פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



51
הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
08/07/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 51
מישיבת הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
יום שלישי, י"ב בתמוז התשפ"ה (08 ביולי 2025), שעה 10:37


סדר היום:
 << נושא >> היעדר שירותי רדיו בעתות חירום בפריפריה לחברה החרדית והערבית << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
אברהם בצלאל – היו"ר


מוזמנים: 
	מימון שמילה
	–
	מנהל מינהל הנדסה, משרד התקשורת

	סא"ל פטריק הרוש
	–
	רמ"ח תקשוב והרתעה, פיקוד העורף, משרד הביטחון

	רס"ן ענאן סרחאן
	–
	יועמ"ש פיקוד העורף, משרד הביטחון

	סא"ל תמר לווים
	–
	ראש מערך הסברה, פיקוד העורף, משרד הביטחון

	אילה מזרחי
	–
	עו"ד, ראש אגף רגולציה ופרויקטים תאגיד השידור הישראלי "כאן"

	יהונתן מאיר שורק
	–
	מנהל "כאן מורשת", תאגיד השידור הציבורי

	מיכל גרוס
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

	נורית פיקובסקי
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

	בצלאל קאהן
	–
	מנהל תוכניות וחדשות, רדיו 93

	אריאל דרעי
	–
	עו"ד, מנכ"ל רדיו קול ברמה

	זהר אלטמן רפאל
	–
	עו"ד, מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

	בעז אקרמן
	–
	לוביסט ציבורי, לובי 99

	זיו מאור
	–
	עו"ד, יועמ"ש רדיו גלי ישראל

	רונן ריינגולד
	–
	שדלן, עו"ד, עמותת זולת לשוויון וזכויות אדם

	לילך נגיד
	–
	מנכ"לית רדיו דרום

	מור אברג'יל
	–
	רדיו דרום

	דוד יוסוב
	–
	רדיו דרום

	שמעון אלקבץ
	–
	מגיש ברדיו דרום, ראש המועצה הישראלית לקולנוע

	דוד שריקי
	–
	רדיו דרום

	

משתתפים באמצעים מקוונים:

	יוסי קקון
	–
	ראש עיריית צפת

	תא"ל לירון דונל
	–
	רמ"ט פיקוד העורף, משרד הביטחון




מנהלת הוועדה:
בת שבע פנחסוב

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> היעדר שירותי רדיו בעתות חירום בפריפריה לחברה החרדית והערבית << נושא >>  


 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בוקר טוב לכולם, י"ב בתמוז התשפ"ה, 8 ביולי 2025. אני אומר בוקר טוב, אבל אנחנו נמצאים בבוקר קשה מאוד לעם ישראל. לצערנו קמנו הבוקר, כבר התבשרנו בלילה, אבל הבוקר קמנו גם לשמות. בשורה קשה מאוד, אסון, לצערנו לא אסון ראשון בשבועות האחרונים. נפילה של חמישה חיילים, טובי בנינו, שיצאו להילחם, הקריבו את חייהם למעננו, למען החזרת החטופים, שזה דבר חשוב מאין כמוהו. ולצערנו אנחנו גובים עוד אבדות קשות מאוד. רס"ל בנימין אסולין בן 28, נועם מסדיאן בן 20, משה נול בן 21, מאיר עמר בן 20, משה פרש בן 20. 

אני חושב שדווקא ביום כזה אולי נעמוד לזכרם, נגיד אולי איזה פרק תהילים גם לזכרם וגם להשבת כל החטופים, כי אנחנו, לא יודע, אתה כל יום קם ואומר מצד אחד שהחטופים שלך להחזיר אותם. מצד שני עוד אבדות ועוד אבדות. אני חושב - - - ישועה גדולה, שבורא עולם באמת ייתן לנו באמת איזה תושייה ואיזה ידע, איזה נס שבאמת יצליחו המגעים שנמצאים כרגע, שאנחנו שומעים על כל מיני התקדמויות והתקדמויות ויושבים ודנים. אני מקווה באמת שיבוא מישהו גם עם הבשורה שכן הולכים לעסקה ושיחזירו כמה שיותר מהר את כולם. 

דווקא היום זה תזכורת עבורנו שאנחנו עם אחד, חיים אחד לצד השני, לצערנו גם מתים אחד ליד השני. אני הייתי בהרבה לוויות, אני וחבריי, לוויות, הלכנו לניחומים. זה פוגע בכולנו, בכל סוגי האנשים, בכל הציבורים לצערנו. אנחנו בהר הרצל ב-18א בחלקה שלצערי אני זוכר אותה בתחילת המלחמה שהיא הייתה, איך אומרים, כמה בודדים או ריקה כמעט לגמרי. ופשוט אתה רואה עוד שורה ועוד שורה, זה כבר לא אחד, זה פשוט מדברים על 888 חיילים גיבורים, הי"ד, שנפלו במלחמה הזאת. 

אני כן חושב שאנחנו נגיד איזה פרק תהילים לזכרם. וכמובן להצלחה ולשובם של כל החטופים וכמובן הפצועים. מדברים על חמישה חללים, אבל יש לנו גם פצועים. לא קצת פצועים גם מהתקרית הזאת אתמול. אז אנחנו נעמוד להגיד פרק תהילים. 

שיר למעלות: אשא עיניי אל ההרים מאין יבוא עזרי; עזרי מהם ה' עושה שמיים וארץ; אל ייתן למוט רגלך אל ינום שומריך; הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל; ה' שומרך ה' צילך על יד ימינך; יומם השמש לא יככה וירח בלילה; ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך; ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם; 

אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בין בים ובין ביבשה המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה, מאפלה לאורה ומשעבוד לגאולה, השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן;

(אמן)

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה מעבר חד. לקום לכזה בוקר. מצד שני, חייבים להמשיך את החיים. חייבים לדאוג, חייבים לעשות כל מה שביכולתנו לעם היושב בציון שנמצאים פה לעזור בכל שאנחנו יכולים. 

הדיון היום הוא על היעדר שירותי רדיו בעתות חירום בפריפריה לחברה החרדית והערבית. אני רוצה בפתח דבריי, שמעתי הרבה רעשי רקע, קיבלתי כל מיני טלפונים, כל מיני לחצים מפה ומשם על עצם קיום הדיון. ואני רוצה להגיד יטעו אותי חבריי אם אני טועה. אני עשיתי דיון, אני חושב, מנהלת הוועדה תגיד לי, לפני שנה וחצי בערך. אחרי תחילת המלחמה שהייתה אחרי ה-7 באוקטובר. עשיתי דיון על הנושא הזה ספציפית. על זה שאין רדיו באזורים מסוימים. 

בסוף יש לכל אדם את אורח חייו ומה שהוא רוצה לשמוע. אני אחרון ואני מבין שרוב מי שיושב פה, או שכל מי שיושב פה לא רוצה לאכוף על אף אחד לשמוע דברים שהוא לא רוצה, או איך אומרים? לחנך אף אדם. בסוף היום אנחנו צריכים לתת לכל אדם את היכולת, ובפרט אני חושב שבמלחמה שאנחנו נמצאים בה, שגם עכשיו דרך אגב, אנחנו כרגע גם בשעת חירום. החות'ים רק אתמול ושלשום, כמעט כל יום אנחנו שומעים על עוד טילים שנורו. לפעמים מצליחים ליירט אותם לפני כן והם לא מגיעים אלינו, לפעמים לא. 

שמעתי טענות שיש היום פלאפונים. כן, יש היום פלאפונים שמקבלים התרעות. אז אני יכול להגיד לכם שהפלאפון שלי הזה, הוא גם מקבל, אבל הוא לא מקבל לא הודעות וההתרעה היחידה שהוא מקבל הוא מקבל רק צפצוף ואיזה אות באנגלית שמגיעה. לפני שנכנס לעצם הדיון עצמו אני אומר דבר ראשון חבריי מכירים אותי מספיק, אני לא מונע לא משום גחמה של מישהו כזה או אחר או במטרות כאלה ואחרות. ולמה אני אומר את זה? כי פנתה אליי מנהלת הוועדה וביקשה ממני מאוד שרוצים להציג את לובי 99, אני לא יודע מי נמצא פה מטעמם. שלום בעז וזוהר. 

אז דבר ראשון, קראתי בעיון את שני העמודים פלוס שלכם. 

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >>  

קיצרנו אותם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני רק אומר שתדעו שעברתי. אני יודע בדיוק כמה זה, 12 סעיפים כמדומני, נכון? לא טעיתי. אתה רואה? אני יודע, עברתי על סעיף-סעיף. אני פשוט, איך אומרים, לא הייתי זורק את זה כזה בצורה כזאת. אני פשוט לא מתייחס לשום מילה שנאמרה פה. מבחינתי שום מילה שנאמרה פה אין לה שום קשר למציאות. אני לא השר קרעי. אם יש למישהו טענות לשר קרעי, הוא מופנה לבוא אליו. יש שר, אפשר לבוא אליו ולדבר איתו. זה דבר ראשון. 

אבל לא מקובל עליי גם לחייב את הוועדה לשים דברים כשאתם מפנים ספציפית את כל הדיון עצמו על השר קרעי. מתחילת היותו ב-2023 הוא ניסה והוא רצה. יש לכם משהו, יש משרד, תגישו שאילתה, תגישו שאלה. הוא יהיה מוכן לענות לכם כשר אני מאמין שהוא גם יענה את זה. סליחה שאני אומר בצורה כזאת, כי פשוט קיבלתי איזה לחץ וחייבים, חייבים. 

אז אני אומר דבר אחד: מבחינתי זה יכול להתפרסם באתר, כל אחד רוצה שיקרא את זה. אני אין לי שום בעיה עם זה. אני אומר, ברמה האישית שלי, בסדר? ברמה האישית שלי, הדיונים שהיו לי בקשר לנושא של התקשורת, כמו שאני עושה לגבי סלולאריים שאין קליטה במקומות אני עושה דיונים ארוכים בנושא הזה. אף אחד לא יכול להגיד שאני, איך אומרים, מונע מאיזה מישהו. שיש לי איזה מטרות לא ישרות בנושא הזה. 

ואני אגיד דבר אחד: בסוף אני בא מהציבור החרדי. אני יודע גם מה הציבור הערבי. בסוף יש כל כך הרבה אנשים שלא מצליחים לקבל את ההתרעות. גם כאשר בן אדם מקבל את ההתרעה בטלפון הזה הוא לא יודע כמה זמן זה קודם, האם זה דקה קודם, 10 דקות קודם או רבע שעה קודם או חצי שעה קודם. לא קופץ לו שום דבר. 

דבר שני, גם אם הוא כבר קיבל את האזעקה והוא שמע את האזעקה הוא לא יודע אם הוא יכול לצאת או לא יכול לצאת. תתפלאו לשמוע שהרבה מהציבורים, כולל אשתי, שומעת רדיו. כן, כולל חמותי, שומעת רדיו. גם אנשים שהרבה פעמים מדליקים רדיו ורוצים לשמוע רדיו והוא רוצה לשמוע את הרדיו שהוא רוצה לשמוע. 

יש את המלחמה הגדולה של השר קרעי, היא לא קשורה לדיון הזה. אבל אף אחד לא חושב גם שבדיון של ועדה לצמצום פערים חברתיים אפשר להעביר פה חוק כזה או אחר או אפשר דרך הוועדה הזאת להעביר איזה חוק. הרי הוועדה הזאת לא מחוקקת ולא שום דבר. 

לכן אני אומר דבר אחד: אנחנו מדברים כרגע, אני רוצה מאוד להפריד בין המלחמה הגדולה, שאני מכיר אותה, ויש מלחמה גדולה. אני לא שם, אני לא שר התקשורת. אני לא באתי באג'נדה והתחלתי קדנציה ואמרתי תשמעו, אני רוצה עכשיו שיהיה רדיו בכל המקומות ואנחנו עכשיו מגיעים שיהיה שוק חופשי. לא נמצא שם. אולי אם אני פעם אהיה, לא יודע אם אני ארצה, אם פעם אהיה שר התקשורת אולי יהיו לי מחשבות ואולי נשב נדון על זה. 

אבל אני לא שם. אני מעוניין בדבר אחד, בסוף זה הצלת חיים. כמו שאני נאבק בנושא התקשורת שיהיה כיסוי סלולארי בכל מקום ומקום, וגם על זה יש לי הרבה מאבקים גדולים. בסוף אני רואה את זה כהצלת חיים. אני חושב שבעת הזאת, במקום שאנחנו נמצאים בו היום זה פשוט הצלת חיים. כי כל כך הרבה אנשים שלא יודעים בכלל על עצם זה. גם הגל השקט של שבת או לא שבת. כן, יש הרבה אנשים חרדים שאין להם שום דרך אחרת לשמוע. הם מפעילים גל שקט בשבת והם רוצים לשמוע את זה. 

לכן אני אומר, מטרת הדיון הזה, ואני אשמח לשמוע את כולם. אני אומר עוד פעם, באמת, באתי פה לשמוע, אני עשיתי את הדיון הזה, אני חושב שהוא חשוב, שהוא קריטי לאזרחי מדינת ישראל. מספיק שהצלנו נפש אחת בדבר הזה היה זה שכרנו. וכל מה שאנחנו מדברים זה לא עכשיו להכניס את התחנות האלה בצורה קבועה בכל המקומות האלו. אנחנו מדברים רק על העת הזאת כרגע שאנחנו נמצאים בשעת חירום. ואנחנו עדיין בשעת חירום. 

אני אומר לכם, אני חבר בוועדת חוץ וביטחון, אני לא אגיד מה שאני יודע, מה שאני לא יודע. אבל אין ספק שיש כל כך הרבה דיונים וכולנו גם מרגישים, כל רגע אנחנו לא יכולים לדעת מה קורה איתנו. אחרי הנושא של 7 באוקטובר גילינו ואחרי הסיפור הזה של איראן ואחרי החות'ים וכל כך הרבה איומים שיש לנו מסביב שאנחנו לא יודעים מאיפה יפרוץ לנו ומה יקרה איתנו. 

אני חושב שחייבים לאפשר את הדבר הזה. ואני אגיד, אני פניתי לשר. אני אתן לכם לדבר, הבטחה שלי, זהר, אמרתי. אנחנו לא בסוף הדיון ואני אומר באמת - - -

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >>  

לא, רק אני אשמח להתייחס כי פנית ספציפית אליי. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא, כי אני אומר עוד פעם, אני אמרתי שאני שומע כל כך הרבה רחש בחש מכל הדיון הזה. אני קיבלתי כל כך הרבה טלפונים. כאילו וואו, קיימתי פה איזה דיון. דבר ראשון, יש פה דיונים. אני אומר, מקיימים פה כל כך הרבה דיונים, אפשר לבוא ולראות, יש פרוטוקולים והכול. דבר שני אני אומר, אמרתי, אני לא מעוניין בשום דבר. השר כרגע לא נמצא פה, לכן חשבתי לנכון שזה לא המקום, בפרט שאני אומר עוד פעם, כל הדיון עצמו הוא לשר קרעי פה במכתב הזה. נכון, העליתם דברים. בסדר, לכן אני אומר, אני אשמח להעביר את זה. אם אתם רוצים שאני אהיה השליח, אני אעביר את זה לשר קרעי, אני אעביר את זה ביד. בהזדמנות הראשונה שאני אפגוש אותו. 

אבל אני אומר, הדיון עצמו מבחינתי הוא דיון חשוב, הוא דיון נכון, הוא דיון הכרחי להצלת חיים במדינת ישראל. יש כל כך הרבה אנשים שאין להם את הטלפון לידם, יש אנשים מבוגרים, יש אנשים שזה אורח החיים שלהם. ואמרתי, גם נושא השבת של גל שקט. אז מה, באחת מהטענות שלכם כתבתם שאנשים לא ישמעו, אם זה יהיה בצפון או בדרום והם יחשבו שהאזעקה אצלם וזה לא אצלם באמת. יש היום את הנושא הזה של נופר שגם שם יודעים לנווט הכול. אני אומר עוד פעם, לכל דבר יש פתרונות. אבל בסוף אנחנו חייבים לכסות את המקסימום שאנחנו יכולים. בסדר? 

ואני אגיד יותר מזה, גם אם בטעות מישהו אחד נכנס לממ"ד במקרה שקרה שלא הצליחו לנווט את זה וקרה איזה משהו, תאמיני לי, עדיף מאשר לראות את האנשים מתים בחוץ. עדיף שידעו מתי אפשר לצאת. אנשים יוצאים לפני הזמן וראינו מקרים שקרו. בואו, אי אפשר לעצום את העיניים ולהגיד 'חבר'ה, זה לא יקרה לנו'. את זה כבר למדנו. לצערנו זה חודר וזה נמצא וזה יכול להגיע לכל מקום. והדבר הזה הוא פשוט הכרחי בהסתכלות שלי. 

עד כאן דברי הפתיחה שלי בנושא הזה. אני אשמח לשמוע גם את המשרדים עצמם, גם את בעלי תחנות הרדיו מכל הגוונים וכל הדברים. אני באתי פה לשמוע את כולם. ושאלות בדרך בשמחה רבה. 

אריאל, בבקשה. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

בוקר טוב לכם. קודם כל, תודה רבה על הדיון הזה. הדיון הזה, כמו שאמרת, מתקיים פעם שנייה מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל". אני אריאל דרעי, מנכ"ל תחנת הרדיו קול ברמה. אני חושב שהדברים שאני אומר הם גם יהיו בשם תחנת האחות רדיו קול חי. 

אנחנו ב-11 באוקטובר 2023 פנינו לשר, פנינו גם אליך, בבקשה להרחיב באופן זמני את אזורי הזיכיון של תחנת הרדיו קול ברמה וקול חי. אני רוצה רגע להסביר. קיים עוול היסטורי מאז שתחנות הרדיו האזוריות הוקמו, התחנות האלה הוקמו כתחנות רדיו אזוריות, לתת מענה לכל האזור עם הדברים הייחודיים לאזור. זה לא נתן מענה לציבור החרדי, שהמענה שלו צריך להיות דמוגרפי ולא גיאוגרפי. 

לציבור החרדי ברור שכל מי שנמצא מאזור זיכרון וצפונה, צפת, טבריה, כל אזור חיפה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רגע, אני שכחתי גם להגיד שפנינו לראשי רשויות בנושא הזה. הוא הזכיר פה צפת, נזכרתי. ראשי רשויות התקשרו, ביקשו את הדבר הזה. אני גם חושב שגם הם זרוע ביצועית. ראינו את זה בפרט במלחמה. בסוף הרשויות הן זרוע ביצועית של המדינה והם יודעים לעשות את זה בצורה הכי טובה וגם מכירים ויודעים הכי טוב מה הציבור שלהם צריך. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אז כל התושבים האלה, מכל האזורים האלה, לא מקבלים שירותי רדיו, שזה באופן שוויוני. וכמובן גם דרום, אבל אנחנו רגע נתמקד שנייה בצפון, כי בדרום הבעיה היא טיפה שונה. וזה שירות שאמור להינתן לכל אזרח בהתאם לאופי חייו. 

ברגע שאנחנו אומרים שלתושב צפת אין שירותי רדיו, אלה שירותים שמשדרים אונליין, זאת אומרת שהוא יצטרך כדי לקבל אינפורמציה אם זה בתקופת הקורונה ואם זה בתקופת המלחמה, הוא יצטרך לקבל אינפורמציה. הוא יצטרך לוותר על ערך אחר שלו, כי הוא יצטרך לשמוע תחנות רדיו שלא מתאימות לאופי החיים שלו. זאת אומרת שזה לא נעשה באופן שוויוני. 

אז חוסר השוויון הזה הוא בוודאי קיים, עוול שהוא בתקופות רגיעה, קל וחומר בן בנו של קל וחומר, בתקופות מלחמה. וראינו את זה. מאז ה-7 באוקטובר כל תושבי הצפון לא מקבלים את ההתרעות בזמן אמת. לא מקבלים את ההנחיות ואת ההסברה של פיקוד העורף. זה לא רק את ההתרעות. הם לא מקבלים את ההסברה. פיקוד העורף, יש גורם מיוחד שעולה לשידורי הרדיו כמעט באופן קבוע, כולל בשבת וכולל בחגים. כולל בחגים. עשינו גם תחנת הרדיו קול חי וגם אנחנו עשינו דבר שהוא נדיר מאוד, שידרנו בשבת. שידרנו בשבת, גם ב-7 באוקטובר בוודאי עכשיו במבצע "עם כלביא" עם אישורי רבנים. עולה לשם נציג של פיקוד העורף. כי אנחנו מבינים שבזמן חירום יהודי, דתי או חרדי או מסורתי יפתח רדיו, כי זה הצלת חיים. פיקוח נפש דוחה שבת. אבל הוא לא יכול להאזין אם הוא תושב צפת או תושב חיפה. 

לא רק זה, כמו שאמרת, גם ההתרעה המקדימה, פיקוד העורף בנה מערכת מאוד טובה של התרעה מקדימה. ההתרעה המקדימה הזאת נותנת לך אפשרות להיערך. הוא לא מקבל אותה והוא לא מקבל גם את התרעת השחרור. זאת אומרת שגם הפתרונות שיש, ויש פתרונות לתושב צפת. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

נגיד שפיקוד העורף עושה עבודה מצוינת. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

פיקוד העורף עושה עבודה מצוינת. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני חושב שבאמת מכסים, ההתרעה הזאת שהייתה ב-3:00, מי שהצליח. אני, דרך אגב, לא שמעתי אותה, אבל לא משנה. אבל מי שהצליח כן לשמוע אותה אין ספק שעושים, זה המקום להגיד את זה, מעל ומעבר. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

יש פתרונות לציבור החרדי, אבל הם פתרונות מאוד חלקיים. אם זה פתרונות באמצעות האינטרנט, שאז זה מכריח מישהו שיש לו אינטרנט. זה מכריח או מישהו שיש לו ממיר של עידן פלוס, אז זה רק אנשים שיש להם עידן פלוס או מכשירים טלפונים חכמים. אבל זה בכל מקרה עונה רק לחלק קטן מהאוכלוסייה. 

אני רוצה רגע רק לומר, כמו שאמרת, אנחנו לא נמצאים בוויכוח הגדול האם לפתוח את אזורי הזיכיון, אנחנו לא נמצאים שם. אנחנו נמצאים בנקודה מאוד ספציפית: לפתוח את אזורי הזיכיון לתחנות הרדיו החרדיות והערביות לתקופת החירום. המצב הזה של לפני שבועיים ב-19 ביולי, הרשות השנייה מחליטה לאשר שידורים באזור הצפון ומאזור הדרום ושבועיים אחר כך מחליטים לבטל את זה. יומיים אחר כך יש התרעות ותושבי הצפון לא מקבלים את ההתרעות האלה. זה מצב בלתי נסבל, לא שוויוני. הוא פוגע בחיי אדם והוא גם מערער את האמון של האזרחים במוסדות המדינה. כי האזרח רוצה לדעת שהוא יכול לשמור על אורחות חייו ולקבל שירותי רדיו או כל שירות אחר מהמדינה, בדיוק כמו כל אזרח אחר. 

אז אני חוזר ואומר, אנחנו לא מדברים, דרך אגב, על לעשות את זה, לפתוח את זה באופן ארצי. אם זה יקטין את הבעיה אנחנו לא מדברים על להפוך את תחנת הרדיו קול חי וקול ברמה לתחנות רדיו ארציות. אנחנו גם לא מדברים על להפוך את זה באופן קבוע. אנחנו מדברים על להפוך את זה רק לתקופת החירום באופן מוגדר. 

כמו שהמדינה מתנהלת בתקנות חירום לזמן חירום. אנחנו נמצאים בזמן חירום. אף אחד לא חושב שהמלחמה, שלא יכול להתפתח משהו חלילה בצפון. ורק אתמול ראינו תקיפות מהדרום. לכן אני חשוב שזה עוול לקשור, לקחת סוג של שבי את תושבי הצפון, החרדים והערבים, בגלל איזה שהיא מלחמה שהיא לא קשורה אלינו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

תודה. נמצא איתנו גם ראש עיריית צפת, שהוא ממהר קצת. אז אם אפשר להעלות אותו בזום. אנחנו נמשיך אחר כך עם אנשים פה גם. אוקיי, אולי הוא ירד. כן, בבקשה. 

 << אורח >> לילך נגיד: << אורח >>  

שלום רב, שמי לילך נגיד, מנכ"לית רדיו דרום. מדינת ישראל הוציאה מכרזים לשידורי רדיו של תחנות אזוריות. החלוקה הגיאוגרפית נעשתה בשיקול דעת מקצועי. אנחנו ברדיו דרום זכינו במכרז וקיבלנו זיכיון באזור הדרום ופועלים בהתאם לחוק של הרשות השנייה. אני אזכיר, המטרה של הקמת תחנות הרדיו האזוריות לפנות לאוכלוסיות האזור ולתת להן מענה. כשאנחנו ניגשנו למכרזים האלה לקחנו בחשבון שאלה האוכלוסיות שאנחנו מטפלים בהם גם בהיבט של מספר התושבים. 

לדוגמה רדיו דרום פועל בשטח עצום, עם אחוז קטן מאוד מהאוכלוסייה, כ-8% בלבד. בהתאם אנחנו נדרשים להציב ולתפעל שישה אתרי שידור עם עלויות כלכליות מאוד גבוהות. לצורך השוואה, תחנת רדיו במרכז מציבה אתר אחד ומשדרת לפוטנציאל מאזינים של ארבעה מיליון מאזינות ומאזינים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

סליחה שאני שואל, לא מכיר את הרדיו שלכם, לא יודע מה התדר שלו. את חושבת שהציבור החרדי מאזין לכם כולם, ברובם?

 << אורח >> לילך נגיד: << אורח >>  

אני אגיד משהו, הבן שלי חרדי. אז אני מכירה קצת יותר את הדברים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

שאלתי שאלה כללית, לא שאלתי את הבן. 

 << אורח >> לילך נגיד: << אורח >>  

זה כן קשור. אין בעיה, יש לי פתרון לזה. אם אתם חושבים שאין מענה לציבור החרדי - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא שאנחנו חושבים, אני בטוח בזה. אני לא חושב. 

 << אורח >> לילך נגיד: << אורח >>  

אנחנו עושים גל שקט. כל מה שאפשר אנחנו עושים, גם בעתות שאף אחד לא הסתכל על הדרום והיו אזעקות. הרי 20 שנה הדרום סובל. זה לא שפתאום התחילה מלחמה רק עכשיו. עכשיו אנחנו בשיא השיאים, אבל בוא נגיד את האמת, אנחנו 20 שנה יש מבצעים באזור הדרום שמי שנאלץ להתמודד עם זה זה בעיקר רדיו דרום. אנחנו פנינו בתיאום עם פיקוד העורף ואנחנו יצרנו בעצם את הפרויקט הזה של הפריצות שידור בזמן אמת של גל, של אזעקות של פיקוד העורף. זה אנחנו. 

אני אגיד גם עוד דבר, אם באמת המדינה חושבת, ואנחנו איתה, אנחנו מסכימים אתכם, שצריך לטפל במגזר החרדי ובמגזר הערבי, אנחנו הזיכיון שלנו זה רדיו דרום. תנו לנו פיצול שידורים, יש לזה פתרון. תנו לנו ונטפל בזה במיידי. אין פיצול שידורים לחרדים ולערבים, יש רצון וצורך, אנחנו נטפל בזה. 


 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

תעשי כפי שאת רוצה. 

 << אורח >> לילך נגיד: << אורח >>  

איך עשיתי? נתתי לכם לדבר בסבלנות, תנו גם לי. תודה. 

בימי שגרה הדרום לא מסוקר על ידי גופי התקשורת הארציים ורדיו דרום הוא הקול והבית של הדרום. אנו בדרום מתמודדים כ-20 שנים, מעל 20 שנים עם המצב בעזה. אזעקות, התרעות ומבצעים ששוברים את השגרה הביטחונית והכלכלית. רוב השנים האלה ההתמודדות והאירועים מסוג זה הייתה ייחודית לדרום ולכן הקמנו פרויקט משותף, כמו שאמרתי, בשיתוף פיקוד העורף, להעברת התרעות ואזעקות לתושבי הדרום. מערך שפועל כבר שנים בעת שגרה ובעת מלחמה רדיו דרום מחובר לפיקוד העורף ונותן התרעות בשידור חי ובזמן אמת לכל אזור הדרום, כולל גל שקט. 

מתן האישור שנתן שר התקשורת זו הפרה בוטה של ההסכם בין המדינה לרדיו דרום. אזור הזיכיון בדרום זה של רדיו דרום. העדפה של תחנת רדיו אזורית אחת על פני האחרת הינה פגיעה קשה בענף כולו. האישור לשידורים רצים בנימוק של שעת חירום אינו תופס כאשר מרבית ענף הרדיו נרתם כולו יום ולילה למען המאזינים שלו בארץ בכלל ובאזור הדרום בפרט. 

משרד התקשורת מקדם פעילות חד צדדית ללא שיח משותף. בדרום יש פתרון מיידי, כמו שאמרתי, ולכן אפשר לקבוע גם פתרון מיידי וגם פתרון קבוע. במקום להרחיב שידורים לתחנות אחרות יש חוק שמאפשר פיצול שידורים. במידה ואתם מניחים שיש צורך להרחיב את השידורים למגזר כלשהו, אנחנו נעשה זאת באזור הזיכיון שלנו. 

העמדת ציוד כיסוי, וזו נקודה חשובה, העמדת ציוד שידור לכיסוי אזור היא פעולה יקרה. ההנחה שזכיינים של אזורים אחרים ישקיעו הון הנדרש להעמדת המשדרים רק כדי להפעילם במצב חירום וזאת לצורך ציבורי ולא לצורך עסקי שלהם היא מיתממת. אם תתקבל החלטה לאפשר לזכייניות האלה להציב משדרים באזור הפריפריה הן צפויות לעשות שימוש במשדרים למטרות עסקיות תוך פגיעה במודל העסקי של התחנות האזוריות. 

מה שאני מנסה להגיד פה שמשנים את הכללים. כמו כן, תמוה בעינינו איך תחנות רדיו חרדיות היו מוכנות כבר עם משדרים ועם אתרי שידור, אלא אם כן משרד התקשורת שיתף איתם פעולה בהסתר באזור הזיכיון שלנו ללא ידיעתנו. 

בכל מקרה, כעת כאשר נסתיימה המלחמה עם איראן אנו מבקשים לבטל מיידית הנחיה של שידור ארצי מאה אחוז, ובמקביל להירתם לאלתר לסיוע לתחנות רדיו דרום ולתחנות רדיו אזוריות שמתמודדות בקושי רב עם אתגרים כלכליים עקב המלחמה. 

יש לציין שמדינת ישראל מחזיקה ציוד בפריסה ארצית, בין השאר לשימוש תאגיד השידור הישראלי וגלי צה"ל. השמשת ציוד זה והקצאת תדרים לצרכי חירום בלבד באמצעותו היא דרך נוספת לפתור את הבעיה ככל שקיימת. 

לסיכום, אנו זכינו במכרז לשידורי רדיו אזורי בדרום, דהיינו שידורי רדיו אזורי בדרום זה רדיו דרום. אנו פועלים בהצלחה כ-30 שנים בהתאם לחוק, למרות האתגרים הביטחוניים והכלכליים. במידה ולדעתכם יש צורך בשידורי רדיו בשגרה וחירום לחברה החרדית והערבית יש חוק המאפשר פיצול שידורים ואנו נשמח לעשות זאת. אנו מקצוענים ברדיו, אנחנו עושים 30 שנה רדיו ופועלים עם אנשי מקצוע. מיטב אנשי התקשורת בארץ היום התחילו ברדיו דרום. תקצו לנו תדרים ואנו נפעל לפיצול שידורים באזור הזיכיון שלנו. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בצלאל, בבקשה. 

 << אורח >> בצלאל קאהן: << אורח >>  

שלום וברכה, בצלאל קאהן. 

מנהל קול חי. אני רצתי להוסיף על מה שאריאל דרעי אמר, אבל אני חייב להתייחס לדברים שלך. את מדברת בשפה ממש לא חרדית. לא מבינה את הצרכים של הציבור החרדי ואני אוסיף עוד יותר, וגם לא את הצרכים של הציבור הערבי, הבדואית. העברית שלנו או שלכם לא מוסיפה כלום לאזרח הבדואי, איפה שזה לא יהיה בדרום. אתם לא נותנים לו שום מענה. בטח ובטח גם לא לציבור החרדי שמדבר בשפה, אני מתאר לעצמי, בטח לא לציבור החרדי שמדבר בשפה אחרת. רוצה לשמוע רדיו בשפה שלו. איזה שהוא סוג של ניתוק מהמציאות הזאת של מה המאזין או הצרכן החרדי רוצה. זה דבר ראשון.

דבר שני, לא אנחנו ולא קול ברמה הצבנו שום משדר בדרום, אני לא יודע מאיפה את לוקחת את זה. משרד התקשורת, ממש לא. גבולות הזיכיון שלנו חלק קצת בדרום, חלק קצת יותר רחוק. הקליטה של המאזינים שלנו בדרום היא מקרטעת והם לא מקבלים מענה כמו שהם יכולים לקבל מענה, למרות גבולות הזיכיון שלנו. 

אני עובר מכאן לצפון. כל הדברים שאמרת כאן נוגעים, איך קרא לזה יושב-ראש הוועדה, המלחמה הגדולה, העניין הגדול הארצי. אנחנו לא שם. אנחנו מדברים על חירום. קיבלנו לפני שבועות אחדים בתחילת מבצע "עם כלביא" אישור חירום חריג לעלות שידורים גם בצפון, גם בדרום, שתי התחנות ניצלו את האישור הזה להרחבת השידורים בצפון, כדי לתת מענה לציבור החרדי. ברגע שקיבלנו הוראה ממשרד התקשורת שתם האירוע השידורים פסקו באותו רגע. אנחנו פועלים לפי ההנחיות, הכללים, בצורה מאוד ברורה. 

הבשורה שקיבלו תושבי הצפון החרדים הייתה בשורה גדולה מאוד. כמות התגובות שגם אריאל דרעי יכול להעיד ואני יכול להעיד שקיבלנו הייתה מדהימה.

עכשיו אני רוצה לומר משהו על החירום. אנחנו עדיין במצב חירום, המלחמה לא הסתיימה. נכון, שקט מלבנון, יכול להיות גם שקט מדומה, כנ"ל מאיראן. החות'ים כמובן. קל להגיד טוב, יקרה עכשיו עוד מבצע חירום, אירוע חירום כמו המלחמה עם איראן שבאמת זה מצב מיוחד בעורף, זה מעבר לחירום. תפעילו משדרים לעוד שבועיים. זה לא עובד ככה. עד שאתה מטמיע את זה בציבורים האלה. ושוב, אנחנו מדברים לחירום, לא על הקבוע ולא על הרציף, לא על האירוע הזה בכלל, אני מנותק מזה לגמרי. להטמיע דבר כזה לקח לנו ימים ארוכים והגענו לקהלים די גדולים. לא מספיק, לא הגענו לכל מי שיכול היה לקבל את הבשורה הזאת בשביל לתת לו מענה בחירום. בשביל לתת לו מענה בשבת. 

הדבר הזה לא קיים היום בצפון. הציבור החרדי בצפון מודר לחלוטין. ההדרה הזאת היא קבועה, היא כל השנה, היא כל השנים, גם לא בחירום. אבל מה לעשות, אנחנו בחירום כל כך הרבה זמן ולצערנו זה עוד יימשך, אלא אם כן יקרו פה ניסים גדולים. 

זה מה שיש לי לומר גם בהקשר שלך וגם בהקשר הכללי. 

 << אורח >> לילך נגיד: << אורח >>  

אני רק אתייחס. בראשית דבריך - - -

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אני רוצה להגיד לך משהו ותתייחסי גם לזה. 

 << אורח >> לילך נגיד: << אורח >>  

בבקשה. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אני רק אעדכן אותך שאזור הזיכיון של קול ברמה הוא אזור, הוא חופף כמעט ב-80% לאזור הזיכיון של רדיו דרום. אנחנו משדרים עד באר שבע, כי אנחנו אזור התיכון. כך אנחנו נקראים. 

 << אורח >> לילך נגיד: << אורח >>  

לא, זה לא נכון. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אל תגידי לי לא נכון, אני יודע. אנחנו, אני יש לי משדר באשל באר שבע, אני משדר עד כמעט דימונה. על פי הזיכיון שלי כבר 20 שנה. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

לא, זה לא על פי הזיכיון. זה היתר מיוחד להציב את המשדר מחוץ לאזור הזיכיון. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

תראה, זה שאתם תשבו פה ואתם תגידו שאנחנו עושים דברים לא לפי החוק - - -

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

לא, לא, לא אמרתי לפי החוק. אמרתי בהיתר מיוחד להציב משדר מחוץ לאזור הזיכיון. זה לא 'לא לפי החוק'. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

מה פתאום, אתה טועה. אתה טועה ומטעה. אני באזור הזיכיון שלי. אזור הזיכיון שלי הוא עד באר שבע. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

בהיתר מיוחד של השר ויש לכם אותו. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אני לא חורג. אתה טועה ומטעה. אני משדר בתוך אזור הזיכיון שלי, לא לפי סעיף 74 לחוק הרשות השנייה. ממש לא. כי הרשות, כשהקימו את תחנת הרדיו קול ברמה הבינו שיש תחנת רדיו דרום, היא מצוינת. אבל במקביל צריך לתת לתושבי הדרום מענה חרדי ודתי ותחנת הרדיו קול ברמה משדרת 20 שנה באותו אזור זיכיון שלכם ומעולם לא פגענו. לכן אנחנו מדברים בעיקר על הצפון, לא נוגע לרדיו דרום. 

 << אורח >> לילך נגיד: << אורח >>  

אני רק אענה ואני אתן לך. 

אני אעשה את זה בקצרה. דבר ראשון, מענה בשבת יש כי יש לנו גל שקט, זה דבר אחד. ולא מהיום. הדבר השני, לגבי היכרות עם האוכלוסייה. האוכלוסייה הבדואית שומעת אותנו. אנחנו בקשר רציף גם עם ראשי היישובים, הם מתארחים אצלנו, הם מפרסמים אצלנו, אז מכירים אותם. 

האוכלוסייה החרדית אני מכירה מבית. אתה בדבריך, בראשית דבריך אתה בעצם הצדקת אותנו. אנחנו מתכוונים ורוצים ומבקשים שייתנו לנו תדר לשדר לציבור החרדי, עם שדרנים מתאימים. 

 << אורח >> בצלאל קאהן: << אורח >>  

באותה מידה תנו לתחנות רדיו שיודעות לדבר בשפה החרדית תדר כדי לדבר באותה שפה שאנחנו יודעים לתת. 

 << אורח >> לילך נגיד: << אורח >>  

כן. אבל אז אתה משנה את כללי המשחק. 

 << אורח >> בצלאל קאהן: << אורח >>  

גם את. 

 << אורח >> לילך נגיד: << אורח >>  

לא. 

 << אורח >> בצלאל קאהן: << אורח >>  

גם את, הזיכיון שלך הוא לא לציבור חרדי, הוא כללי. 

 << אורח >> לילך נגיד: << אורח >>  

הזיכיון שלי הוא לכל אזור הדרום. וזה החישובים הכלכליים שעשינו כאשר ניגשנו למכרז, שאנחנו משדרים לכל אוכלוסייה של אזור הדרום. אני אזכיר שוב, 8% מתושבי מדינת ישראל גרים באזור הדרום על כל המגוון שלהם. 

 << אורח >> בצלאל קאהן: << אורח >>  

את נוגעת בחוסר היכרות של הציבור החרדי. הוא לא יפתח רדיו שאיננו חרדי שלא מדבר בשפה שלו. 

 << אורח >> לילך נגיד: << אורח >>  

אם אנחנו נעשה פיצול שידורים. 

 << אורח >> בצלאל קאהן: << אורח >>  

לא יעזור. לא יעזור. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שעלו, בדגש על השאלה של יושב-הראש. עיקרון מכונן של הרדיו האזורי זה שמדובר במוצר מסחרי ולא בשירות ציבורי. מוצר שצריך להצדיק את עצמו כלכלית. הצורך שהוא הטריגר לדיון הזה הוא צורך ציבורי. הצורך להגיע לקהלים מסוימים שיש טענה שהם לא מקבלים מענה בשעת חירום. בשעת חירום, זה צורך ציבורי. לצורך צורך ציבורי יש את התשתיות הציבוריות. בנקודה שבה באים גופים עסקיים מוצהרים - - -

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אנחנו גוף עסקי שנותן שירות ציבורי. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

לא, זה בדיוק העניין. אם תסתכל בסעיף 7 לחוק השידור - - -

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אנחנו מפוקחים על ידי הרשות השנייה. אני לא גוף עסקי פה. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

תקרא את חוק הרשות השנייה. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אני מכיר אותו. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

המודל העסקי של השידור, גם אני חי בתוך האזור הזה. אני יועץ משפטי של מספר תחנות רדיו אזוריות. זה מוצר מסחרי. אדוני יושב-הראש, כאשר בא גוף עסקי ואומר אני רוצה שתרחיב את הזיכיון שלי כדי לענות לצורך ציבורי יש מקום לחשוד במניעים של אותו גוף עסקי. והחשדות הללו גוברים כאשר אנחנו יודעים שהצבת משדר שיאפשר את הרחבת הכיסוי הזאת זה לא עסק זול בכלל. אם באים גופים עסקיים ובאים ואומרים אנחנו מתנדבים להרחיב - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

הם משלמים את זה. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

ברור שהם משלמים את זה, זו בדיוק הנקודה. למה הם משלמים את זה? מה, הם מתנדבים פתאום לעשות התרעה של פיקוד העורף? אבל אתה גוף עסקי. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אתה טועה, זה לא נכון. אנחנו גוף דו ראשי. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

אז אני שואל את השאלה, אריאל דרעי - - -

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

עובדה שאנחנו מפוקחים על ידי הרשות השנייה גם בעניינים שהם לא עסקיים. למה? אנחנו גוף עסקי שנותן שירות ציבורי. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

אז אדרבא, חוק הרשות השנייה, סעיף 50 מסמיך את הרשות השנייה בעתות חירום להתערב בגופים של הזכיינים. אם יש צורך של חירום, שתתכבד הרשות השנייה, תשתמש בסמכויותיה ותכתיב לזכיינים בכל אזור ואזור כיצד לענות לצרכים של הציבור המגוון. 

עכשיו אני אגיד עוד משהו, ההצדקה הנסתרת מתחת לשכבה דקה של שיח על חירום היא הרצון הלגיטימי לצד עצמו של תחנות מסוימות שכרגע מחזיקות בזיכיון אזורי להפוך לתחנות ארציות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אבל אי אפשר להעביר את זה לארצי, אני לא מצליח להבין אתכם. זו טענה שאין לה, היא לא מחזיקה מים. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

מה אי אפשר? עוד פעם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

הטענה שלך לא מחזיקה מים. כי הוא מדבר איתך על שעת חירום. בוא תסביר לי איך יכול להיות שנגיד שהחירום עוד יומיים מדינת ישראל מודיעה שאין שעת חירום. מה תענה אז, שהוא מנסה להיכנס? איך הוא ייכנס? באותו רגע הוא מוריד את השלטר, אז מה יקרה?

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

יש שורה של תדרים ושל משדרים בתוך ספקטרום ה-FM ועוד לא אמרתי מילה על ה-AM שעדיין עומד ששייכים למדינת ישראל. ואם מדינת ישראל רוצה לדוגמה לקחת לגלי צה"ל תדר מסוים כדי להעמיד אותו לרשותם של הציבור החרדי והערבי בשעת חירום זה נכס ציבורי שאפשר להקצות אותו. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

ומי יפעיל את השידור?

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

מדינת ישראל. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

מדינת ישראל תפעיל עוד תחנת רדיו חרדית לשעת חירום?

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

אגב, זה לא תחנת רדיו, זה צופר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני לא מצליח להבין. אתה אמרת שיש איזה שכבה דקה - - -

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אה, הבן אדם יאזין לרדיו רק לשעת חירום. זה לא הגיוני. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

אז תגיד שאתה רוצה שידור על זיכיון ארצי, תגיד את זה. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אני לא רוצה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אל תיקחו אותי למקומות שהם לא שם, בסדר? יש לכם ויכוחים, מחוץ לחדר. אני אומר את זה בשיא הרצינות. לא אצלי בוועדה. ואני אומר את זה במפורש. ויש, אני יודע שיש ויכוחים, הם לא פה. אתם רוצים תקיימו דיון בוועדת כלכלה, איפה שאתם רוצים תקיימו דיון. הדיון פה הוא על נושא חירום ואמרת איזה משפט שהוא פשוט צורם מאוד. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

צורם לאדוני. מה המשפט שאמרתי?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אמרת יש איזה שכבה דקה של חירום שמתחתיה יש איזה משהו גדול שהולכים, שרוצים שזה יהיה ארצי. ואני מנסה להבין, אנחנו מדברים פה על חבר'ה שלא מקבלים היום, שזה אורח החיים שלהם, שהם לא מקבלים את זה. ואנחנו מדברים רק על שעת חירום. מבחינתי שמדינת ישראל תודיע עכשיו שיש שעת חירום, הדיון הזה יסתיים. אני אשמח שהוא יתקיים שאם יהיה עוד חירום, שלא יהיה. אבל אם יהיה עוד חירום שזה יהיה. איך השכבה הדקה הזאת יכולה להשתנות שבמקרה שלא יהיה חירום עכשיו רוצים שזה יהפוך להיות. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

אני אסביר את הנקודה ואתקדם לטענה אחרונה ואחזיר את רשות הדיבור. צרכי החירום מקבלים מענים במישורים אחרים ותוך שימוש במשאבים אחרים של הציבור. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא, לא, אז אני אגיד לך שזה לא נכון. כי אני חי באוכלוסייה הזאת ואין את זה, לא יעזור לך כלום. אתה לא יכול לשכנע אותי שיש לי מוצר בבית כשאין לי אותו. לא יעזור לכם שום דבר. אין אותו. בסדר? לא מקשיבים לרדיו שלכם, חלק מהציבורים. אני בכלל לא מקשיב לשום רדיו. אבל יש אנשים שלא מקשיבים לרדיו מסוימים. גם בשבת הוא לא ישים את הזה, כי עכשיו יכול להיות שפתאום בטעות הרדיו יביא איזה שיר או איזה משהו שהוא לא רוצה שהילדים שלו ייחשפו לזה. וזה לא משנה, כל אחד עם אורח החיים שלו. ואנחנו לא באים לשנות לאף אחד את אורח החיים שלו. 

אז אני אומר, אין כיסוי לציבור מסוים ששומע. גם ציבור ערבי פונים בדבר הזה וגם להם אין מענה. אי אפשר להגיד שיש להם מענה. ואני אומר, עוד לא הצלחתי להבין מה יקרה אם אנחנו בשעת חירום ניתן את האישור החריג הזה. נכון, אישור חריג. ניתן להם לשדר את זה באזורים האלו בהתחייבות שברגע שאין שעת חירום מורידים את השלטר איך זה יגרום לזה שזה יהיה ארצי? אבקש תשובה נקודתית. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

אני רק אתייחס למה שיושב-הראש שאל ועוד טיעון אחרון. קודם כל, אציין ברמה עובדתית, תקופת החירום בעורף הסתיימה אתמול על פי החלטה של פיקוד העורף ואיתה גם בעצם ההיתר החריג שניתן לתחנות הללו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

המדינה אבל כן השאירה את התקנות לשעת חירום. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

תקנות שעת חירום נמצאות ברקע כל הזמן. לגבי השאלה הספציפית של יושב-הראש, מה הנזק שייגרם. כמו שאמרתי קודם, הרדיו האזורי - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

הם יודעים מתי החות'ים מפסיקים? לא, ככה זה נשמע. אני לא מצליח להבין את זה. לעולם לא ייגמר, לא, הוא לעולם לא ייגמר. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

עיקרון מכונן של הרדיו האזורי הוא היותו אירוע מסחרי עסקי. כדי שהוא יתקיים בכלל, כדי שרדיו דרום, גלי ישראל, קול חי, צריך מודל עסקי תקף. מערכת היחסים של תחנה כמו רדיו דרום וכמו גלי ישראל, עם המפרסמים באזור שלה היא קריטית לתפקוד. כניסה אפילו ברמה מרומזת, אפילו ברמה הכי קטנה של זכיין חדש באזור הכיסוי מערערת את שיווי המשקל העדין במערכת היחסים שבין תחנת הרדיו לבין המפרסמים באזור שלה. וזאת עובדה. 

צריך להבין, העוגה הכספית שאיתה אנחנו עובדים, עוגת המפרסמים הולכת ונשחקת בגלל סיבות שלא קשורות לרגולטור, כולם יודעים את זה. הפרסום האינטרנטי, המקוון, אוכל בכל פה בפרסום המסורתי ואני בטוח שגם החברים מרדיו דרום וקול חי לא רק יודעים את זה, זו גם אחת הסיבות שבגללה הם רוצים להתרחב. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אבל המצב הזה 20 שנה קיים. אנחנו משדרים באותו אזור זיכיון. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

ואף על פי כן. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

שנייה. אין לנו, שים לב שכשקיבלנו את האישור לא הפעלנו שום משדר חדש באזור הדרום כי אין לנו שום כוונה להיכנס לאזור הדרום. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

אז למה נתכנסנו?

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אנחנו מדברים על אזור הצפון. על 300,000 איש באזור הצפון. בשביל זה הקדמתי ואמרתי, תפרידו את המלחמה הגדולה מהעניין הנקודתי פה. אנחנו מדברים על 300,000 דתיים מסורתיים וחרדים שנמצאים באזור הצפון. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

יפה. אז זהו, זה מוביל אותי לנקודה האחרונה אריאל. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

לא קשור. אזור זיכיון שלך מעולם לא הפריע. אנחנו אפילו משתפים פעולה. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

זה לא נכון שמעולם לא הפריע, אבל בסדר, נתייחס רגע בנקודה אחרונה ממש למשהו שלא נוגע בפרט לשעת החירום. בראשית שנות ה-90, כאשר הכנסת ישבה על המדוכה של חוק הרשות השנייה הייתה כוונה להקצות תדרים לתחנות שישרתו את הציבור החרדי. בג"ץ אמר לא, בעקבות עתירה של ארגוני שמאל קיצוני שסבורים שלציבור החרדי אין זכויות אין היום תחנות ייעודיות לציבור החרדי. רדיו קול ברמה, אנחנו אומרים, משרת את אזור התיכון. אין דבר כזה במדינת ישראל אזור התיכון, זה אזור שהומצא רק כדי לתת מענה לצורך הזה. רדיו קול חי משרת את אזור המרכז. הזיכיון הוא אזור המרכז, זה מה שכתוב בכתב הזיכיון. 

 << אורח >> בצלאל קאהן: << אורח >>  

וירושלים. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

שוב, השם של הזיכון לא משקף את האופי של התוכן וגם לא את הצורך האמיתי, הכן, של הציבור החרדי בזה שיהיה תוכן שמדבר אליו. אין התנגדות לכך שיהיו זיכיונות ייעודיים, כמו שאמר אריאל, על בסיס דמוגרפי ולא על בסיס גיאוגרפי. 

 << אורח >> בצלאל קאהן: << אורח >>  

אני יכול להוסיף משפט על מה שאמרת, להשלים אותך?

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

ממש משפט אחרון. 

 << אורח >> בצלאל קאהן: << אורח >>  

לא, להשלים אותך. אזור הצפון באותם ימים כמעט לא גרו שם חרדים. היום השתנתה שם הדמוגרפיה. 

 << אורח >> זיו מאור: << אורח >>  

ברוך השם. אז צריך לרענן את הדחיקה. עובדה שאנחנו תקועים עם פסיקת בג"ץ מראשית שנות ה-90 ששוללת מהרשות השנייה את היכולת שקיימת לה בחוק לענות על צורך ציבורי ברור, כי היא זו שצריכה לקבל מענה. לעניות דעתנו זה הנושא האמיתי שעומד פה על הפרק. בגלל שבג"ץ שלל מהציבור החרדי את הזכות לתחנת רדיו, רדיו דרום, רדיו גלי ישראל צריכים להיאבק על אזור הזיכיון. זה הנושא שעל הפרק. תודה יושב-הראש על זמן הדיבור. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אני רק חושב שזה לוקחים בשבי את תושבי הצפון החרדים בגלל איזה מלחמה כלכלית. אנחנו לא עשינו את זה מסיבה כלכלית. הזיכיון הזה, אני לא מדבר על הזיכיון, כי כמו שאמרתי הוא נולד בחטא והוא עושה עוול. אבל אנחנו לא מדברים עליו. אנחנו מדברים עכשיו לתקופת חירום. ואתם בגלל סיבות כלכליות אתם פוגעים במצב החירום. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

יש לנו את ראש עיריית צפת, בבקשה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

תגיד לי, יש לי שאלה. יש לנו מפרסמים חרדים, נכון? יש לנו, ברדיו דרום יש. יש עסקים חרדים. 

אתה מוכן לשדר בלי פרסומות? אתה רוצה לשדר רק לציבור, נכון?

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אתה רוצה גם תשובה? אם אתה רוצה תשובה, אני משדר באשדוד, אשקלון, נתיבות, באר שבע. אני משדר כל השנים, 20 שנה. אף אחד לא עושה לי טובה. זה אזור הזיכיון שלי ואני לא פוגע בכם. 

 << אורח >> יוסי קקון: << אורח >>  

שלום לכולם. ברשות יושב-הראש, ברשות בעלי התחנות וכל מי שמצטרף שם. אני באמת שומע קצת את הדיון והיו לנו כמה ימים של כיף וכמה ימים שיכולנו לשים רדיו חופשי בבית אצלנו בצפת ובכל ערי הצפון, המגזר החרדי והדתי והמסורתי. ואני שואל למה זה לא יכול להיות כל הזמן? למה זה לא צריך להיות כל הזמן? 

אנחנו גם בתקופת מלחמה, אבל לא רק, יש לנו רדיו בבית שעובד. ואני לא יכול לשים רדיו רגיל. אני כתושב. אני אומר כראש עיר, אנחנו מדברים על עיר עם 40,000 תושבים כרגע, עם צפי בעשור הקרוב ל-100,000 תושבים. כיום מעל 50% מגזר חרדי שאין לו שום תחנת רדיו לשמוע. אז נכון, זה עזר לנו בכמה ימים של החירום וראינו איך תוך שנייה פתאום אפשר לקלוט. למה זה לא קורה כל השנה? למה זה לא קורה כל הזמן? 

אז יש מקום להסברים, שנות ה-90 ובג"ץ ולא בג"ץ. אני רוצה שלתושבים שלי - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני רוצה דווקא יותר לשמוע לגבי המלחמה עצמה, אדוני ראש העיר. איך אתה שומע מהתושבים ואיך אתה רואה את זה מבחינת המלחמה. 

 << אורח >> יוסי קקון: << אורח >>  

לגבי המלחמה, כמוני ועוד הרבה, בסוף אנשים רוצים להיות מעודכנים. אז מי שיש לו איזה סמארטפון, שזה לא הרבה מהמגזר החרדי, יכול לשים אוזניות ולשים ערוץ 14 או ערוץ אחר ולשמוע, להבין ולשמוע. אבל כל שאר האנשים, אני אישית חילקתי מאות מערכות רדיו קטנות כדי שיהיה לאנשים גם לשבת, גם ליום חול, כדי להקשיב ולשמוע חדשות. ומשפחה חרדית אומרת בכנות אני לא יכולה עכשיו לשמוע רשת ב' בשעות הבוקר ופתאום יש איזה כתבה או איזה אייטם חס וחלילה על איזה אונס קבוצתי או משהו כזה, שזה לא מתאים למגזר שלנו, אנחנו לא רוצים לשמוע את זה. אנחנו רוצים לשמוע דברים שקשורים למגזר שלנו. רוצים לשמוע דברים מסוננים. 

אני זוכר בתחילת הרדיו אפילו היו שמים רדיו של מישהו אחר, של רשת ב' או משהו כזה, היה שם חדשות של ערוץ אחר ופתאום מפסיק אותו באמצע. וברוך השם היום הרדיו משדר 24 שעות, תוכניות מיוחדות. כמו נושא החירום, אתה שומע את כל נושא החירום בצורה נקייה, שאני יכול להיות רגוע שהילדים שלי יהיו שם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אוקיי, תודה. נסיעה טובה ושתמשיך לעשות דברים טובים אדוני ראש העיר. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

שלום לכולם, בוקר טוב. יהונתן שורק, מנהל "כאן מורשת", נעים מאוד. קודם כל, מאחר שדיברו כאן על דיבור חרדי וסגנון דיבור חרדי, אני רוצה לפתוח בכבוד אכסניה. אני רוצה לברך אותך, הרב אברהם בצלאל ואת החברים שיושבים כאן על עצם קיומה של הוועדה הזאת שנועדה לצמצם את הפערים בפריפריה. ומי כמוני, כחרדי וכתושב הפריפריה מעריך ומוקיר את חשיבות הוועדה הזאת. 

קצת נעלם מבינתי כל השיח שמתקיים כאן, משום שנכון להיום יש תחנה ארצית שפונה גם למגזר הדתי, חרדי, מסורתי, כפי שהתחנות שדיברו כאן קודם, ומקיימת גל שקט במהלך השבת. עם תכנים, עם קשר הדוק עם אנשי פיקוד העורף. וחבל לי שנציג פיקוד העורף למגזר הדתי והחרדי לא משתתף כאן. זאת תחנה שבנויה ומיועדת לציבור הזה בכל רחבי הארץ ובכלל באזור הצפון. לכן אין לי מושג מה הדיון שמתקיים פה. הציבור החרדי מקבל את המענה. 

אני יכול להגיד שבעיר שלי השכנים שלי באים אליי בכל מיני טענות וגם אומרים תודה רבה גם על הגל השקט שמתקיים בשבת וגם על יתר השידורים במהלך השבוע. אני יכול להגיד, גם שמעתי את יוסי קקון, שמתראיין לא מעט אצלנו בתחנה, כחלק מהקשר של אנשי הציבור החרדי לתושבים החרדים ברחבי הארץ. אז מעבר לזה שיוסי קקון, ראש עיריית צפת, משתתף אצלנו, אני גם רוצה לגלות לו שרב העיר צפת משדר אצלנו שיעור קבוע בתחנה. בין רבנים גדולים מאוד מהציבור החרדי והציבור הדתי שמשתתפים אצנו. 

וברמיזה נוספת שהוא התייחס לשידורים במסגרת התחנה, אנחנו בנינו לוח שידורים מיוחד, חדש, שמתכתב בדיוק עם הדרישות והצרכים החרדים. וגם במהלך הגל השקט האחרון, אחרי שהיה את המתקפה מאיראן שבמסגרתה הבנו שיש אירוע הרבה יותר גדול שעלול להתרחש פיתחנו פיתוח ייחודי שמאפשר לאנשי פיקוד העורף, ושוב אני חוזר על זה שצר לי שהדובר של הציבור הדתי והחרדי לא משתתף כאן בדיון, יש לו אפשרות ישירה להיכנס לגל השקט ולהתריע גם מראש וגם לצאת מהשהייה במרחבים המוגנים. 

אני לא כל כך מבין מה פשר הדיון פה, משום שהצורך של הציבור הדתי והחרדי מתממש בכל רחבי הארץ, באזור הצפון, באזור הדרום, למעט קטע מסוים באזור כביש 90 ובאמת אזורים שבהם אין חרדים. גם השפה היא חרדית, גם המגישים ברובם מהציבור החרדי. אני יכול להגיד שהצורך של הציבור החרדי מתקיים. 

שוב, אני חוזר ואומר, יש מחשבה רבה גם על החדשות שמתאימות לציבור החרדי. יש לנו זמן שבו אנחנו מאפשרים יותר שהייה משפחתית וחוויה משפחתית שמתאימה בדיוק לאורח חייו של הציבור החרדי. אנחנו מתכננים את המוזיקה גם בהתאם. אותה מוזיקה שמשמיעים בתחנות הדתיות האחרות. זה דבר שחשוב לי להדגיש. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

שכנעת אותי, אנחנו סוגרים את התחנות שלנו היום. אין צורך בקול ברמה. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

ואני מזמין את הרב אברהם בצלאל - - -

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אין צורך. אין צורך גם ב-103 וגם ברדיו צפון כי גלי צה"ל ורשת ב' משדרים בצפון. את זה אתה לא אומר. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

זו שאלה מצוינת. רגע, רגע, תן לי. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

יש צורך בתחנות רדיו חרדיות. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

נכון, מצוין. טיעון מצוין. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

זה שהמדינה מפעילה אתכם זה לא מייתר את הרדיו החרדי. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

נכון. חשוב לי באמת להדגיש - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל יש עוד מלא תחנות. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אתה יודע מה ההבדל? שאנחנו חיים מהכסף של עצמנו. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

כן, כן, רגע. חשוב לי, הוא הציב כאן נקודה נכונה מאוד בעיניי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש הרבה תחנות, שכל אחד מרגיש מקופח. בואו נכניס את כל התחנות. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

תסגור את רדיו דרום. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

מר דרעי. חשוב לי לענות על הטענה הזאת. אכן זאת טענה שהיא לא קשורה לשעת חירום. זו טענה שהיא קשורה לתחרות. 

 << אורח >> בצלאל קאהן: << אורח >>  

אנחנו בחירום פה. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

נכון, אז אנחנו בוועדת חירום ומענה לשעת חירום קיים. ובמענה לטענתך באמת אנחנו רואים תזוזה משמעותית של כנראה אנשים מהציבור החרדי. אגב, סקר שפורסם הבוקר מראה על חרדים רבים שמאזינים לתחנה שלנו. אנחנו רואים באזור הדרום שבו יש קליטה - - -

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

סגור מחר את תחנות הרדיו - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מה הקשר לסגור? תראה מה הוא אומר פה. הוא אמר שאין מענה לציבור החרדי. הנה הוא אומר לך יש מענה לציבור החרדי. מה קורה? באות עוד שתי תחנות ואומרות אנחנו רוצים מענה עוד יותר מדויק. מחר יבואו עשר תחנות ויגידו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני לא קיבלתי תחנה. אני אומר לך שאין מענה לציבור החרדי. 

אז הוא אומר שיש. אני מאוד שמח שאתה אמרת - - - גדולים, זה חשוב מאוד. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

חבל שהוא לא סיפר שיש שירת נשים בתחנה שלא מתאימה לציבור חרדי. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

אגב, גם בזה אנחנו גידרנו. ואנחנו אפשרנו לנשים חרדיות לבטא, כמענה לציבור החרדי. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כל תחנה יש את הרייטינג שלה ואת העבודה שלו ולדאוג שכמה שיותר ציבורים יבואו וישמעו אותו. ואם יש לך סקר מהבוקר כל הכבוד ומחר יביאו לך סקר אחר והכול בסדר. זה לא הדיון, חברי, ידידי יוני. לא חבר שלי, אני אומר יוני שורק, איך שקוראים לך. אני אומר, אני מעריך את כל מה שאתם עושים וזה חשוב מאוד. וזה כמו הרכבים החדשים, החשמליים, שאומרים שהם מאוד טובים. השאלה כמה זמן הבטרייה שלהם תחזיק ועוד עשר שנים נדע מה קורה עם זה. בסוף גם כשאתה עושים שינויים אי אפשר להגיד שזה מאוד מצליח, כי במציאות אני לא שמעתי שמרדיו קול ברמה או רדיו קול חי עד היום כל הציבור החרדי שומע והכול. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

לא אמרתי כל. אגב, כחרדי, אתה בעצמך לא מקשיב לרדיו, אתה אמרת קודם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני בכלל לא מקשיב לרדיו. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

יש אחוז ענק בציבור החרדי שלא מקשיב בכלל לתחנות הרדיו. לכן הדיון הזה הוא באמת דיון עקר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא, אבל יש הרבה אנשים שזה מה שהם שומעים. אמרתי את זה, חמותי בבית, היא שומעת רדיו חרדי והיא לא תשנה את זה. וזה מקדמת דנא היא יודעת. וביום שישי כשהיא מבשלת היא רגילה להפעיל, היא רוצה להפעיל דווקא את מה שמתאים לה. ולא אנשים חדשים אולי שרוצים לעשות ומנסים לעשות ואולי זה חשוב מאוד, אבל לא בטוח שאתה יכול להבין את כל הניואנסים הכי דקים של הציבור החרדי במשהו רגיל גם. וגם להוציא הרגלי אנשים, אנשים שרגילים לשמוע רדיו מסוים מאוד קשה להזיז את זה. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

המגישים שלנו הם חרדים. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

ומוזיקה בספירת העומר זה בסדר?

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

גם אתם משמיעים מוזיקה בספירת העומר. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אתם לא מקפידים על מוזיקה - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אבל זה לא הדיון, יוני, אני לא מצליח להבין את זה. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

אתה מסלף את הדברים, אתם משמיעים מוזיקה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

התחלנו פה דיון מה כל רדיו עושה וכמה הוא יותר טוב ופחות טוב? ביקשנו בקשה, דרישה, לא בקשה, דרישה, על תקופה מסוימת של חירום. אני מבקש לא להפוך את זה למשהו רגיל. לא יקרה. כשיהיה דיון האם באמת הם כן שווים, לא שווים, מה הם עושים, האם בהתאמה, לא בהתאמה, תדונו. זה לא השולחן, זה לא המקום. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

אני מסכים את דבריי. אנחנו נותנים מענה לשעת חירום. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אתה להערכתך, לתחושה שלך אתה נותן לכל המדינה. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

לפריפריה, לכל מדינת ישראל ולציבור החרדי וזה מגובה בנתונים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני מאוד מעריך את זה. אני חושב אחרת. בסדר. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

בסדר גמור. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

משרד התקשורת, מימון שמילה, בבקשה. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

תסגור את כל תחנות הרדיו האזוריות. גם את רדיו דרום. יש תחנות רדיו. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

כרדיו חרדי יש לנו מענה לפריפריה החרדית, נקודה. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

לא, אבל גם לחילונים יש מענה. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

כולל גל שקט, כולל התרעות, כולל קשר עם נציג פיקוד העורף לציבור החרדי. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אתה לא עונה לזה. גם לחילונים יש את רשת ב'. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

שעולה אצלכם, כמו אצלנו. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

ויש את גלי צה"ל ועדיין רדיו דרום נדרש. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

לא הבנתי את הטענה. מה הטענה?

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

גם לחילונים יש את רשת ב', בתאגיד יש רשת ב' ורשת ג'. 

 << אורח >> לילך נגיד: << אורח >>  

סליחה, אבל זה לא הדיון. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

אנחנו מדברים על שעת חירום. יש מענה לשעת חירום. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אם אתה טוען שאתה נותן מענה לציבור החרדי אז לך עם זה עד הסוף. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

אני הולך. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

ותייתר את כל הצורך בתחנות אזוריות. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

זה כבר עניין אחר. 

אנחנו מדברים על שעת חירום. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

גם בשעת חירום אתה לא נותן לי מענה. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

אני נותן מענה. מה, איזה מענה צריך? איזה מענה אני צריך לתת לך ולא נותנים?

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

הקשבתי לך, אז אני רק אסיים במשפט. כי מי שלא הקשיב לך במשך כל השבוע גם לא יקשיב לך רק בשעת חירום. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

אבל מקשיבים לי כל השבוע, אני תחנה שלהם, באזור שלהם. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

העובדה היא שלא. זאת העובדה. העובדה היא שלא, כי אחרת לא יהיה לנו זכות קיום. אם היו מאזינים לך לא הייתה זכות קיום. זה שיש לנו זכות קיום ואנחנו מתקיימים כלכלית בכוחות עצמנו זה אומר שיש דרישה מהציבור שלנו ולכן אותו ציבור שמאזין לי כל השבוע יאזין לי גם בשעות חירום. לבוא עכשיו ולהגיד לי שאתה נותן איזה שהוא פתרון זה מיותר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

חבר'ה, אני מבקש להפסיק עם הדיון הזה. לא לשמו התכנסנו, בסדר? ואני לא מסכים לקחת את זה למקום הזה. 

לא מסכים לקחת לכיוון הזה. אני רוצה לשמוע את משרד התקשורת. 

 << אורח >> לילך נגיד: << אורח >>  

אני דווקא לא הולכת לשום כיוון. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בסוף אני אומר, אני לא מסכים להוליך את הדיון הזה במלחמת האם צריך לסגור או לא צריך לסגור או להרחיב שיהיה ארצי לכולם. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

לא אמרנו את זה. זה הוא אמר את זה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא נכנס לזה בכלל. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

זה אריאל אמר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא. ניסו פה גם להגיד אנחנו נותנים. אני אומר דבר אחד, על השולחן הזה שיהיה ברור: הציבור החרדי לא מקבל את המענה שלו. לא יעזור מה שתגידו. אתם רוצים אולי לעשות דרך פה עכשיו, להגיד לציבור בואו תשמעו אותנו? בשמחה רבה. יש אנשים, תושיבו את האנשים שיעשו את הפרסומות שהם צריכים, שיעשו פרסום בציבור חרדי. אולי תגיעו גם לזה. אתם לא נמצאים שם, גם אם אתם מאוד רוצים להגיד שאתם נמצאים שם. אני אומר לך כבית חרדים, יש לי 15 אחים ואחיות, לאשתי יש 14. מכירים, נמצאים, יש לי מספיק חברים, מספיק אנשים. לא מכיר שהם שומעים את הרדיו שלכם כולם. לא יעזור לכם כלום, נו מה? חבל על הדיבורים האלו. 

אני אומר, אולי אתם עושים עבודה גדולה, התקדמות יפה מאוד. אני לא שם. אבל זה לא הדיון. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

הרב מוצפי, הרב יצחק יוסף, הם לא מתאימים לציבור שלנו? מה זה ההתנשאות הזאת?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

ולכן אתה אומר שכולם שומעים אותך? מה זה קשור?

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

בוודאי שהציבור החרדי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל יושב-הראש, אין לדבר סוף. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

גם אני אעלה אצלך ברדיו, אז בגלל זה כל הציבור החרדי שומע אותך? מה זה קשור? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אין תחנה שכולם שומעים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אבל לך אני אומר, יש ציבורים ששומעים רק רדיו חרדי גלאט, כמו שהם. ולהם אין מענה, לא יעזור שום דבר. להם אין מענה, בחירום אין להם מענה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

למה לא?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כי לא שומעים אותו. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל בחירום הם יידעו שהם צריכים לשים אותו. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אה, בחירום הם יפתחו. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

אגב, פיקוד העורף מוציא הודעה להקשיב לנו, שאנחנו תדרים שנקלטים בשעת חירום. גל שקט, בהודעה רשמית של פיקוד העורף.

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אנחנו מדברים על חירום. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מה כתוב שם? בוא, היעדר שירותי רדיו בעתות חירום. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

נכון, אנחנו מדברים עכשיו בחירום. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אז בחירום מאזין חרדי יודע שיש לו מענה. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

הוא לא יודע. אני אומר לך מה שאני יודע. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

שמילה, בבקשה. אני מבקש לתת זכויות דיבור בצורה נורמלית, להוריד קצת את האמוציות. באמת, אני לפעמים מגיע לדיונים ואני רואה שהדיונים נמשכים בגלל אמוציות אחרות. בואו נתמקד במה שאנחנו נמצאים. אני אשמח לשמוע דווקא את משרד התקשורת. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

בוקר טוב, מימון שמילה, מנהל מינהל הנדסה, משרד התקשורת ויושב-ראש ועדת התדרים הלאומיים. בעצם זה מי שמקצה את כל התדרים לכל הרשתות, הארציות, האזוריות, בכל מדינת ישראל. 

כמו אדוני יושב-הראש, אנחנו באנו לדיון לשעת חירום. אנחנו מפרידים בין המהלכים שהשר מוביל לשידורים ארציים ברדיו וטלוויזיה והם ידונו במקומות אחרים, לא בשולחן הזה. וטוב שכך, שאנחנו מפרידים בין עתות חירום לבין השגרה ועם רפורמה שאנחנו בעזרת השם נקדם. 

דבר שני, לנגד עינינו כמשרד התקשורת, מאז "חרבות ברזל", מאז ה-7 באוקטובר באותו יום של שמחת תורה, לנגד עינינו זה איך לעזור לעם ישראל להציל חיים. ואני אמנה כמה דוגמאות: חילקנו טלפונים לווייניים לרשויות המקומיות כי אמרנו אולי רשתות הסלולר לא תפעלנה. עיבינו את כל אתרי הסלולר בצפון, באזור חיפה, בעלויות אסטרונומיות. סדר גודל של 40 מיליון שקלים כדי שהם ידעו לעבוד מעבר לשעתיים, עד 12 שעות. 

עכשיו הוצאנו לאור האיום האיראני גם באזור המרכז עוד סכום כסף שאגף תקציבים שם כדי לעבות עוד אתרים סלולריים, כדי שמדינת ישראל תוכל לייצר רציפות תפקודית. חיברנו אינטרנט למקלטים, חיברנו עידן פלוס למקלטים שאנשים יצטרכו להידרש להיכנס למקלטים יוכלו בזמן שהם שוהים שם לראות דרך הטלוויזיה, דרך עידן פלוס או אינטרנט לקבל הודעות במקלטים ציבוריים כמובן. 

חיברנו את גלי צה"ל, שדיברו פה קודם על רשת ארצית, על AM, נמצא ביבנה, משדר ומגיע כמעט לכל הארץ ועוד משדר בעכו. חולקו על ידי רח"ל טרנזיסטורים גם למנויים כדי שיוכלו לקלוט עם כל הרשתות, דרך אגב, כולם פה צריכים אנרגיה רציפה ואולי גם זה לא יהיה. היו כל מיני תרחישים. אמרנו תחנה אחת לפחות תמשיך לעבוד ביבנה, כדי להעביר שידורים מצילי חיים לציבור. לשמחתנו החשמל במדינת ישראל היה רציף, עבד טוב, ונקווה שזה יהיה כך. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

למרות הפגיעה, כן. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

כן, היו. אני לא רוצה להרחיב על הפגיעה. אני גם דירקטור בחברת נגה שמנהלת את רשת החשמל. באמת עבודה מצוינת של משרד האנרגיה וכל מי ששותף, חברת החשמל כמובן גם. 

אנחנו מאוד תומכים ומובילים את הדבר הזה, גם אם זה לא ממש תפקידנו. כי זו אחריות של פיקוד העורף. פיקוד העורף בחוק ההתגוננות יש לו אחריות גם להתרעה וגם להסברה, לפי חוק ההתגוננות. ואני חושב שציינת את זה בהתחלה וגם לי חשוב לומר את זה. פיקוד העורף עושה עבודה מצוינת לאורך שנים. הוא דואג לצופרים שיהיו בכל מדינת ישראל. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני זוכר בתור ילד שפיקוד העורף בא ועשה איתנו תרגיל, בתלמוד תורה שלמדתי בתור ילד. אני אומר, כבר מאז רואים אותם בכל מקום ובכל עת. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

אני אומר, פיקוד העורף הוא שינה אני חושב עוד מלבנון השנייה, זה לא אותו פיקוד העורף. ויסלחו לי אלה של לבנון השנייה. אני הייתי באזורים האלה. חבל על הזמן, שכבות של הגנה והתרעה לציבור. ופיקוד העורף יכלו לציין את זה, זה צופרים כמעט בכל מקום וגם אם יש הפסקות חשמל הם יודעים לתת מצברים ולתת כל מיני תו"לים איך להמשיך לתת צפירה. הם שמו פורטל באינטרנט, יש את היישומון שכולנו מקבלים את ההתרעות למי שיש טלפון חכם. יש את הסל ברודקסט, שזה נושא שהתחלנו אותו יחד משרד התקשורת ופיקוד העורף. זה ידיעות שקפצו לנו על המסכים בליל התקיפה האיראני. אחרי זה הגיעו הודעות של 30 דקות לפני, שהשתנו עכשיו ל-10 דקות לפני. שכל מי שיש לו טלפון מקבל אותו. לצערי, מי שמחזיק טלפונים ישנים של דור 2 ו-3, וחלק מהציבור החרדי מחזיק כזה, או שהוא לא מקבל את ההודעה או שהוא מקבל משהו בג'יבריש או מקבל איזה צפצוף, לא ברור לו מה ההודעה. בעזרת השם בסוף השנה אנחנו נסגור דור 2 ו-3, ננצל את הבמה הזאת. וגם לכשרים יהיו טלפונים דור 4 שיידעו לקבל את ההודעות הללו. גם על זה אנחנו עובדים יחד עם פיקוד העורף. פיקוד העורף כבר שם, כדי שהדברים הללו יקרו. 

הרובד הנוסף, החמישי, זה שידורי רדיו וטלוויזיה. הכתוביות שאנחנו רואים רצות על המסך עם רשימה ארוכה של שמות יישובים. או שמקריאים ברדיו, אם זה ברשת ארצית או רשת אזורית, מי צריך להיכנס למקלטים. דרך אגב, העדיפות היא לרשת אזורית, כי ברשת אזורית מספר היישובים הוא מצומצם ולא עכשיו מקריאים ברשת ארצית, נניח מורשת רשת מצוינת. אבל כאשר זה רשת ארצית מתחילים להקריא את כל הרשימה בכל הארץ. אחרי חמישה יישובים כבר עברה דקה וחצי, כבר בן האדם לא יודע אם הוא צריך ללכת או לא למקלט. לכן אני יודע שעובדים על זה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

פתרנו. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

אני לא יודע איך זה נפתר. פיקוד העורף יגיד אם זה נפתר. לכן יש חשיבות רבה לשידורים האזוריים. לנגד עינינו, כשפנו אלינו ראשי רשויות ואמרו יש פער אצל האוכלוסייה החרדית ויש גם פער אצל האוכלוסייה הערבית. ואני אתחיל דווקא עם האוכלוסייה הערבית בפזורה הבדואית. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

פשוט אין להם פה פה, אנחנו הפה שלהם. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

דרך אגב, שמעתי לפחות את נציג, יש איזה נציג אני לא זוכר את שמו, מהרשות השנייה, בדיון שהשתתפתי אצל יושב-ראש הרשות מרדכי מרדכי, היה שם נציג ברשות שאני חושב שהוא מהאוכלוסייה הערבית ודיבר. הוא אמר לא יכול להיות שבדואי שמשרת במילואים והמשפחה שלו נשארים באיזה צריף רעוע או פחון, גם לא קולט סלולרי כמו שצריך, אתה מכיר את זה מהדיונים שאתה מביא אותנו לפה וכופה עלינו איך לכסות כל מיני פריפריה. ואנחנו עושים את זה בעזרת השם ונכסה. ואת האזעקה מקבלים, לעיתים כן, לעיתים לא. דרך אגב, גם פיקוד העורף האזעקה. ופיקוד העורף עומל על זה כדי שכולם יקבלו את האזעקה כמו שצריך ואפילו נותן גיבוי באזורים הללו. 

אבל הוא אומר ברדיו אצלנו מקשיבים לא לקול בדרום, מקשיבים, אתם יודעים למי הם מקשיבים באזור רהט? לרדיו חברון. ומקשיבים לרדיו פלסטיני לפני ה-7 באוקטובר. נותנים שם מוזיקה טובה כדי שהצעירים יקשיבו לרדיו הזה. ושם מידי פעם מתסיסים את הילדים שלנו נגד מדינת ישראל. ואל תתגייסו ואל תעשו ואל תלכו ותהיו נגד מדינת ישראל. 

הוא אומר למה לא באמת לתת, יש לנו שתי תחנות רדיו. אחת של התאגיד. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כאן מגיע לכל הארץ. חוץ מאזור מאוד קטן בפזורה שהוא לא מגיע אליו, לכל הארץ הוא מגיע. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

אני מדבר על הפזורה. אני אומר, בא שתי תחנות רדיו שיש להן זיכיון, דרך אגב, על פי חוק, לשדר רק בצפון, רדיו שאמס ורדיו נאס. הם אומרים תשמע, אנחנו מוכנים על חשבוננו לשים משדר באזור הדרום ולשדר בשפה הערבית לתושבים שם וגם לתת את ההתרעות של פיקוד העורף כשזה יידרש. על חשבונם. אותו כנ"ל החברה שפה יושבים לימיני, קול ברמה וקול חי, אומרים יש לנו אוכלוסייה שרוצה להאזין רק לנו. ויסלח לי אדון מנכ"ל מורשת, יש היום אורח חיים של אנשים שמעדיפים, אני אוהב לשמוע, לא משנה מה, אני לא אגיד את זה כי אני לא אעשה פרסומת למי שאני אוהב לשמוע. אז נוח לי להקשיב לרדיו הזה ולא נוח לי ללכת לרדיו אחר. עכשיו אני אכפה עליו תאזין לרדיו אחר? 

הדיון הוא שעת חירום. דרך אגב, צודק זיו מאור, בשעת חירום יש סמכויות גם לרשות השנייה, סעיף 50. גם לשר התקשורת יש סמכות בסעיף 13 לחוק התקשורת. דרך אגב, כבר פנינו לראש אגף התקשוב, שהוא הגורם המוסמך להפעיל תחנות רדיו, סעיף 13 מסמכים את השר גם לדבר הזה. קיבלנו תשובה מפיקוד העורף שיש פער מסוים. ופיקוד העורך נקט, אמרתי את כל מה שפיקוד העורף. יש עדיין פער מסוים שצריך לכסות אותו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני אמרתי, מבחינתי הצלת חיים של אדם אחד זה הצלת חיים. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

בדיוק, זה סיימת את דבריי. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

נהיה פה איזה ויכוח פשוט שאני לא מצליח להבין שום צד פה. אני אומר את זה ברצינות. אנחנו מדברים על שעת חירום, מדברים על אנשים, על הצלת חיים. וכל אחד לוקח את זה. אתם יודעים מה, אם חס ושלום יקרה איזה משהו ויהיה ציבור המסוים הקטן הזה. איך אמרת, מסוים קטן, ייפול שם איזה טיל, יהרגו שם כמה אנשים. מה תענה אז? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש לנו מה לענות. אנחנו רוצים לדבר. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

עוד שני משפטים. אחד, דני כהן, מסביר פיקוד העורף שאני מניח שאליו התכוונת, הוא במקרה שמעתי ראיון שלו ברדיו נדמה לי קול חי זה היה או קול ברמה, אחד משני הערוצים. 

דני התראיין, אני לא זוכר באיזה תחנה, שאני פשוט מקבל כל יום את כל הכתבות אלינו בתקשורת. והוא "האשים" את משרד התקשורת שבגללו לא שומעים את רדיו קול חי בצפון, שהוא לא מאפשר להם לצאת מאזור הזיכיון. ודיברתי עם דני. אמרתי לו תשמע, אתה יודע שאני מבחינתי אני יכול לתת את התדר, אבל יש אזורי זיכיון. אם זה חשוב לפיקוד העורף שניתן, אז שפיקוד העורף רק יגיד לי שצריך ואנחנו יכולים לבחון את זה ובחירום לאשר כמו שאישרנו הרבה מאוד דברים אחרים. 

דבר שני שנאמר פה על אזורי זיכיון: כל מי שיש לו זיכיון ביד, ואם לא יודעים, למרות שאני טיפה חוטא ממה שאמרתי שאנחנו מתמקדים רק על החירום, כולם יודעים בזיכיונות שלהם שיכול להיות לצידם רדיו ארצי. זאת אומרת, מחר בבוקר אם משרד התקשורת ירצה, יוכל להוציא שני תדרים למכרז ארצי ולהיכנס לכל אזורי הזיכיון. על זה יש את המהומה הגדולה והוויכוח הגדול בדיונים האחרים. אבל זה גם רשום לכולם בזיכיון. אם רוצים לדבוק במה שכתוב בהוראות, יש גם הוראות כאלה. 

אנחנו מתכוונים כן, לשר התקשורת את סעיף 13. ברגע שנקבל את המענה מאגף התקשוב. דרך אגב, אין להם התנגדות להפעלה. אנחנו רוצים שיסכימו לכסות את המענה המסוים, הפער המסוים הזה שקיים, לאפשר לתחנות הערביות לשדר בדרום. לאפשר לתחנות החרדיות לשדר בצפון. וכך, כמו שאדוני יושב-הראש אמרת, גם אם זה אחוז אחד, אפילו נפש אחת נצליח להציל, עשינו את שלנו. תודה רבה. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

אני רוצה לענות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רגע, רגע. אתה לא מנהל את הדיון פה, יש פה רשות דיבור. אני אמרתי שאחריו אני רוצה לשמוע את פיקוד העורף, בבקשה. פשוט מדברים על פיקוד העורף. נמצאים פה גם חבר'ה, אמרו לי שהיא אחראית והיא צריכה להיות בזום. אני מצטער שעקפתי אתכם והלכתי ישר לזום. 

 << אורח >> לירון דונל: << אורח >>  

שלום לכולם, לירון, ראש מטה פיקוד העורף. חשוב לי להתייחס פה לדברים. תודה רבה על המילים החמות. באמת פיקוד העורף עושה ופועל רבות כדי להנגיש התרעה לכל אזרח במדינת ישראל, ללא קשר לא לאמונתו ולא לדתו. באמת אנחנו מפיצים התרעה היום בהרבה מאוד ערוצים. קודם כל ההפצה הראשית היא דרך הצופרים בפריסה ארצית בכל הארץ. בכל מקום שיש הרחבות בנייה אנחנו מוסיפים צופרים כדי לאפשר ולהנגיש את ההתראה בצורה הטובה ביותר. 

לצד זה יש הרבה מאוד פלטפורמות נוספות שאיתן אנחנו מפיצים התרעה, כמו הישומון שלנו. במלחמה למעלה מחמישה מיליון משתמשים. ערוצי הטלוויזיה, הרדיו שתכף אני ארחיב עליו, אתר האינטרנט, טלגרם ובאמת היכולת החדשה של הסלברודקסט שפורצת כמעט לכל טלפון. תכף אני אתייחס לחרדים בהקשר הזה. 

אנחנו דנים, שוב פעם, בהקשר חירום. אני רוצה להגיד שעם פרוץ מבצע "עם כלביא" בעצם הבנו שחומרת האיום שנשקפת לאזרחי מדינת ישראל היא חומרת איום אחרת שדורשת מענים אחרים. כנגד זה הפיקוד שינה ועדכן את התפיסה הפיקודית שלו, כאשר בסוף התכלית של כולנו זה לראות איך אנחנו מצילים חיים בצורה הטובה ביותר. פה הכנסנו ביתר שאת את ההנחיות המקדימות לאזרח בטרם מתן אותה התרעה, על מנת לאפשר לאנשים להגיע למיגון מיטבי. כי הבנו שלא מספיק אם יש בידי האזרחים יכולת להגיע למקלט, להגיע למחסה שאושר פיקוד העורף. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אין ספק שזה הציל חיים, אין ספק. 

 << אורח >> לירון דונל: << אורח >>  

אין ספק. ראינו את המראות, את הנזק הגדול ביותר שהיה לא רק במבנה שנפגע, אלא בהרבה מאוד בניינים מסביב. לכן הערך של ההנחיה המקדימה הוא באמת להציל חיים. 

כשאנחנו מסתכלים על האוכלוסייה החרדית אז אני כן רוצה להבחין בהתרעה, בצופרים - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

גם הערבית אם אפשר גם להתייחס. 

 << אורח >> לירון דונל: << אורח >>  

תכף אני אתייחס. אני אתייחס לשניהם. אני רוצה כן לעשות דיפרנציאציה בהתייחסות שלי. 

אני רוצה לומר, לשתי החברות האלה בתוך החברה הישראלית אין פער בהפצה של הצופרים או באמצעים המשלימים. בהקשר של החרדים אנחנו כן זיהינו פער ביכולת להעביר את ההנחיות המקדימות שלנו. בעצם - - - סביב האיום האיראני, שצריך להגיד שהוא גם משמש אל מול האיום החות'י, איום דומה. לעיתים במשקלים דומים, אבל שוב פעם, לא בהיקפים ולא בעוצמות האיראניות. וכן אנחנו מפיצים את זה בלא מעט פלטפורמות, לרבות הרדיו. ובכל מקום שיש גם יישמנו את זה והטמענו את זה גם ברדיו קול חי וגם ברדיו קול ברמה. אני רוצה לומר שזה נמצא גם בישומון, גם במדיה החברתית וכמובן גם דרך הגל השקט שמיבצענו גם תוך כדי המלחמה וגם בתחנות הרדיו המקומיות החרדיות, גם ברדיו דרום. כמובן גם בטלוויזיה, ערוך 14 ובערוץ השקט. 

אני כן רוצה להגיד בהקשר הזה שאנחנו עומדים מאחורי האמירה שלנו שיש פער מסוים בהעברת ההנחיות המקדימות לאוכלוסייה החרדית, בדגש כיום על הצפון. פיקוד העורף לא לוקח חלק בתוך השיח הקודם שניהלתם בו. ככל שיהיו תחנות רדיו, בין אם ארציות, בין אם מקומיות, בצפון, אנחנו נדע להנגיש את אותה התרעה. איך זה יהיה, באיזה דרך זה יהיה זה לא עניין פיקוד העורף. היכולת קיימת לפיקוד העורף להנגיש אות התרעה לכל רדיו. הטכנולוגיה מוכרת. לכן ככל שיהיו שם אז נוכל לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לירון, אני רק רוצה להדגיש, אם לא שמעו פה מספיק, או שאני לא שמעתי מספיק. את אומרת שכן יש פער מסוים שקיים. 

 << אורח >> לירון דונל: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אוקיי, בסדר. היה חשוב לי.

 << אורח >> לירון דונל: << אורח >>  

בהפצת ההנחיה המקדימה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> לירון דונל: << אורח >>  

לא בצופרים, בהנחיה המקדימה יש פער. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רגע. גם לכאורה גם ביציאה. אם את אומרת שבכניסה. 

 << אורח >> לירון דונל: << אורח >>  

ובשחרור. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

גם בשחרור ברור שגם יש. אוקיי. 

 << אורח >> לירון דונל: << אורח >>  

נכון. 

בהקשר הזה אני רוצה לומר, התייחס מר שמילה לסוגיית הסלברודקסט.

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

חבר'ה, אני מבקש דבר אחד: להגיד על לירון שהיא לא בקיאה זה - - -

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, לא, לא. זה לא מה שנאמר, חשוב לומר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא אתה. מאחוריך מישהו אמר. וגם אי אפשר להגיד שיש איזה אינטרסים שלה. איך היא אמרה? מבחינתי מה שתגידו, היא אמרה שאיזה רדיו שיהיה. אני לא נכנסת לזה. רק היא אמרה מפורש שיש פער, לא משנה, מסוים. היה חשוב לי לראות אם אנחנו באמת מדברים על דבר אחד או שאנחנו באמת כמו שאמר פה מקודם יוני 'הכול יש'. אתה יודע? מי בכלל שומע את קול חי וקול ברמה. באמת, מי שומע את זה בכלל?

 << אורח >> אילה מזרחי: << אורח >>  

קודם כל, אילה מזרחי. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה פאסה חבר'ה, תלכו הביתה. חבל על הכסף שאתם משקיעים. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

לירון, אני אשמח על הפער המסוים חסרה לנו אמירה שאתם באמת, הפער המסוים הזה צריך לסגור אותו ואתם מצפים מאתנו, אולי מיושב-ראש הוועדה, לטפל - - -.

 << אורח >> אילה מזרחי: << אורח >>  

רק נשמח מלירון להסביר מה הפער, כדי שנדע גם אנחנו לתקן אותו. כי לנו יש תפקיד על פי חוק להנגיש בחירום. אז אם יש פער. 

אם יש פער טכנולוגי. מהנייר לא הצלחנו להבין מה הפער הטכנולוגי. אז נשמח שהיא רק תסביר בדבריה גם. ויש הערכה מלאה לעבודת פיקוד העורף שעובדים גם בשיתוף פעולה איתנו. אין פה שום ביקורת. להבין את הפער טכנולוגית. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לירון?

 << אורח >> תמר לווים: << אורח >>  

לפני שהרמ"ט תתייחס, אני רגע אתייחס. אני רק אשלים אותה רגע, עד שהיא תסתדר. תמר, ראש מערך ההסברה. דני שדיברתם עליו בעצם פקוד שלי, ראש דסק חרדים, יושב תחתיי. הפער שמדברת עליו לירון זה פער שמדבר על "באזורך". זאת אומרת שאזרח היום בצפון מקבל, הוא מקבל "באזורך". לכן זה אומר שהאיום הוא לא היה חייב להיות ממשי עליו. זה הפער שהיא מדברת. כדי שייצר את הדיפרנציאלי, כמו שבאמת עשו קול ברמה וקול חי, צריך משדר ייעודי כדי שהאזרח יבין שהאיום הוא עליו. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כן, זה פער טכנולוגי. זה לא פער שעל הציבור. 

 << אורח >> תמר לווים: << אורח >>  

אבל צריך להבין רגע איך זה עובד אצל האזרח. בעצם אצל האזרח מה קורה? בטח במטחים גדולים כמו שפגשנו באיראן אנחנו בעצם מקבלים כל פעם התרעה או הנחיה שהיא ללא צורך. כל העיקרון או התורה של פיקוד העורף אומרת אנחנו מתריעים כשיש צורך. ואז מה שקורה, באותם אזורים הוא בעצם מקבל. הוא חושב שהאיום אצלו. הוא יכול לקיים פעולות שהן פעולות - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה כמו שישבנו פה בוועדות ופתאום חבר'ה מהצפון קיבלו התרעות. אתה יודע, הכול קופץ. ואומרים לך סליחה, זה לא האזור פה. אז בכלל זה. זה מה שהיא מתכוונת לומר, שבסוף היום בן אדם צריך לקבל את האזור שהוא נמצא בו. 

 << אורח >> תמר לווים: << אורח >>  

צריך להבין שבסוף, איך זה פוגש את האזרח בקצה? בסוף זה פוגש את האזרח בקצה, משפחה עם ילדים, היא בעצם מתקדמת. היא מקבלת את זה בלילה בשעות לא שעות. היא אוספת את הילדים שלה, היא רצה איתם ללא צורך. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה לא נפתר. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

ברור שזה נפתר, מה אתה אומר? 

 << אורח >> תמר לווים: << אורח >>  

לא, לא, זה נפתר. זה נפתר. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

לנו יש התרעה ממוקדת. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הכניסה היא התרעה ארצית של אזור זה וזה. 

 << אורח >> תמר לווים: << אורח >>  

לא, לא, ההנחיה המקדימה, לא, לא. ההנחיה המקדימה, רגע, חשוב לי לחדד. ההנחיה המקדימה, בדיוק כמו ההתרעה, היא הנחיה דיפרנציאלית. האזור המאוים הוא האזור שיקבל את ההנחיה המקדימה. היא לא ארצית, חשוב לחדד את זה. ומכאן ברשות אני אעביר ללירון. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לירון בבקשה, אנחנו חוזרים אלייך לשידור. מרגישים פה עכשיו באמת באמצע שידור. בבקשה לירון. 

 << אורח >> לירון דונל: << אורח >>  

כפי שתמר הסבירה, הסוגייה ברדיו זה כאשר לצורך העניין תחנה שהיא ארצית אנחנו לא מצליחים לתת את זה באופן דיפרנציאלי למרחבים. עדיין ההתרעות שלנו סביב האיום האיראני הן התרעות נרחבות, אבל אנחנו יודעים לחלק אותם גיאוגרפית. לכן ככל שיכול להיות מענים גם מקומיים אנחנו נדע להנגיש את ההנחיות מצילות חיים האלה, כהנחיות מקדימות, בצורה דיפרנציאלי. 

אני כן רוצה לומר שכאשר טכנולוגיית הסלברודקסט שהיום לא נתמכת במכשירי דור 2 ודור 3. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

זה מה שאמר שמילה. 

 << אורח >> לירון דונל: << אורח >>  

נכון. אז פה אנחנו נוכל עוד יותר להרחיב את המענה. אני אגיד שאנחנו משתמשים בה אל מול איומים ספציפיים וגדולים ולא בהכרח למול כל איום. זאת אומרת, אם שאלו רגע את הפערים האלה, אני רוצה לומר שזה לא בהכרח יחליף את האמירה הקודמת שלי, כי לא תמיד נעשה בזה שימוש. 

אני כן רוצה לומר שאנחנו מנסים לעשות הרבה מאוד בחינות כל העת, גם למול המובילים בחברה החרדית כדי לראות איך כן מנגישים. הבחינה הייתה בחינה נוספת גם לאיזה שהיא טכנולוגיה של צינתוק. אבל באמת לא שאנחנו הרמנו ידיים. אבל אני רוצה לומר לכם שאנחנו רואים שככל שיש, זה מביא את ההתרעה באיחור. כאשר זה מביא התרעה באיחור אנשים יכולים למות בדרך. אנחנו לא רוצים את זה. אנחנו עדיין מסתכלים איך כן אפשר להרחיב את ההתרעה עבור החרדים. 

אבל בשורה התחתונה, כדי לסכם את החרדים לפני שאני עוברת למגזר הערבי ולבדואים, בדגש על הבדואים, אני רוצה לומר שאנחנו חושבים שאנחנו מסמנים את הפער ואנחנו אומרים שככל שיהיה מקום שנוכל להנגיש אנחנו בוודאי נעשה את זה. 

לגבי הבדואים, אני חושבת שלא, ההשוואה היא לא דומה לחרדים. גם כי אנחנו הרחבנו מאוד את התקנת הצופרים במרחב, גם כי מרביתם מחזיקים לפחות את דור 3, שהוא תומך בישומון שלנו ויודעים לקבל בישומון. גם טלוויזיות שאנחנו מנגישים את ההתרעה בטלוויזיה ואין בעיה של שישי שבת. יש את רדיו דרום שיודע להנגיש את זה. זאת אומרת, יש הרבה מאוד פלטפורמות עבור הבדואים. וכמובן היכולות הדיגיטליות שלו, הפורטל שלנו, האינטרנט שלנו, שנגיש אליהם. וכמובן גם מ-"כאן". כל הדברים האלה מנגישים להם בצורה באמת רחבה. 

אני חושבת שאם אנחנו צריכים למקד את המענה שלנו הוא באמת באוכלוסייה החרדית. עד כאן. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אז אני רק שואל שאלה. לפי מה שאת אומרת שיש כן פער מסוים, אני מבין ששר התקשורת כן פנה וביקש מכם אישור מתוקף סמכותו לתת אישור חריג לתחנות הרדיו האלה לשדר בשעת חירום בלבד. 

 << אורח >> לירון דונל: << אורח >>  

את האישור שהוא היה צריך זה היה מראש אגף התקשוב שציין שאין בעיה ספקטרלית בזמן חירום. וכנגזרת מזה באמת היה מענה ייחודי בתוך המלחמה. בתוך המבצע הזה היה מענה ייחודי וכן הנגשנו את ההנחיה המקדימה לתחנות הרדיו גם קול חי, קול ברמה, רדיו דרום וכו'. וכמו שאמרתי, היכולת שלנו קיימת להנגיש. תגדירו איפה, אנחנו ננגיש אליו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אבל אתם מבחינתכם כן מבינים את הצורך. יש לכם את ההסכמה בנושא הזה כי אתם כפיקוד העורף. אני מבין שבסוף מי שצריך לקבל את האישור, לתת את האישור, זה כמו שאמרת ראש אגף התקשוב. אבל אני אומר, אתם, בצורך שאתם רואים, לאור שאמרת שיש כן דברים מסוימים שעדיין יש פער מסוים דווקא בשעת החירום. ואתם לא נכנסים אם זה ארצי או לא ארצי, אבל כן יש פער לאוכלוסיות מסוימות לגבי גם ההתרעות המקדימות וגם היציאה. האם אתם רואים בהסכמה מבחינתכם שכן יש צורך לדבר הזה?

למה אני רוצה להגיד את זה? אני אומר, אם זה נכון, וכך אני שומע, אז אני כן הייתי רוצה שיהיו תשובות מאגף התקשוב לפחות עד סוף השבוע, כמענה לפנייה של השר. מענה לפנייה שלי כרגע פה. אם יש כזה צורך. ולכן אני כן שמח שעשינו את הדיון. אני שמח לשמוע ואני שומע גם את שאר האנשים שנמצאים פה. 

אני אומר עוד פעם, כל רדיו שיהיה וכל דבר, אנחנו מברכים על כולם. בסוף אני מאחל פרנסה באמת גם לכולם. ואני גם מאחל עוד דבר אחד, בנימה אישית, שגם קול חי וקול ברמה קצת יקבלו כסף מהמדינה עצמה ולא יהיו צריכים לעשות את זה לבד. כן, שהתחרות תהיה הוגנת ושווה. 

 << אורח >> לילך נגיד: << אורח >>  

גם רדיו דרום. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

גם דרום, סליחה, גם דרום. אני אומר, או שעוד פעם, אני אומר, אני לא נכנס לוויכוח מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה פרסומות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בוודאי הפרסומות. אני קורא לכולם לפרסם אצל כולם, כן. אני אומר, אבל אם כן באמת כמו שלירון אומרת פה, שכן קיים פער מסוים ואנחנו מדברים כרגע בהצלת חיים, אני חושב שחייבים שיהיה מענה כמה שיותר מהר. מבחינתי זה גם יכול להיות היום. אין שום סיבה שלא יהיה מענה היום. אני רואה פה מכתב של שר התקשורת מתאריך כ"ט בסיון, 25 ביוני. אנחנו נמצאים היום כבר ב-8 ביולי. כמה זמן לוקח לתת תשובה על כזה דבר? אני אומר את זה ברצינות. כמה זמן זה לוקח?

 << אורח >> לירון דונל: << אורח >>  

אני רוצה להסביר שרגע המצב קצת השתנה. ב-30 ביוני 2025 החליט ועחו"ב להוריד את מצב מיוחד בעורף. והיא הצטמצמה רק למרחב העוטף. כל עוד אנחנו לא במצב מיוחד בעורף אין לצה"ל סמכות על אותן סמכויות שהיו לנו בשעת חירום. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אבל שעת החירום נמצאת. זה לא נכון להגיד, אמנם צמצמנו, רגע חבר'ה, אי אפשר ללמד אותי את מה שאני יודע. בסוף יש לי פה איזה שעתיים בבניין הזה. אני גם נמצא בחוץ וביטחון, אני גם נמצא במקומות, אני קצת יודע. בסוף מדינת ישראל, כנסת ישראל, נמצאת כרגע בזמן חירום. נכון שהורידו בשביל שמוסדות יוכלו לחזור וללמוד. נכון שניסו להחזיר את המשק למצב רגיל, כי בסוף זה הדבר הטבעי שאנחנו צריכים לעשות. אבל אנחנו נמצאים בשעת חירום. מציאות שיש לנו עדיין איומים שיכולים לקרות כל רגע. החות'ים יכולים גם ברגע זה לשלוח. לא שאני רוצה לפתוח פה בעניין הזה. הם יכולים גם לשלוח, והם שולחים. הם לא שואלים לא אותי ולא אף אחד שיושב פה. 

זה לא נכון להגיד גם עוד 10 שנים. כי אתה יכול להגיד שכל מצב שאנחנו נמצאים בו הוא מצב חירום. זה לא נכון. אנחנו כרגע נמצאים במצב חירום, לא יעזור לאף אחד שום דבר. האיומים הם קיומיים כל רגע ומתבצעים כל רגע. זה שברוך השם מדינת ישראל מצליחה ליירט אותם לפני שהם מגיעים לפה זה לא אומר שהם לא קיימים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מתי זה יסתיים?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אנחנו מקווים שיסתיים כמה שיותר מהר. אתה רואה שיש התקדמויות גדולות, גם בנושא לבנון, גם באיראן. גם באיראן האיום עצמו לא נגמר. האם הוא יישאר לאורך כל החיים? זה לא יישאר ככה כל הזמן. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כל המדינה היא במצב חירום. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אבל האיום האיראני גם לפני שנתיים הוא היה, נכון? לא היינו במצב חירום אז. בסוף המצב שאנחנו נמצאים בו, אנחנו נמצאים באמת במצב חירום. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

אדוני יושב-הראש, אני יכול להתייחס לזה, ברשותך? שלום לכולם, אני ענאן סרחאן. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

נגיד תודה ללירון שהייתה איתנו פה. תודה לירון, אנחנו באמת מעריכים. אני יודע שאת עושה עבודה מאומצת בהרבה נושאים ושמצאת זמן להיות איתנו כאן גם בדיון. אמנם לא פיזית, אבל בזום זה גם הרבה. 

ורק בקשה קטנה לצה"ל, אם אפשר להחליף את המזגן מאחורייך, אני חושב שהגיע כבר הזמן. לפחות לצבוע אותו או משהו. לא, זה צורם לי. זה אני מרגיש לפני 30 שנה, את המזגן הזה. אומרים פה שזה הכי טוב. טוב, שישאירו. בבקשה. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

כן אדוני יושב-הראש. שלום לכולם, ענאן סרחאן, היועץ המשפטי של פיקוד העורף. ספציפית ביחס לנושא האחרון שעלה, בהתאם לחוק התקשורת אני מדבר, יש הגדרה ספציפית מה זה שעת חירום, החלטה על שעת חירום. שהיא מזכירה גם בחלופה הראשונה שלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף. כלומר בחוק התקשורת קבועות סמכויות חירום שנתונות לשר התקשורת, שהוא יכול לפנות לנציג מערכת הביטחון שהוא לפי ההגדרות ראש אגף התקשוב בצבא, כדי שיקבל הסכמתו למתן הנחיות לספקי תקשורת, תחנות רדיו וכו', לנקוט בפעולות מסוימות שמאפשרות שידור, לצורך העניין שידור גם מחוץ לאזור הזיכיון, במצב מיוחד בעורף. 

ביום 30 ביוני 2025 ועחו"ב, אחרי החלטת הממשלה שהתקבלה ב-29 ביוני 2025 בהתאם להמלצת הצבא, החליטו על צמצום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף בכל שטחי המדינה לאזור עוטף עזה בלבד. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אז אתה אומר שאת כל הישומונים של ההתרעות המוקדמות אפשר להוריד אותם, לפי מה שאתה אומר? לפי מה שאתה אומר, אם הורידו, אני רק רוצה לחדד. אם הורידו באמת את כל הנושא הזה שנקרא חירום רק אין על העורף, זה אומר שבצפון כרגע אפשר להוריד את כל ההתרעות המקדימות. אפשר להוריד אותן. לא צריך את זה. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

פיקוד העורף מפעיל - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא צריך את זה. לא, לא צריך את זה, כי אין שעת חירום. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

יותר מזה, האם אני יכול להוריד את כל ההנחיות שמשרד התקשורת נתן לחברות הסלולר בשליחת סלברודקסט להוריד אותם במיידית? כי אין מצב חירום. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >> 

אז אתה, תראה, כל מצב חירום הכי קטן שמילה, עכשיו אתה תהרוס את כל המודל המסחרי בכל מצב חירום, בכל זמן. מי קובע באיזה מצב חירום, תגיד לי? אתה לא מבין שאתה מכניס את כל השוק לכאוס?

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

לא. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

אתה בנית שוק מסוים ואתה הורס אותו עכשיו. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

ממש לא. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >> 

כן. אז תגיד, הנה הוא אומר לך. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אז אני שאלתי שאלה. האם באמת אפשר להוריד את הסימונים של ההתרעות. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

האם אפשר להוריד את הסלברודקסט?

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >> 

אבל מי קובע, אדוני יושב-הראש? מי קובע באיזה מצב חירום עכשיו התחנות ייכנסו אחת לתוך האזור המסחרי של השנייה ובזה ימוטטו מנעד שלם שכבר שנים אנחנו חיים בו. מנעד עדין מאוד. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אמרתי דבר אחד. נעשה דבר הכי חשוב שברגע שאפשר היה להחזיר את התושבים ואת האנשים לכמה שיותר שגרה, אני בעד זה. דרך אגב, אני ברמה האישית בעד שתלמודי התורה צריכים להיות פתוחים במקומות שיש מיגון. זה שסגרו את כל המדינה ביום אחד אני לא בטוח שדווקא לילדים האלו, והיו לנו דיונים על זה וויכוחים על זה. אני חושב שדווקא הילדים היו צריכים ללכת למקום שיש מיגון. עצם האמוני שלי שאני מרגיש ואני בטוח בזה ואנחנו חשים את זה, שלומדי התורה שלהם מצילה זה עוד עניין. אבל אני אומר, גם מבחינת הבטיחות אין שום ספק שהיו צריכים ללמוד במקומות שיש. היה עדיף במקום בניינים שלמים שהילדים מסתובבים ברחובות, לא יודעים מה קורה איתם. אין מיגון בבניינים. במקום זה ללמוד במקום מסודר שיודעים, איך אומרים, 10 דקות קודם מקבלים את ההתרעה ויודעים ללכת ולהיות במקום מוגן. הרבה יותר שווה מכל מה שקרה. 

אבל אני גם לא נכנס לזה. אני אומר, לכן צריך להחזיר כמה שיותר מהר את המשק, בכל הנושאים. זה לא קורונה שלא ידעת מה קורה וכל התקהלות הכי קטנה וזה בסוף כשיש לך מיגון, צריך לקיים חתונות, אנשים צריכים לקיים חיי שגרה, עבודה והכול. הכול בסדר. אבל בסוף היום, בוודאי שאנחנו בשעת חירום, אף אחד לא יכול לחלוק על זה. והלוואי שמישהו יגיד פה, בואו תראו, רגע. אין שעת חירום, אין לנו כלום. מה זה? החיים סבבה פה. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >> 

אין לדבר סוף. כבוד יושב-הראש, יש כל מיני הגדרות של עתות חירום. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

ביום שכנסת ישראל תכריז שאין עדיין, שהמלחמה, שהמבצע, שמצב החירום הסתיים. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

הסתיים, יושב-הראש. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

האמירות המשפטיות הללו הן לא במקומן. כי סתם לדוגמה, אתה אומר דברים - - -

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

הן במקומן בדיוק. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

אני אסביר גם למה. יש היום מערכות, אני אסביר לך משהו. יש היום מערכות של כיפות ברזל פרוסות בכל מדינת ישראל. מקבלים ממני תדרים כי זה שעת חירום. אפשר לבטל אותם?

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >> 

אז מה, הוא משקר? תגיד, הוא משקר? 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

לא, תגיד לי, לבטל אותן?

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >> 

הוא פשוט אמר לך שזה לא מצב חירום א', אלא מצב חירום ד'. הכול בסדר. אז עכשיו תגיד מי קובע שבמצב חירום ד', עכשיו אתה צריך להרוס את כל המבנה העסקי של כל תחנות הרדיו ששנים נלחמה כדי להגיע למצב. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

לא. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

כן, כן. שנים. אתה, אתה באת - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

הוויכוח הסתיים, תודה. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

אנחנו מדברים אך ורק על ההכרזה על מצב מיוחד בעורף. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני רוצה לשמוע את היועץ המשפטי, בבקשה. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

מר שמילה, אנחנו מדברים אך ורק על הכרזה על מצב מיוחד בעורף, כפי שכתוב בחוק. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

אבל מתוקף זה אני גם נותן - - -

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

שנייה ברשותך. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

- - - עורקים לכיפת ברזל. אז אני אבטל את העורקים הללו?

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

יושב-הראש, תסתכל, אז הוא ממשיך. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

להיתמם - - -

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

אמרת שזה הסתיים. שמילה, יושב-הראש אמר שהוויכוח הזה הסתיים, נכון? תן לו לדבר. מה?

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

אה, התחלת לנהל את הדיון?

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

לא, סליחה, זה הוא ניהל. אני גם סתמתי כי הוא אמר. מה?

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני רק חושב שבן אדם שצופה מהצד אני חושב ששמילה נתן פה שאלה מאוד קשה בהסתכלות הזאת. נכון שאתה אומר, אדוני היועץ המשפטי של הזה, שאנחנו לא במצב החירום הרגיל שהיה. זה נכון, אבל אנחנו עדיין במצב חירום. הלוואי ולא נהיה שם והלוואי ויודיעו, אני מחכה לזה כל רגע, תאמין לי, שכבר האיומים, עוד פעם, איומים תמיד יהיו, זה נכון. אבל יש מצב חירום ויש לא מצב חירום. אנחנו כן לצערנו עדיין נמצאים במצב חירום. זה המציאות, לצערנו. הלוואי ויקרה משהו גם בהחזרת החטופים, שזה חשוב מאוד, גם במצב הזה. אני מקווה מאוד שראש הממשלה כרגע עם הנשיא טראמפ יגיעו לאיזה הבנה ויצליחו לעשות איזה משהו. באמת, הלוואי, אינשאללה, אנחנו שם נמצאים. 

אבל כל עוד שיש, ואמרתי, כמו שבתחילת הדיון אמרתי את זה. אני מבחינתי כל הצלת חיים של אדם אחד הוא הצלת חיים. זה שברוך השם טילים לא נפלו פה והקדוש ברוך הוא עשה איתנו ניסים גלויים, אף אחד לא יכול לדעת מה יקרה בכל רגע. טיל אחד ראינו מה הוא יכול להרוס. אנחנו יכולים לדעת מה יקרה ומה יהיה? לכן אני אומר, הבקשה פה והדרישה היא פשוט נטו לשעת חירום. לא לשום דבר אחר. ואני אשמח שיגידו פיקוד העורף שלא צריך את זה. אני בעד. רק תגידו. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

אני רוצה לעשות את ההבחנה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אבל כשתגידו, גם תיקחו את האחריות, זה מאוד חשוב לי. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

צריך לעשות פה הבחנה, אדוני יושב-הראש, בין שני מונחים שונים. יש את ההכרזה הכללית על מצב חירום במדינה. מאז שנת 2008 כל שנה הכנסת מתכנסת, מאריכה בשנה נוספת את ההכרזה על מצב החירום הכללי שיש במדינה. זה נושא אחד. 

נושא אחר שאנחנו מדברים עליו כרגע זה הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי חוק ההתגוננות האזרחית. הנושא הראשון, אגב, זה לפי חוק יסוד הממשלה, שמאפשר למעשה לכנסת להמשיך את ההכרזות האלה. 

לפי מצב מיוחד בעורף שמוגדר בחוק ההתגוננות האזרחית, הסמכות להכרזה מתחילה במשרד הביטחון למשל 48 שעות. אחרי זה מתקבלת החלטת ממשלה ואחרי זה ועחו"ב מאשר את תוקף ההחלטה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כל הזמן היה הארכות לזה. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

נכון. עד ל-7 באוקטובר לא היה מצב מיוחד בעורף במדינה, לצורך העניין. עם 7 באוקטובר הוכרז על מצב מיוחד בעורף. אבל כן היה מצב חירום כללי שהכנסת מאריכה אותו כל שנה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא חזרנו לשם עדיין. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

אכן. לכן מאז 7 באוקטובר עשו למעשה בהתאם להמלצות הצבא, החלטת הממשלה ואישור ועחו"ב, שינויים בתוקף ההכרזה על מצב מיוחד בעורף. בין אם זה הרחבת טווח ההכרזה ואזור שבו יש הכרזה או משך ההכרזה בפועל. לכן המצב היום, אחרי 29 ביוני, הממשלה החליטה בהתאם להמלצת הצבא, לצמצם את קיומו של מצב מיוחד בעורף אך ורק לשטח עוטף עזה. כי אין באמת, מבחינת הצבא אין באמת צורך להכריז על מצב מיוחד בעורף על שטחים שהם לא בעוטף עזה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

עוטף עזה זה אנחנו. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

אכן, אני לא חולק. ב-30 ביוני ועחו"ב אישר את משך ההכרזה עד ל-15 ביולי. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אתה אומר את הטילים שתימן שולחים אלינו שולחים את זה רק לדרום מעכשיו. הם עזבו את הכול. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

לכן מה שאני אומר, אם אין מצב מיוחד בעורף באזורים אחרים במדינה וכן יש איום - - -

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

אתה יודע, הילדים שלי היום שואלים איזה טיל זה? מתימן? תימן הם לא נכנסים לממ"ד. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

לפי חוק ההתגוננות האזרחית אם אין מצב מיוחד בעורף באזור מסוים ויש איומים - - -

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

אני לוקח אותם מהאוזן, אבל תימנים הם לא - - -

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

מה שהתחלתי להגיד, אדוני יושב-הראש, אם יש מצב מיוחד בעורף באזור מסוים ויש איומים שנשקפים מאזורים אחרים, כלומר יש איום אווירי, תמ"ס וכו', יש מצב שנקרא שעת התקפה. זה שעה מצב עובדתי למשל 24 שעות כדי לאפשר לעשות הערכות מצב ולהנחות את הציבור בהתאם, ככל שבאמת יש צורך. אם שעת ההתקפה הזאת, בהתאם להערכות המצב, מצריכה הכרזה על מצב מיוחד בעורף, אז פונים לשר הביטחון, לממשלה, ועחו"ב. כל הדברים שאמרתי קודם וסמכויות של שר התקשורת והפנייה לצבא, היא קשורה להכרזה על מצב מיוחד בעורף. היא לא קשורה להכרזה על מצב חירום לפי הציר הראשון שדיברתי עליו. 

לכן היום, כיוון שאין מצב מיוחד בעורף בכל שטחי המדינה, הפנייה הזאת התייתרה, כין אין רלוונטיות לעניין הזה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

למה לא השבתם תשובה? לא אתם. למה לא השיבו תשובה אם באמת זה כזה פשוט כמו שאתה אומר אותה? מה-25 ביוני לא הצליחו למצוא זמן מישהו שיכתוב את התשובה הקטנה הזאת? שתי מילים: "אין צורך".

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

לא, הם גם לא השיבו כשהיה צורך, אז על אחת כמה וכמה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא, הוא אומר שזה התייתר. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

אני אומר, גם לפני שהתייתר הם לא השיבו. לא הוא, ראש אגף התקשוב. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >> 

שמילה, עכשיו אתה תוקף חייל? מה אתה רוצה? אמר לך - - -

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

חס וחלילה. תקשיב, פיקוד העורף אמרתי, אי מצדיע להם, הם עושים עבודה מצוינת. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

איך הוא תוקף חייל? די, די. סליחה, אני אומר לך את זה. אני, אני. אני שואל שאלה. קיבלו מכתב, מי שקיבל, ב-25 ביוני ולא הגיבו עד עכשיו צורה מסודרת. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

לא, אני אמרתי, מה שיושב-הראש שאל, שאל. לא אמרתי כלום. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

מה זה תוקף חייל עכשיו?

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >> 

אבל עכשיו שמילה בכוח. מה אתה רוצה ממנו?

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

לא בכוח. אני רוצה תשובות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כן, בבקשה. 

<< אורח >> פטריק הרוש: << אורח >>  

פטריק הרוש, אני ראש מחלקת התקשוב וההתרעה של פיקוד העורף. בגדול אחראי לספק את הטכנולוגיה שמספקת את ההתרעה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אתה בקשר עם ראש אגף תקשוב?

 << אורח >> פטריק הרוש: << אורח >>  

אני גם בקשר עם ראש אגף תקשוב. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אז רק אם תבקש ממנו, סתם, שיעביר לוועדה איזה תשובה. אם קשה לו להעביר לשר התקשורת, שיעביר דרכי אני אעביר את זה לשר. 

 << אורח >> פטריק הרוש: << אורח >>  

למיטב ידיעתי הועברה התשובה ומבחינת ראש אגף תקשוב בסמכויות שהוקנו לו, כשהיה מוגדר מצב חירום בעורף בחן את זה. אין בעיה ספקטרלית. באופן כללי אין מניעה. זה רגע אגף התקשוב, בהיבט של האחריות שלו לגבי הספקטרום. ושם הייתה הבקשה שנדרשה ממנו. 

לגבי פיקוד העורף, ואנחנו כן הגבנו, הוצאנו רגע תשובה מאוד מקצועית אל מול הפנייה שאנחנו רגע קיבלנו. ואמרנו את הדברים הבאים: בהיבטי התרעה אנחנו מממשים התרעה במגוון טווחים. דרך אגב, ההתרעה הקטר הראשי שלה זה הצופר, כי הוא גם יודע להגיד מיידית. הוא יודע להגיד לאזרח, במקרה הזה של איראן, דקה וחצי לפני, כנס רגע למקום מוגן. שם לא מצאנו פער מבצעי לאף תושב. שוב, התרעה לא מורכבת רק מרדיו, טלפון אישי, טלוויזיה, אינטרנט. היא שלם, אבל המרכיב המרכזי שלה זה צופר וזה אנחנו מעניקים לכלל התושבים. 

בסוגיית ההנחיה המקדימה, שזה משהו שהתגבש בתוך הלחימה הזאת, סביב האיום הספציפי הזה, אנחנו שינינו, כפי שאמרה המפקדת שלי לירון, את התפיסה של פיקוד העורף. זה קרה במהלך המבצע "עם כלביא". התחלנו לתת את החצי שעה לפני ואת העשר דקות לפני. האופן שבו ביקשנו לממש את זה היה באמצעות הישומון, באמצעות הסלברודקסט ובאמצעות אתרי האינטרנט. במקום הזה כשבחנו מצאנו לאור אורחות חייו של הציבור החרדי, שמחזיקים בטלפונים מדור 2, דור 3, שייפתר בסוף השנה ואז הם יוכלו לקבל גם את הסלברודקסט, ולאור העובדה שחלקו לא צורך אינטרנט ולא צופה בטלוויזיה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

גם בדרך כלל אולי לא שומע רדיו. 

 << אורח >> פטריק הרוש: << אורח >>  

וגם אין לו את הישומון של פיקוד העורף. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

גם יכול להיות שהוא בדרך כלל לא שומע רדיו, ואולי עכשיו הוא ישמע רדיו. 

 << אורח >> פטריק הרוש: << אורח >>  

ואין לו את הישומון של פיקוד העורף, מצאנו שבעניין של התרעה מקדימה קיים פער מסוים. בסדר? בדגש על הסלברודקסט למיטב ידיעתנו, מהנתונים שיש לנו, 150,000 בעיקר מהציבור החרדי שמחזיקים בדור 2 ודור 3. 

עכשיו מפה רגע מקצועית, בסוגיית הרדיו. וזה העמדה הפיקודית וגם של צה"ל. אין לנו מקום להתערב בסוגיית זיכיונות השידור. אנחנו יודעים לתת מענה לכל תחנה ולהנגיש לה את ההתרעה. דרך אגב, זה נכון גם למורת. אנחנו עשינו בזמן המלחמה את ההנחיה המקדימה. אני לא מדבר על התרעה. התרעה יש כמעט בכל הרשתות האזוריות ובכל הרשתות הארציות עוד מימים כדנא. 

סוגיית ההנחיה המקדימה, במהלך המלחמה, ממש בשבועיים האחרונים, שמנו מהר מאוד בקול ברמה, בקול חי, עשינו בקול בדרום, שמנו בקול ישראל ואנחנו גם בשיח עכשיו עם מורשת. כדי רגע לממש את זה. לנו אין תפקיד לקבוע איפה התחנה תיתן. ככל שתהיה תחנת רדיו שאנחנו נדרש לתת לה מענה, מבחינת עמדת פיקוד העורף, אנחנו ניתן לה מענה. זה בהיבט הזה של הרדיו. 

צריך גם לומר, מבחינתנו זה עדיין לא מסיים את הפער לחלוטין. כי הרדיו, להבדיל מהמכשיר האישי, שנותן לך את האפקטיביות - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

הוא לא תמיד דולק. 

 << אורח >> פטריק הרוש: << אורח >>  

הוא אתה נדרש להאזין לו, אתה נדרש להיות קרוב אליו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

ברור. 

 << אורח >> פטריק הרוש: << אורח >>  

לכן זה לא המענה השלם וגם את זה אנחנו רגע בוחנים, היות ושוב, אמרנו, זה משהו חדש שקורה בזמן הלחימה, שאנחנו נדרשים רגע להיכנס אליו ולחשוב איך אנחנו עוד משכללים ומטייבים את זה. וזה מה שאנחנו מבקשים לעשות, בטח שאנחנו דבקים שאפילו נפש אחת אם הצלנו, כך זה המוטו של פיקוד העורף, ככה נצליח. וזה מה שאנחנו עושים. לא המקום שלנו להתערב בעניין של זיכיונות. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

פטריק, אני חייב לשאול אותך שאלה. אמרת שראש אגף התקשוב כתב שאין מניעה. הוא צריך להגיד הסכמה, לא אין מניעה. למה אנחנו לא מקבלים תשובה שהוא מסכים?

זאת שאלת השאלות. ראש אגף התקשוב בחוק צריך להסכים. 

מה זה אין מניעה? מה אני עושה עם 'אין מניעה'? אני לא יודע כלום, אני צריך הסכמה. זה שזה לא מפריע ספקטרלית אני יודע גם להגיד את זה. לא צריך את ראש אגף התקשוב. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני חושב שדברים נאמרו פה מספיק בצורה מאוד ברורה. שמבחינתם הם לא נכנסים לקטע הזה של הרדיו ואיפה ומה, זה כבר לא קשור אליהם. אבל בוודאי שהם אומרים שגם אחרי שיעשו את התדרים האלה במקומות המסוימים זה גם לא יהיה במאה אחוז לגמרי. אבל אין ספק שכן יש פער. גם שמענו את זה מגברתי, מתמר וגם ממנו עכשיו וגם מלירון. אני חושב שהדברים מאוד ברורים. הכול משודר וכולם רואים. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

והוא אמר שהם פותרים את זה ברמה הדיפרנציאלית. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

מנסים לפתור. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >>  

כן. זה לא בעיה, זה עניין של משדרים. המשדרים קיימים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בבקשה, את יכולה לדבר. 

 << אורח >> אילה מזרחי: << אורח >>  

לא, הוא כבר אמר את זה. רציתי לחזור על זה שאנחנו עובדים מול פיקוד העורף במורשת להפוך את זה לדיפרנציאלי, אבל הדברים נאמרו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

כולנו עובדים עם פיקוד העורף וכולנו מרוצים מפיקוד העורף ובאמת פיקוד העורף עושה עבודה גדולה. וכמו שאמרת, אתם מגיעים כמעט לכל האוכלוסיות. אבל גם ה-150,000 האלו, שאתה אומר שרובם חרדים. דרך אגב, יש מיליון אזרחים שנמצאים עם דור 2 ודור 3. זה אני יודע גם מדיונים אחרים שאני מקיים. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

ירדנו ל-600,000. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

ירדתם ל-600,000, אז יש התקדמות. אז 150,000 זה החרדים אולי. יכול להיות שגם יש ערבים שמשתמשים, יש גם את החבר'ה האלה גם. יש גם לא דתיים שמשתמשים רק בזה. יש דבר כזה גם. 

לובי 99, אני רוצה לשמוע אתכם גם. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

אם לא היית פונה אלינו אז הייתי מבקש. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא, לא, ברור. דבר ראשון, בכל הדיונים שלי נמצאים פה ובדיונים אחרים שאני נמצא ואני תמיד שומע ואני יודע שאתם עושים עבודה מצוינת והכול. הייתי מחויב בהתחלה, כשאמרתי שאני לא רוצה שיעלו את זה. אמרו לא, לא, חייבים. אמרתי חבר'ה, דבר ראשון אני מנהל את הדיון. דבר שני, אני באמת לא רואה לנכון שהדבר הזה לא חלק מהדיון של הוועדה. זה ששר התקשורת החלטתם שהוא בא באג'נדה מ-2023 מתחילת דרכו, זה הכול בסדר. אם אתם שמים לב, זה לא הדיון פה. זה ממש לא הדיון. 

זה שיש איזה מחשבה של רדיו כזה או אחר שאולי על ידי זה ייכנסו בדלת אחורית אני לא רואה שום דרך שאפשר לעשות את זה. בסדר? איך אמרתם? אתם בעלי זיכיון, כמו שאמרה פה רדיו דרום. מי יכול להיכנס בדלת אחורית של חירום עכשיו להיות בצורה מסודרת? מה? יש חוק. כולנו שומרים חוק. לא הבנתי את הדבר הזה. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

קודם כל, תודה רבה. בעז אקרמן, לוביסט ציבורי בלובי 99. למען הסר ספק ברור לי שכל הנוכחים, לרבות גם הארגון שלנו, רוצים שפיקוד העורף יתריע וייתן הרתעות מצילות חיים, גם התרעה מקדימה. יש לנו יותר מ-17,000 חברים מכל המגזרים והצלת חיים זה ערך ראשון במעלה. אנחנו מייצגים את הציבור ופועלים לטובתו. 

זה לא הוויכוח בינינו. הוויכוח פה הוא האם עושים את זה בהליך תקין או לא. וגם בעתות חירום צריך לעשות את הדברים בהליך תקין. אני אגיד רק בהקשר להתייחסות של השר בנייר שלנו, שהדיון הזה קורה בתוך איזה שהוא הקשר. הוא לא מגיע בחלל ריק. שר התקשורת ניסה לא פעם ולא פעמיים, למרת שאמרת שזה לא הדיון שלך, אבל זה בכל זאת הקשר של התחום הזה, של כל הנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא. אפשר לראות שגם בתחילת המלחמה אני קיימתי דיון פה - - -

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

לכן אני אומר, כבוד היו"ר, זה בלי קשר אליך. אבל יש קונטקסט גם מחוץ לחדר הוועדה שהוא רלוונטי לנושא, בלי קשר אליך. 

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >>  

אני גם אוסיף שהועלה פה מכל הצדדים. אתה שמת לב לאמוציות. הדברים האלה הם חלק, הם נמצאים פה מתחת לפני השטח. אבל זה דיון שמתנהל פה, אי אפשר להתעלם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני אגיד משפט אחד. אני מעביר ביום בקריאה ראשונה חוק לגבי נכסי המדינה לגבי הסיפור - - -

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

אנטנות סלולריות. 

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >>  

גם שם היינו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

יפה. אני אגיד, זה דבר שאני מביא אותו לבד. נכון שהייתה מחשבה שאולי השר קרעי מנסה דרך זה לעשות, רגע, אני אומר. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

לא, דווקא שם לא טענו את זה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אתה לא טענת, אבל יש אחרים שטענו. אני בוועדת כלכלה הייתי, אני חבר ועדת כלכלה. גם שם היו דיונים כאלו, שאולי השר שלח אותך לעשות כאלו דברים. ואני אומר לא דובים ולא זבובים. רגע, צריכים לדעת את זה. לכן גם דוד ביטן שיש לו, הוא אומר את החוק הזה אני מקדם. הוא גם הבין בסוף. 

אני אומר דבר אחד, מי שמכיר אותי מספיק זמן, אני נשלחתי על ידי הציבור. אני משתדל, כל החוקים והדברים שלי מגיעים מהציבור עצמו. ואני אומר במקרה הזה, נכון שברמה האישית אני חושב שהרדיו צריך להיות בכל מקום. אבל איך אמרתם? זה עוול או לא עוול, מקדמה דנא צריך לתקן אותו. אני לא נמצא שם. אני חושב שכל בן אדם חייב לשמוע איזה רדיו שהוא רוצה. ולא יכול להיות שאתה מגיע לאזור מסוים פתאום אתה לא יכול לשמוע את הרדיו הזה. אין דבר כזה. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

כבוד היו"ר, אני חלילה לא אומר שזה - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני אומר, הדיון הזה, נכון שהאמוציות פה אוטומטית כאשר דבר כזה קורה אז נהיה אמוציות של הרבה דברים. לכן ביקשתי קצת להוריד את הלהבות. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

הכול בסדר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

להתייחס לדברים שלשמם התכנסנו. ובואו ננסה לפתור את הבעיה הזאת. וכמו שאמרת, אין ספק שכל אחד מאתנו רוצה להציל חיים. אם זה מציל נפש אחת תאמין לי היה זה שכרנו כולנו שיושבים פה. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

אני רק אגיד, חלילה הטענות לא היו מופנות אליך וגם לא לדיון הזה. זה פשוט בשביל לתת קונטקסט והקונטקסט הזה חשוב. כי הוא קשור לנושא שאנחנו דנים בו היום. וגם לפני המלחמה שר התקשורת ניסה לעשות לא פעם ולא פעמיים להרחיב את אזורי הזיכיון של התחנות האזוריות ולאפשר להם בעצם לשדר בפריסה ארצית. 

ככל שקיים איזה שהוא פער ויש צורך, אם רוצים למצוא לו פתרון, לציבור, למגזר מסוים, זה מדהים, כל הכבוד, בבקשה. אבל חייבים שיעשו את זה בהליך תקין, בצורה מסודרת. עם חוות דעת מקצועית ומגובשת של כל גורמי המקצוע, לרבות הגורמים - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לכן אני דורש פה מאגף התקשוב, אני דורש מאגף התקשוב, לא מבקש. 

אני דורש ממנו שהיות ולמעשה אני כן שומע גם מהחבר'ה של זה, אני שומע שיש פער. איך אמרת? אם יש פער תעשו אותו בדבר הזה. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

אבל זה לא, רגע, זה לא נגמר שם. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

להגיד 'אין לנו מניעה' הוא לא דבר נכון. תגידו את ההסכמה - - -

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >>  

לא רק התגובה, שיש צורך. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

שיש צורך אמרו. 

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >>  

נכון. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

כבוד היו"ר, בבקשה אם תיתן לי להשלים. אני לא מדבר רק על חוות הדעת של גורמי המקצוע הביטחוניים. זה מתחיל בזה, בצורך הזה, ככל שקיים כזה צורך. ואני לא אומר שלא קיים. אבל זה גם ממשיך עם עבודת מטה מסודרת, עם שקיפות, עם מכרז שוויוני, הליך תחרותי. ואם לא מכרז שוויוני אז לפחות עם פטור ממכרז. אם לא רוצים ללכת לפי המודל של מכרזים וזיכיונות לתחנות אזוריות אפשר לשנות את החוק, את כל המודל הכלכלי. אי אפשר בחסות המלחמה לגנוב סוסים. 

אני כן רוצה להתייחס לכמה דברים נקודתיים שעלו פה, ברשותכם, לגבי סעיף 13(א) בחוק התקשורת (בזק שידורים). זה אמנם מדבר על מצב חירום או על מצב מיוחד בעורף, זה מדבר על שירותי בזק. שירותי בזק זה אינטרנט, זה טלפוניה, זה לא שידורי רדיו. 

לגבי סעיף 50 של חוק הרשות השנייה הסעיף הזה מדבר על זה שהרשות יכולה, זה פשוט לא מולי, אבל יש סמכות של הרשות להורות על זה שישדרו הודעות של הממשלה או של גורמי ביטחון. 

זה לא קשור לשידורים מגזריים. זה מה שאני אומר. אז רק בנוגע לסעיפים הספציפיים שכבוד אדון שמילה הזכיר פה בדיון הזה, זה לא מן העניין. 

בין אם היו"ר חושב שיש מענה לציבור החרדי ב-כאן מורשת" ובין אם לאו, זה לא משנה. אי אפשר לשבור את המודל שקיים, כמו שאמרתם כבר מקדמה דנא, בכל התחום הזה של שידורי רדיו, רק בשביל לספק, לענות על צורך נקודתי, ככל שהוא חשוב אם זה לא נעשה במסגרת החוק. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אתה צריך- - - לשבור. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

אתה כן תשבור, זה מה שאנחנו טוענים, שאתה כן תשבור. 

 << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >>  

לחוקק הוראת שעה. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

לובי 99 שמייצג 99% מהציבור. אתה מייצג 99% מהציבור. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

הוא מייצג אותנו. הוא כן ישבור. אתה כן תשבור. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

לא, חלילה. אני פתחתי בזה - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא, אבל אמרת משפט אחרון שהוא בכלל לא נכון. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

- - - לא תשבור את - - -

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

הוא כן ישבור. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אמרת גם אם יש אוכלוסייה כזאת או אחרת שלא תקבל את המענה, לא נשבור - - -

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

פשוט אתם עובדים למען אינטרס מסוים. 

<< אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

לא לשבור את המודל. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אני הייתי בטוח שלובי 99 יהיה בדיוק בצד של המאזינים האלה. 

 << אורח >> בצלאל קאהן: << אורח >>  

מייצגים את בעלי ההון. 

 << אורח >> יהונתן מאיר שורק: << אורח >> 

אתה בצד של החרדים כאילו? אתה מייצג את החרדים?

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

כבוד היו"ר, אני אשמח להשלים את הדברים שלי בבקשה. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

אתה מייצג את החרדים. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

אני לא התפרצתי לאף אחד. 

 << אורח >> בצלאל קאהן: << אורח >>  

חרדים אתם לא מייצגים. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

קודם כל יש לנו גם חרדים בתוך 17,000 החברים שלנו. 

 << אורח >> בצלאל קאהן: << אורח >>  

אני אשמח לקבל פרטים, לדבר איתם. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

אנחנו לא מעבירים פרטים. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

תעביר לו את כל התורמים שלך. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

אבל אם יש אנשים שיהיו מוכנים אז אפשר יהיה לדבר על זה, אבל זה לא העניין. עם כל הכבוד, זה לא העניין. פתחתי בזה שאין ספק וזה מאוד מפתיע שאתם חושבים שספק כזה קיים אצלנו. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לא, לא, אמרת משפט בסוף. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

שאין ספק שכולנו רוצים שיהיו התרעות מצילות חיים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

שגם אם זה אוכלוסייה מסוימת שלא מקבלת את המענה - - -

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

אבל גם לזה יש דרך וצריך לעשות את זה במסגרת החוק. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אז לכן, יפה. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

ובסמכות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

נכון.

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

וכרגע זה נעשה שלא במסגרת החוק. וללא סמכות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לכן לשר התקשורת יש את הסמכות - - -

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

בוודאי שבמסגרת החוק. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לכן הוא ביקש לקבל את ההסכמה של ראש אגף התקשוב. ופה נמצא פה אחד שאומר לי שיש לו קשר טוב והוא יכול לדבר איתו. אז אני דורש מראש אגף התקשוב, לאור מה שאמרתם שיש פער מסוים בהתרעות המקדימות או ביציאה מחירום, עד שלא ימצאו את הפתרון המקסימלי גם לגבי דור 2 ודור 3, וגם אמרתם שאתם רוצים לעשות משהו דיפרנציאלי, תמצאו איזה דרך אחרת שכן תוכלו להסתדר עם הבעיה הזאת. כל עוד שיש את הבעיה הזאת שהיא קיימת, זה נאמר פה בצורה הכי ברורה גם על ידי לירון וגם על ידכם, גם על ידי תמר וכל מי שנמצא פה. אני דורש שראש אגף התקשוב ישלח מכתב, מענה לשר התקשורת ויכתוב. הוא יכול עוד היום. 

 << אורח >> ענאן סרחאן: << אורח >>  

אדוני, אמרנו שזה לא רלוונטי, כי זה כפוף להכרזה על מצב מיוחד בעורף שלא קיימת. אז הוא לא יכול לתת מענה כזה. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

אני אשמח להשלים רק את הדברים שלי, ברשותך כבוד היו"ר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

רגע, אני אומר, היות ואתם אומרים שיש פער מסוים, גם בכתוב וגם נאמר פה, אז אני כיושב-ראש ועדה, כחבר כנסת, דורש מראש אגף התקשוב שייתן הסכמה לשר התקשורת לפעול על פי חוק. כן? רק על פי חוק, כמו שאומר פה לובי 99, לא צריך זה. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

שזה לא מה שקרה במקרה שהיה במבצע "עם כלביא", צריך לומר. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני לא יודע מה היה, אני מדבר על עכשיו. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

זה חד משמעית עונה על סעיף 13 ואדוני לא יפרש את סעיף 13 כמו שאתה חושב. שירותי תקשורת, תקרא מה זה שירותי תקשורת. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

זה שירותי בזק. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

זה שירותי בזק. ותקרא בדיוק את ההגדרות וזה עונה גם למשדרי רדיו. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

קראתי את ההגדרות. 

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

לפי פקודת הטלגרף וכל תחנות הרדיו פועלות מטעם פקודת הטלגרף וזה בהחלט רלוונטי לסעיף 13 בחוק התקשורת. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

אז למה עשו את חוק הרשות השנייה? למה גם הרשות השנייה יכולה להתערב? אבל למה עשו את זה? 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

אני אשמח רק להשלים. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

למה? תסביר למה, שמילה, למה עשו גם את הרשות השנייה?

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

רגע, רגע, כבוד היו"ר, אני אשמח להשלים במשפט אחד בבקשה או שניים. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

כי הוא צודק.

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

אתה מוזמן לבוא אליי למשרד, את כל השאלות. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

הרשות השנייה זו הפלטפורמה - - -

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

הרשות השנייה אחראית על התוכן ועל אזורי הזיכיונות. ויש להם גם הם סעיף, הם תוחמים את אזורי הזיכיונות. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

נכון. למה?

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

והמשרד זה שנותן את התדרים. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

למה הכניסו פתאום את הרשות השנייה מלמעלה?

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

כי הם לא מתערבים בתוכן. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

כי הם עובדים יום יום מול התחנות והם מבינים את הצרכים של התחנות. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אני כן מבקש ודורש שתהיה תשובה - - -

 << אורח >> מימון שמילה: << אורח >>  

אבל בחירום מי שאחראי זה לא - - -

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

אתה בא פשוט מחוק מנדטורי בכלל ומנסה להחיל את זה. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

אם אני אוכל להשלים את הדברים שלי במשפט בבקשה, כבוד היו"ר. במשפט. 

צריך לומר, וזה עולה בדיון הזה לכל אורכו, שתדרי רדיו, מעבר לזה שהם משאב ציבורי מוגבל, הם שווים המון כסף. יש מודלים כלכליים שלמים של גופים פרטיים שנבנים על בסיס תדרי הרדיו והיכולת לשדר עליהם. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

לא ביקשנו תדרים חדשים. רק התאגיד יכול לקבל כמה תדרים שהוא רוצה. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

אני באמצע לדבר. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >> 

אתה לא מכיר, אתה לא מכיר את התמונה. לא ביקשנו תדרים חדשים. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

אבל כבוד יושב-הראש, תראה, הוא מדבר בלי הפסקה. באמת, אני רק התפרצתי, לא דיברתי פעם אחת. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

זה שווה הרבה כסף. ומעבר לזה שזה משאב ציבורי מוגבל שצריך להינתן בהליך מכרזי או במסגרת החוק, זה נורא מפתיע שאמרת גם שאנחנו מייצגים את בעלי ההון, אנחנו לא מייצגים פה אף תחנת רדיו. אנחנו רק אומרים שהדברים צריכים להיעשות בהליך סדור. בהליך סדור. בגלל שזה שווה הרבה כסף ובגלל שמעורבים פה המון אינטרסים של גורפים פרטיים - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

לכן השר קרעי מחכה לקבל את ההסכמה בעניין הזה. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

אי אפשר לגנוב סוסים בחסות המלחמה. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

בגלל שיש איזה שהוא מצב חירום. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

בסדר גמור. בבקשה אדוני, אם אפשר בקצרה, כי אנחנו חייבים לסיים. 

 << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>  

אני ממש אשתדל לקצר. שמי עו"ד רונן ריינגולד, מייצג את מכון זולת. אני רוצה להצטרף לדברים של לובי 99. אני מאוד מעריך את דבריו של אדוני יושב-הראש שפתח את הישיבה ואמר שאנחנו מתמקדים פה בצורך המצומצם של הצלת חיי אדם ועת חירום, שזו המטרה של כולנו. בכל הכבוד, אני חושב שאינטרסים אחרים חלחלו שוב ושוב למרות ההצהרה שאנחנו לא רוצים שיחלחלו לשולחן פה. לפי דעתי הם מרחפים מעל כולנו. 

אני אסביר. קודם כל, אנחנו צריכים לדבר על הצורך, אדוני יושב-הראש. והצורך, כמו שאנחנו שמענו אותו, הוא צורך שאני לפחות מהאוזניים שלי ששומע מפיקוד העורף, הוא צורך שכרגע לפחות לא קיים עד קיים בצורה מצומצמת. ואני מסכים מאוד שצריך לקבל את חוות הדעת של פיקוד העורף כמשהו שיהווה תשתית - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אמר פיקוד העורף שגם אם נעשה את זה עדיין חסר, אנחנו לא מגיעים לכיסוי מלא. 

 << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>  

לא, בסדר גמור. אבל עדיין הם אלה שצריכים לתת את המענה המקצועי ואת התשתית העובדתית לכל הדיון פה. האם יש צורך שייתן בכלל את האות תחילה לדיון. זה דבר ראשון. 

הדבר השני, הפתרון לצורך הזה. פה אני חושב שהפתרון בראש ובראשונה צריך לבוא מהשירות הציבורי. השירות הציבורי הוא זה שצריך לתת מענה להצלת חיי אדם ולהתרעות בעת חירום. השירות הציבורי, בכל הכבוד, זה קובע גם משרד התקשורת ובראש ובראשונה לענייני השידור זה התאגיד הציבורי. 

אני חושב שמעל כולנו מרחף פה משהו. התאגיד כיום מאוים. הוא מאוים על ידי הממשלה עצמה. אבל מי צריך לתת את הצורך בראש ובראשונה? זה התאגיד. והנה בא בן אדם, מנהל הערוץ הייעודי שנועד לתת מענה ייעודי לסקטור החרדי, להבנתי ועל סמך מה שהוא אמר. הוא אומר חברים, התבלבלתם. אנחנו נותנים צורך למענה החרדי. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

הוא חושב שהוא נותן את המענה, הוא לא נותן את המענה. 

 << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>  

גם על זה יש לי תשובה, שנייה. אני מבין את הצורך ואת הרצון לפחות של תחנות רדיו, ובאמת, שנייה אני מתרחק מאינטרסים אחרים שיכול להיות שכן מרחפים פה. אבל שנייה, באמת אני מתמקד בצורך החירום שנועד לפתרון הבעיה הספציפית שלשמה התכנסנו. אני מבין את הרצון לייצר פתרון מושלם, שמה שאני שומע ביום יום אני אשמע תמיד בעת חירום. מי יודע מה זה עת חירום, אגב? לא שמענו פתרון. יכול להיות עוד שנים עת חירום. זה אני מבין. 

אבל רגע, אנחנו לא מדברים פה על הצורך להמשיך לשמוע את התחנות שלכם. אנחנו מדברים על הצורך - - -

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

חבל שלוקחים את זה עוד פעם כביכול שעת חירום הולך להיות כמה שנים וכאילו זה כנראה - - -

 << אורח >> בצלאל קאהן: << אורח >> 

משהו מפריע לך בתחנות שלנו? אני רוצה להבין רק. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

איפה הוא אמר את זה?

 << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>  

חלילה, מה פתאום. 

 << אורח >> בצלאל קאהן: << אורח >>  

טוב שהם לא - - -

 << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>  

למה אתה מכניס דברים לפה שלי?

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אבל זה מראה לך שאין פה אינטרס כלכלי. זה מראה לך שהאינטרס הכלכלי הוא לא פה. 

 << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>  

סליחה, אני רוצה לסיים בבקשה. בסדר? אינטרס כלכלי תמיד יש לתחנות אזוריות. על סמך זה הן נוסדו וזה בסדר גמור, כי זו המחיה שלכם. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >>  

אתה לא מכיר את השטח. 

 << אורח >> מור אברג'יל: << אורח >>  

אני מכיר, אני מכיר, יותר ממך. אני שנים פה, אני 20 שנה בזה. 

 << אורח >> אריאל דרעי: << אורח >> 

- - - אז יכול להיות שתביא משדרים לחודשיים או שלושה חודשים. 

 << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >>  

אם זה היה משהו באמת שלא מתערב בהיבטים כלכליים אז אני מבטיח לך אדוני יושב-הראש שלא היית פה זוכה לביקור של יתר התחנות האזוריות שכל כך מתנגדות למהלך הזה. ולמה הן מתנגדות? כי הן פוחדות בדיוק ממה שאני פוחד, בסדר? שהזמני יהפוך לקבוע, שתהיה פה פגיעה בפעילות של התחנות. בואו נגיד את האמת, למה כולם פה מתנגדים? כי הם רוצים לפגוע בחיי אדם? כי הם רוצים לפגוע בסקטור החרדי חלילה? לא נראה לי שאפשר לייחס את זה למישהו מאנשי השולחן פה. בסדר? ואם מישהו יגיד דבר כזה אז אני חושב שזה באמת בבחינת לשון הרע. אף אחד לא רוצה לסכן חיי אדם. אבל כולנו מבינים שיש פה משהו אחר סביבנו. 

יש יכול להיות את האפשרות הממוקדת יותר כן לסייע לאותו סקטור שכולנו רוצים לסייע. לעשות את זה בדרך הנכונה, בהליך הנכון, כמו שהציגו פה, ולא להיכנס למקום שאני חושב שיכניס את כולנו למקום פחות רצוי. לפחות יפתח פתח לשימוש לרעה בהליך הזה אדוני. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

שמעתי. היות וכמו שאני שומע פה, שכולם לצורך אחד, להציל חיים, ואף אחד פה לא רוצה לפגוע בהצלחת חיים. וכמו שאני מבין שכן יש פערים מסוימים שצריך לסגור אותם, אני נותן דד ליין לאגף התקשוב, עד סוף שבוע, לשלוח לשר קרעי, לשלוח לוועדה מכתב. אני אשמח שהוא יהיה בצורה של "מאפשרים". אם הם חושבים אחרת, שינמקו את זה ויעשו את זה בצורה מסודרת. מה שכן, ייקחו את האחריות על זה. 

פה אנחנו נמצאים. אני יודע שאנחנו עושים הרבה דברים מעבר בשביל, אני רואה את זה בהרבה מקומות. כאשר סוגרים את קבר שמואל הנביא פתאום כי אנשים נבחרים לקחת אחריות על עצמם, כאשר 40 ו-50 שנה כולם הלכו להתפלל שם ופתאום סוגרים כי לא יודעים, אולי חס וחלילה יקרה משהו. אז אני כן מבקש, היות ופיקוד העורף הצלו האחריות, אם אתם חושבים לנכון שבאמת אין צורך בדבר הזה. אם אתם חושבים, רגע, לא להפריע לי לדבר בבקשה. אם אתם חושבים שבאמת הכול מכוסה והכול בסדר, אני מבקש לוועדה לקבל מכתב מסודר. תשובות בעניין הזה. 

אין מה לעשות, אני רואה שכאילו מדברים שיש צורך, אבל כנראה שיש איזה פחד, כמו שהוא אמר, יש משהו מרחף. יש כנראה איזה פחד, כי אני ראיתי מכתב אחד שיצא ואחרי זה השתנה הדיבורים. אז כנראה שיש איזה פחד מכל מיני חברות או כל מיני אנשים, או כל מיני תחנות רדיו כאלה או אחרות. אז אני כן דורש לקבל תשובות, גם אליי כיושב-ראש הוועדה, גם לשר התקשורת בנושא הזה, עד סוף שבוע. מבחינתי זה יכול לקרות היום, זה צריך לקרות היום, זה כבר היה צריך לקרות מזמן. אבל ודאי אחרי הדיון היום, אחרי ההבנה העמוקה שלי בכל אופן שהדבר הזה הוא חשוב מאוד, הוא קריטי, צריך אותו. אז אני כן רוצה לשמוע, לקבל מכתב בצורה מסודרת ומנומקת, אם צריך או לא צריך. 

חברים, זהו, אני חייב ללכת. יש לי עוד דיונים ויש לצערנו גם לוויות שאני חייב להשתתף בהם. חשבתי להספיק את הלוויה של 12:00 אבל לא הספקתי. יש לי גם פה ציון יום של יוצאי מרוקו ועוד דיונים מחוקה וכלכלה שמחכים לי גם. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >> 

אני רק אומר שיש המון דברים לפריפריה שאפשר לקדם, אני לא יודע. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

אנחנו יושבים, נשמח לשמוע עוד דברים. זה מה שאני עושה בדיונים שלי. אתה מוזמן לבוא לפה לדיונים. סיור שקיימתי השבוע רק בנתיבות, בשדרות, על נושא תחבורה. אתה מוזמן. ושם לבוא לסקר לכולם. 

 << אורח >> בעז אקרמן: << אורח >>  

אני בפנים ביג טיים, בלי אינטרסים. 

 << יור >> היו"ר אברהם בצלאל: << יור >>  

הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:35. << סיום >>