פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 15 הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל 01/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 99 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום שלישי, ה' בתמוז התשפ"ה (01 ביולי 2025), שעה 15:15 סדר היום: << נושא >> דיון בדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2024 של הקרן לאזרחי ישראל – בהתאם לסעיף 37 לחוק הקרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר משה סולומון חבר הכנסת: יוראי להב הרצנו מוזמנים: אביטל סגל – אגף חשבות, בנק ישראל מימי שפרמן – אגף חשבות, בנק ישראל נועה לוין – אגף חשבות, בנק ישראל עמי צדיק – מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתנאל קופראק – כלכלן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ירום אריאב – יושב-ראש ועדת ההשקעות, הקרן לאזרחי ישראל לנה קרופאלניק – מנהלת מחלקת הניהול, הקרן לאזרחי ישראל אורי מרילוס – המחלקה לניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל עופר בן עזרא – רואה חשבון, שותף, חברת EY ייעוץ משפטי: עופרי נודל מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון בדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2024 של הקרן לאזרחי ישראל – בהתאם לסעיף 37 לחוק הקרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014 << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלום לכולם, אני פותח שוב את דיוני הוועדה. אנחנו עוסקים כרגע בדיון בדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2024 של הקרן לאזרחי ישראל – בהתאם לסעיף 37 לחוק הקרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014. אני מזמין את מר ירום אריאב, יושב-ראש הוועדה, להציג את הנתונים. << אורח >> ירום אריאב: << אורח >> צוהריים טובים, לי קוראים ירום אריאב, אני יושב-ראש ועדת ההשקעות של הקרן. אני אגיד כמה מילים למסגר את האירוע, ואחר כך אני אעביר את המיקרופון ללנה שהיא נמצאת לצידי, שהיא מנהלת מחלקת הניהול של הקרן. בסך הכול אנחנו מופקדים בוועדת השקעות בשביל להשיג תשואה מקסימלית לקרן לאזרחי ישראל לטובת אזרחי ישראל וגם לדורות הבאים. אם אתם זוכרים נכון, אחת הסיבות המרכזיות להקמת הקרן זה שמהעושר שנמצא בקרן יעבור לדורות הבאים. אופק ההשקעה שלנו הוא ל-40 עד 50 שנה. התפקיד שלנו זה להחליט על ההקצאה של הנכסים בין סוגים שונים של נכסים, אם זה מניות, אם זה אגרות חוב במדינות שונות, וזה מה שאנחנו עושים. המטרה היא להביא למקסימום את התשואה של הקרן לטווח הארוך. אנחנו מציגים פה כרגע את הדוחות הכספיים שזה נכון לסוף 2024. אם נגיד מילה על 2025, אז הקרן בוועדת ההשקעות ממשיכה לתפקד בחירום וכבמלחמה. ההשפעה היחידה הקטנה שהייתה לנו זה שמכיוון שאסדות הגז הושבתו מפעולה בזמן המלחמה, אז מטבע הדברים גם ההכנסות של הקרן יורדות בגין הדבר הזה, כי כזכור אנחנו מקבלים את המיסוי המיוחד שהוא נקבע בזמנו על ההכנסות מהגז ומאוצרות טבע אחרים. לגבי 2024 זו שנה שהקרן השיגה ביצועים מאוד יפים של 11.5% בתשואה, אבל אני חוזר ואומר כמו שאמרתי פה גם בשנה שעברה, אסור להסתנוור מהנתון הזה. ברור לגמרי שיהיו לנו גם שנים פחות טובות. אנחנו בסך הכול עוקבים אחרי השוק. החוכמה בדברים האלה זה לחשוב כל הזמן על הטווח הארוך. כאמור, זה בשביל הדורות הבאים. אנחנו הכנו מצגת מפורטת שתציג את הנתונים של הדוחות הכספיים של 2024, ואני מעביר את המיקרופון ללנה. בבקשה. << אורח >> לנה קרופאלניק: << אורח >> נעים מאוד. קודם כל אשמח להעביר לך דוח מודפס. תמונות יפות. אנחנו נציג שתי מצגות, הראשונה זה הדוחות הכספיים החשבונאיים שיציגו מימי ואביטל ונועה מחשבות של בנק ישראל, שאחראיות על הכנת הדוחות הכספיים, ואת החלק השני שהוא החלק העסקי שקצת יפרט על התיק ואיך השגנו את התשואה ומה האסטרטגיה שלנו, יציג אורי מרילוס שהוא מהמחלקה שלנו. אני אעביר את השרביט לאביטל. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> (הצגת מצגת) תודה רבה. צוהריים טובים, אני אביטל סגל, אני עובדת באגף החשבות בבנק ישראל. ערכנו את הדוחות הכספיים של שנת 2024 של הקרן לאזרחי ישראל. נתחיל מהאירועים המשמעותיים שהיו בשנת 2024. התקבלו סכומים מהממשלה אל קרן העושר, אל הקרן לאזרחי ישראל בסכום של 417 מיליון דולר, ומנגד נוצרה הפרשה בדוחות הכספיים של 52 מיליון דולר שהקרן העבירה במהלך הרבעון הראשון של 2025 חזרה לממשלה, לפי החוק. זה משהו שקרה אחרי סוף שנת 2024 אבל בא לידי ביטוי בדוח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה ה-3% רווחים? << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> 3.5% מסך המאזן של הדוח הכספי האחרון החתום, זאת אומרת שזה התבסס על הדוח הכספי של שנת 2023. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הסכום שדווח לנו היה 189 מיליון שקלים, אם אני לא טועה. זה 52 מיליון דולר? << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> סך המאזן ל-31 בדצמבר 2024 עמד על כ-2 מיליארד דולר. זה גידול של 41% משנה קודמת. אפשר לראות שעיקר המאזן נובע מניירות ערך. יש גם מזומנים ושווי מזומנים. זה עיקר הנכסים. כאן מוצג הדוח על המצב הכספי שהוא מופיע בדוח שקיבלת ליד, הדוח המודפס. אפשר לראות שבצד ההתחייבויות יש הפרשה בגין הקצאה לאוצר המדינה של 52 מיליון דולר. זה למעשה יצא מההון, נרשם בהתחייבויות. ב-31 בדצמבר כבר צפינו שזה הולך להיות משולם ברבעון הראשון, ואכן ב-27 במרץ של 2025 זה שולם ויצא מהמאזן. סך הרווח לשנת 2024 עמד על 184.4 מיליון דולר. עיקר הרווחים הם רווחים משערוך השקעה לשווי הוגן, זאת אומרת זה בעיקר עלייה של מחירים של השווקים. יש גם הכנסות ריבית, קצת הפרשי שער שגרמו לאיזו שהוא הפסד קטן אבל בסך הכול רווח של 184.4 מיליון דולר לשנה. הדוח על הביצוע הכספי כפי שהוא מופיע אצלך בדוח המודפס, מתוך 184 מיליון דולר שזה השורה התחתונה, אפשר לראות ש-185.6 זה רווח משערוך השקעה. כמו שאמרנו, זה עיקר הרווחים. ניכנס קצת יותר בפירוט לכל אחד מהדוחות האלה. יש את הדוח על המצב הכספי. זה הרכב הנכסים ליום 31 בדצמבר. 64% מהתיק אלו קרנות על מדדי מניות שהרכיבו אותו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אורי יסביר מה הרכב התיק? << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> כן. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> יש 25% שהם מושקעים בחוב תאגידי עם חלוקה לדירוג השקעה ומתחת לדירוג השקעה, שזה מתייחס לרמת הסיכון של מוצרי החוב, ויש גם חוב ממשלתי בסכום של 7% מהתיק. מבחינת הרכב הנכסים המטבעי, ואני אדגיש שזה הנכסים הנקובים, 95.85% נקובים בדולר והיתר נקוב ביורו. מבחינת החשיפה לכל אחד המטבעות האלה, אורי תיכף יציג יותר בפירוט. בהתייחס לדוח על המצב הכספי אני שמה דגש עכשיו על הצד של ההון. הצד של ההון מושפע מהתקבולים וההקצאות מול הממשלה. בשנת 2024 יש 417 מיליון דולר שהגיעו מהממשלה לקופת קרן העושר, ומנגד 52 מיליון כמו שהזכרתי, שעוברים חזרה לממשלה. אפשר לראות את זה ביחס לשנת 2023 ששם היה 723 מיליון דולר שהגיעו אל הקרן. תנועה בהון הקרן – מה שמשפיע על ההון של הקרן הוא התקבולים מהממשלה, ההקצאות אל הממשלה והרווחים, ובאמת יש כאן עלייה מ-1.4 מיליארד דולר ל-2.27 מיליון דולר בסוף השנה. עד כאן הדוח על המצב הכספי. אני עוברת לדוח על הביצוע הכספי. סך הרווח, אפשר לראות למטה, 184 מיליון, ורואים כאן את הרווח מכל אחד מהנכסים, ממה הוא נבע. רווחים מקרנות על מדדי מניות הם היוו 90% מהרווח, ואפשר לראות שמדדי המניות הרכיבו 64% מהתיק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה החוב הממשלתי? << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> חוב ממשלתי הם אג"ח ממשלתי שמושקעים ישירות באגרות חוב, זאת אומרת לא מדדים על אגרות חוב אלא ממש אגרות חוב. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> של מדינות זרות. לצורך העניין, ארצות הברית. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> כן. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> שהפסידו. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> אביטל, בשקף הקודם לא היה השקעה 079, היתרה נכון לסוף 2024 - - - << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> יתרת ההון עמד על 2.27. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> הראיתם לפני זה 2.079. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> זה סך הנכסים. סך הנכסים הוא 2.079. ההבדל הוא ההתחייבויות של 50 מיליון. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> מה שייצא יצטרף לזה וכל פעם תיראו את ההפרשה המצטברת? << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> ברבעון הבא רואים שהמאזן ירד ב-52 מיליון דולר, יוצא מתוך הדוח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צפיתם שזה כבר ירד, שזה לא שולם - - - << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> אם הסכום נקבע ועוד לא שולם, אז הוא מופיע בסעיף הזה. אם הוא שולם, הוא כבר שולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז הוא כבר יורד מההון. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> נכון, הוא כבר יצא מההון. עדיין נמצא בדוח כי הוא עוד לא שולם. בסוף הרבעון הראשון של 2025 רואים שהוא יצא לחלוטין מהמאזן וההון יורד ב-50 מיליון דולר. << אורח >> ירום אריאב: << אורח >> אני רק אדגיש לזכור דבר מאוד חשוב. אנחנו משקיעים רק בחו"ל. המנדט שלנו הוא להשקיע רק בחו"ל, לכן אחת ההחלטות הראשונות היא שאנחנו גם מודדים את עצמנו בדולרים. הסיבה לכך היא מניעה של המחלה ההולנדית מה שנקרא פעם, לכן הקרן, המנדט שהיא קיבלה על פי חוק זה להשקיע רק בחו"ל. << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> מזומנים זה בדולרים? << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> חלקם בדולר וחלקם ביורו. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> הרוב בדולר. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> היה כאן מצגת בשקופית. אפשר לראות בדיוק את הרכב הנכסים. 95% הם בדולר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה כרגע יש בקרן? << אורח >> ירום אריאב: << אורח >> נכון לסוף השנה הקודמת זה כ-2 מיליארד דולר. נכון להיום זה מתקרב ל-2.5 מיליארד דולר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה זה היה שאמרו לנו 7.5% מיליארד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בשקלים אמרו כנראה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בשקלים, נכון. << אורח >> ירום אריאב: << אורח >> אנחנו חושבים רק דולרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> רווח מחוב תאגידי, גם כן יש רווח של 12%. זה משלים לסך הרווח. עד כאן סיכום הדוח הסופי. אורי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה העסקי? << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> כן. שלום, אני אורי מרילוס ממחלקת הניהול. תודה על הזכות להציג לכם את הדוח הכספי. אני אציג את הדוח השנתי. אני אציג פה בקצרה. יש כמובן את המסמך המלא שקיבלתם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה התפקיד? << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> אני כלכלן שעובד בקרן אצל לנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יודע הכול, רק לפרוטוקול. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> נתחיל בעיקר. בשנת 2024 הקרן רשמה תשואה של 11.5%. זו כמובן תשואה במונחים דולריים, במקרה הזה נומינלי. מאז הקמתה התשואה אפילו יותר גבוהה, 11.7% כמובן לשנה בממוצע. כשאנחנו מסתכלים על תשואה ריאלית, היא עומדת על 8.4%. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה כתוב בעיגולים? << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> התשואה הדולרית המצטברת מהקמת הקרן, כלומר בכסף, כמה גידול באחוזים לא בממוצע לשנה, סך הכול 33%. תחלק את זה על שנתיים וכמה שהיא קיימת זה 11.7% תשואה דולרית לשנת 2024, 11.5% מה שגם כתבתי בבולט בצד, והתשואה הדולרית הריאלית, כלומר בניכוי האינפלציה בארצות הברית היא 8.4%. הקרן עמדה נכון לסוף שנה כמו שאמר ירום, על קצת יותר מ-2 מיליארד, 2.079 מיליון והיום היא בסביבות 2.5 כי במהלך השנה קיבלנו תקבולים בסך 417 מיליון דולר שזה בעצם המס העודף שהועבר לקרן. בשקף הזה אנחנו רואים את ההתפתחות של הנכסים במהלך השנה, ובעצם יש לנו את סך הנכסים כל חודש. רואים שהתחלנו ב-1.5 מיליארד, גמרנו בקצת יותר מ-2 מיליארד. הקפיצה שרואים פה בין מאי ליוני זה התקבול של 400 מיליון עליו דיברנו, ובין החודשים רואים, נקרא לזה עליות וירידות אבל בעיקר עליות. אלו הרווחים שלנו מההשקעות. בסופו של יום מה שחשוב זה שהנכסים גדלו בערך ב-40%, כאמור מ-1.5 ל-2.1 מיליארד. כשאנחנו מסתכלים על מה גרם לגידול בנכסים, אז אפשר לראות כאן. רואים מאיפה התחלנו ב-1.4 ואת ההפקדות שקיבלנו שהם 417 מיליארד ואת הרווחים. בקיצור, הגידול מנכסי הקרן נובע גם מרווחי ההשקעה וגם מהפקדות חדשות. עכשיו לשאלה שלך על תיק ההשקעות. קודם כל בשנת 2023 הקרן פעלה לפי מדיניות ההשקעה הראשונית שלה. איך שהיא הוקמה הוחלט להשקיע ב-60% מניות, 40% אגרות חוב ותעודות סל פסיביות. בינואר 2024 המועצה אישרה מדד ייחוס, אפשר לראות אותו פה בצד ימין, 70% מניות ו-30% אגרות חוב קונצרניות בדירוג השקעה. מדד הייחוס הזה הוא בעצם מגדלור. אנחנו לא צמודים אליו כל הזמן. הוא מהווה לנו את הכיוון. אנחנו בכיוון הזה ואנחנו מודדים ביחס לזה, בין היתר כי אנחנו לא שמים את כל הביצים בסל אחד אלא מפזרים את הנכסים. אפשר לראות בגרף משמאל שיש לנו לא רק מניות ואגרות חוב קונצרניות בדירוג השקעה, אלא גם חוב ממשלתי, גם חוב קונצרני מתחת לדירוג השקעה, מה שנקרא פיזור סיכונים. במהלך השנה גם הוגדר מדד ייחוס חדש שמהווה כמובן את המגדלור. נוספו השקעות חדשות, גם תהליך הקצאה נכסי שבו אנחנו מסתכלים על הטווח הארוך מאוד, הבינוני והקצר באמצעות המשקיעים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לשאול שאלה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תשלים את השקף. יש לי שאלה לגבי השקף הזה. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> מצוין. רק מציין שבתחילת שנה אישרה הקרן גם השקעה בקרנות חוב פרטיות. אני חושב שאפשר כבר להגיד שהתחילה ההשקעה בפועל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> השאלה שלי היא לפי איזה קריטריונים בוחרים איפה להשקיע? איפה אפשר לראות את הפורטפוליו של הקוצנרנים שאתם משקיעים בהם, של המניות שרכשתם? << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> לשאלה איך אנחנו משקיעים, אז יש לנו תהליך הקצאה שנתי. בתהליך ההקצאה השנתי אנחנו לוקחים קודם כל את הסמן שהוא כאמור המגדלור שלנו, ועושים במקביל תהליך אופטימיזציה. אנחנו מקיימים התייעצות עם גופים חיצוניים, חוזים מה יקרה לנכסים עשר שנים קדימה ובעקבות זה מחפשים את התיק שמביא את היחס האופטימלי בין התשואה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, אתם לא שוקלים שיקולי ESG במסגרת ההשקעה? << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> יש לנו בקרן מדיניות ESG, היא מפורטת בדוח הכספי. מדיניות ESG שלנו כרגע היא שאנחנו לא מחזיקים באופן ישיר בחברות גז ונפט. זה מה שיש לנו כרגע. זה כאמור מתחילת דרכנו פחות או יותר. הקרן עובדת כרגע על מדיניות שתואמת את ההתקדמות שלנו בפעילות, אבל זה עוד בתהליכים. כרגע מה שיש זה זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר? שיקולי ESG לא רק עובדים לשלילה. הם גם עובדים לחיוב. האם יש לכל מקום שאתם החלטתם להשקיע, דירוג של ESG לגבי ההשפעות שלהם הלא-פיננסיות? << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> המצב כרגע הוא שאנחנו לא משקיעים בחברות של דלקים פוסיליים. לא היה לנו מניות של שברון ולא היה לנו מניות של חברות דלקים אחרות בעולם. הקרן עובדת על מדיניות ESG מעודכנת. זה בתהליכים. << אורח >> ירום אריאב: << אורח >> קודם כל צריך להבין שמרבית ההשקעות שלנו הן בצורה של סלים של מניות שאני קונה את כל הסל. אמרנו גם כהצהרה שנסמכת על ESG, על נושא של סביבה וגם בגלל רציונל כלכלי שכיוון שההכנסות שלנו מגיעות מחברות גז ונפט, אז לא יהיה נכון להשקיע בחברות גז ונפט. משני הכיוונים האלה החלטנו החלטה פוזיטיבית שאם אנחנו משקיעים במניות בודדות, זה לא יהיה בסקטור הגז והנפט. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאה אחוז. אני מבין ומעריך את ההחלטה. אני כן רוצה לדעת איך זה בא לידי ביטוי, באיזה סלים אתם משקיעים? מה הפורטפוליו המניות שאתם משקיעים בהן? << אורח >> לנה קרופאלניק: << אורח >> אני חושבת שאולי אני אחדד קצת. קודם כל אנחנו מדברים על קרן שבסך הכול רצה ופועלת שלוש שנים. כשהדוח הזה הוצג זה היה שנתיים וחצי, אז אנחנו יחסית בתחילת דרכנו. אי אפשר להשוות אותנו לקרנות שהן ותיקות ופועלות עשרות שנים. קודם כל בחוק לא רשום שאנחנו מחויבים ל-ESG, אז נתחיל מזה. בחוק רשום שאנחנו צריכים להשיא תשואה. אנחנו מנסים להשיא תשואה בהתחשב בסיכון. זה המנדט שלנו, אז צריך קודם כל לשים את הדברים על השולחן. עם זאת אנחנו כן חושבים שראוי ונכון שלגופים בעולם כולל אותנו תהיה איזו שהיא מדיניות מסודרת וכוללת בנושא ESG. כרגע יש מדיניות ראשונית שהכרזנו עליה לפני כשלוש שנים, ואנחנו במקביל עובדים על תוכנית לייצר מדיניות שיותר מכלילה ולאו דווקא נגטיבית כמו שאתה אומר. כרגע זה בתהליך. זה ייקח לנו זמן אבל אנחנו על זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני עדיין לא מבין את התשובה. אני מבקש לקבל לידיי כי מדובר בכספי ציבור, לא בכספים של אף אחד מהיושבים סביב השולחן, את רשימת הסלים שאתם משקיעים בהם, את רשימת הקונצרנים שאתם משקיעים בהם ואת רשימת הפורטפוליו של המניות שלכם. אני מעריך מאוד את העובדה שאתם אימצתם מדיניות של ESG, אבל אם אתם לא יודעים לומר איך זה בא לידי ביטוי, פרט לאמירה שאתם לא משקיעים בחברות של דלקים פוסיליים, אני חושב שזה לא מספיק, גם אם אתם משקיעים רק שלוש שנים. << אורח >> לנה קרופאלניק: << אורח >> אני רק אחזור למה שירום אריאב אמר ואחדד את הדברים שלו. כיוון שאנחנו בתהליך של התפתחות והנכסים הם נכסים ראשונים וכרגע בתיק אין השקעות ישירות בחברות ואין כרגע סטוק פיקינג מפותח, למעשה דה פקטו אין השפעה מהותית כרגע על ההתנהלות שלנו. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> חלק מהדברים שאנחנו בודקים זה שיש לו מדיניות ESG סדורה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה הבעיה להעביר לוועדה את רשימת ההשקעות של הקרן? << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם אפשר, אנחנו נשמח לראות. << אורח >> ירום אריאב: << אורח >> למה אתה מתכוון? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> באיזה סלים אתם מושקעים, באיזה קונצרנים, באיזה אג"חים אתם מושקעים. << אורח >> לנה קרופאלניק: << אורח >> אנחנו לא קונים את האג"חים הקונצרנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 30% מתיק ההשקעות של הקרן הוא באג"ח קונצרני בדירוג השקעה, ו-70% - - - , אז איזה סלים אתם משקיעים? אפשר לקבל את המידע הזה? זה כספי ציבור. אתם נותנים פה קווי מדיניות כשמדובר בכספים שהם ספציפיים. << אורח >> לנה קרופאלניק: << אורח >> אני לא מבינה איך זה קשור ל-ESG, כי מדיניות ה- ESGשלנו כרגע אומרת שלא נשקיע ישירות בחברות בדלקים פוסיליים, וכרגע אנחנו לא משקיעים ישירות בחברות בדלקים פוסיליים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ESG זה לא בהכרח לא רק להשקיע בדלקים פוסיליים. << אורח >> לנה קרופאלניק: << אורח >> אתה צודק. אני אמרתי שאנחנו כרגע עובדים על מדיניות שתהיה הרבה יותר רחבה ולא תתייחס רק לדלקים פוסיליים. אנחנו פשוט עוד לא שם בשלב הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אני כן אשמח מאחר ומדובר בסלים ספציפיים שאתם כן מושקעים בהם, להבין מה הם אותם סלים, כי יכול להיות שאתם מצהירים על מדיניות שלESG אבל בתוך הסלים האלה יש רכיבים שהם פחות עומדים - - - << אורח >> לנה קרופאלניק: << אורח >> יכול להיות שיש בזה בהתאם למדיניות שלנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז צריך לתקן את המדיניות. << אורח >> לנה קרופאלניק: << אורח >> לא בטוח שצריך לתקן את המדיניות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם נקבל את הנתונים, יכול להיות שנדע יותר. כרגע אין את הנתונים בפני הוועדה, ואני אגיד לך מעבר לזה. טוב מאוד שאת מחדדת שאין את זה בחוק. אנחנו נגיש תיקון חוק שמחייב אתכם להשקיע רק ב-ESG בדירוג מסוים. << אורח >> לנה קרופאלניק: << אורח >> צריך לפני שמגישים את זה, אולי גם להבין אם יש לזה היבטים או פגיעה במטרת העל של החוק - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי מדבר בשם עצמו. אני לא קשור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להזכיר לכם למרות שאתם יודעים את זה, שמטרת קרן העושר זה הקרן לרווחת אזרחי ישראל, ובתהליך החקיקה היה גם מחשבה לקרוא לקרן הזאת הקרן למען הדורות הבאים. ESG מגלם דאגה לדורות הבאים ולכן זו מדיניות שלא צריכה להיות בגדר קווי יסוד אלא אמורה להכתיב - - - << אורח >> לנה קרופאלניק: << אורח >> אני חושבת שהיא משקיעה את כל ההשקעות שלה על פי החוק בחו"ל, אז אני לא יודעת איך זה מקדם את הדורות הבאים בישראל אם נשקיע בחברות שהןESG ולאו דווקא מניבים את התשואה הגבוהה ביותר לדורות בארץ. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מאה אחוז. לסיכום ההידברות הזאת, אני כן אשמח לקבל לידיי את הפרטים של היכן אתם משקיעים את ההשקעות של הקרן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לגבי הנתונים האלה אין בעיה. אם אפשר להציג אותם, תציגו אותם. אנחנו נשמח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא מידע שהוא חסוי. << אורח >> ירום אריאב: << אורח >> אני רק רוצה לדייק. אני לא הבנתי כל כך. סלים, למשל S&P. כמו ה-S&P יש דברים דומים. אתה רוצה את הרשימה הזאת של הסלים האלה? אתה לא תלמד לגבי ה-ESG. אגב, לגבי ה-ESG אני באופן אישי וגם אנחנו מתייחסים לזה מאוד ברצינות, רק באמת לוקח לנו זמן לעשות את זה. גם אם זה לא כתוב בחוק, לעניות דעתי לפחות זה כן צריך להיות חלק מהמדיניות של הקרן, אבל צריך לפתח את זה וצריך לראות כל הזמן שאנחנו לא פוגעים בתשואות. גם אם לא פוגעים בתשואות אפשר לאמץ מדיניותESG פרואקטיבית, ואני לגמרי איתך בעניין הזה. אני רק אומר, הסיפור של איזה סלים, אתה לא תלמד מזה משהו לגבי ה-ESG. אפשר לספק את זה. שיהיה לנו תיאום ציפיות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אלף, אני אשמח לדעת בהיבט של השקיפות באיזה סלים ואג"ח של איזה קונצרנים אתם משקיעים. שנית, אני שמח לשמוע מהדברים שלך שאתם חושבים ש-ESG זה מרכיבים שחשוב לקחת אותם בחשבון. ברור לי שזה תהליך שצריך להיבנות כי אתם קרן חדשה יחסית, זאת אומרת ההשקעות הן יחסית חדשות, ואני אשמח לקחת חלק. אם צריך איזה שהוא תיקון בחוק שמחייב את האירוע הזה או שעוזר לכם לגבש את הכללים, אז אני לפחות שותף. אני מעריך שגם יושב-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נשמע את זה פה בוועדה ונחליט. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> ברשותכם, אני ממשיך. כמו שאמרתי, מדד הייחוס משמש כמגדלור שלנו לראות את הביצועים. זה מה שאנחנו רואים בשקף הזה, את התפתחות התשואה במהלך השנה. יש לנו בכחול כהה את התשואה של הקרן, ובתכלת את התשואה של מדד הייחוס. אפשר לראות כאן איך התשואה גדלה במהלך השנה והגיעה ל-11.5%. הדבר השני שאפשר לראות, שאנחנו קרובים מאוד למדד הייחוס, כלומר הסיכון שלקחנו ביחס למדד הוא קטן. עוד אפשר לראות פה, שבמהלך השנים היו שינויים בתשואות. היו לנו עליות וירידות. זה כמובן משקף את המצב בשווקים שלצערנו לא תמיד עולים. הם גם לפעמים יורדים. כשאנחנו שואלים את השאלה מה מההשקעות של הקרן תרם לתשואה, אז פה אפשר לראות איך ה-11.5% הללו נפתחים לפי תחומי השקעה. אפשר לראות ש-10.4% מתוך ה-11% זה ההכנסות מהמניות. המניות הן נכס שיש לו יותר תשואה ויותר סיכון. רואים פה שהוא מביא את החלק הארי של התשואה. גם נכסי החוב ונכסי המזומן הניבו תשואה חיובית. כאמור, כמו שאבא שלי אומר, אין ארוחות חינם ועם תשואה בא גם סיכון. השקף הזה מוקדש לנושא של הסיכון. פה בטבלה בצד ימין אפשר לראות שני חישובים שמשקפים את הסיכון של הקרן. האחד נקרא לזה 5% המקרים הגרועים. במקרה כזה נראה בקרן ירידה של 16%. במצב הגרוע ביותר מהכי טוב להכי רע נראה לפי נתונים היסטוריים, 44%. בדברים הללו צריך לזכור שמה שנופל גם עולה אחר כך ואלו הנקודות מקצה, אבל צריך לדעת שתרחישים כאלו יכולים לקרות. כאמור, אנחנו רוצים יותר תשואה ופחות סיכון ואת זה אפשר לראות בשקף מימין. יש לנו את התשואה של הסמן של הקרן. יש פה מצד אחד את התשואה, הצד שעולה מלמטה למעלה, ומצד שני סטיית התקן שהיא משקפת את הסיכון. אנחנו רוצים להיות עם הרבה תשואה ומעט סטיית תקן, כלומר בצד שמאל למעלה של הגרף, ואפשר לראות שהצלחנו להגיע לתשואה דומה לזאת של הסמן עם סיכון נמוך יותר. במובן הזה התשואה שהקרן השיגה ב-2024 דומה לזאת של הסמן והושגה תוך רמת סיכון נמוכה יותר. כמו שאמר ירום וחשוב להדגיש את זה, בגלל אופק ההשקעה הארוך וכדי להעלות תשואה הקרן חשופה לסיכונים. זה חלק מהעניין של אפיק השקעה ארוך, וזה עומד בבסיס של מדיניות ההשקעה שלנו. זהו. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הממ"מ יש לכם שאלה, אתם רוצים להתייחס? << אורח >> עמי צדיק: << אורח >> בהמשך למה שנאמר, גם דובר בישיבה הקודמת שהייתה לגבי התוצאות של הקרן בשנת 2023, מה שנאמר על ידי חבר הכנסת, שאולי כדאי לפרט את סוגי המניות ואגרות החוב והמדדים שהקרן משקיעה בהם, בדומה לקרן הנורבגית. למרות שזה בנוסף לעקרונות - - -, זה בנוסף לעקרונות סנטיאגו. על פי עקרונות סנטיאגו שזה עקרונות לניהול של קרנות עושר ארגוניות, אין צורך לפרט את הדברים האלה, אלא רק באופן כללי את הענפים השונים, את סוגי ההשקעות השונים, אבל לא את השמות של המניות שמשקיעים בהן. - - - . דבר נוסף, בדוח מחקר - - - של 2024 הקרן החלה בהליכים למינוי מנהלים חיצוניים. אם הבנתי נכון, כבר מונו מנהלים חיצוניים שמנהלים באופן אקטיבי את הכספים. בקרנות אחרות שבדקנו כמו בנורבגיה וניו זילנד, יש גם פירוט של החלק שמושקע על ידי המנהלים החיצוניים, מה התשואות שהם משיגים ומה המדיניות - - -, שהם הגיוני מאוד, יותר גבוהים מדמי הניהול או ההוצאות הכלליות של הקרן. הדבר האחרון לגבי הדבר שנאמר פה לגבי השקעות ESG. אולי כדאי אם כרגע אין השקעות רבות מידי במניות ספציפיות, בעיקר במדדים, אבל בעתיד ככל שיתפתח הנושא של ה-ESG, גם לפרט מה ההערכה, איך זה ישפיע על התשואות של הקרן, ההערכות שלכם, כי לכל דבר טוב יש גם מחיר וחשוב שהציבור ידע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> עופר בן עזרא: << אורח >> התייחסות רק של רואה חשבון המבקר של הדוח הכספי. אני עופר, אני שותף ב-EY. אנחנו מלווים את כל תהליך הביקורת של הדוחות הכספיים. הכללים נערכים לפי כללי - - - שזה כללים חשבונאיים בין-לאומיים ממשלתיים, ומבחינתנו הדוחות ערוכים כנדרש מבחינת כל כללי החשבונאות, וחוות הדעת שלנו היא חוות דעת נקייה מכל הבחינות המהותיות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. כן, בבקשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מצטער שאני יצאתי ונכנסתי. יש עוד ועדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת משה סולומון, חבר הוועדה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> חבר ועדה חדש ואני שמח להיות חבר ועדה. ברשותך, אדוני היושב-ראש, שתי שאלות. אמרתם קודם ש-51 מיליון דולר אתם נותנים לממשלה. עבור מה זה ניתן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו מפקחים על החלוקה. זה הכסף. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> עבור מה זה? נאמר 51 מיליון דולר שנותנים לממשלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה מהקרנות בחו"ל. מה שמושקעים בחו"ל, אז הרווחים מהקרנות עצמן מגיעים אלינו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> עבור מה זה ניתן? איך זה מחולק? יש איזה שהוא מכנה משותף שאתה עובד? << אורח >> ירום אריאב: << אורח >> על פי החוק יש המלצות, תמיד 3.5% מסך הנכסים של הקרן. על פי החוק יש הפניה לנושאים מסוימים, אבל בסופו של דבר צריך להבין שאנחנו בצד של ההכנסות, לא בצד של ההוצאות. הצד של ההוצאות נקבע בצורה כזאת או אחרת על ידי יושב-ראש הוועדה יחד עם שר האוצר, ובעצם נותנים הקצאה של אותם כספים על פי מטרות החוק. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כדאי להיות בידידות טובה עם יושב-ראש הוועדה, זה מה שאתה אומר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה שקרה בדיון, אני אתן לך רקע קטן וגם למי שלא מכיר את הדברים. האוצר מביא המלצה לוועדה. אנחנו צריכים לאשר אותה. פעם אחרונה לא קיבלנו את ההמלצה. היה חסר שם סעיפים שהיו כתובים בחוק, כמו שאומר יושב-ראש הקרן. היה חסר תעסוקה בנגב, אנרגיה מתחדשת שגם הכנסנו, והשנה החלטנו לעשות את זה נגב גליל בגלל המלחמה. עשינו בסוף איזה סידור שלנו. הקשבנו להמון אנשים בחברה הישראלית שיכולים לתרום גם לתעסוקה, גם לנושאים של חברה ולחשוב על דור העתיד. ישבנו בסוף עם האוצר והחלטנו ביחד. זה היה בסוף חינוך ופיתוח גם באזורים מסוימים. השקענו בדברים טובים לדעתי. אנחנו מפקחים כרגע על הקולות קוראים שהשרים מוציאים, לראות שהם עושים את זה כמו שצריך. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מהסך של הקרן עצמה, כמה זה מתקבולים וכמה זה מהשקעות? כמה באחוזים או במספרים? << אורח >> ירום אריאב: << אורח >> התשואה עצמה היא 11.5% כמו שאמרנו, תשואה שנתית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 2024. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מה זה אומר בסכומים? << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> 184 מיליון דולר. זה הרווח. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> הרווח השנה. שנה שעברה היה גם רווח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שקל, לא? << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> דולר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כמה התקבולים? << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> השנה 417. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זה גם בדולר. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> נכון. ה-11% רווח זה מכל הכסף שבאו גם משנים קודמות. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 400 ומשהו מיליון דולר זה התקבולים, מתוכם 184 מיליון דולר זה הרווח. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> לא. התחלנו את השנה עם מיליארד. קיבלנו השנה 400 מיליון. עוד 100 הרווחנו, שזה מיליארד, 11% וככה הגענו ל-2 מיליארד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם מדברים על 184. אני מבין את זה. זה כולל את המס, מס חברות, לא? << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> ה-184 זה הרווח שעשינו על ההשקעות. הכסף שמועבר הוא 3.5% מסך הנכסים בשנה הקודמת. קח מה-1.5 מיליארד 3.5%, זה ה-51 מיליון דולר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ו-11% זה מהשנה הנוכחית. << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בדוח השנתי בעמוד 12 יש את רשימת הנכסים ואת התשואות שלהם. יש פה את נאסדק ו- a&p500, ראסל 2000. יש שם השקעה שהיא נקראת oil. מה זה? << אורח >> אורי מרילוס: << אורח >> כן. אני אסביר. החלק הזה של הדוח הוא בא להסביר את הסביבה הבין-לאומית. מה שמוצג פה בשקף הזה זה לא רשימת נכסים. זה פשוט כדי שתרגיש אם ה-11.5% תשואה זה הרבה או מעט, אז מה עוד היה בסביבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, זה בסדר. אני אשמח לקבל את הרשימה של ההשקעות שלכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה רוצה להשקיע שם, אני מבין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא משנה כמה הן עולות, אני לא משקיע בהן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, תודה רבה לכולם. אנחנו חייבים לסיים את הישיבה. ניפגש בהמשך, בעתיד. בעזרת השם שתבואו תמיד עם תוצאות יותר ויותר טובות. הוועדה מברכת את נציגי מוסדות הקרן על מלאכתם, ומודה להם על פועלם לטובת הקרן ולטובת הדורות הבאים של מדינת ישראל. הוועדה מביעה הערכה על יישום מסקנות הוועדה בעקבות הדיונים בדוחות הכספיים לשנת 2023. הוועדה סבורה שרצוי כי ייעשה פילוח של ההחזקות בקרן בכל סוג השקעה, כולל אילו מניות ומידת ההחזקה בהן. יש לציין כי לפי עקרונות סנטיאגו שהם קווים מנחים בין-לאומיים לניהול קרנות עושר ריבוניות, אין דרישה מפורשת לפרט את שמות הנכסים הספציפיים שבהם הקרן הריבונית משקיעה. הוועדה סבורה כי לאחר ששיווי הנכסים המנוהל על ידי הקרן לאזרחי ישראל יגדל, יש לבחון פרסום של נתח הנכסים בכל אפיק השקעה המנוהל על ידי מנהלים חיצוניים, התשואה שלהם ודמי הניהול. הוועדה מבקשת לקבל את רשימת הסלים בהם הכספים מושקעים. לתפיסת הוועדה, חשוב יהיה להציג את שיעורי התשואה בדוחות גם במונחי שקלים, המטבע המקומי, זאת בהתאם לנוהל המקובל בקרנות עושר ריבוניות בעולם. הצגה זו מאפשרת שקיפות והבנה נגישה יותר לציבור, והשוואה ישירה לצרכים התקציביים והכלליים הפנימיים של המדינה. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> הנתון הזה מופיע בדוח הכספי. בביאור האחרון יש את הדוח הכספי במונחי שקלים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא היה שם באחוזים. << אורח >> אביטל סגל: << אורח >> זה לא הדוח הכספי החשבונאי. זה הדוח העסקי. הדוח החשבונאי של הדוח הכספי, מה שאנחנו דנים בו לפי החוק, הוא מופיע גם - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אוקיי, אז סיימתם את סעיף 6. יש לכם עוד חמישה. נניח את המסקנות על שולחן הכנסת. תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:55. << סיום >>