזה נושא של החצר"מים, נושא של הגנרציה. לפני מספר חודשים הגיעו אלינו לנתניה נציגי משרד הבריאות, הם אפילו הקימו משל"ט עלטה – ראש מדור עלטה, כל מיני שמות מפוצצים. יש דוח מבקר של ההחלטה שאומרת שהאחריות לספק את הגנרטורים לחצר"מים היא על משרד הבריאות. יושבים מולנו נציגי משרד הבריאות ומספרים לנו שיש איזשהו תרחיש על עלטה שבארץ 60% תהיה עלטה ל-48 שעות, יש 50,000 תושבים שיזדקקו לגנרציה הזו בחצר"מים, הם לא רוצים בתרחיש שהם יגיעו לבתי חולים כדי לא להעמיס על בתי חולים, וצריך להקים חצר"מים ברשויות. מי יקים? אתם הרשות. מי יספק את הגנרטורים? הרשות המקומית. ואני הסתכלתי עליהם ושאלתי שאלה אחת: בשביל מה הקמתם משל"ט עלטה אם בסוף אתם מגלגלים את האחריות חזרה לרשות המקומית? אז גם רשות מקומית שהיא חזקה לא יכולה להרשות לעצמה לממן את העלויות המטורפות של הגנרטורים שהם מצילי חיים בחצר"מים. וזו דוגמה אחת עד כמה משרד ממשלתי מנותק ממה שהרשויות המקומיות מתמודדים איתו. מה שאני סיפרתי, מתמודדת איתו כל רשות מקומית אחרת – אם זה הנושא של הצי ברזל, שיושב כאן נציג רח"ל, ואני עד היום שואלת את עצמי בשביל מה מדינת ישראל צריכה גוף כמו רח"ל? יש לו מנכ"ל יורם לרדו, בחור אלוף, אבל כשאתה שומע את יורם לרדו, אתה מבין שהתפקיד של רח"ל מתחיל ומסתיים בלכתוב לנו תרחישי ייחוס. אחת לתקופה אתם מרעננים את תרחישי הייחוס, הוצאתם תרחיש ייחוס גם עכשיו למלחמה הנוכחית. ראש הרשות מקבל את תרחיש הייחוס, וחוץ מלקרוא אותו, הוא לא יכול לעשות שום דבר. תיערכו לעלטה, תיערכו לזה שבצי ברזל לא יהיה לכם תחנות דלק, תיערכו לזה שאין אספקת מים, תיערכו לזה שעובדים זרים לא יגיעו למקומות עבודה. פשוט רשימת מכולת ארוכה, מה הם תרחישי הייחוס, גם בנושא של פגיעת טיל, גם בנושא של פנדמיה, גם בנושא של שיטפונות, כל תרחישי הייחוס. האם בשביל זה מדינת ישראל צריכה את רח"ל, כדי שמישהו יגיד לרשויות אחת לתקופה מהם תרחישי הייחוס? מה עוד אתם תורמים לרשות המקומית, חוץ מלשים לנו את המסמך המפחיד הזה אחת לתקופה ולהגיד לנו תתמודדו? ברצינות. בסוף הרשות המקומית כמו פינג פונג, ממשרד למשרד. משרד הפנים – יושב כאן אלי רגב, זו הזדמנות להגיד לו תודה שנתניה קיבלה כמעט 1,000 מזרונים למחוסרי מיגון ששמנו בבתי ספר, עזר לנו מאוד. אבל בסוף הרשות המקומית כלבנת יסוד, אם אין לה את פיקוד העורף, היא לא יכולה להסתדר לבד, והיא מסתדרת בזכות פיקוד העורף, עם העבודה של המכלולים. אבל כשאנחנו פונים למשרדי הממשלה – ונתתי את הדוגמה של החצר"מים, כי זה מציל חיים, זה לא מותרות, זה משהו שהעיר צריכה. בלי החצר"מים האלה, בלי הגנרטורים, אנשים ימותו, שתבינו. ומשרד הבריאות יודע שזו אחריות שלו, והוא אומר לרשות המקומית אתם תקנו את הגנרטור, אתם תקימו את החצר"מים, אי אפשר יותר להמשיך ככה. אומנם לא נפל טיל בנתניה, אני מצטרפת כאן לזעקה של כל הרשויות המקומיות, הגיע הזמן שמשרדי ממשלה יהיו שותפים לנושא של החוסן הביטחוני של העיר. לא להשאיר את הרשויות המקומיות לבד. ושוב, הזדמנות להגיד לפיקוד העורף – באמת מלאכים בכתום, מה היינו עושים בלעדיכם? תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה על הדברים. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> אפשר להתייחס בבקשה? כי אמרו משהו שהוא לא נכון. אני מציע לך ללמוד מה תפקידה של רשות החירום הלאומי. את מצפה לדברים שהם לא בייעוד התפקידים שלנו. << אורח >> טלי מולנר: << אורח >> סיימתי לאחרונה קורס מפקדי נפות במכללה לאיתנות בהצטיינות. אני יודעת בדיוק מה התפקיד של רח"ל. בדיוק מה התפקיד של רח"ל. אכזבה אחת גדולה מהגוף הזה. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> אני ברשות הזאת מ-2008 מעת הקמתה, ואני חושב שאת טועה בגדול. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בואו לא נקיים את הוויכוח הזה. עוד פעם אני חוזר ליד המתכללת. בהיעדרה כל רשות – אני אתן לכולם. אני אתן לכולם. אני משתדל לא ללכת הביתה בלי לתת לכולם לדבר. משרד הרווחה ולאחר מכן עיריית הוד השרון. << אורח >> קרן אופיר פולק: << אורח >> צוהריים טובים. שמי קרן אופיר, אני מנהלת את אגף החירום במשרד הרווחה. תודה רבה על הדיון החשוב. קודם כל אני רוצה לפתוח ולהגיד תודה רבה לעובדים הסוציאליים, שגם בשגרה עובדים קשה מאוד, הם בהיעדר כוח אדם, וגם מתחילת חרבות ברזל עובדים ביתר שאת, וגם עכשיו במבצע עם כלביא; גם במענים הטיפוליים, גם במלונות, גם להמשיך לתת את המענים לאוכלוסיות, וגם בתמיכה לקהילה. אנחנו כמשרד – אני קצת כופרת בהאשמות המאוד קשות – נמצאים קודם כל גם בשגרה עם המחלקות לשירותים חברתיים, גם במימון תקינה, גם בליווי לאימונים, גם בבקרות, גם בהכנות, גם בהכשרות במכללה לעיתונות. המכללה לא קיימת ללא הגוף של משרדי הממשלה שמביא את הידע ומביא את עצמו גם לתוך ההכשרות. גם האימונים שמתקיימים ברשויות המקומיות, וכל אחת מהרשויות כאן הן רשויות שעוברות אימונים תדיר עם גרף, שאכן נבנה על ידי פיקוד עורף, אבל הוא גרף משולב עם משרדי הממשלה. משרדי הממשלה נוכחים באימון, נמצאים שם, חונכים את האנשים, ומלווים אותם גם אחר כך לאורך הדרך, גם ביישום של כל הדברים והפקות הלקחים שנדרשות. הדבר הנוסף, יש את מוקד 118 שפועל היום, וגם את השירותים שאנחנו נותנים למיצוי זכויות בתוך המלונות. העובדים הסוציאליים נמצאים במלונות. לצערי הרב, הם היו הראשונים ב-7 באוקטובר, והם היו הראשונים גם עכשיו בעם כלביא להיות שם ולהיות מול האוכלוסייה ולתת את המענים יחד עם המענה של המטה ושל המחוז. לצערי, התחושה היא שהעובדים נמצאים שם קצת כמו מגן וחוצץ כדי לתת מענים לכל השאלות שעולות, ועולות הרבה מאוד שאלות, שלא אנחנו יכולים לתת את המענה, כי הנתיב שלנו זה נתיב של רווחה ומיצוי זכויות, אבל יש פה עוד המון מענים שנדרשים לתת משאר הגורמים. וכמו שאמרת, אדוני היושב ראש, אני מסכימה שחסר את הגוף המתכלל של הדברים. אני חושבת שמעבר לזה שאומרים תודה לפיקוד העורף, אני גם רוצה לדייק את הסוגיה. פיקוד העורף עושים את עבודתם. הגוף הזה נבנה, והוא נבנה היטב, על מנת לתת מענה באתרי הרס. לשם כך הוקמו הגדודים, לשם כך הוקמו הנפות. הם עשו את עבודתם מקצועית וטובה מאוד, אבל לשם כך הוא הוקם, כמו שגם משרדי הממשלה הוקמו על מנת לתמוך בדברים. הדבר שאנחנו לא נותנים עליו את המענה, לא באימונים ולא בהכשרות ולא בדברים אחרים, שגם שם פיקוד העורף יכול להיכנס, וגם אנחנו כמובן, זה הנושא של השיקום ולאחר האירוע. כי יש את השלב של ההכנות ובשגרה, ודיברו על זה לא מעט כאן בדיון, יש את השלב של המענה הראשוני, שגם עליו דיברו לא מעט בדיון, וזה המענה של פיקוד העורף יחד עם מרכז המשפחות. אני אומר פה בכוכבית, לא ניתן מספיק דגש לזה באימונים האחרונים ובשנים האחרונות לרשויות המקומיות, איך מקימים מרכז משפחות ואיך מטפלים מהשלב שאתר הרס קורס עד מרכז המשפחות, ומה קורה לאחריו. ואם המענה המדינתי כאן הוא מתקני קליטה בתוך בתי הספר – כי לשם הלכו – אנחנו יודעים גם אחרי חרבות ברזל שזה משהו שהוא לא ישים לאורך זמן. אדם לא יכול ללכת לבית ספר יותר משבוע, וביתו לא ישתקם אחרי שבוע וגם לא אחרי 30 יום, שזאת החלטת הממשלה עכשיו. אז כל הנושא של השיקום, מי מעביר את התקציבים, איך מקימים בתים ואיך פועלים בתוך הגזרות, זה משהו שאנחנו צריכים ללמוד ולעשות, אבל בכל החתכים – מפיקוד העורף, שמכשיר את הרשויות המקומיות, למשרדי הממשלה, למענה של המדינה. אני רוצה לומר משהו חשוב נוסף. מה שקיים עכשיו במענה למשל"ט מלונות, התחושה העיקרית היא שאנחנו לא למדנו מ-7 באוקטובר. יש אנשים ב-7 באוקטובר שפונו כתוצאה מהחלטת ממשלה, והיום האנשים שנמצאים במלונות הם אנשים חסרי קורת גג, וזה שונה מאשר האנשים שהם מפונים ואין להם לאן לחזור. אין להם לאן לחזור, כמו שאמרתי, גם לא אחרי 30 יום. אנחנו נמצאים חודש אחרי האירוע, אין לנו נתונים מדויקים. כמו שנאמר פה גם על ידיכם ממרכז המחקר, בין 17-11, אף אחד לא יודע בדיוק כמה, איפה נמצאים אנשים במלונות. אנחנו ב-2025, היום בלחיצת כפתור באפליקציה אפשר להגיע לכל בן אדם ולסרוק את - - - וגם מה הוא אוהב לאכול בארוחת צהריים. אבל באיזה מלון הם נמצאים? זה משהו שהוא לוט בערפל. אנחנו כמשרד הקמנו מעין משל"ט לשליטה במה שקורה במלונות אצלנו במטה, עם טפסים ייעודיים, עם ניסיון להבין מה המענים שאנחנו יכולים לתת במלונות לאוכלוסיית היעד שלנו, וגם שם אנחנו רודפים אחרי הנתונים. אז בסיכום דבריי: אחת, אני רוצה לומר שאנחנו כמשרד נמצאים שם. גם המנכ"ל וגם השר מבקרים על בסיס יומיומי במלונות ופוגשים את האנשים. אנחנו שם בשביל העובדים הסוציאליים, אנחנו נמשיך להיות ולתמוך. כן צריך את הגוף המתכלל כדי שיגיד איך ממשיכים לתמוך ואיך ממשיכים את המענה. ולהגיד גם מכאן עוד פעם תודה רבה לעובדים הסוציאליים ולרשויות המקומיות, שעושים את עבודתם, אבל עושים עבודה טובה מאוד. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך על הדברים. מר אייל כוכבא, עיריית הוד השרון. בבקשה אדוני. << אורח >> אייל כוכבא: << אורח >> שלום, תודה על ההזדמנות. אני חבר מועצה בהוד השרון תקופה לא ארוכה. תודה שהזמנתם אותנו לכאן. יש לי שני דברים לדבר עליהם – אחד כללי, שלא התחיל פה, הנושא של האצלת סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, זה משהו שקיים, ולא רק בנושא של הכנות לחירום. לצערי, אני אומר שבעניין הזה, היות והתרבות במדינה שלנו היא לא לקחת אחריות, לא לשלם מחירים, אז אין שום בעיה לגופי הממשלה, למקבלי ההחלטות, להמשיך להיות אחראיים על הדבר הזה, והכל בסדר. הדוחות שדיבר עליהם חבר הכנסת נאור שירי קיימים ונמצאים, אבל לא מיושמים. ולכן אני חושב שאנחנו מחפשים מתחת לפנס, ואולי הדרך שזה כן בסוף יקרה היא להאציל גם את סמכות הביקורת לרשות המקומית. בעירייה שלנו, כנראה כמו בכל המקומות, יש מבקר עירייה. אני הופתעתי מאוד לשמוע שהעירייה שלנו הייתה בדוח של מבקר המדינה ב-2011, שזה כמובן דבר טוב. אבל אם אנחנו רוצים שהדברים ייושמו והביקורת תיושם, גם אותה צריך להוריד כלפי מטה כנראה, וכשאני יושב עם מבקר העירייה והוא יבקר את המצב של מוכנות העירייה לעורף, אז ראש העיר יצטרך לתת תשובות לחברי המועצה ולתושבי העיר, ואולי דרך זה, מלחץ מלמטה, הדברים ישתנו. עיריית הוד שרון, לשמחתנו, לא נפגענו בהתקפה האחרונה. נפל אצלנו טיל איראני לפני הרבה חודשים בשטח פתוח ויצר נזק ל-160 בתי מגורים. העירייה בסך הכול מוכנה ועובדת בשיתוף פעולה עם כל הגופים, אבל את המוכנות הזאת היה אפשר לבחון דרך מבקר העירייה, ואני חושב שזה היה יותר צמוד ויותר מעשי. דבר אחרון שאני שותף פה לכל חברי המועצות ואנשי הרשויות המקומיות שהציגו פה, ורוצה להציג משהו מהצד השני. בהתקפה האיראנית אני גויסתי למילואים מידית, ועם כל חטיבת המילואים שלי נכנסנו למועצה האזורית תמר. וגם זה משהו שיש בשלטון המקומי – המועצה הזאת קלטה בערך 2,000 לוחמים בכמה שעות, הכניסו אותם לתוך היישובים, לתוך בתי ספר, בתי הספר של מפונים של בארי היו פנויים, אז אנחנו נכנסנו לשם. וקיבלו אותנו וטיפלו בנו, מה שנקרא צבא העם. וזה גם אחד הדברים שיש ברשויות המקומיות, זו סולידריות בין הרשויות, וזה אחד היתרונות וצריך לחזק את זה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. יש לי הודעה לנוכחים כאן – אני אתן לכולם לדבר, אבל הוועדה הזאת צריכה לפנות את האולם לטובת ועדה שמתכנסת בנושא שורדי שואה. אז אני מבקש מכל אחד שתי דקות. גברת רעות. בבקשה גברתי. << אורח >> רעות קלינברגר: << אורח >> שלום לכולם, שמי רעות קלינברגר, אני מנהלת קשרי הממשל של המרכז להעצמת האזרח. אנחנו פועלים מזה 20 שנה בנושאים האלה של האפקטיביות הממשלית, ועשר שנים אנחנו עוקבים ומנטרים את החלטות הממשלה והיישום שלהן. וכמו שכבוד היושב-ראש אמר, יש כאן הרבה מאוד דברים שאנחנו מכירים מהרבה מאוד החלטות קודמות, בין היתר, חוסר התיאום והארגון שהוא החסם השלישי שלנו ביישום החלטות בכלל. הוא מאוד מאוד קריטי ואקוטי כאן. וגם צוין כאן העניין הזה של השלטון המקומי והעברת הסמכויות, גם זה אחד החסמים הגדולים היום בתפקוד. אני רוצה לציין לגבי הדבר הזה, קודם כל, לגבי התכלול, אולי יש מקום להתחיל ולדבר על החייאת חוק העורף שדיברו עליו עוד בזמנו אחרי מלחמת לבנון השנייה, כדי לעשות סדר בתוך כל המערכים ומי אחראי על מה ולהסדיר את זה גם בחקיקה. אני אגיד שכולנו מדברים על שעתם היפה של הרשויות המקומיות. יש גם את החלטת ממשלה 675, שמדברת על ביזור סמכויות לרשויות והפחתת רגולציה שלא מקודמת, ואולי נכון לעשות את זה בכל מיני היבטים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את יודעת כמה החלטות ממשלה לא מקודמות? בערך 18,000. << אורח >> רעות קלינברגר: << אורח >> אני אגיד שזה זועק לשמיים, לאור זה – אני בטח לא מחדשת פה – שמדינת ישראל מבחינת מדד הריכוזיות נמצאת במקום האחרון במדינות ה-OECD. כלומר, הפער בין הפוטנציאל של הרשויות ומה שקורה בפועל הוא באמת זועק לשמיים. אני אגיד שאנחנו צירפנו גם לחומרי הרקע של הוועדה את הדוח שלנו, אז אני לא ארד יותר מדי לפרטים. אני כן רוצה לדייק פה קודם כל לגבי נתונים. ציינתם את דוחות מבקר המדינה האחרונים. בעיניי זה מדהים שלא קיימים נתונים מדויקים לגבי מה קיים בשטח, אילו מקלטים, אילו מיגונים, מה הצרכים שיש בשטח. אני כן חושבת שזה גם על הרשויות המקומיות לעשות סדר בדבר הזה, לצאת למיפוי עומק של הצרכים של כל אחת מהרשויות ולהעלות את זה למעלה. << אורח >> אלינור שטיינברג פנחס: << אורח >> זה קיים. << אורח >> רעות קלינברגר: << אורח >> אני מכירה שהדבר הזה לא קיים בכל הרשויות. << אורח >> אלינור שטיינברג פנחס: << אורח >> זה קיים בכל הרשויות. << אורח >> רעות קלינברגר: << אורח >> אז זה מה שאנחנו ידענו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> סמני לך וי. אני סומך עליה. << אורח >> רעות קלינברגר: << אורח >> אם זה קיים, מצוין. אני מסתמכת פה גם על נתונים שקיימים – התפקיד של הרשויות גם בהסדרת המרחבים הקיימים, גם מרחבים ציבוריים שכן קיימים, 50% מהם לא שמישים. 20% מהם לא רק לא שמישים, אלא ממש מסוכנים לשהייה. ואני חושבת שזה גם התפקיד של הרשות לעקוב אחרי הדברים האלה גם כשאנחנו לא ב-12 ימים של התקפות, אלא זה בדיוק היום שאחרי, אם זה כבר לא נעשה, לאסוף נתונים על הדבר הזה ולהשתמש בכל רשויות האכיפה ואמצעי האכיפה, גם עם המשטרה וגם עם משרד השיכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קודם שהרשות המקומית לא תיתן את אותו מקלט, אחר כך נדבר על משטרה. שהרשות המקומית תלך לבית המשפט, תוציא את מי שפלש. לא צריך לבוא לפיקוד העורף, זה לא תפקידו. << דובר_המשך >> רעות קלינברגר: << דובר_המשך >> לא, אני לא מדברת רק פיקוד העורף, אני מדברת על מה רשות מקומית צריכה לעשות ונכון שהיא תעשה ביום שאחרי ולא לפני כן. אני רוצה לדבר על הסיפור הזה של תמריצים. אנחנו כל פעם מדברים על רשויות – יש כאן פערים מאוד מאוד גדולים בין רשויות ובין היכולות של רשויות, יש רשויות חזקות, יש רשויות שפחות חזקות, ועדיין צריך הרבה מאוד תמריצים כדי שרשות תעשה גם את הליך המיפוי וגם את תהליך הפינוי שאנחנו מדברים עליו. אני מקווה שהדברים האלה לא יהיו אות מתה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. קרן לביא בבקשה. עמותת נגישות ישראל, בבקשה. << אורח >> קרן לביא מזרחי: << אורח >> שלום לכולם. ברשותכם, אני מקריאה חלק קטן מטקסט. עמותת נגישות ישראל הפעילה במלחמת עם כלביא מיזם האפוד הסגול לסיוע ופינוי אנשים עם מוגבלות וקשישים על ידי מתנדבי האפוד הסגול ברכב עם מעלון לכיסאות גלגלים. בסקר משותף שנעשה על ידי העמותה עם ג'וינט ישראל מעבר למוגבלות, נמצא ש-42% אחוזים מהאנשים עם מוגבלות חיים ללא מיגון או ללא יכולת להגיע למיגון בגלל מוגבלותם. העמותה קוראת למדינה לקדם תוכנית לאומית למיגון אנשים עם מוגבלות וקשישים תחילה. בנוסף, יש לדרוש שכל סוג של מיגון שעושים מהיום והלאה תמיד יהיה נגיש לכולם. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. הלוואי, לו יהי. עורכת הדין תמר באום, בבקשה גברתי. << אורח >> תמר באום: << אורח >> שמי תמר באום, אני מנהלת המחלקה המוניציפלית בפניות הציבור בתנועה לאיכות השלטון. אני אדבר ממש בקצרה, זה גם מופיע במכתב שפנינו לוועדה. הנושא שאנחנו נדבר עליו היה גם במכתב, הוא גם נאמר פה כמה פעמים. אנחנו רצינו להעלות לדיון את נושא חסימת המקלטים על ידי אזרחים מפני כניסה של אזרחים אחרים. זה הוזכר פה גם לפני רגע. ואנחנו רוצים דווקא לקשור את זה לנושא של הדיון, שהוא דוח מבקר המדינה. אני זוכרת שבתחילת הדיון נציג מבקר המדינה אמר שהם עורכים עכשיו דוח חדש על כל המצב, אז אנחנו היינו רוצים לבקש מיו"ר הוועדה ומחברי הוועדה שיבקשו ממבקר המדינה שיכלילו גם את נושא חסימת המקלטים על ידי אזרחים. היושב-ראש אמר שזה באחריות - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עורכת הדין, זו עבירה. << דובר_המשך >> תמר באום: << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שבאתי להגיד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז מה הוא יעשה בזה? מי שנחסם צריך לגשת למשטרה עם פרטים. << דובר_המשך >> תמר באום: << דובר_המשך >> לא יכול להיות שבזמן אמת - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה הוא יעשה עם זה? רק תסבירי לי. << אורח >> תמר באום: << אורח >> מה הוא יעשה עם זה? הוא צריך לבדוק ברשויות המקומיות באיזה רשויות - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה הוא יעשה עם זה שאני חוסם מחר לך את הכניסה כי את לא מוצאת חן בעיניי? << אורח >> תמר באום: << אורח >> אתה שואל מי יעשה את זה, המבקר או הרשות המקומית? א', בזמן אמת יש לנו דיווחים - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אומר עוד פעם, בסוף זו עבירה פלילית שהיא עניינה של משטרת ישראל. << דובר_המשך >> תמר באום: << דובר_המשך >> לא, אבל זה גם עניין של הרשות המקומית, כמו שאמרת לפני רגע, שלפעמים אם זה חסום על ידי עמותה או בית כנסת, צריך לבוא לפתוח - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הרשות המקומית יכולה רק להתרכז בהסבר, בחינוך. << דובר_המשך >> תמר באום: << דובר_המשך >> לא, הרשות המקומית יכולה לבוא ולפתוח. מה שאנחנו מבקשים, שמבקר המדינה גם יתייחס לשאלת המענה והאיכות, ואם ככל שיש נהלים כאלה ואחרים, בין אם זה ברשויות המקומיות, ובין אם זה צריך להיות נוהל של משרד הפנים שמנחה את העניין בשיתוף עם משטרת ישראל, לא יכול להיות – בטח במתקפה האחרונה, שאני לא חושבת שאף אחד מאתנו היה בכזאת חרדה לחיים ולרכוש שלו – שדברים כאלה ייקרו. אני רק אזכיר, זה הוזכר פה, אבל בחצי דקה כי אני בטוחה שאתה מסכים אתנו על הדבר הזה, הרי נחסמה הכניסה של אנשים בזמן אזעקה גם באופן שרירותי, אבל בטח ובטח על רקע לאום, על רקע מגדר, על רקע מוצא, ועל רקע אלף ואחד מאפיינים סביבתיים אחרים. לא יכול להיות שאין שום מענה ושום ביקורת מצד מבקר המדינה על התכלול של הדבר הזה וההסדרה שלו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אתך בכול. אני רק לא מבין מה הוא אמור לעשות, אני אומר לך. מכיוון שהייתי בכובע קודם, ואני משלם לכם גם מיסים לפחות פעם בשנה, אני לא מבין מה אתם רוצים ממנו. קל היה לי להגיד לו תשמע מה היא אמרה, תעשה. << דובר_המשך >> תמר באום: << דובר_המשך >> אתה לא משלם לנו מיסים, אנחנו חלק מרשויות השלטון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני חושב, כמי שהיה הרבה שנים בגוף אכיפתי, מישהו צריך לבוא ולהגיש תלונה נגד מיקי לוי על זה שהוא חסם את הדרך לכניסתך. << דובר_המשך >> תמר באום: << דובר_המשך >> אבל זה דבר שצריך להיות לו מענה בזמן אמת. << אורח >> אלינור שטיינברג פנחס: << אורח >> יש לזה מענה. הרשות המקומית יכולה לשלול רישיון לשימוש תכליתי. << אורח >> תמר באום: << אורח >> אני מדברת בזמן אמת. חלק מהדיווחים והעדויות של אנשים שזה קרה להם – למשל זה ברשתות החברתיות וזה בעיתונות, וחבר הכנסת נאור שירי שלח מכתב על זה ספציפית לגבי בני ברק. היו מקרים שהרשות המקומית לא באה לטפל בזמן, או שהמשטרה לא באה לטפל בזמן, והיו מקרים בסוף כן באו או שבאו בדיעבד, והיו מקרים דווקא בבני ברק, ושזה גם פורסם, שראש העירייה אחרי כל מיני מקרים שהיו - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, תודה רבה. << דובר_המשך >> תמר באום: << דובר_המשך >> צריך שזה יהיה משהו שתהיה לו בקרה איך זה מתנהל בזמן אמת והסדרה של הדבר הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. אני חייב לסיים, ואני לא רוצה לתת למישהו לצאת בלי לדבר. גברת בקי כהן. בבקשה גברתי, קצר וקולע. << אורח >> בקי קשת: << אורח >> מאוד קצר. אני רוצה להעלות רק את הנקודה שטרם התייחסו אליה והיא במסגרת הפערים בין רשויות ויכולות שכולם מדברים עליהם, ומקרי הרווחה הקיצוניים והחדשים שמגיעים. כמובן יש את האנשים שהם נתמכי רווחה כל הזמן ובמצוקה כל הזמן, ובמסגרת רשת הפעילים לחיים בכבוד, שפועלת מטעם מרכזים לצדק חברתי, שגם מקדמים עם חברי הכנסת את היום, הם העלו נקודה ספציפית כזאת. יש משפחות שהיה להן מחסור באוכל בזמן המלחמה בגלל שהילדים לא בבית ספר ואין ארוחות, בגלל שיש אנשים שהם עובדים יומיים ולא הייתה להם עבודה, אנשים שעובדים בניקיון בית או כל מיני דברים שהם לא פורמליים, והם רגילים לקבל מזומן במקום, ואין. זאת אומרת שהייתה אוכלוסייה שהגיעה למצב של מחסור במזון, ואני רוצה לומר שבמסגרת התקציבים שדרושים לרווחה בשעת חירום, צריך להיות מענה של משרד הרווחה או של תקציב המדינה דרך משרד הרווחה לרשויות, סכום שיתוקצב עבור הנושא הזה, כי זו סוגיה שלא קיימת פעם ופעמיים, קיבלנו הרבה מאוד פניות של נשים ואימהות שאין להן אוכל לילדים באותו יום בצהריים, במיוחד אם שולחים אותה לאיזה מקלט מרוחק שתהיה שם כי אין לה ממ"ד בבית. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הערה נכונה. תודה רבה לך. חן ברדה, בבקשה גברתי. << דובר >> חן ברדה: << דובר >> שלום. תודה רבה על הדיון הזה, בכלל על היום החשוב הזה. אני חן מארגון חיים וסביבה, זה ארגון הגג של כל ארגוני הסביבה בישראל. אני מנהלת את התחום עם הרשויות המקומיות, אז אני מייצגת פה את ארגוני הסביבה, אבל גם מלווה מחזיקי תיק איכות סביבה ברשויות המקומיות, עם כל האתגרים. איכות סביבה ברשות המקומית זה אומר כמעט כל נושא שאנחנו יכולים לחשוב עליו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תחברי אותנו לדיון. << דובר >> חן ברדה: << דובר >> אז אני מחברת אתכם, כי אני רוצה לדבר היום על זה שבמערכה האחרונה נורו טילים לעבר מתחם בז"ן בלב חיפה. היא שמה זרקור על האמת הפשוטה שאנחנו אומרים אותה כבר הרבה שנים, ארגוני הסביבה – הסכנות הסביבתיות הן גם סכנות ביטחוניות. מפעלים מזהמים הם לא רק מפגע שגרתי, הם סכנה אסטרטגית, וראינו את זה במלחמה האחרונה. הראשונים להתמודד עם המשבר הן הרשויות המקומיות, גם בחיפה. הייתה פה מקודם חברת מועצה שגם טיפלה באירוע כחלק רחב יותר. דוח מבקר המדינה הצביע כבר על כשלים חמורים מאוד בנושא – אין לנו תרחישים סביבתיים כמעט, אין תרגול אפקטיבי ברשויות, אין תקשורת בין המדינה לרשות באותו הרגע ובזמן אמת. אנחנו מציעים, קודם כל להבין שוועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות הם חלק אינטגרלי מהערכות לחירום ולא רק בימי שגרה, הכשרות שוטפות לחברי מועצה בנושא סיכונים סביבתיים וניהול משברים, קידום חקיקה שתיתן להם סמכות בפועל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו לא בכיוון איתך, אבל מתוך נימוס. אני אזמין אותך לדיונים שאני מקיים בנושא איכות הסביבה, הם כאלה ענקיים, עם כאלה בעיות. << דובר_המשך >> חן ברדה: << דובר_המשך >> ברור לי. ויש עוד הרבה בעיות, ואין לנו זמן לזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב, משפט לסיום. << דובר >> חן ברדה: << דובר >> אני מדברת היום על נושא ספציפי, שהוא המפעלים המזהמים שיושבים בלב ריכוזי האוכלוסייה. עכשיו ראינו כמה הנושא האסטרטגי הוא בעייתי. ואני רוצה לומר עוד משפט אחרון, שרשויות מקומיות הן לא רק קו ההגנה הראשון, הן שותף אסטרטגי לבניית עמידות סביבתית וחברתית, ואנחנו רואים את זה ביומיום. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. השרה לאיכות הסביבה אמורה – בבקשה. שתי דקות בבקשה, כי נכנסה חברת הכנסת מירב כהן, שאמורה לקיים את הדיון הבא. << דובר >> יוסי שמעונוביץ: << דובר >> שלום לכולם, שמי יוסי שמעונוביץ, אני אחרי 43 שנות עבודה בבנק דיסקונט. פה שמעתי היום את כל הנזקים שיש לנו מבחינת רכוש וכסף. בפברואר הקמתי עמותה להנגשת מידע לנפגעי נפש, הן החולים והן משפחתם, ללא עלות. אני מתכונן ומתנדב להפיץ את זה בבתי חולים, מרכזים רפואיים, משרד הביטחון. העלון הזה הוא 16 דפים. אני רוצה להשאיר לכם את הטלפון שלי כדי שבאמצעותו אני אוכל להתחיל להפיץ, ברשותכם, עמותת החלמה – 054-4749809. שתיים, אני רוצה להפנות את הוועדה הנכבדה למשהו קריטי מאוד מבחינתי. אנחנו מדברים פה על תוצאות המלחמה ואיך להתכונן למלחמה הבאה או לנזקים הבאים. במלחמה הזאת אני אומר שקרה לנו נס גדול, והיינו צריכים להיות ערוכים לזה, ולא מדברים על זה. אם חס וחלילה - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תחזור לי על הנס של חבר הכנסת דרעי בבקשה. << דובר >> יוסי שמעונוביץ: << דובר >> לא שמעתי אותו. הנס הגדול הוא שמה שנפל בבת ים היה רק 500 טון, אבל אם חס וחלילה – הרי אנחנו אומרים שצריכים לחשוב איך מתכוננים למלחמה הבאה, אז איך להתכונן זה גם איך להתגונן. אבל מה שאני אומר עכשיו, היינו צריכים להיות מוכנים לזה, מה היה קורה אם היה נופל טיל כימי? מי היה ערוך לזה? הרי במקום טיל 500 קילו היה נופל כימי, אין מסיכות, אין התגוננות, היינו אבודים. מי מתייחס לזה? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. פיקוד העורף חילק כשהיה איום אמיתי בנושא כימי את כל ערכות המיגון. כנראה שהערכת המצב הייתה הפעם שלא יקרה. אני לא יודע מה יהיה בפעם הבאה. << אורח >> אבי מישרים: << אורח >> הכימי לא חלק מאיום הייחוס של העורף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. אתם מפחידים אותנו מספיק עם איומי הייחוס. עורכת הדין שפירא, בבקשה גברתי. קצר וקולע, שתי דקות. << דובר >> איריס שפירא: << דובר >> עורכת דין איריס שפירא, אני מאימהות בחזית. אני מראשון לציון, אין פה נציגות של הרשות, אני לא ברשות המקומית. ראשון לציון גם נפגעה מספר פעמים, יש לנו שני הרוגים, 20 פצועים, ובניינים שעתידים להיהרס. אני לוקחת אתכם למה שאמר נציג רח"ל. אז יש תרחיש ייחוס, ואז רשמו חוות דעת, ואיך הוא יורד לאקשן אייטמס למשרדים. אז יוצאים פעם בכמה זמן בכותרות של החלטת ממשלה, החלטנו לעשות משהו. לא עושים עם זה שום דבר. ב-2020 הייתה החלטה מתוקצבת עם חמישה מיליארד למיגון העורף לעשור, חצי מיליארד בכל שנה, לפני שהייתה מלחמה בשטח. פשוט גנזו את התוכנית הזאת. בזמן מלחמת עם כלביא מול איראן הם העבירו בשיחה טלפונית 100 מיליון ככיבוי שריפות, כי פתאום גילו בהפתעה שחסר מיגון. יש תוכנית, 20 שנה הוא מדבר על הפצצה באיראן, ואף אחד לא יודע מה קורה כשמפציצים את איראן? אז מה יקרה כשהיא תפציץ אותנו? אין היערכות של העורף, חוץ מפיקוד העורף. אין הנחלה לרשויות מה הן צריכות לעשות עם תקציב. הממשלה הזאת יודעת לא לבזר סמכויות, לא להוריד סמכויות לרשויות, אבל כשזה מקרה חירום, הרשות המקומית צריכה להסתדר לבד. זה דבר אחד. לא ברור לי למה לא מיגנו מזמן. בכל ישיבת תקציב אני אומרת, ולמה לא אין חדר מיון קדמי ממוגן, ולמה אין בית חולים ממוגן? וראינו מה קרה בסורוקה. זה שנים, זה לא בא בהפתעה, זה לא בא במלחמה הזאת. אני גם לא הבנתי למה חוות הדעת פורסמה רק באפריל, אבל נניח שגם מאפריל הזה, ששמתם את חוות הדעת על השולחן, מה עשו כל המשרדים מאז? זה לא רק להביא אותם היום, שהם ידווחו לנו מה הם עשו, איפה ההיערכות הממשלה הזאת שנתיים וחצי בשלטון, ומדברים על איראן 20-15 שנה. הכול בא בהפתעה פה, הכול שיטת מצליח, יהיה בסדר, הכספים עוברים למקורות אחרים. היו נחסכים המון הרוגים, המון פצועים, המון הרס. גם הביטול של תמ"א 38 – נכון, הטיעון היה שמי שמשפץ את המבנים, התמריצים הם למרכז. הפריפריות לא נהנות מזה. יכלו להשאיר לכוחות השוק, לתמרץ ולבנות ולמגן את המרכז, והמדינה, הממשלה, כן, תדאג לאזרחיה בפריפריה. ככה משתלבים עם כוחות השוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> משפט לסיום בבקשה. << דובר >> איריס שפירא: << דובר >> מה שקורה היום, מפריטים, וכמו שאמרת, אין גורם מתכלל. קמים בבוקר – אוי, יש לנו אסון, בואו נחשוב מה עושים עכשיו. ככה זה היה עם התחבורה, פתאום מגלים שאולי מהיום למחר נמצא את הפתרונות ובכל דבר אחר. עוד שתי נקודות קצרות לגבי מקלטים, מיגון, שמונעים להכניס אנשים למרחב מוגן. זה קרה פה עם משרד האוצר שני מטר מפה. אני פעלתי כעורכת דין איריס שפירא וחביליו, כדי להכניס אנשים שישבו פה בחוץ למשרד האוצר. אז הם לא יכולים לדבר – זה נורא חשוב, כולם יודעים שצריכים להכניס באזעקה, הממשלה לא ידעה את זה. דבר שני, פינוי של מקלטים דו תכליתיים. זה לא משהו שצריכים בזמן האזעקה, שאני אתחיל להעיף מכתבים לכל עבר, למשרד הפנים, לרשות המקומית – זה לא רק בראשון, זה בעוד מקומות. יש מקלטים שמשמשים גם לגורמים אחרים, הרבה מהם הם בתי כנסת. גם בשוטף בשגרה, פעם בשנה-חצי שנה, תוציאו להם תזכורת: אתם זוכרים, יש לכם מקלט דו תכליתי? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ממש לא תפקידי, אני נורא מצטער. << דובר_המשך >> איריס שפירא: << דובר_המשך >> לא תפקידך, אבל מישהו צריך לתכלל - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש לי כך הרבה – את ברשות המקומית בראשון לציון יש משרדים שיש בהם מקלטים. << דובר_המשך >> איריס שפירא: << דובר_המשך >> אני פונה אליהם. אני פונה אליהם עכשיו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על כל רשות מקומית אחראי ראש הרשות, הוא לא יכול להתנער מכך. << דובר_המשך >> איריס שפירא: << דובר_המשך >> לא ביקשתי להתנער, אני מולו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> את לא יכולה להיות מול כל - - - בכל הארץ. << דובר_המשך >> איריס שפירא: << דובר_המשך >> אני רק אומרת שהממשלה הזאת לא יכולה – הממשלה מפריטה את כל האירוע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עזבי ממשלה, באמת. עזבו את הפוליטיקה. << דובר_המשך >> איריס שפירא: << דובר_המשך >> זה לא קשור לפוליטיקה, זו התארגנות בימי שלום לתקופת החירום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קיימתי עד עכשיו דיון מקצועי. משפט לסיום בבקשה. << דובר_המשך >> איריס שפירא: << דובר_המשך >> זו ההתארגנות. צריכים לעבוד בזה ולקום ולתכנן, לא כשאנחנו בזמן מלחמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מסכים. תודה רבה לכם. תודה רבה לכל מי שבא. אני מתנצל על המהירות שבסיום הדיון הזה מכיוון שחברת הכנסת כהן כאן, ויש לה דיון לא פחות חשוב מהדיון הזה שקיימנו, עם שורדי שואה. תודה רבה שבאתם, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:11. << סיום >>