פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 17 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 08/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 155 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, י"ב בתמוז התשפ"ה (08 ביולי 2025), שעה 11:38 סדר היום: << נושא >> עשרים שנים לחוק ההתנתקות: אתגרי שיקום ורווחת המגורשים בראי הזמן << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר ששון ששי גואטה חברי הכנסת: יוליה מלינובסקי לימור סון הר מלך מוזמנים: אלעד חבשוש – רו"ח, מנהל אגף בכיר התיישבות ופיתוח כפרי, משרד החקלאות וביטחון המזון נופר קין – עו"ס, סגנית מנהלת מחלקת חירום וטראומה, מחוז באר שבע והדרום, משרד הבריאות שלמה קנדיאטי – מנהל תחום הבטחת הכנסה, שירות התעסוקה רבקה ליאון זדה – רכזת מדיניות חברתית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, ההסתדרות החדשה דוד צביאל – סמנכ"ל החטיבה להתיישבות, ההסתדרות הציונית העולמית מרב חורב – מפונה מגני טל שבגוש קטיף מוזמנים באמצעים מקוונים: דועא כעביה – מנהלת תחום (כלכלן) אסטרטגיה, משרד העבודה ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >>עשרים שנים לחוק ההתנתקות: אתגרי שיקום ורווחת המגורשים בראי הזמן << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, היום ה-8 ביולי 2025 י"ב בתמוז התשפ"ה, הנושא הוא 20 שנים לחוק ההתנתקות אתגרי שיקום ורווחת המגורשים בראי הזמן. אני ביקשתי לקיים את הדיון הזה כחלק מיום מיוחד שאני יזמתי לציון 20 שנה לגירוש, אבל לפני שנתחיל בדיון צריך לזכור שאנחנו כבר נמצאים 641 ימים במלחמה מאז טבח השבעה באוקטובר, עדיין 50 חטופים בתוך עזה והבוקר כולנו התעוררנו לבשורות קשות מאוד של עוד חמישה חיילים שנהרגו ועוד מספר רב של פצועים, שבדרך כלל פחות מציינים את האירוע הזה של הפצועים, וצריך לזכור שהפצועים זה אירוע שמאותו רגע כל חייהם וחיי משפחתם השתנה, אירוע קשה מאוד, אני רוצה לשלוח את תנחומים למשפחות והחלמה לפצועים ובאמת לקוות שנראה את החטופים חוזרים הביתה ואת החמאס משלם את המחיר שהוא צריך לשלם וזה בהשמדה, אף אחד מאלה שהיה להם חלק בטבח השבעה באוקטובר לא צריך לסיים את חייו במוות טבעי, ובאמת אני מקווה שאנחנו לא נגיע לעוד בקרים כאלה קשים מאוד שכל עם ישראל במובן הזה אני בטוח מחבק את המשפחות, אבל הכאב הוא כאב גדול. במעבר חד הדיון הזה הוא דיון מיוחד שאנחנו ביקשנו לעשות אותו, אני חושב שלא יכול להיות שבכנסת ישראל 20 שנה אחרי האירוע הטראומתי הזה לא יתקיים דיון על הגירוש, על מה שקרה שם וגם על ההשפעות, לצערי אנחנו רואים היום בהליך אחר אנחנו רואים הרבה מאוד מפונים שפונו מבתיהם והתמודדות שהיא התמודדות שונה, אבל יש בה גם הרבה מאוד קווי דמיון. פורסם מחקר שהוצג בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שבוצע על ידי דוקטור איתמר יקיר שבחן את ההשלכות הכלכליות והתעסוקתיות של פינוי ישובים, תוך התמקדות בתוכנית ההתנתקות כאירוע עבר דומה, ניסה לעשות איזושהי השוואה באירוע הזה, ורואים שבאמת יש פגיעה גם בתעסוקה, גם ביכולת לחזור חזרה למעגל העבודה, בעיקר באוכלוסיות החלשות יותר או שהרבה יותר קשה להם להתאושש מהר, אם אנחנו מדברים על המבוגרים ככל שהגיל היה מבוגר יותר אז קשה מאוד ומי שקרוב לגיל פרישה קשה מאוד לחזור חזרה לתעסוקה וראו שם נפילה חדה מאוד בתעסוקה, גם בקרב עצמאיים ואנשים שניהלו עסקים והיו אנשים עצמאיים עם עסק, הרבה יותר קשה להתאושש באירוע הזה. אני ביקשתי לקיים את הדיון הזה ולראות גם נציגים שחוו את הטראומה הזאת וגם משרדי ממשלה שעוד עוסקים בנושא, עוד ישנם לצערי עדיין כאלה שעדיין לא הסתיים הטיפול בהם, לראות באמת שהדברים האלה קורים. אני רוצה להתחיל מהתושבים, מירב בבקשה. << אורח >> מרב חורב: << אורח >> שלום, בהחלט יום קשה. שמי מרב חורב, אני מפונה מגני טל שבגוש קטיף, נשואה לאלעד, אימא לשלושה בנים: אייל, עידו ורון. הבן הבכור שלי המתוק שהיה בן חמש כשהוא פונה מההתנתקות ברגעים אלו ממש נלחם בצפון הרצועה, 400 ימים לתוך האירוע זה הסיבוב החמישי שלו בעזה, אז הכל מאוד אישי ומאוד מעורבב. עד לפני מספר חודשים ישבתי בצד הזה של השולחן, הייתי בכירה בממשלה, אז אני מרגישה שאני רוצה להגיד לכם גם דברים גם מהבנה של מה התפקיד של ממשלה ביחס לאירועים קשים חברתיים. נגעת נכון עודד בשאלה מה עוד יש להגיד אחרי 20 שנה להתנתקות? הכל כבר נאמר אבל אני באמת חושבת שבמדינה המדהימה והמטורללת שלנו, העובדה שיש עשרות אלפי מפונים ברגעים אלו ממש בבתי מלון, אמנם ההקשר מאוד מאוד שונה אבל אולי זה התובנות והלקחים הם לא כל כך עבר הם הווה ועתיד, ונכון לממשלה להפיק לקחים ולהבין מה נכון לעשות ובעיקר מה לא לעשות בכל מה שקשור לאנשים שנעקרו מהבתים שלהם לא משנה באיזה הקשר. אני רוצה להגיד שבדרך לכאן שלחה לי מישהי צוו פינוי שהיא קיבלה השבוע לפנות קרוואן בנווה ים קהילת ניסנית במקור אבל אני לא רוצה לדבר על האירוע הנקודתי הזה, אני רוצה להגיד משהו אחד עקרוני על אולי הפער המרכזי או הטראומה המרכזית שאנחנו סוחבים אותה: היה פער בלתי נסבל בין התקתוק המהירות והמיידיות שהעיפו אותנו מהבית שלנו לבין הטיפול בנו אחר כך, אתה ברגע פשוט אין לך בית אתה מוצא את עצמך בבית הארחה, כשהגענו לקראווילות אחרי ארבעה חודשים אמרו לנו אל תתמקמו פה יותר מידי בנוח לא שווה להשקיע בריהוט, כי תוך שנתיים אתם בבתי הקבע שלכם, המהיר ביותר היה שמונה שנים. עכשיו חשוב לי לחלק פה בין אנשים שהיו צעירים יחסית בהתנתקות, נגיד היינו בני 30, לעומת אנשים שהיו בני 50-55, וגם אנשים שהיו תושבים ועבדו במקצועות חופשיים לבין חקלאים, מה המשמעות של חקלאי שאמר עזבו אתכם לא רוצה כסף לא רוצה כלום רוצה אדמה, רוצה להמשיך לעשות את הדבר היחיד שאני יודע לעשות בעולם ולקח שמונה שנים להכשיר לו אדמה, אנשים לא חזרו לחקלאות והיו כל מיני, והמחקר הזה גם שציטטת גם מלמד על אנשים שהקימו עסקים כושלים ולא השתלבו וכו'. אז אם נכון רגע להגיד קטגורית אנשים שיצאו בגילאי 50-55 מהגוש וחקלאים בעיקר חטפו מכת מוות, אפשר לראות את זה באחוזי גירושים, מחלות, הרבה מאוד אירועי מוות, פירוק התא המשפחתי וכו', לבין אנשים צעירים שבראש ובראשונה יצאו בשלום מגוש קטיף ומשפחתם לא נפגעה, אבל גם שמונה שנים לקח לנו לקבל אדמה כדי לבנות בית. אז למשל, ואני לא מתבכיינת אני רק אומרת את זה היום שוב, ישראל מעולה בהגשת עזרה ראשונה, יש חירום באים מחלצים, אבל הגשה עזרה שנייה ושלישית אנחנו ממש ממש לא טובים יש מקום לשיפור, נניח כשפינו אותנו מהבית שלנו קיבלנו 1,500 דולר לבניית בית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 1,500 דולר? 1,500 דולר למטר? << אורח >> מרב חורב: << אורח >> 1,500 דולר למטר נניח זה מה שהוצאנו על הדבר הזה מתוך מחשבה שזה מה שזה עולה, אחרי שמונה שנים עלה 3,500 דולר, זאת אומרת ה-500,000 שקלים, 600,000 שקלים, 700,000 שקלים שאנחנו קיבלנו הספיקו לנו לבנות שני חדרים, ולא לדבר על האדמות החקלאיות שבאמת זה כבר הפך להיות ממש לא רלוונטי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סתם שאלה אישית באמת, בפער הזה בין הזמן שבנית את הבית שלך לגירוש? << אורח >> מרב חורב: << אורח >> אנחנו היה לנו בית קטן היינו תושבים לא היינו חקלאים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה חייתם? << אורח >> מרב חורב: << אורח >> בגני טל, 690,000 שקלים ועלה לנו לבנות את הבית קרוב ל-2 מיליון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ובינתיים גרתם איפה? << אורח >> מרב חורב: << אורח >> בקרוואן, באתר קרוואנים ביד בנימין, שמונה שנים קיבוץ נחמד, אבל זה כאמור במקום שנתיים לקח שמונה שנים. אז זה פער אחד מאוד גדול ואני לא רוצה לדמיין את האנשים שעכשיו נמצאים בבתי מלון ותוהים כמה זמן ייקח להם ובצדק זה באמת מדאיג, כי זה יכול לקחת כי ממשלה עובדת לאט יש עניינים קריטריונים, מכרזים, התאמות ולוקח זמן ובינתיים החיים קורים, אז זה מסר אחד מרכזי. המסר האחרון ואיתו אני אסיים, שוב ממשלה נדרשת למדיניות אחידה, אבל מה לעשות בני אדם הם לא אחידים בני אדם הם שונים וזה מצריך פתרונות דיפרנציאלים ומותאמים, אני זוכרת בקשה אחת שהייתה למפונים בגוש קטיף, עזבו אתכם ממלא מלא דברים אנחנו רוצים לשמור על הקהילה, הלכנו לגור בסוף העולם שמאלה כדי לבנות קהילות ולהשפיע ולעצב את החיים שלנו, והקהילות התנפצו, התנפצו שוב בגלל שלא הייתה הכנת תשתיות מראש, קהילות התנפצו לשניים ושלושה וארבעה חלקים, אנשים גרו באוהלים, במלונות, במגדלי מגורים, מאשקלון בדרום ועד רמת הגולן בצפון, הקהילה היחידה שנותרה מאוחדת זו הקהילה שלי קהילת גני טל, אני חושבת שזה קשור לאופן שבו הנהגת הקהילה הובילה אותנו וסיפור ההתפרקות של התא הקהילתי של הקהילה וההתפרקות של התאים המשפחתיים, היא טראומה שעד היום מפונים משלמים עליה מחיר, גם פה להגיד לא דומים זקנים היום שיושבים בבתי מלון בגלל שנפלו להם טילים על הבית, למפוני הצפון למפוני הדרום, הממשלה עם כל הכבוד שיש לשוויון ושקיפות ולעמוד בקריטריונים, כי בסוף מדובר בכספי ציבור ונכון לשמור עליהם, שווה רגע להתאים את המדיניות ללקוחות או למוטבים. וזהו ולסיים בבקשה של עמליה מנווה ים שפונתה מניסנית שבצפון החבל שעד היום גרה בקרוואן, אני לא צללתי לפרטים אז אני גם לא רוצה לעשות עוול לפרטים, אבל היא קיבלה צו פינוי מהקרוואן שלה כאשר התשתיות למגורי הקבע עוד לא מוכנים שם, בגלל איזשהם משאים ומתנים בין המועצה לקיבוץ למנהלת, אז כשאני חשבתי לבוא לפה ולהגיד למה נכון לדבר על משהו שקרה לפני 20 שנה כשהוא כבר לא רלוונטי, אז גיליתי שיש אנשים שזה עוד חי וקיים ורלוונטי עבורם ואני מפצירה בכל מי שיכול פה לטפל ולעזור לאנשים להגיע לבית הקבע שלהם 20 שנה אחרי, בהצלחה תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. שלמה. << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> אני אתחיל במשפט האחרון של חברתי לומר אחרי 20 שנה שהנושא אולי לא רלוונטי, אז הוא רלוונטי מאוד הוא חי וקיים בועט אף בימים אלה. אני רוצה לחזור להתחלה, לפני 20 שנה גורשנו מגוש קטיף, אנחנו משפחה שגרה ביישוב נווה דקלים ישוב מרכזי, חמש נפשות, הילדים אז בזמנו היו קטנים מאוד היום ברוך השם נשואים, כאשר אני רוצה לסגור מעגל, אז גורשנו לבתי מלון והתמונה שעומדת בנגד עיניי ונגד משפחתי, זה העלייה לאוטובוסים שחיילי צבא הגנה לישראל האחים שלנו לוקחים אותנו ומעלים אותנו לאוטובוס, וכשאני עולה לאוטובוס ואני נוסע ויוצא מגוש קטיף ושואל את עצמי לאן, ואז עולה בראשי במחשבתי גלות בבל. גלות בבל כשלוקחים את כולם מוציאים אותם להבדיל אלפי הבדלות מארץ ישראל מארץ הקודש לבבל ודוחפים אותם, והיהודים לא יודעים לאן הם הולכים. אבל אמרתי בליבי, וככה באמונתי עד היום, שבכל זאת מדינת ישראל ואנחנו במדינה שהקמנו אותה ואנחנו שותפים לה, אבל בכל זאת נגיע פה למקום בטוח פה בארץ ישראל, אבל כשיצאנו מהאוטובוס ירדנו אני ומשפחתי בצומת אשקלון שלא ידענו לאן אנחנו הולכים ולאן עוברים, והיום בימים אלה הבן שלי עם משפחתו נמצאים במלון או בירושלים מפונים מביתם ברחובות שסוגר מעגל והם לא יודעים אין תשובות למדינה, אין תשובות לעם ישראל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם נפגעו מהטילים? << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> מהטילים. הילדים שלנו כל יום ויום מקריבים את עצמם בשביל המדינה היפה שלנו, אנחנו לא שקועים באבל, אנחנו לא שקועים בחורבן, אנחנו שקועים בבנייה, חברים שלנו ילדים של חברים שלנו טובים נהרגו במלחמה האחרונה, היום התבשרנו על חמישה הרוגים, אנחנו שותפים עם כל הקושי להקמת תקומה במדינת ישראל, אבל בבקשה חבר'ה אנחנו פועלים עובדים רוצים להקים מקימים, אבל משרדי ממשלה תפסיקו להפריע תנו יד. 20 שנה אנחנו, אני חבר הנהלה בבני דקלים, הקמנו ישוב לתפארת בבני דקלים לתפארת, יישוב שבאים אליו המוני אנשים מקימים בתים, אבל אני מזמין אתכם ליישוב בני דקלים ולראות אם יש מבני ציבור, אם יש בתי כנסת, אם יש דברים אלמנטריים לתושבים לחיות בישוב קהילתי. אני רוצה להגיע, יש החלטה 1414 המפורסמת, אם כבודו יסתכל בהחלטה הזאת מה המדינה עשתה בהחלטה הזאת עד היום, שוב וכלום שום וכלום, אין תקציבים למשרדי ממשלה. אני רוצה לספר לכם את הסיפור, אנחנו תושבי נווה דקלים בני דקלים, בהנהלת היישוב נמצאים וממש הולכים ממקום למקום כדי לקדם את הישוב הזה לקדם אותו, יש בהחלטת הממשלה 1414 מרכז תעסוקה לבני דקלים, למה? כי בנווה דקלים תיבנה ותיכונן היה מרכז מסחרי, אף אחד לא צריך לעמוד כעני בפתח, אף אחד לא עושה לנו טובות, אנחנו צריכים לקבל את הדברים בזכות לא בחסד, באים לעשות מרכז תעסוקה כדי שכפי שאדוני פתח את דבריו, לתת תעסוקה לתושבי האזור. אני אספר לכם את הסיפור הבא הוא סיפור דמיוני, יש החלטת ממשלה בה אנחנו באים ואומרים חברים יש לנו את הכסף לבנות יש לנו יזם לבנות, בואו תנו לנו את האפשרות להתקדם, אבל מה הממשלה אומרת לנו? מה נציגי הממשלה? אי אפשר להתקדם אתם לא יכולים להתקדם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה? << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> למה? כי יש החלטת ממשלה והחלטת הממשלה לפני 20 שנה אמרה את הדברים הבאים: שזה הולך לחטיבה להתיישבות והחטיבה להתיישבות היא תהיה בעלת הבית, אם יש כאן נציג לחטיבה אני אשמח לדעת והיא תהיה בעלת הבית של התקציב, רבותי לא עבר מלוא התקציב לחטיבה להתיישבות לא עבר מלוא התקציב, ובאים לבנות, היום אתה לא יכול לבנות מרכז תעסוקה אפילו יסודות של מרכז תעסוקה, מרכז תעסוקה עובר כ-20 מיליון שקלים. ואני אומר לכם את הסיפור הבא, אנחנו באים לחטיבה להתיישבות ואומרים להם תקשיבו יש לנו יזם בהחלטת ממשלה כתוב שאפשר להביא יזם, יש לנו יזם שמוכן לבנות מרכז תעסוקה, תעזבו את המדינה, לא רוצים אתכם, תנו לנו את האפשרות לבנות. אבל מה עושים לנו עכשיו? המדינה מרימה אמברקס ואומרת לנו לא, אתם לא יכולים להביא יזם, הוא רוצה לבוא יש לפני הסכם אתם לא יכולים להביא יזם, למה אתם לא יכולים להביא יזם? מצד הזה שבהחלטת הממשלה כתוב שהמרכז המסחרי או מרכז תעסוקה יהיה בבעלות החטיבה ומי שינהל את המרכז תעסוקה זה החטיבה להתיישבות, אז באים לחטיבה להתיישבות חברים אוקיי בואו תעשו את זה, אבל אין להם שקל אחד לבצע את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נטפל בזה, תכף נראה. << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> לסיכום: אנחנו מאמינים בני המאמינים, מאמינים בהקמת המדינה, רוצים להקים אותה, יש פסוק "הביטו אל צור חֻצַבתם ואל מקבת בור נֻקַרתם; הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם". אנחנו לא יכולים להתקיים בעתיד ולהתקדם בעתיד בלי העבר שלנו, העבר הוא חשוב, העבר של התנתקות גוש קטיף צריך וחובה להקים מחדש ברוחב בנפש חפצה, להקים את הישובים כמו שצריך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מלינובסקי את רוצה להתייחס? בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כן יצאתי מדיון בוועדת הפנים שבדיוק דנה עכשיו על הסוגיות שאתה העלית, איך בונים מחדש את כל מה שנהרס, מה שנקרא פינוי בינוי ותוצרת איראן זה דווקא מוצלח ביותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן התחדשות עירונית, יושבים פה כמה אנשים שמכירים את רחובות כמה חיכו ברחובות, כי יש שם חלק מהמבנים שלא היה שום סיכוי יש איזה 700 שותפים על כל מבנה, אמרו הנה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כן זה אירוע כן, אבל שלא נדע אתה יודע היינו מסתדרים בלי זה, אני מקווה מאוד שמה שקורה עכשיו זה לא יהיה עם אותם, שלא נדבר על זה עוד 20 שנה למה זה לא קרה בסדר? שלא יהיו אנדרטאות לזכרם לאנדרטאות להרס. אני האמת הופתעתי מאוד אדוני היושב ראש שהחדר הזה חצי ריק, כי אני חשבתי שאני אראה פה את כל חברי הכנסת מעוצמה יהודית, מהציונות הדתית, מהליכוד שמדברים על ההתנתקות. << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> סליחה מאוד חשוב לנו בלי הפוליטיקה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני פוליטית. << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> אני מתנצל. בבקשה ביום כזה תעזבו את הפוליטיקה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא. אני פוליטית, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אני פוליטית ואני אגיד מה שאני חושבת לנכון, בלי פוליטיקה אתה יודע – יפי הנפש האלו שבסוף לא יוצא מזה שום דבר. << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> ומה את עושה בשביל זה? אני שואל אותך, את כחברת כנסת, מה את עשית בשבילנו במקום הזה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, שלמה, שלמה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אגיד לך משהו, מה אני עשיתי? אני לפני 20 שנה הייתי בדשא בגוש קטיף והתנגדתי להתנתקות. << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> התנגדת, ומה עשית ב-20 שנה האלה? אני עכשיו עם משפחתי נמצא בבני דקלים, באת לביקור בבני דקלים? היית בגני טל? היית ביד בנימין? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, הייתי ביישובים אחרים. << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> לא? אז איך את יכולה לבוא ולהגיד פוליטיקה ביום הזה? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> כן אני יכולה להגיד, אני יכולה להגיד אני לא הייתי באירוע ביישוב שלך ספציפית, הייתי במקומות אחרים ואני אגיד מה שיש לי להגיד. ואני לא אשחק את המשחק הזה, שאנשים שגירשו אותך מגוש קטיף הם אלו שהיום מנהלים את המדינה. תרצה או לא תרצה, הם היו חתומים והצביעו על הגירוש הזה. זה העובדות בשטח אתה יכול לא לאהוב את זה אבל זה עובדות. << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> למה את אומרת לנו אני שואל? זאת לא השאלה מה היה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אגיד לך אדוני היושב ראש, מה היה? אתה אמרת בלי עבר אין עתיד. << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> נכון, עזבי את הפוליטיקה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אני פוליטית ואני אדבר בשמי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה. << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> אני מאוד מתנצל יושב ראש הוועדה, לא באנו לפה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תקשיב, יש פה דיון. << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> באנו לפה מאוד נקי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנושא הוא לא נקי. אבל באתם לפה לדיון שהוא חשוב, וחברי כנסת מותר להם להתבטא, גם אני לא אוהב את כל מה שאני שומע שחלק מחברי כנסת אומרים פה. מה לעשות? זאת זכותם, וזה בסדר, וגם חלק אולי מהדברים שיאמרו פה. יש פה דיון, נקיים את הדיון גם אם אתה לא אוהב, גם אני לא אוהב לפעמים דברים שאני שומע, בבקשה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני באמת חשבתי שיהיה פה הרבה מאוד אנשים דווקא ממפלגות שדוגלים ומדברים על זה שצריך לחזור לעזה וליישב את עזה מחדש, והאירוע הזה שלפני 20 שנה זה היה טעות היסטורית ועל זה כבר דובר רבות. לצערי הרב אנשים שהצביעו בעד גירוש יהודים היום הם מנהלים את המדינה, ולצערי אני לא רואה פה התנפלות על החדר הזה, אז כנראה שיש דיבורים ויש מעשים שזה לא בדיוק מסתדר. האירוע של גוש קטיף וגירוש יהודים מגוש קטיף זה היה טראומה לאומית וטעות דרמטית, אבל זה כבר קרה וזה כבר קרה ואני חושבת שאין כבר דרך חזרה כמו שאומרים אין אי אפשר להיכנס פעמיים לאותם מים, לאותו הנהר זה שונה, אז אני לא מסכימה לחלוטין עם הגישה שכרגע אני שומעת חבל שאני לא רואה ולא שומעת את זה פה של ליישב את גוש קטיף מחדש והתיישבות בעזה, זה כנראה כבר לא יקרה, צריך לחשוב שם על פתרונות אחרים, אבל כן לגמרי זה אירוע היה טראומה לאומית. אני זוכרת את עצמי לפני 20 שנה יושבת בדשא שם יחד עם אביגדור ליברמן והייתה מפלגת ישראל ביתנו שהיינו שם והתנגדנו בכל הכוח, זה לקח בשבילנו וזה פצע לאומי. איך לעזור לאנשים אחרי 20 שנה שחוו את הטראומות? אתה יודע מה? עברו 20 שנה וב-20 שנה האלו הנה יש לנו עכשיו 18,000 מהתחדשות עירונית ופינוי בינוי של איראן, ששם יש הרבה אנשים פשוט שאיבדו את הבית לחלוטין ואין כלום ושום דבר, ומקווה מאוד שמה שנקרא פה יהיו פתרונות מהירים ועוד 20 שנה אנחנו לא נדבר על אלו של מפוני מבצע עם כלביא, אז אולי מהאירוע של גוש קטיף הרשויות ומקבלי ההחלטות ילמדו משהו. אז זה המצב זה המציאות ועם המציאות הזה אתה יודע, זה אירוע שייכתב לנו בדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. משרדי ממשלה, אני מבין שמשרד השיכון החליט שהוא לא מגיע לדיון, אבל אני ארצה אני מבין שמשרד החקלאות מי שאחראי בעצם על המינהלת היום, אתה יודע להתייחס לנושא של פינוי הקרוואן שעלה פה? << אורח >> אלעד חבשוש: << אורח >> כן, נעים מאוד, אלעד חבשוש, אני מנהל אגף בכיר התיישבות ופיתוח כפרי במשרד החקלאות ואחראי על מנהלת תנופה. קודם כל לפני שאני יורד לרזולוציה של נווה ים חשוב לי להגיד שאנחנו באמת מזהים את זה, אני חושב שאם אנחנו יושבים פה בדיון 20 שנה אחרי זה אומר שנכשלנו, המטרה המרכזית בתפקידי, אני עוד לא שנה בתפקיד בדיוק אנחנו חודשיים במשרד החקלאות רק להזכיר, המטרה היא שלא נשב פה בעוד חמש שנים המטרה לסיים עם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי זה חודשיים במשרד החקלאות, אתה חודשיים? << אורח >> אלעד חבשוש: << אורח >> המנהלת, מנהלת תנופה הרי בהחלטת ממשלה 109 עברה לנגב גליל ובהחלטת ממשלה חזרה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תחת הממשלה הזאת היא עשתה טיולים, בסדר אבל משרד החקלאות היא הייתה - - - << אורח >> אלעד חבשוש: << אורח >> שנה וחצי היא לא הייתה שם היה מעבר אנחנו כרגע חודשיים במשרד החקלאות רק בשביל לשים את הדברים על השולחן, אבל צודקים כל מה שאמרו פה צודקים, המטרה שלנו שלא נשב פה בעוד חמש שנים וזאת המטרה שלי במסגרת התפקיד כחלק מהתפקיד שאני עושה. בהתייחס לנווה ים אנחנו מכירים, נווה ים למי שיודע מדובר בקיבוץ בפירוק, האדמות שם הן שייכות לקיבוץ, כחלק מתהליך ההבראה הקיבוץ נדרש לפנות את האזור עליו יש מגורים זמניים כדי לקדם שם תוכנית תיירותית ובתי מלון, אנחנו נצטרך לראות איך אנחנו מוצאים פתרונות לאירוע שם בהתחשב בעובדה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תראה, כל הסיבות נכונות מה שנקרא, בסוף יושבת מישהי שגירשו אותה מהבית לפני 20 שנה ועכשיו היא מקבלת עוד פעם צו פינוי לפני שיש לה בית זה לא סביר, עצם זה שאנחנו עדיין מטפלים בזה זה לא סביר, אבל להביא אותה למצב של כמו גירוש שני חייבים לייצר פה איזשהו פתרון. << אורח >> אלעד חבשוש: << אורח >> לחלוטין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הרי אמור להיות לה בית קבע נכון? למה הוא לא מוכן איפה זה תקוע? << אורח >> אלעד חבשוש: << אורח >> בנווה ים ספציפית היו בעיות של התשתיות מבחינת האדמה בין משרד השיכון - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה זה אבל אתה מבין אבל בסוף המפונה מה היא - - - << אורח >> אלעד חבשוש: << אורח >> אני מסכים לחלוטין אני לא בא לתרץ אני רק מציג את המצב העובדתי ואני גם אומר שאנחנו נצטרך למצוא פתרון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עכשיו אם היא קיבלה צו פינוי לאן היא אמורה ללכת? << אורח >> מרב חורב: << אורח >> היא אמרה שהיא תשמח בתור התחלה שיענו לה במינהלת, אז אם אתה איש הקשר אני אשמח לחבר ביניכם. << אורח >> אלעד חבשוש: << אורח >> אני איש הקשר ואני דיברתי עם כולם, כל מי שפנה אליי קיבל את הטלפון אני מדבר שוטף עם כולם גם הם יודעים אנחנו נפגשים שם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה אתם או משרד השיכון באירוע הזה? << אורח >> אלעד חבשוש: << אורח >> אנחנו במסגרת מינהלת תנופה, תשתיות הפיתוח תשתיות שם זה משרד השיכון, אני בהקשר של למצוא פתרון ראוי לבעיה שהצגת לפני דקה, אנחנו ננסה לסייע במסגרת הכלים שיש לנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משרד השיכון החליט לא להגיע לדיון לא עושים דין לעצמם, סליחה כן. << אורח >> אלעד חבשוש: << אורח >> אני אומר אנחנו בכובע שלנו שוב כמי שקיבלו את הסמכות לטפל במינהלת תנופה שנסגרה ובאחריות על המפונים, אנחנו צריכים לנסות ולסייע למצוא פתרון בכלים שיש לנו היום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. החטיבה להתיישבות. << אורח >> דוד צביאל: << אורח >> אני סמנכ"ל החטיבה להתיישבות, אני אגיד שמי שמלווה את כל הנושא הזה זה מרחב דרום בחטיבה להתיישבות, נמצאים בסיור בעוטף היום עם משלחת גדולה ולכן אני מייצג פה, נקראתי מהמילואים להגיע ולייצג. כמו שבאמת אמרו פה החלטה 1414 היא התקבלה ב-2014 ותוקצבה ב-54 מיליון שקלים, צריך להגיד שאחרי שההחלטה התקבלה אז בעצם התכנסה ועדת ההקצאות והחליטה איזה משפחות מקבלות את המשפחתיות, אני אגיד שההחלטה בעצם שנוגעת אלינו לחטיבה להתיישבות נוגעת למשפחתיות, למבני ציבור ולמבני תעסוקה, אז אני אתייחס גם לנושא הזה וודאי אתה מכיר את חנוך ששנים ליווה את זה, חנוך היה קודמי בתפקיד הוא גר בבני דקלים והוא ליווה את התהליך הזה כולו, היום אני חושב שהוא בהנהלה של בני דקלים אז אנחנו נתייחס לכל הדברים. המשפחתיות נבנו 16 משפחתיות, מתוכם צריך להגיד שארבע משפחתיות בנווה ים עדיין לא קיבלו טופס 4 כי חסר בעצם התשתיות של משרד השיכון, הם נבנו הם קיימים מה שנדרש מאיתנו בעצם קיים, אבל משרד השיכון לא סיים את תשתיות, יש מבנה אחד שקיבל את הטופס 4 לאחרונה של בני ובאמת יחובר בזמן המאוד קרוב לחשמל. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> למה הוא לא קיבל טופס 4? למה אמרת שהם לא קיבלו? << אורח >> דוד צביאל: << אורח >> חסר תשתיות של משרד השיכון, תשתיות גמר של משרד השיכון כדי לקבל טופס 4. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> ולמה משרד השיכון לא מסיים? אני מכיר פרויקטים. << אורח >> דוד צביאל: << אורח >> אני חטיבה להתיישבות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> משרד השיכון עושים את הפרויקט את התשתיות הראשוניות ואז אומרים לך שמעל אחוז מסוים שהם בונים את הבתים - - - << אורח >> דוד צביאל: << אורח >> אבל זה אחרת פה זה משפחתיות של מפונים, אתה מדבר על פיתוח - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איזה מועצה אתם שייכים? << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> לכיש. << אורח >> דוד צביאל: << אורח >> כי אנחנו מדברים על נווה ים לא על לכיש. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אתם מועצה אזורית לכיש אצל בועז. << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> מועצה מצוינת הבעיה שאין עם מי לעבוד זו הבעיה במשרדי הממשלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תראה משרד השיכון אני אומר שוב פעם ביקשו אתמול בלילה בערב מתי הם ביקשו ממך להופיע בזום? << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> אתמול בערב. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, הם ביקשו בערב אמרתי לא. << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> אמרנו לא והיום בבוקר הם הודיעו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היום בבוקר הודיעו שהם לא באים, הם בזום. אמרתי בזום אל תבואו, עם כל הכבוד, זה משרדי הממשלה ומשרדי הממשלה באים לכנסת. העובדה שמשרד השיכון עשה דין לעצמו ולא בא ואנחנו גם שומעים שהמשרד הזה לא מתפקד באירוע הזה, אני לא יודע עם איזה שר לדבר, האם לדבר עם חיים כץ, עם אייכלר, עם בבצ'יק או גולדקנוף. << אורח >> דוד צביאל: << אורח >> יש מבנה אחד שלא הוזמן עדיין ואני אתייחס אליו, בעצם כבר זמן רב אנחנו חמש שנים אנחנו מתריעים בפני כל הגורמים הרלוונטיים שבעצם חסר תקציב ועוד שנייה אני אסביר למה חסר תקציב כשאני אתייחס למבנה התעסוקה, המשפחתיות כדי לסיים את האירוע כולו חסר היום 1.5 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אשאל אותך שאלה אחרת, סליחה על האפיקורסיות, למה צריך אתכם היום? עברו 20 שנה כבר, יש שם יישוב אני מניח יש לכם ועד מקומי, למה לא להעביר החלטת ממשלה שהוועד המקומי אתם כבר אנשים כבר עשו איזה דבר אחד או שניים בחיים שלהם שינהלו את זה, למה החטיבה להתיישבות ואני מאוד מעריך את החטיבה להתיישבות שלא יצא מזה שלא היא עושה פרויקטים מדהימים, החטיבה להתיישבות צריכה לבוא לבצע ללכת, מה עוד יש לכם לעשות שם? << אורח >> דוד צביאל: << אורח >> חד משמעית אני אגיד שזה אירוע סופר חריג בחטיבה להתיישבות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז למה? << אורח >> דוד צביאל: << אורח >> אבל אנחנו מבצעים את החלטת הממשלה, אנחנו לא יכולים להעביר כסף - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תקשיבו אנחנו פה אני גם רוצה ברמה המקצועית שניה משהו באירוע הזה, האם לא נכון יותר להביא החלטת ממשלה מתקנת לאותה החלטה 1414? להגיד חבר'ה היה נגמר עברו כבר 11 שנה מאז החלטה של 1414, עברו 20 שנה מאז תוכנית ההתנתקות, בואו אנחנו מעבירים את האחריות יש ועד מקומי הוא אחראי ומפה ואילך, גם הממשלה אומרת חבר'ה תסתדרו לבד, יש לכם יזם יש לכם זה יש לכם מימון צאו לדרך. << אורח >> דוד צביאל: << אורח >> אדוני היושב ראש אני אענה על זה, אני חושב שבנושא המבנה תעסוקה אני אתייחס לזה בהמשך, אני לגמרי גם מסכים איתך וגם זאת ההמלצה שלנו, לגבי המשפחתיות אני חולק טיפה, אני חושב שזה נושא שהוא כבר נמצא בסופו, זה הפינישים של הפינישים, מדובר על מבנה אחרון לגברת אחת שעוד לא קיבלה את המבנה שגרה היום ביד חנה וזה הכסף שחסר, הדבר הזה בעצם חייב להיות מתוקצב, יש הסכמה עם משרד האוצר שהדבר הזה יתוקצב וזה מתעכב מסיבות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה התקציב? << אורח >> דוד צביאל: << אורח >> על המשפחתיות 1.5 מיליון שקלים, וזה באמת כמו שאנחנו יודעים ברמה של משרד האוצר זה פינטס זה אפילו לא הפיצוחים שלך ארוחת בוקר, צריך לתקצב את זה אנחנו כבר זמן רב רודפים אחרי כולם וביחד - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי זה משרד האוצר? << אורח >> דוד צביאל: << אורח >> זה נמצא גם אצל אלעד והוא איתנו צריך להגיד, הוא עושה כל מאמץ שהוא יכול לצערנו זה עדיין לא - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי הבן אדם האחראי על זה בממשלת ישראל אתה? << אורח >> דוד צביאל: << אורח >> לא, אלעד לא אני. << אורח >> אלעד חבשוש: << אורח >> את החלטת ממשלה מי שאמור להוביל כמובן זה משרד החקלאות אני מניח כמי שאחראי על תנופה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא אני אומר אבל המשפחתיות התקציב 1.5 מיליון שקל, בעיקרון מי עובד אתה זה שפונה לאוצר ואומר אני צריך? << אורח >> אלעד חבשוש: << אורח >> אנחנו פונים לאוצר כן. << אורח >> דוד צביאל: << אורח >> זה בשיתוף פעולה שאנחנו פונים ביחד, כמובן זה יושב אצלם והם בעצם פותחים לנו התחייבות תקציבית לנושא הזה כדי שאנחנו נוכל לבצע את זה, אבל באמת הדבר הזה חייב להסתיים ואין פה תירוצים, כמו שאמר פה מקודם כלל הממשלה נכשלה פה באירוע הזה, לא יכול להיות עדיין שיש גברת שגרה ביד חנה ועדיין אין לה מבנה זה לא סביר, לנו יש את היכולת להזמין אותו אתמול בבוקר בסדר? אין סיבה ואנחנו צריכים פשוט לקבל את התקציב הזה כדי לאפשר את הדבר הזה. << אורח >> מרב חורב: << אורח >> רם אם אפשר שזה יתכנס לפני ה-1 בנובמבר 2025, כי אז היא צריכה לפנות את הקרוואן שלה. << אורח >> דוד צביאל: << אורח >> את מדברת על לימור? << אורח >> מרב חורב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה הקרוואן שדיברת עליו? << אורח >> דוד צביאל: << אורח >> לא זה קרוואן אחר, אני מדבר על יד חנה על לימור יפרח. << אורח >> מרב חורב: << אורח >> היא אמרה שאמורה להיות לך פגישה עם המפרק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תכף אנחנו נטפל בזה גם, זה הזוי הזוי אני לא האמנתי שאני אצטרך להתעסק בזה פה בוועדה. << אורח >> דוד צביאל: << אורח >> אני מסכים וזה באמת חייב ואנחנו נשמח לכל דחיפה בנושא הזה שכל גורם שיעזור, אנחנו עושים את זה פונים לכל מי שצריך וזה בסוגייה הזאת, כמו שאמרתי זה בנושא המשפחתיות. יש שני נושאים נוספים: מבני ציבור אז נבנו בהתאם להחלטת ממשלה 1414 חמישה מבני ציבור, בנטע, במשכיות, בבני נצרים, בבאר גנים ובבני דקלים, כל המבנים האלה הסתיימו נמסרו ליישובים משמשים את היישובים אלה מבנה הציבור. יש בעצם מה שדיבר פה שלמה מקודם בנושא מבני תעסוקה, בהחלטת הממשלה הוחלט על הקמת שני מבני תעסוקה אחד בבני דקלים ואחד באבשלום, הפרשנות בהחלטת הממשלה נקרא לזה בעייתית, נקודת המוצא שהייתה שבבני דקלים הקרקע תימסר ללא עלות, בסופו של דבר הוחלט שאי אפשר לתת את הקרקע ללא עלות והתקציב של 5 מיליון שקלים שהוקצה שם, בעצם 3.5 מיליון שקלים הלכו לעלות הקרקע, צריך להגיד שהיישוב כמו שאמר פה שלמה הכניס את היד עמוק עמוק לכיס ומוכן לבצע ומוכן לרוץ. בסופו של דבר האבסורד הגדול הוא שחייבים לשנות את החלטת הממשלה, אנחנו לא סבורים קודם כל משתי סיבות: מסיבה אחת שאם היישוב מכניס את היד לכיס והוא משלם החטיבה להתיישבות לא צריכה לנהל את המבנה, מעבר לזה אנחנו לא גורם מקצועי למענה למבנה תעסוקה, זה לא הסמכות שלנו אנחנו לא עושים את זה ולכן אנחנו לא צריכים לעשות, כדי לעשות את זה אנחנו מתעקשים גם כן שהחלטת הממשלה תתוקן ואי אפשר לבנות את המבנה ולהעביר לנו את המבנה, זה מבנה שלהם הם משלמים את רוב הכסף, צריך לתקצב עוד את המבנה הזה בכ-5 מיליון שקלים שני המבנים ביחד כ-5 מיליון שקלים זה חייב לבוא, אבל גם אם יהיה סכום פחות והישובים ישלימו את החסר, עדיין העברת המבנה חייבת - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור ומה לגבי אבשלום? << אורח >> דוד צביאל: << אורח >> לגבי אבשלום אז גם שם, אנחנו מקדמים תכנון באבשלום אני יושב ראש ועדת מכרזים זה כבר התקדם, אבל גם פה חסר איזשהו תקציב כדי לסיים, שני המבנים ביחד חסר כ-5 מיליון שקלים ושני המבנים אותה בעיה של הבעלות וניהול המבנה, זה בעצם שניהם דורש תיקון החלטת הממשלה, אנחנו כל מה שאנחנו יכולים בכסף הקיים שלנו להריץ את הפרויקט קדימה באבשלום, אנחנו נעשה ועושים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. משרדי ממשלה נוספים רוצים להתייחס משהו? בבקשה ניתן לחברת הכנסת בבקשה חברת הכנסת סון הר מלך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> קודם כל אדוני היושב ראש תודה רבה על ציון היום החשוב הזה והדיון הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אמרתי שלא יכול להיות שהכנסת 20 שנה לגירוש. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> עולם כמנהגו נוהג כן עוברת לסדר היום. אני אומר ככה, אני כמגורשת בעצם תוכנית ההתנתקות או הגירוש מחומש, אני ושני ילדיי ששנתיים לפני כן איבדו את אבא שלהם בפיגוע ירי, גורשנו שנתיים אחרי מהבית שלנו ביישוב חומש בצפון השומרון, אני זוכרת את התקופה האיומה הזאת שאנחנו הזדעקנו מעל כל במה אפשרית שהדבר הזה, שבמקום שההתיישבות לא תהיה יהיה טרור וביטחון בוודאי שלא יהיה, ידענו אפילו לצייר את המתווים של הטרור הזה, היו מי שכמו דוקטור סודי נמיר שממש ממש ידע לצייר את הדבר הזה. אני זוכרת איזה דמוניזציה נעשתה לנו, פתאום הזכויות שלנו וזכויות יסוד וההומניות ביחס למתיישבים הפכה להיות משהו שהוא כבר באיזושהי בררניות כזאת, יש מי שאנחנו מאוד רגישים לכאב שלו שמגרשים אותו מהבית שלו ויש כאלה שזה לגיטימי לעשות להם את זה, עוד פעם אני עוד לא מדברת על הפן הלאומי, על ההיבטים הביטחוניים הלאומיים האסטרטגיים ההיסטוריים שמדינת ישראל הפקירה שם בגירוש. אני לפני כמעט שנה לדעתי ביקרתי בישוב ניצן ב' אדוני היושב ראש ששם נמצאים אחרוני מגורשי גוש קטיף ושהתנהל מולם אז הליך פינוי מיידי כולל קנסות כבדים, זאת אומרת התמודדות באמת, ניסינו לסייע שם לצערי הרב לא כל כך הצלחנו, גם עם השר וסרלאוף שגם ניסה לסייע, אז קודם כל אני אשמח לנסות להבין איפה זה עומד היום, אבל מעבר לזה אני חושבת שבאמת לצערי הרב המציאות היום מוכיחה ויש שיעור שאנחנו פשוט ממאנים שוב ושוב להבין, שבמקום שאין התיישבות, שאין נוכחות יהודית ישראלית, במקום הזה אנחנו יודעים שלא יהיה ביטחון, אנחנו יודעים שאנחנו נראה את קיני הטרור הולכים ומתעצמים, זה קרה לצערנו הרב בשבעה באוקטובר בחבל עזה ולצערי הרב אנחנו רואים גם בצפון השומרון שבעצם היישוב חומש, חומש, סנור, גנים, קדים זה ארבעת היישובים בצפון השומרון שפונו במהלך אותה תוכנית איומה, שבאמת אנחנו פוגשים את ג'נין ואת שכם וטולכרם ואת כל המקומות האלה שאותם כפרים סילת ובורקה וכל הכפרים שמקיפים שההתעצמות של הטרור שם הולכת וגדלה. אין מה לעשות זו הנוסחה אנחנו מוכרחים להבין ואת אותו הדבר אני רוצה לומר, בחבל עזה היום אין אפשרות אחרת, אין אפשרות אחרת כדי להסיר את תרחישי האיום, אמרנו את זה בגירוש אבל אני אומר את זה שוב, מי שירצה לשמוע ישמע, לצערי הרב גם אז זעקנו גם אז לא הקשיבו, גם אז הגדירו אותנו בהגדרות כאלו ואחרות. במקומות שלא תהיה התיישבות לא יעזור שום דבר, לא שליטה צבאית ולא כל ההגדרות האחרות, במקום הזה שלא תהיה התיישבות ואני לא מדברת על נצרים נצורים כאלה על עוד איים מוקפי אויב, לא לא אני מדברת על זה שהם לא יהיו שם, הם לא יהיו שם ואנחנו נהיה שם, אני מדברת על ערים גדולות לא ישובים קטנים, ערים גדולות ובצורות, זה הדבר היחיד זה החזון האופטימי היחיד שאנחנו יכולים להבטיח לעם הזה, שמאותם המקומות שיצאו אותם מרצחים שטבחו, אנסו, שרפו תינוקות, רצחו משפחות שלמות, חטפו לנו אזרחים בפיג'מות, לוחמים שלנו, באותם מקומות שיצאו אותם מרצחים שאמרו ששם ישראל לא ייזכר עוד, באותם מקומות יקומו ערים גדולות יהודיות שמדינת ישראל תקים, היא יודעת לעשות את זה, היא עשתה את זה, היא עשתה מהלכים הרבה יותר גדולים והיא תדע גם לעשות את הדבר הזה, תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. מישהו מהנוכחים רוצה להתייחס לפני שאני מסכם? בבקשה שלמה. << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> בשתי נקודות: אגב בנושא הפינויים צווי פינוי, אני בכובעי גם עורך דין שמייצג משפחות שפינו אותן, שקיבלו צווי פינוי ואנחנו בהליכים משפטיים בבתי המשפט אגב מול חברי מר חבשוש שהוא מייצג, עכשיו התשובה הוא לא נותן תשובה, כי יש הליכים משפטיים שהם מנותקים להליכים של משרדי הממשלה, מנותקים זה לא מעניין אותם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן אבל מישהו מנהל את ההליכים המשפטיים האלה מטעם הממשלה, בסוף הממשלה מנהלת אותם. << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> אבל אני מייצג כמה משפחות, היום יש תיקים שאני מייצג שהודיעו למשפחות בקיבוץ עין צורים, גם שם יש משפחה שגם שם קיבלה צו פינוי ואנחנו בהליכים משפטיים בנושא ואין עם מי לדבר, אין עם מי לדבר זה בנקודה הזו. בנקודת המאקרו של המרכז התעסוקה, אדוני יש הצעת מחליטים הצעה לתיקון החלטת ממשלה כבר שנה שלמה על השולחן, כבר כתובה כבר הכל מסודר, מה לעשות? רק לבוא להגיש אותה, לבוא למשרד האוצר, משרד האוצר אדוני תן את ה-5 מיליון שקלים תשנה את ההחלטה ולהתראות שלום, עושים את זה במה בשבוע, שבועיים, מה הבעיה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נטפל. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אנחנו כבר כמה שנים באירוע הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן מרב. << אורח >> מרב חורב: << אורח >> התחלתי את הדברים שלי בזה שהבן המתוק שלי והחברים שלו נלחמים בעזה, המדינה הזאת תובעת מאיתנו כאזרחים תביעות לא פרופורציונליות והיא צריכה לתת לנו גם או לצאת מגדרה, כדי להזין את הרעות והרוח והדבר הזה ואני תוהה לעצמי מי היא מדינת ישראל, עם כלביא או אנשים שמקבלים צו פינוי אחרי 20 שנה שהעיפו אותם מהבית שלהם? כנראה גם וגם, צריך לראות איך אנחנו יותר הדבר הזה ופחות הדבר הזה, בעזרת השם נעשה ונצליח. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. תראו אני ביקשתי לקיים את הדיון כיום מיוחד יהיה גם דיון במליאה היום אחר הצוהריים, כי אמרתי שלא יכול להיות שאחרי אירוע כזה של גירוש יהודים מבתיהם שהוא אירוע טראומטי מבחינת מדינת ישראל, בלי שום קשר למי שהיה בעדו או מי שהתנגד לו, אני מאלה שהתנגדו לו אבל זה בכלל לא משנה, זה היה אירוע קשה מאוד מבחינת מדינת ישראל ולא יכול להיות ש-20 שנה אחרי כאילו עולם כמנהגו נוהג. ב-16 בפברואר 2005 הכנסת הזאת פה בכנסת הזאת בבניין הזה הצביעו בעד גירוש יהודים, בלי שום אפילו לא על סמך איזשהו הסכם שאומרים, תראו הסכם שלום מקבלים את זה עושים את זה, כלום לקחת יהודים ולגרש אותם מהבית שלהם על כלום, הגירוש עוד ביהודה ושומרון בכלל מנותק לחלוטין גם בתוך האירוע הזה, לשמחתי ביטלו את האיסור להתיישב שם, אני באמת מקווה שנראה חזרה לחומש וסנור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בחומש יש אני מסכימה איתך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן אבל אני אומר זה לא מה שהיה זה לא היישוב שהיה צריך להיות היום אחרי 20 שנה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון מאוד לגמרי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עכשיו אני בהקשר הזה אומר ואני מקבל לגמרי את מה שנאמר פה בתחילת הדיון על ידי מרב, הפער הבלתי נסבל בין הגירוש המהיר לטיפול האיטי הוא משהו שאנחנו לא יכולים להשלים איתו, אני נדהם לגלות באירוע הזה לפחות שיש פה כמה דברים פתוחים שאפשר לפתור אותם ולפתור אותם בקלות, הראשון זה החלטת הממשלה, אנחנו נוציא היום גם פנייה בכתב מהוועדה לשר האוצר ושר החקלאות לקדם את החלטת הממשלה << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> נשמח לקבל העתק גם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם תקבלו. לגבי אזורי התעסוקה גם באבשלום וגם בבני דקלים ואנחנו גם נקבע דיון מעקב לנושא הזה של החלטת הממשלה נקבע אותו כבר לחודש ספטמבר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב ראש מה עם ניצן? אלא אם כן זה כבר נפתר. מישהו יודע לומר? יש שם אתר של משפחות מפונות שיש עליהם צו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה צווי הפינוי תיכף אני אגע בצווי הפינוי. << אורח >> שלמה קנדיאטי: << אורח >> אני אמרתי שאני מייצג משפחות - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא נפתר, פה המשפחות ממש בחששות מאוד גדולים עם ילדים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> החלטת הממשלה הזאת כולל התקציב צריכה להכיל גם את התקציב לאזורי התעסוקה, אבל גם את התקציב הנוסף של ה-1.5 מיליון שקלים כדי לסיים את המשפחתיות האלה מה שחסר לכם שם בפערים האלה, זה דבר אחד פשוט לטיפול. הדבר השני שבעיניי הוא לא מתקבל על הדעת הוא נושא צווי הפינוי, בין אם זה מה שתואר כאן על אותה גברת מנווה ים שקיבלה צו פינוי עכשיו, בין אם אותם צווי פינוי שעליהם היא מדברת, אנחנו בספטמבר נעשה דיון שנייחד אותו לעניין צווי הפינוי. אני אומר שוב ואני אומר את זה למדינה, לא לכם באופן אישי אבל אתם כנציגי המדינה, לא סביר בעליל שאחרי שהמדינה גירשה מבתיהם לפני 20 שנה אנשים ועדיין לא דאגה להם לדיור קבע, היא מפנה אותם מהדיור הזמני הזה, שזה בכלל הזוי כל האירוע הזה. עכשיו בתוך הדרך יש את כל הבעיות, המחירים שהשתנו, הכסף שניתן שהוא לא מספיק למה שנתנו, ומשרד השיכון לא סיים את התשתיות, וההוא כן סיים. בסוף, בראי האנשים שגורשו מבתיהם –בואו, 20 שנה זה אנשים 20 שנה חיים בתוך האירוע הזה, זה לא סביר בעליל. אני מבין שמתקיימים הליכים משפטיים, אני מתאר לעצמי שהלשכות המשפטיות של משרדי הממשלה אוטומטית יגידו לא אי אפשר לדון בזה זה בהליכים משפטיים. אז הנה אני אומר לכם: יתקיים דיון בחודש ספטמבר, הוא יהיה דיון רחב בעניין הזה, ואני מצפה שיבואו עם תשובות, גם אם זה אומר עיכוב הליכים של כל ההליכים עד שמסדירים את כל העניין הזה, זה פשוט לא מתקבל על הדעת שאנחנו עדיין עוסקים בזה. הדיון שאני ציפיתי לקיים היום היה דיון לציון העובדה שלפני 20 שנה היה גירוש, הוא לא היה דיון שבא ואמר אני הולך עכשיו להתחיל לטפל בבעיות שלפני 20 שנה נוצרו, ועוד פעם נשארו ולא טיפלו בהם. הסמכויות וגם התקציב שיש במשרד החקלאות הוא לא כזה שמאפשר לסיים את האירוע הזה. אני אומר, כממשלה, ככל שישנן גם החלטות ממשלה נוספות שאתם חושבים שצריכות להתקבל נביא אותן. הממשלה תבוא לפה אחת ל-, ופתאום היא תתחיל גם להעביר את החלטות הממשלה האלה. ככה זה קורה בדרך כלל. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:27. << סיום >>