פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
ועדת העבודה והרווחה
01/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 431
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, ה' בתמוז התשפ"ה (01 ביולי 2025), שעה 9:30



סדר היום:
<< הצח >> 1. הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה-2025 (מ/1870) << הצח >> 

 << הצח >> 2. הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון - הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג-2022 (פ/43/25), של חה"כ מיכל מרים וולדיגר, חה"כ אוהד טל << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכל מרים וולדיגר – מ"מ היו"ר
דבי ביטון



מוזמנים: 
	ראובן פינסקי
	–
	מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי

	יואב ארבל
	–
	יועץ משפטי, רשות השירות הלאומי אזרחי

	דניאל וידלנסקי
	–
	יועץ שרת ההתיישבות, משרד ההתיישבות

	ענב חליוה
	–
	לשכה משפטית, משרד העבודה

	נטלי מור
	–
	משנה למנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	דרור גרנית
	–
	המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי, משרד המשפטים

	בתיה ליידנר
	–
	ס' ראש אגף ברה"נ, ממונה מערך השיקום, משרד הבריאות

	עטרה אפל
	–
	מנכ"לית עמותת 'בת עמי'

	נעמה מיכאלי
	–
	ראש תחום צעירים עם מגבלה, עמותת 'בת עמי'





ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים




רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה-2025 << נושא >> 

 << נושא >> הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון - הארכת גיל הזכאות של נכה נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית), התשפ"ג-2022, פ/43/25 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

בוקר טוב לכולם, היום ה' בתמוז התשפ"ה, יום שלישי, ה-1.7.2025, שעה 9:36 דקות והנושא שלנו זה הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מספר 7), התשפ"ה-2025, מספר מ/1870. 

אני רוצה לפתוח בצער המשפחה שאיבדה אתמול את בנה ולהגיד גם תודה לשרה ולכל מי שעמל על התקנות. רואים שהחזיקו את התקנות וכתבו כמו שצריך, יש לנו כמה הערות, נשמע אותן במהלך הדיון. 

וכדי להתקדם כי אנחנו רוצים להתקדם, אני מבינה שאנחנו בסד זמנים מאוד דחוק, אני אשמח שנציג את החוק ואז נתחיל את הדיון, נקרא ומי שירצה לומר משהו, זה הזמן. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

בוקר טוב. קודם כל לא בכל יום יש לנו יושבת בראש הוועדה. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

גילוי נאות, הייתי יושבת ראש 'בת עמי'. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

ותודה רבה גם על זה שאת מנהלת את הדיון וגם בכלל על שנים של עשייה למען השירות הלאומי ועל השותפות. 

בכמה מילים, החוק הזה חוקק ב-2017. אני נכנסתי לתפקיד ב-2018 ובמעלה הדרך ראינו דברים שדורשים תיקון, בין אם זה דברים טכניים ובין אם זה דברים מהותיים וגם דברים שעם הזמן התחדדו לנו שצריך להיכנס שם עם שירות לאומי עם כלים נוספים יחד עם התקדמות גם של זירות אחרות. 

בהקשר הזה גם המספרים של השירות הלאומי עלו במהלך השנים. כל פעם בדצמבר אנחנו עושים חתך, השנה עברנו את ה-20,000 מתנדבים בשירות הלאומי, הגידול המשמעותי ביותר היה בחברה הערבית ובחברה החרדית, וזה משמח מאוד. הכלים שאנחנו מביאים כאן היום אמורים לתת מענה מיטבי. לא קפצנו כבר ב-2017 להביא תיקון לחוק 2017, היה לנו חשוב לעבור תקופה מסוימת ולהביא את הדברים. 

עיקר הדברים שנמצאים כאן זה, אחת, אפשרות לשרת במקומות משמעותיים נוספים ובתחומים משמעותיים נוספים, זה יהיה דבר אחד שנציג, התוספת שאת יזמת כהצעת חוק פרטית ונכנסה גם אצלנו, לאפשר גם למתמודדי נפש לשרת עד גיל 27, נושאים של הכשרות ונושאים של תיקונים לסעיף של הקול הקורא. אני מבקש, ברשותך, מיואב ארבל, היועץ המשפטי של הרשות להציג את המהות של החוק. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

כמו שאמר המנכ"ל, אנחנו באים עם חוק שהכותרת שלו תיקוני חקיקה, מספר תיקוני חקיקה שצפו ועלו עם השנים, אני קורא לזה סוג של מועד ב'. ב-2017 הוצאנו חוק, ישבנו פה בוועדה נראה לי מעל 20 ישיבות, העמקנו בהכול, בסופו של דבר היישום של החוק בשטח מעלה אלינו מספר סוגיות שנמצאות פה בתוך הצעת החוק. 

אני לא רוצה להרחיב עכשיו, אני חושב שבכל סוגיה וסוגיה נסביר את הרציונל, מאיפה היא באה ומה בדיוק אנחנו רוצים. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

בסדר גמור. אחרי שעשינו גילוי נאות, אני מאוד מאוד מאוד, אפשר להוסיף עוד כמה 'מאודים', מעריכה את השירות האזרחי לאומי, אני חושבת שהוא תורם המון למדינת ישראל, הוא תורם גם כמובן לאותן מסגרות ובאותם מקומות שנמצאים בני ובנות השירות הלאומי. אנחנו יודעים שאנחנו חסרים בכוח אדם באותם מקומות שעושים שירות לאומי ותמיד זה מוסיף ונותן לקהילה ונותן לחברה ונותן למדינת ישראל. זה מהפן האחד.

מהפן השני זה גם נותן ותורם המון למשרתים עצמם, כגשר לחיים, כתפיסת חיים של נתינה והתנדבות ולכן בעיניי זה חשוב מאוד. אני מודה לכם, לרשות ולכל הגופים המוכרים וגופים המפעילים וכמובן לבני ובנות השירות הלאומי, לרכזות ולכל מי שפועל בתוך הספינה המדהימה הזאת. 

אני עברתי על התיקונים, אני חושבת שהם חשובים ביותר והם בהחלט רק ישפרו את השירות. אז בהחלט תודה. 

חברת הכנסת דבי ביטון, את רוצה לומר כמה מילים לפני שאנחנו צוללים לתוך החוק? 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

כן. כמובן נפתח בתזכורת כואבת ל-50 חטופים שליבנו איתם ומצפים בעזרת ה' כמה שיותר מהר לראות אותם בבית, ליבנו עם כל משפחות החללים שאיבדנו לא מעט, ומי ייתן והמלחמה הקשה הזו תסתיים וקצת כוחות לבני עמנו. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

והחלמה לפצועים. היום אנחנו הולכים לאירוע ביחד. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אני מודה לך באמת על הדיון החשוב הזה, אני חושבת שזה דיון שמתבקש, יש בו ערכים, יש בו הזדמנות לשוויון, אני חושבת שבטח בימים האקוטיים האלה שאנחנו דנים בחוק הגיוס יש משמעות מאוד גדולה לאנשים המשרתים בשירות לאומי, כי זה עוד נדבך שנותן סיוע בלא מעט מקומות. 

כשאני הייתי אחות, זה היה לפני הרבה שנים, היו המון בנות שירות וזה היה מחמם את הלב, האהבה שלהם לחולים. הם היו יד ימיני כאחות וראינו בהם חלק מאיתנו, את אפילו לא ידעת להבחין מי אחות ומי בת שירות מרוב שהן היו נחושות. לימים מרביתן הלכו ללמוד סיעוד, זאת אומרת שברור שאתה גם בונה להם קריירה עתידית וזה צ'אנס נהדר להשתלב אחר כך. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

גם הכנסנו את זה בתוך החוק. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

זה מעולה, בסוף אתה מספק שני דברים, אחת, הם עושים את השירות הנכון, ושתיים, הם ייצאו לעתיד שיבטיח להם גם פרנסה כי בסוף יש גם כאלה שהולכים, זה יכול להסתיים בנישואים וילדים, סבבה, זה מבורך, אבל אני בטוחה שהיום גם הנשים וגם הגברים נמצאים במקום אחר, שיהיה להם יותר כדי להעלות את רמת החיים ואני מברכת על זה. 

זה בהחלט חשוב ואין ספק שאנחנו בעד ובטח ובטח למוכרי נפש, שאני חושבת שזו מתנה נהדרת, היא מרפאה. לא כל תרופה מרפאה, יש פה ריפוי אנושי גם של חברה בריאה וגם חברה נוספת שמצטרפת, זה ממש ממש מחמם את הלב. תודה לך. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

תודה רבה, דבי, כל מילה. נתחיל. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

רק נזכיר כמה דברים לגבי החוק הכללי. החוק קורא לשירות לאומי והתנדבות קהילתית, זה נקרא שירות מטעם המדינה, שנעשה בהתנדבות לפי הוראות חוק זה, והתנאים לשירות הם שאדם הוא או אזרח ישראלי או תושב בעל רישיון ישיבת קבע ושפטור מחובת שירות סדיר או שהצבא אישר שהוא לא נקרא לשירות סדיר ולא צפוי לשרת, זה כמובן לפי בקשתו, ויש פה מגבלות גיל. נעסוק בחלק מהדברים כאן, ואני מזכירה את זה כדי להזכיר שאנחנו מתחיל במי שפטור משירות. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

או לא נקרא. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

זאת אומרת הוא לא אמור להיות מיועד לשירות. 
הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מספר 7), התשפ"ה-2025

	תיקון סעיף 2
	1.
	בחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 – 

	
	
	(1) אחרי ההגדרה "חוק תקציב שנתי" יבוא:

	
	
	""המוסדות הלאומיים" כל אחד מאלה:

	
	
	(1)  הסוכנות היהודית לארץ ישראל;

	
	
	(2)  ההסתדרות הציונית העולמית;

	
	
	(3)  קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל;

	
	
	(4)  קרן קיימת לישראל;";



זה תיקון אחד שמוסיף לנו את המוסדות הלאומיים שלאחר מכן יציעו לאפשר שהם יהיו גופים מפעילים לעניין השירות האזרחי. אתם רוצים להסביר למה זה נדרש? 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

בחוק הראשי היה אפשר לעשות שירות או בגוף ציבורי או בעמותה או בגוף שהוא ללא כוונת רווח. המוסדות הלאומיים הם לא זה ולא זה ולא זה, זה סתם לאקונה שהם לא נכנסו בשום מקום, לכן אנחנו מבקשים שיהיה אפשר לשרת גם במקומות האלה. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

הם אגב נשארים כמוסדות פרטיים. החוק מחלק לציבורי ופרטי, הם נשארים במסלול השני. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

	
	
	(2) בהגדרה "רשות ציבורית" בסופה יבוא:

	
	
	"(7) תאגיד שהוקם בחוק ושפעילותו באחד מן התחומים המנויים בסעיף 65(א)(1);".



כמו שהזכרתם עכשיו, שיש מסלול ציבורי ומסלול שאינו ציבורי, פה אנחנו מדברים על מי שייכנס למסלול הציבורי. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

רק נגיד לצורך הפרוטוקול שאחד ההבדלים זה שברשות הציבורית אין הגבלה של תחומים, יכולים לעשות שירות לאומי בכל התחומים שהרשות צריכה, בעוד שברשות הפרטית יש הגבלה של תחומים שאותם אפשר לעשות ותחומים אחרים שהם רשימה סגורה, כלומר מה שאפשר לעשות אפשר ומה שלא נמצא בתוך הרשימה אי אפשר לעשות. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

רק להעיר שלגבי התיקון הספציפי הזה, אמנם אנחנו מכניסים אותם במסלול של הרשויות הציבוריות, אבל עם תנאי שאומר רק בתחומים שקבועים בחוק, שהתאגיד עוסק בתחומים האלה שמנויים בחוק. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אז אמרנו שפעילותו באחד מן התחומים המנויים בסעיף 65(א)(1), אבל סעיף 65(א)(1) כולל כמה הוראות. ב-65(א)(1) יש לנו מצד אחד גוף מפעיל שחלק משמעותי מפעילותו באחד מהעיסוקים המפורטים ב-(א) או (ב) שאחד מהם, מוצע לתקן את זה, נראה בהמשך, שירות ישיר או טיפול ישיר לאוכלוסייה בישראל בתחומים של חינוך, בריאות, רווחה וקליטת עלייה,

(ב) מדבר על עיסוק בשיפור איכות החיים או הבטיחות של כלל האוכלוסייה בישראל. יש פה תוספות, אני לא קוראת את זה במדויק, אבל בתחומים תרבות, הגנת סביבה וטיפול בבעלי חיים, בטיחות בדרכים, ביטחון פנים. עכשיו מוצע להוסיף פה עוד שני תחומים, שזה חקלאות וגם טכנולוגיה בתנאים מסוימים. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

נגיע לזה בסעיפים הבאים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

זאת אומרת אנחנו מאוד מאוד מרחיבים. אם יש לנו תאגידים שהוקמו בחוק, דבר ראשון אשמח לדעת באיזה תאגידים חשבתם, והאם זה שאנחנו מפנים לכל סעיף 65(א)(1) שכולל גם עיסוק בכללי, בשיפור הבטיחות או גם בנושא נגיד של חקלאות, אנחנו מכניסים גורמים שעוסקים בחקלאות או קביעת מכסות לייצור חקלאי. כמובן זה נעשה לשיפור איכות החיים בישראל, אבל השאלה אם התכוונתם לגופים כאלה, כמו מועצות שונות בענייני חקלאות וכל מיני תאגידים.

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

ברשותך אני אענה ברמת המדיניות ואז יתייחסו משפטית. ברמת המדיניות יש כמה רמות זיקה של מה נחשב ציבורי במדינת ישראל. משרד ממשלתי, יש חברות ממשלתיות, יש תאגידים שהוקמו על פי חוק, קצת יותר בכירים מחברות ממשלתיות, ובקצה אצלנו ביום גם ועד מקומי, הוא נחשב גוף ציבורי כי הוא ועד מקומי. 

רשות הטבע והגנים, שהממשלה אמרה שעדיף שיהיה תאגיד על פי חוק, שינהל 30% מקרקעות המדינה, מנהל את כל נכסי המורשת המשמעותיים, מנהל את הטבע בישראל, הוא צריך עכשיו לדייק את העיסוקים בו, אבל הוועד המקומי של היישוב שאני גר בו, אין עליו מגבלת עיסוקים, זו הייתה אנומליה מצד אחד. מצד שני יש לנו דברים מאוד משמעותיים שהיינו רוצים להכניס בתאגידים מהסוג הזה, 'יד ושם', רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות ועוד תאגידים מהתחומים האלה.

היה דין ודברים ארוך בינינו לבין משרד המשפטים איך בדיוק להגדיר את זה נכון וההמלצה, ההכרעה של משרד המשפטים, הייתה הנוסח הזה, אבל בסוף אם אחד האתגרים הגדולים של השירות הלאומי לדוגמה זה גברים בחברה הערבית, שאין לנו מספיק תפקידים שמתאימים להם, הם לא יבואו להיות סייעות הוראה בבית הספר, אין כמעט מגזר שלישי בחברה הערבית וכו', ואנחנו יודעים כמה צריך את הצעירים הגברים הערבים להוציא מהמעגלים שהם נמצאים בהם, להכניס אותם למעגלים אחרים, ואם אפשר היה - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

- - - תנועות נוער במגזר שלהם? 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

זה נמצא כבר.

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

נמצאים, הנוער העובד והלומד, תנועת הנוער הדרוזית, פר"ח, בכל הנקודות האלה אנחנו נמצאים. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

תגבורים בבתי הספר? 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

זה נמצא, הוא אומר שהם רוצים להרחיב עוד יותר. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

בשביל להרחיב, לדוגמה לעשות תחום של שימור בתוך רשות הטבע והגנים, זה גם מקצוע, זה גם תפקיד, זה גם דבר שכל כך נצרך ועוד ועוד על הדברים האלה. אז אחת, הזיקה היא הרבה יותר ציבורית, הבית הזה החליט בחוק שזה גוף ציבורי, והדבר השני זה שיש לנו הרבה מאוד תפקידים שהיינו רוצים להכניס שם פוטנציאל מאוד משמעותי ולכן אמרנו, אוקיי, תאגידים בסדר, אבל תאגידים שעוסקים בתחומים שהבית הזה אמר שהם תחומים של שירות לאומי. 

פה הכנסת הכריעה מה זה שירות לאומי. חוץ ממגזר ציבורי כללי רוצים להגיד מה זה שירות ציבורי, זה חינוך, זה רווחה, זה בריאות, זה תרבות, חקלאות, ולאור האמירה הזאת אנחנו אומרים תאגידים שעוסקים בדבר הזה והם הוקמו בחוק, נכון שהם יוכלו לפעול כגוף ציבורי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אני רוצה לשאול עדיין, הכוונה לפתוח את השורות, למצוא מקומות, זה ראוי, אבל אנחנו מדברים פה על רשות ציבורית שאפשר יהיה לעסוק בכל תחום בה. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

לא בכל תחום, בתחומים שמפורטים בסעיף - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

כן, בתוך הרשות הזאת אפשר יהיה לעסוק בכל פעילות שבה. ברגע שהתאגיד הוא תאגיד כזה שפעילותו באחד מהתחומים, אז יכול להיות שאותו אדם שמתנדב יעסוק במשהו אחר באותו תאגיד. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

יש שתי מגבלות משמעותיות, אחת, הוא לא מחליף כוח אדם קיים, ושתיים, יש דברים שמבחינתנו הם בכל מקרה בחוץ, לשכות של בכירים וכו' וכו'. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

שהן חלות גם על כל רשות ציבורית אחרת, גם על רשות ציבורית אתה אומר לא כללים שמנויים בחוק אבל כן יש לכם נהלים שגם רשות ציבורית היא מוגבלת בתחומים מסוימים ששם אי אפשר לעשות שירות לאומי. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

גם בחוק וגם בכללים.

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

יש כללים שעשינו לפי החוק, ביחד עם נציבות שירות המדינה שמכניסה כל מיני כללים ותנאים גם לרשות ציבורית. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אולי אפשר לשמוע ממשרד המשפטים, הוא יכול לתאר לנו איזה תאגידים, במה מדובר, בתאגיד שהוקם בחוק? 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

מבחינת הקונסטרוקציה המשפטית אני אזכיר, יושבת הראש הזכירה את התחומים, אבל אני רוצה להזכיר שעד 2017 היו רק תחומים ובחקיקה ב-2017 שכללנו את המודל והפכנו את התחומים למסננת אחת מתוך שלוש. אז יש מסננת שקודמת לכך, שזה מסננת העיסוק, זה אותו טיפול שירות ישיר או טובין ציבוריים, זה המשגה רחבה, אבל המושג זה טובין ציבוריים, ואחרי זה יש את התחומים ואחרי זה יש מסננת שלישית, שאינה מצויה בחקיקה הראשית אלא בחקיקת משנה, בתקנות, שפורטת בכל אחד מהתחומים פעילויות ספציפיות שניתן לבצע בשירות בכל תחום. פה, כאשר אנחנו מוסיפים את הרשות הציבורית, אנחנו מכפיפים אותה רק לתחומים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

המסננת השלישית לא חלה על הרשות הציבורית למעשה. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

נכון, המסננת השלישית על הגופים האלה, אותם תאגידים שהוקמו בחוק, לא תחול. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

לא הראשונה ולא השלישית. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

נכון. זה הדבר הראשון מבחינת הקונסטרוקציה המשפטית. מבחינת רשימת הגופים, יש רשימה ארוכה של גופים שהם תאגידים סטטוטוריים, זאת אומרת תאגידים שהמחוקק עיגן את מעמדם בחוק. יואב התחיל להציג את הדבר, בעצם יש ספקטרום שהוא בין הציבורי המובהק לפרטי המובהק, התחומים זזים לאורך הספקטרום בחלקם. 

בקצה הציבורי המובהק זה כמובן לצורך הדיון משרד ממשלתי, בקצה הפרטי המובהק זו חברה פרטית ויש גופים שעוברים תהליך בדרך. אחת הדוגמאות או השלב הכי קרוב למשרד ממשלתי, שהוא בקצה הציבורי המובהק, זה תאגיד סטטוטורי שבו המחוקק אומר שהוא לא רוצה שזה יהיה חלק אינהרנטי בלתי נפרד מהממשלה ובשליטה של הממשלה הנבחרת, אני רוצה לייצר לגוף הזה מידה של עצמאות ונבדלות ונפרדות, ובכל זאת זה גוף שהוא מאוד מאוד ציבורי במטרות שלו, בפונקציות שלו, בכוחות ובסמכויות שלו ולכן המחוקק מעגן אותו והוא מפריד אותו לאישיות משפטית נפרדת כדי לייצר בידול שלו מהממשלה. 

אז יש כל מיני גופים כאלה שקבועים בחקיקה הישראלית. תאגיד השידור הציבורי למשל הוא גוף שהוא תאגיד עצמאי נפרד עם ישות משפטית נפרדת והוא ציבורי במובהק, הוא מייצר תכנים לכל הציבור, הוא משרת את כל הציבור, יש חוק שלם שמסדיר את פעילותו ומה הוא עושה ואיך הוא עושה את זה. זה אופי ציבורי מאוד ברור ומובהק, אבל בכוונת מכוון הפכו אותו להיות יצור נפרד מהממשלה כדי שהוא לא יהיה בשליטה של - - - 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אז כל ההגדרה של תאגיד שהוקם בחוק, הוא נכנס לתוך ההגדרה? כלומר לכאורה אפשר יהיה לעשות בו שירות לאומי. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

לא בטוח, זה שאלה של הפרשנות, אם הוא עוסק בתרבות או בתקשורת. אם הוא עוסק בתקשורת הוא לא יוכל להיכנס. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

בהנחה שהוא נכנס לתחומים שכתובים בסעיף - - -

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

נכון, אם - - -

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

השאלה שלי, ברגע שהגדרתם את זה כך, בעצם קבעתם שהגופים האלה יותר קרובים לציבורי מובהק מאשר לפרטי מובהק. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

נכון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אבל נגיד מועצת הדבש שמוקמת בחוק להסדרת הטיפול בדבש היא גם תאגיד שהוקם בחוק, אם אנחנו מכניסים בהמשך הצעת החוק את תחום החקלאות לתוך השירות, אז בעצם גם במועצת הדבש - - -

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

מועצת הלול, מועצת הפירות, נכון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

המועצות האלה, אפשר יהיה לעשות שימוש בכל אחד מהתפקידים בלי המסננות, רק בגלל שהיא עוסקת בתחום של החקלאות. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

כל גוף שרוצה להיכנס להיות גוף מפעיל מגיש בקשה אצלנו בוועדה בדיוק לאיזה תפקיד הוא רוצה, מה סדר היום, הוועדה דנה אצלנו, הוועדה פועלת מכוח החוק, היא ממליצה למנכ"ל והמנכ"ל מאשר או לא מאשר. בסוף אני לא מכיר עד הסוף את מועצת הדבש, אבל אני מכיר מצוין את רשות הטבע והגנים, אני מכיר מצוין את רשות העתיקות, אני מכיר את כל המקומות האלה.

אני לא חושב שתאגיד השידור הציבורי יעבור אצלנו כי זה עיסוק בתקשורת ולא בתרבות, אבל האם בסוף לפי הדבר הזה בקצה יש גם אולי מועצת הדבש, שאני לא מכיר את הפעילות שלה עד הסוף והיא תשכנע את הוועדה שנכון וראוי לעשות שם שירות לאומי והוועדה תשתכנע - - - 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אבל על פי מה הוועדה מקבלת החלטה? למעשה כשמדובר ברשות ציבורית לוועדה אין הרבה שיקול דעת. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

יש שיקול דעת לגבי האם זה מחליף כוח אדם קיים, האם זה עיסוק ציבורי או סמי פוליטי, האם זה עיסוק שהוא ראוי וכו' וכו' והוועדה מכריעה. יש הרבה מקומות שלא אישרנו, גם ציבוריים. יואב יושב בוועדה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אני כנראה איבדתי את העניין הזה של העיסוק הראוי. אני ידעתי את הנושא הזה שלא אמור להחליף כוח אדם ולא אמור להיות פוליטי, אבל איפה הראוי? 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

כשגוף ציבורי יבקש שבנות השירות יעשו ניקיון במסדרון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

לא ניקיון, הם יעבדו במועצת הלול, השאלה אם לזה נועד – אני אהיה יותר ספציפית, כי כתבתי את זה בהערות פה, האם אנחנו לא צריכים להתמקד ב-65, אנחנו אומרים שזה תאגיד סטטוטורי שתחום פעילותו הוא ב-65(א)(1), אולי צריך להגיד 65(א)(1)(א) שעיסוקו הוא במתן שירות ישיר או טיפול ישיר לאוכלוסייה, בחינוך, בריאות, רווחה וקליטת עלייה. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

וזה מוריד את כל הגופים שדיברתי עליהם קודם, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות ו'יד ושם' והספרייה הלאומית. זה מוריד את כל אלה, כולם עוסקים בתרבות. בגלל הקצה הזה שאולי מועצת הלול תיכנס - - - 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אני לא יודעת אם זה אולי, אני לא יודעת אם זה קצה, תלוי מה אומרת הרשימה שלכם, איזה גופים נכללים. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

הרשימה כוללת עשרות גופים, אני מקריא מתוך רשימה, אני זוכר שהיו 80, סדר גודל. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אני רוצה להבין את השאלה, כי אני לא איתך, נעה, בסוף המדינה החליטה להקים בחוק רשות, שהיא הייתה יכולה להיות בתוכה, הרשות הזאת הייתה יכולה להיות בתוך המשרד ואז לא הייתה לך שום שאלה. בשביל זה זה חקיקה, אנחנו לא יכולים להיכנס לכל אחד ואחד, ירצה יהיו תקנות, אבל ברמת העיקרון, מה שאתה הסברת, שבסוף המדינה מחליטה בחוק להקים רשות, להקים גוף, להקים תאגיד, שזה אמור להיות אצלה והיא אומרת שהיא רוצה לעשות את ההפרדה, בגלל שיקולים כאלה ואחרים.

אני חושבת שאין נכון מאשר לאפשר את הדבר הזה כאשר הבנתי שיש מסננת שאתם בסוף מחליטים, כלומר בסוף הרשות לשירות לאומי עצמה מחליטה אם אפשר או אי אפשר אחרי שנותנים לה בדיוק מה אותה או אותו משרת יעשו. יש איזה מסננת כלשהי.

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

האם את חושבת שמועצת הלול הוא גוף, אגב מחילה ממועצת הלול - - -

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

סתם כדוגמה. מועצת הדבש. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

אם הכנסת חשבה שזה גוף שצריך לחוקק חוק שמקים אותו כי הוא ציבורי, אז כמו שאפשר לעשות בוועד המקומי ביישוב פסגות שירות לאומי ומועצת הלול תביא תפקידים ראויים, כנראה שגם להם יאשרו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

המסננת שדיבר עליה ראובן היא למעשה קבועה בסעיף 6 לחוק, אם אני מבינה נכון, שהוא אומר שגוף מפעיל לא יציב מתנדב בתפקיד של עובד או כממלא מקומו, הוא לא ימלא מקום של עובדים, הוא יסייע במילוי התפקיד, ואחרי זה כתוב לנו שהוא לא מבצע מטלות ניקיון. אבל השאלה אם זה מסננת אמיתית או שאולי פה כן אתה צריך - - -

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

אמיתית מאוד.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אולי לגבי התאגיד הסטטוטורי אתה צריך עוד איזה שהיא מסננת של באיזה תפקידים כן יעסקו ובאיזה תפקידים לא יעסקו. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

במועצת הלול למשל בשירות לאומי לצד מנכ"ל, או לצד פקידה או משהו, מועצת הלול זה לא רק ניקיונות ואיסוף ביצים. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

ברור שלא. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אני מנסה להבין, בסוף אנחנו רוצים שהם יעשו תפקידים שבטח לא היינו נותנים לאף ילד שלנו כנראה לעשות, אבל אם במועצת הלול צריכים פקידה או מישהי שצריכה לעזור, אז הן יכולות להיות יד ימינם, הן לא הופכות להיות פקידות. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

או שהם עושים הסברה על צער בעלי חיים והשינוי שצריך לעשות במערך הלולים שפעם התעלל בחיות והיום צריך לשפר את המצב. רוצים בתוך מערך הדוברות גם בת שירות שהיא טובה בטכנולוגיה או להביא בנות מהמגזר הערבי להכין חומרי הסברה בערבית לתחומים. יושבת הוועדה, ממליצה למנכ"ל, אני יכול להביא לכם רשימה של המאוכזבים שקיבלו תשובות שליליות מאיתנו, לא אחד ולא שניים. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אתה יכול לתת דוגמה של כאלה שהתאכזבו, מה היו הבקשות שלהם? 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

עוד שתי דקות אני אתן לך.

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

כאשר אנחנו בוחנים בקשות של רשויות ציבוריות, יש לנו את סעיף 6 שאנחנו פועלים לפיו, יש לנו גם את הנוהל הכללי שעשינו ביחד עם הנציבות לגבי כלל הרשויות הציבוריות שכולל איסורים כמו איסור לשרת בלשכות של מנכ"לים או מקומות שחשבנו שפחות מתאים וגם יש לנו את הקומונסנס שלנו. אני חייב לשים את זה פה על השולחן, כן, לפעמים גורמי המקצוע ברשות אומרים זה לא תפקיד שמתאים לשירות לאומי, צריך לסמוך עלינו והם מקבלים את האמירות שלנו. אין פה ערעורים או משהו. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

עליי זה מקובל. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

עוד נקודה אחת שצריך לשים לב אליה, מדובר על תאגיד שהוקם בחוק ולא תאגיד על פי חוק. ככל שיהיה חוק רשויות ניקוז, הוא אומר ששר הפנים יכול להקים רשויות ניקוז ואז שר הפנים מקים את הרשות. אנחנו לא מדברים על המצב הזה. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

בדיוק, צמצמת את הרשימה. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

אנחנו מדברים על תאגידים שהתאגיד עצמו הוקם בחוק, כלומר המחוקק עצמו נתן את הגושפנקה ואת המעמד של הגוף. בזמן שאנחנו אומרים את זה, שוב אני אומר, יש מגוון מאוד רחב של גופים, הסיבה לתאגודם בישות משפטית נפרדת ועצמאית מהמדינה היא משתנה בכל אחד מהם. תאגיד השידור הציבורי זו דוגמה אחת, היה רציונל של שמירת העצמאות כי זה גוף שאמור לייצר גם חדשות וגם דיווח אקטואליה וגם תרבות, תפיסה של תרבות לא צריכה להיות מנוהלת על ידי המדינה, לכן צריך איזה שהוא ריחוק.

הדוגמאות של החקלאות הן דוגמה לזה, יש רצון לייצר אינטראקציה עם מגזר שני, עם המגזר העסקי שעוסק בייצור של ביצים, חלב, דגים, דבש וכדומה, זאת אומרת יש שם רציונל אחר שהוא רציונל משקי של שיתוף פעולה עם המשק ולכן זה מבודל מהמדינה. בכל אחד מהחוקים שמייצרים את התאגידים האלה כגופים עצמאיים יש רציונל למה החליטו שנכון לתאגד אותם כתאגיד מופרד. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אני אקצר, אני מצאתי שיש פה את האיזון הנכון. אני מבינה את מה שאת אומרת, מצד שני אני מבינה גם את הצורך של המדינה למצוא עוד תקנים שיאפשרו בין היתר לחברה הערבית מגוון יותר רחב, ולכן לדעתי האיזון פה, ודייקת עוד יותר שאנחנו צמצמנו את זה בכך שזה תאגיד שהוקם בחוק ולא מכוח החוק, ולכן מבחינתי אפשר לעבור הלאה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הסעיף הבא הוא תיקון סעיף 3 והוא קשור גם להצעת החוק הנוספת. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

נכון, שאנחנו אחר כך נצמיד אותה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

	תיקון סעיף 3
	2.
	בסעיף 3(א)(3) לחוק העיקרי, אחרי "ולעניין" יבוא "מי שהוא מתמודד נפש כהגדרתו בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש"ס-2000, או"



כאן אנחנו עוסקים בגיל המקסימלי לתחילת השירות, כשסעיף 3(א)(3) הקיים אומר שהתנאי הוא שטרם מלאו לאותו אדם 24 שנים, אבל יש חריג לגבי מי שלמד במוסד לחינוך מיוחד כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד ושם כתוב שמלאו לו 27 שנים וכרגע מבקשים להצמיד. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

נכון. אני חושבת שלא צריך להסביר. מתמודדי נפש, בדרך כלל המחלה מתפרצת בגיל הנעורים והוא לא הולך לבית ספר לחינוך מיוחד, מאחר שעד שהוא בכלל מוכן להכיר בזה שהוא באמת מתמודד הוא בדרך כלל בבית ולא נמצא בתוך מסגרת, וכשהוא כבר כן מוכן לקבל הוא כבר עבר את גיל החינוך והוא בגיל 18 ואנחנו מפספסים אותו לגמרי. 

בכלל כל העניין של ללכת ולהיכנס לתוכניות המיוחדות הנפלאות שיש בשירות הלאומי שמצילות חיים, פר-אקסלנס, זה לא סתם אמירה, אלא זו אמירה אמיתית, הוא מפספס אותן כי ההבנה שלו שבאמת זה יעזור לו מגיעה רק בגיל 21, 23, 24, ואז הוא נתקל בדלת סגורה. אני חושבת שזה קריטי והכרחי ואני מברכת השרה שקיבלה את התיקון הזה. 

 << אורח >> בתיה ליידנר: << אורח >> 

אנחנו מברכים מאוד על ההרחבה של הגילאים, היום יש לנו כ-200 צעירים שמשרתים בשירות לאומי, זה כמעט הכפיל את עצמו בכמה שנים האחרונות, עם זה שזו חקיקה מיוחדת גם לאנשים עם מוגבלויות אנחנו מחפשים דרכים רגילות לשלב את החבר'ה שלנו שאנחנו רוצים, לא רק תחת ההגדרה של מוגבלויות, מאוד חשוב לנו. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

לגמרי, אני מסכימה איתך.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הנושא הזה של אוכלוסיות מיוחדות, נדמה לי שעדיין אנחנו מחכים להשלמה של תקנות בתחומים האלה, האם יש צפי לתקנות? 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

כן, אנחנו בטיוטות ממש סופיות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

כי הן היו אמורות להיות כבר לפני כמה שנים. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

את צודקת מאוד ואנחנו לא בסדר שזה עוד לא הגיע לפה, אבל היו עוד הערות של משרד הרווחה, אני מניח שאנחנו ממש בסיום של זה. אם העלו את הנושא של התוכניות המיוחדות, אחת, להגיד לך תודה, יושבת ראש הוועדה, על זה שיזמת את הסעיף הזה ואת השינוי הזה, שתיים, נמצאות פה נציגות של עמותת 'בת עמי', עטרה ונעמה, זו ההזדמנות בשם כל הצעירים האלה לדורותיהם, להודות להם ולכל שאר הגופים המוכרים ולאגף אצלנו, א', הגדלנו מאוד בשנים האחרונות, היום יש באוכלוסיות המיוחדות 2,200 צעירים שמשרתים, נוער בסיכון וצעירים עם מגבלה. זו הזדמנות גם בבית הזה - - -

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אני אשמח לשמוע, אבל באמת בקצרה. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

רק להגיד להם תודה. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אני אשמח לשמוע, עטרה.

 << אורח >> עטרה אפל: << אורח >> 

תודה על המילים החמות. כשאת אומרת ש-200 צעירים עושים שירות לאומי, אז באמת 150 מתוכם עושים ב'בת עמי' וזה באמת הודות גם למיכל שדחפה את זה מאוד וגם למנכ"ל הרשות לשירות לאומי שהגדיל את התקנים מאוד ואפשר לצעירים לעשות לא רק שנה אחת אלא שנתיים ולעשות תהליך משמעותי וזה חשוב מאוד.

אחד הדברים שאנחנו רוצים לדייק, ובשביל זה באנו, כשאת מדברת על צעירים עם מגבלה מדברים על סל שיקום, שזה אומר 40% נכות נפשית ואנחנו רוצים רק לוודא שזה צעירים שמוכרים כנפגעי נפש ולאו דווקא יש להם 40% של סל שיקום, כי כמו שמיכל אמרה - - -

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

לצערנו לפי הנוסח של החוק כתוב, 'כהגדרתו בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה', ובחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה זה 40% ומעלה. 

 << אורח >> עטרה אפל: << אורח >> 

זה בעצם אומר שכל הצעירים שבגיל ההתבגרות הייתה להם אפיזודה אפילו ארוכה ומאובחנים עם דיכאון הם יגיעו אלינו יותר מאוחר ולא נוכל לתת להם מענה והם פונים אלינו היום כבר, יכול להיות שיש להם או 20% או שיש להם אבחון. המדינה מכירה בהם, הם פשוט לא 40% נכות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

יש עד גיל 24. בכלל מגבלת הגיל, אפשר לשאול למה יש מגבלת גיל לשירות לאומי, אבל זה נקבע כי זה בשלב התחלתי של חייו של אדם וזה גם לאנשים שפטורים משירות צבאי, אבל אם אנחנו נשאיר את זה פתוח אולי עדיף להם כבר להשתלב במסגרות תעסוקתיות. 

 << אורח >> עטרה אפל: << אורח >> 

אני לא חושבת שצריך להשאיר את זה פתוח לגמרי, אני חושבת שצריך להגביל את זה ולומר רק אדם עם אבחנה פסיכיאטרית. אני חושבת שהשירות הלאומי הוא מקפצה לחיים אזרחיים שאין אותה יותר ואני מסכימה איתך שזה דלת שנסגרת גם בגיל 24, גם בגיל 27, היא נסגרת, וצעיר שהייתה לו אפיזודה וגם ככה הוא התחיל בנקודת קפיצה לא טובה לחיים, אם אנחנו סוגרים לו את האופציה של שירות לאומי אנחנו סוגרים לו המון דלתות. אני לא אומרת על לפתוח את הדלת לגמרי. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

עטרה, אני אגיד לך כמה דברים. אני מסכימה איתך, אני אישית נתקלת לא מעט בפניות של צעירים שעברו את 18 ומקבלים אחוזי נכות אבל פחות מ-40% והם באמת באיזה שוקת שבורה כי אין להם מענים בסל שיקום ואין להם מענים אחרים. אני מכירה את האירוע, אבל בסוף אנחנו בחוק שצריכים להתכוונן ולשים קו גבול. 

ויש עוד אפשרויות, כלומר כן, זה לא רק השירות הלאומי, כלומר בשירות הלאומי אם הם יכולים להשתלב בתוכניות הרגילות, אהלן וסהלן, זה הכי טוב שיש, וגם אמרה את זה בתיה, אם הם לא יכולים, התוכניות המיוחדות כן נועדו לכאלה שיש סף שבו אתה אומר שזה מצריך משהו מאוד מאוד מיוחד ולכן מאחר שיש לנו את חוק שיקום, נתקן את חוק שיקום ונתקן גם פה, ואולי שם זה המקום, ובתיה תהרוג אותי, לכן זה צריך להיות שם, לא פה. 

 << אורח >> עטרה אפל: << אורח >> 

חוק השיקום מכליל סל גדול של שירותים שהמדינה נותנת, פה בשביל לומר לצעיר אני סוגרת את הדלת ואני לא נותנת לך את ההזדמנות, אפילו שאני יודעת שאתה נכה נפש, אתה פשוט לא עם 40%, אתה 20% - - -

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

רק מעל גיל 24. בסוף אתה צריך לשים גבול, מי שקובע את הגבול זה חוק שיקום, לא אנחנו.

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

אני חייב לומר שמקריאת הנוסח, הנוסח מפנה להגדרת מתמודד נפש בחוק שיקום נכי נפש, ההגדרה שם בחוק היא תושב ישראל הסובל מהפרעה נפשית, אין פה חיוב שיהיה סל שיקום. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אז אתה אומר לא שהוא מתמודד נפש שזכאי לפי החוק, אלא אתה מדייק ואומר זה ההגדרה. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אם שואלים אותי מה כוונת החוק, אין כוונת החוק לצמצם, אני לא בעד לצמצם, אבל כן, גם אני כשניסחתי וגם כשניסחה הרשות וכמובן השרה, זה היה שכן נמצא את ההגדרה. אם מבחינת ההגדרה, אומר יואב והוא המשפטן, שאפשר גם להרחיב את זה ליותר, העיקר שיהיה נושא של צעיר שמתמודד עם מחלת נפש, אז אולי באמת זה האירוע. אנחנו לא מדברים על כמויות, זה גם לא נראה לי עלות משמעותית. מעניין אותי לשמוע את משרד המשפטים, אבל אני לא רואה בזה בעיה, ותודה על הדיוק. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

מבחינת ההגדרה הקבועה בחוק שיקום, היא לא מתייחסת לאחוז נכות כזה או אחר. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

מעולה. אומר פה ראובן שנוכל לפרש את זה ככה. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

לא כתוב זכאי לחוק שיקום, כתוב מי שהוא מוגדר כמתמודד נפש בחוק. 

 << אורח >> בתיה ליידנר: << אורח >> 

אבל בחוק כתוב 40%. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

הוא אומר: אני צריך הגדרה של מתמודד נפש, מי זה מתמודד נפש. החוק שלנו אומר שהוא יילך להגדרת מתמודד נפש כפי שכתוב בחוק שיקום. בחוק שיקום מתמודד נפש לא מוגבל ב-40%. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

בחוק שיקום כתוב, בזכאות מתמודד נפש שמלאו לו 18 ויש לו 40% וכו' זכאי, אבל - - -

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אני אסכם את הנקודה. 

 << אורח >> בתיה ליידנר: << אורח >> 

בהתאם לדיון שיהיה לנו בהמשך, מי המגדיר? 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

מה שאנחנו אומרים פה בחוק, אנחנו מחפשים הגדרה מי הוא מתמודד נפש ולכן אנחנו אומרים נלך להגדרה שנמצאת בחוק שיקום חולי נפש בקהילה, נקודה. בחוק עצמו, של מתמודדי נפש בקהילה, שם אומרים מי זכאי, מתמודד נפש שיש לו 40%, אבל זה בחוק שלכם, בחוק שיקום, בחוק הספציפי הזה אנחנו רק לקחנו את ההגדרה, לא לקחנו את ההגבלה של 40%, לכן אני לא רואה שום בעיה ואני מתחברת למה שאמרו פה קודמיי. 

 << אורח >> בתיה ליידנר: << אורח >> 

חשוב מי יהיה המגדיר. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

מי מגדיר בחוק שלכם מי מתמודד נפש? זה אותו דבר. מגדיר פסיכיאטר של ביטוח לאומי, בית חולים, זה אותו דבר בסוף. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

אנחנו נשענים על המנגנון של חוק שיקום מתמודדי נפש, אנחנו לא מנסים לייצר את המנגנון הזה בתוך חוק שירות אזרחי, פשוט נסמכים על המנגנון הקבוע בחוק. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

תודה רבה על הדיוק, סגרנו שזה לא הגבלה ל-40%, אלא מי שהוא מתאים להגדרה שנמצאת בחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

	תיקון סעיף 7
	3.
	בסעיף 7 לחוק העיקרי – 

	
	
	(1) בסעיף קטן (ב) – 

	
	
	(1)  בפסקאות (2) ו-(3), בכל מקום, אחרי "המנהל" יבוא "או עובד בכיר ברשות שהוא הסמיך לכך";



אתם רוצים להסביר את התיקון הזה? כאן אנחנו מאפשרים את אותם האישורים גם על ידי מי שאינו המנהל בלבד.

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

בחוק היום יש הרבה סמכויות של מנכ"ל הרשות, שיושב פה איתנו, עם השנים ראינו שיש הרבה בקשות שמופיעות הרבה מאוד פעמים. היום אנחנו מקפידים על הוראות החוק, כל בקשה מגיעה למנכ"ל הרשות, אנחנו חושבים שאפשר גם להקל על מנכ"ל הרשות ושהוא יסמיך עובד אחר שיטפל בבקשות האלה. 

פה ספציפית בסעיף הזה יש לנו היום בחוק דרישה לרציפות שירות שמתנדב יעשה את השירות באופן רציף, הוא יעשה את 12 חודשים בתוך 13, ויש אפשרות של החרגות, שמנכ"ל הרשות רשאי להחריג למתנדב ספציפי גם לחרוג מדרישות הרציפות הללו. אנחנו מבקשים שאת הדבר הזה המנכ"ל יוכל להעביר לעובד אחר מהרשות. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

בסדר גמור. אפשר להמשיך, נעה? רק תיקנו פה את הנוסח. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הוא בכל זאת מאפשר הפסקות משמעותיות. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

החוק מגדיר שמעל 13 ו-14 חודשים בנסיבות מיוחדות אני רשאי רק עד 14 חודשים לאשר, קורה שיש מאות כאלה בשנה אז פשוט להסמיך עובד בכיר אחר שיאשר את זה, בתוך המסגרת שהחוק יגדיר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

	
	
	(2)  אחרי פסקה (3) יבוא:

	
	
	"(4) הפסקה לתקופה שאינה עולה על שנה בתקופה שבה חלה החלטה על שעת חירום כמשמעותה בסעיף 20, אם אישר זאת המנהל, במקרים שבהם הפסקה לתקופה כאמור נדרשת בשל הנסיבות המיוחדות הקשורות בשעת החירום.";



 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

פה זה רק מנהל וזה משהו מאוד חריג. מפוני חבל תקומה שהיו תקופה ארוכה עם המשפחה ולא יכלו עדיין לחזור לשירות, לאפשר להם להמשיך ברציפות. זה רק בהקשר חירום.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

רק נבהיר, ההחלטה על שעת חירום בסעיף 20 היא הכרזות אחרות שחלות, זה לא דורש מצדכם הכרזה. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

גם השרה צריכה והמנהל צריך גם להחליט. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

לא, ההחלטה על שעת חירום זו הכרזה. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

בסדר, כן. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

בסעיף 20 התנאים הם הכרזה על מצב מיוחד בעורף, הכרזה על אירוע חירום. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

גם אם השרה שלנו לא הכריזה על זה. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

מותר להשתמש בסעיף גם אם השרה לא הכריזה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

ובפועל היו מקרים כאלה? 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

בטח. מפוני מלחמה, תקועים במלונות עם ארבעה אחים ואמא מתמודדת נפש, הם לא יכולים לחזור לשירות. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אני רוצה להתקדם.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

	
	
	(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

	
	
	"(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), עבר מתנדב לפני תחילת שנת השירות הכשרה לשירות כהגדרתה בסעיף 13(א) או הכשרה מיוחדת כמשמעותה בסעיף 14, ולמעט הכשרה שהוחרגה מתקופת השירות על ידי המנהל כאמור בסעיף 14(ב), לא יראו את התקופה שבין סיום ההכשרה כאמור לבין תחילת השירות בפועל כמפסיקה את רציפות השירות, ובלבד שהפסקה כאמור לא תימנה בתקופת השירות.";



 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

בכמה מילים וגם תיקון קטן אם אפשר. מכיוון שיש לנו דרישה שהשירות ייעשה ברציפות, יש לנו הרבה מקרים של הכשרות טרום שירות שמתבצעות לפעמים בתחילת ביולי או בתחילת אוגוסט. מכיוון שההכשרות הן חלק אינהרנטי, חלק בלתי נפרד מהשירות וזה נחשב שירות, בעצם היום תקופת הרציפות מתחילה להימנות בתחילת ההכשרה, כך שאם בת עושה הכשרה ביולי ואז חוזרת הביתה והיא חוזרת רק בספטמבר כבר יש לנו בעיה עם הרציפות כי כל אוגוסט היא לא הייתה. 

אנחנו רוצים להחריג את התקופות האלה של הכשרות קדם שירות מדרישת הרציפות, אבל אני מבקש לחזור לנוסח המקורי ולא לתיקון כי ההכשרה היא חלק משנת השירות, מבחינתנו הכשרה היא שירות. אם את אומרת תחילת שנת השירות - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אותה בעיה יש לך עם שירות בפועל. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

לכן חיפשנו מונח של שירות בפועל, שירות, לא הכשרה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אז אולי שירות בגוף המפעיל. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

גם טוב. שבת קמה בבוקר והולכת למפעיל בניגוד להכשרות. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

בדרך כלל היא רשומה בגוף המפעיל גם בשלב ההכשרות. השירות בפועל הכוונה התייצבות לשירות ולא הכשרה, זה הנוסח. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

מה מפריע לך בשירות בפועל? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

כי לכאורה מה שכתוב היום בסעיף 13 זה שגם ההכשרה, אותה הכשרה כללית שעושים אולי לכולם ולא הכשרה ספציפית לשירות\ היא גם חלק מהשירות, אם הכול חלק מהשירות - - -

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

אבל ההכשרה הכללית היא הפחות מטרידה כי היא בדרך כלל נעשית במקביל או בתוך הרצף. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

זה אין בעיה. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

כל החינוך בחברה הערבית אנחנו מקדימים ללפני השירות, זה קורה ביולי. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

כלומר יש פער של חודש או שבועיים שהיא מפסידה את הרצף. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

אם יהיה כתוב שירות בגוף המפעיל זה גם ידייק, בסדר גמור. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

	
	
	(3) בסעיף קטן (ד), אחרי "המנהל" יבוא "או עובד בכיר ברשות שהוא הסמיך לכך".



 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

הפחתת שעות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

השאלה אם לא נכון, במקום לתת את זה לכל עובד, אתה מדבר על עובד בכיר? 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

	הוספת סעיף 14א
	4.
	אחרי סעיף 14 לחוק העיקרי יבוא:

	
	
	"הכשרה תעסוקתית ולימודים להשלמת השכלה
	14א.
	(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף 12(ב), המנהל רשאי לקבוע כללים שיאפשרו למתנדב המשתייך לאוכלוסייה בעלת שיעור השתתפות נמוך בשוק התעסוקה או למתנדב המצוי בשנה השנייה לשירותו להשתתף, על חשבון שעות שירותו כאמור בסעיף 7(ג) או (ד), בהכשרה תעסוקתית המיועדת לקידום שילובו המקצועי בתעסוקה לאחר תקופת השירות או בלימודים להשלמת השכלה, גם אם אינם בתחום השירות שלו.



אני מבינה שיש הערה של משרד העבודה. 

 << אורח >> ענב חליוה: << אורח >> 

לנו יש דיוק שעדכנו את הרשות לשירות אזרחי שאנחנו רוצים לדייק שלגבי האוכלוסייה, במקום לכתוב אוכלוסייה בעלת שיעור השתתפות נמוך בשוק התעסוקה אנחנו רוצים לכתוב אוכלוסייה שנדרש סיוע לצורך שילובה בשוק התעסוקה, ואנחנו רוצים הכול בהתייעצות עם מנכ"ל משרד העבודה. לגבי זה אין לנו עדיין הסכמה עם הרשות. 

הסיבה שאנחנו רוצים את הדיוק הזה, כדי לכלול אוכלוסיות שאנחנו מסייעים להן לא רק להכניס אותן לשוק התעסוקה אלא לתעסוקה האיכותית שלהם, לדוגמה כמו גברים מהמגזר הערבי, שאמנם השיעור שלהם לא נמוך בהרבה מהאוכלוסייה הכללית אך עדיין הם עובדים בעיסוקים שהם פחות איכותיים. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

על מה אין הסכמה? כי אמרת פה שני תיקונים שאת רוצה לעשות. 

 << אורח >> ענב חליוה: << אורח >> 

על החלק הראשון יש הסכמה, על החלק המקצועי יש הסכמה, על ההתייעצות עם מנכ"ל משרד העבודה עדיין אין הסכמה. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אתם הצעתם שההתייעצות תהיה לגבי מי האוכלוסייה, לא לגבי מהי ההכשרה התעסוקתית. 

 << אורח >> ענב חליוה: << אורח >> 

לגבי הכשרה תעסוקתית זה נכלל בסעיף 14א(ג) ולגבי זה יש הסכמה, הכללים ייקבעו בהסכמת משרד העבודה. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

בהסכמה או בהתייעצות? 

 << אורח >> ענב חליוה: << אורח >> 

הסכמה. כאן יש הסכמה, כאן זה מתואם. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אז מה אתם מבקשים, התייעצות לגבי מה? 

 << אורח >> ענב חליוה: << אורח >> 

לגבי האוכלוסייה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

האוכלוסייה שנדרש סיוע לשילובה בשוק העבודה? 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

ראובן, מה אתם אומרים? התייעצות? 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

גם את העניין של השנה השנייה, שלא תמיד זה קשור למשרד העבודה, יש את האוכלוסיות. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

לא, הם מדברים רק על החלק הראשון. לגבי האוכלוסייה שאתם כתבתם, בעלת שיעור השתתפות נמוך בשוק התעסוקה, הם לא דיברו על מתנדב המצוי בשנה שנייה. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

לקבוע כללים למתנדב המשתייך לאוכלוסייה בעלת שיעור השתתפות נמוך בשוק התעסוקה ולאחר היוועצות עם מנכ"ל משרד העבודה, רק פה. 

 << אורח >> ענב חליוה: << אורח >> 

רק פה, נכון. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

א', הייתם אומרים את זה לפני חצי שנה, ב', אני מסכים. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

הם גם ביקשו לשנות את הנוסח קצת. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

הנוסח בסדר. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

אני מנסה להבין מה הנוסח. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

זה לא רק שיעור השתתפות נמוך, אלא צריך לתווך לו את האירוע. לגברים ערבים יש שיעור סביר של השתתפות בתעסוקה, אבל בתעסוקה לא איכותית, והם רוצים להביא קורסים ודברים משמעותיים שגבר מהחברה הערבית שהעתיד שלו מבחינת מוביליות חברתית כלכלית נמוכה מאוד, אבל הוא כנראה יהיה מועסק איפה שהוא, אפשר יהיה לשפר את מצבו. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

את דיברת על האוכלוסייה שצריך לתווך לה או פרט? כי אם זה כאוכלוסייה, מבחינת הנוסח המשפטי, תקן אותי, אבל אוכלוסייה בעלת שיעור זה קל לראות, אפשר למצוא את האירוע. כשאת מדברת על אוכלוסייה שצריך לתווך לה, זה כבר יותר מורכב, איך עושים את זה? 

 << אורח >> ענב חליוה: << אורח >> 

אני אחזור על הנוסח ואני גם אסביר. קודם כל אני מדברת על סוג האוכלוסייה, לדוגמה לצורך העניין גברים מהמגזר הערבי, זה סוג אוכלוסייה, אז הסוג הזה, אמנם אחוז השיעור ההשתלבות שלהם בתעסוקה הוא סביר, הוא לא נמוך בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אבל עדיין התעסוקה שלהם היא לא איכותית. אנחנו רוצים לתת להם קורסים והכשרות כדי לשפר את טיב התעסוקה שלהם. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

את רוצה להוסיף, זה לא במקום. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

זה לא במקום, זה להוסיף. 

 << אורח >> ענב חליוה: << אורח >> 

זה לא במקום, זה לדייק את זה. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

את לא מדייקת את זה, כי כל אלה ששיעור ההשתתפות נמוך, יכול להיות שאלה שמשתתפים הם כן במקצועות הכי גדולים. 

 << אורח >> ענב חליוה: << אורח >> 

אני אחזור על הנוסח ואז תראו מה דעתכם. אני אומרת שהמנהל רשאי לקבוע כללים שיאפשרו למתנדב המשתייך לאוכלוסייה שנדרש סיוע לצורך שילובה בשוק התעסוקה. זאת אומרת כל אוכלוסייה שנדרשת לגביה כל סיוע, בין אם זה להכניס אותו - - -

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

שגם מי שבשיעור השתתפות נמוך הוא כזה לפי ההגדרה הזאת? 

 << אורח >> ענב חליוה: << אורח >> 

נכון, בדיוק. כל אוכלוסייה שנדרש לגביה סיוע, בין אם להכניס אותה ובין אם לטייב אותה. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אבל אני לא בטוחה שזה נכון משפטית, כל מי שנדרש סיוע, זה גם בעלת שיעור נמוך. היא אמרה ככה, שיאפשרו למתנדב המשתייך לאוכלוסייה שנדרש סיוע לצורך שילובה בשוק התעסוקה. האם זה כולל גם את אלה שיש להם שיעור נמוך? 

 << אורח >> ענב חליוה: << אורח >> 

כן. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

מהיכרותנו עם האוכלוסיות הנדונות מדובר על המגזר הערבי, מדובר על אוכלוסיות מיוחדות שדיברנו עליהם עכשיו, בעלי מוגבלויות, נוער בסיכון, כל האוכלוסיות האלה, ודאי שצריך סיוע גם. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

האם כל מי שהוא אוכלוסייה שיש בה שיעור נמוך בתעסוקה בהכרח גם נדרש סיוע? זאת השאלה שלי, אני לא יודעת, אתם תגידו. אם כן, אז בסדר, בואו נתקדם. 

 << אורח >> ענב חליוה: << אורח >> 

אפשר גם לטייב את הנוסח. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אני מציעה שנגיד שלאוכלוסייה שלדעת המנהל בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד העבודה נדרש סיוע לשם שילובה בשוק העבודה. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

מאה אחוז, מצוין. 

 << אורח >> ענב חליוה: << אורח >> 

בהתייעצות עם מנכ"ל משרד העבודה. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

היא אמרה את זה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אם נחזור לאמירה הכללית של הדבר הזה, מתנדב בשנה השנייה, מתנדב שהוא נכלל באותה אוכלוסייה שנדרש סיוע לשילובה בשוק העבודה, הוא יכול לעשות על חשבון שעות השירות שלו, או הכשרה תעסוקתית שמיועדת לקידום השילוב לאחר השירות, או להשתתף בלימודים להשלמת השכלה. השאלה אם יש מגבלות על השעות. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

בוודאי שיהיו מגבלות, בגלל זה המנהל יקבע כללים. בגדול מה שקרה, שער היציאה לצה"ל הפך להיות דבר מאוד מאוד משמעותי, אנחנו יודעים שההשתלבות בשוק העבודה, אפשר לשפר אותה, אנחנו מחפשים כלים גם לעודד שירות בשנה שנייה, ודאי שזה לא יהיה כל השירות יהיה הכשרות ולימודים אקדמיים, אנחנו נקבע כללים, נצטרך לפרסם אותם. יש יועץ משפטי ברשות, הכול כפוף בסוף להנחיה של משרד המשפטים, אז בוודאי שתהיה מגבלת שעות. עוד אין לי את הכללים כתובים עכשיו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

מדוע זה נקבע בכללים ולא בתקנות? כי תקנות למעשה, אני רואה שאתם אומרים שהכללים יפורסמו ברשומות, אבל מדוע זה לא נקבע בתקנות כדי שיאפשר דיון ציבורי בשאלה מהי הכשרה תעסוקתית ראויה, מהי השלמת השכלה שהיא מתאימה, מה מגבלת השעות, מה התנאים? 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

שוב, אני אומר דברים שהם ידועים. בחקיקת משנה יש מקרים לא מעטים בחקיקה שחקיקת המשנה מיוצרת על דרך המלך הרגילה הסטנדרטית על ידי שרים, אבל יש סיטואציות שיש גופים מנהליים אחרים שמייצרים את חקיקת המשנה, קובעים את ההסדרים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

השאלה אם לא לעשות את זה בדרך של תקנות, אני לא שואלת על הדרג שקובע את התקנות. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

כי זה ייקח זמן. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

זה לא משנה במהות, יש לנו תקנות שנקבעות על ידי מנהלים, מנכ"ל משרד הבריאות למשל קובע תקנות במקרים רבים, אבל יש לנו - - - 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

לא נעים לי להגיד לך, אבל דה פקטו את רואה מה קורה, את מחכה לתקנות ותראי כמה זמן זה. לצערי, אני אומרת לצערי, אבל זה לא התקנות היחידות, אני מזכירה את הדיון הבא שיש לנו גם תקנות. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

אני אומר לעניין תקנות דבר אחד בהקשר הזה לעומת כללים, בשש וחצי שנים שאני מנכ"ל היו שישה שרים שממונים על השירות הלאומי, הכנסת התחלפה, אני לא רוצה להגיד כמה פעמים, כל פעם שרצינו לבוא עם תקנות הדברים האלה נדחו ונדחו. הדבר הזה של כללים זה דבר יחסית לא גדול, בצה"ל דברים כאלה עוברים בפקודות, זה מאוד מאוד פשוט, ולכן הצענו שזה יהיה בכללים ומשרד המשפטים גם אישר את זה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אז רק נקווה שהתקנות יגיעו כשעוד השרה אותה שרה כבר שנתיים וחצי - - - 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

אני מקבל את הביקורת פעם שנייה באהבה, אנחנו נביא את זה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

לפני שיתחלפו.

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

אתם צודקים. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אני גם אדחוף. הגענו לסעיף 4(ב). 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

	
	
	
	
	(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), כללים לעניין תוכני ההכשרות, משכן והמוסדות שבהם ייערכו ההכשרות ייקבעו בהסכמת המנהל הכללי של משרד העבודה או נציגו.


 
אתם מדברים על תוכני ההכשרות והמשך והמוסדות, אנחנו לא מדברים על שילוב לימודי השכלה, לימודים להשלמת השכלה, או שזה משהו שהוא מאוד מוגדר? 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

השאלה, (ב) מתעסק רק בהכשרות ולא בלימודי השכלה גבוהה? 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

זו הערה שמשרד העבודה ביקשו להוסיף, המל"ג לא ביקשה את זה. הם רוצים במכללות לוודא שזה נוגע לאזורים של עולמות התעסוקה. אם לומדים במוסדות אקדמיים נראה לי שזה לא קשור לפה. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

אבל הכללים יהיו כמובן גם על הנושא הזה. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

הכללים שנקבע. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

הכללים שתקבע יהיו גם על הנושאים של הלימודים להשלמת השכלה. ודאי, הם יחולו גם על זה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אולי להסביר שתוכני ההכשרות, לא רק להכשרה תעסוקתית, אלא גם ללימודים. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

כן, זו הכוונה.

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אבל משרד העבודה יהיה אחראי גם על ההשכלה הגבוהה? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

לא, צריך להפריד. משרד העבודה לגבי ההכשרה התעסוקתית והשלמת השכלה תהיה בלי אחריות של משרד העבודה? 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

בלי, זה יהיה אצלנו בכללים. 

 << אורח >> ענב חליוה: << אורח >> 

משרד העבודה לא אחראי על ההשכלה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אז אנחנו נתייחס גם להשלמת השכלה, אבל בלי התנאי של הסכמת המנהל הכללי של משרד העבודה. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

המנהל רשאי לקבוע כללים, זה כתוב כבר ברישה של סעיף קטן (א). 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

הכללים שנוגעים למשרד העבודה יהיו בהתייעצות או בהסכמת המנהל הכללי של משרד העבודה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

השאלה אם ברור מ-(א) שכל הנושא של המשך והתוכן והמוסדות יכול להיקבע גם לגבי ההשלמה. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אפשר במקום 'המנהל רשאי' 'המנהל יקבע'. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

אפשר לפרט ברישה של סעיף קטן (א) גם את הדברים האלה בשביל להבהיר. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אני אסביר. אין לנו כאן מגבלה של שעות, זה הרי בתוך השירות ומשלמים להם על השירות הזה. אם אנחנו רוצים לעשות הכשרות או לימודים להשכלה גבוהה בתוך השירות הלאומי צריך לקבוע שעות, צריך מגבלות, צריך לקבוע איזה תכנים, איזה תחומים וכו' וכו', לכן אני אומרת 'בלי לפגוע מהוראות סעיף 12(ב), המנהל רשאי לקבוע כללים שיאפשרו למתנדב המשתייך'. זה כתוב בסעיף 4(א), אז אין לנו בעיה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

רק נגדיר שהכללים יתייחסו גם למשך ההכשרה, לסוג המוסדות וכן הלאה, ובסעיף קטן (ב) יגידו שסעיף זה נוגע להכשרות התעסוקתיות, זה ייקבע בהתייעצות וכו'. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

לעניין הלימודים האקדמיים אני רוצה להזכיר שבהצעת החוק המקורית - - -

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אולי הם לא אקדמיים, כי זה השלמת השכלה יסודית אולי. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

בהצעת החוק המקורית התפיסה הייתה שלא יהיה לימודים אקדמיים בכלל, זו הייתה ההצעה ב-2017 והוועדה פה אמרה, היושב דאז אללוף אמר שהוא לא רוצה להגביל לימודים אקדמיים ולכן הוא אמר באופן כללי אפשר לעשות לימודים אקדמיים, אבל אפשר גם להגביל את זה, זה היה אותו סעיף 12(ב) שאומר שהשר באישור הוועדה רשאי לקבוע הגבלות על הלימודים במוסד חינוך או במוסד להשכלה גבוהה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אבל זה לימודים שהם לא על חשבון השירות, בניגוד ללימודים כאן שהם בפירוש על חשבון השירות. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

האם בשל כך את מבקשת להגביל - - - 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

לא להגביל, שהמנהל יקבע כללים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אני מבקשת להסמיך את המנהל שהכללים שלו יבהירו מה משך הלימודים, מה השעות, באיזה מוסדות הם נלמדים, שזה יהיה לימודים ראויים גם לגבי השלמת הלימודים. 

 << אורח >> ענב חליוה: << אורח >> 

אפשר לחזור על התיקון שעשינו בהכשרה תעסוקתית בהקשר של לימודי ההשלמה? בהקשר האחרון. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

בהקשר האחרון לא שינינו את הנוסח. 

 << אורח >> ענב חליוה: << אורח >> 

של המל"ג. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

את סעיף קטן (ב) לא נשנה, אבל אנחנו נגיד שבסוף סעיף 14א אולי צריך יהיה להגיד, אחרי זה אפשר יהיה לדייק את הנוסח, אני רוצה להגיד שהכללים יתייחסו בין השאר למשך הלימודים, או משך ההכשרה או התעסוקה או הלימודים, סוג המוסדות שבהם זה יילמד, תוכני הלימודים ואז יהיה ברור שבסעיף קטן (ב) תהיה אמירה שהכללים האלה לגבי הכשרה תעסוקתית יהיו באישור המנהל. 

 << אורח >> ענב חליוה: << אורח >> 

את רצית להוסיף כללים שקשורים להשכלה גבוהה והכללים - - -

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

לא השכלה גבוהה, השלמת השכלה, זה לאו דווקא גבוהה. יש לנו הכשרות ויש לנו השלמת השכלה, אז את ההכשרות לגביכם זה יהיה בהסכמה שלכם, לגבי השכלה זה לא קשור אליכם, קשור למנהל, המנהל יקבע. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

לכן אני אומר, זה פחות השכלה גבוהה. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

כן, זה השלמת השכלה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אנחנו נבהיר כמובן שהכללים שלכם יכולים לעסוק בעוד דברים, אבל בין השאר הם יעסקו גם במשך, בסוג המוסדות ובתוכן. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

מאה אחוז. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

	
	
	
	
	(3) כללים כאמור בסעיף זה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות."

	תיקון סעיף 63
	5.
	בסעיף 63(א) לחוק העיקרי – 

	
	
	(1) בפסקה (2), אחרי "בתנאי פסקה זו" יבוא "לעניין ההתאגדות כעמותה או חברה לתועלת הציבור והפעילות למטרה ציבורית בתחום כאמור בסעיף 65 כאמור";

	
	
	(2) אחרי פסקה (2) יבוא:

	
	
	"(2א) המוסדות הלאומיים;".



אם אתם רוצים להסביר מה הרקע לפסקה (1). 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

לגבי פסקה (א) רק להסביר, זה תיקון יחסית טכני בשביל להבהיר חוסר בהירות שהיה בחוק. היום כשאנחנו מאשרים גוף אנחנו יכולים לקבל אישור לפי סעיף 46 שהגוף לפי פקודת מס הכנסה ואז אנחנו יודעים שהוא עמד בכל תנאי הפסקה. היום יש פרשנות לפעמים של הגופים שמגישים את הבקשות שאומרת שברגע שהגישו את האישור לפי 46 הם לא צריכים להגיש את שאר המסמכים כמו אישור ניהול תקין ומסמכים אחרים. אנחנו רק מבהירים פה שהאישור לפי סעיף 46 יפטור אותנו מדברים מסוימים ולא משאר הדברים. זו ההבהרה שאנחנו עושים בתיקון הראשון. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

מה שרלוונטי ל-46 זה המטרה הציבורית וסוג ההתאגדות. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

נכון, ושאר הדברים יצטרכו להוכיח. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

ופסקה (2א) מדברת על כך שהמוסדות הלאומיים הם גוף מפעיל, דיברנו על ההגדרה שלהם. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אפשר להמשיך. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

	תיקון סעיף 64
	6.
	בסעיף 64 לחוק העיקרי – 

	
	
	(1) בכותרת השוליים, אחרי "לרשות ציבורית" יבוא "או לבית חולים";

	
	
	(2) בסעיף קטן (א), אחרי "לרשות ציבורית" יבוא "או לבית חולים שאינו בית חולים ממשלתי ושמתקיים בו האמור בסעיף 63(א)(2) או (3)".



 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

פה התיקון בא לתקן סוג של בעיה שצצה אצלנו מספר פעמים. יש לנו היום שני סוגים של בתי חולים שאפשר לשרת בהם, אחת, בתי חולים ממשלתיים שהם בתוך רשות ציבורית ואלו שאינם ממשלתיים, כמו הדסה ושערי צדק ואחרים, שהם לא במסלול של רשות ציבורית. 

מה שקורה, זה יוצר סוג של חילוק לא טוב מבחינתנו של בתי חולים שאפשר לעשות תפקידים מסוימים ובתי חולים אחרים שאי אפשר לבצע אותם, לכן אנחנו מבקשים להכניס את בתי החולים שאינם ממשלתיים לתוך התהליך של האישור כמו של הציבוריים שיהיה אפשר לבצע בהם גם תפקידים אחרים שמבוצעים בבתי החולים הממשלתיים. זו הכוונה פה של הסעיף. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

התנאי הוא שהם צריכים להיות או עמותה או חברה לתועלת ציבור גוף שממלא תפקיד ציבורי על פי דין ושהוא גם גוף מבוקר. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

כמובן, את זה לא פרצנו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

	תיקון סעיף 65
	7.
	בסעיף 65(א) לחוק העיקרי – 

	
	
	(1) ברישה, במקום "בסעיף קטן 63(א)(2) או (3)" יבוא "בסעיף קטן 63(א)(2), (2א) או (3), למעט בית חולים שאינו בית חולים ממשלתי";



כעת אנחנו הולכים לאפשרות לתת אישור לגוף מפעיל ואנחנו מדברים על גוף מפעיל, מוסיפים מצד אחד את אותם מוסדות לאומיים ומצד שני מחריגים בית חולים שאינו בית חולים ממשלתי מהצורך בהוכחת הפעילויות. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

זו תמונת הראי של מה שקראנו מקודם. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

	
	
	(2) בפסקה (1) – 

	
	
	(1)  בפסקת משנה (א), ברישה, במקום "באספקת שירות או" יבוא "במתן שירות ישיר או במתן";



זאת אומרת ההוראה הכללית תהיה עיסוק במתן שירות ישיר או במתן טיפול ישיר לאוכלוסייה בישראל. אני מבינה שהייתה בעיה בנוסח הקודם שדיברת על 'באספקת שירות'. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

היה חוסר בהירות, אנחנו רצינו שהדברים יהיו מאוד ברורים. הנוסח היום מדבר על עיסוק באספקת שירות או טיפול ישיר והתנהלו ויכוחים האם גם השירות צריך להיות ישיר או רק הטיפול ואנחנו רוצים להבהיר שהכול צריך להיות ישיר, וגם שינינו את המילה אספקת למילה מתן שירות, זה היה נראה לנו יותר נכון. אין פה שינוי מהותי בעצם. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

נקרא קודם מה ההוראות שמוצע להוסיף. 

	
	
	(2)  בפסקת משנה (ב), בסופה יבוא:

	
	
	"(5) טכנולוגיה שעניינה תוכנת מחשב או חומרת מחשב, לשם שיפור השירות הישיר הטיפול הישיר או הממשק עם מקבלי השירות או הטיפול, בתחומים המפורטים בפסקת משנה (א), או לשם תמיכה בפעילות מקצועית בתחומים המפורטים בפסקת משנה (ב), והכול ובלבד שבעל הזכויות בתוכנה או החומרה יאפשר לכל אזרח ישראל או תושב ישראל שימוש בלא תשלום בתוכנה או בחומרה כאמור;



תוכלו להסביר את הנושא של התוכנה? לאחר מכן יש גם הוספה של תחום של חקלאות. 

	
	
	(6) חקלאות;"



אבל אולי קודם נתחיל עם הטכנולוגיה ואחרי זה נעבור לחקלאות. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

בנושא הטכנולוגיה, ברגע שאתה בתוך התחומים חלק גדול מהשירותים בבתי חולים היום הם מקוונים, אבל לדוגמה, או בתחומים של חינוך ועוד, יש מספר עמותות שעוסקות בהייטק למען החברה, הילמ"ה, כרמל 6000 בירושלים הוא הגדול שבהם, שעושה פיתוחים טכנולוגיים עבור תחומים של רווחה, עבור תחומים של בריאות, עבור תחומים של חינוך, ואנחנו רוצים שמי שיש לה הטיה טכנולוגית משמעותית מאוד תוכל גם כן לתרום מכישרונה הטוב למדינת ישראל. 

יש המון פיתוחים שפותחו באמצעות הדברים האלה ואנחנו חושבים שלאפשר שירות אזרחי טכנולוגי למישהי או מישהו שזה התחום המקצועי שלו והוא לנושאים של חינוך, בריאות, רווחה וכו' וכו', זה דבר נכון לעשות. האמת שזה מתגלגל כבר הרבה מאוד שנים וכמובן שזה צריך להיות שכל אזרח יכול להשתמש בזה בצורה חופשית. 

פיתחו גלאי רוורס לכיסאות גלגלים, אף חברת הייטק לא שווה לה לעשות את זה, פיתחו דברים כאלה בעמותות, לחצנים בבתי חולים, תוכנות, לומדות, תכנות של כל מערך ההסעות של 'כנפיים של קרמבו' נעשה באמצעות שירות לאומי, אז זה בעצם להסדיר את התחום הזה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

השאלה היא כזאת, כשאנחנו מדברים על רשות ציבורית אז כל השירות הטכנולוגי יכול להיעשות במסגרתה ואין בזה שום מגבלה, אבל כרגע אנחנו מדברים על גורמים שאפילו לא נותנים טיפול ישיר או שירות ישיר אלא משפרים את איכות החיים וכן הלאה. ב-65(א)(1)(ב) 'עיסוק בשיפור החיים או הבטיחות של כלל האוכלוסייה בישראל בתחומים אלה', ואתם מציעים להכניס את הטכנולוגיה.

זאת אומרת יש לנו פה גופים שגם אם הם עמותות או מלכ"ר הם גופים פרטיים שמפתחים את אותו נושא טכנולוגי. איזה שימוש אחר כך הם יכולים לעשות בו? הם יכולים למכור את התוכנה הזאת? מה הם יכולים לעשות? 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

לנו מה שחשוב זה שזה יעמוד לרשות אזרחי מדינת ישראל. בסוף אם רשת אמי"ת רוצה לפתח לומדות טכנולוגיות, למה לא, אם זה בתוך עניין ציבורי? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

נתת את הדוגמה של רוורס לכיסאות גלגלים, יפה, אבל זה לא יישאר רק בשימוש של אותה עמותה, אחר כך זה ישווק כמוצר בסופו של דבר. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

כתוב פה, יתאפשר לכל אזרח ישראלי או תושב ישראלי שימוש בלא תשלום בתוכנה או בחומרה כאמור, אבל אם בית חולים מסוים ירצה לקנות את המוצר זה לא עניין שלי, כל עוד השירות יונגש בחינם לכל אדם. זה מה שעמד בבסיס העניין. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

ומה נכלל בשימוש? איזה שימוש נחשב לכל אזרח ותושב? אנחנו לא מציעים שכל תושב יקבל - - -

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

אם הוא לוחץ לחצן מצוקה לאחות הוא לא צריך לשלם על זה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אבל הוא לא יקבל את השירות של לחצן מצוקה ללא תשלום. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

בטח שכן, בתוך בית החולים היום זה קורה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

לא יודעת אם בתוך בית החולים, אבל את כיסא הגלגלים הוא לא יקבל בחינם עם המנגנון הזה. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

נכון, אבל הוא לא ישלם על שימוש בפיתוח שנעשה באמצעות השירות הלאומי. אנחנו לא מספקים את כיסא הגלגלים. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

אני רוצה לדבר על הרציונל ואז אני אגיד את המורכבות שאני חושב שנעה מצביעה עליה, שבעיניי היא מורכבות אמיתית אבל היא מורכבות יישומית מאוד שצריך לתת עליה את הדעת. הרציונל הבסיסי של סעיף קטן (ב) בתוך 65 הוא של טובין ציבוריים. הרעיון של עיסוק בשיפור איכות החיים או הבטיחות זה מילים רבות בשביל לדבר על טובין ציבוריים, משהו שהוא משרת את כולם וכל הציבור נהנה ממנו והוא נגיש לכולם. 

הפיתוח הטכנולוגי פה נכנס בדבר הזה והבעיה בדבר שאנחנו מדברים עליו זה שהעיסוק בתחום הטכנולוגי בעצם מביא אותנו לעולמות של קניין רוחני, של זכויות יוצרים ו - - -

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

זה ברור לי שאם מחר מפתחים כיסא גלגלים לצורך העניין אז אזרחי מדינת ישראל יוכלו להשתמש בזה כשבאים לבית חולים, אבל גם בית החולים יכול למכור את הרעיון לחו"ל ולקבל על זה כסף. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

תזכרו שזה עמותה, זה נכנס לתוך העמותה, לפעילות. לא לעסק. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

אבל הנקודה היא שהיישום של איך מבטיחים נגישות ושימוש לכל אזרח או תושב, זאת אומרת מבטיחים את אופיו הציבורי של המוצר בסופו של תהליך כאשר אנחנו מדברים על תהליך של טובין שהם בעצם חומרה או תוכנה, הם קניין רוחני, לא קניין פיזי, זה דבר מאוד מורכב. יש כל מיני דרכים לעשות את זה, למשל אפשר לדבר על קוד פתוח ואז הקוד זמין לכולם, שמיש לכולם והתוכנה הזו נתונה לכולם. 

בעולם היישומי יכולות להיות פה המון המון בעיות כי זה מכניס אותנו לכל עולם התוכן של קניין רוחני שיש לו את המורכבויות המשפטיות הרבות שלו ולכן יהיה פה איזה שהוא נטל לא קל על הרשות לראות איך היא מבנה את זה. אגב גם במסגרת התקנות של המסננת השלישית כשנפרוט את זה, איך מבנים את זה נכון כדי להבטיח שהתנאי המהותי הזה, שהטובין הם ציבוריים, הטובין המיוצרים ב - - - 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אבל אתה מציע לכתוב את זה בחוק או שאתה אומר שבסוף הם עושים את זה. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

זה בתקנות. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

הניסוח הזה נעשה עם מומחי משרד המשפטים לנושא קניין רוחני, אנחנו גם ניעזר בהם ביישום של זה. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אתה תסכים איתי, כמו שאמרת, שהיישום הוא יותר מאתגר. המינוח פה הוא מינוח ברור שכן מגן על האירוע. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

אתם בטח תשימו לב לפער היחסית דרמטי, אפילו בעין, בין להגדיר את התחומים בסעיף קטן (ב) במילה תרבות, לבין להגדיר פה בפסקה שלמה שניסינו לתפוס את הקונספט. זה היה תוצאה של שיג ושיח מאוד ממושך, דווקא בדיוק בגלל המורכבות הזאת של הניסיון להבטיח את האופי הציבורי של טובין שהם קניין רוחני. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

זה גם האופי של התוצר שמתקבל וגם שאלת הניצול של השירות. סליחה שאני אומרת כך, אבל אם אנחנו דואגים שהמתנדב לא יחליף עובד כדי שלא נקבל פה תחליף עובד או נפגע בשוק העבודה, צריך לחשוב גם מה המשמעות מבחינת הניצול של אותו מתנדב והקניין הרוחני שלו או הפיתוח שלו.

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

ברור לנו שהיישום לא יהיה פשוט, הוא מוטל עלינו ונעשה אותו מן הסתם גם עם - - -

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

שוב, אם יש לכם רעיונות או הצעות לדייק את הנוסח אנחנו – 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

לי בגרון זה עובר. אני מבינה את המורכבות, אבל אני חושבת שאם אנחנו משאירים - - - 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

התקנות בהמשך יגיעו לפה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

התקנות יכולות לבוא, אבל יכול להיות אחר כך כשייגבו תשלום על שירות יבואו תביעות ויגידו סליחה, זה נעשה יחד עם מתנדב בשירות לאומי, אז תאפשרו את השימוש בחינם.

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

לכן זה מופיע בחוק, זה כתוב, זה חייב להיות בחינם. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

תלונה כזאת תגרור אולי ביטול אישור מפעיל שלא עמד בתנאים. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

חד משמעית. כתוב בחוק שזה בלי תשלום. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

תהיה פה שאלה מאוד קשה של המורכבות. המורכבויות האפשריות שהסוגיה הזאת מעלה הן רבות ולכן אנחנו מאוד התלבטנו על הניסוח והניסוח הזה הוא תוצאה של הרבה שיג ושיח בניסיון גם לזהות את הבעיה שלנו, גם לנסות להמשיג אותה לתוך איזה שהוא טקסט. זה הבסט שהבאנו, אחרי זה יהיה שלב בתקנות, שלב ג' יהיה ביישום ויהיה פה נטל כבד על הרשות שהם ערים לזה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

נטל כבד, אבל בסוף המוצר שייצא לשוק יהיה אפשר לטעון כנגד החיוב בתשלום עבורו. גם אם זה יהיה מוצר, כיסא גלגלים, התוכנה הזאת המסוימת, אז עבור זה צריך היה לאפשר ללא תשלום ויתחילו לריב על המחיר של כיסא הגלגלים. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

האחריות היא שלנו שזה יבוצע בפועל. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

טוב, הלאה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

פסקה (6), היא מוסיפה את הנושא של חקלאות. בזמנו כשהחוק נחקק היה הרבה ויכוח על תחום החקלאות ולכן נכנס בסעיף (ב)(2), מופיע פה הגנת הסביבה וטיפול בבעלי חיים, טיפול בבעלי חיים זה הדבר שנכנס בתוך תחום החקלאות וכרגע מבקשים להכניס את כל נושא החקלאות כשהחקלאות למעשה בסופו של דבר היא פעילות יצרנית. השאלה איזה סוג פעילות אתם מציעים, הרי מדובר לא ברווח של החקלאי הסופי. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

בגדול אני אומר, יש הרבה עמותות שעוסקות בחקלאות יחד עם משרד החקלאות, נתמכות על ידי משרד החקלאות, הכוונה היא לסייע באזורים שזקוקים, אזורי עדיפות לאומית, אף בת שירות לאומי לא תוצב כפועלת אצל חקלאי, אלא לסייע בדברים שמשרד החקלאות כבר הגדיר אותם ובתקנות יבוא גם משך ההתנדבות, גם באיזה תצורה, רק באמצעות עמותות. אין אף כוונה לשפר את שורת הרווח של אף חקלאי, יש כוונה משמעותית לסייע לחקלאים שכורעים תחת העומס, וזה ערך משמעותי באמצעות השירות הלאומי ובלבד שהוא לא חלק מהעסק. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

יכולים בהמשך לבוא עוד שירותים, נגיד תיירות, שרוצים לשפר את התיירות במדינת ישראל? 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

אני חושב שיש הבדל גדול מאוד בין חקלאות לתיירות, אפשר ללכת לכל כתבי הוגי המדינה. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

נעה, בסוף אני חושבת שהשרה, שהיא אמונה וקובעת את המדיניות, שהיא רואה לנכון שחקלאות זה ערך עליון, כן, מה לעשות, קודם לתיירות, גם תיירות חשוב מאוד, אני לא מזלזלת, אבל קבעה את אשר קבעה, אני לא חושבת שעכשיו אנחנו – יכול להיות שבעוד שנתיים או שלוש נחליט שגם תיירות ונוריד חקלאות או נוסיף משהו אחר. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

ההצעה הממשלתית היא הצעה ממשלתית, אבל הוועדה פה היא זאת שצריכה להידרש לשאלה ולקבוע את זה. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

גם הממשלה, לא? 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

המנגנון שבנינו פה, מנגנון שלוש המסננות, זו מסננת שהיא בחקיקה הראשית ולכן בסוף זה לפתחה של הוועדה. זה אחת. שתיים, האמירה של נעה, בוודאי יש בה ממש - -

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

לא מזלזלת. 

 << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> 

- - במובן שזה עולם מסחרי עסקי ובתוך הדבר הזה יהיה צריך שוב פעם להגדיר בתקנות במסננת השלישית מה הן הפעילויות שנחשבות ראויות לשמש כשימוש אזרחי ושהן לא פורצות את המגבלה הבסיסית שאומרת שזה לא למטרות רווח, שהרי זה בעצם היסוד של אותו סעיף 63 שהוא הבסיס ל-65.

 << אורח >> נטלי מור: << אורח >> 

אני אשמח לחזק פה את החברים. אנחנו ביצענו שיח משמעותי על זה. לאורך שנים, כפי שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, אכן תחום החקלאות נותר בחוץ, הוא נותר במחלוקת. אנחנו חווינו במלחמת חרבות ברזל, אני לא רוצה להרחיב כי אני רואה שהזמנים קצרים, אבל חווינו - - -

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אנחנו רוצים להספיק להצביע ואנחנו ממש על הקשקש. 

 << אורח >> נטלי מור: << אורח >> 

אז רק רציתי לחזק את ההשתתפות.

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

תודה על שיתוף הפעולה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אז אנחנו נחייב להוריד מפסקה (2) את הטיפול בבעלי חיים כי ממילא זה נכלל בחקלאות, אם אני מבינה נכון. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

למה? צער בעלי חיים זה לא חקלאות. זה לא בהכרח, לא הייתי מורידה, למה להוריד? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

בזמנו הרי הכניסו את הטיפול בבעלי חיים להגנת הסביבה כי לא הכניסו את הנושא של חקלאות. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אבל למה בהכרח את חושבת שזה חקלאות? 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

לא בטוח שזה הכול חקלאות. אני לא חושב שכלבי נחייה זה חקלאות. 

 << אורח >> נטלי מור: << אורח >> 

זה נתון לפרשנות, הממונה על צער בעלי חיים כן יושבת במשרד וכן השר הוא השר האמון על הנושא, אבל גם הגנת הסביבה עוסקים בנושא הזה ויש פה איזה שהוא תחום אפור. הייתי משאירה את זה כפי שזה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

סעיף 8 זה תיקון סעיף 71.

	תיקון סעיף 71
	8.
	בסעיף 71(ו) לחוק העיקרי, במקום "או צעירים בסיכון" יבוא "צעירים בסיכון, עולים חדשים, בני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית או מי שמשרת לפי סעיף 3(ב); בסעיף קטן זה "עולה חדש" – מי שטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה על פי נוהלי המשרד."



יש לנו כאן הוראה שמוסיפה לאוכלוסיות שרשות ציבורית יכולה לממן את התקנים שלהם בגוף המפעיל, היום זה אוכלוסיות מוגבלות וכרגע מציעים להוסיף להם את העולים החדשים, בני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית, או מי שמשרת לפי 3(ב). אם אמרנו קודם שהכלל הוא שמי שמשרת הוא מי שהוא אזרח או תושב ישראלי, כאן יש לנו יוצא מן הכלל של אדם שהוא עדיין לא אזרח או תושב, אני לא יודעת מה מצב, הוא למעשה אינו אזרח או תושב קבע והוא יכול לשרת בשירות לאומי. 

בסעיף 3(ב) הדבר הוכפף לאפשרויות השירות הקיימות ולמסגרת התקציב כאמור בסעיף קטן (א). כרגע יש לנו פה פריצה של המסגרת לאוכלוסייה הזאת. למעשה אומרים, לא רק שאנחנו לא הולכים, אנחנו מאפשרים לרשות ציבורית לממן את התקנים האלה. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

בשום מקום לא כתוב שאנחנו חייבים לממן, בשום מקום בשירות הלאומי. אין זכאות לשירות לאומי, הלוואי שהיה, אבל אנחנו לא חייבים להוציא קול קורא בשביל לממן את התקן הזה. זה לא אומר שאני חייב לממן תקן כזה, גם באוכלוסיות מיוחדות יש חבר'ה שמחכים בתור ואין לנו תקנים לפעמים. זה לא אומר שאנחנו חייבים לממן את זה, זה פשוט פוטר מהקול קורא. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

השאלה שלה, ואני רוצה לדייק אותה ואני גם תוהה, סעיף 3(ב) מתייחס לאנשים צעירים שהגיעו לארץ, הם עוד לא עולים חדשים, הם עושים שירות לאומי. הצלחנו בתיקון הקודם להכניס אותם שהם יוכלו לעשות שירות לאומי כי תמיד היה להם סימן שאלה. באותו סעיף שהכנסנו אותם כתבנו שזה בכפוף למה שקיים, כלומר אם לא קיים הם לא יוכלו, הם לא יתפסו מקום למישהו שעושה שירות לאומי שהוא אזרח ישראל. 

שואלת פה נעה, ואני מסכימה איתה, לכל האחרים יש לי שאלות, לגבי האוכלוסייה הזו, אתה סותר את סעיף 3(ב) כי בעצם אתה אומר שאתה רוצה לתת להם פה יותר, אתה רוצה להנגיש להם יותר, אתה נותן להם את התקנים המיוחדים. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

זה לא תקנים מיוחדים, בסוף אותה מגבלה או אותו קושי שיש לעולה חדשה להיקלט במקום בגלל פערי השפה יש למישהי בעיה ב-3(ב). היא או הוא באים שהם זכאי חוק השבות כעוד מדרגה בדרך לעלייה, אם אני אגיד לבית החולים שהוא צריך לממן באופן מלא או שיגיש קול קורא וכו' וכו' הוא ירצה רק ישראלים. 

אגב יש הרבה יותר מקומות שירות מאשר משרתים, אין לנו בעיה שהוא יתפוס מקום. בית חולים שערי צדק, שיבא או איכילוב, כולם אומרים לי: תביא לי כמה שיותר. הבת הזאת או הבן הזה שמגיע עם המגבלה הזאת, אם נאפשר בלי קול קורא זה יאפשר לקלוט אותו בשירות הלאומי. היום זה חסם, אני פשוט מסיר את החסם. האם אני חייב לממן? ודאי שלא. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אמרתם קודם שאין מספיק היצע לתקנים, להציע מקומות למשרתים. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

הפוך. 

 << אורח >> יואב ארבל: << אורח >> 

יש יותר מדי תקנים, חסר מתנדבים. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

יש 20,000 מתנדבים, יש בערך 25,000 מקומות שאפשר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אז למה אנחנו כותבים עכשיו עוד ועוד גופים? 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

היינו בדיון הזה קודם, המקומות האיכותיים. לא כל מקום שמציע שירות לאומי חייב כל כך הרבה שירות לאומי. 

 << אורח >> עטרה אפל: << אורח >> 

בפועל, בשורה התחתונה, יש הרבה עולות בודדות ב'בת עמי' וקשה מאוד לשלב אותן בשירות לאומי אם לא יהיה את ה - - -

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אנחנו לא מדברים על העולות, אנחנו מדברים על אוכלוסייה מאוד ספציפית. 

 << אורח >> עטרה אפל: << אורח >> 

גם הם זה אותו דבר. אלה שבשלב הזה, גם אותם מאוד קשה לשלב בלי מה שראובן מציע. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הסעיף האחרון הוא סעיף חשוב מאוד בפני עצמו, הוא תיקון סעיף 112. 

	תיקון סעיף 112
	9.
	בסעיף 112 (ד)(1) לחוק העיקרי, במקום "ז' באלול התשפ"ה (31 באוגוסט 2025)" יבוא "כ"ח באב התשפ"ז (31 באוגוסט 2027)".


 
בעת חקיקת החוק נקבעו תנאים לקביעת גוף כגוף מוכר ונקבעה הוראת מעבר שאומרת שעד בעצם 31 באוגוסט 2025 הגופים המוכרים שפעלו ביום תחילת החוק יכולים להמשיך ולפעול. כעת מציעים לדחות את התקופה הזאת. עברו כמה וכמה שנים, מציעים לדחות את זה בעוד שנתיים והשאלה היא מדוע. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

אנחנו בנינו מערך של מדידה של הגופים המוכרים, המערכים האלה נתקעו לנו מספר פעמים בגלל מצב החירום המאוד מאוד מורכב שהיינו בו, מאוד קשה לשלוח בקרות למקום שנמצא במלחמה. הזמן פוקע בסוף השנה הזאת, אנחנו מבקשים את השנתיים האלה, יש תקנות לתקן בהקשר הזה, יש ציונים לתת, זה תהליך שלוקח הרבה זמן. אנחנו כבר בתוך התהליך, משרד המשפטים גם מכיר את זה, הייעוץ המשפטי של הרשות מכיר את זה, זה הזמן שצריך. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

מי ערב לנו שבאוגוסט 2027, כעת חיה, כולנו נהיה פה, מי קבע שלא יבקשו – בסוף הדחיות הן אין סופיות, אתה יודע שזמני במדינת ישראל זה קבוע. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

אתם מכירים את השרה שלנו. לא ביקשנו שזה יהיה זמני, ביקשנו דחייה של שנתיים. הכוונה היא להביא את זה ולסיים את זה בתוך השנתיים האלה, אבל זה מלאכת מחשבת לקבוע איך מוציאים גופים שקיימים ואיך לסדר את הדבר הזה. צריך לעשות גם תקנות וגם לפרסם, זה ייקח שנתיים. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

אני מציעה שנעבור להצבעה, הבנתי שיש הסתייגויות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

יש חמש הסתייגויות של סיעת יש עתיד. נצביע עליהן ברשותך כמקבץ, כי חמש ההסתייגויות מציעות להוסיף - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

תעשי אותן במקבץ אחד עם זמן דיבור במליאה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

המקבץ האחד הוא שהם מציעים להוסיף כמה גופים, המועצה הציונית לישראל, אני לא יודעת מה זה, 'יד ושם', הרשות לפיתוח הגליל ופיתוח הנגב והחברה למתנ"סים. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

'יד ושם' נכנס. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

החברה למתנ"סים כבר נכנס.

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

איך מצביעים על זה כהסתייגות? כי חלק כן נכנס. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

יכול להיות, אבל אלה ההסתייגויות. אני מציעה להצביע על כל מקבץ ההסתייגויות, הם רוצים את זה כזמן דיבור במליאה.

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

כמקבץ אנחנו נצביע. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מאחר שזה תיקו זה לא עובר. לא עבר.

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

יש עוד הסתייגויות. אני רוצה גם למזג את הצעת החוק הפרטית שלי, הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון – הארכת גיל הזכאות של נכי נפש לשרת במסגרת שירות לאומי או התנדבות קהילתית) (פ/43/25) יחד עם הצעת החוק הממשלתית. מי בעד? מי נגד? 

הצבעה
אושר.

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

מוזג.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

בשעה טובה. 


 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >> 

זה יעבור לכנסת.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

לאישור, אבל אנחנו כבר נעבור עכשיו להצבעה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו מצביעים פעם אחת בהכנה לקריאה השנייה ושלישית. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

מי בעד הצעת החוק? מי נגד? 

הצבעה
לא אושר.

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

תודה רבה. יישר כוח גדול. 

 << אורח >> ראובן פינסקי: << אורח >> 

תודה, מוערך מאוד, תודה. 

 << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 

ושזה יהיה לתועלת ולטובת מדינת ישראל ואזרחיה. אני רוצה להגיד תודה. קודם כל תודה לשרה ותודה לראובן וליואב ולכל מי שהיה שותף לחקיקה הזאת, כמובן לצוות הוועדה, לנעה, לענת, לאורית, לכל מי שלקח חלק, תודה לך, דבי. אני מכירה את השירות הלאומי, זה באמת חשוב ביותר, תודה רבה, יישר כוח. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:05. << סיום >>