פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 1 23 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 14/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 338 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, י"ח בתמוז התשפ"ה (14 ביולי 2025), שעה 9:32 סדר היום: << הלסי >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "סכנה להשעיית הספורט הישראלי מהזירה הבינלאומית - פגיעה אסטרטגית חמורה במדינת ישראל" << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר דן אילוז – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק חברי הכנסת: סימון דוידסון מוזמנים: כפיר כהן – מנכ"ל, משרד התרבות והספורט מורן מסיקה אידלמן – ראשת מנהל ספורט, משרד התרבות והספורט דני חורין – יועץ משפטי, משרד התרבות והספורט נריה ארנוולד – מנהל חדר מצב למאבק באנטישמיות, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות מיכל שקרג'י – משפטנית, ייעוץ וחקיקה מנהלי, משרד המשפטים פנינה אל-על – מנהלת המחלקה לשת"פ תרבותי, חינוכי ואקדמי, משרד החוץ רונית ראובן – מרכזת תעסוקה, משרד העלייה והקליטה ליטל גרומברג – רע"ן אירופה, המטה לביטחון לאומי אלון קובה – סמנכ"ל, הליגה נגד השמצה רן כהן ניסן – מנהל אגף משפטי, ההתאחדות לכדורגל בישראל עמית פינס – יועץ משפטי, ההתאחדות לכדורגל בישראל שושנה ברמן – מאמנת ראשית, נטבול ישראל קרן גורדון בוטניק – שחקנית נטבול אפרים ברק – שדלן, עו"ד, מומחה למשפט ספורט בין-לאומי שמי קלדרון – דוד של עופר קלדרון שחזר מהשבי משתתפים באמצעים מקוונים: יעל ארד – יושבת ראש, הוועד האולימפי בישראל אריק קפלן – נשיא ומנכ"ל, התאחדות אילת דליה בושינסקי – עו"ד, מייצגת איגודי ספורט מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "סכנה להשעיית הספורט הישראלי מהזירה הבינלאומית - פגיעה אסטרטגית חמורה במדינת ישראל", של חה"כ סימון דוידסון (מס' 438). << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, בוקר טוב לכולם, תודה לכל המתכנסים והמתכנסות, גם כאן בחדר הוועדה וגם למצטרפים באמצעות הזום. בוקר טוב לחבר הכנסת ולדימיר בליאק, חבר הוועדה, ובוקר טוב לעמיתנו חבר הכנסת סימון דוידסון שיזם את הדיון הזה במסגרת הצעה דחופה לסדר היום שהועברה ראשית לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ולאחר מכן בתיאום עם יושבי ראש הוועדה הזו והוועדה האחרת הנושא הועבר אלינו ואני אתייחס לזה בקצרה. כמנהגנו, נפתח באזכור מניין הימים הארוך מדי למלחמת חרבות ברזל, 647 ימים של לחימה מאז אסון שמחת תורה, הארוכה במלחמות ישראל. 50 חטופים עדיין בידי ארגון צר ואכזר, 49 אחים ואחות אחת. האחריות להשבת האחים והאחות מוטלת על כתפי ממשלת ישראל ועל כתפי הבית הזה, ואנחנו מקווים שבימים הקרובים תגענה בשורות טובות. המנהג שלנו כאן בוועדה, בהובלת מנהלת הוועדה, להזכיר מדי ישיבה את שמות חיילי צה"ל שנפלו במערכה ולהרכין את ראשינו יחד לזכרם. ביום רביעי שעבר התבשרנו מרות על נפילתו של רב סמל ראשון במילואים אברהם אזולאי מיצהר, למוחרת היום סרן רעי בירן, בן 21 משורשים, מפקד צוות בסיירת גולני, הצטרף לרשימה העצובה והכואבת של נופלי המערכה הזו. באותו היום בצומת גוש עציון התרחש פיגוע שבו נרצח שלב זבולוני, בן 22 מקריית ארבע. ואתמול התבשרנו לצערנו על מותה של לאה מוסקרה, אזרחית הפיליפינים שעבדה כאן ברחובות בסיעוד. היא נפצעה מפגיעת אחד ממטחי הטילים ונפטרה בבית החולים, ואנחנו מרכינים את ראשנו גם לזכרה ושולחים תנחומים למשפחה. חבריי וחברותיי, בעוד רגע קט אתן לחברי ולעמיתי חבר הכנסת סימון דוידסון שמחזיק את תיק הספורט בבית הזה לומר את דברי הפתיחה. כפי שציינתי, הוא עומד מאחורי ההצעה הדחופה לסדר. ההצעה הזו הועברה לדיון במקור בוועדת החינוך, התרבות והספורט, והיא הועברה לאחרונה, בסוף חודש מאי, ב-28 במאי, לדיון כאן בוועדה, מתוך רצון באמת לקדם ולזרז את הטיפול בנושא החשוב שחבר הכנסת דוידסון הציף, יחד כמובן עם נציגי איגודי הספורט והוועד האולימפי וגורמים נוספים בקהילה המשפטית ובקהילת הספורט הישראלית שעוסקים במסירות בעניין. אני לא ארחיב בדוגמאות שמונחות לפניי, אני אשאיר לחבר הכנסת דוידסון להציג את הדברים, אבל אני כן רוצה לייצר קשר בין הדיון בנושא החשוב הזה לבין עניינה של הוועדה. לא בכדי הנושא הועבר לדיון בוועדה הזו שלרוב לא מארחת את משרד התרבות והספורט. הוועדה שלנו, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות עוסקת בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> עסקנו בספורטאים עולים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עוסקת בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית הן בסוגיית קליטתם של ספורטאים עולים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ומאמנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואנחנו יודעים ומכירים את תרומתם האדירה של העולים לעולם הספורט, גם כספורטאים וגם כמאמנים. אבל הדבר החשוב יותר בהקשר של הדיון שלנו הוא שהוועדה שלנו עוסקת בצורה תדירה בכל הנושא של האנטישמיות והדה-לגיטימציה למדינת ישראל, וזו למעשה הוועדה המובילה בכנסת בנושא הזה. ואין ספק ולא צריך להרחיב שהתופעה שאנחנו עוסקים בה היום, ונמשיך ללוות אותה ולעסוק בה יחד עם חבר הכנסת דוידסון עד שנראה תפיסה או גיבוש של תפיסת עבודה ופעולה בנושא הזה מצד הממשלה והרשויות הנוספות. אין ספק שהמופעים שאנחנו מדברים בהם היום בעולם הספורט קשורים בקשר ישיר למהלך הרחב של הדה-לגיטימציה הגורפת למדינת ישראל. הדה-לגיטימציה הזו פוגעת ישירות במדינת ישראל, היא גם מציבה מבחינתנו איום מאוד מאוד משמעותי על יהדות התפוצות. וזה ידוע שלא אחת אירועי ספורט בהשתתפות ישראלים, אירועי תרבות בהשתתפות ישראלים מהווים גם איזשהו רגע, איזשהו מוקד של שותפות בין אזרחי ישראל לבין יהודים בתפוצות שרואים בהופעת ספורטאים ישראלים במדינותיהם, שרואים באירועי תרבות ישראליים שמתרחשים במדינותיהם גם כעוד ביטוי לקשר שלהם עם מדינת ישראל. חשוב לי לומר, כדי לשים את זה בקונטקסט של הוועדה הזו, אין לי ספק שכל אירוע שבו ספורטאים ישראלים מוחרמים באחת ממדינות העולם, כל תחרות עולמית שבה מתחדדת הסוגיה של הדה-לגיטימציה של ישראל, מהווה פגיעה גם במדינת ישראל, אבל גם בקהילה היהודית באותה מדינה, ואנחנו מקבלים על הנושא הזה התייחסויות לא מועטות מחברינו בתפוצות. ולכן אנחנו רואים את הנושא הזה כנושא מרכזי שבו הוועדה תעסוק. אני רוצה לומר עוד הערה אחת, ואני אומר, חשוב לי להשאיר את דברי הפתיחה, נקרא להם היותר מקצועיים, בתחומו של חבר הכנסת דוידסון, והדברים ידועים: האיסור המוחלט על עירוב פוליטיקה בספורט, התפקיד של הארגונים הבין-לאומיים, על הכול אנחנו נשמע. אני רק רוצה לומר דבר אחד לגבי מהות הדיון, זו השיטה שאנחנו נוהגים בה גם בנושאים אחרים. הדיון שלנו לא נועד להוצאת קיטור, הדיון שלנו נועד לאתר את הקטר שימשוך את הרכבת לטיפול בתופעה הזו. ולכן המטרה שלנו בדיון היא לא רק להציג את חומרת המצב, וכמובן כל דובר ודוברת מוזמנים לשתף בניתוח שלהם את המצב, חשוב לנו מאוד לכנס את הדיון הזה לקראת סופו גם לאיזושהי תפיסה מגובשת של צעדים שניתן וחייבים לבצע. אני כבר עכשיו מודיע כמנהגנו בוועדה הזו, בוועדה הזאת לא מתקיימים דיונים בבודדת. דיון שמתקיים פעם אחת ומסתיים, סימן שהוועדה לא מבצעת את תפקידה. אני מודיע שלדיון הזה יתקיים דיון מעקב, הוא יתקיים בתוך הפגרה כדי לא להמתין עד לחודש אוקטובר. הוא ייעשה בתיאום עם חבר הכנסת סימון דוידסון. אנחנו לא ננעל את הנושא הזה. אנחנו נקיים דיון מעקב בעוד מספר שבועות בתיאום עם לוחות הזמנים של הוועדה כדי לאפשר לכל הגורמים המעורבים, ובראשם ממשלת ישראל והמשרד הרלוונטי, לחזור אלינו עם תוכנית עבודה ותוכנית פעולה. ולכן אני מבקש שנדאג גם בדברים שלנו להתכנס אל עבר הצעות פרקטיות וקונקרטיות שניתן להפעיל אותן כבר בטווח הקצר. אלה הדברים שלי. הוכנו פה לא מעט חומרים על ידי צוות הוועדה לגבי חומרת המצב. חשוב לי שחבר הכנסת דוידסון יהיה זה שמציג את הנושא בכללותו. אני אומר רק את סדר הדברים, ברשותך, אדוני המנכ"ל, אני מברך את הגעתך ותודה שהצטרפת אלינו, מנכ"ל המשרד. לאחר שחבר הכנסת דוידסון ידבר, אם חבר הכנסת בליאק רוצה להוסיף דברים, ואז, עוד לפני שנשמע את הממשלה, נפנה ראשונה לגברת יעל ארד, יושבת ראש הוועד האולימפי, ולאחריה נשמע עוד מספר דוברים שמעורבים בתחום הזה מקהילת הספורט ומהקהילה המשפטית, ואז נבקש את התייחסות המנכ"ל וצוות המשרד וגם כמובן נשמע את משרד התפוצות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ומשרד החוץ. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואת משרד החוץ, משרד התפוצות, את כל משרדי הממשלה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> גם המל"ל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גם המל"ל כאן, מצוין. אני כן אזכיר, אולי כמשפט אחרון, שהוועדה הזו עוסקת לא מעט בסוגיה של אבטחת ישראלים בעת אירועי ספורט, ובעניין הזה ישנה עבודה מאוד מאוד מאומצת של משרד התפוצות ומשרד החוץ, המל"ל וגורמים נוספים, וזה דבר שאנחנו מאוד מאוד מקפידים, אחת לכמה שבועות לקיים כאן דיון של חיתוך מצב בנושא הזה של אבטחת ישראלים ויהודים בתפוצות סביב אירועים גדולים, האירוויזיון, אירועי ספורט, וגם כאן בהחלט יכול להיות שיתוף פעולה משמעותי איתך, חבר הכנסת דוידסון. אני מסיים כאן. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. חשוב לציין, ואני מקווה שכל חבר כנסת בבניין הזה יציין את היום הזה, את היום שלמוחרת, לצערי. 647 ימים, 647 ימים שיש לנו אחים ואחיות מתחת לאדמה בעזה שעוברים את הסבל הכי גדול שאפשר לדמיין ואנחנו לא מספיק יודעים, וגם מה שאנחנו יודעים זה נורא ואיום. ואני קורא כל יום, כל יום, וגם היום אני קורא לראש ממשלת ישראל לעשות צעד אמיץ ולהחזיר את כל, את כל החטופים הביתה היום, לא מחר, היום, וזו קריאה שלי. לפעמים אנשים חושבים שזה קצת פתטי לדבר על ענייני ספורט בתקופה כל כך קשה ומורכבת לעם ישראל, אבל אני אומר לכם, ואני מסתכל קדימה, תארו לכם סיטואציה שבלוס אנג'לס 2028 תארו לכם, תתחרה נבחרת ישראל ללא דגל כחול לבן וללא השם ישראל, בדיוק כמו שמתחרים היום הספורטאים הרוסים והבלארוסים. תארו לכם שדבר כזה יקרה בעתיד. הכול יכול לקרות. וכשאני שם את הנושא הזה על השולחן, ועשיתי את זה כבר בשני דיונים, וזה הדיון השלישי, אני לא עושה את זה כדי להתריס מישהו, אני לא עושה את זה כדי להתנגח במישהו, אני לא עושה את זה בשביל הון פוליטי, אני עושה את זה כדי שכל מי שיושב פה בשולחן הזה, ויש הרבה מאוד שנמצאים בזום, ראשי הספורט בישראל, יבינו שצריכים להיות מוכנים לכל אירוע. לשמחתי הרבה, יש לי שיתוף פעולה באמת מיוחד עם שר הספורט ועם אנשי המשרד, ונמצאת פה מורן, ראש מנהל הספורט בישראל, וכפיר שהוא המנכ"ל, והיועץ המשפטי, ואנחנו עובדים ביחד. אבל אחרי שאנחנו עובדים ביחד, התפקיד שלי הוא לשים דברים על השולחן ולהאיר את הדברים האלו ולעשות עבודה מקצועית כדי שנהיה מוכנים ליום השחור שיגיע, והוא יכול להגיע. האנטישמיות בעולם מגיעה למספרים שאף אחד לא דמיין, לא דמיין שנגיע למספרים האלו. וכל יום יש אירוע אחר, בענפים שאתם לא שמעתם עליהם, לא כולם ענפים אולימפיים, לא הכול זה כדורגל וכדורסל וג'ודו ושחייה. יש ענפים שהם לא אולימפיים שספורטאים הולכים להתחרות ודורשים מהם לא להתחרות עם דגל כחול לבן, להוריד את השם של ישראל, שלא יישמע ההמנון. והיו מקרים גם שזכו במדליית זהב והשמיעו את "We are the champions", וכל מיני דברים הזויים שמדינת ישראל לא יכולה להשלים איתם. כדי שהדברים האלו לא יקרו, כדי שאנחנו נהיה מוכנים לכל אירוע של הדרת ספורטאים בעולם, אנחנו צריכים להיערך מבחינה מקצועית, מבחינת עורכי דין שמבינים ומומחים בעולם הזה. ונמצא פה עו"ד ברק שחי את זה 24/7, ודליה בושינסקי שנמצאת בזום וגם היא תדבר, שעושים דברים בהתנדבות, לא תאמינו, בהתנדבות, כדי להציל את אותם ספורטאים שכן יוכלו להתחרות, או נבחרות שיוכלו להתחרות. יש שיתוף פעולה וכולם רוצים וכולם בעד, אבל כשמדברים על נושא, לא עלינו, כמה גרושים כדי לארגן איזה צוות מקצועי עם אנשי מקצוע שמתמחים בדבר, פתאום לא, מה פתאום? לא, זו התמחות מיוחדת, וצריך להיות צוות שברגע שדבר כזה קורה, מייד פועלים, ולא מתחילים לשלוח הודעות למשרד ועד שהמשרד או ששולחים אליי, כל מיני דברים, אתם תשמעו דוגמאות פה היום. הדברים האלו צריכים להיות מסודרים, משרד התפוצות צריך להיות חלק מזה, משרד החוץ צריך להיות חלק מזה, וכמובן משרד הספורט צריך להיות חלק מזה, יחד עם הוועד האולימפי שבאמת עושה עבודת קודש בשקט, מתחת לרדאר, כדי להציל עוד ספורטאי או עוד נבחרת. אנחנו כמדינה ריבונית, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שאיזשהו ספורטאי או ספורטאית יתחרו בשום מקום בעולם או בכל מקום בעולם ללא דגל מדינת ישראל, ללא התקווה, וללא הגאווה של מדינת ישראל. אנחנו צריכים להילחם בזה בשקט, בשכל, עם אנשי מקצוע, ושכולם יבינו שלא יקרה מצב בעולם, לא יקרה מצב בעולם שהדגל שלנו לא יתנוסס, ואף ספורטאי לא יצטרך להתחבא מאחורי הקלעים כדי להתחרות עם איזשהו דגל אחר, כי גם זה קרה השבוע. אלה דברי הפתיחה שלי. אנחנו נשמע אנשי מקצוע, ובסוף, כמו שאמר יושב ראש הוועדה, צריכים להגיע עם תוכנית עבודה, מה אנחנו עושים כדי להיות מוכנים, זה מה שאני רוצה, וזה לא עולה הרבה כסף. << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >> אני יכול לומר דברים בשם המשפחות? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בשם המשפחות? כן, מייד, בסדר? אחרי הדברים של חבר הכנסת בליאק אנחנו נעשה לרגע עצירה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני אהיה קצר. אני קודם כול מודה גם ליושב ראש הוועדה וגם לסימון על הדיון הזה. אתה דיברת על לוס אנג'לס 2028, אני רוצה לחזור שנייה ללוס אנג'לס 1984, כשמשלחת ברית המועצות החרימה את המשחקים האולימפיים בתגובה להחרמה של ארצות הברית את האולימפיאדה במוסקבה ב-1980. ולמה אני מזכיר את זה? כי זה גמר קריירה למאות ספורטאים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למאות ספורטאים. וגם על זה אנחנו צריכים לחשוב. הספורטאי שמתאמן בסבב האולימפי ולא מגיע בסופו של דבר לאולימפיאדה, זה מסיים לו את הקריירה. ואני גם יכול לתת כמובן את הדוגמה של רוסיה עכשיו, שכבר שש שנים או שבע שנים היא מורחקת מאירועי הספורט הבין-לאומיים, ואני קצת בקשר עם הספורטאים שם ואני יודע מה קורה שם עם הספורטאים בכל מיני ענפים, עם הספורטאים, עם המאמנים, עם כל המערכת. ואנחנו צריכים לחשוב על זה. וכמובן זו פגיעה חמורה מאוד במוניטין של המדינה בכל הרמות. ואני גם חייב לציין שאנחנו הולכים למקום עוד יותר מורכב, עם כל מיני תוכניות של הממשלה להקמת מתחמים כאלה ואחרים. בסבירות גבוהה זה יכול להביא להרחקה שלנו מהאירועים הבין-לאומיים. זו לא הנחה מופרכת, זה בהחלט יכול לקרות כבר בחודשים הקרובים. ואני לא יודע אם אפשר למנוע את זה בלי שינוי מהותי של מדיניות ברמה של הממשלה, אבל בהחלט אנחנו צריכים להיות מוכנים לאירוע הזה, לפחות ברמה הארגונית, ומזה חשיבות הדיון הזה. תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >> שלום, אני שמי קלדרון, דודו של עופר קלדרון, שחזר אחרי 484 וילדיו חזרו אחרי 52 יום מהשבי. קודם כול, אני באמת חושב שהדיון פה בנושא הספורטיבי מאוד חשוב. אבא של עופר היה שחקן כדורגל במכבי חיפה, בהחלט כל המשפחה קשורים לספורט בדרך כזאת או אחרת, ואני בהחלט שמעתי על הדבר המופרך שאי אפשר להרים או צריך להתחבא כדי להתחרות ולא להגיד שאני ישראלי. יכול להיות תיקון אולי, בדרך שאני חושב שעם ישראל חושב, לפחות 80%. אני אקרא שמות, ברשותכם: אביב בן סאנה, אופיר בן דבי, אסף בן קרן, דור בן לילי. אני לא אמשיך כי אלה שמות מתוך 12,000 פצועי מלחמה נכון להיום, 66% מהם אנשי מילואים, פצועים ברמות שונות, ואנחנו יודעים שיש כאלה שעדיין נמצאים בריפוי או בשיקום חודשים רבים. נכון להיום, אני מקווה שאני לא טועה, 1,941 הרוגים מתחילת המלחמה, 890 מהם חיילים. יש ילדים שמחכים לאבות שלהם, אני מכיר את זה ממקור ראשון. יש אימהות שמחכות, יש נשים שמחכות, יש סבים, סבתות, דודים, דודות, המעגלים הם רחבים ולא נגמרים. מתוך הכרה ומתוך הבנה, אנחנו כמשפחה החלטנו להמשיך להיאבק, להמשיך לתמוך. אנחנו ראינו את משלחות החטופים שהיו בוושינגטון, חזרו, נפגשנו איתן בשבת, והם מרגישים נבגדים, כי נאמר להם דבר אחד וכרגע לא נעשה דבר. אני הולך פה עם מדבקות, אחת המדבקות היא 4,000 ימים, 4,000 ימים שהדר גולדין, גופתו בעזה, חייל בצה"ל. משפחת גולדין אומרת: אלה לא אנחנו, אלה כולנו. ואני מבין מה שהם אומרים, כי אני יודע שהשיעור הטוב ביותר שקיבלתי בבה"ד 1 זה לדאוג לחיילים, לא משנה מה יקרה, לא משאירים אותם מאחור. וזה נעלם, נעלם כבר לפני 4,000 ימים, תחת אותה ממשלה, אותו ראש ממשלה לפחות. והיום אנחנו רואים, אני מסתכל על משפחות החיילים, אימא של מתן אנגרסט מחבקת את התיק שנמצא בעזה, של הבן שלה, במקום לחבק אותו. היא אומרת: אני לא רוצה לחבק את התיק, אני רוצה לחבק אותו, די. אימא של תמיר נמרודי מחזיקה משקפיים שנמצאו לא רחוק ממקום החטיפה. איפה אנחנו? אם אני אתייחס למצב הכללי במדינה, וכולכם יודעים אותו, אני רק אחדד, כמה עקורים יש לנו? כמה כאלה שעוד לא חזרו, לא לצפון, ובטח לא לעוטף, שבעוטף אי אפשר לחיות, ועדיין נשלחים לשם כל מיני טילים. שמעתי בדרכי לפה ברדיו, 400 ימי מילואים, זה כבר הפך להיות משהו, מה זה? כולם עושים 400 ימי מילואים. יש משפחות, יש ילדים מאחור. האנשים, המשפחות, כולנו צריכים אוויר. אנחנו כרגע נלחמים מלחמה שעומדת במקומה. אני לדאבוני גם מבקר משפחות שכולות, ואחת המשפחות שהייתי זו משפחה של קצין מהשבעה שנהרגו בפומ"ה. פומ"ה זה כלי שלא מיועד להיות במקומות האלה, אסור שיהיה במקומות האלה. אני לא רוצה לחטוא במילים, אבל איך לא שומרים על החיילים? זו לא מלחמה. אני לא יודע כמה מכם נלחמו במלחמת ההתשה. שם לא הייתה ברירה, עמדנו מול המצרים. אבל פה? די, מספיק. אני חושב שגם המשק המקרטע הוא סימן מאוד מאוד מובהק של תוצאות המלחמה הבלתי נגמרת הזאת. אני פונה פה לכל מי שיש לו השפעה, ויש כאלה פה, ועושים את זה, אני יודע, להמשיך ללחוץ, כי רק כשכולם יחזרו, אישה אחת ו-49 גברים, רק כשהם יחזרו לפה, אלה החיים לשיקום, ואלה החללים לקבורת ישראל, רק אז יתחיל השיקום, רק אז אולי פתאום בעולם יבינו שאנחנו מדינה מתוקנת, והלוואי שזה גם יעזור לספורט הישראלי בעולם. תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה על הדברים החשובים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אספר לך שמספר ימים אחרי שעופר חזר הביתה הגעתי לכפר המכביה לטקס של איגוד האופניים, היה סוף שנה. ואת מי ראיתי שם? מספר ימים אחרי. את עופר קלדרון, הוא היה שם. ודיברתי איתו, הוא אמר לי שאחד הדברים שהחזיקו אותו זה הנושא של האופניים, הרכיבה והקבוצה של הדרדסים. איזו עוצמה יש לקבוצה ולפעילות מיוחדת. << אורח >> שמי קלדרון: << אורח >> נכון. הם היו בקרואטיה עכשיו והוא הוזמן לטור דה פרנס. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נכון, הוא יהיה בטור דה פרנס. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה. אנחנו ניגשים אל סדרת הדוברים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יעל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, אמרתי, הראשונה תהיה חברתנו יעל ארד, יושבת ראש הוועד האולימפי, נמצאת איתנו באמצעות הזום. לאחר מכן אנחנו נשמע את ארי קפלן שייצג את איגודי הספורט הלא-אולימפיים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אַיֶלֶת זה נקרא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אילת, בסדר גמור. אנחנו נשמע את כולם, לא לדאוג. בבקשה, יעל. << אורח >> יעל ארד: << אורח >> בוקר טוב, ותודה רבה לך, יו"ר הוועדה, ותודה לסימון. אני אתחבר לדבריו של דוד של עופר קלדרון, באמת אין ספק שהספורט הישראלי, לאורך כל המלחמה, מ-7 באוקטובר, כל ארגוני הספורט, כל הספורטאיות והספורטאים, לצד האימונים, לקחו על עצמם ללוות את המשפחות של החטופים והחטופות, להיות בכל אירוע, לקחת את הנשמה ואת הרוח איתנו לתחרויות בין-לאומיות. אני חושבת שההופעה המאוד מוצלחת במשחקים האולימפיים והפאראלימפיים היו כמובן הרבה מאוד בזכות עבודה קשה והמון הכנה של כל המערכת, אבל לפעמים העוד אחוז אחד, עוד שני אחוז של הרוח, של תחושת השליחות, של לדעת שאנחנו מייצגים כל כך הרבה משפחות ואנשים שרוצים לתת להם כוח והשראה, זה משהו שחיזק את הספורטאים והספורטאיות שלנו והניח על הכתפיים שלהם הרבה מאוד אחריות. ולא בכדי כל פעם שספורטאים ישראלים בכל פלטפורמה מנצחים ומופיעים בזירה הבין-לאומית הם מזכירים את החטופים והחטופות ואת החיילים והחיילות. אנחנו רוצים לתת כוח למשפחות ואנחנו גם שואבים מהן חזרה כוח על תעצומות הנפש המטורפות שהן באמת מראות לכולנו. ואנחנו מייחלים יום-יום, שעה-שעה, שהחטופים יחזרו והמלחמה תסתיים. אני רוצה בפתח דבריי, יש פה הרבה, הסתכלתי ברשימה של הנוכחים, אני רואה גם שגילי לוסטיג, מנכ"ל הוועד האולימפי, הצטרף עכשיו, יש פה באמת הרבה מאוד מהשותפות והשותפים שלנו, אם זו ד"ר רחלי ברץ שהיא ראש המחלקה למאבק באנטישמיות, שותפה שלנו, ועו"ד דליה בושינסקי שהזכרת קודם, כמובן הקולגות שלי במשרד הספורט, כפיר ומורן ואריק. יש פה באמת הרבה מאוד אנשים שאנחנו פעילים איתם ביום-יום. אני רוצה להגיד, קודם כול, הצגתם קודם שהמצב הוא מאוד מאוד חמור, ואני דווקא רוצה לומר שהמצב של הספורט הישראלי, ביחס להרבה מאוד זירות אחרות, אם זו תרבות או אקדמיה או זירות אחרות שאין בהן רגולציה מסודרת עולמית, אני חושבת שהמצב של הספורט הישראלי, בסך הכול הכללי אנחנו יכולים להיות גאים במצב שבו אנחנו נמצאים. יש לנו הרבה מאוד אנשי ספורט בארגונים בין-לאומיים שמייצרים נטוורקינג, שמייצרים קשרים. אנחנו תחת איזושהי מטרייה של כללים מאוד מאוד ברורים של הוועד האולימפי הבין-לאומי ובעקבותיו גם הרבה ארגונים אחרים. ובעקבות הדבר הזה, זה לא דבר כל כך פשוט וקל להדיר את ספורטאי ישראל. אני חושבת שהמפתח של כל הדבר הזה הוא קודם כל הפרדה ברורה, כפי שאנחנו מקיימים, ואני חייבת לציין את שר הספורט בעניין הזה, שבתיאום מלא איתנו מבין את ההפרדה הזאת ואת הצורך לאפשר לגופי הספורט להיות בפרונט של הספורט העולמי ולסייע מאחורי הקלעים איפה שצריך. אני חושבת שהדבר המרכזי הוא בספורט העולמי, וזה אולי המקום שבו רוסיה הפרה את הכללים, ובלארוס הפרה את הכללים, זה שונה לחלוטין, ואני מבקשת לא לעשות שום השוואה בין מדינת ישראל והספורט הישראלי לבין איך שהספורט במדינות אחרות מתנהל. הספורט הישראלי הוא ספורט מצטיין בדרך שבה הוא מתנהל מול הגופים הבין-לאומיים. אנחנו בהפרדה מוחלטת, אנחנו מתנהלים בצורה מאוד מסודרת, אנחנו מקבלים הרבה מאוד הערכה. אני אומרת אנחנו, לא רק הוועד האולימפי, הרבה מאוד גופי ספורט מקבלים הרבה מאוד הערכה מהגופים הבין-לאומיים, ובעקבות זה אנחנו גם מקבלים מטרייה של סיוע. אני אגיד בשוליים, למרות שכל מקרה לגופו הוא 100% מקרה והוא מקרה שיכול להיות חמור מאוד, ועדיין, אם נסתכל על כתבות שאנחנו רואים בעיתונות על האקדמיה הישראלית, שהאקדמיה מצטיינת לא פחות מהספורט ומתמודדת עם הדרה מטורפת באוניברסיטאות או באירועים בין-לאומיים, הספורט העולמי, בסך הכול הכללי, ב-98% מהמקרים אנחנו מצליחים להיות עם ככל העמים, והסיבה היא שאנחנו פועלים לפי הכללים ושיש מטרייה מאוד מאוד ברורה. אני חושבת שאחד העוגנים החשובים מאוד זה שיתוף הפעולה בצניעות ובשקט תעשייתי שאנחנו מייצרים. מעבר לפעילות מטבע הדברים עם משרד הספורט, הפעילות המרכזית שאנחנו עושים היא גם עם משרד החוץ. אני בהרבה שנים האחרונות מגלה פרטנרים מצוינים, זו העבודה שלהם, זה התפקיד שלהם, זו המומחיות שלהם, יש להם Boots on the ground, יש להם Back office בכל מדינה, הם יודעים להגיע לכל שר, לכל אדם, יש קהילות יהודיות בכל מקום. ואנחנו מוצאים שכשאנחנו רואים בעיות, מעבר לטיפול הקודם כול מאוד ברור מול ארגוני הספורט הבין-לאומיים, ואנחנו יודעים להגיע בטלפון אחד, בוואטסאפ אחד, באימייל אחד, לכל ראש ארגון של כל ארגון ספורט בין-לאומי. גם הפעילות שלנו עם משרד החוץ, עם השגרירים, עם הדוברים והדוברות, עם האנשים בשטח, הקונסולים, היא מניבה הרבה מאוד פירות. הזכרתי את הקהילה היהודית, אני חושבת, וזה גם משהו שעלה בשיח שלנו עם משרד הספורט בפעם האחרונה, שריכז כמה וכמה גופים, אני חושבת שהקהילות היהודיות יכולות לספק לנו רשת ביטחון גדולה מאוד, מעבר לזה שבהרבה מקומות הן מאוד מרכזיות, אנשי עסקים מרכזיים, הם יודעים בטלפון אחד להגיע לאנשי פרלמנט גבוהים ולראשי ארגונים, יש גם שם עורכי דין ברמה מאוד גבוהה שמוכנים לשתף פעולה עם עורכי הדין שלנו ולתת לנו גיבוי. וזה גם משהו שאנחנו צריכים לא לסמוך על זה שנקבל הכול כל הזמן בחינם, כן חייב להיות מערך כלכלי כאן בארץ שתומך, אבל הקהילות היהודיות יודעות לסייע בצורה מאוד מאוד פרקטית ומאוד מקצועית. אני רוצה להגיד משהו על הנושא של דגל ישראל. אני חושבת שאנחנו חייבים, ולא בכדי אני חושבת שהחוק הזה שעבר, נדמה לי, סימון, ביוזמתך, בנושא הזה שספורטאים ישראלים חייבים להתחרות עם דגל ישראל וסממנים ישראלים. הנושא הזה הוא נר לרגלינו, דגל ישראל זה המותג הכי חזק של מדינת ישראל, ואין כמו הספורט הישראלי להניף את דגל ישראל בכל זירה בין-לאומית. אנחנו ממש רואים מחויבות כדיפלומטיית ספורט, כל ספורטאי וספורטאית, כל מאמן ומאמנת, כל ארגון ספורט, אנחנו רואים שליחות אדירה בזה שאנחנו יכולים להביא את דגל ישראל, את הרוח הישראלית, שלא באמצעות כתבות וקונפליקטים ובעיות, אלא להביא אותם לזירה כל פעם כשספורטאי ישראלי עולה לתחרות, ובטח ובטח כשעולה על הפודיום. ולכן יש חשיבות אדירה, לצד המגבלות והמורכבויות הביטחוניות, יש חשיבות אדירה שהדגל יונף בכל מקום. אני רוצה להגיד, שמעתי קודם בתחילת הדברים, ברצון להסביר כמה הנושא הזה חשוב, אנחנו מדברים, ואני בטוחה שאתם עושים את זה ברצון טוב, בתום לב, מדברים על לוס אנג'לס, אולי, חס וחלילה. מדינת ישראל, הספורט הישראלי ישתתף במשחקים האולימפיים באל-איי בדיוק כמו בפריז. בואו לא ניתן כלים לאויבינו, אין שום סכנה שהספורט הישראלי לא ישתתף במשחקים האולימפיים בפריז או במשחקי העולם שאריק נוסע אליהם באוגוסט, בסין, או במשחקים הפאראלימפיים. אנחנו צריכים כל הזמן לשמור על הכללים של הפרדה בין פוליטיקה לספורט, בין פעילות צבאית לפעילות ספורטיבית. הספורט הישראלי צריך לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב, להתחרות ולייצג את ישראל. ומה שאני חושבת שהדיון פה מאוד מאוד חשוב זה אחת, איגום התובנות ודרכי הפעולה והאסטרטגיה, והדבר השני הוא באמת נושא המשאבים. הספורט הישראלי צריך שיהיו לו משאבים מוכנים לפעילות קצה, כשמנסים כן להדיר, ומנסים. לפעמים זה ראש עיר שצריך לארח תחרות והוא מממן חלק מהתחרות והוא אנטישמי והוא רוצה עכשיו לכפות על הוועדה המארגנת של האירוע לא לארח את ישראל. וזה מצב שבו אנחנו יודעים, פעם אחת, מייד לדבר עם הגורמים הספורטיביים הבכירים ולדאוג לייצר חומה בצורה נגד העניין הזה, ואנחנו צריכים גם משאבים לעורכי דין, עורכי דין שנמצאים עם רגליים על קרקע בכל מדינה כדי מייד להפעיל אותם. וזה משהו שבו אני חושבת שכרגע כקבוצה אנחנו פחות מצטיינים, אנחנו כל הזמן מחכים שיהיו שריפות ואז לנסות לכבות אותן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, זה כל העניין. << אורח >> יעל ארד: << אורח >> אני חושבת שהמדינה, פה באמת נכנס מה שסימון, הדיון הזה, ומשרד הספורט, ומשרדים אחרים, אנחנו צריכים שיהיו גם את המשאבים וגם את האנשים שמוכנים לכל קריאה. אני אגיד לסיום עוד דבר אחד. הזכרת את זה קודם, סימון. אנחנו צריכים מאוד מאוד להיזהר מלהתהדר, גם לא לצעוק בקול רם את החששות שלנו, וגם לא להתהדר מההישגים שלנו. אנחנו צריכים בדברים האלו, אני חושבת שכולנו, לעבוד מתחת לרדאר, להיות מאחורי הקלעים, לעשות את העבודה באמצעות הקשרים המאוד מאוד חשובים שיש לנו עם הגורמים הבין-לאומיים. הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו מדברים עם יו"ר איגוד שהוא בכלל ממדינות ערב או חבר Executive Board ממקום אחר שהם ממדינות שאפילו אין לנו יחסים, אבל בזכות רוח הספורט והגשר בין העמים והמחויבות שלהם לתרבות הארגונית של הספורט, לקוד האתי של הספורט העולמי, הם מחויבים לעזור לנו ולתאם איתנו, ואנחנו מוצאים שזה זה. אבל הרבה פעמים אם אנחנו מתחילים לצעוק בקול רם, אנחנו עושים נזק ליחסים האלו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יעל, אנחנו חייבים להתקדם. << אורח >> יעל ארד: << אורח >> אני מסיימת. ולכן אנחנו צריכים מצד אחד מערך מאוד מאוד ברור של עבודה משותפת, משאבים, מצד שני, כל הזמן לטפח את הקשרים הבין-לאומיים, ומצד שלישי, לעשות את הדברים בצנעה ומתחת לרדאר. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יעל, תודה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יעל, רק לפני שאת סוגרת, חשוב לי, ואני מציין את זה תמיד, יושב ראש הוועדה, להגיד תודה ענקית לוועד האולימפי, ליעל ארד, לגילי לוסטינג, לדני אורן, לכל הצוות המדהים הזה שבאמת באמת יש להם חלק אדיר, אדיר בשבע המדליות שזכינו באולימפיאדה האחרונה שהביאו כל כך הרבה כבוד למדינת ישראל. יישר כוח ורק תמשיכו ככה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> יעל, תודה רבה על העשייה וגם על ההצטרפות לדיון. אנחנו שומעים בקשב רב את כיווני הפעולה שאת מדברת עליהם. הדובר הבא, גם הוא בזום, אריק קפלן, יושב ראש איגוד אילת שהצטרף אלינו. אני רק אומר, חברים, אנחנו בשעה 11:00 מסיימים את הדיון והמטרה שלנו, עוד פעם, היא גם לשמוע את משרדי הממשלה וגם לצאת מכאן עם אילו שהן קריאות כיוון מעשיות. אנא לא לחזור על הדברים, תמציתיות, בבקשה. אריק, בבקשה. << אורח >> אריק קפלן: << אורח >> בוקר טוב לכולם. קודם כול, אני אתחיל מהדבר הכי ברור מאליו והכי חשוב, אנחנו חייבים להחזיר את החטופים הביתה ומייד ושכל החיילים שלנו יחזרו הביתה ולסיים את כל הבלגן הזה. ועכשיו לנושא שלנו. אני לא אחזור על כל מה שיעל אמרה, אני כן אציין שגם בענפים שלנו אנחנו סובלים, לצערי הרב, מניסיונות שחלקם אפילו הצליחו להדיר אותנו מתחרויות. יש פה את אילת, היא תוכל לספר על מה שהיה בפריסבי בבלגיה. יש לנו עם הסופטבול לא מעט בעיות, כדור דשא באנגליה, בזכות הקהילה היהודית הצלחנו לפתור, יש לנו באגרוף תאילנדי עכשיו קצת צרות. וזה מחבר אותי לשלושה דברים, קודם כול לשיתוף הפעולה הכל כך חשוב, זה הבסיס לכל הדברים שלנו, יחד עם גופי הרוחב, יחד עם משרד הספורט שנותן לנו פה גב, ומשרד החוץ. יצא לי לעבוד עם פנינה אל-על לא מעט, אני לא ראיתי אותה פה, אבל ראוי להזכיר אותה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> היא פה. << אורח >> אריק קפלן: << אורח >> אוקיי. ועם אחרים. אני חושב שזה הבסיס להצלחה שלנו. אני כן רוצה לומר שני דברים שחשוב לקחת בחשבון. אני חושב שאחת הדרכים הכי טובות לפתור את הבעיות האלה היא הקשרים האישיים שלנו עם הגורמים הבין-לאומיים לפני שהם מגיעים לדיונים באספות הכלליות או במקומות אחרים. הדבר הזה וכן העובדה שאנחנו חייבים להופיע בכל תחרות שמזמינים אותנו. ויש את הנושא של האבטחה. יצא לנו, אני אדבר בשם האיגודים שלי, שמשלחות קטנות עם כפול אבטחה, או משלחות יותר גדולות עם כמויות של מאבטחים, שאני לא מזלזל חס וחלילה, זה לטובת הספורטאים שישובו בשלום, אבל התקציב שנדרש לשם כך פשוט אדיר וזה פשוט מטיל על האיגודים הוצאה כספית אדירה שחלקם לא יכולים לעמוד בזה. זה בשביל לצאת החוצה, כי כידוע, האיגודים נדרשים לשלם את כרטיסי הטיסה והלינה. לצערנו, בגלל השיטה שזה עובד, זה גם נעשה לפעמים שלושה-ארבעה ימים לפני הטיסה עצמה, ואז המחירים כבר בשמיים וזה גורם לנטל עצום. גם אצלנו קרה כבר שזה מנע מחבר'ה לצאת לחוץ לארץ ולהתחרות, ובדרך אחרת הצליחו "להחרים" אותנו. אני חושב שחייבים לקחת את זה בחשבון, למצוא דרכים, או להקל משהו עם האבטחה, או לסייע, אולי במדינות מסוימות שאנחנו יודעים ששם יותר חשוב ממדינות אחרות שנופיע, אולי המדינה יכולה לעזור יותר, אולי יש דרכים אחרות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בוא, אריק, כפיר המנכ"ל יושב פה לידי, ועוד מעט כשהוא ידבר הוא ייגע בנקודה הזאת, ואני הבנתי שיש גם פתרון תקציבי לזה, אם אני לא טועה, נכון? << אורח >> אריק קפלן: << אורח >> אני מאוד מקווה. ודבר אחרון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו צריכים לסיים. << אורח >> אריק קפלן: << אורח >> דקה אני אדבר. וכמו שיעל ציינה, אנחנו באוגוסט, אוטוטו, פחות מ-30 יום, מוציאים למשחקי העולם בסין. נכון לעכשיו אני מקווה ומאמין שאנחנו לא רואים שם אילו שהן בעיות מיוחדות, גם די מפחדים להתעסק עם הסינים, ראוי להגיד את זה, אבל אנחנו נעשה את המקסימום באמת שהדגל יהיה למעלה ולעשות את הכי טוב שאנחנו יודעים, ואנחנו יודעים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בהצלחה גדולה, גדולה, גדולה, אריק. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אריק, תודה על הדברים החשובים וגם על העשייה. אדוני המנכ"ל, חשוב לי שנשמע שני עורכי דין שעוסקים בעניין, יציגו את זה. נמצא איתנו עו"ד אפרים ברק, ועוה"ד דליה בושינסקי נמצאת איתנו בזום, נשמע אותם. אחרי זה נעבור למשרדי הממשלה ואז נמשיך עם הדוברים הנוספים. אנחנו נדאג שכולם יוכלו לדבר. בבקשה, עו"ד אפרים ברק. << אורח >> אפרים ברק: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב ראש, חבר הכנסת ועו"ד קריב. תודה רבה, תודה רבה על ההזמנה, תודה רבה לחבר הכנסת דוידסון. ואני שמח להיות פה עם כל בעלי התפקידים החשובים שיושבים פה מסביב לשולחן. אני אעשה את זה בקצרה, ואני רוצה לחבר בין דברים שנאמרו פה ואמר היושב ראש על הקשר בין התמונה הרחבה של הדה-לגיטימציה של ישראל לבין הדרת הספורטאים, הקשר ואיפה ההבדל לעומת תחומים אחרים, ולעניין הקטר שימשוך את הרכבת, שזה הדבר הכי חשוב שנאמר פה. הקשר קיים, אבל יש הבדל מהותי, ועל ההבדל עמדה קצת יעל. בניגוד לתחומים אחרים שגם בהם עסקתי, של הדרה בתחומי מדע ותרבות אחרים, עולם הספורט הוא עולם מאוד רגולטורי ומאוד ממושפט, ובניגוד לתחומים אחרים, בעולם הספורט יש לנו זכות מוקנית להיות נוכחים עם הדגל, עם ההמנון, עם הספורטאים, אף אחד לא עושה לנו טובה, זה ברגולציה, זה בחוק. ולכן, מה שנעשה פה לאורך שנים בטעות מוחלטת הוא הניסיון לטפל בעניין הזה במישור הפוליטי בלבד, וזו טעות שהוכיחה את עצמה פעם אחר פעם. התחום הפוליטי שיעל מדברת עליו הוא חשוב מאוד והיא עושה עבודה מדהימה, בחלקה הייתי גם מעורב מאחורי הקלעים, אבל זה לא מספיק, כי גם צריך להבין שיש הבדל בין האיגודים הגדולים והחזקים, בוודאי הוועד האולימפי, לבין האיגודים הקטנים, שהם חוטפים את המכות על ימין ועל שמאל, ושם לא סופרים אותנו. ומה שצריך לעשות, וכאן אני מגיע לקטר, זה לא להסיט, אבל להבין שהמקום שבו אנחנו ננצח את המאבקים האלו הוא המישור המשפטי, ולא כדי לתת עבודה לעורכי דין, כי ככה זה בעולם, כי ככה זה בעולם הזה. ויש כמה וכמה דוגמאות שבהן זה כבר עבד וזה ממשיך לעבוד. יושבים פה החברים שלי מההתאחדות לכדורגל וידברו על עשר שנים של מאבק קשה שמנהלת ההתאחדות לכדורגל, יותר מכל ארגון אחר, בהצלחה טובה ונכונה, בגלל עבודה משולבת פוליטית, אבל גם מאוד מאוד משפטית. מה שמחייב, וצריך להבין, ואני אגיד מילה שהיא לא בדיוק המתאימה, אבל יותר טובה מזו לא מצאתי, אנחנו חייבים להיות אגרסיביים ותוקפים בחזרה. אנחנו כל הזמן נותנים פה את הלחי השנייה, אנחנו כל הזמן מתנצלים, בואו נהיה בשקט, נדבר עם היושב ראש ההוא. לא, חברים, זה בסדר בצד. אנחנו צריכים להיות פרואקטיביים, ואם יש עוד שנה או עוד חצי שנה אירוע ספורט שאנחנו חושבים שתהיה לנו בעיה, היום לפעול ולפעול משפטית. זה עבד, אני יכול לתת לכם דוגמאות, זה אגב עבד גם במדינות אחרות שלהן אני גם יועץ בתחום הזה, כי גם הן סובלות מהדרה, לא רוצה להגיד את המדינה, אבל יש כאלה, וזה עבד וזה עובד. גם פה, דליה שתדבר אחריי, היא תספר לכם אולי על הליך משפטי מצוין שהיא ניהלה והצליחה בו בגדול. וכל האחרים, אני שומע, נו, מה לעשות? לא קיבלו אותנו, לא זה, לא זה, לא השתתפנו, עבדו עלינו, זרקו לנו את הספורטאים בטרמינל כי לא נתנו להם ויזות. לא, חברים, זה לא עובד ככה. נערכים מראש, בנויים מראש, יודעים על הטורניר הזה מראש, הולכים להליכים משפטיים, מוציאים צווי מניעה, או שאין טורניר או שהישראלים משתתפים. משתתפים זה אומר דגל, זה אומר מדליה, זה אומר המנון, זה אומר הכול. היה מוסד מאוד גדול, מדינה מאוד גדולה שהודיעה שקונגרס פיפ"א לא יתקיים בה בלי דגל כי היא לא מוכנה את הדגל וכולי וכולי וכולי. מה קרה? פיפ"א לקחה את האירוע הזה, העיפה אותו מהמדינה הזאת למדינה אחרת. היה טורניר מאוד גדול בכדורגל שהיה צריך להתקיים באותה מדינה לפני שנתיים, מה קרה? פיפ"א לקחה את הטורניר הזה והעיפה אותו למדינה אחרת. כי פיפ"א גם יודעת, ואני גם באפשרויות שלי דואג להזכיר את זה. משפט אחרון ובזה אני מסיים. זה הקטר, הפוליטיקה היא ליד, הקטר במקרה הזה, בגלל הרגולציה, הוא הקטר המשפטי. תודה, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. אנחנו נשמע את עוה"ד בושינסקי בזום, ולאחר מכן נמצאות איתנו כאן שתי ספורטאיות. בסופו של דבר חשוב שגם קולם של הספורטאים עצמם יישמע, אנחנו נשמע אחרי דברי המשפטנים את נציגות ענף הנטבול שאיתנו, את שושנה ואת קרן, ולאחר מכן נפנה למשרדים. עוה"ד בושינסקי, בבקשה, אנחנו איתך. << אורח >> דליה בושינסקי: << אורח >> שלום לכולם, תודה רבה על ההזדמנות להופיע. אני מתנצלת שאני בזום, אבל אני לא בארץ. אני רוצה להודות לחבר הכנסת דוידסון שיזם, זה לא מפגש ראשון בנושא. יש הרבה מתנדבים, אני קוראת להם אחים לנשק. יש את עו"ד עמי ברן, מנכ"ל הסופטבול שלא נמצא ומסר את דבריו, ואני אנסה לקצר, ויש את עו"ד אפרים ברק שדיבר לפניי, כמובן הוועד האולימפי ואילת. אני רוצה לגעת, לא אחזור על דברים שנאמרו, כמה דברים. אחת, האנטישמיות היא בתחפושת. זאת אומרת, אף אחד לא בא ואומר, אתם לא תשתתפו כי אתם יהודים או ישראלים, הדברים נעשים בצורות יותר ויותר מתוחכמות, וצריך להיות מודעים לזה. וכמו שעו"ד ברק אמר, אני חושבת להתכונן לזה מראש. זאת אומרת, לייצר, תכף אני אגיע לחלק האופרטיבי, אבל לייצר שיח עם כל המנכ"לים של איגודים קטנים כגדולים, ובהחלט לאיגודים הקטנים יש יותר קושי עם העניין הזה, לזהות את האירוע לפני שהוא קורה. חברים, אנטישמיות קרתה גם לפני 7 באוקטובר, זה בדרך כלל היה בתחפושת של דרכונים, ויזות שלא קיבלנו עד הדקה ה-90. צריך לנסות לעזור לאיגודים להבין זה הולך לכיוון הזה כדי שלא נגיע לדקה ה-90. בסיפור של איגוד הפריסבי, זה אירוע חסר תקדים שבו תוך כדי האליפות זרקו אותנו הביתה מגנט. אנחנו עוד מעט חוגגים שנה לאירוע הזה שבו מתנדבים יחד איתי גם עורכי דין מחו"ל. אני לא בטוחה שכך זה צריך לעבוד, שאנחנו כל היום אומרים תודה רבה שעוזרים לנו ותודה רבה שעוזרים לנו, וזה מוביל אותי לעניין הבא. מעבר לפן התקציבי, יש פה גורם מתכלל שצריך להיות הכתובת לכל איגוד ואיגוד, קטן כגדול. אני לא נכנסת לפוליטיקה, אני לא יודעת אם זה צריך להיות הוועד האולימפי, הלא אולימפי, משרד הספורט, משרד החוץ, משרד התפוצות, אני לא אשת פוליטיקה. גורם מתכלל שידע לפי צ'קליסט מה עושים, גם פרואקטיבי וגם אקטיבי. ואני מסכימה עם עו"ד אפרים ברק, צריך לתקוף גם משפטית וגם לעבוד פוליטית, אבל שידע גם בשוטף לתחזק, לדעת. חברים, יש שינויים תקנוניים שאחר כך קשה לנו להתמודד איתם, שהם מוכוונים במישרין או בעקיפין נגדנו, הצעות לגינוי או לקריאה להפסקת אש בתוך ראש של אספה כללית של איגוד בלי קשר לשום דבר, כל מיני דברים שהמנכ"לים ואנשי הספורט לא מודעים לזה, כי לא לכולם אפילו יש יועצים משפטיים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> דליה, אני רוצה רגע לשאול אותך שאלה. אנחנו מתעסקים בדבר הזה כבר שנה וחצי, פתחנו קבוצת וואטסאפ, הכנסנו לשם אנשי מקצוע. אני רוצה בסוף שורה תחתונה מהדיון הזה, מה צריך לעשות. אני הבנתי את עו"ד ברק, מה צריך לעשות, אחת, שתיים, שלוש, כדי שאנחנו נהיה ערוכים, מוכנים, וכמו שאמר עו"ד ברק, התקפיים, לא לחכות שכל הזמן יתנו לנו מכות על הראש. << אורח >> דליה בושינסקי: << אורח >> אני אומרת בצורה מאוד ברורה, שהליך המינוי יהיה כזה או אחר, למנות גורם או גוף שהוא מתכלל את האירוע מהרגע שזה קורה, מרגע שקורה אירוע, וגם פרואקטיבי, בשוטף, מכין ועושה הדרכות לאיגודים כדי שלא נגיע לדקה ה-90. הרבה פעמים אנחנו מגיעים לדקה ה-90 אחרי שהדברים, כבר משפטית אי אפשר לעשות איתם כלום. אותו גורם צריך לעבוד לא בהתנדבות, אלא צריך להיות לו תקציב וצריך להיות לו צ'קליסט מה הוא עושה במישור הפוליטי, ופה זה מתחבר ליעל ארד, לאריק, בעניינים הפוליטיים, וצוות של עורכי דין, כולל כל אחד והקשרים שלו, עו"ד ברק ו-UK Lawyers for Israel, וחברה אמריקאית של ווילטהמר שעובדים איתנו. ואני רוצה להוסיף לזה גם את עורכי הדין המעולים מהמחלקה הבין-לאומית שיש למשרד החוץ, אין לנו קשר איתם, אבל אני בטוחה שהם יכולים לעזור לנו. אני חושבת שאנחנו, עורכי הדין שנמצאים כאן, עורכי דין, אני לא רוצה לתת לנו ציונים, אבל ראויים בעולם הספורט ובעולם הספורט הבין-לאומי, והרבה פעמים תוקפים אותנו בנקודות של משפט בין-לאומי פרטי, החוקים של המדינה, כך, אחרת. אפשר גם להשתמש בעזרה של משרד החוץ. אבל חבר הכנסת דוידסון, לשאלתך, לי מאוד ברור מה צריך לעשות. צריך להחליט מי לוקח אחריות על העניין הזה, מי מהמשרדים או איזה גורם או איזה בן אדם, לתת לו תקציב, להגיד לו מה אתה עושה בשוטף באופן מניעתי ומה אתה עושה כשמרים אליך טלפון מישהו מאחד האיגודים ואומר, מדירים אותנו, לא נותנים לנו ויזות, אומרים שאי אפשר לאבטח אותנו, וכולי וכולי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה רבה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה על הכול, דליה, ממש תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מכובדיי, נמצאות איתנו כאן שושנה ברמן, שהיא מאמנת ראשית של נבחרת הנטבול, ונמצאת איתנו קרן גורדון בוטניק, שחקנית בנבחרת. נשמע את העדויות שלהן, ולאחר מכן נפנה למנכ"ל וליתר נציגי הממשלה. בבקשה, שושנה ברמן. << אורח >> שושנה ברמן: << אורח >> שלום. קודם כול, תודה רבה שהסכמתם להקשיב, אנחנו מודות מאוד על הזמן הזה. אני חושבת שלהתחיל מהסוף, אני לא יודעת איך אפשר לפתור את הדבר הזה. לנו היה מקרה, אנחנו משתפות, אני המאמנת של נבחרת ישראל בנטבול, קרן אחת השחקניות שלי. אנחנו כל שנה משתתפות בטורניר, בדרך כלל זה כל שנה במדינה אחרת, אנחנו שנים משתתפות, אולי 20-15 שנה שאנחנו כל שנה במאי משתתפות. אנחנו כבר חברות ותיקות עם השחקניות, עם המאמנות, עם כולן שם. השנה האמת ש-Europe Netball באמת היו לטובתנו, הם אמרו, נוריד פרופיל, אתן מגיעות, לא לדאוג. ובערך שבוע לפני הטורניר התחילו הפרו פלסטינים ו-BDS, ולגנות ולעשות מתקפה אפילו אישית נגד כל השחקניות, נגד כולנו, נגד כולם ונגד Europe Netball, ובאמת עם הרבה איומים. ובסוף Europe Netball אמרו, אנחנו מבטלים את הטורניר, כי הם חששו. אנחנו גייסנו כסף לאבטחה והכול, גם אבטחה אישית, גם אבטחה של האירוע. בסוף בערך שבוע לפני הם ביטלו את הטורניר ואמרו, אנחנו לא מקיימים את זה. ואז נודע לנו יומיים לפני שבשושו הם מקיימים את הטורניר בלעדינו. האמת שנסעתי לשם, לוויילס, נכנסתי לתוך אולם הספורט, ראיתי את כולן משחקות, הן ראו אותי, וראיתי את הפנים שלהן, שהן היו בתדהמה וחשבו שאני באה לעשות מהומה. באתי לתעד, לראות אם זה אכן קורה, כי לא היו לנו בכלל ראיות. נתתי את כל האינפורמציה לעורכי הדין שהמשיכו משם, אבל בסופו של דבר, הבנות שלי שהתאמנו שנתיים לטורניר הזה לא שיחקו, הייתה להן אכזבה, וגם התבטלה לנו המכבייה, כך שבשבילן, שהן היו אמורות להשתתף, הן קיבלו אכזבה פעמיים. יתר על כך, נוצר מצב שנהיה דיון לגבי שנה הבאה. והדיון לגבי שנה הבאה, מי יארח, כל המדינות אמרו שהן מסרבות לארח. Europe Netball אמרו, בסדר, הם יארחו, מי מוכן להשתתף? ומכל המדינות רק שתי מדינות הסכימו להשתתף אם ישראל תשתתף. הם ביקשו מאיתנו לרדת מזה ולא להשתתף כדי שהן יוכלו לקיים את הטורניר. אנחנו סירבנו, אמרנו, לא עשינו שום דבר רע, אנחנו מסרבות, אנחנו משתתפות, נעזור לכם למצוא מקום, אבל המדינות האחרות סירבו להשתתף, ונכון להיום, הטורניר לשנה הבאה בוטל ולא מתקיים. אם זה יתקיים בשושו ולא יגידו לנו, זה מאוד יכול להיות. לאן הולכים מכאן? להכריח אותם לקיים טורניר? אני לא יודעת. אבל זה מצער מאוד, ואלה גם אנשים שמכירים אותנו טוב. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתם חלק מארגון אילת? << אורח >> שושנה ברמן: << אורח >> עוד לא. אנחנו מנסים לקבל הכרה כספורט עממי, אבל יש איזו בעיה טכנית. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אילו עורכי דין עזרו לכם? מי עזר לכם? << אורח >> שושנה ברמן: << אורח >> עורכי דין באנגליה, ג'ונתן טרנר ועוד אחד, וגם פנינו לחברי פרלמנט באנגליה שהם אלה שלחצו, כי בהתחלה אמרו לנו, אנחנו צריכים לשלם את כל האבטחה, אמרנו להם שזו אפליה, אתם נגד אפליה, אתם צריכים לאבטח את האירוע. הם ירדו מזה, אבל אבטחה אישית אנחנו מימנו. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> השחקנית, את רוצה לומר כמה מילים? << אורח >> קרן גורדון בוטניק: << אורח >> אין לי מעבר מה להוסיף. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני כן חושב אבל שבתוך הדיון שלנו זה מחייב אותנו באמת לחשוב על פתרונות במספר רמות. הוועד האולימפי, באמת רמת הרגולציה שם היא מאוד מאוד גבוהה, אני מניח שיש מסלולים סלולים היטב. וככל שאנחנו יורדים במדרג הרגולציה וההגדרה, אנחנו נתקלים בבעיות מן הסוג הזה. ואני חושב שיש לנו אינטרס, בסופו של דבר העניין יחלחל גם להשתתפויות של נבחרות נוער, שהן לא במסלולים פורמליים, וזה דבר שצריך לחשוב. כשמדברים על כתובת שתטפל בעניין צריך גם לחשוב על הספורט העממי, שהוא בשלבים לקראת התאגדות או בהגדרה הוא לא יהיה מאוגד. זו לא זירה שמותר לנו להזניח. מכובדיי, ברשותכם, אני רוצה לעבור לצד של נציגי הממשלה כדי לאפשר תגובות. יש לנו עוד דובר אחד בזום, נציג ההתאחדות לכדורגל. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הוא יצא רגע, אבל הוא פה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוא יצא רגע. בואו נשמע את המנכ"ל, נשמע את המשרדים, וכשיחזור נציג ההתאחדות לכדורגל, שהם גם עתירי ניסיון, אני מציע שנשמע אותם. וכאמור, אנחנו לא נזניח את הנושא, נקיים דיון מעקב, נעקוב אחרי ההתקדמות בנושא. בבקשה, אדוני המנכ"ל. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> בוקר טוב, תודה, אדוני היושב ראש, חבר הכנסת סימון. נתחיל מזה שקודם כול אני מצטרף לדברים של יעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי, בפתיחת הדיון, שהספורט הישראלי במצב טוב, ואפילו טוב מאוד מבחינת הייצוג שלו. יש את הבעיות, יש את האתגרים, אבל בסוף אני חושב שהספורט נמצא במצב טוב. אני רק אגיד שלפני כמה חודשים עברנו את המשחקים האולימפיים והפאראלימפיים בפריז, ובעזרת השם בתחילת אוגוסט יצאו משחקי העולם בסין. כלומר, שלושת ארגוני הגג שלנו, האולימפי, הפאראלימפי ואילת נמצאים במשחקים הרשמיים, המכובדים, הגדולים, הבין-לאומיים, תחת הדגל, תחת ההמנון, בהמון גאווה, וראינו את זה בפריז, ראינו את שבע המדליות של האולימפי ועשר המדליות של הפאראלימפי. אני זכיתי להיות בפאראלימפי מאחר והתמזל מזלי ושברתי את הרגל, לא הספקתי למשחקים האולימפיים, אבל הגעתי לפאראלימפיים עם קביים. ושם, צריך להגיד, הייתה מעטפת, לא רק משפטית או מעטפת שמאפשרת להם להיות שם. אני עצמי הייתי בתחילת פברואר, נסעתי עם משלחת ביטחונית של מדינת ישראל כדי באמת לראות שהאבטחה סביב הספורטאים והספורטאיות שלנו בפריז, וכולנו זוכרים את האיומים, את הרשימות תוך כדי האולימפיאדה, חבר הכנסת סימון ליווה את זה מקרוב, את האיומים המאוד ברורים שהיו על הספורטאים והספורטאיות שלנו. ואני חושב שבסוף התוצאה, וזה באמת ייאמר לזכות השר, על תקציבי הענק שבשנתיים האחרונות הביאו לספורט, אם זה בהכנות האולימפיות, אם זה במעטפת של הספורטאים, אם זה במלגות, ואם זה באבטחה. תקציב האבטחה של המשלחות האולימפיות והפאראלימפיות עלה בעשרות אחוזים באולימפיאדה האחרונה, וזה גם צריך להגיד מילה טובה פה לשר האוצר, למשרד האוצר שנרתמו ועזרו לנו כדי באמת להבטיח את ביטחון הספורטאים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל חוץ מהמשחקים האולימפיים והפראלימפיים, בשוטף, יש תמיכה כספית נוספת? כי העלויות כל הזמן גדלות. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> יש תמיכה לספורט הישראלי באבטחה של המשלחות שלהם. יש החלטת ממשלה מאוד ברורה מי כן זכאי לאבטחה, משלחות רשמיות של מדינת ישראל. ואיפה שהמשלחות עצמן יוצאות תחת נוהל אבטחה מאוד מאוד ברור של משרד התרבות, של החלטת הממשלה, שזה כפועל יוצא של המשרד שלנו, אנחנו מאבטחים אותן. וכן, אריק אמר את זה, יוצאים עם אבטחה מעובה. אנחנו בשנתיים מאתגרות, מורכבות יותר, והמשרד נמצא שם. ויש גם ארגונים או איגודים, ואולי זה המקום להגיד, יש כאלו שמנסים לאתגר אותנו, משלחות שלפעמים אנחנו מבינים שיצאו ללא אבטחה, וגם היום בצוהריים יהיה אצלנו בתוך המשרד שימוע לשני איגודים לפחות שחרגו מהנוהל הזה, הם יהיו אצלנו היום אחרי הצוהריים. אנחנו לא נאפשר ולא ניתן מצב שמשלחות רשמיות של מדינת ישראל יוצאות ללא אבטחה. אנחנו נחשוב ביחד עם אנשי המקצוע שלנו במשרד, עם הייעוץ המשפטי, עם אנשי מנהל הספורט, איך אנחנו לא נותנים לדבר הזה לקרות בעתיד, כי בסוף כולנו צריכים לדאוג לספורטאים ולספורטאיות שלנו שייצגו אותנו ויחזרו בכבוד ובביטחון למדינת ישראל. עשינו מספר דיונים עם כל ארגוני הגג שלנו, עם הוועד האולימפי, הפאראלימפי, ואילת, יחד עם משרדי הממשלה השונים, עם משרד התפוצות, עם משרד החוץ, ופנינה אל-על פה, שאני יכול להגיד חברתנו, היא לא הקולגה שלנו, היא אחת מ - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אדוני המנכ"ל, אני רק מבקש לציין שחבר הכנסת דן אילוז שהוא חבר הוועדה הצטרף, הוא יתפוס את מקומי כי אני ניגש להצביע בוועדת החוקה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אל תגלה שאני עוזר לך להצביע על דברים. אני לא עוזר לך להצביע על דברים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוא לא עוזר לי, הוא עוזר לספורט הישראלי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה עוזר לספורט הישראלי הבין-לאומי. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> זהו, בדיוק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני פשוט לא חבר ועדה, כך שאני לא יכול. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוא לא יכול לתפוס את ניהול הוועדה. חבר הכנסת אילוז, ראשית, תודה. אדוני המנכ"ל, אני כן אבקש שבהמשך הדברים תתייחס - - - << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> אם תישאר עוד שתי דקות, סיימתי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אני נשאר. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> אני רק אומר שלום לחבר הכנסת דן אילוז, שהוא גם ספורטאי רציני, כל בוקר עם העגלה, דוחף את הילד שלו לכיוון כל הנשמה, לגנים, יחד עם הילדים שלי. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> - - - אם הייתי יורד במשקל במקום. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> אני רואה אותך, אתה עושה ספורט, אני חייב לציין שאתה עושה ספורט, אני רואה את זה באופן אישי. אני אגיד תודה לפנינה אל-על ממשרד החוץ, משרד המשפטים, מיכל שמלווה אותנו, וכמובן באוצר יואב הכט, אוריאל וגולן שנותנים לנו את התמיכה התקציבית לכל העניין של כל עולם הספורט. אני אגיד שקיימנו עם ארגוני הגג כמה ישיבות כדי באמת לתת מענה למה שעו"ד אפרים ברק לפני כמה דקות ייצג בצורה מאוד מאוד נכונה. וגם צריך לזכור שב-12 הימים שהייתה המלחמה עם איראן, הקשר השוטף עם ארגוני הגג היה מאוד מאוד חזק. גם חבר הכנסת דוידסון היה איתנו בקשר יום-יומי. הצלחנו להוציא ספורטאים וספורטאיות גם כשהיה סגר על השמיים שלנו, הצלחנו להוציא את הספורטאים והספורטאיות שלנו החוצה, והצלחנו גם להחזיר אותם. וזה הודות לקשר ההדוק מאוד עם ארגוני הגג שלנו כדי שנוכל לתת להם מענה. וכאן אני רק רוצה לציין את אמיר ברק מהמשרד שלנו שהיה מאוד מאוד פעיל וניהל את כל חמ"ל הספורט. הדבר האחרון שאני אתייחס אליו בצורה מהירה, הייעוץ המשפטי, מה שכולם פה דיברו עליו, אחד הדברים שאנחנו נדע להתמודד ונצליח יחד זה באמת עם הקצאת משאבים לטובת העניין של הייעוץ המשפטי. יש לנו מבחן תמיכה בארגוני הגג, שזה, כמו שאמרתי, שלושת ארגוני הגג המובילים. אנחנו נוסיף כאן רצועה. נמצאים איתי, לא אמרתי, דני חורין, היועץ המשפטי של המשרד שלנו, ומורן מסיקה, ראש מנהל הספורט. אנחנו נוסיף רצועה במבחן התמיכה של ארגוני הגג, נוסיף רצועה משפטית, אנחנו נגדיר אותה אחר כך בצורה נכונה בתוך המבחן, ואנחנו גם נקצה משאבים לטובת העניין הזה, שארגוני הגג יוכלו לגשת לרצועה הזאת, ודרכם, אנחנו מאוד מאוד נזהרים, ויעל אמרה את זה נכון, וגם השר שלנו מאוד מאוד מקפיד על זה, להפריד את הציר הפוליטי מהציר הבין-לאומי. כל מעורבות פוליטית, ולא משנה באיזה דרג, יכולה לפגוע אנושות במאמץ הזה של עולם הספורט. אנחנו נקצה רצועה, נקצה תקציבים כדי שבאמת ארגוני הגג יוכלו להמשיך ולייצג אותנו, אנחנו מקווים שרק על הפודיום, אבל לפעמים נצטרך גם אותם בבתי דין כאלה ואחרים של הארגונים הבין-לאומיים. << אורח >> מורן מסיקה אידלמן: << אורח >> מה שזה אומר בפרקטיקה זה שבמבחן ארגוני גג, בגלל שכל ארגוני הגג אמונים גם על השירות לכל האיגודים, אנחנו יכולים להקצות את המשאב הזה דרכם כדי שהם יוכלו לטפל באיגודים עצמם. זאת אומרת, לא רק בעצמם, בהתמודדות שלהם, המשפטית, אלא אם עכשיו איגוד, ניקח איגוד קטן, קשתות, בסדר? שהמשאבים שלו יותר מוגבלים, יצטרך עזרה, ארגון הגג שלו, באמצעות מבחן התמיכה, באמצעות רצועה ייעודית, יוכל לעזור. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שארגון הגג, מדובר בוועד האולימפי, אילת. << אורח >> מורן מסיקה אידלמן: << אורח >> הוועד האולימפי, הפאראלימפי ואילת. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> שלושת ארגוני הגג שאנחנו איתם ב - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אני רוצה ברשותכם - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מעולה. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> סליחה, רק אני אגיד שכמו שעד עכשיו, באמת יאמר לזכות משרד האוצר שהיה איתנו, אנחנו גם בטוחים שמשרד האוצר יעזור לנו תקציבית, אני מניח, מסיכום התקציב ל-2026. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> גם לא מדובר בהרבה כסף, זה כסף ממש קטן. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> נכון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל כמו שעו"ד ברק אמר, אנחנו חייבים שיהיה, קודם כול זו בשורה שרציתי שהיא תהיה וכל הכבוד. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> יש פרסומת יפה, כולנו נוסעים במטוסים, כסף קטן גדול, כולנו מכירים את זה מהטיסות, זה בדיוק זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, במקרה של חברות התעופה הישראליות זה היה כסף גדול גדול, אבל זה שייך לוועדת הכלכלה. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> הרמתי לך כמו שצריך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ונראה לי שפה שלושתנו שותפים למוטרדות מהכסף הגדול הגדול. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם מוסיפים כסף לרצועה או שזה יהיה באותו כסף? << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> לא, אמרתי, אנחנו נקצה משאבים נוספים לרצועה כדי שיוכלו לייצג אותם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה ברשותכם לשאול את השאלות הבאות: א', בצד הברכות, סימון עוד יסכם יחד עם דן, וגם בוודאי יוסיף את ברכתו לעניין, אני רוצה לבקש כמה דברים. אחת, אני מבקש שנוהל אבטחת הספורטאים יונח על שולחן הוועדה. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> בשמחה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כי הוועדה, כפי שאמרתי, עוסקת בנושא של אבטחת אירועים ישראליים מעבר לים, על פי רוב בדיונים חסויים, אבל זה חשוב שאנחנו נכיר את העניין. אחד הדברים שיעסיקו אותנו הוא באמת שאלת המדרג, כי אמרת בצדק שהממשלה מסייעת באבטחת משלחות רשמיות. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> צריך לשאול באמת מה קורה בדינן של משלחות שהן לא נחשבות משלחות רשמיות, האם יש תמיכה בנושא הזה? זאת סוגיה שאני משאיר לדיון הבא. עכשיו אני רוצה בכוונה לשאול, אני מבין ששלושת האיגודים - - << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> ארגוני הגג. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> - - הם מוכרים על ידיכם, ארגוני הגג, שהם הוועד האולימפי, הפאראלימפי ואילת. כפי ששמענו, יש פה דוגמה לענף ספורט עממי שלא חוסה תחת שלושת האיגודים, אבל בסופו של דבר יכול להיות שדווקא הם הנפגעים העיקריים מהאירועים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה צודק. אריק קפלן כבר כתב לי שהוא ניסה לעזור לכם, והוא ימשיך לנסות לעזור להם. זאת אומרת, אנחנו נצטרך שהענפים האלו, איכשהו שיהיו חלק מאילת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בדיוק. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> אני רק אגיד שאנחנו כפופים פה להחלטת ממשלה ברורה בנושא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אני רוצה רגע לומר, אני מבקש, תראו, אנחנו לא נסכם פה את הדברים וגם הדברים הם באחריות הרשות המבצעת, אבל אני כן מבקש, לקראת דיון המעקב הבא, וכשאתם תעבדו על תקנת התמיכה הזאת וכולי, תהיה גם מחשבה על ענפי ספורט לא מאוגדים בשלב הזה. זה יכול לבוא לידי ביטוי באמת באמירה שאחד משלושת האיגודים גם לוקח על עצמו שבזווית הזו, המשפטית, של הסיוע המשפטי, הוא מעניק שירותים גם לגופים לא, או שגוף אחר יעשה את זה, אחת מהתאחדויות הספורט. יש מספיק פתרונות ואתם בקיאים בעניין. והדבר השלישי שאני רוצה לבקש זה להבין מכם לקראת הדיון הבא, ויעלו עוד דברים שייצאו בסיכום שחבר הכנסת דוידסון יעלה, זה מי הגוף היום שמתכלל את תמונת המצב. זאת אומרת, האם בסופו של דבר נאספים בגורם מסוים, בין אם זה בתוך המשרד, בין אם זה במנהל הספורט, ובין אם זה באיגודים עצמם, מי מגבש את תמונת המצב של תיעוד האירועים? כי אני מניח שבסופו של דבר, כשקורה אירוע אחד ועורך דין מסוים מטפל בו ונוצרים, יש פה גוף ידע שא', צריך לעקוב אחריו כדי לראות שאין מגמה של החמרה, אלא דווקא מגמה של שיפור. זה חשוב גם כדי שתהיה תורה איך מטפלים בעניינים. ולכן אני מבקש לדיון הבא שנחשוב גם מי אוסף את המידע, למי מדווחים את המידע. אני לא יודע אם למשל סביב האירוע שקרה עם הנטבול הייתה אצלכם למשל תודעה שזה אירוע שאתם מעלים אותו על הכתב, אתם מעבירים אותו למנהל הספורט, לא מעבירים. אני חושב שחייבת להיות כאן תורה, ואני מאוד האזנתי בקשב לאמירה שאני מכיר גם מסימון, גם מכם, הצורך להתרחק מכל מעורבות ממשלתית ופוליטית. יכול להיות שהגוף שמתכלל את זה, עוד פעם, זה אחד האיגודים. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> אני אגיד לך את זה בקצרה, אני אענה לך על השאלה הזאת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כדרך אגב, גם משרד התפוצות מאוד רלוונטי, ומשרד החוץ, בתיעוד הכללי של האירועים האלה, של ההדרה ושל ההחרמה. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> כשהיו 12 הימים של המלחמה עם איראן, התקיפה באיראן, היינו צריכים לתכלל את שלושת הארגונים, את כל האיגודים, תחת מקום אחד, כי בסוף יש מטוסים, יש סירות, וצריך לתכלל את זה. ופה יאמר לזכות הוועד האולימפי שנמצא שם בחור בשם אלון גרנות שהוא תכלל מול האבטחה אצלנו, ובגלל הריחוק שאנחנו רוצים לייצר, ארגוני הגג תכללו יחד עם אמיר ברק שם מבחינה ביטחונית. אני חושב שזו הדרך הנכונה גם פה, עם איסוף המידע, שארגוני הגג יאספו את המידע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מתנצל שאני יוצא. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת. << מנהל >> (היו"ר דן אילוז, 10:48) << מנהל >> << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להקריא לכם מספר מילים מעמי ברן, שהוא יושב ראש איגוד האתלטיקה שעלה עכשיו על טיסה, ואני מקריא את הדברים כי הוא מאוד מאוד בתוך הנושא הזה ועוזר לנו המון בנושא של ההדרה של ספורטאים. "אני כותב אליכם מתוך טיסה חזרה לישראל לאחר מספר משימות בין-לאומיות במסגרת ייצוג מדינת ישראל בענפי הספורט, ומתוך צער שאני לא נוכח פיזית בדיון החשוב הזה. אני מבקש להבהיר בצורה חדה, הספורטאים והנבחרות שלנו נמצאים בחזית לאומית של ממש. זוהי לא רק תחרות על מדליות או עליית דרג, זו מלחמה על לגיטימציה, על זהות, על המקום של מדינת ישראל בעולם. חווינו זאת בכל החזיתות: בהפגנות הקשות מול נבחרת הסופטבול והבייסבול שכללו קריאות קשות נגד ישראל וכנגד שחקניות בשמן, ובמיוחד גם למשלחת האתלטיקה הקלה שנסעה לאליפות הקבוצות בסלובניה, שם היינו עדים שוב לקריאות ג'נוסייד ואלימות מילולית קשה בלב אירועי ספורט רשמי". "למרות כל אלה, האתלטים שלנו התייצבו בגאווה עם דגל ישראל ונשארנו בדרג ב' תוך מאבק עיקש ואמיץ. זו מציאות שמכבידה על כלל הספורט הישראלי, לוגיסטית, ביטחונית, נפשית, מוסרית. אנחנו לא יכולים להישאר עם תגובות נקודתיות בלבד, חייבת להיות מדיניות ממשלתית כוללת, בין-משרדית, שתכלול תקצוב מערך ההסברה, מערך ביטחוני ותמיכה אסטרטגית, בדיוק כפי שנעשה בתחומי החוץ, הביטחון וההסברה. הספורטאים שלנו הם שגרירי ישראל, אולי העוצמתיים ביותר, הם לא יכולים לעמוד לבד מול המתקפות האנטי-ישראליות הגוברות. המדינה חייבת לעמוד מאחוריהם בכל זירה, בכל תחרות, בכל מדינה. אני קורא לוועדה הזאת להוביל קריאה ברורה: זהו מאבק לאומי. בדיוק כמו ההשקעה שאנחנו עושים בלחימה בכל חזית אחרת, כך גם כאן, הספורט הוא חלק מהמאבק". אלה הדברים של עמי ברן. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> אני אגיד משפט אחד לגבי האתלטיקה, כי כן חשוב. ביום שישי האחרון הייתה לנו שיחה עם איגוד האתלטיקה, ספורטאי ישראלי, הייתה שם כנראה איזושהי אי הבנה בין הסוכנת לבין התחרות, אבל זה באיגוד האתלטיקה, ספורטאי התחרה לא תחת דגל ישראל, אלא תחת דגל איטליה, כי התחרות נערכה באיטליה. מייד מורן ואני וראש מטה השר שוחחנו עם מנכ"ל האיגוד, עם חי, ואנחנו עמדנו, ואנחנו שוב חוזרים על האמירה של שר התרבות והספורט, שאני מניח שכולנו פה שותפים אליה, ספורטאי וספורטאית ישראלית יתמודדו בכל מקום, בכל תחרות, תחת הדגל, עם ההמנון בעזרת השם, כשהם יזכו במדליות הזהב, וכולנו שותפים לזה, לדבר המאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> יש פה את משרד החוץ, משרד התפוצות והמל"ל, אנחנו נתחיל עם משרד החוץ. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> פנינה, בבקשה. << אורח >> פנינה אל-על: << אורח >> תודה רבה. שמי פנינה אל-על, אני מנהלת מחלקת שיתוף פעולה תרבותי, חינוכי ואקדמי, אבל גם תחום הספורט. וכמו שנאמר פה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם ארגוני הספורט הגדולים, הוועד האולימפי, הפאראלימפי, ארגון אילת, עם משרד התרבות והספורט ועם משרדים נוספים, עם ההתאחדות לכדורגל גם אנחנו בקשר שוטף ועם מספר ארגוני ספורט. אנחנו חשופים להרבה יוזמות עוינות כלפי ישראל מאז 7 באוקטובר. ספורט ואקדמיה מאוד, אקדמיה ומדע, תרבות, חינוך, אפילו נסיונות לפגוע בתלמידים שיוצאים לאולימפיאדות בין-לאומיות בתחומי המדעים. ואנחנו משתפים פעולה עם כל המשרדים הרלוונטיים, אם זה משרד המדע, אם זה המל"ג, אם זה משרד החינוך, בכל התחומים האלה, פועלים לפי מה שהם מבקשים מאיתנו. כלומר, ההפעלה של הנציגים שלנו בשטח נעשית בתיאום מלא עם הארגונים. אנחנו לא יוזמים פעילות עצמאית על מנת לא לפגוע. פעילות עצמאית יכולה להחמיר את המצב, ולכן, כמו שגם יעל ציינה וציינו גם גורמים אחרים פה, כל פעולה שלנו חייבת להיות מתואמת על פי ההנחיות שלהם, לפעמים הם גם מנחים אותנו למי לפנות, לאילו גורמים. השגרירים שלנו והנציגים שלנו בשטח פועלים, מקיימים שיח מול שרים מקומיים, שוב, לפי הרלוונטיות, ומול מקבלי ההחלטה, אבל הכול נעשה, אם זה מאחורי הקלעים, וגם לא בפומבי, על מנת, שוב, לא להחמיר את המצב, כי פעילות פוליטית בהחלט יכולה להחמיר ולא לסייע. ושוב, אנחנו ערים לכל דבר שקיים, פונים אלינו גם עצמאית ארגונים, אנחנו מייד משתפים פעולה עם ארגוני הגג, עם ארגונים אחרים, על מנת לתאם את הפעילות שלנו. כמו שציינה גם דליה, המחלקה המשפטית שלנו לעיתים מתערבת, כשזה נדרש, הייעוץ, המחלקה הבין-לאומית, ונותנת את העצות לגבי כל פעולה ופעולה בשיתוף פעולה עם עורכי הדין של הארגונים האחרים. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה. נריה ממשרד התפוצות. רק אני אבקש, יש מעט זמן. << אורח >> נריה ארנוולד: << אורח >> בוקר טוב, שמי נריה, מנהל חדר מצב במשרד התפוצות. בוקר טוב לממלא מקום היושב ראש, חבר הכנסת אילוז, וחבר הכנסת דוידסון. המשל"ט הלאומי, חדר המצב של משרד התפוצות מנטר באופן שוטף את השיח הרשתי במטרה לאתר כוונות לפגיעה בספורטאים או בכלל בישראלים וביהודים שנמצאים בחוץ לארץ. אנחנו מקבלים ומתכללים פניות ביחד עם כלל גופי הממשלה וגופי הביטחון כדי למקד את האיסוף שלנו, כי האיסוף הוא רשתי, הרשת היא אינסופית ואנחנו ממקדים את האיסוף שלנו בעזרת כל המשרדים. נקודתית עם משרד התרבות והספורט אנחנו עובדים מול אמיר ברק, אנחנו יוצרים גם גאנט חודשי וגם גאנט שבועי ממוקד יותר של אירועי הספורט המיועדים. פעם בחודש גם על בסיס מידע שקיים אצלנו וגם על בסיס מידע שמתקבל אנחנו מוציאים צפי אירועי ספורט עם רמת סיכון שאנחנו מגדירים לאירוע לפי פרמטרים שונים, ועוקבים אחרי האירוע לפני, במהלך ועד סיומו. כלל המידע שנאסף במשל"ט, נעשה שיתוף מסודר של כלל הגופים, בעיקר גופי הביטחון ומשרדי הממשלה. גם גופים נוספים, גם הסוכנות היהודית, המל"ל וכל הגופים הרלוונטיים, וככה אנחנו יוצרים איזושהי תמונת מצב. אחת לשבועיים יוצא דוח שהוא גם מפורסם באתר שלנו, דוח דו-שבועי, שם אנחנו סוקרים אחורה את האירועים שקרו בשבועיים האחרונים בהיבטי אנטישמיות ודה-לגיטימציה בעיקר. גם שם מופיעים, לצערנו, לא מעט אירועי ספורט, גם כוונות לפגיעה וקריאות ואירועים שהיו וקמפיינים שמתנהלים נגד מדינת ישראל בכלל ונגד ספורטאים בפרט. אלו הדברים. תודה. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה. המידע גם מגיע לאיגודי הספורט? << אורח >> נריה ארנוולד: << אורח >> דרך משרד הספורט, כן. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> הבנתי, בסדר. ליטל גרומברג מהמל"ל. << אורח >> ליטל גרומברג: << אורח >> בוקר טוב. ליטל מהמל"ל, מהאגף למדיניות חוץ. כמו שהוזכר פה, המל"ל מעורב בפעילויות השונות של המשרדים בנושאי דה-לגיטימציה וחרמות, אם זה בתחום הכלכלי, אם זה בתחום התרבותי. אנחנו גם הובלנו צוות, היינו שותפים פעילים בצוות שיצא בשנה שעברה לנושא של הדרה מפיפ"א, ובהתאם לבקשות שעולות מהמשרדים, אם יש צורך בשיחות של ראש הממשלה, ראש מל"ל, או שילוב של מסרים בנושא, אנחנו כמובן פועלים לעשות זאת. וזהו, ככה גם נמשיך בהתאם למה שנדרש. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה. עמית פינס מההתאחדות לכדורגל. רק שוב, יש עוד דובר אחד שצריך להספיק לדבר, ואנחנו בכמה דקות אחרונות. << אורח >> עמית פינס: << אורח >> תודה על ההזמנה ותודה על רשות הדיבור. אני אקצר ממש ברמה של בולטים, אבל אני חושב שהדברים הם חשובים וראוי להגיד אותם. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> חד משמעית. << אורח >> עמית פינס: << אורח >> אנחנו לא מדברים על איום עתידי, אנחנו לא מדברים על משהו שעשוי לקרות או עלול לקרות בעתיד, אנחנו מדברים על עשר שנים תמימות שאנחנו עסוקים בקרבות משפטיים בעיקר, אבל לא רק, מול ניסיונות להרחיק את ישראל מגופי הכדורגל הבין-לאומיים. אנחנו נלחמים בזה באמצעים שלנו, באמצעים המשפטיים. ובדרך כלל אני נוטה להסכים עם רוב מה שחברי עו"ד ברק אומר, אבל המשפטנות היא לא חזות הכול, משום שאם אנחנו שמים את כל ההימור שלנו על הפן המשפטי, מספיק שנפסיד בקרב אחד ואז כל הסכר ייפרץ. ולכן אנחנו צריכים 100% הצלחה בשביל לשמור על המצב שבו אנחנו נמצאים היום. אני לא יודע אם הפורום הנכבד הזה יודע, אבל בימים אלה ההתאחדות לכדורגל הישראלית עומדת לדין כהתאחדות לכדורגל בפני הגוף המשמעתי של פיפ"א, כשחלק מההאשמות הן חלק של אפליה וגזענות במגרשים שלנו. אנחנו מתמודדים עם זה באמצעים המשפטיים שיש לנו, זה עולה הרבה מאוד כסף, הכול על חשבון ההתאחדות. אנחנו לוקחים את עורכי הדין בחו"ל שאנחנו חושבים שיכולים לייצג אותנו באירועים האלה הכי טוב שאפשר, אבל אי אפשר לשים את כל הצ'יפים שלנו על הנושא המשפטי, חייבים לפעול בצורה הוליסטית. צריכים תמיכה של משרד החוץ שיעזור לנו לגבש את הנרטיב שלנו, וצריכים את התמיכה של המל"ל, שכבוד ראש הממשלה או מי שצריך שם ירים טלפון לגורמים הפוליטיים במדינה של ההתאחדויות שלא הולכות איתנו בנושא הזה, וצריך את העזרה של משרד הספורט בתמיכה כספית, ואנחנו צריכים את העזרה של המשפטנים הבין-לאומיים שיודעים להסביר למה זה לא סביר לדרוש מישראל להכניס פלסטינים לתוך אצטדיונים בהתנחלויות. כל העזרה הזאת נדרשת וצריך גוף אחד שיתכלל את זה משום שאנחנו מצויים כבר עשר שנים תחת מתקפה. בסוף באחד הקרבות אנחנו נפסיד, ומשם תתחיל ההידרדרות. לכן אני לא רואה את זה כסכנה עתידית, אני רואה את זה כסכנה נוכחית. זה קורה כבר עכשיו, וצריך להתמודד עם זה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני מודה לך מאוד מאוד על הדברים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אלון, דקה. << אורח >> אלון קובה: << אורח >> בקצרה. אלון קובה, סמנכ"ל הליגה נגד השמצה בישראל. רק אציין שמה שאנחנו שומעים פה הוא לא רק קשור לספורט, כמובן הוא מחובר לעוד חרמות נגד ישראל בתחומים אחרים, אקדמיים, בכלל נגד המצב. ואם דיברת בבולט פוינט, אני מאוד מסכים עם עורך הדין, אם אנחנו מסתכלים על השנה החולפת, שיש נתון של 58% מתוך 10,000 האירועים האנטישמיים שנמדדו בארצות הברית היו קשורים לאירועים אנטי-ישראליים, אנטי-ציוניים, כשב-2022, שנתיים אחורה, אנחנו רואים שזה רק 6%. וסקר מלפני שבוע מראה ש-24% מהאמריקאים מצדיקים אלימות נגד יהודים וישראלים. אנחנו רואים שכל הדברים האלה מתחברים יחד. שיש 29% מהאמריקאים שרואים בעין חיובית הפגנות אנטי-ישראליות ואנטי-ציוניות. כל הדבר הזה יחד הוא צריך להיות משפטי, הוא צריך להיות חינוכי, הוא צריך להיות פעילות מאוחדת שמסתכלת על הדבר האנטי-ציוני, האנטי-ישראלי הזה כצונאמי אנטישמי ששוטף אותנו בשנים האחרונות ואי אפשר להפריד בין הדברים. תודה רבה. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה. אני אתן לסימון לסכם כי הוא היה פה בכל הדיון, אני רק אגיד שאני מסכים במאה אחוז עם מה שאתה אמרת. לפני שהייתי חבר כנסת פעלתי לא מעט כדי לעזור בכל מיני חרמות שניסו, אנחנו יודעים שהרשות הפלסטינית ניסתה להוציא את ישראל מהמונדיאל וכל מיני דברים כאלו. זה לא מאבק חדש, זה לא מ-7 באוקטובר, וזה מאבק של היום, לא לעתיד, אני מסכים עם כל מילה. אם תוכל לסכם באמת כמי שהיה פה בכל הדיון, אני אשמח. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא רק היה, זה דיון שלי. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> זה אני יודע; כמי שיזם את הדיון והיה נוכח. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בסדר, תודה רבה, חבר הכנסת אילוז. הסתכלתי עליך מבועת בדברים שאמרת. קודם כול, אנחנו מבינים כולם שאנחנו נמצאים באירוע, זה אירוע מתגלגל, ואנחנו צריכים לדעת איך להתמודד איתו. אני קודם כול מודה ליושב ראש הוועדה ולמנהלת הוועדה כמובן. הוועדה תקיים דיון נוסף בנושא הזה כדי להגיע בסוף למסקנות סופיות איך אנחנו מתמודדים עם זה. קודם כול, אני שמח על ההכרזה של מנכ"ל משרד הספורט שיהיה תקציב נוסף בתמיכה של איגודי הגג לצורך היבטים משפטיים של מומחים בנושא הזה. וזה לא סתם עורך דין, זה צריך להיות מומחה בנושא הזה שיודע לטפל בזה. תודה רבה על ההבטחה הזאת. אני הייתי רוצה לבקש שני דברים: אחד, ממשרד הספורט, לדיון הבא, כבר שנגיע עם תוכנית מלאה. אנחנו צריכים להבין מלמעלה למטה איך מטפלים בכל אירוע, מי אחראי על זה, מי הגופים או המשרדים שנמצאים בתוך השולחן העגול הזה שאמור לטפל בדבר הזה. איך אנחנו, כמו שאמרת, אנחנו לא רק צריכים להיות בהגנה, צריכים להיות גם בהתקפה. אחרי הדברים של עו"ד ברק, איך אנחנו באמת גורמים לזה שאנחנו גם נדע להתקיף משפטית לקראת אירועים שהולכים לקרות ולא רק לחכות שחס וחלילה הולכים למדר ספורטאים שלנו. ובסוף אנחנו צריכים להיות מוכנים לכל דבר, מוכנים, איך אנחנו כמדינת ישראל מוכנים לכל דבר. אני חושב שצריך להתייעץ עם עו"ד בושינסקי ועו"ד ברק, כי הם מטפלים וטיפלו בהרבה מאוד מקרים, לא לחפש מומחים אחרים, כי הם נמצאים בשטח ואפשר מהר מאוד להשתמש בהם. זה פעם אחת. פעם שנייה, אני מבקש ממך, אדוני המנכ"ל, לקבל איזשהו דיווח לגבי הנושא של ההתאחדות לכדורגל ולראות איך אנחנו עוזרים ואיך אנחנו מטפלים בנושא הזה. אם הוא מדבר על עשר שנים וגם שנים קדימה, המדינה צריכה להיות כתף לכתף עם ההתאחדות לכדורגל, כי בסוף זה ענף הספורט הכי גדול, אם חס וחלילה, כמו שהוא אומר, נפסיד שם, זו יכולה להיות הידרדרות אדירה לכל הענפים. נושא נוסף שיושב ראש הוועדה ביקש שזה יהיה חלק, אני לא יודע איך משפטית אפשר לסדר את זה, אבל כל הענפים שהם לא מוכרים, דני, הענפים שהם לא מוכרים, יש לנו דוגמה אחת פה, אבל יש עוד הרבה אחרים, איך אנחנו יכולים לעזור להם בתמיכה הזאת, גם לענפים האלו. למי אפשר לצוות אותם? לאיזשהו ארגון גג? אני לא יודע, אתם תנסו לפתור את הנושא הזה, אבל שיהיה להם גם בית משפטי. כי כמו האיגוד הזה יש עוד ענפים אחרים שצריכים עזרה, כי הם בסוף מייצגים את הספורט הישראלי. הדבר הנוסף שאנחנו מבקשים זה נוהל אבטחת ספורטאים, שיועבר הנוהל הזה לוועדה לדיון הבא, ולראות איך המשרד, איך המדינה תומכת ועוזרת, כי הנתונים הכלכליים לגבי האבטחה מ-7 באוקטובר הם דרמטיים, הרבה יותר גדולים לאיגודים עצמם. היום לצאת לתחרות עולה הרבה יותר כסף, או למחנה אימונים, ולראות איך האיגודים מסתדרים ואיך משרד הספורט עוזר להם. << אורח >> כפיר כהן: << אורח >> משרד האוצר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו צריכים ללכת למשרד האוצר, בוא, שתהיה אמירה שאנחנו צריכים ללכת למשרד האוצר ולדרוש כסף ואנחנו נעשה את זה, אבל אנחנו צריכים לדעת. אין לי בעיה ללכת לוועדת הכספים ולגבש את כל החברים ולתקוף בנושא הזה, כי הוא דרמטי. לא הכול צריך ליפול על משרד הספורט, אין ספק בזה, אבל בסוף אתם צריכים להגיד לנו איך אנחנו צריכים לפעול. תודה רבה לכל השותפים שהגיעו לפה, ושרק נעשה ונצליח. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:04. << סיום >>