פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



48
ועדת העבודה והרווחה
07/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 434
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, י"א בתמוז התשפ"ה (07 ביולי 2025), שעה 12:06



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ה-2025 (פ/5822/25), של חה"כ אופיר כץ וחה"כ יוראי להב הרצנו << הצח >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
חוה אתי עטייה – מ"מ היו"ר 
דבי ביטון
חילי טרופר
שרון ניר


חברי הכנסת:
מיכאל מרדכי ביטון
סימון דוידסון
אופיר כץ
יוראי להב הרצנו


מוזמנים: 
	ערן יוסף
	–
	ס' בכיר למשפט מינהלי, משרד הביטחון

	אבי וויס
	–
	ר' חטיבת תגמולים והטבות, משרד הביטחון

	מור גפינוביץ
	–
	עוזרת ראשית, הלשכה המשפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	עדי ורמשטיין
	–
	עו"ד, עוזרת ראשית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	אילן שריף
	–
	מנהלת תחום (פ.א) - אובדן ושכול וכתות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	אריאל הבר
	–
	רכז ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

	נעמה רוט
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	דבורה ספיר אליעזר
	–
	עו"ד, יועמ"ש משרד העבודה

	ענבר דוד
	–
	מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי

	דנה קוסקס כהן
	–
	עו"ד, ראש צוות חרבות ברזל במוסד לביטוח לאומי

	שלומי מור
	–
	עו"ד, משנה ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

	עידן קלימן
	–
	יו"ר ארגון נכי צה"ל

	יוסי מתתיהו
	–
	מנכ"ל ארגון נכי צה"ל

	רפי כהן צמח
	–
	מ"מ יו"ר ארגון נכי צה"ל

	אייל בן שושן
	–
	יועמ"ש ארגון נכי צה"ל

	דנה פנחסוב
	–
	יו"ר מחוז ירושלים, ארגון נכי צה"ל

	אמיר דותן
	–
	נכה צה"ל, מחוז ירושלים, ארגון נכי צה"ל

	ניסים ואזנה
	–
	נכה צה"ל, מחוז ירושלים, ארגון נכי צה"ל

	לוי מכטייב
	–
	נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

	אליקו שליין
	–
	יו"ר ומייסד התארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויות

	חיים הלד
	–
	מנכ"ל עמותת "לא מפקירים פצועים בשטח"

	יואל זיו
	–
	פוסט טראומתי, חבר עמותת לא מפקירים פצועים בשטח

	הילה כספי שגיא
	–
	עו"ס, עמותת "לא מפקירים פצועים בשטח"

	אייבי מוזס
	–
	יו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה

	רותי פרמינגר
	–
	עו"ד, נציגת הארגון בכנסת וחברת ועד, ארגון נפגעי פעולות איבה

	ענבר חן מאירי
	–
	מנהלת מח' מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, ארגון נפגעי פעולות איבה

	רועי כהן
	–
	עו"ד, מנכ"ל ארגון נפגעי פעולות איבה

	דורון יהודה
	–
	ארגון נכי הפוליו

	תמר גרסין
	–
	אחות של חנן חנניה ז"ל שנרצח בנובה, פורום דין וצדק

	תמר תשובה
	–
	אחות של ברק דוידי ז"ל שנרצח בנובה, פורום דין וצדק

	יוסי כהן
	–
	אבא של עמית כהן ז"ל שנרצח בנובה, פורום דין וצדק

	איבון דנגורי
	–
	אמא של גל דנגורי ז"ל שנרצח בנובה

	גליה חושן
	–
	אמא של הדר חושן ז"ל שנרצחה בנובה





ייעוץ משפטי: 
יעל סלנט

סגנית מנהלת הוועדה:
אורית ארז

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, התשפ"ה-2025, פ/5822/25 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

שלום לכולם, יום שני בשבוע, י"א בתמוז תשפ"ה, 7 ביולי 2025. אני מתכבדת לפתוח את ועדת העבודה והרווחה בנושא הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם ובארגון נפגעי פעולות האיבה, תשפ"ה-2025, של חה"כ אופיר כץ וחה"כ יוראי להב הרצנו. 

לפני שנתחיל בדיון אני מעבירה את רשות הדיבור לתמר גרסין, בבקשה. 

 << אורח >> תמר גרסין: << אורח >>  

אני תמר גרסין, אחות של חנן חנניה עמר הי"ד, שנרצח בנובה. אני חושבת שהארגונים האמורים לחוק הזה הם חשובים מאוד ורצוי שבאמת הם יקבלו תקצוב ראוי. אבל לפני כל תקצוב ראוי כל מי שבא פה להילחם על ארגוני פעולות איבה, נכי צה"ל, בתי הלוחם, אני רוצה שכולכם תדעו שיש קבוצה של אנשים של 416 נרצחים שנרצחו בנובה, שמפורדים ומפורקים בכל הארץ, מהדרום ועד הצפון. אותנו לא מאגד שום ארגון, עלינו לא נלחם שום ארגון לתקצוב. שום ארגון לא בא ומנסה להעביר חוק תקצוב בעבורנו. אנחנו משפחות שכולות מפורדות שאף אחד לא מעביר בעבורם חוק. יש מינהלת חטופים, מעבירה חוק לחטופים, יש קיבוצים, יש ארגונים מסוימים. אבל יש משפחות שעברו טבח נוראי, התפרקו, לא מרימים את הראש. ואף אחד לא דואג להן. 

למה? אני אגיד לכם למה. כי מההתחלה לא קמה מינהלת במשרד ראש הממשלה, שהבטיח מינהלת ולא קיים. לא קיים עד היום וכל יום אומר לנו 'מחר, מחר תקום'. שנה ושמונה חודשים אין אף אחד שדואג לנו. אימהות במיטות, אנחנו חוזרים לפה שתיים, שלוש, ארבע משפחות שכולות כדי להילחם בעבור כל כך הרבה משפחות שכולות שלא מצליחות להילחם, שלא מרימות את הראש. שאף אחד לא דואג להן. שאף אחד לא ניסה לתת להם איזה שהוא מענק שיקום או תגמולים. לא העביר בעבורם שום חוק מענקים. 

מה שכן קיים בעבור משפחות החטופים, בעבור כל מיני ארגונים, חללים, אבל לא בעבור נרצחי הנובה ונרצחים נוספים שהיו מסביב במסיבות, בכל מיני כאלה, שלא מכירים בהם ולא רואים אותם ולא מעבירים בעבורם כלום. שכל אחד ואחד מכם פה שנלחם על התקצוב הזה יזכור שיש הורים שלא מרימים את הראש ולא מוכרים כנפגעי פעולות איבה ולא מוכרים בחוק, אלא צריכים לעבור ועדות על ועדות שונות כדי שהורים שעברו מה שעברו וראו מה שראו צריכים לגשת לוועדה ושוב ושוב לבקש שיכירו בהם כנפגעי פעולות איבה כדי שעוד פעם. וכל פעם נותנים להם איזה הכרה זמנית. 

מה קורה פה? אף אחד לא דואג לנו. לנו אין מינהלת, בשבילנו לא מעבירים חוקים. בשבילנו לא מקיימים ישיבות ועדה. עוד לא הייתה פה ועדה שקמה לדון במצב נרצחי הנובה, עוד לא. לא הייתה. יש ועדות שמקיימות פה דיונים בנושא החטופים, בנושא ארגונים מאוד חשובים שצריכים לקום. יש פה ועדות שכל היום קמות ומדברות. אבל עלינו אף אחד לא מדבר ואותנו אף אחד לא מייצג. זה מחדל וביזיון של ממשלת ישראל שממשיך כבר שנה ושמונה חודשים, וימשיך עוד ועוד אם לא יקומו חברי כנסת ואנשי ציבור שאנחנו בחרנו בהם כדי להילחם גם בעבורנו. תודה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. איבון, בבקשה. 

 << אורח >> איבון דנגורי: << אורח >>  

שלום לכולם, שמי איבון דנגורי. אני פה בשני כובעים: אני גם נפגעת פעולות איבה וגם אמא שכולה. אני לא יודעת מי פה מכיר את הסיפור שלי מה-7 באוקטובר, אבל ב-7 באוקטובר ב-6:45 קיבלנו הודעת ווטסאפ מהבן שלי שיורים עליהם. הוא היה עם עוד שני חברי ילדות שלו. שיורים עליהם, הם מתחבאים בשיחים, שמישהו יבוא להציל אותם. 

אני חובשת מתנדבת ונהגת אמבולנס במד"א. עליתי על מדים ונסעתי עם אבא של נדב, אחד הילדים שנרצחו שם ועוד שניים מחברי היישוב ויצאנו דרומה. ב-14:30 הגענו לרעים. אחד הקצינים ניגש אליי, הוא ראה שאני עם מדים, שאל אם אני יכולה להיכנס למתחם המסיבה לטפל בפצועים. כמובן שאמרתי ברור. נכנסנו למתחם. פצועים לא היו שם, היו רק גופות, עשרות של גופות. ב-14:30 כשהיינו שם פתחו את חדרי השירותים ואני לא צריכה לספר לכם מה ראיתי שם. חלקכם אולי ראה סרטונים, אבל את הריח אי אפשר להעביר בסרטון, את הריח של המוות באוויר, את הריח של השרוף. כל הרכבים שהיו שם. 

משם המשכנו למפלסים, ובמפלסים, בתוך שדה שרוף, מצאנו את שלושת הילדים שלנו. אספנו אותם ברכבים שלנו, הפרטיים, הבאנו אותם לאסף הרופא. עד כמה שאני יודעת הם היו הנקברים הראשונים למחרת, הם נקברו אחד ליד השני. 

לקח לנו זמן, לקח לנו הרבה זמן למשפחות השכולות להגיע לכאן ולהשמיע את הקול שלנו. לצערי הנציגים שלנו פה בכנסת – וזה לא משנה באמת במי בחרנו, אתם כולכם הנציגים שלנו – לא השכילו להבין את המצב של המשפחות האלה. לא השכילו להקים לנו מינהלת, לא השכילו לטפל בנו. יושבים פה שבוע אחרי שבוע, מעבירים חוקים מעל הראש שלנו. אנחנו לא חלק מהשיח בכלל. אנחנו לא קיימים. אמרו לי פה בוועדה אחרת 'מתעלמים ממכם'. לא, לא מתעלמים מאתנו, אנחנו פשוט שקופים, לא רואים אותנו. 

לא יתכן שאני, במקום לשבת בבית ולטפל בעצמי ולטפל במשפחה, מה שנשאר מהמשפחה שלי, צריכה לבוא לפה ולזעוק תעזרו לנו. תעזרו לנו. אתם יושבים פה ומעבירים חוקים חשובים מאין כמוהם לפצועי צה"ל, לנפגעי פעולות איבה. אבל אל תשכחו אותנו, את המשפחות השכולות. אנחנו לא פחות נפגעים מאף אחד אחר שיושב פה. זה שלא רואים, אנחנו לא על כיסא גלגלים או לא עם קביים, הפציעה שלנו היא לא פחות קשה. תודה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. יוסי כהן, בבקשה. 

 << אורח >> יוסי כהן: << אורח >>  

אני מוותר היום. 

 << אורח >> תמר תשובה: << אורח >>  

אני אדבר במקומו. 

 << אורח >> יוסי כהן: << אורח >>  

יש לי, יש לי דקה. אני רוצה להגיד לכל חברי הכנסת, אני ליכודניק, זה לא שייך. גם לשמאל, גם להרצנו, כץ, עטייה, אתם צריכים להתבייש לכם, כולכם. אתם לא דואגים לנו בכלל. הזנחתם אותנו, מכרתם אותנו. אתם לא בגדתם בנו, בגדו בנו אחרים, ראש השב"כ ואלה, אבל אתם הזנחתם אותנו ומכרתם אותנו. תודה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. 

 << אורח >> תמר תשובה: << אורח >>  

אני תמר תשובה. אני אחות שכולה. אני יודעת שלאחים של חטופים כן דאגו עד היום באיזה שהוא עזרה, מענקים. אנחנו האחים השכולים בקושי טיפולים נותנים לנו. אני בתור אחות שכולה, ששבוע חיפשתי את אחי ואני ראיתי איך הוא נרצח בסרטון. אנחנו האחים שקופים לגמרי ולא פחות מצולקים. אנחנו גידלנו את האחים שלנו, אנחנו היום גם מטפלים בהורים שלנו, שההורים שלנו שבורים. הכול נופל בעצם עלינו, כי ההורים שלנו לא מתפקדים. ואנחנו בתור אחים אין לנו שום סיוע, אנחנו לא מוכרים בשום דבר. 

למה? למה אף אחד לא רואה אותנו? אתמול היה מקרה של התאבדות שוב, שבחור, נכון הוא היה חייל והוא ראה, אבל גם אנחנו ראינו. וראינו יותר ממה שאנחנו צריכים לראות. כשאני ראיתי סרטון איך אחי נרצח ב-7 באוקטובר אני מהיום הזה לא יודעת אם כדור או לא יודעת כמה, אם אני יכולה לישון בלילות בלי. לא יכולה. אני מאמינה שכל אחד פה אם היה רואה את היקר שלו נרצח בסרטון ואחרי שבוע רואה את זה, אני לא יודעת איך אפשר לחיות עם דבר כזה. 

מה איתנו? באמת, חברי הליכוד, אתם לא עושים כלום עבורנו, כלום. כמה ביקשנו. ביקשנו מראש הממשלה שיקים מינהלת. אנחנו מחכים כבר למינהלת הזאת כל כך הרבה זמן. למה? עד המקרה הבא? ואני לא צוחקת. לא בשביל לבוא ולהגיד. המצב הנפשי שלנו כאחים לא טוב. לא פחות משל ההורים. ראינו יותר מידי, ובבקשה תתייחסו. אל תחכו למקרה הבא. יש לנו 61 מתאבדים מה-7 באוקטובר. זה מספרים שלא רוצים לדבר עליהם בתקשורת, אבל אני יודעת אותם. 61 מתאבדים, אחים, שורדים, חיילים. אל תתקמצנו עלינו, תדאגו לנו. תודה. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:17 ונתחדשה בשעה 12:18.) << הפסקה >>  


 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אני מחדשת את הדיון. אני מעבירה את רשות הדיבור למציעים, נתחיל עם חה"כ כץ. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

תודה רבה גברתי יושבת-הראש. בהחלט דברים כואבים וקשים. כמה שלא נשמע את זה עוד ועוד אנחנו לא נבין באמת מה אתן עוברות, מה אתם עוברים. אם יתאפשר במהלך היום אני אשמח שנשב, אני ארצה לשמוע עוד. ואני אבדוק. אני לא רוצה להתחייב על כלום, אבל אני אבדוק מה אולי כן אפשר לעזור. בסדר?

 << אורח >> תמר תשובה: << אורח >>  

תודה, אנחנו נשמח לכל עזרה שיש. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו נשב ביחד היום. 

במעבר לא כזה חד, כי הכול קשור בהכול. המלחמה, השכול, הרצח, הכאב שלכם. ואנחנו פה היום על דיון בחוק שבא לסייע לנכי צה"ל היקרים שלנו, לנפגעי פעולות איבה, לבתי הלוחם שעושים עבודה מדהימה. ביקרתי ביחד עם עידן, היינו בביקור וראיתי באמת את העבודה המדהימה, המיוחדת, זו שנותנת להם באמת לנכים שלנו את הבית שבו הם מרגישים בטוח, מרגישים בסביבה שמבינה אותם, שמכילה. וגם כמובן באתגרים הפיזיים ששם הם מקבלים את הציוד, את העזרה, את האימונים. את כל הכלים בשביל לחזור לעצמם כמה שניתן. 

עידן, זו באמת הזדמנות להגיד לך ולארגון תודה על העבודה המדהימה שאתה עושה, שהצוות שלך, שהארגון עושה. זה לא רק במסגרת הסיור. אתה זוכר, הייתי מדבר איתך גם על אותם נכי צה"ל כשהייתי נפגש איתם ומדבר איתם והם מספרים לי כמה הסיוע, השיקום בעצם בבתי הלוחם הוא משפיע עליהם בצורה חיובית מדהימה ומרים אותם. בזכות מה שאתם עושים שם. אז לפני שמתחילים זו הזדמנות להגיד לך תודה על כל העשייה, עשייה חשובה. 

הנכים שלנו צריכים לקבל את הכול וכמה שיותר ולא בקמצנות, והכול מגיע להם בזכות. את החוק הזה שאנחנו העברנו אותה בקריאה טרומית ניסו להעביר מספר שנים, ולצערנו בתקופה האחרונה יש לך הרבה יותר אנשים שאתה צריך לטפל בהם בעקבות המלחמה. החלטנו ביחד שזה לא יתכן שאתם תישארו עם כל הנכים החדשים שמגיעים אליכם לטיפול ואתם תישארו בעצם עם אותו תקציב מהמדינה גם מבחינת הסכום וגם מבחינת היכולת שלכם, שמגבילה אתכם מבחינה חוקית להשתמש בדברים שאתם צריכים. כמו בנייה ושיפוץ, שזה גם הכנסנו בחוק שעד עכשיו זה בעצם הגביל את זה ואין בזה שום היגיון. 

אותו דבר אנחנו עושים לארגון נפגעי פעולות איבה, שגם להם אנחנו עוזרים פה, גם בכלים שיהיו להם וגם בסכום. 

אני רוצה להגיד באמת בצורה הכי ברורה, ואני חושב שהחוק הזה אנחנו עושים אותו בשיתוף פעולה קואליציה-אופוזיציה, גם יוראי, שרון ניר, גם ינון אזולאי, אנחנו כולם ביחד בבית הזה. מיכאל ביטון, איך לא? כל הבית הזה מאוחד סביבכם, נפגעי פעולות איבה, ארגון נכי צה"ל, בתי הלוחם. בעצם כל הבית הזה, כל הכנסת מאחורי הלוחמים היקרים שלנו שנתנו ונפגעו בשביל המדינה, ועכשיו זה התור של המדינה, שלנו כמחוקקים, להחזיר להם ולתת להם, לתת לכם את כל מה שאתם צריכים בשביל להשתקם, בשביל שתקבלו את היחס שמגיע לכם. להראות לכם שאתם הכי חשובים לנו, שאנחנו פה בשביל לדאוג לכם, שאנחנו פה בשביל לתת לכם את הכלים. שאנחנו פה בשביל להכפיל לכם את התקציב שהיה עד עכשיו, לשני הארגונים. זה מה שאני עושה בחוק הזה, מכפיל לכם את התקציב. כי זה מגיע לכם, נכי צה"ל וארגון נפגעי פעולות איבה. מגיע לכם בזכות ואנחנו נהיה פה לכל מה שתצטרכו. 

אני רוצה להודות לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' שהסכימו לתת את התקציב הזה בהצעת החוק. אני חושב, כמו שאמרתי, ניסו להעביר את זה הרבה זמן וזו זכות גדולה שנפלה בחלקי, בחלקנו, להעביר את החוק החשוב הזה ולתת לכם לעשות את העבודה החשובה שאתם עושים ואת כל הכלים הדרושים, גם לנפגעים, גם לנכים. גם לבנות כמה שצריך. עידן, אנחנו ביום חמישי נהיה ביחד באשדוד, בבית לוחם חדש שאתם משלימים את ההקמה שלו. חשוב מאוד. אנחנו פה בשבילכם. 

זה חוק שהוא חשוב לי, אני אפילו מתרגש לחוקק אותו. כי בעבר ניסינו ולא הצלחנו וסוף סוף זה קורה וקיבלנו את התמיכה ואת כל מה שצריך. נעבור על הסעיפים, יש עוד כמה בעיות. בכוונתי להצביע היום לקריאה ראשונה ולהשתדל להביא את זה כבר למליאה השבוע. אני מקווה שנתגבר על המחלוקות. מה שלא, חברים, גם ארגונים, יש לנו עוד שנייה-שלישית, אנחנו נוכל לתקן את הדברים גם בהכנה הזאת. ושוב, תודה לכל חברי הכנסת שהצטרפו. חוק חשוב, משימה חשובה ושיהיה לנו בהצלחה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

חה"כ יוראי, בבקשה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>  

קודם כל, תודה רבה גברתי יושבת-הראש. ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם לא מחזיר את הלוחמים שנפצעו למצבם הקודם. הוא עושה הרבה מעבר, הוא מחזיק אותם לחיים. הוא נותן להם את הכלים ואת האמצעים לרדוף אחרי החלומות שלהם. 

אני ביקרתי יחד עם עוד חברי כנסת בבתי הלוחם ברחבי המדינה ואין לתאר את העבודה פורצת הדרך שמבוצעת בבתי הלוחם. היא פורצת דרך לא רק ברמה ישראלית, ברמה עולמית. האמצעים, הטכנולוגיה, השיטות. הכול כדי לוודא שאלו שתרמו והקריבו למען המדינה יקבלו את המעטפת המלאה שהם יוכלו לפרוץ קדימה לאיזה כיוון שהם רק רוצים. לצד המוגבלות לקיים חיים מלאים ושווים. 

אני חושבת שהצעת החוק הזאת היא חשובה. כמו שאופיר אמר, אין בהקשר הזה אופוזיציה וקואליציה, אנחנו ניגשים אליה יחד כדי להבטיח תקציבים לבתי הלוחם, כדי שהם יוכלו להמשיך לעשות את עבודת הקודש. כי כאשר לוחם או לוחמת הולכים לקרב הם לא צריכים בכלל לחשוב על מה יקרה אילו הם ייפצעו. הם צריכים לקבל לא בחסד, אלא בזכות, את כל מה שהמדינה צריכה ויכולה לתת להם כדי להחזיר אותם לחיים וכדי שהם יוכלו להיות כל מה שהם רוצים. אני חושב שעידן קלימן מוכיח את זה. גם בפעילות שלו, גם בהוויה שלו וגם ביחס לכל מה שאתה מייצג, עידן. 

לכן אני אומר, זו הצעת חוק שהיא חשובה, שהיא בלתי רגילה בחשיבות שלה. אנחנו נוודא פה שזה מתחיל ב-50% כמו שהצעת החוק הזאת מאפשרת וזה הולך וגדל עד ל-100%. כי לצד הפילנתרופיה שהיא חשובה וגיוס התרומות, עם ישראל ויהודי העולם פותחים בנדיבות את הלב ואת הכיס כדי לוודא שהלוחמים שלנו מקבלים את מה שהם זכאים לו. אבל המדינה צריכה להיות שם ב-100% ולתמוך בפעילות יוצאת הדופן שאתם עושים. 

אני חושב שאתם רואים פה את התמיכה מקיר לקיר. אנחנו נוודא שזה קורה וזה רק הצעד הראשון. תודה רבה. 

 << מנהל >> (היו"ר ישראל אייכלר, 12:26) << מנהל >>  

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. חה"כ שרון ניר, בבקשה. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

תודה רבה אדוני יושב-הראש. אני רוצה קודם כל להגיד שהצעת החוק הזאת היא פורצת דרך, כי היא באמת נותנת מענים רחבים יותר לבתי הלוחם ולארגון נכי צה"ל. בהקשר הזה אני רוצה לומר תודה ליושב-ראש הארגון עידן קלימן ולמנכ"ל הארגון יוסי מתתיהו ולכל החברים הנהדרים שיושבים פה ומסייעים לאורך שנים לנכי צה"ל. וכמובן ליושב-ראש ארגון נפגעי פעולות איבה. 

אני רוצה לומר דבר אחד, אנחנו בסופו של יום צריכים לראות לנגד עינינו את אותם נכים ופצועים. אותם נכי צה"ל שכאשר קראו להם הם התייצבו. הם התייצבו ונלחמו ולמרבה הצער חזרו לא אותו דבר. ויש חשיבות אדירה לשיקום שעושים להם אחרי. זה המינימום שהמדינה יכולה לתת בהקשר הזה. ומערך השיקום שהשכילו לעשות לאורך שנים בארגון נכי צה"ל באמצעות בתי הלוחם, שכולל לא רק שיקום רפואי, אלא גם שיקום חברתי, ניסיון הכי כנה שיכול להיות להחזיר את האנשים לשגרה, למעגלי התעסוקה. 

הדבר הזה, אותו מעגל מצוין, מעולה, חייב לבוא לידי ביטוי בגיבוי של הכנסת, של הממשלה. ואנחנו צריכים לתת את המעטפת, כי בסוף השיקום של אותם פצועים זה המבחן האמיתי שלנו. לא היום שבו נגמרת הפעילות בשדה הקרב. אלא היום שבו אותו פצוע יכול לעשות את המעבר של קפיצה חזקה למעגלי חיים, בהתחשב במגבלות ובנסיבות. 

אנחנו עכשיו מסתכלים על ההיקפים האדירים. באמת, אנחנו גם לפני זה היינו לצערנו בג'ונגל הזה שנקרא מזרח תיכון, היינו כבר עם סדר גודל של 60,000 נכי צה"ל. עכשיו המלחמה הזו הוסיפה באופן אקספוננציאלי עוד 16,000 נכים. הארגון מטפל במרביתם. ולכן אנחנו חייבים לדעת שהלימיט הזה יהיה הכי קרוב ללימיט בלתי מוגבל בהקשר של אנחנו, מה שאנחנו עושים לטובת אותם נכים ופצועים. זו המחויבות שלנו. חיילי צה"ל הם עטרת ראשנו וצריך לגבות את זה, לא רק בדיבורים, אלא במעשים, בתקציבים ובהושטת יד אמיתית. 

אז תודה רבה לכם. ותודה רבה ליוזמים. תודה ליושב-ראש הקואליציה שלקח את הנושא ותכלל את כולנו תחתיו בהקשר הזה. אני באמת מרגישה זה אירוע פורץ דרך ובאמת סיבה להיות גאים בזה שאנחנו יודעים להתבונן לאותה אוכלוסייה בעיניים ולתת לה את המענה הרחב של יכולת להחזיר אותם לשגרה. תודה רבה לכולם, לכל העוסקים במלאכה, לכל השותפים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. אופיר, אגב, מלווה את כל החוקים האלה, ללא קשר לתפקידו כיושב ראש קואליציה. כל החוקים זה אופיר מטפל. 

חה"כ מיכאל ביטון, בבקשה. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

תודה יושב-הראש, תודה לאופיר והרצנו. חוק שהם הניחו זה המשך לחוק אחר שעשרות חברי כנסת הנחנו כדי לממן את בתי הלוחם ועוד חברי כנסת הגישו חוקים מקבילים. באמת אמר אופיר שזה בקונצנזוס וכך צריך להיות. רק צריך לזכור שב-2020 כשהייתי שר במשרד הביטחון לא היה מובן מאליו למשרד הביטחון שהוא צריך לממן בתי לוחם והם נשענו על תורמים ונאבקו על הקיום. 

ההבנה של משרד הביטחון שגופי מגזר שלישי, במיוחד גופים יציגים כמו ארגון נכי צה"ל וארגון נפגעי פעולות איבה, הם חייבים לקבל מימון ממשלתי. הם עושים לממשלה את העבודה. הם משקמים, הם מטפלים. הם מחזירים לחיים, הם הבית למשפחות, לקהילה, לתרבות. לאפשרות לחיים נורמליים של נכי צה"ל. 

אנחנו שומעים את העדויות של נכי צה"ל. אגב, החיים שונים. נכה צה"ל שהולך לבית לוחם על בסיס שבועי סביר מאוד שהוא בדרך לשיקום. נכה צה"ל שלא הגיע לשם כנראה בבעיה. זה ההישג של בתי הלוחם: היציבות, הרציפות, ההמשכיות. והעובדה שנעגן בחוק את התקציב זה דבר מעולה. בהיקף גבוה, מוגדל. ראינו מה זה נפגעי פעולות איבה. ואם את אומרת שאף אחד לא עשה דיון על נפגעי הנובה, הוועדה, התנועה שלי תעשה דיון כזה. אם אף ועדה לא עשתה את זה. אבל נפגעי פעולות איבה זה דבר שנוספו אליו אלפי אנשים, אנחנו לא מכירים את המספרים של נפגעי פעולות האיבה. 

כנ"ל נכי צה"ל. אמרת 16,000? אנחנו לקראת 20,000 נכי צה"ל. כל חודש נוספים מאות נכי צה"ל. 

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

אנחנו 70,000 נפגעי פעולות איבה, 70,000. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מספרים אדירים. לכן אני אומר, בואו נמהר לסיים את החוק הזה. ואני פונה לישראל, אני לא רוצה שהוא יהיה שר, כמוך אופיר, כי אנחנו חייבים להביא את חוק ההגנה על נכה צה"ל מהעושק של עורכי דין בשכר טרחה לפני סוף המושב הזה. אני ממש מתחנן אליך להביא את החוק הזה שמגן עליהם. הם היחידים שלא מוגנים בחוק. כל שאר הנכים: נפגעי עבודה, תאונות דרכים, ניצולי שואה – כולם מוגנים. רק נכי צה"ל לא מוגנים וזה כבר מעל שנה. בואו נביא את החוק הזה. תודה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן. אני רוצה לעדכן אותך שהיה לנו ממש לא מזמן דיון מסכם בעניין הזה שישבנו עם אנשי משרד הביטחון. כך שאנחנו לא מזניחים את זה. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

תגמור. אני לא רוצה שתהיה שר לפני שתהיה זה שיביא את החוק הזה. באמת, שהמושב לא ייגמר. בואו נעשה את זה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מיכאל, בוא נביא את הסיוע המשפטי חינם. 

 << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זה אני עובד בלי קשר. זה אני נלחם וזה יקרה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יושב-הראש קלימן, אתה היית בדיון שהיה לאחרונה. בוא, אתה רצית לדבר? לפניך, חילי, רצית לדבר? אז סגן יושב-ראש הכנסת. 

 << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אני אגיד רק משפט אחד. קודם כל, רק ברכות. כל הדברים שנאמרו פה אנחנו מכירים היטב. היינו בבתי הלוחם, באמת מעשים אדירים. אני רוצה להגיד לא במקום, אלא לצד זה צריך לקחת בחשבון, והזכיר פה אייבי את 70,000. נכון זה המספר שציינת? 

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> חילי טרופר (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בסוף יש פה מדינה פצועה ומדינה כואבת. אנחנו מדינה ששלחה את החבר'ה האלה להילחם, חייבת להם את הכול. לא צריך להגיד להם אתם תתחלקו באותה עוגה, תריבו ביניכם. זו חובה אבל גם זו חובה. אמנם הדיון הוא על החובה הזו, אבל גם את החובה הזו נצטרך לממש. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל שזה יהיה לארגון יציג, שלא יהיה פה עכשיו איזה פתח. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הגב' דבי ביטון, חברה ותיקה בוועדה. הכי מתמידה בוועדה הזאת. מישהו שלח לי תמונה של לפני שנתיים בדיוק, שזה עלה לו בטלפון. היה פה שר הביטחון הקודם כשהתחילו את הדיונים על חוק הנכים. דבי ביטון, בבקשה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

כבוד יושב-הראש, אני לא אחזור על מה שנאמר כאן. כמובן שמדובר בהצעת חוק חשובה מאוד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

סליחה, אני רוצה להדגיש שהחוק ההוא כששר הביטחון הקודם היה פה, כן עבר כבר. הפרקים הבאים עוד לא עברו. אבל העיקר כבר עבר. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

זו הצעת חוק חשובה ומתבקשת. אני כמובן רוצה להודות לחבריי חברי הכנסת שהעלו אותה. כבוד יושב-הראש לא היה בתחילת הדיון, אבל בתחילת הדיון הייתה פה את זעקת המשפחות של הנובה וטרור שמעבר. ואני מודה ליושב-ראש הקואליציה שאמר שהוא יבחן את הנושא. אני ממש יכולה להבין לליבם ואין שום סיבה שהמשפחות וההורים ששילמו מחיר מאוד יקר לא יקבלו את הטיפול ואת ההטבות שראויים בדיוק, לצערי בדיוק כמו חללים שלנו. כי המציאות הייתה מציאות מאוד קשה, מאוד מורכבת ואנחנו רואים פה לבבות שבורים. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. אנחנו נעבור למשרד הביטחון? סליחה, דוידסון. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה לספר לכם, אדוני יושב-הראש והמציעים של החקיקה הכול כך חשובה הזאת. באמת, משנה חיים. אני רוצה לספר לכם על ים שפילמן, בחור מנתניה שנפצע בנובמבר 2024 מאוד מאוד קשה. אף אחד לא האמין שהוא יחיה. במקרה הוא גם שכן שלי. היה שלושה שבועות מונשם, מורדם. לפני שלושה חודשים באירוע בבית הלוחם בתל אביב פגשתי אותו. זה היה מאוד מרגש אדוני, ואני רוצה לספר לך מה הוא אמר לי. 

הוא אמר לי שמה שמציל אותו ומוציא אותו מהחושך, מהחדר החשוך לחיים ולאור זה בית הלוחם. מה שגורם לו לקום כל בוקר עם חיוך ולהבין שיש לו משמעות לחיים והוא יכול להיות אדם so called רגיל, זה בית הלוחם. 

החוק הזה בעצם משנה גם את הפעילות התקציבית של בית הלוחם ממקום שצריך כל הזמן להושיט את היד לתרומות לזה שהמדינה יותר תעזור. לא מספיק, אבל יותר תעזור. ואני רוצה לחזק את כל גופי הספורט שדואגים לאנשים עם מוגבלויות. לאותם פצועים, במיוחד מה-7 באוקטובר שהם באמת מוציאים את האנשים מהחושך אל האור. 

לפני חודש היה פה כנס גדול מאוד לכל העולם הזה וכולם הגיעו לפה. אני רוצה להגיד לכם שהספורט והמסגרות האלו הם באמת האור לאותם אנשים. אני מחזק את הנציגים שנמצאים פה. עידן, אני מבקש שתעביר את זה גם לכל המנהלים וכל האנשים שעוסקים באילן ובבית הלוחם בנושאים האלו. ישר כוח ואני מקווה שהחקיקה תעבור מהר ואני מודה למחוקקים. תודה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מניח שאתה כבר היית אצל עידן קלימן. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

הוא היה בבית הלוחם יותר מפעם. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

כן, אני מכיר את בית הלוחם מצוין. ואני מציע לכל אחד לגשת ולראות את האנשים המדהימים האלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כשתהיה שם אתה תראה איזה פעילות. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>  

אני הייתי הרבה פעמים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

עכשיו אנחנו פונים לממשלה. משרד הביטחון, ערן יוסף, הייעוץ המשפטי. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >>  

בוקר טוב. משרד הביטחון מברך על ההצעה, תומך בה. מדובר מבחינתנו במימוש של חלק ממחויבות שהמדינה לקחה על עצמה במסגרת תוכנית "נפש אחת", החלק שאנחנו לא הצלחנו לקדם ואנחנו שמחים שזה בא לידי ביטוי כאן. 

ארגון הנכים הוא ייחודי, הוא לא גוף נתמך כמו גופים אחרים של המדינה. קודם כל זה גוף שמוגדר חוקית כארגון יציג, נושא בתפקידים סטטוטוריים. ומעבר לזה, מעבר לסטטוטוריקה הוא שותף עיקרי וחשוב של משרד הביטחון לתהליך השיקום. נאמרו פה הדברים ואני לא אחזור. 

אני אגיד שאנחנו חשבנו שאפשר לעשות צעד נוסף - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל כרגע אתה לקחת אותו למבחני תמיכה, מה?

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >>  

בדיוק מה שאני רוצה להגיד. חשבנו שאפשר לעשות צעד נוסף כמו שהוצע בהצעה המקורית ולתת ממש מעמד של תקצוב, אז אנחנו מברכים על הדרך שנקבע כאן יחד עם משרד האוצר והמשרדים הנוספים. ובהינתן שארגון הנכים תומך, ואני חושב שכן, אז אנחנו מצטרפים לברכות. 

אני אגיד רק עוד משפט. אנחנו חשבנו שיש מקום להסדרה דומה גם לארגונים של המשפחות השכולות. גם שם זה ארגון יציג, גם שם הפעילות היא משותפת. אבל כרגע אנחנו סומכים את ידינו על ההצעה כמו שהיא כתובה וארגונים נוספים יטופלו אני מניח בהמשך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

שלומי, הביטוח הלאומי. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

קודם כל אני חייב להגיד, אני מצטער שאני אגזול דקה מזמנם, כיוון שזה הדיון האחרון שלך או אחד לפני האחרון, אני לא יודע. אז אני רוצה לנצל ולומר בשמי ובשם הביטוח הלאומי אני מודה לך על כל העשייה, על האוזן הקשבת, על שיתוף הפעולה ועל הרצון העז לקדם את מגוון הנושאים שהבאנו בפניך. תודה רבה אדוני, תמשיך לעשות ולהצליח. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

לגופה של ההצעה. כאמור, כל הצעה שמבקשת לתמוך בארגון נפגעי פעולות איבה ובכלל נפגעי פעולות האיבה היא הצעה מבורכת. כמובן שהגדלה תקציבית היא מצוינת. כאמור, נזרקו פה המספרים לאוויר. המספרים גדלו אסטרונומית ואכן הארגון צריך הרבה יותר סיוע. 

אנחנו במהלך הדיונים המקדימים וגם בהתאם להצעת החוק כפי שהייתה בנוסחה הראשוני חשבנו שארגון יציג, ארגון נפגעי פעולות איבה וגם ארגון נכי צה"ל הם ייחודיים ומיוחדים במובן הזה שאין כמותם עוד. הם הארגונים שעל פי החוק מקבלים את דמי החבר, יושבים בוועדות מיוחדות, מייצגים את האוכלוסייה הזאת. ושכאלה, מן הראוי שהממשלה, שהמדינה תבחן תקצוב ישיר עבור העבודה הייחודית שהם עושים כארגונים יציגים. 

אינני יודע אם אפשר לקדם את זה או זה על הפרק, אז גם בהקשר הזה קיימנו דיונים לא מועטים ובאמת חשבנו שיש באמת פעילויות שאולי הם עושים כמו גופים אחרים ואז פה מבחן התמיכות הוא רלוונטי. אבל יש גם דברים שהם עושים אך ורק כארגון יציג שלגביהם אנחנו כביטוח לאומי כן חושבים שהם צריכים לקבל סיוע והכרה במובן הזה מהמדינה. תודה אדוני. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. עידן קלימן, יושב-ראש ארגון נכי צה"ל. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

צוהריים טובים אדוני. קודם כל אני מצטרף לדברים שנאמרו פה עליך ואצפה שכאשר תהיה שר אני אגיע אליך לדברים האחרים, אז לא סיימת איתי. שיהיה באמת הרבה מזל טוב ובהצלחה בתפקיד. 

אני רוצה להגיד קודם כל המון תודה לחה"כ יושב-ראש הקואליציה, לאופיר כץ. נאמר פה, זה חוק שאנחנו רודפים אותו כבר הרבה שנים. בסוף הגענו לאופיר אחרי שכלו כל הקיצים ולקחת את זה כמו פנתר, כי תוך זמן קצר הרמת את זה והגענו ליום מרגש מבחינתנו. יום של צדק היסטורי ותכף אני אפרט. אז המון תודה לך.

אני רוצה להגיד לך שלא סתם חברי הכנסת האלה שנמצאים פה נמצאים. אלו חברי הכנסת, יש דיבורים ויש מעשים. וחברי הכנסת שנמצאים פה ותומכים בחוק של אופיר אלו חברי הכנסת שבאמת מלווים את נכי צה"ל שנים רבות. מיכאל, חילי, שרון, סימון פה, ואם פספסתי מישהו, דבי. באמת אני רוצה להגיד לכם כולכם המון תודה. 

מעבר לזה, רק לציין אדוני, החמיאו פה לי ברמה האישית, אבל פה משמאלי נמצא ממלא מקומי רפי כהן צמח, שבאמת באתגרים המטורפים שארגון נכי צה"ל עבר בשש השנים האחרונות, לא הייתי מסוגל לעשות חצי מזה אם הוא לא היה מלווה אותי. כמוהו גם הצוות המטורף של ארגון נכי צה"ל, 500 איש שקמים כל בוקר נחושים, בראשותו של המנכ"ל פה יוסי מתתיהו. 

היום אני נמצא בפניכם בשם פצועי צה"ל וכוחות הביטחון. אלה שנפצעו בשירות המדינה ואלו שממשיכים לשרת אותה גם אחרי שנדם הקרב, במה שאנחנו קוראים "הקרב שאחרי הקרב". על החיים למרות הכאב, על המאבק היום יומי לשיקום, תפקוד ותחושת ערך. 

לפני 32 שנים אני נכנסתי לראשונה בשערי בית הלוחם תל אביב. לא היה בית לוחם בירושלים, אני ירושלמי במקור, ונאלצתי לנסוע ארבע פעמים בשבוע כדי לקבל טיפולי פיזיותרפיה, חוגי ספורט ותרבות ובכלל ללמוד איך לרכוש עצמאות שיקומית ולהתחיל את המסע הבלתי נגמר לשיקום. לא ידעתי מה זה בית לוחם טרם פציעתי, לא שמעתי על זה מעולם. מלוחם בחטיבת גבעתי שהתבשר בצהרי היום ה-10 בנובמבר 1992 על יציאה לבה"ד 1, בית ספר לקציני חי"ר, הפכתי בסופו של אותו יום לאחר קרב מטווח קצר ברחובות חאן יונס לנכה. ילד בן 19 וחצי שמשותק מהחזה ומטה, שכל חלומותיו התנפצו לרסיסים. והדבר היחיד שהחזיק אותי אז הייתה הידיעה שהגוף שלי עצר שלושה מחבלים מלפגוע באזרחנו גברים, נשים וטף. 

לא ידעתי כלום על עולם המוגבלויות ומבחינתי החיים די הסתיימו להם. לא הקריירה שתכנני, כנראה גם לא הקמת משפחה. העתיד נראה לי מאוד אפל. עד להגעתי בפעם הראשונה לבית הלוחם. שם למדתי איך עוזרים לחלום, להגשים, לשבור שיאים ולהוות מופת. כמוני עוד עשרות אלפי לוחמות ולוחמים. 

ולמה אני אומר את זה? כי יש פה אנשים שמתבלבלים. בית הלוחם הוא לא מתנ"ס, הוא לא מועדון חברים והוא לא מותרות. הוא תשתית שיקומית, הוא עוגן חיים והוא הכתובת היחידה בישראל שמרכזת את מכלול התמיכה בפצוע: פיזית, נפשית וחברתית לאורך כל החיים. ולא רק לפצוע, אלא גם למשפחתו שניצבת בחזית השיקום. 

המדינה נהנתה עשרות שנים מתשתית שיקומית לתפארת מבלי לשאת באחריות התקציבית ההולמת. האמת צריכה להיאמר. עשרות שנים שמדינת ישראל לא נושאת באחריות המלאה לשיקום פצועיה כפי שנדרש. בתי הלוחם, שהם עמוד השדרה השיקומי של נכי צה"ל מתקיימים עד היום, עד רגע זה, במידה רבה על כתפי הפצועים עצמם. באמצעות ארגון נכי צה"ל ובסיוע תרומות מהציבור בארץ ובעולם. זו לא טענה פוליטית, זו לא האשמה, זו פשוט עובדה. והעובדות מחייבות תיקון. 

החוק שמובא היום לפניכם הוא לא עוד סעיף, הוא פיסה נוספת לתיקון היסטורי במסגרת רפורמת "נפש אחת" לאותו עוול מתמשך. הוא העיגון החוקי של מה שהיה צריך להיקבע בשנת 1974, ביום הראשון שבו נפתח בית הלוחם הראשון, שמי ששילם בגופו לא יממן גם את שיקומו. וזה באמת בלתי נתפס כי אנשים שנשלחו לקרב, אלו ששילמו בגופם ובנפשם הם גם אלה שנושאים עד היום בפועל בעלות שיקומם ולעיתים גם של משפחתם. ובמדינה מתוקנת זה לא היה כך. במדינה מתוקנת מאה אחוז מהמימון היה מגיע מתקציב המדינה. 

ולמה אני מדגיש את הברור מאליו? על מה ההקדמה הזאת? כי גם במימון החסר הזה יש כאן הסתייגויות מקוממות, על מקור תקציבי וחילוקי דעות מי צריך לשאת באחריות. האם זה משרד הביטחון, האם זה משרד האוצר, שקל לכאן, שקל לשם. אתה לא מבין איזה מסחרה אנחנו עוברים. כן יש מקור תקציבי, אין מקור תקציבי. במילה אחת – ביזיון. 

כולנו ראינו ב-7 באוקטובר מה קרה ועדיין קורה לאזרחים שלנו כאשר צה"ל לא נוכח במרחב, ואני לא אכנס כאן לתיאורים גרפיים. אבל גם תודה לאל שזכינו לראות כולנו גם מה קורה כאשר צה"ל נמצא במלוא כוחו ובמיטבו. אדוני יושב-ראש הוועדה, צה"ל לפני הכול זה ההון האנושי, לפני הכול. הטובים לטיס, האדם שבטנק ינצח, אחריי לצנחנים, איתי לגבעתי ועוד ועוד. אותו הון אנושי מופלא שפעם אחר פעם, עוד מלפני קום המדינה, יוצא להגן על כולנו במחיר כבד של אובדן חיי אדם ופגיעות קשות בגוף ובנפש. 

אז על מי האחריות לתקצב את השיקום של הגיבורים שלנו? תסלחו לי, אבל זה פשוט לא מעניין. האחריות כאן היא על כולם, על כל משרד ממשלתי, ביחד ולחוד. פצועות ופצועי צה"ל וכוחות הביטחון לא נפצעו בשביל משרד הביטחון, הם נפצעו בשביל כל המדינה וזה בכלל מקומם שצריך להרחיב בעניין. מה יותר חשוב מאשר לקחת אחריות על שיקום הלוחמים שלנו? אני באמת לא יודע מה. 

גם אם החוק יאושר, לפחות מחצית מהמימון, או אני אגיד כאשר החוק יאושר, גם מחצית מהמימון עדיין תישאר באחריות שלנו, פה, האנשים שיושבים פה. עדיין לא מדובר במימון מלא מצד המדינה, עדיין נצטרך להמשיך ולהילחם לא רק בשיקום, אלא גם על תקציב. 

כבוד חברי הכנסת, לסיום אני רוצה לומר, אין הרבה חוקים שמאפשרים לכם לכתוב תיקון מוסרי מובהק לדור שלם. זה אחד מהם. העברת החוק הזה בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית היא מבחן. לא מבחן פוליטי, אלא ערכי. זה הזמן להפסיק להישען על נדיבותם של פצועי צה"ל והציבור. זה הזמן שהמדינה תיקח אחריות. אני מברך על החוק המובא לפניכם ומודה פה לאופיר. זו התחלה חשובה, תיקון מוסרי מתבקש ומסר ברור בדבר שותפות מלאה של המדינה באחריותה כלפי פצועיה. לא רק במילים, אלא גם במעשים, בתקציב ובחקיקה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. ארגון נפגעי פעולות איבה, אייבי מוזס. 

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, קודם כל אני רוצה להודות לעידן. עד ה-6 באוקטובר הוא קיבל אצלו בבית את הנכים שלנו בבית הלוחם. לנו אין בית לוחם. רציתי להגיד לחה"כ אופיר, שאתה מוזמן לבית הלוחם שלנו. אין שם בריכה, אין שם כלום, אין שם אפילו משקולות להרים לעזור לנפגעים שלנו, ותראה לאיזה מספרים. 

פה באמת הייתי רוצה שאולי תעזרו לנו להקים איזה בית לוחם אחד, כי כרגע אין לו מקום בשביל הפצועים שלו. אז אני לא אצלו כרגע. אני צריך גם לשקם את הפצועים שלנו. יש לנו ילדים פצועים. הם עתיד המדינה שלנו ואנחנו צריכים לעזור בנושא הזה. וזה כל כך אקוטי, לחשוב באמת איך אנחנו עוזרים לאנשים האלה. כל מה שעידן אמר, כל מה שאמרתם, אחד אנחנו, אחד. אבל לנו אין את העזרה הזאת. 

לגבי הפצועים, יש להם ליווי, נחמד מאוד. לנו אין. אני לא יכול להוציא אפילו אחד לאיזה בריכת שחייה או משהו שיכול לעזור להם, לתת להם מענה. נפשית אפילו, אין לנו את הדברים האלה, אין לנו כלים לזה. ומה נותנים לנו? חמישה מיליון שקלים על 70,000 נפגעים? בושה וחרפה לשמוע את המספרים האלה. מה זה חמישה מיליון? אני לא יכול להוציא משפחה אחת לנופש. אישה שאיבדה את בעלה עם הילדים לנופש של שלושה ימים, יומיים. אין לי אפשרות כזאת. 70,000, אני לא יכול לעשות, חמישה מיליון זה בדיוק 130 שקלים למשפחה. 

איפה אנחנו חיים, תגידו לי? אתם צריכים להגדיל לנו את התקציב, שאני אוכל לטפל באנשים האלה. לפחות לקחת אותם למקומות שהם יכולים להשתקם, פסיכולוגים, פסיכיאטרים. ואני יודע מה זה, אני יודע מה זה פוסט טראומה כי אני עברתי את זה. עידן יודע את זה טוב מאוד מה אני אמרתי לא פעם אחת. אני ראיתי את אשתי נשרפת מול העיניים שלי, כשהיא הייתה בהיריון. ניסיתי להציל אותה, לא הצלחתי. הוצאתי את ילדיי שהיו בתוך הרכב הבוער. הוצאתי אותם ולא הצלחתי עם הבן שלי טל, הוא נפטר אחרי 90 יום. נותרתי עם שני ילדים פצועים ואני פצוע. אני יודע מה זה פוסט טראומה, אני יודע מה זה לעזור לאנשים האלה, מה זה PTSD, זה מתפרץ מתי שהוא רוצה. 

שמעתם, 51 אנשים טהורים שהתאבדו. למה להגיע למצב הזה? אני צריך את אותם הדברים שנכי צה"ל מקבלים, שאני מקבל. אגב, אני לא רק נכה צה"ל מטפל, אדוני יושב-הראש, אני גם מטפל באלמנות ואלמנים, בנכים, בילדים יתומים, בפצועים, באחים שכולים. אתם יודעים מה זה אח שכול? הוא איבד אח שהוא היה המודל שלו. ופה נכנסת המשפחה שההורים בוכים על האח שנרצח ולא עליו. אומרים לו אדוני, אתה שב בשקט, אתה חי. מזניחים אותו. ואז האח השכול הזה מדרדר אם הוא לא מקבל את המענה הנכון לטיפול נפשי שלו. מפה מתחילים כל הדברים הקטנים האלה. גם אותם ילדים שאיבדו את אבא שלהם, יתומים. ראיתי את זה אצל הילדים שלי. איך שהם גדלו בלי אמא, ועם אבא פצוע. זה לא פשוט. והם ראו שגם להם אח שנפטר לידם. 

לטפל באנשים האלה, ואני אומר, זכיתי, זכיתי שטיפלו במשפחה שלי בגלל בן הדוד שלי שהוא היה פסיכיאטר ראשי של צה"ל, פרופ' אבי בלייך ובזכותו המשפחה שלי השתקמה. אני רוצה שכולם ישתקמו, כי מגיע להם. אותו דבר אמרתי לביטוח לאומי בזמנו, כל יוצאי הנובה, כל השורדים חייבים לקבל טיפול. חייבים. אפילו שאחד אומר אני בסדר. לא, אתה לא בסדר. הלבה מבעבעת בתוך הגוף, עד שהיא מתפרצת אם הוא לא יקבל את הטיפול הנכון. 

ואני מבקש שאנחנו נהיה אחד, זו חתונה קתולית שלנו, אדוני. סליחה שאני אומר לך את זה, אבל אי אפשר להפריד בינינו, בין נכי צה"ל לנכי פעולות איבה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. אני חושב שמהדברים שלך צריכים לעבור מיד למשרד האוצר, פה התשובה. אריאל הבר ממשרד האוצר, בבקשה. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >>  

שלום. הצעת החוק, כפי שהוא הוגשה, יש לה עלות תקציבית. בנקודת הזמן הזו המקורות שהוצגו כדי לממן את הצעת החוק לא עולים בקנה אחד עם העלות שלה ולכן ההצעה הזאת היא הצעה תקציבית עם המשמעויות של הדבר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יצטרכו 50 תומכים?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אתה יכול להסביר את מה שאמרת?

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >>  

כן. להצעת החוק עלות תקציבית. הוצגו מקורות - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

מה המקורות שהוצגו?

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >>  

הוצגו מקורות של משרד הביטחון שמתוקצבים בבסיס. הוצגו מקורות ששר האוצר ינסה להביא ממקומות אחרים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

הוא לא ינסה שר האוצר, הוא מעביר לחוק הזה 30 ומשרד הביטחון 50. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >>  

משרד הביטחון, אם אתה מתייחס ל-50 של משרד הביטחון, אני לא ראיתי עדיין מאיפה משרד הביטחון מביא את המקור הזה. ההיפך הוא הנכון, משרד הביטחון פנה אלינו בבקשה לתוספות תקציביות, אז בוודאי שהוא לא יכול לממן משהו אחר. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

זה לא קשור, זה עניין אחרים. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >>  

לא, זה תקציב משרד הביטחון. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

בוא נדבר גלוי. אתם אומרים בגלל שאין את תקציב הביטחון צריך להביא תקציב חדש, נכון? בגלל זה אתם אומרים שהם לא יכולים לעשות שום דבר חדש. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >>  

משרד הביטחון פנה להגדלת תקציב. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

בגלל המלחמה, לא בגלל החוק הזה, להגדלת תקציב. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >>  

ברור שלא בגלל החוק הזה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אוקיי. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >>  

יש דיונים אינטנסיביים. אתמול היו אצל ראש הממשלה, כל היום מדברים על זה. הדבר הזה ייפתר. מה שאני אומר בנקודת הזמן הזו כרגע יש עלות תקציבית לחוק הזה שלא הוצג לנו מקור כדי לממן אותה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אנחנו היום מתכוונים להצביע על קריאה ראשונה. אתם יכולים לפתור את זה עד שנעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית. עד היום לא השתמשנו בתקדים של 50 חברי כנסת. זה בדיוק החוק שמתאים להפעיל את התקדים הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יהיה לך 100 גם. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

יהיה לי 100, לא 50. יהיה לי 110. ואם אתם רוצים שאני אפעיל את התקדים הזה, זה בדיוק החוק. נכי צה"ל, ארגון נפגעי פעולות איבה, להפעיל את התקדים הזה. ואחרי זה כיו"ר קואליציה אני אומר לך, ברגע שאני אעשה את זה פעם אחת כל חבר כנסת יבוא עם חוק שהוא יגיד שמע, זה הכי צודק, האוצר עושה לי בעיות ואנחנו נתחיל להעביר פה חוקים ברוב של 50 חברי כנסת. הבחירה שלכם. החוק הזה יעבור אם תסדרו את זה ואם לא תסדרו את זה. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >>  

כמו שאני אומר, הדבר הזה בדיונים אינטנסיביים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

מה העלות של החוק לדעתך?

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >>  

הפער?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לא, מה העלות של החוק?

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >>  

העלות כפי שהיא מוצגת לכל הפחות 160 מיליון שקלים בשנה, זה כתוב ממש בחוק. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לא מה הם מקבלים היום, מה אני מוסיף בחוק הזה. לא כמה התקציב שלהם. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >>  

כמה התוספת?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

כן. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >>  

כ-80 מיליון שקלים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

בסדר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אולי נשמע ממשרד המשפטים, נעמה רוט. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

מבחינתנו כמובן להעביר, להגדיל כסף זה דבר מבורך למטרות חשובות. מה שחשוב מבחינתנו שכאשר יש פעילות שעמותות עוסקות בה, גופים שהם מחוץ למדינה, זה לא גופים שלטוניים, אז הם בעצם מקבלים תמיכות, שזו הזדמנות שווה לכל מי שעוסק באותה פעילות. אנחנו מקווים ומברכים אם יהיו עוד עמותות, עוד גופים. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

אבל זה ארגון יציג, זה הטעות הגדולה שלכם. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

זו הטעות הגדולה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

רגע, תנו לה לסיים בבקשה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו רוצים לשמוע את עמדת משרד המשפטים באופן ברור. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

כמו שאמרתי, אם יש פעילויות שיש כל מיני גופים שעוסקים בהם, כמובן שצריך שזה יהיה שוויוני. כרגע כמו שהנוסח שראינו, כאשר זה מתחלק בצורה שוויונית לפי סוגי פעילויות זה נראה, עוד פעם, זה בסדר מבחינתנו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בסדר. כאשר משרד המשפטים אומר על משהו "בסדר" זה צריך - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לא סתם היא אומרת את ה-"בסדר", רגע, יש מאחורי זה משהו. בגלל זה, אני יכול לשאול את השאלה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

זאת אומרת שאם הבקשה פה של הארגונים לייחד את זה לארגון יציג ולא לפי מה שרשום, אז זה יהפוך את זה ללא חוקתי?

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

אני לא אומרת שזה יהיה לא חוקתי. אני חושבת שצריך יהיה להבין מה התוכן של האמירה שזה ארגון יציג אומר מבחינת סוגי הפעילויות שהם עושים. 

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

סליחה, זה חוק. מה זה אומר?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אנחנו עושים את כל הביטוחים, אנחנו עושים את כל הפעילות. אנחנו מטפלים בכל הדברים. אף אחד אחר לא עושה את זה ובעצם מה שאת אומרת שיבוא סתם ארגון, יקרא לעצמו ארגון נפגעי פעולות איבה ואתה עוזר לו. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לא, אבל מה זה סתם ארגון? אם יש ארגונים שעושים את זה פעילות דומה לנפגעי פעילות איבה?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

לא, אבל הוא לא עושה את הפעילות, החוק נפגעי פעולות איבה קובע מה אנחנו כארגון יציג - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אז איך הם מקבלים כסף היום מהמדינה?

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

כי יש פעילויות, אני רק אגיד בהמשך למה שגם שלומי מהביטוח הלאומי אמר קודם. יש פעילויות שעושים אותם היום. גם משרד הרווחה אולי יוכלו להגיד שהן לא רק הפעילויות שעושים הארגונים מתוקף תפקידם כארגון יציג. לא רק הפעילויות האלה. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

בסדר, אז תני על ארגון יציג, שהם יהיו תמיכה והם יקבלו בתמיכה ואנחנו כארגון יציג נקבל כארגון יציג. זה מה שהייתה כוונת המחוקק. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

מה התפקיד שלך?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

מנכ"ל הארגון. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

באמת? לא ידעתי. ממתי? אני מכיר אותך מכובע אחר. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

כבר 21 שנים מלווה את הארגון. 

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

כן, כן, אני לא עוזב אותו. אני רוצה רק להגיד דבר אחד, אני נלחם לקבל תקציב, אוקיי? קיבלתי, אני מביא את הקמח, את המים, את המרגרינה. אופה את העוגה. מה אתם עושים? לוקחים מהעוגה שלי, מחלקים לאחרים. למה? אתם רוצים לתת להם? תנו להם. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אבל היום זה גם ככה קורה. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

לא, לא, זה לא קורה. 

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

צריך לתקן את הדבר העוול הזה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

לא, זו הטעות אדוני. 

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

זו הטעות הכי גדולה. רגע, נכי צה"ל יש לו גם ארגונים, אתם עושים לו את זה אותו דבר? לא. כי הוא ארגון יציג. אני בדיוק כמוהו. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אני לא משנה כלום, אני עושה את המצב שהוא היום. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

לא, אבל אתם לא הכנסתם את זה בחקיקה. בחוק הקודם, חברים, אני רוצה להסביר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תאפשר לגב' פרמינגר לדבר. היא מדברת ברור וחד משמעי. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אני רוצה להסביר. בנוסחים הקודמים הכותרת דיברה על ארגונים יציגים. אמר היועץ המשפטי של משרד הביטחון שגם הוא התכוון לארגונים האחרים היציגים. אני רוצה שיבינו כולם, ארגון יציג זה ארגון שמעוגן בחוק. הוא צריך לענות על קריטריונים מסוימים על מנת שייחשב ארגון יציג. הארגון היציג שונה מהארגונים האחרים. נכון, יש הרבה מאוד ארגונים, עמותות, קבוצות, שמסייעות לנכים. זה ממש בסדר. 

אלא מה? אם אנחנו לא נבדל את הארגונים הייצוגיים, הארגונים היציגים, אנחנו נמצא את עצמנו בכל התקציב הזה מתחלק עוד פעם. עוד פעם יביאו לכאן תקציב גדול שיתחלק לרסיסים. ואנחנו לא נוכל להביא לידי ביטוי את הייחודיות שבפעולות שאנחנו עושים, כמו שאמר עידן וכמו שאמר שלומי. אני מבקש, זה חובה, אדוני יושב-הראש וכץ ודבי, שייכתב ארגונים יציגים. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

חשוב לי רק להגיד, כבוד יושב-הראש, כן רק להבהיר שמבחינתנו ההבחנה, זאת אומרת, יש תאגידים סטטוטוריים שאלה תאגידים שהוקמו לפי חוק, שחלות עליהן גם כל מיני נורמות אחרות - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל זה לא תאגיד סטטוטורי פה. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

בדיוק, בדיוק זו הבעיה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל זה לא קשור. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

רגע, זה מה שרציתי להגיד. בוודאי שזה לא תאגיד סטטוטורי, זה מה שאני רוצה להגיד. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

תני לנו רגע להגיב ואז תגידי. תני לנו שנייה להרחיב, תני רגע ליועמ"ש להגיד לך ואז זה יקל עלייך. אני גם אסביר למה, ברשותך. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

לא, כי מה שאני רוצה להגיד רגע על כספים ציבוריים שהולכים לעמותה ספציפית חיצונית למדינה, אין את זה. לא עושים את זה בחקיקה ראשית מהסיבה הזאת, שכאשר נותנים לגוף ספציפי זה גוף שהוא אוחז גם בסמכויות שניתנות לו לפי חוק וגם יש עליו כל מיני - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יד ושם. אני אתן לך את כל הדוגמאות. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

רגע, אבל אתם מפספסים פה את הנקודה הכי חשובה. תכף אייל ירחיב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אייל בבקשה, אייל בן שושן. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

שנייה, רק תן לי משפט אחד. היום, בגלל שאין לך רגולציה כזאת, מחסור, את יודעת את זה שכל שלושה אנשים יכולים להקים עמותה ולקבוע מה שהם רוצים ובמי שהם מטפלים. למה הבקשה ואיפה זה אמור להתכנס אליכם? ארגון נכי צה"ל וארגון נפגעי פעולות איבה אלה הארגונים היחידים, ואני אומר היחידים ואני עומד על זה עם סימן קריאה, שמטפלים בכל מי שמדינת ישראל מגדירה נפגע פעולות איבה או כל מי שמדינת ישראל מגדירה נכה צה"ל וכוחות הביטחון. 

כל העמותות הנהדרות שעושות אחלה פעילות ויבושם להם, הכול טוב ויפה, הן סקטוריאליות. הן באות ואומרות אנחנו מטפלים או רק בלוחמים או רק בצעירים או רק בפוסט טראומה או רק ורק ורק. אתם מתבקשים להביא את החקיקה ולהדגיש שזה ארגון יציג, כי האחריות שלנו כארגון זה שאנחנו מטפלים בכל מי שאתם מגדירים. אוקיי? ואני מבקש מאייל. 

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

אני רוצה להוסיף מילה אחת. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

תן לאייל רגע לסיים אותי. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

בואו נשמע אותם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רק רגע. אנחנו נשמע את אייל בן שושן, אבל דבר בקצרה, כי קלימן כבר אמר את הנקודה וגם אייבי אמר את זה לכולם. אנחנו מבינים שיש פה שני ארגונים יציגים שרוצים את כל הקופה. ואנחנו צריכים לאפשר לאחרים גם לקבל. אלא מה? - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לא, הארגונים האלה מקבלים היום. משרד העבודה והרווחה, אם אני מבין נכון, כן תומך בהם בנוהל תמיכות. אני לא ממציא פה משהו חדש. 

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

על פי חוק רק בנו, תומכים רק בנו. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

- - היות ואנחנו רוצים להכיר בארגונים היציגים בגלל שהם, כמו שאמר קלימן, מקבלים את כל מי שהמדינה קבעה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

נכון. בין אם הוא חבר ובין אם לא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

וכנראה יש לכם גם מחויבויות שאתם מחויבים לתת לכולם. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

נכון, חד משמעית. אנחנו כפופים לחמישה גופי ביקורת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לעומת זה, הוא אומר שעמותות יותר וולונטריות - - -

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

אני אגיד לך יותר מזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אני רוצה להשלים את דבריי.

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

אני חושב שאתם כמדינה לא יכולים לתת תקציב למישהו סקטוריאלי. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

לא, לא, הם נותנים בהליך אחר. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

מה עם חופש העיסוק?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הארגונים האלה וולונטריים. בעצם היותם וולונטריים אין להם את הזכות ואת היכולת ואת הכוח של היציגים. כי יציגים הם של המדינה. אבל אנחנו לא מדינה קומוניסטית, אנחנו מדינה שרוצה לעודד ארגונים ועמותות שעוסקים באמת. לכן צריכים להיות שם תבחינים ולראות מה הדברים. אני בעד. אבל לא לסגור, מצד אחד לא לקחת מהארגון היציג, מצד שני לא לשלול מאחרים. זה מה שאני חושב. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

אם יורשה לי אדוני, מה שאמרת הוא בעיניי בדיוק דרך המלך בין שתי הגישות. מצד אחד, כמו שאמרה נציגת משרד המשפטים, כאשר מדובר בפעילות שיש עוד עמותות שעושות אז באמת אי אפשר לעשות הבחנה ויהיה מבחן התמיכות והוא יישאר. אבל לגבי הגרעין הייחודי והמיוחד של ארגונים יציגים, שעל פי חוק הם היחידים שעל פי דין, שהם היחידים שמארגנים ביטוח סיעודי וביטוח חיים. שהם היחידים שיושבים בוועדות של ביטוח לאומי. שהם היחידים שיעסקו בהיכל ההנצחה. שהם היחידים שעל פי חוק מייצגים כלפי הממשלה את כלל הזה. לגבי הגרעין של התפקוד הזה אנחנו חושבים שמן הראוי שיהיה תקצוב ישיר ללא קשר למבחני תמיכות, כי אף גוף אחר במדינה לא יכול לעשות את זה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

בדיוק. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אתם לא נותנים את זה, אתם לא נותנים את חופש העיסוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתם גם רוצים שהחוק יעבור. 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >>  

אנחנו רק רוצים להגיד בקצרה. לא מחייב, התקציב שמיועד פה זה לא מונע ממשרד הביטחון או משרד הרווחה להקצות מבחני תמיכה נוספים לטובת פעילויות של נקרא לזה עמותות נוספו. מה שהחוק בא ואומר פה, לכן אני חושב שצריך להכניס תנאי סף נוסף בהתחלה של הגדרה מעבר למוסדות ציבור שמוגדרים כארגונים יציגים. כי זה בעצם כסף שצבוע למטרה, למבחנים מסוימים, רק לאנשים שחצו את הרף הזה. ולכן זה פותר את שני הדברים. 

יש פה איזו שהיא מערכת יחסים בין המדינה לבין הארגונים היציגים שאותם אנחנו מסתכלים פה, הכול בסדר, אבל יש גם צד שני. יש ימים שלא הכול בסדר ולא תמיד נותנים לארגונים היציגים האלה. לכן זה מאפשר להם לקיים תוכניות רב שנתיות ומבטיח את הפעילות לקבוצה הזאת. מצד שני, זה אינו מגביל את משרד הביטחון. הוא יכול להקצות עוד 30 מיליון מהתקציב שלו. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

בסדר, נו, זה לא קורה עד עכשיו, עזוב אותך. 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >>  

לא, זה קורה. זה קורה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

איך זה קורה?

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >>  

זה קורה. רגע, אני מסביר, זה קורה. יש מבחני תמיכה. למשל במהלך השנה האחרונה משרד הביטחון הוציא מבחני תמיכה לטיפול בפוסט טראומה לכל מיני עמותות ספציפיות, שזה לא היה קשור למבחן תמיכה של הארגון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כמה הם הוציאו?

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >>  

לפי דעתי היה קול קורא של שישה מיליון שקלים לדבר הזה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

גם ביטוח לאומי מוציא קול קורא. 

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >>  

כמה ערן? 10 מיליון, אני לא אומר סתם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

10 מיליון. ופה מדובר, אופיר, פה מדובר ב-160 מיליון. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

כן, אבל צריך להגיד שהיום יש מבחן תמיכות גם במשרד הרווחה, שמכוחו נתמכות ארבע עמותות. יש את מבחן התמיכה של הארגון שלכם, של בתי הלוחם וקיום פעילויות, נכון, כי שם רק אתם מתמחים. אבל השאלה על איזה פרספקטיבה הולכת הצעת החוק. האם היא הולכת באמת, בסך הכול אם תכף נקרא, ניכנס לרזולוציה, הולכת פה על מטרות שהן יחסית מדברות מלמעלה. פעולות לשם קידום, שיפור ומיצוי זכויות, תפעול מתקני ספורט, תרבות וחברה שזה בתי לוחם ודומיהם אם יקומו. בינוי ושיפוץ של המתקנים האלה. סך הכול המטרות - - -

 << אורח >> אייל בן שושן: << אורח >>  

כן, אבל אין את מי לא. אין את המילים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אבל קונקרטיזציה של, נכון, אין את המילים. בסוף כמו שהיום מבחני התמיכה מעצבים את אופן חלוקת הכספים, נכון, יש שני מודלים. נכון, אתם צודקים. יש מודל של מימון ישיר, מה שדיבר קודם שלומי, מה שניסה להציע, לדבר על הגרעין של הייצוג. נניח בתי הלוחם שזאת פעילות שכרגע ייחודית לארגון נכי צה"ל. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

הביטוחים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

ויש את הדרך שהצעת החוק מציגה שהיא גם הדרך שנוהגת היום, של חלוקה באמצעות מבחני תמיכה. והצעת החוק מגבילה את הסכום המינימלי וקובעת אותו בחקיקה. ונכון, יש כאן כמה דרכים שאפשר לפעול בהן. אבל היום פועלים מכוח מבחני תמיכה. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

רק להעיר שאם רוצים שזה יהיה בנוסף למבחני התמיכה של היום אז משרד האוצר צריך כמובן לקחת את זה בחשבון מבחינת העלות התקציבית של החוק שגדולה יותר. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אני ממש לא מבינה את הדבר הזה. ממש לא, למה?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

למה? הסך הכול נשאר אותו דבר. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

לא, קודם שאלתם מה הדלתא לעומת מה שניתן היום. אם אתם רוצים שזה יהיה בנוסף. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לא, הם מדברים, הסכום הוא קבוע. ה-80 הוא קבוע. עכשיו מדברים איך זה יחולק. הם רוצים, למרות שבהתחלה אמרו שזה כלום ושום דבר וזה מביש מה שאני מביש, אבל עכשיו רוצים שזה יהיה רק אצלם ולא לעמותות נוספות שעושות את אותה פעילות. אבל הסכום נשאר אותו דבר, הוא לא משתנה. 

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

אבל היום הם לקחו בחשבון את הסכום שניתן לעמותות הנוספות בתוך הסכום הזה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

היום זה עם העמותות. אם לא יהיה עם העמותות אז הסכום המירבי יהיה רק לנפגעי פעולות איבה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מי לקח בחשבון?

 << אורח >> נעמה רוט: << אורח >>  

משרד האוצר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה השם שלך?

 << אורח >> יואל זיו: << אורח >>  

השם שלי יואל זיו. אני מוכר כפוסט טראומתי ואני מאוד נרגש להיות פה ולשמוע את כל הדאגה לנכי צה"ל ולמי שזקוקים לעזרה. אני היום בן 72, גר בקיבוץ קליה בים המלח. אני לא מצאתי את מקומי בשום מקום, עם כל הכבוד לכל הארגונים. ובאמת, לא מוריד מהם אפילו מילימטר. ביקרתי שם וראיתי את הפעילויות ואני מאוד מוקיר. 

אבל אני הגעתי לעמותה בשם לא מפקירים פצועים בשטח, שיש לה בית בקיבוץ קבוצת שילר ליד רחובות ובית בתל אביב, ברחוב נורדאו 95. אני שלוש פעמים בשבוע נוסע מקיבוץ קליה עד למפגשים איתם. זה הבית שלי, אני מרגיש שטוב לי שם. זו קהילה קטנה שתומכת בי 24/7. יש לי מטפלת צמודה מטעמם. אני אוכל שם, אני עושה יוגה, אני עושה אלכסנדר, אני עושה מלא פעילויות. וזו המסגרת שמתאימה לי. אני לא מסוגל להיות במקום גדול עם אנשים. 

ואני יושב פה ואני שומע, ואני מכבד את כל הגופים האלה שבאמת דואגים לאנשים. אבל זה הפינה היחידה שאני מוצא את המקום שלי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

חיים הלד, רוצה להוסיף משהו מהעמותה שלך? חיים הלד?

 << אורח >> חיים הלד: << אורח >>  

קודם כל אני חושב שאני חוזה פה באירוע היסטורי ופירגונים מקיר לקיר. אז אין לי אלא באמת להצטרף אליהם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה מנהל את העמותה שהוא מדבר עליה. 

 << אורח >> חיים הלד: << אורח >>  

אני מנכ"ל עמותת לא מפקירים פצועים בשטח. אנחנו קהילה טיפולית שיקומית למתמודדים עם פוסט טראומה על רקע שירות צבאי או ביטחוני. אני חושב שמה שרלוונטי לדיון, אם בכלל, זה שאנחנו פועלים מתוך מדיניות של דלת פתוחה. זאת אומרת ללא קשר עם סטטוס הכרה באגף השיקום. אנחנו נותנים מענה גם למוכרים וגם ללא מוכרים, ללא עלות מצד החברים בקהילה וללא הגבלת זמן. גם למתמודדים בעצמם וגם לבני משפחה מעגל ראשון. 

אני אגיד שיש אצלנו לא מעט חברים, קודם כל אנחנו גם מקבלים הפניות גם מבתי לוחם, אנשים שמרגישים שהם צריכים להיות - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אתם הגשתם הצעת תמיכה?

 << אורח >> חיים הלד: << אורח >>  

אנחנו מגישים ואנחנו מקבלים חלק מהתמיכות. אני אגיד שבסוף אנחנו נלחמים על - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

ממשרד הביטחון?

 << אורח >> חיים הלד: << אורח >>  

כן, אנחנו מוכרים כספק וקיבלנו גם תמיכה. ואני אגיד שבסוף אנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים, אנחנו קיימים מ-2016. אני חושב שאנחנו אחד המענים הראשונים בתחום אז. באמת הנושא אפילו לא היה בשיח ואנחנו כבר התחלנו לתת מענה וטיפול. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. מאוד חשוב, כי דיברו קודם רק על היציגים, אז הנה יש לנו דוגמה של העמותות האחרות. 

 << אורח >> חיים הלד: << אורח >>  

אני אומר, באמת אנחנו היום מוצאים את עצמנו נלחמים על תקציבים יחסית מאוד נמוכים, עם המון עמותות שקמות. עידן אמר שכל שלושה אנשים מקימים עמותה. מצד אחד זה מבורך, כי צריך לאפשר לאנשים כמה שיותר אפשרויות. מצד שני, אנחנו מוצאים את עצמנו באמת נלחמים על תקציבים מאוד קטנים המון ארגונים. 

אני חשבתי שאני אבוא לדיון ואני אבקש להיכנס ללשון החוק, אני מבין שזה כבר לא רלוונטי ואנחנו באירוע של גזירת הסרט. אז אין לי אלא באמת להגיד מזל טוב. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לא, אם אתה תיכנס למבחני התמיכה אז אתה כן תוכל להיות. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אם הוא יהיה ארגון יציג. 

 << אורח >> חיים הלד: << אורח >>  

אנחנו נכנסים למבחני תמיכה. ארגון יציג אנחנו לא. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אבל תגידו לי, כשאתם מדברים על שלושה שהקימו עמותה, אתה גם לא היית ככה בהתחלה?

 << אורח >> חיים הלד: << אורח >>  

הייתי. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אז יכול להיות שהעמותות האלה יצמחו גם למשהו גדול שעושה טוב לאנשים. 

 << אורח >> חיים הלד: << אורח >>  

הלוואי. אמרתי, אני מברך את זה כי אני חושב שצריך לתת לאנשים כמה שיותר אפשרויות למענה. אני אגיד שורה אחרונה, באמת. אני חושב שיש המון אנשים אצלנו שלא היו שורדים את החיים עד לרגע שהם קיבלו את אישור הכניסה לבית הלוחם או לארגון נכי צה"ל אם הם לא היו פוגשים אותנו בדרך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. 

אילן שריף הוא מנהל תחום אובדן ושכול וכתות במשרד הרווחה. דובר הרבה על משרד הרווחה. מה אתם נותנים? איפה אתם בתמונה פה?

 << אורח >> אילן שריף: << אורח >>  

אני אחראי על מבחני התמיכה של משרד הרווחה בתחום הזה, נדמה לי מאז 2016. מכיר את חבריי היטב ואנחנו מאוד בעד הסדרת מעמדכם. אני באמת עוקב אחרי המאמצים וגם אחרי מה שאתם עושים בתחום. אז ליבי אתכם כבר הרבה מאוד שנים. גם אנחנו עוקבים אחרי ארגונים אחרים, לפרוטוקול. אבל חבריי כאן אני מכיר אותם הרבה שנים ועושים עבודה מצוינת. 

אני רק אגיד בצורה מאוד קצרה, משרד הרווחה לא אחראי על תחום נפגעי פעולות איבה ולא על סיוע להם. מי שאחראי זה חברינו מהביטוח הלאומי והמשרד שאחראי עליהם היום הוא משרד העבודה. אנחנו מאוד בעד הסדרה של הנושא הזה. אבל כאשר מדברים על הסדרה של הנושא הזה אנחנו חושבים שהסדרה ראויה אומרת שהמשרד שאחראי על התחום הזה הוא זה שצריך להוציא את מבחני התמיכה ולא משרד הרווחה. 

אנחנו יכולים להעביר את הידע שנצבר. אבל אין להיום ולאורך כל השנים האלה שום יכולת של מעקב אמיתי אחרי הארגונים, אחרי הנעשה בשטח. אנחנו לא מכירים את הפעילות הזאת, כי היא לא אצלנו. לכן הנושא הזה צריך לעבור למשרד שאחראי על הנושא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. אני רוצה לבקש מהיועצת המשפטית, היות ואנחנו רוצים לקדם את החוק, קודם כל להקריא עכשיו ברצף את כל החוק. זה שלושה עמודים. ואחרי זה אנחנו נראה. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אפשר רגע להעיר הערה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא צריך, אין זמן, צריכים להקריא את החוק. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לא, אבל הוא אחד מארבע הארגונים שמקבלים תמיכה והם לא יציג. נכון?

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

בסדר, אמרתם את שלכם, יש עוד ארגונים, מה לעשות?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אבל חיים הלד הוא ייצג את כל העמותות האלה שאינם יציגים והוא עשה את זה בכבוד, כך שאני לא חושב שאנחנו צריכים. 

אז עכשיו אחרי שמשרד הרווחה כבר אמר את מה שאמר, אנחנו ניגש להקראה ברשותכם, נכון?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אתה רוצה לתת לדבי ממשרד העבודה להגיב?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

משרד העבודה, את רוצה להגיד משהו?

 << אורח >> דבורה ספיר אליעזר: << אורח >>  

שלום לכולם. עו"ד דבי ספיר אליעזר, היועצת המשפטית של משרד העבודה. הנושא הזה הועבר אלינו לאחרונה. המשרד הוקם בסוף ינואר 2023 ומשרד הרווחה המשיך לעסוק בתחום החשוב הזה של התמיכות לארגונים. ככל שהשרים סבורים שהנושא צריך לעבור ממשרד הרווחה למשרד העבודה נכון שידברו ביניהם ושזה לא יעשה במסגרת הוועדה כאן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה הוועדה צריכה להגיד לכם, לא אתם לוועדה. 

 << אורח >> דבורה ספיר אליעזר: << אורח >>  

או שהוועדה תפנה אלינו ותבקש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז אנחנו פונים למשרד הרווחה ולמשרד העבודה להסדיר ביניהם את העבודה.

 << אורח >> דבורה ספיר אליעזר: << אורח >>  

אנחנו מבקשים שלא לשנות את המצב הקיים. אני רק רוצה להזכיר שבדרך כלל כאשר נושאים מועברים ממשרד למשרד עד שהדברים מתחילים לפעול לוקח זמן. גם הכרת הנושא, גם להבין את המשאבים שצריך. הנושא לא הופעל עד היום על ידי משרד העבודה ולכן יש משמעויות בהעברה גם. אני חושבת שכל הדברים האלה צריכים להישקל ולכן נכון לעכשיו אם זה הולך לקריאה ראשונה אנחנו מבקשים שלא לשנות מהמצב הקיים במסגרת האישור לקריאה ראשונה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה. נא להקריא את הנוסח. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

הצעת החוק, אמרנו, מלמעלה מגדילה את התקציב וקובעת שהוא יחולק במבחני תמיכות. נקריא אותו. 

	הצעת חוק תמיכה במימון פעילות לטובת נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025

	תיקון חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
	1.
	(א)
	בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], אחרי סעיף 44א יבוא:

	
	
	"תקצוב לפעילויות לרווחת הנכים
	44ב.
	(א)
	תקציב שנתי לתמיכה במוסדות ציבור כהגדרתם בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לשם קיום הפעולות המפורטות להלן, ייקבע בסעיף תקציב משרד הביטחון, בחוק התקציב השנתי, כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, בסכום שלא יפחת מ-150 מיליון שקלים חדשים לשנה:

	
	
	
	
	
	
	
	(1)
	תפעול מתקני שיקום, ספורט, תרבות וחברה המיועדים לנכים וקיום פעילויות שיקום, ספורט, תרבות וחברה עבור הנכים;

	
	
	
	
	
	
	
	(2)
	בינוי ושיפוץ של מתקנים כאמור בפסקה (1);

	
	
	
	
	
	
	
	(3)
	פעולות לשם קידום, שיפור ומיצוי זכויותיהם של נכים;

	
	
	
	
	
	
	(ב)
	מבחנים לתמיכה במוסד ציבור כאמור בסעיף קטן (א) לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב ייקבעו על ידי שר הביטחון.



כלומר אופן החלוקה של הסכום, תנאי הסף, כל הדברים שקבועים היום במבחני תמיכה. תנאי הסף שצריך לקיים הארגון כדי להיכנס למבחני התמיכה – הכול ייקבע במבחני התמיכה. פה אנחנו רק מאפשרים את המסגרת התקציבית של הדבר הזה, המינימלית. 

	
	
	
	
	
	
	(ג)
	הסכום הנקוב בסעיף זה יעודכן ב-1 בינואר אחת לחמש שנים החל משנת 2031 (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני יום העדכון לעומת המדד שפורסם לפני יום העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון לעומת המדד שפורסם לפני י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026).



כלומר זה מעודכן כל חמש שנים, לא כל שנה. כל חמש שנים. 

	
	
	
	
	
	
	(ד)
	שר הביטחון, רשאי בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להעלות את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)."



זה תיקון שהתבקשנו להכניס. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מי ביקש?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אני ביקשתי. היה סעיף שאפשר, אם הוא ירצה הוא יוכל לשנות את התקציב. אז חידדתי שהשינוי יכול להיות רק כלפי מעלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז מי שיהיה בוועדת עבודה ורווחה - - -

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

וזה הרגע גם להוסיף תודה לנטע. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

כן, מגיע לה. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

המוח מאחורה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

ישר כוח. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יושב-הראש, אפשר להעיר על הסעיף הזה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה לסיים את הקריאה כדי שאני אדע אם אני יכול להצביע. אחרי זה, תזכור להעיר. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

	תיקון חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
	2.
	בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, אחרי סעיף 20א יבוא:

	
	
	"תקצוב לפעילויות לרווחת נפגעי פעולות האיבה ובני משפחות הנספים
	20ב.
	תקציב שנתי לתמיכה במוסדות ציבור כהגדרתם בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לשם קיום הפעולות המפורטות להלן, ייקבע בסעיף תקציב...



ביקשו מאתנו לשנות במשרד האוצר, ממשרד האוצר למשרד הרווחה, כי איפה שמתנהלים מבחני התמיכה משם בא התקציב. משרד האוצר, אתם רוצים להגיד על זה?

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >>  

כן, התקציב הוא כמו שהצגת, מגיע מתקציב משרד הרווחה, הוא לא מגיע מתקציב משרד האוצר. משרד האוצר מקצה את התקציבים והמשרדים מבצעים אותם. 

 << אורח >> עדי ורמשטיין: << אורח >>  

אדוני היו"ר, אני רק מבקשת להזכיר את מה שהעלה חברי אילן. בסופו של דבר אנחנו מבקשים שזה יעבור מהמשרד שלנו למשרד העבודה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

כרגע זה יהיה הנוסח. יש לכם עד שנייה שלישית. תחליטו איזה משרד זה יהיה. 

 << אורח >> עדי ורמשטיין: << אורח >>  

חשוב לי רק שזה יירשם לפרוטוקול. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

לא, אבל יכול להיות שיהיו נכים שיפלו פה בפח, קחו את זה בחשבון. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

הוא אומר שהם לא מסוגלים לעשות את זה, שהם לא מכירים. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

זה חמור מאוד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

נמשיך. הנוסח כמו שהוא, נמשיך. בין ראשונה לשנייה תצטרכו לתקן, לגבש מי ומי ההולכים, משרד העבודה או משרד הרווחה. בבקשה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

בכל מקרה, סעיף התקציב הוא של משרד הרווחה. 

	
	
	"תקצוב לפעילויות לרווחת נפגעי פעולות האיבה ובני משפחות הנספים
	20ב.
	תקציב שנתי לתמיכה במוסדות ציבור כהגדרתם בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לשם קיום הפעולות המפורטות להלן, ייקבע בסעיף תקציב משרד הרווחה בחוק התקציב השנתי כהגדרתו בחוק יסודות התקציב בסכום שלא יפחת מ-10 מיליון שקלים חדשים לשנה:

	
	
	
	
	
	
	(1)
	קיום פעילויות שיקום, ספורט, תרבות וחברה עבור נפגעי פעולות איבה ועבור בני המשפחה של מי שפגיעת איבה גרמה למותו;

	
	
	
	
	
	
	(2)
	פעולות לשם קידום, שיפור ומיצוי זכויותיהם של נפגעי פעולות איבה ושל בני המשפחה של מי שפגיעת איבה גרמה למותו;



פה בעצם, קודם דיברתם על זה, אולי תרצו?

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אני רוצה להוסיף משהו בסעיף הזה, אדוני. אני מבקשת להגיד שצריך להוסיף בנושאים הללו "עריכת ביטוחים לנפגעי פעולות איבה". זה בעצם הנושא שאנחנו עושים, הוא המחייב אותנו על פי החוק וזה ייחודי אך ורק לארגון שלנו. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

האתגר בהצעת החוק הוא להישאר מספיק מלמעלה כדי לא להגביל אחרי זה את המשרדים בקביעת מבחני התמיכה. אם ניכנס לקונקרטיזציה שהיא יותר מידי גדולה זה לא מתאים. מלמעלה אני חושבת שפעולות לשם קידום, שיפור ומיצוי יכול לתפוס גם עריכת ביטוחים, במידה והמשרד שאחראי על מבחני התמיכה יחשוב שזה קריטריון רלוונטי במבחני התמיכה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אבל אני אסביר לך משהו בנושא הזה, יעל. מאחר ואנחנו בארגון היציג, שוב אני חושבת, לייחודיות הפעולה, אז הנושא של ביטוחים זה ייחודי. הנושא של הקמת היכל הנצחה הוא ייחודי. לכן אנחנו - - -

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

בית הנפגע גם. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

בית הנפגע, המקביל של בית הלוחם. לכן אני חושבת שזה נכון שזה יהיה. כי הרשימה הזאת, גם בסעיף 44ב היא לא רשימה סגורה, אבל היא רשימה שלפחות קיומם של כל הסעיפים עד (3) זה בעצם נותן לך את הייחוד ואת האפיון. וזה מה שאני מבקשת, שיהיה גם המקבילה שלנו בנושאים שלנו הספציפיים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

השאלה היא רק אם ביטוחים?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

זה לא בפנים?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אני חושבת שפעולות לשקם קידום, שיפור ומיצוי זכויות זה יכול לתפוס. כלומר, בסוף מבחני התמיכה הם אלה שיקבעו איך הכסף הזה מחולק. זה המודל בהצעת החוק. המודל בהצעת החוק, - -

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אבל היא הנותנת. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

- - עוד פעם, אנחנו משחקים טנגו. המודל בהצעת החוק הוא לא מודל של מימון ישיר. הוא מודל שמדבר על פעולות מלמעלה וקונקרטיזציה שתינתן לזה במבחני התמיכה. כל משרד אחראי על מבחן התמיכה שלו. זה המודל, אין פה משהו אחר. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אבל אני מבקשת אולי ששלומי אולי קצת יסייע לי. כי אני רוצה להגיד, הרי מה אנחנו נמצאים היום, שאמר קודם אייבי? בואי נגיד ככה, תבחרי לפחות עשרה ארגונים שהם עומדים בקריטריון הזה. אז ממה נפשך? אנחנו רוצים לאפיין אחד או שניים מהדברים הייחודיים שארגון נפגעי פעולות איבה, הארגון היציג, הוא שמקיים אותם. אז כאן אני בכלל אין לי שום ייחוד, אני אותו דבר. 

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

שאר הארגונים לא באים פה ליום העצמאות לארגון. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

זה יהיה פתוח לכל הארגונים?

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

רגע. שאר הארגונים לא מגיעים ביום הזיכרון. שאר הארגונים לא עושים מה שאני עושה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

היכל הנצחה. 

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

שאר הארגונים לא מקים היכל הנצחה שאני אחראי על זה. שאני קיבלתי תקציב בשביל להקים את היכל ההנצחה. אני עכשיו רוצה להקים גם את בית הנפגע שלנו. שאר הארגונים לא עושים את זה. והגיע הזמן שמשרד המשפטים שנתגרש מהם, משאר הארגונים. תנו להם מה שמגיע להם, לא מהתקציב שלי ולא מהעוגה שלי. תודה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

נכון. זה לא הגיוני פשוט. 

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

זה לא הגיוני. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אדוני, אני רק אחדד את זה. שאנחנו חייבים לעשות את ביטוח החיים, בריאות וסיעוד, גם למי שאינם חברים שלנו. אלא מי שהוכר כנפגע איבה. זאת המחויבות שלנו. לכן חשוב לי מאוד, אדוני. זה משמעותי ויסודי בחקיקה. 

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

יש לי שאלה לביטוח הלאומי. שלומי, האם אתה מטפל גם בשאר הארגונים חוץ מאתנו?

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

לא. 

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

הנה, לא. בבקשה. אז אנחנו קשורים אליהם, הוא יודע את זה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה ולא רוצה לקבוע. אני רוצה שתהיה פעילות למען נפגעי פעולות איבה ולמען נכי צה"ל. מי שקובע את מבחני התמיכה זה משרדי הממשלה. אני עושה בדיוק מה שמשרדי הממשלה קבעו מי זכאי למימון. לא רוצה להיכנס בפנים. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אם מחריגים פה ארגונים מסוימים, ארגונים יציגים, אז יש ארגון יציג נגיד לנכי תאונות עבודה. לא שאני מייצג אותו. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אם מישהו עושה פעילות מבורכת, למה שהוא לא יקבל? המדינה מכירה בו. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אבל אתם צריכים לכלול את כל המכלול של כל מי שעושה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

לא, זה בסדר. אבל אם אתה מייחד תקציב צבוע לארגונים הללו. כי הרי אם אתה לא תייחד - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

זה קורה היום, היום הם מקבלים. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אז חס וחלילה יבוא מישהו - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

היום הם מקבלים מה שאתם מקבלים. אני מה שאני רוצה בחוק הזה, כל מי שעושה פעילות מבורכת כזאת אני רוצה להכפיל לו. זה מה שאני רוצה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אבל אז אתה אומר למשל - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אולי להם הכסף הזה הוא מאוד משמעותי וכל כסף שהם מקבלים יכפיל להם את הפעילות? הם יודעים לעשות עם זה דברים. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

כן. אבל מה יקרה אם יהיה, אני לא יודעת, אני שואלת. מה יקרה למשל אם יבוא מישהו ויגיד אני עושה לנכי צה"ל את הדברים האלה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אבל הוא צריך לעמוד במבחני התמיכה. אם הוא לא עומד הוא לא יכול לקבל את הכסף. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אבל איפה מבחני התמיכה?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

המשרדים מפרסמים אותם. אם לא, הם לא מקבלים תקציב. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אז עוד פעם אנחנו צריכים מבחן תמיכה. זה לא משהו ייחודי ש- - -, זה מה שאני אומרת, אופיר. אם אנחנו באים עוד פעם למבחני תמיכה. הרי כל מה שרצינו זה שלא ניכנס במסלול של מבחן תמיכה. אנחנו רוצים שתבוא המדינה, וכמו שאמר עידן, כל מילה בסלע, שהמדינה מכירה בחובה שלה לממן את הגופים היציגים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אבל הגופים היציגים מקבלים. והם מקבלים כי הם העוגן והם הבסיס. 

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

אבל לוקחים להם תקציב ומחלקים. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אבל לא אותו דבר. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

הבחור הזה, חיים, מה שהוא סיפר שהוא עושה פה הוא פשוט מציל נפשות. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

מבורך. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

למה שאני אמנע ממנו לקבל תקציב?

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אז אני אסביר לך משהו. אני אגיד לך. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

זה לא תקציב שלך, מה זאת אומרת מהתקציב שלך? איזה תקציב שלך?

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אני רוצה לתת דוגמה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אתה מקבל שני מיליון? אני מכפיל לך את שני המיליון לארבעה מיליון. תקבל ארבעה מיליון במבחני התמיכה, תקבל זה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אבל זה לא יקרה לעולם. אופיר, זה לא יקרה לעולם. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 

זה לא יקרה, כי יש 15 ארגונים. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

לעולם לא יקרה. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

מה הבעיה בחופש העיסוק? חוק לא יכול לפגוע בחופש העיסוק. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

ארגון יציג יקבל 300,000 שקלים. אגב, זה קרה כבר. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

זה יהיה רסיסים. אדוני, אתה זוכר - - -

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

איך קורה מצב שבכנסת ישראל חוק פוגע בחופש העיסוק?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אתה יודע למה השר כחלון התערב? כי קיבלנו 250,000 שקלים. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

בגיבוי של ביטוח לאומי ובגיבוי של כולם. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

הוא הבין את זה ואז הוא תיקן את החקיקה וקיבלנו מיליון שקלים באופן ישיר דרך הביטוח הלאומי. הוא תיקן את זה בחקיקה. ואז באו ואמרו מבחני תמיכה. והוא אמר זה יהיה רק לארגון היציג. אמר אתם תעמדו, איך קרה, שישה ארגונים הגיעו. ואחרי שישה ארגונים - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

תגיד רועי, אבל למה אני צריך להיכנס לזה? למה משרדי הממשלה, אם הם רוצים לתת לארגון יציג, שיתנו לארגון יציג. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אבל זה לב החוק. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

מה, אני באתי עכשיו להיכנס עכשיו בין אנשים שעושים פעולות טובות? אני רוצה להגדיל לכם את התקציב, זה מה שאני רוצה. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

תרשום בתוך זה פעולות שנעשות רק על ידי הארגון היציג. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אבל למה שאני אגביל פעולות מבורכות של עמותות?

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

- - - כלול את מה שכתוב בחוק. מבחן תמיכה שלהם - - -

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

ואז יגידו להם שהם לא ארגון יציג. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אבל היום הם מקבלים, הם כן עומדים בתנאים של החוק. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

לא, היום אין את העניין של הביטוחים. אין. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

כן. יש ארבעה ארגונים שמקבלים. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אבל אין את העניין של הביטוחים, אין את העניין של היציג, אין את העניין - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

עזוב. זה אני לא, אם יש לכם דברים שאתם רוצים לעשות נכליל את זה, ביטוחים וזה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

זה מה שאני רוצה, כל מה שביקשתי. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא כתנאי. אם אתם יכולים לעשות את זה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

לא. כל מה שביקשנו זה שרק הנושא הזה של הביטוחים. כי בעצם זאת החובה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

מה, כתנאי סף כאילו?

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

לא, אתה לא מגדיר פה שום תנאי סף. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

מה הקשר לביטוחים? כבוד היו"ר, מה הקשר לביטוחים פה? מה הקשר?

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

סליחה, אתה נפגע תאונות עבודה?

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

וגם נפגע איבה. מה?

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

אתה פעם שמעת אותי מתערב לו משהו, חוץ מלכבד אותו ולגבות אותו, שמעת אותי פעם מתערב לו במשהו? למה אתה מתערב להם?

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

מה הבעיה שלך? הרי יש חופש העיסוק. שמעת על חופש העיסוק?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא, עידן. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

לא, לא, אתה טועה ומטעה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אתה לא מבין. חבר'ה, אנחנו רוצים תקציב לא בשביל לקחת את זה לנו, למשכורות שלנו או משהו כזה. אנחנו כולנו בהתנדבות, על מה אתם מדברים? אנחנו רוצים להיות - - -

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

מה זה, אלימות? אני לא אספוג אלימות פה מאנשים שיושבים מאחורה. הוא יאכל לי את האוזניים, יוציא לי את האוזניים? מה זה הדבר הזה? הכול מוקלט, חמוד, הכול מוקלט. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רבותיי, רבותיי. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אתה לא תאיים על בן אדם שיושב פה. אתה לא תאיים פה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אדוני, אני רוצה להגיד. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

סליחה, תעצור את הדיון. לא יכול להיות שיש אלימות פה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אליקו, אליקו. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

לא יכול להיות שיש אנשים - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

תירגע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בוא שב פה לידי בבקשה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

קום, תחליף מקום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בוא, יש פה מקום בשבילך. מקום של כבוד. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כל הדיון אתה - - -

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

זה תפקידי, לדבר. אתה לא תסתום לי את הפה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אליקו, בבקשה. אליקו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בוא, בוא שב פה. אליקו, אתה חבר - - -

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

צריך להוציא אנשים אלימים מפה. ככה הכנסת מגבה אנשים אלימים? אני הולך, אני קם והולך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אתה לא הולך. בוא, בוא. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

לא יכול להיות מצב שמגבים אנשים אלימים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אליקו, בוא תשב. שב לידינו. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

מה זה אני אחתוך לך את האוזניים? מה זה אני אחתוך לך, תסתום את הפה. מה זה בועטים לי בכיסא?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מי אמר לך את זה?

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

הבן אדם שם, שיושב אחורה. שניהם אלימים כלפיי לאורך כל הדיון. כי אני חושב אחרת?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בוא, בוא שב לידינו. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

זה לא יכול להיות, הם צריכים לצאת מפה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אתה לא שמעת טוב, תירגע. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אני שמעתי הכול נפלא. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אליקו, אנחנו רוצים להמשיך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בוא, בוא שב, תירגע. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

הכול מוקלט. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אדוני הסדרן, תן לו קצת מים. תירגע. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אתה מתערב בדיון שלא קשור אליך, אתה מפריע לאורך כל הדיון. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

לטענתך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה להמשיך בדיון בבקשה. יש לנו מומחה שנקרא שלומי, שהוא מהביטוח הלאומי. תסביר לי, שגם אני אבין וגם אופיר יבין, מה הנקודה הזאת של הביטוחים? האם זה דבר שאתם נותנים רק לארגונים יציגים? יש תקדים לתקציבים שאתם נותנים רק לארגונים יציגים? ספר לנו. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

הארגון היציג, מה שהוא מקבל מעבר לזה שהוא משתתף במבחני התמיכות כמו כל הארגונים האחרים, הדבר היחיד המיוחד שהוא מקבל זה שדמי החבר של נפגעי פעולות האיבה הולכים באופן ישיר אליו. זה התקצוב היחיד. מעבר לזה אין שום תקצוב ישיר מהמדינה. המצוקה של הארגון, ואני חושב שהיא מוצדקת, היא בכך שבמבחני התמיכות כאשר משרד הרווחה למשל מפרסם ואומר תנו סיוע לאלמנות ויתומים, תנו סיוע לטיולים. הוא אף פעם לא אומר תנו סיוע לביטוחים, לייצוג בכנסת. כי אלה דברים שאך ורק הארגון היציג עושה. וזה לא בא לידי ביטוי במבחני התמיכות. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אז תשנו את זה. 

 << אורח >> שלומי מור: << אורח >>  

אבל באים הכללים של מבחני התמיכות ואומרים זה לא שוויוני. כי אם רק אתה יכול לעשות את זה אז מה פתאום שאני אקבע את מבחני התמיכות. ואז זה ביצה ותרנגולת ויוצא שבגין זה הם לא מקבלים וזה נכון. ושוב אני אומר, בגין דברים שהם עושים וארגונים אחרים עושים, איתך לגמרי, הטוב ביותר יקבל. אבל לא בדברים שרק הם יכולים לעשות. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אבל המיקוד שלי, סליחה, המיקוד שלי הוא בפעולות שעושים למען הנכים, לא מעבר לזה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אתה יודע כמה קשה לעשות ביטוח?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

כשעידן עכשיו רוצה לבנות עוד בית לוחם והוא צריך, לא יודע מה לעשות, שם אני רוצה לעזור לו. כשהוא רוצה עוד מתקנים, שם אני רוצה לעזור לו. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אנחנו רוצים להקים בית הנפגע. אז בסדר. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אני לא יודע מה זה ייצוג בכנסת וכל הדברים. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אבל אופיר, את המקבילה של בית - - -

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

הנה, זה רשום פה. להם רשום הקמת בית לוחם. למה לא רשום בית נפגע?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

תשתמשו, אני לא רוצה להגביל אתכם. 

 << אורח >> רועי כהן: << אורח >>  

אבל שיהיה רשום. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

בסדר, נבחן את זה. אני לא רוצה להגיד לך אני בעד ואז משפטית יגידו לי אי אפשר. נבחן את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בואו נמשיך. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

בואו נמשיך להקראה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אנחנו בקריאה שנייה ושלישית נבחן הקמת בית נפגע. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

נכון, נכון, בסדר, אבל לפחות זה נאמר לפרוטוקול. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

נכחן את זה בשנייה שלישית. 

	
	
	
	
	(ב) מבחנים לתמיכה בגופים כאמור בסעיף קטן (א) לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב ייקבעו על ידי שר הרווחה והביטחון החברתי. 

	
	
	
	
	(ג) הסכום הנקוב בסעיף זה יעודכן ב-1 בינואר אחת לחמש שנים החל משנת 2031 (להלן – יום העדכון), לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני יום העדכון לעומת המדד שפורסם לפני יום העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון לעומת המדד שפורסם לפני י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026).

	
	
	
	
	(ד) שר הרווחה והביטחון החברתי, בהסכמת שר האוצר, רשאי בצו...



 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

שיניתם את הנוסח. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

עכשיו אנחנו משנים אותו, בעודנו מדברים. כמו ששינינו לגבי נכי צה"ל אנחנו משנים פה. 

	
	
	
	
	(ד) שר הרווחה והביטחון החברתי, בהסכמת שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי להעלות את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א).



כלומר את הסכום המינימלי. זה הסעיף הזה ואמרנו שיש לנו פה כמה דברים שנדון בהם לקראת שנייה ושלישית. 

	חובת דיווח
	3.
	(א)
	מוסד ציבור המקבל תמיכה לפי סעיף 44ב לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] או לפי סעיף 20ב לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, כנוסחם בחוק זה, יגיש לשר הביטחון או לשר הרווחה והביטחון החברתי, לפי העניין, עד ה-1 בפברואר של כל שנה לגבי השנה שקדמה לאותו מועד, דיווח על השימוש שנעשה בכספי התמיכה. 

	
	
	(ב)
	שר הביטחון ושר הרווחה והביטחון החברתי, לפי העניין, ידווחו לוועדת העבודה והרווחה עד 1 במרץ של כל שנה לגבי השנה שקדמה לאותו מועד על מוסדות הציבור שקיבלו תמיכה כאמור בסעיף קטן (א) על סכומי התמיכה ששולמו לכל מוסד כאמור, ועל מימוש כספי התמיכה לפעולות השונות על ידי מוסדות הציבור שקיבלו תמיכה. 



פה גם יש איזה שהיא בקרה של הכנסת על מבחני התמיכה, על איך הם יושמו, מה מומש, מה לא מומש. אם תרצו אפשר גם להוסיף אולי לקראת קריאה שנייה ושלישית על הצפי, מה הולך להיות במבחני התמיכה הבאים. משהו מהסוג הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הוראות מעבר. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

סליחה, אפשר רק לחדד? את אמרת הסכמה של שר האוצר או בהתייעצות עם שר האוצר?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

הסכמה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אוהו. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

רק להעלות. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

זה לא יקרה לעולם. אם אין לי את אופיר אז זה לא יקרה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אופיר יהיה שר האוצר אולי, מה אתה רוצה?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

יהיה אופיר כץ חדש. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

אם אופיר יהיה קבוע אז אני רגוע, אבל אני חושב שצריך בהתייעצות ולא בהסכמה. אני רק אגיד, סליחה, חה"כ אייכלר מכיר את זה מעולה. אתה יודע מרפורמת "נפש אחת" שיש הבדל אדיר בין בהסכמה להתייעצות. בהתייעצות יכולנו להתקדם, בהסכמה היינו תקועים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אני אגיד לך אבל, עידן. השר והצוות שלו הולכים איתי בחוק הזה על הכול. הדבר היחיד שהם ביקשו זה הדבר הזה, כי הם מפחדים מתקדים עכשיו שכל שרד במשרד מסוים יגיד עכשיו אני מעלה, אני מעלה. יחוקקו מלא חוקים כאלה ולא תהיה שליטה. 

 << אורח >> אליקו שליין: << אורח >>  

אבל אז ככה יטיבו עם עוד נכים. מה הבעיה עם זה?

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >> 

תראה, זה שר האוצר הזה. מחר יהיה שר אוצר אחר שיש לו אג'נדה אחרת. אנחנו יודעים, אני לא סתם נזעק, אנחנו יודעים לפי מידעים של משרד הביטחון שעד סוף שנת 2027 הולכים להתווסף לנו במעגל השניוני והשלישוני קרוב ל-20,000 פוסט טראומתיים, שהם כבר יגיעו אחרי כבר שהמשפחה נהרסה כי זה איתור מאוחר. משפחה נהרסה ועבודה, מכיר את זה גם. שם יהיו הוצאות עוד יותר כבדות. ואז אם יהיה שר שזה לא יתאים לו. ככל שאתה מתרחק מאירוע הלחימה אתה מקבל פחות תרומות וצריך יותר תמיכה, כי יש לך יותר לקוחות. 

אם אנחנו נהיה תלויים ברצון הטוב של שר אוצר, כשאתה לא תהיה, לא יודע, מאחל לך שתהיה ראש ממשלה, אבל לא משנה, תהיו בתפקידים אחרים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה מאחל לו שהוא יהיה שר האוצר? אתה יודע שאין תפקיד יותר כפוי טובה משר האוצר. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

אז הייתי אומר בהסכמתו הבלעדית של שר האוצר. אבל פה, ככל שאתה מרחיב משרדים כך אתה תקוע. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

שר יכול היום, איפה משרד הביטחון? הוא יכול להעלות היום בלי קשר לסעיף הזה. אם הוא רוצה, את מבחני התמיכה. נכון? 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

שאלה טובה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

כן, זה מינימום. הוא יכול להעלות בלי קשר לזה. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

אבל אם שר הביטחון יבוא לשר האוצר ויגיד לו אני רוצה להעלות ושר האוצר יגיד לו אני לא מסכים?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הוא לא חייב. באופן כללי הוא לא חייב. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אם הוא מרגיל את מבחני התמיכה הוא לא צריך. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אם הוא מגדיל את המינימום בחוק. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

את המינימום שאמרנו פה, של ה-150. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בואו נסיים, כי מאוחר ואנחנו צריכים לסגור. 

 << אורח >> עדי ורמשטיין: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, חשוב לי להוסיף לפרוטוקול, אני מהייעוץ המשפטי של משרד הרווחה. שר הרווחה לא הסכים לשינויים האלה וזה לא סוכם איתו. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

מה זה שינויים? מי שינה?

 << אורח >> עדי ורמשטיין: << אורח >>  

שיהיה כתוב שר הרווחה, זה לא סוכם עם שר הרווחה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

זה המצב הקיים, כן? 

 << אורח >> עדי ורמשטיין: << אורח >>  

בנוסח שאנחנו קיבלנו כתוב פה גם שר העבודה וגם שר הרווחה והעניין שזה יישאר אצל שר הרווחה לא סוכם. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

כשזה נשלח אליכם אתמול היה כתוב שר הרווחה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

איפה הנוסח, אפשר לראות אותו?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

רגע, אנחנו רוצים להוסיף מהארגון שתי נקודות רק, כי המתנו עד שתסיימו לקרוא, לגבי הנוסח. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רק רגע. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

מי עושה את זה היום?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

רווחה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אז רווחה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה רוצה לאפשר לי להצביע? בין קריאה ראשונה לשנייה אתם תוכלו להתייחס. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

טכני לחלוטין, יושב-הראש. יעל, סעיף ב(1) שאנחנו מדברים על הנכים אז אנחנו מבקשים שיהיה כתוב גם ובני משפחותיהם. סעיף 44(ב)(1) עבור הנכים ובני משפחותיהם. כי בתי הלוחם מאגדים את הפעילות לנכים ולבני המשפחות שלהם כגוף אחד. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אופיר, הם רוצים שבארגון נכי צה"ל יהיה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בואו נשאיר את זה לקריאה שנייה ושלישית. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

רק שלא יגידו נושא חדש. בסדר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה דבר שאפשר להוסיף. תרשמי בהערה שבין שנייה לשלישית נדון על זה. אנחנו צריכים לסיים ואני רוצה להצביע. סעיף הוראת מעבר. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

	הוראת מעבר
	4.
	בשנת 2025 יהיה סכום התמיכה ההפרש שבין הסכום הנקוד בסעיף 44ב לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], או בסעיף 20ב לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, כנוסחם בחוק זה, לפי העניין, ובין סכום התמיכה שחולק לגבי שנת 2025 לפי מבחני התמיכה מכוח סעיף 3א לחוק יסודות התקציב בתחום שיקום נכי צה"ל או בתחום סיוע לנפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם, לפי העניין, שהיו בתוקף ערב פרסומו של חוק זה. 



ממשרד הרווחה נאמר לי שעוד לא פורסמו מבחני תמיכה ועוד לא חולקה התמיכה לשנת 2025. משרד הביטחון, גם אצלכם זה ככה?

 << אורח >> ענבר דוד: << אורח >>  

מבחן תמיכה לא משנים אותו כל שנה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אבל חולק? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אם חולק כסף אני לא יודע.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

בסדר, אז אצלכם זה יהיה ההפרש. אצלכם זה יהיה הכול. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אני רק רוצה להגיד, הסעיף הזה לא היה במקור. כי כשהעברתי את החוק בטרומית אז אמרו לי שבעצם זה יתחיל, תקבלו את הכסף רק מ-2026. אז התעקשתי להוסיף את הסעיף הזה כדי שתוכלו לקבל גם את החצי של השנה הזאת. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

טוב מאוד. אבל לגבי הרווחה זה לא קרה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

קודם כל, אני רוצה לברך. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

למה? זה אותו דבר. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

אבל לא פרסמו. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

לא פרסמו, בסדר. אבל כמו במבחן התמיכה החדש, כאשר החוק יעבור יהיה 10 מיליון. זה אותו דבר. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אז הם גם ייקחו את חצי השנה?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

הם גם יקבלו את הנוסף על 2025. 

 << אורח >> אייבי מוזס: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, מילה אחת. הארגון הזה קיים מ-1984. 1996 קיבלנו את הגושפנקה להיות ארגון יציג. שאר הארגונים הצטרפו אחרי 2000. אז למה להכניס אותם איתנו? אנחנו ייחודיים, לבד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אריאל הבר, רצית להגיד משהו לפני הצבעה? 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >>  

אנחנו מבקשים שסעיפי (ד) שנותנים לשר הביטחון, לצורך העניין, בסעיף הראשון לשנות את הסכום הנקוב בסעיף, יימחקו. ואני אסביר. בסוף מדובר בשינוי תקציבי. הצד השני של זה יהיה שינוי תקציבי. שינוי תקציבי שר האוצר מגיש לאישור ועדת הכספים, זה לא נעשה בדרך כלל בוועדת עבודה ורווחה. 

יותר מזה אני אגיד, פה יש צד אחד שמגדילים איזה שהוא תקציב. כמובן שבצד השני צריך להפחית. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא צריך להפחית. 

 << אורח >> אריאל הבר: << אורח >>  

לא, תקציב משרד הביטחון לאותה שנה יהיה קבוע. אם ירצו להגדיל במקום אחד יצטרכו להפחית ממקום אחר. אתם לא רוצים שהדיון הזה ייעשה פה, בוועדה הזאת. זה לא האכסניה המתאימה. 

 << אורח >> ערן יוסף: << אורח >>  

אם אפשר, אני חושב שהסעיף מיותר, חה"כ כץ. כיוון שמדובר על הסכום המינימלי שהשר יכול, שהמנכ"ל יכול לקבוע במבחני התמיכה. אם הוא יכול ממילא לקבוע סכום גבוה יותר למה לקבוע בהסכמת האוצר את סכום המינימום?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לא. כי אם אתם תעשו, המינימום הוא משהו קבוע. אם אתם מגדילים את מבחני התמיכה יכול להיות שאתם מגדילים שנה אחרי זה כבר לא. 

 << דובר_המשך >> ערן יוסף: << דובר_המשך >>  

אבל המינימום שנוכל לתת הוא 150 ובכל שנה המנכ"ל יוכל לקבוע יותר. למה לקבוע בחוק כשאפשר יהיה להגדיל את המינימום בצו? זה חסר טעם. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אני לא רוצה שירד מתחת ל-150 מיליון. 

 << דובר_המשך >> ערן יוסף: << דובר_המשך >>  

זה לא יכול לרדת. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אסור להם לגרוע? אין מצב שיגרעו מהסכום הזה?

 << דובר_המשך >> ערן יוסף: << דובר_המשך >>  

כבר כתוב שהסכום לא יכול לרדת מ-150. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

אי אפשר לגרוע? אם אי אפשר לגרוע אז בסדר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אפשר להצביע?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה להצביע ואני רוצה לברך את חה"כ אופיר כץ שלקח את העניין לידיים. אני כן מציין, לאור הדברים שנשמעו פה, שבין הקריאה הראשונה, כך למדתי פה, לבין הקריאה השנייה והשלישית אפשר לשנות כל דבר שנחוץ לשנות ולכן אני מבקש מהחברים להצביע על הצעת חוק תמיכה במימון פעילות לטובת נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025, כפי שהקריאה היועצת המשפטית יעל סלנט. מי בעד ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים. אין נמנעים. 

הצבעה

אושר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מזל טוב, בשעה טובה. 

 << אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>  

כל הכבוד. 

 << אורח >> עידן קלימן: << אורח >>  

רק בקשה אחת אחרונה, אם אפשר לקבוע מועד מוקדם לשנייה ושלישית, כדי שנגמור את זה לפני המושב הזה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

צריך להעביר בראשונה קודם, במליאה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:47. << סיום >>