פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 51 ועדת החינוך, התרבות והספורט 08/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 460 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, י"ב בתמוז התשפ"ה (08 ביולי 2025), שעה 14:36 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות) (תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >> דיון והצבעות נכחו: חברי הוועדה: לימור סון הר מלך – מ"מ היו"ר יסמין פרידמן מוזמנים: בתיה גטהון – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה גלי דוידסון – מנהלת אגף הגנה על בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה אילנה קידר – מרכזת הגנה על בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה אודליה אסולין דגני – עו"ד, ממונה שירותים וטרינריים ורגולציה, משרד החקלאות ד"ר דגנית בן דב – אגף רווחת בעלי חיים, משרד החקלאות וביטחון המזון ד"ר שהד עבדאללה – אגף רווחת בעלי חיים, משרד החקלאות וביטחון המזון אביגיל סון פלדמן – עו"ד, המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ליאור סויד – מנהל תחום פיקוח, בקרה סחר וייצור, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יעל ארגין – מנכ"ל "תנו לחיות לחיות" רוני בן דוד – עו"ד, "תנו לחיות לחיות" איריס מגן – עו"ד, ראש תחום מדיניות, "אנימלס" גיל מור קידר – עו"ד, מנהל קשרי ממשל, "אנימלס" אמנון קרן – עו"ד, מנחה קליני, קליניקה לצדק סביבתי וזכויות בעל חיים, אוניברסיטת תל אביב ירון לפידות – מייסד שותף, "חופש לבעלי חיים" חן חיימזון – מנכ"ל ובעלים חיימזון הובלות חאתם דבאח – מנהל "באסם דבאח בע"מ" ייעוץ משפטי: שמרית שקד גיטלין סגנית מנהלת הוועדה: מירב כהן רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות) (תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> צוהריים טובים. אני מתכבדת לפתוח את ועדת החינוך בנושא הצעת תקנות צער בעלי חיים. לפני שאני אפתח אני רוצה לומר שכולנו, כל עם ישראל עכשיו, ברגעים האלה משתתף בצער המשפחות שממש ברגעים אלה קוברים את יקיריהם. אנחנו שולחים החלמה ללוחמינו האדירים ובאמת צער גדול, יום קשה. בשורות קשות מדינת ישראל קיבלה. יש לנו אויב ובמלחמה הזאת אנחנו מחויבים להצליח ולנצח ולמגר את האויב הזה, בעזרת השם. אנחנו נתחיל. ראשונת הדוברות היועצת המשפטית שמרית, בבקשה. הצגת החוק, בבקשה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אנחנו נמצאים כבר בכמה דיונים בנושא של תקנות צער בעלי חיים. כרגע יש לנו מספר תיקונים בנוסחים בסעיפי תקנות שכבר קראנו. אנחנו נתחיל מהם ואז נמשיך מאיפה שהפסקנו פעם קודמת. אני בעמוד 6, פסקה (4), מסומן לכם שם בצהוב. בישיבה הקודמת הייתה שאלה מי הגורם שעליו תוטל האחריות לטפל בתקלות בהובלה. בעצם הייתה שאלה, יש תקלה בהובלה. אנחנו עכשיו מובילים את בעלי החיים ונניח המשאית תקולה או שיש איזה שהיא בעיה אחרת. מי צריך לתת את הפתרון? נניח אם מכרו בעלי חיים, פרות, מבן אדם א' לבן אדם ב'. הפרות מובלות כרגע במשאית, המשאית תקולה. מי צריך לתת את הדין לדבר הזה, מי צריך לטפל בבעיה הזאת? הקונה או המוכר. הייתה שאלה, ביקשנו ממשרד החקלאות לגבש פתרון לבעיה הזאת. אני אשמח לשמוע ממשרד החקלאות מה הפתרון שהם מציגים בנושא הזה ואחר כך נקרא את התיקון. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> עו"ד אודליה אסולין דגני מהלשכה המשפטית של משרד החקלאות מביטחון המזון. בעניין הזה עלה הוויכוח לגבי האחריות. אנחנו רצינו בהתחלה להטיל את האחריות על הבעלים של הבהמה. אבל הבעייתיות היא כזאת שלא תמיד ההובלה, לפעמים ההובלה מתבצעת על ידי המחזיק בבהמה או הבעלים בעצמו. ולפעמים מי שבעצם מבצע את ההובלה זה איזה שהיא חברת הובלות או נותן שירותים עבור המחזיק. הרבה פעמים גם לא ברור מי הבעלים. זאת אומרת אין לנו פה שאלה של קניין. השאלה הקניינית היא שאלה מאוד בעייתית. אנחנו רוצים להטיל אחריות על מי שיכול לתת את הפתרונות בדרך, כאשר קרתה איזה שהיא תקלה או נפגעו בהמות. ובדרך כלל מי שמתקשר עם המובילים במסגרת ההסדר הוא גם מגיע להסכמות עם אותו מוביל לגבי מה קורה במהלך הדרך. חשוב היה לנו להבהיר שמי שמזמין את ההובלה אחראי לתקלות שקורות בדרך. הוא זה שיקבל את הדיווח מהמשגיח שנמצא במהלך ההובלה, לגבי אותן תקלות. והוא גם זה שידאג לדאוג שיהיו את האמצעים המתאימים. אם צריך לשלוח רופא וטרינר, אם צריך לשלוח אמצעי הובלה חלופי אז הוא יוכל לעשות את זה. לכן כתבנו "מזמין ההובלה" ואם אין מזמין הובלה אז המוביל עצמו. כי יש גם מקרים שאנשים מובילים בעצמם בעלי חיים שלהם. זו המהות של התיקון כאן. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אודליה, אני אשמח שתקריאי את התיקון. בסדר? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> תיקון תקנה 4 5. (4) במקום תקנת משנה (ג), יבוא: "(ג) בעת ההובלה המשגיח יחזיק אמצעים לדיווח מיידי למזמין ההובלה ודיווח לו בהקדם האפשרי על כל אלה - (1) בהמה שנפגעה במהלך ההובלה; (2) עיכוב בהובלה שצפוי להוביל לחריגה מזמן ההובלה המותר לפי תקנה 7; (3) תקלה בהובלה, לרבות תקלה ברכב, העלולה לפגוע ברווחת הבהמות; << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> קודם כל, כאן יש לנו את החובה קודם כל לדווח מיידית למזמין ההובלה בכל אחד מהמקרים שרשומים כאן. אם זו בהמה שנפגעה, אם זה עיכוב בהובלה, אם זה תקלה בהובלה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון. התיקון השני שבעקבות זה שעשינו הוא לתקנה 4א, הוספת תקנה 4א. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> רגע אודליה, יש תקנות משנה (ד) ו-(ה) בטלות. קראת? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נכון. (5) תקנות משנה (ד) ו-(ה) – בטלות. הוספת תקנה 4א 6. אחרי תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא: "חובת טיפול בתקלות במהלך הובלה 4א. אירע אחד או יותר מהאירועים האמורים בתקנה 4(ג)... << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> למה תקנה (ה) בטלה? (ד) אני רואה. לדווח לבעלים בהקדם האפשרי וכל אלה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> בגלל הבעלים, בגלל ההגדרה? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא, פשוט תקנה (ד) ותקנה (ה) בעצם קבעו הסדר דומה. עכשיו מוצע לבטל את ההסדר שהיה בתקנה (ד) ו-(ה) ובמקומו לקבוע הסדר מקביל בתקנה 4א. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אז אני מקריאה שוב את תקנה 4א. הוספת תקנה 4א 6. אחרי תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא: "חובת טיפול בתקלות במהלך הובלה 4א. אירע אחד או יותר מהאירועים האמורים בתקנה 4(ג) ינקוט מזמין ההובלה, ואם אין מזמין הובלה – המוביל עצמו, תוך זמן סביר, אמצעים הנחוצים לטיפול בבהמה, לרבות הזמנת רופא וטרינר, או לתנאי הובלה חלופיים הולמים, הכול לפי העניין." << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה ההגדרה לזמן סביר? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> שוב, בדרך כלל אין הגדרה לזמן סביר. זה חלק מדבר שבוחנים אותו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זאת אומרת שאין לזה שום אפקטיביות להגדרה הזאת. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> שוב, זה תלוי נסיבות. זה בדיוק מה, כאשר התובעים בעצם חוקרים את העבירה ומתחקרים את המוביל או את מזמין ההובלה בעניין הזה, הם שומעים ממנו מה היה הנסיבות. האם הייתה לו אפשרות להעביר, האם לא הייתה לו אפשרות. בהתאם לזה הם בוחנים האם ניתן להטיל עליו אחריות פלילית. זאת הכוונה. אבל חייבים להשאיר גמישות בעניין הזה, כי יכולות להיות באמת טענות הגנה טובות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש למישהו הערות לנוסח הנוכחי? לא? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אפשר להתקדם? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> סליחה, אולי רק יש טעות כאן בהגדרה של התקנה. האחריות תוטל על מזמין ההובלה ואם אין מזמין ההובלה אז המזמין עצמו. זה צריך להיות המוביל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> המוביל עצמו, כן. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> כתוב המוביל. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כתוב המוביל. ואם אין מזמין, המוביל עצמו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אולי בנוסח. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אתה מתכוון מה שכתבתי בצד, הערת השוליים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בסדר. תודה על ההערה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ממשיכים? בבקשה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> הנושא הבא הוא בעמוד 10, תקנה 10. אנחנו מדברים עכשיו על תיקון תקנה 7. תקנה 7 דנה מה משך זמן ההובלה המירבי שאפשר להוביל בעלי חיים ברכב פתוח. יש לנו איזו שהיא טבלה שהכין משרד החקלאות, היא מונחת לפניכם. היא נועדה לסייע בהבנת הנושא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איפה? מצאתי, אוקיי. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בתקנה 7 יש כרגע שני נושאים שנשארו פתוחים. אני אומר אותם ואחר כך אנחנו יכולים גם להסתכל בטבלה ולנסות להבין. דבר אחד, יושב-הראש ביקש ממשרד החקלאות לבחון החרגה של הובלת בעלי חיים מהנמל למקום הסגר. זאת אומרת שמשך זמן ההובלה המירבי לא יחול כאשר מדובר בהובלת בעלי חיים שהגיעו בהובלה ימית מהנמל למקום הסגר. אני מבינה שהתיקון הזה היה מקובל על משרד החקלאות ותכף אנחנו נקרא, הם תיקנו את זה והחריגו את ההובלה הזאת. הנושא השני זה תיקון של משרד החקלאות לגבי גמלים. לגבי הזמן שמותר להוביל ברכב פתוח גמלים. אלה בעצם שני התיקונים שיש כרגע בנוסח שלפנינו. אפשר להסתכל בטבלה, היא נועדה בעצם להסביר את ההקשר הכללי של הובלה ברכב פתוח. אני חושבת שאלה שני הנושאים שנשארו פתוחים. אני אקריא אותם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי. הטבלה הזאת בעצם אומרת שזה רק אם עולה על 35 מעלות? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שרשום. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> הטבלה אומרת ככה, בואו נעבור דבר-דבר. אם אנחנו מדברים בין ה-1 בנובמבר ועד ה-30 באפריל, אם אנחנו מדברים בין השעות 10:00 ל-17:00, ואם הטמפרטורה עולה על 35 מעלות – משך הזמן המירבי הוא שעתיים לגמלים וחזירים, ושלוש שעות לבקר וצאן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואם לא? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> דקה, אני רק אגדיר. שמשך ההובלה נמדד מהרגע שמטעינים את הבהמה הראשונה ועד שפורקים את הבהמה האחרונה. כלומר זה לא רק זמן נסיעה. זה כולל זמן הטעינה והפריקה. בין השעות 10:00 ל-17:00 אם הטמפרטורה לא עולה על 35 מעלות, אז כמו שכתוב פה: ארבע שעות לגמלים וחזירים ושש שעות לבקר וצאן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איפה את רואה את זה? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בטבלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אה, פה. ראיתי. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אם ההובלה ממושכת יותר אבל חלקה נופל בשעות האלה, נגיד פחות משעתיים או שלוש, אבל היא נמשכת אחר כך גם שש שעות, מעבר לשעות החמות, זה נכנס? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כן, כן, דקה. זה כתוב. אנחנו תכף נקרא את זה. אם אנחנו מדברים על השעות 17:00 עד 10:00 אז לא משנה מה הטמפרטורה, ארבע שעות לגמלים וחזירים ושש שעות לבקר וצאן. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אז אם ההובלה התחילה נגיד ב-14:30 והטמפרטורה עכשיו היא 36 מעלות, אבל היא לא מגיעה לשלוש שעות האלה, אז היא מסתיימת אחר כך, אז אפשר לקיים את ההובלה? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אני אסביר. נניח מותר ארבע שעות לגמלים וחזירים, אז ארבע שעות אסור שיהיו בין השעות 10:00 ל-17:00. אבל אם נגיד מתחילים ב-15:00 אז שעתיים כן בין 10:00 ל-17:00 ושעתיים אחר כך זה בסדר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כלומר זה לא יהיה ארבע שעות. עוד ארבע שעות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אסור שכל הארבע שעות יהיו בין השעות 10:00 ל-17:00. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אבל מותר להוביל ב-39 מעלות גם לצורך העניין אם זה רק שעתיים בזמן הזה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> רק לידיעה כללית, יש בישראל 69 מעלות? אני לא יודעת. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> 39. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אה, בסדר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא יודעת אם ראיתם כתבה היום, אבל בשנים הקרובות זה יגיע ל-57 מעלות בעמק בית שאן. היום יצאה כתבה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> יש כאן בעיה עם הסעיף הזה. ויש גם בעיה עם ההתייחסות לטמפרטורה שהיא רק הטמפרטורה החיצונית ולא הטמפרטורה של בעלי החיים או בתוך המשאית עצמה. אני לא יודע אם זה עכשיו הזמן להתייחס לזה. אבל כשאנחנו עוברים על זה אז כן צריך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב. אבל התשובה היא שיש ארבע שעות בדיוק. זאת אומרת לא תהיה תוספת, לא מישהו ינסה לשחק על זה שעכשיו הוא בתוך הזמן השני אז הוא יכול עוד ארבע שעות. לא יהיה. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אז זה שש שעות סך הכול. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, הוא לא יכול. נכון? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> תלוי, לגמלים וחזירים עד ארבע שעות, כמו שיושבת-הראש אמרה. אם אתה מדבר על בקר וצאן זה שש שעות. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אז אפשר להוביל בקר וצאן שש שעות עם שעתיים מתוכן ב-40 מעלות, המגבלה של הטמפרטורה לא חלה. נשמח להבין את הבסיס המקצועי לדבר הזה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> משרד החקלאות. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> ירון לפידות, "חופש לבעלי חיים". בין 10:00 ל-17:00 יש שבע שעות. אם אתם אומרים שמתוכם אסור להוביל שש שעות אז כל הובלה שמתחילה מ-11:05 למעשה תקינה, גם אם 40 מעלות בחוץ. שלוש שעות בזמן הזה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. ההסבר המקצועי שצריך להוביל, צריך גם להתאים את הרצון להגן על בעלי החיים למציאות בארץ ישראל. ובדומה גם האירופאים יצטרכו לתקן את החקיקה שלהם, כי גם הם כבר עכשיו מתמודדים עם טמפרטורות שנושקות ל-40 מעלות. האקלים משתנה, על זה אולי היינו יכולים להשפיע, אבל נכון לעכשיו אנחנו, לפחות הנוכחים פה בחדר לא יכולים. צריך איכשהו להתחשב בזה. והתקנות צריכות גם להיות ריאליות. גם להתחשב בבעלי חיים וגם להיות ריאליות. ואני רק רוצה להבהיר משהו לכבוד יושבת-הראש. כשאנחנו אומרים לא יהיה מעל, הרי ברור שאם מאיזה שהיא סיבה ההובלה מתארכת היא צריכה להגיע לסיומה. אי אפשר לעצור את הרכב ושבעלי החיים יישארו עליו. ממילא לפי ההגדרות עד שפורקים את בעלי החיים ההובלה לא מסתיימת. ואז תהיה חקירה, מוצדק או לא מוצדק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בדיוק. ברור. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> אפשר להתייחס? עו"ד רוני בן דוד מ-"תנו לחיות לחיות". קודם כל, כרגע באיחוד האירופי זה רק טיוטה, אבל שם דווקא יש נטייה לא להעלות את המעלות, אלא להגיד שמעל 30 מעלות ההובלה תהיה רק בשעות החשכה. וגם לא ברור מאיפה הגיע, למה זה תוספת של שלוש מעלות? כמה בממוצע עלתה הטמפרטורה בארץ? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> דיברנו עכשיו על הזמן, לא על הטמפרטורה, אז כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מעל 35. פעם זה היה מעל 32. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> בסדר. אני אומרת, זה דיון שונה. תחליטו על מה אנחנו דנים. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אנחנו קצת כורתים את הענף, כי גידול של בעלי חיים בתעשיות המזון, במיוחד עגלים, הוא גם אחד מהגורמים להתחממות הגלובלית. אז אנחנו עכשיו מקלים כאן ככל האפשר על תנאי ההובלה. השיקול המקצועי בתקנות צער בעלי חיים הוא שצריך להוביל כדי שפס הייצור ימשיך לעבוד. התקנות האלה נועדו בכל זאת לתחום ולהגדיר איזה שהן הגבלות שהמטרה שלהן היא לקדם את מטרתו של חוק צער בעלי חיים. אנחנו עכשיו מחמירים את התנאים של הובלה של בעלי החיים במסגרת תיקון שנועד להיטיב את המצב. אני חושב שאנחנו כן צריכים רגע לחזור אחורה לשולחן השרטוטים ולהבין את זה. דבר שני, שוב, לא ראיתי התייחסות גם לא בדברי ההסבר למה שנקרא עומס החום. למכת החום שנוצרת בתוך המשאית שהיא גבוהה יותר מהטמפרטורה בחוץ. הטמפרטורה במשאית תמיד תהיה גבוהה יותר מהטמפרטורה בחוץ. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> משרד החקלאות, תוכלו להתייחס לדבר הזה? בבקשה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני רוצה לומר שהתקנה הזאת היא לא אי בודד. צריך לקרוא את התקנות האלה - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בהקשר הרחב. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> - - בדיוק. כי יש פה בהמשך התייחסות לתנאי ההובלה. יש התייחסות לנושא של קירוי המשאית. יש פה התייחסות לנושא של אוורור. זאת אומרת צריך לשים לב, פה אנחנו מדברים רק על זמני ההובלה. לא זמני הובלה בלי שמתקיימים גם התנאים האחרים. אנחנו אומרים גם זמני ההובלה המוגבלים האלה וגם התנאים האחרים. רק אז ההובלה היא כמו שצריך. כמו שאמרתי, גם צריך להביא בחשבון שיש פה גם סוג של ניסיון להחמיר עם העוסקים בתחום במובן זה שיש להם בעצם עידוד כן לעשות את ההובלה בשעות הלא חמות, בשעות החשכה. מצד שני, צריך להבין שיש פה גם איזון עם הנושא של שעות עבודה ועם הנושא של הדרכים. היום הרבה מאוד מובילים מעדיפים להוביל בשעות הלילה, גם בגלל שאין תנועה. זה גם מבחינתם, יש פה איזה שהוא איזון גם בין המובילים שרוצים לחסוך בזמן עבודה, בדלק, לא להיתקע בפקקים. ומצד שני להיטיב עם הבהמות. ואין פה ויתור על יתר התנאים. כשאנחנו קיצרנו את הזמנים, באנו ואמרנו כולל הזמן של הטעינה והפריקה של הבהמות, זה הזמן. אז אם נשאר לך רק חצי שעה להובלה אתה לא תבצע הובלות ארוכות, זה מתאים רק להובלה קצרה. זאת אומרת, אם יש לך הובלה של גמל או חזיר ואתה צריך להתאים אותה לשעתיים וזה כולל את הטעינה והפריקה, אז זה רק במקומות קרובים. בדרך כלל במקומות שיש בהם בתי נחירה סמוכים, חזירים. זה לא עכשיו נסיעות מקצה לקצה. במקרים של נסיעות באמת ארוכות שאין מנוס מזמן נסיעה ממושך, אז יש פה את האיזון בין רווחת הבהמות לבין מה שאפשרי בתנאים של ישראל. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל אודליה, תסבירי מדוע העליתם בשלוש מעלות את הטמפרטורה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> שוב, מהבדיקה, כאשר בחנו את התקנות, ואנחנו גם כמו שאתם רואים, אנחנו מפנים פה גם לאתר של השירות המטאורולוגי. בדקנו טמפרטורות גם בתקופות הלא חמות וגם בתקופות החמות. בתקופות הלא חמות ראינו שגם בתקופות לא חמות יש לפעמים מצב שבו הטמפרטורות יכולות לעלות מעל ל-35 מעלות. זה לא הרבה ימים בשנה, אבל יש עדיין ימים כאלה. ואנחנו רואים שמידי שנה באמת יש יותר ויותר ימים חמים כאלה. אי אפשר להתעלם מזה. אנחנו חושבים שזה היה, שוב פעם, זה חלק מהאיזונים שעשינו. מצאנו לנכון להעלות את זה בגלל שהמצב בישראל הוא יותר דומה לרוב מדינות אירופה, האזור החם. היום יש התחממות, כמו שאמרה דגנית, התחממות בכל מדינות אירופה שאנחנו רואים גם בחודשי הקיץ. ואי אפשר להתעלם מזה שאנחנו כמדינת ישראל נמצאים באזור שהוא יותר חם ממדינות אחרות ואנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> יש נתונים לגבי הטמפרטורות בפועל של ההובלה בתוך המשאית ושאפשר לעמוד על הפער בינן לבין הטמפרטורה בחוץ? מישהו מנטר את זה? אתם, היבואנים? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אנחנו הופכים את זה לבלתי ניתן ליישום. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני אשמח לענות לחברי. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> רגע, חאתם. כשאנחנו משקללים לחות, אם אנחנו משקללים עומס חום, החישוב הרגיל זה טמפרטורה ולחות. יש מקרים שבהם מוסיפים לזה גם זרימת אוויר. הלחות בתוך הרכב משתנה לאורך הנסיעה. זאת אומרת יש בעיה לחשב את זה בזמן רציף. זה פשוט הופך את זה ללא ריאלי. << אורח >> גיל מור קידר: << אורח >> אבל עומס חום בכלל לא קיים בתקנות האלה. מדובר רק על טמפרטורה. אתם לא מדברים על עומס חום. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> נכון. ועו"ד קרן ביקש להוסיף עומס חום. ואני מסבירה שזה לא ריאלי. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> הנקודה היא שבתוך האתגר הזה אז לא עושים כלום בסוף. אין אף נתון, אפילו לא הטמפרטורה. זה לא סביר. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> יש לנו סרטון מיום שישי האחרון. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אתם נוקבים בטמפרטורה. אתם גם לא מודדים את המדד שאתם - - - << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> טמפרטורה לפי השירות המטאורולוגי. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> כן, אבל האם הטמפרטורה תהיה נמוכה יותר במשאית? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> ברור שהיא תהיה יותר גבוהה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני אומר, עם זרימת האוויר. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> היא תעלה בגלל הנוכחות של בעלי החיים בפנים והיא תרד ככל שתהיה רוח יותר חזקה בגלל המהירות. אלה מדדים שמשתנים כל הזמן. << אורח >> קריאה: << אורח >> בדיון הקודם דיברנו על פקקים שעומדים בהם שעות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> היא תהיה יותר נמוכה מבחוץ, בוודאי. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> לא, יש לך נתונים שמראים את זה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אנחנו יכולים לבחון את זה, אין שום בעיה. << אורח >> גיל מור קידר: << אורח >> אני מבקש להגיב לנושא הזה של עומס חום. גברתי, ממלאת מקום יושב-הראש. עו"ד גיל קידר מאנימלס. נושא עומס החום, להגיד שהוא לא ניתן למדידה זו אמירה בעלמא כיוון שהשירות המטאורולוגי בעצמו בימים שקיימים עומסי חום מודיע על עומסי חום. כלומר יש ימים שנאמר שיש עומס חום בינוני, יש עומס חום כבד. כלומר הדברים האלה קיימים באופן כללי, בלי קשר בכלל להובלות. ואין לזה שום התייחסות בתקנות האלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, נראה לי שאתם מדברים על דברים אחרים. אתה מדבר על ימים, אני מבינה. << אורח >> גיל מור קידר: << אורח >> it's more of the same. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני מבינה. אולי באמת להתייחס לימים שיש בהם עומסי חום? << אורח >> גיל מור קידר: << אורח >> ועומסי חום, סליחה, עומסי חום יכולים להיות גם בטמפרטורה שהיא נמוכה מ-35 מעלות. כלומר כבר ב-27 מעלות, אם יש אחוזי לחות גבוהים או אם האוויר עומד או אם יש קרינה גבוהה, אז אנחנו נמצאים במצב של עומס חום והשירות המטאורולוגי קובע שזה עומס חום. אז להגיד שלא ניתן לנטר את זה ולקבוע את זה, זו פשוט אמירה לא נכונה. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> גברתי, אנחנו שלחנו לוועדה סרטון מיום שלישי האחרון, אני אשמח אם אפשר יהיה להקרין אותו. סרטון קצר של 30 שניות על טמפרטורות במשאית. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> איך אתה יכול להגיד מה הטמפרטורה במשאית? היית בתוך המשאית? << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> תכף תראה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> למדוד מבחוץ זה לא להיות בתוך המשאית. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> נכון. בשביל זה יש קרני לייזר שמודדות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אין דבר כזה. חייב להיות חיישן בתוך המשאית שמודד במרכז המשאית. זה לא, מה שאתם משתמשים בו זה יפה לתמונות, אבל זה לא הנכון. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> לא יודע, אתה יכול לגשת לווטרינר הרשותי שבודק את הטמפרטורות של משאיות הבשר, משתמש בדיוק במכשיר הזה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> רק שכולם יידעו לפני שמדובר בהובלת בעלי חיים זה משהו - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> סליחה, מה שמך? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> שמי חן ואני מחברת חיימזון. ובכלל, אם כבר אני עכשיו מדבר - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה זה בעצם? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> חברת הובלה לבעלי חיים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי. אז מה אתה טוען? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני טוען שקודם כל בתוך המרכב של הובלת בעלי החיים, הטמפרטורה בזמן נסיעה היא שונה. החבר'ה באים ומתעדים, הם מתעדים בזמן עמידה. זאת אומרת שעכשיו המשאית עברה לידו, הוא בא ותיעד את זה. הוא לא תיעד את זה כאשר המשאית נוסעת במהירות של 89 קמ"ש שזה בעצם שתי דקות אחרי שהם יצאו מהמפגש איתם בכניסה לנמל. החבר'ה מגיעים, עומדים בכניסה לנמל, שהמשאית יוצאת מעמידה. זאת אומרת אין בכלל משב רוח. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> מה קורה כאשר המשאית תקועה בפקק? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זו נקודת היציאה? זה עוד יותר חמור בעיניי. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא, אני אומר שאם אנחנו מדברים על מצב, שאלתם לגבי, שהעגלים יושבים בתוך המרכב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוא אומר שתהיה תזוזה, יש רוח, אז הטמפרטורה תרד. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> כן, בדיוק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אפשר לראות את הסרטון? אני גם לא ראיתי אותו. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> על הקטע של זרימת האוויר, אז זה לא רלוונטי. << אורח >> גלי דוידסון: << אורח >> סליחה, גלי דוידסון מהמשרד להגנת הסביבה. קודם כל, לכל הנושא הזה של הובלת בעלי חיים יש גם הרבה מאוד השלכות סביבתיות. אז כבר בתוך השקלול הזה של ההתחממות הגלובלית להגיד צריך לשקלל ולהוריד את הנושא של רווחת בעלי חיים כאשר מדברים על חקיקה מתוך חוק צער בעלי חיים. בתוך זה צריך לזכור שגם יש הבדלים בין מי שנמצא בשוליים, בסמוך לאיפה שיש תנועת אוויר יותר משמעותית בעת נסיעה, לבין מי שנמצא במרכז המשאית. גם כאן יש שונות. אבל עדיין מתוך החקיקה שאנחנו מתעסקים איתה עכשיו שהמטרה שלה היא להיטיב עם רווחת בעלי החיים, בתוך כל התעשייה הזאת בכללותה היא דבר שצריכים להתייחס כאן לרווחת בעלי חיים בצורה משמעותית. להעלות את הטמפרטורה ובעצם להוריד כאן את הדאגה לרווחתם של בעלי החיים זה דבר שהוא מאוד בעייתי. ובהחלט הוא לא במקומו. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אפשר לראות את הסרטון? אני גם לא ראיתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הם אומרים שיש להם בעיה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> ברשות גברתי. בדיון שעבר השאלה הזאת של הטמפרטורה נדונה בצורה מאוד רחבה ולא נשאר דבר שלא עמדנו עליו. << אורח >> גיל מור קידר: << אורח >> זה פשוט לא נכון. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> שנייה, שנייה. << אורח >> גיל מור קידר: << אורח >> זה פשוט לא נכון, אתה מטעה את הוועדה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, סליחה רגע. אני רוצה לשמוע אותו ואחר כך אני אתן לכם להגיב. בבקשה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> ואז עלתה השאלה הזו של הטמפרטורה גם בתוך הארגז במהלך הנסיעה. וזה ההיגיון והשכל הישר אומר שככל שהמשאית נוסעת במהירות, והיות ומדובר בארגז פתוח אז הטמפרטורה יורדת, זה באופן אוטומטי. אני אמרתי, אנחנו כשלעצמנו עשינו את הבדיקה הזאת. שמנו מד חום בתוך הארגז וראינו את הדבר הזה איך שהטמפרטורה משתנה. ועוד אמרתי לכבוד יושב-הראש אם צריך חוות דעת מקצועית אנחנו נצטייד בחוות דעת מקצועית. על אף שנמצא כאן המשרד ועם הגורמים המקצועיים ואם הם הגיעו למסקנה הזאת שהטמפרטורה צריכה לעלות ל-35 תוך כדי שהדבר הזה מאזן בין צרכי החקלאות לבין רווחת בעלי החיים, אז זה מה שצריך לעשות. ואני לא חושב למה אנחנו צריכים עכשיו שוב לחזור אחורה ולהיתקע סביב השאלה הזו. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אנחנו חזרנו בגלל שהיו שני דברים שנשארו פתוחים: אחד זה שיושב-הראש ביקש ממשרד החקלאות ההחרגה של הובלת בעלי חיים מהנמל למקום הסגר החרגנו. התיקון השני היה תיקון של משרד החקלאות לגבי גמלים שגפיהם קשורות, מחקנו את הנושא של גפיהם קשורות. כבר חזרנו לנושא הזה אז כבר עשינו איזה שהוא סדר, כדי שיבינו את התיקונים בתוך ההקשר הכללי. אבל זה נכון שהתקנה הזאת ברובה כבר נדונה, חוץ משני התיקונים שהקראתי עכשיו. אני רק הייתי באמצע הטבלה. אז אם כבר, אולי נסיים את הטבלה שהכין משרד החקלאות. << אורח >> גיל מור קידר: << אורח >> גברתי, אפשר רגע? הייתי מבקש להגיב לדברים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני רוצה לשמוע. אני אתן לכולם. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> חוץ מזה עוד משהו שנשכח ממני. << אורח >> גיל מור קידר: << אורח >> אני מבין שאדון דבאח מאוד רוצה שאנחנו נמשיך הלאה ולא נדבר על הטמפרטורה. אבל השאלה שלי, מה קורה כאשר המשאיות עומדות בפקקים למשל. דבר שלא חריג בארץ. האם הוא מדד את הטמפרטורה במשאיות האלה, במרכז המשאית, איפה שבעלי החיים צפופים, במצב של עמידה, אם הטמפרטורה באמת יורדת כמו שהוא טוען. אני לא חושב שמישהו פה יסכים על זה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> יש לכם טעות בעניין הזה של מרכז המשאית. נגיד אם ניקח את הבקר, הבקר עומד אחד ליד השני. אז אין עגל שהוא משני צדדיו לא מגיע ולא נוגע בדפנות המשאית. אין כזה דבר. אתה לא מדבר על ארגז משאית שהרוחב שלו 10 מטר, שהעגלים נמצאים באמצע. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> חאתם, אני רואה את המשאיות האלה לא פחות ממך, אם לא יותר. יש עגלים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ירון מתעד כל משאית שמגיעה לנמל. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> המשאיות, יש עגלים שלא נחשפים לאוויר. יש עגלים שקורסים והם שוכבים על הרצפה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> סליחה, לעצור בבקשה, אנחנו רוצים לראות את הסרטון. (מוקרן סרטון) << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> פה אנחנו פשוט רואים שהגענו למשאית שבעלי החיים מריירים. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> זה טמפרטורה שלהם. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> הטמפרטורה כרגע היא של העגל עצמו, 37-38 מעלות. טמפרטורת גוף של עגל צריכה להיות 38 מעלות. אבל כמובן, כמו שאנחנו מודדים לעצמנו חום באוזן בתוך הגוף, אם אני אנזור על עצמי מבחוץ זה יהיה 31-32 מעלות. זאת אומרת, הטמפרטורה החיצונית נמוכה משמעותית מטמפרטורת הגוף בפועל. ואם הנזירה על העגל מראה 36, 37, 38 מעלות זה אומר שחום הגוף שלו הרבה יותר גבוה. זה החום, אני לא אתווכח אתכם שהרוח מורידה טמפרטורה, אבל זה החום בפקקים. והפקקים בישראל, ברוך השם, כולנו נהנים מהם. אתה במשרד התחבורה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני זוכרת שכאשר דיברנו על הגבלות של שעות זו הייתה תלונה שהגיעה מכם, שהרבה פעמים אתם עומדים שעות בכביש, ואז מה עושים? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> בואו תסכימו איתי, למדינת ישראל מגיעים קרוב ל-500,000 בעלי חיים ראשי בקר. לבוא ולקחת מקרה ספציפי - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 500,000? הלוואי. מגיעים מיליון. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אתם מודדים את טמפרטורת הגוף של העגל, כאשר לא מדובר כאן בכלל על טמפרטורה. ועוד מה אתה אומר? אתה אומר טמפרטורה תקינה של גוף העגל זה 38 וכאן מראה לך 36. אז אני לא מבין כאילו מה לא בסדר בזה? להראות נגיד את התמונה של עגל אולי קצת עייף ולנסות כאן ולתאר שזה כל מה שקורה בתעשייה? זה לא נכון. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> משהו קטן, אני רוצה לענות לחאתם. חאתם, כשאתה מודד לעצמך או למישהו חום באוזן המדיד נכנס לתוך הגוף. שם הטמפרטורה - - - << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> טמפרטורה חיצונית, לא על גוף בכלל. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> חאתם, תן לי לסיים. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> בבקשה. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> אם אתה לוקח את מד החום ושם אותו באוזן המדחום מוקף מכל הכיוונים. אם אתה תיקח את אותו מדחום ותיגע בעצמך הטמפרטורה תהיה נמוכה משמעותית. אם אני נוזר על העגל מבחוץ והטמפרטורה היא טמפרטורה שאמורה להיות בפנים זה אומר שאם אני אקח ממנו חום במקום סגור, כלומר כמו אוזן, זה יהיה הרבה יותר גבוה. זה מה שאני רוצה להסביר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> ירון, אבל אתה אומר, הטמפרטורה התקינה היא עד 38 וכאן הראית 36 ועוד כאשר המשאית בעמידה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> כאשר המשאית בעמידה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> המשאית בעמידה, זה עוד לפני שהיא נסעה. אז סביר שהטמפרטורה תרד. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> וגם בתוך כל המשאיות שאתם מתעדים עגל אחד עם עין אדומה. בסדר, אז הראיתם את העגל עם העין האדומה. אתה לא קמת עם כאב עיניים אף פעם בחיים שלך, אדוני? לא היה לך אף פעם דלקת בעין? צריך להיות רציניים, חברים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, סליחה, הדיון הזה גלש למקום שאנחנו - - - << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> אם לאנשים יש פה 20 שעות, אני אשמח להכין לכם סרטון. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא, זה לא מצליח. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> רשות בטיחות המזון האירופית אומרת בחוות דעת מאוד מפורטת ומקצועית שבהיעדר מיזוג, שזה האופן שבו אתם בוחרים לבצע את ההובלות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אנחנו לא בוחרים, זה מה שמתאים למדינה שלנו. באורוגוואי מובילים באותה צורה, באוסטרליה מובילים באותה צורה. בכל המדינות שאנחנו מביאים משם את הבקר, כך הם באים. אתם רוצים להיטיב עם בעלי החיים, אתם מחפשים להקשות על הענף, כי אתם לא רוצים את הייבוא בכלל. צריך להיות הגיוניים גם. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אנחנו בתקנות לפי חוק צער בעלי חיים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אולי אתה רוצה שאני אביא נר מדידה גם לכל עגל שעולה למשאית? << אורח >> קריאה: << אורח >> במסגרת ההיגיון אין שום היגיון תחת חוק צער בעלי חיים להעלות את המעלות שמותרות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> גברתי, אנחנו צריכים לספק בשר לאזרחים. אנחנו צריכים לספק בשר לאזרחים במדינת ישראל. זה לא שאנחנו באנו פה נגד איזה ענף מסוים. אנחנו צריכים לדאוג לשרשרת המזון ואנחנו צריכים להמשיך להוביל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אדון חיימזון, אני לא רוצה להוציא אותך מהדיון הזה, בבקשה. סליחה, לעצור. שנייה. אני לא רוצה, זה לא מקובל, אף אחד לא שומע פה אף אחד. זה לא דיון. אנחנו רוצים באמת להגיע לעשות את הדבר הזה הכי טוב והכי נכון. בבקשה, לא יכול להיות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גברתי יושבת-הראש, את צריכה להחליט. בסופו של יום משרד החקלאות הרע את התנאים במסגרת הטמפרטורה. הטמפרטורה הייתה 32 מעלות. ודווקא בתקנות - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל זה בחורף, שמת לב שזה רק בתקופת החורף? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> יש לנו את הטבלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בדרך כלל תקופת החורף זה עם פחות לחות וזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> החורף הוא ינואר-פברואר בארץ. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע. חברת הכנסת, כן בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אגב, לגבי חורף, איפה מופיע למשל האם הם יכולים להוביל הכול פתוח, צריך שיהיה סגור, צריך שיהיה קירוי? אני רואה כל כך הרבה בדרכים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> תקנה 5 מדברת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא ראיתי, איפה זה? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, אבל רשת הצל היא חובה חורף וקיץ. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא הגענו אליה, נכון? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא, אני מדברת על תקנה 15. את מדברת על נושא האוורור? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, בחורף. יורד גשם, קור כלבים. מה התקנה אומרת? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני אענה לגברתי. הקירוי, הרשת הנמצאת מעל, בחלק העליון של המשאית – היא חובה בחורף ובקיץ. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> היא חובה כרשת צל, לא כמניעת גשם. יסמין שואלת על טמפרטורות קרות. אין שום התייחסות לקור. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> קודם כל, זה לא רשת ממש. אתה יודע שזה כמעט אטום. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> יש ויש. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> שנית, אל תשכח שהעגלים האלה מגיעים ממרעה והם רגילים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> רגילים לתנאים האלה. מה? הם באים ממרעה שקר שם, יותר קר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה רגילים? מדובר בעגלים בני כמה חודשים, רגילים למה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא, זה לא נכון. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אז אדרבא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז אדרבא הם קטנים, אז הם לא רגילים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מדובר בעגלים שהם כבר מעל גיל שנה או גיל שנה. והם כבר חזקים והם עברו חורץ ועברו קיץ והם רגילים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מי שלא בזכות דיבור לא יכול לדבר. בבקשה, אנחנו רצינו לנהל פה דיון, רצינו לשמוע את כולם, ולכן גם אפשרתי. אבל באופן עקרוני זה לא לעניין. אני לא מאפשרת את הדבר הזה. בבקשה, את קיבלת תשובה לשאלה שלך? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא הבנתי. מה החוק אומר היום בחורף, שמה הם חייבים לשים? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אין התייחסות היום לעונת החורף. יש התייחסות לנושא של קירוי המשאית. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אין התייחסות לעניין חימום אם זאת השאלה שלך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא חימום. אבל נגיד מחסה מהגשם או משהו. כמוני כמובן, אתן נוסעות בכבישים, אתן רואות את המשאיות האלה בשיא הקור נוסעות, גשם. גם צאן, גם בקר וגם תרנגולים. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> אין בחוק שום התייחסות לקור. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז אולי כדאי להכניס. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> הדרישה היא לרשת צל או קירוי אחר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> רשת צל בחורף לא ממש עוזרת. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> גם מבחינת ריאליות של להחליף בין שני הדברים זה בעייתי. הגג ממתכת בקיץ הוא מאוד בעייתי, בעיקר בעופות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא כזה בעייתי, דגנית - - - << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> להחליף גג מתכת לרשת צל? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל את לא נותנת לי לסיים. אפשר לא גג מתכת. אפשר בחורף לחייב ברזנט. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> יש את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שמגיעה מלמעלה. לא, אין. ברוב המשאיות שאני רואה אין. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אז אני יכול להגיד מה אצלי יש. אצלי יש נגד גשם ואז אפשר באמת לדרוש את זה. אצלי זה נגד גשם. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אז אני מבקשת אם אפשר להכניס את זה לתקנות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אני ארשום לי כהערה לתקנה 15 שאז אנחנו מדברים בעצם על הקירוי ואז אנחנו יכולים לדון איזה קירוי בדיוק צריך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. גם לחורף צריך להתייחס. << אורח >> אמנון קרן: << אורח >> אני מבקש שלעניין הטמפרטורה, כיוון שחברי פה אמר שיש לו נתונים, אז שנראה את הנתונים ואז נוכל לקיים על זה דיון. אם רשות בטיחות המזון האירופית אומרת שהטמפרטורה בתוך המשאית היא לעולם גבוהה יותר מהטמפרטורה החיצונית. הם טוענים שיש להם נתונים אחרים. אז בואו נראה אותם ונקיים את הדיון על בסיס המידע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> יש לכם באמת נתונים כאלה? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני אמרתי, אנחנו עשינו על זה בדיקה עצמאית ואמרתי ככל שיהיה צורך, אם תבקשו את זה, אז לדיון הבא אנחנו נביא משהו מסודר שמתעד ומראה שהטמפרטורה בתוך הארגז אחרי הנסיעה נוסקת. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה מרגיש קצת לא מינהל תקין שגורם בעל עניין מכין חוות דעת. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> וכשאתם עושים את זה זה לא נראה לא הגיוני? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא כתבנו חוות דעת מקצועית. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> זה חוות דעת מקצועית עם גורם מקצועי. << אורח >> קריאה: << אורח >> שמי יכתוב אותה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע. המשרד להגנת הסביבה, גלי בבקשה. << אורח >> גלי דוידסון: << אורח >> ניתנו כאן גם מספרים לגבי אורוגוואי. אז סתם מבדיקה קלה עלה שהטמפרטורה בקיץ אורוגוואי נעה בין 25 ל-30 מעלות גג עליון, ובאוסטרליה 26 מעלות. אז כך - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מה פתאום, מה זה הנתונים האלה? מאיפה הנתונים האלה גברתי? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> למישהו יש נתונים ביחס למדינת ישראל? לא לדבר איתי על מדינות אחרות. << אורח >> גלי דוידסון: << אורח >> אז במדינת ישראל לבוא ולהעלות עכשיו את הטמפרטורות מ-32 שהיו קבועות ל-35 מעלות זה לא דבר שהוא נכון לעשות אותו או מבוסס נתונים. בהתאם לזה, זו החלטה שהיא נראית לא נכונה ולא ראויה לביצוע. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> גלי, אני רק רוצה להסביר. כי פשוט קראנו חצי טבלה ולא קראנו את החצי השני של הטבלה שהכין משרד החקלאות. אולי קצת לא ברור. לגבי מה שאנחנו קוראים פה בתקנות "קיץ" מ-1 במאי עד 31 באוקטובר, שם לא משנה מה הטמפרטורה. בסדר? בין 10:00 ל-17:00 יש הגבלה, שעתיים לגמלים, שלוש שעות לבקר וצאן, שזה כולל אמרנו הטעינה והפריקה. אז בקיץ לא משנה מה הטמפרטורה יש את ההגבלה הזאת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל לא נראה לכם שצריך לעשות איזו טמפרטורת מקסימום? שיש טמפרטורה שבה אנחנו בבעיה. << אורח >> גלי דוידסון: << אורח >> ואני רוצה להזכיר שהטמפרטורות הגבוהות מגיעות הרבה פעמים בעונות המעבר, שבהן יש טמפרטורות קיצון ולכן זה לא נותן מענה הולם, השיח הזה. ולכן עוד יותר, זה עוד יותר מתרגם למה צריכים לשמור על הטמפרטורה של ה-32. מקסימום להוריד אותה, אבל בטח לא להעלות אותה ל-35. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> יש בדבר הזה איזה שהוא מפגע סביבתי, גברתי, שמביעה את דעתה? היא בכלל ממשרד הגנת הסביבה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני חושב שיותר לכיוון משרד אחר פה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, בבקשה. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> החקיקה באירופה היום מדברת על כך שהטמפרטורה בתוך הרכב צריכה להיות 30 מעלות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אין שום חקיקה באירופה. תביא, אני מוכן - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> יש רגולציה אירופית מ-2005. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> הובלה ב-1 במאי, בואו נקרא את החלק השני של הטבלה, כדי שיהיה ברור. הובלה בין 1 במאי עד 31 באוקטובר בין 10:00 ל-17:00 לא משנה מה הטמפרטורה, זה מוגבל לשעתיים גמלים וחזירים, שלוש שעות בקר וצאן. בין השעות 17:00 עד 10:00 גם כאן לא משנה מה הטמפרטורה, עד מקסימום ארבע שעות לגמלים וחזירים, מקסימום שש שעות בקר וצאן. זה פשוט בשביל להשלים את התמונה המלאה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> למעט הפריקה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני רק רוצה לתקן לגבי אורוגוואי, מהגנת הסביבה נתנה מידע מוטעה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שנייה, אתה לא ברשות דיבור. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זה לא חל על הובלה מנמל ייבוא להסגר, שם לא תהיה הגבלת זמן. משך ההובלה, זה כבר אמרתי, נמדד מרגע התפיסה של הבהמה הראשונה ועד רגע הפריקה של הבהמה האחרונה. כלומר זמן הנסיעה בפועל הוא מן הסתם נמוך יותר. במענה לשאלה ששאלו פה מה קורה אם חלק מהשעות הן בשעות החמות וחלק בשעות האחרות, אז ההגבלה היא כמו שאמרנו על השעות החמות. זאת אומרת אם מותר ארבע שעות בין 10:00 ל-17:00 מותר ארבע שעות בין 10:00 ל-17:00 מקסימום ואחר כך מותר להמשיך נסיעה אחרי השעות החמות. כמובן בהתאם למשך הזמן המקסימלי, לא בלי הגבלה. המנהל או מי שהוסמך מטעמו רשאי בטעמים מיוחדים גם לאשר משך הובלה ארוך יותר אם ראה שיש נסיבות שמצדיקות את זה. ולגבי רכב ממוזג, שזה הפחות שכיח אצלנו, אבל בכל זאת, רכב ממוזג כל השנה זה ארבע שעות גמלים וחזירים ושש שעות בקר וצאן. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> אז שוב, אנחנו נבקש להוריד את זה או לפחות להשאיר את המצב הקיים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה זה "המנהל או מי שהוסמך על ידו"? אני רוצה את הסעיף הזה, "רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו לאשר משך הובלה ארוך יותר"? מה זה ההערה הזאת? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> קודם כל, זה מתוך התקנות היום. זה לא משהו שאנחנו מתקנים, זה קיים כבר בתקנות היום ההוראה הזאת. המנהל או מי שהוסמך על ידו זה הגדרת המנהל. זה יכול להיות המנהל או מי שהוסמך. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> גם מנהל זה מנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ומי שהוסמך על ידו זה בדרך כלל דרג מתחת, שזה מנהלי הלשכות הווטרינריות הממשלתיות האזוריות או מי שאחראי על הנושא של המזון מהחי ובקשר עם בתי המטבחיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה להבין עוד נקודה אם אפשר. בהערות רשום שכל הטבלאות האלה בכלל לא חל על הובלה מהנמל לקרנטינה, שאנחנו יודעים שיש מחסור בקרנטינה. זה אומר שאם יש - - - << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זאת הערה שביקש יושב-ראש הוועדה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן, אני יודעת, כי יש בעיה עם קרנטינות. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> לא, אבל זה בא בלי שום דין ודברים מעבר לזה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, סליחה. זה בא על רקע הצורך בפריקת בעלי החיים כמה שיותר מהר. והיות ועל מנת שלא נצטרך להפסיק את הפריקה בין השעות האלה אז הדבר הזה הוחרג. זה כל העניין. כי זה מאזן - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. על מה אתה מדבר? אנחנו מדברים פה על משהו אחר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> כאילו, להחריג את עניין הפריקה. ההובלה הכוונה לפריקת האוניות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מנמל יבוא להסגר. אבל לעיתים ההסגר יכול להיות הרבה יותר משעתיים שלוש, כמו שדיברנו על זה פעם שעברה, כי יש מחסור בקרנטינות. לכן כל הטבלה הזאת, רוב ההובלות, לא יודעת, הגדולות, הן בעצם מהנמל לקרנטינה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כמה דברים. קודם כל, כמו שנאמר פה הגדרת הובלה זה מתחילת הטעינה ועד סיום הפריקה. במקרה של האוניות אנחנו מדברים על אוניות שלוקח זמן רב לפרוק אותן ואנחנו מעדיפים שבעלי החיים יפרקו מהאוניות כמה שיותר מהר מאשר שיהיו באוניה. כאשר אוניה מגיעה לנמל, וזאת גם הסיבה שאנחנו רוצים קדימות בפריקה של בעלי חיים על פני מטענים אחרים. בדרך כלל, אלא אם כן יש גנרטורים שמתאימים, האונייה מכבה מנועים. ונכון שמדובר, יש סיכונים פתוחים, יש סיכונים לא פתוחים. אנחנו רוצים שכמה שיותר מהר בעלי החיים יפרקו מהאוניות ויצאו לדרך. הזמן של הפריקה אורך הרבה זמן לעומת הנסיעה עצמה, ברוב המקרים. יש מספיק מקומות הסגר בישראל, אבל כן דובר בפעם הקודמת על מצבים כמו שהיה עכשיו, כמו שיש עכשיו עם החות'ים שאי אפשר להביא, אי אפשר להגיע עם האוניות לנמל אילת ולפרוק ולהסיע למקומות הסגר קרובים יותר בצופר ובאילות ויש צורך בנסיעות ארוכות יותר למרכז או לצפון. או שיש מצב שבו בגלל שהאוניות מגיעות לחיפה, כי הן לא מגיעות לאילת, אז צריך להוביל הפוך, צריך להוביל מהצפון דרומה. את הדברים האלה גם צריך להביא בחשבון, את המצבים האלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז בעצם מה? אני מנסה להבין, לא הבנתי. זאת אומרת לא חל על הובלה מנמל ייבוא. אז פריקה כן נחשבת או לא נחשבת, לפי סעיף 1? בזמנים. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> הפריקה תמיד נחשבת, כי משך ההובלה מוגדר מתחילת ההובלה ועד סוף ההובלה ותחילת ההובלה מוגדר כתחילת הטעינה והסוף במקביל מוגדר כסוף הפריקה, ביחס למשאית, לא ביחס לאונייה. אבל מכיוון שכאשר האונייה עוגנת בדרך כלל מכבים מנועים יורדת רמת האוורור ועדיף שהם ייצאו כמה שיותר מהר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. אני מנסה להבין משהו, אני לא מצליחה להבין טכנית. כי הערה מספר 1 אומרת שלא חל על הובלה מנמל ייבוא להסגר. כל זה לא חל. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> נכון. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> לא טמפרטורה, לא משך ההובלה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> להוריד אותם מהאונייה מהר ככל האפשר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. זאת אומרת, לא משנה מה הטמפרטורה - - << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> גם אם זה לוקח שש שעות הובלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> - - וגם אם זה לוקח שש שעות, שבע שעות, בין 1 במאי עד ה-31 באוקטובר - - - << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לא משנה מתי. זה לא משנה מתי. בטמפרטורה נתונה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בעצם כל התקנות האלה זה בכלל לא להובלות של פריקה, רק להובלות - - - << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לא, לא, רק הזמנים. יש פה עוד הרבה הוראות אחרות. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> לא, גם טמפרטורות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אני מדברת על הזמנים והטמפרטורות. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אמרת כל התקנות האלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אלה. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> זה חשוב. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> הטבלה הזאת, נכון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא רלוונטי. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> נכון. כי בטמפרטורה נתונה ובעומס חום נתון עדיף - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כי מה אני לא מבינה? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> יסמין, עדיף שהם יהיו על רכב ההובלה ולא באונייה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> יושבת-הראש, אני יכול להגיד כאן משהו? אני מנסה כבר להגיד הרבה פעמים ואני לא רוצה להתפרץ אבל את לא -, אני רוצה לדבר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה חן. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> קודם כל, שוב פעם, אני חן מחיימזון, אנחנו חברת הובלה לבעלי חיים ואנחנו פשוט לא היינו פה בדיונים הקודמים. << אורח >> גלי דוידסון: << אורח >> הם היו בדיונים הקודמים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אנחנו עושים את זה כבר מעל 10 שנים. אנחנו בראש ובראשונה רוצים את עניין רווחת בעלי החיים. מצד שני, אנחנו גם צריכים לקחת בחשבון שיש פה עסק שאנחנו עושים אותו ומובילים אותו כבר הרבה זמן. אין לנו שום עניין לעשות צער בעלי חיים. קודם כל גם באינטרס שלנו וגם באינטרס הכללי של כל מי שידו בדבר. הדבר הראשון שצריך להיות לנגד עינינו זה 99.9 אוכלי הבשר שנמצאים פה במדינת ישראל, ורוצים בשר טרי ובשר בקר ושלא הכול יהיה על ידי כל מיני חקלאים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע שיושבת-הראש היא צמחונית, כן? זה לא יוסי. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא, לא משנה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> היא צמחונית. סתם שתדע. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> היא צמחונית, זו הבחירה שלה, אני מכבד את זה, אין לי שום בעיה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מתוך חמלה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אין לי שום בעיה על זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא מסכימות על הרבה דברים, אבל אהבה לבעלי חיים יש לנו. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> גם אני יש לי אהבה מאוד גדולה לבעלי חיים, לא קשור בעניין הזה של מזון או לא מזון, ואני מאוד מכבד כל אחד את הדרך שהוא רוצה להיות בה. זה בסדר גמור מבחינתי. אבל אנחנו גם לא יכולים להגיע לכאן לכל מיני רעיונות כאלה שבסוף יגרמו לאוניות לשבת בתוך מים או חלילה יגרמו לצער הרבה יותר גדול ממה שיכול לגרום כי זה נוח וזה קל להגיד שמדדנו טמפרטורה והעגל מסכן, חם לו. ויהיה הרבה יותר גרוע אם עגלים או בקר או כל בעל חיים - - - << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> למה זה יותר גרוע, אתה יכול להסביר? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> למה זה יותר גרוע? כי בעל חיים, ברגע שהגיע לנמל צריך לפרוק אותו שילך למקום נוח, מקום נוחות. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> לא. למה האונייה יותר גרועה מרכב? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני לא אמרתי שהאונייה יותר גרועה. האונייה מצוינת. אבל אנחנו לא נעצור עבודה בזמן אונייה. כי ברגע שהאונייה מפליגה, גם לאונייה יש את האוורור שלה, גם האונייה כל המנועים שלה עובדים. לכן עדיף ברגע שהיא מגיעה מיד לפרוק אותה. זה דבר ראשון. להוריד את בעלי החיים מהאונייה. הרי אתם באים ואומרים שאתם נגד האוניות בכלל. אז מה, עכשיו יהיה לך טוב להעמיד את האונייה שלוש שעות עם עגלים, העיקר שלא תפרקי ב-35 מעלות? << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> קודם כל, אני לא יודעת על מה אתה מדבר. דבר שני, מה זה אתם? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> כל הארגונים פה, בואי, מייצגים אחוז מאוד קטן. אבל הרוב הם אנשים שמייצגים - - - << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> אה, אתה מייצג את כולם. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני לא מייצג את כולם, אני מייצג את מי שרוצה לאכול בשר ואני רוצה לדאוג שיהיה לו בשר בקר - - - << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> לא, לא, לא. << אורח >> גלי דוידסון: << אורח >> אתה לא מייצג את מי שרוצה לאכול בשר - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> הגברת מהגנת הסביבה, הבנתי שאת חלק מהארגונים האלה, זה בסדר. << אורח >> גלי דוידסון: << אורח >> סליחה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לעצור, לעצור. << אורח >> גלי דוידסון: << אורח >> יושבת-הראש, אני מציעה שנעצור - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> את נתת גם מידע מוטעה לגבי טמפרטורות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, חן, בבקשה לעצור. לעצור, בבקשה. אנחנו את הסוגייה של העלאת הטמפרטורה בשלוש מעלות שאנחנו רוצים אותה עוד לדיון. אנחנו לא נביא עכשיו. אנחנו נמשיך עכשיו בזה ואני אומרת, זה עדיין מבחינתנו הסוגייה הזאת לא נסגרת. לא בדיון הזה, כנראה היא תיסגר בדיון המשך. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אודליה, רק כדי להבהיר, הנושא של הטמפרטורות לא קיים היום בתקנות. נכון? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> קיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 32 והעליתם. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בתקנות היום? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> כן. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 32 והעלינו ל-35. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני לא הצלחתי להבין, לא קיבלתי תשובה מספיק טובה למה זה עלה ל-35. גם התשובה של האיזון מבחינתי לא - - - << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני אענה לגברתי. כי אף אחד לא יכול לעמוד ולהתחייב לעמוד בדרישות האלה של 32. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז איך עמדתם עד עכשיו? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אף אחד לא עמד בזה. אף אחד. ולכן בא התיקון. למה בא התיקון הזה? << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> רגע, גברתי, בן אדם שמפר את התקנות הוא יחליט מה יהיה בתקנות? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> בשביל להתאים את כל הצורך ודאגה לרווחת בעלי חיים לצורכי התעשייה. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> האבסורד. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> זה העניין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> חאתם, כמה דוחות קיבלת כי לא עמדת בטמפרטורות? קיבלת דוחות, מישהו אכף את זה? למישהו היה אכפת? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא אמרתי שקיבלתי דוחות. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> אמרת שכולם מפרים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שאף אחד לא עמד בתקנות. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני אומר שהתקנות, מטרת התיקון - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תקנות שגם ככה אף אחד לא אוכף. אז בואו ניתן להם עוד אופציה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, לא. אני אומר, מטרת התיקון היא להתאים את התקנות לצורכי גם התעשייה ולאזן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> להתאים את התקנות להפרה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא נכון. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> ככה לא נראה איזון. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> חוץ מזה, אני רק רוצה להגיד לך, את עמדת על העניין הזה של הפריקה ותיארת מצב כאילו את חושבת שזה בכל הובלה משך ההובלה הוא מספר רב של שעות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא אמרתי את זה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אז אני אמרתי גם בפעמים הקודמות שזה נדיר, וזה קורה רק בנסיבות יוצאות דופן כמו הדוגמה שנתנה עו"ד אודליה בקשר נגיד לסגירת נמל אילת וכו'. לרוב תחנות ההסגר נמצאות במרחק סביר, של עד שלוש שעות. אם מדברים על פריקה בחיפה ויש תחנת הסגר פנויה באזור הצפון, אז אני לא מכיר אף תחנת הסגר שהיא במרחק יותר משלוש שעות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז לא צריכה להיות בעיה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אבל אתה לא יכול, לכל כלל יש יוצא מהכלל. ואנחנו צריכים לקחת את מבחן המציאות, מה שקיים. גם אנחנו כל אחד, כל מי שעוסק בתחום הזה מחפש לקצר את זמן ההובלה ולא להאריך את זמן ההובלה. אבל אם אונייה מגיעה ואין תחנת הסגר זמינה בקרבת הנמל אז אין מה לעשות. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> אבל בדיוק בשביל זה יש את המנגנון שהמנהל או שלוחיו יכולים להחריג. אז אני לא מבינה למה צריך פטור כולל אם יש אפשרות להחריג בנסיבות מסוימות. קל וחומר שזה גם ככה נדיר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, בבקשה. אני רוצה לשמוע, גם אני רוצה ללמוד. כן? << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> בתקנות קיים מנגנון שהמנהל או מי מטעמו יכולים להחריג. אז אני לא מבינה למה צריך חריג גורף לכל הובלה מהנמל, כאשר גם ככה מר דבאח אומר שזה קורה לעיתים נדירות. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, ההחרגה באה בכלל על מנת להביא למצב, לפרוק את בעלי החיים כמה שיותר מהר ברצף. שלא נמצא את עצמנו בסיטואציה שאנחנו נאלצים לעצור את הפריקה, היות ואנחנו נופלים על השעות 11:00 עד 17:00. זה כל העניין. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> אבל בשביל זה המנהל יכול לאשר לכם. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אבל כל רגע אתם שולפים משהו ואתם מבלבלים את כולם. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> מחפשים להיטיב עם בעלי החיים או מחפשים להקשות על ענף או רוצים לייקר את כל העניין הזה ואז לאזרחים זה יעלה בסוף ביוקר. כאילו, מה מחפשים פה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו רוצים להתקדם. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> גברתי, יש לי הערה אופרטיבית לסעיף הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אחרונה בבקשה. כי אנחנו רוצים להתקדם. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> הסעיף בעצם מבקש להחריג את כל ההיבטים של הזמן והטמפרטורה מהובלה מהנמל להסגר. אין פה שום מגבלה שמוטלת כאן. אין כאן שום עיקרון שצריך לעמוד בו. לפחות הדבר הבסיסי ביותר, אני גם מסכים שלא צריך החרגה גורפת כזאת. שמענו עכשיו שההובלה בכל מקרה נעשית למקום ההסגר הקרוב ביותר. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אלכסון, בטח. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> סליחה, זה לא נכון. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> לא, הוא אמר את זה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> בסדר, אז זה לא נכון מה שהוא אמר. אם עושים איזו שהיא החרגה ואין כאן אפילו החרגה של מרחק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז זה עוד יותר רע אם זה לא למקום הקרוב ביותר, זה עוד יותר חמור. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> זה צריך להיות ברור שזה למקום הקרוב ביותר. ואם כבר עושים משהו זה צריך להיות מאוזן, עם איזה שהוא עיקרון כזה בתקנות של בלבד שזה יהיה למקום ההסגר הקרוב ביותר. משרד החקלאות נותן את ההיתרים הללו, יודע לאיזה נמל האונייה מגיעה ולאיזה הסגר בעלי החיים מגיעים משם. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אתה מרשה לי לשאול אותך שאלה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שנייה, הוא יסיים ואז תשאל אותו. בבקשה. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> לכן הדבר הזה חייב להיות מתוכנן באיזה שהיא צורה. אי אפשר פשוט לפרוק כל עול ולהכניס כאן תיקון שאחר כך נשאל מה הועילו חכמים בתקנתם. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> עכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה. נגיד, נצא מתוך הנחה שמחר הבעיה עם החות'ים תיפתר והייבוא מאוסטרליה יחזור ואין מה לעשות, הפריקה תהיה בנמל אילת. מה תעשה בעונת הקיץ? מה תגיד לכל העוסקים בתחום? אל תייבאו בעלי חיים בקיץ? << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> תובילו בלילה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בלילה, מה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אז מה, אונייה תעמוד בים תחכה? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אונייה אחרי 17 ימי הפלגה את באה ואומרת לעצור את האונייה, לא לפרוק? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> פריקה של אונייה יכולה להימשך יותר מיומיים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, אתם לא יכולים, אולי זה בלתי אפשרי, אבל אתם לא יכולים לחשב את זה שהם יגיעו בלילה? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אונייה את לא יכולה לחשב אותה. אונייה יוצאת לדרך, יש לה זמן הפלגה. זה לא משהו שהוא מדויק. אגב, אתמול אני חזרתי מחוץ לארץ וגם אני הייתי תקוע בשדה התעופה שלוש שעות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אין לכם אומדן? זה לא משהו שאתם יודעים לאמוד אותו? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא, אי אפשר. זה אונייה שיוצאת לים. אי אפשר לדעת. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> יכולים לאמוד את זמן ההגעה בטווח של שעות ספורות. לפעמים האונייה מתבקשת להאט בים מסיבות כאלה ואחרות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל יש טווחי זמן שאפשר לנסות להתאים את זה. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> כן, כן. כאשר האונייה יוצאת עכשיו - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> פתאום יש ים סוער, האונייה עוגנת, היא לא יכולה להמשיך, היא מחכה. << אורח >> ירון לפידות: << אורח >> עוגנת בלב ים? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא עוגנת. עצירה או כל דבר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חן, אולי באמת נגיד אם תהיה מציאות שלכתחילה ותהיה החרגה באמת למקרים כאלה שהמנהל – לא יודעת מי יפקח על הדבר הזה – אבל באמת, ככלל צריך לנסות לוודא שזה יגיע כן בטווחי הזמן שהם הכי פחות - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אנחנו מבחינתנו רואים את טווח הזמן ככמה שיותר מהר - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> צער בעלי חיים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בדיוק. כמה שיותר מהר שבעלי החיים יהיו בקרנטינה, בתחנת ההסגר. זה מה שחשוב כאן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו ממשיכים. << אורח >> גלי דוידסון: << אורח >> אם זה העיקרון אז אפשר לעגן את זה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני אומרת, הסוגייה של עליית המעלות בתקנות אנחנו רוצים לבדוק אותה. כן, בבקשה, אבל ממש במשפט. << אורח >> גלי דוידסון: << אורח >> ממש במשפט, אבל עכשיו אנחנו מדברים על הנושא של ההחרגה של ההובלה מהפריקה עד להסגר. ולגבי הסוגייה הזאת, אם בוחרים לעשות דבר כזה אז אין ספק, ונאמר כאן מפורשת, שוב נאמר עכשיו שהמטרה היא לצמצם כמה שיותר ושהפריקה תהיה להסגר כמה שיותר קרוב. זה חייב לבוא לידי ביטוי בתקנות עצמן. כי אחרת יש כאן פספוס והחטאה מאוד גדולים לעיקרון שמנחה את התקנות האלה. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> זה קצת סתירה פנימית להגיד שאין שום מגבלות ואנחנו רוצים שזה יהיה הכי מהר. << אורח >> גלי דוידסון: << אורח >> לא נורא, אני אזרום עם האמירה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו ממשיכים, בבקשה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> היינו שמחים שהנוגעים בדבר לפחות היו יודעים במה מדובר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אנחנו משאירים את כל התיקון של תקנה 7 כרגע לדיון הבא. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> רק לרשום, להגיד לגב' יושבת-הראש שבאירופה מותר להוביל למשך 16 שעות. 16 שעות. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> עם פריקה באמצע. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אז כמה ברצף? זה 16. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> עם פריקה באמצע. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לא, אחרי 16 פריקה באמצע. 16 מותר להוביל. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני בדקתי את זה. בתקנות האיחוד האירופי. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אחרי 16 צריך לעשות קרנטינה דרך. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> עכשיו באירופה יותר חם. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> בדיוק. בואו חבר'ה, אל תשכחו את הצרכן הישראלי, כל הזמן שימו את הצרכן הישראלי בראש. כל דבר כזה או אחר יביא בסוף לעלויות אצל הצרכנים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אנחנו ממשיכים בדיון. הנושא הבא, אנחנו בעמוד 12, פסקה (3). << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> גברתי שמעה את ההערה שלי? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> כן, כן, שמעתי. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, אני אומר לגברתי שבאירופה מותר להוביל למשל 16 שעות רצף. אחרי ה-16 צריך לפרוק לשעתיים ואחר כך אפשר להמשיך עוד נגיד פרק זמן. אז קחו את זה בחשבון. עכשיו באירופה הטמפרטורה היא יותר גבוהה. << אורח >> רוני בן דוד: << אורח >> אבל אתם אמרתם שצריך להבחין בין אירופה לישראל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבל שאין לנו פה את הממ"מ שיכולים לפתור. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אז לוקחים את מה שנוח ואת מה שלא נוח? פעם טוב להסתכל על אירופה, פעם טוב להסתכל על אורוגוואי? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו נבקש ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת באמת לבחון את הדבר הזה. אני חושבת שזה גוף חיצוני שאין לו פניות ואין לו אינטרסים. אנחנו ניתן לו לבחון את הדבר הזה ולראות באמת איך זה מתנהל במקומות אחרים ובאיזה טמפרטורות. עוד פעם, אולי במדינות שבאמת הטמפרטורות דומות למדינת ישראל. אנחנו ממשיכים, בבקשה בלי הערות יותר. בבקשה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> רק אני רושמת את מה שביקשת. אני אומר שאנחנו נדלג על הנושא של השוקר החשמלי, גם את זה נשאיר לדיון הבא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> הוא אושר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא אושר כלום. נראה לך? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> יש לנו פסקה (3), היא גם כן מסומנת בצהוב, נשאיר אותה. הייתה שם סוגייה וכרגע אנחנו לא דנים בה, נמשיך הלאה. אנחנו בעצם ממשיכים בפסקה (4). אני בעמוד 13. בעמוד 12 יש לנו את פסקה (3) שאני משאירה אותה כרגע לדיון הבא, גם כן נשאר לדיון הבא אני כותבת. אנחנו ממשיכים בתקנה 4 בתקנת משנה (ב). אנחנו מתקנים את התקנות העיקריות, תקנה 9, תקנת משנה (ב). בעמוד של התקנות אני בעמוד 13, פסקה 4. במשולב אנחנו בעמוד 6. (ב) הוראות תקנת משנה (א)(5) עד (7) לא יחולו לעניין הטענה או פריקה של בהמה באמצעים מכניים המתאימים לסוגה ובלבד שניתן לכך מראש ובכתב אישור של רופא וטרינר שפורטו בו האמצעים המכניים, הנסיבות והנימוקים לאישור השימוש בהם. אודליה, את רוצה להסביר? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> התיקון כאן, בעצם לא תיקנו את התקנה, רק הוספנו להוראות האלה, להחרגה הזאת, את פסקה (7) בתקנת משנה (א), כיוון שאת תקנה (א) תיקנו. פסקה (7) אומרת הבהמה לא הוכתה ולא נעשה עליה שימוש במאיץ חשמלי יותר מפעמיים במהלך אותו אירוע. הוספנו גם את (6). בעצם הרחבנו את הנסיבות שבהן ניתן לעשות שימוש בשוקר חשמלי מבלי שתהיה אחריות פלילית. לכן כאן בעצם הוספנו - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> סליחה, הרחבנו את האיסורים, לא הרחבנו את האפשרות להשתמש. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> הרחבנו את האיסורים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זה (א)(5), זה לא (א)(1)(5) זה (א)(5) עד (7). זה אומר שזה כל ההוראות בעניין לא ידחוף אדם בהמה ולא יגרור אותה באמצעים מכנים, לא יתלה אדם בהמה, לא יקשור אדם בהמה לצורך הובלתה וכו'. כל ההוראות האלה הן לא יחולו לעניין טעינה או פריקה של בהמה באמצעים מכניים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה אמצעים מכניים? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> יש בעלי חיים שצריך להשתמש במנוף כדי להטעין אותם ולפרוק אותם, למשל גמלים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז אם משתמשים באמצעים מכניים אז ככה וככה? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> כן. אבל ההחרגה שאנחנו מדברים עכשיו היא לא לגבי האמצעים המכניים, היא לגבי הכאה או חשמול. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אנחנו מדברים על (א)(5), לא (א)(1). << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תקשיבו, אף אחד לא מבין מה שאני אומרת, כל אחד בסעיף אחר נראה לי. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> נלך קצת אחורה. תקנת משנה (א) מדברת על כך שבמצבים שבהם לא יישא אדם באחריות פלילית אם הוא הכה או חשמל בקר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> לא אודליה, אני לא חושבת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> שנייה. אנחנו נמצאים בתקנת משנה (ב). << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> רגע, זה עבר, זה (א)(1). << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אנחנו ב-9(ב). << אורח >> קריאה: << אורח >> בלבלתם אותנו לגמרי. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> ב-9 יש (א), (א)(1) ו-(ב). << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> וכתוב הוראת תקנת משנה (א)(5) עד (7) לא יחולו. לא (א)(1)(5) עד (7). הוראות תקנת משנה (א) (5) עד (7). לא (א)(1). << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> שוב, איפה הלא יחולו? << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> הוראות תקנת משנה (א)(5) עד (7) לא יחולו לעניין הטענה או פריקה של בהמה. כלומר, אנחנו לא מדברים עכשיו על השוקר. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> (א)(5) עד (7) זה במקור: (5) לא ידחוף אדם בהמה ולא יגרור אותה באמצעים מכניים; << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> נכון. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> (6) לא יתלה אדם בהמה באוויר; ו-(7) לא יקשור אדם בהמה לצורך הובלתה באופן העלול לפגוע בגופה או בריאותה. בתקנת משנה (ב) אנחנו בעצם אמרנו שההוראות של תקנת משנה (א)(5) עד (7) לא יחולו לעניין טעינה או פריקה באמצעים מכניים. רק הוספנו את (7). ש-(7) בעצם הוספנו את לא יקשור אדם בהמה לצורך הובלתה באופן העלול לפגוע בגופה או בריאותה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אז אם משתמשים באמצעים מכניים כן אפשר לקשור אותה באופן העלול לפגוע בגופה או בריאותה? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כדי לאבטח אותה. זה בעצם החשיבה - - - << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> זה לא עניין לפגוע, זה להחזיק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> צער בעלי חיים. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> לא לגרום לה לסכנה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> (7) - - - צודקת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא נשמע הגיוני. זה בעצם אם את משתמשת באמצעים מכניים, אין בעיה, תקשרי אותה, תפגעי בה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> (7) לא רלוונטי. חבר'ה, תקשיבי, זה לא יכול להיות. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> באמצעי שפוגע? אבל זה מה שכתוב ב-(7). << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נכון, ממש לא. זה נורא. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> צריך לתקן את זה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> האיסור נכון, לא היה צריך להוסיף אותו ל-(ב). << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אוקיי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> צריך לתקן את זה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אז הוראת תקנת משנה (א) (5) עד (6). אז בעצם אנחנו לא מתקנים את (ב). << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> נכון, (ב) לא מתוקן. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אוקיי, אז זה מבוטל התיקון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, זה מ-(5) עד (6) היא אמרה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זה כבר קיים היום, זה כבר הנוסח שקיים היום, אין צורך. רק תשקלו אם אתם בכל זאת רוצים את ההוראה של ההחרגה של הקשירה אז תעשו תיקון אחר. בנוסח הרגיל: (5) בתקנת משנה (ג) במקום "בכלי רכב" יבוא "ברכב". זה עניין טכני לחלוטין. בנוסח המשולב: (ג) בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), לא יעשה אדם התופס בהמה לשם הובלתה, מטעין אותה ברכב, או פורק אותה ממנו, דבר שיש אפשרות ממשית שיגרום לה עקה חמורה. במקום "בכלי רכב", "ברכב" זה ממש עניין לשוני. אני ממשיכה. תקנה 10 לתקנות העיקריות. אם יש לכם את הנוסח המשולב לפניכם אז תקנה (ג), אתם רואים, במקום "כלי רכב" "רכב". זה רק עניין לשוני. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> רק עניין לשוני. שינינו בכל המקומות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> עברנו הלאה, אנחנו לא דנים על השוקר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> זה לשוני לחלוטין. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אנחנו מחקנו פשוט את המילה "כלי", השארנו "רכב". << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הכול בסדר. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אנחנו בתקנה 10, תיקון תקנה 10 לתקנות העיקריות. תקנה 10 בעצם מדברת על מעבר כבש ומשטח הטענה וארגז מתחלף. את רוצה שאני קודם אקריא ואז תסבירי? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> בסדר גמור. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> סליחה, לפני כן רק למען אלה שלא מכירים את המונחים, ארגז מתחלף זה רמסה. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> לאו דווקא, יש ארגז מתחלף ויש רמסה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> רמסה זה שם מסחרי של חברה מסוימת. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> לא, לא. רמסה זה מגבה נוע ויש ארגז מתחלף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה ארגז מתחלף? << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> ליאור סויד, משרד התחבורה, אגף הרכב. ארגז מתחלף יכול להיות בנוי - - - << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אפשר להטעין ארגז מתחלף בתיאוריה, גם עם מלגזה עם משהו כזה. בפועל בהובלת בהמות זה לא. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> זה משהו אחר, אבל יש להבדיל בין מגבה נוע שזה רמסה, מה שאת אומרת, המונח הוא מגבה נוע, לבין ארגז מתחלף. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> בסדר, אז אני אקריא ונסביר. בסדר? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> תיקון תקנה 10 13. תקנה 10 לתקנות העיקריות - (1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "וארגז מתחלף"; (2) בפסקה (1), אחרי "העמסתן" יבוא "טעינתן"; (3) במקום פסקה (2) יבוא: "לא קיימים הפרשי גובה ומרחק בין המשטחים שעליהם עוברות הבהמות; קיים הפרש בין המשטחים שעליהם עוברות הבהמות – יותקן ביניהם כבש שהשיפוע שלו לא יעלה על 20 מעלות... << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אם קיים. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> משהו לא מסתדר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אם קיים הפרש יותקן עליהם קטע שהשיפוע שלו לא יעלה על 20 מעלות. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> אוקיי. כאשר נקרא את זה עם הרישה זה יהיה ברור. תכף אני אקרא את הנוסח המשולב. "לא קיימים הפרשי גובה ומרחק בין המשטחים שעליהם עוברות הבהמות; קיים הפרש בין המשטחים שעליהם עוברות הבהמות – יותקן ביניהם כבש שהשיפוע שלו לא יעלה על 20 מעלות למעבר עגלים שגילם אינו עולה על שישה חודשים וחזירים ועל 26 מעלות למעבר בהמות אחרות; הוראות פסקה זו יחולו גם על מעבר בהמות בכבש הנמצא בתוך הרכב; (4) בפסקה (3), אחרי "נפילת בהמות מהם" יבוא "והוצאת גפיים דרכן", אחרי "שדה הראייה של בהמות" יבוא "למעט גמלים", ובסופה יבוא "הייתה הבהמה גמל לא יפחת גובה הדפנות מ-1.5 מטר; פסקה זו לא תחול על כבש אם אורכו קצר ממחצית אורך הבהמה. (5) במקום פסקה (5) יבוא: "(5) מבנה המעבר, הכבש ומשטח ההטענה המיועדים למעבר הבהמות, מאפשרים לעוסקים באיסוף, הטענה ופריקה לבחון את מצב הבהמות; (6) שיפוע הארגז המתחלף במהלך טעינתו על הרכב או פריקתו ממנו אינו עולה על- (א) 20 מעלות אם יש בתוכו עגלים שגילם אינו עולה על 6 חודשים או חזירים; (ב) 26 מעלות אם יש בתוכו בהמות אחרות." אם יש לפניכם את הנוסח המשולב זה בעמוד 6, תקנה 10. בואו נקרא אותה בנוסח המלא שלה, זה יהיה כבר יותר ברור. בנוסח המשולב: מעבר, כבש (רמפה) ומשטח הטענה וארגז מתחלף 10. מי שבהמה נמצאת בשליטתו לצורך איסופה, טעינתה בכלי ההובלה או פריקתה ממנו, לא יאסוף, יעמיס או יפרוק כאמור, ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה: (1) המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה המיועד למעבר בהמות לצורך איסופן, העמסתן, טעינתן ופריקתן, בנוי או מרופד באופן שמונע החלקה של הבהמות, נפילתן או פגיעה אחרת בהן, וכן באופן שמאפשר ניקויו וחיטויו; שימו לב, הרישה היא "אלא אם כן התקיימו תנאים אלה. אז אנחנו ממשיכים. (2) לא קיימים הפרשי גובה ומרחק בין המשטחים שעליהם עוברות הבהמות; קיים הפרש בין המשטחים עליהם עוברות הבהמות – יותקן ביניהן כבש שהשיפוע שלו לא יעלה על 20 מעלות במעבר עגלים שגילם אינו עולה על 6 חודשים וחזירים ועל 26 מעלות למעבר בהמות אחרות; הוראות פסקה זו יחולו גם על מעבר בהמות בכבש הנמצא בתוך הרכב; (3) המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה מצוידים בדפנות המונעות נפילת בהמות מהם והוצאת גפיים דרכן, ואשר חוסמות את שדה הראייה של בהמות, למעט גמלים, לצדדים; הייתה הבהמה גמל – לא יפחת גובה הדפנות מ-1.5 מטר; פסקה זו לא תחול על כבש אם אורכו קצר ממחצית אורך הבהמה; (4) המעבר, הכבש ומשטח ההעמסה עשויים באופן שאינו מאפשר לבהמות לראות דרכם; (5) מבנה המעבר, הכבש ומשטח ההטענה המיועדים למעבר הבהמות, מאפשרים לעוסקים באיסוף, הטענה ופריקה לבחון את מצב הבהמות; (6) שיפוע הארגז המתחלף במהלך טעינתו על הרכב או פריקתו ממנו אינו עולה על - (א) 20 מעלות אם יש בתוכו עגלים שגילם אינו עולה על 6 חודשים או חזירים; (ב) 26 מעלות אם יש בתוכו בהמות אחרות; עד כאן. אודליה, את יכולה בבקשה להסביר? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתה יכול להתייחס. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני אשמח קודם כל לשמוע את עמדת משרד החקלאות לגבי השינוי הזה. רק גברתי צריך לקחת בחשבון שעד היום מדובר על 30%. אנחנו מדברים כאן על הרמפה אני חושב. הגשר אתם מתכוון לרמפה שיורדת מהקומה העליונה - - - << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> גם בתוך הרכב וגם מחוץ לרכב, נכון. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אז אני רוצה להתייחס לרמפה שבתוך הרכב. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> רגע, אולי רק אודליה תסביר, כי כולם מבינים מה התקנה אומרת. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> מה הרעיון שעומד מאחורי השינוי הזה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אני אסביר קודם כל מה שינינו ומעבר לזה מבחינה מקצועית תסביר גם ד"ר דגנית בן דב. קודם כל אנחנו הוספנו לתקנה הזאת דבר שלא היה קיים קודם, שזה הנושא של הארגז המתחלף. זה משהו שקיים, זה בעצם אופציה שקיימת להטענה של בעלי חיים בעצם במשטח אחד שעולה למעלה, לתוך כלי ההובלה. ואז בעצם כולם, כל הבהמות בעצם נכנסות לתוכו. גם למשטח כזה, כמו גם למעברים אחרים יכול להיות מצבים שיש בהם שיפועים ובמסגרת התקנה התייחסנו בעצם לנושא השיפועים. מה המשטחים שיש בהתאם לגילאי הבהמות. דבר נוסף שהיה חשוב לנו להוסיף בנוגע לגמלים זה הנושא של הגובה. כיוון שיש, לא כל הגמלים הם רובצים במהלך - - - << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> כל הגמלים רובצים. לא כל הגמלים נקשרות רגליהן. את מדברת פה על הגובה של הרמפה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> הגובה של הדפנות. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> של הרמפה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> ארגז מתחלף זה רמסה רק, כן? << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> אבל חשוב שיהיה שגם הדפנות - - - << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> ארגז מתחלף בהגדרה שלו זה רמסה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> חשוב בעצם במקרה של הגמל שגובה הדפנות לא יפחת מ-1.5 מטר כי זה לוקח בחשבון את הגובה של הגמל. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> את הגובה של הגמל ברביצה. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> ברביצה, כן. ודבר נוסף שיש פה זה בעצם השיפועים של ארגז המתחלף, שגם את זה הכנסנו. אז יש פה גם שינויים לעניין גובה השיפועים שהייתה קודם, בתקנה המקורית. ויש פה גם הכנסת הנושא של הארגז המתחלף והשיפועים שבו וגם הנושא של הדפנות של הרכב במקרה של הובלת גמל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה, בבקשה, אם את רוצה להתייחס. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אם אני אבין את השאלה אני אוכל להתייחס. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> מה הרעיון שעמד בבסיס ההחלטה הזאת לשנות את השיפוע מ-30 מעלות ל-20 מעלות? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> השאלה אם זה בארגז מתחלף זה לא רלוונטי. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> עזוב את הארגז המתחלף עכשיו. אני מדבר על העגלות הקיימות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> למה זה רלוונטי? יש פה אי הבנה כי אנחנו לא מתעסקים עם ארגז מתחלף. ארגז מתחלף, לצורך העניין, ארגז מתחלף זה רמסה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> הבנתי את השאלה. אפשר לענות? << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> כן. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> טוב. ארגז מתחלף כרגע, קודם כל למשרד התחבורה, אנחנו השתמשנו במונח ארגז מתחלף והוא מוגדר בהגדרות. אם יש לכם הגדרה אחרת אנחנו נשמח לקבל את ההפניה ונתקן כדי שהמינוח יהיה אחיד בינינו וביניכם. חבל על הזמן, תעביר לנו את ההגדרות אצלכם. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> זה לא הגדרות, תקנות תעבורה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אבל זה הגדרות בתקנות התעבורה. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> יש ארגז מתחלף - - - << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אז אני אומרת, אם צריך אנחנו נתקן בהתאם להגדרות שלכם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מצוין, בשביל זה אנחנו פה. אתם תביאו את ההגדרות אליהם והם ייצרו את השינויים שצריך. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבל על הזמן. כן? << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> השינוי מ-30 ל-26 הוא בעקבות הדירקטיבה האירופית ול-20 בעקבות ההמלצות שיש בשטח לגבי פרטים צעירים יותר ולגבי חזירים, כולל בתוך הרכב. ולעניין השיפוע של הרמסה, השיפוע של הרמסה מאוד משמעותי בזמן הטעינה. כי המנוף מרים אותה ואם הוא ירים אותה בזווית חדה מידי בעלי החיים נופלים. לכן לרמסה יש שיפוע בזמן הטעינה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אוקיי. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני חושב שלא צריך בכלל לעבוד עם רמסה, האמת. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> קודם כל, אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> רמסה לא כדאי לעבוד איתה, זה באמת צער בעלי חיים. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> חן, אתה לא מכיר כנראה את כל התחום, תכף אני אענה גם לך. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> תשומת לב גברתי מופנית לכך שלדעתי שאולי אחוז אחד מסך כל ההובלות מתבצעות בתוך ארגז של רמסה. זה אחד. גם הארגז המתחלף עליו אתם מדברים זה כמעט הלך מעולמנו. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אבל מה זה משנה? הסעיף שמתייחס לאחוז אחד מתייחס לאחוז אחד. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אמרתי את זה רק לידיעה. זה אחד. הדגש שצריך שיהיה על השיפוע של הרמפה שנמצאת בארגז המשאיות, העגלות, שבאמצעותן מבוצעות כל ההובלות נכון להיום, שזה 99%, שלא לומר 99.9% ההובלות מתבצעות בעגלות שהותאמו לצורך ההובלה ואושרו על ידי משרד החקלאות למטרה הזו. שם מדובר על שיפוע רמפה של 30%, מה שקבוע נכון להיום בתקנות. עכשיו אני לא רואה שום צורך בשינוי השיפוע הזה כאשר לא נרשמה ולו מחצית מהתקלות שהן תוצאה משיפוע הזה של 30%. ללכת כאילו אחרי מה שנקבע באירופה זה בכלל לא נכון, כי הרכב העגלות שם הוא שונה לחלוטין. שם מדובר על עגלות שונות, ממש לחלוטין. מדובר על עגלות ארבע קומות שההפרש בין קומה לקומה הוא הרבה יותר נמוך. ויכול להיות, אני לא מדדתי את זה, יכול להיות שזה 20 מעלות. אבל אם אנחנו צריכים היום לבוא - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אבל מה זה משנה אם זה ארבע קומות או שתי קומות? בסוף השיפוע אנחנו רוצים - - - << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא גברתי, אם יש לך שתי קומות וגובה הקומה נגיד 1.5 מטר זה שונה נגיד אם גובה הקומה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, אתה צריך לייצר בין כל קומה. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> עלייה נוחה. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> העגלות נכון להיום מצוידות ברמפה אוטומטית קבועה ומקובעת לשיפוע של 30 מעלות, שזה מה שאושר על ידי הגורמים המקצועיים. גם משרד התחבורה, גם משרד החקלאות. אין עגלה שאני בתור עוסק בתחום אני לא יכול ללכת ולהביא עגלה ולהתחיל להוביל בה. העגלה צריכה לעבור את המבחנים המתאימים ולקבל את הרישוי המתאים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז אני שואלת אותך, מה זה משנה אם זה 30 מעלות או 20 מעלות? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני אומר, אם זה ישונה ל-20 מעלות יהיה צורך להחליף את כל צי העגלות במדינת ישראל. ונשאלת השאלה מי יישא בעלויות האלה ולשם מה אנחנו עושים את הדבר הזה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני אשמח לשמוע ממשרד החקלאות מה היה שיקול הדעת שלכם לשנות את זה? << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> יש לי משהו חשוב להגיד. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני יכול עכשיו להראות לכם, להציג בפניכם בעלי חיים שעולים לתוך ארגז המשאית על הרמפה הקיימת. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> וגם יורדים. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> ותראו איך זה. הם עולים ויורדים בשיא הקלות. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> לדעתי יש פה איזה שהוא בלבול. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הנקודה הובהרה. משרד החקלאות, אני רוצה שתתייחסו לעניין הזה, מה היה שיקול הדעת שלכם בשינוי. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> יושבת-הראש אני יכול להתייחס? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> משרד התחבורה, בבקשה. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> לא יודע, אולי 90% מהנתמכים בעגלות והמרכבים מגיעים מחו"ל. << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> לא, זה עגלות שמייצרים אותם - - - << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> זה לא משנה. אם בחו"ל השיפוע הוא 30 אתה לא יכול עכשיו לשנות ייבוא של משהו שהוא מתוכנן ומיוצר באירופה ולשנות אותו ל-20 אם זה מיוצר ככה. אם זה באירופה 30 זה אמור להישאר ככה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי, חיזקת את דבריהם. אני רוצה להבין מה היה השיקול לתיקון הזה. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> משהו יותר גרוע. קודם כל רשמתם ארגזים מתחלפים במגבה נוע. בשום פנים ואופן אסור להוביל בעלי חיים במגבה נוע ובארגזים מתחלפים. לא יודע איך הגעתם למסקנה הזאת. << דובר >> שמרית שקד גיטלין: << דובר >> למה? << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> ככה, כי זה לא בטוח. מי מוביל בעלי חיים בארגז? << אורח >> חאתם דבאח: << אורח >> אני מסכים איתו, אגב. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני גם מסכים איתו. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> יש מרכבים ייעודיים. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אבל יש ציבור שלם של הבדואים בדרום שמשתמשים להעברת העדרים שלהם, כי אין אפשרות להגיע עם משאיות כמו שלנו, שהן בדרך כלל מובילות את הנמלים ואת בתי המטבחיים, את ההובלות היותר מתקדמות. ולהם אין אפשרות איך להעביר את הצאן. אגב, לא רק להם, גם לחברנו בכל יהודה ושומרון, אין להם פתרונות איך להעביר את העדרים לתקופת האוכל, במרעה. זה מה שמשתמשים בזה. אני אישית לא משתמש בזה. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> לא מעבירים בעלי חיים ב- - - << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אתה יכול להגיד אסור, אתה לא יכול להגיד לא מובילים. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> אסור להוביל, אני לא מבין איך בכלל מאשרים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אז תסביר למה, בבקשה, לאנשים כמונו שלא מכירים את הניואנסים. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> לבעלי חיים יש מרכב ייעודי שאמורים להוביל אותו, כדי שהם לא יזוזו במרכב וזה לא יהיה תנודה של בעלי החיים בתוך המרכב, כי זה מאוד מסוכן. ברגע שאתה מוביל בעל חיים בתוך ארגז מי שולט על איך שהוא זז בתוך המרכב. הוא לא רתום, הוא לא מאובטח. << אורח >> חן חיימזון: << אורח >> אני אעזור לכם. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> בעלי החיים לא רתומים אף פעם. אי אפשר לרתום בעלי חיים. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> בתוך מרכב ייעודי יש כביכול תקנות לצפיפות. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> גם פה יש תקנות לצפיפות. הצפיפות היא אותה צפיפות. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> מגבה נוע פורקים אותו עם מנוף יורד בשיפוע. מסכן בעל החיים. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> נכון. אז אפשר להקפיד על שיפוע שלא יעלה על - - - << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> אי אפשר, אנחנו לא קובעים את - - - << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> אפשר. אני עמדתי עם מד זווית ומדדתי, באמת. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> מגבה נוע לא יורד בזווית של 20 מעלות. הוא יורד בזווית הרבה יותר גדולה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> 25, עמדתי עם מד זווית ומדדתי. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> לא יתכן. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> לפני שאישרנו רכבים מסוימים. << אורח >> אודליה אסולין דגני: << אורח >> כנראה אנחנו לא מדברים על אותו דבר. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> בוא נקבע פגישה בשטח. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> אני יודע מה זה מגבה נוע ואני יודע מה זה ארגז מתחלף, זה לא יתכן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה תמיד הכי טוב. בבקשה, אני אשמח להתייחסות באמת לשינוי הזה. מה היה שיקול הדעת שלכם, בבקשה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> שוב, השינוי בעקבות השינוי באיחוד האירופי. הרכבים שרוב ההובלות הגדולות המסחריות באיחוד האירופי נעשים בהם הם שונים לגמרי. ארבע קומות שהוזכרו פה כל הקומה היא הידראולית. זאת אומרת, הם מורידים את כל הרצפות לגובה כמעט אפס, טוענים את הקומה העליונה, מעלים את כל המפלס למעלה. טוענים את הקומה השנייה, מעלים את המפלס מתחתיו וכן הלאה. זאת אומרת, כל המבנה של הרכב - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אין בכלל שיפוע במעברים האלה. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> השיפוע הוא מאוד קטן מלכתחילה. << אורח >> ליאור סויד: << אורח >> רגע, רגע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע, היא תסיים ואנחנו סיימנו את הדיון. יהיה המשך דיון. << אורח >> דגנית בן דב: << אורח >> נתון שמאוד חשוב לי להזכיר: לאורך כל הדיונים פה יושבים כאן שני נציגים של שתי חברות ההובלה הגדולות בארץ. לא נמצא פה אף אחד שמייצג את המובילים הקטנים או את האנשים שמובילים לעצמם או את האנשים שמובילים, כמו שהזכיר חן, את העדרים ממרעה במקום אחד למרעה במקום שני. ושם הובלה היא בדרך כלל ברמסות. רמסות שנפתחו פתחים בצדדים שלהם. אם זה חוקי או לא אני לא יודעת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בסוגייה הזאת אנחנו נשמח שלדיון הבא משרדי הממשלה יגיעו עם דעה אחידה ביחס לסוגייה הזאת. אם יש משהו שצריך להאיר אחד לשני, בבקשה, זה התפקיד שלכם. אנחנו מסיימים את הדיון. תודה רבה לכל מי שהשתתף פה, שיהיו לנו בשורות טובות. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:59. << סיום >>