פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 36 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 14/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 160 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, י"ח בתמוז התשפ"ה (14 ביולי 2025), שעה 10:16 סדר היום: << נושא >> סטטוס הבאת העובדים הזרים בענף המסחר והשירותים (שירותים בבניין ותשתיות, מסחר סיטונאי וקמעונאי כולל הובלות, מוסכים, אולמות אירועים וניקיון) – ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: מרדכי גמיש – מנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה שרה דיאמנט – מנהלת תחום בכירה עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה הייא חאג' יחיא – יועצת מנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה ברק טיירמן – רמ"ט מקצועי, משרד הכלכלה והתעשייה חני שר – מנהלת שירות אזרחים ותיקים - מערכי דיור, משרד הרווחה והביטחון החברתי אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מנהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה סמדר פרידמן – רפרנטית עובדים זרים, משרד המשפטים שי פרידמן – סגן מנהל, מחלקת אמנות, משרד החוץ משה נקש – מנהל, מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה שרון טובול אמיר – רשות האוכלוסין וההגירה בתיה הררי – ראש תחום מקרו, משרד ראש הממשלה כפיר מצוינים – סמנכ״ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי עדי אבירם – מנהלת תחום תו"ב ונגישות, מרכז השלטון המקומי עליזה אשכנזי – מנהלת משק ארצית, שירותי בריאות כללית צבי קן תור – יו"ר משותף, ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין ד"ר אביר ג'יריס – עו"ד, ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין אביתר חנן – רכז אסטרטגיה ומדיניות, אגף כלכלה ומדיניות, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל רונן בלסטקר – סמנכ"ל, חטיבת הניקיון, TM אייל כהן – חשב שכר, חצי חינם גילת רובינשטיין – מנכ"לית, איגוד לשכות המסחר אבי מזרחי – יו"ר, ארגון חברות הניקיון בישראל ורוניקה רוזנברג – מנכ"לית, ארגון חברות הניקיון בישראל גבי בן הרוש – יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים דוד כוכבא – מנכ"ל, מועצת המובילים והמסיעים רונן לוי – יו"ר, איגוד המוסכים אריה אשד – מנכ"ל, איגוד המוסכים רמי מימון – מנכ"ל, ב.ר.א יבואנים אורי נחום – מנהל מרחב, קלינור מקבוצת מיקוד מירית הופמן – אימהות הלוחמים מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סטטוס הבאת העובדים הזרים בענף המסחר והשירותים (שירותים בבניין ותשתיות, מסחר סיטונאי וקמעונאי כולל הובלות, מוסכים, אולמות אירועים וניקיון) – ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יום שני בשבוע, י"ח בתמוז תשפ"ה, 14 ביולי 2025, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא סטטוס הבאת העובדים הזרים בענף המסחר והשירותים, ישיבת מעקב לישיבות שקיימנו בנושא בוועדה. תודה לך, אדוני המנכ"ל, שאתה מכבד אותנו בנוכחות שלך, ונקווה שנתקדם בכל האתגרים והחסמים. לפני שנפתח את הדיון, אני מעבירה את רשות הדיבור למירית הופמן מאימהות הלוחמים. << אורח >> מירית הופמן: << אורח >> תודה רבה. שמי מירית הופמן, אני מאימהות הלוחמים. אני פותחת את הבוקר בבשורות לא טובות. לוחם יקר, ליאל שוהם, השם יקום דמו, שיצא להתרעננות מח'אן יונס שבוע שעבר נלקח עם רדתו מהאוטובוס לחקירת מצ"ח. החקירה הצולבת נמשכה עד שעות הערב, כשמדי הקרב המוכתמים עדיין על גוף הלוחם ההמום. הלוחם נחקר על אירוע שאירע לפני כחצי שנה בדרום לבנון, אירוע שנסגר במסגרת החטיבתית וניתן לו גיבוי מלא על ידי מפקדיו. נשקו האישי של הלוחם נלקח, והזאבים של הפרקליטות הצבאית הורו לו לחזור בבוקר להמשך ההתעללות. חבריו מספרים שליאל היה נסער, סירב לדבר והלך לישון. אני מזכירה לכם שמדובר פה בגיבור. לקראת בוקר נטל את נשקו של חבר שלו, הלך לשירותים ושם קץ לחייו. כשהתגלתה גופתו הזעיקו את מד"א, ואלה הגיעו לפנותו רק אחרי ארבע שעות. במהלך הזמן הזה איימו החוקרים על כל החברים של ליאל שלא יספרו מה קרה. הצבא ניסה להשתיק את הפרשה ופרסם בהתחלה שהלוחם התמוטט ומת. לבסוף, הודו שהלוחם היקר התאבד לאחר החקירה המועילה הזאת והמיותרת שלהם. חשבתם שמישהו אולי מצטער או הפיק לקחים? תחשבו שוב. סיפור דומה קיבלנו אתמול ממ"פ בעזה, ואני מקריאה: "סיימתי עכשיו שיחת טלפון מאוד קשה עם לוחם בפלוגה שלי. הלוחם אחרי לילה של פעילות מבצעית ללא שינה זומן לחקירת מצ"ח להיום, צום י"ז בתמוז. במשך שש וחצי שעות הלוחם עבר חקירה קשה ומתישה על האירוע של זריקת רימון הלם כשהוא ללא מים וללא אוכל. הלוחם נשוי, אבא לילדים, עשה מעל 300 ימי מילואים מאז 7 באוקטובר. הוא שבור, מרוסק ומפוחד". וכל זה פחות משבוע אחרי שלוחם התאבד לאחר חקירת מצ"ח מבזה ומשפילה. הפצ"רית והחברים שלה בגיבוי של הרמטכ"ל זמיר ממשיכים בהתנהגות מסוכנת שפוגעת בביטחון המדינה ובלוחמים שלנו, והם עוד יתנו על זה את הדין, כי אנחנו לא נשכח ולא נסלח להם. רמטכ"ל, פצ"רית, מפקד משטרה צבאית, מפקד מצ"ח, מפקד היחידה לחקירות מבצעיות, מפקד החקירה, תפסיקו עם זה, תורידו את הידיים המזוהמות שלכם מהלוחמים שלנו, דם הלוחמים אינו הפקר. הפצ"רית, שאמורה להיות עסוקה בלשמור ולהגן על החיילים שלנו, לתת להם מרחב מחיה עד הקצה כדי למגר את האויב האכזרי הזה, במקום זה בואו נזכיר לכולם פה מה היא עושה: היא לא מאשרת פעילויות תקיפות יותר בעזה בגלל נזק אגבי גבוה, נזק אגבי גבוה לא של חיילים, אלא של שהידים עתידיים. הרי את החיילים אפשר להחליף כמו גרביים, אבל מי ישמור על העזתים צמאי הדם שמחכים לנו בסיבוב? לא נשכח שחיילים מהצוות שלה התקשרו, ומבחינתנו אולי עוד מתקשרים מחדרים ממוזגים לנוח'בות ששחררנו לעזה כי הם לא חברים באופן פורמלי בחמאס או בג'יהאד האסלאמי כדי לוודא שהיו מרוצים מהתנאים שהיו להם בכלא. פצ"רית שמסרבת לעשות מצור, למרות שכולם יודעים שככה אפשר לנצח את האויב ולסכן כמה שפחות חיילים, שלא מאשרת כיבוש שטח, מה שגורם לחיילים להיכנס שוב ושוב ושוב ושוב לאזורים בהם צה"ל כבר היה פעמים רבות ומסכנת באופן מיותר את החיילים וגורמת להרג חיילים. לא נשכח את עלילת הדם שלה נגד החיילים מכוח 100 בשדה תימן שעד היום מוזכרים כאנסים למרות שזה לא הוכח, למרות שזה הופרך, ועדיין לא מצאה את הזמן לחקור את האסון הזה. הפרקליטות הצבאית גרמה נזק עצום למדינה ולחיילים. את האחריות אנחנו מטילים פה על הדרג המדיני. אנחנו קוראות לכם לא לקבל, או לכל הפחות להתעלם מחוות דעת שלה. יש מספיק חוות דעת ממומחים במדינה שחושבים אחרת ממנה. להפסיק לאפשר לה לפגוע בחיילים שלנו. למען השם, למה האישה הזאת עדיין בתפקיד? תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה לך. נמשיך בדיון. כפי שאמרתי, על סדר היום: סטטוס הבאת העובדים הזרים בענף המסחר והשירותים. ביום 1 ביולי 2024 אישרה ועדת המנכ"לים מכסה של עד 6,400 עובדים זרים לענף המסחר והשירותים בקטגוריות: שירותים בבניין ותשתיות, מסחר סיטונאי וקמעונאי, כולל הובלות, מוסכים, אולמות אירועים וניקיון. בחודש שעבר גם מקצוע העובדים במכבסות אושר בוועדה. ב-1 ביולי 2024 אישרה הוועדה מכסה של עד 6,400 עובדים זרים לענף. ב-10 בפברואר 2025 אושרה מכסה להבאה פרטית של עד 5,450 עובדים זרים. בנוסף, החליטה הוועדה להגדיל את מכסת העובדים הזרים לענף ב-6,400 עובדים זרים נוספים כך שהמכסה תעמוד על 12,800 עובדים זרים. להבנתי, ישנם שלושה הסכמים בילטרליים והסדרי יישום שנמצאים בתהליך מול שלוש מדינות, ארצה לשמוע היום ממשרד החוץ סטטוס עליהם. אני מודה לך, מנכ"ל משרד הכלכלה, שהגעת היום, ומבקשת להציג סקירה מפורטת על הקול הקורא הראשון והשני שפורסמו, על המכסה שהוקצתה בכל קול קורא, על ההקצאות שהוחלטו ואיך החלטתם עליהן, על הביקוש העצום בבקשות שהוגשו על ידי המעסיקים בכלל הקטגוריות בענף המסחר והשירותים ועל התכנון של המשרד לגבי שאר המכסה ופרסום קול קורא נוסף. מרשות האוכלוסין ארצה לשמוע על קצב מתן ההיתרים לעובדים שאושרו והפניות שעדיין בטיפול. קיבלנו פניות מרשתות שיווק, חברות למיחזור, מכבסות ועוד, ונרצה לשמוע אותן גם היום. אנחנו נתחיל איתך, אדוני המנכ"ל, בבקשה, והמצגת שהכנתם. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> (מוקרנת מצגת) תודה רבה, בוקר טוב. אני אתן קצת רקע כללי. במדינת ישראל קיים מחסור חריף בכוח אדם בעבודה ובכלל במקצועות הלא-מיומנים, מחסור שהולך ומתעצם מיום ליום. לפני המלחמה היה מחסור של בין 70,000 ל-90,000 עובדים במשק, ובעקבות המלחמה ואי-כניסת העובדים הפלסטינים, המחסור גדל למעל 200,000 עובדים, מחסור של 200,000 עובדים. בעקבות הדרישות שלנו, של שר הכלכלה, של המשרד, התגבשה החלטת ממשלה לעניין זה, שכולכם בטח מכירים אותה, וצריכה לתת מענה לצרכים של המשק. למרות החלטת הממשלה, ישנם חסמים גדולים מאוד להבאה של מסה של עובדים, ואני תכף אסקור בפניכם את הסטטוס כרגע, איפה זה עומד, אבל בהחלט יש מחסור מאוד מאוד גדול של עובדים. אנחנו נלחמים על כל מכסה קטנה שנפתחת בוועדת המנכ"לים. משה נקש חברי פה גם, עוד מעט נדבר על זה. כחלק מניהול הצמיחה והורדת יוקר המחיה אנחנו סבורים שהגדלת עובדים זרים זה דבר שמתבקש ומחייב המציאות. היא תיתן מענה בעיסוקים שעובדים ישראלים לא רוצים לעבוד בהם וקשה לגייס אותם, היא תאפשר הסבת עובדים ישראלים למקצועות מבוקשים. אצלנו יש גם מסלול של הכשרות שיש בקצה מעסיק. אנחנו תמיד עובדים על זה, לשדרג את העובדים למקצועות שגם שם חסרים עובדים, אבל מקצועות עם שכר גבוה שיאפשרו שדרוג לעובד, והיא תאפשר צמיחה ומיקוד ביתרונות היחסים הבין-לאומיים. עכשיו אני רוצה לתת לכם נתון שהוא נתון מוכח שכל תוספת של 10,000 עובדים זרים במסחר ושירותים שווה ל-2.3 מיליארד שקל לתל"ג, וגם נותנת תוספת של 2,400 עובדים ישראלים על כל 10,000 עובדים זרים. זאת אומרת, 700 מיליון שקל הכנסות למדינה ממסים. עכשיו אני אתן לכם סקירה לגבי המכסות שיש לנו במשרד, זה ציר הזמן. ביולי 2024 היה אישור עקרוני של ועדת המנכ"לים למכסה. בין יולי לספטמבר 2024 היה ביצוע קול קורא מקדמי שיצא לענף מסחר ושירותים. בספטמבר 2024 הייתה כניסת המכסה לתוקף, ובנובמבר 2024 פרסמנו את הקול הקורא הראשון שמביא מכסה של 6,400 עובדים למסחר ושירותים. בינואר 2025, חודשיים אחרי, כבר נתנו המלצות לחלוקה במסגרת שהייתה לנו. במרץ 2025 כבר נתנו היתרים, באפריל 2025 הגיע העובד הראשון מההקצאה הזאת לישראל. ועכשיו אנחנו בקול הקורא השני שיצא ביוני 2025. עכשיו אני אתן לכם קצת מספרים. אני דווקא אדלג על המקדמי, אני אלך רגע להקצאה הראשונה. כשהוצאנו את הקול הקורא השני להקצאה היה ביקוש של מעל 23,000 בקשות, 700 מעסיקים הגישו 820 בקשות. הנתון צריך להיות עוד קצת יותר מעודכן מבחינת כמה עובדים הגיעו לארץ, תכף תדבר על זה. כ-3,200 עובדים, זה הגיע למימוש, וכ-85% המלצות מומשו להיתר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מהמכסה הראשונה 85%? << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> מהמכסה הראשונה, כן. עכשיו אני רוצה להגיד משהו. עם המלחמה, ועם הבעיה של הטיסות, ועם הסכמים כאלה ואחרים מול המדינות, עדיין יש קושי להביא את העובדים. ההתעקשות על הבאה פרטית, לתת לבעל העסק לעבוד בשביל להביא את העובדים, הוכיחה את עצמה. אני יכול להגיד לכם שאנחנו מסיירים בשווקים, מסיירים במפעלים, מסיירים אצל הקמעונאים, זה שינה להם את העסק מקצה לקצה. יש פה מעסיקים, בטח ידברו על זה, כל חברה וכל מעסיק שקיבלו עובד, זה שינה לו את החיים. אף אחד לא באמת מבין את ההתעקשות למה לא לפתוח את זה ולתת הרבה יותר, ותכף נדבר על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע את הנציגים גם. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> כן, נשמע תכף את הנציגים, נסיים את המצגת. זה הנתון לגבי זה. ההקצאה השנייה, יצאה הקצאה שנייה של 4,200 היתרים, ופה, בגלל שראו שאפשר כבר לממש ואפשר להביא עובדים, אנשים הבינו גם את הערך המוסף, הבינו גם מה זה עובד זר לעסק, במיוחד כשהם רודפים אחרי ישראלים לעבוד וזו משימה בלתי אפשרית, ויש הרבה עובדים שרוצים לעבוד בשחור והמעסיק לא יכול לאפשר את זה. בהקצאה השנייה עכשיו, של 4,200 היתרים, היה ביקוש של מעל 45,000 היתרים. 1,416 מעסיקים שהגישו 1,545 בקשות. 238 מעסיקים הגישו בקשות חוזרות. אתם צריכים רגע להבין, זה מוכיח את הצמא הגדול לעובדים. זה מונע מעסק להתפתח, זה מונע מעסק לעבוד. העסקים לא מסוגלים לפתוח את העסק בצורה רגילה, הם לא יכולים לשרת את כמות האנשים שהם יכולים להכיל, כי אין להם עובדים. ואני אומר לכם, העובדים הזרים עושים עבודות שהישראלים לא מוכנים לעבוד בהן, במיוחד אחרי שהקטנו את כמות הפלסטינים שהיה להם היתר בצורה דרמטית בעקבות המלחמה. ואם אנחנו לא ניתן להם את הצרכים, שאני התומך הגדול והנלהב לעניין זה, אנחנו פשוט עושים עוול לעסק, ובאפקט אנחנו מונעים הכנסות גדולות למדינה, הכנסות ממה שהעסק יכול להכניס. וכמו שהראיתי לכם מקודם, מה עושים 10,000 עובדים זרים לתל"ג וכמה עובדים ישראלים זה מוסיף. לכן לפעמים ההתנגדות לא כל כך ברורה לי. אני אשווה קצת בין הקולות הקוראים. גידול של 97.5% בביקוש להיתרים מההקצאה הראשונה לשנייה; גידול של 102% בכמות המעסיקים שמגישים לראשונה, 1,176; ועלייה במספר המשרות הפנויות בענפי המסחר והשירותים מעידה בין היתר על חוסר נכונות מצד עובדים ישראלים לאייש את המשרות האלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> יהיו פה מעסיקים שידברו על זה ואתם תראו, עובדים ישראלים לא מוכנים לאייש את המשרות האלה שעובדים זרים לוקחים. זאת אומרת, זה לא מחליף את העובד הישראלי. אני אדבר קצת על ההשלכות של המחסור המתמשך. זו פגיעה בתפוקה ובצמיחה הכלכלית הכוללת, פגיעה תפעולית ועסקית ישירה, צמצום בהיקף השירותים וירידה באיכות שלהם, ירידה באיכות מוצרים ועלייה בתלונות צרכנים, עלייה בעלויות ובמחירים לצרכן. ככל שהעובד עולה להם יותר או שיש מחסור, הם מעלים מחירים, הם צריכים להתקיים. הם עדיין משלמים את אותה ארנונה, את אותן הוצאות גבוהות הם משלמים. כשהם פותחים הם משלמים את החשמל והם משלמים את המיזוג והם משלמים את הארנונה, משלמים את כל הדברים האלה ואין להם את ההכנסות הרגילות. בעיות בריאות, היגיינה ותברואה מהוות סיכון לבריאות הציבור. תוכל לדבר פה חברתי יושבת ראש איגוד חברות הניקיון. עיכוב בכניסת השקעות חדשות ומחסור בעובדים פוגע קשות במוכנות ותפקוד העורף בשעת חירום, וראינו את זה במערכה האחרונה. יש מחסור בעובדים. אתם יודעים, אנחנו מתמודדים בחירום עם כל הקמעונאים שהגיעו אלינו וביקשו שנפתור אכיפה בסימון מחירים ולא נתנו להם את הסיפור הזה, ובסיפור של איסוף הבקבוקים. הם אמרו, בסוף צריך לפתוח, אין עובדים. איך בחירום נשאיר את הסופרים פתוחים וגם מצד שני לא יהיו לנו עובדים? אנחנו רואים את המחסור. כל קמעונאי, מהגדולים ביותר, חבל דרך אגב שהם לא פה, היו מסבירים לכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חלק פה. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> כן, חצי חינם, אני עכשיו מזהה. הם יסבירו לכם מה זה עשה לעסק, מה זה הביא לעסק. מלבד המחסור בעובדים, אתם צריכים להבין, אני לא אכנס רגע לגופם של עובדים, אבל השינוי בתמהיל העובדים מנע גם איזשהו ארגון קבוצתי ביניהם, כי מספיק שעובד אחד לא טוב ורוצים לשלוח אותו הביתה, הם מתאגדים ביניהם חבורה של 60-50 עובדים ומשביתים את אותו סופר, את אותו סניף. למה? זה מה יש. ועכשיו כשיש עובדים זרים, הם באים לעבוד, הם לא באים לעשות כל מיני קונצים, ואני רוצה שתגע בזה אחרי זה. אני אגע בחסמים העיקריים ובפתרונות. המכסה הקיימת נותנת מענה לפחות מעשירית מהביקוש. נדרש להגדיל את המכסה משמעותית. אין ברירה, אנחנו נהיה חייבים להגדיל את המכסה. ההגבלות על אופן ההבאה, צריך לאפשר להביא את ההבאה פרטית לפחות עד לחתימה של כמה הסכמים בילטרליים. אני לא מתנגד להסכמים בילטרליים, ההפך. אני חושב שברגע שיהיה הסכם בילטרלי, העסק, יהיה לו יותר קל להביא את העובד, הוא פשוט מגיע למקום כמו שירות התעסוקה ומושך את העובדים משם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע את משרד החוץ. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> אבל יש קושי בלערוך הסכמים בילטרליים. אני שומע בכל פעם בוועדות המנכ"לים: עוד שלושה חודשים נחתם, עוד ארבעה חודשים נחתם, שנה שעברה היה אמור להיחתם. אני אומר פה, אני בעד הסכם בילטרלי, אני בעד שיהיה הסכם בילטרלי, מצידי עם כל המדינות, ואז לכולם לא נצטרך הבאה פרטית, אלא נעשה דרך הסכם בילטרלי, זה יהיה הרבה יותר קל לעסק. אבל עד שזה ייכנס לתוקף, אנחנו חייבים לאפשר את ההבאה הפרטית. לגבי גובה האגרות, נדרש בהתאם להמלצת ועדת המנכ"לים להפחית את האגרות. האוצר מתנגד לזה. גם פה, אני תומך בעמדת המסעדנים והוועד שלהם שעושים עבודת קודש, ושל שאר האיגודים בענפים האלה, להפחית את האגרות. ראינו אצל המסעדנים שהאגרות מונעות להביא את העובדים, שפשוט הם לא מביאים בגלל גובה האגרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בטיפול שר האוצר, ונקש גם יכול להתייחס לזה. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> בינתיים אין שום פתרון לזה. ואני אומר לכם שבסוף ההכנסות שיהיו למדינה מהעבודה של המסעדנים וממה שיכניסו העובדים האלה יהיו כמה וכמה מהסיפור של האגרה פר מסעדה. לפעמים זו מכת מוות לאותה מסעדה. אני לא מבין את זה. אני מפה קורא, נקש, גם אליך אני מדבר פה, תרים את הראש שאני אראה אותך. אתה רק עסוק בעבודה, אבל אני לא יודע אם אתה מקשיב או לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> השחקן המרכזי. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> אני קורא לוועדה לדרוש הגדלה מיידית של המכסה לפחות ל-30,000 עובדים זרים לענף המסחר והשירותים בהבאה פרטית שתוכל לתת מענה לכל האיגודים. אני כל הזמן מסביר שבענף הבנייה, יש איגוד אחד שמגיע, ארגון הקבלנים, ומדבר עם משרד השיכון ומדבר עם נקש ומדבר עם כולם, ואותו דבר בחקלאות, ואותו דבר בסיעוד, הולכים למשרד הבריאות, ובחקלאות הולכים למשרד החקלאות. אצלי יש המון המון המון איגודים תחת הכותרת של מסחר ושירותים, ואני מתמודד יום-יום ומנסה להיות סבלני עם כולם ומסביר להם שאני נלחם גם את המלחמה שלהם, אבל אם אני אדבר גם על לשכות המסחר, ועל הניקיון, ועל המובילים, ועל המלאכה, ועל הקמעונאות, ועל המסחר, אני אומר לכם, זו כמות איגודים, והמסעדנות, והתעשייה, אנחנו מרכזים אצלנו המון המון המון איגודים. לכן כשאומרים שאני קצת טרחן בנושא עובדים, כולם כבר לא יכולים לשמוע אותי וחושבים שאני מתיש אותם, אבל זה לא יעזור, אני אלחם את המלחמה הזאת עד שנוכל לפתוח ונביא כמות גדולה מאוד של עובדים. חשוב לי לסיום להדגיש עוד משהו. אני ער לכל הסיפור של סחר בבני אדם, ואני לא אטום, ואני מכיר את העתירות שיש בבג"ץ, ואני לא אתמוך ולא תומך, לא בסחר בבני אדם ולא בתנאי עבדות לעובדים שמגיעים. בני אדם, צריך לכבד אותם. הצענו הרבה מאוד פתרונות, וגם אני הצעתי בוועדת המנכ"לים, יעיד נקש, על הקמה של שניים-שלושה מרכזים להלין בהם את העובדים ולתת להם את התנאים הנוחים ביותר. והחשש בהבאה פרטית הוא שהעובדים ילונו במפעל שהם עובדים בו בתת תנאים. ונכון שהגדילו את כמות הפקחים, אבל עדיין זה לא נותן מענה לכולם וכל אחד יכול להרשות לעצמו. אני לא דורש את ההבאה עם הקלה על התנאים של העובדים, אבל בהחלט אנחנו יכולים לעשות את זה בכתף אל כתף ולארגן גם תנאים מצוינים לעובדים שעובדים פה וגם להביא לעסק את העובדים. ואני אומר לכם שזה שינה לעסקים את החיים, הסיפור של העובדים. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אני אשמח שתשיב לי לשלוש שאלות. למה החלטתם רק על 4,200 בפעימה השנייה? מאיפה? << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> זה לא אני החלטתי, יש ועדת מנכ"לים שנותנת הקצאה. אני דרשתי - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא היה 6,400? << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> לא, אני אסביר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> 4,400 ומתוכם ירדתם ל-4,200? << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> הסיכום היה שחצי יהיה בהבאה פרטית וחצי בהסכם בילטרלי. אני אמרתי, תנו לי את כל המכסה, וברגע שיהיה הסכם בילטרלי, אני אעצור באותו רגע, אני אתן התראה של שלושה שבועות-חודש לעסק ואני אעבור להסכם בילטרלי. ופה הייתה התגמשות קטנה לתת לי את כמות העובדים, אבל אני אומר לך, ראית את הביקוש, 10% מהביקוש, זו ההקצאה שקיבלנו. אם אנחנו ניתן את הביקוש, הביקוש הוא הרבה הרבה יותר גדול, אנשים צריכים את זה. מבחינתי, 4,200 יכולים להפוך מחר ל-30,000 אם יהיה לי אישור לדבר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. איך הוחלט מי מהמעסיקים יקבל? איך החלטת אילו מעסיקים? << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> שרה דיאמנט היא הממונה על עובדים זרים במשרד הכלכלה, היא תוכל לתת על זה כמה מילים. אבל אנחנו לא מחליטים באופן שרירותי מי מקבל מי לא, יש לנו נוסחה שלפי הנוסחה הזאת עובדים. אני אתן דוגמה. בהקצאה הראשונה סיכמנו שיהיה מקסימום של חלוקה של 300 עובדים לעסק. זאת אומרת, עסק לא יכול לעבור את ה-300 גם אם מגיע לו. למשל לשופרסל היה מגיע 1,200 עובדים לפי הנוסחה, אבל קבענו נגיד מקסימום של 300, הם קיבלו 300. אבל אם הייתה לנו מכסה מספיקה, הם היו צריכים לקבל לפי הנוסחה 1,200 עובדים. אותו דבר רמי לוי גם. אם אני לא טועה, יותר מ-800-700 הגיע לו, אבל קבענו 300 במקסימום. יש לנו נוסחה מאוד מסודרת, שקופה, איך אנחנו מחלקים. אין דבר כזה שאחד יקבל יותר, אחד פחות, אנחנו לא שם. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בעדיפות של אלה שהעסיקו פלסטינים בעבר? << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> הסיפור של העסקת פלסטינים, כרגע אנחנו עומדים על כמה? 300? 200? כמה אנחנו עומדים כרגע, שרה? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> 280. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> 280 עובדים פלסטינים כרגע שמקבלים הארכות, וזה לדעתי, אני מעריך, תוך שלושה-ארבעה חודשים ירד לגמרי, כי רוב העסקים קיבלו עובד זר מול העובד הפלסטיני, וכרגע נשארו 285 שאני מקווה שעד שלושה חודשים מהיום המספר הזה ירד בצורה מוחלטת ולא יהיו עובדים פלסטינים, אלא כולם עובדים זרים בהיתרים האלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש שאלה נוספת. בפעימה הקודמת 351 הוקצו לענף הניקיון מתוך 10,000 בקשות, האם בקול הקורא החדש שנסגר הגדלתם את המכסה לחברות הניקיון? << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> לא, לא הגדלתי. אני אמרתי לכם, אני בדיוק דיברתי על זה מקודם, יש המון איגודים, מניקיון, מבתי מלאכה, ממוסכים, ממסחר, שזה קמעונאים, וכולם מקבלים לפי החלק היחסי של החלוקה. וגם אנחנו מתייחסים פה ליוקר מחיה. אנחנו לא הגדלנו וגם לא תהיה לזה להגדלה, רק אם יהיו לנו הרבה יותר היתרים נוכל להגדיל את הכמות הזאת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מנכ"לית איגוד לשכות המסחר. << אורח >> גילת רובינשטיין: << אורח >> בוקר טוב. אני קודם כול רוצה להגיד תודה רבה גם לחברת הכנסת אתי, על העשייה שלך בנושא, וגם למנכ"ל משרד הכלכלה מוטי גמיש שעושה ימים כלילות בשביל לפתור את הבעיה במשק. ועכשיו אני מייצגת את המסחר והשירותים, ובעיקר בכל הנושא של המסחר והשירותים, שהמחסור שם ענק, כפי שמוטי הציג את המספרים. אנחנו מדברים על כך שחסרים 20,000 עובדים זרים במיידי לענף המסחר והשירותים. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> לענף המסחר את מתכוונת. << אורח >> גילת רובינשטיין: << אורח >> המסחר, כן. יש 9,600 שכבר קיימים, והמחסור ברשתות קמעונאיות, בעיקר קמעונאיות של מזון, אבל לא רק, בכלל, בכל הקמעונאיות, הוא גדול מאוד, ואנחנו קוראים למדינה בהקדם האפשרי לשחרר את החסם הזה ולאשר הבאה של יותר עובדים זרים לישראל. מעבר לזה, האיגוד כאיגוד עושה מאמצים מאוד מאוד גדולים על מנת לשחרר בצד שלו ולדאוג שהעובדים הזרים שמגיעים וכל התהליך עצמו יהיה תהליך מהיר, ולצורך זה אנחנו התקשרנו בעצמנו עם גוף ייחודי שמצאנו בשביל לקצר תהליכים מאותו רגע שבו מאושרות המכסות בשביל להקל על התהליך ולדאוג שהתהליך יהיה איכותי ובלי בעיות. וזו הקריאה שלנו אליכם, ונשמח לשתף פעולה כפי שאנחנו כבר עושים, גם עם הוועדה וגם עם משרד הכלכלה ועם כל הגורמים. תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. משרד החוץ, אתה יכול לפרט על ההסכמים הבילטרליים המתגבשים בהבאת העובדים הזרים לענף ומאילו מדינות ומתי צפוי שתחתמו על ההסכמים? מתי זה יקרה? זה יפתור, המנכ"ל אמר שאין לו בעיה, הוא ישמח על הבאה בילטרלית, אבל מתי זה יקרה? << אורח >> שי פרידמן: << אורח >> בוקר טוב, שי פרידמן, סגן מנהל מחלקת אמנות במשרד החוץ. אנחנו העברנו טיוטות לשתי מדינות, בשתיהן יש הסכמי מסגרת בתוקף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול להגיד את זה? אפשר? אוקיי, תמשיך. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> מה זאת אומרת? זה משהו שהוא פומבי, אתה יכול להגיד את זה חופשי. << אורח >> שי פרידמן: << אורח >> רצוי שלא, כי זה יכול לגרום למדינות אחרות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> אני אגיד לך תכף. << אורח >> שי פרידמן: << אורח >> אין לי בעיה לבוא ולהגיד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם לא, בסדר, אין בעיה, תמשיך. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> זה משהו חשוף ציבורית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ב-1752, נכון? שתי מדינות, לא שלוש? << אורח >> שי פרידמן: << אורח >> אנחנו העברנו לשתי מדינות שבשתיהן יש הסכמי מסגרת בתוקף ואנחנו העברנו הסדרי יישום. אנחנו צופים לקבל תשובה מאחת מהן בקרוב. בנוגע לשנייה, לצערי אני לא יודע מתי אנחנו נקבל תשובה. בנוגע למדינה השלישית, ככל שוועדת המנכ"לים תחליט על כניסה - - - << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> יש כרגע שתי מדינות, אתה יודע, אין מדינה שלישית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולמה זה תקוע? מה הסיבה? << אורח >> שי פרידמן: << אורח >> את מתכוונת למה זה תקוע בצד השני? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, למה? << אורח >> שי פרידמן: << אורח >> כי אחת, אלה בדרך כלל מדינות שלוקח להן הרבה זמן להגיב. פרקטית אנחנו יודעים שאלה מדינות שפשוט לוקח להן יותר זמן. אלה מדינות שזה קצב העבודה שלהן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן ההליך כבר? ממתי? כמה חודשים? << אורח >> שי פרידמן: << אורח >> תראו, בדרך כלל משאים ומתנים כאלה הם ארוכים, צריך להודות בזה, זה לוקח זמן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי התחלתם? באיזה חודש? << אורח >> שי פרידמן: << אורח >> אני לא בדיוק יודע, אני אברר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שנה וחצי? << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> משהו כזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה המון זמן. << אורח >> שי פרידמן: << אורח >> אני אברר עכשיו בדיוק מתי הועברה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמח, ותעדכן אותנו. זה הרבה זמן. << אורח >> שי פרידמן: << אורח >> אבל בכל מקרה, משא ומתן זה כן תהליך ארוך, במיוחד עם מדינות כאלה, צריך להודות בזה. אבל כמו שאמרתי, מאחת אנחנו צופים לקבל תשובה בקרוב, מהשנייה אני לא יודע להגיד מתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ולמה דווקא המדינות האלה? אי אפשר לפתוח עוד אופציות לעוד מדינות? << אורח >> שי פרידמן: << אורח >> התשובה היא שפשוט איתן יש הסכמי מסגרת בתוקף ואלה המדינות שהכי קל לפנות אליהן מבחינת התשתית המשפטית שכבר קיימת. בנוגע למדינה השלישית, זו מדינה שצריך לקדם איתה הסכמי מסגרת, ולכן ככל שוועדת מנכ"לים תחליט על פתיחת משא ומתן עם מדינה מסוימת, אפשר יהיה לקדם את זה. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> זו לא ועדת מנכ"לים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם תוכל להתייחס אחר כך לוועדה הבילטרלית שלכם, נקש. << אורח >> שי פרידמן: << אורח >> או ככל שיהיה הסכם מסגרת נוסף שייחתם בזמן זה, גם אפשר יהיה לקדם שם הסכמי יישום. אבל כמו שאמרתי, זה לא משהו מיידי. כלומר, משא ומתן כזה ייקח זמן. עכשיו אני אברר בדיוק מתי הועברו הטיוטות. הטיוטות הועברו לפני מספר חודשים, אבל כמו שאמרתי, אחת, זה לוקח זמן, וגם היו אילו שהם חילופי ממשלות בזמן זה שגם עיכבו את זה בצד השני. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה שתשמע גם את המעסיקים. << אורח >> שי פרידמן: << אורח >> חשוב לציין, זה נכון, זה ענף חדש, ולכן צריך ליצור את זה מאפס, וזה לוקח קצת יותר זמן לגורמים כאלה מאשר לגורמים אחרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. את יכולה, לפני שהמנכ"ל הולך, משרד המשפטים, בבקשה להתייחס על מה שהוא טען, שאין לו בעיה? << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> להסכמים הבילטרליים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, אבל כלומר, עכשיו האופציה הייתה הבאה פרטית. << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> יש סמכות לוועדת המנכ"לים, ברמת העיקרון היא מחליטה, ויש קריטריונים מאוד מסוימים לגבי מתי מביאים בהבאה פרטית ומתי במסגרת הסכמים בילטרליים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו לא המלצה שלכם לוועדת המנכ"לים? טוב, נתחיל עם המעסיקים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> ברשותך, אתי, אני אגיד כמה מילים רק כדי להשלים. כי שאלת על נתונים, תכף אני אתן אותם. לפני זה אני אגיד, למרות שמוטי הצטנע פה, אני אגיד למעסיקים שיש לכם נציג שבהחלט מייצג אתכם ושומר עליכם. אני לא חושב שיש נציג בממשלה שלא שמע ממוטי, והוא מייצג את העמדה שלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו יודעים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, הוא הצטנע, הוא אמר, משרד השיכון דואג לזה. יש לו הרבה תחומים, הוא מייצג את כולם נאמנה, שיחות אל תוך הלילה, אני מכיר את זה. תדעו שאתם בידיים טובות בעניין זה. מבחינת מספרים, במסחר ושירותים אנחנו נתנו כבר 667 היתרים ל-5,384 עובדים. שרון, האגף שלה והצוות שלה נתן היתרים כבר למעל 5,300 עובדים זרים בענף של מסחר ושירותים, כרגע נמצאים בארץ 880 עובדים. מוטי ציין נכון שהם התחילו להיכנס באפריל. קצב ההגעה של עובדים בענף הזה - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמו שאר העובדים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני חושב שמעיד, כמו שנאמר פה, על הצורך. כי זה קצב מהיר שלא מוכר מהרבה ענפים אחרים, זה כנראה אומר שבאמת יש פה צורך בענף זה. שוב, לראיה, כמות מספרים בפרק זמן יחסית קצר, זה לא פשוט להביא עובדים מחו"ל לישראל, לא פשוט, בטח לעסקים שעד עכשיו לא היו מורגלים בזה. הם היו מכירים יותר העסקה של עובדים פלסטינים, הם צריכים לדאוג למגורים לעובדים, לביטוחים רפואיים לעובדים, לעוד הרבה דברים שכשאתה מעסיק פלסטיני, חלק מהם אתה לא נדרש להם. באמת נעשתה פה התארגנות. חצי חינם, הנציג פה, אנחנו היינו גם בסיור במגורים, הם נערכו באמת לכמויות משמעותיות. וחייב גם לציין לשבח את ההיערכות של המעסיקים בעניין זה. כמו שאמרתי, אלה המספרים כרגע מבחינתנו. לגבי הוועדה הבילטרלית, כן, הסמכות של ועדה בילטרלית, היא בראשות מנכ"ל הרשות, היא להנחות את הצוותים המשותפים של משרדי הממשלה לקדם הסכמים בילטרליים. כרגע נשלחו, כמו שנאמר פה, שתי טיוטות לשתי מדינות, אנחנו מחכים לתשובה שלהן. והכוונה היא כמובן, וזה למדנו כלקח מהמלחמה, לנסות ולהרחיב לכמה שיותר מדינות, אי אפשר לשים את כל הביצים בסל אחד ואי אפשר להחליט שרק למדינה אחת יש בלעדיות על הגעת עובדים מאותה מדינה לענף מסוים, חייבים פה לייצר כמה שיותר. יהיה לנו דיון בקרוב, אני מניח שבמהלך השבועיים-שלושה הקרובים, של הצוות הבילטרלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הם כרגע במצוקה קשה, מה הם עושים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> ואנחנו נדרוש שם להרחיב את כמות המדינות שאליהן פונים לעשות הסכמים בילטרליים, בענף הזה בין היתר. << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> כבוד היושבת ראש, אני גם אשמח להרחיב עוד נקודה שאגב לא נגעתי בה בנוגע להסכמים בילטרליים והסמכויות. ברמת העיקרון, הייתה החלטת ממשלה, כולנו מכירים אותה, החלטת ממשלה 1752, והיא קבעה שדרך המלך להבאת עובדים זרים היא במסגרת הסכמים בילטרליים. כולנו מבינים את מצוקת השעה ואנחנו מבינים ומתכנסים גם בנוגע לענף הספציפי הזה, אבל כן חשוב להגיד שיש יתרונות בהסכמים האלה, כולנו מבינים אותם. בין היתר - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל כולם מסכימים שיש יתרונות, אבל כרגע הם במצוקה. << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> נכון. ברמת העיקרון, מה שקורה עם הסמכות זה שבאמת הוקמה ועדת המנכ"לים, גם אנחנו מכירים את החלטת הממשלה וגם הוקמה ועדת המנכ"לים, ולוועדת המנכ"לים יש קריטריונים ברורים שלפיהם היא קובעת האם אנחנו נביא במסגרת הסכמים בילטרליים או במסגרת הבאה פרטית ומה תהיה המכסה להבאה פרטית. לצורך העניין, במסחר ושירותים, ממש היו לנו דיונים לא מזמן במסגרת ועדת המנכ"לים בעניין זה, וממש בחנו קודם כל את מיצוי ההסכמים הבילטרליים. כמו שעשית עכשיו, אנחנו פונים למשרד החוץ בדרך כלל שואלים אותם: משרד החוץ, מה הסטטוס של ההסכמים? האם יש צפי, האם אין צפי? איפה זה עומד? ואנחנו ככה שומעים את זה. גם לפני ועדת המנכ"לים יש צוות מכין ואנחנו יושבים ומדברים ובוחנים משפטית כמובן את הדברים. אנחנו בוחנים את המיצוי, קודם כול האם יש הסכמים בילטרליים קיימים, מה ההיתכנות שלהם, וגם תוך כמה זמן אנחנו עתידים לחתום, האם יש חסמים אחרים שמונעים מאיתנו לגייס בפועל? אם אנחנו מדברים על ההחלטה הקודמת של מסחר ושירותים, ברמת העיקרון, אנחנו הבנו כבר אז שאין היתכנות בזמנו להסכמים בילטרליים, ולכן אושרה המכסה הפרטית. הייתה איזושהי מחלוקת, אתה צודק, בנוגע לכמות שתתקבל במכסה הפרטית, אבל היא לא נבעה מהסכמים בילטרליים, אלא מזה שיש עוד קריטריון והוא בחינת שיעור המיצוי, אנחנו באמת רואים כמה מיצינו מהמכסה הקיימת. בדרך כלל כבר מאשרים מכסה מסוימת ואז אנחנו באים ושואלים כמה מיצינו מהמכסה הקיימת. אחד מהקריטריונים, כששוב, הכול קבוע, מפורסם, כולם יכולים לראות, אחד מהקריטריונים הוא האם באמת יש שיעורי מיצוי גבוהים או נמוכים. בדיון הקודם, אם אני לא טועה, מה שהיה זה שפשוט הענף מיצה יחסית מעט והעמדה אז של משרד המשפטים, שאגב, היא נכתבה, אבל קיבלנו בסוף את העמדה של ועדת המנכ"לים, יש בסוף רוב, והתקבלה מכסה פרטית בהקשר זה. רק חשוב להגיד ברמת הסמכויות. וגם נציין רק בקצרה שיש עתירה תלויה ועומדת בכל מה שקשור לענף מסחר ושירותים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בתיה בבקשה, ואחר כך המעסיקים. אני מבינה שבסוף החודש יש ישיבה? בבקשה שם ותפקיד לפרוטוקול, ואם את יכולה להתייחס לקראת הישיבה שתתקיים בסוף החודש. << אורח >> בתיה הררי: << אורח >> שמי בתיה הררי, אני ראש תחום מקרו במשרד ראש הממשלה. נכון, צפויה להתקיים ישיבה, התקיימו גם ישיבות בנושא זה, הנושא נדון, זה נושא מורכב. יש לו הרבה מאוד השלכות. יש הרבה מאוד נושאים שצריכים להבשיל כדי שאפשר יהיה לקדם אותו. והדברים האלה נמצאים על סדר יום הוועדה, בשיתוף גם עם משרד הכלכלה, אנחנו דנים בעניינים האלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסוף החודש הנושא יידון, על ענף המסחר והשירותים? << אורח >> בתיה הררי: << אורח >> ככל שידוע לי כן, אבל נאמר לי כאן שלא. שוב, אני לא סגורה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> על הגדלת המכסה פניתם שזה יידון בסוף החודש? << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> פנינו כל הזמן. אין לנו בעיה עם ועדת המנכ"לים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל להגדיל את המכסה, לא? << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> אנחנו פונים כל הזמן, עכשיו הוצאתי מכתב, לפני שבוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שיאשרו את זה בסוף החודש גם. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> הם לא יאשרו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בחלקה. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> בואי, לא סתם אמרתי, הוועדה צריכה לצאת בקריאה להגדלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נצא, נעשה את זה. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> ולעשות הכול שתהיה הגדלה ל-30,000. אני נורא סקפטי, אני יודע שאני הולך להילחם על זה שוב ואולי נקבל עוד קצת, אבל כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> טוב, אנחנו נמשיך. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה על סדר היום של ועדת המנכ"לים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הנה, בבקשה. נתחיל עם המעסיקים, בבקשה. נעשה את זה מהר כדי שתשמע אותם. ורוניקה, ואחר כך נמשיך לפי הסדר. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. מנכ"לית, לא יושבת ראש, היושב ראש יושב לידי. אני אתחיל ואודה גם למשרד הכלכלה, משרד האם שלנו, שבאמת עושה מאמצים רבים, במיוחד גם בהקשר לענף הניקיון, ואנחנו מודעים ומעריכים את זה, וכמובן גם לרשות האוכלוסין שמטפלת בכלל הענפים והרחבת הנושא במשק. האמת היא ששמעתי את התשובה לשאלה, ואני די המומה, כי אחד מהעקרונות שנקבעו בקול הקורא הראשון, וכמובן זה מלווה גם את הקול הקורא הבא ולאחר מכן, זה שתחת מסחר ושירותים יש חמישה ענפים, והחלוקה תהיה שוויונית. איך יכול להיות שבפעימה הראשונה, קול קורא ראשון, קיבלנו 357 עובדים מתוך 2,442 שסוכם מלכתחילה? בקול הקורא השני כרגע, שיש 4,200, המספרים מדברים בעד עצמם, יש צורך אדיר בניקיון, בקול הקורא הראשון היו 10,000, אני מניחה שגם עכשיו זה 10,000, אם לא יותר או שווה ערך, ולבוא מראש ולהגדיר ולומר: ענף הניקיון לא יקבל יותר? התשובה לא ברורה, וזה גם לא תואם את עקרונות הצדק והדין, זה פשוט לא יכול להתקבל. אני שואלת אותך, מוטי. נמצאים פה מעסיקים עכשיו, אנחנו מדברים, יוקר מחיה חשוב, הפקרת בריאות הציבור, בתי חולים, סיכון חיי אדם. נמצאים פה מעסיקים, נמצאת פה נציגת קופת חולים כללית, חסרים עשרות, מאות עובדים בבתי חולים. אני אשמח לתשובה על השאלה הזאת. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> אני אענה מרוכז. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> בהקשר הזה אני כן אשמח שגם היושב ראש וגם חברות המעסיקים שהגיעו במיוחד לדיון הזה ישמיעו את קולם. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> אני אגיד רק כמה מילים. א', זה נראה כבר שנים שענף הניקיון לא מעניין את אף אחד, פשוט לא מעניין את אף אחד. כי אם בכנס האחרון שעשינו, האחראית לנושא הזיהומים בבתי החולים אמרה שב-2023 נפטרו, אומנם לא כולם בגלל ניקיון, אבל נפטרו מזיהומים 7,600 איש, לא מעניין את אף אחד, לא מעניין, אנחנו מדברים ומדברים ומדברים. אני אתן רק דוגמה אחת. אני כמעסיק נותן שירותים בתעשייה האווירית, ומשלמים שם שכר יחסית גבוה, 6 שקלים מעל המינימום, ויש שם מחסור של מעל 100 עובדי ניקיון רק שם, רק שם. ולא משנה מה יקרה, זה לא יתמלא. אמרתי שם: חבר'ה, תביאו עובדים, תקבלו אישור לעובדים זרים, זה לא ילך. אין עם מי לדבר, אין עם מי לדבר במדינה בכלל. מזל, כמו שמוטי אמר, שיש אישור להבאה פרטית, כי אם זה היה בילטרלי, עם רמת הביורוקרטיה וזמן עד שמחליטים במדינה הזאת, המלחמה פרצה באוקטובר 1973, אולי באוקטובר 2040 היו מקבלים החלטה. זה לא זז, לא מעניין אף אחד, לא עושה רושם על אף אחד. אני מדבר על ענף הניקיון. זה פשוט לא מעניין אף אחד, למרות שאנחנו לא בנים יחידים. הגישו עתירה, הכול נעצר. ותראי כמה חלמאות, אישרו לחלק מחברות הניקיון עובד אחד. למה אישרתם? הייתם שולחים לו תמונה, למה עובד אחד? שולחים לו איזה ברווז במקום לתת עובד אחד או שניים. זו פשוט בדיחה, התנהלות שערורייתית. ואני אומר לכם שמשרד הכלכלה עושה המון בשבילנו, אבל אלוהים אדירים, מדברים, מדברים, מדברים, ומה? תודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בן הרוש, בבקשה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> תודה, גברתי. גבי בן הרוש, יושב ראש מועצת המובילים בישראל. בהצלחה, גברתי יושבת הראש, בתפקיד. אנחנו התחלנו עם אלי רביבו את התהליך. הזכרת בפתיח, גברתי, מה-6,000, שגם הנושא של הנהגים מופיע. אנחנו לא בלופ, לא התחלנו אפילו, אולי זה מופיע ברישומים לפרוטוקול. אדוני המנכ"ל, הזכרת את יוקר המחיה. תראו, אנחנו במצב, מי שמשנה את כל הכלכלה ואת הביטחון הם הנהגים, אלה המשאיות, ראינו את זה גם במלחמה האחרונה, והיסטורית, הראיתי לכם, משנת 2016 אנחנו במחסור בנהגים, המצב מחמיר. הייתה פנייה של שרת התחבורה לוועדה והדרישה הייתה לייבא 3,500 נהגים. אני אומר לכם בוודאות שגם 6,000 אם יגיעו, הם לא יתנו לנו את הפתרון. זה משפיע באופן דרמטי באמת על יוקר המחיה. אני כבר לא מדבר כרגע על מה שקורה בפקקים, בכבישים. גברתי, התוכניות הן שאנחנו נפעיל את המשק 24 שעות. מה שקורה, אנחנו לא מצליחים להפעיל ב-12 שעות, אם אלה נמלים חדשים שהמדינה השקיעה 18 - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל מה משרד התחבורה אומר? << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> משרד התחבורה פנה, אחרי כביכול עבודת מטה, וביקש מהוועדה לאשר 3,500 נהגים. הבנתי שהייתה צריכה להיות ישיבת ועדת מחליטים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי ועדת המנכ"לים, אבל לוועדה הזאת זה לא הגיע. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> זה לא הגיע. אני גם לא רואה פה נציג של משרד התחבורה. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> תכף אני אגיד לך משהו על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מוטי יתייחס, בסדר, הוא ייתן לנו את המענה. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> אני אתייחס לזה תכף. בואו נשמע עוד מישהו. סיימת? << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> לא. אני בא ואומר כרגע, מי שהרגולטור על כלל הנושא הוא משרד התחבורה, והוא לא נמצא פה, והוא כל פעם שולח נציג אחר. אולי הישועה תבוא מהוועדה וממשרד הכלכלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מבקשים שתעבירו פנייה מסודרת לוועדה ואנחנו ננסה לסייע. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> אגב, עוד מילה אחת. הקמנו עם התאחדות התעשיינים פורום משותף ודיברתי עם מזכירת הוועדה שאכן אנחנו נפנה ביחד, אבל הייתי בטוח שתהיה התקדמות אחרי ששוחחתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין צורך, תגיש בנפרד. חבל לעכב. נעבור לרמי מימון, מנכ"ל, בבקשה, ואחר כך המנכ"ל יתייחס, כי הוא צריך לצאת. << אורח >> רמי מימון: << אורח >> נעים מאוד, רמי מימון, בעלים של חברת ב.ר.א יבואנים, מתעסקת במיחזור. התסכול מזה שאין עובדים הוא פשוט בלתי ניתן להסבר אפילו. אנחנו כבר לא מדברים על לפתח את העסק, לגדול, לנסות לצמוח, זה בכלל לא בתוכניות שלנו. התוכניות שלנו הן להגיע בבוקר לעבודה ולהצליח להפעיל את העסק. אני מחזיק שני עובדים, אחד בן 64 ואחד בן 70. כל בוקר אני מסתכל עליהם ואני עצוב, כי אני לא יכול להביא להם חבר'ה צעירים סביבם שיעזרו להם בעבודה. הנואשות שלנו בלמצוא עובדים בעבודת כפיים היא פשוט חסרת אונים, באמת. אנחנו ממש ממש ממש מבקשים שתתחילו להזיז את הדברים הרבה יותר מהר. כי אני שומע מהנציגים פה של הממשלה את הביורוקרטיה, שכמו שזה נראה, אנחנו עוד רחוקים מלהשיג עובדים זרים. אני באמת הייתי שמח אם כולם פה ירתמו לעניין הזה, ובאמת שנמצא את עצמנו בקרוב עם מכסה מאוד גדולה של עובדים כדי שנוכל להפעיל את העסקים שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה, אדוני המנכ"ל. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> אני אתייחס כי אני כבר צריך תכף לצאת. לגבי הניקיון, קודם כול, משרד העבודה והמשפטים התנגד למתן מכסה של מעל 250 עובדים זרים בהתאם לכמות הפלסטינים שהיו, את בטח מודעת לזה, בהקצאה הראשונה. ונקש יעיד שאני הוצאתי את זה בצורה חד-צדדית, את הכמות הזאת, מעל 250, הוצאתי ל-450, כך שאני לא יודע מה מקור הטענה. בעקבות הלחץ הגדלתי את זה ל-450. בכוונתנו לתת כמות נוספת בהקצאה השנייה במכסה החדשה, אנחנו נדע להגיד כמה רק לאחר שנסיים. אני לא רוצה להשלות אותך, זה לא יהיה יותר מזה. יש עוד הרבה מאוד ענפים אחרים, הרבה מאוד ביקוש, לכן אני לא משלה אותך וזה לא יהיה יותר מזה. אבל בפעם הראשונה זה היה הסיפור. אני אתייחס גם לסיפור של התחבורה. תראה, אנחנו היינו מוכנים להוציא, בהתאם לקבלת מכסה היינו מוכנים להוציא, אבל תחבורה התנגד כי יש איזושהי בעיה עם הרישיונות של הנהגים שמביאים וכל זה, לכן הם התנגדו. אני חושב שאתה צריך קודם כול לפתור את זה מול משרד התחבורה. אני הייתי נכון להוציא את זה אצלנו, בסיפור של מסחר ושירותים לא הייתה לי בעיה לנהל את זה, ובכיף. אבל משרד התחבורה התנגד לסיפור של רישיונות ואני לא אקח על עצמי את כל הסיפור, לא של חיי אדם ולא מסוכנות. << אורח >> אבי מזרחי: << אורח >> מילה אחת. אגב, בכל העולם, ארצות הברית, אירופה, הנהגים עוברים ממדינה למדינה. מעניין, ישראל זה - - - << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> אני לא מחליף את משרד התחבורה. אם הייתי בכובע זה אולי הייתי אומר אחרת, אבל כרגע יש לי כל כך הרבה על הראש שאני לא אחליף אותם. חבר'ה, אני אמרתי קודם, גם למה שאתה אמרת, יש מחסור, אנחנו מודעים למחסור. אני יצאתי פה בקריאה שהוועדה צריכה לצאת בקריאה של 30,000 עובדים, ואז כולם היו יוצאים מאושרים, גם ניקיון, גם מיחזור, גם בריאות, כל דבר. אני אומר לכם, אני מודע למחסור, אנחנו יודעים, אנחנו נלחמים על זה. גם תודה למשה נקש חברי, הוא באמת מסייע לנו ועוזר לנו. אני אומר לכם, צריך להיות שינוי תפיסתי בנושא זה, חייב להיות שינוי תפיסתי בנושא זה. אני אמרתי שצריך להיות קול זעקה על הדבר הזה. אנחנו זועקים את זעקתכם בוועדת המנכ"לים ובכל פורום אפשרי. וגם הדיון הזה הוא די אחרי יוזמה של שיחה ביני ובין חברת הכנסת עטייה, שבהזדמנות הזאת אני רוצה להגיד לך תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם לך. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> על זה שאת עושה באמת המון לטובת העניין של עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נעשה כל שניתן לסייע לכם. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> גם ליבי איתכם וגם אני מבחינה מקצועית, אני תומך נלהב בעמדה הזאת להגדלת העובדים, אני והשר שלי כמובן, מבחינת מדיניות, שר הכלכלה ניר ברקת שתומך בהבאה מיידית של מעל 100,000 עובדים. לכן אנחנו נמשיך במלחמה הזאת, ונראה איך מגדילים וניתן תשובה לכולם. תודה רבה לכולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. אנחנו ממשיכים את הדיון. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> אני חייבת אבל להתייחס. אנחנו נפגשנו, מוטי, בוועדת המנכ"לים, עמדות המשרדים השתנו, דובר על כמויות אחרות. לא יכול להיות שאנחנו תחת מסחר ושירותים ורק ענף הניקיון מופלה ביחס ל-4,000. זה לא יכול להיות, זה לא יעמוד בשום מבחן. << אורח >> מרדכי גמיש: << אורח >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. נמשיך. רונן לוי, בבקשה. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> תודה. רונן לוי, יושב ראש איגוד המוסכים. אני רוצה באמת להגיד תודה למשרד הכלכלה וגם לשר הכלכלה. באמת, אני 20 שנה בפעילות ציבורית וזו באמת הפעם הראשונה, השנה הראשונה שאני נתקל בפעילות הפוכה, שהם רוצים יותר מאיתנו. אנחנו מאוד רוצים, אבל העזרה שהם נותנים והסיוע, ובכלל בכל הפרמטרים, הוא באמת משהו יוצא דופן. אני חייב באמת, מוטי יצא, אבל באמת להעריך גם את האנשים שפעלו לפני כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה מוסכים קיבלו בפעימה הראשונה? אתה יודע להגיד לנו? << אורח >> רונן לוי: << אורח >> קיבלנו 950, מימשנו. קודם כול, עשינו הקצאה מאוד יפה שגם התייחסה לעסקים קטנים, לא רק לגדולים. היא התייחסה קודם כול לעדיפות של פלסטינים, שתיים, לעדיפות לעסקים קטנים. והיו הרבה עסקים קטנים שפספסו או שלא הגישו בגלל כל מיני בעיות שלהם. ועכשיו אני מקווה שבפעימה, יש הרבה שלא ידעו גם למרות שפרסמנו. אחר כך המלחמה, מ-7 באוקטובר יש לנו הרבה הרבה בעיות, יש לנו בעיה קשה מאוד בתחום הפחחות והצבע, ויש לנו שם בעיה גם שהפחחים העלו את המחיר ב-50%. זאת אומרת, העובדים העלו את המחיר שלהם ב-50%. יש להם גם קבוצות משלהם, יש להם קבוצות וואטסאפ משלהם. זאת אומרת, אנחנו היום מתמודדים עם קרטלים מלמעלה וקרטלים מלמטה. הבעיה שלנו למשל כמוסכים, אנחנו מתמודדים עם הבעיה של חברות ביטוח שהן קרטלים מלמעלה והעובדים שהם קרטלים מלמטה. יש לנו בעיה מאוד מאוד קשה, גם בחוסר וגם בכך שעלות העבודה עולה. בענף המשאיות יש לנו בעיה ממש חמורה, מאוד, של חוסר בעובדים, והייתי רוצה להתייחס גם לחסמים שקורים בחו"ל. אנחנו התארגנו אצלנו עם כל מיני חברות לעשות את המבחנים בשביל העסקים הקטנים, כשזה לא בילטרלי, עסק קטן לא יכול עכשיו לרוץ למדינות ולבחון חמישה עובדים, יש לו רק הקצאה לחמישה או לארבעה, האיגוד עושה את זה, הוא מחבר אותם. אנחנו מוציאים קבוצות ל-100 עובדים, אנחנו בוחנים 100 עובדים, 50 עובדים, ואז אנחנו מקשרים למוסכים, מי שיש לו הקצאה לשניים או לשלושה או לחמישה, אנחנו עושים את העבודה. יש לנו גם פה חברות בישראל, שאנחנו בחרנו כחמש חברות שהן יתנו שירותים כאלה, שירותי קרקע, כולל כמו שהוא אמר, דיור, כדי לוודא שלא ישנו במוסכים ושכל הזכויות שלהם יתקבלו. עשינו את זה גם בכל מה שקשור לכספים שהם מנהלים, שמעבירים לחו"ל. זאת אומרת, אנחנו טיפלנו למעשה ברמה הוליסטית בכול, אין כמעט דבר שלא התעסקנו איתו. יש לנו בעיה קשה עכשיו בחו"ל בכך שאם עכשיו יש נגיד 70 חבר'ה שמקבלים אישורים, ואז הנציגויות הישראליות, עד שמטפלים בהם, הרבה נופלים. אני אתן דוגמה. אני מדבר על משרד החוץ. אין לנו בעיה עם משרד ההגירה. משרד החוץ, אם עכשיו יש נציגות שצריכה לתת אישור על אותו עובד, נגיד מקבלת רשימה ויש לו רק של מוסכים, אני מתאר לעצמי שיש נגיד בהודו ובתאילנד רשימות גדולות, ועד שעובדים מגיעים, למעשה נופלים לנו כ-30% בדרך. עד שראיינו אותם והשקענו כסף ועשינו את כל התהליך, הביורוקרטיה של ישראל, מה שהיא עושה, אגב, ראיינו חבר'ה ומאוד קשה להשיג עובדים מקצועיים טובים. אנחנו מדברים על פחחים, הרמה שם היא יחסית נמוכה, מה שמגיעים בהודו או בתאילנד, ואנחנו צריכים להכשיר אותם בארץ, אנחנו גם נעשה פה הכשרות. אבל אם כבר הצלחנו להביא 70 טובים מתוך 100, אנחנו בסוף נקבל 50 או 30 בגלל הביורוקרטיה, הם פשוט נופלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה עובדים זרים ביקשו המוסכים בפעימה השנייה? << אורח >> רונן לוי: << אורח >> לפי הנתון, אלפים. 4,000, נכון? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> יש כמה אלפים. אנחנו לא נכנסים למספרים בפנים, אבל יש כמה אלפים. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> בראשונה ביקשו 3,000, וקיבלנו, בהתחלה נתנו לנו 1,350, אחר כך לא יודע מה קרה מאחורי הקלעים, קיבלנו 950 בסוף, כי ההקצאה הראשונה שלנו הייתה מוועדת מנכ"לים, 1,350. ביקשנו גם 1,500. אנחנו קיבלנו בקשות ל-3,000 וביקשנו 1,500 כדי לאמן את עצמנו. אנחנו ביקשנו פחות כדי לאמן את עצמנו כי זו הבאה פרטית. שתיים, אנחנו חושבים שצריך להוריד את האגרות. אני לא מבין למה צריך, זה חסם מטורף. אנחנו רוצים להוזיל את עלויות העבודה, המדינה באה ועושה קשיים ורוצה להעלות את מחיר העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקש, תתייחס לגבי האגרות, תגיד להם איפה זה עומד. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> וברור לנו שכשיהיו פה עובדים זרים, כשנתחיל לקבל את הראשונים, כנראה שבעוד שבועיים נקבל את הראשונים, ברור לנו שכל עלות העבודה בכלל, כשיהיו פה מספיק עובדים, התחרות בין העובדים תתחדש ונוכל להביא יותר ונוכל להכשיר יותר. אני בטוח גם שנוכל לקבל יותר מהחבר'ה הצעירים שגם ירצו לבוא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ניתן למשרד החוץ להתייחס. << אורח >> שי פרידמן: << אורח >> האמת היא שאני מודה שזו פחות שאלה לייעוץ משפטי, כי אני יותר יכול לדבר על ההסכמים. השאלה שאתה מדבר עליה זו שאלה של העומס בנציגויות. זו שאלה שאני יכול להפנות בחזרה לאגף הקונסולרי שלנו ולחזור עם תשובה, אבל זו פחות שאלה שהייעוץ המשפטי יכול לענות עליה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, נרשום את זה בסיכום ונעדכן. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> יש לי הרגשה, גברתי, שומעים את כולם ויש מצוקה. נכון, נתתי נתונים למנכ"ל משרד הכלכלה, עומדות 80-70 אוניות כל יום בהמתנות בנמלים שאנחנו לא יכולים לתת שירות. זה כל המשק, ייבוא, ייצוא של סחורות גלם וסחורות לבתי חולים. אנחנו לא מוציאים אותן. נכון, הקשב של הציבור הוא בחטופים, ובצדק, אבל גברתי, הוועדה הזו צריכה יותר לגלות אגרסיביות בנושאים האלה. כי רצון טוב יש לכולם, אבל אני לא רואה שזה מזיז למישהו או בוער למישהו. << אורח >> רונן בלסטקר: << אורח >> אני גם אשמח להתייחס, ברשותך. שמי רונן בלסטקר, אני סמנכ"ל חטיבת הניקיון של T&M. אנחנו למעשה כמקור ראשון ספק שירותים לעולם הרפואה. אנחנו מספקים שירותים לכללית, למכבי, לכל מיני ארגונים גדולים, ואין עובדים. אני מדבר איתך על בית חולים בילינסון, 100 עובדים פחות בתקן, סורוקה שנפגע 50 עובדים, בית חולים אסותא אשדוד שפינו אליו מסורוקה, אין עובדים. לוינשטיין - שיקום, שלוותה - שיקום, אין עובדים. גם דיני נפשות כמו שאומרים. בסוף חולה יכול להידבק, מבקר יכול להידבק כי לא נקי, זה כזה פשוט. המצוקה בעולם הניקיון לא התחילה לפני חודשיים, שנים רבות. לא יקום הדור הבא של עובדי הניקיון, זה לא דור הבא של הייטק. לא קם עובד, אמר בבוקר: אני אהיה עובד ניקיון. זו מציאות שונה לגמרי, וההקצאה שדיברו פה, לפחות לענף שלנו, מגוחכת. לסבר את האוזן, אני חברת השירותים הכי גדולה בארץ, קיבלתי 30, 30 עובדים זרים. הם עדיין לא פה דרך אגב, אבל 30. מי ימלא את בילינסון ואת סורוקה ואת לוינשטיין ואת שלוותה ואת קופת החולים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הנהלת בית החולים דיברה עם השר הנוגע בדבר, עם שר הבריאות? << אורח >> רונן בלסטקר: << אורח >> הייתה פה נציגה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שר הפנים הוא מאותה מפלגה שלו, מאותה סיעה. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> אלה חברות ניקיון שמספקות שירותים לבתי חולים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> זה עדיין תחת משרד הכלכלה, מסחר ושירותים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הם אמורים לפנות תחת משרד הבריאות כדי שהם יועסקו באופן ישיר בבתי החולים. זה מה שהם אמרו לנו בישיבה הקודמת ואנחנו עוקבים אחרי זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה חבל. << אורח >> רונן בלסטקר: << אורח >> עדיין, המחסור הוא עצום. שוב פעם, לצד בתי החולים, בסוף עובד ניקיון הוא עובד חיוני. הוא עובד חיוני, והוא נדרש, והצורך הוא עצום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, אנחנו מסכימים איתך. וטענת שזה כבר שנים, הבעיה הזאת, ולא עושים איתה כלום. << אורח >> רונן בלסטקר: << אורח >> נכון, שנים. כמו שציינתי, אין דור הבא, לא יהיה דור הבא. זה יגיע מבחוץ כנראה, אנחנו צריכים את העזרה שלכם בשביל להביא כמה שיותר. לצד בתי החולים יש עוד מספר מקומות. את הולכת לקניון, את רוצה שיהיה לך נעים ונקי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שההליך יהיה יותר מהיר וזריז. יש הרבה חסמים בדרך. << אורח >> רונן בלסטקר: << אורח >> חד משמעית. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> אתי, מוטי אומנם הלך, אבל בסיכום אני מבקשת את עזרת הוועדה. לא ייתכן שתבוצע חלוקה לא שוויונית בין חמשת הענפים. אנחנו תחת מסחר ושירותים, אנחנו לא ענף ייעודי בודד, וזה לא ייתכן. זו אפליה אסורה ולא תעמוד בשום דין. אני מבקשת ממך שייאמר ממש בצורה נחרצת ומפורשת, חלוקה שוויונית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה ועדת המנכ"לים אומרים, טוענים? << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> שזו סמכות של משרד הכלכלה. ועדת המנכ"לים קובעים מכסה, משרד האם הוא זה שקובע את החלוקה. יש נוסחה, כפי שהוא אמר, שאכן יושמה בקול הקורא הראשון, ועל פיה, כי היינו אמורים לקבל 2,442 ולא 450, עברנו, אנחנו בשלב הבא, אבל בפעימה הזו לא ייתכן. ומשרד העבודה נכון, ונמצא פה נציג משרד העבודה, לתת לנו הרבה יותר, כי בסופו של דבר האחריות עליו לבצע את האכיפה וכל מה שנדרש. לא יכול להיות שמשרד האם יבוא ויגיד: ניתן לכם רק 450. זה לא יכול לעבור. אני ממש מבקשת את עזרתך בסיכום בהקשר זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נציגת משרד העבודה. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אביבית אסרף, משרד העבודה. אני רוצה רגע להתחבר לדברים שוורוניקה אמרה כאן. היה דיון בצוות המכין בוועדת המנכ"לים לעניין המכסה של ענף הניקיון. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> ועדת המנכ"לים, אני נכחתי. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> הייתה איזו סוגיה שעלתה בענף הניקיון, שמלכתחילה אישרו לה מכסה שהיא מצומצמת יותר, הגבילו אותה גם בגלל שיטת ההעסקה בענף הניקיון. חלק מההתנגדות שלנו כמשרד העבודה הייתה בגלל שהחברות שיעסיקו את העובדים נמצאות תחת רישוי משרד העבודה, והפיקוח יעבור, זאת אומרת, משרד העבודה יאלץ לפקח על כל אותן חברות. בסופו של דבר, לאחר הדיון, לפי מה שאני יודעת, המנכ"ל שלנו תמך בלהגדיל את המכסה ל-1,000 עובדי ניקיון, ואמרנו שאנחנו עדיין נמשיך את הרישוי תחתנו ונראה תוך כדי תנועה האם באמת זה משהו שאנחנו נוכל לבצע אותו, זאת אומרת, את הסיפור של הרישוי והפיקוח. ולכן אנחנו תמכנו בהגדלה ל-1,000. מה ניתן בסוף ומה הוקצה לא קשור למשרד העבודה, תחת התפקוד של משרד הכלכלה, מה שהם מחליטים זה כבר לא קשור. זאת אומרת, כמה בפועל הוקצו להם, זה לא קשור לתמיכה שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה להתייחס, שרה? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> גם המכסה הזו וגם המכסה הקודמת, זו עוד יותר, אנחנו בצרה הרבה יותר גבוהה, אבל גם המכסה הזו היא נורא מצומצמת. תיקחו אתם, חמישה ענפים, איך מחלקים את זה? סכום כזה, בואו תגידו לי אתם, אם יש לכם רעיונות. אנחנו הכי נשמח ואנחנו הכי נכונים, אבל בואו תחשבו רגע בהיגיון. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> באופן שוויוני. המכסה הקיימת באופן שוויוני. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> איך מתחילים לעשות באופן שוויוני? בסדר? גם 1,000, ורוניקה, זה כלום. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> לגמרי, אבל אני לא יכולה, אני פשוט מזועזעת, 450 יהיו שם כשיש הסכמה ל-1,000? זה לא ייתכן. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אני חייבת להגיד שאני בכל אופן, שאני מרכזת את זה, אני עדיין לא יודעת מה תהיה החלוקה. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> שמעת את המנכ"ל. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> לא, שוב, אלה הרבה משתנים שנכנסים לחלוקה, ואנחנו עדיין עוד לא הגענו למספרים שאנחנו רואים את זה מבחינת הביקוש הכולל, מבחינת הכמות של הבקשות שבאמת המעסיקים שהם עובדים בתנאים וכמה שהם יכולים לקבל. אלה משתנים - - - << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> אני מבינה, אני מבינה את הצורך, אני מבינה את הביקושים של חמשת הענפים, אני לא יכולה להישאר אדישה למה שהמנכ"ל אמר, והוא אמר את זה באופן נחרץ, וזה לא יכול לקרות. ענף הניקיון חייב לקבל 1,000, אם לא יותר. אנחנו קיבלנו פחות בפעימה הראשונה, אנחנו צריכים לקבל בפעימה הזו ולקבל פיצוי גם על הפעם הראשונה שלמעשה לא קיבלנו את מה שהובטח לנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שרה, מה הלאה יהיה? מתי אתם מחליטים? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> זהו, אנחנו מקווים שמבחינת הבדיקות של כל הבקשות האלה, כל בקשה נבדקת לעומקה, אנחנו נכנסים לכל בקשה. קיבלנו מסה גבוהה של בקשות, אנחנו בודקים כל אחת, בודקים, מחשבים את ההיתרים הקודמים שהיא קיבלה, גם בענפים אחרים שנמצאים במשרד הכלכלה, זה יכול להיות גם בענף - - - לדוגמה. אנחנו מתכללים את הכול, אני מקווה שעד סוף השבוע הזה אנחנו נסיים את הבדיקות ואז נוכל להגיע לשלב שבאמת אנחנו באיזושהי חשיבה איך מגיעים לחלוקה של המכסה הזו. והלוואי שיהיו לנו בשורות במקום זה ונוכל להגדיל אותה באיזושהי צורה. זה אחד מהחלומות שלי שכל יום, בוקר וערב, אני כל היום מתמודדת עם טלפונים, עם העבודה, עם כל זה שכולם, אנחנו מבינים את הצורך, וכולם באמת צריכים את זה. ואנחנו זועקים, ובאמת ייאמר לזכותו של המנכ"ל שלנו, של מוטי גמיש, שהוא זועק את זה בכל מקום. לפעמים אני רואה את זה, וזה הכי מרגש אותי, כי באמת הוא זועק את זה מדם ליבו. אנחנו רואים את זה, אנחנו יוצאים החוצה, אנחנו מבינים את הצורך הזה בחוץ, אבל באמת אין לנו עם מה לעשות, אין לנו הרבה עם מה לעבוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי השר שלכם, שיפנה לראש הממשלה? אני לא צוחקת, ככה זה היה בענף המלונאות. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> לא, אמיתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם היו במצוקה והוא - - - << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> אנחנו נציע את זה, אנחנו נעביר את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואז ראש הממשלה התערב ופנה לוועדת מנכ"לים והם סייעו. אייל כהן, חצי חינם, אם אתה יכול להתייחס, כמה עובדים זרים קיבלתם וכמה ביקשתם? << אורח >> אייל כהן: << אורח >> קיבלנו הקצאה של 300 עובדים, דרשנו יותר מ-800. יש לנו מחסור מאוד מאוד גדול של עובדים. כרגע הגיעו לארץ כ-150 עובדים, אני יכול להגיד לכם שזו ממש טיפה בים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאיזו מדינה? << אורח >> אייל כהן: << אורח >> סרי לנקה. הם דווקא עובדים מאוד טובים, לויאליים, אני יכול להגיד שברמה של נכונות לעבודה הם מאוד אסרטיביים ומאוד רוצים לעבוד. אנחנו מרוצים משיטת העבודה, רק שזה ממש טיפה בים, לכן אנחנו מבקשים עוד להגדיל את המכסה. אני חושב שצודק מוטי וגם שרה, היו אצלנו בחצי חינם, הם עשו סיור, הם ראו את המתחם, ראו את הגודל, הבינו כמה אנחנו צריכים עובדים וכמה אנחנו זועקים לעזרה. אני חושב שכל המשק צריך להגדיל לפחות ל-30,000, כמו שנאמר פה. לדעתי, זה רק יעשה טוב למדינה וזה יעזור לכולם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. << אורח >> אייל כהן: << אורח >> רק שאלה אחת, ברשותך. מה לגבי האגרה? נקש אמר שהוא יתייחס לזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקש, תתייחס, איפה זה עומד. אתה רוצה עכשיו? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, הנושא של האגרות נידון גם פה בוועדות וכולם מכירים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל שנפגשנו. תעדכן אותם לגבי זה שזה הגיע לראש הממשלה, לסמוטריץ', וסמוטריץ' מינה ועדה מצומצמת, ואיפה זה עומד. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בואו נלך קצת אחורה. היה דיון בנושא בוועדת מנכ"לים, מנכ"לי המשרדים גיבשו המלצה להפחתת אגרות. אולי אני אלך אפילו עוד טיפה אחורה. החלטת הממשלה ביקשה מוועדת המנכ"לים כשהיא הקימה אותה לדון בנושא הפחתת אגרות. היה דיון, המנכ"לים גיבשו המלצה, העבירו המלצה להפחתת אגרות. כרגע שר האוצר לא הסכים, נציגיו אמרו את זה פה בוועדה, לא הסכים, הוא ביקש לבחון טיפול בכל מיני חסמים, והיינו אצלו גם בדיון ביחד לפני כשבועיים, משהו כזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו עושים כל מאמץ ובאמת פותרים, וכמעט ואין להערכתי חסמים שיכולים למנוע את הקידום של הנושא הזה. וזהו, השר שלנו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל הוצגו בפניו חלופות על ידי ועדת המנכ"לים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> מחכים להחלטתו של שר האוצר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וקבעתם שתקימו ועדה מצומצמת. ואיפה זה עומד? האם התכנסתם, הוועדה המצומצמת? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, אני לא יודע איזו ועדה מצומצמת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שר האוצר אמר, אני לא צריך את כל הצוות, את כל השולחן שישתתף, תקימו כמה נציגים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> עוד פעם, זה לדיון על חסמים או על נושאים אחרים. כרגע מבחינת האגרות, כרגע כדי להעביר את ההפחתה באגרות צריך הסכמה של שר האוצר. אנחנו בעניין זה מול משרד האוצר, ואני חושב שגם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי אתם אמורים להיפגש מול משרד האוצר? איפה זה אומר? << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה ברמת השרים, אני אבדוק את זה ואנחנו נעדכן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, ותעדכן. כי אפשר באוגוסט, בממשלה דנים על תקציב 2026, אולי גם שם אפשר. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צביקה. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> צבי קן תור, נציג לשכת עורכי הדין. אני רוצה בתמצית, אני לא אחזור על כל מה שנאמר כאן. אני רוצה לציין רק בהמשך לדבריו של המנכ"ל שמבחינה עניינית, העסקה ישירה, לפי הניסיון שהצטבר עד היום, מביאה לפחות ברחנים, להגעה לישראל של עובדים עם יותר התאמה, כי כל העסקים כאן צריכים שלושה, ארבעה, חמישה עובדים עם כישורים מיוחדים. אם מדובר כאן למשל על המשאיות או על המוסכים, יש הבדל אם אני צריך שני מכונאים למשאיות שהן מנועי דיזל, או שלושה אנשים שהם פחחים שיודעים גם לעשות צבע, והמיון של העובדים האלה הוא מאוד לא מתאים להסכמים בילטרליים. ולכן העסקה ישירה מהווה פתרון נכון. הדבר הזה גם מביא לפחות ברחנים. הבסיס המצטבר של הבאה ישירה מראה בבירור שיש הרבה פחות סחר בבני אדם בהבאה ישירה מאשר ב-G2G בגלל המספרים הקטנים ובגלל שהמעסיק מראיין את העובדים ואין מתווכים באמצע. יש היום גם פלטפורמות טכנולוגיות שמאפשרות את זה, ויש גם שיטות נוספות, כי יש היום כמעט בכל מדינה שמהווה מדינת מקור גורמים שעוסקים בהשמת עובדים מקצועיים לאיחוד האירופי, וגם הם צריכים לנקוט בצעדים של אי תשלום דמי תיווך וכולי. זאת אומרת, התעשייה הזאת הולכת ומתפתחת וניתן להיעזר בה. הנקודה המרכזית, אני מצטרף כאן למה שנאמר על ידי מוטי גמיש, על ידי המנכ"ל, צריך לבצע שינוי תפיסתי. גם ורוניקה ציינה את זה וגם הנהגים ציינו, לא יהיה דור נוסף של עובדי ניקיון ולא יהיה דור נוסף של עובדי כפיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בהרבה ענפים לא יהיה, לא רק בהם. << אורח >> צבי קן תור: << אורח >> אמת ויציב, ולכן נדרש שינוי תפיסתי, שכפי שכבר צוין, לכן אמרתי, אני לא אחזור על הנתונים, אני רק אצטרף אליהם, העובדים הזרים נכון להיום, וזה השינוי התפיסתי, מהווים את השכבה התחתונה לתפעול המשק, למשק, ולהעסקת עובדים ישראלים ולהגברת התל"ג ולהגברת המיסוי. וזה השינוי התפיסתי שנדרש. הם לא מהווים תחרות בעובד הישראלי, אלא הם מהווים את התנאי הבסיסי בלעדיו אין להעסקת העובד הישראלי. וזה מגיע כאן, אם מדברים על עובדי ניקיון, אני רק רוצה לתת דוגמה אחת שלא הוזכרה כאן. נדרש צוות ניקיון מיוחד לניקוי חדרי ניתוח לאחר ניתוח. יש בארץ, אם אנחנו פותחים שני חסמים טכניים, אחד זה עובדי ניקיון לחדרי ניתוח, והשני זה רופאים מרדימים, אנחנו יכולים להעלות את כמות הניתוחים שבתי חולים יכולים לעשות באופן מאוד משמעותי בהשקעה שהיא אפילו לא השקעה שולית, כי כל המערכת קיימת: צוותי הניתוח, ציוד הניתוח, חדרי הניתוח. וזאת דוגמה לשינוי התפיסתי שנדרש. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אביתר. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אביתר חנן מההסתדרות. אני אשמח לגעת בכמה נקודות. אני מייצג פה גם את ההסתדרות באופן כללי וגם את איגוד התחבורה. אנחנו מבינים את המצוקה של כוח האדם בהרבה מקצועות, אנחנו מודעים לזה שישראלים, קשה להגיד שהם אוהבים לעבוד במקצועות מסוימים, חלק כן, אבל יש פה בעיה באמת בכל הנושא של המסחר והשירותים בכמה סוגיות. קודם כול, בנושא של העסקים הקטנים. אנחנו הצפנו את זה גם אז בעמדה שלנו, גם לוועדת המנכ"לים, וגם דיברנו על זה בדיונים השונים. בסוף, כשעסק קטן מקבל עובד אחד, כמו שצוין פה קודם, אין לו שום יכולת באמת לתת לו את המענה הדרוש, לצורך העניין מגורים וכל זה, כל הדברים ההולמים האלה. בסופו של דבר, העובד בקצה יכול להיפגע. זה משהו שידוע לכולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא נכון, זה לא נכון, מה שאתה אומר. באופן ישיר הפכת אותנו לפוגעים בעובדים. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> לא, עוד פעם, אני לא אומר כולם, אפילו לא אומר כמה מתוכם. אני אומר, זה יכול להוביל לפגיעה בעובדים. אני אחדד שנייה אחת את העמדה שלנו. אנחנו, הסתדרות העובדים, מייצגים גם עובדים ישראלים וגם עובדים זרים. ספציפית בכל הענפים האלה שמביאים בהם עובדים זרים אנחנו גם ארגון יציג בכל זה, בגלל זה העמדה שלנו היא עמדה מאוד חשובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה רוצה שיסגרו? << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אני לא אומר שיסגרו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השאלה אם גם ייצגתם את העובדים הפלסטינים שהיו נכנסים לפה. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אני אומר שיש פתרונות בעבר שגם מצליחים עכשיו בענף הבניין לצורך העניין. כל הנושא של חברות כוח אדם או משהו אחר שמתכלל את אותם עסקים קטנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פתרונות. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> נכון, אני אומר, יש פתרונות, יש מחסור בעובדים, אנחנו מבינים את זה. אני אומר, כן חברות כוח אדם ייעודיות לאותם עסקים קטנים יבואו וישמרו על הזכויות של העובד בקצה. זו נקודה אחת. הנקודה השנייה, המנכ"ל נגע בזה ממש בזה ושמעתי אחר כך גם עוד איזו אמירה, שיש מצב שעובד, רוצים לפטר אותו, ואז יש קהילה של עובדים שמגנה עליו וכל זה. קוראים לזה התאגדות עובדים, בסדר? נכון, בסופו של דבר, כשמביאים עובדים זרים זה יכול לפגוע בעובדים ישראלים גם על ידי פגיעה בהתאגדות עצמה, של העובדים עצמם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אין עובדים ישראלים שרוצים. ברור ששומרים על התעשייה המקומית. אבל אין, אף אחד לא רוצה לעבוד בעבודות האלה. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> לא, עוד פעם, יש עובדים בסופרים, יש עובדים במוסכים, יש עובדים עדיין, הם קיימים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אתה לא חי את המצוקה שלהם. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> יש מחסור, אבל יש עדיין עובדים שעובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור. לא פוגעים בעובדים האלה, אני לא חושבת שיפגעו. הם ישמרו על הקיים, אבל הם רוצים תוספת. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אני אומר שמביאים עובדים, זה יכול לפגוע גם בהתאגדות וגם בשכר של עובדים ישראלים, זה יכול לקרות ויש מחקרים בעולם שמראים את זה. << אורח >> רמי מימון: << אורח >> אני חושב שמפספסים פה נקודה מאוד גדולה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, תן לו לסיים ואז אתה. << אורח >> רמי מימון: << אורח >> אבל זה מאוד בסיסי. היה פה פול של עובדים פלסטינים שהם אינם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> רמי מימון: << אורח >> תיקחו את כל העובדים שהיו, שאפשר היה להשתמש בהם, הם נבלעו לתוך השוק הזה, זהו, הם לא קיימים יותר. גם הישראלים שכבר עובדי כפיים, הם כבר תפוסים, גם בשכר יותר גבוה, וגם זהו, אין למצוא עוד, אין פלסטינים. מישהו צריך למלא את המקום הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, חלק פלסטינים. << אורח >> אייל כהן: << אורח >> אנחנו הבאנו עובדים ישראלים לעבוד בדגיות וקצביות ב-50 שקלים לשעה, ואף אחד מהם לא יכול לשבת אפילו שתי דקות במקום, כולם קמים והולכים. אל תגיד לנו שאנחנו לא רוצים שיבואו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הסיבה? שזו עבודה קשה? << אורח >> אייל כהן: << אורח >> בדיוק, עבודה קשה, אנשים לא מוכנים לעבוד. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> עוד שתיים-שלוש נקודות. אחת, כל הנושא של מדיניות אקטיבית של הגדלת השתתפות בכוח העבודה. המדינה כל הזמן, ובצדק, אנחנו נמצאים במצב חירום ויש מצוקת עובדים והמדינה מנסה לייצר כמה שיותר מהר פתרונות מהירים, אבל בו זמנית היא חייבת להשקיע גם בהגדלת השתתפות בכוח העבודה. ולצערנו, אנחנו לא רואים את זה מספיק. השתתפות בכוח העבודה, זה אומר שיש היום בערך כ-61% מכוח העבודה שבאמת עובדים בכוח העבודה, אפשר לבוא ולהגדיל את זה, אם זה באוכלוסיות יהודיות, אם זה חרדים, אם זה ערבים ועוד כל מיני כאלה. אני אומר, המדינה צריכה להשקיע, אני לא פונה לעסקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה יודע כמה אנחנו משקיעים בזה? רק האיגוד שלי משקיע מיליון וחצי בשנה על זה, בשביל לרוץ ולהביא אנשים ישראלים, חרדים וזה. אתה לא במציאות. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אני לא פונה לעסקים, אני אומר, המדינה כמדינה, היא נותנת עכשיו פתרונות מהירים כי היא צריכה לתת פתרונות מהירים, כי זה התפקיד שלה. אני אומר, בו זמנית היא צריכה להתחיל לעבוד גם טווח רחוק, שנה-שנתיים קדימה, ולהתחיל לעבוד ולתמרץ גם השתתפות גדולה יותר בשוק העבודה. נקודה אחרונה, זה בשם איגוד התחבורה, שכידוע אנחנו מייצגים את כל הנהגים. גבי בן הרוש לצורך העניין דיבר את העמדה שלו. אנחנו מייצגים הרבה מאוד חברות הובלה משמעותיות במשק ואנחנו מבינים באמת את האתגרים של מחסור בעובדים והכול, אבל אנחנו חושבים שהבאת עובדים זרים לענף זה רק תפגע בעובדים הישראלים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אין. בוא תסייע להם להביא עובדים ישראלים, מה אני אומר לך? << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> עוד פעם, בכל הענפים פה שעכשיו דיברנו עליהם, קיבלו הקצאות חלף פלסטינים. בענף הזה של ההובלות לא היו פלסטינים שהיו מועסקים בשירותי הובלות. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> זה רק מוכיח כמה המצב חמור. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> בסוף אפשר לתת פתרונות, הפתרונות הם גם שיפור תנאים של העובדים עצמם, גם לתמרץ את העובדים דרך שכר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי? המעסיקים או המדינה? << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> המעסיקים, המדינה, אבל בסוף שיפור התנאים, אנחנו תומכים. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> אני אשמח אם תבוא פעם אחת לשבת ולראיין נהגים, מה שיש בארץ. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> לא, עזוב רגע, יש לי שאלה אליך. אתה אמרת כרגע, ונציג עורכי הדין, אמרת משהו, כמה שהוא חכם. אנחנו לא רואים דור שיחליף את הדור הזה שהוא ביניים. אתה אמרת לפגוע בקיימים. א', אנחנו חתומים על הסכם קיבוצי עם צווי הרחבה שמתחדש אחת לארבע-חמש שנים. ב', אולי תגיד לוועדה, אם אתה מייצג גם את התחבורה הציבורית בטעות, שאנחנו מעסיקים נהגים בני 78 ו-84. והייתי בשדה התעופה ברמון, ראיתי, אני לא רוצה להגיד גם את השם, שיהיו בריאים עד 120, בגלל המצב הזה. איזו תחרות? על מה אתה מדבר? << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> עוד פעם, אנחנו באים ואומרים שאפשר וצריך לשפר את התנאים. בקרב נהגים לצורך העניין. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> תגיד לי, אתה מייצג ארגון עובדים. דוד כוכבא, מנכ"ל מועצת המובילים. אתה ההסתדרות הכללית, אתה חתום בהסכם קיבוצי מול ענף ההובלה, אני חתום בצד המעסיקים, אתה חתום בצד העובדים. אתה יודע להגיד לוועדה כמה השכר היום בפועל גבוה יותר מההסכם שאתה חתום עליו לטובת העובדים? אתה יודע להגיד את זה? << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אני ספציפית - - - << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> לא, כי אתה מדבר על שכר. תגיד לי כמה היום השכר בפועל לעומת השכר שאתה דרשת עבור העובדים וקיבלת? אני אגיד לך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נשמח לשמוע את התשובה. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> אני אגיד את זה לוועדה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תגיד לפרוטוקול. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> היום השכר של נהגים הוא ב-50% יותר גבוה מאשר השכר שאתה כנציג העובדים חתמת ודרשת וקיבלת, 50% יותר גבוה מי משלם את ה-50%? כל אלה. חצי חינם, התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, אלה משלמים. שום דבר היום לא זז במדינה בלי משאית. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> ברור לי. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> לא יהיה ניקיון, לא יהיה מסחר, לא ביטחון. מביאים עובדים זרים לענף הבנייה בגלל מצוקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שעולים ים של כסף. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> שעולים ים של כסף. אבל אם אין נהגים שיביאו להם את הבטון, כל הים הזה נשפך לא יודע לאן. בוא, אתה צריך להסתכל בראייה כוללת. אתה לא חייב תמיד לדרוש עבור העובדים בגלל שאתה מייצג עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אדוני המנכ"ל, אנחנו נשמח שתפנה לוועדה בכתב ואנחנו נדאג שתקבלו מכסה נפרדת, ננסה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> למה רק את הסכום 50% אמרת? נהגים משתכרים ב-13,000 ו-14,000 שקל נטו. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> נטו. עלות 22,000. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הם עובדים גם מאוד קשה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> כולם עובדים, אני לא מכיר איזה תחום שלא עובדים קשה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה, עובד מתחיל לקבל 15,000 שקל? זה בטח עם ותק, לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נהג משאית של 12 טון מתחיל ב-13,000-12,000 נטו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וזו עבודה פיזית די קשה גם. כמה שעות, אני גם מתארת לעצמי. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> העבודה היא לא עבודה פיזית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא יודעת, הוא אמר על נהג משאית. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> הוא לא מרים יותר מ-5 קילו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אבל אולי גם לפי מספר השעות? << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> הוא עובד קשה, אני לא מזלזל, אבל אלה לא הנהגים של שנות ה-60 וה-70. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וכשיש חוסר בעובדים, ביקוש והיצע, אין מה לעשות. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> הם יושבים ברכבים מאובזרים. היום נהג משאית לא מחליף גלגל, לא מחליף פנצ'ר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> וכמה אתה חושב שיעלה לך העובד הזר שתביא אותו? נעשה השוואות. אני לא יודעת, תגיד לי אתה. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> אני אגיד לך. לפי החוק, עובד זר נכנס לתוך ההסכם הקיבוצי. זאת אומרת, אם יש הסכם קיבוצי - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברור, זה חל עליהם. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> - - - שחל עליו צו הרחבה, הם באותם תנאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> יכול להיות, אני לא רוצה לומר, אולי הוא יעלה טיפה פחות בגלל שיש מרכיב פרמיה והסכם - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, גם יחסי עובד-מעביד. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> יש הסכם מפעלי. עדיין העובד יהיה מספיק יקר, אבל לא יעמדו משאיות ריקות. משאית שעומדת עולה הרבה יותר יקר מעובד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, לפחות שיהיו עובדים. << אורח >> דוד כוכבא: << אורח >> יש פה הפסדים. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> נקודה אחרונה. ועדת המנכ"לים קיבלה את הסמכות שלהם מטעם החלטה 1752 והייתה צריכה גם בין היתר לפרסם מתודולוגיה קבועה. לצורך העניין, הם באו ואמרו: אנחנו מאשרים במתודולוגיה זמנית מכסות מסוימות על פי מה שהיה קודם, טרם המלחמה, חלף פלסטינים. נכון להיום, הם האריכו את זה לפני שבוע, האריכו עוד פעם את המתודולוגיה הזמנית, ואין עדיין מתודולוגיה קבועה. זאת אומרת שאי אפשר עדיין, נכון לעכשיו, אי אפשר עדיין לבוא ובכלל לדון בהצעות שלא באות ומחליפות את הפלסטינים. המצב הנוכחי הזה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> אני אומר, המצב הנוכחי הזה - - - << אורח >> רונן לוי: << אורח >> אבל, אביתר, ברשותך, החוסר לא בגלל המלחמה, החוסר הוא שנים. זה לא שהתחילה מלחמת חרבות ברזל ונהיה חוסר, זה לא פתאום הגיע. << אורח >> אביתר חנן: << אורח >> ברור, בגלל זה נכון שתהיה מתודולוגיה - - - << אורח >> רונן לוי: << אורח >> דיבר חברי פה, אין דור המשך. לא נראה לי שתקום בבוקר, אתה, בעל משפחה, תגיד לבן שלך, מחר תהיה עובד ניקיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> מחר לך תהיה נהג משאית. זה לא יקרה. מי יעשה את העבודה הזו? מי ינקה חדרי ניתוח? מי יוביל סחורה? מי יוביל טנקים? מי יעשה את זה? << אורח >> רמי מימון: << אורח >> אם לא יזדרזו פה, בעוד שלוש-ארבע שנים ישראל תהפוך להיות מדינת עולם שלישית. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> זה נראה יפה, הסתדרות, זה נראה נחמד ומדהים, אין עובדים, נקודה. גם מחירי השירותים עולים. צריך להבין שכשעסק קטן לא מסוגל כבר לשלם מחיר, לשלם את מחיר העבודה, ועסק גדול יכול, עסקים קטנים נסגרים, ואז גם המחיר לצרכן עולה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> רונן לוי: << אורח >> צריך להבין את זה שמה שאתה מדבר עליו הוא פינוק זמני. אם אתה רוצה להסתכל על עתיד של מדינה, מדינה חייבת שיהיו לה עסקים קטנים. היום העובדים זה חסם תחרותי. אם עכשיו אנחנו מכשירים 100 עובדים, העסקים הגדולים שותים אותם, והעסקים הקטנים נסגרים, והם עולים יותר יקר, והעלות שלך לכל דבר שאתה קונה, בין אם זה בסופר, בין אם זה במוסך, היא יותר גבוהה בגלל הצורך הזה להעלות כל הזמן את המחיר של העובדים. צריך למצוא את האיזון הנכון גם בתחרות. והיום זה חסם תחרותי מטורף. אם אנחנו מדינה חפצת חיים, אני מדבר איתך עכשיו כציוני, אני לא מדבר איתך עכשיו בעולם של זה, אנחנו חייבים להביא לכאן עובדים זרים כדי שהמדינה הזאת תפתח את עצמה לתחרות וככה נוכל להוזיל מחירים ולהביא לפה יותר תנועה של אנשים. וגם אנשים משלנו, הצעירים, יבואו למקצועות האלה. אם לא נעשה את זה היום, ודחוף, אני אומר לך באמת כציוני, אנחנו דופקים את עצמנו. תראה, אנחנו כבר דופקים את עצמנו. אנחנו מדינה בהתרסקות בגללנו, ואת זה אנחנו נפתור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> שלום. כפיר מצוינים, סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל במרכז השלטון המקומי. אני רוצה לדבר על זה ממש בקצרה מהזווית של הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות מעסיקות דרך קבלני כוח האדם, עובדי ניקיון גם בניקיון משרדים, גם טיאוט רחובות במרחב הציבורי, גם מוסדות ציבור, גם מוסדות חינוך. המחסור הזה של עובדי ניקיון בא לידי ביטוי בשני צירים מרכזיים: האחד זה העלויות המאמירות שמקשות מאוד על הרשויות המקומיות, במיוחד בשנתיים האחרונות של המלחמה והמצוקה התקציבית של כמעט כל הרשויות המקומיות. והדבר השני זה בואו נגיד ברמת ניקיון שהיא לא תמיד משביעת רצון. וכאן אני גם רוצה להצטרף לקריאה של ורוניקה, של מנכ"לית איגוד חברות הניקיון, לא רק לתת מכסה משמעותית מתוך המכסה הקיימת, ששוב, 1,000, באמת, זו טיפה בים לעומת הצורך רק של השלטון המקומי, אני לא מדבר על כל הענפים, זו ממש טיפה בים. אני מצטרף גם לקריאה המשמעותית יותר של הרחבת המכסה. יש כאן הסכמה, אני חושב גורפת, אולי כמעט גורפת, לגבי העובדה או ההנחה שישראלים לא יבצעו את העבודות האלה, לא בניקיון ולא שאר העבודות, פעם קראו לזה צווארון כחול, אני חושב שכבר המושג הזה גם כן קצת איבד מהמשמעות שלו, אבל ישראלים לא יבצעו את העבודות האלה. וזה לא בא במקום עבודה של עובדים ישראלים, זה בא און טופ העבודה הזאת וזה רק ישפר את הפריון. מלבד זאת, אומנם זה לא המוקד של הדיון, אבל חשוב גם להדהד את הצורך בעובדים לטובת בינוי תשתיות תומכות דיור, וכאן אני מדבר על בינוי של כיתות, על בינוי של מוסדות ציבור. אני מזכיר לכולנו שעוד מעט ספטמבר, פתיחת שנת הלימודים, יש מחסור באלפי כיתות, והמחסור הזה רק יגדל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה עובדים השלטון המקומי צריך? << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> מי שיודע לומר בדיוק מה מספר העובדים שצריך אלה החברות שמעסיקות אותם. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים על הבינוי זו התאחדות הקבלנים, על ניקיון, אני חושב שוורוניקה, , כבר תפסת את המיקרופון, כבר הרמתי לך להנחתה. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> אלפים, אלפים. כל הרשויות - - - << אורח >> רונן לוי: << אורח >> צריך לעבור לשיטה לפי צרכים ולא לפי מכסות. וכשזה יקרה, ורוניקה לא תגיד שוויוני ולא שוויוני. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> ושוב אני מזכיר שבמסגרת מכסת העובדים הזרים לבינוי תשתיות לא הייתה הקצאה ייחודית לשלטון המקומי, גם כאן אנחנו קוראים לוועדה הזאת לקרוא למכסה ייחודית עבור בינוי כיתות, עבור בינוי מוסדות ציבור בשלטון המקומי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תעבירו לנו פנייה בכתב בבקשה, בסדר? בהקדם. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> יבוצע, תודה. << אורח >> גבי בן הרוש: << אורח >> עוד מילה אחת אם אפשר, ברשותך. גברתי, לפני המלחמה הייתה לנו פנייה למועצת המובילים של קבלני הבנייה, שאתרים עומדים עם פועלים, אפרופו הזכירו לייבא עובדים, ואין מערבלי בטון, אין נהגים שיביאו להם את המלט. זה היה לפני המלחמה. תראו באיזה מצב אבסורדי שאחרי המלחמה, אילו נזקים לתשתיות, מה אנחנו צריכים לתת למשק מלבד האוניות שממתינות. גברתי, אנחנו צריכים את הוועדה הזו. אדון נקש, אתה לדעתי הגורם שיכול באמת לקדם, כל הנושא של המנכ"לים וכל הישיבות האלה, יש לך את התפקיד המרכזי, רק אתה יכול לסייע לנו. אין מה לעשות, אדוני. ראית, בדיונים הקודמים שאלתם את נציג משרד התחבורה, הוא אומר: לא באתי מוכן, לא יודע. זה המצב, זה הולך ומחמיר. לסיכום, גברתי, אני עשיתי פרויקט עם הסוכנות היהודית, הבאנו מאות עולים חדשים מאוקראינה ומרוסיה, והם נהגי אוטובוסים ומשאיות בישראל. זה לפני המלחמה שקיימת שם. זאת אומרת שקיימים תקדימים. לנו כמועצת המובילים, הסוכנות הטילה עלינו פשוט תפקיד אחד, ההשמה של אותם העולים שמגיעים ארצה, ואת זה עשינו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נקיים דיון בקרוב על עובדים זרים לשיקום ושיפוץ מבנים שנהרסו במלחמה. לפני שאני נועלת את הישיבה, אני מסכמת. אחת, הוועדה קוראת לוועדת המנכ"לים להתכנס בהקדם ולאשר הגדלת המכסה לעובדים זרים בענף המסחר והשירותים כדי לתת מענה לביקוש הגדול והמחסור בידיים עובדות בענף. שתיים, הוועדה קוראת למשרד החוץ לזרז את חתימת ההסכמים מול המדינות ולקדם ככל הניתן את ההבאה הבילטרלית. שלוש, הוועדה מבקשת ממועצת המובילים והמסיעים לפנות לוועדה בכתב על הבקשה לנהגים זרים וננסה לסייע. ארבע, הוועדה מבקשת ממשרד החוץ לבדוק את הטענה שעלתה על העיכובים בנציגויות ולעדכן בכתב את הוועדה תוך שבועיים. חמש, הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה להשיב בכתב לוועדה על טענות חברות הניקיון לאי חלוקה שוויונית בין הקטגוריות במסחר והשירותים. שש, הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות עדכון בכתב על בקשת המשרד לעובדי ניקיון וכוח עזר בבתי החולים ופעילות המשרד בנושא. תודה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:53. << סיום >>