פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 40 הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים 15/07/2025 מושב שלישי פרוטוקול מס' 13 מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים יום שלישי, י"ט בתמוז התשפ"ה (15 ביולי 2025), שעה 14:14 סדר היום: << נושא >> הצגת עיקרי דוח הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק בהשתתפות יו"ר הוועדה, מר דוד פרלמוטר << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר מוזמנים: דן פיקמן – רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר יגאל דור – מנהל אגף מצוינות בחינוך הטכנולוגי, משרד החינוך איתמר גזלה – מנהל תחום בכיר מחקר, כלכלה ונתונים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה נאור גונן – מנהל תחום תכנון מדיניות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בת חן רוטנברג – מרכז המחקר והמידע של הכנסת דוד פרלמוטר – יו"ר, הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק איתי לבנון – מנהל אגף הון אנושי להייטק, רשות החדשנות קרן קציר שטיבל – מנהלת היחידה לפיתוח עסקי בר קיימא ואחריות, מערך הדיגיטל הלאומי מיכל אופיר – ממונה תחום תכנון ומידע, ות"ת פרופ' מיכל ארמוני – ראש קבוצת מדעי המחשב, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע סיון נויפלד – מנהלת פיתוח עסקי, איגוד ההייטק הישראלי מרדכי אילוז – יועץ בכיר, חברת Newmark Natam שירותי נדל"ן הלל סוויד – סטודנט חרדי למדעי המחשב אילן פרידמן – מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב מנהלת הוועדה: אפרת מורלי רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצגת עיקרי דוח הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלום לכולם, אנחנו מקיימים דיון של הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכים להסרת חסמים ובקרה על החלטות ממשלה. אנחנו לפני הכול תמיד זוכרים שיש 50 חטופים בעזה שלא שבו הביתה, מעל 20 שם בחיים והם בסכנת חיים. וקראנו את הדברים שכתבו ואת העדויות של מי ששב מן השבי, כמה מסוכן כל יום בעזה. אנחנו מתפללים שתהיה עסקה שתביא את כולם מהר הביתה. אני שם חולצה של עידן שתיוי שלצערי כבר נרצח, אבל גם הוא צריך לשוב לקבר ישראל למשפחתו. אנחנו לא מוותרים על הנושאים החשובים ביותר לאזרח מעבר לענייני ביטחון ומלחמה, ואנחנו רוצים לעסוק גם בחיים עצמם וגם במה שיאפשר למשק ולכלכלה הישראלית לצמוח ולרבים יותר ליהנות מפירות הצמיחה הכלכלית. לפני שנצלול אל הדיון, אנחנו מאוד מתרגשים שנמצאת איתנו אשכול, היא תכף נערה, שיוצאת למסע לימוד לקראת בת המצווה. היא תלך לבית המשפט העליון, היא תלך לעוד הרבה מקומות, אבל היא באה היום לכנסת ללמוד את עולם הכנסת ואת הנעשה כאן ואת ההשפעה על חיי האזרחים. היא כבר למדה הרבה, הייתה בוועדה, קידמה חוק, השתתפה בדיון סודי על איך פותרים בעיות של חוקים. אנחנו שמחים לארח אותך כאן, אשכול, ומאחלים לך מזל טוב, וגאים בך שבתהליך בת המצווה שלך יש תוכן ומשמעות ולימוד. מקווים יום אחד שתבואי לשולחן הזה, להשפיע, להיות חברת כנסת, שרה, להיות אדם משמעותי במדינה. את רוצה להגיד משהו? תגידי משפט, מה שבא לך, אולי למה באת היום. << אורח >> אשכול (תלמידה): << אורח >> אני באתי כדי ללמוד על הכנסת, כי כשאני אהיה גדולה אני רוצה להיות ראשת ממשלה, לכן באתי ללמוד גם מה יש בכנסת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקסים. צריכים הרבה ראשות ממשלה, יש לנו רק אחת והגיע הזמן שתהיה עוד אחת. תודה לך. את יכולה לשבת איתנו. יש לך סדר יום ארוך היום בכנסת, אבל תודה שאת איתנו. נמצא איתנו דדי פרלמוטר, שלא צריך לפרט יותר מדי, אבל מהאנשים שקידמו את עולם התעשייה וההייטק בישראל וביססו את מעמדנו גם בעולם הגלובלי, גם בתפקידיו באינטל ובתפקידים הגלובליים שלו שם, אבל גם בעיסוקים התנדבותיים ויזמיים אחרים. הוטלה עליו המשימה להוביל את הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק. אנחנו ביקשנו לקבל סקירה בנושא על הצלחות, עיכובים וחסמים, ולראות איך אנחנו יכולים לדחוף את הנושא הזה קדימה. דדי יעשה סקירה, יציג. אגף הממ"מ של הכנסת גם כתב נייר עמדה, ניתן לו להציג, ואז נפתח את זה למשרדי ממשלה וגופים נוספים. דדי, ברוך הבא, בבקשה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> ברוכים הנמצאים, ותודה למיכאל שהזמין אותי. אני בתעשיית ההייטק כבר למעלה מ-45 שנה, רואים את זה לפי צבע השיער, הניסיון שלי מכסה חברות רב-לאומיות, חברות ישראליות צומחות שנמכרו לחברות רב-לאומיות, חברות סטארט-אפ, וכולי. אני חושב שצריך להבין, כי לפעמים בשנים האחרונות אנחנו רואים כל מיני דברים, הייטק, כן, לא, אני אראה גם מספרים, אבל חיזוק ההייטק היא משימה לאומית, ולא רק לכלכלה, הרבה אנשים מדברים על כלכלה, אבל גם בנושא הביטחוני, גם בנושא הכלכלי, וגם פוטנציאל למוביליות חברתית. יש מחקרים בנושאים האלה שנעשו על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה. הייטק זה המנוף למוביליות חברתית אם רק נעשה. אני אדבר לא מעט על הדברים האלה. המטרה שלנו היא לתת עדכון מה עשינו, מה קורה, מה אנחנו מתכננים עוד לעשות. הוועדה הזאת, בניגוד להרבה ועדות אחרות, היא ועדה, מה שנקרא, מתמדת. הגשנו דוח, אבל אנחנו ממשיכים לעבוד ולעקוב אחרי הביצוע של הדוח, כמובן מעדכנים אותו. ובעולם ההייטק, מי שלא מעדכן כל שנה את הדוח, תוך שנתיים הוא כבר הופך להיות לא רלוונטי. אני אגיד מה רלוונטי ומה לא. (מוקרנת מצגת) שוב, אמרתי הנושא הכלכלי, אבל המיקוד של מדע וטכנולוגיה, כולנו ראינו את העסק הזה מתבצע אל מול עינינו. בתי גרה ממש ליד העמדה של הטילים בכרמל, ליד האוניברסיטה, והצילומים של היירוטים, אם זה היה בסרט, הייתי אומר: "וואלה, אחלה סרט". היה פחות נעים. אני חושב שצריך להבין שזה בסיס. אגב, גם התעשייה הביטחונית היא תעשיית הייטק, כל מי שפיקפק ושאל, זה חלק מכובד וחשוב בתעשיית ההייטק. אנחנו כולנו חיים בעולם שהוא, האמריקאים קוראים לזה The perfect storm, הסופה המושלמת. הכול מגיע מכל הכיוונים באותו זמן, באותו מקום, ובין אם זה המשבר הפוליטי, הגיאופוליטי, מה טראמפ יגיד מחר בבוקר בקשר למיסוי, מה קורה בקשר למשבר הפוליטי והמלחמה, אירופה במיוחד, גם בארצות הברית, ישקיעו בישראל, לא ישקיעו בישראל? ייתנו תקציבי מחקר, לא ייתנו תקציבי מחקר? יהיו טיסות וכמה הן עולות? וגם תוך כדי שינוי מהותי דרמטי, אמרתי שאני 45 שנה בתעשייה, סדר גודל כזה של שינוי עוד לא ראיתי, וראיתי כמה. והכול מתחבר ומתנקז בבת אחת. כולם מדברים על חשיבות ההייטק לכלכלה. דיברתי קודם על החשיבות הביטחונית, שהיא גם כלכלית, ראיתי מספרים, קודם הראו לי מספרים של התוצאות העסקיות של רפאל, לא רע בכלל, הלוואי והיו תוצאות עסקיות לא בגלל שהעולם נלחם כל הזמן, אבל זה דיון אחר, לא בוועדה הזאת. אבל אנחנו מסתכלים על הצמיחה והתרומה לתוצר הלאומי הגולמי, וכולנו מדברים על הדברים האלה ב- - - מלאה. כן יהיה כסף, לא יהיה כסף, ישלמו מסים, לא ישלמו מסים. ברבעון הראשון של השנה הנוכחית התמ"ג של ההייטק עלה ב-11.8%. הצמיחה הכוללת של כל הכלכלה הישראלית עלתה ב-1.5%. אני מניח שאם היינו משגרים את ההייטק לחו"ל, אני חושב שהמספר היה בסימן שלילי. לא נתאבק במספרים, אבל השקף השמאלי העליון, הכתום, זה השקעות בהייטק בישראל. אגב, למעלה מ-80%, בטח למעלה מ-90% מהכסף שמגיע לישראל הוא כסף זר. גם קרנות ההון סיכון הישראליות מגייסות את הכסף, כלומר, לכאורה חברת הון סיכון ישראלית, רובו ככולו מגיע מגורמים מחו"ל. לכן הקשרים והמצב של ישראל ברמה הבינלאומית הם קריטיים. שנות הגאות של 2021, 2022, 2023 רואים פה בקפיצה עצומה בהשקעות שגררה עלייה עצומה בדרישות להון אנושי להייטק. הייתה ירידה, אגב, הירידה הייתה עולמית, בנושאים שהם כלכליים, אינפלציה, ומיליון סיבות כאלה ואחרות, ולנו נוספו, כמו שהראיתי קודם, גם הסיבות המקומיות הפרטיות שלנו. וגם המספרים שקשורים לאקזיטים, השקעות הן על המצב הנוכחי, אקזיטים הם פחות או יותר על השקעות שנעשו שלוש, חמש ועשר שנים קודם, כך שאני חושב שצריך לקחת את זה גם כן בחשבון. אחד הדברים שאנחנו עוקבים אחריו בצורה הכי חשובה זה הנושא של הצמיחה בהון האנושי. אנחנו רואים את השינוי, קצב העלייה. המדידה התחילה, כפי שאנחנו מראים פה, בשנת 2016, אם אני לא טועה. עלייה מתמדת בקצב של בין 3% ל-4% בשנה, היו שנים קצת יותר, שנים קצת פחות. ואיפשהו, פחות או יותר באותה תקופה שגם ההשקעות קטנו, התחילה הרפורמה המשפטית והמערכה המשפטית. לא אכנס לדיון הפוליטי סביב הדבר הזה, והמלחמה, האטו וגם הקטינו את המספרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מדד של השתתפות בפועל, לא ביקושים לעובדים. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> לא ביקושים, זה כמה אנשים עובדים, לא ביקושים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשאתה סופר אנשים בהייטק - - - << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אני אסביר. שאלה טובה, ואני אסביר את השאלה. קודם כול אני אגדיר, אם אתה רואה פה, יש משרות טק וענף ההייטק ויתר ענפי המשק, שזה אנשי ההייטק, אנשי טק, למשל עובדים בבנקים, יש אנשים שעובדים בבנק, בנק הוא לא חברת הייטק, חברת ההייטק מוגדרת על ידי הלמ"ס כחברה שלפחות 6% מהמחזור שלה מושקע במו"פ. אבל נדרשים הרבה אנשי טק, ולכן הוועדה החליטה להסתכל, ותכף אני אסביר למה, לא רק על ההייטק, אלא גם על משרות טק. בסופו של דבר, ההכשרה שלהם דומה בכל דבר. מבחינתי, מי שמכניס AI לבנק הפועלים או עובד ב-AI בגוגל, לי זה לא משנה, מבחינת ההכשרה זה מה שהם עושים. המעניין הוא שאם אתה מסתכל, בשנה האחרונה היה גידול מועט במשרות הטק, בהייטק הייתה ירידה, אבל זה לא ביקושים. יחד עם הלמ"ס עשינו רשימה מדוקדקת של מקצועות. אני לא יודע להגיד, יש מספרים, שלוש מספרים, ארבע מספרים, רק על זה השקענו חודשיים בלהגיד מה נכנס ומה לא נכנס. ופעם ברבעון, גם הרשות לחדשנות, גם מכון אהרון, עושים עבודה מדוקדקת של להביא מספרים שיהיו לנו מול העיניים. ביקושים הרבה יותר קשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התיעוד והספירה של עובדים בענף ההייטק, מבחינת נתונים רב-שנתיים, הוא דבר שהיה צריך לשנות שם מספרים, או שזה נתון עקבי? בוא נאמר ככה, מבחינת הדרך למדוד והדרך לאסוף את הנתונים. כי אני רואה מבט רב-שנתי על הדבר הזה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> המבט הוא מבט רב-שנתי. אני תמיד תוהה על רמת האי-אוטומציה שיש בתהליך הזה. זה תהליך, כמובן יש מספרים, אוספים אותם בכל מקום, דיון שלם. אני אגיד משהו, אם תעשיית ההייטק בישראל היא מהמתקדמות בעולם, אתה מתווכח, מספר שתיים, מספר שלוש, תלוי איך סופרים ואת מי שואלים, היכולת הדיגיטלית של מדינת ישראל היא מהנמוכות, אם לא הנמוכה ב-OECD. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמדינה? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> כמדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא רק על המידע ודאטה-בייס, אתה מדבר בכלל כמדינה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אני מדבר מבחינת כמובן ללא דיגיטציה, מידע והדאטה-בייס. אתה הולך לניירות וסופר כמה אנשים היו, אתה מקבל תוצאות עוד כמה שנים. כשהמספרים מסודרים, מאורגנים בדאטה-בייס מסודר, בעולם שאנחנו נכנסים אליו, העולם של בינה מלאכותית, אם אין לך דאטה-בייס מסודר, בסיס נתונים מסודר של נתונים דיגיטליים, אתה יכול לרקוד הורה, תוצאות מעניינות לא יהיו לך. לכן הנקודה הזאת של איסוף הנתונים היא קריטית, היא קשה. יש משרדים שזה יותר מוצלח, יש משרדים שזה יותר קשה להשיג, יש מקומות שביקשתי נתונים על שנת 2024, עוד לא קיבלתי. אבל הנושא הזה נעשה בצורה מרוכזת, אלה שמרכזים את העבודה, יש מספר גופים: רשות החדשנות מטעם המדינה, מכון אהרון, אוניברסיטת רייכמן, יש IVC, יש סטארט-אפ ניישן, שינו את השם, יש כל מיני גופים שאוספים את הנתונים, בדרך כלל אנחנו משווים, מצליבים. הם די דומים פלוס-מינוס, אבל הספירה די מדויקת. המגמה של האטה וירידה היא שאלה מורכבת. המצב הכלכלי וההקטנה בהשקעות משפיעים עליה. יש עכשיו דיונים שלמים ואנחנו עושים גם כנס של הוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מתייחס להקטנה בהשקעות באופן כוללני, אבל אני מניח שמקורות המימון של הייטק ויזמות גם מגיעים מהממשלה, ותגיד מילה על הדבר הזה. אני רק אספר לך אנקדוטה. אני טסתי לטייוואן מטעם הכנסת, שהם עושים שבבים, ובמקרה שני עובדים טובים מאינטל היו איתי, ושאלתי אותם: מה אתם עושים פה? הם אמרו: אנחנו באים לייצר צ'יפים בטייוואן. הסיבה היא שטייוואן יודעת לעשות צ'יפים קטנים מאוד מאוד והמפעל בארץ עוד לא יודע לעשות את זה, זה ייקח להם שנים. אבל מה שדיבר איתי העובד של אינטל זה בכלל לא על הדבר הזה, הוא אמר שישראל נשרכת מאחור בהשקעות ב-AI. אם אתה יכול בדיבור שלך על השקעות גם לתת לנו מבט על השוק הפרטי הגלובלי, האמון במדינה וכולי, וגם כמדינה, מה מגמת ההשקעות? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אוקיי, בוא ניתן. ההשקעות בהייטק, כבודה של המדינה במקומו מונח, בנושא של ייצור, ואינטל, ייצור, מדינת ישראל שמה לא מעט כסף במשך עשורים רבים. בנושא של תעשיית ההייטק, יש תקציבים של רשות החדשנות, יש פה נציג רשות החדשנות, הוא יכול לתת מספרים מדויקים, אבל זה מה שנקרא בשוליים. המספרים הגדולים באים מחו"ל, בין אם אלה קרנות הון סיכון, קרנות של פרייבט אקוויטי, קרנות השקעות של חברות רב-לאומיות, כולן פועלות פה בישראל והן משקיעות בישראל. אם אתה מסתכל על המספרים, לצערי לא הבאתי אותם למצגת הזאת, אבל יש לי את המספרים, המקומות העיקריים שמשקיעים בישראל הם סייבר, פינטק, והשקעות ב-AI נמצאות בעלייה בשנה האחרונה בצורה די מעניינת. << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> אני אחזק, ברשותך, כבוד היושב ראש, מה שדדי אומר. בשנתיים-שלוש האחרונות יש תוכנית לאומית לבינה מלאכותית, ל-AI. קצת מספרים: באמת בשנתיים האחרונות הושקעו מעל מיליארד שקלים, יש היום בישראל, מתוך 9,000 סטארט-אפים סך הכול, מעל 2,100 סטארט-אפים בתחום של AI, זאת אומרת כרבע, רבע מהסטארט-אפים הם בתחום של AI. אנחנו עכשיו גם השקענו בתשתיות של מה שנקרא מודלי שפה כדי להדביק את הפער בין העברית לאנגלית. זאת אומרת, באמת בשנתיים האחרונות יש בוסט מאוד חזק בכיוון הזה. ומ-2023 מעל 60% מהגיוסים הם של סטארט-אפים בתחום ה-AI. מדינת ישראל, מה שנקרא, מדביקה את הפער. תודה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> היה לי בוס באינטל בשנות התשעים, הוא זה שהביא את אינטל לגדולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דב פרומן. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> לא דב פרומן, הוא גם היה אותו דבר, הבוס שלו בשם מנדי גרוב, יהודי פליט מהונגריה, ניצול שואה. הוא אמר שרק הפרנואידים שורדים. אם מספרים לך סיפורים טובים, ואני מכיר את המספרים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תדאג. אני דאגתי לפני. אני גם שמח שיש איזה שיפור, אבל מדינת ישראל, היא תישאר מאחור ב-AI. המספרים צריכים להיות הרבה יותר גדולים. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> המספרים צריכים להיות יותר גדולים, ואני אדבר על מה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם איפה בדיוק הכסף, זו גם עוד שאלה, ואיך זה הולך. כי היו לנו גם השקעות שירדו לטמיון. דיברת על מיליארד שקל, בוועדות שלי דיברתי על אותם 600 מיליון שקל שהלכו לאיבוד בנגב למקומות עבודה בהייטק, שאף אחד לא נתן את הדין על האירוע הקשה הזה של אובדן מאות מיליונים בלי תוצאות. זה לא רק מספרים, זה איך ואיפה ומתי וכולי, וכמה גמישות וכמה יצירתיות משולבות. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> מיכאל, אתה מדבר על מאות מיליונים. ברבעון לא טוב, בוא נאמר ככה, תסתכל על הרבעון הרביעי בשקף הקודם, בשנת 2024 הושקעו בישראל 1.753 מיליארד דולר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דולר. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> דולר, כן. אנחנו מדברים באנגלית ומדברים בדולרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברבעון. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> ברבעון. בשנות השיא היו למעלה מ-5 מיליארד דולר השקעות ברבעון בישראל. עם כל הכבוד הראוי, ואני לא מזלזל ב-600 מיליון שקלים, ובוודאי לא צריכים לרדת לטמיון בשום מקום, אבל סדרי הגודל שהתעשייה הזאת צריכה, שמניעה אנשים, ואני אדבר על הון אנושי שקשור גם לבינה מלאכותית בהמשך המצגת, היא נקודה סופר קריטית. על הנקודה הזאת שמופיעה פה דיברתי. יש פער, לדעתי בלתי נסבל, בין התפוקה לעובד בהייטק, אגב, היא גדלה מאז שיש לנו את המספרים האלה, היא גדלה. ראית את המספרים, קפיצה של 11.8% בתל"ג בהייטק, 1.5% על כל הכלכלה הישראלית. אחת הסיבות העיקריות היא חוסר דיגיטציה ואוטומציה של המשק הישראלי. ושם לא מושקע מספיק כסף, ויצטרכו כמויות עצומות של משאבים, חלקם ילכו להייטק, חלקם ילכו למקום הזה. והמשימה של הוועדה, אחת הסיבות שאנחנו הסתכלנו לא על ההייטק, למרות שזה הייתה בכתב המינוי של הוועדה, תסתכל על ההייטק, וזו הייתה החלטה של הוועדה באופן גורף, אנחנו נסתכל על משרות טק, לאן אנשים ילכו אחר כך, ומה הם יעשו פחות מעניין. כמה מילים על הוועדה. הוועדה הוקמה בשיא הביקושים בנובמבר 2021, את הדוח הסופי הגשנו בנובמבר 2022, מסקנות הביניים אומצו על ידי הממשלה הקודמת. בפברואר 2023 הממשלה הנוכחית קיבלה ותיקצבה, תכף אני אדבר על הנושאים, בעיקר בנושאים של חינוך, בנושאים של זרוע העבודה ורשות החדשנות ובאקדמיה. הוצאנו דוח מעקב אחרי מה קורה, וחלק ממה שאני מראה פה זה מאותו דוח, באוקטובר 2024. והיו גם כמה המלצות שחלקן כבר מתוקצבות ונכנסות לביצוע, גם בנושא של כיתות עמ"ט (עתודה מדעית טכנולוגית), שהן כיתות מצוינות בחטיבות ביניים, גם בנושא של מרכזי פיזיקה. אגב, במרכזי פיזיקה מספרים מעניינים. בנתיבות יש מרכז פיזיקה שמופעל דרך אגב על ידי, דיברת על כסף ממשלתי, רוב הכסף מגיע מפילנתרופיה, מופעל על ידי משרד המדע, משרד המדע הוא זה שמתקצב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש שם, כן, אבל - - - << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> כן, אבל אנחנו יודעים מאיפה מגיע רוב הכסף בהרבה דברים במדינת ישראל, לצערי הרב, לשמחתי הרבה ולצערי הרב. חברה אזרחית ופילנתרופיה שמים הרבה כסף. הקפיצה בפיזיקה חמש יחידות בכל אזור נתיבות, שדרות, אופקים, קפצה בעשרות אחוזים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אומר שכששמים את הכסף במקום הנכון ולא כסף גדול אתה יוצר עתודת הון אנושי. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> וההמלצות היו להגדיל. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> אני מוסיף שהשנה אמורים להיפתח עוד ארבעה מרכזי פיזיקה חדשים. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אגב, ההמלצה הייתה לפתוח אותם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תגיד לי אמורים, נפתחים או לא נפתחים? << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> לא, כבר יצא קול קורא, זה כבר בתהליך, התהליך כבר רץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי ייפתחו? << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> עד לסוף השנה, לפי מה שאני הבנתי, אמורים להיפתח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סוף השנה הזאת? << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> כן, אמורים להתחיל את הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אם זה קול קורא אז אתה לא יודע, לא? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> לא, יש הגדרה, מיקום. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> אני לא יודע בדיוק את המיקום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דרוזי, בדואי. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> מיכאל, אני אגיד לך איפה המיקומים. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> אני חושב שבאשקלון אחד. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> גליל מערבי, צפוני, גליל מזרחי, אשקלון ואזור הנגב, אזור רהט בשביל האוכלוסייה הבדואית והאוכלוסייה המקומית. המיקוד אגב, ותראה את זה במספרים של הוועדה, יש הרבה מיקוד בביזור ההייטק מבחינה של פריפריה וכולי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. אני יכול לשאול שאלת ביניים? זה בסדר אם אני קוטע את המצגת? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> כן, תמיד טוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת משפט שההייטק הוא המנוף למוביליות חברתית. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מוביליות של היחיד, נניח שהוא השכיל ועבד בהייטק, זה ברור לי שהוא יקבל משכורת יותר טובה מההורים שלו וכולי, אבל העובדה שההייטק עצמו כתעשייה לא זלג באמת לגליל ולא לנגב, איך תהיה מוביליות אם אותן אוכלוסיות לא פוגשות את הסצנה של ההייטק? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אני אגיע לזה, תמתין עם השאלה, שאלה טובה. התשובה שלנו היא טובה חלקית בגלל שיש עוד הרבה דברים שצריכים להיעשות, לא נעשה מספיק. אבל אני רוצה לגעת בכמה נקודות. אנחנו עובדים על דוח שירצה השם, בלי נדר, באוקטובר השנה, אנחנו עובדים הרבה, בעיקר המיקוד הוא בנושא של מה ה-AI עושה. יש שאלה, העולם מלא, אתה רואה את כל חכמי הדור אומרים: יהיו פחות עובדים בגלל הבינה המלאכותית, יהיו יותר עובדים בגלל הבינה המלאכותית, יש מלחמות עולם ואנחנו רוצים להגיע למסקנות. דבר אחד די ברור, אני לא יודע אם יהיו יותר או פחות, הכישורים שיידרשו מהאנשים יהיו דרמטית שונים, גם במקצועות שהם לא טק. אבל נגיע לזה עוד מעט. כולם מדברים, וכשדיברה איתי שרת המדע דאז, היא אמרה: בואו נעשה כמה הכשרות, שלושה חודשים, אנשים אחרי צבא, כמה חרדים, נביא אותם להייטק. זה לא עובד. לא עבד אז, לא עובד היום, הכשרה להייטק זו הכשרה רבת שנים. ואחת השאלות ששאלנו, והפגישה הקודמת הייתה בנושא של נשים, למה אין - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, הקביעה הזאת שלא עובד, היא צריכה להיות מבוססת נתונים. זאת אומרת - - - << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> היא מבוססת נתונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני אשאל את זה ממוקד. ברור שגם תעשייה באופן מהותי יכולה להדגיש, נניח לעשות תואר במדעי המחשב, אבל אנחנו רואים דה פקטו כניסה של המון בוגרי צבא ללא תואר אקדמי לעולם ההייטק, והם אפילו לא חושבים לעשות תואר במדעי המחשב. ואז אולי הקבוצה הזאת מזינה את עולם ההייטק בלי שהוכשרו שנים רבות. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> חקרנו את הנושא הזה. תבדוק מי הילדים שהולכים, איך 8200 ממיינים את הבוגרים, הם לא לוקחים כל אחד שעבר ברחוב. אני הלכתי לבקו"ם, אמרו: אתה, אתה ואתה שריון; אתה, אתה ואתה לפה; אני רציתי להתנדב לצנחנים, אמרו לי, חכה פה, לך תרוץ קצת ונראה אותך. אבל זה פחות או יותר היה המיון. - - - שיש לי קב"א 50. בגרות לא שאלו. אתה רוצה ללכת ל-8200? הם בודקים אותך, מה שנקרא בציציות, לא בדיקה. מה שהם עושים, שני נתונים אני אתן לך. האחד, כמות ההכשרה שהם עושים, המאוד ממוקדת, באמת יכולה להביא אותם ולהקפיץ אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה טוען שכשמישהו עשה צבא, זה בשבילך הכשרה ארוכה בתחומים האלה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> בוודאי שכן. עכשיו תבדוק - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אדם, נניח, סתם, תיאורטית, לוחם גולני שילמד תכנות חצי שנה, אתה לא חושב שהדבר הזה יכול להניב לתעשייה עובדים טובים? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> לא מספיק ובתחומים מאוד מוגבלים. יש לנו מספרים, הראה לי מספרים מרפאל, 70% מעובדי רפאל הם תואר ראשון, שני ושלישי במקצועות הטק. יש להם גם הנדסאים, הם בעיקר באזורי הייצור. האנשים שעשו קורס קצר ללא הכשרה קודמת ולא עשו את הדברים המתאימים יוכלו להתקבל, זה לא אפס או אחת, הם יעשו תפקידים הרבה פחות ברמה גבוהה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל יש נתון, נגיד, שאומר ככה, סתם, תיאורטית: 30% הם בוגרי תארים והכשרה ארוכה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> 70%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בתעשייה בכלל. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> בתעשייה בכלל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ו-30% הם הכשרות קצרות מועד? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> או אחרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחרים. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אבל גם מי שעשה הכשרה קצרת מועד, תסתכל למשל בחברה החרדית, הם עושים הכשרות יותר ארוכות, אפילו האנשים שמתקבלים, וחלקם הגדול לא מתקבל, הראשונים שהולכים הביתה הם האנשים עם ההכשרות האלה, כי בתקופה של אתה לוקח כמעט כל דבר שזז. אני עכשיו מדבר בגדול, אני לא מדבר על הפרטים הקטנים, בגדול זאת תעשייה עתירת ידע, היא דורשת השכלה וניסיון רחבים ודורשת את היכולות האלה. אגב, 8200, לאנשים שרוצים להמשיך להתקדם בצבא, הם שולחים אותם, וחלקם הגדול לומדים תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה כי זה הכי נוח להם בגלל שהם יכולים לשלב את זה. גם שם, למרות ההכשרה העמוקה, היא עמוקה, אבל היא מאוד צרה, אם מישהו רוצה אחרי זה להתפתח, ואחד הדברים שאני אדבר עליהם בהמשך, היכולת היא לא רק לדעת איזה מקצוע ספציפי שאתה לומד בקורס. עכשיו זה ככה, עכשיו נכנסה בינה מלאכותית, אדוני הנכבד, אני לא מלמד אותך, לא לומדים את זה בשום מקום, עכשיו תראה לי שאתה יודע לעשות את זה, אם לא, תודה רבה, לך הביתה. והיכולת הזאת ללמוד, ותכף אני אדבר על זה יותר בהרחבה, היא נלמדת לאורך השנים. אני חוזר חזרה לתהליך הארוך. עשינו בדיקה, למה יש רק 30% וקצת נשים בהייטק במדינת ישראל? אגב, בכל העולם ישראל במקום לא רע בכלל. תסתכל על כמה בנות הולכות ללמוד בכיתות מצוינות עם התכוונות לנושא של מדעי המחשב. מתמטיקה 50-50. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בפיזיקה יש פחות. לדעתי אחוז הבנות בפיזיקה היה בסביבות 11%-15%. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 15%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו פרצנו את התקרה הזאת בירוחם ועשינו 20% ומשהו. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אם אתה מסתכל על המנבאים להייטק, מתמטיקה בוודאי, פיזיקה ו/או מדעי המחשב, אלה המנבאים הכי גדולים להייטק. ולכן בנות שלומדות חמש יחידות במתמטיקה הולכות אחרי זה ללמוד דברים אחרים, לא מזלזל בהם, לא פחות טובים, אבל להייטק הן לא מגיעות, וזה מתחיל כבר אז. הניסיונות לתקן את זה אחר כך, צבא, אחרי צבא. קורסים, אתה משנה באחוזים בודדים, זה יעלה מ-31% ל-32%, לא יעלה ל-50%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הצבא, הוא יודע לתקן. אתה בצדק טוען שגם לא תגיע לצבא, לתפקידים האלה, אם לא קיבלת בתיכון את הבסיס. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אמת. ולכן המיקוד הזה, וחלק גדול גם הצבא עושה פעולות בפריפריה בשביל להגיע לילדים האלה, בשביל לפתוח לנושא את המקפצה. ולכן הוועדה מתמקדת בכל שלבי החיים, ממערכת החינוך, הוועדה התמקדה בנושא של לקראת חטיבת ביניים ובהמשך, זה מה שקרה, הדקה ה-90, אחרי זה אתה נכנס לזמן פציעות ואתה מאבד את הכיוון. חינוך לנושא של מדעים, חשיבה מדעית, חשיבה חישובית. בכלל המעבר הוא לא מידע, ותכף נדבר על זה, אלא לצורת חשיבה, את זה צריך לפתח גם אצל ילדים מגילים הרבה יותר צעירים. הוועדה לא התמקדה בזה, אי אפשר לעשות הכול, וזה הולך. ואני אדבר גם על נושא של למידה לאורך החיים. רמז דק, אחד התקציבים הגדולים שיצטרכו ללכת בשנים הקרובות זה הכשרה של בינה מלאכותית ויכולות בינה מלאכותית לכלל המשק. רופאים, בתי סיימה לימודי רפואה, כמה היא למדה על בינה מלאכותית? אפס. כמה היא תצטרך להשתמש בבינה מלאכותית? המון. אני אתן את הבסיס הזה, אם אתה מסתכל על בסיס, ולכן החשיבות של כל הדברים האלה מיום אפס. הנושא הראשון הוא נושא של הבנה ואוריינות. יש הבדל בין לדעת לפתור משוואה במתמטיקה, אחת הבעיות הכי גדולות, כולל תלמידי חמש יחידות במתמטיקה, היא בעיות מילוליות. אתה שואל את עצמך, תלמיד כיתה י"ב במדינת ישראל, עברית הוא יודע, הוא הבין את השאלה, מתמטיקה הוא יודע, אחרת הוא לא היה מגיע לחמש יחידות, בעיה מילולית הוא לא יודע לפתור. למה? כי זה כבר דורש הבנה, לדעת לתרגם את השאלה למשוואה מתמטית, לאלגוריתם במחשב, לניסוי במדעים. את זה לא לומדים בבית ספר, נכון, את זה לומדים מי שהולך לחוגים, כולל החוגים אצלך שם בירוחם. תשאל אותם, אני הלכתי לשאול את הילדים, הם אמרו לי: זה מה שאנחנו לומדים בו, הם לומדים לחשוב, להתעמק, לעשות את כל הדברים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, אבל דדי, אם שלחת אותי לחוגים, עוד פעם, הסיכוי, הרי אם הנחת היסוד, לא מקרים חריגים, אבל 90%-95% מהמימון לחוגים זה כספי הורים. רק מי שיכול יקבל את ההזדמנות הזאת? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> ולכן אני חושב שנושא של הכנסת, משרד החינוך, או כל גוף אחר, מצידי שיהיה משרד המדע, אני לא הולך להתווכח איזה משרד, צריכה להיות אחריות, מערכת החינוך. אני אזרח מדינת ישראל, לא מעניין אותי איזה שר ואיזה מנכ"ל ואיזה סמנכ"ל, תסלח לי, איתמר, אותי מעניין שמערכת החינוך נותנת לילדים כלים שהם גם פורמליים וגם בלתי פורמליים שנותנים לילדים כלים והזדמנויות לעשות את זה. ואני חושב שאפשר לעשות את זה גם דרך פילנתרופיה, גם דרך ממשלה. אגב, מועצות מקומיות, לדעתי אתה דוגמה טובה, אבל המקומות שבהם ראש עיר אמר, באימא שלי אני עושה את זה, הוא עושה את זה, ופתאום אתה מתפלא, אופס, תוצאות קורות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל בדיוק נגעת בנקודה. נניח אני אומר שאני עושה את זה, אבל אני לא עירייה עשירה, יש 200 רשויות עניות מתוך ה-260, זאת אומרת, רוב הרשויות המקומיות מקבלות מענקי איזון, זאת אומרת שהן עניות, ואז הוא לא יכול לייצר במימון עצמי מערכת חינוך בלתי פורמלית שוויונית, הוא הולך, מגייס תורמים וכולי. אבל למשל תוכנית כזאת כמו הרובוטיקה, FRC ו-FTC וכל העולם הזה, עד היום הם נאבקים על הקיום, עד היום זה תורמים, אפילו דברים שיכולים היו להיות נחלת הכלל. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אתה הוועדה להסרת חסמים, אני אומר את זה במפורש, הוועדה אומרת את זה – לא אני, דדי – באופן מפורש: הנושא של החלק של החינוך הבלתי פורמלי צריך להיות חלק מתוכנית עבודה של משרדי ממשלה, העשייה יכולה להיעשות דרך מועצות מקומיות. אתה צודק, זה לא אני התעוררתי בבוקר והוא מהעמותה פירסט מצא אותי והוא מוכן לעשות לי טובה ואז יש לילדים שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, הכול יוזמות יפות, אבל אנחנו מדברים על מסה קריטית ועל הגדלת ההון האנושי באופן שיטתי על ידי מדינה. מה שאתה אומר, שללא השקעת מדינה בחינוך בלתי פורמלי ובשוויון הזדמנויות לחינוך בלתי פורמלי לא יגיעו אנשים להייטק. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת, זה יהיה לפי מי שיש לו בבית חינוך בלתי פורמלי ובקהילה שלו, ומי שאין לו את זה לא יהיה חלק מהחגיגה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אגב, חינוך בלתי פורמלי הוא לאו דווקא טכנולוגי, אני רואה חשיבות עצומה בתנועות נוער. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני הכי אוהב את החלק ששמת למטה. אתה בטח הקפדת על זה, אבל אתיקה ועמוד שדרה מוסרי, כן? זה תנועות הנוער. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> ללא ספק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם זה בכסף. היום ללכת לצופים עולה כמה אלפי שקלים בשנה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> כל דבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא היה ככה בילדות שלנו. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> יפה. הנקודה השנייה היא הנושא של יכולת לימוד עצמי. שאלתי את האחראי על הטכנולוגיה ב-NVIDIA, חבר טוב שלי, שאלתי אותו: מהדברים שאתה עושה היום מה למדת בטכניון? הוא אומר לי אפס. אבל בטכניון למדתי ללמוד לבד, למדתי את הבסיס המתמטי. הוא הקצין, לא אפס, קצת יותר. אבל היכולת הזאת, ואני מדבר על זה הרבה גם במשרד החינוך, תפקיד מערכת החינוך הבסיסית וגם האקדמית, בוודאי בתואר ראשון, לתת כלים שיוכלו ללמוד דברים נוספים בהמשך. אף אחד מאיתנו לא עושה את הדברים שהוא עשה לפני 40 שנה, וכמובן היכולת לפתח ידע חדש וכולי. הדברים האלה הופכים להיות סופר יותר דרמטיים ויותר חשובים בעולם של בינה מלאכותית בגלל שבעולם של בינה מלאכותית היכולת שלך ליישם ולעשות דברים היא פחות ופחות נדרשת. יש את הוויכוח הגדול, המקצועות שייעלמו קודם הם המקצועות, מה שנקרא, הצווארון הכחול של הצווארון הלבן, אלה שעושים. אתה דיברת על תוכניות הכשרה, צ'יק-צ'ק אני אלמד לתכנת. זה לא צ'יק-צ'ק אני אלמד לתכנת, אני צריך צ'יק-צ'ק לדעת להשתמש בבינה מלאכותית, לפתור את הבעיה שאני עושה אותה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם תוכל, לקראת סיום, קח חמש דקות. יהיו לך עוד התייחסויות, אבל ניתן לאנשים לשאול, להגיד. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> כן אני אתן. זה השקף, אני קורא לו הבושה וההזדמנות. הייטק בנוי שני שליש על גברים יהודים לא חרדים מאזור המרכז, אלה העובדות. השינויים הם כרגע קטנים וייקחו הרבה זמן, אבל נתנו לי נתונים מפעילות שעסקה בנושא של נשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול להגיד את המשפט הזה? ההייטק בנוי על שני שליש. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> גברים יהודים לא חרדים. שני שליש, 63.5%. נשים יהודיות לא חרדיות זה עוד 30%, והשאר מתפזר בין חרדים, פריפריה אין פה מספרים, אבל רוב האנשים האלה, גם הגברים וגם הנשים גרים בין גדרה לחדרה פחות או יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין את הנתון? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אין לי את הנתון כרגע בצורה מדויקת, אבל הוא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה דקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חשוב הנתון הזה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אנחנו נעשה אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה חוזר לשאלה שהבטחת להתייחס אליה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אני אתן את השקף הבא, אני אעבור עליו מהר. הנושא של המיומנויות, אתה מסתכל על איך חברות, גם 8200 אותו דבר, מיכאל, ככה הם ממיינים את האנשים. זו בדיקה שעשינו, עשינו מחקר, מכון אהרון יחד עם קרן טראמפ עשו מחקר, מה אתם מחפשים כשאתם מראיינים? הם אומרים: אני מראיין איך הם לומדים, איך הם עובדים בצוות, ואיך הם פותרים בעיות מורכבות ופתוחות, כלומר, בעיות שאף אחד לא פתר. היום כבר זה השתכלל עם הבינה המלאכותית, הם אומרים: זאת הבעיה, תראה לי איך אתה פותר אותה בעזרת בינה מלאכותית. בראיון עבודה, לא אחרי שנתיים של עבודה. זה מה שהם עושים, ככה הם בודקים, וכמובן עמידה בקשיים. הנושא של בגרות, עשינו גם בדיקה, דיברנו על הסימנים, מה המנבא? מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב. אלה האחוזים, הכחול זה אנשי מו"פ, התכלת זה אנשים שעוסקים במקצועות שהם לא מו"פ, בתעשייה, ויש לא מעט כאלה. אנגלית, באופן גורף שפת הדיבור בעולם ההייטק היא אנגלית, וזו לא אנגלית שייקספיר ולא אנגלית בדקדוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מדהים. האנגלית היא המנבא הכי. אני פעם קראתי לאנגלית הרוצח השקט של שוויון הזדמנויות. זה כמו מחלת הסוכרת. כי אף אחד לא מבין שזה מה שימנע ממך להיות חלק מהעולם הזה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אני אגיד יותר מזה, זו לא רק האנגלית כשפה, זה האנגלית ועברית כיכולת להביע את עצמך בצורה מסודרת. מאחר שהילדים שלנו לומדים את תרבות הדיבור, אף אחד לא רואה את ערוץ 99, אבל את ערוץ 12, 13 ו-14 הרבה רואים, לא לומדים איך לדבר שם בצורה סדורה ומאורגנת. בארצות הברית חלק מתוכנית הלימודים, אני זוכר, הבת שלי הגיעה לכיתה ה', אחרי שלושה חודשים היא בקושי ידעה אנגלית, אמרו לה: גברת, תכיני מצגת ותדברי על. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מדהים. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> זה מה זה חלק מתוכנית הלימודים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע, מורט מנדל עליו השלום נתן לי 100,000 דולר לאנגלית. אמרו לי: מה נעשה עם זה? אמרתי להם: אנחנו עושים בכל בית ספר מחזמר באנגלית, כל ילד עולה על הבמה, שר שירים באנגלית, הביטחון לדבר אנגלית. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> ללא ספק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> להופיע, להיות נוכח. רוב הישראלים, בגלל הקשיים באנגלית, פוחדים מכישלון וסותמים את הפה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> שקף הבא, ואני אחרי זה ארוץ מהר על מספרים כי אני רוצה לדבר על הנושא של בינה מלאכותית. זה לא בגרות טק ומיומנויות בנפרד, זו אחת הבעיות הגדולות שאני ממליץ במסגרת הוועדה. בחינות הבגרות, אני שם אותן במרכאות, צריך לדעת, לא רק שנתנו לי שאלה ואני יודע לתת את התשובה, וגם הנושא של, אני לוחץ על האקדמיה, שחלק מדרישות הקבלה יהיו בנושא מיומנויות ולא רק ציונים במתמטיקה ופיזיקה, זה בא ביחד. מי שלא מבין ולא יודע לחשוב ולא יודע ללמוד, הוא לא יתקדם במתמטיקה רחוק ולא יתקדם בהנדסה רחוק. אני אעבור על היעדים, כל אחד יכול לקרוא את הדוח המדויק, קבענו יעדים. רק להראות לך, שמנו יעדים לפי כל קבוצת אוכלוסייה: ערבים, חרדים, נשים, גברים. אנחנו עוקבים בצורה מדויקת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אין לך נגב גליל כיעד? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> נגב גליל, היה ויכוח גדול, ביקשו לא לעשות הפרדה, אבל אני אשמח לעשות את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אבל? ספר לנו. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אתה יודע למה? בגלל שבסוף אמרו לי: אני לא יודע להפריד, אם מישהו בסוף הולך לעבוד בתל אביב, אני לא יודע להגיד אם הוא למד ב - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, מקום העבודה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> מקום העבודה, המספרים יהיו מדויקים, אבל אתה יודע מה? אני לוקח את ההמלצה שלך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקום העבודה. תיקח יעד שאם היו בגליל 2,000 מקומות עבודה בהייטק, יהיו 10,000, אם היה בנגב. וגם להיות הגון מה זה נגב ומה זה גליל, אתה יודע, צפון - - - << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> כשהממשלה תקבע איפה קו העימות אני אגיד לך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, בגלל שקבעו 17 הגדרות, גם לך מותר להגדיר את ההגדרה ה-18, אבל היא צריכה להיות הגדרה הגונה, זה צריך להיות מצפון ליוקנעם וחיפה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אני אגדיר את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה נוסף באמת מצפון ליוקנעם וחיפה, ומה נוסף באמת מדרום לקריית גת. אלה המדדים. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אתה יודע מה? קיבלתי. על פי אותו נושא יש לנו מדדים לבגרות, עשינו את זה. אני אדלג מהר, זה החשוב. אני לא אכנס לפרטים, אבל תוכלו לקרוא. כמו שאמרתי, היו הרבה החלטות, כולל ממשלה, כולל תקצוב של הרבה נושאים. קצב הביצוע, אומרים לי שזאת ממשלה, אני לא רגיל לקצבים האלה, אבל מה לעשות? כנראה שאתרגל. אבל דיברנו על הירידה במספר בעסקים. משרד החינוך לקח לו, ויש לו תוכנית ממוקדת, הם עבדו עליה בשנתיים האחרונות, אני מכיר אותה בהחלט, בנושא של כיתות עמ"ט בפריפריה ובחברה הערבית. משרד החינוך יוכל אחרי זה לתת נתונים של כמה. הם לא נפתחו בהרצליה ולא נפתחו ברעננה. מדובר על מודל רשותי, מדובר על משרד המדע, מרכזי פיזיקה חדשים תוקצבו, דיברנו עליהם קודם. באקדמיה הכניסו תוכנית של אקדמיה 360, להכניס את כל הנושאים שקשורים לבינה מלאכותית לתוך תוכניות הלימודים. יש גידול משמעותי בסטודנטים בחברה הערבית, יש המון מאמץ. אחת הבעיות הגדולות בחברה הערבית היא נשירה, נשירה למעלה מכפולה ביחס לאוכלוסייה היהודית אחרי שנתיים. אני אוסיף נתונים על האם אנחנו יכולים להשיג בנושא של פריפריה. כולם חושבים שוועדה ממליצה המלצות לממשלה, היא ממליצה גם, יש המון פעילות של חברה אזרחית שעוסקת בנושאים האלה, כולל התעשייה. ההכשרות הכי גדולות שיש ל-AI זה גוגל ו-NVIDIA ואינטל, עושים הכשרות לתלמידים בבתי ספר, הם יוצאים בעיקר מחוץ לאזור תל אביב. אני אדלג על כל המספרים, אני אלך לשקף אחד שהוא מדאיג, אני חושב שצריך לשים עליו תשומת לב. בניגוד לצורך להגדיל את כמות בוגרי בגרות טק, המספרים יורדים. התחושה שלי, בשנה-שנתיים הקרובות לא נראה נפלאות בקפיצה. היו שנים קשות למערכת החינוך, גם מסיבות אובייקטיביות וגם מסיבות לא אובייקטיביות. בניגוד ל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת, אנחנו רוצים לייצר יותר עובדי הייטק, אבל ההזנה של עובדים בעתיד היא בירידה, לפחות תנאי סף שלהם, גם להתקבל לאוניברסיטה וגם לתפקידים בצבא שמנבאים הצלחה בהייטק, היא עכשיו הולכת ופוחתת. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> הולכת ופוחתת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך זה מתכתב עם השורה הקודמת, יותר כיתות הייטק, יותר עמ"טק? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> הכיתות האלה – ויגאל מוזמן לתת, הן מנבא טוב – במיוחד כיתות עמ"טק שבמסלולים שש-שנתיים, אתה רואה שמה שכמות בוגרי הבגרות שעוברים את המסלול הזה, בגרות טק, היא גדולה והיא גדלה דרמטית. אבל זה, אם פתחו כיתת עמ"ט לפני שנה, אלה ילדים שנכנסו לכיתה ז', הם יגמרו בגרות עוד חמש שנים. זה חלק מהבעיה בעסק הזה, אין הרבה קיצורי דרך לעשות. אני חושב שצריך לנסות לקחת ילדים, ואחד המאמצים הגדולים שמשרד החינוך עושה זה לקחת דווקא ילדים שלומדים עכשיו ארבע יחידות במתמטיקה ובפיזיקה ולדחוף אותם קדימה לכיוון 5 יחידות. יש תמרוצים לראשי ערים בנושאים האלה. כלומר, צריכים לעשות עבודה בתחום הזה, העבודה של עמ"טק היא עבודת יסוד בסיס, צריך לעשות גם עבודה, מה שנקרא ברמה הטקטית, של לדחוף את הדברים האלה. אני חושב שזה חלק מהתקצובים, ומשרד החינוך בונה תוכניות, אני מקווה שיתוקצבו ברמה הנכונה. כמה מילים על בינה מלאכותית ואני אסיים פה, כי אני יכול לדבר גם על זה כמה שעות. אני רוצה לדייק את הנושא של בינה מלאכותית, כי כולם מדברים על בינה מלאכותית. חלק גדול מהאנשים אומרים: אוקיי, אני כותב פרומפטים ל-Chat GPT ועושה עבודה. הנכד שלי בן תשע וחצי עשה קאט לשאלה של המורה, עשה פייסט ל-Chat GPT, עשה קאט לתשובה, עשה פייסט לזה, מחאתי לו כפיים שהילד ידע להפעיל Chat GPT וכעסתי עליו שהוא אפילו לא קרא את התשובה בגלל שמה שעניין אותו זה ללכת לשחק כדורגל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לפעמים הצ'אט טועה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> הצ'אט טועה הרבה פעמים, לא רק טועה. מפרקים את הנושא של בינה מלאכותית לשלושה מדרגים. הדרג למעלה זה הדרג, מה שנקרא, של סם אלטמן וסוצקבר של העולם, אלה שהם ידחפו את הנושאים האלה קדימה. משרד החינוך פותח מסלול של בגרות AI בנושא הזה, אבל זה מה שנקרא, זה למיוחדים, זה לגאונים, זה לא לכלל האומה. יש את ההשכלה הכללית של בסיס AI, מה שהנכד שלי עשה אבל לא עשה נכון, וזה צריך ללמד בבית ספר, איך שואלים, איך בודקים, איך אפילו שואלים בשביל ליצור את השאלה הנכונה, אמנות. החלק המרכזי הוא החלק הכי חשוב והכי משמעותי, וזה חלק גדול. הן תעשיית הייטק, הן משרות הטק והן כל העובדים בתעשייה, זה מה שקוראים, זה כלי, אני לא רוצה לקרוא לזה כלי עבודה, זה כמו שהיום אתה לא תקבל עבודה, מי שלא יודע לפתוח אקסל ולא יודע לעשות אימייל, זה הרבה יותר עמוק. אתה מקבל בעיה ועכשיו איך אתה משתמש בכלי בינה מלאכותית? איך אתה מארגן את הנתונים? צריך ללמוד מסדי נתונים, צריך ללמוד הסתברות וסטטיסטיקה, צריך ללמוד מדעי הנתונים, זה מקצוע בפני עצמו, צריך ללמוד מדעי המחשב, צריך ללמוד נושאים של בינה מלאכותית. כלומר, זה לא עשיתי קורס צ'יק-צ'ק של שעתיים ואני יודע לעשות מצגת בפאוור פוינט. וזה צריך להיכנס לכל מסלול מקצועי בכל פקולטה, בין אם זה מדעי המחשב, בין אם זה הנדסות למיניהן, רפואה, ביולוגיה. אחד התחומים הכי מתפתחים והכי מעניינים, העולם הופך להיות יותר רב-תחומי. זה אומר שהייתה לי שיחה מעניינת עם האחראית על בינה מלאכותית בפייזר, שזו חברת התרופות הכי גדולה בעולם, הם מפתחים תרופות בעזרת בינה מלאכותית. הם בונים מודלים חישוביים של התא ובודקים את החלבונים של איך זה מטפל בתרופות. זה אומר שמי שלמד רק ביולוגיה ויודע איך התאים עובדים ואיך מערכות ביולוגיה עובדות לא מספיק, הוא צריך ללמוד יותר. דיברנו על רפואה. אחד המסרים הכי חשובים בנושא, הוא תמיד היה נכון בהייטק, היום הוא נכון הרבה יותר, הוא נכון עכשיו לכולם. אם ההכשרה במהפכה התעשייתית, שרוב בתי הספר שלנו בנויים בצורה זאת, היו סביב ידע, היום ההבנה שכל ידע שנרכוש יהיה מיושן תוך פחות מעשור, לכן כל המיומנות והכישורים שדיברת עליהם קודם בהמשך הם קריטיים. השכלה אקדמית ותואר לא יספיקו ל-40 שנה. כלומר, ההמלצה שלי היא שהמערכת האקדמית, בעיקר, אבל גם מערכות אחרות, הן יהיו אלה שאחראיות לא רק לתת לך תואר ראשון, שני ושלישי, אלא גם בגיל 30 פתאום מגיע משהו חדש, תוכל להירשם לאוניברסיטת תל אביב, לטכניון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו כאילו בעיה חדשה, אבל נניח רופא, ככה הוא חי כבר עשרות שנים. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> כן, אבל קצב השינוי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם הוא לא ילמד מה קורה בעולם הרפואה כל פעם. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> זה נכון, והם באמת הולכים לכל מיני כנסים וכל הדברים האלה, אבל רוב האנשים לא עובדים ככה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> זו לא נחלת הכלל. בסדר, רופאים, אנשי הייטק, ה-Chief Technology Officer של NVIDIA יודע את זה, לא צריך ללמד אותו, לא צריך להסביר לו את זה, הוא יודע את זה לבד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל לכאורה בוא ניקח את ההייטק, נגיד, עולם הצ'יפים משתנה כל שנה-שנתיים. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> כן, אבל זה פחות משפיע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> בגלל שזה שהצ'יפ עושה עבודה יותר מהירה, הוא עדיין מבחינת ההסתכלות של התוכנה שלו היה אותו דבר. כלומר, אם אני מתכנת, מבחינתי הבאת לי צ'יפ יותר מהיר, לא משנה לי. אני בכוונה מקצין, אבל אם אתה מסתכל על החברות הגדולות, אמזון הודיעו שהם יכולים לאפ-סקילינג, רה-סקילינג, להשקיע 700 מיליון דולר לעובדים שלהם. ל-NVIDIA יש תוכנית של אפ-סקילינג ורה-סקילינג לעובדים, זה נקרא Deep Learning Academy. גוגל עושים את זה, מייקרוסופט עושים את זה. זאת אומרת, החברות הגדולות, הן דואגות לעצמן משתי סיבות: אחת, יש להן כסף, והשנייה, הן גם יודעות מה ללמד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואולי הן מבינות את ההזדמנות שנקרתה בפניהן. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> לא אולי, הן מבינות את ההזדמנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, כלומר, בניגוד לממשלה שלא מבינה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> ממשלה לא מבינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה הפתיח שלך, זה שאנחנו אחת משתיים-שלוש מדינות מובילות בעולם ההייטק, זה לא מבטיח לנו שנהיה מובילות בעולם ההייטק העתידי אם לא ניכנס ל-AI בצורה רצינית. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> בינגו. אמרתי לך שרק הפרנואידים שורדים. אתה לא בונה על זה, הצלחות העבר, לא ערובה להצלחות בהמשך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לך גם המלצות מקרו לממשלה? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> יש לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מעבר. כי יש לך פה הרבה דברים מדהימים, איך מכשירים את ההון האנושי להייטק, אבל גם לממשלה כתפיסת השקעות וכולי. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אנחנו כותבים עכשיו, מתחילים לעבוד על הדוח, יש לנו כנס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה יהיה באוקטובר. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> זה יהיה באוקטובר. בדוח שהוצאנו באוקטובר שנה שעברה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נשמח לארח אותך כמציג של הדוח החדש. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> יש לי גם פרק, אני אתקצר לך. יש פה רשימה של דברים, יש פרק שלם בנושא של בינה מלאכותית בדוח שהוצאנו באוקטובר שנה שעברה עם המלצות מאוד ספציפיות. אני מנסה למקד את הנושאים העיקריים: הנושא של תוכניות הכשרה, הנושא של המכוונות של האקדמיה להכשיר אנשים לעולם העבודה, כי אחת הבעיות הגדולות, החסמים, ברגע שבגרת, אפילו טכניון או אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטה טובה, החסמים והפער לעומת מה שצריכה התעשייה הולך וגדל. הנושא של האקדמיה, להכניס תוכניות בינה מלאכותית לכל פקולטה, רק הכנת הקורסים זה הון עתק, להביא מספיק אנשים. הבינה המלאכותית תדרוש הרבה יותר אנשים. דיברתי על 70% מהאנשים בהייטק הם מהאקדמיה, אבל 90% מהם עם תואר ראשון. כולם הולכים לעבודה, מתחילים ללמוד בגיל 23, יוצאים לעבודה בגיל 28-27, אף אחד לא רוצה ללמוד. בנושא של בינה מלאכותית, כמות האנשים של תואר שני ושלישי תגדל, זה עוד כסף. דיברנו על מערכת החינוך, על כוחות הוראה. אני חושב שמודלים כמו מרכזי פיזיקה, מדברים עכשיו על מרכזי חשיבה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה כל כך נכון, מרכזי הפיזיקה, וזה הוכיח את עצמו, יש למדינה כסף להקים רק שישה כאלה? למה? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> זו שאלה טובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי פה יכול להשיב? << אורח >> יגאל דור: << אורח >> זה לא המרכז, זו השיטה. יש מחסור אדיר במורים, גם בפיזיקה, גם במדעי המחשב. והרעיון של מרכז הפיזיקה הוא להביא את הכוחות האלה, להביא את התלמידים אליהם במקום שהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. אני אומר לך שאני עשיתי מרכז פיזיקה כזה לפני עשר שנים, לפני שהמציאו את המושג הזה. פשוט יש לנו שלושה-ארבעה מורים טובים לפיזיקה שהיו מוכנים לשתף פעולה, אבל גם הבינו שמרכז המדעים אחר הצוהריים הוא סוד גדול בתשוקה של ילדים ללמוד מדעים מתוך בחירה, מתוך הנאה, מתוך תבונת כפיים. זאת אומרת, זה אירוע שהוא יותר גדול מבית ספר אחד. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> בינגו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לייצר אווירת פיזיקה בעיר או קהילה זה לא בית הספר. ואם בית הספר קטן, 300 ילדים, אין לו מספיק כסף לכל המגמות. << אורח >> יגאל דור: << אורח >> תחשוב על מעבדות, אתה יכול להביא ציוד הרבה יותר משוכלל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. אבל איך אנחנו עושים רק שישה כאלה אחרי שהבנו שזה טוב, אחרי שהבנו שזה מגדיל הון אנושי? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> כי אני חושב שהמערכת הביצועית – זה דיון ארוך, אני אשמח לעשות איתך אותו – הביצוע בחלק ניכר מהכסף מגיע מפילנתרופ ומנוהל על ידי אנשים ממכון ויצמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. מה זה? מי זה, טראמפ? מי זה נותן? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> לא, זה שוורץ רייסמן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם העמותה שמפעילה את זה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> ומכון ויצמן עושים עבודה טובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דוידסון? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> לא, לא דוידסון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם נקראים שוורץ רייסמן. << אורח >> יגאל דור: << אורח >> בתל אביב יש את המודל של חמד"ע שזה די דומה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> יש מודל של חמד"ע, יש מספר מודלים, מיכאל. אני חושב שאת המודלים האלה, הרי יש בעיה של מורים, בעיה אקוטית, היא רק תחמיר, היא לא תשתפר. וגם להכשיר מורים לכל הדברים שדיברתי עליהם, הכשרות המורים לא מתאימות לסוג הזה של חשיבה, הם מוכשרים בצורה אחרת. כשאתה בונה מרכז אזורי כזה, הוא משנה אזור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אנחנו גם היינו נועזים. למשל שכנענו את המו"פ של קמ"ג לשלוח אלינו דוקטורים לפיזיקה ללמד ארבע שעות שבועיות. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אתה יכול להביא סטודנטים, אתה יכול להביא כל מיני אנשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חייב לפרק את הדבר הזה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אגב, אותו מודל צריך להפעיל גם על - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מעניין אותי למשל אם משרד החינוך, שיש לו חוסר במורים לפיזיקה, הולך לפנסיונר מורה לפיזיקה של משרד החינוך ואומר: בוא נאשר לך עוד עשר שנות עבודה. בן אדם בן 67. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אני מעדיף שיביאו אותו למרכז פיזיקה ולא לבית ספר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא משנה, אבל זה הון אנושי זמין. הנה, הוציאו אותו לפנסיה. << אורח >> יגאל דור: << אורח >> הגיל הממוצע של מורה הפיזיקה הוא כבר כך גבוה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> גם ככה כבר יש לו שנים מעבר. אני חושב שהמודל הזה של מרכזים אזוריים שיכולים לאגד פיזיקה, אני חושב בנושא של חשיבה חישובית, מדעי המחשב, הוא גם כן קריטי, כי גם שם אין מספיק מורים. ואתה רוצה גם להביא אנשים, מורים שיגיעו אפילו בשעות אחר הצוהריים מהייטק, מאקדמיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ממש. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> כי זה לא ללמד עכשיו לתכנת בפייתון, שזה מורה עושה, זו חשיבה אחרת לגמרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה יותר מהחשיבה. כשאנחנו הבאנו מהנדסים מקמ"ג לעבוד עם ילדים אחר הצוהריים בפיזיקה ורובוטיקה, הם היו מודל לחיקוי. פתאום ילדים ביקשו להיות מהנדסים, דרך מה שהם הכירו, את האנשים עצמם. Role modeling. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רוצה רגע להתייחס לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו ניתן לכולם. זהו, אנחנו נעצור אותך וניתן לך עוד מעט, תאסוף מחשבות ותגובות. אתה חייב לי תשובה על המקרו, על ההשקעות של מדינת ישראל. אם אתה היית שר האוצר ושר הכלכלה, איפה וכמה היית שם כסף היום ואיך? לא רק איפה וכמה, אלא איך, לאן ולמי? כי זו גם שאלה שלצערי ראיתי שכסף ירד לטמיון, המון כסף. אני לא רוצה שזה יקרה שוב. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אני חושב, אם אתה שואל אותי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני אתן לך עוד מעט. נציגי משרדי הממשלה, מי שבוער לו להגיב עכשיו, או שנשמע עוד ובסוף אתם תתייחסו. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> אני חייב לך תשובה מקודם, אמרתי שאני אבדוק לך נתון, אני יכול לתת לך אותו עכשיו. זה דווקא מתוך דוח של רשות החדשנות, נפרגן להם על זה. 68% מסך המשרות בהייטק הן במחוזות תל אביב והמרכז, כשלשם השוואה, 53% משאר המשק הם באותם מחוזות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שוב, כמה? << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> 68% בהייטק, לעומת 53% בשאר המשק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תל אביב מרכז, לא שמת את חיפה אפילו. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> חיפה זה 9.5% מול 10.2%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת, עם חיפה זה 80%. תל אביב, חיפה, גדרה, ירושלים, זה 80%. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> זה כמעט 80%, כן, 77%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא נתון מפתיע. אנחנו רוצים לתת לאגף המחקר, יש לו הערות, שאלות, ואז ניתן לעוד אחרים, בסדר? << אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. תודה, דדי. אמרת בהצגה שלך שאין קיצורי דרך, ואנחנו הראינו בדוח שלנו שבשנת 2024 הייתה בסך הכול ירידה מועטה. בדוח ההתקדמות מופיעים יעדים של אחוזי גידול בסך. איך, וזו אולי שאלה גם בכלל למשרדי הממשלה, איך סוגרים את הפער הזה? איך אנחנו עושים את הגאפ הזה אם לא מתחילים רק בהשקעה של חטיבות הביניים? איך בכל שנה אנחנו מצליחים להגיע לסך היעדים שקבעה הוועדה, ברשותך? << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> דדי, זה מה שהראית. לא הייתה ירידה ב-2024, זה מה שהראיתי לך במשרות טק. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> לא משנה, לא הייתה עלייה. << אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >> אם מסתכלים על עובדי ההייטק ולא בסך משרות הטק, אנחנו כן רואים ירידה בשנת 2024, מ-2023 ל-2024, נתונים של הלמ"ס, נתוני כוח אדם. << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> רואים עצירה, ירידה של אולי - - - << אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >> אלפים בודדים, אבל עדיין המגמה היא מגמה של ירידה. יכול להיות שהיא תיעצר, יכול להיות שהיא משתנה, זה שוק וולטילי, אבל עדיין, יש פה יעדים שהוועדה קבעה בשביל להשיג אותם, אני חושבת שצריך להתחיל לעשות מאמצים בנוסף להשקעות בחטיבות הביניים אם אנחנו רוצים להגדיל את - - - << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> בואו נאמר ככה, אם ההשקעה היחידה הייתה בחטיבות הביניים הייתי מסכים איתך, אבל אמרתי, יש השקעה בחטיבות ביניים, כי אחרת, את צריכה להניע את המנוע. גם מבחינתי, אם לא יעבדו בהייטק ויעבדו במשרות אחרות שדורשות ידע כזה, זה לא בזבוז של משאבים. יש את התוכנית שמשרד החינוך עושה בנושא של ההאצה מארבע לחמש יחידות, יש תוכניות שהצבא עושה של הכשרת לוחמים, שאני חושב שזו תוכנית מבורכת. אני מניח ומקווה, ההכשרות צריכות להיות שונות לחלוטין, מיכאל, זה שונה אם בן אדם שהיה לוחם בגולני ועשה בגרות טק ועכשיו הוא רוצה ללכת ישר לתעשייה הוא יקבל הכשרה אחרת מאשר מישהו שלמד בצורה פחות מסודרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור. יש איזה משהו גם בחטיבת ביניים, הרי ילד לא באמת יודע בכיתה ז' אם הוא יהיה הייטקיסט או לא, אבל יש איזה מסד משותף של שפה. נניח אם ביקשו ממנו לדעת עברית ואנגלית עד אותו רגע ושפת מתמטיקה, הוא צריך ללמוד את שפת התכנות ושפת ההייטק כשפה. מתוך הכיתה הזאת של חטיבת הביניים יהיו התמחויות בכיתה ט' כשיבחרו מגמות, אנחנו נצפה להגדלת הרצון להיות במגמות מהסוג הזה בגלל שככיתה כללית הם טעמו את העולם הזה כבר מוקדם ולא פחדו ממנו, וזה לא כזה בלתי אפשרי. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> הבעיה הקטנה, או הפלאט, לא משנה, אני לא יודע מה יהיה, ברבעון הראשון פתאום הייתה קפיצה, אני לא יודע להעיד, אני אראה שלושה כאלה, אני אגיד שיש שינוי מגמה. הבעיה הגדולה של האי-גידול היא בגלל התעשייה שלא דרשה, לא בגלל שלא היה היצע. אנחנו צריכים לעבוד על שני הצדדים: אחת, להמשיך בנושא של ההיצע, ולדעתי חלק מתקציב הממשלה צריך לבוא לנושא של האצת הדיגיטציה וה-AI-יזציה של השירות הציבורי, ואז תהיה דרישה לאנשים ברמת ההכשרה הזאת שלאו דווקא ילכו לעבוד בגוגל או בסטארט-אפ. והנושא השני הוא חלק מהתקצובים של הרשות לחדשנות דווקא להניע את הסטארט-אפים, שחלקם, הייתה ירידה בכמות הסטארט-אפים, שהם היו חלק מדורשי העבודה, ולקוות שיהיו תחומים חדשים ויבואו אנשים. ולפעמים גם קורה לנו משהו במזל. אדון ג'נסן הואנג החליט שהוא יגדיל את כוח העבודה שלו ב-3,000 אנשים על פני מספר שנים, אני מאחל לו ולאנשים שלו בהצלחה. צריך לתקוף את הבעיה משני הכיוונים: האצת המנוע הזה של ההייטק, שלא ייעצר, AI הוא הזדמנות וסיכון, והנושא השני, להמשיך את אותו משפך של מכיתות עמ"ט, בגרות, וכל הנושאים האלה, אקדמיה, אלה נושאים קריטיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סיימת? << אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >> לא, רק אני אומרת, היינו שמחים לשמוע גם התמקדות באוכלוסיות שנמצאות בתת-ייצוג, גם בקרב המגזר הערבי, גם בקרב המגזר החרדי. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> יש התמקדות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ונגב גליל, זו קבוצה. << אורח >> בת חן רוטנברג: << אורח >> ותושבי הפריפריה כמובן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נגב גליל זו קבוצה בתת-ייצוג. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אני מסכים איתך. לא נכנסתי לפרטים, אני יכול לדבר על זה שעות. יש גידול משמעותי בכמות הסטודנטים הערבים, בעיקר סטודנטיות, במקצועות של מדעי המחשב והנדסת חשמל, בכל האוניברסיטאות, בטכניון במיוחד, שזה שינוי של שלוש-ארבע השנים האחרונות, משמעותי. << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> גם נשים חרדיות, פי שלוש. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> ונשים חרדיות. גברים חרדים, הבעיה הזאת היא בעיה פוליטית, לא בעיה חינוכית של ועדה כזו או אחרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל גם שם אפשר לפרוץ דרך. לאו דווקא בחקיקה, ברצון טוב. יש חרדים חדשים, יש קבוצה של חרדים שרוצה להתפרנס. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> כן, אבל בואו, זו שיחה אחרת. כמו שאמרתי, אם הם רוצים קורס של שלושה חודשים ללמד לתכנת בפייתון, כמות המשרות היא לא גבוהה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דדי, אני הייתי רוצה שתיסע להכיר שמונה ישיבות הסדר של חרדים. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אשמח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה מיוחד? שהם צמודים לישיבה הזאת לחמש שנים, כולל השירות הצבאי, כולל הכשרה מקצועית בזמן שהם בישיבה. ואז הנה לך דוגמה למקום ארוך טווח שאתה יכול. יש כבר שמונה ישיבות כאלה. הסדר חרדיות, יונתן רייס ואחרים. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אם הם ילמדו מתמטיקה ברמה של חמש יחידות ופיזיקה חמש יחידות, אני בא לשם ואני גם ארקוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אומר לך שיש כיוון, צריך שתבקר אותם. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אבקר. אם תכיר לי, אני אבקר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יופי, אני אשלח לך. גברתי, רצית, רק תציגי את עצמך. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> שלום לכולם, סיון נויפלד מאיגוד ההייטק הישראלי, התאחדות התעשיינים. אני אתייחס רגע לדוח שפרסמתם, שהוא מציב מראה מאוד ברורה לזה שאנחנו במהפכה בחברה הישראלית. בית הספר לא מוכן ולא יודע ללמד את מה שצריך על מנת להוציא מפה עוד מועסקים למגמות טק, זאת אומרת, רק על הטק, לא רק בחברות ההייטק, גם בבנקאות, בתעשייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה התכוונת מהפכה כשאת אומרת? << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> שיש מהפכה דיגיטלית ומערכת החינוך לא ערוכה אליה. זאת אומרת, כמו שדיברת על פיזיקה, בינה מלאכותית וכדומה, אין היום מורים שיכולים ללמד את הילדים. אני רואה את זה, גם לי יש ילדים בבית הספר. הם לא יודעים ללמד, הם לא נמצאים שם. ובתוך התאחדות התעשיינים הקמנו באיגוד ועדה שעוסקת בתחום החינוך. ואנחנו יושבים שם עם בכירים מהאקדמיה, עם בכירים מהתעשייה ותעשיית ההייטק, ואנחנו מנסים לבחון איפה אנחנו יכולים לנסות ולהשפיע על החומר הנלמד בבתי הספר ולחבר כמה שיותר את צרכי ההייטק לכיתה. ואני לא מדברת פה רק על הייטק, חברות הייטק, על הטק באופן כללי, אם זה בבנקים, בתעשייה, זה מוצר שנדרש ואנחנו נראה שצריכים אותו יותר בהמשך. מה שהוועדה עושה, ואנחנו כבר מקבלים פניות כאלה מבתי הספר, לחבר להם חברות הייטק. הם רוצים את המהנדסים, הם רוצים את האנשים מתוך חברות ההייטק עצמן שייכנסו לבתי הספר וילמדו את הדור הבא. וזה אחד הדברים שאנחנו מנסים להקים, אבל לא בתשתית נקודתית עם בית ספר אחד, שזה יהיה משהו מאוד רחב, מהצפון עד הדרום, ארצי, לא רק פריפריה, שממש בכל מקום ייכנס ההייטק כמנטור לבתי הספר. והמורה יהיה שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל סיוון, אני רוצה להכביד עלייך. אילו חברות הייטק יכנסו לירוחם ולמצפה רמון? מאיפה הן יבואו? הבת שלי הייתה ב-81, יחידה טכנולוגית טובה, כמו 8200, וסיפרה לי שהם מתנדבים בבת ים. זה טוב, כי בת ים גם סבלה מסוציואקונומי נמוך. אבל מי ייסע למצפה ולירוחם ולקריית שמונה? אם אני הייתי התאחדות התעשיינים, הייתי עושה פירמידה הפוכה, הייתי מתחיל את הפרויקט הזה עם התניות, אני חייבת לעשות בנהריה, שלומי, כרמיאל, קריית שמונה, חצור, ויישובים ערביים ודרוזיים שם, ואז לרדת למרכז. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> חד משמעית. אנחנו גם עובדים עם עמותות, לדוגמה כמו עמותת ניצנים, שעובדות בפריפריה, ואנחנו רוצים לחזק גם את החלקים האלה. ודרך אגב, יש גם הייטק בצפון ויש גם הייטק בדרום, לא במסות שיכולות מחר להיכנס לבתי הספר ולהיות מנטורים במשרה מלאה, אבל הרעיון שאנחנו חשבנו עליו זה ממש כמו מילואים בהייטק, כמו שיש מילואים היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תראי, אומרים שבבאר שבע יהיה קצת הייטק בעתיד. יש קצת היום, אבל יש פוטנציאל. אבל עיר כמו קריית שמונה, שלידה יש מכללה אדירה, ענקית, עם אלפי-אלפי תלמידים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אוניברסיטה כבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא מסוגלת להכיל את ההון האנושי המדהים שגדל מתחת לאף שלה. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך אנחנו עושים את זה? << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> קודם כול, המחשבה כאן היא לא נקודתית, להביא חברה אחת או שתיים, אנחנו יושבים בוועדה שממש אנחנו רוצים, כמו שאמרתי, בפריסה ארצית. בהתאחדות התעשיינים יש היום 2,000 חברות, ומהנדסים אין רק בהייטק, כמו שאמרנו. יש מהנדסים בתחום המזון ובתחומים כאלה ואחרים, וגם אותם להכניס לבתי הספר. זאת אומרת שזה צריך להיות בפריסה רחבה ולא רק הייטק. אני דרך אגב גרה בבת ים, גם שם אני עדיין פחות רואה את ההתערבות של ההייטק. אם אני רוצה שילדים שלי יהיו בהייטק, אני צריכה להשקיע מכספי אחר הצוהריים, כמו שאתה אמרת, כי זה לא קורה דרך העירייה, פשוט לא קורה. זו הסיבה שאנחנו נוגעים בזה, וזה אחד הנושאים הכי חשובים באיגוד, רק בהייטק. יש ועדה שמוביל אותה אלון בן צור, מנכ"ל בינה תקשורת מחשבים, והוא אמר שזה פשוט היעד שלו בקדנציה שלו, בארבע השנים שהוא הולך להיות באיגוד שלנו, להיכנס לבתי הספר ולהשפיע על התכנים שלומדים. ואחד הדברים שהגעתי לכאן לבקש ממשרד החינוך זה לבוא ולהגיע לשבת איתנו, בוועדות שלנו, ולראות איך אפשר ביחד לשלב ידיים. איגוד ההייטק לא יכול לעשות את זה לבד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> עם מאיה שוורץ. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> יש לי הצעה. יש לי ניסיון בנושא הזה, גם כשעבדתי באינטל עשינו דברים. זה רעיון רומנטי, והוא לא סקיילאבילי. אחד המסרים, ואני אתן לך שנייה, יגאל, אני חושב שאם אנחנו רוצים לגייס את התעשייה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ככה אתה ייבשת אותה? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> לא, יש לי משימה בשבילה, להשקיע בהכשרת מורים. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> חד משמעית. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> ללכת לתלמידים זה נחמד, זה נורא יפה, ואיש ההייטק אחר הצוהריים הלך לבית ספר, לא משנה אם בבת ים או בירוחם, הכול נחמד, הכול טוב, כולם מרגישים טוב, ולא מזלזל בזה, אבל בסוף, בשביל שזה יהיה סקיילאבילי, צריך להביא למצב שבו המכפיל הוא גדול. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> נכון. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> ולכן הפוקוס לדעתי צריך להיות בנושא, אחת, מהייטק להוראה, להביא מורים מהייטק, אנשים שגם עובדים בערך 50 שעות בשבוע, קשה להם גם להתפנות להיות מורים. והשני, להביא אנשים שפורשים בגיל 45 פלוס, שיבואו לעבוד חלקית או מלא, וחלק גדול מההשקעה צריך להיות בהכשרת המורים. ואם המורים יקבלו את ההכשרות האלה, בין אם ללכת למכללות או ללכת לכל מיני הכשרות של מורים שכבר נמצאים בעבודה, לדעתי פה יש פוטנציאל למכפיל הרבה יותר טוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מה שבטוח, קודם כול, אני מתחבר לדבר הזה, זה לא במקום, ללכת לילדים ולבתי ספר, אלא גם להכשיר מורים, במכפלות, אבל לעשות את זה עמוק-עמוק בשותפות עם משרד החינוך. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם בשביל הלגיטימציה וגם בשביל הנגישות לאוכלוסיות שלא תמיד מגיעים אליהן. << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד אנשים רוצים להתייחס? כל אחד קצר ולעניין, בבקשה. << אורח >> מרדכי אילוז: << אורח >> שלום וברכה, שלום לחברי הוועדה. אני מרדכי ואני מחברת ניומרק נת"מ, אנחנו מתעסקים בכל מה שקשור לנדל"ן מסחרי. אנחנו באמת הראשונים שפוגשים את הביקושים מחברות ההייטק מתי שהן גדלות. אנחנו גם מוציאים דוח דו-שנתי על כל המטרים הפנויים, הלא-פנויים, הנתפסים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם מתמחים בלהקים להם בניינים, להשכיר להם? << אורח >> מרדכי אילוז: << אורח >> בדיוק, כן, להשכיר, אנחנו גם חברת ניהול ואנחנו נותנים ייצוג סוחרים גם לחברות הייטק. ואנחנו באמת הראשונים שפוגשים את הביקושים האלה. זאת אומרת, יזם, אחרי שהוא מגייס כסף הדבר הראשון שהוא צריך זה באמת לקחת שטח גדול, ואז במשך שנה לגייס עובדים. מה שאנחנו רואים, אנחנו בקשר יום-יומי עם החברות האלה, זה שתמיד חסר להם עובדים. לא סתם עובדים, הם מבקשים עובדים שיש להם ניסיון. זאת אומרת, הם לא רוצים ג'וניורים שעכשיו סיימו תואר, הם רוצים לפחות עובד שיש לו ניסיון של שלוש שנים. אני לא מדבר על החברות הגדולות שרוצות ניסיון של שבע שנים ומעלה. ולכן, אני חושב שבשביל לתמרץ חברות שיקבלו ג'וניורים, זאת אומרת, סטודנטים שעכשיו יצאו מהאוניברסיטה, שיש כאלה המון, המון, המון, המון סטודנטים שאין להם עבודה ואין להם איפה, לא מקבלים אותם למשרות ג'וניור כי יש ממש קצת משרות ג'וניור, לתמרץ חברות כאלה בזה שאנחנו ניגע בתב"ע של התעשייה עתירת הידע. זאת אומרת שצריך להכניס ולתקן בתב"ע הזאת של התעשייה עתירת הידע שחברות צריכות להעסיק, אני יודע מה? 20%, 30%, 40% ג'וניורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה זה מטריד אותך? אתה איש נדל"ן, למה פתאום הג'וניורים מטרידים אותך? << אורח >> מרדכי אילוז: << אורח >> כי אם החברות האלה יעסיקו ג'וניורים, בסוף הן ירצו יותר שטחים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וחסר הון אנושי להייטק. באמת בעיית הג'וניורים, לא אמרת עליה מילה. << אורח >> מרדכי אילוז: << אורח >> אני רק אסיים את העניין של הג'וניורים. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> כמה שעות יש לך? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דקה. הדברים הכי חכמים נאמרים במשפט. << אורח >> מרדכי אילוז: << אורח >> יש המון, המון ג'וניורים שבאמת אין להם עבודה, אני מכיר את זה גם בפן האישי מהרבה חברים. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> איפה הם למדו, הג'וניורים האלה? << אורח >> מרדכי אילוז: << אורח >> באוניברסיטה הפתוחה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> מה הם למדו? << אורח >> מרדכי אילוז: << אורח >> מדעי המחשב. << אורח >> הלל סוויד: << אורח >> אם אפשר לדבר. אני פשוט חבר שלו שבדיוק אני סטודנט שמסיים עכשיו את מדעי המחשב. באתי מהמגזר החרדי, הייתי גם צריך להשלים בגרויות, השלמתי חמש יחידות באנגלית, במתמטיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה אתה לומד? << אורח >> הלל סוויד: << אורח >> עכשיו בפתוחה, מסיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מסיים? << אורח >> הלל סוויד: << אורח >> כן, נשארו לי משהו כמו 20 נקודות זכות, שזה לא הרבה, אני מחפש עבודה, ובאמת שלחתי, לא יודע, עשרות קורות חיים, ולא חזרו אליי אפילו פעם אחת. אני מדבר, אבל היינו מחזור של 200 איש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דדי, גם שלחת אותם לעשות תואר ארוך, וגם בסוף לא מצאו עבודה. << אורח >> הלל סוויד: << אורח >> אני רוצה גם להתייחס למספרים, כי היינו נגיד 200 איש בתחילת המכינה כשהשלמנו בגרויות, הגענו לתואר, היינו אולי 60, סיימו שנה ראשונה אולי 30, בסוף אנחנו ארבעה, וארבעה לא מוצאים עבודה. מתי שמפספסים את ההון האנושי הזמין הזה מפספסים מלא אנשים, מפספסים מלא מספרים. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אני אתן תשובה. אני חושב שזו שאלה טובה והיא דורשת תשובה. אחת, הדרישה, אנחנו רואים את המספרים, כשהשקעות יורדות מ-20 מיליארד לשנה ל-5 מיליארד דולר לשנה לא פותחים, כמות חברות הסטארט-אפ קטנה, חברות מפטרות עובדים. זה לא שהחיים טובים ואנשים עובדים. המצב הכלכלי קשה, וגם בהייטק הוא קשה, עם כל זה שמחזיקים את עצמם בשיניים. אגב, הרבה יותר טוב ממה שאני חשבתי שיקרה כשהיית שואל אותי לפני שנה. זו נקודה אחת. כלומר, הביקושים קטנו. הנושא הגדול הבא הוא יצירת דרישת מקומות עבודה, ופה הממשלה יכולה לעשות עבודה. דיברו פה על החברות שהן לא חברות הייטק אבל דורשות כישורי טק, והן מתוקצבות בדרך כלל על ידי ממשלת ישראל. יידרשו יותר עובדים אם תהיה תוכנית מדויקת של האצת הדיגיטציה ברשויות ממשלתיות, זה יגרום לאנשים. נושא שלישי, וזה נושא כואב והוא בדיונים עם האקדמיה, במיוחד בגלל הבינה המלאכותית, הפערים בין מה שסטודנט בוגר מדעי המחשב, אפילו באוניברסיטה טובה כמו האוניברסיטה הפתוחה, והיא אוניברסיטה טובה, וביכולת שלהם להשתמש בכלים. אחד הדברים שאני מציע לאקדמיה לעשות, ואנחנו נפרט על זה גם בדוח, אני קורא לזה אינטגרציה של הידע. זה לא ניסיון תעסוקתי, אלא לעשות יותר פרויקטים עם התעשייה. כלומר, ליצור מצב שבו יש מגע בין תעשייה לבין אקדמיה כבר בשנת הלימוד האחרונה. אחרת יוצא בן אדם שיודע הרבה דברים והוא לא מספיק מיומן. החיבורים האלה של יצירת ביקוש בנושא של דיגיטציה, שזו לא תעשיית ההייטק, בין אם אלה בנקים או גופים פיננסיים, שהם דורשים הרבה אנשים. יכול להיות שצריכה להיות פה תמיכה או תקצוב מסוים של להקפיץ כסף, הנושא של הכשרה תעסוקתית יותר טובה באוניברסיטאות. כמה פעמים היית בביקור בחברת טק או עבדת בחברת טק בזמן הלימודים? << אורח >> הלל סוויד: << אורח >> לא, לא עבדתי. פרויקטים לבד וכאלה, אבל לא הגעתי לזה. זה לא חוסר רצון. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> לא, אני לא בא בביקורת אליך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא מטיל את זה על האוניברסיטה. שהאוניברסיטה תדע לשלב אותו כבר כתלמיד במפגש עם התעשייה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> כתלמיד, לא בסוף הלימודים, בדיוק. המספרים הם מדהימים. חלק גדול מהסטודנטים עובדים בתעשייה כבר בשנות ג' וד'. הם משיגים עבודה בגלל שהם כבר בתוך המירוץ הזה. והנושא השלישי הוא, אנחנו מקווים שהתעשייה תתאושש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אותו הפסדנו שלוש פעמים: גם חרדי, גם הלך לאוניברסיטה וגם לא מוצא עבודה. משהו לא מסתדר. וגם אנחנו טוענים שלמרות האטה חלקית בעולם ההייטק, יש מחסור בעובדים, זו הטענה. << אורח >> מרדכי אילוז: << אורח >> דדי, חברה שיש לה מודל כלכלי שמצליח, שעובד, היא תמיד תרצה לגייס עוד עובדים. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אני אגיד לך משהו. אני לא רוצה לדכא אנשים, ואני שמח שלמדת מדעי המחשב, ואני מקווה שתמצא עבודה מהר, ואני די בטוח שתמצא עבודה מהר. אמרו לי מנכ"לים של חברות הייטק ישראליות מצליחות מאוד, הן כבר נסחרות בבורסה, לא אציין שמות, הם אומרים: המשימה שלי כמנכ"ל היא להכפיל את המחזור שלי בלי הגדלה של כמות העובדים. אני חושב שהוא עושה טעות, היה לי ויכוח גדול איתו. תסתכל על זה כמגמה, הוא יגדיל עובדים. יש פוטנציאל שבגלל הבינה המלאכותית כמות העובדים שתידרש תהיה יותר קטנה, לכן אני בונה יותר לא על החברות הגדולות שיגדלו עוד, אלא יותר על האצה של חברות סטארט-אפ חדשות בתחום שהן יצטרכו אנשים, אבל הן יצרכו אנשים יותר מיומנים, חברת סטארט-אפ לא יכולה להכשיר עובד. לוקח 18 חודשים להכשיר בוגר אוניברסיטה. יש פה כמה בעיות לא פשוטות שאני חושב שאסור להתעלם מהן, ולכן האוניברסיטה והסטודנטים צריכים להבין שהם צריכים להתחיל להיות מעורבים בתעשייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לך משפט סיום, אנחנו צריכים תכף לסכם. << אורח >> הלל סוויד: << אורח >> אני רוצה רק להתייחס אליו. אם בסופו של דבר רוצים להשקיע בשביל להביא הון אנושי, זאת אומרת שאנחנו חושבים שכן צריך הון אנושי, ולא שהביקוש ילך ויתמעט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אשמח לענות משהו על האקדמיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תני לו רק לסיים את המשפט. << אורח >> הלל סוויד: << אורח >> זה בדיוק מה שאני חושב. אני רק רוצה להגיד שהפתרונות שנתת הם בדיוק הפתרונות מהסגנון של חברות ההייטק וכאלה צריכות להכשיר יותר ויותר, לתמרץ אותן לפחות להכשיר עובדים, כי ההון האנושי הזה - - - << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אני אדבר איתך אחרי זה כשנגמור, אני לא רוצה לקחת את הזמן. הנושא הזה הוא לא כל כך פשוט. הבעיה הגדולה היא לא תמרוץ ממשלתי, היא כמה זמן עובד מיומן עסוק בעבודה לעומת הכשרה של עובד, ואין להם מספיק יכולת. << אורח >> מרדכי אילוז: << אורח >> כן, אבל אם המדינה נותנת - - - << אורח >> יגאל דור: << אורח >> זו תופעה, הג'וניורים, זו תופעה ממש, לא מדברים פה על מקרה בודד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור. << אורח >> יגאל דור: << אורח >> מדובר פה על אלפים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלפים. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> הבעיה, תסתכל, ראית את המספרים, שהתעשייה לא גדלה במשך שנה, נתווכח אם היא קטנה קצת, התעשייה לא גדלה במשך שנה. הציפייה שכמות גדולה של אנשים, אני מקווה שתהיה עלייה בשנה הקרובה, וזו תקווה, אין לי הוכחה, וכתוצאה מזה יגדלו הביקושים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צריך משפט סיום. << אורח >> מרדכי אילוז: << אורח >> רק למשפט סיום. אם המדינה נותנת קרקעות בחצי מחיר על ידי תב"ע של תעשייה עתירת ידע, היא צריכה להכניס בפנים תיקון שהם צריכים להכשיר גם ג'וניורים, וזה יעודד חברות לעשות את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני עוד לא הצלחתי לגרום למנהל מקרקעי ישראל למכור מגרשים לחיילי מילואים כמו שהם הבטיחו, אתה כבר רוצה שבמכרזי קרקע תופיע הכשרת כוח אדם. זה חדשני מדי בשבילנו, זה בעוד כמה שנים. בבקשה, התייחסויות קצרות, כל אחד להציג את עצמו, בבקשה. << אורח >> מיכל ארמוני: << אורח >> שלום, אני מיכל ארמוני ממכון ויצמן למדע, ואני במחלקה להוראת המדעים. תחום המחקר שלי והפיתוח שלי הוא בהוראת מדעי המחשב בכל טווח הגילאים אפשרי. במסגרת העיסוק המחקרי שלי גם עמדתי בראש ועדה שהוקמה על ידי האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים שעסקה בנושא של הוראת חשיבה חישובית בארץ וגם במה שקשור להכשרת מפתחי ה-AI של העתיד. אני מקווה שאנחנו נציג פה את הדוח, אנחנו אמורים להציג באחת הישיבות בוועדה את הדוח הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נזמין אתכם. << אורח >> מיכל ארמוני: << אורח >> כן. אני רק רוצה לומר שהיו כמה דברים שנאמרו פה ולדעתי הם מאוד מאוד חשובים, כי אנחנו לא יכולים רק לבנות על זה שאנשי הייטק יבואו ללמד. הוראה זה מקצוע, יש ידע שצריך לדעת אותו כדי ללמד. ההשקעה הנכונה והחשובה מאוד היא בהכשרת מורים, ואפילו עוד לפני חטיבת הביניים, גם מורים ביסודי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, זה בחשיבה חישובית, מה שנקרא. זה ממש מגיל קטן מתחיל. << אורח >> מיכל ארמוני: << אורח >> כן. אני יכולה להרחיב על זה עוד הרבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, אבל אנחנו ניתן לכם במה. כשתהיו בשלים להציג ניתן לכם במה. בבקשה, אדוני. << אורח >> אילן פרידמן: << אורח >> תודה רבה, כבוד היו"ר. דדי, תודה רבה על הסקירה. אילן פרידמן מפורום ארלוזורוב. קודם כול, אני אומר רגע הכי במקרו כי קצת שאלתם על זה, שישראל בכללי בפער של הוצאה אזרחית והשקעה בהמון תחומים, בין היתר בתעשייה ובחינוך, שאלה דברים שמטבע הדברים משפיעים מאוד על המצב הזה, פער של יותר מ-170 מיליארד שקל בשנה ביחס לממוצע ה-OECD. אנחנו בתחתית, זה בוודאות לא עוזר. לגבי הסיפור של ההייטק עצמו, קודם כול, אני חושב שכן חשוב להפריד פה בין הייטק, לצורך העניין חברות כמו צ'ק פוינט וחברות שעוסקות בשירותי ענן ובשירותי הייטק, לבין תחומים שיש בהם טק. כי תעשיית ייצור מתקדמת היא מאוד שונה גם במגוון ההעסקה והדברים שהיא מאפשרת לעומת חברות כאלה. וזאת אחת הבעיות של ההייטק, שהייטק כן מייצר כלכלה דואלית. אם היינו מצליחים להביא למצב ש-40% מהאנשים עובדים בהייטק כולם פה היו שמחים ומאוד מרוצים, אבל זה ברור שזה לא ריאלי. ולכן יש פה את העניין שקודם כול המדינה צריכה להיות שחקן מרכזי ולא רק נגרר או משני, והמדינה צריכה להסתכל מה המטרות. והמטרה בעינינו צריכה להיות צמצום אי-שוויון, כי ההייטק הוא לא מטרה, הוא כלי, יש בו חשיבות גם כלכלית וגם תעסוקתית ופיתוח של המדינה בכלל, אבל זה כלי. ותעשיית ייצור מתקדמת, היכולת שלה לייצר עוד מקומות עבודה לעוד מגוון אנשים עם מיומנויות והכשרות שונות, כמובן שזה דורש גם מהנדסים והנדסאים, וזה לא אומר עכשיו שכולם יהיו אנשים בלי השכלה, אבל מעבר לעניין הזה של מערכת החינוך, שהוא קריטי ומרכזי, כרגע בישראל הרבה מהתעשייה יוצאת לחו"ל. חברות יקימו פה את החברות, המו"פ, ואת התעשייה יוציאו לאירופה או למדינות אחרות, ואז אנחנו מפספסים המון המון עובדים במיומנויות שונות ועם שכר ופריון וחלק מרכזי בפיתוח הכלכלי שלנו. וזה משהו שאני חושב שגם חשוב להבין איך מתייחסים אליו בדוח, כי זה הייטק לא הייטק, תעשיית ייצור מתקדמת, זו שאלה איפה זה יושב, אבל המשמעות של הדבר הזה היא מאוד מאוד חשובה. וזה גם משהו מאוד משמעותי לפריפריה שבאמת סובלת מכך שלא מגיעות משרות ולא מגיעות מספיק חברות לאזורים האלה, וגם עכשיו בצפון אנחנו רואים את זה עוד יותר. מורים הולכים, תלמידים ייפגעו, יהיה להם קשה יותר גם בהמשך להתקבל לאקדמיה ולמצוא עבודה טובה בכלל ובטח בצפון. זהו, ואני אשמח אם נוכל גם, אני אתפוס אותך אחרי זה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אפשר לדבר, אבל בדוח, תקרא את הדוח עצמו. יש פרק שלם על הנדסאים שממוקד בנושא של תעשייה, בחלק של התעשייה הייצורית. << אורח >> אילן פרידמן: << אורח >> כמובן. החשיבות שאני אומר אבל, היא לא רק האם היא קיימת או לא, שהמדינה צריכה להתעסק יותר בלפתח תעשיית ייצור מתקדמת בישראל. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> ללא ספק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה סוגיה רחבה נוספת ונכונה. << אורח >> אילן פרידמן: << אורח >> לחלוטין, אבל היא קשורה. הכישורים הם חשובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא, הגיע הזמן. אתה יודע מתי קמו מפעלים בנגב? היחיד שהקים מפעלים זה פנחס ספיר, מסכן, עליו השלום. בקושי הקימו מפעלים בנגב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דב פרומן הקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דב הקים את קריית גת. אני חבר טוב של ג'ני, אתה מכיר את ג'ני? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוודאי שאני מכיר את ג'ני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ג'ני מקסימה. מי עוד רוצה לדבר? << אורח >> מיכל אופיר: << אורח >> אני מיכל אופיר, ממונת תחום תכנון ומידע באגף תכנון בוות"ת מל"ג, המועצה להשכלה גבוהה. רציתי רק לפרט לגבי התוכנית אקדמיה 360 שדדי הזכיר במצגת שוות"ת ומל"ג מקדמות בשנים האחרונות, והיא תתחיל לפעול בתשפ"ה. זאת אומרת, היא התחילה לפעול למעשה השנה, ב-2025, למשך ארבע שנים. מטרת התוכנית היא לעודד את המוסדות המתוקצבים לפתח אסטרטגיה לעדכון תוכניות הלימודים לתואר ראשון, על מנת לשמר את הרלוונטיות של השכלה אקדמית בעולם. התוכנית החדשה תתרום לשיפור ואיכות ההוראה, תוצרי הלמידה וחווית הסטודנט, שמירה על עדכניות וחדשנות מערך ההוראה בהלימה עם צרכי המשק ופיתוח הזדמנויות לרכישת ניסיון תעסוקתי יישומי במהלך התואר, כולל פיתוח מקבצי קורסים לטובת לימוד לאורך החיים, חיזוק קשרי חברה ומעורבות בקהילה ועוד. ועוד רציתי להוסיף לגבי נושא האנגלית. בתשפ"ד, 2024, השיקה ות"ת תוכנית חמש-שנתית לתגבור השימוש באנגלית ובינאום החינוך וההוראה האקדמיים במוסדות המתוקצבים. לתוכנית שתי מטרות מרכזיות: אחת, יצירת ערך מוסף לבוגרי האקדמיה הישראלית על ידי הקניית כישורי שפה באנגלית באמצעות כל מיני עידוד של הוספת קורסים באנגלית, קורסי תוכן וכולי. והמטרה השנייה היא העמקת החוויה הבין-לאומית בקמפוס על ידי קידום בין-לאומיות בבית, פיתוח תארים וקורסים עם מוסדות בחו"ל, עידוד משלחות סטודנטים לחו"ל וכולי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> אני רק אגיד בהמשך למה ששאלת על מרכזי פיזיקה ולמה לא קמים יותר, זה תהליך שהוא לא כזה פשוט. כלומר, אתה כן קודם צריך לאתר ולעשות איזושהי עבודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מישהו אמר פעם, לא פשוט להיות פשוט. זה מאמר פילוסופי רציני. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> זה לא רק עניין של כסף, יש פה גם עניין של העבודה שנדרשת לעשות סביב הזה. דווקא משרד האוצר, הנציג פה הלך, אבל משרד האוצר אוהב את התוכנית הזאת והם יחסית מתקצבים אותה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול בשנה, לא זאת, אחריה, להקים 30 כאלה, להציב יעד כזה? << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> להערכתי, 30 בבת אחת זה לא בטוח יהיה נכון. כלומר, זה לא העניין הלוגיסטי נטו, זה עניין של לראות איפה, לזהות את המיקום, לראות מה האזור הנכון לעשות את זה, לראות שיהיו לך אנשי הוראה שיתמכו בזה וכן הלאה. יש פה עבודה שהיא - - - << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> הבעיה הכי גדולה היא לבנות, אתה רוצה לבנות סיסטם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> בדיוק. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> מה שיש למכון ויצמן, יש להם סיסטם, אבל הוא אמר לי, אני מתאים לחמישה, אולי לעשרה. תגיד לו שהוא צריך לעשות עוד 30, הוא יגיד לך שזו לא בעיה של כסף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה רק מכון ויצמן? הוא היחיד שיש לו אחריות? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> לא, מיכאל, אני לא בוויכוח. אם לא יקימו את הסטרוקטורה הזאת, את המבנה הזה, יהיה - - - 30 זה, תביא גם כל מיני אנשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, זה נשען על יזמות. אני בכלל מסכים עם דדי בדבר אחד כללי, הריבון צריך לדאוג לבעיות היסוד. ואם יש בעיית יסוד שאין נגישות להכשרה מדעית, הממשלה צריכה. היא יכולה להפעיל רשויות, עמותות, למנף את זה עם תורמים, אבל הממשלה צריכה להגיד: זאת התוכנית הממשלתית, היום שישה, מחר 20, מוחרתיים 40, על פני חמש שנים 60 מרכזי פיזיקה ומדעים. היא יכולה לאמץ תופעות קיימות, זה גם מתכתב עם החוסר התקציבי של כל עולם החינוך הבלתי פורמלי. הרי מה תוכנית כזאת עושה מעבר ליצירת איזו אווירה וסיירת וצמיחה? היא אומרת: אני מעניקה לכם כסף גמיש מקומי להפעלה יצירתית, בניגוד לסטרוקטורות של שעת מורה, שעת מחנך. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> אני אגיד שבאמת אני מסכים, וזה מתחבר גם למה שדדי העיר עכשיו. ההאצה הזאת היא לא תמיד נכונה. כלומר, לבוא ולהגיד, שנה הבאה אני אעשה 60, זה מתחבר ל-600 מיליון שדיברת עליהם, אנחנו לא רוצים שזה יקרה. אנחנו רוצים שהעבודה תהיה עבודה, ועד עכשיו זה מוכיח את עצמו, והמודל באמת מוכיח את עצמו, ואנחנו רוצים להתפתח בצורה כזאת שהיא תהיה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל צריך מסות, מסות קריטיות. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> אני מסכים. לגבי החינוך הבלתי פורמלי, זה גם, כמו שאתה מכיר, תחום שהמשרד שלנו עוסק בו הרבה, החינוך המדעי הבלתי פורמלי. יש את הנושא של סלי מדע שאתה מכיר בטח מעבודתך כראש רשות בעבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> להגיד לך שזה חלק מהפעילויות. יש עוד פעילויות יפות כמו מדעניות העתיד לבנות בפריפריה ובמגזרים השונים שהוכיחו את עצמם. מסכים איתך שהיינו רוצים לעשות יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צריך לקבל יותר כסף. << אורח >> איתמר גזלה: << אורח >> היינו רוצים לעשות יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הרבה, הרבה יותר כסף, ולהיות פרוס בשטח בכיסוי ומיצוי פוטנציאל של הון אנושי במסות הרבה יותר גדולות. יש עשייה מאוד יפה, אני מכיר, אבל לפעמים זה נראה כאילו קודם כול איזה משוגע לדבר בירוחם היה צריך להקים מרכז מדעים. אתה יודע, בנו לי בניין, קרן היסוד, מרכז מדעים, זה היה ריק. שאלתי מאיפה נביא את כספי ההפעלה. אמרו אין, אנחנו רק בניין נותנים. זה עמד סגור, בניין חדש, כמה שנים. הלכנו למשרד החינוך, הוא אומר: טוב, אתה תקבל, נעשה כמו פסג"ה או מרכזי מורים או משהו, תקבל לבורנט, מזכירה ומנהל. אוקיי, ומי ידריך? ואיך נעשה פעילות? ואיך נביא ציוד? אתה הולך לפילנתרופיה, לפריגו, לכצמן, לקרן רש"י. ואז כשיש לך כזה מקום טוב כמו מרכז מדעים בירוחם, כשאתה תביא תוכנית של 100,000 שקל, הם ידעו לקחת, אבל מקום שלא קם כבר, לא יהיה לך למי לתת את ה-100,000 שקל. אנחנו מדברים על עבודה שבה הריבון אומר: יהיו פה מרכזי מדעים, הם יפעלו בערב, וזה יעלה זול, וילד שאין לו כסף לחוג ייכנס, 30%-40% מהילדים בתשלום סמלי, זה מה שאמור לקרות. ואנחנו יודעים גם מהמחקר הזה, משיטת העבודה של הוועדה, שזה המסביר. אנשים, לא נעים להם לדעת האמת, אבל מי שלא יודע אנגלית ומי שלא הלך לחוג מדעים, הוא כנראה לא יהיה בחגיגה. ומי יודע אנגלית? מי שאבא ואימא שלו יודעים אנגלית. ומי לא יודע אנגלית? ילדי עולים. מסעודה, אימא שלי, עליה השלום, היא רצתה שאני אהיה תלמיד טוב, והיא פעלה בעניין, היא לא ידעה אנגלית ומתמטיקה ועברית, סתם מקצועות שוליים בחיים שלנו, אבל היא ידעה הכול חוץ מזה. מה עם ילדי העולים? מה עם הילדים של האתיופים שאיתנו? מה עם כל מי שעולה לארץ עכשיו אם אנחנו לא ניתן להם את זה? הרוצחים האלה של חינוך בלתי פורמלי, ואנגלית, ועיריות עשירות מול עניות – זה ההסבר האמיתי לאי-שוויון או לחוסר מיצוי ההון האנושי במדינה. ומשרד ממשלתי, אתה יודע, אתה פרצת דרך, אתה לא משרד החינוך, והרבה פעמים יש מתיחות ביניכם לבין משרד החינוך. לכו לחינוך הבלתי פורמלי, לכו תקימו 200 מרכזי מדעים בישראל עם מדריכים, עם אווירה, עם אזוריות, עם כל מה שצריך. << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> זה מה שנקרא הרמת לי להנחתה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תציג את עצמך. << אורח >> איתי לבנון: << אורח >> איתי מרשות החדשנות. באמת בשנתיים האחרונות, גם כי ראינו באמת שיש את הפערים, התחלנו כמה תוכניות פיילוט, גם לגבי הג'וניורים. אני אשמח גם שכבודו, אחר כך ניצור קשר. למשל בגלל שהחברות לא מגייסות ג'וניורים, יצאנו עם מודל שאומר: בשנה הראשונה אנחנו משתתפים בחצי מעלות השכר של הג'וניורים כדי שלאדם, לפרט יהיה באמת צ'אנס אמיתי. יש מספר חברות שזכו ואנחנו נחבר אותך. זה אחת. יוצאי אתיופיה, למשל לפני שבוע הסתיימה פעם ראשונה תוכנית יזמות, יזמים, יזמות יוצאי אתיופיה. זו גם כן תוכנית שלנו. ואנחנו התחלנו בפיילוט, גם משהו חדש, ממש ברבעון האחרון, של שלוחות הזנק בפריפריה. אנחנו רוצים באמת שההייטק יתפרס לצפון ולדרום, כמו שאמרת. אני מאמין שהמודל הזה יתרחב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אומר לכם אבל שחייבת להיות ועדת חקירה על ה-624 מיליון. אם לא תעשו את זה זה שקר בנפשכם. וחייב לבדוק, אותה חברה שקיבלה מעל 300 מיליון להביא עובדי הייטק לנגב, אני חושב שקוראים לה נגב קום, מה היא עשתה עם הכסף שלכם. אם לא תחקרו את זה, לא תדעו לעשות את זה יותר טוב בעתיד. ואם אתם תחקרו את זה, אחת התגליות שלך תהיה שעדיף לממן תופעה הייטקיסטית קטנה בנגב שתהיה פי ארבעה, מאשר להגיד למישהו מתל אביב בוא תביא לי הייטק לנגב. אתה קראת לו מתל אביב, נתת לו כסף והוא נעלם לך. משהו טוב שגדל בנגב, מיגל נגיד באזור – << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תל חי, קריית שמונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. מיינדסט בירוחם. כל דבר שהוכיח שהוא שם כדי להישאר. מרכז החדשנות בכנרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בירוחם יש גם את - - -. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם צריכים לקבל את הכסף ולהיות הריבון, ואולי הם ייעזרו באיזו חברת הייטק. אבל לא מישהו שאומרים לו, בוא תביא לי עובדים לנגב להייטק, כמו נגב קום שקיבלה מעל 300 מיליון שקל על פני חמש שנים, ואני מחכה לדוח מכם מה עם החברה הזאת. כמה עובדים היא הביאה לנגב? איפה היא היום? זה אירוע שנגמר לא מזמן, זה אירוע חדש. זה אירוע מ-2014 עד 2019-2018, עברו רק חמש שנים. תגידו לי, תחקרו את זה. ארגון שלא חוקר את עצמו, עושה תחקיר נוקב, לא ידע לפעול טוב יותר בעתיד. אני אומר לך, הדבר הזה, עוד לא קיבלתי תשובות, מה היה שם, ואתם היחידים שתוכלו לתקן. אני מבקש ממך לעשות את זה. תודה רבה. << אורח >> יגאל דור: << אורח >> אני רוצה לדבר על כמה דברים. יגאל דור ממשרד החינוך, מנהל אגף מצוינות. גם התוכנית של עמ"ט ועמ"טק, אצלי באגף אני מוביל את זה. עמ"ט כבר קיים משהו כמו 12 שנה, הרבה לפני שהוועדה קמה, ועבדנו באיזושהי שיטה שראינו שבאמת אנחנו מובילים את התלמידים גם בפריפריה להישגים עם חמש מתמטיקה, חמש פיזיקה או מדעים, אצלנו לא הגבלנו את זה רק לפיזיקה. ומה שקרה, הכניסה של ה-AI זה אירוע במערכת החינוך, זה לא סתם דבר. במשולש שלך, דדי, בהיררכיית הצרכים שהראית, זו לא רק הכרה של הצ'אט או של איזה כלי בינה מלאכותית כזה או אחר, אלא השימוש בזה, הסינון של התכנים, הבעיה של הערכה ומדידה, איך מודדים. היום בא תלמיד, מצלם את השאלות, מכניס, ויש לו את התשובות. איך אתה בודק את כל הדברים האלה? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> שהתלמיד ימציא את השאלות. << אורח >> יגאל דור: << אורח >> זה אירוע. הכניסה של ה-AI בחינוך היא ממש אירוע. אבל אנחנו מתמודדים, מכניסים את זה גם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם יודעים מה המחקר שתעשו? אילו תלמידים בישראל משיבים למורים שלהם ב-AI. תראה עוד פעם את הפערים, מי למד להשתמש ב-AI לתועלות של עצמו ומי בכלל עוד לא הבין שיש דבר כזה. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> מורה שייקח עבודה בלי שהילד יכתוב לו את כל הפרומפטים שהוא כתב עד שהעבודה נכתבה, היה צריך לפסול לו את העבודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה שדדי הציע, אתה יודע, במקום שילד יביא לך דף מודפס, בוא תנאם לי באנגלית בעל פה בכיתה. זה מבחן יותר קשה. בוא תסביר לי באנגלית על הפרויקט. זה, AI לא יציל אותו. ואלה כישורים אישיים. אלה הרבה דברים שהוא יצטרך לעשות. << אורח >> יגאל דור: << אורח >> תצטרך בוט שיבחן אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא בוט, המורה יבחן אותו, מה? << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> זה בסדר, שיהיה גם בוט שיבחן אותו. << אורח >> יגאל דור: << אורח >> כן, בדיוק. לגבי שאר הדברים, אנחנו משלבים עכשיו גם את הסיפור של המיומנויות. בתוך התוכנית שלנו יש לנו את המיומנויות, יש לנו את החיזוק בציר המנטלי. אנחנו ראינו דווקא במקומות החלשים, כל 184 בתי הספר של תוכנית עמ"טק, פתחנו אותם או במגזר הערבי או בפריפריה, שם אנחנו מלווים אותם גם בסיפור הזה של המיומנויות. ולגבי סיוון, הוראה, באמת כמו שאמרו פה, זו פרופסיה, זה לא להביא מהנדס ולעמוד מול 30 זאטוטים שישגעו אותו. ויש לנו ניסיון עם זה. זה יכול להיות דבר משלים. גם קשה לחברות להתחייב לתהליכים של טווח ארוך, הוא לא יכול לבוא סמסטר שלם. ואני בתפקיד שלי הייתי צריך כל מיני כאלה, לליווי, למנטורים, וקשה לחברה או למפעל או לאיזושהי חברת הייטק לבוא ולהתחייב לתהליכים של טווח ארוך. אפשר לשתף פעולה, אפשר לשלב את זה, ואני אשמח באמת להיות בקשר ולראות איך מקדמים את זה. זהו. לגבי שאר הדברים, אנחנו בתוכנית עמ"טק נמצאים רק בשנה השנייה. אנחנו כבר היום עשינו מין ניטור של בתי הספר שנמצאים אצלנו בתוכנית, לראות לאן הם הולכים. הכיוון נראה חיובי. מי שלא נמצא שם יצא מהתוכנית, בסוף שנה הבאה אנחנו כבר נראה את התוצאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל איך אתה מתעמת עם הגרף של הירידה שמוצג כאן? << אורח >> יגאל דור: << אורח >> אני לא התעלמתי. דדי אמר את זה, ופה התעלמו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תתעמת. כלומר, מה? << אורח >> יגאל דור: << אורח >> היו לנו שנתיים מיוחדות במדינה הזאת. התלמידים שבאים ללמוד, ממש לא היה בראש שלהם, לא המתמטיקה, בכלל לא היה בראש שלהם בית ספר, קל וחומר מתמטיקה חמש. הירידה הזאת, היא הייתה סטייה קטנה. אני הצצתי על הנתונים, דדי, של השנה, וראיתי שזה תוקן, כלומר, יש איזה תיקון. אנחנו נראה את זה ברגע שיפורסמו הנתונים, אנחנו נראה שיש איזה תיקון, לפחות בבתי ספר של עמ"ט, שם אני ראיתי, ראיתי שיש שם תיקון. אבל קרה פה משהו בשנתיים האחרונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור, יש גם נסיבות גלובליות וישראליות מיוחדות. דדי, משפטי סיום, ונסכם. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> קודם כול, שוב תודה על ההזדמנות להסביר. הנושא הזה הוא מורכב, יש פה המון נקודות שלא נגעתי בהן. AI הוא שינוי מהותי, אבל הוא מחזק חלק גדול מהדברים שדיברנו עליהם והיו רלוונטיים קודם, כל מי שאתה מדבר איתו בעולם ההייטק. להתעסק עם AI, ללמוד את היכולת להשתמש ב-AI זה לא להפעיל Chat GPT, זו מכניקה. זה כמו למדתי להעביר מאגף לאגף, אני לא מבין מה לעשות, אני יודע להעביר מאגף לאגף. הכישורים והיכולות האלה, יש פה שאלה מהותית, שיש ויכוח גדול בין מנכ"ל NVIDIA למנכ"ל אנתרופיק, למי שמכיר. אחד אומר יהיו פחות עובדים, אחד אומר יהיו יותר עובדים, יהיו יותר הזדמנויות, המוח האנושי ימציא דברים חדשים שישתמשו. אם אתה לא מפתח הון אנושי שיודע להשתמש בדברים החדשים שעוד אף אחד מאיתנו לא חשב מהם, אין לך תקומה. וסין משקיעים בזה דרך אגב טונות של כסף, יש להם אנשים בכל הרמות. אני חושב ששנתיים קשות משפיעות בוודאי על אנשים כמוך, אבל יש חיבורים לכל מיני עמותות שמטפלות בהכשרה של אנשים, אם הוא לא יחבר אותם, אני אחבר אותך, שנותנים בדיוק את הכלים האלה להביא אותך למצב שבו אתה יותר מתאים לכניסה לחברות, וזה כן ממומן על ידי רשות החדשנות. זו בשורה טובה. וצריך להמשיך לעבוד ולהתקדם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לגבי השקעות המדינה בהייטק, בהון אנושי וב-AI, נניח שאתה שר האוצר ושר הכלכלה בו זמנית ואתה יושב ראש ועדת השרים לקידום ההייטק בישראל, מה לעשות? תן לנו את זה בנקודות. כמו ב-AI, תכתוב לי את זה בתמציתיות. << אורח >> דוד פרלמוטר: << אורח >> אני אגיד לך בתמצית. אני חושב שתעשיית ההייטק היא תעשייה גלובלית. רוב יומי אני מבלה בין המזרח הרחוק למערב הרחוק, תלוי באיזו שעה בבוקר אתה תופס אותי, והאנשים האלה, קשה להם עם מדינה מטורפת כמו שלנו. המזל שלנו הוא שחלק מהטירוף הוא טירוף טוב שהם אוהבים אותו ומוכנים להשקיע עוד כסף, אבל צריך ליצור פה קרקע פורייה שהמשקיעים יבואו. הראיתי לך את המספרים, זה הבדל של סדר גודל בהשקעות בהייטק שבאות מהעולם החיצוני. ההשקעות הגדולות של ממשלה צריכות לבוא לתחום החינוך ופיתוח ההון האנושי, מה שממשלת ישראל ידעה לעשות בעבר ואני מקווה שתמשיך לעשות את זה, ליצור סביבה שהיא נוחה למשקיעים ולאנשים לפתוח פה ולעשות פה, ומצב של חקיקה, מצב של בתי משפט, מצב של שמירה על פטנטים. אנשים לא משקיעים בהמון מקומות בגלל שהם לא יודעים מה יקרה אם תהיה להם איזו בעיה כזו או אחרת. ובסוף הכול מתמקד להון אנושי, צריך להשקיע בזה הרבה כסף, והבעיה עכשיו היא הון אנושי מקטנות ועד הפנסיה, מתי שיצאו לפנסיה. לו הייתי שר האוצר ושר החינוך או שר המדע זה מה שהייתי עושה, כי מדובר פה בהשקעות גדולות. אבל חלק מזה זה לא כסף, זה לבנות את האקוסיסטם שידע לעשות את זה, והוא אקוסיסטם שונה ממה שהתרגלנו, בין אם זה בית ספר, בין אם זו פעילות א-פורמלית שצריכה להתמסד, ובין אם זו אפילו האקדמיה שצריכה להשתנות בצורה דרמטית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. אנחנו מבקשים להודות לך, דדי פרלמוטר, יושב ראש הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק, על הצגה מעמיקה, מפורטת, כולל ההצלחות והחוסרים והפערים שיש בעמידה ביעד של הגדלת ההון האנושי בהייטק. מודים למשרדי הממשלה שהשתתפו ולגופים נוספים. מצד אחד אנחנו סטארט-אפ ניישן, כמו שקוראים לנו, ומצד שני, 80% מההייטק הוא בחיפה, ירושלים ותל אביב, וקצת ברחובות וגדרה ויוקנעם נגיד, זה קו רוחב חיפה. והאזרח הישראלי הוא לא בחגיגה כולו. כמו שאמרת, מעל 60% גברים יהודים, ועוד 30% ומשהו נשים יהודיות, וזה קורה 80% בקו הזה של חיפה, ירושלים, תל אביב, גדרה, ויש לנו מיליונים ישראלים שהם לא בחגיגה של ההייטק. ועל אף שההייטק הוא קטר ענק למשק, גם בצמיחה שלו, שהיא צמיחה גדולה יותר מצמיחת המשק, וגם בימים קשים הוא צומח טוב יותר מהמשק הישראלי, פירות ההייטק לא זולגים, לא לנגב, לא לגליל, לא לערבים ולא לחרדים. זה בתמציתיות וקצת סטיגמטיות. יש יוצאים מן הכלל, גם בנגב, גם בגליל, ויש יוצאים מן הכלל גם בחברה הערבית והחרדית, אבל ככלל אלה האזורים שלא מצטרפים לחגיגה. ולכן, היעד הכללי של הגדלת ההון האנושי בהייטק הוא לא רק היעד היחיד, הוא גיוון המשתתפים בהייטק והנגישות ושוויון ההזדמנויות להיות חלק מההון האנושי בהייטק. ודיברנו פה על הרבה בעיות, מה שאתה קראת הבושה וההזדמנות. יש בושה ויש הזדמנות, ובסוף זה תלוי בממשלה. אני הייתי בטייוואן, בטייוואן אומרים לך בכנות: אנחנו לא יודעים לתכנן צ'יפים, לא מספיק יצירתיים כמוכם, אבל לייצר צ'יפים, אנחנו הכי טובים בעולם, לעשות מפעל של ננו צ'יפים קטנים, תבואו אלינו, תמציאו לנו את הצ'יפים. ולכן יש המון חברות מו"פ ותכנון ישראליות שעושות צ'יפ ובסוף הוא מיוצר בטייוואן. המוח הישראלי הוא מוח של תכנות ויזמות ופיתוח, אבל המוח הזה יכול לקפוא בזמן אם הוא לא עולה על העגלה הבאה, שהיא ה-AI. גם הצ'יפים הופכים להיות תומכי AI, גם העולם הופך להיות AI, וכמעט אין מעגל חיים שלא מושפע מה-AI. אנחנו כבר מושפעים, בית הספר לא ייראה לעולם כמו בית ספר יותר. אם פעם ילד היה מתחצף והולך לגוגל וויקיפדיה, היום הוא בכלל פטור כמעט מלפתוח ספר תיאורטית. ואנחנו בשינוי הזה רוצים להישאר מדינה מובילה. ואני מתחבר לסיפא של דבריך, שאם הייתי שר האוצר, הייתי מקשיב היטב, הייתי גם קורא לך להסביר לאן צריך ללכת הכסף ב-2026 ובתפיסה רב-שנתית. אני קורא לכם, למשרד המדע, להיות שובבים ואמיצים ונחושים ולהשתלט על הלקונה של אי-שוויון בחינוך בלתי פורמלי למדעים. ואתם כבר שם, אבל זה צריך להיות במיליארדים, לא במאות המיליונים שעומדים לרשותכם. כי האי-שוויון בחינוך בלתי פורמלי למדעים ובנגישות של אוכלוסייה ענייה ומודרת או אוכלוסייה שלא יודעת אנגלית זה אי-שוויון חמור. אגב, כל דבר שתמכתם בו, כששלחתם נבחרות לרובוטיקה לתחרויות בעולם, טיפלתם בשתי הבעיות. כי הוא גם פיתח במדפסת תלת מימד ובתכנות ובכל מיני כלים הוא עשה רובוט, אבל הוא גם עשה פרזנטציה באנגלית ביוסטון, טקסס. הוא סוף העולם שמאלה, הוא Miles From Nowhere, אבל הוא דפק הופעה ביוסטון וניצח את האמריקאים. ילד כזה שבא מקריית שמונה ליוסטון ודיבר אנגלית הוא חלק מהעולם הגלובלי. ואם הייתי יכול לספור כמה ילדים כאלה קיבלו את ההזדמנות מכם ולהכפיל את זה ב-100 או ב-200, אז היינו יודעים שאנחנו עושים מסה קריטית. ויש לכם הזדמנות, יש לכם נישה, אני חושב ששרת המדע צריך להבין את זה. הוועדה שלנו מזמינה אותך, דדי, באוקטובר, להציג את הדוח המעודכן ואת דוח המעקב. הוועדה עומדת לרשותך בקידום כל סוגיה שנרצה להעמיק בה וללבן אותה, כולל הזמנה של הנציגים הרלוונטיים במשרדי הממשלה לתת דין וחשבון. אנחנו גם ראינו עשייה טובה, ואנחנו אומרים לכם כל הכבוד על פריצות דרך ויזמות של כל אחד מכם כדי להתמודד עם הסוגיה הזאת, אבל אנחנו גם רואים שאנחנו עוד רחוקים משוויון הזדמנויות בהייטק ומיצוי ההון האנושי בהייטק ויכולת להגדיל באמת את המאגר הפוטנציאלי שימשוך אותנו קדימה ויביא משקיעים למדינה. אני נועל את הישיבה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:06. << סיום >>